https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=24.89.147.50 2026-05-01T01:36:40Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%9F&diff=843721 2026-04-23T17:57:39Z

<p>24.89.147.50: הסרתי פרט מיותר</p> <hr /> <div>[[קובץ:בן ציון פרישמן1.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב פרישמן ב[[עצרת גאולה ומשיח]] ([[תשפ&quot;ד]])]]<br /> הרב '''חיים אלתר בן ציון''' ('''בנצי''') '''פרישמן''' (נולד ב[[כ&quot;ה בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], 1983) הינו מנהל מוסדות חינוך [[חב&quot;ד]] בעיר [[בת ים]], חבר ב[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], עורך [[שיחת הגאולה]] ו[[עיתון הגאולה]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. בעבר כיהן כחבר ב[[ועד המסדר]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[ישראל יצחק פרישמן]] מעסקני אנ&quot;ש בירושלים ולחנה הדס.<br /> <br /> ב[[ישיבה קטנה]] למד ב[[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]], בישיבה גדולה בתחילה בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ולאחר מכן ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|בה שימש כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]}}, ובישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (גדולה)|תומכי תמימים באר שבע]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. <br /> <br /> לאחר [[נישואיו]] עם רעייתו שיינא ביתו של הרב גרשון זאב שוורץ מ[[בני ברק]] התיישב בבני ברק. לאחר כמה שנים יצא בשליחות [[הרבי]] לעיר [[בת ים]], וכיום משמש בתפקיד מנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד בעיר.<br /> [[קובץ:Image.png|ממוזער|250px|הרב פרישמן בתהלוכה בבת ים]]<br /> הרב פרישמן נמנה כחבר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומשמש גם כדובר האגודה. כמו כן, ברבים מהכינוסים שמקיימת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה|האגודה]] משמש כמנחה הכינוס.<br /> <br /> בנוסף, הרב פרישמן חבר מערכת העלון [[שיחת הגאולה]] ועורך את [[עיתון הגאולה]] שיוצא לאור על ידי האגודה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] החל לשמש כ[[משפיע]] שיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], סביב סערת אירוע [[משיח בכיכר]], רואיין הרב פרישמן בכלי תקשורת רבים ודבריו עוררו ענין רב סביב [[בשורת הגאולה]], [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] ופעולותיו של [[הרבי|מלך המשיח]] ופעלו קידוש ה' גדול.<br /> <br /> הרב פרישמן מרבה לעורר על העבודה הנדרשת ב[[התקשרות]] לרבי ובפרט ב[[ביטול]] הנדרש מ[[חסיד]], ועל הנחיצות ביציאה ל[[שליחות]] ובהפצת [[בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[שלמה ברוך פרישמן]] - מנהל גשמי [[חיידר]] [[אור מנחם (קראון הייטס)|אור מנחם]], [[קראון הייטס]] ומנהל גשמי של [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]].<br /> *אחיו, ר' יוסי פרישמן - קראון הייטס<br /> *גיסו, הרב [[יוסף יצחק שוורץ]], נו&quot;נ בישיבת תות&quot;ל אור יהודה<br /> *גיסו, ר' יוסי פלדמן - כפר חב&quot;ד<br /> *גיסו, ר' מנחם יהודה - ביתר עלית<br /> *גיסו, ר' שניאור שטיינברג עסקן ציבורי בביתר עילית<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.hageula.com/tag/?term=הרב%20בנצי%20פרישמן '''תגית: הרב בן ציון פרישמן'''] באתר הגאולה {{הגאולה}}.<br /> *[https://www.hageula.com/news/view/24965.htm הגיע רגע האמת] בענין הנסיעה לרבי שליט&quot;א מלך המשיח באתר הגאולה {{הגאולה}}.<br /> *[https://hageula.com/geula_moshiach/study/23937.htm חי וקיים: שאלות ותשובות עם הרב פרישמן] באתר הגאולה {{הגאולה}}.<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/18294.htm הרב בנצי &quot;ברוכים הבאים&quot; פרישמן כ' חשון] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/377110/ חי וקים: ראיון מורחב על 'משיח בכיכר'] {{וידפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76885 בדידי הווא עובדא עם הרב פרישמן] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/378960/ נאומו הסוחף של הרב בנצי פרישמן] בעצרת &quot;משיח בכיכר&quot; תשע&quot;ח {{וידפו}}<br /> *[https://www.chabad.fm/144/13569.html הרב בנצי פרישמן התוועד בישיבה בבאר שבע] באתר {{חב&quot;ד FM}}<br /> *[https://www.hageula.com/vid/dm/20407.htm שיעור בדבר מלכות שמות] עם הרב [[בנצי פרישמן]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1ZA6O9kyguTMk0sHiDGoU_BUh9U9L6Q36 תיקיית דרייב עם שיעורי חסידות שמסר בישיבה בראשון לציון]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרישמן, בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרישמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבת ים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:חברי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:כתבים בעתון הגאולה]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד המסדר]]<br /> [[קטגוריה:כותבים בשיחת הגאולה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבת ים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=833917 2026-03-15T13:07:39Z

<p>24.89.147.50: עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:י. הענדל.jpeg|ממוזער|הרב הענדל ([[תשפ&quot;ד]])]]<br /> הרב '''ישראל יוסף הכהן הענדל''' (נולד ב[[ו' חשוון]] [[תשי&quot;ב]], 1952) הינו מקבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] וחבר ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]] בארץ הקודש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מונטריאול]] שבקנדה ב[[ו' חשוון]] [[תשי&quot;ב]] לרב [[יצחק הנדל]] ולשיינא חוה. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> לקראת שנת [[תש&quot;ל]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו טויבא פרידא, לבית ר' [[שמואל אייזיק פופאק]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] לצפת שב[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]].<br /> <br /> בסוף שנת [[תשל&quot;ח]] עבר בהוראת הרבי לגור ב[[מגדל העמק]], שם התמנה ל[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ולרב הקהילה.<br /> <br /> השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. הרב הענדל גם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] ועל פסק דין נוסף לגבי אי כתיבת תוארים שאינם מתאימים לרבי מלך המשיח שליט&quot;א.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] התמנה לחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב&quot;ד], כסלו תש&quot;פ {{COL}}}}.<br /> <br /> == חלק מפסקיו ==<br /> הרב הנדל חיבר ספר בשם 'ממלכת כהנים' ובו פסקים ייחודים משלו. להלן פסקים שלו רובם מתוך הספר:<br /> <br /> * הרב הנדל אסר את מוצרי חברת &quot;פריגת&quot; ו&quot;ספרינג&quot; מחשש ערלה, אך היום פריגת היא תחת כשרות של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] ואינה בכלל זה. <br /> * מעניק כשרות למצות שנעשו בעבודת יד, אך המערוך מחובר ומגולגל בגלגלת ביד אדם. וזאת בניגוד לעמדת רבים מרבני חב&quot;ד באה&quot;ק.<br /> * מצריך לברך על הציצית אחרי הטבילה במקווה. <br /> * בחודש אדר תש&quot;ע, הבהיר (בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]), כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<br /> * בחור ישיבה מחו&quot;ל הלומד בארץ חייב לחגוג יום טוב שני של גלויות (כפי הוראת ה[[רבי]]).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב צבי הירש הנדל - [[שליח]] [[הרבי]] ברובע ריקולטה שב[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל הנדל (יוון)|מנחם מענדל הנדל]] - [[שליח]] ה[[רבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] ב[[אתונה]], [[יוון]].<br /> *בנו, הרב אברהם הנדל - [[שליח]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] 'בית לוי' לדוברי [[אנגלית]] בשכונת בקעה - ירושלים.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן הנדל - [[שליח]] ו[[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד ב[[מונטריאול]].<br /> *בנו, הרב שלום דובער הנדל - חבר הנהלת [[ארגון הכשרות OK]].<br /> *בנו, הרב נתן נטע הנדל - [[שליח]] [[הרבי]] ביוון.<br /> *בנו, הת' [[לוי הנדל]] נהרג ב[[תאונת התמימים בחנוכה תשס&quot;ז|תאונת דרכים בחנוכה תשס&quot;ז]] במהלכה קיפחו שלושה [[תמים|תמימים]] את חייהם בדרכם לפעילות להפצת [[יהדות]] ב[[אילת]].<br /> *בנו, הרב אליהו נחמיה הנדל - מלמד בתלמוד תורה חב&quot;ד בלוד.<br /> *בתו, שטערנא שרה וילהלם - מגדל העמק.<br /> *חתנו, הרב לוי איידלמן - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריות]].<br /> *חתנו, הרב שלמה יהודה הלוי סגל (ברב&quot;ז) - מלמד ו[[שליח]] בקהילת חב&quot;ד ב[[חרקוב]].<br /> *חתנו, הרב מרדכי שלמה מרקוביץ - מנהל ועד קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]]. <br /> *חתנו, הרב חיים שלום הלוי סגל (ברב&quot;ז) - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב&quot;ד ב[[מלטה]].<br /> *חתנו, הרב יעקב יוסף רסקין (ברב&quot;צ) - משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].<br /> *חתנו, הרב אברהם אלפרוביץ - משלוחי הרבי.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[מדריך לטהרת המשפחה - על פי שיטת חב&quot;ד]]''' - ישראל [[תשס&quot;ט]]<br /> *'''ממלכת כהנים''' - פסקים וחידושי תורה משלושה דורות למשפת הנדל: אביו הרב [[יצחק הכהן הנדל]], מעצמו, ושיעורים ששמע בנו הת' לוי על [[מסכת גיטין]] בהיותו ב[[תומכי תמימים לוד]] מהר&quot;מ הר' [[אריה קדם]]. ישראל תשע&quot;ד.<br /> *'''שלחן כהנים''' - הלכות הנוגעות לברכת כהנים, קדושתם וטהרתם. ישראל, תשע&quot;ח.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מענדל צפתמן, '''יציאת השלוחים לארץ הקודש''' רב שיח בהשתתפות הרב [[ישראל יוסף הענדל]], הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[שמואל גרייזמן]] {{בית משיח}} גיליון 542<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הנדל, ישראל יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פופאק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטיין]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=813489 2025-12-11T20:37:30Z

<p>24.89.147.50: /* מהות השם */ערכתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד [[תומכי תמימים]] ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] והמנהל פועל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]'''תמים''' הוא כינוי ל'''בחור''' הלומד בישיבות [[תומכי תמימים]]. מקור הכינוי הוא משם ה[[ישיבה]] &quot;תומכי תמימים&quot;, ועל שם היותוו תמים ושלם בעקבות כך שהוא לומד הן את [[תורת הנגלה]] והן את [[תורת החסידות]].<br /> <br /> ==מהות השם==<br /> בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תרנ&quot;ט]], הכריז מייסד הישיבה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], כי לישיבה שהקים שנתיים קודם-לכן ועדיין לא נקראה בשם ייקראו תומכי תמימים, ואילו &quot;והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה - קרויים תמימים&quot;, ברוח הנאמר בעת ההקפות &quot;תומך תמימים הושיעה נא&quot;.<br /> <br /> השם &quot;תמים&quot; וכן השם [[תומכי תמימים]] מבטא את חידושה של הישיבה והלומדים בה, בכך שלומדים בה הן את [[תורת הנגלה]] והן את תורת ה[[נסתר]] ב[[תורת חסידות חב&quot;ד|תורת החסידות]].<br /> <br /> ==המהות==<br /> [[רבותינו נשיאנו]] קרבו את תלמדי התמימים, והתייחסו פעמים רבות ב[[שיחה|שיחות]], מכתבים ו[[יחידות|יחידויות]] לתפקיד והזכות המיוחדים להם זכו בלימודם בישיבה{{הערה|ראה בהרחבה על מעלת תלמדי התמימיפ והדרכה פרטנית אליהם בנוגע לתפקידם וכלל הליכותתיהם בספר &quot;דעם רבינ'ס קינדער&quot;}}.<br /> <br /> עוד אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], &quot;התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר&quot; - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].<br /> <br /> בערב [[יום כיפור]] הראשון לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] קרא הרבי לקבוצת תלמדי הישיבה ב-[[770]], וכשנכנסו לחדרו התכסה בטלית ואמר בקול חנוק מבכי: {{ציטוטון|כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי (&quot;זייט איר דעם רבי'נס קינדער&quot;... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ&quot;פ ב&quot;ברכת הבנים&quot;}}, ובירך אותם בברכת כוהנים ובברכה לשנת הצלחה בכל{{הערה|תורת מנחם תשי&quot;ב}}.<br /> <br /> מאז, בכל שנה התכנסו בחורים בערב יום כיפור לקבל מהרבי ברכה בתור 'בניו', מעמד שכונה &quot;[[ברכת התמימים|ברכת הבנים]]&quot;.<br /> <br /> פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]: &quot;געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!&quot; [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!<br /> <br /> בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו ב[[תומכי תמימים]] אלא רק למד מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] או אפילו רק נכנס לישיבה פעם אחת{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1xbOCjSF4jzgb_xQko36vbTSJSLRgfcBx/view ברכת הבנים ערב יום כיפור תשמ&quot;ט התוועדויות ח&quot;א ע' 76 ס' ח] בהקשר לכך הביא הרבי את המושג 'קדושה זזה ממקומה'.}} - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל&quot;ו, [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\14\B0000324.tif&amp;ilIF=G&amp;ilSC=30 לקוטי שיחות חלק י&quot;ד עמוד 324].}}{{הערה|1=ראה שיחת ל&quot;ג בעומר תשל&quot;ח}}.<br /> <br /> ==ספר התמימים==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספר התמימים]]}}<br /> על פי יוזמת הרבי (אותה שטח לפני [[הרבי הריי&quot;צ]], שעוד קודם הסתלקותו ביקש להכין רשימה מתלמדי התמימים לדורותיהם), לוקטו לספר אחד רשימת כל התמימים שלמדו בישיבה מעת ייסוד הישיבה עד לעת הדפסת הספר.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[חיילי בית דוד (מושג)|חיילי בית דוד]]<br /> *[[ליובאוויטש וחייליה]]<br /> *[[צדיק ישר (תמים) חסיד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''דעם רבינ'ס קינדער''' - ליקוט הדרכות והוראות מהרבי בנוגע להליכות תלמידי התמימים והנדרש מהם<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/634ee0c11dcdf_1666113729.pdf אבינו רוענו]''', קובץ לחיזוק ההתקשרות ועד תלמידי התמימים תשרי תשפ&quot;ג<br /> *[https://drive.google.com/file/d/1FC2liOot95_Gw6uxR-UZL2Ct5BMx9l1x/view?usp=drivesdk '''תומכי תמימים''' - שיחות מכתבים ויחידויות בנוגע למעלת תלמדי התמימים ותפקידם המיוחד]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=812404 2025-12-04T00:15:02Z

<p>24.89.147.50: הגהה, ניסוח, עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:לוגו גן ישראל מגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל מחנה הקיץ]]<br /> [[קובץ:חיילי גן ישראל בתמונה משותפת.png|שמאל|ממוזער|300px|חניכי מחנה הקיץ בתמונה משותפת (תשע&quot;ג)]]<br /> '''[[גן ישראל]] מגדל העמק''' הינו מחנה קיץ לחיילי [[צבאות השם]] במתכונת יומית ('דיי קעמפ') ב[[מגדל העמק]], והוקם לפני 20 שנים. <br /> מחנה הקיץ פועל במתכונת של חצי יום ותוכניות ערב על ידי סניף צבאות השם מגדל העמק ותחת &quot;[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]&quot;.<br /> <br /> כמו כן, מתקיים מחנה קיץ לחיילות [[צבאות השם]] במתכונת יומית ('דיי קעמפ') ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] מתחנכים בכל המסגרות כמאתיים ושישים חניכים וחניכות.<br /> <br /> == התפתחות מחנה הקיץ ==<br /> מחנה הקיץ נוסד בשנת [[תשס&quot;ו]] על ידי הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]], בנו של הרב [[משה זלמנוב]] משלוחי הרבי במגדל העמק, כחלק מפעילות צבאות השם בעיר שמתקיימת למעלה מ35 שנה, הפעילות מוקדשת לזכות נשמת הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] (ב&quot;ר שמואל). כבר בשנה השניה גדלה הקייטנה לבלתי הכר.<br /> <br /> עם השנים התמסדה והתרחבה פעילות מחנה הקיץ, עד שבשנת [[תשע&quot;ב]] מנה מחנה הקיץ של הבנים למעלה מ־80 חיליים, ומאז פועלת במתכונת מורחבת עם מספר שעות מוגדל, עם צוות מפקדים מורחב ומסור שיוצר לדיי קעמפ אווירה חסידית ומאתגרת ממש כמו בקעמפים הגדולים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] התקיים הדיי קעמפ ע&quot;ש הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב מייסד ומנהל חב&quot;ד ליובאוויטש מולדובה, כך בשנים לאחר מכן.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] החל לצאת עלון על ידי צוות הדיי קעמפ הנקרא בשם &quot;חיילים נאמנים&quot; היוצא לאור מידי פעם, בשלב מסויים הוחלף שם העיתון ל&quot;הקרב האחרון&quot;.<br /> במהלך השנה מתקיים כנס ומפגש בין מפקדי הדיי קעמפ והחיילים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ו נפתחה מסגרת מיוחדת עבור החילים שעולים לכיתות ח' וישיבה, באותה שנה גם הוקם דיי קעמפ לבנות העיר, בהשתתפות כשבעים חניכות{{הערה|[http://www.neshei.com/2016/09/01/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%99%D7%A3-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%99-%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4-%D7%92%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%92/ חוויה וכיף בגן ישראל מגדל העמק בנות]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] התקיימה לראשונה שבת בדיי קעמפ (כולל לינה וארוחות){{הערה|1=[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/#comment-11043\לראשונה: שבת קעמפ לילדי מגדל-העמק]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ה]] נרשמו למעלה מ־250 חיילים וחיילות למחנה הקיץ.<br /> <br /> עוד מפעיל הסניף יחד עם צוות הדיי קעמפ, מחנה בימי בין הזמנים של חג הפסח, שגם לראשונה נפתח על ידי הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]].<br /> <br /> == מנהלי מחנה הקיץ לאורך השנים ==<br /> <br /> * [[תשס&quot;ו]] - [[תשס&quot;ט]]: [[מנחם מענדל זלמנוב]].<br /> * [[תש&quot;ע]] - [[תשע&quot;ד]]: שמואל זלמנוב.<br /> * [[תשע&quot;ה]] - [[תשע&quot;ז]]: [[חיים מאיר זלמנוב]].<br /> * [[תשע&quot;ח]] - [[תש&quot;פ]]: לוי זלמנוב.<br /> * [[תשפ&quot;א]] - [[תשפ&quot;ה]]: ברוך שניאור זלמנוב.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://tzhm770.blogspot.co.il אתר צבאות השם מגדל העמק].<br /> * [http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%99-%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4-%D7%92%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ בפעם האחד עשר: הנבחרת גן ישראל מגדל העמק] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83461 תשע שנים של הצלחה ב'גן ישראל' מגדל העמק] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63703 בפעם השישית: נחתם קעמפ גן ישראל במגדל העמק] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ|מ]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%98%D7%A7%D7%A2_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%9E%D7%93%D7%9B%D7%99)&diff=724577 2024-12-12T17:35:25Z

<p>24.89.147.50: </p> <hr /> <div>סליחה על הבוטות העדפתי לשתוק כשנוצר הערך הזה אתמול כי אין לי כח לדיונים אין סופים על ערכים פה, אבל אם זה גם הוכנס במיזם אז אני חושב שהערך לא ראוי בשום צורה ליהות פה א זה העתקה גסה מויקיפדיה בלי שום עריכה וקרדיט ב אני לא מצליח להבין מה עושה זה קשור לאתר חבדי חוץ מזה שהוא חתנו של חסיד חבד? ג הציטוטים של ספר לא דתי מחמיר עוד יותר את הבעייתיות של הערך --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:24, כ' בכסלו, ה'תשפ&quot;ג 18:24, 14 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==תבנית==<br /> התבנית &quot;בעבודה&quot; עדכנית? מאת: [[משתמש:ב. שור|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שור''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שור|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 14:08, 24 בספטמבר 2023 (UTC)<br /> <br /> לכאורה צריכים להוריד ערך זה. אין שום מקור מוסמך שהי' לו שייכות לחב&quot;ד. --[[משתמש:אויפגעלייגט]] - [[שיחת משתמש:אויפגעלייגט|שיחה]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%90%D7%98%D7%A7%D7%A2_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%9E%D7%93%D7%9B%D7%99)&diff=724576 2024-12-12T17:33:55Z

<p>24.89.147.50: תגובה</p> <hr /> <div>סליחה על הבוטות העדפתי לשתוק כשנוצר הערך הזה אתמול כי אין לי כח לדיונים אין סופים על ערכים פה, אבל אם זה גם הוכנס במיזם אז אני חושב שהערך לא ראוי בשום צורה ליהות פה א זה העתקה גסה מויקיפדיה בלי שום עריכה וקרדיט ב אני לא מצליח להבין מה עושה זה קשור לאתר חבדי חוץ מזה שהוא חתנו של חסיד חבד? ג הציטוטים של ספר לא דתי מחמיר עוד יותר את הבעייתיות של הערך --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:24, כ' בכסלו, ה'תשפ&quot;ג 18:24, 14 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==תבנית==<br /> התבנית &quot;בעבודה&quot; עדכנית? מאת: [[משתמש:ב. שור|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שור''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שור|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 14:08, 24 בספטמבר 2023 (UTC)<br /> <br /> לכאורה צריכים להוריד ערך זה. אין שום מקור מוסמך שהי' לו שייכות לחב&quot;ד.</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=715039 2024-10-01T17:08:44Z

