חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

סניף צבאות השם מגדל העמק

2016-06-18T20:55:11Z

37.46.38.82:

[[קובץ:אחד מכנסי צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|300px|אחד מכנסי צבאות השם]]
תנועת הנוער [[צבאות השם]] ב'''[[מגדל העמק]]''' החל לפעול בשנת ה'תשנ"ח על ידי הרב [[משה זלמנוב]], לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]], בעזרת בנו ר' ישראל יצחק זלמנוב, תחת סניף תנועת הנוער [[צבאות השם בארץ הקודש]] שמרכזה ב[[נצרת עילית]], ועד היום הוא פועל כאחד הסניפים המוצלחים ביותר{{הערה|1 [http://chabad.info/child/%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק]}}.
==פעילויות שבועיות==
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|סדר גאולה ומשיח]]
בסניף הבנים נפגשים פעמיים בשבוע כ-60 ילדים ממגדל העמק והסביבה. כיתות א'-ג' לומדים "[[דבר מלכות לילדים]]", וכיתות ד'-ח' לומדים בחברותות מתוך הספר "חסידשע צייט", ממלאים דף עבודה ולאחר מכן מתקיימת פעילות.

מדי זמן יוצא 'דף קשר' שמקשר בין הורי החיילים להנהלת הסניף ומכיל: שאלות ותשובות מהחומר הנלמד, דיווח מהפעילות ומספר תמונות.
כל חייל קיבל כרטיס חייל (בנוסף לכרטיסים של צ"ה הארצי) שאותו יציג בפעילויות, ושייתן לו הנחות בהפקות הסניף.

בסניף הבנות יש פעילות שבועית בהשתתפות של כ-30 ילדות ממגדל העמק.

כנסים - מידי חודש עורך הסניף כנסי 'ראלי' בהשתתפות מאות ילדים מכל האיזור{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%97%D7%92%D7%92%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי]}}, בכנסים מכריזים 12 פסוקים ו'יחי', מראים וידאו של הרבי, תוכנית מולטימדית וקומדית והקרנת סרט או הצגה חינוכית.

מבצעים - כהכנה לקראת תאריכים מיוחדים (כמו י' שבט, יא' ניסן ועוד), או בכדי להגביר את ההשתתפות בפעילות השבועית נערכים מבצעים זמניים.

סדר גאולה ומשיח - בכל שבוע באחת ההפסקות ב[[ת"ת חב"ד מגדל העמק]], מגיעים - רוב תלמידי הת"ת, לאחת מכיתות הלימוד ולומדים את ה[[דבר מלכות לילדים]], עם כיבוד קל.

==גן ישראל מגדל העמק==
{{ערך מורחב|ערך=[[גן ישראל מגדל העמק]]}}.

==עלון "הקרב האחרון"==
[[קובץ:עלון.png|שמאל|ממוזער|150px|הפורמט העכשווי של העלון]]
עלון '''"הקרב האחרון"''' הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף בעשרות עותקים. עד היום (תשע"ו) יצאו לאור כ-60 עלונים.

מדורים בעלון: דבר הרמטכ"ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - משל ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70687 חיילי צבאות השם במגדל העמק מסכמים שנת פעילות] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/child/%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94/ כנס הקהל עוצמתי לחיילי צבאות השם במגדל העמק] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש ]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות]]
[[קטגוריה:צבאות השם מגדל העמק]]

חב"דפדיה:פארבריינגען

2016-06-16T15:15:51Z

37.46.38.82: /* 60 מליון צפיות */

{{אידישעפדיה}}

[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה|*]]
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען/ארכיון 1|תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת]] * [[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 2|תמוז ה'פרצת - עד ער"ה תהא שנת גאולת עולם]] * [[חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 3|שנת תשע"ג]]
}}


__TOC__

== חסימה ==

אולי מישהו יכול לעזור לי בשאלה שאני מתחבט בה קשות:

