חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שרגא קרומבי

2020-09-11T06:03:23Z

24.46.111.151: /* תולדות חייו */

[[קובץ:הרב קרומבי עם מקורבים באירוע.jpg|שמאל|ממוזער|250px| עם מקורבים באירוע בבית חב"ד]]
הרב '''שרגא קרומבי''' (יליד [[תשמ"ב]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[ניו ג'רזי]], מנהל ועורך ראשי של אתר [[חב"ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, מקים האנציקלופדיה החב"דית [[חב"דפדיה]], חבר ועד [[כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית של מגזין [[בית משיח]].

==תולדות חייו==
נולד בברוקלין ב[[ל' תשרי]] [[תשמ"ב]] לאביו ר' [[זאב קרומבי]]. זכה שהברית שלו התקיימה ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770|בית חיינו]]. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], המשיך ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תשס"א נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בהוצאה לאור וניהל את ההוצאה לאור של סדרת [[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]], [[ספר המאמרים - מלוקט#ליקוט גאולה ומשיח|ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח]] ו[[חידושים וביאורים בעניני גאולה ומשיח]], וכן הוציא לאור את שלושת הכרכים של הסדרה [[מאוצר המלך]], ואת "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן". כמו כן היה מנהל המערכת של קובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770" וחבר במערכת ההוצאה לאור של קובצי הפלפולים של תות"ל המרכזית, ונטל חלק בהקמה מחדש של [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].

בשנת [[תשס"ג]] הקים את אתר האינטרנט החב"די [[חב"ד אינפו]], המיועד עבור פרסום חדשות חב"ד מארץ הקודש ומרחבי העולם, ומאז משמש כמנהל האתר בעברית ובאנגלית וכעורך הראשי של האתר בעברית.

לאחר נישואיו עם רעייתו לבית משפחת גאנזבורג מכפר חב"ד, התגורר שנה ראשונה ב[[כפר חב"ד]]. לאחר מכן יצא ל[[שליחות]] באוניברסיטת רוטגרס בעיר ניו ברונזוויק שב[[ניו ג'רזי]] תחת השליח הרב [[יוסף קרליבך]].

חיבוריו זכו מספר פעמים בתחרות החיבורים השנתית של "המרכז לחיים של משמעות" של הרב [[סימון ג'יקובסון]]: בשנת תשע"ז זכה במקום השני על החיבור תורת החסידות כגישה פסיכולוגית אקלקטית{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/257375 החיבור הזוכה בתחרות המרכז לחיים של משמעות] {{אינפו}}}}, בשנת תשע"ח זכה במקום השביעי על החיבור "אינטליגנציה רגשית חסידית"{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/357759/ החידוש של אדמו"ר הזקן: אינטליגנציה רגשית חסידית] {{אינפו}}}}, בשנת תשע"ט זכה במקום השישי על החיבור "פנימי - הפיתרון החסידי למגיפת האסקפיזם"{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/618112/ פנימי – הפתרון החסידי למגפת האסקפיזם]}}, ובשנת תש"פ זכה במקום השלישי על החיבור "הפיתרון המבריק של אדמו"ר הזקן לדילמה של המכור"{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/617211/ הפיתרון המבריק של אדמו"ר הזקן לדילמה של המכור] {{אינפו}}}}.

מפעם לפעם מפרסם טורים וחשיפות על נושאים העומדים על הפרק בעולם החב"די באתר חב"ד אינפו ובמגזין בית משיח בעברית.

==פעילותו בתקשורת החב"דית==
[[קובץ:בעבודה במשרדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בעבודה במשרד]]
במהלך השנים הקים שורת אתרי אינטרנט אותם הוא מנהל כיום:

*'''[[חב"ד אינפו]]'''{{הערה|[https://chabad.info/ לכניסה לאתר חב"ד-אינפו]}} - אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים שלוחים ואנ"ש, לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.
*'''חב"ד אינפו באנגלית'''{{הערה|[https://chabadinfo.com/ לכניסה לאתר חב"ד-אינפו באנגלית]}} - אתר חדשות חב"די בשפה האנגלית, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בעולם כולו, עם דגש על המרתחש בשכונת [[קראון הייטס]].
*'''אתר נשי חב"ד'''{{הערה|[https://neshei.com/ לכניסה לאתר נשי חב"ד]}} - אתר ייעודי לנשי ובנות חב"ד, בו מתפרסמות חדשות ותכנים המתאימים לנשים ובנות.
*'''[[חב"דפדיה]]'''{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/ לכניסה לאתר חב"ד-פדיה]}} - אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתה היא הפצת תורת חסידות חב"ד, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה.
*'''[[חב"ד שופ]]'''{{הערה|[https://chabadshop.com/ לכניסה לאתר חב"ד-שופ]}} - חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.

בשנת [[תשע"ט]] נכנס לניהול מערכת מערכת מגזין [[בית משיח]] - המהדורה בשפה האנגלית. כחלק מריענון העיתון הוא החל לצאת לאור בפורמט צבעוני ובגודל חדש, נוספו לו כותבים ועורכים, והדבר הביא לגידול של מאות אחוזים בכמות המנויים לעיתון. כיום זהו העיתון החב"די היחידה בשפה האנגלית הרואה אור מידי שבוע.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל קרומבי]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%a9%d7%a8%d7%92%d7%90-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%99/ טורים וחשיפות באתר חב"ד אינפו]'''

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרומבי, שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

הבעל שם טוב

2020-06-10T13:18:48Z

24.46.111.151: /* חינוכו */

[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טוב במכתבי [[הגניזה החרסונית]]]]
[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|ציון הבעל שם טוב במז'יבוז']]
רבי '''ישראל 'בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט'''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.

נולד ב[[י"ח באלול]] [[ה'תנ"ח]] (24 באוגוסט 1698) נפטר ב[[ו' בסיוון]] (יום א' של [[חג השבועות]]) [[ה'תק"כ]] (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מזי'בוז']].

רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי"ח אלול נולד הבעש"ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ]] ע' 106}}.

==תולדות חייו==
[[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת של הבעש"ט בעיירה מז'יבוז']]

===תקופת לידתו===

בשנת ת"ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ ה[[מרד]] הקוזקי באצילים ה[[פולין|פולנים]], כשבמהלכם בוצעו ב[[יהודי|יהודים]] פוגרומים רבים המכונים [[פרעות ת"ח ות"ט]].

כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, המצב הגשמי והרוחני ב[[עם ישראל]] היה בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה ב[[חסידות]] "[[עילפון]]", כדוגמת [[אדם (מין)|אדם]] שהתעלף ושקוע בתרדמה.

ר' [[פנחס מקוריץ]] אמר{{הערה|[[ספר המאמרים אדמו"ר הרש"ב|ספר המאמרים]] תרס"ג עמ' קמ"ב}} שנשמת הבעל שם טוב ירדה ל[[עולם (בחסידות)|עולם]], כדי להעיר את [[נשמות ישראל]] מעילפונם.

[[הרבי]] מסביר שכמו אדם שהתעלף קוראים בשמו הפרטי כדי לעוררו, כיוון ש[[שם]] האדם מגיע מ[[עצם הנפש]], כשמעוררים את העצם גם האדם מתעורר. כך קודם התגלות הבעל שם טוב עם ישראל היה שקוע ב'עילפון' ו[[הקב"ה]] הוריד את נשמת הבעש"ט (ששמה '''ישראל''') לעולם, כדי לעורר את [[עצם הנפש]] בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 471.}}.

===לידתו===
====הרקע ללידתו====
הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים, התגוררו בישוב והייתה להם פרנסה בשופי{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו"ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי"צ]], ליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ"ז]], סעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ"ו-חורף ת"ש]]''' ע' 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש"ט'''|29302|עמ' 27|עמוד=34}}).}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי"צ]], שיחת [[כ' בחשוון]] [[תש"א]], סעיף י' ('''[[ספר השיחות - תש"א]]''', עמ' 43-44).}}.

פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.

האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [[אליהו הנביא]] ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.

לאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|וורשה תרל"ד, אות נ|ללא|עמוד=29}}.}}.

[[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}.

זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[אדמו"רי חב"ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש"י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], שהקשר בין שני השיעורים הוא, שגם [[רש"י]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.

====הלידה====
רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס היתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערת שוליים|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).

===חינוכו===
היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב"ה]] בעצמו" ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.

בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר הלימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].

===נישואיו===
בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את הישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד|בגדי]] איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה והחל שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.

==פעליו==
===התעסקותו בחינוך ילדי ישראל===
לפני התגלותו עסק הבעש"ט כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה הבעש"ט מחדיר ומכניס לילידם חוויות רוחנית, בין היתר על ההקפדה בעניית [[אמן]], וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים{{הערה|שיחות קודש תשכ"ד עמ' 58. [[אגרות קודש]] חי"ט עמ' ע וש"נ.}}.

עבודתו זו היה עושה בשמחה ו[[אהבה]] אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש"הימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו". תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא פעם: "הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה [[אהבה]] שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד"{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"ד עמ' מז}}.

בעת היותו בן 18 (שנת תע"ו), הציע לפני חבריו מה[[מחנה הנסתרים]], דרך פעולה חדשה, לעבור מעיירה לעיירה ולדאוג שבכל מקום יש 'מלמד' עבור ילדי המקום, ובמקום שאין, הצדיקים הנסתרים ישמשו בתפקיד, באותה תקופה גם שימש הבעש"ט כעוזר מלמד.

===ראש מחנה הנסתרים===
בהיותו בן 14 (ה'[[תע"ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר היתה אז תחת הנהגת ה"בעל שם" רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].

לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש מוארך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי"ח).}}.

בגיל שמונה עשרה מונה רשמית למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.

ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י [[אלול]] בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.

===התגלותו===
ביום [[י"ז באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.

במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.

בשנת [[ת"ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב"ם]], הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].

באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.

===עלייתו להיכל המשיח===
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעש"ט עליית [[נשמה]] לעולמות העליונים. בעליה זו אמר לו [[מלך המשיח]] כי [[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה [[הפצת המעיינות חוצה|בהפצת מעיינות החסידות]], תיאור העליה ודבריו של המלך המשיח כתב הבעש"ט עצמו במכתב ששלח לגיסו ר' [[גרשון מקיטוב]], וזה לשונו:
{{ציטוט|תוכן=בר"ה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית ה[[נשמה]] כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי על דעתי...ועליתי מדריגה אחר מדריגה, עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאד...ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?, והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.|מרכאות=כן|מקור=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24560&st=&pgnum=207 'בן פורת יוסף' בסופו], נדפס גם בתחילת ספר '[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/1.htm כתר שם טוב]'.}}

בעת צערו של הבעש"ט זלגו עיניו דמעות.{{הערה|[[תורת שלום]] עמ' 113.}}

===הניצחון על ה'פרנקיסטים'===
ב[[כ"ו בתמוז]] שנת [[תקי"ט]] ניצח הבעש"ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש"ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש"כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש"ט כבר הסתלק (בשנת [[תק"כ]]).