<p>24.89.147.50: תיקון טעות</p> <hr /> <div>{{לשכתב}}<br /> {{יג עיקרים}}<br /> [[קובץ:הר הזיתים 2.jpg|250px|ממוזער|הר הזיתים]]<br /> '''תחיית המתים''' היא אחת מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].<br /> <br /> ==מקורה וחיוב האמונה בה==<br /> ===בתורה===<br /> מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:<br /> * מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: &quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;. על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.<br /> * מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: &quot;וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ&quot; - &quot;'''לכם'''&quot; לא נאמר אלא &quot;'''להם'''&quot;, ומכאן משמע שהבטחת [[הקב&quot;ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.<br /> * מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: &quot;הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה&quot; - שאמר [[הקב&quot;ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה &quot;וקם&quot; היא המשך תיאור קורותיו של משה: &quot;הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא&quot;{{הערה|רש&quot;י סנהדרין שם.}}.<br /> * מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: &quot;לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם&quot;.<br /> * מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: &quot;וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם&quot;.<br /> * מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: &quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ&quot; - &quot;הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]&quot;.<br /> בהמשך אומרת הגמרא:<br /> {{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: &quot;אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה&quot; (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש&quot;י). תלמוד לומר: &quot;מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא&quot; (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'&quot; שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&amp;daf=91b&amp;format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}<br /> <br /> אולם [[הרמב&quot;ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב&quot;ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.<br /> <br /> לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל&quot;. לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל (&quot;ראו עתה כי אני אני הוא&quot;) ותחיית המתים (&quot;אני אמית ואחיה&quot;).<br /> <br /> גם [[רש&quot;י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא &quot;אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה..&quot; ומדבריו נראה שחולק על הרמב&quot;ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו &quot;מקור&quot; הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך &quot;רמז&quot; בתורה (וצ&quot;ע).}}.<br /> <br /> ===בנביאים וכתובים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br /> הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים|וכלשון הרמב&quot;ם &quot;רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות&quot;. אגרת תחיית המתים.}}. הגמרא בסנהדרין{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.<br /> <br /> הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: &quot;יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל&quot;. (&quot;אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך&quot;; מצודות דוד).<br /> הגמרא מבארת גם את נבואת &quot;העצמות היבשות&quot;{{הערה|[ יחזקאל לז].}} של הנביא יחזקאל כחלק מייעודי התחייה.<br /> גם ל[[דניאל]] הודיע ה' אודות תחיית המתים ואמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}<br /> הרמב&quot;ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.<br /> כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: &quot;וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ&quot;, (&quot;שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב&quot;ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים&quot;; [[רש&quot;י]] סנהדרין צ, ב.)<br /> <br /> ===ראיות===<br /> בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז&quot;ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים מוכיחים את יכולת [[הקב&quot;ה]] להחיות מתים:<br /> * כשמשווים שני יוצרים, יוצר שעבודתו במים ויוצר שעבודתו בטיט, היוצר מהמים נחשב כיוצר יותר מומחה ומפליא&quot;. כך הקב&quot;ה שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.<br /> * אם כשכלי זכוכית נשבר עדיין ניתן לתקנו, ודאי שאת האדם (אותו יצר הקב&quot;ה ולא אומן גשמי) ניתן 'לתקן' ולהחזיר לתחייה.<br /> הרבי מבאר שהשוני בין דוגמאות אלו מהווה [[נפקא מינה]] להלכה בגדרי טומאתו וטהרתו של האדם הקם לתחייה: לפי הדוגמה הראשונה - התחיה היא באופן שנשאר מהגוף הקודם - כיוון שמדובר על יצירה ממקור כפי שהיוצרים עושים את עבודתם ממים או מטיט (ו&quot;צר ממנו&quot; גוף חדש), באופן זה הטומאה שהיתה בגוף מקודם נשארת גם כשקם, אך לדוגמה מכלי זכוכית הגוף נחשב כמציאות חדשה, כשם שדינו של כלי זכוכית שנשבר הוא שהוא נטהר מטומאתו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;ח ע' 8–247 (חוקת ב סעיף י-יא)}}{{הערה|ובספר [[ימות המשיח בהלכה]] מביא עוד נפק&quot;מ עיי&quot;ש חלק א' סימן נט- סא (עמוד רצ&quot;ה ואילך).}}.<br /> * משל ממלך שמצווה לעבדיו לבנות לו ארמון במקום ריק מחומרים של מים ועפר, העבדים בנו, אחרי שנים הארמון נפל, ציווה המלך על העבדים לבנות אמון חדש במקום עם חומרי בניה (מקום עם מים ועפר), אך העבדים סירבו, המלך הגיב להם בכעס, אם במקום ללא חומרים כלל הצלחתם לבנות, ודאי שעכשיו תוכלו לבנות, הנמשל הוא שפשוט שהקב&quot;ה שברא אדם מ[[טיפה]], וברא עולם שלם מ[[תוהו]] יכול להחיות את המתים מעפרם.<br /> <br /> ===חיוב האמונה בה===<br /> הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]]{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}}. וזאת כעונש [[מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.<br /> לשיטת [[רש&quot;י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: &quot;מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא&quot;.<br /> <br /> האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב&quot;ם]] לאחת מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}}. היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב&quot;ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים}}.<br /> <br /> ==פרטי התחיה==<br /> {{שכתוב|פסקה=כן}}<br /> באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז&quot;ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:<br /> <br /> ===זמנה===<br /> {{ערך מורחב|עולם הבא}}<br /> תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב&quot;ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ&quot;ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח&quot;א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&amp;st=&amp;pgnum=455&amp;hilite= התוועדויות ח&quot;ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&amp;st=ארבעים+שנה&amp;pgnum=119 שיחת ש&quot;פ בלק תשמ&quot;א]. נדפסה בתרגום ללה&quot;ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע&quot;ש.}}.<br /> <br /> אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז&quot;ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: &quot;לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם&quot;, מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש&quot;פ וארא [[תשנ&quot;ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש&quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot; נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי [[תשמ&quot;ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ&quot;ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} &quot;ועמך כולם צדיקים&quot;.<br /> <br /> ===סדרה===<br /> מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ&quot;ט ה&quot;ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח&quot;ד.}}.<br /> <br /> צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|זוהר חלק א' קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת|אותיות]] האל&quot;ף-בי&quot;ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.<br /> <br /> ===אופנה===<br /> אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע&quot;א.}}.<br /> <br /> המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי&quot;ב ה&quot;ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ&quot;ה. [[זוהר]] ח&quot;א רג, ב. ח&quot;ג צא, א. וראה שם ח&quot;ב קצט, ב.}}.<br /> ====דיעה אחרת - שהתחיה אחרי שירקב גם עצם הלוז====<br /> בפרקי דרבי אליעזר כותב שהגוף יברא מ(&quot;מלא תרווד&quot;) רקב שנשאר מהגוף. ולכן מסיים &quot;ומעלה את כל הגוף בלא מום&quot; אבל יש{{הערה|אבקת רוכל ובעבודת הקודש - נסמן באג&quot;ק ח&quot;ב הנ&quot;ל סי&quot;א הע' 22}} שביארו דהיינו הך דעצם הלוז.<br /> <br /> ובהדרן על מסכת נדה{{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;ח חוקת ב' סעי' יב ואילך.}} מבאר הרבי באריכות את הברייתא{{הערה|נדה ס&quot;ט ע&quot;ב.}} &quot;שלש דברי בורות שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא וכו'&quot; והרבי מבאר בארוכה את העומק שבכל א' מהשאלות של אנשי אלכסנדריא והמענות של ריב&quot;ח, ולבסוף מבאר את השאלה האחרונה{{הערה|לפי ה&quot;איכא דאמרי&quot;. לאחרי שמחדש שם (בסעיף י-י&quot;א) שב&quot;נשמה בגוף&quot; יש כמה דרגות: 1)בגוף בפ&quot;ע אבל גוף חדש שלא נשאר שום מציאות מגופם הראשון. 2)שנשאר רקב מגופם הראשון אבל לא העצם (&quot;עצם הלוז&quot;) והו&quot;ל כמציאות חדשה לדיני טומאת מת. 3)שיחיו מעצם הלוז.}} &quot;מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי אמר להן . . לכשיבוא משה רבינו עמהם&quot;:<br /> <br /> ומבאר ששאלתם האחרון{{הערה|לפי ה&quot;איכא דאמרי&quot;.}} היה רק בנוגע דור המדבר (שבנוגע רוב בנ&quot;י קיי&quot;ל{{הערה|כמובא לקמן מר' יהושע בן חנניא בעצמו.}} שיקומו מ&quot;עצם הלוז&quot;) ששאלתם היתה האם גם דור המדבר יקומו מ&quot;עצם הלוז&quot; או שאצלם תהיה הקימה על ידי רקב הגוף וכמו גוף חדש, (וע&quot;ד המבואר{{הערה|ביאור הרבי שם, ומיוסד על מדרש תנחומא דלהלן, וכן לומד התוספות מהסיפור (ב&quot;ב עג,א תוד&quot;ה ודמו) שרבה ראה אותם שוכבין ונראים כשתויי יין, וראה זח&quot;א (קיג ב) (מהנ&quot;ע) זח&quot;ב (קנו סע&quot;א) וראה זח&quot;ג (קסה ב) ועוד.}} בביאור מחלוקת ר&quot;ע ור&quot;א אם לדור המדבר יש חלק לעוה&quot;ב, ששניהם מסכימים שיש להם חלק לעוה&quot;ב ורק שלר&quot;ע יירקב עצם הלוז שלהם ולאחר שייהפכו &quot;לתרווד רקב&quot; יקומו לתחה&quot;מ), שאם יקומו מ&quot;עצם הלוז&quot; אז יתטמא כל הגוף על ידי נגיעתם ב&quot;עצם הלוז&quot; ויתחייבו בהזאה{{הערה|ווכדין המשנה שכלי (שהיה טמא מת עד&quot;מ) שנשבר מקצתו ותקנו ואח&quot;כ נשבר עוד מקצת עד שנתחדש כל הכלי, הרי הכלי ירד מטומאתו הקודמת לטומאת מגע (עד&quot;מ מגע שמא מת), אבל כשנשבר כל הכלי בפעם אחת וחזר ותקנו הרי הכלי נטהר לגמרי. וכמ&quot;כ בהגוף שאם בניית הגוף היא מעצם הלוז הרי היא נטמאת במגע של הלוז שהיא אבי אבות הטומאות - וא&quot;כ הגוף הוא אב הטומאה וחייב בהזאה), אבל אם נרקב הגוף הקודם אז אין אין הגוף מיטמא ממציאותו הקודמת כיון שהיא כמציאות חדשה (כדין כלי שנשבר כולו).תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף}} (כמו שאר בנ&quot;י), אבל אם יקומו מגוף חדש לא יצטרכו הזאה? ועל זה ענה ריב&quot;ח &quot;לכשיבוא משה רבינו עמהם&quot; דמכיון שמשה רבינו יקים אותם לעתיד לבוא כמבואר במדרש{{הערה|תנחומא (חוקת יו&quot;ד) &quot;משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן בקש הרועה ליכנם לפלטרין של מלך אמר לו המלך יאמרו שאתה השבית הצאן אף כך אמר לו הקב&quot;ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר עכשיו יאמרו אין למתי המדבר חלק לעוה&quot;ב אלא תהיה בצרן ותבא עמהם&quot;}} הרי בודאי שיקים אותם באותו אופן שהוא עצמו יקום (היינו בגופם הראשון מ&quot;עצם הלוז&quot;).<br /> <br /> ומסיים בהשיחה שאף שכל{{הערה|ששיחה זו הוא א' המקומות שכותב הרבי שכל נשמות יקומו נשמה בגוף ודלא כבשאר מקומות שמציין לשיחת מסעי חי&quot;ח (שרק הנשמה מוכרח שיקום, אבל הגוף יכו להישאר בחירת העצמות בהעלם בעצם הגוף (כמו שטמון באדמה), או להמכתב בנוגע נצחיות הנשמה, פה כותב הדבר בפשיטות, ו)הביאור בפשטות מפני שענין הזה הובא דרך אגב והקדמה למ&quot;ש בהמשך הסעי', אבל) אולי י&quot;ל ע&quot;ד הרמז דמכיון שהביא לפנ&quot;ז המדרש שאמר הקב&quot;ה למשה שצריך להישאר במדבר כדי ליוכל להקים את דורו עד&quot;ז הוא בנשיא של כל דור, וכמפורש בהוספות ללקו&quot;ש ח&quot;ד פרקי אבות פ&quot;ו שבכל דור מוכרח להיות צדיק א' שהוא שהוא יסוד עולם (וישנו רק צדיק אכזה בכל דור אבל מסיים שישנו דורות כמו רשב&quot;י וריב&quot;ל (שלא נראתה הקשת) שה&quot;צדיק יסוד עולם&quot; ירד לברר שאר הדור, ועפ&quot;ז אולי י&quot;ל הסיבה שמצינו כ&quot;כ הרבה לימוד זכות בנוגע ירבעם וחביריו על אף שכבר מפורש בירושלמי שיקומו לעוה&quot;ב נשמה בגוף, ואולי מפני שיש כמה דרגות בנשמה בגוף כדלעיל, ואכמ&quot;ל}}ישראל יקומו מעצם הלוז מ&quot;מ ע&quot;י לימוד התורה לא יצטרכו להזאת מי חטאת כי &quot;טל תורה&quot; יחיים.<br /> <br /> ===פעולת התחיה על ידי עצם הלוז===<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=בראשית רבה פר' כ&quot;ח ג|מרכאות=כן|תוכן=<br /> אדריאנוס שאל את רבי יהושע בן חנניא אמר לו מהיכן הקב&quot;ה מציץ את האדם לעתיד לבא אמר לו מלוז של שדרה א&quot;ל מנין אתה יודע א&quot;ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום}}<br /> <br /> והטעם לזה מבואר בקבלה מפני שה&quot;לוז&quot; לא נהנה מחטא עץ הדעת, וההסבר לזה מבואר בחסידות{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ו ע 84 וחל&quot;ב ע 73}} מפני שבאמת בפנימיות כל הגוף לא נפגם בחטא עה&quot;ד רק שבחיצוניות הגוף כן הי' הנאה אבל ה&quot;לוז&quot; שהוא העצמיות של הגוף לא נהנה גם באופן גלוי.<br /> <br /> ומבואר במק&quot;א שלעצם הלוז יש גדר נצחי כמו הארון שנטמן בבית המקדש ומהוה המשך נצחי של בית המקדש{{הערה|לקוטי שיחות חכ&quot;א (סעי' ט) שנצחיות הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע&quot;פ הלכה (ש&quot;בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו&quot; (רמב&quot;ם הל' בית הבחירה פ&quot;ד ה&quot;א) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו&quot;כ ע&quot;י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.<br /> }}<br /> <br /> ===תכונת התחיה גם בשאר הגוף (לא רק בעצם הלוז)===<br /> בשו&quot;ת הלכות קטנות{{הערה|ח&quot;א סי' קל&quot;ח}} מבאר שתחיית המתים{{הערה|עבור אלו מבנ&quot;י שזכו לקבורה, משא&quot;כ אלו שלא זכו כתוב עליהם הלשון &quot;יקומון&quot; עיי&quot;ש ובנפש החיים.}} הוא ענין טבעי וכמארז&quot;ל &quot;דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן&quot;, ועפ&quot;ז מבאר הגר&quot;ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק &quot;יחיו מתיך&quot; ולא &quot;יקומון מתיך&quot;, מפני שטבע הגוף שיקום.<br /> <br /> וכבר העירו על זה בכמה סםרים (ועיין בארוכה בספר ימות המשיח בהלכה חלק א{{הערה|עמוד שו ואילך}} ), אבל הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח חוקת ב' הערה 88 - &quot;וההסברה בזה י&quot;ל במתים לעת&quot;ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף (ולהעיר מאבות ספ&quot;ד &quot;הילודים למות והמתים לחיות&quot; וראה סנהדרין (צא,א): &quot;דלא הוה חייא דהוה חיי לא כ&quot;ש&quot;) . . משא&quot;כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע&quot;פ סדר המוכרח בגוף זה כ&quot;א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו&quot;.}} מסבירם בסגנון אחר שהנס דתחה&quot;מ אינו כשאר הניסים שטבע העולם אינו מוכרח מצד עצמו לנס, אלא לכתחילה נברא הגוף באופן כזה שמוכרח שיקום לתחיה (שהרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה).<br /> <br /> והרבי מבאר על פי יסוד זה מדוע שאלת &quot;אנשי אלכסנדריה&quot; בסוגיית 'הזאת המתים'{{הערה|שאלתם היתה האם מתים הקמים לתחיה זקוקים להזאה מצד שתטהרם מטומאת מת או שקיבלו גוף חדש שאינו קשור לגוף המת וממילא פטורים.}} הייתה דוקא בנוגע למתים הקמים בתחיית המתים ולא בנוגע לנס תחיית בנה של השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד&quot;ה מתים נדה דף ע' סע&quot;ב)}}, משום שבבן השונמית התחיה התרחשה הודות לנס וממילא גופו של בנה של השונמית נחשב כגוף חדש, אך לעתיד לבוא תחיית גופם של בני ישראל תהיה באופן (טבעי) הקשור לגופם הישן (שמת){{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח חוקת ב' הערה 88 - &quot;וההסברה בזה י&quot;ל במתים לעת&quot;ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ&quot;ד &quot;הילודים למות והמתים לחיות&quot; . . משא&quot;כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע&quot;פ סדר המוכרח בגוף זה כ&quot;א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו&quot;.}}.<br /> <br /> ====תכונת התחיה מצד בחירת העצמות====<br /> לצורך התחיה הקב&quot;ה ימשיך את בחינת [[רחמים רבים]] הבאה מ[[עצמות אור אין סוף]] (כמו שמרומז בברכת מחיה המתים במילים &quot;מחי' מתים ברחמים רבים&quot;), ובחינה זו יכולה לגרום למת לחיות כיוון שמצד דרגת עצמות אין חילוק בין חיים למות{{הערה|ד&quot;ה ג&quot;ח עת&quot;ר ד&quot;ה יחייגו מיומיים תש&quot;א ' ועוד}},<br /> <br /> ומכיוון ש[[בחירת העצמות בישראל]] היא בגוף הגשמי, וההמשכה שמצד עצמות שלגביו &quot;מות וחיים שוים&quot; שייכת להגוף ובפנימיותו, חיות הגוף באה מצד תכונתו של הגוף ולא רק מצד כח עליון{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ו (ע' 85 הערה 33) ומוסיף שהוא &quot;ע&quot;ד המבואר בלקו&quot;ש ח&quot;ה (ע' 246) ס&quot;ט בענין &quot;לשמש את קוני&quot; עיי&quot;ש&quot;.}}.<br /> <br /> ====תשובה ליצה&quot;ר====<br /> על פי המבואר שה&quot;לוז&quot; (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ו שיחת יו&quot;ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול היצה&quot;ר לטעון - מדוע עלי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ&quot;מ גדר הגוף (ע&quot;פ תורה{{הערה|(שמפני שעתה &quot;עפר אתה&quot; לכן &quot;ואל עפר תשוב&quot;) וכיון ש&quot;שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי&quot; לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא &quot;עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב&quot;?<br /> <br /> ומתרץ שלהיפך כיון ש&quot;עיקר שכינה בתחתונים היתה&quot; שלכן &quot;ובנו בחרת&quot; דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו&quot;אל עפר תשוב&quot; הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח&quot;ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד&quot;{{הערה|ומוסיף ד&quot;כיון ש&quot;ובנו בחרת&quot; הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש&quot;שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי&quot; הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית&quot;. ועיי&quot;ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot; ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התומ&quot;צ שמההעלמות והסתרים שהרי אינם מציאות אמיתי שכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה&quot;ק}}.<br /> <br /> ===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===<br /> ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.<br /> <br /> הרס&quot;ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס&quot;ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.<br /> <br /> ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} &quot;ואל עפר תשוב&quot; שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן &quot;שעה אחת קודם תחיית המתים&quot;. אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש&quot;פ בא [[תשמ&quot;ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש&quot;פ תזריע מצורע [[תנש&quot;א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת &quot;ואל עפר תשוב&quot; ברוחניות - על ידי הביטול, &quot;ונפשי כעפר לכל תהיה&quot;, ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.<br /> <br /> ==הזוכים לקום==<br /> {{שכתוב|פסקה=כן}}<br /> ===ועמך כולם צדיקים===<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=סנהדרין פ&quot;י ה&quot;א|מרכאות=כן|תוכן=<br /> כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר}} הסיבה לכך היא מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ממש ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתברך{{הערה|ליקוטי ש&quot;ס לה[[אריז&quot;ל]] על אבות, [[עמק המלך]] (שער תקוני התשובה ספ&quot;ג וז&quot;ל &quot;ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע&quot;פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הקב&quot;ה ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'&quot;), וכן מבואר ב[[מדרש שמואל (ספר)|מדרש שמואל]] באבות - (&quot;עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע&quot;ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע&quot;ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח&quot; עכ&quot;ל, וכלשון האריז&quot;ל דלעיל &quot;סופם הוא להמנות עם הצדיקים&quot;.) וב[[משה אלשיך|אלשיך]] (פרשת שמיני) וב[[רמב&quot;ן]] (בשער הגמול פ&quot;ו &quot;הנפש שהיא עליונה *אי אפשר* שתהי' בטלה ואובדת&quot; וכך מפרש מה שמבואר בר&quot;ה (יז,א) &quot;פושעי ישראל בגופן כו' לאחר י&quot;ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים&quot; וז&quot;ל &quot;נשמתן נשרפת ונעשית אפר כלומר שנתבטל צורתה ממה שהיתה, כדבר הנשרף המושב לאפר, ורוח הק' ית' רוח הנחה ורצון מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים, כלומר במדרי' שהיא למטה מעונג הצדיקים ומנוחתן&quot;. ואף שמסיים בנוגע &quot;רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות&quot; היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף 2)סוף כל סוף יזכה גם הוא לעלות כמבואר בערך הבא.).}}.<br /> <br /> ומה שמבואר בהמשך המשנה שיש רשעים שאין להם חלק בעולם (וב[[רמב&quot;ם]]{{הערה|הל' תשובה פ&quot;ג.}} מוסיף עוד), היינו רק שהגוף לא יעמוד לתחיה אבל הנשמה יזכה לעוה&quot;ב ויעמוד בגוף אחר {{הערה|כמבואר במקורות דלעיל. ולפ&quot;ז הרי הבבא ואלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב אינה בניגוד גמור לרישא דמתני' כל ישראל יש להם חלק כי ביחס לנשמתם הנה גם הנמנים באותם שאין להם חלק גם הם נשמתם יש לה חלק לעוה&quot;ב ובזה י&quot;ל דיוק לשון המשנה כל ישראל יש כו' ואלו שאין להם כו' אף שביטוי הרגיל בכגון זה במשנה והוא לשון קצרה הוא כל כו' חוץ ואין לומר שחוזר עוה&quot;פ ומבאר ואלו שאין להט חלק לעוה&quot;ב מפני שהפסיק בינתיים בהבאת הראי' שנאמר ועמך כו' להכלל כל ישראל כו' שהרי במשנה ריש זבחים ומנחות מפסיק ג&quot;כ בין הכלל והיוצא מן הכלל בביאור דיני הכלל (וראה ג&quot;כ יבמות פ&quot;ב מ&quot;ה) ובכ&quot;ז מסייס חוץ כו' כן אין לומר שהוא מפני דנפישין מילין דאלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב שהרי כן הוא ג&quot;כ במשנה ריש חגיגה וזבחים ומנחות הנ&quot;ל אלא הטעם הוא שתיבת חוץ משמעותה חוץ ויוצא מן הכלל לגמרי משא&quot;כ הלשון ואלו כו'}}, אחרי שימורק בגיהנום ויהיה בדרגת צדיק גם בגלוי{{הערה|כמבואר בעמק המלך בשער או&quot;א ספמ&quot;ו - &quot;לבלתי ידח ממנו נדח כו' והם ילכו מחיל אל חיל עד הגיעם אחר זמן רב להמנות עם הצדיקים כו'&quot; וכן במדרש שמואל - &quot;כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים&quot;. ועפ&quot;ז מדוייק משארז&quot;ל (תענית ז,א) &quot;גדול יום גשמים מתחה&quot;מ דאלו תחה&quot;מ לצדיקים וגשמים לרשעים ולצדיקים&quot; ומובא ברמב&quot;ם להלכה (בפיה&quot;מ) שמדבר לא רק ב&quot;ועמך כולם צדיקים&quot; אלא גם ב(כל ישראל שיהיו) צדיקים בגלוי (ודוחק לפרש ש&quot;רשעים&quot; מדבר על רשעי ישראל דא&quot;כ יסתור המשנה דכל ישראל יש להם חלק ומוציא רק רשעים דסוג מסוים ולא שאר רשעים)).}} שהרי &quot;לא ידח ממנו נדח&quot;, וכן נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ד ה&quot;ג.}} ש&quot;לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה&quot; אף שממשיך חיות התומ&quot;צ לקליפות כיון שודאי{{הערה|תניא סוף פל&quot;ט.}} סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר ויעלה החיות לקדושה.<br /> <br /> וגם לגוף יש תקנה על ידי שישובו בתשובה בסוף ימיהם{{הערה|רמב&quot;ם הל' תשובה פ&quot;ג הלכה י&quot;ד &quot;אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא&quot;}}, או ע&quot;י שיפרעו מהם (מגופם) מן השמים לאחר מיתתם{{הערה|כדאיתא ב[[סנהדרין (מסכת)]] (מז,א ודף קג,ב) ש[[יהויקים]] ראוי הי' למנותו עם [[ירבעם]] [[אחאב]] ו[[מנשה]] (ואדרבה הכעיס עוד יותר ממנשה) אלא שנתכפר לו ע&quot;י שנתבזה אחרי מיתתו, ועוד יותר מצינו בירושלמי (כלאים פ&quot;ט ה&quot;מ) דאפילו ירבעם וחבריו שמנו באותן שאין להם חלק לעוה&quot;ב הנה ע&quot;י שנשרף גופן נעשית בהם מדת הדין ובצירוף זכות הארץ יזכו לתחיה ועי' בארוכה באג&quot;ק ח&quot;א (ע' קמה) למה אינו פלוגתא עם מ&quot;ש בר&quot;ה (יז,א) &quot;כגון ירבעם כו' יורדין לגהנם ונדונין בה לדורי דורות&quot;)}},(ואולי גם ע&quot;י שאחרים ישתדלו בעבורם {{הערה|וכמו שמצינו (חגיגה טו, ב) שהועיל תפלתו של ר' יוחנן לאלישע אחר אף שלא היה קרובו ולא תלמידו וכן מצינו בספרי ס&quot;פ שופטים שלכל יוצאי מצרים שמתו כבר יש כפרה ע&quot;י שזקני בית דין דעיר אחת היו מביאין עגלה ערופה וראה בספר חסידים (תתשעא) והמפרש שם, ומובא להלכה כראי' לכך שמועיל צדקה למת (במת צדיק) אפילו כשאינו קרובו. (אבל לא מבואר בהמכתב שמועיל גם להגוף, ויל&quot;ע, ועי' בהע' הבאה)}}{{הערה|ואולי י&quot;ל הסיבה שמועיל התיקון גם ע&quot;י יהודי שאינו קרובו הוא ע&quot;ד שמצינו{{הערה|אמר ר' אושעיא תשל&quot;ט (סה&quot;מ מלוקט (דפו&quot;י) ח&quot;ד סוף עמ' צג-ד)}} שע&quot;י עסק התומ&quot;צ של צדיקים הרי זה מחזק את היהודים השבויים בידי יצרם{{הערה|וכסיפור עם הבית הלוי שאם יהיה חלישות אצל התלמידים המתמידים יגרום להמתבולל בגרמניה להמיר דתו רח&quot;ל}}, מצד זה שבכ&quot;א מישראל יש בהעלם נקודת היהדות ולכן כל הסוגים{{הערה|צדיקים בינונים רשעים ר&quot;ת צבו&quot;ר}} דבנ&quot;י הם מציאות א', (וכן שמועיל התומ&quot;צ התלוים בארץ עבור בני חו&quot;ל וכן מועיל תומ&quot;צ שעשו בזמן הבית עבור הדורות שלאחריהם ד&quot;אין ציבור מתה&quot;,(הוריות ו,א שלכן הקרבן שהקריבו בימי עזרא כיפר גם על ישראל שהיו בדורו של צדקיהו, וראה מכתבי תורה לה[[רוגוצובי]] מכתב קמז קמט) ומכיון שעצם הנשמה הוא העצם לא רק של הנשמה אלא גם של הגוף{{הערה|שלכן האהבת ישראל שמצד העצם הוא גם להענינים השייכים להגוף, עי' בארוכה ב[[[ואתה תצוה]] תשמ&quot;א סי&quot;א ובהערות שם}} מובן שמועיל התיקון גם עבור הגוף.}} (ובפרט כאשר הבן משתדל לאביו{{הערה|סנהדרין (קד, א) ברא מזכי אבא (כשהבן צדיק, והיינו אפי' אינו מתפלל עבורו).}})).<br /> <br /> ===רשעים הגדולים===<br /> <br /> ואפילו בנוגע כרת דע&quot;ז וכיו&quot;ב שאמרז&quot;ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} &quot;הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה&quot;ז ותכרת לעוה&quot;ב&quot; {{הערה|וכן פסק ברמב&quot;ם בהל' תשובה רפ&quot;ח}} (וכן המינים מסורות ואפקורסים ש&quot;יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין&quot;){{הערה|ר&quot;ה (יז,א) וע&quot;ז מיוסד הרמב&quot;ן ש&quot;הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'&quot;}} היינו: 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו&quot;ת להאריז&quot;ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ&quot;ו וז&quot;ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|מכיון שהדבר מוכרח כמבואר במקורות דלעיל. וכן מפורש בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו&quot;ד ח&quot;ה פ&quot;א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ&quot;ל הם בכתה הששית ומסיים וז&quot;ל &quot;גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא&quot;כ יסורין וגיהנם כלים&quot; עכ&quot;ל. וככל הנ&quot;ל הוא גם בס' עמה&quot;מ ש' תקוני התשובה פ&quot;ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז&quot;ל &quot;נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'&quot; ושם בשער קרית ארבע פקנ&quot;ב מוסיף ביאור וז&quot;ל &quot;אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג&quot;ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים&quot;}}<br /> <br /> ומ&quot;ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג&quot;פ אין לו תקנה מבואר ב[[של&quot;ה]]{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו&quot;א) בשם מהר&quot;ש אלקב&quot;ץ וז&quot;ל - &quot;ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז&quot;ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב&quot;י ע&quot;ה חשב שהוא ז&quot;ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז&quot;ל הקריב מציאותו&quot; עכ&quot;ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ&quot;א) &quot;כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ&quot;א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח&quot;ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז&quot;ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח&quot;כ הם י&quot;ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו&quot; עכ&quot;ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ&quot;א אבל עדיין יש לו תקנה ע&quot;י גלגול בבהמות וכיו&quot;ב עד שיתוקן.<br /> <br /> ===אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו===<br /> בתחילה הוכיח הרבי שכל הנשמות יקומו לתחיה, אך במכתב{{הערה|אגרות קודש ח&quot;ב עמ' עג}} שכתב הרבי מאוחר יותר ציין הרבי למכתב הראשון והוסיף{{הערה|בהערה 15}} - &quot;זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה&quot;ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז&quot;ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו&quot;, ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון האריז&quot;ל והמד&quot;ש ועה&quot;מ) ואינו צריך להגיע ל&quot;אוצרות של צדקה&quot;, ועל כרחך שה&quot;אוצרות&quot; הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ&quot;י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה&quot;מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין ד&quot;אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון&quot; כדלהלן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}} ועכ&quot;פ מפה רואים אפשריות שגם הגופים יקומו (ושלא יסתור הסיפא ד&quot;אלו שאין להם חלק וכו'&quot;) וכפירוש הפשוט ב&quot;כל ישראל יש להם חלק וכו'&quot; - נשמה בגוף{{הערה|רובם של הדברים בפסקה זו מבוססים על מכתב באג&quot;ק ח&quot;א עמ'קמא-קנג}}.<br /> <br /> ===גם הגוף יקום===<br /> <br /> הפירוש הפשוט ד&quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב&quot; הוא נשמות בגופים{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ז בהוספות אבות - א, לקו&quot;ש חי&quot;ח עמוד 235 הע' 58 ועמוד 252 ועמוד 409 (סוף הערה 71) ובלקו&quot;ש חכ&quot;א עמ' 131 הע' 37, ולהעיר שבכל מקומות הנ&quot;ל מציין הרבי להשיחה בחי&quot;ח (דלקמן) שעל אף בחירת העצמות בהגוף מ&quot;מ הרשעים החמורים גופם כלה, או להמכתב (אג&quot;ק ח&quot;א) שמיוסד על נצחיות הנשמה, (ולא הגוף).}} וכן פירשו חלק ממפרשי המשנה{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;א עמ' 131 הע' 37 (שמציין להמכתב דלעיל (אג&quot;ק ח&quot;א ע' קמא) ובפשטות כוונתו לשלול תחה&quot;מ ברשעים החמורים, אבל אולי הכוונה (למה שהובא בהמכתב מ)עמק המלך בתיקוני תשובה ספ&quot;ג. [וע&quot;ד הרמז אולי כוונתו למ&quot;ש בתחלת פ&quot;ד &quot;(ודוחק גדול) לומר אשר איש כזה שיהי' מן הסוג שאין לו חלק לעוה&quot;ב ולא יפרעו ממנו ולא יתפללו בעדו וכו' לא הי' ולא עתיד להיות, אף שבכמה ענינים ומהם גם כאלו שנתבארו בכתוב ובש&quot;ס באריכות אמרז&quot;ל עליהם שלא היו ואינם עתידים להיות (סנה' עא א)&quot; אשר גם קס&quot;ד בתורה הוא תורה וד&quot;ל ולהעיר מניחום אבלים יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד המובא לקמן].}} הטעם &quot;שנאמר ועמך כולם צדיקים . . מעשי ידי להתפאר&quot; שהכפל &quot;נצר מטעי&quot; ו&quot;מעשי ידי&quot; הוא הנשמה והגוף.<br /> <br /> והביאור על פי המבואר שבחירת העצמות הוא דוקא בגוף{{הערה|תניא פמ&quot;ט תורת שלום ע' 120, ועי' בארוכה ספר השיחות פ' תולדות תשנ&quot;ב (עמוד 117), ד&quot;ה קומי אורי תשל&quot;ג ס&quot;ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ד עמוד רס&quot;ט) ועיין ג&quot;כ כל ישראל תשל&quot;ג (בדפו&quot;ח ח&quot;ג עמוד ריז)}} ולא בהנשמה וזוהי הסיבה שכל ישראל יקומו אפילו כאלו שלא זכו לגן עדן כדלקמן.<br /> <br /> אבל מ&quot;מ יש חסרון בהגוף שהקשר העצמי שלה אינו מתייחס להגוף עצמו אלא מצד העצמות, ולכן כל זמן שלא נתגלה בה ע&quot;י קיום תומ&quot;צ אינו בגילוי בהגוף, משא&quot;כ הקשר של הנשמה הוא קשר גלוי בדוגמת בן שיש לו קשר גלוי עם האב ולכן דוקא בנוגע נש&quot;י אומרים שסוף כל סוף &quot;לא ידח ממנו נדח&quot; ועל פי זה מבאר הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח עמו' 409 הערה 71 ובשוה&quot;ג **}} וז&quot;ל &quot;וע&quot;פ הנ&quot;ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע&quot;י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב במשנה שם היינו ש&quot;גופם כלה&quot; והרבי מציין לאג&quot;ק דלעיל{{הערה|אגרת פ&quot;ה ס&quot;דעמוד קמ&quot;ט שמוכיח שם ממאמר אדה&quot;ז ומשער הגלגולים ש&quot;אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה&quot;ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר&quot;}} והערה 5 שם{{הערה|&quot;...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה&quot;מ עיי&quot;ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה&quot;ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה&quot;מ&quot;}},<br /> <br /> ולבסוף מציין לשיחת ש&quot;פ חוקת (הערות 52 ו58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו&quot;ש חי&quot;ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה&quot;ת פ&quot;ד-ו}} ותירץ לו הקב&quot;ה &quot;זאת חוקת התורה&quot; שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} ששם מבואר להיפך שע&quot;י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי{{הערה| ולהעיר מש&quot;ך על התורה (פרשת בהר עה&quot;פ והארץ לא תמכר לצמיתות (כ&quot;ה,כ&quot;ג)) &quot;...שכל אותם הגופים שנתגלגלה בהם הנשמה לא יהיו לבטלה כי לא יש גוף שלא נעשה בו מצוה ונהנית ממנה הנשמה א&quot;כ בתחה&quot;מ יקומו כל הגופים כי הנשמה נותנת כח והארה בהם&quot;}}, ומחדש{{הערה|בהערה 52}} ש &quot;על פי זה יש לומר דזה ש&quot;לא ידח ממנו נדח&quot; הוא (גם) מצד הגוף&quot;, ומוסיף{{הערה|בהערה 58}} &quot;וראה גם לקו&quot;ש ח&quot;ו{{הערה|עמו' 48}}ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב&quot;ה בהגוף{{הערה|תניא פמ&quot;ט תורת שלום ע' 120}} נעשה הגוף מצ&quot;ע ענין נצחי ודבר משנה הוא &quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב נשמות בגופים&quot;&quot;. ע&quot;כ.<br /> <br /> ובכל מקרה{{הערה|בספר המלך במסיבו ח&quot;א ע' עז}} האמונה בתחיית המתים היא לא שהגוף יקום לתחי' אלא שהנשמה תקום לתחי' בגוף אך אינו מוכרח להיות בגוף זה.<br /> <br /> ועי' לעיל בערך [[תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף]] ולקמן בערך [[כל ישראל לעוה&quot;ב מה שאין כן בגן עדן]]<br /> <br /> ===נשמות שכבר היו בעולם ב[[גלגול]]===<br /> הנשמות שכבר היו בעולם בגלגול יתלבשו בגופים נפרדים עם ניצוץ מהנשמה בזמן שהתגלגלה בעולם{{הערה|כך אומרים הרדב&quot;ז (מצודת דוד - טעמי המצוות לרדב&quot;ז ע' קצט), ש&quot;ך על התורה (פרשת בהר עה&quot;פ והארץ לא תמכר לצמיתות), המיוסד על הזהר (מובא בהמשך).}}.<br /> <br /> ואף שנשמה יכולה להתלבש ולהחיות גוף אחד בלבד, (ולאליהו הנביא שנמצא בשתי גופים בבריתות מילה - בגוף מלובש ניצוץ בלבד ולא כל הנשמה{{הערה| דמה שמצינו שאליהו נמצא בב' מקומות באותו זמן (בברית מילה (פרדר&quot;א פכ&quot;ט. וראה זח&quot;א צג, א) ובליל פסח) הוא רק ניצוץ מנשמת אליהו, אבל כשנשמתו היה מלובש בגוף לא היה יכול להיות בב' מקומות (כמו שמצינו{ (זוהר ח&quot;ג קמד, ב. ועד&quot;ז בב&quot;מ פה, ב: &quot;אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א&quot;ל מ&quot;ט נגה לי' למר, א&quot;ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב&quot;.) שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב&quot;י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא)?))<br /> ח&quot;א קלא, א.&quot;אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח&quot;כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום&quot;) מקשה כיצד נשמה יכולה להתלבש בב' גופים והרי הנשמה כמו שמלובש בגוף אינו יכול להחיות ב' גופים באותו זמן (כמבואר בחסידות - המשך תרס&quot;ו ע' קעח. תער&quot;ב ח&quot;א ע' קא. סה&quot;מ ה'ש&quot;ת ע' 62. תש&quot;א ע' 151.)}}.<br /> <br /> והזהר מתרץ שהנשמה תתלבש בגוף (האחרון) המזוכך ביותר.<br /> <br /> יש{{הערה|עי' קדושת לוי ואתחנן עה&quot;פ ושמרת}} שפרשו כפשוטו, שרק גוף א' יקום, אבל לדעת רוב{{הערה|מסקנת הקדושת לוי הנ&quot;ל, מגיד מישרים פרשת מקץ ומבאר שכוונת הזהר שעל ידי גוף האחרון יזכו כולם לקום (ומתאים לפסק אדה&quot;ז (הל' ת&quot;ת פ&quot;ג) שכל נשמה ונשמה צריכה להתגלגל כמה עד תשלים תרי&quot;ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה), נועם אלימלך משפטים עה&quot;פ כי תקנה, וכן מוכרח לפרש במפרשים דלעיל (מצו&quot;ד ושך עה&quot;ת) תורת שלום (סה&quot;ש ע'211) וזלה&quot;ק (בתרגום מאידיש) &quot;בהגוף שהנשמה פעל בו איזה זיכוך אותו הגוף יעמוד&quot; ועוד}} המפרשים כל גוף יקום עם חלק הנשמה שהוא בירר, מכיוון שלכל חלק מהנשמה יש מהות שלמה (כמו שמצינו שבתחילת [[בריאתו של כל אדם ה&quot;ה חי רק מחלק ה[[נפש]] של הנשמה בלי הארבע חלקים{{הערה|כמבואר בזהר הנ&quot;ל (ח&quot;ב ק, א)}}, ורק כשזכה נותנים לו רוח ואם זכה נותנים לו גם נשמה, וכמו שנפש לבד יכול להחיות אדם שלם, כך גם בכל מצוה יש חלק שלם ומהות שלמה של נשמה שיכולה להחיות גוף שלם).<br /> <br /> כפי שמסביר ה[[זהר]] במקום אחר שמוכרחים לומר שכל גוף יקום כיון ש&quot;אין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה&quot;{{הערה|ח&quot;ב ק, א, וז&quot;ל - &quot;ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע&quot;ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב&quot;ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'&quot;, ועכצ&quot;ל ש&quot;(קב&quot;ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום&quot;. וראה זח&quot;ג שח, סע&quot;א. תקו&quot;ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}}, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז&quot;ל]]{{הערה|[[האריז&quot;ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק &quot;חלק&quot; פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו').<br /> <br /> ולכן מסביר הרבי את דברי הזהר דלעיל: במקרה שבשני הגלגולים האדם התעסק באותה מצוה וברר את אותו חלק של הנשמה{{הערה|כמו בדוגמת הסיפור דלעיל שאליהו לא היה יכול להתחלק לב' מקומות מכיון שבב' המקומות היה צריך להתעסק באותו מצוה - שימוש ת&quot;ח.}}, באיזה גוף יתלבש חלק זה של הנשמה, ועל זה תשובת הזהר שאותו חלק של הנשמה תתלבש בגוף שפעל את עיקר הזיכוך{{הערה|מניחום אבלים לרש&quot;ג יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד, שיחות קודש תשל&quot;ד בהוספות(ע' 444) ותורת מנחם תשל&quot;ד (ע' 254).}}.<br /> <br /> ===כל ישראל לעוה&quot;ב מה שאין כן בגן עדן===<br /> כל ישראל יקומו בתחיה<br /> משא&quot;כ בג&quot;ע יש כמה תנאים (אפילו ליכנס לג&quot;ע התחתון{{הערה|ד&quot;ה כי ישאלך עטר&quot;ת סה&quot;מ עטר&quot;ת ס&quot;ע שנא ואילך, סה&quot;מ ה'ש&quot;ת ס&quot;ע 44 ואילך. ולהעיר מחגיגה (סו ב) דלולי תפלת ר' מאיר לא הי' אחר נכנס לג&quot;ע לג&quot;ע התחתון.}}) הוא מפני שג&quot;ע הוא שכר עבור לימוד התורה (חלק הנשמה שבתורה) ששייך בעיקר להנשמה{{הערה|ראה תניא פל&quot;ה (מד סע&quot;א ואילך) ושם פל&quot;ז (מט א-ב) ובכ&quot;מ.}} שבאדם, ובנשמה שהוא ענין של גילויים יכול להיות חסרון{{הערה|&quot;ואף שגם שורש הנשמה הוא בהעצמות יש לומר דכיון שאהבת הקב&quot;ה לישראל היא כמו אהבה טבעית (כדלהלן בפנים) לכן לגבי הענין דבחירת העצמות בהגוף הוא דוגמת ענין הגילויים ועצ&quot;ע&quot; - כל ישראל תשל&quot;ג (הע' 33). ועיין להלן בערך ד*כל יזכו לגאולה משא&quot;כ ביצי&quot;מ* שמבאר שאחרי מ&quot;ת שנתחדש לבנ&quot;י ענין &quot;עבד&quot;{{הערה|&quot;אוזן ששמעה בהר סיני עבדי הם וכו&quot; ו&quot;תעבדון את האלקים וגגו'&quot;}} שהבחירה שלנו בה' הוא בחירה עצמית (שלמעלה מרצון טבעי שיש ל&quot;בן&quot;) אי אפשר להתנגד לקשר העצמי (רק באופן זמני כמו ביו&quot;כ אבל ב(גאולה שהוא) ענין כללי לא יועיל) שהרי כל הבחירה נועד בכדי ש&quot;לא ידח ממנו נדח&quot; (ולכן לא יהיה בזה בחירה חפשית, ואולי ע&quot;ד שבדברי הרשות אין בחירה חפשית, ועיין במכתב שכתב הרבי אחרי פטירת אחיו)}}, אבל קיום המצוות שייך להגוף שבזה הוא בחירת העצמות לכן הוא בכל ישראל, כמארז&quot;ל &quot;אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון&quot;, ומפרש בחסידות שהמצוה{{הערה|היינו אפי' מצוה א' לכאו'}} שעושה היהודי ה&quot;ה ממלא את כל מציאותו, ועי&quot;ז יזכה לתחה&quot;מ &quot;ועי&quot;ז יתעלו (אח&quot;כ{{הערה|&quot;לאחרי שתתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע&quot;י קיום המצוות (ע&quot;ד שג&quot;ע הוא הקדמה לתחה&quot;מ שם הע' 46), ועפ&quot;ז יש לבאר הסדר שבכתוב &quot;ועמך כולם צדיקים &quot;, המעלה דישראל; לאח&quot;ז - &quot;לעולם יירשו ארץ&quot;; ולאח&quot;ז עוד מעלה &quot;נצר מטעי גו'&quot; די&quot;ל הביאור בזה שלאחרי שיירשו ארץ ותתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע&quot;י קיום המצוות ועמך כולם צדיקים אז דוקא יוכל להיות הגילוי ד&quot;נצר מטעי גו'&quot; (ד&quot;ה להבין ענין תחה&quot;מ תשמ&quot;ו (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ג עמוד רכא) הע' 19).}}) למדריגה נעלית יותר שתתגלה מעלתן של ישראל מצד עצמם שהם נצר מטעי מעשה ידי להתפאר שהוא למעלה יותר גם מההמשכה שנמשכת ע&quot;י קיום המצוות&quot;{{הערה|ד&quot;ה קומי אורי תשל&quot;ג ס&quot;ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ד עמוד רס&quot;ט) ועיין ג&quot;כ כל ישראל תשל&quot;ג (בדפו&quot;ח ח&quot;ג עמוד ריז) דמוסיף &quot;דהגם שחיות הגוף הוא מהנשמה מ&quot;מ שורש הגוף הוא למעלה משורש הנשמה (וכמבואר לעיל בערך [[גם הגוף יקום]] שהאהבה וההתקשרות דהקב&quot;ה לישראל מצד נשמתם בנים אתם להוי' אלקיכם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע&quot;ד אהבת אב לבנו היינו ששורש אהבה זו הוא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא&quot;כ האהבה וההתקשרות דהקב&quot;ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה דבן מעלה עצמית אלא מצד זה שהקב&quot;ה בחר בהגוף דישראל בבחירה חפשית וכבחירה זו היא מעצמותו) וזה גופא שהנשמה נמשכת להחיות את הגוף הוא מפני העילוי של הגוף מצד שרשו בדוגמת זה שהתורה מפרשת ומבארת המצוות מפני שהמצוות הם למעלה מהתורה&quot;.}}.<br /> <br /> ובמק&quot;א אומר הרבי{{הערה|ניחום אבלים יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד (תורת מנחם ע' 262).}}, שגן עדן תלוי בעבודת האדם, וישנם כמה תנאים כדי לזכות לג&quot;ע, משא&quot;כ עולם התחי' שייך לכאו&quot;א מישראל, &quot;כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא&quot;, מבלי הבט על מעמדו ומצבו בעבודת ה'.<br /> <br /> ובנוגע אלה שלא קיימו מצוות?<br /> <br /> אומר הרבי: לכל לראש – לא קיימת מציאות כזו, כמארז&quot;ל{{הערה|ברכות נז, א. עירובין יט, א. וש&quot;נ.}}&quot;אפילו ריקנין שבך (פושעי ישראל) מלאים מצוות כרימון&quot;.<br /> <br /> ויתירה מזה: איתא בגמרא{{הערה|סנהדרין קי, סע&quot;ב.}} &quot;קטן מאימתי בא לעוה&quot;ב .. משעה שנולד, שנאמר{{הערה|תהלים כב, לב.}}יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה&quot; [ויש דעה &quot;משעה שנזרע (אפילו הפילה אמו ונמחה{{הערה|פרש&quot;י סנהדרין שם.}}), דכתיב{{הערה|שם, לא.}}זרע יעבדנו&quot;] – אע&quot;פ ש&quot;בשעה שנולד&quot; אינו שייך עדיין לקיום מצוות, ועכצ&quot;ל, שהענין דתחה&quot;מ הוא מצד מציאות הגוף של איש הישראלי כשלעצמו.<br /> <br /> ===כל ישראל יצאו מה שאין כן ביציאת מצרים===<br /> <br /> ביציאת מצרים לא זכו כל ישראל לצאת כמבואר בחז&quot;ל{{הערה|שמות רבה (פ&quot;ג,ו)}} עה&quot;פ &quot;אהיה אשר אהיה&quot; שרק &quot;במרובים{{הערה|אע&quot;פ ש&quot;הללו עובדי ע&quot;ז וכו'&quot;}} אהיה (אמלוך עליהם) בעל כרחם&quot; אבל יחידים שיבחרו לפרוק עולי לא אהי' לאלוקים בעל כרחם, (וכמבואר במדרש{{הערה|שמו&quot;ר (פי&quot;ד, ג) תנחומא וארא יד פרש&quot;י בא (י, כב) וראה מכילתא ר&quot;פ בשלח}}שאותם הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו במכת חושך), אבל בגאולה העתידה יצאו גם יחידים וכמפורש בפירוש רש&quot;י על הכתוב &quot;ושב ה' אלקיך גו'&quot; שהכוונה בזה לכאו&quot;א בפרט{{הערה|ובלשון רש&quot;י &quot;אוחז בידיו ממש איש איש . . תלוקטו לאחד אחד בני ישראל&quot;}}{{הערה|מכיון ש&quot;סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן&quot; ונפסק להלכה בהל' ת&quot;ת{{הערה|הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ד ה&quot;ג}} שכולל כאו&quot;א מישראל}} וכמבואר בחסידות{{הערה|ד&quot;ה והי' ביום ההוא כו' תש&quot;ג (סה&quot;מ אידיש ע' 78) וראה ד&quot;ה הנ&quot;ל בלקו&quot;ת (דרושים לר&quot;ה ס, א)}}על הפסוק &quot;יתקע בשופר גדול ובאו האובדים . . והנדחים&quot; שכולל אפילו אלו שלא ירצו לצאת.<br /> <br /> הסיבה לזה הוא מפני שלפני מ&quot;ת היו בנ&quot;י רק &quot;בנים&quot; (&quot;בני בכורי ישראל&quot;) שב&quot;בן&quot; הרצון שלו לאלקות הוא טבעי ולכן אפשר ע&quot;י בחירה חפשית שלמעלה מרצון הנשמה{{הערה|כי הרי בחירה זו אצל האדם היא מצד זה ש&quot;הן האדם היה כאחד ממנו&quot; דומה להקב&quot;ה, ולכן &quot;אין מי שיעכב על ידו&quot;{{הערה|רמב&quot;ם הל' תשובה}} שאינו מוגדר בשום הגדרות ראה בלקו&quot;ש ח&quot;ד עמו' 1147. 1309.}} להתנגד, (וע&quot;ד{{הערה|ולא ממש שהרי דין זה הוא גם אחרי מ&quot;ת שלפי שעה אפשר להתנגד גם לקשר העצמי ד&quot;עבד&quot;}} שמצינו ביו&quot;כ שאם עבר על עבירה ביו&quot;כ שבבחירתו התנגד ל&quot;עיצומו של יום&quot; אין הקשר עצמי שמתגלה ביו&quot;כ מכפר (אפי' לדעת רבי שאי&quot;צ תשובה) כביאור הרוגוצובי{{הערה|&quot;דאין קטיגור נעשה סניגור&quot;, צפע&quot;נ הל' יבום ס&quot;ד ה&quot;כ בסופו, ועפ&quot;ז מיישב מדוע לא מתרצת הגמרא שם על הקושיא &quot;היכא משכחת לרבי כרת ביוה&quot;כ (אם לא נימא דמודה רבי בכרת דיומא דמשכחת באחטא ויוהכ&quot;פ מכפר שמודה רבי שאינו מכפר (יומא פז,א) אלא ששניהם (בכרת דיומא ואחטא ויוהכ&quot;פ מכפר) טעם אחד להם דאין קטיגור נעשה סניגור. ועד&quot;ז הוא באחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה,ב) &quot;הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא&quot; (אגה&quot;ת פי&quot;א). וזוהי הסיבה שביציאת מצרים אפילו עובדי ע&quot;ז יצאו כיון שהתגלה הקשר ד&quot;אבינו&quot; ש&quot;בין ובין כך בני הם&quot; אבל יהודים שהתנגדו לגילוי ההתקשרות ומיאנו לצאת לא יצאו}}).<br /> <br /> אבל לאחרי מ&quot;ת ש&quot;ובנו בחרת&quot;{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר&quot;ש דשחרית &quot;שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ&quot;ת&quot;(שו&quot;ע אדה&quot;ז ס&quot;ס ס&quot;ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) שעל ידי זה נשתרש בנש&quot;י ש (בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ&quot;בנים למקום&quot;) אלא גם תכונה של &quot;עבדים&quot;{{הערה|&quot;אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ&quot;י עבדים וכו'&quot;, &quot;בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'&quot;}} נעשה הקשר שלנו להקב&quot;ה כ&quot;עבד&quot; ש&quot;הוא מצ&quot;ע ובכח עצמו מתקשר כו׳&quot;{{הערה|ד&quot;ה ומקנה רב בתחלתו (עמ' שח-ט, ועמ' שיט). ולהעיר מהמבואר בד&quot;ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ&quot;א בהמעלה דקב&quot;ע (של ה&quot;עבד&quot;) על רעותא דלבא (של ה&quot;בן&quot;) &quot;דרעו&quot;ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב&quot;ה מ&quot;מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו&quot; שעפ&quot;ז אולי י&quot;ל עוד ביאור למה לע&quot;ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה&quot;עבד&quot; שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ&quot;עבד&quot; ש&quot;מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו&quot; ויל&quot;ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}} שעי&quot;ז נעשה הרצון (הפנימי) לאלקות גם מצד העצם (-כח הבחירה) וכיון שהקשר הוא מצד העצם לכן סוכ&quot;ס יתגלה (עכ&quot;פ בענינים כלליים{{הערה|דמה שבנוגע ליוה&quot;כ אפשר לו לנגד להתקשרות זו (אפי' אחר מ&quot;ת) זהו רק לפי שעה וע&quot;ז ניתנה לו הבחירה אבל בנוגע ללעתיד לבא הרי זהו כל ענין הבחירה שנתחדש לאחר מ&quot;ת שסו&quot;ס לא יודח ממנו נדח (וראה גם תורת שלום שיחת פורים העת&quot;ר (עמוד 220) ובהערה 4 שם).}} כגון כש&quot;יתקע בשופר גדול&quot; דלע&quot;ל){{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ&quot;ב (נדפס בהוספות ללקו&quot;ש ח&quot;ד ע' 42–1339) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו&quot;ז עד מס&quot;נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - &quot;ואוהב את יעקב&quot; וע&quot;י שהאדם בוחר ג&quot;כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי&quot;ז בנשמה.<br /> היינו שבחי&quot;א הוא 1. הבחירה של ה' שעי&quot;ז נשתרש בנש&quot;י תכונה של &quot;עבדים&quot; 2. פעולת הרצון רק בנשמה, 3. שמצד רצון זה *סוכ&quot;ס* לא ידח.<br /> ובח&quot;ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. מגלה בחירת העצמות (שהוא בעיקר בהגוף כמבואר במק&quot;א). (ומבאר שם הטעם - &quot;כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב&quot;ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת &quot;אנכי&quot; אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע&quot;י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל&quot;).}}.<br /> <br /> ===[[אומות העולם]]===<br /> [[חסידי אומות העולם]] יקומו לתחיה, ואף חלק מהגילויים שיושפעו לבני ישראל בגאולה תלויים ב[[עבודת הבירורים|בירור]] האומות שיתרחש בגאולה{{הערה|צ,א ובגמ' קה,א בסנהדרין יש סתם משנה כדעת ר' יהושע שכל הגוים שאינם &quot;שכיחי אלוקים&quot; (היינו [[חסידי אומות העולם]]) יקומו לתחיה.<br /> וכן נפסק להלכה ([[רמב&quot;ם]] הל' תשובה פ&quot;ג ה&quot;ה (והל' מלכים פ&quot;ח הי&quot;א ומוסיף שם &quot;והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה כהן הקכ&quot;ה בתורה&quot;* &quot;חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא&quot; (אבל ישנם מקורות שלא יזכו לתחה&quot;מ (מצו&quot;ד דניאל יב,ה) ומבואר בזה (הדרך לתשובה (לר&quot;מ שטרנבוך) ע' לד ועוד*. שיהיה חילוק בדרגת הגילוי וכיו&quot;ב.) ומבואר ב[[חסידות]](מחר חודש תשכ&quot;ח (מלוקט ה) ס&quot;ו וס&quot;י) שחלק (ומ&quot;מ מקדים &quot;אלוקים יחננו&quot; לפני &quot;תשפוט עמים&quot; &quot;שעיקר הענין דיה&quot;מ הוא שאז יושפע שפע (בגו&quot;ר) לישראל אלא ששלימות השפע לישראל הוא ע&quot;י שיתקדש שמו בעולם&quot; {לשון המאמר שם) מהגילויים דלע&quot;ל תלוי דוקא בבירור האומות (&quot;כי תשפוט עמים מישור&quot;(=ביושר) שלכן מקדים &quot;מזמור&quot; (ד[[מלאכים]] שרש האומות) לפני &quot;שיר&quot; (ד[[בנ&quot;י (בני ישראל)|בנ&quot;י]])) שיהיה לע&quot;ל.}}.<br /> <br /> ==יום הדין אחר תחיית המתים==<br /> <br /> שלש דעות בענין זה:<br /> <br /> א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב&quot;ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא<br /> בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר&quot;י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז&quot;ל]], וז&quot;ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ&quot;ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי&quot;ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ&quot;ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ&quot;ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.<br /> <br /> ==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==<br /> ===עיקר השכר ותכלית הבריאה===<br /> {{להשלים|1. המבואר בהג&quot;ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ&quot;מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו&quot;ר הזקן אודות הפסק כהרמב&quot;ן (כמדומה מאמר בתו&quot;א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות &quot;פסקה&quot; כהרמב&quot;ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}<br /> תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: &quot;אשר אנכי מצווך היום לעשותם&quot; דרשו חז&quot;ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש&quot;י על הפסוק}}: &quot;היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם&quot;. נחלקו הרמב&quot;ן והרמב&quot;ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב&quot;ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב&quot;ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}}. תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב&quot;ן שעל אף שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}.<br /> <br /> תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: &quot;לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]&quot;. לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה ככלים ד[[אצילות]], שהם אלקות ממש{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ&quot;ג].}}.) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית{{הערה|תניא, פרק לו.}}.<br /> <br /> שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה &quot;דירה בתחתונים&quot;{{הערה|שם=אגרת}}.<br /> <br /> ===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===<br /> ===דרגתו===<br /> {{להשלים|1.שייכות התואר &quot;ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים&quot;.}}<br /> בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש{{הערה|תניא פרק לו.}}. על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} &quot;וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ&quot; ופירש רש&quot;י: &quot;לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו&quot;, הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.<br /> <br /> המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי&quot;כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}.<br /> <br /> ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב&quot;ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער&quot;ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע&quot;ט ואילך].}}.<br /> <br /> ===אופנו===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br /> תחיית המתים יהיה על ידי טל תחיה{{הערה|שבת (פח,ב)}} כמארז&quot;ל{{הערה|כתובות (יא,א)}} כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו&quot; שזוהי דרגא נעלית באא&quot;ס, שהוא יתן לנו כח לקבל הגילויים דלעתיד לבוא{{הערה| תניא פל&quot;ו}}.<br /> <br /> ===גילוי תענוגו של הקב&quot;ה===<br /> {{ערך מורחב|עולם הבא}}<br /> ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]<br /> *[[עולם הבא]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * הרב סעדיה גאון (הרס&quot;ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר&quot;י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש&quot;ל) באתר 'דעת'.<br /> * הרב משה בן מימון (הרמב&quot;ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.<br /> * הרב משה טראני (המבי&quot;ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&amp;st=&amp;pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל&quot;ב).<br /> ====חסידות====<br /> *[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ&quot;ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים<br /> *הרבי, '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו<br /> *[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר&quot;ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים<br /> <br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=75&amp;article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5810 בין הגוף לנשמה בתחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''<br /> <br /> ;כתבות באתר {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י&quot;ב סיון / שיחת קודש • &quot;ומשה ואהרן עמהם&quot;] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> *הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב&quot;ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב&quot;ם: נשמה ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69081 שיטת הרמב&quot;ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע&quot;ב<br /> <br /> {{אבלות וימי זכרון}}<br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:לעתיד לבוא]]<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]<br /> [[קטגוריה:י&quot;ג עיקרי האמונה]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D&diff=715038 2024-10-01T17:01:13Z