כשאני חוסם מישהו למשך שנה למשל, האם ה"חלות" של החסימה חל מיד למשך כל השנה, או שמכיון שכל רגע ורגע המערכת מפעילה חסימה חדשה, א"כ החסימה היא פעולה מתמשכת, בערך כמו "נישואין" לדעת ה[[רוגוצ'ובר]]? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 03:37, 30 במרץ 2016 (UTC)
:ראשית הנשואין אינם פעולה נמשכת כי אם הקידושין (אגב, הרב שפירא מישי"ג מיאמי כתב פעם לחדש שזהו מחלוקת רמב"ם וראב"ד, ואכ"מ לדבר בנגלה...).
:והסיבה לזה היא שכיון שטבע האישה הוא שהיא מציאות לעצמה, לכן התקדשותה ו"קנינה" לאדם אחר למשך כל חייה הם היפך הטבע וענין של התחדשות, שלכן זה צריך להיות בכל רגע מחדש (אולי ע"ד משל כח הזריקה שבאבן).
:וממילא בעניננו - מכיון שיהודי טבעו וענינו הוא להיות מסייע לכל דבר שבקדושה, והשחתה היא היפך טבעו, מוכרחים לומר שבכל רגע הוא נעשה משחית מחדש ונחסם מחדש. משא"כ בגוי כפשוט.
:אלא דיש עדיין לחקור מה דינו של בוט משחית שנוצר ע"י יהודי... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:22, 30 במרץ 2016 (UTC)
::אולי תציין את הנפק"מ, וזה יסייע להבנת הצדדים השונים.
::יש לדון (ואולי בכלל יש לפתוח מיזם 'רעדן אין לערנען'), האם החסימה היא עונש על ההשחתה, או אמצעי למניעתה - שאז יהי' נכון לומר שבכל רגע הוא מנסה שוב להשחית ונחסם כנ"ל. אך כיון שהמשחית נחסם מעריכות בצורה גורפת, הרי שזה בגדר עונש על מעשהו, ולתת לו זמן להתחרט וכו'. ולפי זה זה מעשה אחד של הענשה.
::אולם לענין צורת הפעלת המערכת, לכאורה אין נראה שהחסימה פועלת בכל רגע ורגע, אלא כאשר המשתמש מנסה לערוך, אזי בודקת המערכת האם הדבר מותר לו, ורק אז הוא נחסם. וזוהי הכרעה בין ב' הצדדים -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ' באדר ב' ה'תשע"ו, 12:21 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::בענין הקידושין והנישואין, אני ראיתי בעבר בספרי הרו'גוטשובער כי הוא מכריע שהקידושין להיותם קנין הם דבר חד פעמי, שהרי לאחר שהאשה נקנית לבעלה היא שייכת לבעלה (ומה שכתב כאן לעיל דמציאות האשה היא להיותה לעצמה ולכן בעי קנין נמשך, י"ל דאינו כן, דהרי האשה נקנית לבעלה במשל ישראל הנקנים להקב"ה, אשר כל מציאותם מתהפכת להיות מציאות של כלי לאור העליון), ואילו הנישואין להיותם מציאות של שייכות הבעל והאשה זה לזה הם דבר נמשך (וכמו שמצינו שכיון שנתן עינה לגרשה שוב אינו אוכל פירות '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 14:42, 30 במרץ 2016 (UTC)
::::אם אתה אומר - אני מאמין (למרות שכל מה שכתבתי בענין ראיתי כתוב, לא המצאתי).
::::ובמ"ש כוכבי, מעולם לא נחסמתי אז אינני יודע איך זה נראה. האין זה כמו דרגות שונות של הרשאות, שכרגע הכניסה ניתנות למשתמש אפשרויות אלו ואלו?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:39, 30 במרץ 2016 (UTC)

{{ציטוטון|ידוע חידושו של הגאון מראגצובי בגדר ענין הנישואין שאי"ז ענין חד פעמי אלא זה פעולה נמשכת כל רגע ורגע חלות חדשה ושיעבוד חדש....וראה בארוכה ע"ז בספר מפענח צפונות פרק ה' סימן כ"ח}} (מקור: הרב [[מנחם מנדל כהן]] [[שליח]] הרבי, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [[שבת]] [[בחוקותי]] [[תשע"א]])
{{שבירה}}
יוסי ג' עורר בי שאלה חדשה: מסופר כי איזה חסר דעת חקר האם שבת היא חיוב מיתה לכל העולם, רק מי ששומר שבת ניצל מהחיוב מיתה, או שמא ההפך; מי שמחלל שבת חל עליו חיוב חדש של מיתה. לפי זה אפשר לחקור האם בעצם כל באי הרשת חסומים לחב"דפדיה, חוץ ממי שנרשם ולא הוחלט כי הוא משחית, או שמא בעצם חב"דפדיה פתוחה לכולם חוץ ממי שנחסם, וא"כ החסימה חלה בכל עת מחדש, וצע"ג --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 22:49, 30 במרץ 2016 (UTC)

== התחדשות ==

משום מה כשארכבתי שמתי לב כי שנתיים תמימות לא היו במקום הזה התועדויות. זה נורא ואיום. הבה נתקן את המעוות. {{שבירה}}
הנה יש החושבים כי ההתוועדות הוירטואלית הזאת, אינה רצינית אלא בדיחה. שהרי אנו יושבים זה בנפרד זה מזה, כל אחד בביתו.

נכון, אבל במחשבה של [[מתנגד]]. [[חסיד]] ששמע על מאמרו המפורסם של מורינו [[הבעל שם טוב]] כי "במקום שמחשבתו של אדם שם הוא" יודע כי ההפך הוא הנכון. אם מספר יהודים, מחשבתם נתונה בעת ובעונה אחת על ענין אחד, נמצא כי הם כולם נמצאים באותו הענין. ויותר מכך: מכיון שב[[עולם הבריאה]] שהוא עולם המחשבה לא קיים ענין של [[זמן]], אם כן נמצא כי אנו מאוחדים יחד במקום קדוש זה, גם אם איננו נמצאים יחד באותו זמן במקום זה! --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 23:00, 30 במרץ 2016 (UTC)
:[[זושא פויזנר]] אומר שמכיון ש[[צמצום לאו כפשוטו]], הרי כאשר רואים וידאו של הרבי הפירוש הוא שרואים את הרבי עצמו. אגב, אם כולנו נמצאים במקום של מחשבתנו, זאת אומרת שכולנו וירטואליים? או שהמציאות התורנית של האתר (הפצת המעיינות כמפורסם) פועלת בנו מציאות גשמית בעולם.
:איך ייתכן שבבריאה אין זמן? הרי זהו עולם נברא!
:ובכל אופן, קרוב לודאי שבא' הסאטעלייטים דיבר אד"ש על שמתוועדים בו זמנית ממקומות שונים בעולם. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:44, 31 במרץ 2016 (UTC)
::1. אכן כשרואים וידיאו של הרבי ומתקשרים בו הרי אין בזה שום חילוק בין ראיה כזאת לראיה גשמית, כיון שסוף כל סוף כל מהותו של חוש הראיה הוא התעוררות כח השכל הקשור לראיה (כח החכמה). 2. איני זוכר מקורות ברורים בענין ויתכן שאני טועה, אך לפי זכרוני הענין של שינוי קשור למהלך הגלגלים בעולם העשיה, והוא נמדד לפי שינוי התנועה התמידית של הגלגלים ובכללם השמש והירח, מה שלא שייך בעולם היצירה ומעלה שהם רוחניים לגמרי. (זה הטעם כנראה, שבסידור האר"י סידר - בחכמה פותח שערים - בריאה, ובתבונה משנה עיתים - יצירה, '''ומחליף את הזמנים - עשיה'''). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 14:12, 31 במרץ 2016 (UTC)