==שיטתו==
ישנם נקודות רבות שאותם חידש והדגיש הבעש"ט בשיטתו. נקודת כל החידושים היא לקחת כל דבר לגלו את מקורו, ה[[עצם]] שלו. היינו: מהי תכליתו, מטרתו, מקורו ולאן הוא מוביל. כך מגלה מהו העצם של קיום העולם, [[בריאה מתמדת]] ע"י [[הקב"ה]]. כך מגלה גם מהו בדיוק היהודי, עצם שמאוחד בתכלית עם [[עצמות אין סוף]] (וכיון וענין זה גלוי יותר אצל היהודים הפשוטים דווקא,ק ירבם יותר) וכן עודד במיוחד את האהבת ישראל הפשוטה לכל יהודי מצד [[עצם הנשמה]]. וכן גם מגלה את מהות ה'[[קליפת נוגה]]' (ראה [[תניא - פרק ו']]. ועוד ועוד. {{הערה|על פי [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]}}
===השגחה פרטית===
{{ערך מורחב|ערך=[[השגחה פרטית]]}}
דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע "בכל תנועה ותנועה שם [[אלופו של עולם]]", הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של [[פרעה]] - אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת נח}}.

משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו ה[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת וילך}} אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב"ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים.

משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב"ה כמו שנאמר "ואנכי אסתר אסתיר פני", וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה{{הערה|בעל שם טוב על התורה פרשת וילך}}.

לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית. שכן מכיון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא יתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית.

===קירוב היהודים הפשוטים===
ב[[י"ז אלול]] [[תע"ד]] בעת היות הבעש"ט ביער התגלה אליו [[אליהו הנביא]] לראשונה בהיותו לבדו, וגילה לו שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את [[הקב"ה]] ומודה על פרנסתו, מכל היחודים והכוונות שהצדיקים עושים. מני אז עיקר שיטת והנהגת הבעש"ט היה לקרב ולחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב"ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתענין בשלום האנשים על מנת שיוציאו משפתם את התודה לקב"ה.

===כח המחשבה===
חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי "במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו"{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] פרשת שמות ד"ה ותעל}}. גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאוד את חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.

מקובל בחסידות מספר סיפורים שבהם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו כיצד במקום מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. כך למשל פעם הראה הבעל שם טוב לתלמידיו איך שור אוכל שור אחר, בעוד שבגשמיות היה זה אדם שאכל בשר שור לשם תאוה, ב[[סעודת שבת]]. במקרה אחר, לאחד מה'בעלי-בתים' של העיר [[מעזיבוז]] היה ריב עם 'בעל-בית' אחר, ופעם אחת בשהותם אצל ה[[בעל שם טוב]] בבית הכנסת, הוא צעק שהיה "קורע את יריבו כדג". הבעל שם טוב צוה לתלמידיו שיתנו אחד לשני את ידיהם ושיתייצבו לידו בעינים עצומות. הבעל שם טוב הניח ידיו הקדושות על כתפי שני התלמידים שעמדו לידו. לפתע החלו התלמידים לעצוק בפחד: הם ראו כיצד בעל הבית קורע הוא כדג את יריבו! זה מראה בבירור, שמכל כח - יש תוצאה ופועל דבר: אם ב[[לבוש]] [[חומרי]], או [[רוחני]], שאפשר לתופסו רק [[חוש|בחושים]] נעלים ועדינים יותר{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט בתשרי]]}}.

===העלאת הרע לטוב===
לפי תורת הבעל שם טוב אין מציאות אמיתית של רע בעולם כלל. למרות שאכן יש מציאות של רע המסתיר על הטוב, בדרך דמיון והסתר, גם מציאותו של הרע היא בעצם ברצון ה', על כך מביא הבעל שם טוב את משל המלך השולח רשע לפתות את בנו אך גם רצון הרשע הוא שהבן לא ישמע בקולו.

בנוסף החיות של הרע היא בעצם ניצוץ קדוש שהיא החיות של ההתגברות על העבירה, שהיא בעצם סיבת קיומה של העבירה או הקליפה - כדי שיתגברו עליה ויכניעו אותה.

בנוסף אומר הבעל שם טוב כי גם החושך משמש לטוב, כי [[יתרון האור מן החושך]], מעלת יתרון האור ניכר מצד החשך, וכן החכם מצד הטיפש, וניכר מעלת הצדיק מצד הרשע, והתענוג מכח הנגע והיסורין, ומעלת הדעת נודע מכח השכחה.

מכיון שכן, נמצא כי גם לחושך ולרע יש עליה ותועלת, מכיון שהחושך נעשה כעין "כסא" לטוב, ומכיון שהוא נעשה כסא לטוב יש לו קשר וחיות מהטוב, כמו יד האדם המושיט דבר למעלה אז הוא בעצמו שם{{הערה|וזה מעלת גזירה שוה, כי ברוחני אחר שיש לו שווי בצד מה נעשה אחד, ולכן דנין בגזירה שוה גם למיתה החמורה}}.

למרות זאת, אין לטעות לחשוב שגם החושך הוא טוב, כי ישנו מסך המבדיל ומחלק בין האור ובין החושך. מעלתו של החושך הוא דוקא בהכרה שהוא חושך, ובהיותו משמש ככסא לאור, אך אין לטעות ולחשוב שהוא טוב{{הערה|כתר שם טוב ח"א קצח, ב}}.

==תורתו==
===כתיבת והדפסת דבריו===
הבעש"ט היה גאון עצום ב[[נגלה]] ו[[בנסתר]]{{הערה|1=ראה בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&st=&pgnum=9 סיפורים נוראים] לר' יעקב קידנר בסיפור הראשון.}}. כמה עניינים וסיפורים מגאונותו בפשטות עברו במסורת אצל [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט עמ' שצט, להוציא מדעת הטוענים שהיה איש פשוט בידיעותיו בתורה}}. מנהגו היה לומר דברי תורה קצרים ועמוקים ובשפת ה[[אידיש]], אך מעולם לא כתב בעצמו את תורתו ואימרותיו.
תלמידיו הם אלו שליקטו וכתבו את אמרותיו ותורותיו, והדפיסו את הספרים:
*[[תולדות יעקב יוסף]] - נכתב על ידי תלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], הודפס בשנת [[תק"מ]].
*[[צוואת הריב"ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש"ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל"ה]], מחדש על ידי [[קה"ת]], בהוראת [[הרבי]].
*[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר [[כתר שם טוב]] וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים.

בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].

[[ביאת המשיח]] תלויה בהכרח בהפצת תורת הבעל שם טוב, וכמו שכתב בעצמו במכתב, כי ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של מלך ה[[משיח]]. שאל הבעל שם טוב את [[מלך המשיח]]: "אימתי קאתי מר" (מארמית: מתי בא אדון) ענה לו המשיח: [[הפצת המעיינות חוצה|"לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"]]{{הערה|[[כתר שם טוב]] בתחילתו.}}, כשכוונתו על מעיינות תורת ה[[חסידות]], אותה גילה ולימד ה[[בעל שם טוב]] וכאשר תורתו תתפרסם ותופץ, תבוא ה[[גאולה]].

===שבע התורות===
{{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}
שבע התורות של הבעל שם טוב שנתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן בשנת תרנ"ב. בשמיני עצרת תרנ"ג סיפר אדמו"ר הרש"ב פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר במשך יותר מארבעים שנה, ובשנת תרצ"ז נתגלה ונתפרסם לרבים על ידי אדמו"ר הריי"צ.
==הנהגה ניסית ומופתית==
===סיפורי הבעש"ט===
סיפורי הבעל שם טוב נדפסו בחלקם בספר [[שבחי הבעש"ט]] ובעשרות ספרים אחרים, ורבים עוד יותר מקובלים ממקורות מוסמכים בקרב תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי דרכם. המופתים שמקובלים מהבעל שם טוב, ואשר לחלקם קיימים עדויות מדוייקות, הם למעלה מכל דמיון, עד אשר רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] כותב במכתב "אחד היה הבעל שם טוב לפניו לא היה ולאחריו מעפר מי יקום"?

הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.
===קפיצת הדרך===
בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם ליסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש בקפיצת הדרך.

==הסתלקותו==
[[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]]]
ב[[חג הפסח]] שנת [[תק"כ]] חלה הבעש"ט בקיבתו וכתוצאה מכך נחלש ביותר וגם דיבורו היה בקושי. בליל [[חג השבועות]] התאספו לידו כל תלמידיו אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"[[חברה קדישא]]" והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה, בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי [[נחמן מהורודנקא]] כדי לשפוך תפילה על שלום רבו, הבעש"ט הגיב על כך: "לחינם הוא מרעיש בתפילה אם היה יכול להיכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל". לאחר מכן שמעוהו לוחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות, אל תענה אותי!". כשבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר כך שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

כוחותיו עזבוהו. וציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן נשכב והתיישב לסירוגין. אחר כך ציווה לכסותו בסדין ושכב פעם נוספת, הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות את הפסוק: "אל תבואני רגל גאוה", אותה שעה בדיוק, הסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי [[לייב קסלר]] סיפר שראה את יציאת ה[[נשמה]] "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"[[נשמה]] היתירה".

ב[[ו' סיוון]] [[תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

ביום רביעי כ' בכסלו תקנ"ט, אמר על כך [[אדמו"ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.

===פולמוס סביב התאריך המדויק===
בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום הראשון של [[חג השבועות]] (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון){{הערת שוליים|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש"ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש"ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה אחת ב[[חג השבועות]] התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. ויאמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון. וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל{{הערת שוליים|דהיינו שהוא קבר את עצמו}}. ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש".

==תמונתו==
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית "קישורים חצוניים" אודות התמונה.]]
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

==תלמידיו==
*[[המגיד ממזריטש]]
*רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]
*רבי [[זאב וולף קיצס]]
*רבי [[חיים מקראסנא]]
*רבי [[נחמן מהורדנקא]]
*רבי [[אריה לייב משפולי]]
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]
*רבי [[פנחס מקוריץ]]
*רבי [[שמואל מקמינקא]]
*רבי [[אברהם אבא מקריבוש]]
*רבי [[דוד לייקס]]
*רבי [[לייב שרה'ס]]
*רבי [[יהודה לייב מפיסטין]]
*רבי [[זלמן מלוצק]]
*רבי [[אברהם מפודולסק]]
*רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]

==משפחתו==
לבעל שם טוב שני ילדים ידועים:
*בנו, [[רבי צבי]],
*בתו, [[אדל]].

בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל:
*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]
*רבי [[ברוך ממז'יבוז']].
*נינו, נכדה של אדל מבתה פייגא - רבי [[נחמן מברסלב]].

צאצאי הבעש"ט ואדמו"ר הזקן גם יחד:
*הרב [[אהרן זסלבסקי]], רבה של [[קרמנצ'וג]], נכד [[אדמו"ר הזקן]] (בן בתו, [[הרבנית פריידא]]) וחתן [[אדמו"ר האמצעי]], נשא בזיווג שני את [[מרת חיה]], בת ר' נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר' יחיאל. בקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי נחמן מברסלב.