<p>24.89.147.50: הגהה</p> <hr /> <div>{{לשכתב}}<br /> {{יג עיקרים}}<br /> [[קובץ:הר הזיתים 2.jpg|250px|ממוזער|הר הזיתים]]<br /> '''תחיית המתים''' היא אחת מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].<br /> <br /> ==מקורה וחיוב האמונה בה==<br /> ===בתורה===<br /> מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:<br /> * מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: &quot;וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן&quot;. על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.<br /> * מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: &quot;וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ&quot; - &quot;'''לכם'''&quot; לא נאמר אלא &quot;'''להם'''&quot;, ומכאן משמע שהבטחת [[הקב&quot;ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.<br /> * מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: &quot;הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה&quot; - שאמר [[הקב&quot;ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה &quot;וקם&quot; היא המשך תיאור קורותיו של משה: &quot;הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא&quot;{{הערה|רש&quot;י סנהדרין שם.}}.<br /> * מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: &quot;לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם&quot;.<br /> * מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: &quot;וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם&quot;.<br /> * מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: &quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ&quot; - &quot;הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]&quot;.<br /> בהמשך אומרת הגמרא:<br /> {{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: &quot;אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה&quot; (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש&quot;י). תלמוד לומר: &quot;מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא&quot; (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'&quot; שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&amp;daf=91b&amp;format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}<br /> <br /> אולם [[הרמב&quot;ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב&quot;ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.<br /> <br /> לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל&quot;. לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל (&quot;ראו עתה כי אני אני הוא&quot;) ותחיית המתים (&quot;אני אמית ואחיה&quot;).<br /> <br /> גם [[רש&quot;י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא &quot;אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה..&quot; ומדבריו נראה שחולק על הרמב&quot;ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו &quot;מקור&quot; הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך &quot;רמז&quot; בתורה (וצ&quot;ע).}}.<br /> <br /> ===בנביאים וכתובים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br /> הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים|וכלשון הרמב&quot;ם &quot;רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות&quot;. אגרת תחיית המתים.}}. הגמרא בסנהדרין{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.<br /> <br /> הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: &quot;יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל&quot;. (&quot;אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך&quot;; מצודות דוד).<br /> הגמרא מבארת גם את נבואת &quot;העצמות היבשות&quot;{{הערה|[ יחזקאל לז].}} של הנביא יחזקאל כחלק מייעודי התחייה.<br /> גם ל[[דניאל]] הודיע ה' אודות תחיית המתים ואמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}<br /> הרמב&quot;ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.<br /> כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: &quot;וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ&quot;, (&quot;שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב&quot;ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים&quot;; [[רש&quot;י]] סנהדרין צ, ב.)<br /> <br /> ===ראיות===<br /> בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז&quot;ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים מוכיחים את יכולת [[הקב&quot;ה]] להחיות מתים:<br /> * כשמשווים שני יוצרים, יוצר שעבודתו במים ויוצר שעבודתו בטיט, היוצר מהמים נחשב כיוצר יותר מומחה ומפליא&quot;. כך הקב&quot;ה שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.<br /> * אם כשכלי זכוכית נשבר עדיין ניתן לתקנו, ודאי שאת האדם (אותו יצר הקב&quot;ה ולא אומן גשמי) ניתן 'לתקן' ולהחזיר לתחייה.<br /> הרבי מבאר שהשוני בין דוגמאות אלו מהווה [[נפקא מינה]] להלכה בגדרי טומאתו וטהרתו של האדם הקם לתחייה: לפי הדוגמה הראשונה - התחיה היא באופן שנשאר מהגוף הקודם - כיוון שמדובר על יצירה ממקור כפי שהיוצרים עושים את עבודתם ממים או מטיט (ו&quot;צר ממנו&quot; גוף חדש), באופן זה הטומאה שהיתה בגוף מקודם נשארת גם כשקם, אך לדוגמה מכלי זכוכית הגוף נחשב כמציאות חדשה, כשם שדינו של כלי זכוכית שנשבר הוא שהוא נטהר מטומאתו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;ח ע' 8–247 (חוקת ב סעיף י-יא)}}{{הערה|ובספר [[ימות המשיח בהלכה]] מביא עוד נפק&quot;מ עיי&quot;ש חלק א' סימן נט- סא (עמוד רצ&quot;ה ואילך).}}.<br /> * משל ממלך שמצווה לעבדיו לבנות לו ארמון במקום ריק מחומרים של מים ועפר, העבדים בנו, אחרי שנים הארמון נפל, ציווה המלך על העבדים לבנות אמון חדש במקום עם חומרי בניה (מקום עם מים ועפר), אך העבדים סירבו, המלך הגיב להם בכעס, אם במקום ללא חומרים כלל הצלחתם לבנות, ודאי שעכשיו תוכלו לבנות, הנמשל הוא שפשוט שהקב&quot;ה שברא אדם מ[[טיפה]], וברא עולם שלם מ[[תוהו]] יכול להחיות את המתים מעפרם.<br /> <br /> ===חיוב האמונה בה===<br /> הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]]{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}}. וזאת כעונש [[מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.<br /> לשיטת [[רש&quot;י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: &quot;מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא&quot;.<br /> <br /> האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב&quot;ם]] לאחת מ[[י&quot;ג עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}}. היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב&quot;ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים}}.<br /> <br /> ==פרטי התחיה==<br /> {{שכתוב|פסקה=כן}}<br /> באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז&quot;ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:<br /> <br /> ===זמנה===<br /> {{ערך מורחב|עולם הבא}}<br /> תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב&quot;ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ&quot;ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח&quot;א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&amp;st=&amp;pgnum=455&amp;hilite= התוועדויות ח&quot;ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&amp;st=ארבעים+שנה&amp;pgnum=119 שיחת ש&quot;פ בלק תשמ&quot;א]. נדפסה בתרגום ללה&quot;ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע&quot;ש.}}.<br /> <br /> אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז&quot;ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: &quot;לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם&quot;, מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש&quot;פ וארא [[תשנ&quot;ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש&quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot; נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי [[תשמ&quot;ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ&quot;ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} &quot;ועמך כולם צדיקים&quot;.<br /> <br /> ===סדרה===<br /> מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ&quot;ט ה&quot;ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח&quot;ד.}}.<br /> <br /> צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|זוהר חלק א' קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת|אותיות]] האל&quot;ף-בי&quot;ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.<br /> <br /> ===אופנה===<br /> אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע&quot;א.}}.<br /> <br /> המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי&quot;ב ה&quot;ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ&quot;ה. [[זוהר]] ח&quot;א רג, ב. ח&quot;ג צא, א. וראה שם ח&quot;ב קצט, ב.}}.<br /> ====דיעה אחרת - שהתחיה אחרי שירקב גם עצם הלוז====<br /> בפרקי דרבי אליעזר כותב שהגוף יברא מ(&quot;מלא תרווד&quot;) רקב שנשאר מהגוף. ולכן מסיים &quot;ומעלה את כל הגוף בלא מום&quot; אבל יש{{הערה|אבקת רוכל ובעבודת הקודש - נסמן באג&quot;ק ח&quot;ב הנ&quot;ל סי&quot;א הע' 22}} שביארו דהיינו הך דעצם הלוז.<br /> <br /> ובהדרן על מסכת נדה{{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;ח חוקת ב' סעי' יב ואילך.}} מבאר הרבי באריכות את הברייתא{{הערה|נדה ס&quot;ט ע&quot;ב.}} &quot;שלש דברי בורות שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא וכו'&quot; והרבי מבאר בארוכה את העומק שבכל א' מהשאלות של אנשי אלכסנדריא והמענות של ריב&quot;ח, ולבסוף מבאר את השאלה האחרונה{{הערה|לפי ה&quot;איכא דאמרי&quot;. לאחרי שמחדש שם (בסעיף י-י&quot;א) שב&quot;נשמה בגוף&quot; יש כמה דרגות: 1)בגוף בפ&quot;ע אבל גוף חדש שלא נשאר שום מציאות מגופם הראשון. 2)שנשאר רקב מגופם הראשון אבל לא העצם (&quot;עצם הלוז&quot;) והו&quot;ל כמציאות חדשה לדיני טומאת מת. 3)שיחיו מעצם הלוז.}} &quot;מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי אמר להן . . לכשיבוא משה רבינו עמהם&quot;:<br /> <br /> ומבאר ששאלתם האחרון{{הערה|לפי ה&quot;איכא דאמרי&quot;.}} היה רק בנוגע דור המדבר (שבנוגע רוב בנ&quot;י קיי&quot;ל{{הערה|כמובא לקמן מר' יהושע בן חנניא בעצמו.}} שיקומו מ&quot;עצם הלוז&quot;) ששאלתם היתה האם גם דור המדבר יקומו מ&quot;עצם הלוז&quot; או שאצלם תהיה הקימה על ידי רקב הגוף וכמו גוף חדש, (וע&quot;ד המבואר{{הערה|ביאור הרבי שם, ומיוסד על מדרש תנחומא דלהלן, וכן לומד התוספות מהסיפור (ב&quot;ב עג,א תוד&quot;ה ודמו) שרבה ראה אותם שוכבין ונראים כשתויי יין, וראה זח&quot;א (קיג ב) (מהנ&quot;ע) זח&quot;ב (קנו סע&quot;א) וראה זח&quot;ג (קסה ב) ועוד.}} בביאור מחלוקת ר&quot;ע ור&quot;א אם לדור המדבר יש חלק לעוה&quot;ב, ששניהם מסכימים שיש להם חלק לעוה&quot;ב ורק שלר&quot;ע יירקב עצם הלוז שלהם ולאחר שייהפכו &quot;לתרווד רקב&quot; יקומו לתחה&quot;מ), שאם יקומו מ&quot;עצם הלוז&quot; אז יתטמא כל הגוף על ידי נגיעתם ב&quot;עצם הלוז&quot; ויתחייבו בהזאה{{הערה|ווכדין המשנה שכלי (שהיה טמא מת עד&quot;מ) שנשבר מקצתו ותקנו ואח&quot;כ נשבר עוד מקצת עד שנתחדש כל הכלי, הרי הכלי ירד מטומאתו הקודמת לטומאת מגע (עד&quot;מ מגע שמא מת), אבל כשנשבר כל הכלי בפעם אחת וחזר ותקנו הרי הכלי נטהר לגמרי. וכמ&quot;כ בהגוף שאם בניית הגוף היא מעצם הלוז הרי היא נטמאת במגע של הלוז שהיא אבי אבות הטומאות - וא&quot;כ הגוף הוא אב הטומאה וחייב בהזאה), אבל אם נרקב הגוף הקודם אז אין אין הגוף מיטמא ממציאותו הקודמת כיון שהיא כמציאות חדשה (כדין כלי שנשבר כולו).תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף}} (כמו שאר בנ&quot;י), אבל אם יקומו מגוף חדש לא יצטרכו הזאה? ועל זה ענה ריב&quot;ח &quot;לכשיבוא משה רבינו עמהם&quot; דמכיון שמשה רבינו יקים אותם לעתיד לבוא כמבואר במדרש{{הערה|תנחומא (חוקת יו&quot;ד) &quot;משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן בקש הרועה ליכנם לפלטרין של מלך אמר לו המלך יאמרו שאתה השבית הצאן אף כך אמר לו הקב&quot;ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר עכשיו יאמרו אין למתי המדבר חלק לעוה&quot;ב אלא תהיה בצרן ותבא עמהם&quot;}} הרי בודאי שיקים אותם באותו אופן שהוא עצמו יקום (היינו בגופם הראשון מ&quot;עצם הלוז&quot;).<br /> <br /> ומסיים בהשיחה שאף שכל{{הערה|ששיחה זו הוא א' המקומות שכותב הרבי שכל נשמות יקומו נשמה בגוף ודלא כבשאר מקומות שמציין לשיחת מסעי חי&quot;ח (שרק הנשמה מוכרח שיקום, אבל הגוף יכו להישאר בחירת העצמות בהעלם בעצם הגוף (כמו שטמון באדמה), או להמכתב בנוגע נצחיות הנשמה, פה כותב הדבר בפשיטות, ו)הביאור בפשטות מפני שענין הזה הובא דרך אגב והקדמה למ&quot;ש בהמשך הסעי', אבל) אולי י&quot;ל ע&quot;ד הרמז דמכיון שהביא לפנ&quot;ז המדרש שאמר הקב&quot;ה למשה שצריך להישאר במדבר כדי ליוכל להקים את דורו עד&quot;ז הוא בנשיא של כל דור, וכמפורש בהוספות ללקו&quot;ש ח&quot;ד פרקי אבות פ&quot;ו שבכל דור מוכרח להיות צדיק א' שהוא שהוא יסוד עולם (וישנו רק צדיק אכזה בכל דור אבל מסיים שישנו דורות כמו רשב&quot;י וריב&quot;ל (שלא נראתה הקשת) שה&quot;צדיק יסוד עולם&quot; ירד לברר שאר הדור, ועפ&quot;ז אולי י&quot;ל הסיבה שמצינו כ&quot;כ הרבה לימוד זכות בנוגע ירבעם וחביריו על אף שכבר מפורש בירושלמי שיקומו לעוה&quot;ב נשמה בגוף, ואולי מפני שיש כמה דרגות בנשמה בגוף כדלעיל, ואכמ&quot;ל}}ישראל יקומו מעצם הלוז מ&quot;מ ע&quot;י לימוד התורה לא יצטרכו להזאת מי חטאת כי &quot;טל תורה&quot; יחיים.<br /> <br /> ===פעולת התחיה על ידי עצם הלוז===<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=בראשית רבה פר' כ&quot;ח ג|מרכאות=כן|תוכן=<br /> אדריאנוס שאל את רבי יהושע בן חנניא אמר לו מהיכן הקב&quot;ה מציץ את האדם לעתיד לבא אמר לו מלוז של שדרה א&quot;ל מנין אתה יודע א&quot;ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום}}<br /> <br /> והטעם לזה מבואר בקבלה מפני שה&quot;לוז&quot; לא נהנה מחטא עץ הדעת, וההסבר לזה מבואר בחסידות{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ו ע 84 וחל&quot;ב ע 73}} מפני שבאמת בפנימיות כל הגוף לא נפגם בחטא עה&quot;ד רק שבחיצוניות הגוף כן הי' הנאה אבל ה&quot;לוז&quot; שהוא העצמיות של הגוף לא נהנה גם באופן גלוי.<br /> <br /> ומבואר במק&quot;א שלעצם הלוז יש גדר נצחי כמו הארון שנטמן בבית המקדש ומהוה המשך נצחי של בית המקדש{{הערה|לקוטי שיחות חכ&quot;א (סעי' ט) שנצחיות הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע&quot;פ הלכה (ש&quot;בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו&quot; (רמב&quot;ם הל' בית הבחירה פ&quot;ד ה&quot;א) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו&quot;כ ע&quot;י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.<br /> }}<br /> <br /> ===תכונת התחיה גם בשאר הגוף (לא רק בעצם הלוז)===<br /> בשו&quot;ת הלכות קטנות{{הערה|ח&quot;א סי' קל&quot;ח}} מבאר שתחיית המתים{{הערה|עבור אלו מבנ&quot;י שזכו לקבורה, משא&quot;כ אלו שלא זכו כתוב עליהם הלשון &quot;יקומון&quot; עיי&quot;ש ובנפש החיים.}} הוא ענין טבעי וכמארז&quot;ל &quot;דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן&quot;, ועפ&quot;ז מבאר הגר&quot;ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק &quot;יחיו מתיך&quot; ולא &quot;יקומון מתיך&quot;, מפני שטבע הגוף שיקום.<br /> <br /> וכבר העירו על זה בכמה סםרים (ועיין בארוכה בספר ימות המשיח בהלכה חלק א{{הערה|עמוד שו ואילך}} ), אבל הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח חוקת ב' הערה 88 - &quot;וההסברה בזה י&quot;ל במתים לעת&quot;ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף (ולהעיר מאבות ספ&quot;ד &quot;הילודים למות והמתים לחיות&quot; וראה סנהדרין (צא,א): &quot;דלא הוה חייא דהוה חיי לא כ&quot;ש&quot;) . . משא&quot;כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע&quot;פ סדר המוכרח בגוף זה כ&quot;א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו&quot;.}} מסבירם בסגנון אחר שהנס דתחה&quot;מ אינו כשאר הניסים שטבע העולם אינו מוכרח מצד עצמו לנס, אלא לכתחילה נברא הגוף באופן כזה שמוכרח שיקום לתחיה (שהרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה).<br /> <br /> והרבי מבאר על פי יסוד זה מדוע שאלת &quot;אנשי אלכסנדריה&quot; בסוגיית 'הזאת המתים'{{הערה|שאלתם היתה האם מתים הקמים לתחיה זקוקים להזאה מצד שתטהרם מטומאת מת או שקיבלו גוף חדש שאינו קשור לגוף המת וממילא פטורים.}} הייתה דוקא בנוגע למתים הקמים בתחיית המתים ולא בנוגע לנס תחיית בנה של השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד&quot;ה מתים נדה דף ע' סע&quot;ב)}}, משום שבבן השונמית התחיה התרחשה הודות לנס וממילא גופו של בנה של השונמית נחשב כגוף חדש, אך לעתיד לבוא תחיית גופם של בני ישראל תהיה באופן (טבעי) הקשור לגופם הישן (שמת){{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח חוקת ב' הערה 88 - &quot;וההסברה בזה י&quot;ל במתים לעת&quot;ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה&quot;מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ&quot;ד &quot;הילודים למות והמתים לחיות&quot; . . משא&quot;כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע&quot;פ סדר המוכרח בגוף זה כ&quot;א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו&quot;.}}.<br /> <br /> ====תכונת התחיה מצד בחירת העצמות====<br /> לצורך התחיה הקב&quot;ה ימשיך את בחינת [[רחמים רבים]] הבאה מ[[עצמות אור אין סוף]] (כמו שמרומז בברכת מחיה המתים במילים &quot;מחי' מתים ברחמים רבים&quot;), ובחינה זו יכולה לגרום למת לחיות כיוון שמצד דרגת עצמות אין חילוק בין חיים למות{{הערה|ד&quot;ה ג&quot;ח עת&quot;ר ד&quot;ה יחייגו מיומיים תש&quot;א ' ועוד}},<br /> <br /> ומכיוון ש[[בחירת העצמות בישראל]] היא בגוף הגשמי, וההמשכה שמצד עצמות שלגביו &quot;מות וחיים שוים&quot; שייכת להגוף ובפנימיותו, חיות הגוף באה מצד תכונתו של הגוף ולא רק מצד כח עליון{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ו (ע' 85 הערה 33) ומוסיף שהוא &quot;ע&quot;ד המבואר בלקו&quot;ש ח&quot;ה (ע' 246) ס&quot;ט בענין &quot;לשמש את קוני&quot; עיי&quot;ש&quot;.}}.<br /> <br /> ====תשובה ליצה&quot;ר====<br /> על פי המבואר שה&quot;לוז&quot; (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ו שיחת יו&quot;ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול היצה&quot;ר לטעון - מדוע עלי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ&quot;מ גדר הגוף (ע&quot;פ תורה{{הערה|(שמפני שעתה &quot;עפר אתה&quot; לכן &quot;ואל עפר תשוב&quot;) וכיון ש&quot;שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי&quot; לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא &quot;עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב&quot;?<br /> <br /> ומתרץ שלהיפך כיון ש&quot;עיקר שכינה בתחתונים היתה&quot; שלכן &quot;ובנו בחרת&quot; דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו&quot;אל עפר תשוב&quot; הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח&quot;ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד&quot;{{הערה|ומוסיף ד&quot;כיון ש&quot;ובנו בחרת&quot; הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש&quot;שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי&quot; הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית&quot;. ועיי&quot;ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot; ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התומ&quot;צ שמההעלמות והסתרים שהרי אינם מציאות אמיתי שכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה&quot;ק}}.<br /> <br /> ===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===<br /> ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.<br /> <br /> הרס&quot;ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס&quot;ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.<br /> <br /> ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} &quot;ואל עפר תשוב&quot; שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן &quot;שעה אחת קודם תחיית המתים&quot;. אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש&quot;פ בשלח [[תשמ&quot;ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש&quot;פ תזריע מצורע [[תנש&quot;א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת &quot;ואל עפר תשוב&quot; ברוחניות - על ידי הביטול, &quot;ונפשי כעפר לכל תהיה&quot;, ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.<br /> <br /> ==הזוכים לקום==<br /> {{שכתוב|פסקה=כן}}<br /> ===ועמך כולם צדיקים===<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=סנהדרין פ&quot;י ה&quot;א|מרכאות=כן|תוכן=<br /> כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר}} הסיבה לכך היא מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ממש ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתברך{{הערה|ליקוטי ש&quot;ס לה[[אריז&quot;ל]] על אבות, [[עמק המלך]] (שער תקוני התשובה ספ&quot;ג וז&quot;ל &quot;ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע&quot;פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הקב&quot;ה ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'&quot;), וכן מבואר ב[[מדרש שמואל (ספר)|מדרש שמואל]] באבות - (&quot;עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע&quot;ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע&quot;ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח&quot; עכ&quot;ל, וכלשון האריז&quot;ל דלעיל &quot;סופם הוא להמנות עם הצדיקים&quot;.) וב[[משה אלשיך|אלשיך]] (פרשת שמיני) וב[[רמב&quot;ן]] (בשער הגמול פ&quot;ו &quot;הנפש שהיא עליונה *אי אפשר* שתהי' בטלה ואובדת&quot; וכך מפרש מה שמבואר בר&quot;ה (יז,א) &quot;פושעי ישראל בגופן כו' לאחר י&quot;ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים&quot; וז&quot;ל &quot;נשמתן נשרפת ונעשית אפר כלומר שנתבטל צורתה ממה שהיתה, כדבר הנשרף המושב לאפר, ורוח הק' ית' רוח הנחה ורצון מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים, כלומר במדרי' שהיא למטה מעונג הצדיקים ומנוחתן&quot;. ואף שמסיים בנוגע &quot;רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות&quot; היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף 2)סוף כל סוף יזכה גם הוא לעלות כמבואר בערך הבא.).}}.<br /> <br /> ומה שמבואר בהמשך המשנה שיש רשעים שאין להם חלק בעולם (וב[[רמב&quot;ם]]{{הערה|הל' תשובה פ&quot;ג.}} מוסיף עוד), היינו רק שהגוף לא יעמוד לתחיה אבל הנשמה יזכה לעוה&quot;ב ויעמוד בגוף אחר {{הערה|כמבואר במקורות דלעיל. ולפ&quot;ז הרי הבבא ואלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב אינה בניגוד גמור לרישא דמתני' כל ישראל יש להם חלק כי ביחס לנשמתם הנה גם הנמנים באותם שאין להם חלק גם הם נשמתם יש לה חלק לעוה&quot;ב ובזה י&quot;ל דיוק לשון המשנה כל ישראל יש כו' ואלו שאין להם כו' אף שביטוי הרגיל בכגון זה במשנה והוא לשון קצרה הוא כל כו' חוץ ואין לומר שחוזר עוה&quot;פ ומבאר ואלו שאין להט חלק לעוה&quot;ב מפני שהפסיק בינתיים בהבאת הראי' שנאמר ועמך כו' להכלל כל ישראל כו' שהרי במשנה ריש זבחים ומנחות מפסיק ג&quot;כ בין הכלל והיוצא מן הכלל בביאור דיני הכלל (וראה ג&quot;כ יבמות פ&quot;ב מ&quot;ה) ובכ&quot;ז מסייס חוץ כו' כן אין לומר שהוא מפני דנפישין מילין דאלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב שהרי כן הוא ג&quot;כ במשנה ריש חגיגה וזבחים ומנחות הנ&quot;ל אלא הטעם הוא שתיבת חוץ משמעותה חוץ ויוצא מן הכלל לגמרי משא&quot;כ הלשון ואלו כו'}}, אחרי שימורק בגיהנום ויהיה בדרגת צדיק גם בגלוי{{הערה|כמבואר בעמק המלך בשער או&quot;א ספמ&quot;ו - &quot;לבלתי ידח ממנו נדח כו' והם ילכו מחיל אל חיל עד הגיעם אחר זמן רב להמנות עם הצדיקים כו'&quot; וכן במדרש שמואל - &quot;כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים&quot;. ועפ&quot;ז מדוייק משארז&quot;ל (תענית ז,א) &quot;גדול יום גשמים מתחה&quot;מ דאלו תחה&quot;מ לצדיקים וגשמים לרשעים ולצדיקים&quot; ומובא ברמב&quot;ם להלכה (בפיה&quot;מ) שמדבר לא רק ב&quot;ועמך כולם צדיקים&quot; אלא גם ב(כל ישראל שיהיו) צדיקים בגלוי (ודוחק לפרש ש&quot;רשעים&quot; מדבר על רשעי ישראל דא&quot;כ יסתור המשנה דכל ישראל יש להם חלק ומוציא רק רשעים דסוג מסוים ולא שאר רשעים)).}} שהרי &quot;לא ידח ממנו נדח&quot;, וכן נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ד ה&quot;ג.}} ש&quot;לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה&quot; אף שממשיך חיות התומ&quot;צ לקליפות כיון שודאי{{הערה|תניא סוף פל&quot;ט.}} סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר ויעלה החיות לקדושה.<br /> <br /> וגם לגוף יש תקנה על ידי שישובו בתשובה בסוף ימיהם{{הערה|רמב&quot;ם הל' תשובה פ&quot;ג הלכה י&quot;ד &quot;אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא&quot;}}, או ע&quot;י שיפרעו מהם (מגופם) מן השמים לאחר מיתתם{{הערה|כדאיתא ב[[סנהדרין (מסכת)]] (מז,א ודף קג,ב) ש[[יהויקים]] ראוי הי' למנותו עם [[ירבעם]] [[אחאב]] ו[[מנשה]] (ואדרבה הכעיס עוד יותר ממנשה) אלא שנתכפר לו ע&quot;י שנתבזה אחרי מיתתו, ועוד יותר מצינו בירושלמי (כלאים פ&quot;ט ה&quot;מ) דאפילו ירבעם וחבריו שמנו באותן שאין להם חלק לעוה&quot;ב הנה ע&quot;י שנשרף גופן נעשית בהם מדת הדין ובצירוף זכות הארץ יזכו לתחיה ועי' בארוכה באג&quot;ק ח&quot;א (ע' קמה) למה אינו פלוגתא עם מ&quot;ש בר&quot;ה (יז,א) &quot;כגון ירבעם כו' יורדין לגהנם ונדונין בה לדורי דורות&quot;)}},(ואולי גם ע&quot;י שאחרים ישתדלו בעבורם {{הערה|וכמו שמצינו (חגיגה טו, ב) שהועיל תפלתו של ר' יוחנן לאלישע אחר אף שלא היה קרובו ולא תלמידו וכן מצינו בספרי ס&quot;פ שופטים שלכל יוצאי מצרים שמתו כבר יש כפרה ע&quot;י שזקני בית דין דעיר אחת היו מביאין עגלה ערופה וראה בספר חסידים (תתשעא) והמפרש שם, ומובא להלכה כראי' לכך שמועיל צדקה למת (במת צדיק) אפילו כשאינו קרובו. (אבל לא מבואר בהמכתב שמועיל גם להגוף, ויל&quot;ע, ועי' בהע' הבאה)}}{{הערה|ואולי י&quot;ל הסיבה שמועיל התיקון גם ע&quot;י יהודי שאינו קרובו הוא ע&quot;ד שמצינו{{הערה|אמר ר' אושעיא תשל&quot;ט (סה&quot;מ מלוקט (דפו&quot;י) ח&quot;ד סוף עמ' צג-ד)}} שע&quot;י עסק התומ&quot;צ של צדיקים הרי זה מחזק את היהודים השבויים בידי יצרם{{הערה|וכסיפור עם הבית הלוי שאם יהיה חלישות אצל התלמידים המתמידים יגרום להמתבולל בגרמניה להמיר דתו רח&quot;ל}}, מצד זה שבכ&quot;א מישראל יש בהעלם נקודת היהדות ולכן כל הסוגים{{הערה|צדיקים בינונים רשעים ר&quot;ת צבו&quot;ר}} דבנ&quot;י הם מציאות א', (וכן שמועיל התומ&quot;צ התלוים בארץ עבור בני חו&quot;ל וכן מועיל תומ&quot;צ שעשו בזמן הבית עבור הדורות שלאחריהם ד&quot;אין ציבור מתה&quot;,(הוריות ו,א שלכן הקרבן שהקריבו בימי עזרא כיפר גם על ישראל שהיו בדורו של צדקיהו, וראה מכתבי תורה לה[[רוגוצובי]] מכתב קמז קמט) ומכיון שעצם הנשמה הוא העצם לא רק של הנשמה אלא גם של הגוף{{הערה|שלכן האהבת ישראל שמצד העצם הוא גם להענינים השייכים להגוף, עי' בארוכה ב[[[ואתה תצוה]] תשמ&quot;א סי&quot;א ובהערות שם}} מובן שמועיל התיקון גם עבור הגוף.}} (ובפרט כאשר הבן משתדל לאביו{{הערה|סנהדרין (קד, א) ברא מזכי אבא (כשהבן צדיק, והיינו אפי' אינו מתפלל עבורו).}})).<br /> <br /> ===רשעים הגדולים===<br /> <br /> ואפילו בנוגע כרת דע&quot;ז וכיו&quot;ב שאמרז&quot;ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} &quot;הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה&quot;ז ותכרת לעוה&quot;ב&quot; {{הערה|וכן פסק ברמב&quot;ם בהל' תשובה רפ&quot;ח}} (וכן המינים מסורות ואפקורסים ש&quot;יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין&quot;){{הערה|ר&quot;ה (יז,א) וע&quot;ז מיוסד הרמב&quot;ן ש&quot;הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'&quot;}} היינו: 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו&quot;ת להאריז&quot;ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ&quot;ו וז&quot;ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|מכיון שהדבר מוכרח כמבואר במקורות דלעיל. וכן מפורש בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו&quot;ד ח&quot;ה פ&quot;א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ&quot;ל הם בכתה הששית ומסיים וז&quot;ל &quot;גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא&quot;כ יסורין וגיהנם כלים&quot; עכ&quot;ל. וככל הנ&quot;ל הוא גם בס' עמה&quot;מ ש' תקוני התשובה פ&quot;ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז&quot;ל &quot;נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'&quot; ושם בשער קרית ארבע פקנ&quot;ב מוסיף ביאור וז&quot;ל &quot;אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג&quot;ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים&quot;}}<br /> <br /> ומ&quot;ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג&quot;פ אין לו תקנה מבואר ב[[של&quot;ה]]{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו&quot;א) בשם מהר&quot;ש אלקב&quot;ץ וז&quot;ל - &quot;ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז&quot;ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב&quot;י ע&quot;ה חשב שהוא ז&quot;ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז&quot;ל הקריב מציאותו&quot; עכ&quot;ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ&quot;א) &quot;כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ&quot;א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח&quot;ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז&quot;ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח&quot;כ הם י&quot;ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו&quot; עכ&quot;ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ&quot;א אבל עדיין יש לו תקנה ע&quot;י גלגול בבהמות וכיו&quot;ב עד שיתוקן.<br /> <br /> ===אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו===<br /> בתחילה הוכיח הרבי שכל הנשמות יקומו לתחיה, אך במכתב{{הערה|אגרות קודש ח&quot;ב עמ' עג}} שכתב הרבי מאוחר יותר ציין הרבי למכתב הראשון והוסיף{{הערה|בהערה 15}} - &quot;זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה&quot;ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז&quot;ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו&quot;, ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון האריז&quot;ל והמד&quot;ש ועה&quot;מ) ואינו צריך להגיע ל&quot;אוצרות של צדקה&quot;, ועל כרחך שה&quot;אוצרות&quot; הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ&quot;י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה&quot;מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין ד&quot;אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון&quot; כדלהלן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}} ועכ&quot;פ מפה רואים אפשריות שגם הגופים יקומו (ושלא יסתור הסיפא ד&quot;אלו שאין להם חלק וכו'&quot;) וכפירוש הפשוט ב&quot;כל ישראל יש להם חלק וכו'&quot; - נשמה בגוף{{הערה|רובם של הדברים בפסקה זו מבוססים על מכתב באג&quot;ק ח&quot;א עמ'קמא-קנג}}.<br /> <br /> ===גם הגוף יקום===<br /> <br /> הפירוש הפשוט ד&quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב&quot; הוא נשמות בגופים{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ז בהוספות אבות - א, לקו&quot;ש חי&quot;ח עמוד 235 הע' 58 ועמוד 252 ועמוד 409 (סוף הערה 71) ובלקו&quot;ש חכ&quot;א עמ' 131 הע' 37, ולהעיר שבכל מקומות הנ&quot;ל מציין הרבי להשיחה בחי&quot;ח (דלקמן) שעל אף בחירת העצמות בהגוף מ&quot;מ הרשעים החמורים גופם כלה, או להמכתב (אג&quot;ק ח&quot;א) שמיוסד על נצחיות הנשמה, (ולא הגוף).}} וכן פירשו חלק ממפרשי המשנה{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;א עמ' 131 הע' 37 (שמציין להמכתב דלעיל (אג&quot;ק ח&quot;א ע' קמא) ובפשטות כוונתו לשלול תחה&quot;מ ברשעים החמורים, אבל אולי הכוונה (למה שהובא בהמכתב מ)עמק המלך בתיקוני תשובה ספ&quot;ג. [וע&quot;ד הרמז אולי כוונתו למ&quot;ש בתחלת פ&quot;ד &quot;(ודוחק גדול) לומר אשר איש כזה שיהי' מן הסוג שאין לו חלק לעוה&quot;ב ולא יפרעו ממנו ולא יתפללו בעדו וכו' לא הי' ולא עתיד להיות, אף שבכמה ענינים ומהם גם כאלו שנתבארו בכתוב ובש&quot;ס באריכות אמרז&quot;ל עליהם שלא היו ואינם עתידים להיות (סנה' עא א)&quot; אשר גם קס&quot;ד בתורה הוא תורה וד&quot;ל ולהעיר מניחום אבלים יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד המובא לקמן].}} הטעם &quot;שנאמר ועמך כולם צדיקים . . מעשי ידי להתפאר&quot; שהכפל &quot;נצר מטעי&quot; ו&quot;מעשי ידי&quot; הוא הנשמה והגוף.<br /> <br /> והביאור על פי המבואר שבחירת העצמות הוא דוקא בגוף{{הערה|תניא פמ&quot;ט תורת שלום ע' 120, ועי' בארוכה ספר השיחות פ' תולדות תשנ&quot;ב (עמוד 117), ד&quot;ה קומי אורי תשל&quot;ג ס&quot;ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ד עמוד רס&quot;ט) ועיין ג&quot;כ כל ישראל תשל&quot;ג (בדפו&quot;ח ח&quot;ג עמוד ריז)}} ולא בהנשמה וזוהי הסיבה שכל ישראל יקומו אפילו כאלו שלא זכו לגן עדן כדלקמן.<br /> <br /> אבל מ&quot;מ יש חסרון בהגוף שהקשר העצמי שלה אינו מתייחס להגוף עצמו אלא מצד העצמות, ולכן כל זמן שלא נתגלה בה ע&quot;י קיום תומ&quot;צ אינו בגילוי בהגוף, משא&quot;כ הקשר של הנשמה הוא קשר גלוי בדוגמת בן שיש לו קשר גלוי עם האב ולכן דוקא בנוגע נש&quot;י אומרים שסוף כל סוף &quot;לא ידח ממנו נדח&quot; ועל פי זה מבאר הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חי&quot;ח עמו' 409 הערה 71 ובשוה&quot;ג **}} וז&quot;ל &quot;וע&quot;פ הנ&quot;ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע&quot;י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה&quot;ב במשנה שם היינו ש&quot;גופם כלה&quot; והרבי מציין לאג&quot;ק דלעיל{{הערה|אגרת פ&quot;ה ס&quot;דעמוד קמ&quot;ט שמוכיח שם ממאמר אדה&quot;ז ומשער הגלגולים ש&quot;אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה&quot;ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר&quot;}} והערה 5 שם{{הערה|&quot;...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה&quot;מ עיי&quot;ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה&quot;ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה&quot;מ&quot;}},<br /> <br /> ולבסוף מציין לשיחת ש&quot;פ חוקת (הערות 52 ו58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו&quot;ש חי&quot;ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה&quot;ת פ&quot;ד-ו}} ותירץ לו הקב&quot;ה &quot;זאת חוקת התורה&quot; שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} ששם מבואר להיפך שע&quot;י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי{{הערה| ולהעיר מש&quot;ך על התורה (פרשת בהר עה&quot;פ והארץ לא תמכר לצמיתות (כ&quot;ה,כ&quot;ג)) &quot;...שכל אותם הגופים שנתגלגלה בהם הנשמה לא יהיו לבטלה כי לא יש גוף שלא נעשה בו מצוה ונהנית ממנה הנשמה א&quot;כ בתחה&quot;מ יקומו כל הגופים כי הנשמה נותנת כח והארה בהם&quot;}}, ומחדש{{הערה|בהערה 52}} ש &quot;על פי זה יש לומר דזה ש&quot;לא ידח ממנו נדח&quot; הוא (גם) מצד הגוף&quot;, ומוסיף{{הערה|בהערה 58}} &quot;וראה גם לקו&quot;ש ח&quot;ו{{הערה|עמו' 48}}ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב&quot;ה בהגוף{{הערה|תניא פמ&quot;ט תורת שלום ע' 120}} נעשה הגוף מצ&quot;ע ענין נצחי ודבר משנה הוא &quot;כל ישראל יש להם חלק לעוה&quot;ב נשמות בגופים&quot;&quot;. ע&quot;כ.<br /> <br /> ובכל מקרה{{הערה|בספר המלך במסיבו ח&quot;א ע' עז}} האמונה בתחיית המתים היא לא שהגוף יקום לתחי' אלא שהנשמה תקום לתחי' בגוף אך אינו מוכרח להיות בגוף זה.<br /> <br /> ועי' לעיל בערך [[תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף]] ולקמן בערך [[כל ישראל לעוה&quot;ב מה שאין כן בגן עדן]]<br /> <br /> ===נשמות שכבר היו בעולם ב[[גלגול]]===<br /> הנשמות שכבר היו בעולם בגלגול יתלבשו בגופים נפרדים עם ניצוץ מהנשמה בזמן שהתגלגלה בעולם{{הערה|כך אומרים הרדב&quot;ז (מצודת דוד - טעמי המצוות לרדב&quot;ז ע' קצט), ש&quot;ך על התורה (פרשת בהר עה&quot;פ והארץ לא תמכר לצמיתות), המיוסד על הזהר (מובא בהמשך).}}.<br /> <br /> ואף שנשמה יכולה להתלבש ולהחיות גוף אחד בלבד, (ולאליהו הנביא שנמצא בשתי גופים בבריתות מילה - בגוף מלובש ניצוץ בלבד ולא כל הנשמה{{הערה| דמה שמצינו שאליהו נמצא בב' מקומות באותו זמן (בברית מילה (פרדר&quot;א פכ&quot;ט. וראה זח&quot;א צג, א) ובליל פסח) הוא רק ניצוץ מנשמת אליהו, אבל כשנשמתו היה מלובש בגוף לא היה יכול להיות בב' מקומות (כמו שמצינו{ (זוהר ח&quot;ג קמד, ב. ועד&quot;ז בב&quot;מ פה, ב: &quot;אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א&quot;ל מ&quot;ט נגה לי' למר, א&quot;ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב&quot;.) שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב&quot;י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא)?))<br /> ח&quot;א קלא, א.&quot;אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח&quot;כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום&quot;) מקשה כיצד נשמה יכולה להתלבש בב' גופים והרי הנשמה כמו שמלובש בגוף אינו יכול להחיות ב' גופים באותו זמן (כמבואר בחסידות - המשך תרס&quot;ו ע' קעח. תער&quot;ב ח&quot;א ע' קא. סה&quot;מ ה'ש&quot;ת ע' 62. תש&quot;א ע' 151.)}}.<br /> <br /> והזהר מתרץ שהנשמה תתלבש בגוף (האחרון) המזוכך ביותר.<br /> <br /> יש{{הערה|עי' קדושת לוי ואתחנן עה&quot;פ ושמרת}} שפרשו כפשוטו, שרק גוף א' יקום, אבל לדעת רוב{{הערה|מסקנת הקדושת לוי הנ&quot;ל, מגיד מישרים פרשת מקץ ומבאר שכוונת הזהר שעל ידי גוף האחרון יזכו כולם לקום (ומתאים לפסק אדה&quot;ז (הל' ת&quot;ת פ&quot;ג) שכל נשמה ונשמה צריכה להתגלגל כמה עד תשלים תרי&quot;ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה), נועם אלימלך משפטים עה&quot;פ כי תקנה, וכן מוכרח לפרש במפרשים דלעיל (מצו&quot;ד ושך עה&quot;ת) תורת שלום (סה&quot;ש ע'211) וזלה&quot;ק (בתרגום מאידיש) &quot;בהגוף שהנשמה פעל בו איזה זיכוך אותו הגוף יעמוד&quot; ועוד}} המפרשים כל גוף יקום עם חלק הנשמה שהוא בירר, מכיוון שלכל חלק מהנשמה יש מהות שלמה (כמו שמצינו שבתחילת [[בריאתו של כל אדם ה&quot;ה חי רק מחלק ה[[נפש]] של הנשמה בלי הארבע חלקים{{הערה|כמבואר בזהר הנ&quot;ל (ח&quot;ב ק, א)}}, ורק כשזכה נותנים לו רוח ואם זכה נותנים לו גם נשמה, וכמו שנפש לבד יכול להחיות אדם שלם, כך גם בכל מצוה יש חלק שלם ומהות שלמה של נשמה שיכולה להחיות גוף שלם).<br /> <br /> כפי שמסביר ה[[זהר]] במקום אחר שמוכרחים לומר שכל גוף יקום כיון ש&quot;אין הקב&quot;ה מקפח שכר כל בריה&quot;{{הערה|ח&quot;ב ק, א, וז&quot;ל - &quot;ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע&quot;ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב&quot;ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'&quot;, ועכצ&quot;ל ש&quot;(קב&quot;ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום&quot;. וראה זח&quot;ג שח, סע&quot;א. תקו&quot;ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}}, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז&quot;ל]]{{הערה|[[האריז&quot;ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק &quot;חלק&quot; פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו').<br /> <br /> ולכן מסביר הרבי את דברי הזהר דלעיל: במקרה שבשני הגלגולים האדם התעסק באותה מצוה וברר את אותו חלק של הנשמה{{הערה|כמו בדוגמת הסיפור דלעיל שאליהו לא היה יכול להתחלק לב' מקומות מכיון שבב' המקומות היה צריך להתעסק באותו מצוה - שימוש ת&quot;ח.}}, באיזה גוף יתלבש חלק זה של הנשמה, ועל זה תשובת הזהר שאותו חלק של הנשמה תתלבש בגוף שפעל את עיקר הזיכוך{{הערה|מניחום אבלים לרש&quot;ג יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד, שיחות קודש תשל&quot;ד בהוספות(ע' 444) ותורת מנחם תשל&quot;ד (ע' 254).}}.<br /> <br /> ===כל ישראל לעוה&quot;ב מה שאין כן בגן עדן===<br /> כל ישראל יקומו בתחיה<br /> משא&quot;כ בג&quot;ע יש כמה תנאים (אפילו ליכנס לג&quot;ע התחתון{{הערה|ד&quot;ה כי ישאלך עטר&quot;ת סה&quot;מ עטר&quot;ת ס&quot;ע שנא ואילך, סה&quot;מ ה'ש&quot;ת ס&quot;ע 44 ואילך. ולהעיר מחגיגה (סו ב) דלולי תפלת ר' מאיר לא הי' אחר נכנס לג&quot;ע לג&quot;ע התחתון.}}) הוא מפני שג&quot;ע הוא שכר עבור לימוד התורה (חלק הנשמה שבתורה) ששייך בעיקר להנשמה{{הערה|ראה תניא פל&quot;ה (מד סע&quot;א ואילך) ושם פל&quot;ז (מט א-ב) ובכ&quot;מ.}} שבאדם, ובנשמה שהוא ענין של גילויים יכול להיות חסרון{{הערה|&quot;ואף שגם שורש הנשמה הוא בהעצמות יש לומר דכיון שאהבת הקב&quot;ה לישראל היא כמו אהבה טבעית (כדלהלן בפנים) לכן לגבי הענין דבחירת העצמות בהגוף הוא דוגמת ענין הגילויים ועצ&quot;ע&quot; - כל ישראל תשל&quot;ג (הע' 33). ועיין להלן בערך ד*כל יזכו לגאולה משא&quot;כ ביצי&quot;מ* שמבאר שאחרי מ&quot;ת שנתחדש לבנ&quot;י ענין &quot;עבד&quot;{{הערה|&quot;אוזן ששמעה בהר סיני עבדי הם וכו&quot; ו&quot;תעבדון את האלקים וגגו'&quot;}} שהבחירה שלנו בה' הוא בחירה עצמית (שלמעלה מרצון טבעי שיש ל&quot;בן&quot;) אי אפשר להתנגד לקשר העצמי (רק באופן זמני כמו ביו&quot;כ אבל ב(גאולה שהוא) ענין כללי לא יועיל) שהרי כל הבחירה נועד בכדי ש&quot;לא ידח ממנו נדח&quot; (ולכן לא יהיה בזה בחירה חפשית, ואולי ע&quot;ד שבדברי הרשות אין בחירה חפשית, ועיין במכתב שכתב הרבי אחרי פטירת אחיו)}}, אבל קיום המצוות שייך להגוף שבזה הוא בחירת העצמות לכן הוא בכל ישראל, כמארז&quot;ל &quot;אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון&quot;, ומפרש בחסידות שהמצוה{{הערה|היינו אפי' מצוה א' לכאו'}} שעושה היהודי ה&quot;ה ממלא את כל מציאותו, ועי&quot;ז יזכה לתחה&quot;מ &quot;ועי&quot;ז יתעלו (אח&quot;כ{{הערה|&quot;לאחרי שתתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע&quot;י קיום המצוות (ע&quot;ד שג&quot;ע הוא הקדמה לתחה&quot;מ שם הע' 46), ועפ&quot;ז יש לבאר הסדר שבכתוב &quot;ועמך כולם צדיקים &quot;, המעלה דישראל; לאח&quot;ז - &quot;לעולם יירשו ארץ&quot;; ולאח&quot;ז עוד מעלה &quot;נצר מטעי גו'&quot; די&quot;ל הביאור בזה שלאחרי שיירשו ארץ ותתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע&quot;י קיום המצוות ועמך כולם צדיקים אז דוקא יוכל להיות הגילוי ד&quot;נצר מטעי גו'&quot; (ד&quot;ה להבין ענין תחה&quot;מ תשמ&quot;ו (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ג עמוד רכא) הע' 19).}}) למדריגה נעלית יותר שתתגלה מעלתן של ישראל מצד עצמם שהם נצר מטעי מעשה ידי להתפאר שהוא למעלה יותר גם מההמשכה שנמשכת ע&quot;י קיום המצוות&quot;{{הערה|ד&quot;ה קומי אורי תשל&quot;ג ס&quot;ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו&quot;ח) ח&quot;ד עמוד רס&quot;ט) ועיין ג&quot;כ כל ישראל תשל&quot;ג (בדפו&quot;ח ח&quot;ג עמוד ריז) דמוסיף &quot;דהגם שחיות הגוף הוא מהנשמה מ&quot;מ שורש הגוף הוא למעלה משורש הנשמה (וכמבואר לעיל בערך [[גם הגוף יקום]] שהאהבה וההתקשרות דהקב&quot;ה לישראל מצד נשמתם בנים אתם להוי' אלקיכם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע&quot;ד אהבת אב לבנו היינו ששורש אהבה זו הוא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא&quot;כ האהבה וההתקשרות דהקב&quot;ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה דבן מעלה עצמית אלא מצד זה שהקב&quot;ה בחר בהגוף דישראל בבחירה חפשית וכבחירה זו היא מעצמותו) וזה גופא שהנשמה נמשכת להחיות את הגוף הוא מפני העילוי של הגוף מצד שרשו בדוגמת זה שהתורה מפרשת ומבארת המצוות מפני שהמצוות הם למעלה מהתורה&quot;.}}.<br /> <br /> ובמק&quot;א אומר הרבי{{הערה|ניחום אבלים יו&quot;ד אדר תשל&quot;ד (תורת מנחם ע' 262).}}, שגן עדן תלוי בעבודת האדם, וישנם כמה תנאים כדי לזכות לג&quot;ע, משא&quot;כ עולם התחי' שייך לכאו&quot;א מישראל, &quot;כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא&quot;, מבלי הבט על מעמדו ומצבו בעבודת ה'.<br /> <br /> ובנוגע אלה שלא קיימו מצוות?<br /> <br /> אומר הרבי: לכל לראש – לא קיימת מציאות כזו, כמארז&quot;ל{{הערה|ברכות נז, א. עירובין יט, א. וש&quot;נ.}}&quot;אפילו ריקנין שבך (פושעי ישראל) מלאים מצוות כרימון&quot;.<br /> <br /> ויתירה מזה: איתא בגמרא{{הערה|סנהדרין קי, סע&quot;ב.}} &quot;קטן מאימתי בא לעוה&quot;ב .. משעה שנולד, שנאמר{{הערה|תהלים כב, לב.}}יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה&quot; [ויש דעה &quot;משעה שנזרע (אפילו הפילה אמו ונמחה{{הערה|פרש&quot;י סנהדרין שם.}}), דכתיב{{הערה|שם, לא.}}זרע יעבדנו&quot;] – אע&quot;פ ש&quot;בשעה שנולד&quot; אינו שייך עדיין לקיום מצוות, ועכצ&quot;ל, שהענין דתחה&quot;מ הוא מצד מציאות הגוף של איש הישראלי כשלעצמו.<br /> <br /> ===כל ישראל יצאו מה שאין כן ביציאת מצרים===<br /> <br /> ביציאת מצרים לא זכו כל ישראל לצאת כמבואר בחז&quot;ל{{הערה|שמות רבה (פ&quot;ג,ו)}} עה&quot;פ &quot;אהיה אשר אהיה&quot; שרק &quot;במרובים{{הערה|אע&quot;פ ש&quot;הללו עובדי ע&quot;ז וכו'&quot;}} אהיה (אמלוך עליהם) בעל כרחם&quot; אבל יחידים שיבחרו לפרוק עולי לא אהי' לאלוקים בעל כרחם, (וכמבואר במדרש{{הערה|שמו&quot;ר (פי&quot;ד, ג) תנחומא וארא יד פרש&quot;י בא (י, כב) וראה מכילתא ר&quot;פ בשלח}}שאותם הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו במכת חושך), אבל בגאולה העתידה יצאו גם יחידים וכמפורש בפירוש רש&quot;י על הכתוב &quot;ושב ה' אלקיך גו'&quot; שהכוונה בזה לכאו&quot;א בפרט{{הערה|ובלשון רש&quot;י &quot;אוחז בידיו ממש איש איש . . תלוקטו לאחד אחד בני ישראל&quot;}}{{הערה|מכיון ש&quot;סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן&quot; ונפסק להלכה בהל' ת&quot;ת{{הערה|הל' ת&quot;ת לאדה&quot;ז פ&quot;ד ה&quot;ג}} שכולל כאו&quot;א מישראל}} וכמבואר בחסידות{{הערה|ד&quot;ה והי' ביום ההוא כו' תש&quot;ג (סה&quot;מ אידיש ע' 78) וראה ד&quot;ה הנ&quot;ל בלקו&quot;ת (דרושים לר&quot;ה ס, א)}}על הפסוק &quot;יתקע בשופר גדול ובאו האובדים . . והנדחים&quot; שכולל אפילו אלו שלא ירצו לצאת.<br /> <br /> הסיבה לזה הוא מפני שלפני מ&quot;ת היו בנ&quot;י רק &quot;בנים&quot; (&quot;בני בכורי ישראל&quot;) שב&quot;בן&quot; הרצון שלו לאלקות הוא טבעי ולכן אפשר ע&quot;י בחירה חפשית שלמעלה מרצון הנשמה{{הערה|כי הרי בחירה זו אצל האדם היא מצד זה ש&quot;הן האדם היה כאחד ממנו&quot; דומה להקב&quot;ה, ולכן &quot;אין מי שיעכב על ידו&quot;{{הערה|רמב&quot;ם הל' תשובה}} שאינו מוגדר בשום הגדרות ראה בלקו&quot;ש ח&quot;ד עמו' 1147. 1309.}} להתנגד, (וע&quot;ד{{הערה|ולא ממש שהרי דין זה הוא גם אחרי מ&quot;ת שלפי שעה אפשר להתנגד גם לקשר העצמי ד&quot;עבד&quot;}} שמצינו ביו&quot;כ שאם עבר על עבירה ביו&quot;כ שבבחירתו התנגד ל&quot;עיצומו של יום&quot; אין הקשר עצמי שמתגלה ביו&quot;כ מכפר (אפי' לדעת רבי שאי&quot;צ תשובה) כביאור הרוגוצובי{{הערה|&quot;דאין קטיגור נעשה סניגור&quot;, צפע&quot;נ הל' יבום ס&quot;ד ה&quot;כ בסופו, ועפ&quot;ז מיישב מדוע לא מתרצת הגמרא שם על הקושיא &quot;היכא משכחת לרבי כרת ביוה&quot;כ (אם לא נימא דמודה רבי בכרת דיומא דמשכחת באחטא ויוהכ&quot;פ מכפר שמודה רבי שאינו מכפר (יומא פז,א) אלא ששניהם (בכרת דיומא ואחטא ויוהכ&quot;פ מכפר) טעם אחד להם דאין קטיגור נעשה סניגור. ועד&quot;ז הוא באחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה,ב) &quot;הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא&quot; (אגה&quot;ת פי&quot;א). וזוהי הסיבה שביציאת מצרים אפילו עובדי ע&quot;ז יצאו כיון שהתגלה הקשר ד&quot;אבינו&quot; ש&quot;בין ובין כך בני הם&quot; אבל יהודים שהתנגדו לגילוי ההתקשרות ומיאנו לצאת לא יצאו}}).<br /> <br /> אבל לאחרי מ&quot;ת ש&quot;ובנו בחרת&quot;{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר&quot;ש דשחרית &quot;שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ&quot;ת&quot;(שו&quot;ע אדה&quot;ז ס&quot;ס ס&quot;ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) שעל ידי זה נשתרש בנש&quot;י ש (בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ&quot;בנים למקום&quot;) אלא גם תכונה של &quot;עבדים&quot;{{הערה|&quot;אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ&quot;י עבדים וכו'&quot;, &quot;בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'&quot;}} נעשה הקשר שלנו להקב&quot;ה כ&quot;עבד&quot; ש&quot;הוא מצ&quot;ע ובכח עצמו מתקשר כו׳&quot;{{הערה|ד&quot;ה ומקנה רב בתחלתו (עמ' שח-ט, ועמ' שיט). ולהעיר מהמבואר בד&quot;ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ&quot;א בהמעלה דקב&quot;ע (של ה&quot;עבד&quot;) על רעותא דלבא (של ה&quot;בן&quot;) &quot;דרעו&quot;ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב&quot;ה מ&quot;מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו&quot; שעפ&quot;ז אולי י&quot;ל עוד ביאור למה לע&quot;ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה&quot;עבד&quot; שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ&quot;עבד&quot; ש&quot;מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו&quot; ויל&quot;ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}} שעי&quot;ז נעשה הרצון (הפנימי) לאלקות גם מצד העצם (-כח הבחירה) וכיון שהקשר הוא מצד העצם לכן סוכ&quot;ס יתגלה (עכ&quot;פ בענינים כלליים{{הערה|דמה שבנוגע ליוה&quot;כ אפשר לו לנגד להתקשרות זו (אפי' אחר מ&quot;ת) זהו רק לפי שעה וע&quot;ז ניתנה לו הבחירה אבל בנוגע ללעתיד לבא הרי זהו כל ענין הבחירה שנתחדש לאחר מ&quot;ת שסו&quot;ס לא יודח ממנו נדח (וראה גם תורת שלום שיחת פורים העת&quot;ר (עמוד 220) ובהערה 4 שם).}} כגון כש&quot;יתקע בשופר גדול&quot; דלע&quot;ל){{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ&quot;ב (נדפס בהוספות ללקו&quot;ש ח&quot;ד ע' 42–1339) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו&quot;ז עד מס&quot;נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - &quot;ואוהב את יעקב&quot; וע&quot;י שהאדם בוחר ג&quot;כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי&quot;ז בנשמה.<br /> היינו שבחי&quot;א הוא 1. הבחירה של ה' שעי&quot;ז נשתרש בנש&quot;י תכונה של &quot;עבדים&quot; 2. פעולת הרצון רק בנשמה, 3. שמצד רצון זה *סוכ&quot;ס* לא ידח.<br /> ובח&quot;ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. מגלה בחירת העצמות (שהוא בעיקר בהגוף כמבואר במק&quot;א). (ומבאר שם הטעם - &quot;כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב&quot;ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת &quot;אנכי&quot; אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע&quot;י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל&quot;).}}.<br /> <br /> ===[[אומות העולם]]===<br /> [[חסידי אומות העולם]] יקומו לתחיה, ואף חלק מהגילויים שיושפעו לבני ישראל בגאולה תלויים ב[[עבודת הבירורים|בירור]] האומות שיתרחש בגאולה{{הערה|צ,א ובגמ' קה,א בסנהדרין יש סתם משנה כדעת ר' יהושע שכל הגוים שאינם &quot;שכיחי אלוקים&quot; (היינו [[חסידי אומות העולם]]) יקומו לתחיה.<br /> וכן נפסק להלכה ([[רמב&quot;ם]] הל' תשובה פ&quot;ג ה&quot;ה (והל' מלכים פ&quot;ח הי&quot;א ומוסיף שם &quot;והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה כהן הקכ&quot;ה בתורה&quot;* &quot;חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא&quot; (אבל ישנם מקורות שלא יזכו לתחה&quot;מ (מצו&quot;ד דניאל יב,ה) ומבואר בזה (הדרך לתשובה (לר&quot;מ שטרנבוך) ע' לד ועוד*. שיהיה חילוק בדרגת הגילוי וכיו&quot;ב.) ומבואר ב[[חסידות]](מחר חודש תשכ&quot;ח (מלוקט ה) ס&quot;ו וס&quot;י) שחלק (ומ&quot;מ מקדים &quot;אלוקים יחננו&quot; לפני &quot;תשפוט עמים&quot; &quot;שעיקר הענין דיה&quot;מ הוא שאז יושפע שפע (בגו&quot;ר) לישראל אלא ששלימות השפע לישראל הוא ע&quot;י שיתקדש שמו בעולם&quot; {לשון המאמר שם) מהגילויים דלע&quot;ל תלוי דוקא בבירור האומות (&quot;כי תשפוט עמים מישור&quot;(=ביושר) שלכן מקדים &quot;מזמור&quot; (ד[[מלאכים]] שרש האומות) לפני &quot;שיר&quot; (ד[[בנ&quot;י (בני ישראל)|בנ&quot;י]])) שיהיה לע&quot;ל.}}.<br /> <br /> ==יום הדין אחר תחיית המתים==<br /> <br /> שלש דעות בענין זה:<br /> <br /> א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב&quot;ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא<br /> בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר&quot;י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז&quot;ל]], וז&quot;ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ&quot;ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי&quot;ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ&quot;ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ&quot;ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.<br /> <br /> ==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==<br /> ===עיקר השכר ותכלית הבריאה===<br /> {{להשלים|1. המבואר בהג&quot;ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ&quot;מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו&quot;ר הזקן אודות הפסק כהרמב&quot;ן (כמדומה מאמר בתו&quot;א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות &quot;פסקה&quot; כהרמב&quot;ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}<br /> תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: &quot;אשר אנכי מצווך היום לעשותם&quot; דרשו חז&quot;ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש&quot;י על הפסוק}}: &quot;היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם&quot;. נחלקו הרמב&quot;ן והרמב&quot;ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב&quot;ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב&quot;ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}}. תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב&quot;ן שעל אף שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}.<br /> <br /> תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: &quot;לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]&quot;. לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה ככלים ד[[אצילות]], שהם אלקות ממש{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ&quot;ג].}}.) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית{{הערה|תניא, פרק לו.}}.<br /> <br /> שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה &quot;דירה בתחתונים&quot;{{הערה|שם=אגרת}}.<br /> <br /> ===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===<br /> ===דרגתו===<br /> {{להשלים|1.שייכות התואר &quot;ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים&quot;.}}<br /> בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש{{הערה|תניא פרק לו.}}. על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} &quot;וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ&quot; ופירש רש&quot;י: &quot;לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו&quot;, הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.<br /> <br /> המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי&quot;כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}.<br /> <br /> ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב&quot;ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער&quot;ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע&quot;ט ואילך].}}.<br /> <br /> ===אופנו===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}<br /> תחיית המתים יהיה על ידי טל תחיה{{הערה|שבת (פח,ב)}} כמארז&quot;ל{{הערה|כתובות (יא,א)}} כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו&quot; שזוהי דרגא נעלית באא&quot;ס, שהוא יתן לנו כח לקבל הגילויים דלעתיד לבוא{{הערה| תניא פל&quot;ו}}.<br /> <br /> ===גילוי תענוגו של הקב&quot;ה===<br /> {{ערך מורחב|עולם הבא}}<br /> ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]<br /> *[[עולם הבא]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * הרב סעדיה גאון (הרס&quot;ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר&quot;י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש&quot;ל) באתר 'דעת'.<br /> * הרב משה בן מימון (הרמב&quot;ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.<br /> * הרב משה טראני (המבי&quot;ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&amp;st=&amp;pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל&quot;ב).<br /> ====חסידות====<br /> *[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ&quot;ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים<br /> *הרבי, '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו<br /> *[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר&quot;ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים<br /> <br /> ;מאמרים באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=75&amp;article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5810 בין הגוף לנשמה בתחיית המתים]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''<br /> <br /> ;כתבות באתר {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י&quot;ב סיון / שיחת קודש • &quot;ומשה ואהרן עמהם&quot;] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> *הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> *הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב&quot;ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב&quot;ם: נשמה ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69081 שיטת הרמב&quot;ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע&quot;ב<br /> <br /> {{אבלות וימי זכרון}}<br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:לעתיד לבוא]]<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]<br /> [[קטגוריה:י&quot;ג עיקרי האמונה]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=616420 2023-07-27T06:52:24Z