== לא להאמין{{תבנית:סימן קריאה}} ==

אנחנו יושבים בחוסר מעש והוא עדיין לא התגלה!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:10, 2 באפריל 2016 (UTC)
:שמעתי פעם ממשפיע חשוב, כי כאשר יהודי "רוגז" על אריכות הגלות, עד שהוא מעורר בקרבו מכח זה את [[מידת הנצח]] ל"נצח" את הגלות והיצר הרע, הוא יכול בכח זה להשתמש בגלות עצמה בכדי להביא את הגאולה..! --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 03:09, 3 באפריל 2016 (UTC)

== מזל טוב! ==

אין בפי מילים לתאר את התרגשותי מכך שמקום זה חזר לפעולה לאחר שנות שממון! ([[משתמש:שלום|שלום]], חקירה לעיונך: האם החזרת הפעילות לדף בתשע"ו, הופכת רטרואקטיבית גם את שנות השממון לשנים פעילות; כשם שהתגלות מלך המשיח בכ"ו אדר שני תשע"ו, תהפוך גם את כל ה-5776 שנים שלפני זה לימות המשיח (כמ"ש בשיחת ער"ה תשנ"ב ועוד)?

וכדי לתרום למיזם החשוב בחב"דפדיה, אוסיף בזאת נקודה לא ידועה מאד"ש שהוזכרה ב-770: חסיד שנכנס ליחידות שאל את אד"ש כיצד הוא יכול לעורר את אחיו שקצת נטו מהדרך הישרה. הרבי ענה שבנוגע לבני משפחה, התפקיד הוא לקרבם בגשמיות ולגלות אהבה אליהם; ואת הקירוב ברוחניות למצוא מישהו אחר, ולדאוג שהוא יפעל זאת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 03:16, 5 באפריל 2016 (UTC)

== מחסיד לחסיד ==

מסתמא כולם ראו את ה"מכתב מחסיד לחסיד". מכתב מאלף ומחכים, על היחס שצריך להיות בין חסיד לרעהו, בקשר למחלוקת הדעות ביניהם.

ומה אתם אומרים?...--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:54, 27 באפריל 2016 (UTC)

:עזוב אותך הכל שטויות! קראתי מראשית עד אחרית ולא מצאתי בו כל תועלת, מלבד הידיעה שהכותב מתוסבך!--[[מיוחד:תרומות/212.199.16.171|212.199.16.171]] 10:50, 3 במאי 2016 (UTC)
::ומה עם התוכן? לא נכון?--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:05, 3 במאי 2016 (UTC)

== תורת הגאולה ==

יש לנו קשר [http://chabad.info/moshiach/%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A7-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/ לזה]? --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] - [[עשו כל אשר ביכולתכם]] 11:35, 6 במאי 2016 (UTC)
:כנראה שלא, למרבה הצער... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:11, כ"ח בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::חלום ישן של זילברשטיין. שמעתי ממנו על זה באחת ההתוועדויות שהתוועד עם התמימים ב770. אין מה להצטער. אדרבה, הם יעשו עבודה, ואנחנו ננגיש אותה לכולם, עם עריכה המפשיטה רמה נוספת את הדברים, ועם קישורים פנימיים שמסייעים להבהיר נושאים ולהוסיף בלימוד ולעבור בין נושאים קרובים. כמובן שגם נוסיף קישור חיצוני להרחבה למי שרוצה לעיין ולהרחיב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:24, 7 במאי 2016 (UTC)
:::#יש לנו קשר: את הערך [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] הם העתיקו מכאן... (וזו לדעתי שטות, כי היה כדאי להם לערוך אותו. כפי שהוא כאן הוא לא מספיק ערוך. ואולי עוד חזון למועד).
:::#הצער הוא על כך שכאן אין בכלל משהו דומה. בנאדם שמחפש להרחיב את הידע בגאומ"ש, ספק גדול אם ייכנס לחב"דפדיה, למרות ההצהרה בדף הראשי: {{ציטוטון|תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח}}. כמובן ופשוט שאם כאן יהיה מי שיעבוד לערוך ולהנגיש את החומר שמופיע שם (הלוואי!...) יתבטל הצער מעיקרא, ע"ד "אודך ה' כי אנפת בי". • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:06, ל' בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== התקשרות ==

