https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=37.60.47.113 2026-04-29T04:42:52Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A1&diff=825683 2026-02-14T23:32:33Z

<p>37.60.47.113: הוספתי קישור</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אשר גליס.jpg|ממוזער|הרב אשר גליס]]<br /> הרב '''אשר גליס''' (נולד בשנת [[תשל&quot;ג]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לשכונות &quot;נחלת יצחק&quot; ו&quot;מונטיפיורי&quot; ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ג]] לרב [[אברהם יוסף גליס]] מחסידי חב&quot;ד הפעילים ב[[בני ברק]] וללאה.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשנ&quot;ג]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> ב[[י&quot;ח אדר]] [[תשנ&quot;ז]] נשא את חנה יסכה בת ר' [[שמואל צבי ליסון (כפר חב&quot;ד)|שמואל צבי הירש ליסון]].<br /> <br /> לאחר החתונה שימש כ[[ר&quot;מ]] במשך שנה בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. לאחר מכן שימש מספר שנים כמחנך ב[[תלמוד תורה תל אביב]].<br /> <br /> הרב גליס הוא [[שליח]] [[הרבי]] לשכונות &quot;נחלת יצחק&quot; ו&quot;מונטיפיורי&quot; ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב נתן ווגנר - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]]<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן גליס - [[כפר יונה]]<br /> *בנו, ר' לוי יצחק גליס - [[נוף הגליל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%90%D7%A9%D7%A8+%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A1 תגית: אשר גליס] {{COL}}<br /> <br /> {{קצרמר|שלוחים}}<br /> {{מיון רגיל:גליס, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליסון]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A1&diff=825682 2026-02-14T23:31:24Z

<p>37.60.47.113: הוספתי בן</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אשר גליס.jpg|ממוזער|הרב אשר גליס]]<br /> הרב '''אשר גליס''' (נולד בשנת [[תשל&quot;ג]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לשכונות &quot;נחלת יצחק&quot; ו&quot;מונטיפיורי&quot; ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ג]] לרב [[אברהם יוסף גליס]] מחסידי חב&quot;ד הפעילים ב[[בני ברק]] וללאה.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשנ&quot;ג]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> ב[[י&quot;ח אדר]] [[תשנ&quot;ז]] נשא את חנה יסכה בת ר' [[שמואל צבי ליסון (כפר חב&quot;ד)|שמואל צבי הירש ליסון]].<br /> <br /> לאחר החתונה שימש כ[[ר&quot;מ]] במשך שנה בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. לאחר מכן שימש מספר שנים כמחנך ב[[תלמוד תורה תל אביב]].<br /> <br /> הרב גליס הוא [[שליח]] [[הרבי]] לשכונות &quot;נחלת יצחק&quot; ו&quot;מונטיפיורי&quot; ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב נתן ווגנר - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]]<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן גליס - [[כפר יונה]]<br /> *בנו, ר' לוי יצחק גליס - נוף הגליל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%90%D7%A9%D7%A8+%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A1 תגית: אשר גליס] {{COL}}<br /> <br /> {{קצרמר|שלוחים}}<br /> {{מיון רגיל:גליס, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליסון]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99&diff=808820 2025-11-06T14:26:43Z

<p>37.60.47.113: הוספתי נתון</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מאירי מימין מחלק תעודה לתלמידו.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב מאירי (מימין) בחלוקת תעודות מבצע תורה]]<br /> הרב '''בנימין מאירי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ז]], 1986) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה צפת]], ועורך תורני בהוצאת 'מעיינותיך' שעל ידי ארגון [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב מאירי נולד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[ד' חשוון]] [[תשמ&quot;ז]] לאביו הרב [[מאיר מאירי]].<br /> <br /> בצעירותו למד במוסדות החינוך של חב&quot;ד בעיר [[קריית מלאכי]] והחל משנת [[תשנ&quot;ג]] ב[[קריית גת]]. למד במסגרת הישיבה קטנה ב[[תומכי תמימים נתניה]] וב[[ישיבה גדולה חח&quot;ל צפת]], לאחר מכן בשנת [[תשס&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. בשנים [[תשס&quot;ח]] - [[תשס&quot;ט]] שימש כשליח בישיבה בנתניה.<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] התחתן עם חנה, בת ר' [[צבי מרנץ]] מ[[כפר חב&quot;ד]], שם התגורר במשך כשנה.<br /> <br /> החל משנת הלימודים [[תשע&quot;ב]] משמש כ[[משפיע]] בשיעור ג' ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]] (בשנים [[תשע&quot;ה]]-[[תשע&quot;ו]] שימש כמשפיע בשיעור ב').<br /> <br /> החל משנת [[תשפ&quot;ה]] מוסר שיעורי חסידות בסמינר בנות ליובאוויטש, בית שמש. <br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] החל להוציא לאור בשיתוף עם הוצאת 'מעיינותיך' שעל ידי [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]] את סדרת '[[דרך מצותיך המבואר]]' (ד' כרכים) ובשנת [[תשפ&quot;א]] הוציא את ספר ליקוט מתוך סדרה זו.<br /> כמו כן, הוא שותף לעריכת וכתיבת ביאורים בתורת החסידות בספרים נוספים היוצאים לאור על ידי ספריית '[[מעיינותיך]]'.<br /> בימים אלו הוא עובד על הוצאת המשך המאמרים &quot;החודש&quot; תרס&quot;ו עם ביאור מפורט, ע&quot;פ ביאוריו של ר' [[יואל כהן]] בהוצאת ספריית '[[מעיינותיך]]'.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל: מאירי, בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מאירי]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A8&diff=801794 2025-09-11T15:04:23Z

<p>37.60.47.113: ערכתי קורות חיים על פי הידוע לי כבנו</p> <hr /> <div>[[קובץ:שאול לייטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לייטר בסיור מטעם [[מכון אסנט]] עם שר התיירות בני אלון]]<br /> הרב '''שאול יוסף לייטר''' (נולד בשנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא מייסד ומנהל [[מכון אסנט]] - מרכז עולמי ללימוד [[קבלה]] שמרכזו ב[[צפת]], ומראשי הקהילה החב&quot;דית בעיר המפורסם כמרצה וסופר רהוט בשפה האנגלית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשה לייטר בברוקלין שבניו יורק למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות.<br /> <br /> לאחר סיום התיכון, נכנס ללמוד באוניברסיטת קורנל באית'קה שבניו יורק, שם עסק בלימודי תזונה וקיבל תואר ראשון.<br /> <br /> במהלך לימודיו ב[[אוניברסיטה]] השתתף בפסטיבל המוזיקלי בוודסטוק, בתהליך התקרבותו היה מעורב גם ר' [[מאיר ניסים אבוחצירא]] שהתמחה אף הוא כתזונאי ומצא שפה משותפת עם הרב לייטר.<br /> <br /> ולאחר מכן פגש בחסיד חב&quot;ד שעזר לו לפגוש את הרבי ולקבל על עצמו אורח חיים יהודי. <br /> <br /> בהמשך למפנה שחל באורח חייו, נכנס ללמוד בישיבת חב&quot;ד בניו יורק שם שקד במשך שנתיים על לימוד הלכה וחסידות והשלים פערים, ולאחריהם נסע ללמוד תקופה נוספת בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולאחר נישואיו עם רעייתו חיה ברכה קבע את מגוריו ב[[צפת]] ונכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (צפת)|כולל צמח צדק]] הפועל בעיר.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> בברכת [[הרבי]] הקים בצפת בשנת [[תשמ&quot;ג]] יחד עם חבריו [[ירחמיאל טיליס]] ומשה ווישנפסקי את [[מכון אסנט]], שמטרתו להפיץ את פנימיות התורה בשפה שתזמין את הציבור הרחב ותמשוך תיירים מרחבי הארץ והעולם.<br /> <br /> המכון שווק כ&quot;מרכז עולמי ללימוד הקבלה&quot;, והוקם בקצה העיר העתיקה בפינה המשקיפה על נופי צפת.<br /> <br /> מאז הקמתו, אחראי הרב לייטר על תפעול המקום ועל השגת התקציבים הנדרשים לפיתוחו, ומידי שנה מלווה מאות קבוצות תיירים בסיורים ובהרצאות הנערכות על ידי אנשי המכון.<br /> <br /> במשך למעלה מעשור פעל המכון בשפה ה[[אנגלית]] בלבד, ובשנת [[תשנ&quot;ה]] נפתחו במכון מסלולים נוספים גם עבור דוברי שפות נוספות, והוא הפך למרכז הומה מבקרים הפועל לאורך כל ימות השבוע ללא הפסקה ומארח קבוצות המגיעות לסך כולל של מאות אלפי אנשים בשנה.<br /> <br /> עם הקמת ועד המנהלים של קהילת חב&quot;ד בצפת, צורף לעמותה יחד עם המנהל הרב [[אריה לייב קפלן]] והרבנים [[יוסף יצחק חיטריק]], [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ו[[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br /> <br /> הרב לייטר עצמו עורך מידי שבוע עיתון בשפה ה[[אנגלית]] העוסק בתורת הקבלה, ומפרסם טורים שבועיים באתר בית חב&quot;ד.<br /> <br /> כמו כן מוסר הרב לייטר שיעורים קבועים ב[[מכון אלטע]] הפועל בצפת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב [[יעקב דוד לייטר]] - [[צפת]].מנהל מכון אסנט צפת. <br /> * חתנו, הרב מאיר ערד - רחובות. <br /> * חתנו, הרב [[ישעיהו מרנץ]] - צפת.<br /> * בנו, הרב אברהם מאיר לייטר - מצפה יריחו. <br /> * חתנו, הרב אריה לייב קפלן, ר&quot;מ ומשפיע בישיבת חנוך לנער צפת<br /> * חתנו, הרב אלכסנדר לוי יצחק ורנאי. קנדה. <br /> * בנו ישראל זלמן לייטר. - ניורק. <br /> * חתנו, הרב אהרון ברוד, מראשי [[מכון אסנט]] ללימודי יהדות - [[צפת]].<br /> * בנו מנחם מענדל לייטר צפת. <br /> *בנו הרב אלעזר יצחק לייטר - כפר חב&quot;ד. <br /> *<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[http://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/10410/jewish/Shaul-Yosef-Leiter.htm טורים של הרב לייטר (באנגלית) באתר בית חב&quot;ד] {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1334&amp;CategoryID=506 ובאו האובדים בהודו והנידחים באמריקה]''' - הרב לייטר מתארח במדור 'חיים יהודיים' בגליון [[שיחת השבוע]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:לייטר, שאול}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סגל אסנט]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לייטר]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A8&diff=801793 2025-09-11T14:58:17Z