<p>24.89.147.50: /* התמקמות המגורשים */תיקון עוול היסטורי</p> <hr /> <div>[[קובץ:קטיף.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת רצועת עזה וגוש קטיף]]<br /> '''תוכנית ההתנתקות''', הייתה תוכנית ממשלתית שבוצעה ב[[תשעה באב]] [[תשס&quot;ה]] (2005) על ידי [[מדינת ישראל]] ביוזמת ראש הממשלה [[אריאל שרון]], במהלכה גורשו קרוב לעשרת אלפים יהודים מעשרים וחמישה ישובים ברצועת עזה.<br /> התכנית גררה גל התנגדות ענק, ובשנה שקדמה לביצוע התוכנית נערכו מפגנים ומחאות בהשתתפות מאות אלפי אנשים, נחסמו כבישים ברחבי הארץ, וסטיקרים בגנות התוכנית הודבקו בכל רחבי הארץ.<br /> למרות ההתנגדות, הוכרחו חיילי [[צה&quot;ל]] לבצע את המשימה, שהייתה כרוכה בהתנגדות עזה מצד המתיישבים, ולפנות באלימות ובכוחנות את הסרבנים, שקיבלו גיבוי של אלפי בני נוער.<br /> <br /> מכיון שהתוכנית עמדה בניגוד למשנתו התורנית-בטחונית של [[הרבי]], חסידי חב&quot;ד רבים נטלו חלק במאבק למניעת התכנית, ובראשם הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[יוסף גרליצקי]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[קותי ראפ]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[דוד נחשון]] ו[[שליח]] הרבי לגוש קטיף הרב [[יגאל קירשנזפט]].<br /> <br /> ==הרקע לתכנית==<br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] (2003) נבחר [[אריאל שרון]] לכהן בראש המפלגה מטעם מפלגת הליכוד, שהציגה בעת הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת של אריאל שרון שלא יפנה שום ישוב והצהיר &quot;דין נצרים כדין תל אביב&quot;.<br /> <br /> למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני בעמדותיו, ובעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו, הוא הציג במשכן הכנסת את תכנית ההתנתקות, שעוררה הלך בפני כל מקורביו וחברי מפלגתו, על הצגת התוכנית הנוגדת למצע המפלגה, ונוגדת את חייו הפוליטיים של שרון שסייע בעצמו להקמת יישובים אלו.<br /> <br /> בעקבות פרסום תוכנית ההתנתקות, מערכת התקשורת והמשטרה הפסיקה את העיסוק האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.<br /> <br /> לצורך קידום התוכנית והעברתו בכנסת, הפעיל שרון לחץ על שרי הממשלה, ופיטר מתפקיד שר את כל מי שהתנגד לביצוע התכנית.<br /> <br /> עם פרסום התוכנית והתחלתו של גל המחאה, הבטיח שרון שיביא את התוכנית למשאל עם, אך לאחר שלא הצליח לגייס רוב לתוכניתו במשאל עם, החליט להתעלם מהחלטת העם, והמשיך לקדם את ביצוע התוכנית תוך שהוא רומס את כל כללי ההגינות הפוליטית, ונוהג כרודן הכופה את דעותיו הפוליטיות ותוכניותיו המדיניות על הציבור.<br /> <br /> == המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ==<br /> המחאה להתנתקות החלה בפעילות הסברה שקדמה למשאל עם, במהלכה עברו אלפי פעילים מבית לבית והסבירו את הטירוף והסכנה שבקיום התכנית, והצליחו לגייס רוב של שישים אחוז שהצביע נגד התוכנית במשאל מתפקדי הליכוד שהתקיים ב[[י&quot;א אייר]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר התנגדותו של שרון לכופף את דעותיו בפני תוצאות המשאל, הגיעה התוכנית לאישור הכנסת, ולאחר שהחוק לביצוע התוכנית עבר בקריאה שלישית ב[[י&quot;א חשון]] [[תשס&quot;ה]], התגבר גל ההתנגדות, ועצרות המחאה והפגנות הכבישים הלכו וצברו תאוצה, שהלכה וגברה ככל שהתקיים מועד ביצוע התוכנית.<br /> <br /> המחאה נגד התוכנית, הייתה הסוערת והמתוקשרת ביותר מאז קום המדינה, והשתתפו בה מליוני אנשים מכל שדרות הציבור. מאות אלפי אנשים נשאו פריטי לבוש שונים בצבע כתום שנבחר לסמל המחאה, הצמידו סרטים כתומים למכוניתם, ויצאו לצמתים להפגין ולדרוש מהממשלה לגנוז את התוכנית.<br /> <br /> ==פעולות מחאה נגד התוכנית==<br /> ===שרשרת אנושית===<br /> ב[[ז' אב]] [[תשס&quot;ד]] נערך מפגן הזדהות שנועד לחבר בשרשרת אנושית את יישובי גוש קטיף עם [[ירושלים]], ובכך לסמל את הקשר של תושבי הגוש עם ליבה של ארץ ישראל.<br /> <br /> השרשרת התפרסה על פני 90 קילומטר, והשתתפו בה כ-130 אלף איש.<br /> <br /> בשונה מפעולות אחרות שנעשו על ידי הציבור הדתי-לאומי, פעולה זו לא לוותה בהפרעת הסדר הציבורי במדינה או בהתרסה אלימה, אלא התפרסה לאורך צידי הכבישים, והתאפיינה כמחאה ציבורית שקטה.<br /> <br /> ===התנגדות הרבנים===<br /> [[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד תוכנית ההתנתקות ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס&quot;ה]]). מימין לשמאל: הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (עומד), ה[[אדמו&quot;ר]] מסדיגורא [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], הרב [[דב ליאור]] והרב [[מרדכי אליהו]] (נואם)]]<br /> [[קובץ:מי לה' אליי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלום דובער וולפא]] (ימין) והרב [[גדליה אקסלרוד]] (אמצעי) לבושים שק ותוקעים בשופר, בכינוס &quot;מי לה' אלי&quot; בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני תוכנית ההתנתקות]]<br /> במהלך השנה שקדמה לביצוע התוכנית, מספר פורומים של רבנים התכנסו והצהירו את דעתם השלילית בנוגע לתוכנית, ואף פסקו לתלמידיהם ועושי דברם שהפקודה לפנות יהודים מבתיהם היא פקודה בלתי מוסרית, ולכן חייל שמקבל פקודה כזו צריך לסרב פקודה ולהימנע מלסייע לתוכנית.<br /> <br /> אחד מהכנסים העיקריים התקיימו על ידי [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ב[[חודש טבת]] [[תשס&quot;ה]], בארגון שליח הרבי ל[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ובהשתתפות חברי הקונגרס: הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]], האדמו&quot;ר מסדיגורא הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], רבה של [[קריית ארבע]] ו[[חברון]] הרב [[דב ליאור]], והרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רבה של [[קריית מוצקין]].<br /> <br /> בנוסף, ב[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר א']] התקיים כנס ענק בבנייני האומה בירושלים בארגון הרב [[שלום דב וולפא]] והרב [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בהשתתפות אלפי אנשים. הכנס נערך תחת הכותרת &quot;מי לה' אלי&quot;, וכלל נאומים התומכים בסירוב פקודה, ובמהלכו הרבנים שהשתתפו בכינוס התעטפו בשקים, ותקעו בשופרות כביטוי אבלות על התקדמות התוכנית.<br /> <br /> כחודש וחצי לאחר מכן בכ&quot;ו אדר ב', התקיים במלון רמדה רנסנס כנס נוסף לציבור הדתי-לאומי, בראשותו של [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]] ורבני ישיבות וערים המשתייכים לישיבת 'מרכז הרב'.<br /> <br /> ===תומכי תמימים===<br /> בזמן ההכנות להתנתקות נפתחה ישיבת תומכי תמימים לבחורים אמריקאים בגוש קטיף. <br /> <br /> הישיבה נפתחה בנווה דקלים בגוש קטיף וכראש הישיבה כיהן הרב [[אלי פולטרק]].<br /> <br /> ב[[תשעה באב]] [[תשס&quot;ה]] במסגרת התוכנית, גורשו תלמידי הישיבה מהמקום.<br /> <br /> ===פולסא דנורא===<br /> ב[[י&quot;ב תמוז]] [[תשס&quot;ה]], נערך ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[ראש פינה]] טקס [[פולסא דנורא]] בהשתתפות מקובלים המתנגדים לתוכנית, שקיללו את מובילי התוכנית והתפללו על הפסקת כהונתם, בליווי קריאת מספר קטעים מ[[ספר הזוהר]].<br /> <br /> למרות ההשתתפות המינורית בטקס זה, הוא הצליח לגרור פולמוס ציבורי רחב, ועורר את זעמם של עיתונאים חברי כנסת ואנשי תקשורת. אנשים רבים גינו את המעשה, ביניהם גם פעילי שמאל המגדירים את עצמם כאתאיסטים, שפחדו מהקללות וגינו את משתתפי הטקס.<br /> <br /> ===כפר מיימון===<br /> באמצע חודש תמוז צעדו עשרות אלפי מפגינים נגד ההתנתקות מ[[נתיבות]] לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף, שהיה נתון אז בסגר, במה שכונה ב&quot;צעדת התחברות&quot;. עוד קודם לתחילת האירוע ניסתה המשטרה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים. אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון, עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. הצעדה התפזרה לבסוף בשלום, אך מועצת יש&quot;ע הודיעה שתארגן הסתננויות של קבוצות קטנות לתוך גוש קטיף.<br /> <br /> ===העצרת בכותל===<br /> ימים ספורים קודם התחלת ביצוע התכנית, בעיצומם של תשעם הימים, התקיימה ב[[ה' מנחם אב]] [[תשס&quot;ה]] עצרת תפילה המונית בארגון ה[[מטה לשלום העם והארץ]] שתחת אגודת [[צעירי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> מאות רבנים יצאו בקריאות תמיכה להשתתפות בעצרת, והצליחו להביא אל רחבת [[הכותל המערבי]] למעלה מחצי מיליון איש.<br /> <br /> בעצרת השתתפו חשובי הרבנים בארץ, ביניהם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], אדמו&quot;רי חסידות רבים, חברי מועצת גדולי התורה, חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13401 תמונות מהעצרת] {{תמונה}} {{COL}}}}. <br /> <br /> ===קמפיין אוטובוסים===<br /> המטה העולמי להצלת העם והארץ ניהל קודם ההתנתקות קמפיין אוטובוסים במחאה, תחת הסלוגנים: &quot;תוכנית שרון - הרמת יד נגד ה' ותורתו וממיטה אסון על ישראל&quot;, ו&quot;הרבי מלך המשיח מזהיר: ההתנתקות - סכנה נוראה ליהודים&quot;. במהלך הקמפיין נתלו שלטים על כאלף אוטובוסים ברחבי הארץ.<br /> <br /> ==תוצאות ההתנתקות==<br /> {{עריכה|פסקה=כן}}<br /> מאז פינוי היישובים בגוש קטיף ונתינתם לארגון הטרור חמאס הוגברה שליחת הרקטות לעבר ישראל.<br /> <br /> רבים אומרים כי [[מלחמת לבנון השנייה]] התרחשה בעקבות התוכנית שהובילה להורדת הפחד מישראל במדינות ערב השכנות ובקרב מתיישבי רצועת עזה.<br /> <br /> במשך השנים שלאחר ההתנתקות היו מהתומכים בתוכנית שחזרו בהם מתמיכתם, בטענה שהיא לא שיפרה את ביטחון המדינה ואף פגעה בו. תומכים אחרים לא חזרו בהם מתמיכתם מעצם המהלך אבל ביקרו את האופן שבו בוצע, ובפרט את אופן הפינוי של תושבי גוש קטיף או הטיפול בהם לאחר מכן. בין החוזרים או המסתייגים ניתן למנות פוליטיקאים אשר היו מהתומכים הבולטים של התוכנית כ[[שמעון פרס]], עוזי דיין, [[יצחק הרצוג]] וגרשון הכהן - מפקד האוגדה שפיקד על חיילי המבצע, בנוסף כ-80% מתושבי ישראל טענו כי ההתנתקות הייתה טעות נוראית שפגעה רבות בביטחון ישראל{{הערה|הסקר נערך כשנתיים לאחר יישום התוכנית}}.<br /> <br /> ===התמקמות המגורשים===<br /> * גוש יישובים בניצן והרחבה מצפון ל[[אשקלון]].<br /> * מספר יישובים בחולות חלוצה וחבל אשכול.<br /> * גוש יישובים בנגב, ליד [[נתיבות]].<br /> * גוש יישובים בחבל לכיש, הכולל 9 ישובים חדשים למגורשים.<br /> *מספר יישובים ליד להבים.<br /> *בהתנחלויות שונות ב[[יהודה ושומרון]] בעיקר ב[[אריאל]] וב[[יצהר]].<br /> <br /> ===יש דין ויש דיין===<br /> זמן קצר לאחר ש[[אריאל שרון]] יזם את התוכנית לקה באירוע מוחי{{הערה|1= רבים רואים בכך עונש משמיים על תוכנית ההתנתקות שביצע, ראו [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 יש דין ויש דיין] {{וידאו}} {{אינפו}} (קישור שבור). [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34530 סקר].}}. כשמונה שנים שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' שבט]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==אישים בולטים במחאה נגד הגירוש==<br /> *הרב [[גדליהו אקסלרוד]]<br /> *הרב [[שלום בער וולפא]]<br /> *הרב [[יקותיאל ראפ]]<br /> *הרב [[זמרוני ציק]]<br /> *הרב [[דוד נחשון]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]]<br /> *הרב [[יוסף גרליצקי]]<br /> *[[אריאל זילבר]]- זמר המחאה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4598 לקראת הכרעה בדיני נפשות] מאמר מאת הרב [[טוביה בלוי]] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שלימות הארץ]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=616419 2023-07-27T06:51:34Z

<p>24.89.147.50: /* התמקמות המגורשים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קטיף.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת רצועת עזה וגוש קטיף]]<br /> '''תוכנית ההתנתקות''', הייתה תוכנית ממשלתית שבוצעה ב[[תשעה באב]] [[תשס&quot;ה]] (2005) על ידי [[מדינת ישראל]] ביוזמת ראש הממשלה [[אריאל שרון]], במהלכה גורשו קרוב לעשרת אלפים יהודים מעשרים וחמישה ישובים ברצועת עזה.<br /> התכנית גררה גל התנגדות ענק, ובשנה שקדמה לביצוע התוכנית נערכו מפגנים ומחאות בהשתתפות מאות אלפי אנשים, נחסמו כבישים ברחבי הארץ, וסטיקרים בגנות התוכנית הודבקו בכל רחבי הארץ.<br /> למרות ההתנגדות, הוכרחו חיילי [[צה&quot;ל]] לבצע את המשימה, שהייתה כרוכה בהתנגדות עזה מצד המתיישבים, ולפנות באלימות ובכוחנות את הסרבנים, שקיבלו גיבוי של אלפי בני נוער.<br /> <br /> מכיון שהתוכנית עמדה בניגוד למשנתו התורנית-בטחונית של [[הרבי]], חסידי חב&quot;ד רבים נטלו חלק במאבק למניעת התכנית, ובראשם הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[יוסף גרליצקי]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[קותי ראפ]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[דוד נחשון]] ו[[שליח]] הרבי לגוש קטיף הרב [[יגאל קירשנזפט]].<br /> <br /> ==הרקע לתכנית==<br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] (2003) נבחר [[אריאל שרון]] לכהן בראש המפלגה מטעם מפלגת הליכוד, שהציגה בעת הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת של אריאל שרון שלא יפנה שום ישוב והצהיר &quot;דין נצרים כדין תל אביב&quot;.<br /> <br /> למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני בעמדותיו, ובעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו, הוא הציג במשכן הכנסת את תכנית ההתנתקות, שעוררה הלך בפני כל מקורביו וחברי מפלגתו, על הצגת התוכנית הנוגדת למצע המפלגה, ונוגדת את חייו הפוליטיים של שרון שסייע בעצמו להקמת יישובים אלו.<br /> <br /> בעקבות פרסום תוכנית ההתנתקות, מערכת התקשורת והמשטרה הפסיקה את העיסוק האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.<br /> <br /> לצורך קידום התוכנית והעברתו בכנסת, הפעיל שרון לחץ על שרי הממשלה, ופיטר מתפקיד שר את כל מי שהתנגד לביצוע התכנית.<br /> <br /> עם פרסום התוכנית והתחלתו של גל המחאה, הבטיח שרון שיביא את התוכנית למשאל עם, אך לאחר שלא הצליח לגייס רוב לתוכניתו במשאל עם, החליט להתעלם מהחלטת העם, והמשיך לקדם את ביצוע התוכנית תוך שהוא רומס את כל כללי ההגינות הפוליטית, ונוהג כרודן הכופה את דעותיו הפוליטיות ותוכניותיו המדיניות על הציבור.<br /> <br /> == המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ==<br /> המחאה להתנתקות החלה בפעילות הסברה שקדמה למשאל עם, במהלכה עברו אלפי פעילים מבית לבית והסבירו את הטירוף והסכנה שבקיום התכנית, והצליחו לגייס רוב של שישים אחוז שהצביע נגד התוכנית במשאל מתפקדי הליכוד שהתקיים ב[[י&quot;א אייר]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר התנגדותו של שרון לכופף את דעותיו בפני תוצאות המשאל, הגיעה התוכנית לאישור הכנסת, ולאחר שהחוק לביצוע התוכנית עבר בקריאה שלישית ב[[י&quot;א חשון]] [[תשס&quot;ה]], התגבר גל ההתנגדות, ועצרות המחאה והפגנות הכבישים הלכו וצברו תאוצה, שהלכה וגברה ככל שהתקיים מועד ביצוע התוכנית.<br /> <br /> המחאה נגד התוכנית, הייתה הסוערת והמתוקשרת ביותר מאז קום המדינה, והשתתפו בה מליוני אנשים מכל שדרות הציבור. מאות אלפי אנשים נשאו פריטי לבוש שונים בצבע כתום שנבחר לסמל המחאה, הצמידו סרטים כתומים למכוניתם, ויצאו לצמתים להפגין ולדרוש מהממשלה לגנוז את התוכנית.<br /> <br /> ==פעולות מחאה נגד התוכנית==<br /> ===שרשרת אנושית===<br /> ב[[ז' אב]] [[תשס&quot;ד]] נערך מפגן הזדהות שנועד לחבר בשרשרת אנושית את יישובי גוש קטיף עם [[ירושלים]], ובכך לסמל את הקשר של תושבי הגוש עם ליבה של ארץ ישראל.<br /> <br /> השרשרת התפרסה על פני 90 קילומטר, והשתתפו בה כ-130 אלף איש.<br /> <br /> בשונה מפעולות אחרות שנעשו על ידי הציבור הדתי-לאומי, פעולה זו לא לוותה בהפרעת הסדר הציבורי במדינה או בהתרסה אלימה, אלא התפרסה לאורך צידי הכבישים, והתאפיינה כמחאה ציבורית שקטה.<br /> <br /> ===התנגדות הרבנים===<br /> [[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד תוכנית ההתנתקות ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס&quot;ה]]). מימין לשמאל: הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (עומד), ה[[אדמו&quot;ר]] מסדיגורא [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], הרב [[דב ליאור]] והרב [[מרדכי אליהו]] (נואם)]]<br /> [[קובץ:מי לה' אליי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלום דובער וולפא]] (ימין) והרב [[גדליה אקסלרוד]] (אמצעי) לבושים שק ותוקעים בשופר, בכינוס &quot;מי לה' אלי&quot; בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני תוכנית ההתנתקות]]<br /> במהלך השנה שקדמה לביצוע התוכנית, מספר פורומים של רבנים התכנסו והצהירו את דעתם השלילית בנוגע לתוכנית, ואף פסקו לתלמידיהם ועושי דברם שהפקודה לפנות יהודים מבתיהם היא פקודה בלתי מוסרית, ולכן חייל שמקבל פקודה כזו צריך לסרב פקודה ולהימנע מלסייע לתוכנית.<br /> <br /> אחד מהכנסים העיקריים התקיימו על ידי [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ב[[חודש טבת]] [[תשס&quot;ה]], בארגון שליח הרבי ל[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ובהשתתפות חברי הקונגרס: הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]], האדמו&quot;ר מסדיגורא הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], רבה של [[קריית ארבע]] ו[[חברון]] הרב [[דב ליאור]], והרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רבה של [[קריית מוצקין]].<br /> <br /> בנוסף, ב[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר א']] התקיים כנס ענק בבנייני האומה בירושלים בארגון הרב [[שלום דב וולפא]] והרב [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בהשתתפות אלפי אנשים. הכנס נערך תחת הכותרת &quot;מי לה' אלי&quot;, וכלל נאומים התומכים בסירוב פקודה, ובמהלכו הרבנים שהשתתפו בכינוס התעטפו בשקים, ותקעו בשופרות כביטוי אבלות על התקדמות התוכנית.<br /> <br /> כחודש וחצי לאחר מכן בכ&quot;ו אדר ב', התקיים במלון רמדה רנסנס כנס נוסף לציבור הדתי-לאומי, בראשותו של [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]] ורבני ישיבות וערים המשתייכים לישיבת 'מרכז הרב'.<br /> <br /> ===תומכי תמימים===<br /> בזמן ההכנות להתנתקות נפתחה ישיבת תומכי תמימים לבחורים אמריקאים בגוש קטיף. <br /> <br /> הישיבה נפתחה בנווה דקלים בגוש קטיף וכראש הישיבה כיהן הרב [[אלי פולטרק]].<br /> <br /> ב[[תשעה באב]] [[תשס&quot;ה]] במסגרת התוכנית, גורשו תלמידי הישיבה מהמקום.<br /> <br /> ===פולסא דנורא===<br /> ב[[י&quot;ב תמוז]] [[תשס&quot;ה]], נערך ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[ראש פינה]] טקס [[פולסא דנורא]] בהשתתפות מקובלים המתנגדים לתוכנית, שקיללו את מובילי התוכנית והתפללו על הפסקת כהונתם, בליווי קריאת מספר קטעים מ[[ספר הזוהר]].<br /> <br /> למרות ההשתתפות המינורית בטקס זה, הוא הצליח לגרור פולמוס ציבורי רחב, ועורר את זעמם של עיתונאים חברי כנסת ואנשי תקשורת. אנשים רבים גינו את המעשה, ביניהם גם פעילי שמאל המגדירים את עצמם כאתאיסטים, שפחדו מהקללות וגינו את משתתפי הטקס.<br /> <br /> ===כפר מיימון===<br /> באמצע חודש תמוז צעדו עשרות אלפי מפגינים נגד ההתנתקות מ[[נתיבות]] לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף, שהיה נתון אז בסגר, במה שכונה ב&quot;צעדת התחברות&quot;. עוד קודם לתחילת האירוע ניסתה המשטרה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים. אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון, עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. הצעדה התפזרה לבסוף בשלום, אך מועצת יש&quot;ע הודיעה שתארגן הסתננויות של קבוצות קטנות לתוך גוש קטיף.<br /> <br /> ===העצרת בכותל===<br /> ימים ספורים קודם התחלת ביצוע התכנית, בעיצומם של תשעם הימים, התקיימה ב[[ה' מנחם אב]] [[תשס&quot;ה]] עצרת תפילה המונית בארגון ה[[מטה לשלום העם והארץ]] שתחת אגודת [[צעירי חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> מאות רבנים יצאו בקריאות תמיכה להשתתפות בעצרת, והצליחו להביא אל רחבת [[הכותל המערבי]] למעלה מחצי מיליון איש.<br /> <br /> בעצרת השתתפו חשובי הרבנים בארץ, ביניהם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], אדמו&quot;רי חסידות רבים, חברי מועצת גדולי התורה, חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13401 תמונות מהעצרת] {{תמונה}} {{COL}}}}. <br /> <br /> ===קמפיין אוטובוסים===<br /> המטה העולמי להצלת העם והארץ ניהל קודם ההתנתקות קמפיין אוטובוסים במחאה, תחת הסלוגנים: &quot;תוכנית שרון - הרמת יד נגד ה' ותורתו וממיטה אסון על ישראל&quot;, ו&quot;הרבי מלך המשיח מזהיר: ההתנתקות - סכנה נוראה ליהודים&quot;. במהלך הקמפיין נתלו שלטים על כאלף אוטובוסים ברחבי הארץ.<br /> <br /> ==תוצאות ההתנתקות==<br /> {{עריכה|פסקה=כן}}<br /> מאז פינוי היישובים בגוש קטיף ונתינתם לארגון הטרור חמאס הוגברה שליחת הרקטות לעבר ישראל.<br /> <br /> רבים אומרים כי [[מלחמת לבנון השנייה]] התרחשה בעקבות התוכנית שהובילה להורדת הפחד מישראל במדינות ערב השכנות ובקרב מתיישבי רצועת עזה.<br /> <br /> במשך השנים שלאחר ההתנתקות היו מהתומכים בתוכנית שחזרו בהם מתמיכתם, בטענה שהיא לא שיפרה את ביטחון המדינה ואף פגעה בו. תומכים אחרים לא חזרו בהם מתמיכתם מעצם המהלך אבל ביקרו את האופן שבו בוצע, ובפרט את אופן הפינוי של תושבי גוש קטיף או הטיפול בהם לאחר מכן. בין החוזרים או המסתייגים ניתן למנות פוליטיקאים אשר היו מהתומכים הבולטים של התוכנית כ[[שמעון פרס]], עוזי דיין, [[יצחק הרצוג]] וגרשון הכהן - מפקד האוגדה שפיקד על חיילי המבצע, בנוסף כ-80% מתושבי ישראל טענו כי ההתנתקות הייתה טעות נוראית שפגעה רבות בביטחון ישראל{{הערה|הסקר נערך כשנתיים לאחר יישום התוכנית}}.<br /> <br /> ===התמקמות המגורשים===<br /> * גוש יישובים בניצן והרחבה מצפון ל[[אשקלון]].<br /> * מספר יישובים בחולות חלוצה וחבל אשכול.<br /> * גוש יישובים בנגב, ליד [[נתיבות]].<br /> * גוש יישובים בחבל לכיש, הכולל 9 ישובים חדשים למפונים.<br /> *מספר יישובים ליד להבים.<br /> *בהתנחלויות שונות ב[[יהודה ושומרון]] בעיקר ב[[אריאל]] וב[[יצהר]].<br /> <br /> ===יש דין ויש דיין===<br /> זמן קצר לאחר ש[[אריאל שרון]] יזם את התוכנית לקה באירוע מוחי{{הערה|1= רבים רואים בכך עונש משמיים על תוכנית ההתנתקות שביצע, ראו [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 יש דין ויש דיין] {{וידאו}} {{אינפו}} (קישור שבור). [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34530 סקר].}}. כשמונה שנים שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' שבט]] [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ==אישים בולטים במחאה נגד הגירוש==<br /> *הרב [[גדליהו אקסלרוד]]<br /> *הרב [[שלום בער וולפא]]<br /> *הרב [[יקותיאל ראפ]]<br /> *הרב [[זמרוני ציק]]<br /> *הרב [[דוד נחשון]]<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]]<br /> *הרב [[יוסף גרליצקי]]<br /> *[[אריאל זילבר]]- זמר המחאה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4598 לקראת הכרעה בדיני נפשות] מאמר מאת הרב [[טוביה בלוי]] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שלימות הארץ]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%96&diff=583050 2023-03-02T08:52:53Z

<p>24.89.147.50: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב נעם ישראל הרפז.jpg|ממוזער|הרב הרפז]]<br /> [[קובץ:נעם ישראל הרפז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרפז נואם בכינוס של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] (שבט תשע&quot;ד)]]<br /> הרב '''נעם ישראל הרפז''' (יליד שנת [[תש&quot;כ]], 1960) הינו [[משפיע]] המתגורר כיום בשכונת 'מעלה זיתים' שב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], ידוע כבעל כשרון הסברה מזהיר בתורת ה[[חסידות]], וזכה לקרב רבים לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[גבעתיים]] ב[[כ&quot;ו מנחם אב]] [[תש&quot;כ]] להוריו אורי ומרים הרפז, כילד במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות.<br /> <br /> בצעירותו נמשך למדיטציה והפך לטבעוני, נשלח ללמוד בפנימיה ב'כפר הירוק', ובהיותו בגיל שש עשרה נוצר הקשר הראשוני בינו לבין חסידי חב&quot;ד כאשר נפגש עם שליח הרבי ברמת חן ב[[בני ברק]] הרב חיים צדוק, שלימד את אחיו לימודי יהדות בסיסיים לקראת הבר מצווה.<br /> <br /> בעקבות המפגשים השבועיים, התחזק רצונו להכיר את היהדות מקרוב, ובהשפעת מרת לובא גרליק החל להתארח בביתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]] והפך שם לבן בית קבוע, ונעשה לתלמידו הקרוב.<br /> <br /> בהוראת הרב גופין קבע חברותא ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] עם הבחור יצחק אלישביץ, ולקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ח]] נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.<br /> <br /> בשנת הלימודים השניה בישיבה בכפר נוצר קשר קרוב בינו לבין ה[[משפיע]] הירושלמי ר' [[משה וובר]], ובסיומה של אותה שנה השפיע עליו לגשת ל[[נישואין]] ושידך בינו לבין רעייתו רזיאלה שרה. החתונה התקיימה ב[[חודש אלול]] תשל&quot;ט, ולאחריה קבע הזוג את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] שם התגורר במשך שלוש שנים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] בחדרו הפרטי של הרבי וקיבל ברכה ש&quot;כל הוספה בלימוד התורה תביא הוספה בברכת השם&quot;.<br /> <br /> בהמשך עברה משפחת הרפז להתגורר תקופה קצרה ב[[עפולה|גבעת המורה]], ב[[עמנואל]], בהר נוף וב[[ביתר עלית]] שם נותרו במשך תקופה ארוכה. כיום מתגורר הרב הרפז בשכונת 'מעלה זיתים' שבירושלים, ופועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב בני החוג הדתי-לאומי המאכלס את השכונה.<br /> <br /> ===שיעורי חסידות===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] התבקש על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]] להצטרף לצוות ישיבת 'הדר תמימים' שהקים ב[[בת ים]] לחוזרים בתשובה, והרב הרפז נעתר לבקשתו והחל לשלב בין הלימודים ב[[כולל אברכים]] בשעות הבוקר, לבין מסירת השיעורים בישיבה בשעות הערב, כאשר מידי ערב לאחר חזרתו מהישיבה בבת ים היה עובר דרך ביתו של הרב גופין, ועובר יחד איתו שוב על החומר שמסר בפני הבחורים ומקבל הדרכה מפורטת כיצד להשתפר וללטש את החומר כדי שיובן וייקלט טוב יותר באזני השומעים.<br /> <br /> משרה זו היוותה את ראשית הדרך לשיעוריו של הרב הרפז שהלכו והשתכללו עם השנים, ונעשו למבוקשים יותר ויותר.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] היה [[משפיע]] חסידות בישיבה גדולה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ירושלים, ובשנה הבאה עבר להשפיע חסידות בישיבת חב&quot;ד ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בשכונת קטמון שהוקמה על ידי השליח המקומי הרב [[תמיר קסטיאל]].<br /> <br /> בהמשך, החל למסור שיעור קבוע בספר ה[[תניא]] בספריית 'היכל מנחם' בירושלים, והשיעורים שהוקלטו והופצו על גבי תקליטורים (ומאוחר יותר גם ברשת המקוונת) זכו לפופולריות רבה ולביקוש עצום. שיעור זה נמשך באופן קבוע ומשתתפים בו רבים מבני היהדות החרדית.<br /> <br /> כיום מוזמן הרב הרפז לעיתים קרובות להרצות ולהתוועד בבתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, ובפני ציבורים מגוונים מכל הקשת הישראלית, החל מליטאים ובני חצרות חסידיות, וכלה בחיילי צה&quot;ל ואנשי הציבור הדתי-לאומי.<br /> <br /> בנוסף לכך, מוסר הרב הרפז שיעורים קבועים בישיבות ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובתי חב&quot;ד באזור ירושלים, אליהם נוהר קהל רב, לדוגמא, מעביר התוועדות באופו קבוע במרכז [[החוט המשולש]] בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' משה ראובן שלום הרפז - קריית גת<br /> *חתנו, ר' ינון שלום גלעדי - מומחה ומפתח שיטה בלימוד גמרא למתחילים, ר&quot;מ גמרא למתחילים ב[[ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים]] לבעלי תשובה, ומתמחה בנושאי תורה ומדע לפי שיטת הרבי - ירושלים<br /> *חתנו, הרב [[שלמה אליעזר הכהן כץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת נוה סביון, [[אור יהודה]]<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק הרפז - מנהל ת&quot;ת חב&quot;ד תל ציון.<br /> *חתנו, ר' מרדכי מריאין - קסטל, מבשרת ציון<br /> *חתנו, ר' דוד אברמוב - נתניה<br /> *חתנו, ר' ברוך שולם וייסגלס - מעלה אדומים.<br /> *נכדו, ר' לירון שוורץ, ירושלים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/195909580594-1.html והנפש אשר תטהר]''' - תולדות חייו של הרב הרפז בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון 943 עמוד 82 ואילך.<br /> *מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב הרפז {{וידאו}} אתר itanya<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרפז, נעם ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;כ]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=570831 2022-10-27T22:24:40Z