קראתי לא מזמן סיפור מפליא מזמן [[המגיד ממזריטש]]:

חסיד של המגיד הכיר בעירו מתנגד גאון הבקי בכל התורה ממש. החסיד רצה בכל מאודו שאותו מתנגד יהיה חסיד גם כן, חשב ועלה במוחו רעיון.
הוא פנה למתנגד ושאלו קושיא חזקה על הנושא שלמד. המתנגד חיפש, במשך שבועיים (!) תמימים, תשובה ולא מצא. בצר לו, פנה לחסיד ואמר לו שיענה לו את התשובה. החסיד ענה לו תשובה בהירה וברורה. הגאון היה בהלם ושאלו מהיכן לו תשובה זו ולימוד מעמיק כזה, ענה לו החסיד שבמזריטש לומדים כך. הגאון החליט שהוא חייב לנסוע למזריטש, אך לפני שנסע, הביא לו החסיד מכתב לרבו - הרב המגיד, אך אסר עליו לראות את הכתוב בו.

בהגיעו למגיד לפ"ש (דבר שאינו נהוג בחסידות חב"ד), נתן שלום למגיד ואת המכתב של החסיד בעירו. המגיד פתח את המכתב והסתכל עליו לחילופין והפטיר: "הוא ממש לא נראה כך, כנראה שטלטולי הדרך שינו אותו".
כאשר חזר הגאון לעירו, לאחר שנהפך לחסיד מובהק של המגיד, פנה לחסיד ושאלו מה כתב עליו במכתב. אמר לו החסיד שהוא מגלה לו זאת מכיוון שהו כבר "משלנו" (מהחסידים), הוא כתב קצת ברמז אבל זה היה מובן - מתנגד מאוס...

התוועד על כך ר' [[מענדל פוטרפס]], שרק הנסיעה לרבי, אפילו בלי לימוד חסידות תפילה בעבודה וכד', משנה את המהות!

לחיים! לחיים ולברכה!

שניסע לרעבע!
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 12:17, 6 במאי 2016 (UTC)
: שהקומוניסטים יסעו לרעבע (ע"ע דער עמעס) , החסידים נוסעים לרבי...  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:19, 6 במאי 2016 (UTC)
::מה המקור לגודל ההבהלה שבכתיבה כמו שהיו כותבים אז באותו עיתון מאוס? דהיינו מה הבעיתיות שבענין בפני עצמו? אגב, אם כבר בנסיעה לרבי עסקינן, יש על זה ערך די יפה, מי שיש לו מוזמן להוסיף: [[נסיעה לרבי]]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:42, 7 במאי 2016 (UTC)
:::בהמשך לדבריך עברתי על הערך הנ"ל וגיליתי שבאמת אין משהו מהותי להוסיף בו שחסר, הוא אכן זכאי לתואר המומלץ. ירבו כמותו בחב"דפדיה, אכי"ר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:07, א' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
אם אינכם יודעים העורכים היקרים [[כתית למאור]] ו[[קריזי אבאוט משיח]], אסו רבשום אופן לכתוב דברים פוגעניים בדף השיחה!!

== צעירי חב"ד ==

במכתב על הקמת כפר חב"ד ב', כותב הרבי (התפרסם ב[[שבועון בית משיח]] [[כ"ח ניסן]] תשע"ו):

"מוכרח שיעמדו בראש הענינים כאלו ששוללים את המנוחה, ופשיטא שאין רצים אחריה.. כוחות פעילים ותוססים, צעירים במרץ וגם בשנים, שהשקפתם תובעת פעולה - מבלי לדרוש מתן שכרה בצדה.. חומר תוסס ואינו שוקט כלל.. חומר אדם של מהפכנים שישאפו, כלשון [[אדמו"ר הזקן]] 'בכל יום ויום'ליציאה מסדר החיים של אתמול, שיכריזו בכל שעה דאלאי חדש (היינו - ביטול דמצב ההווה). יפריעו לא רק שינת צהריים של החברה, כי אם לפעמים תכופות גם שינת הלילה וכו'"... --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 14:09, 8 במאי 2016 (UTC)

== עידוד היחי לעיני המצלמות ==

החלטתי שהמקום הטוב ביותר לדון על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&curid=22226&diff=220691&oldid=220528 עריכתי זו] הוא כאן:

התיאור שהשתרש אצלנו ליום ט"ו אייר, "עידוד היחי לעיני המצלמות בפעם הראשונה", הוא לפענ"ד גסות וחוצפה כלפי תנועת קדשו של הרבי מלך המשיח שליט"א (בדקות ובלי לשים לב כמובן). זה הופך את הענין לפוליטיקה - כאילו שמה שהרבי עושה סתם כך בלי מצלמות אין לזה מספיק תוקף אצלנו, ונותן מקום למחשבה שכל אחד יכול לסלף את מה שהרבי אומר/עושה, ולכן הרבי מוכרח ח"ו להזמין צלמים לתעד את תנועותיו אם הוא רוצה שהענין יתקבל.