<p>37.60.47.113: עריכת בני המשפחה לפי הסדר והוספת חסרים</p> <hr /> <div>[[קובץ:שאול לייטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לייטר בסיור מטעם [[מכון אסנט]] עם שר התיירות בני אלון]]<br /> הרב '''שאול יוסף לייטר''' (נולד בשנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא מייסד ומנהל [[מכון אסנט]] - מרכז עולמי ללימוד [[קבלה]] שמרכזו ב[[צפת]], ומראשי הקהילה החב&quot;דית בעיר המפורסם כמרצה וסופר רהוט בשפה האנגלית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשה לייטר בברוקלין שבניו יורק למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות.<br /> <br /> לאחר סיום התיכון, נכנס ללמוד באוניברסיטת קורנל באית'קה שבניו יורק, שם עסק בלימודי תזונה וקיבל תואר ראשון.<br /> <br /> מהלך לימודיו ב[[אוניברסיטה]] נקטע בעקבות השתתפותו בפסטיבל המוזיקלי בוודסטוק, שם פגש בחסיד חב&quot;ד שגרם לו [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]] ולקבל על עצמו אורח חיים יהודי. בתהליך התקרבותו היה מעורב גם ר' [[מאיר ניסים אבוחצירא]] שהתמחה אף הוא כתזונאי ומצא שפה משותפת עם הרב לייטר.<br /> <br /> בהמשך למפנה שחל באורח חייו, נכנס ללמוד בישיבת חב&quot;ד בניו יורק שם שקד במשך שנתיים על לימוד הלכה וחסידות והשלים פערים, ולאחריהם נסע ללמוד תקופה נוספת בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולאחר נישואיו עם רעייתו חיה ברכה קבע את מגוריו ב[[צפת]] ונכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (צפת)|כולל צמח צדק]] הפועל בעיר.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> בברכת [[הרבי]] הקים בצפת בשנת [[תשמ&quot;ג]] יחד עם חבריו [[ירחמיאל טיליס]] ומשה ווישנפסקי את [[מכון אסנט]], שמטרתו להפיץ את פנימיות התורה בשפה שתזמין את הציבור הרחב ותמשוך תיירים מרחבי הארץ והעולם.<br /> <br /> המכון שווק כ&quot;מרכז עולמי ללימוד הקבלה&quot;, והוקם בקצה העיר העתיקה בפינה המשקיפה על נופי צפת.<br /> <br /> מאז הקמתו, אחראי הרב לייטר על תפעול המקום ועל השגת התקציבים הנדרשים לפיתוחו, ומידי שנה מלווה מאות קבוצות תיירים בסיורים ובהרצאות הנערכות על ידי אנשי המכון.<br /> <br /> במשך למעלה מעשור פעל המכון בשפה ה[[אנגלית]] בלבד, ובשנת [[תשנ&quot;ה]] נפתחו במכון מסלולים נוספים גם עבור דוברי שפות נוספות, והוא הפך למרכז הומה מבקרים הפועל לאורך כל ימות השבוע ללא הפסקה ומארח קבוצות המגיעות לסך כולל של מאות אלפי אנשים בשנה.<br /> <br /> עם הקמת ועד המנהלים של קהילת חב&quot;ד בצפת, צורף לעמותה יחד עם המנהל הרב [[אריה לייב קפלן]] והרבנים [[יוסף יצחק חיטריק]], [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ו[[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br /> <br /> הרב לייטר עצמו עורך מידי שבוע עיתון בשפה ה[[אנגלית]] העוסק בתורת הקבלה, ומפרסם טורים שבועיים באתר בית חב&quot;ד.<br /> <br /> כמו כן מוסר הרב לייטר שיעורים קבועים ב[[מכון אלטע]] הפועל בצפת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב [[יעקב דוד לייטר]] - [[צפת]].מנהל מכון אסנט צפת. <br /> * חתנו, הרב מאיר ערד - רחובות. <br /> * חתנו, הרב [[ישעיהו מרנץ]] - צפת.<br /> * בנו, הרב אברהם מאיר לייטר - מצפה יריחו. <br /> * חתנו, הרב אריה לייב קפלן, ר&quot;מ ומשפיע בישיבת חנוך לנער צפת<br /> * חתנו, הרב אלכסנדר לוי יצחק ורנאי. קנדה. <br /> * בנו ישראל זלמן לייטר. - ניורק. <br /> * חתנו, הרב אהרון ברוד, מראשי [[מכון אסנט]] ללימודי יהדות - [[צפת]].<br /> * בנו מנחם מענדל לייטר צפת. <br /> *בנו הרב אלעזר יצחק לייטר - כפר חב&quot;ד. <br /> *<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[http://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/10410/jewish/Shaul-Yosef-Leiter.htm טורים של הרב לייטר (באנגלית) באתר בית חב&quot;ד] {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1334&amp;CategoryID=506 ובאו האובדים בהודו והנידחים באמריקה]''' - הרב לייטר מתארח במדור 'חיים יהודיים' בגליון [[שיחת השבוע]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:לייטר, שאול}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סגל אסנט]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לייטר]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A8&diff=801792 2025-09-11T14:54:50Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שאול לייטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לייטר בסיור מטעם [[מכון אסנט]] עם שר התיירות בני אלון]]<br /> הרב '''שאול יוסף לייטר''' (נולד בשנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא מייסד ומנהל [[מכון אסנט]] - מרכז עולמי ללימוד [[קבלה]] שמרכזו ב[[צפת]], ומראשי הקהילה החב&quot;דית בעיר המפורסם כמרצה וסופר רהוט בשפה האנגלית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשה לייטר בברוקלין שבניו יורק למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות.<br /> <br /> לאחר סיום התיכון, נכנס ללמוד באוניברסיטת קורנל באית'קה שבניו יורק, שם עסק בלימודי תזונה וקיבל תואר ראשון.<br /> <br /> מהלך לימודיו ב[[אוניברסיטה]] נקטע בעקבות השתתפותו בפסטיבל המוזיקלי בוודסטוק, שם פגש בחסיד חב&quot;ד שגרם לו [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]] ולקבל על עצמו אורח חיים יהודי. בתהליך התקרבותו היה מעורב גם ר' [[מאיר ניסים אבוחצירא]] שהתמחה אף הוא כתזונאי ומצא שפה משותפת עם הרב לייטר.<br /> <br /> בהמשך למפנה שחל באורח חייו, נכנס ללמוד בישיבת חב&quot;ד בניו יורק שם שקד במשך שנתיים על לימוד הלכה וחסידות והשלים פערים, ולאחריהם נסע ללמוד תקופה נוספת בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולאחר נישואיו עם רעייתו חיה ברכה קבע את מגוריו ב[[צפת]] ונכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (צפת)|כולל צמח צדק]] הפועל בעיר.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> בברכת [[הרבי]] הקים בצפת בשנת [[תשמ&quot;ג]] יחד עם חבריו [[ירחמיאל טיליס]] ומשה ווישנפסקי את [[מכון אסנט]], שמטרתו להפיץ את פנימיות התורה בשפה שתזמין את הציבור הרחב ותמשוך תיירים מרחבי הארץ והעולם.<br /> <br /> המכון שווק כ&quot;מרכז עולמי ללימוד הקבלה&quot;, והוקם בקצה העיר העתיקה בפינה המשקיפה על נופי צפת.<br /> <br /> מאז הקמתו, אחראי הרב לייטר על תפעול המקום ועל השגת התקציבים הנדרשים לפיתוחו, ומידי שנה מלווה מאות קבוצות תיירים בסיורים ובהרצאות הנערכות על ידי אנשי המכון.<br /> <br /> במשך למעלה מעשור פעל המכון בשפה ה[[אנגלית]] בלבד, ובשנת [[תשנ&quot;ה]] נפתחו במכון מסלולים נוספים גם עבור דוברי שפות נוספות, והוא הפך למרכז הומה מבקרים הפועל לאורך כל ימות השבוע ללא הפסקה ומארח קבוצות המגיעות לסך כולל של מאות אלפי אנשים בשנה.<br /> <br /> עם הקמת ועד המנהלים של קהילת חב&quot;ד בצפת, צורף לעמותה יחד עם המנהל הרב [[אריה לייב קפלן]] והרבנים [[יוסף יצחק חיטריק]], [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ו[[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br /> <br /> הרב לייטר עצמו עורך מידי שבוע עיתון בשפה ה[[אנגלית]] העוסק בתורת הקבלה, ומפרסם טורים שבועיים באתר בית חב&quot;ד.<br /> <br /> כמו כן מוסר הרב לייטר שיעורים קבועים ב[[מכון אלטע]] הפועל בצפת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב [[יעקב דוד לייטר]] - [[צפת]]. <br /> * חתנו, הרב מאיר ערד - רחובות. <br /> * חתנו, הרב [[ישעיהו מרנץ]] - צפת.<br /> * בנו, הרב אברהם מאיר לייטר - מצפה יריחו. <br /> * חתנו, הרב אריה לייב קפלן, ר&quot;מ ומשפיע בישיבת חנוך לנער צפת<br /> * חתנו, הרב אלכסנדר לוי יצחק ורנאי. קנדה. <br /> * חתנו, הרב אהרון ברוד, מראשי [[מכון אסנט]] ללימודי יהדות - [[צפת]].<br /> *<br /> *<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[http://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/10410/jewish/Shaul-Yosef-Leiter.htm טורים של הרב לייטר (באנגלית) באתר בית חב&quot;ד] {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1334&amp;CategoryID=506 ובאו האובדים בהודו והנידחים באמריקה]''' - הרב לייטר מתארח במדור 'חיים יהודיים' בגליון [[שיחת השבוע]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:לייטר, שאול}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סגל אסנט]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לייטר]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=792946 2025-08-09T18:59:28Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף יצחק זלמנוב.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק זלמנוב]]<br /> הרב '''יוסף יצחק זלמנוב''' (יליד שנת [[תשט&quot;ו]], 1955) הוא חסיד חב&quot;ד תושב [[צפת]]. כיהן במשך שנים רבות כ[[רב]] מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר ומרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]] ורב בית הכנסת &quot;מעיין מנחם&quot; בעיר הקודש צפת. משפחתו התפרסמה באמצעי התקשורת כמשפחה ברוכה המונה 19 ילדים.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשט&quot;ו]] לר' [[זאב וולף זלמנוב]] ולמוסיא, בתו של ה[[חסיד]] ר' [[ישראל נעוולער]].<br /> <br /> לאחר שסיים את לימודיו בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]], נסע בשנת [[תשל&quot;ד]] ללמוד בחצר [[הרבי]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]].<br /> <br /> בתום שנת ה[[קבוצה]] חזר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ובסוף שנת [[תשל&quot;ז]] נשלח לעמוד בראש קבוצת ה[[שלוחים]] לישיבת מגדל אור ב[[מגדל העמק]] בראשות ה[[רב]] [[יצחק דוד גרוסמן]]. הקבוצה מנתה את ה[[תמימים]] [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[שמשון הלפרין]] ו[[יצחק גרוזמן]]. בתחילת שנת [[תשל&quot;ח]] הגיעו גם התמימים אברהם משה, [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] ו[[שלמה זלמן לנדא]] שאר ה[[שלוחים]] היו לפני שנת ה[[קבוצה]] והרב זלמנוב שהיה המבוגר מביניהם מונה להיות האחראי על הקבוצה.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשל&quot;ט]] הוחלט להשאיר את ה[[שלוחים]] שנה נוספת ב[[מגדל העמק]] וה[[קבוצה]] נדחתה לשנת [[תש&quot;מ]], הרב זלמנוב נשאר יחד עם קבוצת ה[[התלמידים השלוחים|שלוחים]] שנה נוספת ב[[שליחות]] ובתום שנת [[תשל&quot;ט]] נסע יחד עימם ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] התחתן בניו יורק עם רעייתו סימה, בתו של הרב [[מרדכי דב אלטיין]] שליח הרבי בברונקס, ניו יורק. <br /> <br /> באותה שנה הגיע לגור ב[[צפת]] לחיזוק הקהילה שקמה באותם שנים על ידי השליח הרב [[אריה לייב קפלן]].<br /> <br /> במשך שנים רבות שימש כ[[משגיח]] כללי ומסר שיעורים ב[[כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה בצפת בראשות השליח הרב קפלן.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] החל לכהן כרב בשירות בתי הסוהר ועם השנים קודם לתפקיד רב מחוז הצפון. בשנת [[תשע&quot;ב]] פרש לגמלאות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] ראויין יחד עם בני משפחתו לכלי תקשורת ישראלי על משפחתו ברוכת הילדים עם כ- 19 ילדיו. הראיון יצר הדים וקידוש השם גדול.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *רעייתו, מרת סימה זלמנוב - מנהלת תיכון [[בית חנה צפת|בית חנה]] בצפת.<br /> <br /> *בנו ר' ישראל זלמנוב.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל זלמנוב.<br /> *בנו ר' [[צבי הירש זלמנוב]] - שליח במורדות טבריה, ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים טבריה|תות&quot;ל בעיר]] ועורך במערכות [[אוצר החסידים]], [[אור החסידות]] ו[[חסידות מבוארת]].<br /> *בנו ר' שמואל זלמנוב - שליח בוינה.<br /> *בנו ר' דוד אבא זלמנוב - שליח בשכונת הפרחים ברעננה.<br /> *בנו ר' שמריה זלמנוב - קדימה.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *ר' נחום הלוי קפלן - [[צפת]].<br /> *ר' חיים אליעזר פיקרסקי - [[פתח תקווה]].<br /> *ר' [[שניאור זלמן לישנר]] - משגיח בישיבת תות&quot;ל אלעד.<br /> *ר' עקיבא יוסף פרידמן - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *ר' [[שמואל לוינסון]] - שליח הרבי ב[[מגדל העמק]].<br /> *ר' אלחנן דב גרליק - [[חיפה]].<br /> *ר' משה זאב ליפשיץ - [[צפת]]. <br /> *ר' [[משתמש:אפרים/עזריאל שיימוס|עזריאל שיימוס]] - משגיח בישיבת תות&quot;ל (אהל מנחם מענדל) צפת.<br /> *ר' [[יעקב בטקין]] - צפת.<br /> *ר' מנחם מענדל מוזיקנט - צפת.<br /> הרב זלמנוב הוא אחיו של המשפיע ר׳ [[דוד אבא זלמנוב]] וגיסם של המשפיעים ר׳ [[זושא אלפרוביץ]] ור׳ [[יצחק מאיר גוראריה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%96%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%91/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב זלמנוב באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב&quot;ד {{מכון הלכה}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%A8%D7%9E%E2%80%9D%D7%A6%20%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91.pdf מענות קודש מהרבי בקשר עם בני משפחתו, בתוך תשורה משמחת החתונה אצל צאצאיו]''' {{PDF}}<br /> <br /> {{רבני מכון הלכה חב&quot;ד}}<br /> {{מיון רגיל:זלמנוב, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטיין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]<br /> [[קטגוריה:רבני שב&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=792502 2025-08-06T18:41:01Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בתומכי תמימים כפר חב&quot;ד ומחנך בחיידר אהלי תורה כפר חב&quot;ד|אחר=עורך הראשי של ועד הנחות בלה&quot;ק|ראו=דוד פלדמן}}<br /> [[קובץ:דוד פלדמן כפ&quot;ח.jpg|ממוזער|שמאל|הרב '''דוד פלדמן''', [[תשפ&quot;א]].]]<br /> הרב '''דוד פלדמן''' ([[כ&quot;ד חשוון|כ&quot;ד]] [[חשוון]] [[תשל&quot;ב]], 1971) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]] ומחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד|תלמוד תורה אהלי תורה]] בכפר, ו[[בעל שמועה]] בעל [[סיפורי חסידים]] רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> הרב דוד פלדמן נולד ב[[כ&quot;ד חשוון]] [[תשל&quot;ב]] לאביו המשפיע הרב [[שלום פלדמן]], ולאמו מרת מוסיא - בת למשפחת סברדלוב.<br /> <br /> למד בצעירותו בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תנש&quot;א]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר חזרתו לארץ הקודש המשיך בלימודים בישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד, ובחודש אדר שני [[תשנ&quot;ה]] התחתן עם לאה, בתו של הרב [[פייטל סודקביץ']] מכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר לימודיו ב[[כולל אברכים]] בכפר חב&quot;ד מונה להיות [[ר&quot;מ]] ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים בני ברק]]. לאחר מכן החל לשמש כמשפיע ב[[ישיבת הבוכרים]], וכן כמחנך ב[[אהלי תורה כפר חב&quot;ד|חיידר אידיש]] בכיתה ט'.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו הרב [[שלום פלדמן]] ממשיך במסורת אביו ומתוועד בשבתות ובימי דפגרא ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]] מונה לשמש כמשפיע בשיעור א' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו== <br /> *גיסו הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *גיסו הרב [[פנחס שניאור סלפושניק]] - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *בנו הרב יצחק פרץ פלדמן - שליח בכפר סבא.<br /> *בנו ר' מנחם מענדל פלדמן, [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו ר' שמריהו בוטמן<br /> *חתנו ר' צבי הירש פינקוביץ<br /> <br /> {{מיון רגיל: פלדמן, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: משפחת פלדמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סודקביץ]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=791996 2025-08-04T23:28:58Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:ברקה וולף ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולף על יד [[הרבי]] (משמאל), על בימת קריאת התורה ב-[[770]]]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[דובר חסידות חב&quot;ד]] ועסקן תושב קריית מלאכי|אחר=משפיע ור&quot;מ ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|צפת]] ומחבר ספרים|ראו=שלום דובער וולף (צפת)}}<br /> <br /> הרב [[שלום דובער וולף]] (מכונה '''ברק'ה''') ([[כ&quot;ד במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] – [[ל' בתשרי]] [[תשס&quot;א]]), היה עסקן ו[[דובר חב&quot;ד|דובר חסידות חב&quot;ד]]. ניהל במשך שנים רבות את ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] וסניפה ב[[לוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:וולף לוין ולאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולף (משמאל) עם הרב [[שלום דובער לוין]] (במרכז) והרב [[ישראל מאיר לאו]] (מימין)]]<br /> [[קובץ:VOLF RABIN.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברק'ה וולף עם מר [[יצחק רבין]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ד במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] ב[[ירושלים]] לרב [[אפרים וולף]] ולאמו מרת [[פעסיא וולף]]<br /> <br /> בילדותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> ביום [[ט' באלול]] [[תשכ&quot;ה]] התחתן עם מרת בת-שבע (לבית משפחת בקרמן) והתגורר ב&quot;שיכון חב&quot;ד&quot; בלוד, שם נולדו שני ילדיו הראשונים, הרב [[חיים וולף]] (שליח הרבי כיום, לירוחם) והרב [[זלמן וולף]], באותו זמן החל לעבוד במשרדי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> עם הקמתה עבר לשכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] (בקריית מלאכי) עם השנים נכנס לעסקנות החב&quot;דית ושימש בתפקידים מרכזיים: מזכיר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]], דובר חב&quot;ד, חבר [[הוועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]], חבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]] עיקר עיסוקו של הרב וולף היה בניהול ופיתוח ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> מתוקף תפקידיו התיידד הרב וולף על ידי התקשורת בארץ ואנשי ציבור שונים ופעל כנציגה הבלתי רשמי של [[חסידות חב&quot;ד]] בכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] (1990) חדל מלשמש כדובר חב&quot;ד עקב [[התרגיל המסריח]], אך עם זאת המשיך לקבל מהרבי עידודים והוראות שונות לפעילותו להפצת ענייני חב&quot;ד בתקשורת{{מקור|סיבה=ראה בספר דובר שלום}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] חלה וסבל [[יסורים]] קשים במשך כשנה. במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית]], אור ל[[ל' בתשרי]] [[תשס&quot;א]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. לצידו נקבר אחרי כשנתיים ורבע אביו, הרב [[אפרים וולף]].<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;א]], עשור לאחר פטירת הרב וולף, נערך ב[[כפר חב&quot;ד]] ערב הוקרה לזכרו שנקרא: &quot;חברים מספרים על ברקה&quot;, בו השתתפו בכירים בעולם התקשרות שהכירו את הרב וולף מתוקף תפקידו כדובר חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57488 עיתונאיי ערוץ 2 וערוץ 10 סיפרו על ברק'ה]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו [[חיים וולף]], השליח בירוחם<br /> *בנו [[זלמן וולף]], עסקן חב&quot;די ושליח בכנסת, [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו [[אברהם וולף]], רב ושליח הרבי לאודסה.<br /> *בנו [[יוסף יצחק וולף]], רב ושליח הרבי ב[[חרסון]]<br /> *בנו [[בנימין וואלף (סבוסטפול)|בנימין וולף (סבוסטפול)]], שליח הרבי ורב העיר סבסוטפול בקרים.<br /> *בנו מנחם יהודא וולף, [[מיאמי]], [[פלורידה]]<br /> *חתנו - ר' [[יהודה לייב זילברשטרום]], [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו - ר' [[יואל בורגן]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''דובר שלום''', &quot;לדמותו של הרב שלום דובער וולף&quot;, [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]], [[תשס&quot;ח]]; 2008.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32537 הרב יעקב גלויברמן במאמר על דובר חב&quot;ד הרב ברק'ה וולף] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57488 עיתונאיי ערוץ 2 וערוץ 10 סיפרו על ברק'ה] - {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/100579 האיש שידע על &quot;מבצע אנטבה&quot; – לפני שרי הממשלה{{COL}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולף שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br /> [[קטגוריה:דוברים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בקרמן]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99)_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=791258 2025-08-03T14:04:09Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>'''בית ספר חב&quot;ד בנות נחלת הר חב&quot;ד''', הוא בית ספר חב&quot;ד לבנות בגילאי היסודי (כיתות א-ו) ב[[קרית מלאכי]], העומד תחת ניהולה של גב' שריתה שוויכה, והינו בית הספר החב&quot;די היסודי לבנות הגדול ביותר בארץ ישראל.<br /> <br /> ==היסטוריה== <br /> בית הספר הוקם ב[[ז' אדר]] [[תשכ&quot;ט]] מייד עם הגעת הקבוצה הראשונה של גרעין המתיישבים הראשון שייסד את [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> המורה הראשונה בבית הספר היתה רחל הבר{{הערה|בהמשך מונתה לשמש כסגנית מנהלת.}}, וביום הראשון למדו בו 5 תלמידות בלבד, כאשר בהמשך החודשים שנותרו עד לסיום השנה הצטרפו עוד תלמידות מבנות המשפחות החדשות שהתיישבו במקום וכן בנות ממשפחות לא חב&quot;דיות שהתגוררו בעיר. בית הספר פעל במבנה שמשמש כיום כמבנה של גן בנים.<br /> <br /> המנהלת הראשונה של בית הספר היתה רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]], שאף לימדה בעצמה בחלק מהשעות בכיתות, ולצידה, מלבד הבר, לימדה גם גברת פנינה וולף.<br /> <br /> בשנים הראשונות עבר תפקיד ניהול בית הספר מספר ידיים: גב' מונדשיין, ר' זאב סירוטה, יהודית סירוטה{{הערה|אין בינה לבית ר' זאב קשר משפחתי על אף שם המשפחה הזהה.}}, יוכבד ברוק, ולקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ג]] התמנה לתפקיד ר' [[יוסף מעטוף]] שכיהן במשך 27 שנים ברציפות התפקיד עד פרישתו ל[[גמלאות]].{{הערה|בשנת [[תשמ&quot;ה]] נוסד תיכון בית חנה והחלה בניית קומפלקס מוסדות החינוך בית חנה בשדרות ירושלים - הרחוב המרכזי של שכונת נחלת הר חב&quot;ד, ובשנת [[תשס&quot;א]] נערכה [[חנוכת הבית]] של הקומפלקס המפואר}}.<br /> <br /> לאחר פרישתו של הרב מעטוף לגמלאות, החליפה אותו בתפקיד גב' רחל הבר, אשר שימשה קודם לכן בתפקיד סגנית המנהל, וכיום משמשת כמנהלת הרבנית שיינא שטערנה שרה (שריתה) שוויכה, רעיית הרב [[יעקב שוויכה]].<br /> <br /> בבית הספר פועלות מספר תוכניות לתלמידים מצטיינים ומחוננים כשהעיקרית שבהם היא תכנית אמירים בה שותפות מעל ל-40 שנות, ולצידה תכנית 'מרכז מצטיינים' ו'מרכז מחוננים'.<br /> <br /> בבית הספר לומדות כ770 בנות בכיתות א-ו, עם שלוש או ארבע כיתות בכל שכבה, ומעל ל-50 מורות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] קיבל בית הספר את 'פרס החינוך הארצי', וכמה מאנשי הצוות החינוכי קיבלו את התואר 'יקיר החינוך הדתי', בהם הרב [[יוסף מעטוף]] שניהל את בית הספר במשך 27 שנה, והרב [[יוסף הרטמן]] ששימש בו כרב בית הספר.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בתי ספר חב&quot;ד בנות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות שנוסדו בשנת תשכ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב&quot;ד]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=790642 2025-08-02T22:03:51Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש.jpg|ממוזער|ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]<br /> ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' היא מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש בגיל ישיבה קטנה. ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות; תלמידי ה'[[זאל]]' ותלמידי ה'מתיבתא'. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] ומתקיימת במסגרת מפעלי הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|&quot;גן ישראל - ארץ הקודש&quot;]] שע&quot;י אגודת קרית חב&quot;ד בצפת וע&quot;י [[מרכז חב&quot;ד ליובאוויטש תל-אביב]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ]]<br /> [[קובץ:הספר &quot;איתני ארץ&quot; - שיו&quot;ל ע&quot;י ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|הספר &quot;איתני ארץ&quot; - שיצא לאור בשנת [[תשפ&quot;ב]]]]<br /> ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ [[תשס&quot;א]] על ידי הוקם ע&quot;י הרב [[שניאור זלמן גליצנשטיין]] הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]], תחת הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. <br /> <br /> החל משנת [[תש&quot;ע]] עומדת הישיבה גם תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] ומתנהלת על ידי שני המוסדות.<br /> <br /> הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ב[[קרית גת]], בדימונה, ב[[נתניה]], ב[[צפת]], ב[[לוד]].<br /> <br /> משנת [[תשע&quot;ד]] עד שנת [[תשפ&quot;ב]] התקיימה הישיבה בקמפוס של ישיבות [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> משנת הקמתה ועד לשנת [[תשס&quot;ז]] עמד בראשה הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].<br /> <br /> ראש ישיבת הקיץ, החל משנת [[תשס&quot;ט]], הוא הרב [[אליהו שוויכה]], [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול בצפון [[תל אביב]] וחבר מערכת [[אור החסידות]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה ועשרים תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה &quot;מתיבתא&quot;), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'.<br /> <br /> 'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון על זכרונותיו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] ישיבת הקיץ התקיימה במתכונת וירטואלית ששודרה על ידי תוכנת &quot;זום&quot; ובאפשרות להאזנה דרך הטלפון.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] השתתפו בישיבת קיץ מספר שיא של כ-600 תמימים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] התקיימה הישיבה בקמפוס הגדול והמרווח של ישיבת שעלבים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] עקב הגידול הענק והמבורך החליטו בהנהלת הישיבה לפצל את הכוחות - המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובנפרד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] למסיימי שיעורים א-ב-ג בישיבות קטנות. <br /> <br /> ההנהלה הגשמית של הישיבה מופקדת בידי הרב [[אברהם צבי כהן (מגדל העמק)|אברהם צבי כהן]] שמשמש כמנהל הגשמי של הישיבה במגדל וכן בידי הרב [[פאלע העניג]] האחראי על תכנית המתיבתא. <br /> <br /> משפיע הישיבת קיץ הוא הרב [[זלמן גופין]]. <br /> <br /> == צוות ניהולי בישיבה ==<br /> ● צוות קבוע: המשפיע הרוחני הרב [[זלמן גופין|שניאור זלמן גופין]]. <br /> <br /> יו&quot;ר הישיבה הרב יוסף שמואל גערליצקי <br /> <br /> יו&quot;ר מפעלי הקיץ הרב [[חיים קפלן]]<br /> <br /> מנהל כללי הרב [[אברהם קירנברג]]<br /> <br /> ראש הישיבה הרב [[אליהו שוויכה]]<br /> <br /> מנהל רוחני במתיבתא: הרב לוי שם טוב.<br /> <br /> * [[תשפ&quot;ד]] - מתיבתא: מנחם מענדל גופין - מנהל,שמחה זלמנוביץ' - מנהל. ישראל אריה לייב לרנר - משגיח,שניאור לאופר - משגיח,יוסי קעניג - משגיח.<br /> * מסיימי שיעורים א-ב-ג: זלמי לבנהרץ - מנהל,מענדי סלאווין - מנהל. משה בראון,יהודה ישראלי,לוי קטן,מנחם הלפרין,יוסי מלכיאלי,שנזי מנדלסון,שניאור פרידמן,ישראל סלפושניק - משגיחים. יוסף יצחק שוויכה ר&quot;מ ואחראי לימודים. שניאור זלמן הרצל,דוד גודשמיט - משפיעים. מענדי וולף,מענדי יעקובוביץ',שניאור גליס,לייבי ששונקין - יוצרי תוכן.<br /> * [[תשפ&quot;ג]] - לוי יצחק שם טוב - ראש המתיבתא. יוסף יצחק שוויכה - מנהל רוחני. אברהם בקרמן - משגיח.מענדי קלמן - משגיח. יודי קאטשווילי - משגיח.לוי אייזנבך - משגיח. לוי וילהלם - משגיח.<br /> * [[תשפ&quot;ב]] - שניאור זלמן קפלן - מנהל המתיבתא. הת' דובי טייכטל, הת' איתמר זילברשטרום - מנהלים. הת' מענדי וינקלר, הת' מוטי מקובצקי, הת' מענדי יפרח, הת' שמוליק אלטהויז הת' מענדי פלדמן - משגיחים.<br /> * [[תשפ&quot;א]] - התמים זאבי גרינוולד מנהל רוחני,התמים שניאור קפלן מנהל רוחני המתיבתא,התמימים ישראליק רוזן ושילה חורש משגיחי הזאל,התמימים לוי שם טוב ואריה הרצל משגיחי המתיבתא,התמים ישראליק בלוי מנהל התוכניות,הת' יוסף יצחק שוויכה ר&quot;מ ואחראי לימודים,הת' שניאור ברוד ר&quot;מ המתיבתא,הת' [[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] משפיע.<br /> * [[תשע&quot;ט]] - המנהל רוחני מנחם מענדל מנדלזון, והמשגיח אברימי וילהלם. שלום זלמנוביץ - ראש המתיבתא,[[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] ומוטי קוט - משגיחים במתיבתא.<br /> * [[תשע&quot;ח]] -[[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)|יעקב שאול ויינפלד]]- ר&quot;מ.[[שמואל מישולובין]] המנהל רוחני. יענקי זילברשטרום מנהל רוחני המתיבתא. [[מנחם מענדל ליפקין]] משגיח צעירי ליובאוויטש.[[אליעזר כץ]]&lt;nowiki/&gt;משגיח המתיבתא. הת' שניאור פרנקל משפיע צעירי ליובאוויטש.הת' מענדי קטן משפיע המתיבתא.מנהלי הפנימיות התמימים נתנאל ציוני, גור אריה נדב ומענדי וולס.<br /> * [[תשע&quot;ז]] - [[שמואל מישולובין]] ו[[יחיאל אלפנביין]]. משגיחים, התמימים מנחם וילהלם ולוי לסקר.מנהלי התוכניות התמימים מענדי הרצל, [[מענדי קורטס]], אפרים פיקארסקי ולוי וואלף.<br /> * [[תשע&quot;ו]] - משגיח הישיבה הת' לוי יצחק זילברשטרום.מנהל הרוחני הת' מענדי אנגלסמן.משפיע המתיבתא הת' [[מנחם מענדל מישולובין]].<br /> * [[תשע&quot;ה]]- הת׳ ארי ברוד מנהל רוחני של ישיבת הקיץ והת׳ בנימין גליס ראש המתיבתא - העולים לישיבה.<br /> * [[תשע&quot;ד]] - מנהל רוחני הת' מנחם מענדל נקי, והמשגיח הת' יצחק רסקין.הת' בנימין גליס - ראש המתמידים - עולים לישיבה, המשגיח הת' דובי הבלין - משגיח המתמידים.<br /> * [[תשע&quot;ג]] - לוי לוין- מנהל. דוב בער ירוסלבסקי - ראש ישיבה. [[בנימין וילהלם]] - מנהל פועל. שמוליק וולסוב - מדריך. [[וולעוול קריצ'בסקי]] אחראי תוכן.<br /> * [[תשע&quot;א]] - בני בלוי, יוסי ויספיש ו[[שלום בער חדד]] - מנהלים. הת' שניאור-זלמן רבינוביץ ראש-ישיבת 'המתמידים'. שלום דובער פיקרסקי - משגיח.<br /> <br /> == הוצאה לאור ==<br /> מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע&quot;ד]] בה הודפסו ליקוטים מביאורי הרבי בסוגיות שונות ב[[ש&quot;ס]]. '''[https://col.org.il/news/98540 כתבה על כך]''' ב[[COL]]}}. <br /> <br /> בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: <br /> <br /> חידושי הרבי למסכת תמיד ([[תשע&quot;ד]]), חידושי הרבי לסוגיות הגמרא בפרקים רביעי וחמישי בברכות ([[תשע&quot;ה]]), &quot;תורתו אמת&quot; - לשורש שיטת הרבי בפולמוסים ו'מלחמות השם' ([[תשע&quot;ו]]). <br /> <br /> &quot;בחצרות בית השם&quot; - סוגיות בעניני בית הבחירה ([[תשע&quot;ז]]), &quot;על גאולתנו&quot; - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' ([[תשע&quot;ח]]), &quot;הלכה כמותו&quot; - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה ([[תשע&quot;ט]]). <br /> <br /> &quot;איתני ארץ&quot; - סוגיות עיוניות בתורת רבינו, אגדות חז&quot;ל - תולדות התנאים (תשפ&quot;ב). <br /> <br /> &quot;על התפילה&quot; – עבודת התפילה בתורת הרבי (תשפ&quot;ג). <br /> <br /> החל משנת תשפ&quot;ד - החלו יוצאים שני חוברות - עבור המתיבתא ועבור הזאל (למסיימי שיעורים א-ב-ג) פועלי דיממא – סוגיות בעניני השליחות כיצד לנהוג במקרים שנתקלים בהם בחיי השליחות - היא החוברת עבור הזאל. <br /> <br /> אשכילה בדרך תמים - חוברת לימוד עבור המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) - החוברת מכילה סוגיות בחסידות, ונושאים הקשורים בישיבות וכן 7 סוגיות יסודיות ממסכת כתובות. <br /> <br /> מלבד זאת הוציאה ישיבת הקיץ 2 קבצי סיפורים שסופרו במהלך השנים בישיבת הקיץ.<br /> <br /> וכן לישיבת קיץ ישנם שירים שנכתבו עבורה: בשנת [[תשפ&quot;ב]] - געגועים לימים בהירים - על הימים ועל השנים שבהם זכינו לראות את הרבי בצורה גלויה. ובשנת [[תשפ&quot;א]] - ההמנון שלה - צעירי ליובאוויטש - שמסרו העיקרי הוא שביהדות אין מנוחה ועל התמימים לנצל את ימי הקיץ כדבעי . בשנת [[תשפ&quot;ד]] כתב השליח הרב [[מנחם מענדל גליס]] את השיר אדעתיה דרביה - על כמה שההתקשרות לרבי בצורתה הכי מושלמת וברת השגה על ידי לימוד תורתו.<br /> <br /> כמו כן הוציאו בישיבה עלונים עם תכנים מיוחדים &lt;ref&gt;https://col.org.il/news/132328&lt;/ref&gt; &lt;ref&gt;https://col.org.il/news/70122&lt;/ref&gt; &lt;ref&gt;https://col.org.il/news/40483&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==אנשים שהתארחו במהלך השנים בתוכנית &quot;וואס גדעיינקסטו&quot;==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[נחמן שפירא]]<br /> *הרב [[עזרא שוחט]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147153 ראש הישיבה לתמימים: &quot;הרבי לא של אבא שלכם, הוא שלכם&quot;{{col}}]}}.<br /> * הרב [[ישראל מאיר לאו]]<br /> *הרב [[יוסף גערליצקי]]<br /> *הרב [[יעקב שוויכה]]<br /> *הרב [[מנחם גערליצקי]]<br /> *הרב [[יונה סלפושניק]]<br /> *הרב [[משה ברנדלר]]<br /> *הרב [[מנחם דוב דברוסקין]]<br /> *הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]]<br /> *הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]<br /> *הרב [[מנחם קעניג]]<br /> *הרב [[מענדל וועכטר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147070 בישיבת הקיץ: הרב ועכטר גולל את זיכרונותיו הייחודיים עם הרבי{{col}}]}}.<br /> *הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br /> *הרב [[זלמן גורליק]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)]]<br /> *הרב [[יעקב רייצעס]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[יצחק גולדברג ]]<br /> *הרב [[מרדכי מישולובין]]<br /> *הרב [[חיים גרינברג]] <br /> *הרב [[אסי שפיגל]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פריימן]]<br /> *הרב [[מרדכי מנשה גורליק]]<br /> *הרב אהרן מקובצקי.<br /> *הרב שמואל חיים פרנקל.<br /> *הרב [[אהרון קרניאל]]<br /> *הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br /> *הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)]]<br /> *הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] <br /> *הרב [[שלמה זרחי]]<br /> *הרב [[אשר פרקש]]<br /> *הרב [[שבתי סלבטיצקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי וולף]]<br /> *הרב [[אברהם פריד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]<br /> *הרב [[אליהו וולף]] <br /> *הרב [[שמואל לו]] <br /> *הרב [[שלום דובער הרצל]] <br /> *הרב [[נפתלי רוט]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גודמן]]<br /> *הרב [[חיים קפלן]] <br /> *הרב [[אליקים וולף]]<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br /> *הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br /> *הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120078 354 חניכים, 84 אנשי צוות: נפתחה ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'{{col}}]}}<br /> *הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)]]<br /> *הרב [[אליעזר ליכטשטיין]]<br /> *הרב [[מיכאל מישולבין]]<br /> *הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br /> *הרב [[יעקב לרנר]]<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע&quot;ט]'''<br /> *[https://col.org.il/news/132785 געגועים לימים בהירים: ההמנון של ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש{{col}}]<br /> *[https://col.org.il/news/170876 &quot;והיטב יודעים אנו הכוונה&quot;: צפו בקליפ של 'צעירי ליובאוויטש'{{וידאו}}{{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ|צ]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=790640 2025-08-02T22:02:39Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש.jpg|ממוזער|ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]<br /> ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' היא מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש בגיל ישיבה קטנה. ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות; תלמידי ה'[[זאל]]' ותלמידי ה'מתיבתא'. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] ומתקיימת במסגרת מפעלי הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|&quot;גן ישראל - ארץ הקודש&quot;]] שע&quot;י אגודת קרית חב&quot;ד בצפת וע&quot;י [[מרכז חב&quot;ד ליובאוויטש תל-אביב]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ]]<br /> [[קובץ:הספר &quot;איתני ארץ&quot; - שיו&quot;ל ע&quot;י ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|הספר &quot;איתני ארץ&quot; - שיצא לאור בשנת [[תשפ&quot;ב]]]]<br /> ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ [[תשס&quot;א]] על ידי הוקם ע&quot;י הרב [[שניאור זלמן גליצנשטיין]] הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]], תחת הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. <br /> <br /> החל משנת [[תש&quot;ע]] עומדת הישיבה גם תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] ומתנהלת על ידי שני המוסדות.<br /> <br /> הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ב[[קרית גת]], בדימונה, ב[[נתניה]], ב[[צפת]], ב[[לוד]].<br /> <br /> משנת [[תשע&quot;ד]] עד שנת [[תשפ&quot;ב]] התקיימה הישיבה בקמפוס של ישיבות [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> משנת הקמתה ועד לשנת [[תשס&quot;ז]] עמד בראשה הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].<br /> <br /> ראש ישיבת הקיץ, החל משנת [[תשס&quot;ט]], הוא הרב [[אליהו שוויכה]], [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול בצפון [[תל אביב]] וחבר מערכת [[אור החסידות]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה ועשרים תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה &quot;מתיבתא&quot;), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'.<br /> <br /> 'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון על זכרונותיו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] ישיבת הקיץ התקיימה במתכונת וירטואלית ששודרה על ידי תוכנת &quot;זום&quot; ובאפשרות להאזנה דרך הטלפון.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] השתתפו בישיבת קיץ מספר שיא של כ-600 תמימים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] התקיימה הישיבה בקמפוס הגדול והמרווח של ישיבת שעלבים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] עקב הגידול הענק והמבורך החליטו בהנהלת הישיבה לפצל את הכוחות - המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובנפרד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] למסיימי שיעורים א-ב-ג בישיבות קטנות. <br /> <br /> ההנהלה הגשמית של הישיבה מופקדת בידי הרב [[אברהם צבי כהן (מגדל העמק)|אברהם צבי כהן]] שמשמש כמנהל הגשמי של הישיבה במגדל וכן בידי הרב [[פאלע העניג]] האחראי על תכנית המתיבתא. <br /> <br /> משפיע הישיבת קיץ הוא הרב [[זלמן גופין]]. <br /> <br /> == צוות ניהולי בישיבה ==<br /> ● צוות קבוע: המשפיע הרוחני הרב [[זלמן גופין|שניאור זלמן גופין]]. <br /> <br /> יו&quot;ר הישיבה הרב יוסף שמואל גערליצקי <br /> <br /> יו&quot;ר מפעלי הקיץ הרב [[חיים קפלן]]<br /> <br /> מנהל כללי הרב [[אברהם קירנברג]]<br /> <br /> ראש הישיבה הרב [[אליהו שוויכה]]<br /> <br /> * [[תשפ&quot;ד]] - מתיבתא: מנחם מענדל גופין - מנהל,שמחה זלמנוביץ' - מנהל. ישראל אריה לייב לרנר - משגיח,שניאור לאופר - משגיח,יוסי קעניג - משגיח.<br /> * מסיימי שיעורים א-ב-ג: זלמי לבנהרץ - מנהל,מענדי סלאווין - מנהל. משה בראון,יהודה ישראלי,לוי קטן,מנחם הלפרין,יוסי מלכיאלי,שנזי מנדלסון,שניאור פרידמן,ישראל סלפושניק - משגיחים. יוסף יצחק שוויכה ר&quot;מ ואחראי לימודים. שניאור זלמן הרצל,דוד גודשמיט - משפיעים. מענדי וולף,מענדי יעקובוביץ',שניאור גליס,לייבי ששונקין - יוצרי תוכן.<br /> * [[תשפ&quot;ג]] - לוי יצחק שם טוב - ראש המתיבתא. יוסף יצחק שוויכה - מנהל רוחני. אברהם בקרמן - משגיח.מענדי קלמן - משגיח. יודי קאטשווילי - משגיח.לוי אייזנבך - משגיח. לוי וילהלם - משגיח.<br /> * [[תשפ&quot;ב]] - שניאור זלמן קפלן - מנהל המתיבתא.הת' דובי טייכטל, הת' מענדי וינקלר, הת' מוטי מקובצקי, הת' איתמר זילברשטרום, הת' מענדי יפרח, הת' שמוליק אלטהויז הת' מענדי פלדמן - משגיחים.<br /> * [[תשפ&quot;א]] - התמים זאבי גרינוולד מנהל רוחני,התמים שניאור קפלן מנהל רוחני המתיבתא,התמימים ישראליק רוזן ושילה חורש משגיחי הזאל,התמימים לוי שם טוב ואריה הרצל משגיחי המתיבתא,התמים ישראליק בלוי מנהל התוכניות,הת' יוסף יצחק שוויכה ר&quot;מ ואחראי לימודים,הת' שניאור ברוד ר&quot;מ המתיבתא,הת' [[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] משפיע.<br /> * [[תשע&quot;ט]] - המנהל רוחני מנחם מענדל מנדלזון, והמשגיח אברימי וילהלם. שלום זלמנוביץ - ראש המתיבתא,[[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] ומוטי קוט - משגיחים במתיבתא.<br /> * [[תשע&quot;ח]] -[[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)|יעקב שאול ויינפלד]]- ר&quot;מ.[[שמואל מישולובין]] המנהל רוחני. יענקי זילברשטרום מנהל רוחני המתיבתא. [[מנחם מענדל ליפקין]] משגיח צעירי ליובאוויטש.[[אליעזר כץ]]&lt;nowiki/&gt;משגיח המתיבתא. הת' שניאור פרנקל משפיע צעירי ליובאוויטש.הת' מענדי קטן משפיע המתיבתא.מנהלי הפנימיות התמימים נתנאל ציוני, גור אריה נדב ומענדי וולס.<br /> * [[תשע&quot;ז]] - [[שמואל מישולובין]] ו[[יחיאל אלפנביין]]. משגיחים, התמימים מנחם וילהלם ולוי לסקר.מנהלי התוכניות התמימים מענדי הרצל, [[מענדי קורטס]], אפרים פיקארסקי ולוי וואלף.<br /> * [[תשע&quot;ו]] - משגיח הישיבה הת' לוי יצחק זילברשטרום.מנהל הרוחני הת' מענדי אנגלסמן.משפיע המתיבתא הת' [[מנחם מענדל מישולובין]].<br /> * [[תשע&quot;ה]]- הת׳ ארי ברוד מנהל רוחני של ישיבת הקיץ והת׳ בנימין גליס ראש המתיבתא - העולים לישיבה.<br /> * [[תשע&quot;ד]] - מנהל רוחני הת' מנחם מענדל נקי, והמשגיח הת' יצחק רסקין.הת' בנימין גליס - ראש המתמידים - עולים לישיבה, המשגיח הת' דובי הבלין - משגיח המתמידים.<br /> * [[תשע&quot;ג]] - לוי לוין- מנהל. דוב בער ירוסלבסקי - ראש ישיבה. [[בנימין וילהלם]] - מנהל פועל. שמוליק וולסוב - מדריך. [[וולעוול קריצ'בסקי]] אחראי תוכן.<br /> * [[תשע&quot;א]] - בני בלוי, יוסי ויספיש ו[[שלום בער חדד]] - מנהלים. הת' שניאור-זלמן רבינוביץ ראש-ישיבת 'המתמידים'. שלום דובער פיקרסקי - משגיח.<br /> <br /> == הוצאה לאור ==<br /> מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע&quot;ד]] בה הודפסו ליקוטים מביאורי הרבי בסוגיות שונות ב[[ש&quot;ס]]. '''[https://col.org.il/news/98540 כתבה על כך]''' ב[[COL]]}}. <br /> <br /> בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: <br /> <br /> חידושי הרבי למסכת תמיד ([[תשע&quot;ד]]), חידושי הרבי לסוגיות הגמרא בפרקים רביעי וחמישי בברכות ([[תשע&quot;ה]]), &quot;תורתו אמת&quot; - לשורש שיטת הרבי בפולמוסים ו'מלחמות השם' ([[תשע&quot;ו]]). <br /> <br /> &quot;בחצרות בית השם&quot; - סוגיות בעניני בית הבחירה ([[תשע&quot;ז]]), &quot;על גאולתנו&quot; - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' ([[תשע&quot;ח]]), &quot;הלכה כמותו&quot; - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה ([[תשע&quot;ט]]). <br /> <br /> &quot;איתני ארץ&quot; - סוגיות עיוניות בתורת רבינו, אגדות חז&quot;ל - תולדות התנאים (תשפ&quot;ב). <br /> <br /> &quot;על התפילה&quot; – עבודת התפילה בתורת הרבי (תשפ&quot;ג). <br /> <br /> החל משנת תשפ&quot;ד - החלו יוצאים שני חוברות - עבור המתיבתא ועבור הזאל (למסיימי שיעורים א-ב-ג) פועלי דיממא – סוגיות בעניני השליחות כיצד לנהוג במקרים שנתקלים בהם בחיי השליחות - היא החוברת עבור הזאל. <br /> <br /> אשכילה בדרך תמים - חוברת לימוד עבור המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) - החוברת מכילה סוגיות בחסידות, ונושאים הקשורים בישיבות וכן 7 סוגיות יסודיות ממסכת כתובות. <br /> <br /> מלבד זאת הוציאה ישיבת הקיץ 2 קבצי סיפורים שסופרו במהלך השנים בישיבת הקיץ.<br /> <br /> וכן לישיבת קיץ ישנם שירים שנכתבו עבורה: בשנת [[תשפ&quot;ב]] - געגועים לימים בהירים - על הימים ועל השנים שבהם זכינו לראות את הרבי בצורה גלויה. ובשנת [[תשפ&quot;א]] - ההמנון שלה - צעירי ליובאוויטש - שמסרו העיקרי הוא שביהדות אין מנוחה ועל התמימים לנצל את ימי הקיץ כדבעי . בשנת [[תשפ&quot;ד]] כתב השליח הרב [[מנחם מענדל גליס]] את השיר אדעתיה דרביה - על כמה שההתקשרות לרבי בצורתה הכי מושלמת וברת השגה על ידי לימוד תורתו.<br /> <br /> כמו כן הוציאו בישיבה עלונים עם תכנים מיוחדים &lt;ref&gt;https://col.org.il/news/132328&lt;/ref&gt; &lt;ref&gt;https://col.org.il/news/70122&lt;/ref&gt; &lt;ref&gt;https://col.org.il/news/40483&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==אנשים שהתארחו במהלך השנים בתוכנית &quot;וואס גדעיינקסטו&quot;==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[נחמן שפירא]]<br /> *הרב [[עזרא שוחט]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147153 ראש הישיבה לתמימים: &quot;הרבי לא של אבא שלכם, הוא שלכם&quot;{{col}}]}}.<br /> * הרב [[ישראל מאיר לאו]]<br /> *הרב [[יוסף גערליצקי]]<br /> *הרב [[יעקב שוויכה]]<br /> *הרב [[מנחם גערליצקי]]<br /> *הרב [[יונה סלפושניק]]<br /> *הרב [[משה ברנדלר]]<br /> *הרב [[מנחם דוב דברוסקין]]<br /> *הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]]<br /> *הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]<br /> *הרב [[מנחם קעניג]]<br /> *הרב [[מענדל וועכטר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147070 בישיבת הקיץ: הרב ועכטר גולל את זיכרונותיו הייחודיים עם הרבי{{col}}]}}.<br /> *הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br /> *הרב [[זלמן גורליק]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)]]<br /> *הרב [[יעקב רייצעס]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[יצחק גולדברג ]]<br /> *הרב [[מרדכי מישולובין]]<br /> *הרב [[חיים גרינברג]] <br /> *הרב [[אסי שפיגל]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פריימן]]<br /> *הרב [[מרדכי מנשה גורליק]]<br /> *הרב אהרן מקובצקי.<br /> *הרב שמואל חיים פרנקל.<br /> *הרב [[אהרון קרניאל]]<br /> *הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br /> *הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)]]<br /> *הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] <br /> *הרב [[שלמה זרחי]]<br /> *הרב [[אשר פרקש]]<br /> *הרב [[שבתי סלבטיצקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי וולף]]<br /> *הרב [[אברהם פריד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]<br /> *הרב [[אליהו וולף]] <br /> *הרב [[שמואל לו]] <br /> *הרב [[שלום דובער הרצל]] <br /> *הרב [[נפתלי רוט]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גודמן]]<br /> *הרב [[חיים קפלן]] <br /> *הרב [[אליקים וולף]]<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br /> *הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br /> *הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120078 354 חניכים, 84 אנשי צוות: נפתחה ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'{{col}}]}}<br /> *הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)]]<br /> *הרב [[אליעזר ליכטשטיין]]<br /> *הרב [[מיכאל מישולבין]]<br /> *הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br /> *הרב [[יעקב לרנר]]<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע&quot;ט]'''<br /> *[https://col.org.il/news/132785 געגועים לימים בהירים: ההמנון של ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש{{col}}]<br /> *[https://col.org.il/news/170876 &quot;והיטב יודעים אנו הכוונה&quot;: צפו בקליפ של 'צעירי ליובאוויטש'{{וידאו}}{{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ|צ]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=790638 2025-08-02T22:01:28Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש.jpg|ממוזער|ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]<br /> ישיבת הקיץ '''צעירי ליובאוויטש''' היא מסגרת לימי בין הזמנים תלמידי ה[[תמימים]] בארץ הקודש בגיל ישיבה קטנה. ישיבת הקיץ מחולקת לשתי מחלקות; תלמידי ה'[[זאל]]' ותלמידי ה'מתיבתא'. הישיבה הוקמה ע&quot;י הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] ומתקיימת במסגרת מפעלי הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|&quot;גן ישראל - ארץ הקודש&quot;]] שע&quot;י אגודת קרית חב&quot;ד בצפת וע&quot;י [[מרכז חב&quot;ד ליובאוויטש תל-אביב]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|חלק מהספרים שיצאו בשנים שעברו בהוצאת ישיבת הקיץ]]<br /> [[קובץ:הספר &quot;איתני ארץ&quot; - שיו&quot;ל ע&quot;י ישיבת הקיץ.jpg|ממוזער|הספר &quot;איתני ארץ&quot; - שיצא לאור בשנת [[תשפ&quot;ב]]]]<br /> ה'ישיבת קיץ' הוקמה לראשונה בקיץ [[תשס&quot;א]] על ידי הוקם ע&quot;י הרב [[שניאור זלמן גליצנשטיין]] הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]], תחת הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. <br /> <br /> החל משנת [[תש&quot;ע]] עומדת הישיבה גם תחת רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] ומתנהלת על ידי שני המוסדות.<br /> <br /> הישיבה התקיימה בשנותיה הראשונות ב[[תל אביב]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ב[[קרית גת]], בדימונה, ב[[נתניה]], ב[[צפת]], ב[[לוד]].<br /> <br /> משנת [[תשע&quot;ד]] עד שנת [[תשפ&quot;ב]] התקיימה הישיבה בקמפוס של ישיבות [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> משנת הקמתה ועד לשנת [[תשס&quot;ז]] עמד בראשה הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].<br /> <br /> ראש ישיבת הקיץ, החל משנת [[תשס&quot;ט]], הוא הרב [[אליהו שוויכה]], [[שליח]] הרבי לשכונת הגוש הגדול בצפון [[תל אביב]] וחבר מערכת [[אור החסידות]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] השתתפו בישיבת הקיץ למעלה ממאה ועשרים תמימים העולים לישיבות (במסגרת המכונה &quot;מתיבתא&quot;), וכ-300 תמימים הלומדים בישיבות קטנות, רובם מסיימי שיעור א'.<br /> <br /> 'גולת הכותרת' של ישיבת הקיץ, היא תוכנית ה'וואס געדיינקסטו', מדי יום מגיע אורח שזכה לראות ולשמוע את הרבי ומספר מכלי ראשון על זכרונותיו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] ישיבת הקיץ התקיימה במתכונת וירטואלית ששודרה על ידי תוכנת &quot;זום&quot; ובאפשרות להאזנה דרך הטלפון.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] השתתפו בישיבת קיץ מספר שיא של כ-600 תמימים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] התקיימה הישיבה בקמפוס הגדול והמרווח של ישיבת שעלבים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] עקב הגידול הענק והמבורך החליטו בהנהלת הישיבה לפצל את הכוחות - המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובנפרד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] למסיימי שיעורים א-ב-ג בישיבות קטנות. <br /> <br /> ההנהלה הגשמית של הישיבה מופקדת בידי הרב [[אברהם צבי כהן (מגדל העמק)|אברהם צבי כהן]] שמשמש כמנהל הגשמי של הישיבה במגדל וכן בידי הרב [[פאלע העניג]] האחראי על תכנית המתיבתא. <br /> <br /> משפיע הישיבת קיץ הוא הרב [[זלמן גופין]]. <br /> <br /> == צוות ניהולי בישיבה ==<br /> ● צוות קבוע: המשפיע הרוחני הרב [[זלמן גופין|שניאור זלמן גופין]]. <br /> <br /> יו&quot;ר הישיבה הרב יוסף שמואל גערליצקי <br /> <br /> יו&quot;ר מפעלי הקיץ הרב [[חיים קפלן]]<br /> <br /> מנהל כללי הרב [[אברהם קירנברג]]<br /> <br /> ראש הישיבה הרב [[אליהו שוויכה]]<br /> <br /> * [[תשפ&quot;ד]] - מתיבתא: מנחם מענדל גופין - מנהל,שמחה זלמנוביץ' - מנהל. ישראל אריה לייב לרנר - משגיח,שניאור לאופר - משגיח,יוסי קעניג - משגיח. מסיימי שיעורים א-ב-ג: זלמי לבנהרץ - מנהל,מענדי סלאווין - מנהל. משה בראון,יהודה ישראלי,לוי קטן,מנחם הלפרין,יוסי מלכיאלי,שנזי מנדלסון,שניאור פרידמן,ישראל סלפושניק - משגיחים. שניאור זלמן הרצל,דוד גודשמיט - משפיעים. מענדי וולף,מענדי יעקובוביץ',שניאור גליס,לייבי ששונקין - יוצרי תוכן.<br /> * [[תשפ&quot;ג]] - לוי יצחק שם טוב - ראש המתיבתא. יוסף יצחק שוויכה - משפיע. אברהם בקרמן - משגיח.מענדי קלמן - משגיח. יודי קאטשווילי - משגיח.לוי אייזנבך - משגיח. לוי וילהלם - משגיח.<br /> * [[תשפ&quot;ב]] - שניאור זלמן קפלן - מנהל המתיבתא.הת' דובי טייכטל, הת' מענדי וינקלר, הת' מוטי מקובצקי, הת' איתמר זילברשטרום, הת' מענדי יפרח, הת' שמוליק אלטהויז הת' מענדי פלדמן - משגיחים.<br /> * [[תשפ&quot;א]] - התמים זאבי גרינוולד מנהל רוחני,התמים שניאור קפלן מנהל רוחני המתיבתא,התמימים ישראליק רוזן ושילה חורש משגיחי הזאל,התמימים לוי שם טוב ואריה הרצל משגיחי המתיבתא,התמים ישראליק בלוי מנהל התוכניות,הת' יוסף יצחק שוויכה ר&quot;מ ואחראי לימודים,הת' שניאור ברוד ר&quot;מ המתיבתא,הת' [[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] משפיע.<br /> * [[תשע&quot;ט]] - המנהל רוחני מנחם מענדל מנדלזון, והמשגיח אברימי וילהלם. שלום זלמנוביץ - ראש המתיבתא,[[דוד אליהו משה יוניק (צפת)|דוד אליהו משה יוניק]] ומוטי קוט - משגיחים במתיבתא.<br /> * [[תשע&quot;ח]] -[[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)|יעקב שאול ויינפלד]]- ר&quot;מ.[[שמואל מישולובין]] המנהל רוחני. יענקי זילברשטרום מנהל רוחני המתיבתא. [[מנחם מענדל ליפקין]] משגיח צעירי ליובאוויטש.[[אליעזר כץ]]&lt;nowiki/&gt;משגיח המתיבתא. הת' שניאור פרנקל משפיע צעירי ליובאוויטש.הת' מענדי קטן משפיע המתיבתא.מנהלי הפנימיות התמימים נתנאל ציוני, גור אריה נדב ומענדי וולס.<br /> * [[תשע&quot;ז]] - [[שמואל מישולובין]] ו[[יחיאל אלפנביין]]. משגיחים, התמימים מנחם וילהלם ולוי לסקר.מנהלי התוכניות התמימים מענדי הרצל, [[מענדי קורטס]], אפרים פיקארסקי ולוי וואלף.<br /> * [[תשע&quot;ו]] - משגיח הישיבה הת' לוי יצחק זילברשטרום.מנהל הרוחני הת' מענדי אנגלסמן.משפיע המתיבתא הת' [[מנחם מענדל מישולובין]].<br /> * [[תשע&quot;ה]]- הת׳ ארי ברוד מנהל רוחני של ישיבת הקיץ והת׳ בנימין גליס ראש המתיבתא - העולים לישיבה.<br /> * [[תשע&quot;ד]] - מנהל רוחני הת' מנחם מענדל נקי, והמשגיח הת' יצחק רסקין.הת' בנימין גליס - ראש המתמידים - עולים לישיבה, המשגיח הת' דובי הבלין - משגיח המתמידים.<br /> * [[תשע&quot;ג]] - לוי לוין- מנהל. דוב בער ירוסלבסקי - ראש ישיבה. [[בנימין וילהלם]] - מנהל פועל. שמוליק וולסוב - מדריך. [[וולעוול קריצ'בסקי]] אחראי תוכן.<br /> * [[תשע&quot;א]] - בני בלוי, יוסי ויספיש ו[[שלום בער חדד]] - מנהלים. הת' שניאור-זלמן רבינוביץ ראש-ישיבת 'המתמידים'. שלום דובער פיקרסקי - משגיח.<br /> <br /> == הוצאה לאור ==<br /> מדי שנה מוציאה ישיבת הקיץ חוברות לימוד ערוכות, ובהן סוגיות ערוכות מתורתו של הרבי{{הערה|כן היה החל משנת [[תשע&quot;ד]] בה הודפסו ליקוטים מביאורי הרבי בסוגיות שונות ב[[ש&quot;ס]]. '''[https://col.org.il/news/98540 כתבה על כך]''' ב[[COL]]}}. <br /> <br /> בשנים האחרונות הופיעו הקבצים: <br /> <br /> חידושי הרבי למסכת תמיד ([[תשע&quot;ד]]), חידושי הרבי לסוגיות הגמרא בפרקים רביעי וחמישי בברכות ([[תשע&quot;ה]]), &quot;תורתו אמת&quot; - לשורש שיטת הרבי בפולמוסים ו'מלחמות השם' ([[תשע&quot;ו]]). <br /> <br /> &quot;בחצרות בית השם&quot; - סוגיות בעניני בית הבחירה ([[תשע&quot;ז]]), &quot;על גאולתנו&quot; - ביאורי הרבי בעניני משיח וגאולה שבפרק 'חלק' ([[תשע&quot;ח]]), &quot;הלכה כמותו&quot; - סוגיות הלכתיות בהם סלל הרבי דרך חדשה ([[תשע&quot;ט]]). <br /> <br /> &quot;איתני ארץ&quot; - סוגיות עיוניות בתורת רבינו, אגדות חז&quot;ל - תולדות התנאים (תשפ&quot;ב). <br /> <br /> &quot;על התפילה&quot; – עבודת התפילה בתורת הרבי (תשפ&quot;ג). <br /> <br /> החל משנת תשפ&quot;ד - החלו יוצאים שני חוברות - עבור המתיבתא ועבור הזאל (למסיימי שיעורים א-ב-ג) פועלי דיממא – סוגיות בעניני השליחות כיצד לנהוג במקרים שנתקלים בהם בחיי השליחות - היא החוברת עבור הזאל. <br /> <br /> אשכילה בדרך תמים - חוברת לימוד עבור המתיבתא (עולים לישיבות קטנות) - החוברת מכילה סוגיות בחסידות, ונושאים הקשורים בישיבות וכן 7 סוגיות יסודיות ממסכת כתובות. <br /> <br /> מלבד זאת הוציאה ישיבת הקיץ 2 קבצי סיפורים שסופרו במהלך השנים בישיבת הקיץ.<br /> <br /> וכן לישיבת קיץ ישנם שירים שנכתבו עבורה: בשנת [[תשפ&quot;ב]] - געגועים לימים בהירים - על הימים ועל השנים שבהם זכינו לראות את הרבי בצורה גלויה. ובשנת [[תשפ&quot;א]] - ההמנון שלה - צעירי ליובאוויטש - שמסרו העיקרי הוא שביהדות אין מנוחה ועל התמימים לנצל את ימי הקיץ כדבעי . בשנת [[תשפ&quot;ד]] כתב השליח הרב [[מנחם מענדל גליס]] את השיר אדעתיה דרביה - על כמה שההתקשרות לרבי בצורתה הכי מושלמת וברת השגה על ידי לימוד תורתו.<br /> <br /> כמו כן הוציאו בישיבה עלונים עם תכנים מיוחדים &lt;ref&gt;https://col.org.il/news/132328&lt;/ref&gt; &lt;ref&gt;https://col.org.il/news/70122&lt;/ref&gt; &lt;ref&gt;https://col.org.il/news/40483&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==אנשים שהתארחו במהלך השנים בתוכנית &quot;וואס גדעיינקסטו&quot;==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[נחמן שפירא]]<br /> *הרב [[עזרא שוחט]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147153 ראש הישיבה לתמימים: &quot;הרבי לא של אבא שלכם, הוא שלכם&quot;{{col}}]}}.<br /> * הרב [[ישראל מאיר לאו]]<br /> *הרב [[יוסף גערליצקי]]<br /> *הרב [[יעקב שוויכה]]<br /> *הרב [[מנחם גערליצקי]]<br /> *הרב [[יונה סלפושניק]]<br /> *הרב [[משה ברנדלר]]<br /> *הרב [[מנחם דוב דברוסקין]]<br /> *הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]]<br /> *הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]<br /> *הרב [[מנחם קעניג]]<br /> *הרב [[מענדל וועכטר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/147070 בישיבת הקיץ: הרב ועכטר גולל את זיכרונותיו הייחודיים עם הרבי{{col}}]}}.<br /> *הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br /> *הרב [[זלמן גורליק]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)]]<br /> *הרב [[יעקב רייצעס]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[יצחק גולדברג ]]<br /> *הרב [[מרדכי מישולובין]]<br /> *הרב [[חיים גרינברג]] <br /> *הרב [[אסי שפיגל]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פריימן]]<br /> *הרב [[מרדכי מנשה גורליק]]<br /> *הרב אהרן מקובצקי.<br /> *הרב שמואל חיים פרנקל.<br /> *הרב [[אהרון קרניאל]]<br /> *הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br /> *הרב [[שמעון לזרוב (טקסס)]]<br /> *הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] <br /> *הרב [[שלמה זרחי]]<br /> *הרב [[אשר פרקש]]<br /> *הרב [[שבתי סלבטיצקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי וולף]]<br /> *הרב [[אברהם פריד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]<br /> *הרב [[אליהו וולף]] <br /> *הרב [[שמואל לו]] <br /> *הרב [[שלום דובער הרצל]] <br /> *הרב [[נפתלי רוט]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גודמן]]<br /> *הרב [[חיים קפלן]] <br /> *הרב [[אליקים וולף]]<br /> *הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br /> *הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]<br /> *הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120078 354 חניכים, 84 אנשי צוות: נפתחה ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'{{col}}]}}<br /> *הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)]]<br /> *הרב [[אליעזר ליכטשטיין]]<br /> *הרב [[מיכאל מישולבין]]<br /> *הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br /> *הרב [[יעקב לרנר]]<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/120376 גלריה מישיבת הקיץ תשע&quot;ט]'''<br /> *[https://col.org.il/news/132785 געגועים לימים בהירים: ההמנון של ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש{{col}}]<br /> *[https://col.org.il/news/170876 &quot;והיטב יודעים אנו הכוונה&quot;: צפו בקליפ של 'צעירי ליובאוויטש'{{וידאו}}{{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ|צ]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=790630 2025-08-02T21:55:22Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב זלמן גופין<br /> |תמונה=הרב זלמן גופין כסלו תשפ''ה.jpeg<br /> |כינוי=ר' זלמן<br /> |תיאור= הרב גופין, י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ה<br /> |תאריך לידה= [[כ&quot;ב באלול]] [[תש&quot;ה]]<br /> |מקום לידה=[[סמרקנד]]<br /> |תאריך פטירה=<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות= [[כפר חב&quot;ד]]<br /> |תפקידים נוספים=משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק]], יו&quot;ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות [[גן ישראל ארץ הקודש]], ארגון [[הפנסאים]] ו[[בני היכלא (עיתון)]], משפיע ראשי של [[מעייני ישראל]].<br /> |רבותיו=[[הרבי מליובאוויטש]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[ללמוד איך להתפלל]], [[ללמוד את המועדים]], [[לדעת את המידות]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד ליובאוויטש]]<br /> |מקום מגורים=[[כפר חב&quot;ד]]|מדינה=[[ארץ הקודש]]|השכלה=[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים המרכזית]]|תפקיד=משפיע [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]|בת זוג=רבקה בת הרב [[יוסף משה ברגמן]]|אב=הרב [[ישעיהו גופין]]|אם=מרת שרה רעלקא גופין|צאצאים=הרב [[שלום דובער גופין]], הרב [[שמעון גופין]]}}<br /> [[קובץ:גופין 3.jpg||ממוזער|שמאל|250px|]]<br /> [[קובץ:17-08-2022-02-47-46-D54A2675-768x512.jpg|ממוזער|הרב גופין (תשפ&quot;ב)]]<br /> [[קובץ:מאיר ברלב.jpeg|ממוזער|הרב גופין יחד עם הרב [[מאיר בר לב]] ([[תשפ&quot;ה]])]]<br /> הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (מכונה '''ר' זלמן'''; יליד שנת [[תש&quot;ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק (כפר חב&quot;ד)|בית נחום יצחק]] ב[[כפר חב&quot;ד]], יו&quot;ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]], משפיע ראשי של ארגון [[מעייני ישראל]], חבר הנהלת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ה]] לר' [[ישעיה גופין]] ושרה רעלקא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש&quot;ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב&quot;ד]] שנוסד באותו הזמן.<br /> <br /> לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי]] במסגרת ה&quot;[[קבוצה]]&quot; אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ&quot;ו]].<br /> <br /> מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את &quot;[[ועד הנחות התמימים]]&quot;.<br /> <br /> לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת [[תשכ&quot;ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|&quot;[[תחיינו]]&quot; גליון מספר 9 עמוד 17}}.<br /> <br /> לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל&quot;ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].<br /> <br /> לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב&quot;ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] נהג ללכת עם המשפיע ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ולהחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]], בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ה]] נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בדבר חשיבות המשך ה[[נסיעה לרבי]] ובנצחיות חייו{{הערה|מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי&quot;צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה &quot;טרפה'דיק מתנגדים&quot;' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.}}.<br /> <br /> בשנים אלו הרב גופין עזר לרב [[ישבעם סגל]] בעריכת ספרו [[ערכים בחסידות]].<br /> <br /> הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס&quot;ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] התמנה ל[[משפיע]] ראשי של &quot;מרכז [[מעייני ישראל]]&quot; בארץ הקודש, שם הוא מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא בסניפים רחבי הארץ, וכן למשפיע ראשי של [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].<br /> <br /> הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ וקירב רבים לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת &quot;שיעורים בחסידות&quot;, מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] ונדפסים תחת [[סניף קה&quot;ת ארץ הקודש|קה&quot;ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ &quot;[[מעיינותיך]]&quot; ובקובצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] יצאו לאור 21 ספרים:<br /> *'''המשך שבועות תרס&quot;ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס&quot;ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ&quot;הודו&quot; ועד &quot;יהי כבוד&quot;. יצא לאור בשנת [[תש&quot;ע]]. חלק ג מ&quot;אשרי&quot; עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת תשע&quot;א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ב]]. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת [[תשע&quot;ה]]. חלק ו' על סעודות השבת בשנת [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]].<br /> *'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע&quot;ד.<br /> *'''וידעת היום''' - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע&quot;ו.<br /> *'''ללמוד את המועדים''' - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע&quot;ז- תשפ&quot;ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.<br /> *'''[[המשך תרס&quot;ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] משנת [[תרס&quot;ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.<br /> * '''מאמרי הרבי - משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה<br /> *'''התוועדות''' עם הרב שניאור זלמן גופין, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשע&quot;ט]]<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]<br /> * בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]<br /> * בנו, הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר<br /> * בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכ&quot;ל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.<br /> * בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב&quot;ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בקרית ים<br /> * חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]<br /> * חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים<br /> * חתנו, הרב [[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> * חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB ראיון עם הרב גופין במגזין תחיינו] (ע' 10 ואילך)<br /> *''' [https://sinun770.org/השפעה-מר-שלמה-חיים-קסלמן-עבודת-התפלה-ו/ השפעה מר' שלמה חיים קסלמן, עבודת התפלה ולימוד החסידות, הוראה ביחידות , ראיון הרב זלמן גופין תשפ&quot;ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של &quot;תמים&quot; בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת]''' {{צליל}} {{COL}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2025/02/blog-post_2.html האזינו: פאנל מרתק עם הרב זלמן גופין על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{צליל}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_75.html וידאו מיוחד: הרב זלמן גופין מעורר על חשיבות 'עבודת התפילה' בדור השביעי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גופין זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברגמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=790629 2025-08-02T21:55:00Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב זלמן גופין<br /> |תמונה=הרב זלמן גופין כסלו תשפ''ה.jpeg<br /> |כינוי=ר' זלמן<br /> |תיאור= הרב גופין, י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ה<br /> |תאריך לידה= [[כ&quot;ב באלול]] [[תש&quot;ה]]<br /> |מקום לידה=[[סמרקנד]]<br /> |תאריך פטירה=<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות= [[כפר חב&quot;ד]]<br /> |תפקידים נוספים=משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק]], יו&quot;ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות [[גן ישראל ארץ הקודש]], ארגון [[הפנסאים]] ו[[בני היכלא (עיתון)]], משפיע ראשי של [[מעייני ישראל]].<br /> |רבותיו=[[הרבי מליובאוויטש]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[ללמוד איך להתפלל]], [[ללמוד את המועדים]], [[לדעת את המידות]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד ליובאוויטש]]<br /> |מקום מגורים=[[כפר חב&quot;ד]]|מדינה=[[ארץ הקודש]]|השכלה=[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים המרכזית]]|תפקיד=משפיע [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]|בת זוג=רבקה בת הרב [[יוסף משה ברגמן]]|אב=הרב [[ישעיהו גופין]]|אם=מרת שרה רעלקא גופין|צאצאים=הרב [[שלום דובער גופין]], הרב [[שמעון גופין]]}}<br /> [[קובץ:גופין 3.jpg||ממוזער|שמאל|250px|]]<br /> [[קובץ:17-08-2022-02-47-46-D54A2675-768x512.jpg|ממוזער|הרב גופין (תשפ&quot;ב)]]<br /> [[קובץ:מאיר ברלב.jpeg|ממוזער|הרב גופין יחד עם הרב [[מאיר בר לב]] ([[תשפ&quot;ה]])]]<br /> הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (מכונה '''ר' זלמן'''; יליד שנת [[תש&quot;ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק (כפר חב&quot;ד)|בית נחום יצחק]] ב[[כפר חב&quot;ד]], יו&quot;ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]], משפיע ראשי של ארגון [[מעייני ישראל]], חבר הנהלת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ה]] לר' [[ישעיה גופין]] ושרה רעלקא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש&quot;ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב&quot;ד]] שנוסד באותו הזמן.<br /> <br /> לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי]] במסגרת ה&quot;[[קבוצה]]&quot; אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ&quot;ו]].<br /> <br /> מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את &quot;[[ועד הנחות התמימים]]&quot;.<br /> <br /> לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת [[תשכ&quot;ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|&quot;[[תחיינו]]&quot; גליון מספר 9 עמוד 17}}.<br /> <br /> לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל&quot;ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].<br /> <br /> לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב&quot;ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] נהג ללכת עם המשפיע ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ולהחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]], בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ה]] נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בדבר חשיבות המשך ה[[נסיעה לרבי]] ובנצחיות חייו{{הערה|מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי&quot;צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה &quot;טרפה'דיק מתנגדים&quot;' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.}}.<br /> <br /> בשנים אלו הרב גופין עזר לרב [[ישבעם סגל]] בעריכת ספרו [[ערכים בחסידות]].<br /> <br /> הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס&quot;ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] התמנה ל[[משפיע]] ראשי של &quot;מרכז [[מעייני ישראל]]&quot; בארץ הקודש, שם הוא מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא בסניפים רחבי הארץ, וכן למשפיע ראשי של [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]].<br /> <br /> הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ וקירב רבים לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת &quot;שיעורים בחסידות&quot;, מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] ונדפסים תחת [[סניף קה&quot;ת ארץ הקודש|קה&quot;ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ &quot;[[מעיינותיך]]&quot; ובקובצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] יצאו לאור 21 ספרים:<br /> *'''המשך שבועות תרס&quot;ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס&quot;ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ&quot;הודו&quot; ועד &quot;יהי כבוד&quot;. יצא לאור בשנת [[תש&quot;ע]]. חלק ג מ&quot;אשרי&quot; עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת תשע&quot;א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ב]]. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת [[תשע&quot;ה]]. חלק ו' על סעודות השבת בשנת [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]].<br /> *'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע&quot;ד.<br /> *'''וידעת היום''' - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע&quot;ו.<br /> *'''ללמוד את המועדים''' - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע&quot;ז- תשפ&quot;ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.<br /> *'''[[המשך תרס&quot;ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] משנת [[תרס&quot;ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.<br /> * '''מאמרי הרבי - משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה<br /> *'''התוועדות''' עם הרב שניאור זלמן גופין, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשע&quot;ט]]<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]<br /> * בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]<br /> * בנו, הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר<br /> * בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכ&quot;ל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.<br /> * בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב&quot;ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בקרית ים<br /> * חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]<br /> * חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים<br /> * חתנו, הרב [[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> * חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB ראיון עם הרב גופין במגזין תחיינו] (ע' 10 ואילך)<br /> *''' [https://sinun770.org/השפעה-מר-שלמה-חיים-קסלמן-עבודת-התפלה-ו/ השפעה מר' שלמה חיים קסלמן, עבודת התפלה ולימוד החסידות, הוראה ביחידות , ראיון הרב זלמן גופין תשפ&quot;ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של &quot;תמים&quot; בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת]''' {{צליל}} {{COL}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2025/02/blog-post_2.html האזינו: פאנל מרתק עם הרב זלמן גופין על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{צליל}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_75.html וידאו מיוחד: הרב זלמן גופין מעורר על חשיבות 'עבודת התפילה' בדור השביעי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גופין זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברגמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9F&diff=790626 2025-08-02T21:53:50Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב זלמן גופין<br /> |תמונה=הרב זלמן גופין כסלו תשפ''ה.jpeg<br /> |כינוי=ר' זלמן<br /> |תיאור= הרב גופין, י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ה<br /> |תאריך לידה= [[כ&quot;ב באלול]] [[תש&quot;ה]]<br /> |מקום לידה=[[סמרקנד]]<br /> |תאריך פטירה=<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות= [[כפר חב&quot;ד]]<br /> |תפקידים נוספים=משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק]], יו&quot;ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות [[גן ישראל ארץ הקודש]], ארגון [[הפנסאים]] ו[[בני היכלא (עיתון)]], משפיע ראשי של [[מעייני ישראל]].<br /> |רבותיו=[[הרבי מליובאוויטש]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[ללמוד איך להתפלל]], [[ללמוד את המועדים]], [[לדעת את המידות]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד ליובאוויטש]]<br /> |מקום מגורים=[[כפר חב&quot;ד]]|מדינה=[[ארץ הקודש]]|השכלה=[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים המרכזית]]|תפקיד=משפיע [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]|בת זוג=רבקה בת הרב [[יוסף משה ברגמן]]|אב=הרב [[ישעיהו גופין]]|אם=מרת שרה רעלקא גופין|צאצאים=הרב [[שלום דובער גופין]], הרב [[שמעון גופין]]}}<br /> [[קובץ:גופין 3.jpg||ממוזער|שמאל|250px|]]<br /> [[קובץ:17-08-2022-02-47-46-D54A2675-768x512.jpg|ממוזער|הרב גופין (תשפ&quot;ב)]]<br /> [[קובץ:מאיר ברלב.jpeg|ממוזער|הרב גופין יחד עם הרב [[מאיר בר לב]] ([[תשפ&quot;ה]])]]<br /> הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (מכונה '''ר' זלמן'''; יליד שנת [[תש&quot;ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק (כפר חב&quot;ד)|בית נחום יצחק]] ב[[כפר חב&quot;ד]], יו&quot;ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]], משפיע ראשי של ארגון [[מעייני ישראל]], חבר הנהלת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בב[[כ&quot;ב אלול]] [[תש&quot;ה]] לר' [[ישעיה גופין]] ושרה רעלקא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש&quot;ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב&quot;ד]] שנוסד באותו הזמן.<br /> <br /> לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי]] במסגרת ה&quot;[[קבוצה]]&quot; אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ&quot;ו]].<br /> <br /> מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את &quot;[[ועד הנחות התמימים]]&quot;.<br /> <br /> לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת [[תשכ&quot;ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|&quot;[[תחיינו]]&quot; גליון מספר 9 עמוד 17}}.<br /> <br /> לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל&quot;ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].<br /> <br /> לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב&quot;ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] נהג ללכת עם המשפיע ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ולהחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]], בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ה]] נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בדבר חשיבות המשך ה[[נסיעה לרבי]] ובנצחיות חייו{{הערה|מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי&quot;צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה &quot;טרפה'דיק מתנגדים&quot;' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.}}.<br /> <br /> בשנים אלו הרב גופין עזר לרב [[ישבעם סגל]] בעריכת ספרו [[ערכים בחסידות]].<br /> <br /> הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס&quot;ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] התמנה ל[[משפיע]] ראשי של &quot;מרכז [[מעייני ישראל]]&quot; בארץ הקודש, שם הוא מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא בסניפים רחבי הארץ, וכן למשפיע ראשי של &lt;nowiki&gt;[[ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]]&lt;/nowiki&gt;.<br /> <br /> הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ וקירב רבים לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת &quot;שיעורים בחסידות&quot;, מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] ונדפסים תחת [[סניף קה&quot;ת ארץ הקודש|קה&quot;ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ &quot;[[מעיינותיך]]&quot; ובקובצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] יצאו לאור 21 ספרים:<br /> *'''המשך שבועות תרס&quot;ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס&quot;ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> *'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ&quot;הודו&quot; ועד &quot;יהי כבוד&quot;. יצא לאור בשנת [[תש&quot;ע]]. חלק ג מ&quot;אשרי&quot; עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת תשע&quot;א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ב]]. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת [[תשע&quot;ה]]. חלק ו' על סעודות השבת בשנת [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]].<br /> *'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע&quot;ד.<br /> *'''וידעת היום''' - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע&quot;ו.<br /> *'''ללמוד את המועדים''' - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע&quot;ז- תשפ&quot;ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.<br /> *'''[[המשך תרס&quot;ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] משנת [[תרס&quot;ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.<br /> * '''מאמרי הרבי - משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה<br /> *'''התוועדות''' עם הרב שניאור זלמן גופין, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשע&quot;ט]]<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]<br /> * בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]<br /> * בנו, הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר<br /> * בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכ&quot;ל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.<br /> * בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב&quot;ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בקרית ים<br /> * חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]<br /> * חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים<br /> * חתנו, הרב [[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> * חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB ראיון עם הרב גופין במגזין תחיינו] (ע' 10 ואילך)<br /> *''' [https://sinun770.org/השפעה-מר-שלמה-חיים-קסלמן-עבודת-התפלה-ו/ השפעה מר' שלמה חיים קסלמן, עבודת התפלה ולימוד החסידות, הוראה ביחידות , ראיון הרב זלמן גופין תשפ&quot;ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של &quot;תמים&quot; בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת]''' {{צליל}} {{COL}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2025/02/blog-post_2.html האזינו: פאנל מרתק עם הרב זלמן גופין על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{צליל}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_75.html וידאו מיוחד: הרב זלמן גופין מעורר על חשיבות 'עבודת התפילה' בדור השביעי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גופין זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברגמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=790065 2025-07-31T22:17:20Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{שכתוב}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=יוסף רוזנפלד (צפת)|אחר=[[יוסף חיים רוזנפלד]] מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש בשנת תשט&quot;ז]], ומנהל מוסדות [[אהלי תורה קראון הייטס]]|ראו=[[יוסף חיים רוזנפלד]]}}<br /> [[קובץ:אלטע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנפלד (במרכז) והרב [[ישעיהו הרצל]], עם אחד התורמים ל[[מכון אלטע]]]]<br /> הרב '''יוסף רוזנפלד''' (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1951) הינו חבר [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים הראשונה לארץ הקודש]], המכהן כמנהל '[[מכון אלטע]]' ל[[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]] ב[[צפת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז אייר]] [[תשי&quot;א]] כבן בכור לאביו הרב [[אברהם יצחק רוזנפלד]] ולאמו מרת קריינא בתו של הרב [[אליהו סימפסון]] [[משב&quot;ק|מזכירו האישי]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> הברית שלו התקיימה במועדה [[כ&quot;ד אייר|בכ&quot;ד אייר]] בבית הכנסת ב[[בארא פארק]] {{הערה|הכסא והמקום שבו היה הרבי נמצא עד היום בבית הכנסת.}}בו כיהן סבו כרב, והרבי הגיע במיוחד להשתתף ב[[ברית מילה|ברית המילה]] והתכבד ב[[סנדקאות]], ואף נשא דברים בעת הסעודה{{הערה|נדפס בתורת מנחם חלק ג' עמוד 102.}}, ולפני שהתפללו [[מנחה]] נתן לאביו מקדמה בסך 5 דולר דמי לימוד בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> למד בישיבת תות''ל נוארק ולאחר מכאן באהלי תורה<br /> <br /> בהיותו בחור בן 19 זכה לסייע לסבו בסידור כרטיסיות הרוכשים של האותיות ב[[ספר תורה לקבלת פני משיח]]{{הערה|שניאור ברגר, [[חסיד נאמן (ספר)|חסיד נאמן]], עמוד 154.}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רחל לאה בת ר' [[אברהם אהרון רובשקין]], נמנה בשנת תשל&quot;ו על חברי הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] שנשלחו על ידי הרבי להתיישב ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] ייסד בעיר את '[[מכון אלטע]]' ל[[בעל תשובה|חוזרות בתשובה]], כאשר המכון נקרא על שם אחות גיסו הרב [[יוסף יצחק דייטש]] שהיה מגדולי תומכי המוסד ונמנה על מייסדיו.<br /> <br /> במשך השנים התקרבו מאות בנות מכל רחבי העולם באמצעות המכון, והקימו בתים חב&quot;דיים.<br /> מנהל סמינר חיה מושקא לאמרקיות בצפת אשר לומדים בו כול שנה עשרות בנות אשר מקימות בתים חסידים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אליהו רוזנפלד - [[ברזיל]]<br /> *בנו, ר' מענדי רוזנפלד - [[פלורידה]]<br /> *בנו, ר' חנוך רוזנפלד - [[צפת]]<br /> *בנו, ר' חיים רוזנפלד - [[צפת]]<br /> *בנו, ר' געצל רוזנפלד - [[קליפורניה]]<br /> *בנו, ר שלום בער רוזנפלד - [[ניו יורק]]<br /> *בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב דובער ירוסלבסקי [[קרית מלאכי]], רב בית הכנסת [[הרשקופ שול]] ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה תות&quot;ל קרית גת]]<br /> *חתנו, הרב [[אליהו נתן סילבעבערג]] - ראש ישיבת [[מתיבתא ליובאוויטש שיקגו]] (ישיבה קטנה), ומחבר סדרת הספרים 'לקט ביאורים' על מסכתות הש&quot;ס<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל ליפשיץ, שליח הרבי לחצב<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רוזנפלד, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רובשקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנפלד]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=787319 2025-07-24T06:34:20Z

<p>37.60.47.113: /* ארץ ישראל */</p> <hr /> <div>{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}<br /> {{מפנה|770}}<br /> {{מבנה<br /> |שם=<br /> |תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]<br /> |כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי]]<br /> |סוג=<br /> |כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]<br /> |עיר=[[ניו יורק]]<br /> |מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]<br /> |התחלת הבנייה=<br /> |סיום הבנייה=<br /> |חומרי בניה=<br /> |גובה=<br /> |גובה פנימי=<br /> |שטח=<br /> |קומות=3 ומרתף<br /> |אדריכל=<br /> |בעלים=<br /> |שימוש=<br /> |עלות=<br /> |קיבולת=<br /> |רב בית הכנסת=<br /> |נוסח תפילה=<br /> }}<br /> [[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]<br /> [[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ז]])]]<br /> '''770 - מרכז חב&quot;ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכז [[חסידות חב&quot;ד]] <br /> <br /> ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].<br /> <br /> הרבי מכנה את המקום '''&quot;בית משולש&quot;''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} &quot;בית [[תורה]]&quot; &quot;בית [[עבודה]]&quot; ו&quot;בית [[גמילות חסדים]]&quot;. עם היכנסו של [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] לבניין יסד בו את [[[[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ&quot;ח]]. ובעת [[חנוכת הבית]] אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז&quot;ל]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב&quot;ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב&quot;ד|מאורעות חב&quot;דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק (עיר)|ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}<br /> [[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]<br /> [[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770 על ידי [[בדק הבית (770)|בדק הבית]]]]<br /> <br /> הבנײן נבנה בשנת [[תרצ&quot;ג]], ע&quot;י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).<br /> <br /> הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים הובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.<br /> <br /> במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.<br /> <br /> רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע&quot;י בנק נאס&quot;ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.<br /> <br /> [לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז [[ליובאווויטש]]]<br /> <br /> ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת&quot;ש]] הגיע ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע&quot;י הנאצים בבואו לארה&quot;ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגודת חסידי חב&quot;ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> חברי הועד היו:<br /> <br /> הרב [[ניסן טלושקין]] יו&quot;ר נכבד של אגו&quot;ח.<br /> <br /> ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח. <br /> <br /> הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו&quot;ר הוועד.<br /> <br /> ר' אברהם דובער קרמר גזבר. <br /> <br /> ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר. <br /> <br /> וכן הרב [[שמואל לויטין]], <br /> <br /> הרב [[משה דובער ריבקין]],<br /> <br /> הרב [[אליהו סימפסון]], <br /> <br /> הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],<br /> <br /> והרב [[מנחם מענדל קונין]]. <br /> <br /> בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.<br /> <br /> אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}<br /> <br /> רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה&quot;ב.<br /> <br /> [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] התבטא באזני האדמו&quot;ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.<br /> <br /> בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע&quot;י יהודי שקרע בכעס את העצומה.<br /> <br /> לשם הרכישה פנה הוועד לאנ&quot;ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י&quot;ב מנחם אב]] [[ת&quot;ש]] נקנה הבניין.<br /> <br /> חלק גדול מהסכום ניתן ע&quot;י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון ומתומכי חב&quot;ד העיקריים אז.<br /> <br /> באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ&quot;ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד&quot;ה על שלשה דברים.<br /> <br /> בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש&quot;א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.<br /> <br /> בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.<br /> <br /> בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו&quot;ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].<br /> <br /> באגרת מתאריך י&quot;ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס&quot;ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.<br /> <br /> בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי&quot;ת]] הסתיים הפירעון ע&quot;י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].<br /> <br /> מיום הכניסה ל770 עברה &quot;חצר ליובאוויטש&quot;, כחלק מ&quot;[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.<br /> <br /> גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:<br /> <br /> הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].<br /> <br /> הקומה השניה - בית מגורים לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומשפחתו.<br /> <br /> הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.<br /> <br /> מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br /> <br /> ==מספר הבית==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}<br /> [[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] &quot;[[פרצת|ופרצת]]&quot;. כלומר, שמבניין זה &quot;פורצים&quot; חסידי חב&quot;ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר &quot;770&quot; הוא בגימטריא &quot;בית [[משיח]]&quot;, ועוד.<br /> <br /> בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש&quot;בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים&quot; (פרש&quot;י ותוס' סוכה מא, סע&quot;א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב&quot;770&quot; - &quot;[[בית רבינו שבבבל]]&quot;, ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.<br /> <br /> ==קומת כניסה==<br /> {{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}<br /> קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב&quot;ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.<br /> <br /> כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].<br /> <br /> [[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.<br /> <br /> בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==קומה שניה==<br /> {{ערך מורחב|דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב-770}}<br /> <br /> הקומה השנייה נועדה משנת [[ת&quot;ש]], למגורי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> עד שנת [[תשע&quot;ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.<br /> <br /> בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;י]] זמן הסתלקות הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==קומה שלישית==<br /> {{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]<br /> [[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש&quot;ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> <br /> הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br /> <br /> בקומה זו קיים גם חדר עבור &quot;[[מערכת אוצר החסידים]]&quot;, שמכינים את כתבי אדמו&quot;רי חב&quot;ד לדפוס.<br /> <br /> ==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==<br /> {{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה&quot;[[זאל הקטן]]&quot; שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב&quot;[[שאלאש]]&quot;, שהיה גדול מה&quot;זאל הקטן&quot;, ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י&quot;ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br /> <br /> עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.<br /> <br /> ===ספרי תורה בבית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}<br /> [[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]<br /> ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].<br /> <br /> ===ניהול בית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}<br /> <br /> בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.<br /> <br /> הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.<br /> <br /> ===התפילה ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התפילה ב-770}}<br /> [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש&quot;פ]]]]<br /> מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב&quot;ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי&quot;צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום &quot;תפילה מתוך פנימיות&quot;.<br /> <br /> ===חומת אנ&quot;ש===<br /> {{ערך מורחב|חומת אנ&quot;ש}}<br /> 'חומת אנ&quot;ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ&quot;ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ&quot;ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ===ועד סעודת שלמה===<br /> {{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}<br /> 'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.<br /> <br /> ===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}<br /> רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}<br /> ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב&quot;דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].<br /> <br /> ==תשרי==<br /> [[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]<br /> [[קובץ:התוועדות סוכות אש&quot;ל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בסוכת האורחים בחצר 770 עם הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], בארגון אש&quot;ל הכנסת אורחים]]<br /> לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב&quot;ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.<br /> <br /> סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ו[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.<br /> <br /> ==תומכי תמימים המרכזית==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==יחסו של הרבי ל-770==<br /> ===קונטרס בית רבינו שבבבל===<br /> [[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ&quot;ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם &quot;בית רבינו שבבבל&quot;, בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו &quot;בית רבינו שבבבל&quot; - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]]. <br /> <br /> פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב&quot;ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא &quot;בית משיח&quot; דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.<br /> <br /> מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).<br /> <br /> ===כינויו על ידי הרבי===<br /> [[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]<br /> *'''בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br /> *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה&quot;מ שליט&quot;א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות &quot;תל שכל פיות פונים בו&quot;}}<br /> *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב&quot;דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ&quot;ח [[סיוון]] תנש&quot;א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא &quot;[[פרצת]]&quot;.}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון &quot;פרצת עליך פרץ&quot;}}להעיר.<br /> *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - &quot;770&quot;{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> *'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב&quot;ד.<br /> *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.<br /> *'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> <br /> ==בדק הבית==<br /> {{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}<br /> {{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br /> 'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> ==העתקים==<br /> {{ערך מורחב|770 כפר חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> ב[[ט&quot;ו תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]] - בניה שהסתיימה בט&quot;ו בתמוז [[תשמ&quot;ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:<br /> עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].<br /> <br /> ===ארץ ישראל===<br /> #[[770 כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] - נבנה בשנת [[תשמ&quot;ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.<br /> #[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> #[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].<br /> #[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br /> #[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> #[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.<br /> #[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].<br /> #[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].<br /> #[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].<br /> #[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].<br /> #[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.<br /> # כפר תפוח - בית פרטי.<br /> #[[קריית גת]] - [[בית הכנסת שערי גאולה - 770 (קריית גת)|בית הכנסת שערי גאולה - 770]].<br /> #[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.<br /> #[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע&quot;ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.<br /> # [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].<br /> # [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> #[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב [[ישראל הרשקוביץ]].<br /> <br /> '''מבנים בתהליכי בניה''':<br /> <br /> #שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.<br /> #[[יבניאל]].<br /> #[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם<br /> #[[חדרה]] - יבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה<br /> #[[חריש (עיר)|חריש]] - יבנה על ידי קהילת 'בית מנחם'<br /> #[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.<br /> #[[נוף הגליל]] - נבנה בשכונת מאליבו על ידי השליח הרב אברימי הורוביץ.<br /> #[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע&quot;י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}}<br /> {{תבנית:גלריה בתי חב&quot;ד בארץ בצורת 770}}<br /> <br /> ===ברחבי העולם===<br /> [[קובץ:בית חב&quot;ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב&quot;ד]] הגדול בעולם]]<br /> <br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב&quot;ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]].<br /> #[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> #מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br /> #אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #קליבלנד, אוהיו - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].<br /> #[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב&quot;ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].<br /> #[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב (תואר)|רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].<br /> #רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].<br /> #[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.<br /> #[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> #סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br /> #קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.<br /> #טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע&quot;ב]].<br /> #דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.<br /> #קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא זלמנוב]].<br /> #מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].<br /> #קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס<br /> #רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סורען, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש<br /> #אל פאסו, טקסס - בית חב&quot;ד<br /> #סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש<br /> #פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב&quot;ד.<br /> #דוביל, צרפת{{גלריה בתי חב&quot;ד בעולם בצורת 770}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה&quot;ת]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס&quot;ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> *'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש&quot;פ]].<br /> *גיליון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1770.<br /> *מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17<br /> {{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ&quot;ג}}<br /> *[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב&quot;ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע&quot;י אתר [[770live]])<br /> * [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]<br /> *[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}<br /> ;וידאו<br /> * [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;opi=89978449&amp;url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&amp;ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&amp;usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ&quot;א תמוז התשע&quot;א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> * מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ&quot;ג [[אלול]] [[תשע&quot;ג]] {{תמונה}}<br /> *[http://maps.google.com/maps?hl=iw&amp;q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר&quot;פ בערך]{{תמונה}}<br /> *[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}<br /> <br /> ;העתקים<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62604 ב&quot;ישרא-פוסט&quot; מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/770%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97 תגית: מרכז חב&quot;ד העולמי 770]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&amp;string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע&quot;ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&amp;#!g=1&amp;url=article&amp;id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי&quot;ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}<br /> *[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).<br /> ;קונטרס בית רבינו<br /> *[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].<br /> *'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}<br /> <br /> {{770}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[en:770 Eastern Parkway]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=785022 2025-07-15T14:29:19Z