<p>24.89.147.50: /* שיעורים ומבצעים מיוחדים */הוספה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=תומכי תמימים בית שמש (פירושונים)}}<br /> {{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה)<br /> |תמונה=תמונה קבוצתית בית שמש.png<br /> |כתובית=תמונה קבוצתית של תלמידי ה[[ישיבה]] [[י&quot;ג תמוז]] ה'[[תש&quot;פ]].<br /> |אפיון= ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע&quot;ו]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=בן עזאי 4, [[בית שמש]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה לידר]]<br /> |משגיח ראשי=הרב יונתן מנחם אנקווה<br /> |מנהל כללי=הרב שניאור לידר<br /> |מנהל גשמי=ר' חיים שארף<br /> |מספר תלמידים= כ-140 תמימים<br /> |ספר פלפולים=שער הפלפול<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש]], מאה ועשרים - הערות וביאורים<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ממוזער|250px|שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה [[א' באלול]] [[תשע&quot;ו]].]]<br /> [[קובץ:זאל בית שמש.png|ממוזער|250px|זאל הישיבה החדש]]<br /> [[קובץ:סמל ערוך.jpg|ממוזער|250px|לוגו הועד]]<br /> [[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|250px|כנס סיום הרמב&quot;ם בישיבה]]<br /> '''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב שמעון ויצהנדלר ראש ישיבת תות&quot;ל ראשון לציון גדולה ושם את הרב [[משה לידר]] כראש הישיבה ואת הרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת [[תשע&quot;ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ו]] בעיר [[ראשון לציון]] על ידי הרב [[משה לידר]] תחת הנהלת תות&quot;ל ראשון לציון גדולה בניהול של הרב שמעון שיחי' ויצהנדלר העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.<br /> <br /> לאחר המעבר למתחם בעיר [[בית שמש]] חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}, והביאו לשמש כמשגיח את הרב [[יונתן מנחם אנקווה]] ואף ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה היה ר' [[שלום דובער וולפא]] למשך כשנתיים, שעזב בעקבות מצבו הרפואי{{הערה|בשנת תשע&quot;ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש. במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ו[[שלימות הארץ]]. לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ&quot;אהובים עליי במיוחד&quot;.}}.<br /> במשך מספר חודשים היה הרב [[זושא פויזנר]] משפיע{{הערה|הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;א]] הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר}} וגם הרב [[משה קורנוויץ]]{{הערה|במקביל לתפקידו כר&quot;מ בישיבה גדולה}}{{הערה|לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור&quot;מ בהלכה ובגאולה ומשיח}}{{הערה|היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ&quot;א}} וכיום המשפיע הראשי של הישיבה הוא הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]{{הערה|משפיע מתחילת שנת הלימודים תשפ&quot;ב}}, אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר{{הערה|הרב קורנוויץ, ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא}}.<br /> <br /> בשנים [[תשע&quot;ח]] - [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם &quot;[[הישיבה של הרבי]]&quot;, שהופץ בקהילות אנ&quot;ש ברחבי הארץ.<br /> <br /> בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את ה[[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י&quot;ד אלול]] [[תנש&quot;א]] מורה הרבי להקים בכל בית &quot;מעין ישיבת תומכי תמימים&quot;.}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ &quot;תומכי תמימים בכל בית&quot; • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.<br /> <br /> הישיבה ממוקמת במתחם, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה שכנה גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ב]] נבנה זאל גדול ומרווח אשר ישמש את התלמידים החדשים ויעזור משמעותית להגדלת תלמידי הישיבה.עם שלט יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ענק בזאל הישיבה ותמונות ענק של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בפתח הישיבה שעליו מתנפנפים 2 דגלי משיח ענקיים <br /> <br /> בנוסף, החלה בניה של ארבעה חדרים חדשים, עם שירותים ומקלחת לכל חדר, כך בשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] הישיבה תמנה 140 בחורים.<br /> <br /> בימים אלו מתחילות ההכנות לבניית מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמה ד' שאליו צפויה הישיבה להיכנס לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד{{הערה|במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה}}.<br /> <br /> נכון לפתיחת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה כ-140 [[תמימים]].<br /> <br /> את קו הישיבה מנחה משפיעו של הרב לידר ומנהלה הרוחני של הישיבה הרב חיים אלתר בנציון שיחי' פרישמן מנהל מוסדות חב&quot;ד בת ים וחבר האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה.<br /> <br /> בנוסף, הנהלת הישיבה מעודדת את הענין הקדוש של ביטול הצומות בימות המשיח ((שבהם נמצאים עכשיו - משיחת יחידות כללית מוצאי י&quot;ט כ' כסלו ה'תשנ&quot;ב) (וראה דבר מלכות בלק ושיחת י' טבת לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו)).<br /> בקשר לכך מקיימת הישיבה סעודות עם דגים בשר יין נרגילות בירות ופיצוחים לרוב.<br /> בימי החגים: ג' תשרי (בדירת הישיבה בתשרי) י' בטבת, וי&quot;ז תמוז ותשעה באב (כל א' בביתו הוא).<br /> <br /> ==הוועד המנהל==<br /> <br /> זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת [[תשע&quot;ו]], עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו הרב לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות לישיבה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] החליט הוועד על העברת הישיבה לעיר [[בית שמש]] והרב שניאור זלמן לידר נכנס לתפקיד מנהל כללי. כעבור שנה נותר לבדו בהנהלה הגשמית בעוד שאר חברי ההנהלה עזבו. הוועד קיבל החלטה משותפת על הרחבתו ואיחוד ההנהלה{{הערה|ההנהלה הרוחנית בראשות הרב משה לידר תהיה כסגנית וההנהלה הכללית בראשות שניאור לידר תהיה יו&quot;ר הוועד}} וקיום הצבעות מסודרות בנוסף לחידוש והרחבת צוות הישיבה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשע&quot;ט החליט הוועד על הקמת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הישיבה הגדולה]] והוסיף כ-10 חברים לוועד{{הערה|עד אותו זמן בוועד היו הרבנים משה לידר, ישראל זלמנוב, יונתן אנקווה ושניאור לידר}} בנוסף גם החליט הוועד על שינוי ההרכב והחלפת שמו של הוועד{{הערה|מ'הוועד המקשר' ל'איגוד תומכי תמימים בית שמש'}}.<br /> <br /> הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, [[את&quot;ה]], יח&quot;צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו&quot;ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], [[ישראל גדסי]], [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ומנחם מענדל טהאלער.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] בעיצומה של [[מגפת הקורונה]] החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת [[תשפ&quot;ב]] החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה וה[[זאל]] ועוד.<br /> לקראת שנת ה'תשפ&quot;ג החליט הרב ישראל יצחק זלמנוב בהכוונתו של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לעזוב את תפקידו כר&quot;מ ומנהל הרוחני של הישיבה לאחר שהרב לידר ושאר ההנהלה לא הקשיבה לו בתור המנהל הרוחני ועשתה ככל העולה על רוחה<br /> <br /> ==הנהגות מיוחדות==<br /> === התוועדויות ויומי דפגרא ===<br /> בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שהובאו מחוץ לכותלי הישיבה כגון יום שני בערב &quot;פינת החי&quot; (וקיים) לחיזוק האמונה והפצה ברבי שליט&quot;א מלך המשיח כנהוג ב770 וכן במוצאי חג ג' בתמוז חאפלת הגאולה עם בירות פיצוחים ונרגילות ששם מתוודעים ההנהלה והמשפיעים על הצורך בדגלוני משיח בכבוע בחליפה על צורך לצאת להדבקות והדגלות כל לילה ועם זאת לקום לסדרים בזמן . גם לאחר ההתוועדויות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת וישנם ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'.<br /> <br /> עוד נהוג בישיבה לשים דגש על הפרטים הקטנים: הכנה ראויה לטיסה לרבי שליט&quot;א מלך המשיח ומעודדת ומחייבת את התמימים חיילי בית דוד לעבור בחלוקת שטרות הדולרים לצדקה לברכה והצלחה מידי יום ראשון מידו הק' של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח, התוועדויות לימי החסידים ולתאריכים מיוחדים, לימוד מיוחד לפני כל מאורע חסידי, סדר השכם בתאריכים חסידיים ועוד עניינים הנוגעים ל'לחיות עם הזמן'.<br /> <br /> בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.<br /> <br /> בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של '''יומא דפגרא''' או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג '''פורים בישיבה''' ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.<br /> <br /> === שיעורים ומבצעים מיוחדים ===<br /> מדי שבוע מתקיימים מספר שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה [[משה לידר|הרב לידר]] (לשיעור א' ולשיעור ב') ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית הרב מישולובין. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה, שיעור רמב&quot;ם, סדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע, <br /> פעמיים בשבוע מתקיימים שני שיעורים בנושא משיח וגאולה אחד על טרור משיחי ב770 נגד אנטים והשני על זריקת ושריפת ספרי זי&quot;ע.<br /> השיעורים נמסרים על ידי ראש הישיבה הרב משה לידר.<br /> <br /> בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:<br /> * ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב&quot;ם{{הערה|ג' פרקים ופרק אחד ליום}} המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב&quot;ם ועל מאמר נבחר.<br /> * מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על המסכת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות, בשנת [[תשפ&quot;ב]] סיימו 16 מתלמידי הישיבה את מסכת שבת לאחר שנבחנו באופן מלא.<br /> <br /> יש גם מבצע נוסף שאותו הגה [[משה לידר|הרב לידר]] בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ב]] '''מבצע עשר דקות''' שבו התמימים המשקיעים ולומדים באופן מלא בעשר דקות הראשונות של כל סדר או שיעור בישיבה ומי שצלח את המשימה במשך שבוע שלם זוכה להגיע לשיעור מיוחד בבית הרב לידר בנוסף לפרסים ותגבורים שונים ובסוף השנה מתקיים טיול מיוחד אשר נמשך לשבת מרוממת לתלמידים המשתתפים במבצע בלבד.<br /> <br /> פרוייקט נוסף שיחל לפעול באופן מלא בחודש חשוון תשפ&quot;ג הוא לימוד תורה בשבתות חופשה, מטרת הפרוייקט הוא לקיים את הוראותו של הרבי כך שבכל זמן יהיה לתמים את הצורך והרצון ללימוד תורה בפרט בזמנים בהם הוא לא נמצא ברשות הישיבה.<br /> <br /> מהלך הפרויקט יעבוד כך שכל בחור לפני היציאה לשבת חופשה יקבל ערכה מיוחדת דפי חזרה על עניינים מסוימים שנלמדו בישיבה וכן חוברת ללימוד אישי של הבחור בבית הכוללת, מאמרים, דף גמרא וקטע הלכה, כמו כן רוצים בהנהלת הישיבה לקיים סדרי לימוד מלאים בתקופות בין הזמנים הארוכות{{הערה|חודשי החגים ובין הזמנים}}.<br /> <br /> === שיטה לימודית ===<br /> לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, התלמיד לומד בכיתה שברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול ללמוד יותר בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה כך שהתלמיד יצליח להפיק מעצמו את המירב וכדי שיהיה אפשר לראות את התקדמות התלמיד מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו יהיה אפשר לבחון שינוי הרמה של התלמיד באופן שיקל עליו ויזרום עם הלימוד בשאר לכלל תלמידי הכיתה.<br /> <br /> בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבו ניתן אפשרות לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד באופן פרטני את השירות המיוחד של מורה פרטי של תלמיד אחד או בדרך כלל לחברותא.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> === הנהלת הישיבה ===<br /> *הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]]<br /> *הרב שניאור לידר - מנהל כללי<br /> *הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - [[משפיע|משפיע ראשי]]<br /> *הרב אליהו אמויאל - [[משגיח]] שיעור א'<br /> *הרב חיים מרטון - משגיח שיעור ב'<br /> *הרב יונתן מנחם אנקווה - [[משגיח]] שיעור ג' ומשגיח ראשי<br /> <br /> ===[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] בגמרא עיונא ===<br /> &lt;!-- נא לא לשנות את סדר הרמות! הרמות השתנו וזה הרמות החדשות נכון לשנת הלימודים פ&quot;ג! --&gt;<br /> *הרב אליהו קטורזה - רמה א'<br /> *הרב שלום דובער מפעי - רמה ב'<br /> *הרב נועם בן חמו - רמה ג'<br /> *הרב חנניה כהן - רמה ד'<br /> *הרב [[מנשה אמיתי]] - רמה ה'<br /> *הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ו'<br /> *הרב מנחם מענדל כהן - רמה ז'<br /> '''כיתת העשרה למתקשים בגמרא עיונא'''<br /> *הרב שלום דובער מישולובין.<br /> *הרב מנחם מענדל ידגר.<br /> *הרב אברהם חיים מעטוף.<br /> <br /> ===[[משפיע|משפיעים]] ו[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] לפי שיעורים===<br /> '''שיעור א':'''<br /> *הרב שלום בער קטורזה - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]] בגירסא, ובגאומ&quot;ש.<br /> *הרב דובער דהאן - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]] בגירסא, ובגאומ&quot;ש.<br /> *הרב שלום דובער מישולובין - [[משיב]] בהלכה.<br /> *הרב מנחם מענדל ידגר - משיב בהלכה.<br /> '''שיעור ב':'''<br /> *הרב מענדי מקלר - [[משפיע]].<br /> *הרב אליהו אמויאל - [[משפיע]].<br /> *הרב ישראל בר כוכבא - [[משיב]] בהלכה, בגירסא ובגאומ&quot;ש.<br /> *הרב [[שי שמעון כהן]] - משיב בהלכה, בגירסא ובגאומ&quot;ש.<br /> '''שיעור ג':'''<br /> *הרב [[משה לידר]] - [[משפיע]].<br /> *הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[משפיע]].<br /> *הרב שניאור זלמן גליס - משיב בהלכה, בגירסא ובגאומ&quot;ש.<br /> *הרב מנחם ישראלי - משיב בהלכה, בגירסא ובגאומ&quot;ש.<br /> <br /> ===הנהלה גשמית===<br /> *ר' חיים שארף - מנהל גשמי<br /> *ר' מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית<br /> *ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי<br /> *ר' צבי גרינברג - מזכיר משנה<br /> *ר' שמואל גרומן - טבח<br /> <br /> ===יועצים===<br /> *ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי<br /> *ר' [[זאב רייניץ]] - יועץ<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]] - משפיע ראשי - [[תשע&quot;ח]] - [[תש&quot;פ]]<br /> *הרב [[זושא פויזנר]] - משפיע ראשי - תש&quot;פ - [[תשפ&quot;א]]<br /> *הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר&quot;מ ומשפיע - [[תשע&quot;ו]] - [[תשע&quot;ט]]<br /> *הרב עידו דגן - ר&quot;מ ומשפיע - [[תשע&quot;ז]] - [[תש&quot;פ]]<br /> *הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - ר&quot;מ, משפיע ומנהל חינוכי [[תשע&quot;ז]] - [[תשפ&quot;ב]]<br /> *הרב ישראל גדסי - משגיח - [[תשע&quot;ט]] - [[תשפ&quot;ב]]<br /> }}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://www.tmimim.com תמימים קום]''' - בלוג הישיבה {{קישור שבור|א' תמוז (בדר&quot;ח) תשפ&quot;ב, ימות המשיח}}<br /> *[https://chabad.info/tag/תותל-בית-שמש/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}<br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=570830 2022-10-27T22:23:33Z

<p>24.89.147.50: /* התוועדויות ויומי דפגרא */תיקון טעות</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=תומכי תמימים בית שמש (פירושונים)}}<br /> {{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה)<br /> |תמונה=תמונה קבוצתית בית שמש.png<br /> |כתובית=תמונה קבוצתית של תלמידי ה[[ישיבה]] [[י&quot;ג תמוז]] ה'[[תש&quot;פ]].<br /> |אפיון= ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע&quot;ו]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=בן עזאי 4, [[בית שמש]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה לידר]]<br /> |משגיח ראשי=הרב יונתן מנחם אנקווה<br /> |מנהל כללי=הרב שניאור לידר<br /> |מנהל גשמי=ר' חיים שארף<br /> |מספר תלמידים= כ-140 תמימים<br /> |ספר פלפולים=שער הפלפול<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש]], מאה ועשרים - הערות וביאורים<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ממוזער|250px|שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה [[א' באלול]] [[תשע&quot;ו]].]]<br /> [[קובץ:זאל בית שמש.png|ממוזער|250px|זאל הישיבה החדש]]<br /> [[קובץ:סמל ערוך.jpg|ממוזער|250px|לוגו הועד]]<br /> [[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|250px|כנס סיום הרמב&quot;ם בישיבה]]<br /> '''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב שמעון ויצהנדלר ראש ישיבת תות&quot;ל ראשון לציון גדולה ושם את הרב [[משה לידר]] כראש הישיבה ואת הרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת [[תשע&quot;ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ו]] בעיר [[ראשון לציון]] על ידי הרב [[משה לידר]] תחת הנהלת תות&quot;ל ראשון לציון גדולה בניהול של הרב שמעון שיחי' ויצהנדלר העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.<br /> <br /> לאחר המעבר למתחם בעיר [[בית שמש]] חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}, והביאו לשמש כמשגיח את הרב [[יונתן מנחם אנקווה]] ואף ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה היה ר' [[שלום דובער וולפא]] למשך כשנתיים, שעזב בעקבות מצבו הרפואי{{הערה|בשנת תשע&quot;ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש. במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ו[[שלימות הארץ]]. לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ&quot;אהובים עליי במיוחד&quot;.}}.<br /> במשך מספר חודשים היה הרב [[זושא פויזנר]] משפיע{{הערה|הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;א]] הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר}} וגם הרב [[משה קורנוויץ]]{{הערה|במקביל לתפקידו כר&quot;מ בישיבה גדולה}}{{הערה|לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור&quot;מ בהלכה ובגאולה ומשיח}}{{הערה|היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ&quot;א}} וכיום המשפיע הראשי של הישיבה הוא הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]{{הערה|משפיע מתחילת שנת הלימודים תשפ&quot;ב}}, אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר{{הערה|הרב קורנוויץ, ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא}}.<br /> <br /> בשנים [[תשע&quot;ח]] - [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם &quot;[[הישיבה של הרבי]]&quot;, שהופץ בקהילות אנ&quot;ש ברחבי הארץ.<br /> <br /> בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את ה[[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י&quot;ד אלול]] [[תנש&quot;א]] מורה הרבי להקים בכל בית &quot;מעין ישיבת תומכי תמימים&quot;.}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ &quot;תומכי תמימים בכל בית&quot; • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.<br /> <br /> הישיבה ממוקמת במתחם, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה שכנה גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ב]] נבנה זאל גדול ומרווח אשר ישמש את התלמידים החדשים ויעזור משמעותית להגדלת תלמידי הישיבה.עם שלט יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ענק בזאל הישיבה ותמונות ענק של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בפתח הישיבה שעליו מתנפנפים 2 דגלי משיח ענקיים <br /> <br /> בנוסף, החלה בניה של ארבעה חדרים חדשים, עם שירותים ומקלחת לכל חדר, כך בשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] הישיבה תמנה 140 בחורים.<br /> <br /> בימים אלו מתחילות ההכנות לבניית מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמה ד' שאליו צפויה הישיבה להיכנס לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד{{הערה|במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה}}.<br /> <br /> נכון לפתיחת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה כ-140 [[תמימים]].<br /> <br /> את קו הישיבה מנחה משפיעו של הרב לידר ומנהלה הרוחני של הישיבה הרב חיים אלתר בנציון שיחי' פרישמן מנהל מוסדות חב&quot;ד בת ים וחבר האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה.<br /> <br /> בנוסף, הנהלת הישיבה מעודדת את הענין הקדוש של ביטול הצומות בימות המשיח ((שבהם נמצאים עכשיו - משיחת יחידות כללית מוצאי י&quot;ט כ' כסלו ה'תשנ&quot;ב) (וראה דבר מלכות בלק ושיחת י' טבת לקוטי שיחות חלק ט&quot;ו)).<br /> בקשר לכך מקיימת הישיבה סעודות עם דגים בשר יין נרגילות בירות ופיצוחים לרוב.<br /> בימי החגים: ג' תשרי (בדירת הישיבה בתשרי) י' בטבת, וי&quot;ז תמוז ותשעה באב (כל א' בביתו הוא).<br /> <br /> ==הוועד המנהל==<br /> <br /> זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת [[תשע&quot;ו]], עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו הרב לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות לישיבה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] החליט הוועד על העברת הישיבה לעיר [[בית שמש]] והרב שניאור זלמן לידר נכנס לתפקיד מנהל כללי. כעבור שנה נותר לבדו בהנהלה הגשמית בעוד שאר חברי ההנהלה עזבו. הוועד קיבל החלטה משותפת על הרחבתו ואיחוד ההנהלה{{הערה|ההנהלה הרוחנית בראשות הרב משה לידר תהיה כסגנית וההנהלה הכללית בראשות שניאור לידר תהיה יו&quot;ר הוועד}} וקיום הצבעות מסודרות בנוסף לחידוש והרחבת צוות הישיבה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשע&quot;ט החליט הוועד על הקמת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הישיבה הגדולה]] והוסיף כ-10 חברים לוועד{{הערה|עד אותו זמן בוועד היו הרבנים משה לידר, ישראל זלמנוב, יונתן אנקווה ושניאור לידר}} בנוסף גם החליט הוועד על שינוי ההרכב והחלפת שמו של הוועד{{הערה|מ'הוועד המקשר' ל'איגוד תומכי תמימים בית שמש'}}.<br /> <br /> הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, [[את&quot;ה]], יח&quot;צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו&quot;ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]], [[ישראל גדסי]], [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ומנחם מענדל טהאלער.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] בעיצומה של [[מגפת הקורונה]] החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת [[תשפ&quot;ב]] החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה וה[[זאל]] ועוד.<br /> לקראת שנת ה'תשפ&quot;ג החליט הרב ישראל יצחק זלמנוב בהכוונתו של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לעזוב את תפקידו כר&quot;מ ומנהל הרוחני של הישיבה לאחר שהרב לידר ושאר ההנהלה לא הקשיבה לו בתור המנהל הרוחני ועשתה ככל העולה על רוחה<br /> <br /> ==הנהגות מיוחדות==<br /> === התוועדויות ויומי דפגרא ===<br /> בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שהובאו מחוץ לכותלי הישיבה כגון יום שני בערב &quot;פינת החי&quot; (וקיים) לחיזוק האמונה והפצה ברבי שליט&quot;א מלך המשיח כנהוג ב770 וכן במוצאי חג ג' בתמוז חאפלת הגאולה עם בירות פיצוחים ונרגילות ששם מתוודעים ההנהלה והמשפיעים על הצורך בדגלוני משיח בכבוע בחליפה על צורך לצאת להדבקות והדגלות כל לילה ועם זאת לקום לסדרים בזמן . גם לאחר ההתוועדויות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת וישנם ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'.<br /> <br /> עוד נהוג בישיבה לשים דגש על הפרטים הקטנים: הכנה ראויה לטיסה לרבי שליט&quot;א מלך המשיח ומעודדת ומחייבת את התמימים חיילי בית דוד לעבור בחלוקת שטרות הדולרים לצדקה לברכה והצלחה מידי יום ראשון מידו הק' של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח, התוועדויות לימי החסידים ולתאריכים מיוחדים, לימוד מיוחד לפני כל מאורע חסידי, סדר השכם בתאריכים חסידיים ועוד עניינים הנוגעים ל'לחיות עם הזמן'.<br /> <br /> בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.<br /> <br /> בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של '''יומא דפגרא''' או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג '''פורים בישיבה''' ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.<br /> <br /> === שיעורים ומבצעים מיוחדים ===<br /> מדי שבוע מתקיימים מספר שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה [[משה לידר|הרב לידר]] (לשיעור א' ולשיעור ב') ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית הרב מישולובין. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה, שיעור רמב&quot;ם, סדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע.<br /> <br /> בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:<br /> * ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב&quot;ם{{הערה|ג' פרקים ופרק אחד ליום}} המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב&quot;ם ועל מאמר נבחר.<br /> * מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על המסכת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות, בשנת [[תשפ&quot;ב]] סיימו 16 מתלמידי הישיבה את מסכת שבת לאחר שנבחנו באופן מלא.<br /> <br /> יש גם מבצע נוסף שאותו הגה [[משה לידר|הרב לידר]] בחודש [[אדר]] [[תשפ&quot;ב]] '''מבצע עשר דקות''' שבו התמימים המשקיעים ולומדים באופן מלא בעשר דקות הראשונות של כל סדר או שיעור בישיבה ומי שצלח את המשימה במשך שבוע שלם זוכה להגיע לשיעור מיוחד בבית הרב לידר בנוסף לפרסים ותגבורים שונים ובסוף השנה מתקיים טיול מיוחד אשר נמשך לשבת מרוממת לתלמידים המשתתפים במבצע בלבד.<br /> <br /> פרוייקט נוסף שיחל לפעול באופן מלא בחודש חשוון תשפ&quot;ג הוא לימוד תורה בשבתות חופשה, מטרת הפרוייקט הוא לקיים את הוראותו של הרבי כך שבכל זמן יהיה לתמים את הצורך והרצון ללימוד תורה בפרט בזמנים בהם הוא לא נמצא ברשות הישיבה.<br /> <br /> מהלך הפרויקט יעבוד כך שכל בחור לפני היציאה לשבת חופשה יקבל ערכה מיוחדת דפי חזרה על עניינים מסוימים שנלמדו בישיבה וכן חוברת ללימוד אישי של הבחור בבית הכוללת, מאמרים, דף גמרא וקטע הלכה, כמו כן רוצים בהנהלת הישיבה לקיים סדרי לימוד מלאים בתקופות בין הזמנים הארוכות{{הערה|חודשי החגים ובין הזמנים}}.<br /> <br /> === שיטה לימודית ===<br /> לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, התלמיד לומד בכיתה שברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול ללמוד יותר בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה כך שהתלמיד יצליח להפיק מעצמו את המירב וכדי שיהיה אפשר לראות את התקדמות התלמיד מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו יהיה אפשר לבחון שינוי הרמה של התלמיד באופן שיקל עליו ויזרום עם הלימוד בשאר לכלל תלמידי הכיתה.<br /> <br /> בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבו ניתן אפשרות לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד באופן פרטני את השירות המיוחד של מורה פרטי של תלמיד אחד או בדרך כלל לחברותא.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> === הנהלת הישיבה ===<br /> *הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]]<br /> *הרב שניאור לידר - מנהל כללי<br /> *הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - [[משפיע|משפיע ראשי]]<br /> *הרב אליהו אמויאל - [[משגיח]] שיעור א'<br /> *הרב חיים מרטון - משגיח שיעור ב'<br /> *הרב יונתן מנחם אנקווה - [[משגיח]] שיעור ג' ומשגיח ראשי<br /> <br /> ===[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] בגמרא עיונא ===<br /> &lt;!-- נא לא לשנות את סדר הרמות! הרמות השתנו וזה הרמות החדשות נכון לשנת הלימודים פ&quot;ג! --&gt;<br /> *הרב אליהו קטורזה - רמה א'<br /> *הרב שלום דובער מפעי - רמה ב'<br /> *הרב נועם בן חמו - רמה ג'<br /> *הרב חנניה כהן - רמה ד'<br /> *הרב [[מנשה אמיתי]] - רמה ה'<br /> *הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ו'<br /> *הרב מנחם מענדל כהן - רמה ז'<br /> '''כיתת העשרה למתקשים בגמרא עיונא'''<br /> *הרב שלום דובער מישולובין.<br /> *הרב מנחם מענדל ידגר.<br /> *הרב אברהם חיים מעטוף.<br /> <br /> ===[[משפיע|משפיעים]] ו[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] לפי שיעורים===<br /> '''שיעור א':'''<br /> *הרב שלום בער קטורזה - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]] בגירסא, ובגאומ&quot;ש.<br /> *הרב דובער דהאן - [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]] בגירסא, ובגאומ&quot;ש.<br /> *הרב שלום דובער מישולובין - [[משיב]] בהלכה.<br /> *הרב מנחם מענדל ידגר - משיב בהלכה.<br /> '''שיעור ב':'''<br /> *הרב מענדי מקלר - [[משפיע]].<br /> *הרב אליהו אמויאל - [[משפיע]].<br /> *הרב ישראל בר כוכבא - [[משיב]] בהלכה, בגירסא ובגאומ&quot;ש.<br /> *הרב [[שי שמעון כהן]] - משיב בהלכה, בגירסא ובגאומ&quot;ש.<br /> '''שיעור ג':'''<br /> *הרב [[משה לידר]] - [[משפיע]].<br /> *הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[משפיע]].<br /> *הרב שניאור זלמן גליס - משיב בהלכה, בגירסא ובגאומ&quot;ש.<br /> *הרב מנחם ישראלי - משיב בהלכה, בגירסא ובגאומ&quot;ש.<br /> <br /> ===הנהלה גשמית===<br /> *ר' חיים שארף - מנהל גשמי<br /> *ר' מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית<br /> *ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי<br /> *ר' צבי גרינברג - מזכיר משנה<br /> *ר' שמואל גרומן - טבח<br /> <br /> ===יועצים===<br /> *ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי<br /> *ר' [[זאב רייניץ]] - יועץ<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]] - משפיע ראשי - [[תשע&quot;ח]] - [[תש&quot;פ]]<br /> *הרב [[זושא פויזנר]] - משפיע ראשי - תש&quot;פ - [[תשפ&quot;א]]<br /> *הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר&quot;מ ומשפיע - [[תשע&quot;ו]] - [[תשע&quot;ט]]<br /> *הרב עידו דגן - ר&quot;מ ומשפיע - [[תשע&quot;ז]] - [[תש&quot;פ]]<br /> *הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - ר&quot;מ, משפיע ומנהל חינוכי [[תשע&quot;ז]] - [[תשפ&quot;ב]]<br /> *הרב ישראל גדסי - משגיח - [[תשע&quot;ט]] - [[תשפ&quot;ב]]<br /> }}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://www.tmimim.com תמימים קום]''' - בלוג הישיבה {{קישור שבור|א' תמוז (בדר&quot;ח) תשפ&quot;ב, ימות המשיח}}<br /> *[https://chabad.info/tag/תותל-בית-שמש/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}<br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=570827 2022-10-27T22:09:23Z

<p>24.89.147.50: /* בתי חב&quot;ד בעיר */תיקון טעות</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בית שמש<br /> |תמונה=[[קובץ:בית שמש תניא.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח הרב ויינר והרב [[רפאל צבי הרטמן]] מעניקים לראש העיר מהדורת [[תניא]] שהודפסה בעיר<br /> |עיר=<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=הרב [[אליעזר ויינר]] והרב משה ריבקין<br /> |רב הקהילה=הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[מיכאל שלמה אבישיד]]<br /> |משפיע הקהילה= הרב [[רפאל צבי הרטמן]],<br /> |מוסדות בקהילה=גני חב&quot;ד, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, ישיבות תומכי תמימים, כוללים ומרכזי תורה וחסד<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אליעזר ויינר]]<br /> |מספר שלוחים=כ-45<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=15<br /> |מספר משפחות בקהילה=320<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבית שמש|אישים בבית שמש]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש|מוסדות וארגונים בבית שמש]]<br /> }}<br /> [[קובץ:תהלוכה בית שמש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת [[ל&quot;ג בעומר]] בעיר בהשתתפות אלפי ילדים]]<br /> '''בית שמש''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]], מיקומה הוא בין [[תל אביב]] ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים.<br /> <br /> בית שמש נזכרת מספר פעמים בתנ&quot;ך, והעיר הנוכחית נבנתה על חלק ממקומה בעבר. בכ&quot;ז [[כסלו]] [[תשי&quot;א]] נבנתה העיר כמעברה בשם &quot;הר-טוב&quot; ובי&quot;ג [[תמוז]] [[תנש&quot;א]] הוכרזה כעיר, כיום העיר מונה כ-145,000 תושבים ושטחה הוא כ-42,000 דונם.<br /> <br /> בעיר פועלת קהילת חב&quot;ד גדולה המונה כ-300 משפחות, עם מוסדות חינוך, רבני קהילות, ובתי כנסת רבים.<br /> <br /> ==אוכלוסייה==<br /> העיר מוגדרת כעיר מעורבת וכ-45% מיושבי העיר הם חרדים, כ-40% לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה בנוסף לכ-15% דתיים לאומיים. בשנת תשע&quot;ד אף לקראת נתלו תקוות המחנה החילוני־מסורתי במועמד הציוני אלי כהן. במהלך תקופת כהונתו של ר' משה אבוטבול האשימו אותו בהזנחת האזוריים הצפוניים של העיר ובבחירות תשע&quot;ד אף התקיימו בחירות חוזרות ונשקלה אפשרות לחלוקתה של בית שמש בין השכונות הצפוניות - בהם רוב התושבים הם אינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה לבין רמת בית שמש והאזורים החרדיים. עם זאת, נבחר שוב על חודו של קול בסיועה של קהילת חב&quot;ד המקומית. בבחירות תשע&quot;ט שוב התמודד, אך הפסיד למתמודדת הדתייה-לאומית גב' עליזה בלוך שמצויה בקשרים טובים עם קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> ==במקרא ובחסידות==<br /> העיר בית שמש מוזכרת בתנ&quot;ך במספר הקשרים, והיא נפלה ב[[חלוקת הארץ]] בחלקו של מטה יהודה, בגבול הצפוני של הנחלה שלו{{הערה|יהושע טו,י.}}, וניתנה ללווים{{הערה|יהושע כא, טז.}}.<br /> <br /> למעשה, בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע היו מספר ערים בארץ שנקראו בשם דומה או זהה, על שם ההיכלות לשמש שהכנענים הקימו בהן.<br /> <br /> העיר היוותה גבול בין ישראל לפלישתים, ובנביא מוזכר שכאשר הפלישתים החזירו את [[ארון הברית]] שלקחו בשבי, הניחו אותו בעקרון על עגלה, ובעלי החיים משכו את העגלה מעצמם אל בית שמש{{הערה|שמואל א ו, יב-יד.}}.<br /> <br /> העיר מוזכרת בתנ&quot;ך בעוד מספר הקשרים, בשל מיקומה האסטרטגי{{הערה|מלכים א ד, ט. מלכים ב יד, יא-יג. דברי הימים ב כח, יח.}}.<br /> <br /> בחסידות מוסבר ששם העיר 'בית שמש' מורה על גילוי האור האלוקי הבלי גבול, והמשמעות בעבודת השם של תושבי בית שמש, היא עבודת השם מתוך ביטול, החל מ[[ביטול היש]] לפי הכוחות שלהם, ועד שמגיעים בסיוע מלמעלה לדרגה העליונה יותר של [[ביטול במציאות]].<br /> <br /> וזה מה שמתואר בנביא על העליה של ארון הברית מהפלישתים, מקום המורה על החושך של הגלות, לביטול הנעלה שממשיך את האור האלוקי הגבוה ביותר{{הערה|אור התורה - סידור, עמוד יא.}}.<br /> <br /> === ראשי העיר אצל הרבי ===<br /> בעת ביקורו של ראש העיר אצל הרבי, ביום ראשון [[ה' מנחם אב]] [[תשמ&quot;ט]] בעת [[חלוקת הדולרים]], לאחר שהוצג על ידי המזכיר הרב גרונר, הרבי חייך אליו והושיט לו את יד קודשו, ראש העיר נישק אותה, ולאחר מכן אמר לו הרבי: {{ציטוטון|'''בית שמש הוא הבית של השמש, שמשם השמש מאירה לכל העולם כולו, שזה הולך על שמש ומגן ה' אלוקים, ובעת ביאת משיח תתגלה השמש בתוקפה'''}}{{הערה|משולב מהתיעוד ביומן בית חיינו, ויומן פרטי מאת מערכת 'רבי דרייו' בתשורה מחתונת משפחת ברון.}}, והרבי העניק דולר אחד עבורו ודולר אחד עבור כל העיר.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] התיישב במקום [[שליח]] [[הרבי]], הרב [[אליעזר ויינר]], שהיה ל[[חסיד]] [[חב&quot;ד]] הראשון בעיר. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] והצטרף לפעילי בית חב&quot;ד.<br /> <br /> כיום יש בעיר כ-15 בתי חב&quot;ד:<br /> *'''בית חב&quot;ד באזור תעשיה''' - הרב [[משה ריבקין]]<br /> *'''בית חב&quot;ד רמת בית שמש א'''' - הרב אהרן שמידט<br /> *'''בית חב&quot;ד בית שמש הותיקה''' - הרב [[מנחם מענדל ויינר]]<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת בר אילן''' - הרב דובער דהן<br /> *'''בית חב&quot;ד שער העיר''' - הרב מנחם ריבקין<br /> *'''בית חב&quot;ד יפה נוף''' - הרב שלום מישולובין<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת המשקפיים''' - הרב עמוס הלוי אזיזוף<br /> *'''בית חב&quot;ד לב העיר''' - הרב מנחם מענדל ליפש<br /> *'''בית חב&quot;ד רמת בית שמש ג'1''' - הרב קובלקין והרב בייזר<br /> *'''בית חב&quot;ד חפציבה''' - הרב [[יעקב יהודה שוורץ]]<br /> *'''בית חב&quot;ד רמה ד'1''' - הרב מנחם ידגר<br /> *'''בית חב&quot;ד רמה ד'2''' - הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]<br /> *'''בית חב&quot;ד רמה ד'3 - הרב רבינוביץ<br /> *'''בית חב&quot;ד רמה ד'4''' - הרב דוברבסקי<br /> *'''בית חב&quot;ד רמה ה' - נווה שמיר''' - הרב יוסף יצחק גינדי<br /> *'''שכונת רמת נריה''' - הרב מ&quot;מ מקלר<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> עד לשנת [[תשנ&quot;ט]] פעלה בעיר קהילת חב&quot;ד קטנה יחסית שכללה עשרות משפחות בלבד. בשנת תשנ&quot;ח הוקמה השכונה החדשה רמת בית שמש ומשפחות רבות מחסידי חב&quot;ד הגיעו להתגורר בה, ותוך זמן קצר הוקמו בעיר מוסדות חינוך חב&quot;ד לגילאי הגן והיסודי.<br /> <br /> עם בנייתם של רמות נוספות וביסוסה של קהילת חב&quot;ד בעיר, לצד הקמתה מחדש של הישיבה קטנה בשנת [[תשע&quot;ח]] ופתיחתה של ישיבה גדולה לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]], הביאה לתנופת התפתחות נוספת בקהילה ומוסדותיה.<br /> <br /> נכון לשנת תשע&quot;ט מתגוררות בכלל העיר למעלה משלוש מאות משפחות חב&quot;ד.<br /> <br /> רבני בתי כנסת חב&quot;ד השונים:<br /> * הרב '''[[מיכאל שלמה אבישיד]]''' - רב קהילת &quot;אור מליובאוויטש&quot; רמת בית שמש א'.<br /> * הרב '''[[אליעזר ויינר]]''' - רב [[בית הכנסת]] &quot;בית מנחם&quot; גבעת שרת.<br /> * הרב '''[[מנחם מענדל ויינר]]''' - רב קהילות חב&quot;ד העיר הותיקה.<br /> * הרב ''' [[משה קורנוויץ]] ''' רב קהילת חב&quot;ד רמה ד'.<br /> * הרב '''[[חיים פארו]]''' - רב קהילת חב&quot;ד דולב.<br /> * הרב '''[[אסף שמשון אנגלמן]]''' - רב קהילת חב&quot;ד רמת בית שמש ב'.<br /> * הרב '''[[רפאל צבי הרטמן]]''' - משמש גם כרב [[בית הכנסת]] 'אור צבי ומנוחה' במרכז המסחרי ברחוב צאלים.<br /> * הרב '''יעקב יהודה שוורץ''' רמת חפציבה וגבעת [[ירושלים]] - יו&quot;ר ארגון &quot;'''לומדים חסידות'''&quot; שבראשות הרב [[מענדל ווכטר]]<br /> * הרב '''[[חיים אליהו גלוכובסקי]]''' רב קהילת חב&quot;ד רמת בית שמש ג1'.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד בעיר ==<br /> * [[בית חב&quot;ד]] בניהול הרב [[אליעזר ויינר]], והרב משה ריבקין.<br /> * רשת גנים בניהול הרב ישראל בייזר.<br /> * [[תלמוד תורה]] תפארת שמואל לבנים בניהול הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].<br /> * [[בית ספר]] יסודי לבנות בניהול גברת חנה אריה.<br /> * כולל ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], בניהול הרב שמעון וולס.<br /> * כולל ובית כנסת לתושבים מכלל החוגים והמגזרים, בניהול הרב [[רפאל צבי הרטמן]].<br /> * מרכז &quot;אור צבי ומנוחה&quot; - [[בית הכנסת]] ובית מדרש.<br /> * ישיבה קטנה - [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]{{הערה|קדמה לכך [[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ג)|ישיבה קטנה]] שהוקמה על ידי הרב סגל והרב [[זאב רייניץ]], ופעלה מספר שנים עד לסגירתה, ובשנת הלימודים תשע&quot;ח נפתחה מחדש באותו מקום על ידי הנהלה חדשה.}}.<br /> *ישיבה גדולה - [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]].<br /> * מרכז בית מנחם - בית כנסת ופעילויות שונות ב[[הפצת המעיינות]] בניהולו של הרב יעקב יהודה שוורץ.<br /> * [[תומכי תמימים תפארת ישראל]] - ישיבה לדוברי אנגלית, רמה ג'1.<br /> *סמינר '''בנות חיה מושקא''' לבנות שסיימו תיכון.<br /> <br /> ===מוסדות חב&quot;ד שפעלו בעיר===<br /> *סמינר 'בנות חיה מושקא' לדוברות צרפתית בניהול הרב [[אלישע שפירא]]{{הערה|בחלק מהשנים פעל בעיר, ובחלק מהשנים פועל בירושלים.}}.<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ג)]], ישיבה קטנה שפעלה בעבר בעיר בראשות הרב [[יצחק מאיר סגל]] ובניהולו של הרב [[יוסף זאב רייניץ]].<br /> <br /> == ועד הקהילה ==<br /> תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ&quot;ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.<br /> <br /> חברי הועד: הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב [[אליעזר ויינר]], הרב יניב כהן, הרב [[זאב רייניץ]], הרב [[ישראל בייזר]], והרב [[שרגא נתן דהן]].<br /> ===בטאון המאור===<br /> החל מחודש אדר תשפ&quot;ב, קהילת חב&quot;ד בעיר [[בית שמש]] החלה להוציא לאור בטאון פנימי לתושבי אנ&quot;ש בעיר במטרה לחזק את האחדות בין הקהילות השונות הפזורות ברחבי העיר.<br /> <br /> שם הגליון נקבע כ'המאור' על פי דברי הרבי לראש העיר בית שמש על משמעות השם של העיר, שהיא הבית של המאור ממנו מתפשטת האורה לעולם כולו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם כהן, '''סיירת אהבת ישראל''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1540, ב' שבט תשע&quot;ד<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=בית%20שמש כתבות ועדכונים הקשורים עם קהילת חב&quot;ד בעיר]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=42450 הזריחה של בית שמש]'''<br /> * [http://chabadi.022.co.il/ חב&quot;די בבית שמש], אתר חדשות קהילתי<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בית שמש]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9&diff=570826 2022-10-27T22:08:07Z