הרבי עודד את הכרזת היחי לראשונה בש"ק ו' אייר בהתוועדות, כאשר קיבל בקורת רוח את הכרזת ר' דוד נחשון, ואת שירת היחי במעריב של מוצאי אותה שבת. גם אם זו היתה הפעם היחידה, ולא היו אחריה שום עידודים מתועדים - זה מספיק כדי להפוך את הכרזת יחי לענין קדוש ולחקוק זאת אצל החסידים לעולם ועד. כמובן שזו זכות גם שהיו עוד עידודים, וגם שיש מזה וידאו - כדי שנוכל לראות ולהחיות את הענין שוב ושוב, במיוחד אנחנו הצעירים, שלא זכו להיות שם - אבל אין שום '''חידוש''' ב"פעם ראשונה לעיני המצלמות".

זו רק דעתי, מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:31, ב' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:קודם כל, לא צריך להתבטא בביטויים חריפים, כאשר אתה בעצמך מסכים שאף אחד לא מתכוון לזה.

:לעצם הענין, הרי אנו יודעים שלא רק תנועות הרבי עצמו מכוונות, אלא הרבי שולט ובעל הבית על כל הנעשה סביבו ובקשר אליו. והוא זה שהחליט שהעידוד הראשון יהי' בלי מצלמה, והתיעוד המצולם הראשון יהי' דוקא בט"ו אייר. (וכמו שכתבת, יש הבדל עצום בין החיות שקיימת היום בשירת יחי, לנוכח התיעודים המצולמים, שלא היתה קיימת בלעדיהם, כפשוט{{הערה|ולהעיר שאצל אחינו המתעלמים מהצילומים בשנים אלו, ישנה יותר חיות בשירת [[אורך ימים (ניגון)]], שנוגן פעם אחת ויחידה בפני הרבי, ביו"ט. מאשר [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)]], שעידודו מתועד בוידאו. וד"ל}}).

:שים לב שגם הטראסק הגדול שעושים מי' שבט תשנ"ג, הוא בסה"כ שידור מעמד שהתקיים כל יום, בכל העולם. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:21, ב' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

::כמובן שוידאו זה דבר קדוש, אבל יש להבדיל בין '''תיעוד''' לבין '''הוכחה'''. המרחק הוא שמים וארץ: אנחנו שמחים לראות וידאו מהרבי שיחיה אצלנו את הענין, בשבילנו. אך כשהיחס לזה הופך להוכחה נגד המסלפים ומעוותים, זו שטות גמורה - כאילו הרבי צריך לוודא שתנועותיו יהיו מתועדות ובלתי ניתנות להכחשה (כמו שהפסוק "בראשית ברא" לא נכתב כנגד האבולוציה, כדעת זמיר כהן).
::ולפענ"ד, בנדו"ד היחס לזה הוא כ'''הוכחה''' - ולכן מדגישים כל כך את "הפעם הראשונה לעיני המצלמות"; בשונה מהשיחות על משפט הספרים למשל, שאף אחד לא אומר שי"ב תמוז מ"ה הוא ההתייחסות הראשונה לפרשיה "לעיני המצלמות" (אלא אולי "ברבים"), וכמו"כ בנוגע למבצע אות בספר תורה אף אחד לא יודע מתי הוידאו הראשון שהרבי מדבר על זה, וכן הלאה. רק כאן שיש אינטרס זדוני לסלף, מנופפים ב"וידאו הראשון".
::ושונה לגמרי מסאטעלייט יו"ד שבט, שמטרתו מראש היא הפרסום בכל העולם, והדחיפה הכי גדולה שקיבלנו מהרבי לפרסם את הכרזת יחי בכל העולמות. {{כתב קטן|ובנוגע להערה ע"ד הקאך במזמור שיר, האם כוונתך שזה בגלל המילים "אט אט קומט משיח"? ואגב, מתי הוידאו מעידוד ניגון זה?}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:53, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::אפשר אם מאד רוצים לפרש זאת כך. אבל לא נראה לי שזו הכוונה. וגם לא נראה לי שמישהו שירצה לטעון שהיומן (משבת) מזוייף, לא יוכל לטעון שהוידיאו גם מזוייף (ולצערנו טענה זו מתחילה להישמע...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:54, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(11 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::::כל מי שמכיר קצת את היחס הרציני שהרבי נותן לפרסום ולאי פרסום של דברים מסויימים, כולל ההיסטוריה של פרסום משיח, החשש שזה ירחיק וכו'. הנוהל שבו דברים מסויימים שנאמרו בהתוועדות הושמטו בהדפסה וכו'. לאחר כל זה מובן שהעובדה שהרבי מעודד לעיני המצלמות היא ציון דרך משמעותי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשע"ו 13:44, 13 במאי 2016 (UTC)--
:::::תכננתי לכתוב את הנ"ל (דברי שיע) ובפירוט, הקדמתני.. ולענ"ד זו הכוונה '''הפשוטה'''. [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 03:18, 15 במאי 2016 (UTC)
::::::אגב, מה שכתב [[משתמש:ד. שטרן|ד. שטרן]] בהערה: "ולהעיר ..ישנה יותר חיות בשירת [[אורך ימים (ניגון)]], שנוגן פעם אחת ויחידה בפני הרבי, ביו"ט" - אינו מדוייק. שהרי ניגנו ניגון זה כמה פעמים לפני הרבי שליט"א (וראה עריכותי בערך [[אורך ימים (ניגון)|הנ"ל]]). [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 03:22, 15 במאי 2016 (UTC)
ייש"כ על תגובותיכם. הרמתי ידיים... {{קריצה|}} ומי שחשוב לו ורוצה לשחזר שם מוזמן. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:31, ז' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:לכאורה אם אתה הוא שביטל זאת על סמך מחשבתך ועכשיו אתה 'מרים ידיים', היה ראוי שאתה תשחזר זאת (לא כ"כ מסובך, אגב..). בכ"א, כבר שיחזרתי. [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 21:10, 15 במאי 2016 (UTC)