<p>37.60.47.113: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מיכאל מישולובין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל מישולבין]]<br /> הרב '''מיכאל מישולבין''' (יליד [[כ' במנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]]) הינו [[משפיע]] ראשי ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ומחשובי משפיעי אנ&quot;ש בארץ הקודש. לשעבר ראש ישיבת ומשפיע [[תומכי תמימים סמרקנד]] המחתרתית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב מיכאל מישולבין, נולד ב[[כ' מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]] בעיר וויטעבסק שב[[רוסיה הלבנה]] (אז [[ברית המועצות]]) לאביו הרב [[אליעזר מישולובין]] ולאימו מרת בתיה מישולבין.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ב היגרו הוריו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן, שם למד בישיבות תומכי תמימים במחתרת.<br /> <br /> שנים רבות גר בסמרקנד, ושמר על חיים יהודיים חסידיים, במסירות נפש. ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תשכ&quot;ג]] [[התחתן]] עם שמחה בת שבע, בתו של הרב [[אהרון חזן]], והחתונה נחגגה בעיירה בולשובו שבפרברי מוסקבה, ולאחר החתונה החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], את התמימים הצעירים.<br /> <br /> הוא שימש כראש הישיבה ומשפיע. אבל לאחר שנקרא לחקירת [[קג&quot;ב]] הישיבה נסגרה.<br /> <br /> [[קובץ:איצ'ה מישלובין עם מיכאל מישולובין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל מישולובין (משמאל) עם אחיו הרב יצחק מישולובין בצעירותם]]<br /> ב[[ט' שבט]] [[תשכ&quot;ט]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ארעית בבית חמיו ב[[בני ברק]].<br /> <br /> עם ייסודה של שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בשנת תשכ&quot;ט, ביקש הרבי מהרב [[אפרים וולף]] לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה לשליחות בעיר קריית מלאכי. הרב וולף פנה להרב מישולבין שיואיל להצטרף לקבוצה, הרב מישולבין הסכים להרשם לקבוצה.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] מיום [[ג' דסליחות]] באותה שנה שאל הרבי את הנוכחים מי כאן מהעולים החדשים שהתיישבו בנחלת הר חב&quot;ד? האיצו אנשים ברב מישולבין לענות כי הוא נמנה על הקבוצה והוא החליט לענות בחיוב, ולאחר מכן סימן לו הרבי שיגש אליו. ניגש הרב מישולבין וקיבל מהרבי בקבוק [[משקה]] וברכה מהרבי לשליחות &quot;באופן של התיישבות&quot; והורה לו להיות [[משפיע]] בקהילה.<br /> <br /> עבר לגור בנחלת הר חב&quot;ד, וכעבור כמה שנים, כאשר הרבי הורה למנות משפיעים, מונו הוא והרב [[שלום אליהו וילנקין]], למשפיעי השכונה.<br /> במהלך השנים שימש גם כמשפיע בישיבות חב&quot;ד בראשון לציון, בקריית גת ובבאר שבע.<br /> <br /> ידוע כבעל שמועה, מתפלל ב'[[עבודת התפילה|עבודה]]', בעל קאך מיוחד בלימוד ה[[תניא]] ועוד. למרות גילו המבוגר ידוע כבעל חיות מיוחדת, פה מפיק מרגליות, מתוועד פעמים רבות בבית הכנסת המרכזי 'היכל אליהו', ומוזמן להתוועד בתדירות ב[[ישיבות]] ו[[בתי כנסת]] ברחבי אה&quot;ק - בקהל חבד&quot;י וגם שאינו.<br /> <br /> מוסר שיעורים קבועים ב[[לקוטי שיחות|ליקוטי שיחות]] ו[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]-[[לקוטי תורה (ספר)|ליקוטי תורה]] מדי יום בבית הכנסת המרכזי.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשס&quot;ד]] נפטרה אשתו מזיווג ראשון, וכעבור כשנה נשא בזיווג שני את רעייתו מרת חנה.<br /> <br /> הרב מישלובין נושא בגאון את דגל האמונה של [[הדור השביעי]], במהלך התוועדויותיו מנגן [[יחי אדוננו]] פעמים רבות, מזכיר את הרבי עם התוארים [[מלך המשיח]] וגם [[שליט&quot;א]], אולם יחד עם זאת עושה זאת בצורה פשוטה ביותר שניכר עליו שאומר זאת כי באמת זה פשוט אצלו כך ולא משום סיבות צדדיות או פוליטיות וכיו&quot;ב, ולכן כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] - גם אלו שחלוקים עליו בעניינים מסוימים - מעריכים אותו עד למאוד ומשתתפים בהתוועדויותיו.<br /> <br /> נאם מספר פעמים בכינוסים של [[התאחדות החסידים]] ו[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], ועורר את [[אנ&quot;ש]] להתחזק בכל ענייני [[משיח]] ו[[גאולה]]. כמו&quot;כ הרב מישלובין מהחתומים תדיר על רבים ממכתבי הקריאה של רבני ומשפיעי אנ&quot;ש לבוא לכינוסים של [[המעמד הגדול]] [[משיח בכיכר]] ועוד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;ילדיו:<br /> *הרב יוסף יצחק מישולובין - [[שליח]] בדטרויט [[מישיגן]], [[ארצות הברית]]<br /> *הרב [[מרדכי מישולובין]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]].<br /> *הרב [[אלחנן ישראל מישולובין]] - חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית<br /> *הרב [[שלום בער מישולובין]] - מורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[משה מישולובין]] - משפיע ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]].<br /> *הרב אליעזר מישולובין - משפיע בעיר [[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br /> *בתו מרת שטערנה שרה אשת הרב [[מנחם יעקב שחר]], אנשי חינוך במוסדות חב&quot;ד רחובות.<br /> *הרב שניאור זלמן מישולובין - משפיע בצפת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם כהנא, '''י&quot;ב תמוז זה החג של הרבי,''' ראיון לשבועון {{שבועון בית משיח}} לרגל [[י&quot;ב תמוז]] [[תשפ&quot;ד]], גיליון 1418 עמוד 24.<br /> *שלום מגידמן, '''הרבי שמר עלינו''', בתוך שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1865 עמוד 20.<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/01/blog-post.html התוועדות מיוחדת עם הרב מישולובין על עבודת התפילה]''' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|4387|האמת של הרבי - אבסלוטית}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מישולובין, מיכאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חזן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]<br /> [[קטגוריה:זקני אנ&quot;ש החיים בינינו]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=783010 2025-07-09T19:16:27Z

<p>37.60.47.113: /* העתקים */</p> <hr /> <div>{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}<br /> {{מפנה|770}}<br /> {{מבנה<br /> |שם=<br /> |תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]<br /> |כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי]]<br /> |סוג=<br /> |כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]<br /> |עיר=[[ניו יורק]]<br /> |מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]<br /> |התחלת הבנייה=<br /> |סיום הבנייה=<br /> |חומרי בניה=<br /> |גובה=<br /> |גובה פנימי=<br /> |שטח=<br /> |קומות=3 ומרתף<br /> |אדריכל=<br /> |בעלים=<br /> |שימוש=<br /> |עלות=<br /> |קיבולת=<br /> |רב בית הכנסת=<br /> |נוסח תפילה=<br /> }}<br /> [[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]<br /> [[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ז]])]]<br /> '''770 - מרכז חב&quot;ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכז [[חסידות חב&quot;ד]] <br /> <br /> ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].<br /> <br /> הרבי מכנה את המקום '''&quot;בית משולש&quot;''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} &quot;בית [[תורה]]&quot; &quot;בית [[עבודה]]&quot; ו&quot;בית [[גמילות חסדים]]&quot;. עם היכנסו של [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] לבניין יסד בו את [[[[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ&quot;ח]]. ובעת [[חנוכת הבית]] אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז&quot;ל]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב&quot;ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב&quot;ד|מאורעות חב&quot;דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק (עיר)|ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}<br /> [[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]<br /> [[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770 על ידי [[בדק הבית (770)|בדק הבית]]]]<br /> <br /> הבנײן נבנה בשנת [[תרצ&quot;ג]], ע&quot;י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).<br /> <br /> הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים הובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.<br /> <br /> במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.<br /> <br /> רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע&quot;י בנק נאס&quot;ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.<br /> <br /> [לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז [[ליובאווויטש]]]<br /> <br /> ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת&quot;ש]] הגיע ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע&quot;י הנאצים בבואו לארה&quot;ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגודת חסידי חב&quot;ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> חברי הועד היו:<br /> <br /> הרב [[ניסן טלושקין]] יו&quot;ר נכבד של אגו&quot;ח.<br /> <br /> ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח. <br /> <br /> הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו&quot;ר הוועד.<br /> <br /> ר' אברהם דובער קרמר גזבר. <br /> <br /> ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר. <br /> <br /> וכן הרב [[שמואל לויטין]], <br /> <br /> הרב [[משה דובער ריבקין]],<br /> <br /> הרב [[אליהו סימפסון]], <br /> <br /> הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],<br /> <br /> והרב [[מנחם מענדל קונין]]. <br /> <br /> בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.<br /> <br /> אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}<br /> <br /> רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה&quot;ב.<br /> <br /> [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] התבטא באזני האדמו&quot;ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.<br /> <br /> בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע&quot;י יהודי שקרע בכעס את העצומה.<br /> <br /> לשם הרכישה פנה הוועד לאנ&quot;ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י&quot;ב מנחם אב]] [[ת&quot;ש]] נקנה הבניין.<br /> <br /> חלק גדול מהסכום ניתן ע&quot;י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון ומתומכי חב&quot;ד העיקריים אז.<br /> <br /> באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ&quot;ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד&quot;ה על שלשה דברים.<br /> <br /> בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש&quot;א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.<br /> <br /> בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.<br /> <br /> בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו&quot;ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].<br /> <br /> באגרת מתאריך י&quot;ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס&quot;ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.<br /> <br /> בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי&quot;ת]] הסתיים הפירעון ע&quot;י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].<br /> <br /> מיום הכניסה ל770 עברה &quot;חצר ליובאוויטש&quot;, כחלק מ&quot;[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.<br /> <br /> גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:<br /> <br /> הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].<br /> <br /> הקומה השניה - בית מגורים לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומשפחתו.<br /> <br /> הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.<br /> <br /> מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br /> <br /> ==מספר הבית==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}<br /> [[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] &quot;[[פרצת|ופרצת]]&quot;. כלומר, שמבניין זה &quot;פורצים&quot; חסידי חב&quot;ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר &quot;770&quot; הוא בגימטריא &quot;בית [[משיח]]&quot;, ועוד.<br /> <br /> בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש&quot;בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים&quot; (פרש&quot;י ותוס' סוכה מא, סע&quot;א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב&quot;770&quot; - &quot;[[בית רבינו שבבבל]]&quot;, ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.<br /> <br /> ==קומת כניסה==<br /> {{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}<br /> קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב&quot;ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.<br /> <br /> כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].<br /> <br /> [[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.<br /> <br /> בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==קומה שניה==<br /> {{ערך מורחב|דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב-770}}<br /> <br /> הקומה השנייה נועדה משנת [[ת&quot;ש]], למגורי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> עד שנת [[תשע&quot;ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.<br /> <br /> בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;י]] זמן הסתלקות הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==קומה שלישית==<br /> {{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]<br /> [[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש&quot;ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> <br /> הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br /> <br /> בקומה זו קיים גם חדר עבור &quot;[[מערכת אוצר החסידים]]&quot;, שמכינים את כתבי אדמו&quot;רי חב&quot;ד לדפוס.<br /> <br /> ==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==<br /> {{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה&quot;[[זאל הקטן]]&quot; שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב&quot;[[שאלאש]]&quot;, שהיה גדול מה&quot;זאל הקטן&quot;, ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י&quot;ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br /> <br /> עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.<br /> <br /> ===ספרי תורה בבית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}<br /> [[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]<br /> ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].<br /> <br /> ===ניהול בית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}<br /> <br /> בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.<br /> <br /> הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.<br /> <br /> ===התפילה ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התפילה ב-770}}<br /> [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש&quot;פ]]]]<br /> מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב&quot;ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי&quot;צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום &quot;תפילה מתוך פנימיות&quot;.<br /> <br /> ===חומת אנ&quot;ש===<br /> {{ערך מורחב|חומת אנ&quot;ש}}<br /> 'חומת אנ&quot;ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ&quot;ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ&quot;ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ===ועד סעודת שלמה===<br /> {{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}<br /> 'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.<br /> <br /> ===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}<br /> רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}<br /> ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב&quot;דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].<br /> <br /> ==תשרי==<br /> [[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]<br /> [[קובץ:התוועדות סוכות אש&quot;ל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בסוכת האורחים בחצר 770 עם הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], בארגון אש&quot;ל הכנסת אורחים]]<br /> לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב&quot;ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.<br /> <br /> סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ו[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.<br /> <br /> ==תומכי תמימים המרכזית==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==יחסו של הרבי ל-770==<br /> ===קונטרס בית רבינו שבבבל===<br /> [[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ&quot;ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם &quot;בית רבינו שבבבל&quot;, בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו &quot;בית רבינו שבבבל&quot; - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]]. <br /> <br /> פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב&quot;ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא &quot;בית משיח&quot; דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.<br /> <br /> מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).<br /> <br /> ===כינויו על ידי הרבי===<br /> [[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]<br /> *'''בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br /> *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה&quot;מ שליט&quot;א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות &quot;תל שכל פיות פונים בו&quot;}}<br /> *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב&quot;דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ&quot;ח [[סיוון]] תנש&quot;א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא &quot;[[פרצת]]&quot;.}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון &quot;פרצת עליך פרץ&quot;}}להעיר.<br /> *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - &quot;770&quot;{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> *'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב&quot;ד.<br /> *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.<br /> *'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> <br /> ==בדק הבית==<br /> {{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}<br /> {{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br /> 'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> ==העתקים==<br /> {{ערך מורחב|770 כפר חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> ב[[ט&quot;ו תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]] - בניה שהסתיימה בט&quot;ו בתמוז [[תשמ&quot;ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:<br /> עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].<br /> <br /> ===ארץ ישראל===<br /> #[[770 כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] - נבנה בשנת [[תשמ&quot;ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.<br /> #[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> #[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].<br /> #[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br /> #[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> #[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.<br /> #[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].<br /> #[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].<br /> #[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].<br /> #[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].<br /> #[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.<br /> # כפר תפוח - בית פרטי.<br /> #[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].<br /> #[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.<br /> #[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע&quot;ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.<br /> # [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].<br /> # [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> <br /> '''מבנים בתהליכי בניה''':<br /> <br /> #[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.<br /> #שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.<br /> #[[יבניאל]].<br /> #[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם<br /> #[[חדרה]] - יבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה<br /> #[[חריש (עיר)|חריש]] - יבנה על ידי קהילת 'בית מנחם'<br /> #[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.<br /> #[[נוף הגליל]] - נבנה בעונת מאליבו על ידי השליח הרב אברימי הורוביץ.<br /> #[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע&quot;י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}}<br /> {{תבנית:גלריה בתי חב&quot;ד בארץ בצורת 770}}<br /> <br /> ===ברחבי העולם===<br /> [[קובץ:בית חב&quot;ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב&quot;ד]] הגדול בעולם]]<br /> <br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב&quot;ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]].<br /> #[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> #מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br /> #אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #קליבלנד, אוהיו - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].<br /> #[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב&quot;ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].<br /> #[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב (תואר)|רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].<br /> #רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].<br /> #[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.<br /> #[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> #סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br /> #קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.<br /> #טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע&quot;ב]].<br /> #דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.<br /> #קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא זלמנוב]].<br /> #מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].<br /> #קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס<br /> #רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סורען, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש<br /> #אל פאסו, טקסס - בית חב&quot;ד<br /> #סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש<br /> #פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב&quot;ד.<br /> #דוביל, צרפת{{גלריה בתי חב&quot;ד בעולם בצורת 770}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה&quot;ת]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס&quot;ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> *'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש&quot;פ]].<br /> *גיליון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1770.<br /> *מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17<br /> {{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ&quot;ג}}<br /> *[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב&quot;ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע&quot;י אתר [[770live]])<br /> * [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]<br /> *[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}<br /> ;וידאו<br /> * [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;opi=89978449&amp;url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&amp;ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&amp;usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ&quot;א תמוז התשע&quot;א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> * מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ&quot;ג [[אלול]] [[תשע&quot;ג]] {{תמונה}}<br /> *[http://maps.google.com/maps?hl=iw&amp;q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר&quot;פ בערך]{{תמונה}}<br /> *[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}<br /> <br /> ;העתקים<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62604 ב&quot;ישרא-פוסט&quot; מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/770%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97 תגית: מרכז חב&quot;ד העולמי 770]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&amp;string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע&quot;ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&amp;#!g=1&amp;url=article&amp;id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי&quot;ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}<br /> *[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).<br /> ;קונטרס בית רבינו<br /> *[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].<br /> *'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}<br /> <br /> {{770}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[en:770 Eastern Parkway]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=783009 2025-07-09T19:14:27Z

<p>37.60.47.113: /* העתקים */</p> <hr /> <div>{{עריכה|יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה}}<br /> {{מפנה|770}}<br /> {{מבנה<br /> |שם=<br /> |תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]]<br /> |כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי]]<br /> |סוג=<br /> |כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]]<br /> |עיר=[[ניו יורק]]<br /> |מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]]<br /> |התחלת הבנייה=<br /> |סיום הבנייה=<br /> |חומרי בניה=<br /> |גובה=<br /> |גובה פנימי=<br /> |שטח=<br /> |קומות=3 ומרתף<br /> |אדריכל=<br /> |בעלים=<br /> |שימוש=<br /> |עלות=<br /> |קיבולת=<br /> |רב בית הכנסת=<br /> |נוסח תפילה=<br /> }}<br /> [[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|מבט מכיוון אחר]]<br /> [[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ז]])]]<br /> '''770 - מרכז חב&quot;ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכז [[חסידות חב&quot;ד]] <br /> <br /> ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]].<br /> <br /> הרבי מכנה את המקום '''&quot;בית משולש&quot;''', כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד{{הערה|1=משנה אבות א, ב}} &quot;בית [[תורה]]&quot; &quot;בית [[עבודה]]&quot; ו&quot;בית [[גמילות חסדים]]&quot;. עם היכנסו של [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] לבניין יסד בו את [[[[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] 770|ישיבת תומכי תמימים]], את [[התפילה ב-770|בית הכנסת]] ופתח [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן גמ&quot;ח]]. ובעת [[חנוכת הבית]] אמר [[מאמר חסידות]] המתחיל במאמר [[חז&quot;ל]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב&quot;ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב&quot;ד|מאורעות חב&quot;דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם [[יהודים]]. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק (עיר)|ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}}<br /> [[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]]<br /> [[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770 על ידי [[בדק הבית (770)|בדק הבית]]]]<br /> <br /> הבנײן נבנה בשנת [[תרצ&quot;ג]], ע&quot;י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).<br /> <br /> הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים הובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.<br /> <br /> במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.<br /> <br /> רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע&quot;י בנק נאס&quot;ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.<br /> <br /> [לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז [[ליובאווויטש]]]<br /> <br /> ביום [[שלישי]] ט' אדר ראשון [[ת&quot;ש]] הגיע ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע&quot;י הנאצים בבואו לארה&quot;ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגודת חסידי חב&quot;ד]] כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> חברי הועד היו:<br /> <br /> הרב [[ניסן טלושקין]] יו&quot;ר נכבד של אגו&quot;ח.<br /> <br /> ר' [[חיים שניאור זלמן קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח. <br /> <br /> הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] יו&quot;ר הוועד.<br /> <br /> ר' אברהם דובער קרמר גזבר. <br /> <br /> ר' [[דובער חסקינד]] מזכיר. <br /> <br /> וכן הרב [[שמואל לויטין]], <br /> <br /> הרב [[משה דובער ריבקין]],<br /> <br /> הרב [[אליהו סימפסון]], <br /> <br /> הרב [[ישראל ג'ייקובסון]],<br /> <br /> והרב [[מנחם מענדל קונין]]. <br /> <br /> בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.<br /> <br /> אחר חיפושים נמצא בניין [[770]] בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של[[770]] הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,{{הערה |1=[http://col.org.il/news/284 משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא] - {{col}}}}<br /> <br /> רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את [[ישיבת חובבי תורה]] היה מרכזם בכל ארה&quot;ב.<br /> <br /> [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבי הריי&quot;ץ]] התבטא באזני האדמו&quot;ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.<br /> <br /> בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע&quot;י יהודי שקרע בכעס את העצומה.<br /> <br /> לשם הרכישה פנה הוועד לאנ&quot;ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' [[י&quot;ב מנחם אב]] [[ת&quot;ש]] נקנה הבניין.<br /> <br /> חלק גדול מהסכום ניתן ע&quot;י בני ר' [[משה אליעזר קרמר]] יו&quot;ר אגו&quot;ח הראשון ומתומכי חב&quot;ד העיקריים אז.<br /> <br /> באמצע חודש [[מנחם אב]] הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ&quot;ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט מנחם אב]] עבר הרבי לגור ב[[770]] ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;א אלול]] היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר [[מאמר]] ד&quot;ה על שלשה דברים.<br /> <br /> בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת [[תש&quot;א]] הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.<br /> <br /> בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ולמחרת במניין מצומצם למעלה.<br /> <br /> בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו&quot;ח הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל[[770]].<br /> <br /> באגרת מתאריך י&quot;ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס&quot;ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.<br /> <br /> בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי&quot;ת]] הסתיים הפירעון ע&quot;י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]].<br /> <br /> מיום הכניסה ל770 עברה &quot;חצר ליובאוויטש&quot;, כחלק מ&quot;[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}.<br /> <br /> גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:<br /> <br /> הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]].<br /> <br /> הקומה השניה - בית מגורים לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומשפחתו.<br /> <br /> הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו.<br /> <br /> מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.<br /> <br /> ==מספר הבית==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}}<br /> [[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] &quot;[[פרצת|ופרצת]]&quot;. כלומר, שמבניין זה &quot;פורצים&quot; חסידי חב&quot;ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר &quot;770&quot; הוא בגימטריא &quot;בית [[משיח]]&quot;, ועוד.<br /> <br /> בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש&quot;בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים&quot; (פרש&quot;י ותוס' סוכה מא, סע&quot;א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב&quot;770&quot; - &quot;[[בית רבינו שבבבל]]&quot;, ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}.<br /> <br /> ==קומת כניסה==<br /> {{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}}<br /> קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב&quot;ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}.<br /> <br /> כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]].<br /> <br /> [[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל[[770]], הפך החדר למקום מגוריהם של [[הרבי]] ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף.<br /> <br /> בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד.<br /> <br /> ==קומה שניה==<br /> {{ערך מורחב|דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב-770}}<br /> <br /> הקומה השנייה נועדה משנת [[ת&quot;ש]], למגורי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> עד שנת [[תשע&quot;ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}.<br /> <br /> בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;י]] זמן הסתלקות הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==קומה שלישית==<br /> {{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|שמאל|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]<br /> [[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש&quot;ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> <br /> הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br /> <br /> בקומה זו קיים גם חדר עבור &quot;[[מערכת אוצר החסידים]]&quot;, שמכינים את כתבי אדמו&quot;רי חב&quot;ד לדפוס.<br /> <br /> ==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)==<br /> {{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}}<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה&quot;[[זאל הקטן]]&quot; שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב&quot;[[שאלאש]]&quot;, שהיה גדול מה&quot;זאל הקטן&quot;, ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י&quot;ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br /> <br /> עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט.<br /> <br /> ===ספרי תורה בבית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}}<br /> [[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]]<br /> ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - [[770]], ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]].<br /> <br /> ===ניהול בית הכנסת===<br /> {{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}}<br /> <br /> בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.<br /> <br /> הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.<br /> <br /> ===התפילה ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התפילה ב-770}}<br /> [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב770 ב[[חודש תשרי]] [[תש&quot;פ]]]]<br /> מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב&quot;ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי&quot;צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום &quot;תפילה מתוך פנימיות&quot;.<br /> <br /> ===חומת אנ&quot;ש===<br /> {{ערך מורחב|חומת אנ&quot;ש}}<br /> 'חומת אנ&quot;ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ&quot;ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ&quot;ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ===ועד סעודת שלמה===<br /> {{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}}<br /> 'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.<br /> <br /> ===ההתוועדויות המרכזיות ב-770===<br /> {{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}}<br /> רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}}<br /> ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב&quot;דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]].<br /> <br /> ==תשרי==<br /> [[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]<br /> [[קובץ:התוועדות סוכות אש&quot;ל הכנסת אורחים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בסוכת האורחים בחצר 770 עם הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], בארגון אש&quot;ל הכנסת אורחים]]<br /> לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב&quot;ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.<br /> <br /> סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ו[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.<br /> <br /> ==תומכי תמימים המרכזית==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==יחסו של הרבי ל-770==<br /> ===קונטרס בית רבינו שבבבל===<br /> [[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[ה'תשנ&quot;ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם &quot;בית רבינו שבבבל&quot;, בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו &quot;בית רבינו שבבבל&quot; - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]]. <br /> <br /> פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב&quot;ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא &quot;בית משיח&quot; דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}.<br /> <br /> מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).<br /> <br /> ===כינויו על ידי הרבי===<br /> [[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]]<br /> *'''בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br /> *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.{{הערה|הרבי מה&quot;מ שליט&quot;א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות &quot;תל שכל פיות פונים בו&quot;}}<br /> *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב&quot;דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ&quot;ח [[סיוון]] תנש&quot;א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא &quot;[[פרצת]]&quot;.}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון &quot;פרצת עליך פרץ&quot;}}להעיר.<br /> *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - &quot;770&quot;{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> *'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב&quot;ד.<br /> *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.<br /> *'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.<br /> <br /> ==בדק הבית==<br /> {{ערך מורחב|הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770}}<br /> {{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br /> 'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> ==העתקים==<br /> {{ערך מורחב|770 כפר חב&quot;ד}}<br /> [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> ב[[ט&quot;ו תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב&quot;ד]] - בניה שהסתיימה בט&quot;ו בתמוז [[תשמ&quot;ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:<br /> עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]].<br /> <br /> ===ארץ ישראל===<br /> #[[770 כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] - נבנה בשנת [[תשמ&quot;ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.<br /> #[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> #[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].<br /> #[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br /> #[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> #[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.<br /> #[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]].<br /> #[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].<br /> #[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]].<br /> #[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].<br /> #[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.<br /> # כפר תפוח - בית פרטי.<br /> #[[קריית גת]] - [[בית כנסת שערי גאולה]].<br /> #[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב סגל.<br /> #[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע&quot;ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}}.<br /> # [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]].<br /> # [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> <br /> '''מבנים בתהליכי בניה''':<br /> <br /> #[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.<br /> #שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.<br /> #שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.<br /> #[[יבניאל]].<br /> #[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם<br /> #[[חדרה]] - יבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת גבעת אולגה<br /> #[[חריש (עיר)|חריש]] - יבנה על ידי קהילת 'בית מנחם'<br /> #[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.<br /> #[[נוף הגליל]] - נבנה בעונת מאליבו על ידי השליח הרב אברימי הורוביץ.<br /> #[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע&quot;י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}}<br /> {{תבנית:גלריה בתי חב&quot;ד בארץ בצורת 770}}<br /> <br /> ===ברחבי העולם===<br /> [[קובץ:בית חב&quot;ד ניו ג'רסי.jpg|שמאל|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב&quot;ד]] הגדול בעולם]]<br /> <br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב&quot;ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס&quot;ג]].<br /> #[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> #מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br /> #אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].<br /> #קליבלנד, אוהיו - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]].<br /> #[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב&quot;ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]].<br /> #[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] ה[[רב (תואר)|רב]] [[לוי יצחק סטמבלר]].<br /> #רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]].<br /> #[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.<br /> #[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> #סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br /> #קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.<br /> #טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע&quot;ב]].<br /> #דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול.<br /> #קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא זלמנוב]].<br /> #מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].<br /> #קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס<br /> #רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #סורען, צרפת - בית חב&quot;ד<br /> #בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש<br /> #אל פאסו, טקסס - בית חב&quot;ד<br /> #סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש<br /> #פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב&quot;ד.<br /> #דוביל, צרפת{{גלריה בתי חב&quot;ד בעולם בצורת 770}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה&quot;ת]] - [[תשנ&quot;ב]].<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס&quot;ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ&quot;א]] (2021).<br /> *'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21.<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש&quot;פ]].<br /> *גיליון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1770.<br /> *מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8-17<br /> {{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ&quot;ג}}<br /> *[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב&quot;ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע&quot;י אתר [[770live]])<br /> * [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]<br /> *[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}<br /> ;וידאו<br /> * [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> * [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;opi=89978449&amp;url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&amp;ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&amp;usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ&quot;א תמוז התשע&quot;א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}}<br /> * מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ&quot;ג [[אלול]] [[תשע&quot;ג]] {{תמונה}}<br /> *[http://maps.google.com/maps?hl=iw&amp;q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר&quot;פ בערך]{{תמונה}}<br /> *[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}}<br /> <br /> ;העתקים<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62604 ב&quot;ישרא-פוסט&quot; מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/770%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97 תגית: מרכז חב&quot;ד העולמי 770]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&amp;string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע&quot;ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}<br /> *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&amp;#!g=1&amp;url=article&amp;id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי&quot;ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}}<br /> *[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).<br /> ;קונטרס בית רבינו<br /> *[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].<br /> *'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}}<br /> <br /> {{770}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[en:770 Eastern Parkway]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=782395 2025-07-07T05:26:39Z

<p>37.60.47.113: /* חגיגות הגאולה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי]]<br /> '''מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ''' הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ב[[רוסיה]] ושיחרורו ה[[נס|ניסי]]. בעקבות המאסר עזב הרבי את [[ברית המועצות]], והגיע ל[[ריגא]] בירת [[לטביה]]. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי - [[י&quot;ב תמוז]]-[[י&quot;ג תמוז]] - חגיגות 'חג הגאולה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]] פועלים ב[[מסירות נפש]] של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ששולח לכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים [[שליח|שלוחים]] בכדי שיקימו [[חדר]] ו[[ישיבת תומכי תמימים]] ללימוד תורה, בית כנסת, [[מקווה]] טהרה וכל מה שניתן כדי לבצר את חומות היהדות והחסידות. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים.<br /> <br /> השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות במחנות עבודה ב[[סיביר]] ובמחוזות נידחים אחרים. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הוצאו להורג על ידי סוכני הג.פ.או. (המשטרה החשאית).<br /> <br /> לשלטונות [[רוסיה]] היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או. ידעו שכשם שאין [[גוף]] ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{הערה|פורים [[תרפ&quot;ז]] ועוד}} גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. 'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למאסר היה התנגדותו האיתנה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להיערך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים ומכתבים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו.<br /> <br /> ==המאסר==<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.{{ש}}תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> <br /> בליל יום רביעי, [[ט&quot;ו בסיוון]] שנת [[תרפ&quot;ז]] שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביתו שבפינת הרחובות פנטיליבסקיה-מחוביה 22 ב[[לנינגרד]]{{הערה|בית זה היה שייך בעבר לאדם בשם פלכונוב, שהיה מקורב של הצאר.}}. הוא סיים לקבל אנשים ל[[יחידות]], התפלל [[ערבית]] ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שמריהו גוראריה]]. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצאם ממשפחתם חסידי חב&quot;ד).{{הערה|לולב נרצח על ידי השלטונות הקומוניסטיים בשנת תרצ&quot;ט (בתקופת ה&quot;טיהורים הגדולים&quot; של סטאלין). נחמנסון חי עד שנת תשנ&quot;ב. בראיון איתו שהתקיים אחרי נפילת הקומוניזם אמר שהוא ממשיך להאמין בקומוניזם למרות שהוגלה על ידי השלטונות לחמש שנים לסיביר... (מראיון עם השליח הרב דוד אליעזרי שכתב ביוגרפיה מקיפה על הרבי הריי&quot;צ. כפר חב&quot;ד גליון 1991, י&quot;ב טבת תשפ&quot;ג, עמ' 26.)}}. לאחר דיון קצר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, התמקמו החיילים בכל פתחתי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר&quot;. הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו לבכות, אמו, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] התעוררה משנתה וחיבקה את בנה.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, [[שלום דובער גוראריה]], לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את בני ביתו ואמר: &quot;מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע&quot;.<br /> <br /> נחמסון ולולב החלו לערוך חיפוש בבית ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר לו: &quot;אם אתם מחפשים כאן מסמכים מהפכניים - תתאכזבו. אין ברשותי שום דבר שיכול להצביע על התנגדותי כביכול למשטר הנוכחי ובכלל אין לי שום עסק בפוליטיקה. פעילותי על שדה הדת ידועה לכל, אינני עושה שום דבר בלתי חוקי, לא חטאתי בשום דבר, אלא אם כן זייפתם עלילה כנגדי&quot;.<br /> <br /> לאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'.<br /> <br /> לימים התבטא [[הרבי]] שיום זה התגלה למפרע שהיה [[מלאכת זורע|זריעה]] בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות{{הערה|ספר המאמרים חלק ג' עמ' קפ&quot;ח}}<br /> <br /> עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''.<br /> דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי&quot;ת יעזור'.<br /> <br /> ביומן המאסר שכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] בעצמו, הוא מתאר את האימה והמראות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.<br /> <br /> מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את [[תפילין|תפיליו]] לאחר יומיים במאסר.<br /> <br /> ==מאמצים להצלת הרבי==<br /> [[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]<br /> <br /> שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד&quot;ר אוסקר קוהן. כמו כן השתדלה גב' פישקובה, יו&quot;ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]], ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט ב[[ארצות הברית]] בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] תרפ&quot;ז, ובו כתב: &quot;מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות&quot;.<br /> <br /> המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[כ' סיון]] [[תרפ&quot;ז]] עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה.<br /> <br /> במושבות החסידים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.<br /> <br /> ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה.<br /> לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.<br /> <br /> לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: &quot;ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו.<br /> <br /> עלינו להצהיר בכל תוקף כח ה[[מסירות נפש]] היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי&quot;ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי&quot;ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי ה[[גוף]] ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח&quot;ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות&quot;.<br /> <br /> כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי.<br /> <br /> ==הרבי משתחרר==<br /> גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.<br /> <br /> כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם [[מאמר]] חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.<br /> <br /> ==חגיגות הגאולה==<br /> [[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעות 'גוט יום טוב' (=חג שמח!)]]<br /> במכתב שכתב האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב &quot;לא אותי בלבד גאל [[הקב&quot;ה]] בי&quot;ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר ל[[חודש תמוז]] הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה&quot;.<br /> <br /> גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] יצאו בשנת תרפ&quot;ח בקול קורא בדברים חוצבים להבות אש לקבוע את יום י&quot;ב תמוז ליום חג לדורות לכל בני ישראל בלי הבדל מפלגות וכתות{{הערה|אשכבתא דרבי עמ' 110}}.<br /> <br /> ימי י&quot;ב וי&quot;ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ&quot;ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{הערה|ספר המנהגים}}, יום [[התוועדות]] והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה.<br /> <br /> גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ&quot;ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]].<br /> אך הרבי עצמו נהג להגיד תחנון ביום זה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רשימת המאסר]]<br /> *[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]<br /> *[[ט&quot;ו סיון תרפ&quot;ז]]<br /> *[[ג' תמוז]] [[תרפ&quot;ז]]<br /> *[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''' - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * מכון אהלי צדיקים, '''[[פדה בשלום]]'''.<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורו של חג]]''' - י&quot;ב תמוז.<br /> *'''עשר עובדות על חג הגאולה י&quot;ב-י&quot;ג תמוז''', שבועון בית משיח גליון 1219 עמוד 43<br /> *'''מלחמה בשניאורסון''', שבועון בית משיח י&quot;ג סיון תש&quot;פ עמוד 32<br /> *'''ספור מהרב ר' יוסף יצחק שניאורסון''', נדפס בשנת תרפ&quot;ט על ידי עיתון 'הארץ'{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121044 אודות הקובץ].}}<br /> *{{בית||שנזכה להתראות עם הרבי|1318|22-24|תשפ&quot;ב}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===קבצים===<br /> *'''[https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומניסטים] {{PDF}} - סיפור המאסר והגאולה בהוצאת [[התאחדות החסידים]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62568_he_1.pdf מסירות נפש על קידוש ה']''', קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], לקראת חג הגאולה ה'תשע&quot;א.{{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76184 המאסר השביעי]''', [[ועד חיילי בית דוד]], יד סיון התשע&quot;ג (23.05.2013) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד ישראל|צא&quot;ח]].<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב&quot;ד}}.<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חב&quot;ד בישראל}}.<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://shturem.net/images/news/89404_news_18072016_2185.pdf &quot;רשימות המאסר&quot;] שכתב הרבי הריי&quot;צ<br /> *[https://col.org.il/news/146218 מיוחד: חשיפה מרגשת מכתב ידו של בעל הגאולה] {{COL}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/עשרה_שיושבין.pdf סיכומים וביאורים במאמר &quot;עשרה שיושבין&quot; תשמ&quot;ב מאת הרב שלום דובער וולף] {{PDF}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא&quot;ח]].<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/64194/ סיפור המאסר והגאולה בליווי מסמכים וקטעי עיתונות]''', מתוך הספר תולדות חב&quot;ד בפטרבורג {{אינפו}}<br /> <br /> ===מדיה===<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1418 &quot;בלתי נכנע&quot;] - סרט המתאר את סיפור המאסר והגאולה עם צילומים מיוחדים מבית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' (רוסית){{וידאו}} - {{אינפו}} ([https://col.org.il/news/131966 חלק ראשון - בתרגום לעברית]{{וידאו}}{{COL}})<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62667 בואו לצפות בהתוועדות י&quot;ב תמוז עם הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}.<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3490 תוקף [[הרבי הריי&quot;צ]] במאסר]''', [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[י&quot;ג תמוז]] [[תשכ&quot;ב]]. {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *'''[https://anash.org/watch-the-story-of-yud-beis-tammuz-for-children/ צפו: סיפורו של יוד בית תמוז לילדים]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> * לוי שייקביץ, '''[https://www.calameo.com/read/005190071ed7cf209f6dd?page=1 הבלתי מנוצח]''', חוברת בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי חב&quot;ד]]<br /> <br /> ===שונות===<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[בית חב&quot;ד]].<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)]].<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;.<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] לי&quot;ב י&quot;ג תמוז - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62658 תמונותיהם של גיבורי פרשיית המאסר והגאולה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62656 כך קיבל הרבי את בשורת השחרור], תיאור שחרורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מגלותו, על פי יומניו וסיפורי החסידים. מנחם זיגלבוים באדיבות עיתון 'בית משיח' - {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/14/080595274774.html המברקים יצאו דחופים...]''', תצלומים מארכיון הג'וינט של בקשות לשחרור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{בית משיח}}<br /> *ר' אבי חדד, '''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing הגאולה של כולנו]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 32<br /> *'''[https://col.org.il/news/131928 בראי עיתונות התקופה: מאסרו וגאולתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131939 שחקו וגלו: עד כמה אתם מכירים את מאורעות חג הגאולה?]''' {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/163596/ שאפלערקע – מבט אל תוך בית הכלא האימתני{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95&diff=778911 2025-06-22T21:43:16Z