==לקריאה נוספת==
* '''[[ספר הזכרונות]]''' - [[אדמו"ר הריי"צ]].
* '''[[ספר התולדות|ספר התולדות הבעש"ט]]''' - [[חנוך גליצנשטיין]].
* '''[[המאירים לארץ]]''' - [[יצחק אלפסי]].
* '''[[שבחי הבעש"ט]]''' - [[תקע"ה]].
* '''[[נזר הבעש"ט]]''' - [[אברהם שמואל בוקיעט]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב"ד בישראל]]
* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס
*‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז']
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'.
*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת"
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad"
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]]
;מפות ותמונות
* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/%D7%A7%D7%91%D7%A8+%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D+%D7%98%D7%95%D7%91+%D7%96%D7%99%22%D7%A2%E2%80%AD/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].
* [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש"ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49%C2%B026'13.5%22N+27%C2%B024'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]
* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D+%D7%98%D7%95%D7%91%E2%80%AD/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLang=3 שתי תמונות‚ זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון "המבשר" בנוגע ל'תמונותיו'
*'''[https://toratchabad.com/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק"כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|1]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]

מנחם מענדל קרומבי

2020-06-08T12:52:32Z

24.46.111.151: /* קישורים חיצוניים */

הרב '''מנחם מענדל קרומבי''' (יליד [[תש"מ]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[גבעתיים]], מקים ומנהל בית חב"ד במדינת סרי לנקה, סופר ומרצה.

==תולדות חייו==
נולד בחיפה ב[[י"ט אלול]] [[תש"מ]] לאביו ר' [[זאב קרומבי]]. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים צפת]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תש"ס נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בפעילות עם ישראלים במנהטן, והיה הראשון שהתחיל בעריכת סעודות שבת עבור הישראלי בווילג'. כמו כן עסק רבות בהוצאה לאור במסגרת קובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770" והיה חבר במערכת ההוצאה לאור של קובצי הפלפולים של תות"ל המרכזית.

בשנים תשס"א ותשס"ב, יצא לשליחות בבתי חב"ד ברישיקש ודרמסאלה בהודו.

לאחר חתונתנו, התגורר במשך שנה ברמת אביב, והיה ממקימי ארגון "הנפש השנית", שלאחר מכן שינה את שמו והפך ל"ממעל ממש".

בתום השנה הראשונה יצא לשליחות בשנת [[תשס"ג]] לקולמבו בירת סרי-לנקה, שם הקים את בית חב"ד הראשון במדינה. בשנים שלאחר מכן בנה מקווה טהרה, הכניס ספר תורה לבית חב"ד, ואף הביא שליח נוסף לפעול בחופים עם הישראלים המטיילים. תמונתו המפורסמת בה הוא נראה מניח תפילין ליהודי שהפך לנזיר בודהיסטי, הפכה למפורסמת בעולם כולו.

במשך כשנתיים שימש כשליח בבית חב"ד ברמת גן, והיה מקורב מאוד לרב מוטי גל ע"ה בשנותיו האחרונות.

בשנת [[תשע"ה]], פתח בית חב"ד בשכונת בורכוב בגבעתיים, אותו הוא מנהל ביחד עם רעייתו, לצד מסירת שיעורי חסידות (בעיקר בתניא) בכל אזור המרכז.

לקראת י"ט כסלו תש"פ, הוציא לאור את רב המכר החב"די [[מספרים תניא]] שאזל במהירות והודפס במספר מהדורות.

לקראת כל שבת או חג מפרסם מערך שיעור מוכן המתאים למקורבים, הזוכה לפופולריות גדולה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/08-06-2020-12-51-32-הבלוג.pdf בלוג שליחות מהקמת בית חב"ד בסרי לנקה]'''
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99/ מאמרים ושיעורים באתר חב"ד אינפו]'''
*'''[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 מספרים תניא בחב"ד-שופ]'''
*'''[https://col.org.il/news/121721 'יש סיפור: הספר החדש שיחולל מהפך בשיעורי התניא' ראיון באתר COL]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

מנחם מענדל קרומבי

2020-06-08T01:21:02Z

24.46.111.151: /* תולדות חייו */

הרב '''מנחם מענדל קרומבי''' (יליד [[תש"מ]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[גבעתיים]], מקים ומנהל בית חב"ד במדינת סרי לנקה, סופר ומרצה.

==תולדות חייו==
נולד בחיפה ב[[י"ט אלול]] [[תש"מ]] לאביו ר' [[זאב קרומבי]]. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תש"ס נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בפעילות עם ישראלים במנהטן, והיה הראשון שהתחיל בעריכת סעודות שבת עבור הישראלי בווילג'. כמו כן עסק רבות בהוצאה לאור במסגרת קובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770" והיה חבר במערכת ההוצאה לאור של קובצי הפלפולים של תות"ל המרכזית.

בשנים תשס"א ותשס"ב, יצא לשליחות בבתי חב"ד ברישיקש ודרמסאלה בהודו.

לאחר חתונתנו, התגורר במשך שנה ברמת אביב, והיה ממקימי ארגון "הנפש השנית", שלאחר מכן שינה את שמו והפך ל"ממעל ממש".

בתום השנה הראשונה יצא לשליחות בשנת [[תשס"ג]] לקולמבו בירת סרי-לנקה, שם הקים את בית חב"ד הראשון במדינה. בשנים שלאחר מכן בנה מקווה טהרה, הכניס ספר תורה לבית חב"ד, ואף הביא שליח נוסף לפעול בחופים עם הישראלים המטיילים. תמונתו המפורסמת בה הוא נראה מניח תפילין ליהודי שהפך לנזיר בודהיסטי, הפכה למפורסמת בעולם כולו.

במשך כשנתיים שימש כשליח בבית חב"ד ברמת גן, והיה מקורב מאוד לרב מוטי גל ע"ה בשנותיו האחרונות.

בשנת [[תשע"ה]], פתח בית חב"ד בשכונת בורכוב בגבעתיים, אותו הוא מנהל ביחד עם רעייתו, לצד מסירת שיעורי חסידות (בעיקר בתניא) בכל אזור המרכז.

לקראת י"ט כסלו תש"פ, הוציא לאור את רב המכר החב"די [[מספרים תניא]] שאזל במהירות והודפס במספר מהדורות.

לקראת כל שבת או חג מפרסם מערך שיעור מוכן המתאים למקורבים, הזוכה לפופולריות גדולה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99/ מאמרים ושיעורים באתר חב"ד אינפו]'''
*'''[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 מספרים תניא בחב"ד-שופ]'''
*'''[https://col.org.il/news/121721 'יש סיפור: הספר החדש שיחולל מהפך בשיעורי התניא' ראיון באתר COL]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

מנחם מענדל קרומבי

2020-06-08T00:23:06Z

24.46.111.151:

הרב '''מנחם מענדל קרומבי''' (יליד [[תש"מ]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[גבעתיים]], מקים ומנהל בית חב"ד במדינת סרי לנקה, סופר ומרצה.

==תולדות חייו==
נולד בחיפה ב[[י"ט אלול]] [[תשמ"א]] לאביו ר' [[זאב קרומבי]]. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תש"ס נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בפעילות עם ישראלים במנהטן, והיה הראשון שהתחיל בעריכת סעודות שבת עבור הישראלי בווילג'. כמו כן עסק רבות בהוצאה לאור במסגרת קובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770" והיה חבר במערכת ההוצאה לאור של קובצי הפלפולים של תות"ל המרכזית.

לאחר חתונתנו, התגורר במשך שנה ברמת אביב, והיה ממקימי ארגון "הנפש השנית", שלאחר מכן שינה את שמו והפך ל"ממעל ממש".

בתום השנה הראשונה יצא לשליחות בשנת [[תשס"ג]] לקולמבו בירת סרי-לנקה, שם הקים את בית חב"ד הראשון במדינה. בשנים שלאחר מכן בנה מקווה טהרה, הכניס ספר תורה לבית חב"ד, ואף הביא שליח נוסף לפעול בחופים עם הישראלים המטיילים. תמונתו המפורסמת בה הוא נראה מניח תפילין ליהודי שהפך לנזיר בודהיסטי, הפכה למפורסמת בעולם כולו.

במשך כשנתיים שימש כשליח בבית חב"ד ברמת גן, והיה מקורב מאוד לרב מוטי גל ע"ה בשנותיו האחרונות.

בשנת [[תשע"ה]], פתח בית חב"ד בשכונת בורכוב בגבעתיים, אותו הוא מנהל ביחד עם רעייתו, לצד מסירת שיעורי חסידות (בעיקר בתניא) בכל אזור המרכז.

לקראת י"ט כסלו תש"פ, הוציא לאור את רב המכר החב"די [[מספרים תניא]] שאזל במהירות והודפס במספר מהדורות.

לקראת כל שבת או חג מפרסם מערך שיעור מוכן המתאים למקורבים, הזוכה לפופולריות גדולה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99/ מאמרים ושיעורים באתר חב"ד אינפו]'''
*'''[https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 מספרים תניא בחב"ד-שופ]'''
*'''[https://col.org.il/news/121721 'יש סיפור: הספר החדש שיחולל מהפך בשיעורי התניא' ראיון באתר COL]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

צוואת הרבי

2020-05-22T00:10:34Z

24.46.111.151: יצירת דף עם התוכן "ביום שני, י"ד בסיון תשמ"ח, שעה קלה לאחר תפילת מנחה, נקראו אל ביתו של הרבי מזכירו האישי, הרב..."

ביום שני, י"ד בסיון תשמ"ח, שעה קלה לאחר תפילת מנחה, נקראו אל ביתו של הרבי מזכירו האישי, הרב חיים אייזיק חדקוב וחבר המזכירות הרב ניסן מינדל. השניים שמעו מפי הרבי כי עלה ברצונו הקדוש, "להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה".

"הרב חדקוב והרב מינדל שהו בחדר הרבי פחות מחצי שעה", העיד הרב גרונר, מזכיר הרבי. "כשהם יצאו, ניכר היה על פניהם כי הם טרודים מאוד. ניסיתי לשאול אותם, על מה דיבר איתם הרבי. הם רק אמרו: 'יותר טוב לא לדבר'. סתמו ולא פירשו".

מיד בצאתם, העלה הרב ניסן מינדל על הכתב את הדברים אשר שמעו בקודש פנימה.

הרב מינדל הגיש את הדברים לרב חדקוב על מנת למוסרם אל הרבי, נוסח רשימת הדברים במתכונתם זו מעולם לא פורסם.

הנוסח המלא של רשימת הדברים הועבר לאישורו של הרבי באמצעות הרב חדקוב. במשך תקופת זמן ניכרת, הדברים לא זכו לתגובת הרבי.

כמעט שלושה חודשים חלפו. במהלך התקופה הזאת, סיפר הרב גרונר, "כמעט מדי יום ביומו, היה הרב חדקוב שואל אותי, האם הרבי הוציא עבורו משהו מיוחד. הבנתי שהדבר קשור לשיחה שהייתה לרבי איתו ועם הרב מינדל, אך לא ידעתי את תוכנה המדויק. הדבר היחיד שידעתי הוא שהרבי לא הוציא באמצעותי כל תגובה על כך".

"בתחילת חודש אלול", מספר הרב גרונר, "הוציא הרבי באמצעותי את דפי הרשימה המקורית שהוכנסו אליו זמן רב קודם לכן. הרשימה הייתה מלאה בהערות של הרבי אשר מהם ניתן היה ללמוד כי דברים רבים שהופיעו בה אינם לשביעות רצונו של הרבי".