{{הערות שוליים}}

== 60 מליון צפיות ==

בעת כזאת בה אנו מתקרבים לשישים מליון צפיות באתרנו, ובמיוחד בתקופה זאת שכמות העורכים בחב"ד פדיה מגיעה לשיא של כל הזמנים, עלינו להודות לה' על ההצלחה המיוחדת של חב"דפדיה, שמהוה מקור ראש וראשון לכל תורת החסידות ברשת, ומהוה אבן שואבת ללימוד ערכי החסידות למליוני יהודים ברחבי העולם! לחיים! לחיים! --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באייר ה'תשע"ו, למניינם 17:02, 25 במאי 2016 (UTC)

:היכן אפשר לבדוק את מספר הצפיות וכדו'?
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 17:17, 25 במאי 2016 (UTC)
::ראה [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA]. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באייר ה'תשע"ו, למניינם 17:20, 25 במאי 2016 (UTC)
יש כבר 6,100 ויותר, אפשר לפרסם כבר בחב"ד אינפו.

חב"דפדיה:פארבריינגען

2016-06-16T15:14:30Z

37.46.38.82: /* התקשרות */

ברוך בועז יורקוביץ'

2016-06-16T13:35:24Z

37.46.38.82:

{{דמות|
שם=הרב ברוך בועז יורקוביץ'
|תמונה=[[תמונה:יורקוביץ.jpg|left|thumb|250px|הרב ברוך בועז יורקוביץ']]
|תיאור= הרב ברוך בועז יורקוביץ' רבה של קהילת חב"ד [[לוד]]
|תאריך לידה=[[תשי"ב]]
|מקום לידה=[[מונטריאול]]
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[לוד]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=אב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]].
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''הרב ברוך בועז יורקוביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[רב]] [[שיכון חב"ד לוד|קהילת חב"ד לוד]] ואב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ברוך בועז יורקוביץ מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורקוביץ [[התוועדות|מתוועד]] ב[[770 כפר חב"ד]]]]
הרב יורקוביץ' נולד ביום [[י"א באדר]] שנת [[תשי"ב]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה לרב [[יעקב בן ציון יורקוביץ']] ולאמו מרת עטיל. אביו מגזע חסידי חב"ד ואמו היא בת החסיד השו"ב הרב [[נפתלי יוניק]].

בצעירותו התחנך במוסדות חב"ד במונטריאול. בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] (הקבוצה השלישית), שם שהה עד שנת [[תשל"ג]]. באותה שנה עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ונמנה על אחד מ[[שבעת הקנים]] (תלמידים מובחרים).

ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ו]] נשא את רעייתו מרת רסיא לבית הרב [[יהושע פינסון]] (הגבאי הראשי של 770). לאחר חתונתו התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]]. בשנת [[תשל"ח]], בעקבות סגירת הישיבה, עבר לכהן כ[[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

בשנת [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי לשמש כרב ב[[ארץ ישראל]] והוא התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]], שם שימש כראש כולל 'בית הר"מ' ובמקביל כראש ישיבת תורת אמת. בשנת [[תשנ"א]] התחיל לכהן כרב קהילת חב"ד בלוד ובשנת [[תשנ"ב]] התמנה על ידי המועצה הדתית לרב השכונה{{הערה|באותו שנה זכה לקבל מענה מיוחד מהרבי בנוגע לפרסום משיח "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"}}. באותה שנה גם החל לכהן כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] עד לפרישתו בשנת [[תשס"ה]]. בשנת [[תשנ"ו]] פתח מערכת כשרות בשם 'בד"ץ היכל ליובאוויטש' ובהמשך נתמנה הרב [[משה זלמנוב]] למפקח ראשי של הבד"ץ.

==משפחתו==
[[קובץ:הרב יורקוביץ בביקור במשחטה באוסטרליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורוקביץ מפקח על המשחטה ב[[אוסטרליה]]]]
;בניו
*שמואל יורקוביץ'.
*לוי יצחק יורקוביץ'.
*הרב נחום יורקוביץ'.
*הרב אברהם אליהו יורקוביץ'.
*הרב דובער יורקוביץ.