<p>37.60.47.113: /* קשריו עם הרבי וחב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תנש&quot;א]]–1990, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]<br /> [[קובץ:בנימין נתניהו רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנימין נתניהו בכנס לציון 30 שנה ל'מבצע אנטבה' ב[[תל אביב]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב]] ([[תמוז]] [[תשס&quot;ו]]) 2006]]<br /> [[קובץ:ביבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בנימין נתניהו בחתונה אצל ידידו ה[[טנקיסט]] הרב [[שמריה הראל]] כשהוא חבוש לראשו ב[[כיפת יחי]]]]<br /> [[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב [[עדין שטיינזלץ]] מחבר ה[[תלמוד הבבלי]] המנוקד והמבואר עם [[בנימין נתניהו]] בשיחה ידידותית]]<br /> '''בנימין נתניהו'''{{הערה|הינו לוי מצד אם אביו משפחת סג&quot;ל}} (מכונה '''ביבי''', יליד שנת [[תש&quot;י]], 1949), הוא [[ראש ממשלת ישראל]] ועומד בראשות תנועת הליכוד. זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, ידיד קרוב של הרב [[דוד נחשון]] והרב [[שמריה הראל]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח תשרי]] [[תש&quot;י]] להוריו פרופסור בן ציון נתניהו ורעייתו צילה (משפחת נתניהו הינם [[שבט לוי|לוויים]] ושם המשפחה המקורי הוא מיליקובסקי).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] (1972) התחתן לראשונה נתניהו ב[[ארצות הברית]] בעיר [[בוסטון]] עם ד&quot;ר מרים מיקי וייצמן ממנה נולדה בתו הבכורה נועה רוט (הנשואה לרב [[דניאל רוט]] עסקן ותלמיד חכם), לאחר זמן התגרש ממנה, ונישא בשנית לגויה שעברה [[מיהו יהודי|גיור קונסרבטיבי]], ששמה פלאר קאטיס. גם ממנה התגרש, ונישא בשלישית לילידת [[ארץ ישראל]] שרה בן ארצי בת שמואל וחוה בן ארצי מקרית טבעון. מנישואין אלו נולדו לבנימין ושרה נתניהו שני ילדים, יאיר ואבנר.<br /> <br /> במשך השנים שימש כשגריר ישראל ב[[או&quot;ם]], אז היה בקשר מיוחד עם [[הרבי]] כמו שיורחב להלן. שימש גם כשר בממשלות ישראל השונות ויו&quot;ר האופוזיציה, וכקצין בכיר בסיירת מטכ&quot;ל ב[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> את דרכו הציבורית החל כדיפלומט זוטר. בשנת [[תשמ&quot;ד]] נבחר לכהן מטעם [[מדינת ישראל]] כשגריר ישראל ב[[או&quot;ם]], וכיהן בתפקידו זה עד שנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] התמודד לראשות הממשלה מול [[שמעון פרס]] וביקר אצל הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים בביתו ב[[ירושלים]] לבקש ברכתו והבטיח לו שיהיה ראש הממשלה הבא, כמו כן רבים מ[[חסידות חב&quot;ד]] התגייסו להצלחתו, בתקווה שיפעל למען שלימות העם והארץ, וזאת בהוראת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ובפעילות [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בראשותו של הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הסיסמא איתה הריצו חסידי חב&quot;ד את קמפיין הבחירות, נוסחה ונהגתה על ידי ר' [[מנחם ברוד]] ונשאה את הסלוגן &quot;נתניהו - זה טוב ליהודים&quot;{{הערה|לצד זה, הושמע במהלך הקמפיין שירו של הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] שהולחן על ידי משה לאופר לכבוד היישוב &quot;יד בנימין&quot; אבל נלקח לטובת קמפיין הבחירות המילים ([[דברים]] לג, יב): '''לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד ה' יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו''' חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן וגו'}}.<br /> <br /> אך מנגד היו אלו שזעקו &quot;נתניהו לא טוב ליהודים&quot; כגון שליח הרבי לבת ים הרב [[זמרוני זליג ציק]], מומחה שלימות הארץ הרב [[שלום בער וולפא]], רבו של כפר חב&quot;ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ויושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהתנגדו נחרצות למהלך מכיוון שלא סמכו על נתניהו שיעמוד בדיבורו (כפי שבאמת היה), וכן מכיוון שאסור לחב&quot;ד להיות פוליטית.<br /> <br /> זמן קצר לאחר שעלה על כסא הממשלה הוא בגד בתנועת חב&quot;ד, והמשיך ב[[מסירת שטחים]] שהחלו קודמיו (הסכמי &quot;וואי&quot;){{הערה|[https://www.hageula.com/news/israel/16987.htm שביבי חובש כיפה צריך למחוא כפיים?!] // הרב [[טוביה דורון]] {{הגאולה}}}} ובעקבות כך הכריזו רבני חב&quot;ד על התנערותם המוחלטת מתמיכה במפלגתו{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב&quot;ד הפילו את נתניהו], נאומו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] {{וידאו}}.}}. בשנת [[תשס&quot;ה]] התפטר [[אריאל שרון]] מתפקידו כיושב ראש מפלגת הליכוד לטובת הקמת מפלגת קדימה, ונתניהו החליף אותו בהנהגת המפלגה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] נבחר שוב לראש ממשלה מטעם מפלגת הליכוד, ולקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ג]] רץ ברשימה מאוחדת יחד עם מפלגתו של חבר הכנסת [[אביגדור ליברמן]], תחת השם &quot;הליכוד ביתנו&quot;, ונבחר שוב לכהונת ראש הממשלה, והקים את הקואליציה בשיתוף עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]]. בשנת [[תשע&quot;ה]] בבחירות לכנסת העשרים התמודד נתניהו כנגד מפלגת העבודה בראשות בוז'י [[יצחק הרצוג]], לבסוף הוביל נתניהו את מפלגת הליכוד לניצחון וזכייה ב-30 מנדטים. בבחירות לכנסת העשרים ואחד בתשע&quot;ט התמודד מול מפלגת כחול לבן בראשות [[בני גנץ]], וגבר בפער קולות קטן על גנץ שקיבל 35 מנדטים. אך לאחר כישלון בהרכבת הקואליציה, הוביל לבחירות חוזרות שאז הביא את הליכוד ל-32 מנדטים ולאחר כישלון בהרכבת הקואליציה בפעם השנייה ברציפות הוביל לבחירות שלישיות, וגם בהן ניצח עם 36 מנדטים, אך התאחד עם בני גנץ והקים 'ממשלת אחדות'. באלול [[תש&quot;פ]] חתם הסכמי שלום תמורת שלום עם איחוד האמירויות וממלכת בחריין, ובתשרי [[תשפ&quot;א]] חתם הסכם עם סודן, ובטבת תשפ&quot;א השיג הסכם נוסף עם מרוקו.<br /> [[קובץ:ביבי עם תפילין.jpeg|ממוזער|250px|נתניהו מניח תפילין.]]<br /> ב[[כסלו]] [[תשפ&quot;א]] התפרקה הממשלה, ובבחירות שנערכו קיבלה מפלגת הליכוד 31 מנדטים, לאחר הבחירות הוטל תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, אולם מכיוון שלא הצליח להשיג 61 חברי כנסת שתומכים בו, המנדט עבר ל[[יאיר לפיד]] שהקים ב[[ג' תמוז]] ממשלה יחד עם [[נפתלי בנט]], ונתניהו עבר לכהן כיו&quot;ר האופוזציה{{הערה|[https://chabad.info/news/682869/ גאון יעקב: נאום הפרידה של נתניהו מראשות הממשלה] ב{{אינפו}}.}}. לאחר כשנה התפרקה הממשלה.<br /> <br /> בבחירות שנערכו בשנת [[תשפ&quot;ג]] הוביל את הליכוד ל-32 מנדטים ואת גוש הימין כולו לניצחון של 64 מנדטים וב[[ה' טבת]] [[תשפ&quot;ג]] הושבע בפעם השישית כראש ממשלת ישראל וממשלת הימין בראשותו החלה את עבודתה. <br /> <br /> נתניהו הוא ראש הממשלה הישראלי שמכהן בתפקידו במשך התקופה הארוכה ביותר.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:ביבי עם טלית ותפילין.jpeg||שמאל|ממוזער|ביבי עם טלית ותפילין ([[תשפ&quot;ה]]) - לאחר מכן הוא צפה בוידאו שלו עובר אצל הרבי]]<br /> [[קובץ:ביבי מאזין לשופר.jpeg|ממוזער|מר בנימין נתניהו מאזין ל[[תקיעת שופר]] על ידי הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]]]<br /> נתניהו ביקר אצל הרבי מספר פעמים, בזכות ידידותו הקרובה עם הרב [[שמריהו הראל]], ששירת תחת פיקודו בסיירת מטכ&quot;ל.<br /> <br /> הפעם הראשונה הייתה במעמד ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ה]]{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/03/197.-Tzav-5779.pdf תיאור הביקור מאת עד נוסף שהיה חבר במשלחת].}}, בעת שכיהן כשגריר ישראל באו&quot;ם. נתניהו אמר אז לרבי &quot;באתי לראותך&quot;, והרבי ענה לו &quot;רק לראות, לא לדבר?&quot; ודיבר איתו שיחה ארוכה. במהלך הדברים אמר לו הרבי &quot;אתה הולך ל[[האו&quot;ם|בית של שקרים]], תזכור ששם, במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, כולם יראו אותו&quot;.{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] [[חב&quot;ד אינפו]] {{וידאו}}.}}. נתניהו מזכיר את פגישה זו ומספר עליה בהזדמנויות רבות, ביניהם בעת נאום באו&quot;ם, בעת כהונתו כראש ממשלה, ובשיחה עם כתבים לאחר נאום שנה קודם לכן.‏ <br /> <br /> ביום שישי [[כ&quot;ד שבט]] [[תשמ&quot;ח]] הגיע יחד עם הרב [[דוד נחשון]] ואיש העסקים ר' [[אברהם טאוב]] ל[[תפילת מנחה]] ו[[ניחום אבלים]] בביתו של הרבי. כשניגש נתניהו אל הרבי עלה חיוך על פניו הקדושות כשהייתה זו הפעם ראשונה בה נראה הרבי מחייך מאז [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|1=<br /> [https://col.org.il/news/123179 נתניהו ב'ניחום אבלים' אצל הרבי: &quot;כל עם ישראל אתך&quot;{{אודיו}} {{col}}]}}, השיחה נסובה על השמחה האמיתית של בני ישראל בימות המשיח.<br /> <br /> ב[[ב' אייר]] [[תשמ&quot;ח]] לאחר נאום שנתן באו&quot;ם, הרבי שבחו וברכו שיוכל להשפיע על אחרים, ולהתחיל ב&quot;קשוט עצמך&quot;. מר נתניהו אמר לרבי תודה על החיזוק הנפשי שהוא נותן לו ולכל עם ישראל, והבטיח שימשיך בדיוק בקו הזה אותו החל להוליך. הרבי הגיב שהוא עדיין בתחילת המלאכה. וגם נתניהו בתחילת התפקיד האחרון. הרבי חיזקו להמשיך לעמוד על המשמר לטובת התורה בכנסת מול 119 אנשים, ולא להבהל כיון ש[[הקב&quot;ה]] בצד הזה. כמו כן בירכו הרבי בהתאם לשם משפחתו &quot;שתהיה נתינה של הקב&quot;ה&quot;,{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 חב&quot;ד אינפו] {{וידאו}}.}} ושעל ידי שיעמוד בתוקף לא יצטרכו לעניינים של מלחמה אלא &quot;בשובה ונחת תושעון&quot;.<br /> <br /> עם סיום תפקידו באו&quot;ם שיגר לרבי מכתב תודה על העידוד והסיוע הרב שהעניק לו במהלך מילוי תפקידו באו&quot;ם ומברך את הרבי ב&quot;שנים רבות נוספות של השפעה רוחנית נעלה&quot;{{הערה|1=[https://chabad.info/special/595733/ מה כתב ראש הממשלה נתניהו לרבי כשעזב את האו&quot;ם?] {{אינפו}}}}. בתגובה לכך שיגר אליו הרבי אגרת בה מכנה את נתניהו בתארים נדירים: &quot;העוסק בצורכי ציבור, רב פעלים, כולל ובמיוחד ההגנה על עניני ארץ ישראל ועם ישראל באו&quot;ם&quot;. במכתב מודה לו הרבי על ברכתו ומברכו {{ציטוטון|שתהא עלייתו ארצה – עליה בכל המובנים ולהמשיך בניצול כשרונות שלו והאפשרויות ובכיוון האמור במיוחד&quot;}}.<br /> [[קובץ:רה&quot;מ נתניהו עם משלחת רבני חב&quot;ד.jpeg|שמאל|ממוזער|מר ביבי נתניהו עם משלחת רבני ועסקני חב&quot;ד. יושבים עם נתניהו: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[חיים יעקב ליבוביץ]]. עומדים מאחור חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] והרב [[אברהם מיכאל הלפרין]]]]<br /> נתניהו ביקר אצל הרבי גם בר&quot;ח כסלו [[תנש&quot;א]], והרבי העניק לו ברכה &quot;בכל העניינים&quot;. הרבי אף עורר אותו לפעול למען ביאת המשיח כשמדגיש שעל העשייה להיות &quot;מתוך [[שמחה]] וטוב לבב&quot; מכיוון שאצל [[חסידים]] מקפידים שכל העניינים ייעשו מתוך שמחה{{הערה|בוידאו הנ&quot;ל.}}. לאחר הולדת בנו יאיר שיגר לו הרבי מכתב ברכה בו הוסיף בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|ויאיר מזלם}}{{הערה|[https://col.org.il/news/119786 ויאיר מזלם] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[[:קובץ:חברי כנסת חותמים הרבי שליטא המלך המשיח.jpg|צילום הידיעה בעיתונות על חתימות החברי כנסת]].}}.<br /> <br /> ידידותו וקשריו עם חסידי חב&quot;ד נשמרו לאורך כל השנים, ואף לאחר בחירתו לראשות [[ממשלת ישראל]] בשנת [[תשע&quot;ג]], השתתף במספר פעילויות של חסידי חב&quot;ד, ואף קיבל בלשכתו קבוצה של ילדי החינוך המיוחד שהגיעו מטעם מחלקת החינוך של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> לקראת [[חג הפסח]] [[תשע&quot;ד]] עשה סיור ב[[כפר חב&quot;ד]] וביקר ב[[מאפיית המצות כפר חב&quot;ד|מאפיית המצות]]. לאחר הסיור ישב עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ועסקנים חב&quot;דים.<br /> <br /> במהלך מסע הבחירות לכנסת ה-23, השתתף עם פמלייתו ב[[התוועדות]] [[חג הגאולה י&quot;ט כסלו]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ביקור שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת. במהלך דבריו שחזר את ביקורו הראשון אצל [[הרבי]], והתבטא שראשי התיבות של 'מחל' (אותיות הליכוד בבחירות לכנסת) הוא &quot;[[משיח]] חייב לבוא&quot;.<br /> [[קובץ:טוכפלד עם ביבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[מתי טוכפלד]] מעניק משלוח מנות מיוחד ל[[בנימין נתניהו]] מטעם ארגון [[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]]]]<br /> <br /> לקראת הבחירות של שנת תשפ&quot;ג יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי של נתניהו, &quot;ביבי - סיפור חיי&quot;, ובו נתניהו מספר בפירוט על ביקוריו אצל הרבי ועל הברכות והעידודים שזכה לקבל מהרבי. {{הערה| עיי' בספר &quot;ביבי - סיפור חיי&quot; בעמודים 161-160, ובעמ' 173. בטעות נכתב שם שהפגישה של נתניהו בה הרבי אמר לו שעליו יהיה לעמוד מול 119 איש, הייתה בהושענא רבה תשמ&quot;ח. למעשה, פגישה זו הייתה בב' אייר תשמ&quot;ח, כמוזכר לעיל.}} בספר מופיעה גם תמונתו עם הרבי בחלוקת הדולרים בשנת תנש&quot;א. תוכן זה וכן התמונה מופיעים גם במהדורה האנגלית של הספר.<br /> <br /> ביום [[ד' אייר]] [[תשפ&quot;ד]] הניח תפילין לראשונה בפומבי{{הערה|ראה תמונה}}, הודות לבקשתה של רוחמה, אימו של החייל מושיקו דוינו הי&quot;ד, שנפל במהלך מבצע &quot;צוק איתן&quot;, ושנתניהו הניח את התפילין שלו (סייע לכך הרב [[אור זיו]] - [[שליח הרבי]] בשכונת קטמון בירושלים){{הערה| [https://col.org.il/news/162384 החברותא, פגישת התדרוך - וההתרגשות הגדולה בתוך החדר] {{COL}}}}.<br /> <br /> שנה לאחר מכן, שוב הוא הניח תפילין בפומבי יחד עם הרב אור זיו.<br /> <br /> האישיות המוזכרת ביותר בנאומיו של נתניהו היא הרבי, את דברי הרבי אליו על ההאבקות מול 119 חברי כנסת הוא מזכיר בנאומים ואף בשיחות אישיות, דברי הרבי אליו על הדלקת 'נר של אמת' ב'בית השקר והחושך' מניעים אותו גם כיום{{הערה|כך לפי אריה ארליך ועו&quot;ד אבי בלום, '''יש כאן ניסיון הפיכה של הדיפ-סטייט, אני באמת חושש לחייו של ראש הממשלה''', ראיון עם טופז לוק (יועץ בכיר של נתניהו), שבועון משפחה גליון 1705 עמ' 142.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> רעייתו עובדת כפסיכולוגית במוסדות [[בית חנה ירושלים]].<br /> <br /> * אחיו, יונתן נתניהו - נהרג ב[[מבצע אנטבה]].<br /> <br /> * אחיו, ד&quot;ר עדו נתניהו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F%20%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95 תגית: בנימין נתניהו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://chabad.info/special/595891/ בלעדי: המענה מהרבי למכתבו של נתניהו כשעלה לארץ]''', פרסום בלעדי על התכתבות ראש הממשלה נתניהו עם הרבי, בעת סיום תפקידו באו&quot;ם ב{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1220 ביקוריו של מר בנימין נתניהו אצל הרבי ([[ב' אייר]] [[תשמ&quot;ח]] ו[[ר&quot;ח כסלו]] [[תנש&quot;א]])] {{וידאו}} (קישור שבור)<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1593 נתניהו מספר על [[שמחת תורה]] אצל הרבי] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2562 בנימין נתניהו מזכיר את דברי הרבי אליו, בנאומו באו&quot;ם ([[אלול]] תשע&quot;א)] {{וידאו}} (קישור שבור)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו&quot;ם עד משיח] - תמליל שיחת הרבי עם נתניהו, בעת מעמד [[חלוקת לעקאח]] [[הושענא רבה]] [[תשמ&quot;ח]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=50652 ראש ממשלת ישראל לשלוחים: &quot;אני מצדיע לחב&quot;ד&quot;] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2447 נתניהו צופה בביקורו אצל הרבי ומתרגש] {{אינפו}} (קישור שבור)<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3642600#utm_medium%3Demail&amp;utm_source%3D93_subscription_he&amp;utm_campaign%3Dhe&amp;utm_content%3Dcontent הרבי אמר לי להאיר נר של אמת]''' - בראיון לרגל [[הוצאה לאור]] של הספר 'ברגע האמת' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/138208 צפו: כשנתניהו הגיע לרבי ושמע שיחה על לכתחילה אריבער]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[שמעון פרס]]|הבא= [[אהוד ברק]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשנ&quot;ו]] - [[תשנ&quot;ט]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אהוד אולמרט]]|הבא= [[נפתלי בנט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס&quot;ט]] - [[תשפ&quot;א]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[יאיר לפיד]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=מכהן מ[[ה' טבת]] [[תשפ&quot;ג]] - מכהן}}<br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נתניהו בנימין}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;י]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8&diff=775572 2025-06-15T08:10:29Z

<p>37.60.47.113: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב וויצנדלר ראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון וייצהנדלר]]<br /> [[קובץ:שימען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון וייצהנדלר ב[[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]<br /> [[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב וויצהנדלר]]<br /> [[קובץ:תהלוכה סט 3 רמת גן(1).jpg|ממוזער|הרב שמעון וייצהנדלר בתהלוכת [[ל&quot;ג בעומר]]]]<br /> הרב '''שמעון וייצהנדלר''' (נולד ב[[ז' תשרי]] [[תשל&quot;ג]]) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] גדולה ומשמש בה גם כ[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ומשגיח. מראשי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]], חבר הנהלת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש]], מרצה ועורך ספרים. שימש בעבר כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]] ובספריית [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' תשרי]] [[תשל&quot;ג]] לרב ישראל זאב ויצהנדלר, חסיד [[חסידות גור|גור]] שהיה מקורב לאדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]]{{הערה|נפטר בכ&quot;ב סיון תשפ&quot;ג}}. למד בישיבה קטנה של חסידות [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]], לאחמ&quot;כ עבר ללמוד בישיבה גדולה הליטאית &quot;חברון־גאולה&quot;.<br /> <br /> באותה זמן התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]]. היה מגיע הרבה ל[[התוועדות|התוועדויות]] הנערכות ב&quot;[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]]&quot;. כמו כן ערך בתקופה זו את גליון 'תקציר בית חיינו' - תקציר מותאם לקהל החרדי מ[[גליון בית חיינו]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם בתו של ר' משה הורביץ מ[[נחלת הר חב&quot;ד]], התיישב ב[[רמת גן]], והתמנה כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]].<br /> <br /> בתקופת עבודתו בספריה, קירב אישים רבים לתורתו של הרבי, והחל לעסוק בליקוט ועריכת ספרים.<br /> <br /> עם הקמתו של מכון [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש]], התמנה כעורך ראשי. ובמקביל סיים את עבודתו בספריית [[היכל מנחם]].<br /> <br /> במשך תקופה ארוכה היה עורך מדור קבוע בשם &quot;ממדף ספרי הישיבה&quot; בירחון [[התמים (בית משיח)]].<br /> <br /> לאחר הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], מונה לעמוד לכהן בה כ[[משפיע]] ולאחר מכן כ[[ראש ישיבה]]{{הערה|לצד עבודתו כראש הישיבה, מכהן הרב וייצהנדלר כר&quot;מ בשיעור ב' ומשפיע בשיעור ג'.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הצטרף לצוות [[בית הספר לתורת הגאולה]], ובמסגרתו מסר הרצאות עומק על עניני [[הגאולה]] כפי שהם מופיעים במקורות ובספרי היסוד של הספרייה התורנית.<br /> <br /> באלול [[תש&quot;פ]] הצטרף להנהלה הרוחנית של ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)]].<br /> <br /> בשיעוריו ב[[גמרא]] מרבה הוא להפשיט את הסוגיא לחקירות כלליות, על פי יסודות המתבארים מ[[תורת הרבי]] ומרבה לקשר את התוכן הנלמד ל[[לימוד עניני גאולה ומשיח|סוגיית בגאולה ומשיח]].<br /> <br /> מידי שבוע מוסר הרב וייצהנדלר בפני התמימים בישיבה שיעור בנושא &quot;הרבי חי וקיים&quot; בו הוא מבאר סוגייות ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של משיח]] על פי מקורות שונים מכל מקצועות התורה.<br /> <br /> בנוסף, מפעיל הרב וייצהנדלר את [[בית חב&quot;ד]] - מודעות ב[[רמת גן]].<br /> <br /> ==ספרים בעריכתו==<br /> * [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] - '''&quot;[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדת הרבי]]&quot;''', - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב שמעון וייצהנדלר, בהוצאת מכון 'תורת מנחם' (מהדורה ראשונה - תשס&quot;ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ&quot;ב).<br /> * '''[[היכל מנחם]]''', עורך שותף עם הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] והרב רייכמן, בהוצאת מכון 'היכל מנחם'.<br /> * '''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]''', עורך שותף עם הרב מרדכי מנשה לאופר, [[תשנ&quot;ז]].<br /> * '''השביעי''', ספר העוסק במחקר אודות מפעל חייו של הרבי כפי שמודגש בתורתו ובמשנתו, סייע לפרופ' [[יצחק קראוס]] בעריכה.<br /> * '''[[קהל גדול (ספר)|קהל גדול]]''', ליקוט תורתו של הרבי על [[שנת הקהל]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * '''[[החמה וברכתה]]''', ליקוט דברי הרבי בנושא [[ברכת החמה]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * '''[[הגדה בעברית מדוברת]]''', עורך שותף יחד עם הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[תשע&quot;א]].<br /> * '''[[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]]''', התכתבויות של גדולי ישראל עם הרבי בהוצאת [[מכון באוהלי צדיקים]], סייע לעריכה, [[תשע&quot;ב]].<br /> * '''[[אגרת החינוך]]''', שיטתם של [[נשיאי חב&quot;ד]] ובפרט [[הרבי|הרבי מלך המשיח]] בנושא ה[[חינוך]] בזמננו, [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''אלבום השליחות''', ספר המלקט את הוראות הרבי וסיפורים על [[שליחות]], [[תשע&quot;ז]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * חתנו, הרב [[אהרן קעניג]] - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br /> * חתנו, ר' שניאור זלמן רייניץ.<br /> * בנו, הרב יוסף יצחק - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br /> * בנו שניאור ויצהנדלר<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;* [https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F%20%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8 תגית: הרב שמעון וויצהנדלר] באתר {{הגאולה}}.<br /> ;* [https://www.hageula.com/sevenseventy/tishrey/24989.htm במרכז יום גאולה ומשיח: שיעור ענק עם הרב וייצהנדלר] באתר {{הגאולה}}.<br /> ;טורים וראיונות:<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/586.pdf נגד הזרם]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 586 עמוד 38<br /> *[https://hageula.com/newspaper_hageula/personal_interview/23997.htm '''הקהל אז והיום'''] ראיון עם הרב שמעון ויצנהדלר.<br /> *[https://www.hageula.com/news/moshiach/17789.htm ה'הארץ' הבין את המסר של חב&quot;ד] באתר {{הגאולה}}.<br /> <br /> ;הרצאות ונאומים:<br /> *[https://www.hageula.com/vid/dm/20505.htm שיעור חי וקיים - פרשת משפטים] באתר {{הגאולה}}.<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3920 נקודת ההתקשרות - זה המלך שלי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77353 החידוש בקונטרס בית רבינו]''' {{אודיו}} {{אינפו}} ל' אב [[תשע&quot;ג]] (06.08.2013)<br /> *'''[https://chabad.info/video/news-video/תשרי-בליובאוויטש/541350/ עכשוויות ביאת הגאולה]''' - נאומו במעמד 'צאתכם לשלום' מחודש תשרי תש&quot;פ {{אינפו}}<br /> *'''ותלמודו בידו - שיעור בענין נצחיותו של מלך המשיח'''. [https://chabad.info/moshiach/612447/ שיעור מס' 1] ו[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/613879/ שיעור מס' 2] {{אינפו}}. ניסן תשפ&quot;א<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/613879/ התוועדות לתלמידי ישיבות גדולות במסגרת 'יום שכולו משיח' כ&quot;ח ניסן תשפ&quot;א]''' {{אינפו}}<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/18435.htm הרב שמעון וייצהנדלר בקונגרס משיח תשע&quot;ט] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/20688.htm סימפוזיון משיח וגאולה ו' אייר] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תות&quot;ל ראשון לציון]] באתר {{הגאולה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וייצהנדלר, שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברמת גן]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=774777 2025-06-11T21:21:13Z

<p>37.60.47.113: /* תאילנד */</p> <hr /> <div>&lt;div id=&quot;stub&quot; style=&quot;background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;&quot;&gt;&lt;CENTER&gt;'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב&quot;ד בעולם'''&lt;/CENTER&gt;&lt;/div&gt;<br /> <br /> [[קובץ:סמל מרכז לעניני חינוך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הגוף הממונה על שליחי חב&quot;ד ברחבי העולם]]<br /> <br /> '''בתי חב&quot;ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב&quot;ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] קיימים כ־5,650 שלוחים ברחבי העולם.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] הוקם ע&quot;י [[מרכז 302]] אפליקציית 'בוט' מיוחדת לעזרה לישראלים במציאת בתי חב&quot;ד ברחבי העולם{{הערה|[https://col.org.il/news/147689 בוט חדש יסייע לישראלים למצוא את בתי חב&quot;ד ברחבי תבל{{col}}]}}.<br /> <br /> ==א==<br /> ===[[אוסטריה]]===<br /> *'''[[וינה]]''' - הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], הרב [[שניאור פלאץ]], הרב אהרון קטורזה.<br /> *'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br /> <br /> ===[[אוקראינה]]===<br /> *'''[[קייב]]''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br /> *'''[[ז'יטומיר]]''' - מנהל: הרב [[שלמה וילהלם]]. הרב [[נחום תמרין]].<br /> * '''[[ניקולייב]]''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br /> *'''[[דניפרו]]''' - הרב [[יוסי קמינצקי]], הרב [[שמואל קמינצקי]].<br /> *'''[[אודסה]]''' - הרב [[אברהם וולף]].<br /> *'''ז'פורִיזי'ה''' - הרב [[נחום ערנטרוי]]<br /> *'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br /> *'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br /> *'''[[קרמנצ'וג]]''' - הרב [[שלמה סלומון]]<br /> *'''[[ברדיצ'ב]]''' - הרב [[משה טאהלער]]<br /> *'''קמינסקוי''' - הרב [[לוי סטמבלר]]<br /> *'''קרופיבניצקי''' - הרב [[דן זכותא]]<br /> *'''קריביי ריג''' - הרב [[לירון אדרי]]<br /> *'''פרווֹמאייסק''' - הרב [[לוי פרלשטיין]]<br /> *'''פולטבה''' - הרב [[יוסף סגל]]<br /> *'''רובנו''' - הרב [[שניאור שניאורסאהן]]<br /> *'''סוַוסטוֹפּוֹל''' - הרב בנימין וולף<br /> *'''סומי''' - הרב [[יחיאל שלמה לויטנסקי]]<br /> *'''אוּז'גוֹרוֹד''' - הרב [[מענדל וילהלם]]<br /> *'''חרקוב''' - הרב [[משה מוסקוביץ']]<br /> *'''חמלניצקי''' - הרב [[יוסף טייטלבוים]]<br /> *'''חרסון''' - הרב [[יוסף יצחק וולף]]<br /> *'''צ'רניגוב''' - הרב [[ישראל סילברשטיין]]<br /> *'''[[צ'רנוביץ]]''' - הרב [[מנחם גליצנשטיין]]<br /> <br /> ===[[אזרבייג'ן]]===<br /> *'''באקו''' - הרב [[שניאור סגל]], הרב [[פסח מירוב]], הרב [[מתי לואיס]], הרב [[שלום דובער קוביטשעק]].<br /> *'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br /> <br /> ===איחוד האמירויות הערביות===<br /> *'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br /> *'''אבו דאבי''' - הרב [[לוי דוכמן]]<br /> <br /> ===[[איטליה]]===<br /> * '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br /> * '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br /> * '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br /> * '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br /> * '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br /> <br /> ===אילנוי===<br /> ספרינגפלד - הרב [[מנחם מענדל טורין]]<br /> <br /> ===אירלנד===<br /> * '''[[דבלינד]]''' - הרב [[זלמן שמעון לענט]] הרב הראשי לאירלנד<br /> <br /> ===אל סלבדור===<br /> *'''אל טונקו'''- הרב יהודה לייב הלוי ברוד<br /> <br /> ===אקוודור===<br /> *'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br /> <br /> ===[[ארגנטינה]]===<br /> * '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br /> * '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br /> * '''פלורס''' - בית חב&quot;ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br /> * '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br /> * '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br /> * '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br /> * '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br /> * '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br /> * '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br /> * '''מנדוסה''' - הרב אוריאל לפידות<br /> <br /> ===[[ארמניה]]===<br /> *'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br /> <br /> ==ב==<br /> ===[[בלארוס]]===<br /> *'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br /> *'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br /> *'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br /> *'''[[גרודנה]]''' - הרב יצחק קופמן<br /> <br /> ===[[ברזיל]]===<br /> *'''[[ס. פאולו]]'''<br /> :*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב&quot;ד המרכזי<br /> :*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב&quot;ד המרכזי<br /> :*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת &quot;בַּיִת&quot; בשכונת היז'נופוליס<br /> :*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב&quot;ד<br /> :*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב&quot;ד איטאים<br /> :*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br /> :*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת ברוקלין<br /> :*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת &quot;חי מנחם&quot; בשכונת היז'נופוליס<br /> :*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב&quot;ד המרכזי<br /> :*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב&quot;ד מורומבי<br /> :*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב&quot;ד למטייל בשכונת סנטנה<br /> :*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת וילה מאריאנה<br /> :*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב&quot;ד לקהילה הישראלית<br /> :*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב&quot;ד בעיר קאמפינייס<br /> :*הרב שמעון ברנד, בית חב&quot;ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br /> *'''[[ריו דה ז'נירו]]'''<br /> :*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב&quot;ד המרכזי<br /> :*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב&quot;ד למטייל<br /> :*הרב אברהם צבי בויטנר<br /> :*הרב משה לזינסקי<br /> :*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב&quot;ד בחה דה טיג'קה<br /> :*הרב חיים ברונר<br /> :*הרב מאיר רוזנברג<br /> *הרב לוי יצחק גולדמן<br /> *'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br /> *'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br /> *'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br /> *'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br /> *'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br /> *'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br /> *'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br /> *'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br /> *'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br /> <br /> ==ג==<br /> ===[[גרמניה]]===<br /> * '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br /> * '''אופנבך''' - הרב [[מנחם מענדל גורביץ]]<br /> * '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br /> * '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br /> * '''דרזדן''' - הרב [[שניאור הבלין]]<br /> * '''המבורג''' - הרב [[שלמה ביסטריצקי]]<br /> * '''הנובר''' - (הרב [[בנימין וולף]] ז&quot;ל) הרב לוי יצחק גוטליב<br /> * '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br /> * '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br /> * '''נירנברג''' - הרב [[חיים אליעזר חיטריק]]<br /> * '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br /> * '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br /> * '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br /> <br /> ===[[ג'מייקה|ג'מייקה]]===<br /> [[בית חב&quot;ד מונטגו ביי]] - יעקב ומושקי רסקין.<br /> <br /> ==ד==<br /> ===[[דרום קוריאה]]===<br /> *'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br /> <br /> ==ה==<br /> ===[[הודו]]===<br /> * '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br /> * '''ג'איפור''' - הרב בצלאל קופצ'יק (בעבר היה שליח בעיר פונה)<br /> * '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br /> * '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br /> * '''דלהי''' - הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]], כיום מנוהל בידי תמימים<br /> * '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br /> * '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]] (נסגר בעקבות הקורונה)<br /> * '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו (פתוח מספר חודשים בשנה)<br /> * '''[[מומבאי]]''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]] הי&quot;ד. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br /> * '''מנאלי''' - הרב חגי מגן<br /> * '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> * '''קאסול''' - הרב יוסף יצחק גנני<br /> * '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br /> * '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br /> <br /> ===[[הונג קונג]]===<br /> *'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br /> ==י==<br /> ===[[יפן]]===<br /> * '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> * '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br /> <br /> ===[[ארץ ישראל|ישראל]]===<br /> {{ערך מורחב|בתי חב&quot;ד בישראל}}<br /> <br /> ==מ==<br /> ‏===[[מונטנגרו]]===<br /> * '''פודגוריצה''' - הרב [[אריה איידלקופ]].<br /> * '''בוודוה''' - הרב אליעזר ארנפלד.<br /> <br /> ===[[מקסיקו]]===<br /> * '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br /> * '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br /> * '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br /> * ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br /> * '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br /> * '''פורטו אסקונדידו''' - הרב [[דני וינדרבאום]]<br /> <br /> ===[[מיאנמר]]===<br /> * '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br /> <br /> ===[[מזורי]]===<br /> * '''ספרינגפלד''' - הרב [[יוסף יצחק אביכזר]]<br /> <br /> ==נ==<br /> ===[[ניו ג'רזי]]===<br /> *'''בלונגברנץ''' - הרב [[יהודא ליב שפירא]]<br /> *'''ברית אברהם''' - הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *'''ברית אברהם''' - הרב [[אברהם קנלסקי (ניו ג'רזי)|אברהם קנלסקי]]<br /> *'''הובקן''' - הרב [[משה זלמן שפירא]]<br /> *'''ניו ג'רזי''' - הרב [[משה הרסון]]<br /> *'''ניו ג'רזי''' - הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *'''רוטגורס קאל'ג''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br /> *'''פרינסטון''' - הרב [[דוד דובוב (ניו ג'רזי)|דוד דובוב]]<br /> *'''פרינסטון''' - הרב בן ציון ברוק<br /> <br /> ===[[נפאל]]===<br /> *'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br /> *'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br /> <br /> ==ס==<br /> ===[[סין]]===<br /> *'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br /> *'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br /> *'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br /> *'''פושאן''' - הרב גדי לוזון<br /> *'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br /> *'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br /> *'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br /> <br /> ===[[סרביה]]===<br /> *'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br /> <br /> ===ספרד===<br /> * '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br /> * '''מדריד''' - הרב שניאור זלמן גולדשטיין<br /> * '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br /> *'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br /> *'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br /> * מרבלה - הרב מנחם מענדל אטעל<br /> <br /> ===[[סינגפור]]===<br /> *'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br /> <br /> ==פ==<br /> ===[[פולין]]===<br /> *'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br /> *'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], והרב רפאל פופאק<br /> <br /> ===[[פיליפינים]]===<br /> *'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br /> *'''קלארק''' - הרב מענדי לוי<br /> *'''סבו''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br /> *'''אל נידו''' - הרב משה שמעון נוטיק<br /> *'''בורקאי''' - הרב דניאל מוסקוביץ<br /> *'''שירגאו''' - הרב מנחם מענדל שפינדלר<br /> <br /> ===[[פלורידה]]===<br /> '''[[מיאמי ביץ']]'''<br /> * בית חב&quot;ד - הרב הרב [[אברהם קארף]], הרב [[בן-ציון קארף]], הרב חיים שטרן, והרב מנחם מענדל כץ<br /> * אנשי ליובאוויטש - הרב דוד שפירא והרב יצחק טייטלבאום<br /> * קהילת עולי רוסיה - הרב שלמה בלאנק<br /> * קהילת עולי וונציה - הרב שמואל מן.<br /> * וונציה - הרב שלום דובער שמערלינג.<br /> * ספריית אור מנחם מענדל - הרב אהרן רבין<br /> * בית חב&quot;ד על גלגלים - הרב זאב כץ<br /> * סאוד' ביץ' - הרב שרגא מן<br /> <br /> '''אלטמונטה ספרינגס'''<br /> * בית חב&quot;ד - הרב מנחם מענדל ברונשטיין<br /> * גראטר אורלנדו - הרב שלום ברוך דובוב<br /> * במכללת רולינס - הרב שמולי ששונקין<br /> * נורת' אורלנדו - הרב יעקב מג'סקי<br /> * מרכז אורלנדו - הרב לוי דובוב<br /> * אוניברסיטה - הרב חיים ברוך ליפסקר, הרב יוסף קוניקוב, הרב [[ניסן זיבל]], הרב מאיר לסוף<br /> <br /> '''אבנטורה'''<br /> * בית חב&quot;ד - הרב לוי פורטה, הרב כתריאל בראוסנקין<br /> * דרום אבנטורה - הרב מנחם מענדל רוזנפלד, הרב שמואל דוד ספלטר, הרב יוסף לוטקין<br /> * the Waterways - ישראל בראוסנקין<br /> * סוני איסלנד ביץ' - הרב ישראל ברון<br /> * גולדן ביץ' - הרב חי עמר, הרב מנחם מענדל אלגרישי<br /> * מרכז חב&quot;ד לרוסים בדרום בלורידה - הרב אלכסנדר קלר, הרב שאול סנובסקי, הרב חזקי אלטיין<br /> * חוף המזרחי - הרב אליהו רוזנפלד<br /> * איילנד לקסס - הרב משה קייבמן<br /> * בית חב&quot;ד לישראלים - הרב מנחם חירותי{{הערה|[https://www.chabadisraeli.info/templates/articlecco_cdo/aid/337898/jewish/-.htm/lang/he אתר בית חב&quot;ד לישראלים]}}<br /> * סקיילייק - הרב רפאל רוזנברג, הרב יהושע קארף<br /> * אבנטורה איסלס - הרב יצחק קפלן<br /> * בית מנחם נורת' מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו, הרב חיים ברוד, הרב אליהו לאופר<br /> * יונייטד ג'ואיש גנריישנ'ס - הרב מנחם מענדל סמית<br /> * ישיבת תורה אור - הרב עימנואל סטורפר, הרב ישראל גייסינסקי, הרב מתתיהו דבלין<br /> * דרום ברוארד - הרב רפאל טננהאוס, הרב דוד קודן, הרב אהרן קאופמן, הרב משה שוורץ, הרב לוי טננהאוס, הרב מרדכי פיינר, הרב אליעזר פיליפס, הרב מנחם מענדל גורביץ'<br /> * סמינר חיה אידל - הרב יוסף יצחק לייבוביץ'<br /> * סאות' ביטש - הרב שלום דובער קליינמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77495 ביטש בפלורידה, בהנהלתו של הרב שולם קליינמן]}}<br /> * מכון אל&quot;ף - הרב אהרן ליפסקר, הרב מנחם כץ, הרב משה ברוק, הרב יוסף יצחק שטרן, הרב יהושע ברוק, הרב יוסף יצחק בריסקי, הרב שלום מרדכי רובשקין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב אליה אסטרין<br /> * מכון למנהיגות חינוכית יהודית - הרב ישראל פרנקפורטר<br /> * הוליווד/ודניה - הרב מנחם מענדל טננהאוס<br /> <br /> '''בוקה רטון'''<br /> * בית חב&quot;ד - הרב זלמן בוקיאט, משה דנבורג<br /> * מרכז בוקה רטון - הרב משה דנבורג, הרב אהרן גופין, הרב משה וולבובסקי, הרב יוסף יצחק דנבורג, הרב שלום בער קסלר<br /> * מערב בוקה רטון - הרב זלמן בוקיאט, הרב משה קרמר<br /> * מזרח בוקה רטון - הרב ראובן נאו, הרב שלום דובער גוראריה<br /> * מרכז חב&quot;ד לישראלים - הרב נפתלי הרצל<br /> * מרכז חב&quot;ד לסטודנטים - הרב ברוך שמואל ליברוב<br /> * המרכז ההומניטרי - הרב מאיר קסלר<br /> * רשת הנוער - הרב שמואל גוטניק<br /> * צפון מזרח ברוארד - יהושע ביסטון<br /> <br /> '''פורט לודרדייל'''<br /> * [[בית משיח פלורידה]] - הרב [[מרדכי ענתי]], ולאחר פטירתו מונה הרב [[דניאל שהינו]].<br /> <br /> '''מקומות אחרים'''<br /> *'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br /> * צפון מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו{{הערה|[https://chabad.info/news/368527/ חנוכת בית כנסת חב&quot;ד בצפון מיאמי ביטש]}}<br /> * פלאם ביץ' - משה שיינר{{הערה|[https://chabad.info/news/487977/ &quot;שאל את הרב&quot;: כולל ערב בבית חב&quot;ד בפלאם ביץ', פלורידה]}}<br /> * הוליווד - הרב ישראל נסרטי, הרב שמואל אלישביץ{{הערה|[https://chabad.info/news/463478/ הוליווד: פורים שמח במרכז 'הנפש האלוקית']}}<br /> * דרום מערב פלורידה - הרב יצחק מינקוביץ'{{הערה|[https://chabad.info/news/356368/ מושל פלורידה נפגש עם שליח הרבי], [https://chabad.info/news/569339/ פלורידה: השלוחים הקדישו בית עלמין חדש]}}<br /> * קורל ספרינגס - אברהם פרידמן{{הערה|[https://chabad.info/news/344318/ פלורידה: המושל נפגש עם שלוחי חב&quot;ד לדון באבטחת המוסדות]}}<br /> * גיינסוויל - בערל גולדמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80280 פלורידה: נחנך בית חב&quot;ד בעלות של כחמש מיליון דולר]}}<br /> * ס. אגוסטין, פלורידה - הרב לוי וואגל {{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/04/5c2b4dec216c4_1546341868_news_main_main_page_regular.jpg שלוחים חדשים לפלורידה: משפחת וואגל] }}<br /> <br /> <br /> ===[[פנסולבניה]]===<br /> *'''אלנטאון''' - הרב הלפרין<br /> *'''דיוון''' - הרב קפלן<br /> *'''רידל''' - הרב זושא גורביץ<br /> <br /> ===פרו===<br /> *'''לימה''' - התמים הרב משה בלומינפלד<br /> *'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br /> <br /> ==צ==<br /> ===[[צרפת]]===<br /> * [[פריז]] והסביבה - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]], הרב [[לוי יצחק אזימוב]]<br /> * [[ליאון]] - הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ]]<br /> * [[מרסיי]] - הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> * [[טולוז]] - הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]]<br /> <br /> ==ק==<br /> === [[קולומביה]]=== <br /> * ''' בוגוטה''' - הרב [[יהושע בנימין רוזנפלד]]<br /> *''' ברנקיה''' - הרב יוסי ליברוב<br /> * ''' מדג'ין ''' - הרב לוי ונונו<br /> * ''' סלנטו''' - הרב שמואל הכהן פרידמן<br /> * ''' קרטחנה''' - הרב [[סעדיה גלויברמן]]<br /> <br /> ===[[קזחסטן]]===<br /> * '''[[אלמא אטא]]''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br /> * '''פבלדאר''' - הרב [[שמעון אש]]<br /> * '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br /> * '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br /> * '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br /> * '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br /> * '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br /> <br /> ===[[קירגיזסטן]]===<br /> *'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br /> <br /> ===[[קמבודיה]]===<br /> *'''פנום פן''' - הרב [[בן ציון בוטמן]], הרב אברהם מנחם גרשוני<br /> <br /> ===[[קניה]]===<br /> *'''נירובי''' - הרב [[שמואל נוטיק]]<br /> <br /> ===[[קפריסין]]===<br /> *'''[[לרנקה]]''' - הרב [[אריה זאב רסקין]]<br /> *'''[[לימסול]]''' - הרב [[יאיר בייטש]]<br /> *'''[[פאפוס]]''' - הרב [[יצחק אייזנבך]]<br /> *'''[[איה נאפה]]''' - הרב [[זושא ניימרק]]<br /> <br /> ===[[קרואטיה]]===<br /> *'''זאגרב''' - הרב [[פנחס ירוחם פישל זקלס]]<br /> <br /> ==ר==<br /> ===[[רומניה]]===<br /> *[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br /> *קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br /> ===[[רוסיה]]===<br /> *'''אוליאנובסק''' - הרב בני מרקוביץ<br /> *'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br /> *'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br /> *'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br /> *'''אסטרחן''' - הרב [[ישראל מלמד]]<br /> *'''בירוביג'אן''' - הרב אפרים קולפאק<br /> *'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br /> *'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br /> *'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br /> *'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br /> *'''טוליאטי''' - הרב מאיר פישר<br /> *'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br /> *'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br /> * '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[בערל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]], הרב מרדכי ויסברג, הרב אלכסנדר בורדה, הרב ברוך גורין, הרב יצחק קוגן, הרב דוד קרפוב, הרב אליהו בר, הרב מנחם מענדל גול, הרב יעקב קליין, הרב יקים יגודייב, הרב לוי-יצחק דרוץ, הרב ראובן קולין, הרב אהרון ממוט, הרב מנחם בושן, הרב יוחנן קוסנקו, הרב שמעון קרסנדומסקי, הרב זלמן שמעון דערען, הרב ברוך קליינבערג, הרב אברהם בקרמן, הרב ראובן קורבסקי, הרב שמואל קופרמאן, הרב ניסן ליביוב, הרב אברהם אלישוילי, הרב אברהם אליגוייב, הרב מיכאל פידוסוב, הרב אייזק רוזנפלד, הרב אברהם ליבשיץ, הרב בערל ציסין, הרב מנחם מענדל קליינבערג, הרב יהודה שגב פרידמן, הרב חנן טייכטל, הרב משה לרמן, הרב מנחם מענדל ווילענסקי, הרב מנחם מענדל ווילאנסקי, הרב מנחם מענדל פרידמן, הרב מנחם מענדל רודרמן, הרב שמחה גרפונקל, הרב אבי גדז', הרב אליהו דיקשטיין, הרב מנחם מענדל מרקוביץ', הרב יוסף יצחק דלוין, הרב אברהם זקס, הרב אברהם גבירץ, , הרב מרדכי קנטור, הרב ישראל בירנבאום, הרב ישראל פלטשרוב, הרב ישראל לאזאר, הרב יחזקאל לאזאר, הרב יוסף יצחק מרזל, הרב יעקב רטנר, הרב ראובן פלורוב, הרב מכאל מנוחין, הרב מכאל מישולובין, הרב מנחם מענדל גולדברג<br /> * '''מלחובקה''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנקו<br /> *'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br /> *'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br /> *'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br /> *'''[[ניז'ני נובגורוד]]''' - הרב [[שמעון ברגמן]]<br /> *'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br /> *'''סבסטופול''' - הרב בנימין וולף<br /> *'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br /> * '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br /> *'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br /> *'''סרטוב''' - הרב [[יעקב מאיר קוביטשעק]], הרב [[יעקב ליפש]], הרב [[לוי יצחק וולף (סרטוב)|לוי יצחק וולף]]<br /> *'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br /> *'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br /> *'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br /> *'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br /> *'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br /> *'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br /> *'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br /> *'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br /> *'''[[סבסטופל]]'''- הרב [[בנימין וולף]]<br /> <br /> ==ש==<br /> ===[[שווייץ]]===<br /> *'''[[ציריך]]'''<br /> :*הרב [[מנחם מענדל רוזנפלד]]<br /> :*הרב שלום דובער רוזנפלד<br /> :*הרב נחום ברנשטיין<br /> *'''לוצרן''' - הרב חיים דרוקמן<br /> *'''[[לוגאנו]]''' - הרב יעקב צבי קנטור<br /> *'''באזל'''<br /> :*הרב [[שניאור זלמן וישצקי]]<br /> :*הרב [[מרדכי גרוזמן]]<br /> *'''ברן''' - הרב [[אלימלך מרילוס]]<br /> *'''[[ז'נבה]]'''<br /> :*הרב מנחם מענדל פבזנר<br /> :*הרב אברהם פסח שוורצבורד<br /> :*הרב דוד שמואל<br /> :*הרב לוי יצחק פבזנר<br /> <br /> ==ת==<br /> ===[[תאילנד]]===<br /> <br /> *השליח והרב הראשי לתיאלנד: הרב [[יוסף חיים קנטור]].<br /> <br /> *'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], , הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד.<br /> *'''ניצ'דה''' - הרב מנחם מענדל ונקרט<br /> *'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br /> *'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br /> *'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין. הרב אברהם גרינברג.<br /> *'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br /> *'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מיזמים ציבוריים]]<br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93&diff=774776 2025-06-11T21:20:37Z

<p>37.60.47.113: /* בתי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>'''תאילנד''' (בתאית: ประเทศไทย) (לשעבר '''סיאם''') היא מדינה בדרום-מזרח [[אסיה]]. בירתה של תאילנד היא העיר [[בנגקוק]].<br /> <br /> ==יהדות תאילנד==<br /> הקהילה היהודית בתאילנד הינה קהילה קטנה יחסית, אשר רובה מתרכזת ב[[בנגקוק]]. היא כוללת בעיקר אנשי עסקים, דיפלומטים ובני משפחותיהם שהשתקעו במדינה. עם זאת, מרבית הפעילות היהודית בתאילנד כיום נסובה סביב בתי חב&quot;ד, המשרתים רבבות מטיילים יהודים מכל העולם הפוקדים את המדינה מדי שנה, בנוסף לתושבי הקבע.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> בתי חב&quot;ד בתאילנד מהווים רשת של מרכזים יהודיים המופעלים על ידי שליחי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]]. מרכזים אלו מספקים שירותי דת, כשרות, וסיוע למטיילים ולתושבים יהודים. הם ממוקמים במוקדי תיירות מרכזיים ברחבי המדינה.<br /> <br /> *השליח והרב הראשי לתיאלנד: הרב [[יוסף חיים קנטור]].<br /> <br /> *'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], , הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד.<br /> *'''ניצ'דה''' - הרב מנחם מענדל ונקרט<br /> *'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br /> *'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br /> *'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין. הרב אברהם גרינברג.<br /> *'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br /> *'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[chabadthailand.co.il אתר הבית חב&quot;ד]<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93/ תגיות: תאילנד] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מדינות אסיה}}<br /> [[קטגוריה:יבשת אסיה]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=774775 2025-06-11T21:18:55Z