ביום שלישי, י"ז באלול, מיד לאחר תפילת מנחה, ביקש הרבי ממזכירו, הרב גרונר, ששלושה אנשים ייכנסו אליו, אל הרב חדקוב והרב מינדל מצרף הרבי הפעם את הגאון רבי ישראל יצחק פיקרסקי, ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית אשר ב–770. בפני השלושה, הוסיף הרבי הוראות ופרטים נוספים על הדברים שהשמיע בפני שניים מהם. הרב מינדל העלה את הדברים על הכתב והגיש אותה לרבי בפעם השנייה להגהה.

שורת ההערות והתיקונים שללה את רוח הדברים והפרטים שבהם. מנוסח גוף התשובה ניכר כי דעתו הקדושה של הרבי לא הייתה נוחה מהעובדה שמרוח הרשימה עולה כי הרבי מפקיד את הנהלת כל המוסדות המרכזיים בידי שני אנשים. אך גם מעבר לכך, ניכרה אי שביעות רצון מפרטים נוספים.

נוסח התשובה שהועבר מהרבי ישירות לידי הרב חדקוב, אינו ניתן להשגה. שמועה עיקשת, שקיבלה אישור מכמה מקורות שונים, מספרת על כך שבראש הדף של רשימת הדברים שעליו הופיעו הערות הרבי הופיע משפט מפתח' שבו נאמר (בתוכן, לא בלשון): האומנם חושדני שאשאיר את הכול על שני אנשים.

בעקבות הערות הרבי, ערכו השלושה את דברי הרבי מחדש והגישו אותם לרבי. גם רשימת צוואה זו קיבלה כמה הערות ותיקונים על ידי הרבי. בפעם השלישית, הוגשה מתכונת בת ארבעה דפים הנושאת את הכותרת "רשימת דברים מכ"ק אדמו"ר שליט"א", אשר שני דפים מתוכם, נושאים את הכותרת "מוסף להנ"ל".
=נוסח הצוואה=

וזה נוסח הצוואה, ככתבה וכלשונה (עם פענוח ראשי התיבות), כולל ה"מוסף": "היום, אחרי תפילת מנחה, נקראנו להיכנס אל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א בהיכל קדשו ואמר לנו כהקדמה להכתוב לקמן: 'סגולה לאריכות ימים ושנים להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה'.

"אחר כך המשיך ואמר לנו: באשר אנחנו שנינו היינו אשר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הקריבנו – אליו ולעבודתו בקדש, וכשהעתיק מושבו ומרכז פעילותו לארצות הברית לקח אותנו אתו עמו לארצות הברית והטיל עלינו התפקידים הראשיים בהנהלה הראשית לכל היקף פעולותיו ועבודתו, וכן היה הסדר מאז ועד הנה, ובשים לב אשר הסגולה האמורה לאריכות ימים ושנים הוא כאשר הכול כתוב וחתום באופן ברור שלא יהיה מקום לספקות וכו'.

"לכן ציווה עלינו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א לסדר את כל העניינים בהנוגע לאחר מאה ועשרים שנה מתאים להוראותיו ולהעלותם על הכתב שריר וקיים, ולאחר שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א יעיין בזה ויסכים ויאשר בחתימת יש קדשו, הרי יהי' לזה כל התוקף של צוואה.

"אי לזאת, ובהתאם להוראות כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א כפי ששמענו מפיו, הננו בזה להעלות על הכתב סדר וקביעת העניינים לאחר מאה ועשרים שנה, וכדלהלן:

"סעיף א: ההנהלה הראשית של כל המוסדות דליובאוויטש בכל מקום שהם, בצורתה כמו שהיא עכשיו בידי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, תעבוד לידי הרב ח.מ.א. חדקוב והרב ניסן מינדל שיחיו, עם כל הזכויות והאחריות שבזה.

"סעיף ב: כל עניני ליובאוויטש – המוסדות והפעולות וכו' – כמו שמתנהלים עתה על פי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, וכן מוסדות ליובאוויטש העתידים להיווסד, יהיו מסורים בידי ההנהלה הראשית, הרב ח.מ.א. חדקוב והרב ניסן מינדל ו/או הממונים על ידם, בתוקף תפקידם האמור.

"סעיף ג: כל אלו שבמשך הזמן נתמנו לאיזו שליחות או פעילות על ידי כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א נשארים בתוקף תפקידם כל זמן שההנהלה הראשית הנ"ל לא החליטה אחרת.

"סעיף ד: נוסף על ההוראות הנ"ל שהן בשייכות לעניינים הכלליים, הואיל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א למלא ידינו להכניס לתוך הצוואה הכללית גם צוואה פרטית בשייכות לענייניו ונכסיו הפרטיים, שיעברו לרשות מרת דאליא תחיה רוטמאן שהיא בת אחיו המנוח, ר' אריה לייב ז"ל, וילדיה שיחיו, שלהם הוא מוריש עזבונו הפרטי, היינו רהיטי הבית, וכלי הבית וכדומה, פרט לספרים וכתבים וחפצים שהם נחלת אגודת חסידי חב"ד. ואם יתעורר ספק באיזה דבר – וכן בכל מקום של איזה ספק באיזה עניין מהעניינים הנ"ל- הרי הקובעים בזה הם הרב חיים מרדכי אייזיק שי' חדקוב והרב ניסן שי' מינדל, אם בעצמם או בצירוף עוד אחד, וכן יקום.

"וה' יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א למען יאריך ימים על ממלכתו בטוב ובנעימים עד ביאת משיח צדקנו".

הרשימה מסתיימת בציון: "ועל כל הנ"ל באנו על החתום", שמתחתיה מקומות חתימה מסומנים המצוינים במילים "הרב ח.מ.א. חדקוב" ו"הרב ניסן מינדל".

מיד לאחר מכן, באותו דף, מופיע ההמשך תחת הכותרת: "מוסף להנ"ל":

"היום, יום שלישי בשבת, י"ז אלול, שנת תשמ"ח אחרי תפילת מנחה, נקראנו להיכנס לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, שלושה כאחד, היינו הרב חיים מרדכי אייזיק שי' חדקוב, והרב ניסן שי' מינדל והר"מ הרב ר' ישראל יצחק שי' פיקרסקי, ובמעמד שלושתנו הואיל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א להוסיף הוראות ופרטים לצוואתו הנ"ל מי"ד סיוון, ה' תשמ"ח, בכדי שלא להשאיר מקום לספקות וכו' בהנוגע להמשך העבודה לאחר מאה ועשרים שנה, ואלו הם הוראותיו הנוספות:

"סעיף ה: כידוע היה סדר עבודתו הציבורית של כבוד קדושת מורי וחמי דמו"ר מאז בואו לארה"ב, אשר רובא ככולא של פעולות חב"ד – ליובאוויטש בארה"ב ובכל מרחבי העולם התנהלו על– ידי הארגונים הראשיים שהוא יסד אותם ופעל על ידם, והם: המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל על המחלוקות והסניפים שלהם; ואשר הנהלת מוסדות אלו בפועל מסר לוועד של שלושה, היינו: לי, חתנא דבי נשיאה, ולהרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ולהרב ניסן מינדל. ומובן אשר לאחרי הסתלקות כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר כן היה הסדר גם כן אלא שלמעשה נכנסו המוסדות הנ"ל – כמו שאר המוסדות – תחת נשיאותי, וממילא נשארה בפועל של המוסדות הנ"ל בעיקר לידי הרב חיים מרדכי אייזיק והרב ניסן שיחיו.

"ועתה, בכדי לאשר עוד הפעם את הסדר האמור, וביתר שאת ותוקף, ובפרט בשים לב שבשנים האחרונות ראיתי צורך לחדש ולהפעיל את אגדות חסידי חב"ד העולמית בתור ארגון השלישי אשר ביחד עם שניים הראשונים, המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל, הם שלשה עמודי התווך של תנועת חב"ד, אשר על ידם מתנהלים הפעולות דחב"ד-ליובאוויטש במרחבי העולם – מצאתי לנחוץ להוסיף הפרטים דלהלן בנוגע לסדר העבודה בפועל, והם:

"סעיף ואו: המדובר שלא לעשות שינויים בהנהלת הארגונים הנ"ל חל רק בנוגע לאלה ששימשו בתפקידם זה לא פחות משלוש שנים האחרונות, וכגון:

במרכז לענייני חינוך ההנהלה הראשית היא בידי הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב ניסן מינדל והרב שלום מנדל סימפסון שיחיו.

"במחנה ישראל בידי הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב ניסן מינדל והרב יודא קרינסקי, שי'.

"באגודת חסידי חב"ד העולמית – בידי הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב שניאור זלמן גורארי' והרב דוד ראסקין שיחיו.

"סעיף ז: בנוגע מעמד, הנה כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר היה נוהג אשר היה מחלק הכסף לשלושה חלקים, למרכז לענייני חינוך ולמחנה ישראל וללשכת חשאין (אשר לשכת חשאין היא אחת מהמחלוקות של מחנה ישראל). וכן נהגתי אני. ולכן כן יהיה גם לאחר מאה ועשרים שנה – כלומר, שכל כספי המעמד יתחלקו לג' חלקים הנ"ל, היינו המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, ולשכת חשאין.

"סעיף ח: אף שהכוונה והתקווה שכל העניינים הנ"ל לא ישאירו מקום לספקות וכו', עם כל זה שמא ואולי בכל זאת יתעורר ספק בנוגע לאיזה שיהיה עניין או פרט – הרי יפה כוחם של השלושה: הרב חיים מרדכי אייזיק (חדקוב) והרב ניסן מינדל והרב ישראל יצחק פיקרסקי להחליט ולפסוק בהתרת הספק, וכן יקום.

"כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א הדגיש אשר בנוסף להסגולה הנ"ל לאריכות ימים ושנים – ובמילא צריך העניין להיעשות בשמחה ובטוב לבב, הרי עוד זאת סגולת היום והחודש והשנה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, ערב ח"י אלול, הולדת שני המאורות הגדולות, בחודש שכולו רחמים. בשנת תשמ"ח ותשמ"ח".

גם לאחר דברים אלו נכתב: "ובזה באנו על החתום על כל הנ"ל:" ולאחר שורה זו, מקומות החתימה של: "הרב ח.מ.א. חדקוב, הרב י.י פיקרסקי, הרב נ. מינדל".

בעותקים של רשימת דברים' בת ארבעת הדפים המצוינים בידינו – אשר הם, צילומי העותקים שהיו בידי הרב מינדל – אין חתימה במקומות המיועדים לכך.

בנוסף לכך, כמתחייב מהוראת הרבי – הרב חדקוב, הרב מינדל והרב פיקרסקי, העלו על הכתב מסמך חדש, הכולל את רוח דברי הרבי בפעם השנייה, בנוסח חדש, תחת הכותרת "שטר צוואה". הדברים המופיעים בשטר. הולמים את הנוסח המסורתי המקובל בעת כתיבת צוואה.

מעבר לכך, בשטר הצוואה לא מופיעים מוטיבים שמאפיינים את הרשימה הקודמת שכללה גם את המתכונת המקורית, אשר עליה רק נוסף תוכן חדש בשם "מוסף להנ"ל". השינויים בין הרשימה והשטר הוא אזכור עזבונו הפרטי של הרבי, כלי הבית והרהיטים, המיועדים לבת אחיו של הרבי, מרת דליה ראטמאן. סעיף זה נשמט לחלוטין משטר הצוואה הנוכחי, כמו גם דברים נוספים.