<p>24.89.147.50: הוספה</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=בית שמש<br /> |תמונה=[[קובץ:בית שמש תניא.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח הרב ויינר והרב [[רפאל צבי הרטמן]] מעניקים לראש העיר מהדורת [[תניא]] שהודפסה בעיר<br /> |עיר=<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=הרב [[אליעזר ויינר]] והרב משה ריבקין<br /> |רב הקהילה=הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[מיכאל שלמה אבישיד]]<br /> |משפיע הקהילה= הרב [[רפאל צבי הרטמן]],<br /> |מוסדות בקהילה=גני חב&quot;ד, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, ישיבות תומכי תמימים, כוללים ומרכזי תורה וחסד<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אליעזר ויינר]]<br /> |מספר שלוחים=כ-45<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=15<br /> |מספר משפחות בקהילה=320<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבית שמש|אישים בבית שמש]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש|מוסדות וארגונים בבית שמש]]<br /> }}<br /> [[קובץ:תהלוכה בית שמש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת [[ל&quot;ג בעומר]] בעיר בהשתתפות אלפי ילדים]]<br /> '''בית שמש''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]], מיקומה הוא בין [[תל אביב]] ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים.<br /> <br /> בית שמש נזכרת מספר פעמים בתנ&quot;ך, והעיר הנוכחית נבנתה על חלק ממקומה בעבר. בכ&quot;ז [[כסלו]] [[תשי&quot;א]] נבנתה העיר כמעברה בשם &quot;הר-טוב&quot; ובי&quot;ג [[תמוז]] [[תנש&quot;א]] הוכרזה כעיר, כיום העיר מונה כ-145,000 תושבים ושטחה הוא כ-42,000 דונם.<br /> <br /> בעיר פועלת קהילת חב&quot;ד גדולה המונה כ-300 משפחות, עם מוסדות חינוך, רבני קהילות, ובתי כנסת רבים.<br /> <br /> ==אוכלוסייה==<br /> העיר מוגדרת כעיר מעורבת וכ-45% מיושבי העיר הם חרדים, כ-40% לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה בנוסף לכ-15% דתיים לאומיים. בשנת תשע&quot;ד אף לקראת נתלו תקוות המחנה החילוני־מסורתי במועמד הציוני אלי כהן. במהלך תקופת כהונתו של ר' משה אבוטבול האשימו אותו בהזנחת האזוריים הצפוניים של העיר ובבחירות תשע&quot;ד אף התקיימו בחירות חוזרות ונשקלה אפשרות לחלוקתה של בית שמש בין השכונות הצפוניות - בהם רוב התושבים הם אינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה לבין רמת בית שמש והאזורים החרדיים. עם זאת, נבחר שוב על חודו של קול בסיועה של קהילת חב&quot;ד המקומית. בבחירות תשע&quot;ט שוב התמודד, אך הפסיד למתמודדת הדתייה-לאומית גב' עליזה בלוך שמצויה בקשרים טובים עם קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> ==במקרא ובחסידות==<br /> העיר בית שמש מוזכרת בתנ&quot;ך במספר הקשרים, והיא נפלה ב[[חלוקת הארץ]] בחלקו של מטה יהודה, בגבול הצפוני של הנחלה שלו{{הערה|יהושע טו,י.}}, וניתנה ללווים{{הערה|יהושע כא, טז.}}.<br /> <br /> למעשה, בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע היו מספר ערים בארץ שנקראו בשם דומה או זהה, על שם ההיכלות לשמש שהכנענים הקימו בהן.<br /> <br /> העיר היוותה גבול בין ישראל לפלישתים, ובנביא מוזכר שכאשר הפלישתים החזירו את [[ארון הברית]] שלקחו בשבי, הניחו אותו בעקרון על עגלה, ובעלי החיים משכו את העגלה מעצמם אל בית שמש{{הערה|שמואל א ו, יב-יד.}}.<br /> <br /> העיר מוזכרת בתנ&quot;ך בעוד מספר הקשרים, בשל מיקומה האסטרטגי{{הערה|מלכים א ד, ט. מלכים ב יד, יא-יג. דברי הימים ב כח, יח.}}.<br /> <br /> בחסידות מוסבר ששם העיר 'בית שמש' מורה על גילוי האור האלוקי הבלי גבול, והמשמעות בעבודת השם של תושבי בית שמש, היא עבודת השם מתוך ביטול, החל מ[[ביטול היש]] לפי הכוחות שלהם, ועד שמגיעים בסיוע מלמעלה לדרגה העליונה יותר של [[ביטול במציאות]].<br /> <br /> וזה מה שמתואר בנביא על העליה של ארון הברית מהפלישתים, מקום המורה על החושך של הגלות, לביטול הנעלה שממשיך את האור האלוקי הגבוה ביותר{{הערה|אור התורה - סידור, עמוד יא.}}.<br /> <br /> === ראשי העיר אצל הרבי ===<br /> בעת ביקורו של ראש העיר אצל הרבי, ביום ראשון [[ה' מנחם אב]] [[תשמ&quot;ט]] בעת [[חלוקת הדולרים]], לאחר שהוצג על ידי המזכיר הרב גרונר, הרבי חייך אליו והושיט לו את יד קודשו, ראש העיר נישק אותה, ולאחר מכן אמר לו הרבי: {{ציטוטון|'''בית שמש הוא הבית של השמש, שמשם השמש מאירה לכל העולם כולו, שזה הולך על שמש ומגן ה' אלוקים, ובעת ביאת משיח תתגלה השמש בתוקפה'''}}{{הערה|משולב מהתיעוד ביומן בית חיינו, ויומן פרטי מאת מערכת 'רבי דרייו' בתשורה מחתונת משפחת ברון.}}, והרבי העניק דולר אחד עבורו ודולר אחד עבור כל העיר.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] התיישב במקום [[שליח]] [[הרבי]], הרב [[אליעזר ויינר]], שהיה ל[[חסיד]] [[חב&quot;ד]] הראשון בעיר. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] והצטרף לפעילי בית חב&quot;ד.<br /> <br /> כיום יש בעיר כ-15 בתי חב&quot;ד:<br /> *'''בית חב&quot;ד באזור תעשיה''' - הרב [[משה ריבקין]]<br /> *'''בית חב&quot;ד רמת בית שמש א'''' - הרב אהרן שמידט<br /> *'''בית חב&quot;ד בית שמש הותיקה''' - הרב [[מנחם מענדל ויינר]]<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת בר אילן''' - הרב דובער דהן<br /> *'''בית חב&quot;ד שער העיר''' - הרב מנחם ריבקין<br /> *'''בית חב&quot;ד יפה נוף''' - הרב שלום מישולובין<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת המשקפיים''' - הרב עמוס הלוי אזיזוף<br /> *'''בית חב&quot;ד לב העיר''' - הרב מנחם מענדל ליפש<br /> *'''בית חב&quot;ד רמת בית שמש ג'1''' - הרב [[בנימין מנדלסון]]<br /> *'''בית חב&quot;ד חפציבה''' - הרב [[יעקב יהודה שוורץ]]<br /> *'''בית חב&quot;ד רמה ד'1''' - הרב מנחם ידגר<br /> *'''בית חב&quot;ד רמה ד'2''' - הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]]<br /> *'''בית חב&quot;ד רמה ד'3 - הרב רבינוביץ<br /> *'''בית חב&quot;ד רמה ד'4''' - הרב דוברבסקי<br /> *'''בית חב&quot;ד רמה ה' - נווה שמיר''' - הרב יוסף יצחק גינדי<br /> *'''שכונת רמת נריה''' - הרב מ&quot;מ מקלר<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> עד לשנת [[תשנ&quot;ט]] פעלה בעיר קהילת חב&quot;ד קטנה יחסית שכללה עשרות משפחות בלבד. בשנת תשנ&quot;ח הוקמה השכונה החדשה רמת בית שמש ומשפחות רבות מחסידי חב&quot;ד הגיעו להתגורר בה, ותוך זמן קצר הוקמו בעיר מוסדות חינוך חב&quot;ד לגילאי הגן והיסודי.<br /> <br /> עם בנייתם של רמות נוספות וביסוסה של קהילת חב&quot;ד בעיר, לצד הקמתה מחדש של הישיבה קטנה בשנת [[תשע&quot;ח]] ופתיחתה של ישיבה גדולה לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]], הביאה לתנופת התפתחות נוספת בקהילה ומוסדותיה.<br /> <br /> נכון לשנת תשע&quot;ט מתגוררות בכלל העיר למעלה משלוש מאות משפחות חב&quot;ד.<br /> <br /> רבני בתי כנסת חב&quot;ד השונים:<br /> * הרב '''[[מיכאל שלמה אבישיד]]''' - רב קהילת &quot;אור מליובאוויטש&quot; רמת בית שמש א'.<br /> * הרב '''[[אליעזר ויינר]]''' - רב [[בית הכנסת]] &quot;בית מנחם&quot; גבעת שרת.<br /> * הרב '''[[מנחם מענדל ויינר]]''' - רב קהילות חב&quot;ד העיר הותיקה.<br /> * הרב ''' [[משה קורנוויץ]] ''' רב קהילת חב&quot;ד רמה ד'.<br /> * הרב '''[[חיים פארו]]''' - רב קהילת חב&quot;ד דולב.<br /> * הרב '''[[אסף שמשון אנגלמן]]''' - רב קהילת חב&quot;ד רמת בית שמש ב'.<br /> * הרב '''[[רפאל צבי הרטמן]]''' - משמש גם כרב [[בית הכנסת]] 'אור צבי ומנוחה' במרכז המסחרי ברחוב צאלים.<br /> * הרב '''יעקב יהודה שוורץ''' רמת חפציבה וגבעת [[ירושלים]] - יו&quot;ר ארגון &quot;'''לומדים חסידות'''&quot; שבראשות הרב [[מענדל ווכטר]]<br /> * הרב '''[[חיים אליהו גלוכובסקי]]''' רב קהילת חב&quot;ד רמת בית שמש ג1'.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד בעיר ==<br /> * [[בית חב&quot;ד]] בניהול הרב [[אליעזר ויינר]], והרב משה ריבקין.<br /> * רשת גנים בניהול הרב ישראל בייזר.<br /> * [[תלמוד תורה]] תפארת שמואל לבנים בניהול הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]].<br /> * [[בית ספר]] יסודי לבנות בניהול גברת חנה אריה.<br /> * כולל ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], בניהול הרב שמעון וולס.<br /> * כולל ובית כנסת לתושבים מכלל החוגים והמגזרים, בניהול הרב [[רפאל צבי הרטמן]].<br /> * מרכז &quot;אור צבי ומנוחה&quot; - [[בית הכנסת]] ובית מדרש.<br /> * ישיבה קטנה - [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]{{הערה|קדמה לכך [[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ג)|ישיבה קטנה]] שהוקמה על ידי הרב סגל והרב [[זאב רייניץ]], ופעלה מספר שנים עד לסגירתה, ובשנת הלימודים תשע&quot;ח נפתחה מחדש באותו מקום על ידי הנהלה חדשה.}}.<br /> *ישיבה גדולה - [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]].<br /> * מרכז בית מנחם - בית כנסת ופעילויות שונות ב[[הפצת המעיינות]] בניהולו של הרב יעקב יהודה שוורץ.<br /> * [[תומכי תמימים תפארת ישראל]] - ישיבה לדוברי אנגלית, רמה ג'1.<br /> *סמינר '''בנות חיה מושקא''' לבנות שסיימו תיכון.<br /> <br /> ===מוסדות חב&quot;ד שפעלו בעיר===<br /> *סמינר 'בנות חיה מושקא' לדוברות צרפתית בניהול הרב [[אלישע שפירא]]{{הערה|בחלק מהשנים פעל בעיר, ובחלק מהשנים פועל בירושלים.}}.<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ג)]], ישיבה קטנה שפעלה בעבר בעיר בראשות הרב [[יצחק מאיר סגל]] ובניהולו של הרב [[יוסף זאב רייניץ]].<br /> <br /> == ועד הקהילה ==<br /> תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ&quot;ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.<br /> <br /> חברי הועד: הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב [[אליעזר ויינר]], הרב יניב כהן, הרב [[זאב רייניץ]], הרב [[ישראל בייזר]], והרב [[שרגא נתן דהן]].<br /> ===בטאון המאור===<br /> החל מחודש אדר תשפ&quot;ב, קהילת חב&quot;ד בעיר [[בית שמש]] החלה להוציא לאור בטאון פנימי לתושבי אנ&quot;ש בעיר במטרה לחזק את האחדות בין הקהילות השונות הפזורות ברחבי העיר.<br /> <br /> שם הגליון נקבע כ'המאור' על פי דברי הרבי לראש העיר בית שמש על משמעות השם של העיר, שהיא הבית של המאור ממנו מתפשטת האורה לעולם כולו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם כהן, '''סיירת אהבת ישראל''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1540, ב' שבט תשע&quot;ד<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=בית%20שמש כתבות ועדכונים הקשורים עם קהילת חב&quot;ד בעיר]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=42450 הזריחה של בית שמש]'''<br /> * [http://chabadi.022.co.il/ חב&quot;די בבית שמש], אתר חדשות קהילתי<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בית שמש]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=563005 2022-08-30T16:28:02Z

<p>24.89.147.50: /* תולדות חיים */תיקון שגיאות</p> <hr /> <div>הרב '''רחמים (רמי) בנין''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] ומוסדותיו ב[[וונציה]], [[איטליה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{להשלים}}<br /> נולד לאביו ר' ציון בנין ולאמו מרת אסתר באסמרה. סביו הרב יחיאל בנין היה מרבני אסמרה.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו תי' ויחד הקימו את בית חב&quot;ד בעיר התיירותיות ונציה. כעשרים מיליון תיירים פוקדים את העיר בכל שנה, כ-300 אלף מהם יהודים, רובם נפגשים לפחות עם אחת התוכניות והפעילויות של הבית חב&quot;ד.<br /> <br /> מפעיל תחת הבית חב&quot;ד מסעדה כשרה ברמה גבוהה בשם &quot;גם גם&quot; הממוקמת בגטו היהודי של ונציה.<br /> <br /> במסגרת השליחות הייחודית במקום מארגן הבית חב&quot;ד את שלל מבצעים של החגים על גבי סירות ששטות בתעלות ונציה, כמו סוכה על המים, תהלוכות ל&quot;ג בעומר והכנסת ספר תורה על המים, חנוכיה ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] פתח בעיר ישיבת חב&quot;ד &quot;ישיבה גדולה ליובאוויטש וונציא&quot; המשלבת לימודי סמיכה לרבנות יחד עם שליחות וסיוע לבית חב&quot;ד. בין הרבנים שבאו במיוחד לבחון את התלמידים נמנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליעזר ברוד]] ועוד. הבחורים בוגרי הישיבה משמשים לאחר נישואיהם כרבנים וכשלוחי הרבי ברחבי העולם. לאחר תקופת השליחות הישיבה שומרת על קשר עם התלמידים השלוחים הבוגרים על ידי עריכת אירועים, שבתות אחדות וכדומה{{הערה|[https://chabad.info/news/460141/ ונציה: שבת מרוממת לבוגרי ישיבת חב&quot;ד בעיר] ג' אדר ב' תשע&quot;ט {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/news-video/kinus/633681/ באנקעט חובק עולם: הרב בנין מעיר התעלות ונציה]''' באנקעט [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ&quot;א {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בנין, רחמים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=563004 2022-08-30T16:25:04Z

<p>24.89.147.50: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''רחמים (רמי) בנין''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] ומוסדותיו ב[[וונציה]], [[איטליה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{להשלים}}<br /> נולד לאביו ר' ציון בנין ולאמו מרת אסתר באסמרה. סביו הרב יחיאל בנין היה מרבני אסמרה.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת שחר ויחד הקימו את בית חב&quot;ד בעיר התיירותיות ונציה. כעשרים מיליון תיירים פוקדים את העיר בכל שנה, כ-300 אלף מהם יהודים, רובם נפגשים לפחות עם אחת התוכניות והפעילויות של הבית חב&quot;ד.<br /> <br /> מפעיל תחת הבית חב&quot;ד מסעדה כשרה ברמה גבוהה בשם &quot;גם גם&quot; הממוקמת בגטו היהודי של ונציה.<br /> <br /> במסגרת השליחות הייחודית במקום מארגן הבית חב&quot;ד את שלל מבצעים של החגים על גבי סירות ששטות בתעלות ונציה, כמו סוכה על המים, תהלוכות ל&quot;ג בעומר והכנסת ספר תורה על המים, חנוכיה ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] פתח בעיר ישיבת חב&quot;ד &quot;ישיבה גדולה ליובאוויטש וונציא&quot; המשלבת לימודי סמיכה לרבנות יחד עם שליחות וסיוע לבית חב&quot;ד. בין הרבנים שבאו במיוחד לבחון את התלמידים נמנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליעזר ברוד]] ועוד. הבחורים בוגרי הישיבה משמשים לאחר נישואיהם כרבנים וכשלוחי הרבי ברחבי העולם. לאחר תקופת השליחות הישיבה שומרת על קשר עם התלמידים השלוחים הבוגרים על ידי עריכת אירועים, שבתות אחדות וכדומה{{הערה|[https://chabad.info/news/460141/ ונציה: שבת מרוממת לבוגרי ישיבת חב&quot;ד בעיר] ג' אדר ב' תשע&quot;ט {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/news-video/kinus/633681/ באנקעט חובק עולם: הרב בנין מעיר התעלות ונציה]''' באנקעט [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ&quot;א {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בנין, רחמים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=542951 2022-05-26T12:07:36Z

<p>24.89.147.50: /* רשימת זקני החסידים */</p> <hr /> <div>{|<br /> &lt;div id=&quot;stub&quot; style=&quot;background-color:;#1a9176 border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;&quot;&gt;&lt;CENTER&gt; '''&lt;big&gt;&lt;big&gt;רשימת [[זקני החסידים]] החיים בינינו&lt;/big&gt;&lt;/big&gt; '''&lt;/CENTER&gt;&lt;/div&gt;<br /> <br /> לפניכם רשימה של כל זקני החסידים החיים בינינו ושיש עליהם ערך בחב&quot;דפדיה:<br /> *נשמח שכולם ישתתפו ויוסיפו כמה שיותר שמות ולכן, מי שיודע על חסידים נוספים שנשמטו מהרשימה, או תאריכים מדוייקים אודות מי שכבר כתוב, נשמח שיעדכן ויכתוב.<br /> *הרשימה היא בסדר יורד (מהמבוגר ביותר לקטן ביותר) וכל מי שרוצה להוסיף נא להכניס בשנה המיועדת.<br /> *אפשר להוסיף גם אנשים עליהם לא כתוב ערך בחב&quot;דפדיה, אך מומלץ לכתוב את תאריך לידתם (המשוער על כל פנים).<br /> *זקני החסידים נחשבים כל מי שעבר את שנת ה'גבורות' שלו - גיל 80, (הכוונה כל מי שנולד משנת [[תש&quot;ב]] ומעלה).<br /> *ישר כוח גדול לכל העוסקים במלאכה.<br /> <br /> ==רשימת זקני החסידים==<br /> #[[יעקב אליעזר פרידריך]] - [[תרפ&quot;ב]] - [[תרפ&quot;ו]]{{הערה|בערך לא כתוב את גילו רק כתוב שנולד בתקופת בין מלחמות העולם אך כתוב שמיד בסיום מלחמת העולם השנייה (תש&quot;ה) התחתן משמה שהיה לפחות בן 18 בתש&quot;ה, בנוסף כתוב שהיה בחברות טובה עם בן גילו הרב דוד משה ליברמן שנולד בתרפ&quot;ה, לכן אני מהמר שהוא נולד בתרפ&quot;ה-תרפ&quot;ו.}}<br /> #[[שמואל פלוטקין]] - [[תרפ&quot;ו]]<br /> #[[שלום דובער דרייזין]] - [[כ&quot;ד טבת]] [[תרפ&quot;ח]]<br /> #[[ירחמיאל אלפרוביץ]] - [[ז' אדר]] [[תרפ&quot;ח]]<br /> #[[יהודה לייב פוזנר]] - [[י&quot;א ניסן]] [[תרפ&quot;ח]]<br /> #[[אברהם יצחק רוזנפלד]] - [[תרפ&quot;ט]]<br /> #[[ישראל גורדון]] - [[תר&quot;צ]]<br /> #[[עזריאל חייקין]] - [[י' סיוון]] [[תר&quot;צ]]<br /> #[[מרדכי דובינסקי]], [[תרצ&quot;א]]{{הערה|במקור כתוב שנולד '''בסביבות''' שנת [[תרצ&quot;א]] מי שיודע את התאריך המדויק או לפחות את השנה שיעדכן}}<br /> #[[יעקב יהושע לאופר]] - [[י&quot;ב טבת]] [[תרצ&quot;א]]<br /> #[[דוד שוחט]] - [[תרצ&quot;ב]]<br /> #[[ירמיהו ברנובר]] – [[תרצ&quot;ב]]<br /> #[[מרדכי גורודצקי]] - [[כ' מנחם אב]] [[תרצ&quot;ב]]<br /> #[[אברהם קארף]] - [[תרצ&quot;ג]]<br /> #[[שרגא פייבל רימלר]] - [[תרצ&quot;ג]]<br /> #[[שלום דובער שם טוב]] - [[תרצ&quot;ג]]<br /> #[[אלתר בן ציון מצגר]] - [[תרצ&quot;ג]]<br /> #[[יוסף חיים רוזנפלד]] - [[תרצ&quot;ג]]<br /> #[[דוד אברהם לסלבוים]] - [[תרצ&quot;ד]]<br /> #[[משה לזר]] - [[תרצ&quot;ד]]<br /> #[[חיים דובער זלצמן]] - [[תרצ&quot;ד]]<br /> #[[שרגא הרצוג]] - [[תרצ&quot;ד]]<br /> #[[חיים יהודה קרינסקי]] - [[ט&quot;ו כסלו]] [[תרצ&quot;ד]]<br /> #[[משה הרסון]] - [[כ' אייר]] [[תרצ&quot;ד]]<br /> #[[יעקב מינסקי]] - [[ב' אלול]] [[תרצ&quot;ד]]<br /> #[[שלום דובער בוטמן]] - [[י&quot;ב אלול]] [[תרצ&quot;ד]]<br /> #[[יעקב שנור]] - [[ט&quot;ו סיון]] [[תרצ&quot;ה]]<br /> #[[משה אהרון קזיניץ]] - [[י&quot;א תשרי]] [[תרצ&quot;ה]]<br /> #[[אליהו פרץ זילברשטרום]] - [[א' סיוון]] [[תרצ&quot;ה]]<br /> #[[יהושע משה יוסף הלפרין]] - [[י&quot;ח חשוון]] [[תרצ&quot;ה]]<br /> #[[אלעזר גורליק]] - [[כ&quot;ג כסלו]] [[תרצ&quot;ה]]<br /> #[[אברהם אזדבא]] - [[ב' סיוון]] [[תרצ&quot;ה]]<br /> #[[אלכסנדר סנדר ליברוב]] - [[תרצ&quot;ה]]<br /> #[[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] - [[תרצ&quot;ב]] - [[תרצ&quot;ו]]<br /> #[[פרץ פייגינסון]] - [[תרצ&quot;ו]]<br /> #[[מרדכי גולדברג]] - [[ד' תשרי]] [[תרצ&quot;ו]]<br /> #[[טוביה בלוי]] - [[ט&quot;ז אייר]] [[תרצ&quot;ו]]<br /> #[[יונה סלפושניק]] - [[תרצ&quot;ו]]<br /> #[[שלום דובער פוטרפס]] - [[תרצ&quot;ו]]<br /> #[[שרגא פייביש ווגל]] - [[תרצ&quot;ו]]<br /> #[[מאיר הרליג]] - [[ו' אלול]] [[תרצ&quot;ו]]<br /> #[[משה קרסיינסקי]] - [[י&quot;ט סיוון]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[אבא דוד גורביץ]] - [[כ&quot;ח כסלו]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[שלום דובער מוצ'קין]] - [[ז' שבט]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[בנימין מלכובסקי]] - [[כ&quot;ה שבט]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[שמעון אליטוב]] - [[י&quot;ד אדר]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[משה פלר]] - [[ט&quot;ו ניסן]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[שלום בער גנזבורג]] - [[י&quot;א תמוז]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[שמואל יהודה ויינפלד]] - [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[משה שיינר]] - [[כ&quot;ד תמוז]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[משה בוגומילסקי]] - [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[אברהם יצחק שמטוב]] - [[כ&quot;ב מנחם אב]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> #[[יצחק ידגר]] - [[כ&quot;ב תשרי]] [[תרח&quot;צ]]<br /> #[[אברהם מיכאל הלפרין]] - [[ג' חשוון]] [[תרח&quot;צ]]<br /> #[[אברהם יצחק ששונקין]] - [[ב' טבת]] [[תרח&quot;צ]]<br /> #[[יצחק מאיר הרץ]] - [[ד' אייר]] [[תרצ&quot;ח]]<br /> #[[נתן קנלסקי]] - [[כ&quot;ח טבת]] [[תרח&quot;צ]]<br /> #[[רפאל צבי הרטמן]] - ט&quot;ז סיוון תרח&quot;צ<br /> #[[אברהם חיים אליהו לנדא]] - [[כ&quot;ו תמוז]] [[תרח&quot;צ]]<br /> #[[זיסל פיקרסקי]] - [[כ&quot;ט כסלו]] [[תרצ&quot;ט]]<br /> #[[מרדכי למברג]] - [[תרצ&quot;ט]]<br /> #[[הלל זלצמן]] - [[תרצ&quot;ט]]<br /> #[[משיח חודיידטוב]] - [[י&quot;ג טבת]] [[תרצ&quot;ט]]<br /> #[[שמואל פסח בוגומילסקי]] - [[תרצ&quot;ט]]<br /> #[[יוסף ברוך שפילמאן]] - [[כ&quot;א שבט]] [[תרצ&quot;ט]]<br /> #[[מיכה שטיינמץ]] - [[תרצ&quot;ט]]<br /> #[[שמואל לו]] - כ&quot;א אדר א' [[ת&quot;ש]]<br /> #[[נחום קפלן]] - [[א' סיון]] [[ת&quot;ש]]<br /> #[[ברוך שלמה אליהו קונין]] - [[י&quot;ד אלול]] [[ת&quot;ש]]<br /> #[[ישראל שם טוב]] - [[ת&quot;ש]]<br /> #[[שלום דובער קיבמן]] - [[ט&quot;ז אייר]] [[תש&quot;א]]<br /> #[[גדליהו אקסלרוד]] - [[ד' אלול]] [[תש&quot;א]]<br /> #[[יעקב צירקוס]] - [[תש&quot;א]]<br /> #[[מנחם נחום שטרנברג]] - [[תש&quot;א]]<br /> #[[שמריהו רויטבלאט]] - [[תש&quot;א]]{{הערה|במקור כתוב שנולד '''בסביבות''' שנת [[תש&quot;א]] מי שיודע את התאריך המדויק או לפחות את השנה שיעדכן}}<br /> #[[יוסף הרטמן]] - [[כ&quot;ח תשרי תש&quot;ב]]<br /> #[[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[ד' אדר]] [[תש&quot;ב]]<br /> #[[בנימין מזרחי]] - [[א' ניסן]] [[תש&quot;ב]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=492157 2021-08-31T00:06:36Z

<p>24.89.147.50: /* ספריו */תיקון</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] השישי מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]<br /> |מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ניו יורק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> '''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר]] הריי&quot;צ''' ([[י&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;מ]] - [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]) (בעגת חסידי חב&quot;ד '''אדמו&quot;ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא האדמו&quot;ר השישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], בנו של ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]] (האדמו&quot;ר הרש&quot;ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] &quot;מונטיפיורי&quot; ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> ===לידתו===<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ב[[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] להוריו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]], נישאו ב[[י&quot;א אלול]] [[תרל&quot;ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר&quot;מ]], כשסבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על חלומה. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ואבי סבו [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> כדי שמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה]] תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בתמוז]] בשנת [[תר&quot;מ]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וסבו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אמר לו: &quot;מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה&quot;. הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש&quot;י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר &quot;כשתגדל תהיה רבי&quot; וברשימותיו של הריי&quot;צ הושמטה המילה &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> במהלך הברית היה הסבא [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת&quot;ש]] עמ' 14}}.<br /> <br /> ===ילדותו וחינוכו===<br /> את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת [[תרמ&quot;ד]] הוכנס [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ה[[א&quot;ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב&quot;ד]]. בשנת [[תרמ&quot;ה]] הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת [[תרמ&quot;ו]] החל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ&quot;ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של &quot;רבי&quot;, והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.<br /> <br /> שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ&quot;ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]].<br /> <br /> אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על &quot;המלמדים&quot; שלו.את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]]. בצעירותו היה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חוזר משניות בע&quot;פ בעידודו של אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], את המשניות שהיה יודע בע&quot;פ היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין מייטין]] 'הבוחן', עד לשנת [[תרנ&quot;א]] היה בקי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]]. באחת הפעמים התלונן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ&quot;ב]] התחיל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכתיבת יומן.<br /> <br /> ===בר מצווה===<br /> <br /> בי' תמוז [[תרנ&quot;א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מה עליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי&quot;א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו&quot;ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש&quot;י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.<br /> <br /> חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י&quot;א אייר]] [[תרנ&quot;ג]] חזר אביו [[מאמר]] &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;, לקראת הבר מצווה למד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.<br /> <br /> ===צעירותו===<br /> לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ&quot;ו]] וב[[תרנ&quot;ח]].<br /> <br /> החל משנת [[תרנ&quot;ה]] עד שנת [[תר&quot;ס]], היו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית רבקה]]. במשך טיולים אלו היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מלמד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.<br /> <br /> ===מסעות הרבי הריי&quot;צ בילדותו===<br /> ====[[מסע יאלטא]]====<br /> {{ערך מורחב|מסע יאלטא}}<br /> בחודש [[אלול]] [[תרמ&quot;ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר &quot;יאלטה&quot; שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ&quot;ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל&quot;ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.<br /> <br /> ====המסע למוזניקס (תרנ&quot;א)====<br /> בקיץ של שנת [[תרנ&quot;א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ&quot;אזינקעס&quot; הסמוך ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ====הנסיעה לאליווקא====<br /> בשנת [[תרנ&quot;ה]] יצאו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[י&quot;א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]].<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> ===קישורי התנאים===<br /> [[קובץ:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצעירותו]]<br /> לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק נדוניה גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה&quot;ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו [[הריי&quot;צ]] יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו&quot;ר [הרש&quot;ב] נ&quot;ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ&quot;ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו&quot;ר [הרש&quot;ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.<br /> ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו&quot;ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע&quot;ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.<br /> ([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר&quot;פ-תרפ&quot;ז ע' 172])}}.<br /> <br /> התנאים בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ&quot;ח בסיון [[תרנ&quot;ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז&quot;א]], במהלך אותם ימים הרז&quot;א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י&quot;א תמוז]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם דודו הרז&quot;א בחזרה ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]}}.<br /> <br /> ===בין קישורי התנאים לחתונה===<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז אב]] [[תרנ&quot;ו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ&quot;ה אב]]{{הערה|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שיחת [[כ&quot;ה שבט]] [[תרצ&quot;ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י&quot;ג), סעיף י&quot;א.}}.<br /> <br /> בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכין את בנו לקראת החתונה.<br /> <br /> ===החתונה===<br /> ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבנו: &quot;וחזקת והיית לאיש&quot;. הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז]], הודיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> ביום שלישי [[י&quot;ז אלול]] בחר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==מנהל תומכי תמימים==<br /> מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו הודיע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ&quot;ח]], מונה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למנהלה בפועל.<br /> <br /> בעת כהונת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כמנהל ישיבת תומכי תמימים היה כמה וכמה פעמים שבהם נאסר או שהישיבה נסגרה.<br /> <br /> ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס&quot;ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד באייר]] [[תרס&quot;ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> במשך השנים היה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט.<br /> <br /> ==פעולותיו למען יהודי רוסיה==<br /> באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ד]] - [[תרס&quot;ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] עזר לאביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בלעזור ליהודים שנלחמו בצבא ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]].<br /> <br /> אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החל לנסות לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר&quot;ע]] ובשנת [[תרע&quot;ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> ביום [[ב' ניסן תר&quot;פ]], הסתלק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהיה אביו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב&quot;ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב&quot;ד ביום ההסתלקות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: &quot;תדבר [[דא&quot;ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה&quot;ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת&quot;. את הפתק הראה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.<br /> <br /> חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא&quot;ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא&quot;ח]] [[ד&quot;ה]] &quot;ראשית גויים [[עמלק]]&quot;}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.<br /> <br /> בשנת האבילות נהג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.<br /> <br /> אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר&quot;פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תרפ&quot;א]]: &quot;מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה&quot;.}}.<br /> <br /> ==מאסריו==<br /> ===המאסר הראשון===<br /> כשהיה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בגיל אחת עשרה, ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[תרנ&quot;א]], הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה&quot;ת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק א' עמ' 109.}}.<br /> <br /> [[קובץ:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ&quot;ט.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ&quot;ט]]<br /> ===המאסר השני===<br /> ביום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תרס&quot;ב]], אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום שני [[י&quot;ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.<br /> <br /> למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר להם כי הוא &quot;אזרח נכבד לדורותיו&quot;{{הערה|תואר זה קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בגלל אבי-סבו [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי &quot;שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים&quot;. למחרת בבוקר התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השלישי{{הערה|ראו שבועון בית משיח גליון י' טבת תשפ&quot;א עמוד 36: '''נשיא בישראל בתא הכלא'''.}}===<br /> ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס&quot;ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובידו הזמנה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון &quot;לרגל עניין נחוץ ואחראי&quot;. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: &quot;העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!&quot;. בשעה הנקובה התייצב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.<br /> <br /> בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.<br /> <br /> בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ את החלטת ועדת החקירה: &quot;לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו&quot;.<br /> <br /> על טופס ההחלטה התבקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: &quot;אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קם, אמר: &quot;לילה טוב&quot; והלך.<br /> <br /> ===המאסר הרביעי===<br /> בחודש טבת תר&quot;ע הלשין יהודי בשם ק{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מאסרו זה.}}. על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: &quot;מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא&quot;.<br /> <br /> ===המאסר החמישי===<br /> ב[[חודש שבט]] [[תרע&quot;ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.<br /> <br /> ===המאסר השישי===<br /> [[קובץ:בית הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]<br /> בקיץ שנת תר&quot;פ, בעת תפילת שחרית, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.<br /> <br /> כשהגיע ל&quot;חצר-מוות&quot;, הוכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי &quot;ועד מבקרי הדתות&quot;, ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ השיב להם ב[[אידיש]]: &quot;כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו&quot;{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא אומר: &quot;'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים&quot;. על כך השיב לו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.}}<br /> <br /> לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.<br /> <br /> שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביתו.<br /> <br /> ===המאסר השביעי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ]]}}<br /> [[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ====רקע====<br /> בתחילת שנת [[תרפ&quot;ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב&quot;ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ&quot;ג באייר]] בשנת תרפ&quot;ד, עזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.<br /> <br /> ====המאסר====<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.{{ש}}תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[ט&quot;ו בסיון]] [[תרפ&quot;ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: &quot;בתוך 24 שעות תומת בירייה!&quot;. בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד&quot;ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו&quot;ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] תרפ&quot;ז שוחרר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.<br /> <br /> [[חסיד]]י חב&quot;ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ&quot;ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י&quot;ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י&quot;ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.<br /> <br /> הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י&quot;ב בתמוז]] [[תרפ&quot;ז]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ&quot;ד בתשרי]] שנת [[תרפ&quot;ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].<br /> <br /> ==עסקנותו בפולין==<br /> [[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]<br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&amp;search=רוסיא אגרות קודש של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כרך י&quot;ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד&quot;ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.<br /> <br /> הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב]]נים-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.<br /> <br /> מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br /> <br /> ==מסעותיו==<br /> ===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===<br /> מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב&quot;ד בורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לורשה ביום [[כ&quot;ח בשבט]] [[תרפ&quot;ח]] ושהה בפולין וב[[ליטא]] במשך שבועיים.<br /> <br /> ===ביקורו בארץ בישראל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש]]}}<br /> <br /> ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ&quot;ט]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ&quot;ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב&quot;א, הנני חושב במשך כשני שבועות&quot;.}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.<br /> <br /> אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ&quot;ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל&quot;שער יעקב&quot; (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש&quot;ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש&quot;ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל&quot;שער אברהם&quot; ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם בקהילת חב&quot;ד שבחברון.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקר גם בערים: [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ז במנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=<br /> |תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד&quot;ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.<br /> }}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב&quot;ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ&quot;ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;st=&amp;pgnum=244 מכתב מתאריך כ&quot;ח [[סיוון]] תר&quot;ץ]}}<br /> <br /> ===המסע לארצות הברית===<br /> [[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת ביקורו בבולטימור, תר&quot;צ]]<br /> [[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביקורו בפילדלפיה, תר&quot;צ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)]]}}<br /> לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י&quot;ב אלול]] [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> הרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח&quot;י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה&quot;ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב&quot;ד ב[[פולין]].<br /> <br /> ב[[ראש השנה]] של שנת [[תר&quot;צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> במהלך החודש נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארצות הברית]]. באותה התוועדות קבעו אנ&quot;ש את השתתפותם בפעילות אגו&quot;ח כל אחד במקומו.<br /> <br /> ב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, וב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג כסלו]] נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.<br /> <br /> עוד באותו יום, חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י&quot;ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וב[[כ&quot;ב כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ב טבת]] סיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד טבת]], יום הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.<br /> <br /> ביום שני [[כ&quot;ז טבת]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].<br /> <br /> באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ&quot;ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י&quot;ב אדר כבר חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשיקגו.<br /> <br /> הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, וב[[י&quot;ט סיון]] [[תר&quot;צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[ג' תמוז]].<br /> <br /> בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.<br /> <br /> הביקור הסתיים ב[[כ&quot;א תמוז]] [[תר&quot;צ]], אז חזר הרבי ל[[פולין]].<br /> <br /> ===במלחמת העולם השנייה===<br /> {{ערך מורחב|הצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח &quot;האדמו&quot;ר מליובאוויטש בריא ושלם&quot; (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת&quot;ש]]]]<br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] עבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ&quot;ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]]. בשנת [[תרצ&quot;ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוא עזב את אטווצק וחזר לורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש&quot;כבוד-קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בריא ושלם&quot;{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61242 האדמו&quot;ר בורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}<br /> <br /> ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת&quot;ש]] - הוברח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ&quot;ד אדר ת&quot;ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).<br /> <br /> ביום שעזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב&quot;ד שבכל אירופה:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]]<br /> |תוכן=אל ידידינו אנ&quot;ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט&quot;א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ&quot;ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה&quot;י ובזכות הוד כ&quot;ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.<br /> }}<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ה אדר ת&quot;ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית &quot;דרטינגהלם&quot; ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==ארצות הברית==<br /> [[קובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מגיע לארה&quot;ב, ת&quot;ש]]<br /> ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת&quot;ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באוניה &quot;דרטינגהלם&quot;, יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה{{הערה|הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: '''מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחופי ארצות הברית''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1849 עמוד 48. [https://anash.org/tes-adar-chabad-arrives-in-america/ סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו] (אנגלית) {{אנש}}}}.<br /> <br /> ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל &quot;שלום עליכם&quot; בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך &quot;ברכת שהחיינו&quot;. בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.<br /> <br /> בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ&quot;ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת &quot;עונג שבת&quot; תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך &quot;ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש&quot; באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ&quot;ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.<br /> <br /> המסר הראשון של הרבי עם בואו{{הערה|1=עליו חזר הרבי פעמים רבות, להרחבה, ראו '''[https://anash.org/new-book-will-give-fresh-perspective-on-americanism/ אמריקה איז נישט אנדערש]''' לקט שיחות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעריכת הרב [[נחמן וילהלם]], ניו יורק אדר תשפ&quot;א.}}, היה ש&quot;אמריקה אינה שונה&quot;{{הערה|1=בשפת המקור: &quot;אמריקה איז נישט אנדערש&quot;. ראו גם: [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647367/ מה היה המסר הראשון של הרבי הריי&quot;צ כשהגיע לארצות הברית?]''' {{וידפו}}}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ב באב]] [[ת&quot;ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י&quot;ט אלול ת&quot;ש|י&quot;ט אלול]], נכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לגור בבניין. ביום [[כ&quot;א אלול ת&quot;ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].<br /> <br /> [[קובץ:סלון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.]]<br /> ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש&quot;א]] הקים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה &quot;לעורר את חסידי חב&quot;ד שבארץ ישראל שיסדרו [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ג בתשרי]] [[תש&quot;ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] תש&quot;ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש&quot;ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.<br /> <br /> בעשר השנים בהם חי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]. ביום [[כ&quot;א באייר]] [[תש&quot;ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב&quot;ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב&quot;ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ&quot;ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.<br /> <br /> בהתוועדויותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע&quot;פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}.<br /> <br /> ===קבלת האזרחות===<br /> [[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש&quot;ט]]]]<br /> ביום חמישי [[ט&quot;ז באדר]] שנת [[תש&quot;ט]] הגיעה לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: &quot;ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו&quot;ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך&quot;.}}.<br /> <br /> המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא לבוש ב[[בגד]]י משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]''' {{וידאו}}{{COL}}}}.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר&quot;צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט]] [[תש&quot;י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]]. למחרת, ביום ראשון י&quot;א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בשנת [[תשי&quot;ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב&quot;ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בתו, הרבנית [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> * בתו, הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].<br /> * בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי&quot;ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי&quot;ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{ערך מורחב|ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|סדרת המאמרים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ&quot;רשימות&quot; וחלק בסגנון סיפורי כגון &quot;ספר הזכרונות&quot; ועוד.<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]].<br /> *[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]].<br /> *[[ספר הזכרונות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר הזכרונות]].<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]].<br /> *קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] עם ה[[משכילים]].<br /> *קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].<br /> *[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].<br /> *[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על ידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-4 כרכים.<br /> *[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].<br /> *[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]].<br /> *[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל&quot;קונטרס תורת החסידות&quot;{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.<br /> *'''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים אהל יוסף יצחק]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[האוהל]]<br /> *[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].<br /> *'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''[[הנסיך השישי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]], [[תשנ&quot;ז]].<br /> *יוזמת השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק א.<br /> *'''[[אלבום במסתרים]]''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''חזיונות שמים''', ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, שבועון בית משיח ב' ניסן תש&quot;פ עמוד 38<br /> *'''כשהרבי מחייך''', שבועון בית משיח ט' שבט תשפ&quot;א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===תולדות חיים===<br /> ;ילדות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55573 &quot;[[נשמה]] ירדה בליובאוויטש&quot;]''' - סיפור לידתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}}<br /> ;נישואין<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{אינפו}}<br /> ;המאסר והגאולה ([[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]])<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא&quot;ח]].<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[&quot;בית חב&quot;ד&quot;]].<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב&quot;ד בישראל]].<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;.<br /> ;בתקופת ה[[שואה]]<br /> *[[זלמן רודרמן]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1855 מאמציו להצלת אדמו&quot;רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}<br /> ;הביקור בארץ הקודש<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3312 &quot;קול ישראל&quot; מדווח על ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].<br /> *אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].<br /> ;הסתלקות<br /> *'''[https://col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי&quot;צ]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *הלל זלצמן, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66504 זכרונות מיו&quot;ד שבט תש&quot;י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', שבועון בית משיח, מתוך הספר &quot;אִסְתַּלַּק יְקָרָא&quot;, ט שבט התשע&quot;ג (20.01.2013)<br /> <br /> ===שונות===<br /> ;ספריו<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&amp;pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ&quot;ח] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ&quot;ט]] וכן תרצ&quot;ב-תרצ&quot;ג,<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ז, תרפ&quot;ח-תרצ&quot;א, תש&quot;ו-ה'שי&quot;ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב&quot;ד<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב&quot;ד.<br /> *אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ&quot;ח-תרצ&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&amp;pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ&quot;ג-תרצ&quot;ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ&quot;ז-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&amp;pgnum=1 כרך ה'] - (ת&quot;ש-תש&quot;א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&amp;pgnum=1 כרך ו'] - (תש&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;pgnum=1 כרך ז'] - (תש&quot;ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&amp;pgnum=1 כרך ח'] - (תש&quot;ד-תש&quot;ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;pgnum=1 כרך ט'] - (תש&quot;ו-תש&quot;ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&amp;pgnum=1 כרך י'] - (תש&quot;ט-תש&quot;י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;pgnum=1 כרך י&quot;א] - (מילואים, תר&quot;ס-תרצ&quot;ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ב] - (מילואים, ת&quot;ש-תש&quot;י ומפתח לכרכים א'-י&quot;ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ג] - (מילואים, תרס&quot;א-תש&quot;י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&amp;pgnum=1 כרך י&quot;ד] - (מילואים)<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[https://www.rebbedrive.com/freirdiker-rebbe גלריית תמונות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ] - {{רבי דרייב}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14165 גלריית תמונות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ] - {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי&quot;צ] {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_כק_אדמור_הרייצ_נע_צרור_תמונות_76361.html גלריית תמונות] {{col}}<br /> <br /> ;עיתונות:<br /> *'''[https://col.org.il/news/131961 כשעיתון הארץ פירסם ראיון עם אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ • היסטורי]''' {{COL}}<br /> <br /> ;סיפורים<br /> *נתן אברהם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66535 כשהרבי הריי&quot;צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> <br /> ;לדמותו<br /> *[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/הרבי-הרייצ-סיפורה-של-רוח-שלא-נכנעה/ מדוע בעיני הרבי הריי&quot;צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br /> <br /> }}<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הריי&quot;צ}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[ב' בניסן]] [[תר&quot;פ]] - [[י' בשבט]] [[תש&quot;י]]|הבא=[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|8]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ש]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=492156 2021-08-31T00:02:06Z

<p>24.89.147.50: /* קונטרס ימי דברי החוזרים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> '''תורתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' מיוחדת בכך שלצד [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספרי השיחות]], ו[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספרי המאמרים]] וה[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] נכתב גם סיפורים ופתגמים.<br /> <br /> ==סדרות השיחות והמאמרים==<br /> ===ספר המאמרים===<br /> {{ערך מורחב|ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)}}<br /> ספר המאמרים כולל בתוכו את המאמרים שנאמרו על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], החל מקבלת נשיאותו בשנת [[תרפ&quot;א]] עד ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] בשנת [[תש&quot;י]], וכולל 23 ספרים, ספר המאמרים של שנת [[תרפ&quot;ח]] כולל בתוכו גם את השיחות והמכתבים שנאמרו באותה שנה. חלק נרחב מהספרים נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]. בשנת [[תש&quot;ו]] לרגל יום הולדתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הודפס ספר המאמרים אידיש ובו 53 מאמרים שנאמרו בין השנים [[תש&quot;א]] - [[תש&quot;ה]] ופורסמו בעיתון [[הקריאה והקדושה]] ב[[אידיש]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] יצאו ספרי המאמרים - קונטרסים, הכוללים בתוכם את המאמרים שהודפסו בקונטרסים החל משנת [[תרפ&quot;ח]], הספר הוגה על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> ===ספר השיחות===<br /> {{ערך מורחב|ספר השיחות}}<br /> ספר השיחות כולל בתוכו שיחות משנת [[תר&quot;פ]] עד שנת [[תש&quot;י]], בסדרה עשר חלקים, שרובם נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], חלק מהסדרה נערכה על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> ==רשימות וסיפורים==<br /> ===ליקוטי דיבורים===<br /> {{ערך מורחב|ליקוטי דיבורים}}<br /> הספר ליקוטי דיבורים כולל חמישה חלקים, שבהם מובא שיחות ורעיונות ב[[עבודת ה']], וסיפורי חסידים, הספר יצא לראשונה בשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> ===רשימת המאסר===<br /> {{ערך מורחב|רשימת המאסר}}<br /> רשימת המאסר כוללת את סיפור המאסר שנכתב ב[[ט&quot;ו תמוז]] [[תרפ&quot;ח]], הרשימה הוצאה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשי&quot;ב]].<br /> <br /> ===רשימת תרכ&quot;ו===<br /> בשנת [[תש&quot;ה]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החל לעסוק בהדפסת ספריו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כאשר הגיע ל&quot;ספר תרכ&quot;ו&quot; שהוא הספר הראשון ב[[תורת שמואל]]{{הערה|בפועל הספר הודפס רק בשנת [[תשי&quot;א]] על-ידי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]}} רצה לכתוב שם בתור הקדמה את מהלך העניינים שהובילו לנשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בשנת [[תרכ&quot;ו]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. כחלק מההקדמה רצה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להוסיף רשימות שרשם עוד הרבה שנים קודם לכן במהלך שהותו ב[[ריגא]] או ב[[ורשה]].<br /> <br /> הרשימה נקראת בשם &quot;רשימת תרכ&quot;ו&quot; אך היא מקיפה גם שנים מסויימות קודם לשנה הזו ועוסקת גם בזמן נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. בפועל הרשימה לא יצאה-לאור ובשנת [[תשס&quot;ח]] לערך הכין ר' [[יהושע מונדשיין]] את הרשימה לדפוס, והיא פורסמה באתר [[שטורעם. נט]].<br /> <br /> ===מילי דחוכמתא===<br /> הרשימה של מילי דחוכמתא כוללת כ-60 פתגמים שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ אסף לעצמו, הרשימה הודפסה על ידי קובץ [[אהלי ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ&quot;ג]].<br /> <br /> ===קונטרס ימי דברי החוזרים===<br /> {{ערך מורחב|קונטרס דברי ימי החוזרים}}<br /> קונטרס '''דברי ימי ה[[חוזר|חוזרים]], [[הנחה|המניחים]], המעתיקים, ה[[משפיע|משפיעים]] והמדריכים''' נכתב בקיץ [[תרצ&quot;ט]] על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאחד מחתניו. נראה שהייתה כוונה לשלוח עוד מכתבים, כיוון שהמכתב מדבר על החוזרים בלבד. המכתב כולל ל&quot;ד פרקים, והוא עוסק בחוזרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> הקונטרס נמצא בשנת [[תשס&quot;ו]] והודפס על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].<br /> <br /> ===דרושי חתונה===<br /> {{ערך מורחב|דרושי חתונה (קונטרס)}}<br /> דרושי חתונה הינו קונטרס שיצא לרגל [[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בשנת [[תרפ&quot;ט]] ובו כל המאמרים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על [[חתונה]].<br /> <br /> ===התייסדות אגודת ישראל===<br /> {{ערך מורחב|התייסדות אגודת ישראל (חיבור)}}<br /> החוברת התייסדות אגודת ישראל, כולל כ&quot;ג פרקים שנכתבו בשנת [[תרפ&quot;ד]], שבהם כתוב את תהליך הקמת [[אגודת ישראל]], ופרישת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מהאגודה.<br /> <br /> ===מורה שיעור===<br /> {{ערך מורחב|מורה שיעור}}<br /> '''מורה שיעור''' הוא קונטרס המהווה חלוקה של ספר התניא למקטעי לימוד יומיים, מתוך מטרה לסיים אותו תוך תקופת זמן קצובה, כחלק מה[[שיעורים יומיים|שיעורים היומיים]]. המורה שיעור נדפס בשנת [[תש&quot;ג]] על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===מנורת החסידות===<br /> {{ערך מורחב|מנורת החסידות}}<br /> מנורת החסידות, הוא שרטוט של מנורה שעליה מופיע שמות רבותינו נשיאנו וציוני דרך להם, המנורה צוירה בשנת [[תר&quot;פ]] על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===ספר הזכרונות===<br /> {{ערך מורחב|ספר הזכרונות}}<br /> '''ספר הזכרונות''' כולל את זכרונות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כפי ששמע מסבתו [[הרבנית רבקה]], ומדודו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|הרז&quot;א]], על ימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב&quot;ד]].הוא נערך ותורגם לשפת האידיש על ידי הסופר והעיתונאי [[דוד לייב מקלר]] בשנת [[תש&quot;ב]].<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==מכתבים==<br /> ===אגרות קודש===<br /> {{ערך מורחב|אגרות קודש}}<br /> הסדרה אגרות קודש כוללת, 16-17 ספרים שבהם מכתבים רבים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===המכתב הארוך===<br /> {{ערך מורחב|המכתב הארוך}}<br /> '''המכתב הארוך''' (ב[[אידיש]]: '''דער לאַנגער בריוו''') הוא כינוי למכתב שכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבתו [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בשנת [[תרצ&quot;ה]], בו מסופר בעיקר על מסעו של רבי [[מרדכי הצדיק]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]], לקרב את חבריו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], שלימים היה מרבותיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ורבי [[חיים הפרוש]], שלימים קירב את רבי [[אברהם מקאליסק]] לחסידות, לרבו ול[[תורת החסידות]].<br /> <br /> ==ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתו==<br /> *'''[[התמים]]''' - התמים הינו עיתון שיצא על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות]] בין השנים [[תרצ&quot;ה]] - [[תרצ&quot;ח]], העיתון יצא בהדרכתו ובעריכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *'''[[הקריאה והקדושה]]''' - הקריאה והקדושה הינו עיתון שיצא בין השנים תש&quot;א - תש&quot;ה, בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובהשתתפותו.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8_-_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=490166 2021-08-15T22:30:56Z