<p>37.60.47.113: /* ת */</p> <hr /> <div>&lt;div id=&quot;stub&quot; style=&quot;background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;&quot;&gt;&lt;CENTER&gt;'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב&quot;ד בעולם'''&lt;/CENTER&gt;&lt;/div&gt;<br /> <br /> [[קובץ:סמל מרכז לעניני חינוך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הגוף הממונה על שליחי חב&quot;ד ברחבי העולם]]<br /> <br /> '''בתי חב&quot;ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב&quot;ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] קיימים כ־5,650 שלוחים ברחבי העולם.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ד]] הוקם ע&quot;י [[מרכז 302]] אפליקציית 'בוט' מיוחדת לעזרה לישראלים במציאת בתי חב&quot;ד ברחבי העולם{{הערה|[https://col.org.il/news/147689 בוט חדש יסייע לישראלים למצוא את בתי חב&quot;ד ברחבי תבל{{col}}]}}.<br /> <br /> ==א==<br /> ===[[אוסטריה]]===<br /> *'''[[וינה]]''' - הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], הרב [[שניאור פלאץ]], הרב אהרון קטורזה.<br /> *'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br /> <br /> ===[[אוקראינה]]===<br /> *'''[[קייב]]''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br /> *'''[[ז'יטומיר]]''' - מנהל: הרב [[שלמה וילהלם]]. הרב [[נחום תמרין]].<br /> * '''[[ניקולייב]]''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br /> *'''[[דניפרו]]''' - הרב [[יוסי קמינצקי]], הרב [[שמואל קמינצקי]].<br /> *'''[[אודסה]]''' - הרב [[אברהם וולף]].<br /> *'''ז'פורִיזי'ה''' - הרב [[נחום ערנטרוי]]<br /> *'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br /> *'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br /> *'''[[קרמנצ'וג]]''' - הרב [[שלמה סלומון]]<br /> *'''[[ברדיצ'ב]]''' - הרב [[משה טאהלער]]<br /> *'''קמינסקוי''' - הרב [[לוי סטמבלר]]<br /> *'''קרופיבניצקי''' - הרב [[דן זכותא]]<br /> *'''קריביי ריג''' - הרב [[לירון אדרי]]<br /> *'''פרווֹמאייסק''' - הרב [[לוי פרלשטיין]]<br /> *'''פולטבה''' - הרב [[יוסף סגל]]<br /> *'''רובנו''' - הרב [[שניאור שניאורסאהן]]<br /> *'''סוַוסטוֹפּוֹל''' - הרב בנימין וולף<br /> *'''סומי''' - הרב [[יחיאל שלמה לויטנסקי]]<br /> *'''אוּז'גוֹרוֹד''' - הרב [[מענדל וילהלם]]<br /> *'''חרקוב''' - הרב [[משה מוסקוביץ']]<br /> *'''חמלניצקי''' - הרב [[יוסף טייטלבוים]]<br /> *'''חרסון''' - הרב [[יוסף יצחק וולף]]<br /> *'''צ'רניגוב''' - הרב [[ישראל סילברשטיין]]<br /> *'''[[צ'רנוביץ]]''' - הרב [[מנחם גליצנשטיין]]<br /> <br /> ===[[אזרבייג'ן]]===<br /> *'''באקו''' - הרב [[שניאור סגל]], הרב [[פסח מירוב]], הרב [[מתי לואיס]], הרב [[שלום דובער קוביטשעק]].<br /> *'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br /> <br /> ===איחוד האמירויות הערביות===<br /> *'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br /> *'''אבו דאבי''' - הרב [[לוי דוכמן]]<br /> <br /> ===[[איטליה]]===<br /> * '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br /> * '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br /> * '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br /> * '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br /> * '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br /> <br /> ===אילנוי===<br /> ספרינגפלד - הרב [[מנחם מענדל טורין]]<br /> <br /> ===אירלנד===<br /> * '''[[דבלינד]]''' - הרב [[זלמן שמעון לענט]] הרב הראשי לאירלנד<br /> <br /> ===אל סלבדור===<br /> *'''אל טונקו'''- הרב יהודה לייב הלוי ברוד<br /> <br /> ===אקוודור===<br /> *'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br /> <br /> ===[[ארגנטינה]]===<br /> * '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br /> * '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br /> * '''פלורס''' - בית חב&quot;ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br /> * '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br /> * '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br /> * '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br /> * '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br /> * '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br /> * '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br /> * '''מנדוסה''' - הרב אוריאל לפידות<br /> <br /> ===[[ארמניה]]===<br /> *'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br /> <br /> ==ב==<br /> ===[[בלארוס]]===<br /> *'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br /> *'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br /> *'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br /> *'''[[גרודנה]]''' - הרב יצחק קופמן<br /> <br /> ===[[ברזיל]]===<br /> *'''[[ס. פאולו]]'''<br /> :*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב&quot;ד המרכזי<br /> :*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב&quot;ד המרכזי<br /> :*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת &quot;בַּיִת&quot; בשכונת היז'נופוליס<br /> :*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב&quot;ד<br /> :*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב&quot;ד איטאים<br /> :*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br /> :*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת ברוקלין<br /> :*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת &quot;חי מנחם&quot; בשכונת היז'נופוליס<br /> :*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב&quot;ד המרכזי<br /> :*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב&quot;ד מורומבי<br /> :*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב&quot;ד למטייל בשכונת סנטנה<br /> :*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת וילה מאריאנה<br /> :*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב&quot;ד לקהילה הישראלית<br /> :*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב&quot;ד בעיר קאמפינייס<br /> :*הרב שמעון ברנד, בית חב&quot;ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br /> *'''[[ריו דה ז'נירו]]'''<br /> :*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב&quot;ד המרכזי<br /> :*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב&quot;ד למטייל<br /> :*הרב אברהם צבי בויטנר<br /> :*הרב משה לזינסקי<br /> :*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב&quot;ד בחה דה טיג'קה<br /> :*הרב חיים ברונר<br /> :*הרב מאיר רוזנברג<br /> *הרב לוי יצחק גולדמן<br /> *'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br /> *'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br /> *'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br /> *'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br /> *'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br /> *'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br /> *'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br /> *'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br /> *'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br /> <br /> ==ג==<br /> ===[[גרמניה]]===<br /> * '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br /> * '''אופנבך''' - הרב [[מנחם מענדל גורביץ]]<br /> * '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br /> * '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br /> * '''דרזדן''' - הרב [[שניאור הבלין]]<br /> * '''המבורג''' - הרב [[שלמה ביסטריצקי]]<br /> * '''הנובר''' - (הרב [[בנימין וולף]] ז&quot;ל) הרב לוי יצחק גוטליב<br /> * '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br /> * '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br /> * '''נירנברג''' - הרב [[חיים אליעזר חיטריק]]<br /> * '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br /> * '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br /> * '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br /> <br /> ===[[ג'מייקה|ג'מייקה]]===<br /> [[בית חב&quot;ד מונטגו ביי]] - יעקב ומושקי רסקין.<br /> <br /> ==ד==<br /> ===[[דרום קוריאה]]===<br /> *'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br /> <br /> ==ה==<br /> ===[[הודו]]===<br /> * '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br /> * '''ג'איפור''' - הרב בצלאל קופצ'יק (בעבר היה שליח בעיר פונה)<br /> * '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br /> * '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br /> * '''דלהי''' - הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]], כיום מנוהל בידי תמימים<br /> * '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br /> * '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]] (נסגר בעקבות הקורונה)<br /> * '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו (פתוח מספר חודשים בשנה)<br /> * '''[[מומבאי]]''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]] הי&quot;ד. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br /> * '''מנאלי''' - הרב חגי מגן<br /> * '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> * '''קאסול''' - הרב יוסף יצחק גנני<br /> * '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br /> * '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br /> <br /> ===[[הונג קונג]]===<br /> *'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br /> ==י==<br /> ===[[יפן]]===<br /> * '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> * '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br /> <br /> ===[[ארץ ישראל|ישראל]]===<br /> {{ערך מורחב|בתי חב&quot;ד בישראל}}<br /> <br /> ==מ==<br /> ‏===[[מונטנגרו]]===<br /> * '''פודגוריצה''' - הרב [[אריה איידלקופ]].<br /> * '''בוודוה''' - הרב אליעזר ארנפלד.<br /> <br /> ===[[מקסיקו]]===<br /> * '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br /> * '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br /> * '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br /> * ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br /> * '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br /> * '''פורטו אסקונדידו''' - הרב [[דני וינדרבאום]]<br /> <br /> ===[[מיאנמר]]===<br /> * '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br /> <br /> ===[[מזורי]]===<br /> * '''ספרינגפלד''' - הרב [[יוסף יצחק אביכזר]]<br /> <br /> ==נ==<br /> ===[[ניו ג'רזי]]===<br /> *'''בלונגברנץ''' - הרב [[יהודא ליב שפירא]]<br /> *'''ברית אברהם''' - הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *'''ברית אברהם''' - הרב [[אברהם קנלסקי (ניו ג'רזי)|אברהם קנלסקי]]<br /> *'''הובקן''' - הרב [[משה זלמן שפירא]]<br /> *'''ניו ג'רזי''' - הרב [[משה הרסון]]<br /> *'''ניו ג'רזי''' - הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *'''רוטגורס קאל'ג''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br /> *'''פרינסטון''' - הרב [[דוד דובוב (ניו ג'רזי)|דוד דובוב]]<br /> *'''פרינסטון''' - הרב בן ציון ברוק<br /> <br /> ===[[נפאל]]===<br /> *'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br /> *'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br /> <br /> ==ס==<br /> ===[[סין]]===<br /> *'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br /> *'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br /> *'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br /> *'''פושאן''' - הרב גדי לוזון<br /> *'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br /> *'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br /> *'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br /> <br /> ===[[סרביה]]===<br /> *'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br /> <br /> ===ספרד===<br /> * '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br /> * '''מדריד''' - הרב שניאור זלמן גולדשטיין<br /> * '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br /> *'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br /> *'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br /> * מרבלה - הרב מנחם מענדל אטעל<br /> <br /> ===[[סינגפור]]===<br /> *'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br /> <br /> ==פ==<br /> ===[[פולין]]===<br /> *'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br /> *'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], והרב רפאל פופאק<br /> <br /> ===[[פיליפינים]]===<br /> *'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br /> *'''קלארק''' - הרב מענדי לוי<br /> *'''סבו''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד<br /> *'''אל נידו''' - הרב משה שמעון נוטיק<br /> *'''בורקאי''' - הרב דניאל מוסקוביץ<br /> *'''שירגאו''' - הרב מנחם מענדל שפינדלר<br /> <br /> ===[[פלורידה]]===<br /> '''[[מיאמי ביץ']]'''<br /> * בית חב&quot;ד - הרב הרב [[אברהם קארף]], הרב [[בן-ציון קארף]], הרב חיים שטרן, והרב מנחם מענדל כץ<br /> * אנשי ליובאוויטש - הרב דוד שפירא והרב יצחק טייטלבאום<br /> * קהילת עולי רוסיה - הרב שלמה בלאנק<br /> * קהילת עולי וונציה - הרב שמואל מן.<br /> * וונציה - הרב שלום דובער שמערלינג.<br /> * ספריית אור מנחם מענדל - הרב אהרן רבין<br /> * בית חב&quot;ד על גלגלים - הרב זאב כץ<br /> * סאוד' ביץ' - הרב שרגא מן<br /> <br /> '''אלטמונטה ספרינגס'''<br /> * בית חב&quot;ד - הרב מנחם מענדל ברונשטיין<br /> * גראטר אורלנדו - הרב שלום ברוך דובוב<br /> * במכללת רולינס - הרב שמולי ששונקין<br /> * נורת' אורלנדו - הרב יעקב מג'סקי<br /> * מרכז אורלנדו - הרב לוי דובוב<br /> * אוניברסיטה - הרב חיים ברוך ליפסקר, הרב יוסף קוניקוב, הרב [[ניסן זיבל]], הרב מאיר לסוף<br /> <br /> '''אבנטורה'''<br /> * בית חב&quot;ד - הרב לוי פורטה, הרב כתריאל בראוסנקין<br /> * דרום אבנטורה - הרב מנחם מענדל רוזנפלד, הרב שמואל דוד ספלטר, הרב יוסף לוטקין<br /> * the Waterways - ישראל בראוסנקין<br /> * סוני איסלנד ביץ' - הרב ישראל ברון<br /> * גולדן ביץ' - הרב חי עמר, הרב מנחם מענדל אלגרישי<br /> * מרכז חב&quot;ד לרוסים בדרום בלורידה - הרב אלכסנדר קלר, הרב שאול סנובסקי, הרב חזקי אלטיין<br /> * חוף המזרחי - הרב אליהו רוזנפלד<br /> * איילנד לקסס - הרב משה קייבמן<br /> * בית חב&quot;ד לישראלים - הרב מנחם חירותי{{הערה|[https://www.chabadisraeli.info/templates/articlecco_cdo/aid/337898/jewish/-.htm/lang/he אתר בית חב&quot;ד לישראלים]}}<br /> * סקיילייק - הרב רפאל רוזנברג, הרב יהושע קארף<br /> * אבנטורה איסלס - הרב יצחק קפלן<br /> * בית מנחם נורת' מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו, הרב חיים ברוד, הרב אליהו לאופר<br /> * יונייטד ג'ואיש גנריישנ'ס - הרב מנחם מענדל סמית<br /> * ישיבת תורה אור - הרב עימנואל סטורפר, הרב ישראל גייסינסקי, הרב מתתיהו דבלין<br /> * דרום ברוארד - הרב רפאל טננהאוס, הרב דוד קודן, הרב אהרן קאופמן, הרב משה שוורץ, הרב לוי טננהאוס, הרב מרדכי פיינר, הרב אליעזר פיליפס, הרב מנחם מענדל גורביץ'<br /> * סמינר חיה אידל - הרב יוסף יצחק לייבוביץ'<br /> * סאות' ביטש - הרב שלום דובער קליינמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77495 ביטש בפלורידה, בהנהלתו של הרב שולם קליינמן]}}<br /> * מכון אל&quot;ף - הרב אהרן ליפסקר, הרב מנחם כץ, הרב משה ברוק, הרב יוסף יצחק שטרן, הרב יהושע ברוק, הרב יוסף יצחק בריסקי, הרב שלום מרדכי רובשקין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב אליה אסטרין<br /> * מכון למנהיגות חינוכית יהודית - הרב ישראל פרנקפורטר<br /> * הוליווד/ודניה - הרב מנחם מענדל טננהאוס<br /> <br /> '''בוקה רטון'''<br /> * בית חב&quot;ד - הרב זלמן בוקיאט, משה דנבורג<br /> * מרכז בוקה רטון - הרב משה דנבורג, הרב אהרן גופין, הרב משה וולבובסקי, הרב יוסף יצחק דנבורג, הרב שלום בער קסלר<br /> * מערב בוקה רטון - הרב זלמן בוקיאט, הרב משה קרמר<br /> * מזרח בוקה רטון - הרב ראובן נאו, הרב שלום דובער גוראריה<br /> * מרכז חב&quot;ד לישראלים - הרב נפתלי הרצל<br /> * מרכז חב&quot;ד לסטודנטים - הרב ברוך שמואל ליברוב<br /> * המרכז ההומניטרי - הרב מאיר קסלר<br /> * רשת הנוער - הרב שמואל גוטניק<br /> * צפון מזרח ברוארד - יהושע ביסטון<br /> <br /> '''פורט לודרדייל'''<br /> * [[בית משיח פלורידה]] - הרב [[מרדכי ענתי]], ולאחר פטירתו מונה הרב [[דניאל שהינו]].<br /> <br /> '''מקומות אחרים'''<br /> *'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br /> * צפון מיאמי ביץ' - הרב יוסף יצחק מארלו{{הערה|[https://chabad.info/news/368527/ חנוכת בית כנסת חב&quot;ד בצפון מיאמי ביטש]}}<br /> * פלאם ביץ' - משה שיינר{{הערה|[https://chabad.info/news/487977/ &quot;שאל את הרב&quot;: כולל ערב בבית חב&quot;ד בפלאם ביץ', פלורידה]}}<br /> * הוליווד - הרב ישראל נסרטי, הרב שמואל אלישביץ{{הערה|[https://chabad.info/news/463478/ הוליווד: פורים שמח במרכז 'הנפש האלוקית']}}<br /> * דרום מערב פלורידה - הרב יצחק מינקוביץ'{{הערה|[https://chabad.info/news/356368/ מושל פלורידה נפגש עם שליח הרבי], [https://chabad.info/news/569339/ פלורידה: השלוחים הקדישו בית עלמין חדש]}}<br /> * קורל ספרינגס - אברהם פרידמן{{הערה|[https://chabad.info/news/344318/ פלורידה: המושל נפגש עם שלוחי חב&quot;ד לדון באבטחת המוסדות]}}<br /> * גיינסוויל - בערל גולדמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80280 פלורידה: נחנך בית חב&quot;ד בעלות של כחמש מיליון דולר]}}<br /> * ס. אגוסטין, פלורידה - הרב לוי וואגל {{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/04/5c2b4dec216c4_1546341868_news_main_main_page_regular.jpg שלוחים חדשים לפלורידה: משפחת וואגל] }}<br /> <br /> <br /> ===[[פנסולבניה]]===<br /> *'''אלנטאון''' - הרב הלפרין<br /> *'''דיוון''' - הרב קפלן<br /> *'''רידל''' - הרב זושא גורביץ<br /> <br /> ===פרו===<br /> *'''לימה''' - התמים הרב משה בלומינפלד<br /> *'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br /> <br /> ==צ==<br /> ===[[צרפת]]===<br /> * [[פריז]] והסביבה - הרב [[מנחם מענדל אזימוב]], הרב [[לוי יצחק אזימוב]]<br /> * [[ליאון]] - הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ]]<br /> * [[מרסיי]] - הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> * [[טולוז]] - הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]]<br /> <br /> ==ק==<br /> === [[קולומביה]]=== <br /> * ''' בוגוטה''' - הרב [[יהושע בנימין רוזנפלד]]<br /> *''' ברנקיה''' - הרב יוסי ליברוב<br /> * ''' מדג'ין ''' - הרב לוי ונונו<br /> * ''' סלנטו''' - הרב שמואל הכהן פרידמן<br /> * ''' קרטחנה''' - הרב [[סעדיה גלויברמן]]<br /> <br /> ===[[קזחסטן]]===<br /> * '''[[אלמא אטא]]''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br /> * '''פבלדאר''' - הרב [[שמעון אש]]<br /> * '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br /> * '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br /> * '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br /> * '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br /> * '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br /> <br /> ===[[קירגיזסטן]]===<br /> *'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br /> <br /> ===[[קמבודיה]]===<br /> *'''פנום פן''' - הרב [[בן ציון בוטמן]], הרב אברהם מנחם גרשוני<br /> <br /> ===[[קניה]]===<br /> *'''נירובי''' - הרב [[שמואל נוטיק]]<br /> <br /> ===[[קפריסין]]===<br /> *'''[[לרנקה]]''' - הרב [[אריה זאב רסקין]]<br /> *'''[[לימסול]]''' - הרב [[יאיר בייטש]]<br /> *'''[[פאפוס]]''' - הרב [[יצחק אייזנבך]]<br /> *'''[[איה נאפה]]''' - הרב [[זושא ניימרק]]<br /> <br /> ===[[קרואטיה]]===<br /> *'''זאגרב''' - הרב [[פנחס ירוחם פישל זקלס]]<br /> <br /> ==ר==<br /> ===[[רומניה]]===<br /> *[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br /> *קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br /> ===[[רוסיה]]===<br /> *'''אוליאנובסק''' - הרב בני מרקוביץ<br /> *'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br /> *'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br /> *'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br /> *'''אסטרחן''' - הרב [[ישראל מלמד]]<br /> *'''בירוביג'אן''' - הרב אפרים קולפאק<br /> *'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br /> *'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br /> *'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br /> *'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br /> *'''טוליאטי''' - הרב מאיר פישר<br /> *'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br /> *'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br /> * '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[בערל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]], הרב מרדכי ויסברג, הרב אלכסנדר בורדה, הרב ברוך גורין, הרב יצחק קוגן, הרב דוד קרפוב, הרב אליהו בר, הרב מנחם מענדל גול, הרב יעקב קליין, הרב יקים יגודייב, הרב לוי-יצחק דרוץ, הרב ראובן קולין, הרב אהרון ממוט, הרב מנחם בושן, הרב יוחנן קוסנקו, הרב שמעון קרסנדומסקי, הרב זלמן שמעון דערען, הרב ברוך קליינבערג, הרב אברהם בקרמן, הרב ראובן קורבסקי, הרב שמואל קופרמאן, הרב ניסן ליביוב, הרב אברהם אלישוילי, הרב אברהם אליגוייב, הרב מיכאל פידוסוב, הרב אייזק רוזנפלד, הרב אברהם ליבשיץ, הרב בערל ציסין, הרב מנחם מענדל קליינבערג, הרב יהודה שגב פרידמן, הרב חנן טייכטל, הרב משה לרמן, הרב מנחם מענדל ווילענסקי, הרב מנחם מענדל ווילאנסקי, הרב מנחם מענדל פרידמן, הרב מנחם מענדל רודרמן, הרב שמחה גרפונקל, הרב אבי גדז', הרב אליהו דיקשטיין, הרב מנחם מענדל מרקוביץ', הרב יוסף יצחק דלוין, הרב אברהם זקס, הרב אברהם גבירץ, , הרב מרדכי קנטור, הרב ישראל בירנבאום, הרב ישראל פלטשרוב, הרב ישראל לאזאר, הרב יחזקאל לאזאר, הרב יוסף יצחק מרזל, הרב יעקב רטנר, הרב ראובן פלורוב, הרב מכאל מנוחין, הרב מכאל מישולובין, הרב מנחם מענדל גולדברג<br /> * '''מלחובקה''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנקו<br /> *'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br /> *'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br /> *'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br /> *'''[[ניז'ני נובגורוד]]''' - הרב [[שמעון ברגמן]]<br /> *'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br /> *'''סבסטופול''' - הרב בנימין וולף<br /> *'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br /> * '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br /> *'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br /> *'''סרטוב''' - הרב [[יעקב מאיר קוביטשעק]], הרב [[יעקב ליפש]], הרב [[לוי יצחק וולף (סרטוב)|לוי יצחק וולף]]<br /> *'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br /> *'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br /> *'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br /> *'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br /> *'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br /> *'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br /> *'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br /> *'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br /> *'''[[סבסטופל]]'''- הרב [[בנימין וולף]]<br /> <br /> ==ש==<br /> ===[[שווייץ]]===<br /> *'''[[ציריך]]'''<br /> :*הרב [[מנחם מענדל רוזנפלד]]<br /> :*הרב שלום דובער רוזנפלד<br /> :*הרב נחום ברנשטיין<br /> *'''לוצרן''' - הרב חיים דרוקמן<br /> *'''[[לוגאנו]]''' - הרב יעקב צבי קנטור<br /> *'''באזל'''<br /> :*הרב [[שניאור זלמן וישצקי]]<br /> :*הרב [[מרדכי גרוזמן]]<br /> *'''ברן''' - הרב [[אלימלך מרילוס]]<br /> *'''[[ז'נבה]]'''<br /> :*הרב מנחם מענדל פבזנר<br /> :*הרב אברהם פסח שוורצבורד<br /> :*הרב דוד שמואל<br /> :*הרב לוי יצחק פבזנר<br /> <br /> ==ת==<br /> ===[[תאילנד]]===<br /> *'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד.<br /> *'''ניצ'דה''' - הרב מנחם מענדל ונקרט<br /> *'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br /> *'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br /> *'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין. הרב אברהם גרינברג.<br /> *'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br /> *'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מיזמים ציבוריים]]<br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F&diff=774293 2025-06-10T05:29:00Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים קפלן.jpg|ממוזער|250px| הרב קפלן במעמד הכנסת [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר התורה השביעי של ילדי ישראל]] ([[תשפ&quot;א]])]]הרב '''חיים חייקל קפלן''' (יליד [[תשל&quot;ה]]), הינו שליח הרבי{{הערה|בעבר הוחשב כ'שליח ראשי' לעיר{{מקור|}} בגלל שבהוראת המרכז לענייני חינוך הוא ירש את אביו ולאביו היה את התואר הזה, אך בשנת [[תשפ&quot;ה]] בעקבות 'הבהרה' שפרסם הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] על כך שהרב קפלן איננו השליח הראשי ל[[צפת]] במקום אביו (הבהרת הרב מרדכי ביסטריצקי ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2110 עמוד 27 (מדור קוראים כותבים)) פרסם חבר הנהלת המל&quot;ח הרב יהודה קרינסקי מכתב בו הודיע כי מטעם המל&quot;ח הרב קפלן כן נחשב לשליח הראשי בצפת וכי אין לייחס חשיבות לכל פרסום שונה (שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2111 עמוד 1)}} ויו&quot;ר [[קרית חב&quot;ד צפת]], ראש ישיבות [[ישיבת צעירי השלוחים|צעירי השלוחים]] ו[[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל בצפת]], יו&quot;ר רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]], חבר הנהלת [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש|כולל חב&quot;ד]] וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית|אגו&quot;ח העולמית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] ולשרה הינדא, שהיו השלוחים הראשונים לצפת.<br /> <br /> זכה להיות ב[[יחידות]] פרטית אצל הרבי כילד עם הוריו, ולקבל ברכות הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] אחרי שאביו ששימש כשליח ראשי ומנהל מוסדות חב&quot;ד צפת נהרג בתאונת דרכים, קיבל את הנהלת כולל האברכים בעיר העתיקה 'צמח צדק' ואת הנהלת ישיבת [[ישיבת צעירי השלוחים]] בהכרעת הרב [[לוי ביסטריצקי]] שחילק את הנהלת המוסדות. בנוסף התמנה לחבר הנהלת כולל חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] בא בקשרי השידוכין עם רבקה ביילא בת הרב [[אליקים וולף]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ח רכש 2 מלונות בפסגת הר כנען שם הקים את קמפוס ישראל אריה לייב בו שוכנים ישיבת צעירי השלוחים, ישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל]], ובקמפוס נוסף: בית כנסת חב&quot;ד, מקווה טהרה ומרכז מבקרים של [[אוצר הסת&quot;ם (צפת)|אוצר הסת&quot;ם]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] ייסד את קעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]]. ומשנת [[תש&quot;ע]] נכללים ברשת מפעלי הקיץ גם המתיבתא ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]] ו-2 קעמפים לבנות.<br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] היו בכל הרשת מחנות קיץ כ-2000 ילדים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] יסד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן קפלן]] את ישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל בצפת]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני ומשפיע ראשי בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל]] בצפת.<br /> *חתנו, הרב יוסף משה גופין. הנהלת כולל האברכים בצפת. משיב בישיבת אמ&quot;מ<br /> *בנו, הרב ראובן אריה לייב קפלן - [[ביתר עילית]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קפלן, חיים}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהל מנחם מענדל]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=773679 2025-06-06T16:15:19Z

<p>37.60.47.113: /* רכבו של הרבי */</p> <hr /> <div>'''מכונית''' היא כלי רכב ממונע המשמש להובלת אנשים או מטען.<br /> [[קובץ:הרבי טנק מבצעים 2.jpg|300px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] יוצא מרכבו מסוג קאדילאק שחורה כשברקע [[טנק מבצעים]].]]<br /> <br /> ==דינים והנהגות הנוגעים לנסיעה במכונית==<br /> ===ברכת הגומל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ברכת הגומל]]}}<br /> בכמה מקהילות ה[[ספרדים]] נהוג שבכל פעם בה נוסעים עם הרכב נסיעה משמעותית מחוץ לעיר, מברכים ברכת הגומל, משום הדין שהדרכים בחזקת סכנה{{הערה|הרב [[יצחק יוסף]], ילקוט יוסף (קיצור שולחן ערוך), עמוד תל&quot;ד סעיף ט&quot;ז}}. אך אין כך מנהגנו.<br /> <br /> ===תפילת הדרך===<br /> היוצא מחוץ לעיר למרחק של פרסה{{הערה|3.840 ק&quot;מ, 2.385 מיל.}} בדרך שאינה מיושבת, עליו לומר את נוסח &quot;תפילת הדרך&quot; בשם ומלכות. ולכתחילא יאמרו בפרסה הראשונה.<br /> <br /> ===דין תפילה ברכב===<br /> הנוהג ברכבו אסור לו להתפלל תוך כדי נהיגה, ואף אם יפספס זמן תפילה מפני שנהג חייב להיות מרוכז בנהיגה שלא יבוא ח&quot;ו לסכנת נפשות{{הערה|בשם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], פסקי תשובות לסימן צ&quot;ד סעיף ח'.}}.<br /> <br /> ===דיני ייחוד===<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] התריע [[הרבי]] על הפירצה בה נשים ובנות נוסעים עם נהג גבר במונית (טעקסי) בה עוברים לפעמים על איסור ד[[אורייתא]] של יחוד. שהרי בשעה שהמונית עוברת במקומות שוממים שאין שם אנשים, נחשבת שהיית הגבר והאשה במונית לאיסור יחוד, הכרוך בעונש חמור.<br /> <br /> גדולי הפוסקים מתייחסים לנושא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=919&amp;hilite=cf615a7c-739e-473b-88cf-28138fa81446&amp;st=%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3&amp;pgnum=148 שו&quot;ת אגרות משה חלק ה' סימן פ&quot;ב], ועוד}} וקובעים כי אם נוסעים במקום שאין עוברים בו רבים, עוברים על איסור יחוד. לא זאת בלבד, אלא פוסקים אלו קובעים כי יש להחמיר גם בדרך שעוברים בה רבים, אם הוא באופן שקשה לראות מבעד לחלון את הנעשה במונית. בשעת הדחק יש להקל באופן האחרון, אך אין שום היתר לנסוע עם נהג מונית גבר במקומות מרוחקים מיישוב בני אדם.<br /> <br /> ==עצות והוראות הרבי למכונית==<br /> [[קובץ:צדקה במכונית.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי ב[[גוף כתב יד קודש]]: '''כדאי שיהיו בקאַר''' [= במכונית] '''שלו [[סידור]] [[תהלים]] [[תניא]] וגם [[קופת צדקה]]''']]<br /> ידועה הוראת הרבי להחזיק ברכב [[חת&quot;ת]] ו[[קופת צדקה]] ולפרסם זאת{{הערה|המענה המפורסם נכתב לר' אפרים בלניצקי, נהגו האישי של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. מענות בסגנון דומה: תשובות וביאורים עמוד 41 ועמוד 387. שבועון כפר חב&quot;ד גליון 692. בהמשך לבקשת הרבי לפרסם הוראה זו, יצאו [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] במבצע פרסום חוצות רחב היקף תחת הסלוגן: &quot;תאונות דרכים - ישמור אלוקים&quot;.}}.<br /> <br /> באגרות קודש{{הערה|כרך י&quot;ג ע' שצד}} מורה הרבי לאחד שכתב בנוגע לתאונה שאירעה לו שיחזיק ברכבו [[סידור]] [[תהלים]] [[תניא]] וכן חוברות בעניני יהדות, ויחפש הזדמנויות לתת מהם לאנשים איתם נפגש וכשעוצר מדי פעם יקרא בתהלים או ילמד בחוברות ועל ידי כך תיעשה נסיעתו שליחות של מצווה, שעל שלוחי מצווה נאמר שאינם ניזוקים.<br /> <br /> כמו כן ידוע{{הערה|מפי השמועה - הרב [[יקותיאל ראפ]]}} שהרבי הורה לאנשים פרטיים לשים מזוזה ברכב לשמירה, הגנה והצלה.<br /> <br /> ===רכב חדש===<br /> <br /> כאשר חסידים התייעצו עם הרבי בנוגע לרכישת מכונית חדשה, הדריך הרבי שאכן יש מעלה במכונית חדשה, אך עדיף לרכוש רכב משומש במצב טוב ולא חדש ממש, היות ואין הבדל מהותי בטיב הרכב, בעוד מחירו נמוך באופן משמעותי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י&quot;ב עמוד רכ. חלק י&quot;א עמוד נב. מקדש מלך חלק ג' עמוד סז.}}.<br /> <br /> לאידך גיסא הרבי צידד לא לקנות רכב משומש שהוא כבר במצב גרוע{{הערה|&quot;ניט קיין 'שמאטע'&quot;.}}, כיון שבסופו של דבר התשלומים שצריכים לשלם על תיקונו מביאים לכך שמשלמים עליו יותר מאשר על רכב טוב{{הערה|שם=המזכיר|המזכיר חלק ב' עמוד 439.}}.<br /> <br /> הרבי אף ציין שבימינו, רכישת רכב אינה נחשבת למותרות{{הערה|שם=המזכיר}}.<br /> <br /> ===הנפקת רישיון===<br /> פעמים רבות כאשר נשאל הרבי אודות הנפקת רישיון, השיב בהסתייגות{{הערה|1=כך לדוגמא השיב הרבי לאמא ששאלה אודות לימודי נהיגה: &quot;את הזמן שחשבת לנצל ללימוד נהיגה תקדישי לגדל את ילדייך לתורה, לחופה ולמעשים טובים&quot; ([://www.flash-view.com/pub/ebooks/07dc95be2d/COL_06.pdf מגזין COL גליון 6 עמוד 12]), ובמקרה אחר השיב בחיוך, וזמן קצר לאחר מכן השואל עבר תאונת דרכים ([http://www.teshura.com/Kurant-%20-%20Adar%201%2022%2C%206768.pdf תשורה קורנט עמוד 29]).}}, שלל את הרעיון{{הערה|1=לדוגמא: [http://teshura.com/teshurapdf/Wolf%20Levi%20-29%20Cheshvan%205779.pdf 100 פניני רבי, עמוד 41], 2 מענות לרב [[משה ניסן אזימוב]], שהיה צריך את הרישיון באופן יום-יומי עבור עבודתו בשדה השליחות, ולבתיה אזימוב ([http://chabadpedia.co.il/images/0/05/תשורה_מרוזוב_גראסבוים.pdf &quot;לעת עתה אינו כדאי&quot;, תשורה מרוזוב גרוסבוים תשפ&quot;ב]), וכן [https://files.anash.org/uploads/2021/05/Berels-Wedding-Teshura-lechalek-sm.pdf לרב שמואל לו, תשורה עמוד 49] ולרב [[קלמן דרוק]] (שבועון התקשרות גליון כה, בשלח תשנ&quot;ה, עמוד 10).}}, או שהפנה את השואל לרב מורה הוראה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kramer-Glazman%20-%20Tammuz%201%2C%205774.pdf תשורה קרמר עמוד 26].}}, כאשר בחלק מהפעמים ציין הרבי במפורש שהסיבה להסתייגות היא בשל הסכנה הטמונה בכך, כשאפשר להסתדר באופנים אחרים.<br /> <br /> עם זאת, היו פעמים שהרבי השיב בחיוב{{הערה|ליקוט מענות קודש תשל&quot;ח-תשל&quot;ט מענה קיד. וראה מענה שנדפס בתשורה - עמאר - תשנ&quot;ח, עמ' 56. ועוד.}}.<br /> <br /> עבור בחורי ישיבה - שלל הרבי את הרעיון מכל וכל{{הערה|1=כך לדוגמא השיב הרבי לבחור ששאל אודות רישיון: &quot;אם להנהיג את עצמך עוד לא למדת - כיצד הינך רוצה ללמוד להנהיג רכב?&quot;, ואפילו כאשר היה הדבר נצרך עבור התעסקות במבצעים, השיב הרבי לבחור: &quot;מה לך לערב את התאוות שלך בענינים שלי&quot; ([://www.flash-view.com/pub/ebooks/07dc95be2d/COL_06.pdf מגזין COL גליון 6 עמוד 12]).}}, אך כאשר בחור כבר עשה רישיון, התייחס לכך הרבי בסלחנות{{הערה|1=כך לדוגמא היה בנוגע לבחורים רבים שהסיעו את הרבי בשנים הראשונות לנשיאות, וכך היה עם בחור שכתב לרבי אודות כשלונו בטסט: &quot;אל תדאג, כי הרבה פעמים מכשילים את האדם הצעיר בפעם הראשונה כדי להוציא ממנו את הפראות&quot; ([://www.flash-view.com/pub/ebooks/07dc95be2d/COL_06.pdf מגזין COL גליון 6 עמוד 12]).}}.<br /> <br /> לאישה שקיבלה רישיון, ושאלה האם לנהוג, השיב הרבי שעליה לעשות כעצת רב חב&quot;די{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ג, אות פח].}}.<br /> <br /> מענה הרבי ל[[רחל זמיר|אישה]] המבקשת רשות לנהוג ברכב (המענה נכתב לבעלה &quot;מו&quot;ה רפאל&quot;, ומתוכנו נראה שנכתב לה ולבעלה):'''&quot;על פי השמועות על דבר אופן ריצת המכונות בארץ הקודש ת&quot;ו וכו'- אין כדאי לנהוג בעצמה (או בעצמו) במכונית&quot;'''{{הערה|ספר [[שליחות חיי (ספר)|שליחות חיי]] ע' 142. אג&quot;ק חכ&quot;ג ע' תמג.}} לאחר זמן נכנסה ליחידות אצל הרבי וביקשה שוב רשות נהיגה, אמר לה הרבי: '''&quot;אני שומע, שבארצנו הקדושה יש הרבה סכנות בזה, אבל אם זה מקובל, שאישה תנהג ברכב גם בחוגים דתיים אחרים, ולא את הראשונה, אז אפשר לעשות זאת&quot;''' אחר כך פנה הרבי לבעלי ושאל:'''&quot;ואתה לא תרצה לנהוג באוטו?&quot;''' בעלי ענה 'לא, אני מפחד לנהוג'. הרבי שאל '''&quot;ואתה לא תפחד לשבת על יד אשתך, כאשר היא תנהג?&quot;''' בעלי ענה 'לא'! על זאת ענה הרבי '''&quot;אם כן, זה אפשרי&quot;.'''{{הערה|ציטוט מתוך הספר [[שליחות חיי (ספר)|שליחות חיי]] ע' 236. יש לציין: בספר היא כותבת שבפועל לא למדה נהיגה כיוון שהרגישה שהסכמת הרבי הייתה בדיעבד. בעניין זה ראה גם אג&quot;ק חכ&quot;ו ע' שנג-שנד (מכתב מתש&quot;ל) ומהמכתב שם (לשלילת העניין) נראה שבאותם ימים לא היה מקובל באה&quot;ק שנשים חרדיות ינהגו ברכב, עיי&quot;ש (הרבי מתייחס שם גם לעניין התאונות הרבות שהיו באה&quot;ק אז), משא&quot;כ בשנים הבאות היו מענות אחרים, בהתאם למצב שהשתנה באה&quot;ק ובכלל, וראה את המענה לרבקה פלס מחודש אייר תשל&quot;ח על שאלתה אם לקנות מכונית: (תשורה - פלס, תמוז תש&quot;פ, ע' 43): &quot;מפני התאונות דרכים ר&quot;ל - לדחות זה לזמן שיתמעטו עכ&quot;פ במקצת&quot;. (הרבי הדגיש את המילה 'ר&quot;ל'). ובשנת תנש&quot;א כששאלה מרת פלס אם ללמוד נהיגה, הורה לה הרבי שתשאל רב מורה הוראה, ואח&quot;כ קיבלה ברכה לקנות רכב (תשורה -פלס שם). וראה במענה מתשמ&quot;ג שבהערה 15. יש לציין, כי הרבנית חי' מושקא נהגה במכונית לפני שנים רבות, אך בארה&quot;ב היה מקובל בציבור החרדי שאישה תנהג ברכב גם באותן שנים. וראה גם: &quot;מעשה מרכבה&quot;, ניצוצי רבי, בשבועון &quot;התקשרות&quot;, גליון 1347 בקישורים החיצוניים לערך זה.}}<br /> <br /> ==רכבו של הרבי==<br /> [[קובץ:הרבי טנק חדש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[הרבי]] יוצא מ[[רכב|רכבו]] בדרכו ל-[[770]], כאשר ברקע חונה טנק חדש המצטרף ל[[ניידות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]], כשבידו שקית ובה [[פדיון נפש|פ&quot;נים]] בהם בקשות של יהודים מכל העולם שיתפלל עבורם, כש[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|המזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] פותח עבורו את הדלת, [[תשמ&quot;א]]]]<br /> [[קובץ:רכבו של הרבי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|רכבו של הרבי על רקע 770 (תשפ&quot;ג)]]<br /> במשך שנים ארוכות הרבי כמעט ולא יצא משכונת קראון הייטס, ובשל כך לא היה צורך ברכב צמוד שישרת את צרכי בית הרב, וכאשר התעורר צורך בנסיעה, היו משתמשים במכוניתו של אחד המזכירים, או של אחד החסידים שהחזיק ברשות מכונית.<br /> <br /> כאשר החל הרבי לנסוע באופן תדיר יותר ל'[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]', החל הרבי להשתמש בקביעות במכונית מסוג קאדילק{{הערה|בצבע אפור. שנת ייצור - 1973.}}, שהלכה והתבלתה עם השנים. הנהג הקבוע היה המזכיר הרב [[יהודה קרינסקי]]<br /> <br /> בתחילת שנות המ&quot;מים הציע הגביר יוסף קוטנר לרכוש מכונית נוספת לשימוש הרבי, למקרה בה המכונית האחרת תתקלקל ותצטרך להיות בתיקון, ולאחר שהתקבלה הסכמתו של הרבי, נרכשה מכונית קאדילק נוספת בצבע שחור{{הערה|שנת ייצור 1980.}}, בה נהג גם המזכיר הרב בנימין קליין{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=22354 קוטנר: כך רכשתי לרבי את הרכב] - COL.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] ביקשו החסידים להחליף את מכוניתו של הרבי לרכב חדיש יותר, אך הרבי סירב שוב ושוב. במהלך השנה רכש הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] רכב מאותה חברת ייצור של הרכב הוותיק בו השתמש הרבי, וב[[פורים קטן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_95534.html תיאור מפורט של המאורע, במדור 'ניצוצות מבית חיינו' באתר COL].}} העמיד אותה מחוץ ל-770 בזמן בו הרבי היה אמור לנסוע לאוהל, מתוך מחשבה שכאשר הרבי יראה כבר את הרכב החדש, לא יסרב להכנס ולנסוע בו, אך בפועל כאשר יצא הרבי מ-770, סירב להיכנס לרכב בהזכירו את דברי חז&quot;ל &quot;שונא מתנות יחיה&quot;{{הערה|משלי פרק ט&quot;ו פסוק כ&quot;ז}}, והמתין עד שיחזירו את הרכב הקודם.<br /> <br /> בהתוועדות הסמוכה הזכיר הרבי את המאורע, והסביר שזה שסירב לא נובע משיעבוד הרצונות, אלא משום שדבר זה כלל לא נצרך לו, ובפרט שעם המכונית הישנה פעלו הרבה דברים חשובים{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ו חלק ג' שבת פרשת קדושים עמוד 267.}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נגנב רכבו של הרבי{{מקור}}, ומאז החל הרבי לנסוע ברכבו הפרטי של המזכיר הרב [[בנימין קליין]], שהיה אף הוא תוצרת של אותה חברה{{הערה|שנת ייצור 1991.}}. למרות שהרכב ישן הוא נמצא עד היום בשימוש, ומשמש לחתונות נכדי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] ע&quot;ה, על לוחית הרישוי מופיע הכיתוב הידוע DD770.{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/914267/ הרכב של הרבי נראה בכניסה של בית חיינו].}}.<br /> <br /> ==הטנקים==<br /> [[קובץ:הטנקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הטנקים ב[[ארץ הקודש]]]]<br /> {{ערך מורחב|טנק מבצעים}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אלה מסעי - סגולות לשמירה בנסיעה''', המבשר תורני פרשת מסעי תשפ&quot;ב עמוד טו<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב לאופר, '''[http://chabad-il.org/hit/hit439.htm ותגיענו למחוז חפצנו]''', לקט התבטאויות והתייחסויות של הרבי בקשר עם המכונית<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16264&amp;CategoryID=2499 מעשה מרכבה]''', ניצוצי רבי בשבועון התקשרות 1347, שבת פרשת בהר בחוקותי תש&quot;פ<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81697 גלריית תמונות של הרבי יוצא מרכבו] {{אינפו}}<br /> * מכתבי הרבי בקשר למכונית. לקו&quot;ש חכ&quot;ג ע' 402<br /> *אברך חסידי ונהיגה ברכב - שיחת ש&quot;פ ויגש, ז' טבת תשי&quot;ב, סעיף יב (תורת מנחם, חלק ב, עמ' 162 ואילך).<br /> *'''[https://col.org.il/news/140223 &quot;היו לנו לאחרונה תאונות דרכים איומות, די&quot;. מה השיב לה הרבי?]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/954463/ תיעוד מיוחד מרכב הקאדילק של הרבי] {{אינפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/40000.html מדוע סירב הרבי לקבל רכב חדש בשווי 40,000 דולר במתנה? • שיחה מעוררת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תחבורה]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=772777 2025-06-01T13:13:20Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם =הרב שלום בער גנזבורג<br /> | תמונה =שלום בער גנזבורג.jpg<br /> | תאריך לידה =[[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> | תאריך פטירה =[[י&quot;ז מר חשוון]] ה'[[תשפ&quot;ד]]<br /> | מקום פטירה = [[770 בית חיינו]]<br /> | מקום קבורה =בית החיים מונטיפיורי בקווינס<br /> | מקום מגורים =קראון הייטס<br /> | תחומי עיסוק =[[משמש בקודש]]<br /> }}<br /> [[קובץ:גאנזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גאנזבורג]]<br /> [[קובץ:שלום בער גנזבורג עם הרב מרדכי אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גאנזבורג עם [[הרב מרדכי שמואל אשכנזי]]]]<br /> הרב '''שלום בער גנזבורג''' ([[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]] - [[י&quot;ז מר חשוון]] [[ה'תשפ&quot;ד]]) היה [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], שגם זכה להתגורר בבית במשך שנים מסויימות ולסעוד עם [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] את [[סעודת שבת|סעודות השבת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]] לרב [[שניאור זלמן גאנזבורג]] ולבת שבע (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]).<br /> <br /> את עבודתו החל בשנת [[תשי&quot;ג]] כאשר נקרא לשמש ולעזור בביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שהבחינה בעבודתו המסורה בקשה ממנו לסייע גם בביתם.<br /> <br /> משנת [[תשל&quot;א]] החל להקדיש את כל זמנו לעבודה בבית הרבי. בשנת [[תשל&quot;ט]], על פי הוראת [[הרבי]], עבר להתגורר בביתם של הרבי והרבנית. הרבי היה שולח דרכו במוצאי שבת חפצים סודיים להעביר למזכיר הרב חודקוב{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 55.}}. בכל פעם שהיה הרבי מחלק דולרים, קונטרסים, תניא וכדומה היה הרבי נותן לו כפול ממה שחילק לכולם באומרו: &quot;כפליים לתושיה&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 71.}}.<br /> <br /> פעם הוא נאסר על ידי משטרת [[ניו-יורק]] ונעצר לזמן קצר, בשל התנהגות בלתי ראויה כלפי השוטרים. כאשר סיפר על כך לרבי, ענה הרבי בחיוך: &quot;נו, אתה הרי כבר כמו כל ה&quot;גדולים&quot;, אבל שזאת תהיה בכל זאת הפעם האחרונה&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 46.}}.<br /> <br /> בשנת תנש&quot;א אביו נפטר ובאותו הזמן הרבי שהה בביתו הקדוש, והרבי הורה לו לשבת שבעה בבית של הרבי והרבנית.<br /> <br /> עד לג תמוז תשנ&quot;ד היה ישן היכן שהרבי היה מתגורר באותה העת, בקומה השניה של 770 או בביתו של הרבי. מאז ג' תמוז תשנ&quot;ד עבר להתגורר בביתו של הרבי למשך עשר שנים, עד שנת תשס&quot;ד שחזר להתגורר בקומה השניה של 770 עד לפטירתו. <br /> <br /> הרב גאנזבורג סיפר, שלפני [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] הורה לו הרבי למכור את תכולת הבית, אך לבסוף אמר לו הרבי: &quot;שהכל יישאר כך עד שיבוא משיח, ואתה תהיה שם, ובמילא לא תצטרך להעביר שום דבר לפה ולשם&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 58.}}. ובהזדמנות אחרת אמר לו הרבי באותה תקופה ש&quot;הבעלות של החדר [של הרבי] שייכת לך&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 60.}}. ר' שלום בער הבין מדברים אלו כי הרבי רוצה כי הוא ימשיך להתגורר בבית, ואכן כך היה.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות היה האחראי על פתיחת [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] לתפילות לציבור הרחב, ועל תפעול המקום, כשנחלש הוא מינה לכך את ידידו המשב&quot;ק הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מנהל בדק הבית.<br /> <br /> זכרונותיו מעבודתו בקודש נלקטו בקובץ '[[בקודש פנימה]]' וסיפורים ממנו אודות הרבי, מתועדים בספר [[סיפורים מחדר הרבי]].<br /> <br /> נפטר בתוככי 770, בבוקר [[י&quot;ז מר חשוון]] [[תשפ&quot;ד]]. עם פטירתו נקראו כל הכוהנים לצאת מ-770, עד אשר הגיעו החברא קדישא{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1023062/ המשב&quot;ק הרב גנזבורג ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו, הוחזר [[סידור תורה אור]] האישי של הרבי שהיה מופקד בידיו אל ספרייתו האישית של הרבי ב[[חדר הרבי|גן עדן העליון]]{{הערה|*'''[https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-007L.pdf סידורו של הרבי חזר לחדרו ב-770]''', מגזין {{אנש}} גליון 7 פרשת ויגש תשפ&quot;ד (אנגלית)}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, הרב [[יעקב ברוך גנזבורג]]<br /> * אחיו, המשב&quot;ק הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב&quot;ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]]<br /> * אחיו, הרב יצחק גנזבורג<br /> * אחותו מרת חיה שרה, רעיית הרב [[שלמה זרחי]]<br /> * אחותו מרת רבקה, רעיית הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]], '''פרק סיפורי הרב שלום בער גנזבורג''', עמוד 219<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''בן בית - תולדות, חשיפות ותגליות בעקבות פטירתו''' [[שבועון בית משיח]] 1384{{שבועון בית משיח}}<br /> * '''[http://teshura.com/Ashkenazi%20-%20Adar%202%205768.pdf '''בקודש פנימה''']''' - תשורה מחתונת הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]].<br /> *[[מענדי קורטס]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', '''קווים לדמותו לצד סיפור חייו ושביבים חדשים שנשמעו מפיו''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליוו 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *תגית '''[https://col.org.il/tags/tag/659 שלום בער גנזבורג]''' באתר {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_56.html אפיזודה נדירה: כך המשב&quot;ק 'שכנע' את הרבי בפעולתו העצומה בעולם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גנזבורג, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו בחצרות קדשנו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=772768 2025-06-01T13:09:45Z

<p>37.60.47.113: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם =הרב שלום בער גנזבורג<br /> | תמונה =שלום בער גנזבורג.jpg<br /> | תאריך לידה =[[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> | תאריך פטירה =[[י&quot;ז מר חשוון]] ה'[[תשפ&quot;ד]]<br /> | מקום פטירה = [[770 בית חיינו]]<br /> | מקום קבורה =בית החיים מונטיפיורי בקווינס<br /> | מקום מגורים =קראון הייטס<br /> | תחומי עיסוק =[[משמש בקודש]]<br /> }}<br /> [[קובץ:גאנזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גאנזבורג]]<br /> [[קובץ:שלום בער גנזבורג עם הרב מרדכי אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גאנזבורג עם [[הרב מרדכי שמואל אשכנזי]]]]<br /> הרב '''שלום בער גנזבורג''' ([[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]] - [[י&quot;ז מר חשוון]] [[ה'תשפ&quot;ד]]) היה [[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]], שגם זכה להתגורר בבית במשך שנים מסויימות ולסעוד עם [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] את [[סעודת שבת|סעודות השבת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]] לרב [[שניאור זלמן גאנזבורג]] ולבת שבע (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]).<br /> <br /> את עבודתו החל בשנת [[תשי&quot;ג]] כאשר נקרא לשמש ולעזור בביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שהבחינה בעבודתו המסורה בקשה ממנו לסייע גם בביתם.<br /> <br /> משנת [[תשל&quot;א]] החל להקדיש את כל זמנו לעבודה בבית הרבי. בשנת [[תשל&quot;ט]], על פי הוראת [[הרבי]], עבר להתגורר בביתם של הרבי והרבנית. הרבי היה שולח דרכו במוצאי שבת חפצים סודיים להעביר למזכיר הרב חודקוב{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 55.}}. בכל פעם שהיה הרבי מחלק דולרים, קונטרסים, תניא וכדומה היה הרבי נותן לו כפול ממה שחילק לכולם באומרו: &quot;כפליים לתושיה&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 71.}}.<br /> <br /> פעם הוא נאסר על ידי משטרת [[ניו-יורק]] ונעצר לזמן קצר, בשל התנהגות בלתי ראויה כלפי השוטרים. כאשר סיפר על כך לרבי, ענה הרבי בחיוך: &quot;נו, אתה הרי כבר כמו כל ה&quot;גדולים&quot;, אבל שזאת תהיה בכל זאת הפעם האחרונה&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 46.}}.<br /> <br /> הרב גאנזבורג סיפר, שלפני [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] הורה לו הרבי למכור את תכולת הבית, אך לבסוף אמר לו הרבי: &quot;שהכל יישאר כך עד שיבוא משיח, ואתה תהיה שם, ובמילא לא תצטרך להעביר שום דבר לפה ולשם&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 58.}}. ובהזדמנות אחרת אמר לו הרבי באותה תקופה ש&quot;הבעלות של החדר [של הרבי] שייכת לך&quot;{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 60.}}. ר' שלום בער הבין מדברים אלו כי הרבי רוצה כי הוא ימשיך להתגורר בבית, ואכן כך היה. בשנת [[תשס&quot;ד]] הועבר להתגורר בקומה השניה ב-770, על-ידי המחזיקים בעמותת [[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> בשנותיו האחרונות היה האחראי על פתיחת [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] לתפילות לציבור הרחב, ועל תפעול המקום, כשנחלש הוא מינה לכך את ידידו המשב&quot;ק הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מנהל בדק הבית.<br /> <br /> זכרונותיו מעבודתו בקודש נלקטו בקובץ '[[בקודש פנימה]]' וסיפורים ממנו אודות הרבי, מתועדים בספר [[סיפורים מחדר הרבי]].<br /> <br /> נפטר בתוככי 770, בבוקר [[י&quot;ז מר חשוון]] [[תשפ&quot;ד]]. עם פטירתו נקראו כל הכוהנים לצאת מ-770, עד אשר הגיעו החברא קדישא{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1023062/ המשב&quot;ק הרב גנזבורג ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו, הוחזר [[סידור תורה אור]] האישי של הרבי שהיה מופקד בידיו אל ספרייתו האישית של הרבי ב[[חדר הרבי|גן עדן העליון]]{{הערה|*'''[https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-007L.pdf סידורו של הרבי חזר לחדרו ב-770]''', מגזין {{אנש}} גליון 7 פרשת ויגש תשפ&quot;ד (אנגלית)}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, הרב [[יעקב ברוך גנזבורג]]<br /> * אחיו, המשב&quot;ק הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב&quot;ק)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]]<br /> * אחיו, הרב יצחק גנזבורג<br /> * אחותו מרת חיה שרה, רעיית הרב [[שלמה זרחי]]<br /> * אחותו מרת רבקה, רעיית הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]], '''פרק סיפורי הרב שלום בער גנזבורג''', עמוד 219<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''בן בית - תולדות, חשיפות ותגליות בעקבות פטירתו''' [[שבועון בית משיח]] 1384{{שבועון בית משיח}}<br /> * '''[http://teshura.com/Ashkenazi%20-%20Adar%202%205768.pdf '''בקודש פנימה''']''' - תשורה מחתונת הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב&quot;ד)|יוסף אשכנזי]].<br /> *[[מענדי קורטס]], '''בכל ביתי נאמן הוא''', '''קווים לדמותו לצד סיפור חייו ושביבים חדשים שנשמעו מפיו''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליוו 2033<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *תגית '''[https://col.org.il/tags/tag/659 שלום בער גנזבורג]''' באתר {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_56.html אפיזודה נדירה: כך המשב&quot;ק 'שכנע' את הרבי בפעולתו העצומה בעולם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גנזבורג, שלום בער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו בחצרות קדשנו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%A7&diff=772308 2025-05-31T22:02:06Z