==הנוסח המתוקן==

נודע על עדות שהשמיע לאחר ג' בתמוז תשנ"ד, הרב שלום ישראל חדקוב, בנו של הרב חדקוב ע"ה (שבינתיים נתבקש לישיבה של מעלה), בפני מליאת הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית. בעדות זו אמר הרב חדקוב כי לפי הידוע לו שטר הצוואה שבפנינו, נוסח לאחר כל התיקונים והערות שציין הרבי על הגרסאות הקודמות. לפי דברים אלו, ייתכן שבתחילה הוגש שטר צוואה עם אלמנטים נוספים שנשללו על ידי הרבי, וזהו שטר הצוואה המתוקן:

זיכרון עדות שהייתה בפנינו עדים החתומים מטה ביום שלישי בשבת, שבעה עשר לחודש אלול, שנת ה' אלפים תשמ"ח, למניין שאנו מונין כאן בעיר ברוקלין, נ.י.

"איך ששלח אחרינו כבוד קדושת אדמו"ר הרב ר' מנחם מענדל שליט"א בהרב ר' לוי יצחק זצ"ל שניאורסאהן, ובאנו אליו ודעתו מיושבת עליו והי' יודע לדבר ולישא וליתן כשאר בני אדם, ואמר לנו: "סגולה לאריכות ימים ושנים להתעסק בסידור העניינים של לאחר מאה ועשרים שנה. הנה שלחתי אחריכם – לכל לראש, הרב ח.מ.א. חדקוב והרב ניסן מינדל, כיוון שאתם מהראשונים אשר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הקריב לעבודתו וכשהעתיק מושבו ומרכז פעילותיו לארה"ב הביא אתכם עמו והטיל עליכם התפקידים הראשיים בהנהלת המוסדות שיסד כאן, המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל; ואתכם עמכם קראתי את הרב ר' ישראל יצחק פיקרסקי, ריש מתיבתא של הישיבה המרכזית תומכי תמימים ליובאוויטש – בכדי לעשות צוואה בפניכם. וזו היא הצוואה:

1) כל עניני ליובאוויטש – המוסדות והפעולות וכו' – כמו שמתנהלים עתה על פי סדר הקבוע והנוהג מכמה שנים, יתנהלו כן להבא.

2) כידוע היה סדר עבודתו הציבורית של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר מאז בואו לארה"ב, אשר רוב הפעולות דחב"ד ליובאוויטש ובכל מרחבי העולם התנהלו על ידי הארגונים הראשיים שהוא יסד אותם ופעל על ידם, והם המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל, על כל המחלוקות והסניפים שלהם וכן הוא הסדר גם עתה, אלא שבשנים האחרונות ראיתי צורך לחדש ולהפעיל את אגודת חסידי חב"ד העולמית בתור ארגון השלישי אשר ביחד עם שניים הראשונים – המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל, הם שלושה עמודי התווך של תנועת חב"ד, אשר על ידם מתנהלים הפעולות דחב"ד–ליובאוויטש במרחבי העולם. וכן יהיה להבא, לא ישונה.

3) המדובר שלא יהיה שינויים בהנהגת הארגונים הנ"ל חל רק בנוגע לאלה ששמשו בתפקידם זה לא פחות משלוש שנים האחרונות, כגון:

בהמרכז לענייני חינוך ההנהלה הראשית בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב שלום מענדל סימפסון;

במחנה ישראל – ההנהלה הראשית בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב יודא קרינסקי;

באגודת חסידי חב"ד העולמית – ההנהלה הראשית בידי הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והרב שניאור זלמן גורארי' והרב דוד רסקין שיחיו.

4) בנוגע מעמד, הנה כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר היה נוהג אשר היה מחלק את כספי המעמד לשלשה חלקים, למרכז לענייני חינוך ולמחנה ישראל וללשכת חשאין (אשר לשכת חשאין היא אחת מהמחלוקות של מחנה ישראל).

וכן נהגתי אני, ולכן יהיה כן גם לאחר מאה ועשרים שנה – כלומר, שכל כספי המעמד יתחלק לשלושה חלקים, היינו להמרכז לענייני חינוך ולמחנה ישראל וללשכת חשאין.

אף שהכוונה והתקווה שכל העניינים הנ"ל לא ישאירו מקום לספקות וכו', עם כל זה שמא ואולי בכל זאת יתעורר ספק בנוגע לאיזה שיהי' עניין או פרט – הריני מיפה כוחם של השלשה: הרב מרדכי אייזיק חדקוב והרב ניסן מינדל והרב ישראל יצחק פיקרסקי להחליט ולפסוק בהתרת הספק. וכן יקום".

בסוף הנוסח המשתרע על פני שני עמודים, באותיות מקלדת פשוטות, נדפסו המילים: "וחתם בחתימת יד קדשו", כשמעליהם פס למקום החתימה, ומיד לאחר מכן, נוספו המילים הבאות: "ומה שנעשה בפנינו ומה שציווה בפנינו עדים, וחתמנו היום, יום שלישי בשבת, שבעה עשר לחודש אלול, שנת ה"א תשמ"ח, הכול שריר וקיים". כאן באים שלושת מקומות החתימה של שלושת העדים.

=חתימת הרבי=

אף שבמקרה זה, בעותקים שבידינו, מקום חותם הרבי ריק, אין כל הוכחה המצביעה על תגובה או על אי תגובה של הרבי על השטר, במתכונתו הנוכחית, ששני עותקים ממנו מתפרסמים כאן – האחד שהיה בידי הרב מינדל והאחד שהיה בידי הרב פיקרסקי, ובשניהם יש שינויים קטנים האחד לעומת רעהו, המעידים כי הם אינם צילום או עותק אלא שני מסמכים שונים.

עדות אחת, בעילום שם (שמו של אומרה מצוי בידי הכותבים, אך לא ניתנה רשות לנקוב בו), אומרת כי לנגד עיני הרב פיקרסקי היה שטר צוואה שבו הופיעה חתימת ידו הקדושה של הרבי. כל הידוע אודות כך הוא שאין כיום מי שיכול להצביע על עותק זה של שטר הצוואה. בהקשר זה, סיפרו מקורות נוספים על גניבה גדולה שהייתה בבית הרב פיקרסקי שבעקבותיה נעלמו מסמכים רבים.

לבד מעדות זו, כמה אנשים העידו על דברי הגרי"י פיקרסקי למקורביו, זמן רב לאחר כ"ז באדר ראשון תשנ"ב, כי ידוע לו שהרבי סידר צוואה, כשהפרטים שבפיו מסגירים את העובדה שמדובר בשטר צוואה זה.

בערב שבת קודש, כ"ז באלול תשמ"ח, הוכנס לרבי עותק מיוחד על שטר הצוואה, כפי שהוא מתורגם לאנגלית. הרבי הוציא על כך תשובה בכתב יד קודשו בזו הלשון: "נתקבל 5:15 אחר הצהריים, לכשיהיה ביכולתי אקראנו, ובכל אופן כוונתם רצויה, ותשואות חן תשואות חן".

=הפולמוס=

הרב חיים יהודה קרינסקי, מזכיר הרבי, סיפר באסיפה טלפונית של אגודת חסידי חב"ד (שנערכה בימים שלאחר ג' בתמוז תשנ"ד ואשר לכותבים הוגשה הקלטה מלאה שלה): "ביום מן הימים, אינני זוכר את התאריך המדויק, נכנסתי לחדרו של הרבי בהוראתו לצורך עניין מסוים. הרבי הושיט לי חבילת דפים מקומטת ובלתי סדורה, ואמר לי: 'איך וויל ניט ס'זאל זאך וואלגערן דא, האלט עס ביי דיר' (= איני רוצה שזה יהיה מפוזר כאן, אכסן זאת אצלך). בתוך הדפים הללו, היו גם הדפים המדוברים אינני יודע אם היו חתומים אם לאו", הבהיר הרב קרינסקי וציין כי אינו יודע היכן נמצא מסמך זה כיום.

עוד קודם לעדות זו, בבוקר יום ראשון ג' בתמוז תשנ"ד, הופץ ב–770 וחוצותיו מנשר מיוחד שנשא את הלוגו הרשמי של אגודת חסידי חב"ד ליובאוויטש'. המנשר הפונה אל אנ"ש והתמימים נפתח במילים: "כבוד קדושת אבינו אדוננו מורנו ורבנו ציוונו בכתב לסדר העניינים בשעה מרה זו". מלבד הצוואה האמורה לא היה עוד כל ציווי בכתב שאליו יכולות היו לרמז מילים מצמררות אלו.

בימים שלאחר ג' תמוז, היו כמה אסיפות טלפוניות של חברי אגודת חסידי חב"ד. באותן אסיפות נאמר ברורות כי בצוואתו הקדושה של הרבי מוטל הניהול של ליובאוויטש ומוסדותיה על אגודת חסידי חב"ד אולם הצוואה עצמה לא הוראתה לאיש.

בקשותיו של ר' זלמן גורארי' לזכות לראות את מסמך הצוואה נתקלו בקיר אטום. בסופו של דבר, המציא אחד מחברי אגו"ח לר' זלמן עותק של הצוואה ואז התגלה לנגד עיניו כי אותו הועיד הרבי כאחד מההנהלה הראשית של אגודת חסידי חב"ד העולמית.

באותה אסיפה טלפונית נוספת שהתקיימה בין חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בערבו של יום חמישי, בשבעה שלאחר ג' תמוז, הוחלט כי למחרת, ביום שישי, בשעה אחת בצהריים, יתקיים שידור מיוחד באמצעות חדר השידורים שבמהלכו עתיד היה הרב ניסן מינדל למסור את כל פרשת הדברים של הצוואה ולהקריא את הצוואה, כיחיד מבין השלושה שהיה שותף לדברים ונותר בחיים. סיכום זה היה מוצא של פשרה בוויכוח שהתגלע אודות הצוואה, למרות הסיכום המפורש שהיה מוסכם על כולם, טורפד השידור המתוכנן.

כשנוכח ר' זלמן לראות כי משתררת מגמה של התעלמות מהצוואה, נקט יוזמה אישית ופרסם את הצוואה במתכונתה המלאה בעמודו הראשון של ה'אלגעמיינער זשורנאל'. בעקבות זאת, החל להינקט קו חדש של הכחשת הצוואה וקביעה לפיה לא הייתה אלא טיוטה ולא משנה אחרונה. תנועה זו הייתה מפנה דרמטי לעומת המוסכמה שהייתה על דעת כולם עד אז כי, בין אם הייתה חתומה ובין אם לאו, היה בצוואה זו גילוי רצונו הקדוש של הרבי.

ר' זלמן יצר קשר עם מזכירו של הרבי, הרב ניסן מינדל, שהיה שותף סוד בכתיבת הצוואה והוא אמר בזו הלשון: "אם אתה שואל לדעתי, הנני בטוח במאת האחוזים שזו צוואת הרבי, ואין לי בכך כל ספק, למרות שלא ברור לי אם היא חתומה אם לאו". הרב מינדל אמר דברים ברורים אלו גם בפני הרבנים שישבו על המדוכה, כשומעו את הדברים הנחרצים מפי מזכיר הרבי שהיה שותף סוד לכתיבת הצוואה, גמר ר' זלמן אומר שלא להרפות מהנושא למען קיום רצונו הקדוש של הרבי.