;חתניו
*הרב יוסי ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]].
*ר' שמוליק סופר.
*ר' אייל אונגר, ד"ר, מטפל ופסיכותרפיסט, [[רעננה]].
*הרב דובער גולדברג, רב האוניברסיטה היהודית במוסקבה, [[רוסיה]].
*הרב איציק אייזנבך, שליח בהונג קונג, [[סין]].
*הרב מנחם הלוי סגל, שליח במשמר דוד אה"ק.
*הרב יאיר הלוי בייטש שליח בקפריסין.
*הרב נחום הלוי לבקובסקי

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44588 ראיון מיוחד עם הרב יורקוביץ'] - [[שבועון בית משיח]].
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/1505/150496.jpg טור של הרב יורקוביץ' על השיחה הידועה] - שבועון בית משיח {{תמונה}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69631 הרב יורקוביץ' נואם על חשיבות הכרזת "יחי אדוננו" גם ג' תמוז ועוד ([[שבט]] [[תשנ"ה]])]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יורקוביץ', ברוך בועז}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]

נוף הגליל

2016-06-16T13:28:03Z

37.46.38.82: /* ניידות חב"ד */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=
|כתובית=
|עיר=נצרת עלית
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב ישעיהו הרצל
|משפיע הקהילה=הרב [[דוד נחשון]], הרב דוד טייכטל
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, מעון חב"ד, חיידר חב"ד, בי"ס בנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, חנויות יודאיקה, כולל תפארת זקנים, ארגון שפרה ופועה, בית תבשיל, ארגון נקודת אור
|שלוחים מרכזיים=הרב שמשון הלפרין, הרב מרדכי ביטון
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=כ-100
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים|אישים בקהילת חב"ד נצרת עילית]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[נצרת עילית]] היא עיר בגליל התחתון. הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ד]]. על-פי נתוני הלמ"ס יש בעיר למעלה מארבעים ושלוש אלף תושבים. ראש העיר הוא מר נתנאל טויטו. רבה של העיר הינו הרב [[ישעיהו הרצל]].

== ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר ==
ראשית ההתיישבות החב"דית ופעילותה בעיר נצרת עילית החלה בשנות הכפי"ם, עם בואם של כ5-7 משפחות חב"דיות לעיר, ביניהם משפחת נחשון, טייכטל, קעניג, ליפסקר, הרצל, ועוד. בשנת [[תשנ"ו]] הוכתר הרב [[ישעיהו הרצל]], שכיהן עד אז כרב ושליח בכפר תבור, לרב הקהילה ורב העיר.

==מפתח העיר==
[[קובץ:נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר נצרת עילית מוצג בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]] באולם הספריה (אב, תשע"ג)]]
מסופר כי [[מפתח העיר]] שהוענק לרבי על ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן [[הרבי]] שנים רבות.

==ניידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]}}
הרב [[ישראל דוד נחשון]] הקים בשנות הלמ"דים את [[ניידות חב"ד]]. מרכז הניידות הוא בככר מד"א בנצרת עלית, ומשם הם פועלים בכל חלקי הארץ.

הנהלת הניידות מפעילה גם את [[צבאות השם בארץ הקודש]], ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].

== הקהילה כיום ==
כיום, קהילת חסידי חב"ד בנצרת-עילית מונה כמאה משפחות. רב הקהילה הוא הרב [[ישעיהו הרצל]], משפיעי הקהילה הינם הרב [[דוד טייכטל]] והרב [[דוד נחשון]]. את בית חב"ד מנהל הרב [[שמשון הלפרין]]. את 'מטה משיח' מנהל הרב מרדכי ביטון.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* [[בית חב"ד]].
* חמשה בתי-כנסת חבדיי"ם.
* בית-ספר מלכתי דתי חב"ד -בנות.
* '[[חיידר]]' חב"ד.
* ארבעה גני חב"ד.
* מעון רבקה-חב"ד.
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
* כו"כ ספריות.
* שני חנויות יודאיקה.
* מרכז [[צבאות השם (ישראל)]].
* מרכז [[ניידות חב"ד]].
* שלושה מקוואות בשיטת חב"ד.
* כולל "תפארת זקנים".
* ארגון "[[שפרה ופועה]]".
* בית-תבשיל "חסדי מנחם".
* ארגון "[[נקודת אור]]".

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור חבד אינפו|80978|בלעדי: הכיכר המרכזית בנצרת עלית תיקרא על שם הרבי}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

נוף הגליל

2016-06-16T12:47:57Z

37.46.38.82:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=
|כתובית=
|עיר=נצרת עלית
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב ישעיהו הרצל
|משפיע הקהילה=הרב [[דוד נחשון]], הרב דוד טייכטל
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, מעון חב"ד, חיידר חב"ד, בי"ס בנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, חנויות יודאיקה, כולל תפארת זקנים, ארגון שפרה ופועה, בית תבשיל, ארגון נקודת אור
|שלוחים מרכזיים=הרב שמשון הלפרין, הרב מרדכי ביטון
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=כ-100
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים|אישים בקהילת חב"ד נצרת עילית]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[נצרת עילית]] היא עיר בגליל התחתון. הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ד]]. על-פי נתוני הלמ"ס יש בעיר למעלה מארבעים ושלוש אלף תושבים. ראש העיר הוא מר נתנאל טויטו. רבה של העיר הינו הרב [[ישעיהו הרצל]].

== ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר ==
ראשית ההתיישבות החב"דית ופעילותה בעיר נצרת עילית החלה בשנות הכפי"ם, עם בואם של כ5-7 משפחות חב"דיות לעיר, ביניהם משפחת נחשון, טייכטל, קעניג, ליפסקר, הרצל, ועוד. בשנת [[תשנ"ו]] הוכתר הרב [[ישעיהו הרצל]], שכיהן עד אז כרב ושליח בכפר תבור, לרב הקהילה ורב העיר.