<p>24.89.147.50: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:514673.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה אליצור - אקסלרוד]]<br /> הרב '''יהודה אריה ליב אליצור - אקסלרוד''' ([[י&quot;ד בניסן]] [[תרפ&quot;ט]] - [[י&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ו]]) היה בנו של הרב [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[י&quot;ד ניסן]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר [[קלימוביץ]] שב[[רוסיה]] הסובייטית לאביו החסיד הרב [[משה אקסלרוד]].<br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]], בהיותו בן שבע, עלה אריה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב&quot;תלמוד תורה&quot; ברמת גן וב[[בני ברק]], ולאחר מכן בישיבת &quot;תפארת ציון&quot; בבני ברק וב[[תומכי תמימים תל אביב]]. בתום לימודיו, בתחילת חודש [[סיוון]] [[תשי&quot;א]], התגייס ל[[צה&quot;ל]] ושירת כסמל דת בחטיבת &quot;גבעתי&quot;. <br /> <br /> החזיק בידו כתבי יד ו'[[ביכלאך]]' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת [[תשכ&quot;ח]] עם נסיעת אחיינו ר' [[דוד נחשון]] לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ&quot;ח [[הרבי]] התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו &quot;מן המיצר אל המרחב..&quot;.<br /> <br /> לאחר שחרורו מ[[צה&quot;ל]], בשנת [[תשי&quot;ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו ב[[בני ברק]] ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב אריה בלימודי קודש ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ&quot;ב]] חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש&quot;קי פיקוח [[כשרות]]. בשנת [[תשכ&quot;ח]] נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה&quot;ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] עבר הרב אריה קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה&quot;ליים בתחום ה[[מזון]] המסופק לצה&quot;ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת ה[[מזון]] והמטבחים בבסיסי צה&quot;ל לקראת חג הפסח. בשנת [[תשל&quot;ו]] מונה הרב אריה לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת [[תש&quot;מ]] הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ&quot;ל בתחום ביקורת כשרות ה[[מזון]] והמטבחים. בשנת [[תנש&quot;א]] קיבל תעודת כשר רב עיר. <br /> <br /> הרב אריה נפטר בגיל 67 ב[[י&quot;ז אלול]] [[תשנ&quot;ו]] ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי &quot;סגולה&quot; ב[[פתח תקווה]].<br /> משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת &quot;ישיבת אורחות חיים&quot; ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[גדליה אקסלרוד]] [[אב&quot;ד]] [[חיפה]].<br /> *גיסו, הרב [[אליהו קוק]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *ביתו, חיה רבקה.<br /> *ביתו, לאה.<br /> *ביתו, עליזה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:אליצור, יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91&diff=312624 2018-06-05T02:47:13Z

<p>24.89.147.50: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים הלל אזימוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אזימוב קורא בתורה לצד בנו הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]]]]<br /> הרב '''חיים הלל אזימוב''' ([[תרע&quot;ג]]-[[כ&quot;ט אייר]] [[תשמ&quot;א]]) היה חסיד חב&quot;ד שפעל בשליחות הרבי ב[[פריז]] שב[[צרפת]], וניהל במשך שלושים שנה את [[תלמוד תורה]] חב&quot;ד המקומי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] בעיריה ראקשיק להוריו מרת האדא רייזל והרב [[צבי הירש אזימוב]] שהיה מהעובדים המפורסמים בין חסידי חב&quot;ד ברוסיה, ובוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> בגיל שנתיים התייתם מאמו, וארבע שנים מאוחר יותר בהיותו בגיל שש שנים בלבד התייתם גם מאביו. סבו ר' [[משה ניסן אזימוב]] לקח אותו תחת חסותו וגדלו בביתו. בשנת [[תרפ&quot;ה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים נעוול|נעוועל]], [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]], [[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]] ו[[תומכי תמימים ראמען|ראמען]]. את מסלול לימודיו בישיבות סיים בשנת [[תרצ&quot;א]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] נפטרה סבתו ותקופה קצרה לאחר מכן גם סבו, והוא אומץ על ידי דודו הרב [[יחיאל יוסף ריבקין]] שגם לימד אותו מקצוע ממנו יכל להתפרנס במשך כל שנות שהותו ב[[רוסיה]] עד הגיעו לפריז. מספר שנים מאוחר יותר [[נישואין|נשא]] את רעייתו רישא{{הערה|נפטרה ב[[א' סיון]] [[תשס&quot;ה]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] הצליח להבריח את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה של חסידי חב&quot;ד]], ובשנת [[תש&quot;ח]] הגיע בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[פריז]] שם החל לעסוק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש.<br /> <br /> התחתן עם הרבנית מרת רישא בת ר' [[שמואל פבזנר]]. <br /> <br /> במשך שלושים שנה ניהל את [[תלמוד תורה]] 'חדר ליובאוויטש' בעיר, והיה מנכבדי קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> היה [[בעל קורא]] דייקן בעל נעימה עריבה, והיה קורא בקביעות בבית הכנסת של אנ&quot;ש.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ט אייר]] [[תשמ&quot;א]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו חיה שרה, אשת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] - רב, פילוסוף, סופר ואינטלקטואל חב&quot;די<br /> *בתו האדע רייזל, אשת הרב [[יהודה לייב רסקין]] - משלוחי הרבי ל[[מרוקו]]<br /> *בנו, הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]] - שליח הרבי ב[[פריז]]<br /> *בנו, הרב משה ניסן אזימוב<br /> *בתו אסתר הדסה, אשת הרב יוסף יצחק מטוסוב<br /> *בתו דבורה, אשת הרב שמואל צבי מרקוביץ<br /> *בתו שטערנא, אשת הרב חיים יצחק שׁאנאוויטשׁ<br /> *נכדו, הרב חיים הלל אזימוב, [[שליח]] [[הרבי]] בצפון קפריסין<br /> <br /> *נכדו, הרב חיים הלל מרקוביץ<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אזימוב, חיים הלל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91&diff=312623 2018-06-05T02:45:53Z

<p>24.89.147.50: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים הלל אזימוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אזימוב קורא בתורה לצד בנו הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]]]]<br /> הרב '''חיים הלל אזימוב''' ([[תרע&quot;ג]]-[[כ&quot;ט אייר]] [[תשמ&quot;א]]) היה חסיד חב&quot;ד שפעל בשליחות הרבי ב[[פריז]] שב[[צרפת]], וניהל במשך שלושים שנה את [[תלמוד תורה]] חב&quot;ד המקומי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] בעיריה ראקשיק להוריו מרת האדא רייזל והרב [[צבי הירש אזימוב]] שהיה מהעובדים המפורסמים בין חסידי חב&quot;ד ברוסיה, ובוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> בגיל שנתיים התייתם מאמו, וארבע שנים מאוחר יותר בהיותו בגיל שש שנים בלבד התייתם גם מאביו. סבו ר' [[משה ניסן אזימוב]] לקח אותו תחת חסותו וגדלו בביתו. בשנת [[תרפ&quot;ה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים נעוול|נעוועל]], [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]], [[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]] ו[[תומכי תמימים ראמען|ראמען]]. את מסלול לימודיו בישיבות סיים בשנת [[תרצ&quot;א]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] נפטרה סבתו ותקופה קצרה לאחר מכן גם סבו, והוא אומץ על ידי דודו הרב [[יחיאל יוסף ריבקין]] שגם לימד אותו מקצוע ממנו יכל להתפרנס במשך כל שנות שהותו ב[[רוסיה]] עד הגיעו לפריז. מספר שנים מאוחר יותר [[נישואין|נשא]] את רעייתו רישא{{הערה|נפטרה ב[[א' סיון]] [[תשס&quot;ה]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] הצליח להבריח את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה של חסידי חב&quot;ד]], ובשנת [[תש&quot;ח]] הגיע בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[פריז]] שם החל לעסוק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש.<br /> <br /> התחתן עם הרבנית מרת רישא בת ר' [[שמואל פבזנר]]. <br /> <br /> במשך שלושים שנה ניהל את [[תלמוד תורה]] 'חדר ליובאוויטש' בעיר, והיה מנכבדי קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> היה [[בעל קורא]] דייקן בעל נעימה עריבה, והיה קורא בקביעות בבית הכנסת של אנ&quot;ש.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ט אייר]] [[תשמ&quot;א]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו חיה שרה, אשת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] - רב, פילוסוף, סופר ואינטלקטואל חב&quot;די<br /> *בתו האדע רייזל, אשת הרב [[יהודה לייב רסקין]] - משלוחי הרבי ל[[מרוקו]]<br /> *בנו, הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]] - שליח הרבי ב[[פריז]]<br /> *בנו, הרב משה ניסן אזימוב<br /> *בתו אסתר הדסה, אשת הרב יוסף יצחק מטוסוב<br /> *בתו דבורה, אשת הרב שמואל צבי מרקוביץ<br /> *בתו שטערנא, אשת הרב חיים יצחק{{הבהרה|מה שם משפחתם}}<br /> <br /> *נכדו, הרב חיים הלל אזימוב, [[שליח]] [[הרבי]] בצפון קפריסין<br /> <br /> *נכדו, הרב חיים הלל מרקוביץ<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אזימוב, חיים הלל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=307750 2018-03-18T18:21:00Z

<p>24.89.147.50: </p> <hr /> <div>[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]<br /> <br /> <br /> ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948) סייע במשך מספר שנים כ[[משב&quot;ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי מה&quot;מ שיל&quot;ו ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטם, האדמו&quot;ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].<br /> <br /> בצעירותו התקרב לחסידות חב&quot;ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשכ&quot;ח]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בתקופת לימודיו בארה&quot;ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ר' חיים ברוך נישא לרעייתו מרת הינדא בשנת [[תש&quot;ל]].<br /> <br /> ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34223}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב&quot;ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן ר' חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..<br /> <br /> בסוף שנות הסמ&quot;ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.<br /> <br /> בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב&quot;ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.<br /> <br /> ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]], במסגרתה הוא אחראי על קומת הכניסה של 770 והזאל הקטן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הצעיר, ר' [[חס&quot;ד הלברשטם]], שימש גם הוא כמשב&quot;ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטם, מכהן כמנכ&quot;ל מפעל הש&quot;ס העולמי.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[מרכז שידורי חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] <br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 &quot;כך חשפנו את גנב הספרים&quot; משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צלמי החצר]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=307748 2018-03-18T18:18:51Z

<p>24.89.147.50: </p> <hr /> <div>[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]<br /> <br /> <br /> ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948) סייע במשך מספר שנים כ[[משב&quot;ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי (שמחלק דולרים כמידי יום ראשון, אפילו שחיים ברוך נועל את הדלת...) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]]. בשנים האחרונות התחיל לנעול את הדלת של הול בו מחלק הרבי שליט&quot;א דולרים , וגם למסור על החיילי בית דוד...<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטם, האדמו&quot;ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].<br /> <br /> בצעירותו התקרב לחסידות חב&quot;ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשכ&quot;ח]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בתקופת לימודיו בארה&quot;ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ר' חיים ברוך נישא לרעייתו מרת הינדא בשנת [[תש&quot;ל]].<br /> <br /> ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34223}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב&quot;ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן ר' חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..<br /> <br /> בסוף שנות הסמ&quot;ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.<br /> <br /> בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב&quot;ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.<br /> <br /> ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]], במסגרתה הוא אחראי על קומת הכניסה של 770 והזאל הקטן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הצעיר, ר' [[חס&quot;ד הלברשטם]], שימש גם הוא כמשב&quot;ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטם, מכהן כמנכ&quot;ל מפעל הש&quot;ס העולמי.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[מרכז שידורי חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] <br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 &quot;כך חשפנו את גנב הספרים&quot; משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צלמי החצר]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=307747 2018-03-18T18:16:13Z

<p>24.89.147.50: </p> <hr /> <div>[[File:חיים_ברוך_2016-11-03_19-29.jpg|thumbnail|חיים ברוך]]<br /> <br /> <br /> ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1948) סייע במשך מספר שנים כ[[משב&quot;ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי (שמחלק דולרים כמידי יום ראשון, אפילו שחיים ברוך נועל את הדלת...) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטם, האדמו&quot;ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].<br /> <br /> בצעירותו התקרב לחסידות חב&quot;ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשכ&quot;ח]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בתקופת לימודיו בארה&quot;ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ר' חיים ברוך נישא לרעייתו מרת הינדא בשנת [[תש&quot;ל]].<br /> <br /> ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34223}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב&quot;ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב&quot;ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן ר' חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בוידאו ובתמונות. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..<br /> <br /> בסוף שנות הסמ&quot;ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.<br /> <br /> בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב&quot;ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.<br /> <br /> ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]], במסגרתה הוא אחראי על קומת הכניסה של 770 והזאל הקטן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו הצעיר, ר' [[חס&quot;ד הלברשטם]], שימש גם הוא כמשב&quot;ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטם, מכהן כמנכ&quot;ל מפעל הש&quot;ס העולמי.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[מרכז שידורי חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] <br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 &quot;כך חשפנו את גנב הספרים&quot; משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:צלמי החצר]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%9F&diff=200436 2015-07-16T20:00:00Z

<p>24.89.147.50: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]<br /> '''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' הוא חסיד חב&quot;ד, רבה של [[קרית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']]<br /> הרב דרוקמן נולד ב[[ז' אלול]] [[תש&quot;ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת&quot;ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - &quot;שער מנדלבוים&quot; המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב&quot;ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב&quot;ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ&quot;ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br /> <br /> בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] נישא לרעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערת שוליים|בנו של הרב [[חיים עזרא ברונשטיין|חיים עזרא 'הסופר']] מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===התמנותו לרב===<br /> הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד&quot;ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ&quot;ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של [[הרבי]], לרב של קהילת חב&quot;ד ב[[קריות]]{{הערת שוליים|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ&quot;ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערת שוליים|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.<br /> <br /> בתחילה כיהן גם כרב של כלל חסידי חב&quot;ד בקריות, אך עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קרית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] ומייסד הקהילה הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שהמינוי ידחוק את מעמדו של הרב דרוקמן כרבם של חסידי חב&quot;ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בין הצדדים הביאו לסיומה הטוב של המחלוקת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל מתנועת [[בני עקיבא]] תעודת הוקרה{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=77419 תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן] ג אלול ה'תשע&quot;ג (09.08.2013) {{אינפו}}}} על עזרתו לסניף הארגון בקרית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו&quot;ת לשאלות שנשלחות אליו בסלולרי על ידי החנויכים, המתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.<br /> <br /> ==איש ארץ ישראל== <br /> הרב דרוקמן פועל רבות בנושא [[ארץ ישראל השלמה]] ומניעת [[החזרת שטחים]] לערבים. הוא חבר ב[[וועד רבני פיקוח נפש]] וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ה[[הלכה]]. כמו כן, אין הדגיש שיש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת &quot;ההסכם האומלל&quot;. הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש&quot;ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש&quot;ילך לעזה&quot;, בכדי &quot;שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]], בעקבות [[תוכנית ההתנתקות]] פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועה וקראו לחיילים ושוטרים, שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל]] גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג&quot;ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו&quot;ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו&quot;ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על &quot;מגמה מסוכנת&quot; של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני &quot;להעמיד את הרב דרוקמן במקומו&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] בטקס &quot;יום השואה והגבורה&quot; נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל &quot;פלשתי-נאצים&quot; באומרו &quot;נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר&quot;. דבריו עוררו זעם תקשורתי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61244 הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב&quot;ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60781 משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב&quot;ד • טור נוקב] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61288 &quot;מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה&quot; ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו בחשוון]] שנת [[תשע&quot;ב]] נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202096&amp;url=article_he&amp;id=64945 הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב&quot;ד אינפו]}}. הרב סירב לשתף פעולה ואמר &quot;אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה&quot;. - הוא אף הוסיף - &quot;כמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&amp;url=article_he&amp;id=64947 &quot;רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר&quot; - דיווח בחב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה. איש עסקים. נשיא חברת Drookman Holdings Inc<br /> *הרב מנחם מענדל דרוקמן - ברוקלין, ניו יורק.<br /> *הרב חיים עזרא דרוקמן - שליח ורב מרכז שווייץ.<br /> *הרב צבי הירש דרוקמן - שליח ורב קהילת סאן-מור בסמיכות ל[[פריז]], [[צרפת]].<br /> *שלומי - רמת גן.<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין.<br /> *הרב [[אברהם יואל לפידות]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב&quot;ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב&quot;ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].<br /> *הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)|מאיר אשכנזי]] (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]) - רבו של [[כפר חב&quot;ד]], בעבר שימש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)]].<br /> *הרב לוי צייטלין - שליח בחיפה.<br /> *הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה. מנהל עסקי טקסטיל. סגן נשיא Cladd SA.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד. מאת: הרב דוד דרוקמן] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=77395 הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77988 ה'תשכ&quot;ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770], יב תשרי התשע&quot;ד (16.09.2013), שבועון בית משיח - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:דרוקמן, דוד מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%9F&diff=200435 2015-07-16T19:56:54Z

<p>24.89.147.50: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]<br /> '''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' הוא חסיד חב&quot;ד, רבה של [[קרית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']]<br /> הרב דרוקמן נולד ב[[ז' אלול]] [[תש&quot;ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת&quot;ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - &quot;שער מנדלבוים&quot; המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב&quot;ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב&quot;ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ&quot;ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br /> <br /> בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] נישא לרעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערת שוליים|בנו של הרב [[חיים עזרא ברונשטיין|חיים עזרא 'הסופר']] מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===התמנותו לרב===<br /> הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד&quot;ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ&quot;ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של [[הרבי]], לרב של קהילת חב&quot;ד ב[[קריות]]{{הערת שוליים|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ&quot;ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערת שוליים|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.<br /> <br /> בתחילה כיהן גם כרב של כלל חסידי חב&quot;ד בקריות, אך עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קרית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] ומייסד הקהילה הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שהמינוי ידחוק את מעמדו של הרב דרוקמן כרבם של חסידי חב&quot;ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בין הצדדים הביאו לסיומה הטוב של המחלוקת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] קיבל מתנועת [[בני עקיבא]] תעודת הוקרה{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=77419 תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן] ג אלול ה'תשע&quot;ג (09.08.2013) {{אינפו}}}} על עזרתו לסניף הארגון בקרית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו&quot;ת לשאלות שנשלחות אליו בסלולרי על ידי החנויכים, המתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.<br /> <br /> ==איש ארץ ישראל== <br /> הרב דרוקמן פועל רבות בנושא [[ארץ ישראל השלמה]] ומניעת [[החזרת שטחים]] לערבים. הוא חבר ב[[וועד רבני פיקוח נפש]] וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ה[[הלכה]]. כמו כן, אין הדגיש שיש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת &quot;ההסכם האומלל&quot;. הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש&quot;ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש&quot;ילך לעזה&quot;, בכדי &quot;שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]], בעקבות [[תוכנית ההתנתקות]] פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועה וקראו לחיילים ושוטרים, שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל]] גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג&quot;ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו&quot;ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו&quot;ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על &quot;מגמה מסוכנת&quot; של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני &quot;להעמיד את הרב דרוקמן במקומו&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] בטקס &quot;יום השואה והגבורה&quot; נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל &quot;פלשתי-נאצים&quot; באומרו &quot;נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר&quot;. דבריו עוררו זעם תקשורתי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61244 הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב&quot;ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60781 משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב&quot;ד • טור נוקב] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61288 &quot;מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה&quot; ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו בחשוון]] שנת [[תשע&quot;ב]] נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202096&amp;url=article_he&amp;id=64945 הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב&quot;ד אינפו]}}. הרב סירב לשתף פעולה ואמר &quot;אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה&quot;. - הוא אף הוסיף - &quot;כמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך&quot;{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&amp;url=article_he&amp;id=64947 &quot;רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר&quot; - דיווח בחב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה. איש עסקים. נשיא חברת Drookman Holdings Inc<br /> *הרב מנחם מענדל דרוקמן - ברוקלין, ניו יורק.<br /> *הרב חיים עזרא דרוקמן - שליח ורב מרכז שווייץ.<br /> *הרב צבי הירש דרוקמן - שליח ורב קהילת סאן-מור בסמיכות ל[[פריז]], [[צרפת]].<br /> *שלמה שאול ליב - רמת גן.<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין.<br /> *הרב [[אברהם יואל לפידות]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב&quot;ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב&quot;ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].<br /> *הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)|מאיר אשכנזי]] (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]) - רבו של [[כפר חב&quot;ד]], בעבר שימש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)]].<br /> *הרב לוי צייטלין - שליח בחיפה.<br /> *הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה. מנהל עסקי טקסטיל. סגן נשיא Cladd SA.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו&quot;רי חב&quot;ד. מאת: הרב דוד דרוקמן] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&amp;id=77395 הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77988 ה'תשכ&quot;ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770], יב תשרי התשע&quot;ד (16.09.2013), שבועון בית משיח - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:דרוקמן, דוד מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=159805 2014-02-28T11:36:02Z