<p>37.60.47.113: /* פעולותיו של הרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מבצע אופרה.jpg|250px|ממוזער|הידיעה בעיתונות על הצלחת המבצע]]<br /> '''תקיפת הכור הגרעיני בעיראק''' בוצעה על ידי חיל האוויר של [[צה&quot;ל]] במבצע שכונה בשם &quot;מבצע אופרה&quot; ו&quot;מבצע תמוז&quot;, ב[[ה' בסיוון]], ערב [[חג השבועות]] [[תשמ&quot;א]]. הכור בעיראק שכונה בשם &quot;תמוז 17&quot;, היווה איום ממשי על קיומה של [[מדינת ישראל]], ותקיפתו והפצצתו הסיר את האיום והסיכון. תקיפת הכור לוותה בסיכונים רבים לכישלונו של המבצע, וצלח לבסוף אודות פעולותיו השממיות של [[הרבי]] שקדמו לו.<br /> ==תקיפת הכור==<br /> הכור פותח בעיראק בעזרתה של ממשלת [[צרפת]] ו[[ברית המועצות]], שממינו את התפתחותו. הקמתו של הכור על ידי מנהיג עיראק באותה תקופה, [[סאדם חוסיין]], נועדה למעשה על מנת להשמיד את [[מדינת ישראל]]. הידיעה על דבר בנייתו של הכור הגיע לידי ממשלת ישראל לערך בשנת [[תשל&quot;ח]] שהחלה לתכנן מבצע צבאי על מנת להשמידו.<br /> <br /> המבצע נתקל בהתנגדויות רבות מצד אנשי מערכת הביטחון, מחשש לכשל יחסים עם ממשלת [[ארצות הברית]], ובנוסף ההנחה בין המעורבים במבצע הייתה, שהוא לא יובל להשמדתו הסופית של הכור אלא רק לעיכוב משמעותי. תאריך המבצע נבחר ב[[ה' בסיוון]] [[תשמ&quot;א]], ערב [[חג השבועות]]. <br /> <br /> חיל האוויר השתמשו במטוסים חדשנים שנרכשו ממשלת ארצות הברית, למרות שהם תוצפתו על ידי משקיפנים אמריקאניים שדאגו לכך שישראל לא משתמשת במטוסים למטרות שמנוגדות לעמדת ארצות הברית, הצליח חיל האוויר לתרגל בהם את המבצע ללא ידיעת ארצות הברית. המטוסים שיצאו למבצע, טסו בגובה נמוך על מנת שלא יזוהו על ידי המכ&quot;ם של עיראק, במהלך הטיסה הם טסו מעל היכטה של מלך ירדן, שזיהה את המטוסים עם הצבא הישראלי ומיהר לדווח על כך לסאדם חוסיין, אך השדר לא הועבר לו.<br /> <br /> המבצע צלח בהצלחה, והכור העיראקי הושמד כליל, והטייסים שהשתתפו בו חזרו בשלום ללא פגיעות והתקפות מצד הצבא העיראקי. מדינות רבות ביקרו את ישראל על ביצוע המבצע, בהם ממשלת ארצות הברית. מאוחר יותר, במהלך [[מלחמת המפרץ]] הודתה ארצות הברית לישראל על כך שהמבצע הסיר איום ממשי על מדינת ישראל.<br /> ==פעולותיו של הרבי==<br /> ההתיחסות הראשונית של הרבי לקיומו של הכור הייתה בשיחה שאמר שבועיים לפני המבצע: {{ציטוטון|מצב העולם הוא באופן כזה, שיכול לבוא משוגע אחד… ובלחיצת כפתור יכול לגרום להרס וחורבן בכל העולם כולו! … ורק בחסדי ה' לא קורה דבר כזה שאותו משוגע ילחץ על הכפתור ויגרום הרס וחורבן… ולכאורה נשאלת השאלה: &quot;למה עשה ה' ככה?! והתשובה: ירידה צורך עלייה – כדי שבני ישראל יתעוררו, ויוסיפו בכל הענינים דתורה ומצוות}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IYkhYuOV-HNyimOUEDQ8xfAhBYzROwAP/view שיחת י&quot;ט אייר תשמ&quot;א].}}.<br /> <br /> במהלך חודש אייר, מסר הרבי לר' [[מנחם לרר]] שטרות דולרים לחלוקה עבור קציני צה&quot;ל.<br /> <br /> בימים שקדמו למבצע הורה הרבי מספר הוראות ופעולות שממיות, כך בשבת מברכים של חודש סיוון ביקש הרבי לקבוע בראש חודש [[סיוון]] [[תענית שעות]] בהקשר ל&quot;אי יציבות בעולם&quot;, ולהוסיף ב[[תורה]], [[גמ&quot;ח]] ו[[צדקה]]. בנוסף הורה הרבי לערוך כינוסי ילדים החל מראש חודש סיוון ב[[כותל המערבי]], קבר רחל ו[[מערת המכפלה]]. הדברים פורסמו למחרת במנשר מיוחד. <br /> <br /> לקראת חג השבועות, הורה הרבי לפעול בהבאת ילדים לשמוע [[עשרת הדברות]], והוסיף הוראה מיוחדת: לרשום מספר ילדים רב ל[[אות בספר התורה של ילדי ישראל]] עד לחג. ההוראה התקבלה בישראל, וחסידי חב&quot;ד החלו לפעול במהירות בקיום ההוראה, שהתברר למעשה כפעולה שמיימית להצלחת המבצע שהסתיים בניסים רבים.<br /> <br /> לאחר המבצע אמר הרבי ביחידות כי ארצות הברית שמחה מפעולת ישראל במבצע, אך חוששת להראות את שמחתה בעולם{{הערה|יחידות מ[[ט' סיוון]] תשמ&quot;א. קובץ פניני העשור, חלק א', עמ' 15.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שי גפן, '''פעולות שממיות להצלחת מבצע תמוז בלהבות''', בתוך [[שבועון בית משיח]], גיליון מס' 324, עמ' 38 - 41, 45. <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[אבישי אפרגון]], [https://chabad.info/blogs/949841/ 42 שנה לנסי תקיפת הכור בעיראק – ערב חג השבועות תשמ&quot;א], באתר {{אינפו}}<br /> *הרב [[ירון צבי]], [https://chabad.info/news/war/1095051/ &quot;האיום האיראני&quot;: הניסים של הרבי בהפצצת הכור העיראקי] באתר {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *אל&quot;מ זאב רז, [https://www.hageula.com/news/miracles/19764.htm נס הפצצת הכור בעיראק] באתר {{הגאולה}} {{וידאו}}<br /> *הרב [[רפאל חרותי]], [https://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=133&amp;article=802 הכור האטומי - &quot;תמוז בלהבות&quot;] באתר {{חב&quot;ד בישראל|}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=769581 2025-05-23T05:42:34Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב פיינשטיין מכתב הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|ר' אברהם שמואל לוין ליד הרב [[משה פיינשטיין]], בקריאת מכתב שקיבל מהרבי]]<br /> ר' '''אברהם שמואל לוין''' (יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הינו חסיד חב&quot;ד ועסקן בענייני [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]], חבר הנהלת [[מרכז חב&quot;ד תל אביב ]] ומזכיר [[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]].<br /> <br /> בתחילת שנות הכ&quot;פים למד בישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ובשנים תשכ&quot;ו-תשכ&quot;ז למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בסמוך להתחלת לימודו בישיבה בכפר חב&quot;ד, נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי במהלכה הורה לו הרבי: &quot;כעת אסכם איתך שתכתוב לי כל חודש, רצוי שזה יהיה ביום כיפור קטן, אבל לא על מזג האוויר אלא על מה שאתה לומד&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16532&amp;CategoryID=2528 יחידות לרב אברהם שמואל לוין, גליון התקשרות פרשת עקב ה'תש&quot;פ].}}.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ב, עוד בהיותו בחור, התמנה למזכיר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]], ובמסגרת תפקידו קיים יחסים קרובים עם גדולי הרבנים בארצות הברית כגון הרב [[שמחה אלברג]] ועוד, וכן היה עוזרו האישי של הרב [[יוסף אליהו הנקין]] בארצות הברית, בין השנים [[תשכ&quot;ט]] - [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> בראש חודש ניסן תשל&quot;ד התחתן בקראון הייטס. החופה התקיימה ברחבת 770 ומסדר הקידושין היה הרב [[משה פיינשטיין]], מה שהוביל לפגישה חצי-רשמית עם הרבי, כאשר הרב פיינשטיין שהה ב[[יחידות]] משך כמחצית השעה, יחד עם הרב [[שמחה אלברג]], פגישה שזכתה לפרסום רב בעולם היהודי.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ב עלה להתגורר בארץ הקודש, ושימש כיועצו של שר המדע יובל נאמן. בשנת תשמ&quot;ז התפטר מתפקידו, ומונה לכתב העיתון &quot;[[ג'ואיש פרס]]&quot;.<br /> <br /> מאז פרשת &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; נתמנה למזכיר נשיאות [[הועד למען שלימות העם]].<br /> <br /> כן היה חבר הארגון [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]] שנוסד על מנת לעורר את יהדות העולם למען [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> כאשר התייסד [[קונגרס הרבנים למען השלום]] בשנת תשנ&quot;ה, נתמנה למזכיר הקונגרס.<br /> <br /> בנוסף לכך מינה אותו שליח הרבי ב[[תל אביב]], הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] לשמש כחבר הנהלת [[מרכז חב&quot;ד תל אביב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שבועון כפר חב&quot;ד]], '''סודות מהחדר''', ראיון עם הרב לוין, גיליון 1341, ט&quot;ו אלול תשס&quot;ט<br /> *שלום מגידמן, '''השליח החשאי''', שבועון כפר חב&quot;ד 1904 עמוד 37<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=31 הלוואי שנהיה כמו ר' שלמה חיים]''', טור מאת הרב לוין על ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לוין, אברהם שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ו]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=769580 2025-05-23T05:41:58Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב פיינשטיין מכתב הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|ר' אברהם שמואל לוין ליד הרב [[משה פיינשטיין]], בקריאת מכתב שקיבל מהרבי]]<br /> ר' '''אברהם שמואל לוין''' (יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הינו חסיד חב&quot;ד ועסקן בענייני [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]], חבר הנהלת [[מרכז חב&quot;ד תל אביב ]] ומזכיר [[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]].<br /> <br /> בתחילת שנות הכ&quot;פים למד בישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ובשנים תשכ&quot;ו-תשכ&quot;ז למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בסמוך להתחלת לימודו בישיבה בכפר חב&quot;ד, נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי במהלכה הורה לו הרבי: &quot;כעת אסכם איתך שתכתוב לי כל חודש, רצוי שזה יהיה ביום כיפור קטן, אבל לא על מזג האוויר אלא על מה שאתה לומד&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16532&amp;CategoryID=2528 יחידות לרב אברהם שמואל לוין, גליון התקשרות פרשת עקב ה'תש&quot;פ].}}.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ב, עוד בהיותו בחור, התמנה למזכיר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]], ובמסגרת תפקידו קיים יחסים קרובים עם גדולי הרבנים בארצות הברית כגון הרב [[שמחה אלברג]] ועוד, וכן היה עוזרו האישי של הרב [[יוסף אליהו הנקין]] בארצות הברית, בין השנים [[תשכ&quot;ט]] - [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> בראש חודש ניסן תשל&quot;ד התחתן בקראון הייטס. החופה התקיימה ברחבת 770 ומסדר הקידושין היה הרב [[משה פיינשטיין]], מה שהוביל לפגישה חצי-רשמית עם הרבי, כאשר הרב פיינשטיין שהה ב[[יחידות]] משך כמחצית השעה, יחד עם הרב [[שמחה אלברג]], פגישה שזכתה לפרסום רב בעולם היהודי.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ב עלה להתגורר בארץ הקודש, ושימש כיועצו של שר המדע יובל נאמן. בשנת תשמ&quot;ז התפטר מתפקידו, ומונה לכתב העיתון &quot;[[ג'ואיש פרס]]&quot;.<br /> <br /> מאז פרשת &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; נתמנה למזכיר נשיאות [[הועד למען שלימות העם]].<br /> <br /> כן היה חבר הארגון [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]] שנוסד על מנת לעורר את יהדות העולם למען [[מיהו יהודי]].<br /> <br /> כאשר התייסד [[קונגרס הרבנים למען השלום]] בשנת תשנ&quot;ה, נתמנה למזכיר הקונגרס.<br /> <br /> בנוסף לכך מינה אותו שליח הרבי ב[[תל אביב]], הרב [[יוסף שמואל גערליצקי]] לשמש כחבר הנהלת [[מרכז חב&quot;ד תל אביב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שבועון כפר חב&quot;ד]], '''סודות מהחדר''', ראיון עם הרב לוין, גיליון 1341, ט&quot;ו אלול תשס&quot;ט<br /> *שלום מגידמן, '''השליח החשאי''', שבועון כפר חב&quot;ד 1904 עמוד 37<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=31 הלוואי שנהיה כמו ר' שלמה חיים]''', טור מאת הרב לוין על ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לוין, אברהם שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ו]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=769071 2025-05-20T20:49:59Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''אברהם דוד ינובסקי'''([[תרנ&quot;ז]]-[[א' שבט]] [[תשל&quot;ט]]) היה חבר קהילת חב&quot;ד ב[[רמת גן]], קרוב משפחתו{{הערה|בן דוד של [[הרבנית חנה]].}} של הרבי, ו[[בעל מנגן]] חסידי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:אברהם דוד ינובסקי.png|ממוזער|מצבת הר' ינובסקי בבית העלמין בתל אביב]]<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ז]]{{הערה|על פי רישומי המצבה, נולד בניקולייב.}} לאביו ר' [[איסר ינובסקי]] רבה של קירווי-ראג פלך חרסון שבאוקראינה ובעל מנגן, ול [[דובה]] בת הרב [[אשר גרוסמן]]. בשעת הברית ונקרא על שם סבו מצד אמו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] שנפטר כשבע שנים קודם לכן.<br /> <br /> בילדותו, גדל בבית דודו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], בניקולייב{{הערה|1=[http://teshura.com/Reb%20Meir%20Shlomo%20Yanovski.pdf תשורה אודות הדוד ר' מאיר שלמה, ושם גם מופיעה תמונתו של הרב אברהם דוד (עמוד 10)].}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו בלומה, בת החסיד הרב [[יואל דוידסון]], רבה של העיירה אוסוועט.<br /> <br /> לאחר עלייתו לארץ הקודש, קבע את מגוריו ב[[רמת גן]], ועסק בעידוד הרבי בהפצת חסידות ו[[חזרת דא&quot;ח]], וקיים חליפת מכתבים עם הרבי, כשחלק מההתכתבות נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]]{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4950455/jewish/page.htm אגרת ג'תתנז], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4025.htm חלק י&quot;ב ד'כה], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4576.htm חלק י&quot;ג ד'תקעו], ועוד.}}.<br /> <br /> <br /> כמו רבים מבני המשפחה המורחבת, ניחן בחוש נגינה מפותח, השתתף באופן קבוע בהתוועדויות החסידיות בתל אביב, שם לימד את הנוכחים ניגונים עתיקים שונים.<br /> <br /> רעייתו בלומה נפטרה בבית בתם ברמת השרון בשבת קודש ב' אב תשכ&quot;א.<br /> <br /> נפטר ב[[א' שבט]] [[תשל&quot;ט]], ונטמן על יד רעייתו בבית עלמין הנצח ברמת השרון.<br /> <br /> ר' [[יואל כהן]] (אחיינו) מזכירו בערגה בסיפוריו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ינובסקי, אברהם דוד}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=768714 2025-05-19T18:54:53Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{מפנה|בן ציון בנימין אליטהויז|משמעות אחרת|בנימין אלטהויז}}<br /> [[קובץ:בן ציון בנימין אלטהויז.jpg|ממוזער|ר' בנימין עובר ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> ר' '''בן ציון בנימין (בינקע) אלטהויז''' ([[תרצ&quot;ד]] – [[י' שבט]] [[תשע&quot;ח]]) היה מחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק, ומחברי קהילת חב&quot;ד בקווינס.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ד]] לאביו ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] שהיה ממקורבי משפחת רבותינו נשיאינו ומראשי עסקני חב&quot;ד בארץ הקודש, ונקרא על שם סבו מצד אביו - ר' בנימין אלטהויז מניקולייב.<br /> <br /> בעודו בחור, היה מהראשונים שהגיעו ללמוד בחצרות קודשנו לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בשנת [[תשי&quot;ג]] נישא לטעמא בתו של הרב [[בנימין גורודצקי]], וזכה שהרבי ישמש כ[[מסדר קידושין]] וישתתף בחתונתם.<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר ב[[קראון הייטס]] ושימש במשך שנים רבות כמחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק.<br /> <br /> עד תשמ&quot;ח היה לו את הזכות להגיש לרבי את הספר תורה בהקפה הראשונה והאחרונה בליל [[שמחת תורה]]. <br /> <br /> ב[[פרשת הספרים]] המשיך להיות מיודד (ר&quot;ל) עם הצד שכנגד, בטענה שהוא לא מתערב, דבר שעורר זעם בקרב [[אנ&quot;ש]] ו[[תמימים|התמימים]].<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ח]] הוחלט בין החסידים שאסור שימשיך ליתן לרבי את הספר תורה, בה בשעה שעומד במלחמה נגד הרבי. כמה מהחסידים עצרו אותו פיזית מלגשת לבימה של הרבי ולהגיש את הספר תורה. במקומו נתן ר' [[חיים שלום דובער ליפסקער]] את הספר תורה להרבי.<br /> <br /> לאחר שמח&quot;ת תבע את הרב ליפסקער לדין תורה, והדין תורה הוקבע באופן בפלאי ביום הבהיר ראש חודש כסלו&lt;ref&gt;ראה [https://drive.google.com/file/d/1FhlCzmiejlBt4FxEfOMc4jZommUPwDwp/view?usp=drive_link כאן] (3:50:20) ווידיאו מהתועדות חסידים יום הבהיר ר&quot;ח כסלו תשמ&quot;ח, שם מדבר הרב ליפסקער בהתרגשות רבה על הזכות שיש לו שייכות להדין תורה, עיין שם.&lt;/ref&gt;, שבסופו זכה הרב ליפסקר בדין לשמחת אנ&quot;ש והתמימים.<br /> <br /> בהמשך לזה, עבר לגור בקווינס, עד לפטירתו בגיל 85 ביום שישי [[י' שבט]] [[תשע&quot;ח]]. הלווייתו התקיימה בו ביום, והוא נטמן בערב שבת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, שושנה קורן - [[קווינס]], [[ניו יורק]].<br /> *בתו, אסתר רייטמן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]].<br /> *בתו, רבקה סנדרס - [[ניו יורק]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/109056 ידיעה אודות פטירתו ותמונות מחייו] {{Col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, בן ציון בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקווינס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ח]]<br /> [[en:Ben Tzion Binyamin (Binke) Althaus]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96&diff=768707 2025-05-19T18:47:49Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{מפנה|בן ציון בנימין אליטהויז|משמעות אחרת|בנימין אלטהויז}}<br /> [[קובץ:בן ציון בנימין אלטהויז.jpg|ממוזער|ר' בנימין עובר ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> ר' '''בן ציון בנימין (בינקע) אלטהויז''' ([[תרצ&quot;ד]] – [[י' שבט]] [[תשע&quot;ח]]) היה מחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק, ומחברי קהילת חב&quot;ד בקווינס.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ד]] לאביו ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] שהיה ממקורבי משפחת רבותינו נשיאינו ומראשי עסקני חב&quot;ד בארץ הקודש, ונקרא על שם סבו מצד אביו - ר' בנימין אלטהויז מניקולייב.<br /> <br /> בעודו בחור, היה מהראשונים שהגיעו ללמוד בחצרות קודשנו לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בשנת [[תשי&quot;ג]] נישא לטעמא בתו של הרב [[בנימין גורודצקי]], וזכה שהרבי ישמש כ[[מסדר קידושין]] וישתתף בחתונתם.<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר ב[[קראון הייטס]] ושימש במשך שנים רבות כמחנך בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניו-יורק.<br /> <br /> עד תשמ&quot;ח היה לו את הזכות להגיש לרבי את הספר תורה בהקפה הראשונה והאחרונה בליל [[שמחת תורה]]. <br /> <br /> ב[[פרשת הספרים]] המשיך להיות מיודד (ר&quot;ל) עם הצד שכנגד, ועמד גם לצידם כל משך הזמן, בטענה שהוא לא מתערב,דבר שעורר זעם בקרב [[אנ&quot;ש]] ו[[תמימים|התמימים]].<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ח]] הוחלט בין החסידים שאסור שימשיך ליתן לרבי את הספר תורה, בה בשעה שעומד במלחמה נגד הרבי. כמה מהחסידים עצרו אותו פיזית מלגשת לבימה של הרבי ולהגיש את הספר תורה. במקומו נתן ר' [[חיים שלום דובער ליפסקער]] את הספר תורה להרבי.<br /> <br /> לאחר שמח&quot;ת תבע את הרב ליפסקער לדין תורה, והדין תורה הוקבע באופן בפלאי ביום הבהיר ראש חודש כסלו&lt;ref&gt;ראה [https://drive.google.com/file/d/1FhlCzmiejlBt4FxEfOMc4jZommUPwDwp/view?usp=drive_link כאן] (3:50:20) ווידיאו מהתועדות חסידים יום הבהיר ר&quot;ח כסלו תשמ&quot;ח, שם מדבר הרב ליפסקער בהתרגשות רבה על הזכות שיש לו שייכות להדין תורה, עיין שם.&lt;/ref&gt;, שבסופו זכה הרב ליפסקר בדין לשמחת אנ&quot;ש והתמימים.<br /> <br /> בהמשך לזה, הרחיקו אותו מליובאוויטש לגמרי, ועבר לגור בקווינס, עד לפטירתו בגיל 85 ביום שישי [[י' שבט]] [[תשע&quot;ח]]. הלווייתו התקיימה בו ביום, והוא נטמן בערב שבת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, שושנה קורן - [[קווינס]], [[ניו יורק]].<br /> *בתו, אסתר רייטמן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]].<br /> *בתו, רבקה סנדרס - [[ניו יורק]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/109056 ידיעה אודות פטירתו ותמונות מחייו] {{Col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, בן ציון בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקווינס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ח]]<br /> [[en:Ben Tzion Binyamin (Binke) Althaus]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%93%D7%A9&diff=766936 2025-05-12T13:20:28Z

<p>37.60.47.113: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ירחמיאל חדש .png|שמאל|ממוזער|250px|ר' ירחמיאל חדש עם נכדיו גרשון דובער ובצלאל שיף]]<br /> [[קובץ:ירחמיאל חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירחמיאל חדש בשנותיו האחרונות]]<br /> הרב '''ירחמיאל חדש''' ([[תרל&quot;ט]] (לערך) - [[ד' תשרי]] [[תשכ&quot;ט]]) היה מתלמידיה הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומנכבדי הקהילה החב&quot;דית ב[[סמרקנד]] שזכה לאריכות ימים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] סרקיישצענע שבאוקראינה בסביבות שנת [[תרל&quot;ט]] לאביו ר' בצלאל חדש.<br /> <br /> בשנת [[תרנ&quot;ו]] עברו בכפר מספר חסידי חב&quot;ד מ[[ווילנה]] בדרכם ל[[ליובאוויטש]] והחליט להצטרף אליהם לנסיעתם. כך זכה להיות מהתלמידים הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שהיוו את הגרעין הראשוני להקמתה.<br /> <br /> בזמן לימודיו בישיבה נודע כגאון ובעל זכרון נדיר, שמלבד למדנותו ב[[תורת הנגלה]] השקיע שעות רבות בלימוד [[תורת החסידות]] עד שידע את כל ה[[לקוטי תורה]] בעל פה.<br /> <br /> בהגיעו לפרקו נשא לאשה את בתו של ה[[משגיח]] הרב [[זאב לויטין]], ונשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להתגורר בפטרוזבודסק הסמוכה ל[[פטרבורג]] על מנת להשפיע על תושבי המקום (קנטוניסטים שהשתחררו אחרי 25 שנה מצבא הצאר, והקימו משפחות) להתחזק בשמירת תורה ומצוות ולשמש כדמות רוחנית ב[[עיירה]].<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] שימש במשרות תורניות שונות, תחילה התמנה כרב ב[[פאהאר]], ולאחר מכן כ[[שחיטה|שוחט ובודק]] ב[[נעוועל]] ובעיירות נוספות.<br /> <br /> לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] התיישב ב[[סמרקנד]] שם נפטר בשיבה טובה ב[[ד' תשרי]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[שמואל לויטין]].<br /> *בתו הבכורה מרת דאבא, אשת הרב שמואל גורביץ.<br /> *בנו, הרב [[אלתר אלחנן בצלאל חדש]].<br /> *בתו מרת ביילא, אשת הרב [[מנחם מענדל גורליק]].<br /> *בתו מרת מלכה, רעייתו של הרב [[יוסף חיים שיף]] - מחסידי חב&quot;ד ב[[סמרקנד]].<br /> *בתו מרת פריידא, רעיית הר' [[סימון יעקובשווילי]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/145858 עשן הרכבת של הרבי | ר' בצלאל שיף] {{COL}}<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 147-156.<br /> {{מיון רגיל:חדש, ירחמיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנוול]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפאהאר]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91_(%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F)&diff=764832 2025-05-05T05:13:02Z

<p>37.60.47.113: /* מתפללים מפורסמים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נחלת בנימין 5.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הכניסה לבית הכנסת, ניתן לראות בקטן את השלט &quot;בית הכנסת מרכז חב&quot;ד&quot;. תמונה מסביבות שנת תש&quot;ל]]<br /> '''בית כנסת מרכז חב&quot;ד [[תל אביב]]''' (ידוע יותר על שם הרחובות בהן שכן בית הכנסת: מונטיפיורי, '''נחלת בנימין''', וכיום יבנה) הוא [[בית כנסת]] חב&quot;די מהראשונים ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בית הכנסת היווה את המרכז של קהילת חב&quot;ד בתל אביב, שהייתה מהקהילות המרכזיות{{הערה|באותה תקופה היו קהילות חב&quot;דיות גדולות בירושלים, תל אביב ובשנים מאוחרות גם בכפר חב&quot;ד}} בארץ הקודש בעשר שנים האחרונות של [[הדור השישי]] ובימי הבראשית של [[הדור השביעי]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> <br /> [[קובץ:התוועדות נחלת בנימין 02.jpg|ממוזער|התוועדות בבית הכנסת &quot;נחלת בנימין&quot; ובשולחן הקידמי נראים הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[אלימלך קפלן]], הרב [[אליעזר קרסיק]]]]<br /> {{חלונית<br /> |תוכן='''בראש חודש שבט תשי&quot;ד כתב הרבי:'''<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|אל הגבאים והמתפללים דבית הכנסת מרכז חב&quot;ד תל אביב}}<br /> <br /> ד' עליהם יחיו<br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> נצטערתי להשמועות אשר לא בכל יום יש מנין להתפלל בציבור בביהכ&quot;נ שלהם, ולא עוד אלא שבאיזה ימים בית הכנסת אפילו סגור לגמרי.<br /> <br /> בודאי למותר להעיר אשר אם בכל הזמנים ובכל המקומות היו בתי כנסיות ובתי מדרשות - &quot;מקדש מעט&quot;, שמהם תצא תורה לכל הסביבה, על אחת כמה וכמה שההכרח בזה גדול פי כמה בזמנינו זה ובפרט בארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו, אשר עיני ה&quot;א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.<br /> <br /> ובימים אלו דחודש שבט, בו יום ההילולא של נשיאנו כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, ובשבתות שלפניו ושלאחריו עת רצון היא וימי סגולה להתחזק ולמצוא דרכים המתאימים לתקן את הנ&quot;ל באופן אשר מכאן ולהבא יהי' בית הכנסת ובית מדרש פתוח בכל יום ובכל לילה, מקום תפלה ותורה, תורה ברבים, בתורת הנגלה ותורת החסידות.<br /> <br /> וידוע מסורת רבינו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר) והשלחן ערוך (פוסק בנגלה) אשר &quot;בגלל המסירת נפש הלזו על תורת החסידות פסקו בבי&quot;ד של מעלה, אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה&quot; (קצורים והערות לספר לקוטי אמרים, סוף עמ' קכ&quot;ב).<br /> <br /> בברכת הצלחה בענין הנ&quot;ל הוא מקדש מעט ובפעולותיהם בקדש בכלל.<br /> <br /> המחכה לבשורות טובות.<br /> |מקור=אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שעח}}<br /> ===מונטיפיורי===<br /> <br /> קבוצה{{הערה|הערך מבוסס על כתבותיו של ר' [[שניאור זלמן ברגר]], במיוחד בכתבה בבטאון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 696.}} גדולה מהחסידים שיצאו מרוסיה בשנים [[תרצ&quot;ד]]-[[תרצ&quot;ז|ז]] עלו לארץ ישראל. תחילה, שכרו החסידים דירה קטנה לבית כנסת ברחוב מונטיפיורי 36, ובו התפללו, התוועדו וחיו את חייהם החסידיים. רב בית הכנסת היה הרב [[שלמה יוסף זווין]] עד מעברו לירושלים, אז נבחר הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] לתפקיד.<br /> <br /> ===נחלת בנימין===<br /> הקהילה החב&quot;דית במקום הלכה והתרחבה, ובית הכנסת הישן ברחוב מונטיפיורי היה צר מהכיל את המתפללים. בשנת [[ת&quot;ש]] עברו המתפללים להתפלל בבית הכנסת, במקום שכור בדמי מפתח{{הערה|&quot;דמי מפתח&quot; הוא כינוי למחיר שמשולם לבעל נכס, לרוב על ידי הדייר, עבור הזכות לשכור את הנכס לתקופה בלתי מוגבלת. הרוכש זכויות בנכס בדמי מפתח משלם לבעל הנכס מחיר השווה בדרך כלל ל-60% משווי הבעלות בו ומקבל את המפתח לנכס, ומכאן כינוי העסקה, השכירות בדרך כלל בעסקה כזו נמוכה מאוד מהמקובל בשוק, וע&quot;פ רוב אינה נתנת להעלאה}} ברחוב נחלת בנימין{{הערה|רחוב נחלת בנימין ידוע כיום בעיקר בזכות המדרחוב הנמצא בחלקו הצפוני שבו פועל יריד אומנות. כמו כן הוא ידוע בזכות חנויות הבדים הרבות הנמצאות לכל אורכו.}} 23. בית הכנסת מוקם בקומה ראשונה, ובקומה השניה שכן 'שטיבל' של חסידי [[גור]]{{הערה|הקומה השנייה נמכרה מאוחר יותר לאנשים פרטיים.}}.<br /> <br /> ===ועד הבנין===<br /> [[ספר תורה|ספרי התורה]] בבית הכנסת, היו מושאלים, וביוזמת המתפללים החלה בשנת [[תש&quot;ב]] כתיבת ספר תורה במיוחד לבית הכנסת, ובו' בכסלו [[תש&quot;ג]] הוכנס הספר. הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כרב הקהילה, כאב את העובדה שטרם נבנה בית הכנסת ראוי לשמו, שכן גם מבנה בית הכנסת בנחלת בנימין היה צר מהכיל את מתפללי בית הכנסת ואת ההתוועדויות החסידיות שנערכו בו. באותו אירוע רב משתתפים של הכנסת ספר תורה, הוא נשא דברים בנושא. בפתיחת דבריו ציטט ממכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בנוגע לבניית בית הכנסת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5244.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]}}. ולאחר מכן דיבר אודות מעלת וחשיבות בניית בית כנסת חב&quot;ד בתל אביב: {{ציטוטון|אני חושב שלמותר לבאר לאנ&quot;ש גודל הנחיצות בבנין בית כנסת חב&quot;ד, כל אגודה ואגודה פה יש לה מקומה, ואנחנו שהננו באמת כל העורק חיים ביהדות אין לנו מקום, ביומא דפגרא כמו בי&quot;ט כסלו וכדומה, מוכרחים הרבה אנ&quot;ש ללכת הביתה באין אפשרות בשום אופן להיכנס, ואם היה אצלנו מקום קבוע היו מתרבים המתפללים כל השנה}}.<br /> <br /> בו במקום נבחרו חברי ועד הבנין מקרב המתפללים הקבועים: הרב [[אליעזר קרסיק]] עצמו, ר' נחום יהושע ארשלר, ר' [[פנחס אלטהויז]], ר' [[משה גוראריה]], ר' יצחק אייזיק קריבושיי, ר' ישעיהו גינזבורג, ר' [[נפתלי דוליצקי]], ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]] ור' משה פישקין.<br /> <br /> שבוע לאחר מכן התקיימה אסיפה ראשונה, במהלכה מונה רב הקהילה ליו&quot;ר הועד. באסיפה הוחלט כי הועד צריך להשיג מגרש לבנייה במרכז העיר, שיתאים לבנין בית כנסת גדול עם כל הפרטים שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ דרש במכתב הנזכר.<br /> <br /> כצעד ראשון, תרם כל אחד מהנוכחים סכום כסף לבניית בית הכנסת. כשבוע לאחר האסיפה, בכ&quot;ב כסלו, כתבו חברי הועד לרבי הריי&quot;צ אודות הקמת הועד, וכי כבר החלו ברישום הועד בממשלה. החברים אף ביקשו מהרבי ברכה, וסיוע כספי.<br /> <br /> לאחר קשיים רבים הפעילות להקמת בית הכנסת הופסקה. גם בשנים הבאות נערכו ניסיונות שונים להתארגן לקראת בניית בית כנסת ראוי לשמו, אך ללא הצלחה. כך נותרה קהילת חב&quot;ד בתל אביב במשך עשרות בשנים במבנה הצר יחסית ובדמי מפתח.<br /> <br /> מאז שנת [[תשמ&quot;ו]] קטע הרחוב שלפני הבית הכנסת הפך ל{{מונחון|מדרחוב|רחוב עם תנועת כלי רכב והולכי רגל במשותף,}}. אזור &quot;נחלת בנימין&quot; כיום נחשב למקום יוקרתי של אמנים, אך במשך שנים המקום היה פשוט יותר{{הערה|חלק מהתוכן להלן מתוך [https://col.org.il/news/115660 רגע לפני הריסת בית הכנסת: הרב בוטמן משחזר] {{COL}}}}.<br /> <br /> ===שיפוץ וחידוש===<br /> בית הכנסת היה פשוט במראהו, בהתחלה היה שני חדרים, ובשנים מאוחרות יותר בנו את העזרת נשים בשלושה שלבים.<br /> <br /> הרב [[חיים שמריהו גוראריה]] תרם את הארון קודש, ונמכרה לו הזכות בשש וחצי אלף דולר, סכום שהספיק לא רק לבנין ארון קודש מפואר אלא גם לדברים נוספים. סביב כותלי בית הכנסת היו ארונות ספרים רבים, עם ספרי נגלה וחסידות, ובראשם ספרי הרבי.<br /> <br /> בשנות המ&quot;מים, יהודי שהתקרב לתורה ומצוות על ידי הרב [[שלום בער בוטמן]] בשם משה גוסרוו לנצ'ביקי, תרם ריהוט ושיפוץ של כל בית הכנסת. וכן המנורות, אך שלטי ההקדשות על המנורות נשארו ישנים שתרמו זקני החסידים על שם יקיריהם. על פי הוראת משפיע בית הכנסת הרב בוטמן, נשארו שני שולחנות ישנים וספסל כהמשך של הדורות: &quot;כי עליהם חסידים בכו ביום הכיפורים, ורקדו בשמחת תורה&quot; כדבריו.<br /> <br /> במערב בית הכנסת היה מטבחון קטן, שממנו הוציאו במהלך השנים כיבוד עשיר להתוועדויות ולקידושים. בקיר הצפוני של בית הכנסת הייתה תלויה תמונה של הרבי. ולידה לוח כולל חב&quot;ד.<br /> בפינה דרומית מזרחית יש מקום מיוחד לרב בית הכנסת. על המפה בסטנדר של החזן מוזכר הרב הראשון של בית הכנסת הרב קרסיק.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר הקימו אוהל גדול בחצר האחורית של בית הכנסת, במקום בו עמדה ה[[סוכה]], בו התקיימו הקידושים וההתוועדויות לנשים.<br /> <br /> ===האווירה בבית הכנסת===<br /> [[קובץ:התוועדות נחלת בנימין.jpg|ממוזער|שמחה משפחתית ב'נחלת בנימין'. בראש השולחן יושבים הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]] והרב [[שאול דובער זיסלין]], מאחור עומדים ר' [[ישראל צבי הבר]] ור' [[יעקב פלס]]]]<br /> על האווירה המיוחדת בבית הכנסת בימים ההם, סיפר הרב [[יצחק גנזבורג|יצחק (איצק'ה) גנזבורג]]{{הערה|בספרו &quot;חייל בשירות הרבי&quot;}}:<br /> {{ציטוטון|בית הכנסת שקק חיים מהשעות המוקדמות של הבוקר, עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב קרסיק מסר שיעור בגמרא; הרב שלמה תומרקין מסר שיעור ב[[עין יעקב]], והרב נחום גולדשמיד מסר שיעור בחסידות.<br /> &quot;הייתה תקופה שבכל שבת בבוקר היו הולכים לביתו של אחד מאנ&quot;ש לשיעור חסידות, כל שבת בבית אחר. פעם זה היה בביתו של הרב קרסיק, פעם בביתו של הרב [[משה ירוסלבסקי]], ופעם בביתנו. הרעיון היה להפיח חיים בבתי אנ&quot;ש. רק לאחר השיעור היו הולכים כולם יחד להתפלל בבית הכנסת.}}<br /> <br /> הרב [[חיים אשכנזי]] סיפר:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;מרכז החיים היה בבית הכנסת: ההתוועדויות, השיעורים וכל הווי החיים היה בבית הכנסת. תמיד חיפשו 'יומא דפגרא' או סיבות אחרות כדי לבוא לבית הכנסת, מי שהיה לו קצת זמן פנוי, הגיע לבית הכנסת ישב ולמד, זה מה שאיחד את הקהילה, התוועדו, התפללו יחד, למדו חסידות ונגלה, התווכחו ביחד, התחבקו ביחד. הכל היה בבית הכנסת}}<br /> <br /> === ההתוועדויות ===<br /> מרכז החיים בבית הכנסת היו ה[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> בכל '[[שבת מברכים]]' ובשבתות הקרובות ליומי דפגרא, התקיימה [[התוועדות]] חסידית <br /> והמתוועדים, רובם בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], השרו אווירה חסידית מיוחדת.<br /> <br /> ביומי דפגרא חסידיים כמו [[י&quot;ט כסלו]] ו[[י&quot;ב תמוז]], היו נערכות גם התוועדויות בהשתתפות הקהל הרחב, וחשובי החסידים היו נואמים: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], ר' [[נחום גולדשמיד]] ועוד.<br /> <br /> הרב משה גוראריה והרב קרסיק, היו מראשי המדברים בהתוועדויות בשבתות, בעוד שעל מלאכת הניגונים ניצחו ברמה ר' [[נחום גולדשמיד]] ור' [[פינייע אלטהויז]], שניהם היו בעלי מנגנים מופלאים. כשהם היו מנגנים, הייתה משתררת דממה. היו להם ניגונים קבועים מהחביבים עליהם, עד שהיו נקראים &quot;הניגון של נחום&quot; ו&quot;הניגון של פינייע&quot;.<br /> <br /> התוועדויות בבית הכנסת, היו מתקיימות כמעט כל שבת, והיו נמשכות עד שעת מנחה בערך ולאחר מנחה הייתה חזרת חסידות. לא תמיד היו חוזרים הביתה בצהרי יום השבת והכיבוד היה תואם לימים ההם: דג מלוח ומעט מזונות, '[[משקה]]' ומים מהברז. אפילו 'שתיה קלה' לא הייתה, גם לא סודה. בפעם הראשונה שהביאו בקבוקי סיפון וסודה. הייתה התנפלות רבתי, וזרקו אותם מהשולחנות. להביא סודה להתוועדות?!, הדבר היה מופרך{{הערה|מפי הרב חיים אשכנזי רב בית הכנסת}}{{הערה|מנחם זיגלבוים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=46990 חסידים בוערים בנחלת בנימין]''' [[שבועון בית משיח]] גליון 699}}.<br /> <br /> === אסיפות בבית הכנסת ===<br /> [[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב'נחלת בנימין' בשנת [[תשי&quot;ב]]. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br /> אסיפות ציבוריות רבות וחשובות נערכו בבית הכנסת. ביניהם גם חלק מאסיפות [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ===אסיפת ההכתרה של הרבי===<br /> האסיפה החשובה ביותר, הייתה ביום ראשון בערב, י&quot;א בשבט תש&quot;י, בעקבות הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרב זיסלין, הרב יודאסין, ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].<br /> <br /> הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את &quot;הרמ&quot;ש&quot; לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב&quot;ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ורבים מחסידי חב&quot;ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ&quot;ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי&quot;צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|&quot;רבותיי, אני מכיר את הרמ&quot;ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!&quot;.}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד בכל רחבי הארץ. <br /> <br /> אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על מנת לקשר את כל חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב&quot;ד בנחלת בנימין{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}}.<br /> <br /> ===אסיפת ייסוד הרשת===<br /> בעקבות הוראת הרבי להקים את [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, התכנסו החסידים לאסיפה בבית כנסת נחלת בנימין, והחלו בגיבוש מתווה לתוכנית התארגנות להקמת הרשת, וחרף האתגרים החסידים השתדלו בכל כוחם למלאות בקשתו של הרבי וההצלחה ידועה{{הערה|[[אוצר החסידים ארץ הקודש]] - בפרק על חב&quot;ד בתל אביב}}.<br /> <br /> ===אסיפת חיזוק עם שלוחי הרבי (תשט&quot;ז)===<br /> בעקבות [[רצח יד החמישה|הרצח שארע בבית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] בא' אייר תשט&quot;ז, [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט&quot;ז)]] נשלחה על ידי [[הרבי]] כדי לחזק את [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> השלוחים ערכו מסע חיזוק בארץ במשך שלושה שבועות וביום שלישי, ט&quot;ז מנחם אב תשט&quot;ז בשעות הערב נפגשו כל השלוחים בבית הכנסת נחלת בנימין והתוועדו עם אנ&quot;ש. נאמו השלוחים התמימים [[שמואל פוגלמן]], [[יהודה קרינסקי]] ו[[שלום דובער שמטוב]].<br /> <br /> ===שמחת תורה בבית הכנסת===<br /> שמחת הקהילה ב[[שמחת תורה]] החלה בבית אחד החסידים, התפרצה לרחוב והתכנסה לאווירה משמחת במיוחד בבית הכנסת. בתחילה היו [[התוועדות|מתוועדים]] בליל שמחת תורה עד שעה מאוחרת בבית ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]], ובשנים הבאות בבית הרב קרסיק. בתום ההתוועדות היו הולכים בתהלוכה לבית הכנסת כשלאורך כל רחוב מזא&quot;ה היו עושים '[[קולע]]'ס' ורוקדים. במצב זה היו מגיעים אל בית הכנסת בשעה מאוחרת למדי, ומתחילים ב'[[אתה הראת]]'. בשעה הזאת סיימו כבר מתפללי שאר בתי הכנסת את ההקפות ואת סעודות החג, והיו מגיעים לראות את ההקפות של חסידי חב&quot;ד ובית הכנסת היה מלא מפה לפה.<br /> <br /> [[שמחה]] אמיתית שררה במקום. החסידים כולם שהיו אחרי הרבה '[[משקה]]', 'הוציאו' יותר מה[[פנימיות]] שלהם, והיה מה לשמוע ולראות.<br /> <br /> גם בלקיחת '[[משקה]]' היה סדר מיוחד. היו חסידים שלקחו 'משקה' בליל שמחת תורה, כמו ר' בן ציון וונגרובר ועוד, והיו שלקחו משקה ביומו של שמחת תורה (ואף פעם לא שינו את הסדר!) כמו ר' [[יודל שמוטקין]] ור' [[ניסן עבער]]. זו לא הייתה שתיה לשם שתיה, אלא ביטוי חסידי אמיתי של תחושת השמחה.<br /> <br /> ===קירוב אישי ציבור===<br /> בית הכנסת, נודע בין היתר, כמקום בו התקרבו אישי ציבור לחב&quot;ד. מר [[זלמן שז&quot;ר]], לימים [[פרזידנט]] השלישי של [[מדינת ישראל]], התקרב לחסידות חב&quot;ד גם דרך התוועדויות אלו בנחלת בנימין.<br /> <br /> היו אישי ציבור נוספים שהתקרבו בצורה כלשהי ליהדות וחסידות, על ידי תפילה או התוועדות בה נטלו חלק בבית הכנסת.<br /> <br /> ==רבני בית הכנסת==<br /> כבית הכנסת המרכזי של חב&quot;ד בתל אביב, רב בית הכנסת באופן מסורתי הינו רב קהילת חב&quot;ד בתל אביב כולה.<br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]] (?)<br /> *הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] - מ(?) עד פטירתו בשנת [[תש&quot;כ]].<br /> *חתנו - הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו בשנת [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו - הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> *חתנו - הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום. מוסר בבית הכנסת שיעור בחסידות בליל שבת ובשבת בבוקר לפני התפילה.<br /> <br /> ===חזרת מאמרי חסידות===<br /> בדרך כלל היו שניים שחוזרים חסידות בשבת בשעת רעוא דרעוין: הרב קרסיק, וגיסו הרב משה גוראריה. הם היו חוזרים דא&quot;ח לסירוגין. המתפללים זוכרים כי כולם ישבו ושמעו את המאמר גם כאשר שבת יצאה זה מכבר.<br /> <br /> סדר זה, נמשך עד לפטירתו של הרב קרסיק בשנת תש&quot;כ, ולאחר מכן נוספו לחוזרי המאמרים עוד כמה מן המתפללים הקבועים, וביניהם: הרב [[ישראל צבי הבר]] והרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]].<br /> <br /> ===משפיעי בית הכנסת===<br /> [[קובץ:התוועדות נחלת בנימינית.jpg|ממוזער|התוועדות בבית הכנסת. מימין לשמאל: ר' [[מיכאל דבורקין]], ר' שלמה אורנשטיין, ר' [[פיניע אלטהויז]], ר' [[משה אשכנזי]] ור' צבי גינזבורג]]<br /> בבית הכנסת היו דמויות הוד רבות, חלקם באופן קבוע וחלקם כמבקרים.<br /> <br /> בשנים הראשונות, היו [[משפיע|משפיעי]] בית הכנסת חשובי החסידים, שהגיעו באותן שנים לארץ הקודש ר' [[זלמן משה היצחקי]], והמשפיע הנודע ר' [[מיכאל דבורקין]].<br /> <br /> לאחר שר' זלמן משה לקה בשיתוק, ור' מיכאל עבר לחצרות קודשנו, נטלו את ההנהגה, כמשפיע שימש המשכיל הנודע בחסידות הרב [[משה גוראריה]], ואחיינם החסיד הרב [[נחום גולדשמיד]]. השניים היו משלימים אחד את השני כל אחד עם גישתו שלו, לעיתים היו ביניהם אף מחלוקות שהם לשם שמיים, אך אחוות החסידים ניצחה לבסוף. לאחר פטירתם הותירו חלל ריק, שכן בני הדור הקודם רובם נפטרו, ולא היה מי שימלא את מקומם. מספר שנים חלפו, ובהתוועדות י&quot;ט כסלו [[תשל&quot;ז]] הורה [[הרבי]] כי בכל קהילה חב&quot;דית, יש צורך למנות משפיע אחד או שניים. בעקבות הוראה זו, מונו משפיעים בקהילות חב&quot;ד בכל רחבי תבל.<br /> <br /> בעקבות כך בקהילת חב&quot;ד בתל אביב הוחלט למנות למשפיעי הקהילה את הרב [[ישראל צבי הבר]] ואת הרב [[שלום בער בוטמן]]. סוכם כי הרב הבר יתוועד ב[[אידיש]], והרב בוטמן ב[[עברית]], וכך לא יפול הנטל על אחד מהם.<br /> <br /> כארבע שנים כיהנו שני המשפיעים; הם התוועדו יחדיו, וסייעו למתקרבים חדשים בתחילת דרכם. כעבור ארבע שנים נסע הרב הבר ל[[רומניה]] בשליחות הרבי, ומאז כיהן הרב [[שלום בער בוטמן]] כמשפיע קהילת חב&quot;ד בתל אביב. בנוסף, הרב בוטמן שימש כ[[בעל קורא]] בבית הכנסת.<br /> <br /> ===גבאי בית הכנסת===<br /> בית הכנסת הצטיין תמיד בסדר וניקיון, כיבוד כדבעי בקידושים ובהתוועדויות, ועליות מסודרות, וזאת בזכות ה[[גבאי]]ם וביניהם:<br /> *הרב [[שלום חסקינד]]<br /> *הרב [[אלתר חנין]] <br /> *הרב [[ישראל צבי הבר]]<br /> *הרב [[יחזקאל רייכמן]]<br /> *הרב [[שלום בער בוטמן]]<br /> *הרב [[בועז סגל]] - כיום<br /> <br /> ===מתפללים מפורסמים===<br /> בית הכנסת הינו אבן שואבת לאנשים מכל החוגים והסגנונות שהיו מגיעים במיוחד להנות מהאווירה המיוחדת של בית הכנסת, להלן רשימה, של מתפללים קבועים או מבקרים, שהיוו או מהווים חלק מהפסיפס המיוחד של בית הכנסת.<br /> <br /> הרשימה דלהלן, לא כוללת הרבנים המשפעים הגבאים וכיוצ&quot;ב. (שמופעים ברשימות הסמוכות).<br /> *הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]]{{הערה|היה מגיע להתוועדויות שונות, כגון י&quot;ט כסלו, ושמחת תורה, ועוד.}}, אחיו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> *הרב [[בן ציון שניאורסון]], גיסו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * הרב [[ברוך אליהו שניאורסון]], נכד האדמו&quot;ר הרב [[שמריה נח מבוברויסק]].<br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> *הרב [[שמער'ל גוראריה]].<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]].<br /> *הרב [[שאול דובער זיסלין]].<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]].<br /> *הרב [[יואל כהן]].<br /> *הרב [[משה דובינסקי]].<br /> *הרב [[מיכאל דבורקין]].<br /> *הרב [[אורי בן שחר]].<br /> *הרב [[יצחק גנזבורג]].<br /> *הרב [[יעקב פלס]].<br /> *הרב [[אליהו דז'יאלובסקי]].<br /> *הרב [[יהודה שמוטקין]].<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]].<br /> *הרב [[נפתלי דוליצקי]].<br /> *הרב [[מנחם מן ליפסקר]]<br /> *הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]].<br /> <br /> ==בית הכנסת כיום==<br /> <br /> ===רחוב יבנה===<br /> בשנים האחרונות הודיעו בעלי הבנין שרוצה לשפץ כל המקום, ובנתיים עברו המתפללים לבית כנסת ברחוב יבנה וכשתסתיים הבניה יחזור בית הכנסת למקומו באופן רחב יותר.<br /> הבניין בו שכן בית הכנסת חב&quot;ד הנוסטלגי ב'נחלת בנימין' בתל אביב, ורשם פרק מפואר בתולדות ימי חב&quot;ד, נהרס בשנת [[תשע&quot;ט]] עד יסודותיו בהחלטת הבעלים של הבנין על מנת להקים בנין חדש וגדול יותר.<br /> <br /> כשיבנה במקום בניין חדש יוקצה מקום לבית הכנסת.<br /> <br /> בני הקהילה, בראשות הרב [[שלמה הלפרן]], עברו להתפלל ב[[בית כנסת]] אחר ברחוב יבנה הסמוך.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת אהל יצחק (יפו)]]<br /> *[[בית כנסת גאולת ישראל]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''חייל בשירות הרבי''', תולדות ר' [[איצ'קה גנזבורג]]<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''עבד אברהם אנכי''', תולדות הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> * '''איש חסיד היה''', תולדות הרב [[שמער'ל גוראריה]]<br /> * '''בדרכי החסידים''', ר' [[יואל כהן]]<br /> * [[יוסף אשכנזי]], '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' בארץ הקודש.<br /> *[[יוסף אשכנזי]], '''[[הרב מרדכי שמואל אשכנזי (ספר)]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46645 בתי כנסת חב&quot;ד בתל אביב], [[שניאור זלמן ברגר]] {{בית משיח}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=46990 חסידים 'בוערים' ב'נחלת בנימין'], [[מנחם זיגלבוים]] {{בית משיח}}<br /> *[https://col.org.il/news/115660 רגע לפני הריסת בית הכנסת: הרב בוטמן משחזר] {{COL}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=51408 'אש בוערת' בנחלת בנימין] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79581 תלמידי נווה צדק התוועדו ב'נחלת בנימין'] {{אינפו}}<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=12857 מעמד הכתרת הרב חיים אשכנזי לרב בית הכנסת] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=100114 חבר הכנסת דב חנין, זוכר את בית הכנסת &quot;נחלת בנימין&quot;] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91_(%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F)&diff=764831 2025-05-05T05:12:38Z