משהתחוורו לו כל הפרטים טען ר' זלמן: "זהו נוסח הצוואה הסופי, חתום או לא חתום – הרי הרבי הגיה ואישר אותו וברור לי שזה הוא רצונו הקדוש של הרבי. הדבר ניכר גם בעובדה שבשטר הצוואה יש שלוש הנהלות נפרדות לכל אחד מהמוסדות ובכל אחת מהן חברי הנהלה שונים". ר' זלמן אף אמר כי בידו יש ראיות נוספות לכך ואותן קיווה לגלות אם וכאשר יעלה בידו להוציא לפועל את מבוקשו, לקיים בירור בעניין בשיטת 'זבל"א'. לאורך כל הדרך טען ר' זלמן כי "חובה למצות את הבירור בעניין הצוואה הקדושה לקיים את דעת הרבי בהנהלת המוסדות הקדושים".

עוד טען ר' זלמן: "משעה שהביע הרבי את רצונו הקדוש, בפירוט רב, בפני שלושה אנשים – היש מקום לחמוק מקיום הוראה זו של הרבי, בשל טענה על העדר חתימה?".

==אישרור הצוואה==

בהתאם לשיחה דב' אדר תשמ"ח בענין "בואו ונחשוב חשבונו של עולם", בה הבהיר הרבי כי כל עניני ליובאוויטש ייקבעו על ידי רבני חב"ד, הנה מיד לאחר ג' תמוז תשנ"ד, מינו רבני חב"ד ברחבי תבל וועד של ארבעה רבנים לדרוש ולחקור בנושא, הלא הם הרב יצחק הכהן הענדל ע"ה, הרב יהודה קלמן מארלאו ע"ה, ואיתם יבדלחט"א הרב דוד שוחט והרב יצחק מאיר הערץ.

לאחר חקירה ודרישה, שכללה גביית עדות ובחינה מדוקדקת של העובדות, פירסמו הרבנים גילוי דעת, לפיו הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי. בין היתר התבססה ההחלטה על עדות של ראש ישיבת תות"ל הרב שניאור זלמן לבקובסקי ששמע מאחד העדים החתומים על הצוואה (הרב פיקרסקי) כי הרבי אכן חתם על הצוואה (אלא שלידינו לא הגיע העותק הזה), וקבעו כי הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי

כאשר אלו שהחזיקו באגו"ח ובמל"ח נקראו לבוא לדין תורה על מנת לברר את טענותיהם לאי קיום רצונו של הרבי הם סירבו, ומאז הם בגדר ד"לא צייתא לדינא".

בהתאם לכך הורו רבני השכונה חברי הבד"צ דקראון הייטס, לרב שלום מענדל סימספון ע"ה ולרב ניסן מינדל ע"ה, כי זוהי זכותם לממש את הצאווה כחברי המוסדות המרכזיים של מרכז לעניני חינוך, להדפיס את ספרי קה"ת ולקיים את כינוס השלוחים העולמי.

לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח

2020-05-14T13:58:44Z

24.46.111.151:

[[קובץ:לקוש גאומש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום הסדרה 'לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח']]
'''לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח''' הינה סדרה בת 5 כרכים (וחוברת הוספות) בהם לוקטו [[שיחה|שיחות]] הרבי בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] מתוך סדרת ה[[לקוטי שיחות]]. הסדרה יצאה לאור על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]] בשנת תשס"?.

בתוך כלל ספרות הגאולה, תופסת מקום מרכזי תורתו של הגואל בעצמו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]]. תורתו בענין זה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. סוגיות, מושגים והלכות סבוכות בעניני הגאולה מוארים בתורת הרבי. חלקים רבים בתורת הגאולה הפכו מ"דברים הסתומים" לדברים בהירים כשולחן ערוך ומוכן לכל.

במשך השנים, יצאו לאור כמה וכמה ספרים וליקוטים מתוך תורת הרבי בעניני גאולה ומשיח - באופנים שונים של עריכה וליקוט.

בהתאם לכל הנ"ל, החל ה"[[ועד להפצת שיחות]]" במלאכת איסוף שיחות הקשורות לעניני גאולה ומשיח, מתוך סדרת ה"לקוטי שיחות". באותה תקופה, ב[[קיץ]] [[תנש"א]] וב[[חורף]] [[תשנ"ב]], יצאו לאור ב' חוברות של "לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח", כאשר בקשר לחוברת הב' מורה הרבי שיכניסו בה גם מהשיחות של הזמן האחרון, תקופת ההדפסה.

==מתכונת הסדרה==

כדי לתת מענה רחב ומושלם לצורך החשוב בלימוד מסודר של ענינים אלה, הוחלט על הוצאה לאור של סדרת ספרים במתכונת הבאה:

א. הסדרה כוללת את השיחות ה[[מוגה|מוגהות]] בעניני גאולה ומשיח, כפי שנדפסו בסדרת [[לקוטי שיחות]] ו[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)]]. ובכך הופכת למעשה לסדרה המקיפה ביותר בעניני משיח וגאולה.

השיחות שב"לקוטי שיחות" נערכו והוגהו מלכתחילה על-מנת להפיצן בקרב חוגים רחבים. כמו כן השיחות שבספר השיחות אף הן נועדו במקורן לפרסום בעיתונים, ובכך מרכזת סדרה זו את כל הענינים המיועדים ברמתם וסגנונם להפצה ברבים.

בסדרה זו לא נכללו השיחות ה[[בלתי מוגה|בלתי מוגהות]], ענינים מ[[מאמר|מאמרים]] של הרבי ו[[אגרות קודש]] שלו. כמו כן לא נכנסו בסדרה זו קטעים או הערות בודדות וכיו"ב.

ב. כשם שבסדרת "לקוטי שיחות" עצמה נסדרו השיחות על פי פרשיות השבוע, בהקשרם או בזמן אמירתם, וכך ניתנת אפשריות "לחיות עם הזמן" של פרשת השבוע עם תורתו של נשיא הדור - כמו כן, סדרה זו בנויה באופן הנ"ל, והשיחות מופיעות בה על פי הקשרם לפרשת השבוע.

ג. על מנת להשביע את רצון הלומדים בעיון, המעונינים לקבל תמונה מקפת וכוללת על שיטתו של הרבי בתחום מסויים - בא בנפרד מפתח השיחות לפי נושאים, בו סודרו כל השיחות בהתאם לנושאיהם המרכזיים, ומקורן בפנים הספר. המפתח הודפס בסוף כרך ה' על [[ספר דברים]].

ד. על מנת לשמור על סדר הרצאת הדברים וקישור הענינים, המוסיף רבות להבנת הענין כולו - הובאו השיחות בשלימותן, אף שפעמים אין השיחה כולה עוסקת מפורשות בעניני הגאולה.

במקרים בודדים בלבד - בעיקר בשיחות שנלקטו מספרי השיחות - שחלק השיחה בעניני משיח אינו קשור באופן ישיר וגלוי לשאר חלקי השיחה - הוכנסו רק החלקים העוסקים באופן ישיר בעניני גאולה ומשיח.

==אופן העריכה:==

1. על מנת להקל על הלומד, מופיעות כל השיחות במתכונת אחידה, ב[[לשון הקודש]]. השיחות שההוצאו לאור במקורן ב[[אידית]], תורגמו בסדרה זו. מלבד זאת, לא עברו השיחות כל עיבוד לשוני, והן מופיעות כבמקורן ב"לקוטי שיחות" ו"ספר השיחות".

2. תחת שם הסדרה אליה שייכת השיחה, מופיעה כותרת המתארת את תוכן הענין בתורת הגאולה עליו סובבת השיחה.

3. מתוך השיחות העוסקות בעניני [[בית המקדש]], - נכנסו, בדרך כלל, רק אלה הנוגעות ל[[בית המקדש השלישי]]. שאר השיחות העוסקות בעניני [[בית המקדש]] בכלל - נלקטו בספר "[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]".

4. מקור כל שיחה, וזמן אמירתה צוין בתחילת כל שיחה. כמו כן צוין באם תורגמה ללשון הקודש.

==חשיבות הסדרה==

חשיבות מיוחדת לסדרה זו אפשר ללמוד מכך שבג' [[שבט]] [[תשנ"ב]], מסר הרבי את הגהותיו לקונטרס השני בעניני גאולה ומשיח (למרות שגליונות ההגהה ניתנו לרבי כבר בקיץ תנש"א).

כמה שעות לאחר מסירת ההגהות לקונטרס דיבר הרבי (בשיחת ג' שבט תשנ"ב) אודות השלמת המניעה בעניין הדיבור של נשיא הדור על ידי הוספה בלימוד בדיבור בתורתו של נשיא הדור, הן לעצמו והן לזולת.

מכך עולה החשיבות לסדרה שלפנינו, הנותנת את האפשרות להוסיף בלימוד תורתו של נשיא דורנו בדיבור, דבר המדגיש את גודל התשוקה והגעגועים לשמוע תורה חדשה מפיו תיכף ו[[מיד ממש]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadshop.com/products/%D7%A1%D7%98-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-5-%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D סט לקוטי שיחות גאומ"ש, 5 כרכים - לרכישה און-ליין] בחב"ד-שופ

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:סדרות]]
[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]

יוסף בן ציון רייצעס

2020-05-10T13:59:21Z

24.46.111.151:

[[קובץ:רייצעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייצעס]]
הרב '''יוסף בן ציון רייצס''' ([[ט' אלול]] [[תרפ"ח]] - [[ט"ו אייר]] [[תש"פ]]) היה חסיד חב"ד מ[[קראון הייטס]] בעל וותק בחינוך של למעלה מחמישים שנה, וחבר ועד ההנהלה של [[קופת רבינו]].

==תולדות חיים==
נולד בט' אלול תרפ"ח ב[[עיירה]] פוחביץ לאביו הרב [[שמואל יצחק רייצס]] ואמו אלטע יהודית.

בצעירותו, למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, ובשנת [[תש"ו]] יצא את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף.

עם הגעתו ל[[קראון הייטס]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המקומית, וכאשר התבקש, נסע לבוסטון למשך תקופה במסגרת ה[[מרכז שליחות]] להפיץ יהדות בין סטונדטים צעירים בקולג' המקומי.

כאשר נוסד [[תלמוד תורה]] [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] היה אחד מהראשונים שחבר לצוות החינוכי של המוסד והחל לעסוק במקצוע חינוך תשב"ר בליובאוויטשער ישיבה, והמשיך בתפקידו זה עד שפרש לפנסיה במשך למעלה מחמישים שנה.

במקביל לעיסוקו בתחום החינוך, החל לעסוק בתחומים שונים של הפצת היהדות ומעיינות תורת החסידות. במשך שנים רבות יצא מידי שבת להליכה רגלית לבתי כנסת מרוחקים על מנת לחזור בהם רעיונות חסידיים מתוך תורתו של הרבי ועסק בעידוד של חסידים נוספים לנהוג כך, הפעיל ספריית יהדות ניידת על אוטובוס שעבר שיפוץ פנימי ושימש לצרכי פעילות יהודית, ונסע לישיבות ליטאיות באיזור ניו-יורק על מנת למסור שיעורים שבועיים בספר התניא.