<p>24.89.147.50: /* כ */</p> <hr /> <div>&lt;div id=&quot;stub&quot; style=&quot;background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;&quot;&gt;&lt;CENTER&gt;'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!&lt;br&gt;'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב&quot;ד בישראל'''&lt;/CENTER&gt;&lt;/div&gt;<br /> [[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו צעירי אגודת חב&quot;ד]]<br /> [[תמונה:צאח.gif|left|thumb|400px|הלוגו הישן של [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]]]]<br /> '''בתי חב&quot;ד בישראל''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי הארץ. בית חב&quot;ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. רוב בתי חב&quot;ד בישראל פועלים תחת ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ד]] קיימים מעל שלוש מאות וחמישים סניפים ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> * '''לכתובות ומספרי גישה לבתי חב&quot;ד בישראל, ראו [http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&amp;ssloc1=Israel אלפון בתי חב&quot;ד]''' באתר חב&quot;ד בישראל<br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> ===א===<br /> *'''[[אביטל]]''' - בישוב [[בית חב&quot;ד]] המנוהל על ידי הרב '''[[יצחק ידגר]]''' שהגיע ליישוב בשנת [[תשי&quot;א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב&quot;ד, בית הספר מטעם [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]] ו[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] מסורתית.<br /> <br /> *'''[[אבן יהודה]]''' - בשנת [[תשנ&quot;א]] הגיע לעיר שליח הרבי, הרב '''מנחם נוימן''' ופתח [[בית חב&quot;ד]] במושב אבן יהודה. במהלך השנים הצטרף אליו כמנהל פעילות, הרב '''חנוך קליין'''. כיום יש במושב קהילת חב&quot;ד המונה עשרות משפחות ומקורבים, בית כנסת הפעיל במשך כל ימות השנה, הכנה והדרכה לנערי בר מצווה, שיעורי [[תורה]] ו[[התוועדות|התוועדיות]] באוירה משפחתית, פעילות במסגרת בתי הספר המקומיים ('הדסים' ו'בכר'), בתי תמחוי ואירועים שוטפים במעגל השנה היהודי.<br /> <br /> *'''[[אדרת]]''' - מנהל בית חב&quot;ד: הרב '''מיכאל מויאל''' - הגיע ל[[אדרת]] בשנת [[תשמ&quot;ו]]. [[שליח תורה]] ביישוב: הרב '''ניסים כהן''' - הגיע ליישוב ב[[כסלו]] [[תשס&quot;ח]]. הרב מויאל פועל בנוסף למושב אדרת, בעוד מושבים שנמצאים בעמק האלה אשר ב[[מטה יהודה]]. ביישוב פועל בית חב&quot;ד ובית כנסת. בחודש תמוז [[תשס&quot;ו]] הוכנס [[ספר תורה]] לבית חב&quot;ד בעיר. בחודש [[שבט]] [[תשס&quot;ח]] נערכה הנחת אבן הפינה למקווה מי מנחם באדרת.<br /> <br /> *'''[[אופקים]]''' - מנהל: הרב '''ישראל הרשקוביץ''' - הגיע ל[[אופקים]] בשנת [[תשמ&quot;ה]]. מנהל הפעילות הרב '''מנחם סגל'''. סמנכ&quot;ל המוסדות באופקים: הרב '''אבנר אמיתי'''. מוסדות חב&quot;ד בעיר: רשת גני חב&quot;ד, 'תלמוד תורה חב&quot;ד אופקים', 'בית ספר לבנות חב&quot;ד' וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה'. בית חב&quot;ד מפעיל גם את 'מרכז החסד - בית התבשיל'. ב[[חשוון]] [[תשס&quot;ח]] החלו העבודות לבניית מרכז חב&quot;ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב&quot;ד העולמי-'770'.<br /> <br /> *'''[[אור יהודה]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן]]''' - הגיע לעיר בשנת [[תש&quot;נ]]. בעבר פעל בעיר הרב טוביה בולטון. בעיר פועל מרכז להפצת יהדות, גני ילדים, ישיבה קטנה וגדולה שבראשה עומד הרב השליח שלום בער הנדל. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב&quot;ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח&quot;ת]] - ארגון לאמירת תהילים בשבת מברכים. בעיר ישנם שלוחים לשכונות 'נווה סביון' - הרב שלמה כץ ובשכונת 'נווה רבין' - הרב הנדל.<br /> <br /> *'''[[אור עקיבא]]''' - מנהל: הרב '''אליעזר שמולביץ''' - הגיע ל[[אור עקיבא]] בשנת [[תשמ&quot;ז]]. מנהל פעילות: הרב '''יואל מן'''. בעיר פועלים גני חב&quot;ד, מרכז &quot;ואהבת&quot; המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת בגדים יד שניה, חלוקת סלי מזון בניהול הרב '''משה קרישבסקי'''.<br /> <br /> *'''[[אורנית]]''' - מנהל בית חב&quot;ד: הרב '''ינאם בן ארוש'''. הגיע ל[[אורנית]] בשנת [[תשנ&quot;ב]]. הרב בן-הרוש מכהן בנוסף כרב היישוב. הוא גם רב החטיבה-המרחבית אפרים בצה&quot;ל. ביישוב פועל רשת שיעורים לגברים ונשים.<br /> <br /> *'''[[אזור]]''' - מנהל: הרב '''שמעון ירדני'''. הגיע ל[[אזור]] בשנת [[תשמ&quot;ח]]. ביישוב פועל בית כנסת חב&quot;ד, &quot;כולל ערב&quot; לגברים מידי ערב בו נמסרים שיעורים בגמרא חסידות והלכה הנמסרים על ידי השליח הרב ירדני, בחודש [[שבט]] [[תש&quot;ע]] החל לפעול ביישוב [[טנק מבצעים]] אשר מפעיל כינוסי צבאות ה' ביישוב מידי שבוע. <br /> <br /> [[קובץ:הרב חיים נבו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הטנקיסט הרב חיים נבו (במרכז)]]<br /> *'''[[אחוזת ברק]]''' - מנהל: הרב '''חיים נבו'''. אחוזת ברק הוא יישוב קהילתי הנמצא בעמק יזרעאל, כקילומטר אחד מזרחית לעפולה עילית, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת [[תשנ&quot;ח]]. היישוב קרוי על-שם ברק בן-אבינועם, שר צבאה של דבורה הנביאה, שהביס בעמק יזרעאל את צבא יבין, מלך חצור. כיום מונה היישוב 1,500 תושבים. הרב נבו התחיל לפעול כטנקיסט בשנת [[תשנ&quot;ז]]. ביישוב פועל טנק מבצעים (מספר 11) אשר מפעיל השליח הטנקיסט הרב חיים נבו ובנוסף הטנק מסתובב ברחבי הארץ במשך כל ימות השנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס&quot;ה]] נערכה התוועדות לנשים לכבוד חודש הגאולה בבית משפחת השלוחים. לקראת [[י&quot;א ניסן]] תשס&quot;ה התקיימה התוועדות לנשים במועדון של היישוב [[אחוזת ברק]] לכבוד יום הולדת של הרבי.<br /> <br /> *'''[[אילת]]''' - יו&quot;ר: הרב '''[[יוסף העכט]]'''. מנהל: הרב '''מנחם קליין'''. בעבר ניהל את בית חב&quot;ד הרב '''[[ישראל צבי גליצנשטיין]]'''. הרב העכט הגיע לעיר והחל לכהן כרב בשנת תשל&quot;ט. בעיר פועל בית כנסת חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, בית ספר 'אור אבנר' חב&quot;ד (בהנהלת הרבנית טילה העכט), בית תמחוי וישיבה לבעלי תשובה. בשנת תשס&quot;ה חנך בית חב&quot;ד מבנה חדש גדול מימדים, המאכלס בתוכו את משרדי בית חב&quot;ד, בית כנסת מפואר, ישיבה, ספריה תורנית, חדרי הארחה, אולמות לימוד לכל הגילאים ובעיקר, בית תמחוי המכיל אולם אוכל גדול ומטבח חדש ומאובזר המיועד לייצר כ 300 ארוחות חמות לכל דורש. בבית חב&quot;ד פועלת גם מסגרת &quot;מתן בסתר&quot;, ומתנדבים מבאי המקום מחלקים את המצרכים והאוכל לבתי הנזקקים. בשנת תשמ”ז הגיע לאילת הרב '''שמעון אייזנבך''', במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר במסגרת פעילות בית חב”ד. הרב אייזנבך מכהן היום כרב שכונת ‘שחמון’ באילת. ישיבת [[תומכי תמימים אילת]] הוקמה בשנת תשס&quot;ד על ידי הרב העכט, בה לומדים אברכים, בעלי תשובה, מבני אילת ואורחיה, שהפכו ל&quot;חלוצי הפעילות החב&quot;דית בעיר&quot;. האברכים מסייעים לרב הכט ועוזריו הבכירים בהפצת ערכי התורה והחסידות בקרב באי העיר. ראש הישיבה הוא הרב '''ארז בנדטוביץ'''. <br /> <br /> *'''[[איתמר]]''' - מנהל: הרב '''יחזקאל נואמה'''. הגיע לפעול באיתמר בשנת [[תשנ&quot;ז]]. בנוסף פעילים ביישוב '''יצחק לובל''' והרב '''דוד שניאורסון'''. בעבר פעילות חב&quot;ד ביישוב הייתה על ידי עמותת 'ארץ חפץ' בראשות הרב '''שבתי בנדט''' וכן על ידי הרב '''יהודה רובין''' - שליח הרבי ללב השומרון. ביישוב [[איתמר]] פועלת ישיבת [[תומכי תמימים]], מקוה (בבניה), גן בנים, גן בנות, תלמוד תורה וכולל.<br /> <br /> *'''אלונה''' - מנהל: הרב '''אריה לייב רובין'''. הגיע למעוצה בשנת [[תשע&quot;א]]. פעילות הבית חב&quot;ד מתרכזת בישוביים שתחת המועצה: עמיקם, גבעת נילי ואביאל.<br /> <br /> *'''[[אלון מורה]]''' - מנהל: הרב '''יהודה רובין'''. הפעילים הבולטים בבית חב&quot;ד הם הרב '''יצחק סנדרוי''', הרב '''יוסי פילנט''' והרב '''אלי איתן''' מ[[יצהר]]. בית חב&quot;ד חולש על כל יישובי לב השומרון: [[שכם]], [[יצהר]], [[איתמר]], הר ברכה, קרית נטפים, נופי נחמיה, רבבה, יקיר, נופים, חוות גלעד, רחלים. בחג החנוכה פועל בית חב&quot;ד בקרב החיילים המשרתים בלב השומרון. עיקר הפעילות מתמקדת בבסיס &quot;חטיבה מרחבית (חטמ&quot;ר) שומרון&quot;, אשר מאכלס אלפי חיילים ושוטרים.<br /> <br /> *'''[[אלעד]]''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סילברמן'''. הגיע ל[[אלעד]] בשנת [[תשנ&quot;ט]]. בשנת [[תש&quot;ס]] הקים הרב סילברמן בית כנסת חב&quot;ד במקום. בעיר [[אלעד]] פועלת רשת מוסדות: 5 גנים לבנים, 3 גנים לבנות, גן לילדי חינוך מיוחד, תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; לבנים, בית הספר &quot;תפארת חיה&quot; לבנות, [[ישיבת תומכי תמימים]] אלעד, בראשות הרב אברהם אשר בלינוב. בניית מקוה חב&quot;ד החלה בחודש [[אדר]] [[תשס&quot;ב]] ובחודש [[מר חשוון]] [[תש&quot;ע]] נחנך. ב[[ג' תמוז]] [[תשס&quot;ד]] התקיים טקס חנוכת הבית לספרייה תורנית.<br /> <br /> *'''[[אלפי מנשה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק שטינמיץ'''. הגיע ל[[אלפי מנשה]] בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> *'''[[אלקנה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק קעניג'''. הגיע ל[[אלקנה]] בשנת [[תשס&quot;ג]]. ביישוב פועל, בית כנסת, מעון, גן חב&quot;ד, ספריית חב&quot;ד, מועדון ילדים ומועדון נוער.<br /> * [http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב&quot;ד אלקנה]<br /> <br /> *'''[[אמירים]]''' - מנהל בית חב&quot;ד: הרב '''נוחם עינב'''. אמירים הוא מושב וכפר נופש בגליל העליון תחת מועצת מרום הגליל. אמירים הוקם בשנת [[תשכ&quot;ח]]. נמצא בצמוד למושב שפר. המושב ידוע כמקום אשר מרוכז אנשים צמחונים, אשר יימנעו מהרג בעלי חיים לצורכי מאכל. רוב תושבי היישוב אינם דתיים. ביישוב קיים עשרות חדרי אירוח. כיום מתגוררים בו 630 תושבים. בית חב&quot;ד עורך התוועדויות בזמנים מיוחדים עם רבנים אורחים. חסידי חב&quot;ד ביישוב: ר' עמרי רפאל פרי, במאי, צלם ומפיק תכניות מולטימדיה. הפיק סרט על מאסרו ושחרורו של הרבי הריי&quot;צ נ&quot;ע מהכלא הסובייטי.<br /> <br /> *'''[[אפרת]]''' - מנהל: הרב '''ניסן נחשון'''. הגיע ל[[אפרת]] בשנת [[תשנ&quot;א]]. ביישוב פועל בית כנסת חב&quot;ד ובית חב&quot;ד. בית חב&quot;ד עוסק בלסייע ליהודים לחיות כיהודים, בחיי רווחה.<br /> <br /> *'''[[ארבל]]''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל הרצל'''. הגיע לגוש ארבל בשנת [[תשס&quot;ז]]. ארבל הוא מושב באזור הצפון ליד הכנרת והעיר טבריה ועל הר ארבל. המושב הינו חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת [[תש&quot;ט]]. בצמוד למושב קיים &quot;חורבות ארבל&quot; בו קיים בית כנסת עתיק. היישוב מונה כיום 410 תושבים. [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] ביישוב מתקיימת במשותף לכלל יישובי הגליל התחתון. בחגים מארגן בית חב&quot;ד תפילות בבית הכנסת המקומי, כאשר מתקיים הדרכה בזמן התפילות.<br /> <br /> *'''[[אריאל]]''' - מנהל: הרב '''אהרון מוסקוביץ'''. הגיע ל[[אריאל]] בשנת [[תשס&quot;ה]]. בית חב&quot;ד עוסק בהפצת המעיינות, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, בני נפגעי הטרור. בנוסף פועל בית חב&quot;ד באוניברסיטת [[אריאל]].<br /> <br /> *'''[[אשדוד]]''' - מנהל: הרב '''שניאור גודמן'''. הגיע ל[[אשדוד]] בשנת [[תשמ&quot;א]]. בעיר שני בתי כנסת חב&quot;ד, שני מקואות לנשים על פי שיטת חב&quot;ד, ביה&quot;ס חב&quot;ד לבנות, [[תלמוד תורה]] חב&quot;ד לבנים וחמישה בתי חב&quot;ד בשכונות:<br /> <br /> :'''אשדוד - מפעל אלת&quot;א''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק זקלס'''.<br /> :'''אשדוד - רובע הסיטי''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק פרידמן'''.<br /> :'''אשדוד - רובע י&quot;א''' - מנהל: הרב '''מרדכי לאופר'''.<br /> :'''אשדוד - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב '''יצחק בניסטי'''.<br /> :'''אשדוד - רובע י&quot;ג''' - מנהל: הרב '''שלום מישלובין'''.<br /> <br /> *'''[[אשקלון]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליברמן. הגיע ל[[אשקלון]] בשנת [[תשל&quot;ט]]. בעיר פועלת חמישה בתי חב&quot;ד, ארבעה עשר גני ילדים, שני בתי ספר וארבעה בתי כנסת.<br /> :'''אשקלון - שכונת אפרידר''' - מנהל: הרב אברהם קוסקס.<br /> :'''אשקלון - שכונת מגדל''' - מנהל: הרב אורי כהן. <br /> :'''אשקלון - שכונת ברנע''' - מנהל: הרב שניאור ליברמן.<br /> :'''אשקלון - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גורליק.<br /> <br /> *'''אשתאול''' - מנהל: הרב '''אבנר אקוע'''. המושב הוקם בשנת [[תש&quot;ט]]. אשתאול הוא מושב צפונית לעיר בית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה. שמו של המושב הוא כשם אחת מערי שבט דן. על פי התנ&quot;ך, &quot;שמשון החל להתנבא בין צרעה לאשתאול&quot;. כיום מתגוררים במושב 943 תושבים. בית חב&quot;ד עורך פעילות בחגים, עיקר הפעילות מתמקדת סביב חג השבועות לקריאת עשרת הדברות.<br /> <br /> ===ב===<br /> *'''[[באר יעקב]]''' - מנהל: הרב שמואל בקרמן. ביישוב [[באר יעקב]] פועל בבית חב&quot;ד, בית כנסת חב&quot;ד, רשת גני חב&quot;ד, מועדון בת מלך, מכון בר מצוה.<br /> * [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב&quot;ד באר יעקב]<br /> <br /> *'''[[באר שבע]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן גורליק. מנהל פעילות הרב יוסף יצחק סלוין. בעיר [[באר שבע]] פועלים תשעה בתי חב&quot;ד בשכונות, רשת גנים, בתי ספר לבנים ולבנות וישיבות.<br /> <br /> *'''[[ביצרון]]''' - מנהל: הרב יוסף אשכנזי. ביצרון הוא מושב עובדים במשור החוף הדרומי (סמוך ל[[גדרה]]), ושטחו הוא כ-5000 דונם. את היישוב ייסד גרעין של אסירי ציון מ[[רוסיה]] בשנת [[תרצ&quot;ה]], ואחד מחבריו נתן לו את שמו מהפסוק &quot;...שובו לבצרון אסירי התקוה&quot; ( זכריה ט', י&quot;ב). כיום מתגוררים במושב 1,066 תושבים. ילדי המושב נוסעים ל[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] למושב [[בני עי&quot;ש]].<br /> <br /> *'''[[ביריה]]''' - מנהל: הרב אהוד בשארי.<br /> <br /> *'''[[בית אריה-עופרים]]''' - מנהל: הרב נחום שטרסברג.<br /> <br /> *'''[[בית דגן]] - משמר השבעה - גנות''' - מנהל: הרב שמואל גרומך.<br /> <br /> *'''[[בית חשמונאי]]''' - מנהל: הרב שרון אוחיון.<br /> <br /> *'''[[בית שאן]]''' - מנהל: הרב יעקב שמולביץ. '''עמק בית שאן''' - מנהל: הרב רועי תור.<br /> <br /> *'''[[בית שמש]]''' - מנהל: הרב אליעזר ויינר. מנהל פעילות: הרב יניב כהן. בעיר [[בית שמש]] פועלת ארבעה בתי כנסת, חמישה גני ילדים, בית ספר לבנים, בית ספר לבנות, תומכי תמימים - ישיבה קטנה.<br /> <br /> *'''[[ביתר עילית]]''' - מנהל: הרב יעקב טורנהיים.<br /> <br /> *'''[[בלפוריה]]''' - מנהל: הרב נועם בר טוב.<br /> <br /> *'''[[בני ברק]]''' - שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב יוסף דוד הלל. שכות '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב חנניא קורקוס. במקום נמצא בית חב&quot;ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס&quot;ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד&quot;י, ספרים וקלטות וכו'.<br /> <br /> *'''[[בני עי&quot;ש]]''' - מנהל: הרב אהרן קרניאל.<br /> <br /> *'''[[בנימינה]]''' - מנהל: הרב יהושע אדוט.<br /> <br /> *'''[[ברקת]]''' - מנהל: הרב סעדיה מעטוף. במושב [[ברקת]] בית כנסת חב&quot;ד, מעון חב&quot;ד, כולל ערב, ספרייה. בנוסף פעיל ארגון נשי ובנות חב&quot;ד אשר מפיק מסיבת ראש-חודש.<br /> * [http://www.bareketsheli.com/ לאתר חב&quot;ד ברקת]<br /> <br /> *'''[[בת חפר]]''' - יישוב קהילתי השייך למועצה האזורית עמק חפר, השוכן במזרח עמק חפר, בין קיבוץ יד חנה וכביש 6 ממערב, קיבוץ בחן מצפון, נחל שכם מדרום וגדר ההפרדה שלאורך תוואי הקו הירוק ממזרח. בת חפר הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ה]] ואוכלסה החל בשנת [[תשנ&quot;ו]], כחלק ממיזם יישובי הכוכבים שהוביל שר השיכון [[אריאל שרון]], ליישובי קו התפר. ביישוב מתגוררות כ-1,350 משפחות שהם כ5,600 תושבים. בית חב&quot;ד, מנהל הרב [[יוסף קרסיק]] המשמש גם כרב אזורי של יישובי עמק חפר וכותב קבוע ב[[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> *'''[[בת ים]]''' - עיר במרכז הארץ אשר מאכלס את מגוון הסוגים חילונים וכן דתיים חרדים וחסידים. מנהל: הרב [[זימרוני ציק]] כיום שיש בעיר כארבעה בתי כנסת שתיים מרכזיים ושניים למקורבים ונוער. כן יש מכון לימוד לבר מצווה וכן גן-חב&quot;ד ועזרה למשפחות נזקקות וכולל לאברכים ושיעורי תורה ברחבי העיר וכן פעילות לצבואות ה' ונוער.<br /> <br /> *'''בת עין - אלון שבות''' - בית עין הוא יישוב קהילתי הנמצא במערב [[גוש עציון]]. היישוב שוכן על גבעה נישאה בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת [[בית שמש]]. כיום מתגוררים ביישוב 1000 תושבים. אלון שבות הוא יישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב עלה לקרקע בחודש [[סיון]] [[תש&quot;ל]]. כיום מתגוררים ביישוב 3,400 תושבים. בית חב&quot;ד מנהל: הרב רמיאל מאור. בעבר ניהל את בית חב&quot;ד אלון מורה הרב יצחק יהונתן כהן.<br /> <br /> ===ג===<br /> *'''[[גבע בנימין]] (שד') אדם''' - מנהל: הרב שמואל מעטוף.<br /> <br /> *'''[[גבעת אבני]] - [[הגליל תחתון]]''' - מנהל: הרב יוסף חיים רוזנבלט.<br /> <br /> *'''[[גבעת אלה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק גלדציילר.<br /> <br /> *'''[[גבעת ברנר]]''' - גבעת ברנר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום ל[[רחובות]] וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הקיבוץ הוקם בשנת [[תרפ&quot;ח]]. במאורעות תרפ&quot;ט פונה הקיבוץ למספר ימים. כיום מתגוררים בקיבוץ 1320 תושבים. בית חב&quot;ד מנהל: הרב אליהו גבאי. בחודש [[סיון]] [[תשס&quot;ד]] התארחו 40 מתלמידי בית הספר בקיבוץ במכון אסנט בצפת. הביקור בא בהמשך לביקור תלמידי בית הספר בשנה שלפני.<br /> <br /> *'''[[גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב חיים בכר. <br /> <br /> *'''[[גבעת ישעיהו]]''' - מושב גבעת ישעיהו הוא מושב עובדים ב[[עמק האלה]], כעשרה ק&quot;מ מדרום ל[[בית שמש]]. שייך לתנועת &quot;בני המושבים&quot;. הוקם בשנת [[תשי&quot;ח]] על ידי עולים מהונגריה ונקרא על שם ישעיהו פרס, חוקר ארץ ישראל. בתחומי המועצה האזורית [[מטה יהודה]]. יישובים סמוכים: מושב צפרירים, יישוב קהילתי שריגים, קיבוץ נתיב הל&quot;ה, קיבוץ בית גוברין, קיבוץ בית ניר. כיום מתגוררים במושב 520 תושבים. בית חב&quot;ד מנהל: הרב חגי אנגלמן.<br /> <br /> *'''[[גבעת עדה]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לויטין.<br /> <br /> *'''[[גבעת שמואל]]''' - מנהל: הרב שבתאי פישר. הגיע ל[[גבעת שמואל]] בשנת [[תשנ&quot;א]]. בעיר פועלת בית כנסת חב&quot;ד, מעון חב&quot;ד, גן חב&quot;ד, מכון בר מצווה, מדרשת 'אור מנחם' ורשת שיעורי תורה.<br /> ** [http://givatshmuel.org/ לאתר חב&quot;ד גבעת שמואל]<br /> <br /> *'''[[גבעתי]]''' - מנהל: הרב אברהם חיים מזרחי.<br /> <br /> *'''[[גבעתיים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בקרמן. בעיר [[גבעתיים]] פועלת בית כנסת חב&quot;ד, מעון, שני גני חב&quot;ד, מכון 'KOSHER', חלוקת מצרכים לנזקקים.<br /> ** [http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב&quot;ד גבעתיים]<br /> <br /> *'''[[גדרה]]''' - מנהל: הרב בנימין קרניאל.<br /> <br /> *'''[[גן יבנה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורנט.<br /> <br /> *'''[[גן נר]]''' - מנהל: הרב אבשלום קיל. הגיע ל[[גן נר]] בשנת [[תשנ&quot;ב]]. ביישוב פועל בית חב&quot;ד, בית כנסת חב&quot;ד, גן ילדים, בי&quot;ס יסודי, ספריה תורנית, קרן גמילות חסדים, מקווה טהרה לנשים על פי שיטת חב&quot;ד, שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.<br /> ** [http://www.gan-ner.org/ לאתר חב&quot;ד גן נר]<br /> <br /> *'''[[גנות הדר - נורדיה]]''' -היישוב '''גנות הדר''' נמצא באזור השרון ליד צומת השרון (צומת בית-ליד) השייך למועצה אזורית לב השרון. היישוב הוקם בשנת [[תשי&quot;ד]] והיה מיועד לעולים חדשים מדרום אפריקה בתחילת דרכו, אך אלו לא באו. היישוב קיבל את שמו מהפרדסים המקיפים אותו. כיום היישוב צמוד ליישוב נורדיה ומעבר כביש מפריד בין השניים. ביישוב מתגוררים כיום 800 תושבים. '''נורדיה''' הוא מושב שיתופי באזור השרון ליד העיר [[נתניה]] השייך למועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בצמידות לצומת בית-ליד. היישוב הוקם בשנת [[תש&quot;ח]] על ידי חיילים משוחררים מארגוני אצ&quot;ל ובית&quot;ר. כיום מתגוררים במושב 2,200 תושבים. את בית חב&quot;ד מנהל הרב יוסף יצחק דרייפוס. הגיע בשנת [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> *'''[[גני יוחנן]]''' - מנהל: הרב אברהם פרודנשטסקי.<br /> <br /> *'''[[גני תקווה]]''' - מנהל: הרב גרשון שנור. ביישוב [[גני תקווה]] פועל בית חב&quot;ד, מכון בר מצווה, בדיקת תפילין ומזוזות ומערכת שיעורי תורה לגברים ונשים.<br /> ** [http://www.ganei-tikva.com/ לאתר חב&quot;ד גני תקווה]<br /> <br /> ===ד===<br /> *'''[[דובב]]''' - מנהלים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב יוסף נבון. השניים מתגוררים בצפת ופעועלים ביישוב החל משנות הממי&quot;ם בעקבות הוראה מהרבי מלך המשיח שלכל אחד יהיה בית חב&quot;ד. כמה מתלמידי [[ישיבת חב&quot;ד בצפת]] מגיעים ליישוב בכל שבוע ופועלים על ילדי היישוב.<br /> <br /> *'''[[דימונה]]''' - מנהל: הרב ישראל גליס. הגיע ל[[דימונה]] בשנת [[תשמ&quot;ז]]. בעיר פועל בית כנסת חב&quot;ד, רשת גני חב&quot;ד הכוללת פעוטון, גן צעירים, גן טרום וגן חובה, בית ספר יסודי, בית תמחוי, שיעורי תורה, ופעילות מסביב לשנה. סניף נוסף נפתח בשנת ה'תשע&quot;ב על ידי הרב מנחם מנדל גליס ורעייתו נמצא בשכונת תשלו&quot;ז ופועל גם בשכונה הסמוכה- נווה חורש. סניף זה ממונה על האיזור הצפוני בדימונה.<br /> <br /> ===ה===<br /> *'''[[ הוד השרון]]''' - מנהל: הרב שמשון טל. בעיר [[הוד השרון]] פועלת בית חב&quot;ד, בית כנסת, גן ילדים, ארגון 'שפרה ופועה', ישיבת בין הזמנים, 'מועדון 13' - הכנה לבר מצוה, בית תמחוי.<br /> ** [http://www.hodhasharon.org/ לאתר חב&quot;ד הוד השרון]<br /> <br /> *'''[[הר אדר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> *'''[[הרצליה]]''' - מנהל: הרב ישראל הלפרין. בעיר [[הרצליה]] פועלת, שלושה בתי כנסת חב&quot;ד, מרכז תשמישי קדושה, שני מקוואות בשיטת חב&quot;ד, 'הישיבה הפתוחה', בית התבשיל, מרכז הלבשה והנעלה, גן ילדים, מעון יום, תלמוד תורה, ספריה תורנית. בעיר מספר בתי חב&quot;ד גם בשכונות.<br /> <br /> ===ז===<br /> *'''[[זיתן]]''' - מנהל: הרב יוסף הרשקוביץ.<br /> <br /> *'''[[זכרון יעקב]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק פריימן. הגיע ל[[זכרון יעקב]] בשנת [[תשנ&quot;ז]]. בעיר פועלת בית חב&quot;ד כשהבנין בדוגמת [[770]] של [[הרבי]], בתוכו מתקיים בית כנסת ושאר הפעילות.<br /> ** [http://www.zichronyaakov.org/ לאתר חב&quot;ד זכרון יעקב]<br /> <br /> *'''[[זנוח]]''' - מנהל: הרב יניב כהן.<br /> <br /> ===ח===<br /> *'''[[חברון]] - קרית ארבע''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. המנהל בקרית ארבע: הרב ויקטור עטיה. בעיר [[חברון]] - [[קרית ארבע]] פועלת כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב&quot;ד ובתי כנסת חב&quot;ד.<br /> ** [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב&quot;ד חברון - קרית ארבע]<br /> <br /> *'''[[חדרה]]''' - מנהל: הרב [[יוחנן בוטמן]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]]. בנוסף פועל בעיר הרב טוביה כשדן. הרב כשדן הגיע ל[[חדרה]] בשנת [[תשס&quot;ה]]. בעיר [[חדרה]] פועל בית כנסת חב&quot;ד, מעון ילדים, גן ילדים, תלמוד תורה, ישיבה, ספריה, בית תמוי, <br /> <br /> *'''[[חולון]]''' - מנהל: הרב ירחמיאל גורליק. הגיע ל[[חולון]] בשנת [[תש&quot;ס]]. בעיר פועלים שמונה גני חב&quot;ד, תלמוד תורה 'בני מנחם' חב&quot;ד, בית ספר חב&quot;ד - בנות וישיבה.<br /> :'''חולון - קרית בן גוריון''' - מנהל: הרב דניאל סתהון.<br /> :'''חולון - קרית אילון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל שטיינברגר.<br /> <br /> *'''[[חיספין]]''' - מנהל: הרב ישראל הבר.<br /> <br /> *'''[[חיפה]]''' - מנהל: הרב דב גינזבורג. הגיע ל[[חיפה]] בשנת [[תשמ&quot;ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב&quot;ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה, שני מקוואות על פי שיטת חב&quot;ד, בית תמחוי וכן למעלה מעשרה בתי חב&quot;ד בשכונות.<br /> ** [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב&quot;ד חיפה]<br /> :'''חיפה - שכונת אחוזה''' - מנהל: הרב יהודה דונין.<br /> :'''חיפה - שכונת הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]], ראש [[חח&quot;ל חיפה|ישיבת חב&quot;ד בעיר]].<br /> :'''חיפה - הרמות''' - מנהל: הרב יוסף יצחק רוזנברג.<br /> :'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.<br /> :'''חיפה - כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב שלום יהודה לייב גינזבורג.<br /> :'''חיפה - פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל וילישאנסקי.<br /> :'''חיפה - שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי.<br /> :'''חיפה - שכונת נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס.<br /> :'''חיפה - שכונת נווה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם רוזנבלט.<br /> :'''חיפה - קרית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש.<br /> :'''חיפה - סטודנטים''' - מנהל: הרב אורי למברג.<br /> <br /> *'''[[חצור הגלילית]]''' - מנהל: הרב ניסן מור יוסף.<br /> <br /> *'''[[חשמונאים]]''' - מנהל: הרב ברק כוכבי. ביישוב [[חשמונאים]] פועל בית חב&quot;ד, בתי כנסת חב&quot;ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.<br /> ** [http://www.hashmonaim.org/ לאתר חב&quot;ד חשמונאים]<br /> <br /> ===ט===<br /> *'''[[טבריה]]''' - מנהל: הרב יוסף קרמר. מנהל פעילות הרב שניאור טורקוב. בנוסף פועל בעיר הרב ראובן גול. הרב גול הגיע ל[[טבריה]] בשנת [[תשס&quot;ה]]. בבניין בית חב&quot;ד נמצאים גם בית כנסת, [[תומכי תמימים טבריה|ישיבה]] וספריה. כמו-כן פועל בעיר גן ילדים.<br /> **'''טבריה עילית''' (בית משיח) - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא.<br /> <br /> *'''[[טירת כרמל]]''' - הרב יחזקאל מרקוביץ, הוא שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בעיר. הבית חב&quot;ד זוכה להצלחה מרובה, ובתהלוכות ל&quot;ג בעומר שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים.<br /> <br /> *'''[[טנא - עומרים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרוק.<br /> <br /> ===י===<br /> *'''[[יבניאל]]''' בית חב&quot;ד פועל במקום בראשות הרב אריה פרקש. השליח הרב גדליה כהן, הוא יד ימינו של הרב פרקש בניהול הפעילות. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב שמעון שניארסאהן, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (שכונת סמדר). במקום בית ספר של חב&quot;ד. <br /> <br /> *'''[[יבנה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק לרר. בעיר [[יבנה]] פועלת בבית כנסת חב&quot;ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.<br /> ** [http://www.chabadyavne.com/ לאתר חב&quot;ד יבנה]<br /> <br /> *'''[[יגל]]''' - מנהל: הרב יפתח יוגב.<br /> <br /> *'''[[יד בנימין]]''' - מנהל: הרב יעקב נגר.<br /> <br /> *'''[[יהוד]]''' - מנהל: הרב שמעון וינר. הגיע ל[[יהוד]] בשנת [[תשמ&quot;ח]]. בעיר פועלת בתי כנסת חב&quot;ד, גן חב&quot;ד, בית חם - בית התבשיל.<br /> :'''יהוד - קרית הסביונים''' - מנהל: הרב שמואל וולף. הגיע ל[[יהוד]] בשנת [[תשס&quot;ה]]. בנוסף הרב וולף מנהל פעילות בית חב&quot;ד המרכזי וגם גני חב&quot;ד יהוד.<br /> * [http://www.yehudim.org.il/ לאתר חב&quot;ד יהוד]<br /> <br /> *'''[[ים המלח - מצדה]]''' - מנהל: הרב שמעון אלהרר. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס&quot;ד]]. הבית חב&quot;ד מפעיל מכון 'בר/בת מצוה על המצדה', כתיבת ספר תורה על המצדה.<br /> ** [http://www.deadsea-chabad.com/ לאתר חב&quot;ד ים המלח - מצדה]<br /> <br /> *'''[[ינוב]]''' - מנהל: הרב צמח אברהם.<br /> <br /> *'''[[יסוד המעלה]]''' - מנהל: הרב יעקב רייצס.<br /> <br /> *'''[[יפעת]]''' - מנהל: הרב מיכאל קלמן.<br /> <br /> *'''[[יצהר]]''' - מנהל: הרב אליעזר איתן, בישוב [[יצהר]] המונה כ - 170 משפחות ו- 15 משפחות מאנ&quot;ש. בישוב מתנהל: גן חב&quot;ד מנוהל על ידי הרב אליעזר איתן, ספריית חב&quot;ד מנוהל על ידי הרב יוסף פיילנט, בית כנסת חב&quot;ד גבאי הרב יאיר סלמי. ישיבת [[תומכי תמימים יצהר]], מנהל: [[איציק סנדרוי]]. [[ראש ישיבה]]: [[שי הרמתי]].<br /> <br /> *'''[[יקנעם]]''' - מנהל: הרב נעם דקל. הגיע ל[[יקנעם]] בשנת [[תשמ&quot;ז]]. בנוסף פועל בעיר הרב שלום בער הרצל. הגיע לעיר בשנת [[תשס&quot;ה]]. בעיר פועלים בית חב&quot;ד, בית כנסת חב&quot;ד, גן חב&quot;ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.<br /> ** [http://www.chabadyokneam.org/ לאתר חב&quot;ד יקנעם]<br /> <br /> *'''[[ירוחם]]''' - מנהל: הרב חיים וולף.<br /> <br /> *'''[[ירושלים]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]]. בעיר למעלה משלושים בתי חב&quot;ד ומרכזי פעילות בשכונות.<br /> <br /> ===כ===<br /> *'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' - מנהל: הרב דב גרינברג.<br /> <br /> *'''[[כנרת - מושבה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בלוי.<br /> <br /> *'''[[כפר אורנים]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן סגל.<br /> <br /> *'''[[כפר אחים]]''' - מנהל: הרב שלמה ליפש.<br /> <br /> *'''[[כפר ברוך]]''' - מנהל: הרב אריה וועג.<br /> <br /> *'''[[כפר גדעון - עמק יזרעאל]]''' - מנהל: הרב אליעזר גבירץ.<br /> <br /> *'''[[כפר דניאל]]''' - מנהל: הרב משה מרינובסקי.<br /> <br /> *'''[[כפר ורבורג]] - [[כפר אביגדור]]''' - מנהל: הרב שמואל זהר. מטעם הבית חב&quot;ד מופעלים שיעורים לגברים ונשים, ממוסרי השיעורים הרב ד&quot;ר [[יוסף הרטמן]].<br /> <br /> *'''[[כפר חב&quot;ד]]''' - מרכז צאגו&quot;ח - יו&quot;ר: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> * [http://www.chabad.org.il// לאתר צעירי חב&quot;ד - המרכז]<br /> :'''כפר חב&quot;ד - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב דוד לסלבוים.<br /> <br /> *'''[[כפר יונה]]''' - מנהל: הרב נחמיה שמרלינג.<br /> <br /> *'''[[כפר מונש]]''' - מנהל: הרב יהושע שי צ'רבינסקי.<br /> <br /> *'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב יואל ימיני. מנהל פעילות: הרב אלעזד אוריאן.<br /> :'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב אהרון קנייבסקי. מנהלי פעילות: הרב יוסף יצחק ליפקין, הרב מנחם מענדל קנייבסקי.<br /> :* [http://www.chabadks.co.il/ לאתר חב&quot;ד כפר סבא]<br /> :'''[[כפר סבא - שכונות מזרחיות]]''' - מנהל: הרב שי עזיזה.<br /> <br /> *'''[[כפר תבור]]''' - מנהל: הרב שלום דובער פריימן.<br /> <br /> *'''[[כרמי יוסף]]''' - מנהל: הרב אליעזר ברוד.<br /> <br /> *'''[[כרמי צור]]''' - מנהל: הרב דוד רוזנפלד.<br /> <br /> *'''[[כרמיאל]]''' - מנהל: הרב יוסף ריבקין. מנהל פעילות: הרב מנחם מענדל אלישביץ.<br /> * [http://www.karmiel.co.il/ לאתר חב&quot;ד כרמיאל]<br /> <br /> ===ל===<br /> *'''[[להבים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק ביסטריצקי.<br /> <br /> *'''[[לוד]]''' - מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.<br /> :'''[[לוד - שערי עליה]]''' - מנהל: הרב אברהם חזן.<br /> ** [http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב&quot;ד לוד - שערי עליה]<br /> :לוד - יהודי גרוזיה''' - מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.<br /> <br /> ===מ===<br /> *'''[[מבוא חורון]]''' - מנהל: הרב אלישע אבני.<br /> <br /> *'''[[מבואות החרמון]]''' - מנהל: הרב שניאור הלפרין.<br /> [[קובץ:מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיית חבדי&quot;ת ליד פתח ישוב מגדל]]<br /> *'''[[מגדל]]''' בית חב&quot;ד פועל במקום בראשות שליח הרבי לעיר וסביבותיה, הרב שמואל גרוזמן. במקום נערכות מסיבות חנוכה לנשים בהשתתפות מאות רבות של נשים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43438 חב&quot;ד אינפו].}}<br /> <br /> *'''[[מגדל העמק]]''' - מנהל: הרב אליעזר פרסיה.<br /> **'''[[מגדל העמק]] - נחל צבי''' - מנהל: הרב שניאור זלמן הכט.<br /> <br /> *'''[[מודיעין]]''' - מנהל: הרב ברוך סלונים.<br /> <br /> *'''[[מודיעין עילית - ברכפלד]]''' - מנהל: הרב אלעזר מרדכי קניג.<br /> <br /> *'''[[מזכרת בתיה]]''' - מנהל: הרב אריה גרינברג. בנוסף פועל בעיר הרב יחזקאל טאניס. במושבה פועלים בית חב&quot;ד, בית כנסת חב&quot;ד, גן חב&quot;ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.<br /> <br /> *'''[[מטולה]]''' - מנהל: הרב משה ששונקין.<br /> <br /> *'''[[מיטב]]''' - מנהל: הרב אברהם דונין.<br /> <br /> *'''[[מיתר]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורץ.<br /> <br /> *'''[[מכמורת]]''' - מנהל: הרב נתנאל יעקב בן מעש.<br /> <br /> *'''[[מנחמיה]]''' - מנהל: הרב דוד ועקנין.<br /> <br /> *'''[[מעלה אדומים]]''' - מנהל: הרב אברהם שמלה.<br /> :* [http://www.maale-adumim.com/hp18.htm/ לאתר חב&quot;ד מעלה אדומים]<br /> <br /> *'''[[מעלה אפרים]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גליצנשטיין, בעיר פועלים בית הכנסת, מקווה חב&quot;ד ורשת שיעורי תורה לגברים ונשים. בחג הפסח מתקיימים שני סדרים ציבוריים.<br /> <br /> *'''[[מעלות]]''' - מנהל: הרב יגאל כספי.<br /> <br /> *'''[[מצליח]]''' - מנהל: הרב מאיר לבנוני.<br /> <br /> *'''[[מצפה יריחו]] - ישובי החבל''' - מנהל: הרב שמואל ונקרט.<br /> <br /> *'''מצפה עמוקה''' - מנהלים: הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] והרב יהודה דישראלי.<br /> <br /> *'''[[מצפה רמון]]''' - מנהל: הרב צבי חיים סלונים.<br /> <br /> *'''[[מרחביה]]''' - מנהל: הרב [[ברוך ליפקין]].<br /> <br /> *'''[[מרחבים]]''' - מנהל: הרב ליאור עבאדה. בית חב&quot;ד חולש על 14 מושבים: מושבים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש&quot;ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל&quot;ו, תפרח, מבועים, כפר הנוער אשל הנשיא והמוסד עלי נגב. השליח גר ביישוב גילת ויצא לשליחות אחרי החתונה.<br /> * [http://www.chabadmerchavim.com/ לאתר חב&quot;ד מרחבים]<br /> <br /> * '''[[מרכז תורה וחסד]] - חב&quot;ד ליהודי גאורגיה''' - יו&quot;ר: הרב שבתי צבי מיכאלשוילי. הסניף הראשון והמרכזי, כמו גם מרכז הפעילות הארצי, נמצא באשדוד, אך ישנם סניפים רבים בכל קהילות יהודי גאורגיה ברחבי הארץ.<br /> <br /> *'''[[מרכז שפירא - אחוזת אתרוג]]''' - מנהל: הרב רפאל גולדמיץ.<br /> <br /> *'''[[מתן]] ו[[ירחיב]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לוין. בעיר פועלת רשת שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.<br /> <br /> ===נ===<br /> *'''נהלל''' - מנהל: הרב דוד יוסף קטורזה. הגיע ל[[נהלל]] בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> *'''[[נהריה]]''' - מנהל: הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].<br /> <br /> *'''[[נוה ירק]]''' - מנהל: הרב לוי נפרסטק.<br /> <br /> *'''[[נווה מונסון]]''' - מנהל: הרב יעקב סגל.<br /> <br /> *'''[[נופית]]''' - מנהל: הרב מיכאל קישון.<br /> <br /> *'''[[נורדיה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרייפוס.<br /> <br /> *'''[[ניצן - גוש קטיף - נווה דקלים]]''' - מנהל: הרב יגאל קירשנזפט.<br /> **[http://www.chabadgushkatif.com/ לאתר חב&quot;ד ניצן - גוש קטיף]<br /> <br /> *'''[[ניר צבי]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בורגן.<br /> <br /> *'''[[נס הרים]]''' - מנהל: הרב אמיר רבינוביץ.<br /> <br /> *'''[[נס ציונה]]''' - מנהל: הרב שגיא הר-שפר. בנוסף פועל בעיר הרב מנחם פלדמן. בעיר פועלים בית כנסת חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, בית ספר חב&quot;ד לבנות, מעונות יום, &quot;ארוחה חמה&quot; ועוד.<br /> * [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב&quot;ד נס ציונה]<br /> <br /> *'''[[נצרת עילית]]''' - מנהל: הרב שמשון הלפרין.<br /> * [http://www.chabadelit.com/ לאתר חב&quot;ד נצרת עילית]<br /> <br /> *'''[[נשר]]''' - מנהל: הרב משה קורנט.<br /> <br /> *'''[[נמל תעופה בן גוריון]]''' - מנהל: הרב [[נחמן מיידנצ'יק]].<br /> <br /> *'''[[נתיבות]]''' - מנהל: הרב ישר אדרעי.<br /> :'''[[נתיבות - מערב]]''' - מנהל: הרב ישראל ליפש.<br /> <br /> *'''[[נתניה]] - דרום - קרית נורדאו''' - מנהל: הרב מנחם וולפא. מנהל פעילות: הרב נח סוליש. בנוסף פועל בעיר הרב שלום אברהמסון הפועל באזור התעשיה. הרב אברהמסון הגיע לעיר בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> ** [http://www.chabad-netanya.org/hp16.htm/ לאתר חב&quot;ד נתניה]<br /> **'''נתניה - עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.<br /> **'''נתניה - צפון''' - מנהל: הרב צבי וילהלם והרב נחום גולדשמיד.<br /> **'''נתניה - מרכז''' - מנהל: הרב נתנאל דרייפוס.<br /> **'''נתניה - מזרח (קרית השרון)''' - מנהל: הרב יצחק טייכטל.<br /> **'''נתניה - רמת פולג, עיר ימים''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ברוד.<br /> **'''נתניה - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב יעקב מאזוז.<br /> <br /> ===ס===<br /> *'''[[סוסיא]]''' - מנהל: הרב זיו שרעבי.<br /> <br /> *'''[[ספיר]]''' - מנהל: הרב משה בלוי.<br /> <br /> *'''[[ספסופה - מרום הגליל]]''' - מנהל: הרב מאיר משאש.<br /> <br /> *'''[[סתריה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק קפלן.<br /> <br /> ===ע===<br /> *'''[[עומר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פלמן.<br /> <br /> *'''[[עזריאל]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק תעיזי.<br /> <br /> *'''[[עין אילה]]''' - מנהל: הרב מנחם טל.<br /> <br /> *'''[[עכו]]''' - מנהל: הרב נתן אוירכמן.<br /> <br /> *'''[[עלי - מטה בנימין]]''' - מנהל: הרב רפאל סלומון.<br /> ** [http://www.chabadbinyamin.org/ לאתר חב&quot;ד עלי]<br /> <br /> *'''[[עמוקה]]''' - מנהל: הרב מאיר ווילשאנסקי והרב יהודה דישראלי.<br /> <br /> *'''[[עמנואל]]''' - מנהל: הרב יהודה אלחרר.<br /> <br /> *'''[[ענב]]''' - מנהל: הרב עוזי שנאן.<br /> <br /> *'''[[עפולה]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל.<br /> **'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי קרץ.<br /> **'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.<br /> **'''רובע יזרעאל''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סגל.<br /> <br /> *'''[[ערד]]''' - מנהל: הרב אברהם ישעיה זלמנוב.<br /> <br /> *'''[[עתלית]]''' - מנהל: הרב משה אקסלרוד.<br /> <br /> *'''[[עתניאל]]''' - מנהל: הרב יוסף דהן.<br /> <br /> ===פ===<br /> *'''[[פרדס חנה - כרכור]]''' - מנהל: הרב יוסף קורנט.<br /> <br /> *'''[[פרדסיה]]''' - מנהל: הרב מאיר מור יוסף.<br /> * [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב&quot;ד פרדסיה]<br /> <br /> *'''[[פתח תקווה]]''' - מנהל: הרב אשר דייטש.<br /> * [http://www.chabadpt.org/ לאתר חב&quot;ד פתח תקווה]<br /> <br /> ===צ===<br /> *'''[[צומת גולני]]''' - מנהל: הרב שמואל רוזנברג.<br /> <br /> *'''[[צור הדסה]]''' - מנהל: הרב יוסף קירש.<br /> <br /> *'''[[צורן]]''' - מנהל: הרב מאיר טוביה כהן. הגיע ל[[צורן]] בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> *'''[[צפת]]''' - מנהל צעירי חב&quot;ד צפת הינו הרב [[יצחק ליפש]], הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ&quot;ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה&quot;ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br /> **צפת - איבקור - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.<br /> **צפת - מנחם בגיו - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.<br /> **צפת - נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br /> **צפת - נוף כינרת - מנהל: הרב שלמה אלמלם.<br /> **צפת - עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br /> **צפת - רמת רזים - מנהל: הרב יוסף ערנטרוי.<br /> **צפת - רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.<br /> <br /> *'''[[צרופה]]''' - מנהל: הרב עידן מגור.<br /> <br /> ===ק===<br /> *'''[[קדומים]]''' - מנהל: הרב יצחק דור פישמן.<br /> <br /> *'''[[קדימה]]''' - מנהל: הרב גדליה כץ.<br /> <br /> *'''[[קיסריה]]''' - מנהל: הרב '''חיים מאיר ליברמן''' - הגיע ל[[קיסריה]] בשנת [[תשס&quot;ב]]. חלק נרחב מהפעילות היא בפארק התעשייה קיסריה. ישנו בית הכנסת בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים – מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.<br /> <br /> *'''[[קציר - חריש]]''' - מנהל: הרב אביחי כהן.<br /> <br /> *'''[[קצרין]]''' - מנהל: הרב נועם שוורץ.<br /> <br /> *'''[[קריית אונו]]''' - מנהל הרב חיים פרסיקו. שיעורי תורה בפרשת השבוע, תניא, פנימיות התורה ועוד. מענה לכל צורך יהודי תפילין, מזוזות, בר מצוה ועוד.<br /> <br /> *'''[[קרית אתא]]''' - מנהל: הרב חיים שלמה דיסקין.<br /> :'''[[קרית אתא - גבעת טל]]''' - מנהל: הרב איתן לירן.<br /> * [http://www.chabadka.org/ לאתר חב&quot;ד קרית אתא]<br /> *'''[[קרית ביאליק]]'''- מנהל הרב נחום יצחק.<br /> [http://www.chabadbialik.com לאתר חב&quot;ד קרית ביאליק]<br /> *'''[[קרית גת]]''' - מנהל: הרב שלמה בוטבול.<br /> <br /> *'''[[קרית טבעון]]''' - מנהל: הרב מנשה אלטהויז.<br /> :'''[[קרית טבעון - גבעת טבעון]]''' - מנהל: הרב אביעד דישראלי.<br /> :'''[[קרית טבעון - קרית עמל]]''' - מנהל: הרב [[שלמה יהודה סגל]].<br /> :'''[[קרית טבעון - רמת טבעון]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל. הגיע ל[[קרית טבעון]] בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> *'''[[קריות]]''' - מנהל: הרב משה אוירכמן.<br /> <br /> *'''[[קרית מלאכי]]''' - מנהל הרב ליפא קורצוויל. בעיר פועלת גם רשת מועדוני נוער ע&quot;י הרב אלימלך הרצל.<br /> <br /> *'''[[קרית עקרון]]''' - מנהל: הרב מאיר כהן.<br /> <br /> *'''קרית שדה התעופה נתב&quot;ג''' - מנהל הרב נחום סטולין.<br /> <br /> *'''[[קרית שמונה]]''' - מנהל: הרב יגאל ציפורי.<br /> <br /> *'''[[קרני שומרון]]''' - מנהל: הרב יצחק כהן. הגיע ל[[קרני שומרון]] בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ===ר===<br /> *'''[[ראש העין]]''' - מנהל: הרב בנימין עקיבא.<br /> * [http://www.chabadrh.org.il/ לאתר חב&quot;ד ראש העין]<br /> <br /> *'''[[ראש פינה]]''' - מנהל: הרב שלמה זלמן ברקוביץ'. הגיע לעיר לאחר נישואיו לערך בשנת תשמ&quot;ה. הרב ברקוביץ' מפעיל את בית הכנסת העתיק בחלקה העתיקה של המושבה. בעבר פעל במקום גן חב&quot;ד. בשנת תשס&quot;ח מונה הרב ברקוביץ' לרב קהילת חב&quot;ד במושבה.<br /> <br /> *'''[[ראשון לציון]]''' - מנהל: הרב יצחק גרוזמן.<br /> :'''ראשון לציון''' - ניהול כללי: הרב [[משה גרוזמן]].<br /> :'''ראשון לציון - מזרח''' - מנהל: הרב שלום לוי. הגיע ל[[ראשון לציון]] בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> : [http://www.rishonlezion.org/ לאתר חב&quot;ד ראשון לציון - מזרח]<br /> :'''ראשון לציון - מערב הוותיק''' - מנהל: הרב אורי קשת.<br /> :'''ראשון לציון - נאות השלים''' - מנהל: הרב אריאל גורן.<br /> :'''ראשון לציון - [[נווה חוף]]''' - מנהל: הרב דוד קפלן. הרב אהרון יואל בייטש שליח, ורב בית כנסת חב&quot;ד.<br /> :'''ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו''' - מנהל: הרב חנן כוחונובסקי.<br /> * [http://www.m-chesed.net/index.asp/ לאתר חב&quot;ד ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו]<br /> *'''ראשון לציון - נחלת יהודה''' מנהל: הרב טל קפלן.<br /> <br /> *'''[[רחובות]]''' - מנהל: הרב אברהם מרדכי קסטל. מנהל פעילות: הרב מיכאל רייניץ.<br /> :'''רחובות - היובל - מקוב''' - מנהל: הרב שמואל מנדלזון.<br /> :'''רחובות - קרית משה''' - מנהל: הרב שמעון שעאר.<br /> :'''רחובות - ההולנדית''' - מנהל: הרב משה טברדוביץ.<br /> * [http://www.chabadrehovot.co.il/ לאתר חב&quot;ד רחובות]<br /> <br /> *'''[[רמלה]]''' - מנהל: הרב אברהם מדוויל.<br /> <br /> *'''[[רמת אפעל - תל השומר]]''' - מנהל: הרב לוי יצחק גופין.<br /> <br /> *'''[[רמת גן]]''' - מנהל: הרב מרדכי גל.<br /> :'''רמת גן - בורסת היהלומים''' - מנהל: הרב חגי הלוי.<br /> :'''רמת גן - מרום נווה''' - מנהל: הרב בנימין קלימי.<br /> * [http://www.chabadmaromnave.com/ לאתר חב&quot;ד רמת גן - מרום נווה]<br /> :'''רמת גן - קריניצי''' - מנהל: הרב ישראל קורביץ.<br /> :'''רמת גן - רמת עמידר''' - מנהל: הרב חיים צדוק.<br /> :'''רמת גן - מרכז העיר''' - יו&quot;ר: הרב [[שלום דובער ליפשיץ]]. מנהל: הרב ישראל שפרינגר.<br /> <br /> *'''[[רמת השרון]]''' - מנהל: הרב יהודה בוטמן.<br /> :* [http://www.chabad-rh.co.il/ לאתר חב&quot;ד רמת השרון]<br /> <br /> *'''[[רמת ישי]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן וולסוב.<br /> * [http://www.ramatyishay.com/hp34.htm/ לאתר חב&quot;ד רמת ישי]<br /> <br /> *'''[[רעות - מכבים]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק נוימן.<br /> <br /> *'''[[רעננה]]''' - מנהל: הרב אליהו שדמי. בעיר [[רעננה]] פועלת ישיבה בראשות הרב השליח אייל אונגר. הרב אונגר הגיע לרעננה בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> :'''[[רעננה - צפון]]''' - מנהל: הרב ברוך שנהב. הבית חב&quot;ד נפתח בחודש [[תמוז]] [[תש&quot;ע]].<br /> * [http://www.chabadraanana.com/ לאתר חב&quot;ד רעננה]<br /> <br /> ===ש===<br /> *'''[[שדרות]]''' - מנהל: הרב משה זאב פיזם.<br /> * [http://www.chabadsderot.com/ לאתר חב&quot;ד שדרות]<br /> <br /> *'''[[שוהם]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גרינברג.<br /> <br /> *'''[[שימשית]]''' - מנהל: הרב אהרן אריאל מוזיקנט.<br /> <br /> *'''[[שלומי]]''' - מנהל: הרב בני נחום.<br /> <br /> *'''[[שערי תקווה]]''' - מייסד הרב [[רמי אנטיאן]], לאחריו ניהל אותו הרב יצחק קניג, (המנהל כיום את [http://www.chabad-elkana.org/ בית חב&quot;ד אלקנה]), כיום מנהל את בית חב&quot;ד הרב ירון בבלי.<br /> <br /> *'''[[שפר]]''' - מנהל: הרב אהרן שיפמן.<br /> <br /> *'''[[שרונה]]''' - מנהל: הרב שלום דובער שניאורסון.<br /> <br /> ===ת===<br /> *'''[[תימורים]]''' - מנהל: הרב זבולון נתנוב.<br /> <br /> *'''[[תל אביב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף גערליצקי]].<br /> * [http://www.chabadtlv.org/ לאתר חב&quot;ד תל אביב]<br /> :'''[[תל אביב - קרית שלום]]''' - מנהל: הרב חנניה לביוב.<br /> * [http://www.kshalom.com/ לאתר חב&quot;ד תל אביב - קרית שלום]<br /> :'''[[תל אביב - רמת אביב]]''' - מנהל: הרב דוד אושקי.<br /> * [http://www.chabadaviv.com/hp33.htm/ לאתר חב&quot;ד תל אביב - רמת אביב]<br /> :'''[[תל אביב - רמת אביב ג']]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.<br /> :'''[[תל אביב - שיכון בבלי]]''' - מנהל: הרב שלום גליצנשטיין.<br /> :'''[[תל אביב - אפקה א']]''' - מנהל: הרב [[שמעון גדסי]].<br /> * [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ לאתר חב&quot;ד תל אביב - שכונות הצפון החדש]<br /> <br /> *'''[[תל עדשים]]''' - מנהל: הרב [[רפאל לוינסון]].<br /> <br /> *'''[[תלמי יחיאל]]''' - מנהל: הרב אבינועם תעיזי.<br /> <br /> *'''[[תמרת]]''' - מנהל: הרב דוד טל.<br /> <br /> *'''[[תנובות]]''' - מנהל: הרב אבישי גולן.<br /> <br /> *'''[[תקוע]]''' מנהל: הרב דוד דהן.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&amp;ssloc1=Israel לכתובות ומספרי גישה לבתי חב&quot;ד בישראל, ראה כאן]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מיזמי חב&quot;דפדיה]]<br /> [[קטגוריה:הפצת המעיינות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=159804 2014-02-28T11:34:10Z

<p>24.89.147.50: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|עריכה כללית}}<br /> [[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br /> '''ועד תלמידי התמימים''' הוקם בשנת [[תשנ&quot;ט]] במטרה להנחיל ידע על חסידות ואדמור&quot;י חב&quot;ד בקרב תלמידי ישיבות [[חב&quot;ד]]. העומד בראש הארגון הוא הרב מנחם מענדל קנלסקי - [[משפיע]] בישיבה קטנה בקרית גת.<br /> <br /> הארגון מפעיל מבצעי לימוד תורניים נושאי פרסים, בכל שנה כהכנה לימים [[י&quot;א ניסן]] ו[[ג' תמוז]]. כמו כן מפיק הארגון סרטי צפיה מ[[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]] בשיתוף עם חברת [[jem]].<br /> <br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[יום הולדת]]ו של הרבי, מקיים הוועד בכל שנה ב[[כפר חב&quot;ד]] יום לימודים לתלמידי ישיבות חב&quot;ד מכל רחבי הארץ המכונה &quot;יום תמים לרבי&quot;.<br /> <br /> בשבת הסמוכה לג' תמוז מארגן הוועד שבת לתלמידי ישיבות חב&quot;ד. הארגון גם מפעיל ישיבת קיץ לתלמידים, בחודשי הקיץ.<br /> <br /> == הוצאה לאור ==<br /> <br /> לקראת כל מבצע הארגון מוציא לאור &quot;קובץ לחיזוק ההתקשרות&quot;, ובו יומנים על תולדות והתפתחות החסידות, כתבי יד נדירים של חסידי ואדמור&quot;י חב&quot;ד מדורות עברו, מאמרי הגות ועוד.<br /> <br /> בעבר היה הארגון אחראי על הוצאה לאור של עלון שבועי בשם '''מקבץ לתורה''', שבו נדונה הלכה אחת מהרמב&quot;ם היומי בעיון. זאת לאור בקשתו של הרבי לשומרי סדר לימוד הרמב&quot;ם בשלשה פרקים ליום או פרק אחד, ללמוד לפחות הלכה אחת מתוכם בעיון. הגיליון האחרון יצא בסוף שנת תשס&quot;ו, ומאז חדלה הפצתו. <br /> <br /> כמו כן מוציא הארגון לקט דברי תורה של הרבי מליובאוויטש לרגל ימי החגים, או תאריכים מיוחדים לחסידי חב&quot;ד (כמו יום הולדתו של הרבי). בנוסף לזה מוציא הארגון חוברות עיוניות ערוכות ממקורות חב&quot;ד ותורת הרבי. וחוברות עם מסמכים ומכתבים מהרבי ותולדות החסידות. <br /> <br /> בעבר{{הבהרה|סיבה=יש לציין את התקופה המדוייקת}} היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את&quot;ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות &quot;את&quot;ה&quot; לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br /> <br /> ==קבצים שיצאו על ידי ועד התמימים==<br /> * 'בית חיינו' - עלון שבועי.<br /> * קובץ 'אור וחום ההתקשרות' ד' חלקים.<br /> * קובץ פלפולים מבית חיינו.<br /> * 'תורת חיים' - ליקוט מענייני תורת רבינו על עולם התחייה.<br /> * לקט אגרות קודש מהרבי בפירסום ראשון ב' חלקים.<br /> * ספר [[היום יום]] כתי&quot;ק.<br /> * קובץ 'לעבן מיטן רבין' לחודשי השנה.<br /> * קובץ 'לחיזוק ההתקשרות' לחודשי השנה.<br /> * קבצים רבים שיצאו לקראת חודש תשרי מידי שנה בשנה.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

24.89.147.50 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=159803 2014-02-28T11:32:28Z

<p>24.89.147.50: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|עריכה כללית}}<br /> [[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]<br /> '''ועד תלמידי התמימים''' הוקם בשנת [[תשנ&quot;ט]] במטרה להנחיל ידע על חסידות ואדמור&quot;י חב&quot;ד בקרב תלמידי ישיבות [[חב&quot;ד]]. העומד בראש הארגון הוא הרב מנחם מענדל קנלסקי - [[משפיע]] בישיבה קטנה בקרית גת.<br /> <br /> הארגון מפעיל מבצעי לימוד תורניים נושאי פרסים, בכל שנה כהכנה לימים [[י&quot;א ניסן]] ו[[ג' תמוז]].כמו כן מפיק הארגון סרטי צפיה מ[[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]] בשיתוף עם חברת [[jem]].<br /> <br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[יום הולדת]]ו של הרבי, מקיים הוועד בכל שנה ב[[כפר חב&quot;ד]] יום לימודים לתלמידי ישיבות חב&quot;ד מכל רחבי הארץ המכונה &quot;יום תמים לרבי&quot;.<br /> <br /> בשבת הסמוכה לג' תמוז מארגן הוועד שבת לתלמידי ישיבות חב&quot;ד. הארגון גם מפעיל ישיבת קיץ לתלמידים, בחודשי הקיץ.<br /> <br /> == הוצאה לאור ==<br /> <br /> לקראת כל מבצע הארגון מוציא לאור &quot;קובץ לחיזוק ההתקשרות&quot;, ובו יומנים על תולדות והתפתחות החסידות, כתבי יד נדירים של חסידי ואדמור&quot;י חב&quot;ד מדורות עברו, מאמרי הגות ועוד.<br /> <br /> בעבר היה הארגון אחראי על הוצאה לאור של עלון שבועי בשם '''מקבץ לתורה''', שבו נדונה הלכה אחת מהרמב&quot;ם היומי בעיון. זאת לאור בקשתו של הרבי לשומרי סדר לימוד הרמב&quot;ם בשלשה פרקים ליום או פרק אחד, ללמוד לפחות הלכה אחת מתוכם בעיון. הגיליון האחרון יצא בסוף שנת תשס&quot;ו, ומאז חדלה הפצתו. <br /> <br /> כמו כן מוציא הארגון לקט דברי תורה של הרבי מליובאוויטש לרגל ימי החגים, או תאריכים מיוחדים לחסידי חב&quot;ד (כמו יום הולדתו של הרבי). בנוסף לזה מוציא הארגון חוברות עיוניות ערוכות ממקורות חב&quot;ד ותורת הרבי. וחוברות עם מסמכים ומכתבים מהרבי ותולדות החסידות. <br /> <br /> בעבר{{הבהרה|סיבה=יש לציין את התקופה המדוייקת}} היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את&quot;ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות &quot;את&quot;ה&quot; לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.<br /> <br /> ==קבצים שיצאו על ידי ועד התמימים==<br /> * 'בית חיינו' - עלון שבועי.<br /> * קובץ 'אור וחום ההתקשרות' ד' חלקים.<br /> * קובץ פלפולים מבית חיינו.<br /> * 'תורת חיים' - ליקוט מענייני תורת רבינו על עולם התחייה.<br /> * לקט אגרות קודש מהרבי בפירסום ראשון ב' חלקים.<br /> * ספר [[היום יום]] כתי&quot;ק.<br /> * קובץ 'לעבן מיטן רבין' לחודשי השנה.<br /> * קובץ 'לחיזוק ההתקשרות' לחודשי השנה.<br /> * קבצים רבים שיצאו לקראת חודש תשרי מידי שנה בשנה.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

24.89.147.50