<p>37.60.47.113: /* מתפללים מפורסמים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נחלת בנימין 5.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הכניסה לבית הכנסת, ניתן לראות בקטן את השלט &quot;בית הכנסת מרכז חב&quot;ד&quot;. תמונה מסביבות שנת תש&quot;ל]]<br /> '''בית כנסת מרכז חב&quot;ד [[תל אביב]]''' (ידוע יותר על שם הרחובות בהן שכן בית הכנסת: מונטיפיורי, '''נחלת בנימין''', וכיום יבנה) הוא [[בית כנסת]] חב&quot;די מהראשונים ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בית הכנסת היווה את המרכז של קהילת חב&quot;ד בתל אביב, שהייתה מהקהילות המרכזיות{{הערה|באותה תקופה היו קהילות חב&quot;דיות גדולות בירושלים, תל אביב ובשנים מאוחרות גם בכפר חב&quot;ד}} בארץ הקודש בעשר שנים האחרונות של [[הדור השישי]] ובימי הבראשית של [[הדור השביעי]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> <br /> [[קובץ:התוועדות נחלת בנימין 02.jpg|ממוזער|התוועדות בבית הכנסת &quot;נחלת בנימין&quot; ובשולחן הקידמי נראים הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[אלימלך קפלן]], הרב [[אליעזר קרסיק]]]]<br /> {{חלונית<br /> |תוכן='''בראש חודש שבט תשי&quot;ד כתב הרבי:'''<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|אל הגבאים והמתפללים דבית הכנסת מרכז חב&quot;ד תל אביב}}<br /> <br /> ד' עליהם יחיו<br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> נצטערתי להשמועות אשר לא בכל יום יש מנין להתפלל בציבור בביהכ&quot;נ שלהם, ולא עוד אלא שבאיזה ימים בית הכנסת אפילו סגור לגמרי.<br /> <br /> בודאי למותר להעיר אשר אם בכל הזמנים ובכל המקומות היו בתי כנסיות ובתי מדרשות - &quot;מקדש מעט&quot;, שמהם תצא תורה לכל הסביבה, על אחת כמה וכמה שההכרח בזה גדול פי כמה בזמנינו זה ובפרט בארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו, אשר עיני ה&quot;א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.<br /> <br /> ובימים אלו דחודש שבט, בו יום ההילולא של נשיאנו כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, ובשבתות שלפניו ושלאחריו עת רצון היא וימי סגולה להתחזק ולמצוא דרכים המתאימים לתקן את הנ&quot;ל באופן אשר מכאן ולהבא יהי' בית הכנסת ובית מדרש פתוח בכל יום ובכל לילה, מקום תפלה ותורה, תורה ברבים, בתורת הנגלה ותורת החסידות.<br /> <br /> וידוע מסורת רבינו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר) והשלחן ערוך (פוסק בנגלה) אשר &quot;בגלל המסירת נפש הלזו על תורת החסידות פסקו בבי&quot;ד של מעלה, אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה&quot; (קצורים והערות לספר לקוטי אמרים, סוף עמ' קכ&quot;ב).<br /> <br /> בברכת הצלחה בענין הנ&quot;ל הוא מקדש מעט ובפעולותיהם בקדש בכלל.<br /> <br /> המחכה לבשורות טובות.<br /> |מקור=אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שעח}}<br /> ===מונטיפיורי===<br /> <br /> קבוצה{{הערה|הערך מבוסס על כתבותיו של ר' [[שניאור זלמן ברגר]], במיוחד בכתבה בבטאון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 696.}} גדולה מהחסידים שיצאו מרוסיה בשנים [[תרצ&quot;ד]]-[[תרצ&quot;ז|ז]] עלו לארץ ישראל. תחילה, שכרו החסידים דירה קטנה לבית כנסת ברחוב מונטיפיורי 36, ובו התפללו, התוועדו וחיו את חייהם החסידיים. רב בית הכנסת היה הרב [[שלמה יוסף זווין]] עד מעברו לירושלים, אז נבחר הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] לתפקיד.<br /> <br /> ===נחלת בנימין===<br /> הקהילה החב&quot;דית במקום הלכה והתרחבה, ובית הכנסת הישן ברחוב מונטיפיורי היה צר מהכיל את המתפללים. בשנת [[ת&quot;ש]] עברו המתפללים להתפלל בבית הכנסת, במקום שכור בדמי מפתח{{הערה|&quot;דמי מפתח&quot; הוא כינוי למחיר שמשולם לבעל נכס, לרוב על ידי הדייר, עבור הזכות לשכור את הנכס לתקופה בלתי מוגבלת. הרוכש זכויות בנכס בדמי מפתח משלם לבעל הנכס מחיר השווה בדרך כלל ל-60% משווי הבעלות בו ומקבל את המפתח לנכס, ומכאן כינוי העסקה, השכירות בדרך כלל בעסקה כזו נמוכה מאוד מהמקובל בשוק, וע&quot;פ רוב אינה נתנת להעלאה}} ברחוב נחלת בנימין{{הערה|רחוב נחלת בנימין ידוע כיום בעיקר בזכות המדרחוב הנמצא בחלקו הצפוני שבו פועל יריד אומנות. כמו כן הוא ידוע בזכות חנויות הבדים הרבות הנמצאות לכל אורכו.}} 23. בית הכנסת מוקם בקומה ראשונה, ובקומה השניה שכן 'שטיבל' של חסידי [[גור]]{{הערה|הקומה השנייה נמכרה מאוחר יותר לאנשים פרטיים.}}.<br /> <br /> ===ועד הבנין===<br /> [[ספר תורה|ספרי התורה]] בבית הכנסת, היו מושאלים, וביוזמת המתפללים החלה בשנת [[תש&quot;ב]] כתיבת ספר תורה במיוחד לבית הכנסת, ובו' בכסלו [[תש&quot;ג]] הוכנס הספר. הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כרב הקהילה, כאב את העובדה שטרם נבנה בית הכנסת ראוי לשמו, שכן גם מבנה בית הכנסת בנחלת בנימין היה צר מהכיל את מתפללי בית הכנסת ואת ההתוועדויות החסידיות שנערכו בו. באותו אירוע רב משתתפים של הכנסת ספר תורה, הוא נשא דברים בנושא. בפתיחת דבריו ציטט ממכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בנוגע לבניית בית הכנסת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5244.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]}}. ולאחר מכן דיבר אודות מעלת וחשיבות בניית בית כנסת חב&quot;ד בתל אביב: {{ציטוטון|אני חושב שלמותר לבאר לאנ&quot;ש גודל הנחיצות בבנין בית כנסת חב&quot;ד, כל אגודה ואגודה פה יש לה מקומה, ואנחנו שהננו באמת כל העורק חיים ביהדות אין לנו מקום, ביומא דפגרא כמו בי&quot;ט כסלו וכדומה, מוכרחים הרבה אנ&quot;ש ללכת הביתה באין אפשרות בשום אופן להיכנס, ואם היה אצלנו מקום קבוע היו מתרבים המתפללים כל השנה}}.<br /> <br /> בו במקום נבחרו חברי ועד הבנין מקרב המתפללים הקבועים: הרב [[אליעזר קרסיק]] עצמו, ר' נחום יהושע ארשלר, ר' [[פנחס אלטהויז]], ר' [[משה גוראריה]], ר' יצחק אייזיק קריבושיי, ר' ישעיהו גינזבורג, ר' [[נפתלי דוליצקי]], ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]] ור' משה פישקין.<br /> <br /> שבוע לאחר מכן התקיימה אסיפה ראשונה, במהלכה מונה רב הקהילה ליו&quot;ר הועד. באסיפה הוחלט כי הועד צריך להשיג מגרש לבנייה במרכז העיר, שיתאים לבנין בית כנסת גדול עם כל הפרטים שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ דרש במכתב הנזכר.<br /> <br /> כצעד ראשון, תרם כל אחד מהנוכחים סכום כסף לבניית בית הכנסת. כשבוע לאחר האסיפה, בכ&quot;ב כסלו, כתבו חברי הועד לרבי הריי&quot;צ אודות הקמת הועד, וכי כבר החלו ברישום הועד בממשלה. החברים אף ביקשו מהרבי ברכה, וסיוע כספי.<br /> <br /> לאחר קשיים רבים הפעילות להקמת בית הכנסת הופסקה. גם בשנים הבאות נערכו ניסיונות שונים להתארגן לקראת בניית בית כנסת ראוי לשמו, אך ללא הצלחה. כך נותרה קהילת חב&quot;ד בתל אביב במשך עשרות בשנים במבנה הצר יחסית ובדמי מפתח.<br /> <br /> מאז שנת [[תשמ&quot;ו]] קטע הרחוב שלפני הבית הכנסת הפך ל{{מונחון|מדרחוב|רחוב עם תנועת כלי רכב והולכי רגל במשותף,}}. אזור &quot;נחלת בנימין&quot; כיום נחשב למקום יוקרתי של אמנים, אך במשך שנים המקום היה פשוט יותר{{הערה|חלק מהתוכן להלן מתוך [https://col.org.il/news/115660 רגע לפני הריסת בית הכנסת: הרב בוטמן משחזר] {{COL}}}}.<br /> <br /> ===שיפוץ וחידוש===<br /> בית הכנסת היה פשוט במראהו, בהתחלה היה שני חדרים, ובשנים מאוחרות יותר בנו את העזרת נשים בשלושה שלבים.<br /> <br /> הרב [[חיים שמריהו גוראריה]] תרם את הארון קודש, ונמכרה לו הזכות בשש וחצי אלף דולר, סכום שהספיק לא רק לבנין ארון קודש מפואר אלא גם לדברים נוספים. סביב כותלי בית הכנסת היו ארונות ספרים רבים, עם ספרי נגלה וחסידות, ובראשם ספרי הרבי.<br /> <br /> בשנות המ&quot;מים, יהודי שהתקרב לתורה ומצוות על ידי הרב [[שלום בער בוטמן]] בשם משה גוסרוו לנצ'ביקי, תרם ריהוט ושיפוץ של כל בית הכנסת. וכן המנורות, אך שלטי ההקדשות על המנורות נשארו ישנים שתרמו זקני החסידים על שם יקיריהם. על פי הוראת משפיע בית הכנסת הרב בוטמן, נשארו שני שולחנות ישנים וספסל כהמשך של הדורות: &quot;כי עליהם חסידים בכו ביום הכיפורים, ורקדו בשמחת תורה&quot; כדבריו.<br /> <br /> במערב בית הכנסת היה מטבחון קטן, שממנו הוציאו במהלך השנים כיבוד עשיר להתוועדויות ולקידושים. בקיר הצפוני של בית הכנסת הייתה תלויה תמונה של הרבי. ולידה לוח כולל חב&quot;ד.<br /> בפינה דרומית מזרחית יש מקום מיוחד לרב בית הכנסת. על המפה בסטנדר של החזן מוזכר הרב הראשון של בית הכנסת הרב קרסיק.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר הקימו אוהל גדול בחצר האחורית של בית הכנסת, במקום בו עמדה ה[[סוכה]], בו התקיימו הקידושים וההתוועדויות לנשים.<br /> <br /> ===האווירה בבית הכנסת===<br /> [[קובץ:התוועדות נחלת בנימין.jpg|ממוזער|שמחה משפחתית ב'נחלת בנימין'. בראש השולחן יושבים הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]] והרב [[שאול דובער זיסלין]], מאחור עומדים ר' [[ישראל צבי הבר]] ור' [[יעקב פלס]]]]<br /> על האווירה המיוחדת בבית הכנסת בימים ההם, סיפר הרב [[יצחק גנזבורג|יצחק (איצק'ה) גנזבורג]]{{הערה|בספרו &quot;חייל בשירות הרבי&quot;}}:<br /> {{ציטוטון|בית הכנסת שקק חיים מהשעות המוקדמות של הבוקר, עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב קרסיק מסר שיעור בגמרא; הרב שלמה תומרקין מסר שיעור ב[[עין יעקב]], והרב נחום גולדשמיד מסר שיעור בחסידות.<br /> &quot;הייתה תקופה שבכל שבת בבוקר היו הולכים לביתו של אחד מאנ&quot;ש לשיעור חסידות, כל שבת בבית אחר. פעם זה היה בביתו של הרב קרסיק, פעם בביתו של הרב [[משה ירוסלבסקי]], ופעם בביתנו. הרעיון היה להפיח חיים בבתי אנ&quot;ש. רק לאחר השיעור היו הולכים כולם יחד להתפלל בבית הכנסת.}}<br /> <br /> הרב [[חיים אשכנזי]] סיפר:<br /> <br /> {{ציטוטון|&quot;מרכז החיים היה בבית הכנסת: ההתוועדויות, השיעורים וכל הווי החיים היה בבית הכנסת. תמיד חיפשו 'יומא דפגרא' או סיבות אחרות כדי לבוא לבית הכנסת, מי שהיה לו קצת זמן פנוי, הגיע לבית הכנסת ישב ולמד, זה מה שאיחד את הקהילה, התוועדו, התפללו יחד, למדו חסידות ונגלה, התווכחו ביחד, התחבקו ביחד. הכל היה בבית הכנסת}}<br /> <br /> === ההתוועדויות ===<br /> מרכז החיים בבית הכנסת היו ה[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> בכל '[[שבת מברכים]]' ובשבתות הקרובות ליומי דפגרא, התקיימה [[התוועדות]] חסידית <br /> והמתוועדים, רובם בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], השרו אווירה חסידית מיוחדת.<br /> <br /> ביומי דפגרא חסידיים כמו [[י&quot;ט כסלו]] ו[[י&quot;ב תמוז]], היו נערכות גם התוועדויות בהשתתפות הקהל הרחב, וחשובי החסידים היו נואמים: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], ר' [[נחום גולדשמיד]] ועוד.<br /> <br /> הרב משה גוראריה והרב קרסיק, היו מראשי המדברים בהתוועדויות בשבתות, בעוד שעל מלאכת הניגונים ניצחו ברמה ר' [[נחום גולדשמיד]] ור' [[פינייע אלטהויז]], שניהם היו בעלי מנגנים מופלאים. כשהם היו מנגנים, הייתה משתררת דממה. היו להם ניגונים קבועים מהחביבים עליהם, עד שהיו נקראים &quot;הניגון של נחום&quot; ו&quot;הניגון של פינייע&quot;.<br /> <br /> התוועדויות בבית הכנסת, היו מתקיימות כמעט כל שבת, והיו נמשכות עד שעת מנחה בערך ולאחר מנחה הייתה חזרת חסידות. לא תמיד היו חוזרים הביתה בצהרי יום השבת והכיבוד היה תואם לימים ההם: דג מלוח ומעט מזונות, '[[משקה]]' ומים מהברז. אפילו 'שתיה קלה' לא הייתה, גם לא סודה. בפעם הראשונה שהביאו בקבוקי סיפון וסודה. הייתה התנפלות רבתי, וזרקו אותם מהשולחנות. להביא סודה להתוועדות?!, הדבר היה מופרך{{הערה|מפי הרב חיים אשכנזי רב בית הכנסת}}{{הערה|מנחם זיגלבוים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=46990 חסידים בוערים בנחלת בנימין]''' [[שבועון בית משיח]] גליון 699}}.<br /> <br /> === אסיפות בבית הכנסת ===<br /> [[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב'נחלת בנימין' בשנת [[תשי&quot;ב]]. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br /> אסיפות ציבוריות רבות וחשובות נערכו בבית הכנסת. ביניהם גם חלק מאסיפות [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ===אסיפת ההכתרה של הרבי===<br /> האסיפה החשובה ביותר, הייתה ביום ראשון בערב, י&quot;א בשבט תש&quot;י, בעקבות הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרב זיסלין, הרב יודאסין, ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].<br /> <br /> הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את &quot;הרמ&quot;ש&quot; לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב&quot;ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ורבים מחסידי חב&quot;ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ&quot;ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי&quot;צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|&quot;רבותיי, אני מכיר את הרמ&quot;ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!&quot;.}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד בכל רחבי הארץ. <br /> <br /> אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על מנת לקשר את כל חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב&quot;ד בנחלת בנימין{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}}.<br /> <br /> ===אסיפת ייסוד הרשת===<br /> בעקבות הוראת הרבי להקים את [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, התכנסו החסידים לאסיפה בבית כנסת נחלת בנימין, והחלו בגיבוש מתווה לתוכנית התארגנות להקמת הרשת, וחרף האתגרים החסידים השתדלו בכל כוחם למלאות בקשתו של הרבי וההצלחה ידועה{{הערה|[[אוצר החסידים ארץ הקודש]] - בפרק על חב&quot;ד בתל אביב}}.<br /> <br /> ===אסיפת חיזוק עם שלוחי הרבי (תשט&quot;ז)===<br /> בעקבות [[רצח יד החמישה|הרצח שארע בבית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] בא' אייר תשט&quot;ז, [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט&quot;ז)]] נשלחה על ידי [[הרבי]] כדי לחזק את [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> השלוחים ערכו מסע חיזוק בארץ במשך שלושה שבועות וביום שלישי, ט&quot;ז מנחם אב תשט&quot;ז בשעות הערב נפגשו כל השלוחים בבית הכנסת נחלת בנימין והתוועדו עם אנ&quot;ש. נאמו השלוחים התמימים [[שמואל פוגלמן]], [[יהודה קרינסקי]] ו[[שלום דובער שמטוב]].<br /> <br /> ===שמחת תורה בבית הכנסת===<br /> שמחת הקהילה ב[[שמחת תורה]] החלה בבית אחד החסידים, התפרצה לרחוב והתכנסה לאווירה משמחת במיוחד בבית הכנסת. בתחילה היו [[התוועדות|מתוועדים]] בליל שמחת תורה עד שעה מאוחרת בבית ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]], ובשנים הבאות בבית הרב קרסיק. בתום ההתוועדות היו הולכים בתהלוכה לבית הכנסת כשלאורך כל רחוב מזא&quot;ה היו עושים '[[קולע]]'ס' ורוקדים. במצב זה היו מגיעים אל בית הכנסת בשעה מאוחרת למדי, ומתחילים ב'[[אתה הראת]]'. בשעה הזאת סיימו כבר מתפללי שאר בתי הכנסת את ההקפות ואת סעודות החג, והיו מגיעים לראות את ההקפות של חסידי חב&quot;ד ובית הכנסת היה מלא מפה לפה.<br /> <br /> [[שמחה]] אמיתית שררה במקום. החסידים כולם שהיו אחרי הרבה '[[משקה]]', 'הוציאו' יותר מה[[פנימיות]] שלהם, והיה מה לשמוע ולראות.<br /> <br /> גם בלקיחת '[[משקה]]' היה סדר מיוחד. היו חסידים שלקחו 'משקה' בליל שמחת תורה, כמו ר' בן ציון וונגרובר ועוד, והיו שלקחו משקה ביומו של שמחת תורה (ואף פעם לא שינו את הסדר!) כמו ר' [[יודל שמוטקין]] ור' [[ניסן עבער]]. זו לא הייתה שתיה לשם שתיה, אלא ביטוי חסידי אמיתי של תחושת השמחה.<br /> <br /> ===קירוב אישי ציבור===<br /> בית הכנסת, נודע בין היתר, כמקום בו התקרבו אישי ציבור לחב&quot;ד. מר [[זלמן שז&quot;ר]], לימים [[פרזידנט]] השלישי של [[מדינת ישראל]], התקרב לחסידות חב&quot;ד גם דרך התוועדויות אלו בנחלת בנימין.<br /> <br /> היו אישי ציבור נוספים שהתקרבו בצורה כלשהי ליהדות וחסידות, על ידי תפילה או התוועדות בה נטלו חלק בבית הכנסת.<br /> <br /> ==רבני בית הכנסת==<br /> כבית הכנסת המרכזי של חב&quot;ד בתל אביב, רב בית הכנסת באופן מסורתי הינו רב קהילת חב&quot;ד בתל אביב כולה.<br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]] (?)<br /> *הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] - מ(?) עד פטירתו בשנת [[תש&quot;כ]].<br /> *חתנו - הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו בשנת [[תשס&quot;ז]].<br /> *בנו - הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> *חתנו - הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום. מוסר בבית הכנסת שיעור בחסידות בליל שבת ובשבת בבוקר לפני התפילה.<br /> <br /> ===חזרת מאמרי חסידות===<br /> בדרך כלל היו שניים שחוזרים חסידות בשבת בשעת רעוא דרעוין: הרב קרסיק, וגיסו הרב משה גוראריה. הם היו חוזרים דא&quot;ח לסירוגין. המתפללים זוכרים כי כולם ישבו ושמעו את המאמר גם כאשר שבת יצאה זה מכבר.<br /> <br /> סדר זה, נמשך עד לפטירתו של הרב קרסיק בשנת תש&quot;כ, ולאחר מכן נוספו לחוזרי המאמרים עוד כמה מן המתפללים הקבועים, וביניהם: הרב [[ישראל צבי הבר]] והרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]].<br /> <br /> ===משפיעי בית הכנסת===<br /> [[קובץ:התוועדות נחלת בנימינית.jpg|ממוזער|התוועדות בבית הכנסת. מימין לשמאל: ר' [[מיכאל דבורקין]], ר' שלמה אורנשטיין, ר' [[פיניע אלטהויז]], ר' [[משה אשכנזי]] ור' צבי גינזבורג]]<br /> בבית הכנסת היו דמויות הוד רבות, חלקם באופן קבוע וחלקם כמבקרים.<br /> <br /> בשנים הראשונות, היו [[משפיע|משפיעי]] בית הכנסת חשובי החסידים, שהגיעו באותן שנים לארץ הקודש ר' [[זלמן משה היצחקי]], והמשפיע הנודע ר' [[מיכאל דבורקין]].<br /> <br /> לאחר שר' זלמן משה לקה בשיתוק, ור' מיכאל עבר לחצרות קודשנו, נטלו את ההנהגה, כמשפיע שימש המשכיל הנודע בחסידות הרב [[משה גוראריה]], ואחיינם החסיד הרב [[נחום גולדשמיד]]. השניים היו משלימים אחד את השני כל אחד עם גישתו שלו, לעיתים היו ביניהם אף מחלוקות שהם לשם שמיים, אך אחוות החסידים ניצחה לבסוף. לאחר פטירתם הותירו חלל ריק, שכן בני הדור הקודם רובם נפטרו, ולא היה מי שימלא את מקומם. מספר שנים חלפו, ובהתוועדות י&quot;ט כסלו [[תשל&quot;ז]] הורה [[הרבי]] כי בכל קהילה חב&quot;דית, יש צורך למנות משפיע אחד או שניים. בעקבות הוראה זו, מונו משפיעים בקהילות חב&quot;ד בכל רחבי תבל.<br /> <br /> בעקבות כך בקהילת חב&quot;ד בתל אביב הוחלט למנות למשפיעי הקהילה את הרב [[ישראל צבי הבר]] ואת הרב [[שלום בער בוטמן]]. סוכם כי הרב הבר יתוועד ב[[אידיש]], והרב בוטמן ב[[עברית]], וכך לא יפול הנטל על אחד מהם.<br /> <br /> כארבע שנים כיהנו שני המשפיעים; הם התוועדו יחדיו, וסייעו למתקרבים חדשים בתחילת דרכם. כעבור ארבע שנים נסע הרב הבר ל[[רומניה]] בשליחות הרבי, ומאז כיהן הרב [[שלום בער בוטמן]] כמשפיע קהילת חב&quot;ד בתל אביב. בנוסף, הרב בוטמן שימש כ[[בעל קורא]] בבית הכנסת.<br /> <br /> ===גבאי בית הכנסת===<br /> בית הכנסת הצטיין תמיד בסדר וניקיון, כיבוד כדבעי בקידושים ובהתוועדויות, ועליות מסודרות, וזאת בזכות ה[[גבאי]]ם וביניהם:<br /> *הרב [[שלום חסקינד]]<br /> *הרב [[אלתר חנין]] <br /> *הרב [[ישראל צבי הבר]]<br /> *הרב [[יחזקאל רייכמן]]<br /> *הרב [[שלום בער בוטמן]]<br /> *הרב [[בועז סגל]] - כיום<br /> <br /> ===מתפללים מפורסמים===<br /> בית הכנסת הינו אבן שואבת לאנשים מכל החוגים והסגנונות שהיו מגיעים במיוחד להנות מהאווירה המיוחדת של בית הכנסת, להלן רשימה, של מתפללים קבועים או מבקרים, שהיוו או מהווים חלק מהפסיפס המיוחד של בית הכנסת.<br /> <br /> הרשימה דלהלן, לא כוללת הרבנים המשפעים הגבאים וכיוצ&quot;ב. (שמופעים ברשימות הסמוכות).<br /> *הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]]{{הערה|היה מגיע להתוועדויות שונות, כגון י&quot;ט כסלו, ושמחת תורה, ועוד.}}, אחיו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> *הרב [[בן ציון שניאורסון]], גיסו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * הרב [[ברוך אליהו שניאורסון]], נכד האדמו&quot;ר הרב [[שמריה נח מבוברויסק]].<br /> *הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> *הרב [[שמער'ל גוראריה]].<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]].<br /> *הרב [[שאול דובער זיסלין]].<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]].<br /> *הרב [[יואל כהן]].<br /> *הרב [[משה דובינסקי]].<br /> *הרב [[מיכאל דבורקין]].<br /> *הרב [[אורי בן שחר]].<br /> *הרב [[יצחק גנזבורג]].<br /> *הרב [[יעקב פלס]].<br /> *הרב [[אליהו דז'יאלובסקי]].<br /> *הרב [[יהודה שמוטקין]].<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]].<br /> *הרב [[נפתלי דוליצקי]].<br /> *הרב [[מנחם מן ליפסקר]]<br /> *הרב [[יוסף שמואל גערליצקי]].<br /> <br /> ==בית הכנסת כיום==<br /> <br /> ===רחוב יבנה===<br /> בשנים האחרונות הודיעו בעלי הבנין שרוצה לשפץ כל המקום, ובנתיים עברו המתפללים לבית כנסת ברחוב יבנה וכשתסתיים הבניה יחזור בית הכנסת למקומו באופן רחב יותר.<br /> הבניין בו שכן בית הכנסת חב&quot;ד הנוסטלגי ב'נחלת בנימין' בתל אביב, ורשם פרק מפואר בתולדות ימי חב&quot;ד, נהרס בשנת [[תשע&quot;ט]] עד יסודותיו בהחלטת הבעלים של הבנין על מנת להקים בנין חדש וגדול יותר.<br /> <br /> כשיבנה במקום בניין חדש יוקצה מקום לבית הכנסת.<br /> <br /> בני הקהילה, בראשות הרב [[שלמה הלפרן]], עברו להתפלל ב[[בית כנסת]] אחר ברחוב יבנה הסמוך.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית הכנסת אהל יצחק (יפו)]]<br /> *[[בית כנסת גאולת ישראל]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם רייניץ]], '''חייל בשירות הרבי''', תולדות ר' [[איצ'קה גנזבורג]]<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''עבד אברהם אנכי''', תולדות הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> * '''איש חסיד היה''', תולדות הרב [[שמער'ל גוראריה]]<br /> * '''בדרכי החסידים''', ר' [[יואל כהן]]<br /> * [[יוסף אשכנזי]], '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' בארץ הקודש.<br /> *[[יוסף אשכנזי]], '''[[הרב מרדכי שמואל אשכנזי (ספר)]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46645 בתי כנסת חב&quot;ד בתל אביב], [[שניאור זלמן ברגר]] {{בית משיח}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=46990 חסידים 'בוערים' ב'נחלת בנימין'], [[מנחם זיגלבוים]] {{בית משיח}}<br /> *[https://col.org.il/news/115660 רגע לפני הריסת בית הכנסת: הרב בוטמן משחזר] {{COL}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=51408 'אש בוערת' בנחלת בנימין] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79581 תלמידי נווה צדק התוועדו ב'נחלת בנימין'] {{אינפו}}<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=12857 מעמד הכתרת הרב חיים אשכנזי לרב בית הכנסת] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=100114 חבר הכנסת דב חנין, זוכר את בית הכנסת &quot;נחלת בנימין&quot;] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=763123 2025-04-29T07:00:06Z

<p>37.60.47.113: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הכניסה למקווה יוניון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה]]<br /> '''מקווה יוניון''' הוא [[מקווה טהרה]] לגברים שפעל ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]] ובמשך שנות פעילותו היה המקווה המרכזי בשכונה. מידי יום טבלו בו מעל 1000 איש, כשב[[חודש תשרי|חודשי החגים]] המספר שולש. את המקווה החזיק כלכלית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] והטבילה בו הייתה חינם.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נפטר הרב גוראריה, ובצוואתו נכתב שמי שטבל במקווה מתבקש ללמוד [[משניות]] [[נשמה|לעילוי נשמתו]] עד לסיום ה'שלושים', ושבשנה הראשונה לאחר פטירתו ימשיכו בני המשפחה לממן את ההוצאות השוטפות במקווה. מעט זמן לאחר סיום השנה נסגר המקווה לראשונה, כשבמשך השנה שלאחריה נפתח ונסגר חליפות, עד לסגירתו הסופית בעת פתיחת [[מקווה ישראל]] במרתף בניין [[749 איסטרן פארקווי]].<br /> <br /> == מבנה המקווה ==<br /> המקווה ממוקם בפינת הרחובות [[יוניון]] ו[[קינגסטון]], בבניין הצמוד לבניין [[788 איסטרן פארקווי]], ובשל היותו המקווה הסמוך ביותר ל-[[770]], גרם להיותו הפעיל ביותר.<br /> <br /> המקווה נמצא במרתף הבניין, מספר פעמים התנהלו מגעים לקניית הבניין לצורך הרחבת [[בית הכנסת ובית המדרש 770]] כרצונו של [[הרבי]], אך המגעים הובילו למבוי סתום.<br /> <br /> == סגירתו ==<br /> [[קובץ:מקווה יוניון סגור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התגודדות סביב המקווה ביום הראשון לסגירתו]]<br /> על פי צוואתו של ר' [[זלמן גוראריה]], הטובלים במקווה התבקשו ללמוד [[משניות]] לעילוי נשמתו עד לסיום ה'שלושים', ושבשנה הראשונה לאחר פטירתו ימשיכו בני המשפחה לממן את הוצאות המקווה. זמן קצר לאחר סיום השנה ביקשו בני המשפחה למכור את המקווה ל[[בית הכנסת ובית המדרש 770]], אך גבאי [[בית הכנסת]] לא יכלו לעמוד במחיר הגבוה. משתם המשא ומתן נסגר המקווה לראשונה, ומאז נפתח ונסגר שוב ושוב.<br /> <br /> יצוין, כי מקווה יוניון היה המקווה המרכזי בשכונה, וטבלו בו מידי יום מעל 1000 איש. בימים בהם היה סגור נוצר עומס בלתי סביל בשאר המקוואות הפזורים בשכונה.<br /> <br /> בימים הסמוכים ל[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס&quot;ה]] נסגר המקווה לראשונה. לקראת [[ה' טבת]] פרסם [[ועד הקהל]] כי המקווה יפתח שוב ונקבע מחיר אחיד ל[[אנ&quot;ש]] ו[[תמימים|תלמידי התמימים]] הלומדים ב{{ה|ישיבה המרכזית 770}}. לאחר כחודש החלה [[קופת בחורים 770|קופת בחורים]] לסבסד את המנוי החודשי לתלמידי הישיבה.<br /> <br /> בגלל סגירתו הפתאומית של המקווה, נוצר עומס כבד על המקוואות האחרים הפזורים בשכונה. מצב זה החריף יותר, כאשר חודש לאחר מכן נסגר מקווה נוסף בשל בעיות משפטיות. המצב הוביל לבניית מקווה זמני במרתף [[749 איסטרן פארקווי|הפנימיה של הישיבה]], כשבמקביל החלו בבניית מקווה קבע, שנפתח מאוחר יותר כ[[מקווה ישראל]].<br /> <br /> אחרי [[חג הפסח]] הודיעו שוב על סגירת המקווה בשל הקשיים בהחזקתו, אך ימים מועטים לאחר מכן הודיעו על ביטול הסגירה. ב[[חודש תשרי]] הודיעו על פתיחת המקווה חינם לאלפי האורחים ל[[נשמה|עילוי נשמת]] [[ג'ימי גוראריה]] לרגל ה[[יארצייט]].<br /> <br /> === סגירתו הסופית ===<br /> בשנה בה פעל המקווה לסירוגין כלכל את המקווה ר' [[שלום בער דרייזין]], אך לאחר שהושלמה בנייתו הסופית של [[מקווה ישראל]] הפסיק את תמיכתו ובעקבות כך הודיעו על סגירתו הסופית של המקווה.<br /> <br /> למרות זאת, בשל מיקומו הקרוב ל-770 הודיעו ר' [[משה רובשקין]] ור' [[חנינא שפרלין]] כי המקווה יפתח מחדש על אף הקשיים הכלכליים. לאחר כחודשיים הודיעו כי אינם עומדים בזה, והמקווה נסגר סופית.<br /> <br /> בקיץ [[תשס&quot;ז]] נפתח שוב מקווה יוניון לתקופה קצרה לאחר שהפילטר במקווה ישראל נפגם ללא תקנה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] הודיע ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' כי מתנהלים מגעים לרכישת מבנה המקווה לצורך הריסתו והקמת בניין משרדים ל'מרכז'{{הערה|[https://col.org.il/news/40494 חשיפה: מקווה 'יוניון' הידוע עומד בפני הריסה{{col}}]}}, אך הרכישה לא התבצעה בפועל.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[1506 יוניון]]<br /> * [[מקווה ישראל|מקווה ישראל - 749]]<br /> *[[מקווה מאיר]]<br /> *[[מקווה קעסטירר]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מקוואות]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=762711 2025-04-28T06:29:52Z

<p>37.60.47.113: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה גוראריה]]<br /> הרב '''משה גוראריה''' ([[תרנ&quot;ט]] - [[כ&quot;ו בשבט]] [[תשל&quot;ג]]) היה גביר ו[[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ט]] ב[[קרעמנצ'וג]] ([[אוקראינה]]), לאביו הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונודע שם כ[[משכיל]] בעל שם. לאחר נישואיו עם זלטא בילא, בת הרב עובדיה ליינר (נצר לאדמו&quot;רי איז'ביצא-ראדזין) התגורר תקופה מסויימת ב[[מוסקבה]]. לאחר מספר שנים יצא את [[ברית המועצות]] ל[[ריגא]]-[[לטביה]].<br /> <br /> ברגיא עסק במשלוחי [[מזון]] ליהודי [[רוסיה]] בעידוד [[הרבי הריי&quot;צ]]. ממשלת לטביה לא ראתה פעילות זו בעין חיובית, והוא נעצר יחד עם ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]], ר' [[דובער חסקינד]], ואחיו ר' [[חיים שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר דרשה הממשלה את גירושו מהמדינה לצמיתות, או מעצר ממושך. [[הרבי הריי&quot;צ]] הורה לו לקבל את גזירת הגירוש, ולעלות ל[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש&quot;ג) בארץ ישראל, בשליחות [[הרבי הריי&quot;צ]] להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש&quot;ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים.<br /> <br /> במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב&quot;ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' ([[העדה החרדית]]).<br /> <br /> עלה ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ב[[א' באדר|ראש חודש אדר ב']] [[תרצ&quot;ה]] והתיישב בתל אביב, שם שהו באותה תקופה רבים מבני משפחתו.<br /> <br /> בהיותו בתל אביב ראה הצלחה בעסקיו, ובין היתר במשך תקופה ארוכה היה הבעלים של חברת הסגריות &quot;דובק&quot;.<br /> <br /> את מקום תפילתו קבע ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]], ורבים הגיעו לשמוע ממנו שיעורי חסידות והתוועדויות. <br /> <br /> הוא נודע כ[[משפיע]], כ[[משכיל]] בעל שם, בעל בקיאות והבנה רחבה עמוקה ונדירה ב[[תורת החסידות]]. [[אנ&quot;ש]] וה[[תמים|תמימים]] מכל [[ארץ הקודש]] הגיעו תכופות לבית הכנסת חב&quot;ד [[נחלת בנימין]] תל אביב לשמוע אותו.<br /> <br /> נוסף לכך, שימש כחבר ההנהלה הרוחנית של [[אחי תמימים תל אביב]] והתוועד תכופות עם תלמיד התמימים. במשך שנה וחצי אף שימש בפועל כמשפיע בישיבה ומסר שיעורי חסידות פעמיים בשבוע, בנוסף לנוכחותו בשבתות בישיבה{{הערה|פירורים משולחנו של ר' יואל, עמוד 82.}}.<br /> <br /> היה מרצה באירועי [[ערב חב&quot;ד]], ודמותו של כאיש משכיל והיותו איש בעל ממון, פעלה רושם עמוק בקהל{{מקור}}.<br /> <br /> אחד מתלמידיו הוא הרב [[יואל כהן]].תלמיד נוסף הוא הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br /> <br /> == בעסקנות ==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]] נתבקש על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לפעול לייסוד [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. יחד עם גיסו, הרב [[אליעזר קרסיק]] פעל לכינון האגודה. ובמשך כעשרים שנה היה מחברי ההנהל ומראשי הפעילים למען ייסוד וביסוס מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש: ייסוד ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[תומכי תמימים לוד]] וייסוד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, התעסק במשך תקופה בניהול הרוחני והגשמי של [[ישיבת תורת אמת]]. הוא טיפל בכספי הישיבה ובענייניה הטכניים, בחן את התלמידים, התוועד עמם ופיקח על לימודיהם.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ו שבט]] [[תשל&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> רעייתו, מרת זלטא בילא גוראריה - נפטרה ט&quot;ז שבט תשל&quot;ז.<br /> *בנו, הרב [[נתן גוראריה (מונטריאול)|נתן גוראריה]], [[מונטריאול]].<br /> *בנו, הרב [[שלום דב בער גוראריה]], היה שליח בדרום אפריקה. <br /> * חתנו הרב צבי ברוידא.<br /> * חתנו ר' יעקב פרנקל.<br /> *אחיו, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], קרון הייטס.<br /> *אחיו, הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], תל אביב.<br /> *אחיו, הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], וורשא.<br /> *גיסו, הרב [[אליעזר קרסיק]], רב קהילת חב&quot;ד-תל אביב.<br /> <br /> ==קשורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/92730_news_15122016_1626.pdf שיעור מאת הרב גוראריה בתוך ספר &quot;עיוני תורה&quot; של ישיבת חב&quot;ד באנגרטינה], השיעור בן שמונה סעיפים, על מאמר דיבור המתחיל ויולך סעיף ו'. השיעור נכתב בשנת תשל&quot;א על ידי תלמידו הרב לייבל קפלן ראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[בנימין ליפקין]], בכל ביתי נאמן הוא<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]]<br /> * ר' [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ''''המשכיל' יצא מכליו בהתפעלות''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1202 עמוד 34, כ&quot;ו שבט תש&quot;פ<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ג]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=761033 2025-04-23T15:42:04Z

<p>37.60.47.113: </p> <hr /> <div>{{קובץ|ספר הערכים}}<br /> '''ספר הערכים - חב&quot;ד''' היא שמה של סדרת אנציקלופדיה תורנית לתורת [[חסידות חב&quot;ד]] על פי כתבי [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] שנערכה על ידי הרב [[יואל כהן]]. הסדרה מונה כעת שמונה כרכים ועוד שני כרכים בשלבי עריכה סופיים שנכתבו על ידי הרב כהן.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב כהן הסדרה ממשיכה להיכתב על ידי הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], ומספר אברכים. <br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> ===רקע כללי===<br /> לאחר ההכרזה הרשמית על כינונה של [[מדינת ישראל]], החלו בשנת [[תשי&quot;ב]] נסיונות דיפלומטיים לכינון יחסי ידידות בין ישראל לגרמניה, כאשר גרמניה מצידה העבירה למדינת ישראל במסגרת 'הסכם השילומים' כספי פיצויים בסכומים גבוהים על מעשיה הנוראיים כלפי העם היהודי ב{{ה|שואה}}.<br /> <br /> מלבד הפיצויים ששולמו באופן ישיר לניצולים ששרדו את השואה, הקציבה וועדת השילומים הגרמנית ('קליימס קונפרנץ') סכומים כספים גבוהים עבור פרוייקטים בעלי חשיבות.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] הועלתה ההצעה להתחיל בפרוייקט שירכז בצורה אנציקלופדית ערכים מתורת החסידות בצורה בהירה וימומן מכספי השילומים. מי שעמד בקשר עם ועדת השילומים היה מר [[שז&quot;ר]] שביקר אצל הרבי פעמיים בתקופה זו.<br /> <br /> המלאכה הוטלה על ר' [[יואל כהן]], אליו צורף ר' [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שהחל לעבוד באנציקלופדיה בשנת [[תשכ&quot;ה]]{{הערה|ראה [[ליקוט מענות קודש]] תשכ&quot;ה מענה פח}}, ולהם סייע גם הרב [[אייזיק שווי]] ויחד הם החלו במלאכת הליקוט והעריכה.<br /> <br /> ===חשיבותה ושמה===<br /> הרבי ראה חשיבות רבה בעריכת האנציקלופדיה, ואף הבהיר במכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]] את נחיצותה:<br /> <br /> {{ציטוטון|... גודל ההכרח בזה מובן גם כן מרבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר על דרך ספרי ערכים ב[[תורת הנגלה]] על סדר הא&quot;ב וכו' או ע&quot;ס הענינים וכו', על אכמה וכמה בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת [[הקבלה]] כמה ספרים שמטרתם כנ&quot;ל, ודוקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. <br /> ומתאים לשיטת [[חסידות חב&quot;ד]] שאחת הנקודות העיקריות בזה להבין הענינים על בורים, ובסגנון הידוע שיהיה מובן גם בשכל נפה&quot;ב, הנה לא ראיתי אף התחלה בזה, מלבד שער היחוד ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהוא ע&quot;ס ההשתלשלות, אבל בקיצור נמרץ. <br /> הרגשתי בהכרח האמור עשיריות בשנים, אלא שמפני כמה וכמה סיבות נתעכב הדבר, והתחלתי לפני עשיריות בשנים בהקדמת עבודה המוכרחת לעריכת ספר ערכים כזה על ידי עריכת מפתחות ענינים של ספרי היסוד בתורת החסידות.<br /> ולדעתי וגם בזה מבשרי אחזה הצליח ספר הערכים בצורה שהופיע למלאות במדה חשובה וגדולה חסרון האמור..}}.<br /> <br /> שמה של האינצקלופדיה הוא ספר הערכים חב&quot;ד - 'אנציקלופדיה' בשפה תורנית, וסגנון עריכתה שונה מאנציקלופדיה רגילה בכך שהערכים כתובים שם בצורה מלאה ויסודית ובשפה תלמודית. זאת בנוסף לסגנון העמוק של הדברים הנכתבים בחסידות ובקבלה, כך שהסדרה היא סדרת לימוד וההעמקה ולא סדרת העשרה וקריאה. הערכים כוללים גם ערכים נידחים כך שלאחר שמונה כרכים אוחזים רק בערך &quot;אחד&quot;.<br /> <br /> ===ההוצאה לאור===<br /> ב[[חודש אלול]] [[תש&quot;כ]] דיווח ר' יואל כהן לרבי כי 38 ערכים כבר מוכנים להדפסה, ובשנת [[תשכ&quot;ט]] כבר היה מוכן הכרך הראשון להדפסה. העורכים שאלו את הרבי אם יואיל להעניק מכתב לרגל ההוצאה לאור של הספר, אך הרבי השיב שאין זמנו פנוי לכך וציין שבאם יערכו את השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] בצורה המתאימה לספר [[הגהה|יגיה]] אותה כמבוא.<br /> <br /> עלי ההגהה נותרו במשך שנתיים על שולחנו של הרבי, ורק ב[[חודש חשון]] [[תשל&quot;א]] סיים הרבי את הגהתם{{הערה|במשך כל זמן זה הודיע הרבי שאין זמנו פנוי להתמסר להגהה של ענין זה הדורש התמסרות מוחלטת ואף דיווח על כך לשז&quot;ר שהיה המתווך הראשי בין הנהלת קה&quot;ת לועדת השילומים &quot;כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה&quot;. כאשר הודיע הרבי שהלילה יהיה זמנו פנוי להגהת השיחה - לא נמצאו הדפים ור'יואל כהן התיישב לכתיבת השיחה מחדש כשתוך כדי המזכיר לוקח ממנו את הדפים ומכניסם לרבי להגהה. הרבי סיים את הגהת הדפים ולאחר שהוכנסו הגהותיו של הרבי הגיה הרבי שוב את הדפים המתוקנים, וכך ארבעה פעמים.}}.<br /> <br /> הספר הראשון יצא לאור בשנת [[תשל&quot;א]] והספר התשיעי יצא לאור בשנת תשע&quot;ט. ההערכה אומרת שהמפעל השלם יכלול כארבעים כרכים.<br /> <br /> שני כרכים מהסדרה מיוחדים לביאור כל אות מאותיות הא' ב' העברי על פי [[קבלה]] ותורת [[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה| כרכים אלו מתייחדים בכך שבהם ביאורים רבים מתורתו של אביו של הרבי, [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק]]}}. הכרך השלישי בסדרת האותיות אמור לצאת בעתיד ובכך יושלם מפעל ייחודי ומעניין{{הערה| לאחר פטירת הרב כהן הוציאה לאור קה&quot;ת תדפיס מכרך זה, לעילוי נשמתו}}. הספר התשיעי מוקדש כולו לערך &quot;אחדות השם&quot;.<br /> <br /> את הערכים היה כותב הרב יואל כהן. לאחר שחלה בשנותיו האחרונות החל לכתוב הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]], כשהרב יואל היה עובר על הערכים ומגיה. עם פטירת הרב יואל כהן נשאר חומר מספיק לשני כרכים שלמים שהוא כתב, וכעת הם בשלבי עריכה סופיים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב כהן, העורך העיקרי הינו הרב חריטונוב ויחד איתו עובדים על הספר מספר אברכים{{מקור}}.<br /> <br /> == סגנון האנציקלופדיה ==<br /> {{שכתוב|פסקה=כן}}<br /> <br /> ייחודיותה של הסדרה היא בריכוז החומר הכולל ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] ו[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ב[[חסידות]] וב[[קבלה]] למקום אחד, ערוכה ומסודרת בשפה אחידה. רוב חומר המקור מפוזר במקומות שונים כך שעל הלומד על מנת להגיע לבקיאות והבנה נכונה בנושא מסויים, להקיף חומר רב, ומטרת הסדרה היא לאפשר ללומד להקיף תוך זמן קצר חומר רב בצורה קצרה ומתומצתת. בד בבד, הצליחו עורכי הסדרה לשמר את עומק הדברים ולא לפשטם לרמה רדודה.<br /> <br /> העורך הרב כהן נמנע להכניס את ההערות שלו לתוך גוף הספר, כך שהספר עצמו מורכב מחומר המקורות בלבד. אולם, בסוף הספר בחלק המילואים כותב הרב כהן את הערותיו וחידושיו שלו.<br /> <br /> כפי שכותב מנחם ברונפמן במאמרו, שלוש מטלות מרכזיות ספר-הערכים מבצע:<br /> <br /> *המשגה ומיון: ראשית לכל, האנציקלופדיה ממשיגה וממיינת - קובעת מושגים וממיינת את התחומים שכל מושג כולל. זוהי משימה לא פשוטה וחשובה עד מאוד: בעצם, באמצעות ספר-הערכים נוצרת מפה הממפה את תורת החסידות לפי ערכיה ומושגיה. זהו הצעד הראשון כדי לגרום לכך שהמעוניין לרדת למושג מסוים על עומקו ורוחבו - אכן יוכל לעשות זאת. חשוב לזכור, כי אם אומנם ישנם ערכים רבים הידועים לכולנו בשמותיהם, אך ישנם גם רבים-רבים שאיננו תמיד מודעים אליהם. מכאן שתהליך זיהוי וקביעת הערכים עצמם הוא כשלעצמו רב בחשיבותו ומורכב בביצועו.<br /> <br /> *סידור וביאור: לאחר מכן יש לסדר את כל &quot;החומר&quot; בהתאם למושגים ולמיון שנקבעו, ולבאר אותו. גיבוש החומר לכדי ערך אנציקלופדי שלם הוא תפקיד קשה ומורכב מאין כמותו. לכל מושג פרטים מרובים ודקויות עד אין קץ, אותם יש לשבץ במסגרות ובמחלקות ברורות. בנוסף לכך, יש צורך פעמים רבות להבהיר ולבאר - כמובן כשהדברים מגובים במאמרי החסידות במקומות השונים.<br /> <br /> *איחוי וגילוי: כאשר שני השלבים דלעיל מושלמים, הרי שלפני הלומד מתגלה לא רק אוסף ממוין של חלקי מאמרים הדנים באותו עניין - אלא מציאות חדשה. איחויים של מכלול הפרטים, ההסברים והמובאות בנוגע למושג כלשהו ממאות המאמרים הפזורים במרחבי תורת הענק של [[חסידות חב&quot;ד]], מגלה לקורא למעשה את אותו מושג באור חדש. וזוהי המשימה השלישית שספר-הערכים ממלא: איחוי וגילוי. כלומר, מלאכת סידור וכתיבת הערכים אינה רק מלאכה של ריכוז וליקוט, אלא מלאכת כתיבה יוצרת, וזאת תוך שמירה קפדנית, על תאימות למקור בדברי וכתבי אדמו&quot;רי חב&quot;ד.<br /> <br /> ספר הערכים אינו ספר קריאה או סיכום, זהו ספר עיוני עד למאוד, &quot;מקצועי&quot;, ודורש למידה. כפי שכתב הרבי במכתבו לעורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] רבי [[שלמה יוסף זווין]]:<br /> {{ציטוטון|... פשוט שלא הייתה מטרת ספר זה להגיש תורת החסידות באופן פופולארי, כרגיל הסגנון בזה עתה, כי אם להקל על [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]] בנקודה עקרית, על ידי ריכוז הענינים המפוזרים בכמה וכמה ספרים ומאמרים, ביחד. ועוד וגם זה עיקר, בהוספת הציונים ומראה מקומות, שבסגנון דמבשרי אחזה ראיתי עד כמה נוגע הענין כדי להבין ענין בחסידות על בוריו, על כל פנים במדה האפשרית תוך הזמן שמקדשים אותו ללימוד תורת החסידות..}}.<br /> <br /> בכרך הראשון סגנון הספר מותאם בעיקר עבור בעלי ידע מוקדם ב[[תורת החסידות]], אך בכרכים הבאים שינו העורכים במעט את הסגנון והפשיטו יותר את הביאורים{{הערה|ראו גם ב[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=84518 מכתבו של הרב שלמה יוסף זוין אל הרבי]}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * הרב [[יואל כהן]].<br /> * [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אסף פרומר]], '''קונטרס ענינה של תורת החסידות''' - סקירה לרגל יובל שנים, [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון 38<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך א']<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30545&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך ב']<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך ג']<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30572&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך ד']<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30541&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך ה']<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך ו']<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/hit407.htm ספר הערכים חב&quot;ד], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] גליון תז<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/ מה זה &quot;ספר הערכים – חב&quot;ד&quot;, מהם ייתרונותיו וחסרונותיו? - סקירה מקיפה], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *מנחם ברונפמן, '''[http://www.alysefer.com/rebyoel/ ראיון עומק עם ר' יואל כהן לרגל הדפסת הכרך התשיעי של הסדרה]''', בתוך 'עלי ספר'<br /> *{{קישור חבד און ליין|94004|חג הספרים: נחשף מענה נדיר של הרבי על &quot;ספר הערכים&quot;||ה' טבת תשע&quot;ו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75691 מענות הרבי ומסמכי עבודה בקשר לספר הערכים שהדפסתו נוהלה בידי ה'ועד להפצת שיחות']''' {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ספרי הרב יואל כהן]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=761022 2025-04-23T15:34:22Z