בשנת [[תשל"ו]] כאשר פרצה סערה תקשורתית סביב הוראתו של הרבי לחסידים המתוועדים עימו לפצוח בשריקות לעידוד השירה, היה מהבודדים שיצאו בתוקף להגן על הנהגתו של הרבי ופרסם בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] מכתב המבאר את הוראתו של הרבי על פי המקורות התורניים{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/596587/ צילום המכתב המקורי כפי שהתפרסם בעיתון].}}.

למרות צניעותו, דמותו היתה מוכרת לרבים מחסידי חב"ד בשל כך שבמשך שני עשורים, היה נעמד מידי שבת בעת ה[[התוועדות]] של הרבי במרכז 770 וחוזר קטע משיחה של הרבי ובסיומה מכריז את הכרזת הקודש [[יחי]].

הלך לעולמו בשבת קודש ט"ו אייר תש"פ.

==משפחתו==
*אשתו מרת רבקה
*בנו הרב מנחם מענדל, פוסטוויל, איווה
*בנו, הרב שלום דובער רייצס, שליח הרבי בסקוקי, אילינוי
*בנו הרב לוי, שליח בחרקוב, אוקראינה
*בתו מרת חני סרברנסקי, טורונטו,קנדה
*אחיו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]]

==קישורים חיצוניים==
*ירון צבי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/4/2/973481809808.html דא"ח על גלגלים]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייצס יוסף בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

יוסף בן ציון רייצעס

2020-05-10T13:39:05Z

24.46.111.151:

[[קובץ:רייצעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייצעס]]
הרב '''יוסף בן ציון רייצס''' ([[ט' אלול]] [[תרפ"ח]] - [[ט"ו אייר]] [[תש"פ]]) היה חסיד חב"ד מ[[קראון הייטס]] בעל וותק בחינוך של למעלה מחמישים שנה, וחבר ועד ההנהלה של [[קופת רבינו]].

==תולדות חיים==
נולד בט' אלול תרפ"ח ב[[עיירה]] פוחביץ לאביו הרב [[שמואל יצחק רייצס]] ואמו אלטע יהודית.

בצעירותו, למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, ובשנת [[תש"ו]] יצא את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף.

עם הגעתו ל[[קראון הייטס]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המקומית, וכאשר התבקש, נסע לבוסטון למשך תקופה במסגרת ה[[מרכז שליחות]] להפיץ יהדות בין סטונדטים צעירים בקולג' המקומי.

כאשר נוסד [[תלמוד תורה]] [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] היה אחד מהראשונים שחבר לצוות החינוכי של המוסד והחל לעסוק במקצוע חינוך תשב"ר בליובאוויטשער ישיבה, והמשיך בתפקידו זה עד שפרש לפנסיה במשך למעלה מחמישים שנה.

במקביל לעיסוקו בתחום החינוך, החל לעסוק בתחומים שונים של הפצת היהדות ומעיינות תורת החסידות. במשך שנים רבות יצא מידי שבת להליכה רגלית לבתי כנסת מרוחקים על מנת לחזור בהם רעיונות חסידיים מתוך תורתו של הרבי ועסק בעידוד של חסידים נוספים לנהוג כך, הפעיל ספריית יהדות ניידת על אוטובוס שעבר שיפוץ פנימי ושימש לצרכי פעילות יהודית, ונסע לישיבות ליטאיות באיזור ניו-יורק על מנת למסור שיעורים שבועיים בספר התניא.

בשנת [[תשל"ו]] כאשר פרצה סערה תקשורתית סביב הוראתו של הרבי לחסידים המתוועדים עימו לפצוח בשריקות לעידוד השירה, היה מהבודדים שיצאו בתוקף להגן על הנהגתו של הרבי ופרסם בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] מכתב המבאר את הוראתו של הרבי על פי המקורות התורניים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76878 צילום המכתב המקורי כפי שהתפרסם בעיתון].}}.

למרות צניעותו, דמותו היתה מוכרת לרבים מחסידי חב"ד בשל כך שבמשך שני עשורים, היה נעמד מידי שבת בעת ה[[התוועדות]] של הרבי במרכז 770 וחוזר קטע משיחה של הרבי ובסיומה מכריז את הכרזת הקודש [[יחי]].

הלך לעולמו בשבת קודש ט"ו אייר תש"פ.

==משפחתו==
*אשתו מרת רבקה
*בנו הרב מנחם מענדל, פוסטוויל, איווה
*בנו, הרב שלום דובער רייצס, שליח הרבי בסקוקי, אילינוי
*בנו הרב לוי, שליח בחרקוב, אוקראינה
*בתו מרת חני סרברנסקי, טורונטו,קנדה
*אחיו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]]

==קישורים חיצוניים==
*ירון צבי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/4/2/973481809808.html דא"ח על גלגלים]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייצס יוסף בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

יוסף בן ציון רייצעס

2020-05-10T03:31:53Z

24.46.111.151:

[[קובץ:רייצעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייצעס]]
הרב '''יוסף בן ציון רייצס''' (ט' אלול תרפ"ח-ט"ו אייר תש"פ) היה חסיד חב"ד מ[[קראון הייטס]] בעל וותק בחינוך של למעלה מחמישים שנה, וחבר ועד ההנהלה של [[קופת רבינו]].

==תולדות חיים==
נולד בט' אלול תרפ"ח ב[[עיירה]] פוחביץ לאביו הרב [[שמואל יצחק רייצס]] ואמו אלטע יהודית.

בצעירותו, למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, ובשנת [[תש"ו]] יצא את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף.

עם הגעתו ל[[קראון הייטס]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המקומית, וכאשר התבקש, נסע לבוסטון למשך תקופה במסגרת ה[[מרכז שליחות]] להפיץ יהדות בין סטונדטים צעירים בקולג' המקומי.

כאשר נוסד [[תלמוד תורה]] [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] היה אחד מהראשונים שחבר לצוות החינוכי של המוסד והחל לעסוק במקצוע חינוך תשב"ר, והמשיך בתפקידו זה עד שפרש לפנסיה במשך למעלה מחמישים שנה.

במקביל לעיסוקו בתחום החינוך, החל לעסוק בתחומים שונים של הפצת היהדות ומעיינות תורת החסידות. במשך שנים רבות יצא מידי שבת להליכה רגלית לבתי כנסת מרוחקים על מנת לחזור בהם רעיונות חסידיים מתוך תורתו של הרבי ועסק בעידוד של חסידים נוספים לנהוג כך, הפעיל ספריית יהדות ניידת על אוטובוס שעבר שיפוץ פנימי ושימש לצרכי פעילות יהודית, ונסע לישיבות ליטאיות באיזור ניו-יורק על מנת למסור שיעורים שבועיים בספר התניא.

בשנת [[תשל"ו]] כאשר פרצה סערה תקשורתית סביב הוראתו של הרבי לחסידים המתוועדים עימו לפצוח בשריקות לעידוד השירה, היה מהבודדים שיצאו בתוקף להגן על הגנתו של הרבי ופרסם בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] מכתב המבאר את הוראתו של הרבי על פי המקורות התורניים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/946606f49d3ccd7a5bf155d937f27d8a.jpg צילום המכתב המקורי כפי שהתפרסם בעיתון].}}.

למרות צניעותו, דמותו היתה מוכרת לרבים מחסידי חב"ד בשל כך שבמשך שני עשורים, היה נעמד מידי שבת בעת ה[[התוועדות]] של הרבי במרכז 770 וחוזר קטע משיחה של הרבי ובסיומה מכריז את הכרזת הקודש [[יחי]].

הלך לעולמו בשבת קודש ט"ו אייר תש"פ.

==משפחתו==
*אשתו מרת רבקה
*בנו הרב מנחם מענדל, פוסטוויל, איווה
*בנו, הרב שלום דובר רייצס, שליח הרבי בסקוקי, אילינוי
*בנו הרב לוי, שליח בחרקוב, אוקראינה
*בתו מרת חני סרברנסקי, טורונטו,קנדה
*אחיו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]]

==קישורים חיצוניים==
*ירון צבי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/4/2/973481809808.html דא"ח על גלגלים]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייצס יוסף בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

יוסף בן ציון רייצעס

2020-05-10T03:27:41Z

24.46.111.151:

[[קובץ:רייצעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייצעס]]
הרב '''יוסף בן ציון רייצס''' (תרפ"ח-תש"פ) היה חסיד חב"ד מ[[קראון הייטס]] בעל וותק בחינוך של למעלה מחמישים שנה, וחבר ועד ההנהלה של [[קופת רבינו]].

==תולדות חיים==
נולד בתרפ"ח ב[[עיירה]] פוחביץ לאביו הרב [[שמואל יצחק רייצס]] ואמו אלטע יהודית.

בצעירותו, למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, ובשנת [[תש"ו]] יצא את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף.

עם הגעתו ל[[קראון הייטס]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המקומית, וכאשר התבקש, נסע לבוסטון למשך תקופה במסגרת ה[[מרכז שליחות]] להפיץ יהדות בין סטונדטים צעירים בקולג' המקומי.

כאשר נוסד [[תלמוד תורה]] [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] היה אחד מהראשונים שחבר לצוות החינוכי של המוסד והחל לעסוק במקצוע חינוך תשב"ר, והמשיך בתפקידו זה עד שפרש לפנסיה במשך למעלה מחמישים שנה.

במקביל לעיסוקו בתחום החינוך, החל לעסוק בתחומים שונים של הפצת היהדות ומעיינות תורת החסידות. במשך שנים רבות יצא מידי שבת להליכה רגלית לבתי כנסת מרוחקים על מנת לחזור בהם רעיונות חסידיים מתוך תורתו של הרבי ועסק בעידוד של חסידים נוספים לנהוג כך, הפעיל ספריית יהדות ניידת על אוטובוס שעבר שיפוץ פנימי ושימש לצרכי פעילות יהודית, ונסע לישיבות ליטאיות באיזור ניו-יורק על מנת למסור שיעורים שבועיים בספר התניא.

בשנת [[תשל"ו]] כאשר פרצה סערה תקשורתית סביב הוראתו של הרבי לחסידים המתוועדים עימו לפצוח בשריקות לעידוד השירה, היה מהבודדים שיצאו בתוקף להגן על הגנתו של הרבי ופרסם בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] מכתב המבאר את הוראתו של הרבי על פי המקורות התורניים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/946606f49d3ccd7a5bf155d937f27d8a.jpg צילום המכתב המקורי כפי שהתפרסם בעיתון].}}.

למרות צניעותו, דמותו היתה מוכרת לרבים מחסידי חב"ד בשל כך שבמשך שני עשורים, היה נעמד מידי שבת בעת ה[[התוועדות]] של הרבי במרכז 770 וחוזר קטע משיחה של הרבי ובסיומה מכריז את הכרזת הקודש [[יחי]].

הלך לעולמו בשבת קודש ט"ו אייר תש"פ.