==מפתח העיר==
[[קובץ:נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר נצרת עילית מוצג בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]] באולם הספריה (אב, תשע"ג)]]
מסופר כי [[מפתח העיר]] שהוענק לרבי על ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן [[הרבי]] שנים רבות.

==ניידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]}}
הרב [[ישראל דוד נחשון]] הקים בשנות הלמ"דים את [[ניידות חב"ד]]. מרכז הניידות הוא בככר מד"א בנצרת עלית, ומשם הם פועלים בכל חלקי הארץ.

הנהלת הניידות מפעילה גם את [[צבאות השם בארץ הקודש]], ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]] וישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].

== הקהילה כיום ==
כיום, קהילת חסידי חב"ד בנצרת-עילית מונה כמאה משפחות. רב הקהילה הוא הרב [[ישעיהו הרצל]], משפיעי הקהילה הינם הרב [[דוד טייכטל]] והרב [[דוד נחשון]]. את בית חב"ד מנהל הרב [[שמשון הלפרין]]. את 'מטה משיח' מנהל הרב מרדכי ביטון.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* [[בית חב"ד]].
* חמשה בתי-כנסת חבדיי"ם.
* בית-ספר מלכתי דתי חב"ד -בנות.
* '[[חיידר]]' חב"ד.
* ארבעה גני חב"ד.
* מעון רבקה-חב"ד.
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
* כו"כ ספריות.
* שני חנויות יודאיקה.
* מרכז [[צבאות השם (ישראל)]].
* מרכז [[ניידות חב"ד]].
* שלושה מקוואות בשיטת חב"ד.
* כולל "תפארת זקנים".
* ארגון "[[שפרה ופועה]]".
* בית-תבשיל "חסדי מנחם".
* ארגון "[[נקודת אור]]".

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור חבד אינפו|80978|בלעדי: הכיכר המרכזית בנצרת עלית תיקרא על שם הרבי}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

נוף הגליל

2016-06-16T12:45:04Z

37.46.38.82: /* הקהילה כיום */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=
|כתובית=
|עיר=נצרת עלית
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב ישעיהו הרצל
|משפיע הקהילה=הרב דוד טייכטל
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, מעון חב"ד, חיידר חב"ד, בי"ס בנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, חנויות יודאיקה, כולל תפארת זקנים, ארגון שפרה ופועה, בית תבשיל, ארגון נקודת אור
|שלוחים מרכזיים=הרב שמשון הלפרין
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=כ-100
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים|אישים בקהילת חב"ד נצרת עילית]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[נצרת עילית]] היא עיר בגליל התחתון. הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ד]]. על-פי נתוני הלמ"ס יש בעיר למעלה מארבעים ושלוש אלף תושבים. ראש העיר הוא מר נתנאל טויטו.

== ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר ==
ראשית ההתיישבות החב"דית ופעילותה בעיר נצרת עילית החלה בשנות הכפי"ם, עם בואם של כ5-7 משפחות חב"דיות לעיר, ביניהם משפחת נחשון, טייכטל, קעניג, ליפסקר, הרצל, ועוד. בשנת [[תשנ"ו]] הוכתר הרב [[ישעיהו הרצל]], שכיהן עד אז כרב ושליח בכפר תבור, לרב הקהילה ורב העיר.

==מפתח העיר==
[[קובץ:נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר נצרת עילית מוצג בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]] באולם הספריה (אב, תשע"ג)]]
מסופר כי [[מפתח העיר]] שהוענק לרבי על ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן [[הרבי]] שנים רבות.

==ניידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]}}
הרב [[ישראל דוד נחשון]] הקים בשנות הלמ"דים את [[ניידות חב"ד]]. מרכז הניידות הוא בככר מד"א בנצרת עלית, ומשם הם פועלים בכל חלקי הארץ.

הנהלת הניידות מפעילה גם את [[צבאות השם בארץ הקודש]], ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]] וישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].

== הקהילה כיום ==
כיום, קהילת חסידי חב"ד בנצרת-עילית מונה כמאה משפחות. רב הקהילה הוא הרב [[ישעיהו הרצל]], משפיעי הקהילה הינם הרב [[דוד טייכטל]] והרב [[דוד נחשון]]. את בית חב"ד מנהל הרב [[שמשון הלפרין]].

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* [[בית חב"ד]].
* חמשה בתי-כנסת חבדיי"ם.
* בית-ספר מלכתי דתי חב"ד -בנות.
* '[[חיידר]]' חב"ד.
* ארבעה גני חב"ד.
* מעון רבקה-חב"ד.
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
* כו"כ ספריות.
* שני חנויות יודאיקה.
* מרכז [[צבאות השם (ישראל)]].
* מרכז [[ניידות חב"ד]].
* שלושה מקוואות בשיטת חב"ד.
* כולל "תפארת זקנים".
* ארגון "[[שפרה ופועה]]".
* בית-תבשיל "חסדי מנחם".
* ארגון "[[נקודת אור]]".

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור חבד אינפו|80978|בלעדי: הכיכר המרכזית בנצרת עלית תיקרא על שם הרבי}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]