<p>37.60.47.113: /* ההוצאה לאור */</p> <hr /> <div>{{קובץ|ספר הערכים}}<br /> '''ספר הערכים - חב&quot;ד''' היא שמה של סדרת אנציקלופדיה תורנית לתורת [[חסידות חב&quot;ד]] על פי כתבי [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] הנערכת על ידי הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], ומספר אברכים. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה הסדרה החלקית שמונה כרכים אותם ערך הרב [[יואל כהן]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> ===רקע כללי===<br /> לאחר ההכרזה הרשמית על כינונה של [[מדינת ישראל]], החלו בשנת [[תשי&quot;ב]] נסיונות דיפלומטיים לכינון יחסי ידידות בין ישראל לגרמניה, כאשר גרמניה מצידה העבירה למדינת ישראל במסגרת 'הסכם השילומים' כספי פיצויים בסכומים גבוהים על מעשיה הנוראיים כלפי העם היהודי ב{{ה|שואה}}.<br /> <br /> מלבד הפיצויים ששולמו באופן ישיר לניצולים ששרדו את השואה, הקציבה וועדת השילומים הגרמנית ('קליימס קונפרנץ') סכומים כספים גבוהים עבור פרוייקטים בעלי חשיבות.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] הועלתה ההצעה להתחיל בפרוייקט שירכז בצורה אנציקלופדית ערכים מתורת החסידות בצורה בהירה וימומן מכספי השילומים. מי שעמד בקשר עם ועדת השילומים היה מר [[שז&quot;ר]] שביקר אצל הרבי פעמיים בתקופה זו.<br /> <br /> המלאכה הוטלה על ר' [[יואל כהן]], אליו צורף ר' [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שהחל לעבוד באנציקלופדיה בשנת [[תשכ&quot;ה]]{{הערה|ראה [[ליקוט מענות קודש]] תשכ&quot;ה מענה פח}}, ולהם סייע גם הרב [[אייזיק שווי]] ויחד הם החלו במלאכת הליקוט והעריכה.<br /> <br /> ===חשיבותה ושמה===<br /> הרבי ראה חשיבות רבה בעריכת האנציקלופדיה, ואף הבהיר במכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]] את נחיצותה:<br /> <br /> {{ציטוטון|... גודל ההכרח בזה מובן גם כן מרבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר על דרך ספרי ערכים ב[[תורת הנגלה]] על סדר הא&quot;ב וכו' או ע&quot;ס הענינים וכו', על אכמה וכמה בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת [[הקבלה]] כמה ספרים שמטרתם כנ&quot;ל, ודוקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. <br /> ומתאים לשיטת [[חסידות חב&quot;ד]] שאחת הנקודות העיקריות בזה להבין הענינים על בורים, ובסגנון הידוע שיהיה מובן גם בשכל נפה&quot;ב, הנה לא ראיתי אף התחלה בזה, מלבד שער היחוד ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהוא ע&quot;ס ההשתלשלות, אבל בקיצור נמרץ. <br /> הרגשתי בהכרח האמור עשיריות בשנים, אלא שמפני כמה וכמה סיבות נתעכב הדבר, והתחלתי לפני עשיריות בשנים בהקדמת עבודה המוכרחת לעריכת ספר ערכים כזה על ידי עריכת מפתחות ענינים של ספרי היסוד בתורת החסידות.<br /> ולדעתי וגם בזה מבשרי אחזה הצליח ספר הערכים בצורה שהופיע למלאות במדה חשובה וגדולה חסרון האמור..}}.<br /> <br /> שמה של האינצקלופדיה הוא ספר הערכים חב&quot;ד - 'אנציקלופדיה' בשפה תורנית, וסגנון עריכתה שונה מאנציקלופדיה רגילה בכך שהערכים כתובים שם בצורה מלאה ויסודית ובשפה תלמודית. זאת בנוסף לסגנון העמוק של הדברים הנכתבים בחסידות ובקבלה, כך שהסדרה היא סדרת לימוד וההעמקה ולא סדרת העשרה וקריאה. הערכים כוללים גם ערכים נידחים כך שלאחר שמונה כרכים אוחזים רק בערך &quot;אחד&quot;.<br /> <br /> ===ההוצאה לאור===<br /> ב[[חודש אלול]] [[תש&quot;כ]] דיווח ר' יואל כהן לרבי כי 38 ערכים כבר מוכנים להדפסה, ובשנת [[תשכ&quot;ט]] כבר היה מוכן הכרך הראשון להדפסה. העורכים שאלו את הרבי אם יואיל להעניק מכתב לרגל ההוצאה לאור של הספר, אך הרבי השיב שאין זמנו פנוי לכך וציין שבאם יערכו את השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשכ&quot;ו]] בצורה המתאימה לספר [[הגהה|יגיה]] אותה כמבוא.<br /> <br /> עלי ההגהה נותרו במשך שנתיים על שולחנו של הרבי, ורק ב[[חודש חשון]] [[תשל&quot;א]] סיים הרבי את הגהתם{{הערה|במשך כל זמן זה הודיע הרבי שאין זמנו פנוי להתמסר להגהה של ענין זה הדורש התמסרות מוחלטת ואף דיווח על כך לשז&quot;ר שהיה המתווך הראשי בין הנהלת קה&quot;ת לועדת השילומים &quot;כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה&quot;. כאשר הודיע הרבי שהלילה יהיה זמנו פנוי להגהת השיחה - לא נמצאו הדפים ור'יואל כהן התיישב לכתיבת השיחה מחדש כשתוך כדי המזכיר לוקח ממנו את הדפים ומכניסם לרבי להגהה. הרבי סיים את הגהת הדפים ולאחר שהוכנסו הגהותיו של הרבי הגיה הרבי שוב את הדפים המתוקנים, וכך ארבעה פעמים.}}.<br /> <br /> הספר הראשון יצא לאור בשנת [[תשל&quot;א]] והספר התשיעי יצא לאור בשנת תשע&quot;ט. ההערכה אומרת שהמפעל השלם יכלול כארבעים כרכים.<br /> <br /> שני כרכים מהסדרה מיוחדים לביאור כל אות מאותיות הא' ב' העברי על פי [[קבלה]] ותורת [[חסידות חב&quot;ד]]{{הערה| כרכים אלו מתייחדים בכך שבהם ביאורים רבים מתורתו של אביו של הרבי, [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק]]}}. הכרך השלישי בסדרת האותיות אמור לצאת בעתיד ובכך יושלם מפעל ייחודי ומעניין{{הערה| לאחר פטירת הרב כהן הוציאה לאור קה&quot;ת תדפיס מכרך זה, לעילוי נשמתו}}. הספר התשיעי מוקדש כולו לערך &quot;אחדות השם&quot;.<br /> <br /> את הערכים היה כותב הרב יואל כהן. ולאחר שחלה בשנותיו האחרונות החל לכתוב הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]], כשהרב יואל היה עובר על הערכים ומגיה. עם פטירת הרב יואל כהן נשאר חומר מספיק לשני כרכים שלמים שהוא כתב, וכעת הם בשלבי עריכה סופיים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב כהן, העורך העיקרי הינו הרב חריטונוב ויחד איתו עובדים על הספר מספר אברכים{{מקור}}.<br /> <br /> == סגנון האנציקלופדיה ==<br /> {{שכתוב|פסקה=כן}}<br /> <br /> ייחודיותה של הסדרה היא בריכוז החומר הכולל ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] ו[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ב[[חסידות]] וב[[קבלה]] למקום אחד, ערוכה ומסודרת בשפה אחידה. רוב חומר המקור מפוזר במקומות שונים כך שעל הלומד על מנת להגיע לבקיאות והבנה נכונה בנושא מסויים, להקיף חומר רב, ומטרת הסדרה היא לאפשר ללומד להקיף תוך זמן קצר חומר רב בצורה קצרה ומתומצתת. בד בבד, הצליחו עורכי הסדרה לשמר את עומק הדברים ולא לפשטם לרמה רדודה.<br /> <br /> העורך הרב כהן נמנע להכניס את ההערות שלו לתוך גוף הספר, כך שהספר עצמו מורכב מחומר המקורות בלבד. אולם, בסוף הספר בחלק המילואים כותב הרב כהן את הערותיו וחידושיו שלו.<br /> <br /> כפי שכותב מנחם ברונפמן במאמרו, שלוש מטלות מרכזיות ספר-הערכים מבצע:<br /> <br /> *המשגה ומיון: ראשית לכל, האנציקלופדיה ממשיגה וממיינת - קובעת מושגים וממיינת את התחומים שכל מושג כולל. זוהי משימה לא פשוטה וחשובה עד מאוד: בעצם, באמצעות ספר-הערכים נוצרת מפה הממפה את תורת החסידות לפי ערכיה ומושגיה. זהו הצעד הראשון כדי לגרום לכך שהמעוניין לרדת למושג מסוים על עומקו ורוחבו - אכן יוכל לעשות זאת. חשוב לזכור, כי אם אומנם ישנם ערכים רבים הידועים לכולנו בשמותיהם, אך ישנם גם רבים-רבים שאיננו תמיד מודעים אליהם. מכאן שתהליך זיהוי וקביעת הערכים עצמם הוא כשלעצמו רב בחשיבותו ומורכב בביצועו.<br /> <br /> *סידור וביאור: לאחר מכן יש לסדר את כל &quot;החומר&quot; בהתאם למושגים ולמיון שנקבעו, ולבאר אותו. גיבוש החומר לכדי ערך אנציקלופדי שלם הוא תפקיד קשה ומורכב מאין כמותו. לכל מושג פרטים מרובים ודקויות עד אין קץ, אותם יש לשבץ במסגרות ובמחלקות ברורות. בנוסף לכך, יש צורך פעמים רבות להבהיר ולבאר - כמובן כשהדברים מגובים במאמרי החסידות במקומות השונים.<br /> <br /> *איחוי וגילוי: כאשר שני השלבים דלעיל מושלמים, הרי שלפני הלומד מתגלה לא רק אוסף ממוין של חלקי מאמרים הדנים באותו עניין - אלא מציאות חדשה. איחויים של מכלול הפרטים, ההסברים והמובאות בנוגע למושג כלשהו ממאות המאמרים הפזורים במרחבי תורת הענק של [[חסידות חב&quot;ד]], מגלה לקורא למעשה את אותו מושג באור חדש. וזוהי המשימה השלישית שספר-הערכים ממלא: איחוי וגילוי. כלומר, מלאכת סידור וכתיבת הערכים אינה רק מלאכה של ריכוז וליקוט, אלא מלאכת כתיבה יוצרת, וזאת תוך שמירה קפדנית, על תאימות למקור בדברי וכתבי אדמו&quot;רי חב&quot;ד.<br /> <br /> ספר הערכים אינו ספר קריאה או סיכום, זהו ספר עיוני עד למאוד, &quot;מקצועי&quot;, ודורש למידה. כפי שכתב הרבי במכתבו לעורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] רבי [[שלמה יוסף זווין]]:<br /> {{ציטוטון|... פשוט שלא הייתה מטרת ספר זה להגיש תורת החסידות באופן פופולארי, כרגיל הסגנון בזה עתה, כי אם להקל על [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]] בנקודה עקרית, על ידי ריכוז הענינים המפוזרים בכמה וכמה ספרים ומאמרים, ביחד. ועוד וגם זה עיקר, בהוספת הציונים ומראה מקומות, שבסגנון דמבשרי אחזה ראיתי עד כמה נוגע הענין כדי להבין ענין בחסידות על בוריו, על כל פנים במדה האפשרית תוך הזמן שמקדשים אותו ללימוד תורת החסידות..}}.<br /> <br /> בכרך הראשון סגנון הספר מותאם בעיקר עבור בעלי ידע מוקדם ב[[תורת החסידות]], אך בכרכים הבאים שינו העורכים במעט את הסגנון והפשיטו יותר את הביאורים{{הערה|ראו גם ב[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=84518 מכתבו של הרב שלמה יוסף זוין אל הרבי]}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * הרב [[יואל כהן]].<br /> * [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אסף פרומר]], '''קונטרס ענינה של תורת החסידות''' - סקירה לרגל יובל שנים, [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון 38<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך א']<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30545&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך ב']<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך ג']<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30572&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך ד']<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30541&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך ה']<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&amp;pgnum=1 ספר הערכים כרך ו']<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/hit407.htm ספר הערכים חב&quot;ד], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] גליון תז<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/ מה זה &quot;ספר הערכים – חב&quot;ד&quot;, מהם ייתרונותיו וחסרונותיו? - סקירה מקיפה], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *מנחם ברונפמן, '''[http://www.alysefer.com/rebyoel/ ראיון עומק עם ר' יואל כהן לרגל הדפסת הכרך התשיעי של הסדרה]''', בתוך 'עלי ספר'<br /> *{{קישור חבד און ליין|94004|חג הספרים: נחשף מענה נדיר של הרבי על &quot;ספר הערכים&quot;||ה' טבת תשע&quot;ו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75691 מענות הרבי ומסמכי עבודה בקשר לספר הערכים שהדפסתו נוהלה בידי ה'ועד להפצת שיחות']''' {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ספרי הרב יואל כהן]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A7&diff=716378 2024-10-14T18:17:26Z

<p>37.60.47.113: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' יצחק יהודה קוביטשעק ע''ה אצל הרבי.png|ממוזער|הרב קוביטשעק מגיש [[פ&quot;נ]] ל[[רבי]] ומקבל ממנו דולר לברכה בסיום [[יחידות כללית]]]]<br /> [[קובץ:ר' יצחק יהודה קוביטשעק ע''ה במבצעים.png|ממוזער|שמאל|250px|הרב קוביטשעק ב[[מבצע תפילין]]]]<br /> הרב '''יצחק יהודה קוביטשעק''' ([[תרצ&quot;ט]] - [[כ&quot;ב כסלו]] [[תשע&quot;ז]]) היה מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[ירושלים]], עבד ב[[כולל]] שומרי החומות ונמנה על פעילי דוכן התפילין ב[[כותל המערבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת תרצ&quot;ט ב[[הונגריה]] לאביו ר' אהרן משה ולאמו מרת פרומט, כעבור מספר שנים עלה לארץ והחל ללמוד ב[[ישיבת תורת אמת]] בירושלים שם התקרב ל[[חסידות]] והפך ל[[חסיד חב&quot;ד]].<br /> <br /> עם הגיעו לגיל נישואין נשא את מרת קיילא חדוה רות. <br /> <br /> לאחר נישואיו קבע את מגוריו בירושלים.<br /> <br /> עבד בכולל שומרי החומות בעיר ונמנה על פעילי דוכן התפילין ב[[כותל המערבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] חתם יחד עם חסידים נוספים על מכתב ל[[רבי]] בבקשה שיבוא לביקור בארץ{{הערה|נדפס בתשורה שבקישורים חיצוניים עמ' 6.}}.<br /> <br /> הרבי עודד את הרב קוביטשעק לשמר קשר עם אישים עימם נפגש בנסיעותיו ולקרבם לתורה ומצוות{{הערה|מכתבים מ[[י&quot;א טבת]] [[תשי&quot;ח]] ו[[י' מנחם אב]] [[תשי&quot;ט]], נדפסו בתשורה שבקישורים חיצוניים עמודים 16 ו- 17.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] תרם [[ספר תורה]] ל[[בית הכנסת]] העתיק בסרטוב שם משמש בנו הרב [[יעקב מאיר קוביטשעק|יעקב מאיר]] כשליח{{הערה|[https://col.org.il/news/35268 ידיעה באתר COL] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> נפטר בכ&quot;ב כסלו תשע&quot;ז כשהוא בן 82 ונטמן ב[[הר הזיתים]]{{הערה| [https://chabad.info/bdh/232947/ ידיעה על פטירתו באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2019/03/10-03-2019-13-36-39-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf מכתבי הרבי לרב קוביטשעק]''' נדפסו בתורה משמחת נישואי צאצאיו עמ' 15 ואילך<br /> *[https://col.org.il/news/101687 &quot;הבטחתי להניח תפילין ולדווח לרב קובישטעק. השבוע הוא נפטר&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שבועון כפר חב&quot;ד, כ&quot;ח טבת תשע&quot;ז.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב קוביטשעק ולרעייתו עשרה ילדים, חמישה בנים וחמש בנות. <br /> *הרב שמואל קוביטשעק, ירושלים. <br /> *הרב אשר קוביטשעק – קרית גת. <br /> *הרב יוסף קוביטשעק – אשדוד.<br /> *הרב שניאור קוביטשעק – כפר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[יעקב מאיר קוביטשעק]] – שליח הרבי בסרטוב, רוסיה.<br /> *גב' שרה אלפרוביץ – ירושלים. <br /> *גב' לאה ערנטרוי – ירושלים. <br /> *גב' חני שוחט – ירושלים. <br /> *גב' פרומי גלבשטיין – ירושלים. <br /> *גב' רייזי דוח – ירושלים. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוביטשעק, יצחק יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קוביטשעק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=713589 2024-09-18T17:23:31Z

<p>37.60.47.113: /* משפחתו */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל זלמנוביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל זלמנוביץ]]<br /> הרב '''ישראל ברוך זלמנוביץ''' ([[תשכ&quot;ז]]- [[כ&quot;ה שבט]] [[תש&quot;פ]]) היה איש חינוך, מרצה, וחבר קהילת חב&quot;ד ברחובות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב זלמנוביץ נולד בשנת [[תשכ&quot;ז]] להוריו הרב מאיר יוסף זלמנוביץ' ניצול שואה, ואימו, למשפחה הנמנית על זרם [[הציונות הדתית]].<br /> <br /> למד ב'ישיבת הדרום' ברחובות, וברבות השנים חזר לשמש שם כר&quot;מ.<br /> <br /> נישא לרעייתו הגב' אור-לי לבית משפחת רובנשטיין.<br /> <br /> שימש כמורה וספרן בתלמוד תורה בכפר חב&quot;ד מתוך יחס אישי ואכפתיות רבה לתלמידים.<br /> <br /> לראשונה זכה לשהות במחיצת [[הרבי]] בחג הסוכות התשמ&quot;ח עת יצא הרבי מ[[ארבעת המינים|אגידת לולב]] בסוכתו{{הערה|לפתע יצא הרבי מסוכתו עם ה'[[ארבעת המינים]]' ונוצרה הסיטואציה שעמד בסמוך לרבי.}}<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תשנ&quot;א]] עבר בתור למעמד [[חלוקת הדולרים]] של הרבי, בעברו לפני הרבי ביקש ברכה להצלחה בעבודתו ב[[חינוך]] על טהרת ה[[קודש]], הרב זלמנוביץ' תכנן במחשבתו לסיים את המשפט ולומר את מקום עבודתו (אז) בית ספר חב&quot;ד רחובות, אך הרבי הקדימו בברכת 'שיהיה בהצלחה רבה ומופלגה (לשון הרבי).<br /> <br /> במשך תקופה מסר שיעור שבועי ב[[נ&quot;ך]] ב[[בית חב&quot;ד]] בפארק המדע נס ציונה - רחובות, כמו כן מסר שיעור [[תניא]] ב[[גוש קטיף]].<br /> <br /> היה פעיל בעמותת 'ארץ חפץ', במסגרת פעילותו בעמותה קיים את [[מבצעי הרבי]] באזורי [[יהודה ושומרון]].<br /> <br /> כיהן כמדריך פדגוגי בכמה מוסדות חב&quot;ד, שימש שנים רבות מרצה לתנ&quot;ך ב[[מכללת בית רבקה כפר חב&quot;ד]] וכמה שנים בסמינר בית חנה בצפת, מורה וספרן ב[[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנותיו האחרונות סבל מ'המחלה הידועה', למרות זאת התמודד בגבורה והתאמץ להקרין בטחון ושמחה לאנשים מסביבו.<br /> <br /> פרסם במשך תקופה, טורים על פרשת השבוע מזוית חינוכית באתר [[חב&quot;ד און ליין]] גם בימי מחלתו הקשה וחולשתו הרבה, טוריו אופיינו באקטואליות ומסרים חינוכיים עמוקים, הוא אף ציין מספר פעמים כי פרסום הטורים באתר &quot;מוסיף לו שמחה וחיות&quot;.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תש&quot;פ]] ונקבר בבית העלמין ברחובות.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ה שבט]] [[תשפ&quot;ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לעילוי נשמתו, הספר הוכנס ל[[בית כנסת]] חב&quot;ד המרכזי ב[[רחובות]].{{הערה|[https://col.org.il/news/144111 רחובות התאחדה בחגיגת הכנסת ספר תורה לע&quot;נ הרב זלמנוביץ'{{COL}}]}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב איל זוכמן - שליח ב'אסנט' צפת.<br /> *חתנו, הרב שניאור רוזן, עסקן חבד&quot;י ומקורב לחה&quot;כ הרב מאיר פרוש.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל זלמנוביץ - [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]<br /> * חתנו הרב שמואל אשר גרפונקל - שליח הרבי לענייני חינוך בבית ספר 'בני מנחם' בעיר חולון. מגוריו ברחובות<br /> *חתנו, הרב לוי רייניץ - לוד, מחנך בת&quot;ת חב&quot;ד לוד.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן זלמנוביץ [[שליח]] ב[[אבן יהודה]]<br /> *בנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ -רחובות, פעיל בבית חב&quot;ד [[קרני שומרון]].<br /> *בנו הרב שמואל זלמנוביץ, שליח ב[[אור עקיבא]].<br /> *בנו הרב שלום דובער זלמנוביץ ירושלים - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] נכון לשנת תשפ&quot;ה מחנך כיתה ז' בתלמוד תורה בני מנחם בבני ברק.<br /> *בנו הרב יהודה זלמנוביץ שליח בעיר חריש<br /> *חתנו, הרב יעקב פרידקיס - [[רחובות]].<br /> *בנו הת' שמחה זלמנוביץ.<br /> *בנו הת' משה ירמיאל זלמנוביץ.<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת הדרום]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/search/news?q=ישראל+זלמנוביץ' תגית ישראל זלמנוביץ] {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *'''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/684.pdf לתת תשובה לתסכולים]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 684 כ&quot;ו שבט תשס&quot;ט ע' 35<br /> {{הערות שוליים}}</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%9C&diff=713588 2024-09-18T16:59:48Z

<p>37.60.47.113: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:66b083f240a5a 1722844146 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב קסטל באירוע בישיבה בבני ברק (משמאל, תשפ&quot;ד)]]<br /> הרב [[יוסף דובער קסטל]] (יליד שנת [[תשמ&quot;ח]]) הוא משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ח]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] ולאמו (בת הרב [[ברוך גופין]]).<br /> <br /> למד בישיבות חב&quot;ד במסלול הרגיל.<br /> <br /> נסע לשנת הקבוצה ב[[770]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין נשא את רעייתו בת הרב [[יצחק גולדברג]].<br /> <br /> לאחר מספר שנים החל לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בעיר והרבה למסור שיעורים בבתי חב&quot;ד ובבתי כנסיות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> משמש כיום כמשפיע וכרב ל[[גמרא עיונא]] ב[[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו- הרב [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]]<br /> *גיסו- הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]]<br /> *גיסו-הרב [[חיים מאיר גולדברג]]<br /> *גיסו,הרב [[מנחם מענדל גולדברג]]<br /> *אחיו,הרב [[מנחם מענדל קסטל]]<br /> בנו מנחם מענדל קסטל<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קסטל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדברג]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=713587 2024-09-18T16:57:42Z

<p>37.60.47.113: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל זלמנוביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל זלמנוביץ]]<br /> הרב '''ישראל ברוך זלמנוביץ''' ([[תשכ&quot;ז]]- [[כ&quot;ה שבט]] [[תש&quot;פ]]) היה איש חינוך, מרצה, וחבר קהילת חב&quot;ד ברחובות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב זלמנוביץ נולד בשנת [[תשכ&quot;ז]] להוריו הרב מאיר יוסף זלמנוביץ' ניצול שואה, ואימו, למשפחה הנמנית על זרם [[הציונות הדתית]].<br /> <br /> למד ב'ישיבת הדרום' ברחובות, וברבות השנים חזר לשמש שם כר&quot;מ.<br /> <br /> נישא לרעייתו הגב' אור-לי לבית משפחת רובנשטיין.<br /> <br /> שימש כמורה וספרן בתלמוד תורה בכפר חב&quot;ד מתוך יחס אישי ואכפתיות רבה לתלמידים.<br /> <br /> לראשונה זכה לשהות במחיצת [[הרבי]] בחג הסוכות התשמ&quot;ח עת יצא הרבי מ[[ארבעת המינים|אגידת לולב]] בסוכתו{{הערה|לפתע יצא הרבי מסוכתו עם ה'[[ארבעת המינים]]' ונוצרה הסיטואציה שעמד בסמוך לרבי.}}<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תשנ&quot;א]] עבר בתור למעמד [[חלוקת הדולרים]] של הרבי, בעברו לפני הרבי ביקש ברכה להצלחה בעבודתו ב[[חינוך]] על טהרת ה[[קודש]], הרב זלמנוביץ' תכנן במחשבתו לסיים את המשפט ולומר את מקום עבודתו (אז) בית ספר חב&quot;ד רחובות, אך הרבי הקדימו בברכת 'שיהיה בהצלחה רבה ומופלגה (לשון הרבי).<br /> <br /> במשך תקופה מסר שיעור שבועי ב[[נ&quot;ך]] ב[[בית חב&quot;ד]] בפארק המדע נס ציונה - רחובות, כמו כן מסר שיעור [[תניא]] ב[[גוש קטיף]].<br /> <br /> היה פעיל בעמותת 'ארץ חפץ', במסגרת פעילותו בעמותה קיים את [[מבצעי הרבי]] באזורי [[יהודה ושומרון]].<br /> <br /> כיהן כמדריך פדגוגי בכמה מוסדות חב&quot;ד, שימש שנים רבות מרצה לתנ&quot;ך ב[[מכללת בית רבקה כפר חב&quot;ד]] וכמה שנים בסמינר בית חנה בצפת, מורה וספרן ב[[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנותיו האחרונות סבל מ'המחלה הידועה', למרות זאת התמודד בגבורה והתאמץ להקרין בטחון ושמחה לאנשים מסביבו.<br /> <br /> פרסם במשך תקופה, טורים על פרשת השבוע מזוית חינוכית באתר [[חב&quot;ד און ליין]] גם בימי מחלתו הקשה וחולשתו הרבה, טוריו אופיינו באקטואליות ומסרים חינוכיים עמוקים, הוא אף ציין מספר פעמים כי פרסום הטורים באתר &quot;מוסיף לו שמחה וחיות&quot;.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תש&quot;פ]] ונקבר בבית העלמין ברחובות.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ה שבט]] [[תשפ&quot;ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לעילוי נשמתו, הספר הוכנס ל[[בית כנסת]] חב&quot;ד המרכזי ב[[רחובות]].{{הערה|[https://col.org.il/news/144111 רחובות התאחדה בחגיגת הכנסת ספר תורה לע&quot;נ הרב זלמנוביץ'{{COL}}]}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב איל זוכמן - שליח ב'אסנט' צפת.<br /> *חתנו, הרב שניאור רוזן, עסקן חבד&quot;י ומקורב לחה&quot;כ הרב מאיר פרוש.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל זלמנוביץ - [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]<br /> * חתנו הרב שמואל אשר גרפונקל - שליח הרבי לענייני חינוך בבית ספר 'בני מנחם' בעיר חולון. מגוריו ברחובות<br /> *חתנו, הרב לוי רייניץ - לוד, מחנך בת&quot;ת חב&quot;ד לוד.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן זלמנוביץ [[שליח]] ב[[אבן יהודה]]<br /> *בנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ -רחובות, פעיל בבית חב&quot;ד [[קרני שומרון]].<br /> *בנו הרב שמואל זלמנוביץ, שליח ב[[אור עקיבא]].<br /> *בנו הרב שלום דובער זלמנוביץ ירושלים - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] נכון לשנת תשפ&quot;ה מחנך כיתה ז'בתלמוד תורה בני מנחם בבני ברק.<br /> *בנו הרב יהודה זלמנוביץ שליח בעיר חריש<br /> *חתנו, הרב יעקב פרידקיס - [[רחובות]].<br /> *בנו הת' שמחה זלמנוביץ.<br /> *בנו הת' משה ירמיאל זלמנוביץ.<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת הדרום]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/search/news?q=ישראל+זלמנוביץ' תגית ישראל זלמנוביץ] {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *'''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/684.pdf לתת תשובה לתסכולים]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 684 כ&quot;ו שבט תשס&quot;ט ע' 35<br /> {{הערות שוליים}}</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=708117 2024-08-15T08:24:58Z

<p>37.60.47.113: /* רשת המוסדות */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב ישראל הלפרין<br /> |כינוי=רלי הלפרין<br /> |תמונה=ישראל הלפרין.jpg<br /> |תיאור=[[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד בעיר [[הרצליה]]<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשט&quot;ז]]<br /> |תאריך פטירה=[[ה' אלול]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[הרצליה]]<br /> }}<br /> הרב '''ישראל הלפרין''' (מכונה גם '''רלי הלפרין'''), ([[ט&quot;ו ניסן]] [[תשט&quot;ז]] - [[ה' אלול]] [[תשפ&quot;ב]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד בעיר [[הרצליה]] ודמות מרכזית בקרב חסידי חב&quot;ד בישראל. יקיר העיר הרצליה לשנת [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:רלי.jpg|ממוזער|עובר ב'חלוקת דולרים' אצל הרבי]]<br /> [[קובץ:רלי הלפרין.jpg|ממוזער|הרב ישראל מקבל 'לקח' מהרבי]]<br /> נולד ב[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשט&quot;ז]] בעיר [[נתניה]], למשפחה מסורתית מאוד.<br /> אביו תמיד חקק בו שהוא צאצא של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.<br /> את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר והמשיך בסיירת מטכ&quot;ל{{הערה|סיירת קומנדו, שימשה במשך שנים כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל}}.<br /> <br /> התקרב בצעירותו לחסידות [[חב&quot;ד]], קודם [[חתונה|חתונתו]] פעל כשליח היחיד והראשון בעיר הולדתו ([[נתניה]]) אחר [[נישואים|נישואיו]] עם זוגתו אסתר התגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], שם למד ב[[כולל]] שעל ידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]], בניהול הרב [[אברהם צבי כהן]] שקירבו. ע&quot;פ הוראת [[הרבי]] אליו ישב בכולל כמה שנים, שם למד הוראה לרבנות, וקיבל תעודת סמיכה מהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br /> <br /> בשנים בהם התגורר בכפר חב&quot;ד היה פעיל מרכזי בארגון '[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]', כחלק מפעילותו בארגון בשנים ההם ארגן על פי הוראת הרבי בקיץ [[תש&quot;מ]] את '[[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]]' בלמעלה משישים מוקדים ברחבי הארץ.<br /> <br /> ב-[[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תשל&quot;ז]] היה מעורב בתאונת דרכים, שבה נהרגו מרת חנה בת הרב [[מרדכי אליהו שניאור]] ומרת יוספה אחותו של הרב הלפרין, והוא ורעייתו נפגעו קשות, באופן שהשפיע על כל חייהם.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br /> <br /> חלה מספר פעמים במחלה הידועה,ואעפ&quot;כ שהיה מגיע לבית הכנסת לתפילה/שיעור תורה/התוועדות פתאום היה מתגבר על עצמו עד שהיה נראה איך שהיה מגיע פתאום לא כואב לו כלום אף שכאב לו מאוד.<br /> ביום כ' אב תשפ&quot;ב, שבועיים לפני פטירתו הגיע במסירות נפש ממש להתוועד בפעם האחונה בבית חב&quot;ד הרצליה ובה הצהיר ש&quot;יש רק בררה אחת, ללכת עם הרבי שליט&quot;א מלך המשיח עד הסוף!&quot;.<br /> <br /> ביום חמישי [[ה' אלול]] (אותו יום בו יצא לשליחות בהרצליה) [[תשפ&quot;ב]], לאחר שנים ארוכות של יסורים נלב&quot;ע והותיר אבל כבד בחסידות חב&quot;ד. בהלוויתו השתתפו מאות חסידים ובעלי תשובה שזכו להכיר אותו ואת פועלו, נטמן בבית החיים הישן בעיר שליחותו - הרצליה.<br /> <br /> במהלך הלוויתו הוכרז כי הרב [[תמיר קסטיאל]] שעד אז פעל כשליח בשכונת קטמון בירושלים, ימלא את מקומו בשליחות.<br /> <br /> מספר ימים לאחר פטירתו, הוכרז על בניית 770 בהרצליה, לעילוי נשמתו - חלומו ושאיפתו של הרב הלפרין במשך שנים ארוכות. בשל כך נפתח קמפיין צ'רידי רב עוצמה ליעד של 10,000,000 ש&quot;ח{{הערה|&quot;הרב הלפרין התחיל, אנחנו נשלים את המלאכה&quot; https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/835160/}}.<br /> <br /> הרב הלפרין ורעייתו לא זכו לפרי בטן.<br /> [[קובץ:ראלי הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין נואם בכנס של '[[מכון הלכה חב&quot;ד]]'.]]<br /> <br /> == פעילותו בהרצליה ==<br /> בראשית שנות המ' החל בפעילות ה'שליחות' בעיר הרצליה מטעם ארגון צעירי אגודת חב&quot;ד, ב[[פורים קטן]] [[תשד&quot;מ]] הדפיס ע&quot;פ הוראת הרבי בעיר הרצליה את ספר התניא. בהמשך אותה שנה, ביום ה' באלול הוא עבר להתגורר בעיר הרצליה, בה פעל עד לפטירתו.<br /> <br /> עם בואו התמנה לרב בבית הכנסת המרכזי בשכונת נווה עמל בעיר.<br /> <br /> בתחילת פעילותו היה אחראי גם על הפעילות החב&quot;דית ב[[רמת השרון]] ו[[רעננה]] הסמוכות להרצליה, בהמשך הזמן העביר את הסמכות לשליחים הרב [[אליהו שדמי]] והרב [[יהודה בוטמן]]. הפעילות בכפר שמריהו המנוהלת על ידי הרב [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] עדיין תחתיו והפעילות בהרצליה פיתוח מנוהלת על ידי הרב אריק שופט.<br /> <br /> === רשת המוסדות ===<br /> <br /> הקהילה החב&quot;דית בהרצליה מונה כמאה חמישים משפחות, ששה בתי כנסת חב&quot;ד, שניים במרכז העיר ברח' העצמאות וברח' הרב קוק, אחד בשכונת יד התשעה, אחד בהרצליה פיתוח, אחד באזור התעשייה, ואחד נוסף בנוף ים.<br /> <br /> תחתיו נוהלו כ15 סניפים לבית חב&quot;ד פזורים בתוככי הרצליה, ששימשו בהם 25 שליחים.<br /> <br /> הפעילות השוטפת היתה מסירת שיעורי תורה בגמרא, בחסידות ובתורת הרבי '[[דבר מלכות]]'. השיעורים נמסרו הן לבני הקהילה, והן למתקרבים. כמובן בנוסף לפעילות הקשורה במועדי ישראל, סוכות, חנוכה, פורים. וגם פעילות היום-יומית כמצוות תפילין, הדלקת נרות שבת, כשרות, וטהרת המשפחה.<br /> <br /> הפעיל פעילות חב&quot;דית לסטודנטים מהבינתחומי בהרצליה, מרשת תחת 'בית חב&quot;ד בקמפוס'.<br /> <br /> '''כעשרה גני ילדים ומעונות''' - פזורים בכל רחבי הרצליה, הממומנים בהשתתפות עיריית הרצליה, והם תחת הרשת הארצית של '[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]' באה&quot;ק.<br /> <br /> '''תלמוד תורה לילדים''' - על טהרת הקודש, המשמש את בני הקהילה החב&quot;דית בעיר. מוסד זה מונחה על ידי צוות מיומן ומושקע. אבל לפני כמה שנים נסגר על פי הוראת העיריה.<br /> <br /> ''''בית צבאות השם'''' - מארגן פעילות חוויתית לילדי ישראל, ומהווה סניף ברשת תנועת הילדים העולמית צבאות השם. הפעילות מגוונת ומותאמת לתוכנית הכללית של הארגון.<br /> <br /> '''ישיבת תומכי תמימים''' – הוקמה בסוף שנות הנו&quot;נים עבור בעלי תשובה, המקום היה פעיל אך עם הזמן הידלדל ונסגר. אחרי עבור למעלה מעשור הוקם שוב בתשע&quot;ג בהרצליה פיתוח ובסוף תשע&quot;ו נסגרה מחוסר מימון.<br /> <br /> '''בית תבשיל''' – בית תמחוי למעוטי יכולת, קבלת אוכל אינה מותנית בשום תנאי והיא ללא כל תשלום. בהתקרב מועדי ישראל נעשית חלוקת מזון לאלפי נזקקים, ללא כל פרוטה. בפסח נערך ליל סדר ציבורי ברוב הדר.<br /> <br /> '''נשי ובנות חב&quot;ד''' – ארגון נשי העוסק בגיבוש בנות הקהילה בפעילות השוטפת של הקהילה, והן אף מארגנות ערבים חברתיים והתוועדויות. המטה מנהל מדרשה לנשים ובוגרות לא דתיות ומסורתיות, בהן פעילות נשות הקהילה במסירת שיעורי תורה, הרצאות סביב מעגל החיים וטהרת המשפחה.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ע קיבל את תואר &quot;יקיר העיר&quot; לשנת 2010 בטקס חגיגי במוזיאון &quot;בית ראשונים&quot; בעיר. התואר &quot;יקיר העיר&quot; הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת &quot;יד שרה&quot; בהרצליה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54398 כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה] - דיווח באתר {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> == פעילות ארצית ==<br /> [[קובץ:עצרת סה.jpg|ממוזער|הרב הלפרין נואם בעצרת גאולה ומשיח (תשס&quot;ה)]]<br /> בכללות הרבי הורה לרב הלפרין להתמקד בפעילות בהרצליה ולא לעסוק יתר על המידה בפעילות ארצית אולם היו מספר פעמים בהם על פי הוראת [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] עסק הרב הלפרין גם בפעילות כלל ארצית.<br /> <br /> עם סיום המחזור הראשון בשנת [[תשמ&quot;ה]] של [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] הוקם [[מטה חגיגות הרמב&quot;ם]] בארגון [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] והרב הלפרין ששימש כחבר פעיל בארגון היה מראשי העסקנים בארגון סיומי הרמב&quot;ם הארציים. <br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] הוקם '[[מטה חב&quot;ד לשלום העם והארץ]]' תחת ארגון צא&quot;ח כמטה האחראי על ריכוז הפעילות החב&quot;דית בנושא [[שלימות הארץ]] ובברכת הרבי שימש הרב הלפרין כמנהל המטה. במסגרת תפקיד זה ריכז את פעילות המטה כנגד הסכמי אוסלו שנחתמו באותה תקופה. בהמשך בבחירות [[תשנ&quot;ו]] יצא בפעילות לבחירת [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה. בזמן [[ההתנתקות]] ארגן עצרת תפילה המונית בכותל לפני ביצוע תכנית ההתנתקות, וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מ[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> הרב הלפרין היה היה מראשי המעודדים ל[[פרסום גאולה ומשיח|פרסום בשורת הגאולה]] וזהותו של [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]] ואת אמונת החסידים שהרבי &quot;[[נצחיות חייו של הרבי|חי וקיים כפשוטו ממש בגוף גשמי]]&quot;. <br /> <br /> ב[[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] כתב לכל אחיו השולחים מכתב נוקב על חיזוק האמונה הפשוטה בדבריו של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח. ימים אחדים לאחר מכן כתב ב[[עיתון הגאולה]] בנושא וקרא לא להתפעל מהנסיון ולהאמין ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים]] ועומד להתגלות בכל רגע. בשנת תשנ&quot;ה הקים יחד עם הרב [[זמרוני ציק]] מטה הקהל למען [[פרסום גאולה ומשיח|פרסום בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הגואל]]. המטה קיים מספר כינוסים אזוריים ולאחריהם את [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי ההקהל הגדולים]] שנערכו בשנת [[תשנ&quot;ה]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני משיח צדקנו]] שהביאו לתנופה אדירה בפרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל, יחד עם הדגשה על [[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]]. הרב הלפרין גם נאם נאום חוצב להבות בכינוס שנערך ביד אליהו תחת מטה ההקהל ובהמשך בכינוסים שערכה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. <br /> <br /> הרב הלפרין היה פעיל ונמרץ בחסידות חב&quot;ד. היה תומך נלהב במוסד [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש]]. בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''יצא בשליחות''' - התוועדויות נאומים מאמרים מכתבים ואמרות מאת הרב הלפרין. יו&quot;ל בתחילת שנת תשפ&quot;ד.<br /> *מנחם זיגלבוים, חייל שליח אבא ואיש אמונה, {{שבועון בית משיח|}} מס' 1327 ע' 22-58 (רצף כתבות אודותיו)<br /> *{{שבועון כפר חב&quot;ד|}}, גליון 1975, י&quot;ב אלול תשפ&quot;ב (עמ' 24. עמ' 38-27 [קורות חייו בהרחבה], עמ' 50-45).<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F '''תגית: הרב ישראל הלפרין'''] באתר {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/israel_hags/3_tamuz/23232.htm '''הרבי מלך המשיח שליט&quot;א חי וקיים - כפשוטו ממש!'''] באתר {{הגאולה}}<br /> * [https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1SLh0klHYzrRNZFqGsAx1GuLcGH3KyjVp נאומו של הרב הלפרין] ח&quot;י אלול תשנ&quot;ט<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של העיר הרצליה] {{אינפו}}<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/415209408442.html פרשת השבוע באור הקבלה והחסידות {{*}} פרשת שלח] - שיעור וידאו {{וידאו}} {{בית משיח}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] {{קישור שבור|ו' אלול תשפ&quot;ב}}<br /> * [https://chabad.info/blogs/829837/ מ'סיירת מטכ&quot;ל' ל'סיירת' הרבי מה&quot;מ • טור פרידה] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/829219/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב ישראל הלפרין ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/140655 רלי שאני הכרתי: הרב לאופר סופד לרב הלפרין ע&quot;ה] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * '''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post.html נאום סוחף ומעורר של הרב הלפרין על 'קבלת המלכות']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}<br /> * [https://col.org.il/news/147386 &quot;לוחמה בשטח בנוי&quot;: הרב רלי הלפרין מלהיב בהפגנת ענק{{וידאו}}{{col}}]<br /> * [https://chabad.info/video/1101836/ מה ההבדל בין ב' תמוז לג' תמוז? • הרב הלפרין ע&quot;ה] {{וידפו}}<br /> * [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/958225/ צפו: הרב הלפרין בנאום מלהיב על האמונה ברבי מלך המשיח] {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/867297/ הרב הלפרין: &quot;והוא יגאלנו&quot; ולא 'יחי אדוננו'?! • צפו] {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [https://www.hageula.com/vid/kinusim/23723.htm הרב הלפרין בכינוס השלוחים: המסר שלנו זה &quot;יחי אדוננו&quot;] באתר {{הגאולה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הלפרין, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בהרצליה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]</div>

37.60.47.113 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=708116 2024-08-15T08:20:29Z

<p>37.60.47.113: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב ישראל הלפרין<br /> |כינוי=רלי הלפרין<br /> |תמונה=ישראל הלפרין.jpg<br /> |תיאור=[[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד בעיר [[הרצליה]]<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשט&quot;ז]]<br /> |תאריך פטירה=[[ה' אלול]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> |מקום פעילות=[[הרצליה]]<br /> }}<br /> הרב '''ישראל הלפרין''' (מכונה גם '''רלי הלפרין'''), ([[ט&quot;ו ניסן]] [[תשט&quot;ז]] - [[ה' אלול]] [[תשפ&quot;ב]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד בעיר [[הרצליה]] ודמות מרכזית בקרב חסידי חב&quot;ד בישראל. יקיר העיר הרצליה לשנת [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:רלי.jpg|ממוזער|עובר ב'חלוקת דולרים' אצל הרבי]]<br /> [[קובץ:רלי הלפרין.jpg|ממוזער|הרב ישראל מקבל 'לקח' מהרבי]]<br /> נולד ב[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשט&quot;ז]] בעיר [[נתניה]], למשפחה מסורתית מאוד.<br /> אביו תמיד חקק בו שהוא צאצא של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.<br /> את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר והמשיך בסיירת מטכ&quot;ל{{הערה|סיירת קומנדו, שימשה במשך שנים כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל}}.<br /> <br /> התקרב בצעירותו לחסידות [[חב&quot;ד]], קודם [[חתונה|חתונתו]] פעל כשליח היחיד והראשון בעיר הולדתו ([[נתניה]]) אחר [[נישואים|נישואיו]] עם זוגתו אסתר התגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], שם למד ב[[כולל]] שעל ידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]], בניהול הרב [[אברהם צבי כהן]] שקירבו. ע&quot;פ הוראת [[הרבי]] אליו ישב בכולל כמה שנים, שם למד הוראה לרבנות, וקיבל תעודת סמיכה מהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br /> <br /> בשנים בהם התגורר בכפר חב&quot;ד היה פעיל מרכזי בארגון '[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]', כחלק מפעילותו בארגון בשנים ההם ארגן על פי הוראת הרבי בקיץ [[תש&quot;מ]] את '[[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]]' בלמעלה משישים מוקדים ברחבי הארץ.<br /> <br /> ב-[[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תשל&quot;ז]] היה מעורב בתאונת דרכים, שבה נהרגו מרת חנה בת הרב [[מרדכי אליהו שניאור]] ומרת יוספה אחותו של הרב הלפרין, והוא ורעייתו נפגעו קשות, באופן שהשפיע על כל חייהם.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br /> <br /> חלה מספר פעמים במחלה הידועה,ואעפ&quot;כ שהיה מגיע לבית הכנסת לתפילה/שיעור תורה/התוועדות פתאום היה מתגבר על עצמו עד שהיה נראה איך שהיה מגיע פתאום לא כואב לו כלום אף שכאב לו מאוד.<br /> ביום כ' אב תשפ&quot;ב, שבועיים לפני פטירתו הגיע במסירות נפש ממש להתוועד בפעם האחונה בבית חב&quot;ד הרצליה ובה הצהיר ש&quot;יש רק בררה אחת, ללכת עם הרבי שליט&quot;א מלך המשיח עד הסוף!&quot;.<br /> <br /> ביום חמישי [[ה' אלול]] (אותו יום בו יצא לשליחות בהרצליה) [[תשפ&quot;ב]], לאחר שנים ארוכות של יסורים נלב&quot;ע והותיר אבל כבד בחסידות חב&quot;ד. בהלוויתו השתתפו מאות חסידים ובעלי תשובה שזכו להכיר אותו ואת פועלו, נטמן בבית החיים הישן בעיר שליחותו - הרצליה.<br /> <br /> במהלך הלוויתו הוכרז כי הרב [[תמיר קסטיאל]] שעד אז פעל כשליח בשכונת קטמון בירושלים, ימלא את מקומו בשליחות.<br /> <br /> מספר ימים לאחר פטירתו, הוכרז על בניית 770 בהרצליה, לעילוי נשמתו - חלומו ושאיפתו של הרב הלפרין במשך שנים ארוכות. בשל כך נפתח קמפיין צ'רידי רב עוצמה ליעד של 10,000,000 ש&quot;ח{{הערה|&quot;הרב הלפרין התחיל, אנחנו נשלים את המלאכה&quot; https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/835160/}}.<br /> <br /> הרב הלפרין ורעייתו לא זכו לפרי בטן.<br /> [[קובץ:ראלי הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין נואם בכנס של '[[מכון הלכה חב&quot;ד]]'.]]<br /> <br /> == פעילותו בהרצליה ==<br /> בראשית שנות המ' החל בפעילות ה'שליחות' בעיר הרצליה מטעם ארגון צעירי אגודת חב&quot;ד, ב[[פורים קטן]] [[תשד&quot;מ]] הדפיס ע&quot;פ הוראת הרבי בעיר הרצליה את ספר התניא. בהמשך אותה שנה, ביום ה' באלול הוא עבר להתגורר בעיר הרצליה, בה פעל עד לפטירתו.<br /> <br /> עם בואו התמנה לרב בבית הכנסת המרכזי בשכונת נווה עמל בעיר.<br /> <br /> בתחילת פעילותו היה אחראי גם על הפעילות החב&quot;דית ב[[רמת השרון]] ו[[רעננה]] הסמוכות להרצליה, בהמשך הזמן העביר את הסמכות לשליחים הרב [[אליהו שדמי]] והרב [[יהודה בוטמן]]. הפעילות בכפר שמריהו המנוהלת על ידי הרב [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] עדיין תחתיו והפעילות בהרצליה פיתוח מנוהלת על ידי הרב אריק שופט.<br /> <br /> === רשת המוסדות ===<br /> <br /> הקהילה החב&quot;דית בהרצליה מונה כמאה חמישים משפחות, ששה בתי כנסת חב&quot;ד, שניים במרכז העיר ברח' העצמאות וברח' הרב קוק, אחד בשכונת יד התשעה, אחד בהרצליה פיתוח, אחד באזור התעשייה, ואחד נוסף בנוף ים.<br /> <br /> תחתיו נוהלו כ15 סניפים לבית חב&quot;ד פזורים בתוככי הרצליה, ששימשו בהם 25 שליחים.<br /> <br /> הפעילות השוטפת היתה מסירת שיעורי תורה בגמרא, בחסידות ובתורת הרבי '[[דבר מלכות]]'. השיעורים נמסרו הן לבני הקהילה, והן למתקרבים. כמובן בנוסף לפעילות הקשורה במועדי ישראל, סוכות, חנוכה, פורים. וגם פעילות היום-יומית כמצוות תפילין, הדלקת נרות שבת, כשרות, וטהרת המשפחה.<br /> <br /> הפעיל פעילות חב&quot;דית לסטודנטים מהבינתחומי בהרצליה, מרשת תחת 'בית חב&quot;ד בקמפוס'.<br /> <br /> '''כעשרה גני ילדים ומעונות''' - פזורים בכל רחבי הרצליה, הממומנים בהשתתפות עיריית הרצליה, והם תחת הרשת הארצית של '[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]' באה&quot;ק.<br /> <br /> '''תלמוד תורה לילדים''' - על טהרת הקודש, המשמש את בני הקהילה החב&quot;דית בעיר. מוסד זה מונחה על ידי צוות מיומן ומושקע.<br /> <br /> ''''בית צבאות השם'''' - מארגן פעילות חוויתית לילדי ישראל, ומהווה סניף ברשת תנועת הילדים העולמית צבאות השם. הפעילות מגוונת ומותאמת לתוכנית הכללית של הארגון.<br /> <br /> '''ישיבת תומכי תמימים''' – הוקמה בסוף שנות הנו&quot;נים עבור בעלי תשובה, המקום היה פעיל אך עם הזמן הידלדל ונסגר. אחרי עבור למעלה מעשור הוקם שוב בתשע&quot;ג בהרצליה פיתוח ובסוף תשע&quot;ו נסגרה מחוסר מימון.<br /> <br /> '''בית תבשיל''' – בית תמחוי למעוטי יכולת, קבלת אוכל אינה מותנית בשום תנאי והיא ללא כל תשלום. בהתקרב מועדי ישראל נעשית חלוקת מזון לאלפי נזקקים, ללא כל פרוטה. בפסח נערך ליל סדר ציבורי ברוב הדר.<br /> <br /> '''נשי ובנות חב&quot;ד''' – ארגון נשי העוסק בגיבוש בנות הקהילה בפעילות השוטפת של הקהילה, והן אף מארגנות ערבים חברתיים והתוועדויות. המטה מנהל מדרשה לנשים ובוגרות לא דתיות ומסורתיות, בהן פעילות נשות הקהילה במסירת שיעורי תורה, הרצאות סביב מעגל החיים וטהרת המשפחה.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ע קיבל את תואר &quot;יקיר העיר&quot; לשנת 2010 בטקס חגיגי במוזיאון &quot;בית ראשונים&quot; בעיר. התואר &quot;יקיר העיר&quot; הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת &quot;יד שרה&quot; בהרצליה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54398 כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה] - דיווח באתר {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> == פעילות ארצית ==<br /> [[קובץ:עצרת סה.jpg|ממוזער|הרב הלפרין נואם בעצרת גאולה ומשיח (תשס&quot;ה)]]<br /> בכללות הרבי הורה לרב הלפרין להתמקד בפעילות בהרצליה ולא לעסוק יתר על המידה בפעילות ארצית אולם היו מספר פעמים בהם על פי הוראת [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] עסק הרב הלפרין גם בפעילות כלל ארצית.<br /> <br /> עם סיום המחזור הראשון בשנת [[תשמ&quot;ה]] של [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] הוקם [[מטה חגיגות הרמב&quot;ם]] בארגון [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] והרב הלפרין ששימש כחבר פעיל בארגון היה מראשי העסקנים בארגון סיומי הרמב&quot;ם הארציים. <br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] הוקם '[[מטה חב&quot;ד לשלום העם והארץ]]' תחת ארגון צא&quot;ח כמטה האחראי על ריכוז הפעילות החב&quot;דית בנושא [[שלימות הארץ]] ובברכת הרבי שימש הרב הלפרין כמנהל המטה. במסגרת תפקיד זה ריכז את פעילות המטה כנגד הסכמי אוסלו שנחתמו באותה תקופה. בהמשך בבחירות [[תשנ&quot;ו]] יצא בפעילות לבחירת [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה. בזמן [[ההתנתקות]] ארגן עצרת תפילה המונית בכותל לפני ביצוע תכנית ההתנתקות, וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מ[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> הרב הלפרין היה היה מראשי המעודדים ל[[פרסום גאולה ומשיח|פרסום בשורת הגאולה]] וזהותו של [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]] ואת אמונת החסידים שהרבי &quot;[[נצחיות חייו של הרבי|חי וקיים כפשוטו ממש בגוף גשמי]]&quot;. <br /> <br /> ב[[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] כתב לכל אחיו השולחים מכתב נוקב על חיזוק האמונה הפשוטה בדבריו של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח. ימים אחדים לאחר מכן כתב ב[[עיתון הגאולה]] בנושא וקרא לא להתפעל מהנסיון ולהאמין ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים]] ועומד להתגלות בכל רגע. בשנת תשנ&quot;ה הקים יחד עם הרב [[זמרוני ציק]] מטה הקהל למען [[פרסום גאולה ומשיח|פרסום בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהות הגואל]]. המטה קיים מספר כינוסים אזוריים ולאחריהם את [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי ההקהל הגדולים]] שנערכו בשנת [[תשנ&quot;ה]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני משיח צדקנו]] שהביאו לתנופה אדירה בפרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל, יחד עם הדגשה על [[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]]. הרב הלפרין גם נאם נאום חוצב להבות בכינוס שנערך ביד אליהו תחת מטה ההקהל ובהמשך בכינוסים שערכה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. <br /> <br /> הרב הלפרין היה פעיל ונמרץ בחסידות חב&quot;ד. היה תומך נלהב במוסד [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש]]. בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''יצא בשליחות''' - התוועדויות נאומים מאמרים מכתבים ואמרות מאת הרב הלפרין. יו&quot;ל בתחילת שנת תשפ&quot;ד.<br /> *מנחם זיגלבוים, חייל שליח אבא ואיש אמונה, {{שבועון בית משיח|}} מס' 1327 ע' 22-58 (רצף כתבות אודותיו)<br /> *{{שבועון כפר חב&quot;ד|}}, גליון 1975, י&quot;ב אלול תשפ&quot;ב (עמ' 24. עמ' 38-27 [קורות חייו בהרחבה], עמ' 50-45).<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F '''תגית: הרב ישראל הלפרין'''] באתר {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/israel_hags/3_tamuz/23232.htm '''הרבי מלך המשיח שליט&quot;א חי וקיים - כפשוטו ממש!'''] באתר {{הגאולה}}<br /> * [https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1SLh0klHYzrRNZFqGsAx1GuLcGH3KyjVp נאומו של הרב הלפרין] ח&quot;י אלול תשנ&quot;ט<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של העיר הרצליה] {{אינפו}}<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/415209408442.html פרשת השבוע באור הקבלה והחסידות {{*}} פרשת שלח] - שיעור וידאו {{וידאו}} {{בית משיח}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] {{קישור שבור|ו' אלול תשפ&quot;ב}}<br /> * [https://chabad.info/blogs/829837/ מ'סיירת מטכ&quot;ל' ל'סיירת' הרבי מה&quot;מ • טור פרידה] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/829219/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב ישראל הלפרין ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/140655 רלי שאני הכרתי: הרב לאופר סופד לרב הלפרין ע&quot;ה] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * '''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post.html נאום סוחף ומעורר של הרב הלפרין על 'קבלת המלכות']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}<br /> * [https://col.org.il/news/147386 &quot;לוחמה בשטח בנוי&quot;: הרב רלי הלפרין מלהיב בהפגנת ענק{{וידאו}}{{col}}]<br /> * [https://chabad.info/video/1101836/ מה ההבדל בין ב' תמוז לג' תמוז? • הרב הלפרין ע&quot;ה] {{וידפו}}<br /> * [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/958225/ צפו: הרב הלפרין בנאום מלהיב על האמונה ברבי מלך המשיח] {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/867297/ הרב הלפרין: &quot;והוא יגאלנו&quot; ולא 'יחי אדוננו'?! • צפו] {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [https://www.hageula.com/vid/kinusim/23723.htm הרב הלפרין בכינוס השלוחים: המסר שלנו זה &quot;יחי אדוננו&quot;] באתר {{הגאולה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הלפרין, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בהרצליה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]</div>

37.60.47.113