==משפחתו==
*אשתו מרת רבקה
*בנו הרב מנחם מענדל, פוסטוויל, איווה
*בנו, הרב שלום דובר רייצס, שליח הרבי בסקוקי, אילינוי
*בנו הרב לוי, שליח בחרקוב, אוקראינה
*בתו מרת חני סרברנסקי, טורונטו,קנדה
*אחיו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]]

==קישורים חיצוניים==
*ירון צבי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/4/2/973481809808.html דא"ח על גלגלים]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייצס יוסף בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

יוסף בן ציון רייצעס

2020-05-10T03:20:40Z

24.46.111.151: /* משפחתו */

[[קובץ:רייצעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייצעס]]
הרב '''יוסף בן ציון רייצס''' (תרפ"ח-תש"פ) היה חסיד חב"ד מ[[קראון הייטס]] בעל וותק בחינוך של למעלה מחמישים שנה, וחבר ועד ההנהלה של [[קופת רבינו]].

==תולדות חיים==
נולד בתרפ"ח ב[[עיירה]] פוחביץ לאביו הרב [[שמואל יצחק רייצס]] ואמו אלטע יהודית.

בצעירותו, למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, ובשנת [[תש"ו]] יצא את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף.

עם הגעתו ל[[קראון הייטס]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המקומית, וכאשר התבקש, נסע לבוסטון למשך תקופה במסגרת ה[[מרכז שליחות]] להפיץ יהדות בין סטונדטים צעירים בקולג' המקומי.

כאשר נוסד [[תלמוד תורה]] [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] היה אחד מהראשונים שחבר לצוות החינוכי של המוסד והחל לעסוק במקצוע חינוך תשב"ר, והמשיך בתפקידו זה עד שפרש לפנסיה במשך למעלה מחמישים שנה.

במקביל לעיסוקו בתחום החינוך, החל לעסוק בתחומים שונים של הפצת היהדות ומעיינות תורת החסידות. במשך שנים רבות יצא מידי שבת להליכה רגלית לבתי כנסת מרוחקים על מנת לחזור בהם רעיונות חסידיים מתוך תורתו של הרבי ועסק בעידוד של חסידים נוספים לנהוג כך, הפעיל ספריית יהדות ניידת על אוטובוס שעבר שיפוץ פנימי ושימש לצרכי פעילות יהודית, ונסע לישיבות ליטאיות באיזור ניו-יורק על מנת למסור שיעורים שבועיים בספר התניא.

בשנת [[תשל"ו]] כאשר פרצה סערה תקשורתית סביב הוראתו של הרבי לחסידים המתוועדים עימו לפצוח בשריקות לעידוד השירה, היה מהבודדים שיצאו בתוקף להגן על הגנתו של הרבי ופרסם בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] מכתב המבאר את הוראתו של הרבי על פי המקורות התורניים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/946606f49d3ccd7a5bf155d937f27d8a.jpg צילום המכתב המקורי כפי שהתפרסם בעיתון].}}.

למרות צניעותו, דמותו היתה מוכרת לרבים מחסידי חב"ד בשל כך שבמשך שני עשורים, היה נעמד מידי שבת בעת ה[[התוועדות]] של הרבי במרכז 770 וחוזר קטע משיחה של הרבי ובסיומה מכריז את הכרזת הקודש [[יחי]].

==משפחתו==
*אשתו מרת רבקה
*בנו הרב מנחם מענדל, פוסטוויל, איווה
*בנו, הרב שלום דובר רייצס, שליח הרבי בסקוקי, אילינוי
*בנו הרב לוי, שליח בחרקוב, אוקראינה
*בתו מרת חני סרברנסקי, טורונטו,קנדה
*אחיו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]]

==קישורים חיצוניים==
*ירון צבי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/4/2/973481809808.html דא"ח על גלגלים]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייצס יוסף בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

יוסף בן ציון רייצעס

2020-05-10T03:15:55Z

24.46.111.151:

[[קובץ:רייצעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רייצעס]]
הרב '''יוסף בן ציון רייצס''' (תרפ"ח-תש"פ) היה חסיד חב"ד מ[[קראון הייטס]] בעל וותק בחינוך של למעלה מחמישים שנה, וחבר ועד ההנהלה של [[קופת רבינו]].

==תולדות חיים==
נולד בתרפ"ח ב[[עיירה]] פוחביץ לאביו הרב [[שמואל יצחק רייצס]] ואמו אלטע יהודית.

בצעירותו, למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, ובשנת [[תש"ו]] יצא את גבולות רוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] באמצעות דרכון פולני מזוייף.

עם הגעתו ל[[קראון הייטס]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המקומית, וכאשר התבקש, נסע לבוסטון למשך תקופה במסגרת ה[[מרכז שליחות]] להפיץ יהדות בין סטונדטים צעירים בקולג' המקומי.

כאשר נוסד [[תלמוד תורה]] [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] היה אחד מהראשונים שחבר לצוות החינוכי של המוסד והחל לעסוק במקצוע חינוך תשב"ר, והמשיך בתפקידו זה עד שפרש לפנסיה במשך למעלה מחמישים שנה.

במקביל לעיסוקו בתחום החינוך, החל לעסוק בתחומים שונים של הפצת היהדות ומעיינות תורת החסידות. במשך שנים רבות יצא מידי שבת להליכה רגלית לבתי כנסת מרוחקים על מנת לחזור בהם רעיונות חסידיים מתוך תורתו של הרבי ועסק בעידוד של חסידים נוספים לנהוג כך, הפעיל ספריית יהדות ניידת על אוטובוס שעבר שיפוץ פנימי ושימש לצרכי פעילות יהודית, ונסע לישיבות ליטאיות באיזור ניו-יורק על מנת למסור שיעורים שבועיים בספר התניא.

בשנת [[תשל"ו]] כאשר פרצה סערה תקשורתית סביב הוראתו של הרבי לחסידים המתוועדים עימו לפצוח בשריקות לעידוד השירה, היה מהבודדים שיצאו בתוקף להגן על הגנתו של הרבי ופרסם בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] מכתב המבאר את הוראתו של הרבי על פי המקורות התורניים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/946606f49d3ccd7a5bf155d937f27d8a.jpg צילום המכתב המקורי כפי שהתפרסם בעיתון].}}.

למרות צניעותו, דמותו היתה מוכרת לרבים מחסידי חב"ד בשל כך שבמשך שני עשורים, היה נעמד מידי שבת בעת ה[[התוועדות]] של הרבי במרכז 770 וחוזר קטע משיחה של הרבי ובסיומה מכריז את הכרזת הקודש [[יחי]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס]]
*בנו, הרב שלום דובר רייצס, שליח הרבי בסקוקי, אילינוי

==קישורים חיצוניים==
*ירון צבי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/4/2/973481809808.html דא"ח על גלגלים]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייצס יוסף בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

אהרן יעקב שוויי

2020-05-01T13:50:05Z

24.46.111.151: /* קישורים חיצוניים */

{{דמות|
שם=הרב אהרון יעקב שווי
|תמונה=[[תמונה:הרב שוויי.jpg|left|thumb|250px|הרב שוויי נואם ב-[[770]]]]
|תיאור= הרב אהרון יעקב שווי רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[תרצ"ד]]
|מקום לידה=אבו פינלאנד
|תאריך פטירה= ל' ניסן תש"פ
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=חבר בהנהלת [[קופת רבינו]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:משפחת שווי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון יעקב שוויי (במרכז) יחד עם אחיו; הרב ברוך שלום שוויי (מימין) והרב [[אייזיק שוויי]] (משמאל)]]

ה[[רב]] '''אהרון יעקב שווי''' (נכתב גם שוויי) ([[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ד]] - [[ל' ניסן]] [[תש"פ]]) היה מרא דאתרא וחבר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בד"ץ]] ב[[קראון הייטס]], חבר בהנהלת [[קופת רבינו]] ושימש כ[[ר"מ]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] (עד לבחירתו לרב).

==קורות חייו==
הרב אהרון יעקב נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ד]] בעיר אבו פינלאנד לאביו הרב [[מרדכי אליהו שווי]] ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה.

בשנת [[תש"ב]] בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]], ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] בתנאי עוני ודוחק.

בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.

כשנשלח על ידי אימו כילד לסמארקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי.
סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק.

בהיותו בסמארקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד.

בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג

למד גם בישיבות תומכי תמימים ב[[פריז]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] וב[[תומכי תמימים מונטריאל|מונטריאול]]. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב [[אייזיק שוויי]] - ל[[ארצות הברית]], ובשנת [[תשי"א]] נכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], והיו חברי מחזור הלימודים הראשון ל[[סמיכה לרבנות]].

בתקופת בחרותו הדריך וניהל את מחנה הקיץ בקעמפ גן ישראל בניו יורק, ובמהלך תקופות אלו השתמש בחוש הציור שניחן בו ועיטר את קירות המחנה בציורים של הרבי ויצירות אומנות נוספות, שחלקן מעטרות את קירות המחנה עד היום.

קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפלת מוסף.

במהלך השנים כיהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק.

כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב [[אייזיק שוויי]], ואת ספרי הרב [[יצחק רייטפורט]] ועוד.

במהלך השנים כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.

==רבנות בקראון הייטס==

בתאריך כ' סיון תש"ס הלך לעולמו הרב [[יהודה קלמן מרלו|יהודה קלמן מארלאו]]. ע"ה, לאחר מחלה קשה, הרב מרלאו שהיה הדמות הדומיננטית [[בד"ץ קראון הייטס|בבית דין בקראון הייטס]], מאז היבחרו בתשמ"ו, הותיר חלל גדול, לאחר כשנתיים חברי ארגון הנציגים הודיעו על קיום בחירות למשרת רב. ואכן, ביום ראשון כ"ב חשון תשס"ג, השתתפו הגיעו אלפי תושבי השכונה לקלפי שמוקמה בקומת המרתף של 770, ובחרו ברוב גדול את הרב אהרן יעקב שוויי כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר שהרב שוויי זכה בלמעלה מתשעים אחוז מהקולות.

מול הרב שווי לא התמודד מעומד נוסף, אך כל אדם שלא בחר נחשב שהצביע נגדו, ועל הרב שווי היה לקבל רוב לא רק ממספר המצבעים כמקובל בדרך כלל, אלא עליו היה לקבל רוב מכל בעלי זכות ההצבעה, נמצא שהרב שווי נבחר על הרוב הגודל ביותר בהיסטוריית בחירות הרבנים בקראון הייטס.

חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה, במעמד הרב [[אברהם אזדבא]], הנציגים, חברי ועד הקהל הרבנים ר' חנינא שפערלין הרב יעקב הרצוג, והרב נח גרוס, ותושבי השכונה.

עם הבחרו נתפרסם שבנועם הלכותיו מצליח להשכין שלום בית, ונעשה לאישיות פופולרית בקרב הקהילה.

היה דוגמא ומופת לביטול והתקשרות לרבי מלך המשיח שליט"א, וכל ימיו היה חדור בציפיה לגאולה האמיתית והשלימה. לקח חלק פעיל לעודד ולחזק את העוסקים בפרסום בשורת הגאולה והגואל, ותמך במוסדות שחרטו על דגלם את נושא הגאולה כמו [[בית משיח]], חדר אור מנחם בשכונה ועוד.

==פטירתו==

במשך השנים האחרונות לחייו נחלש גופו, והיו תקופות בהן לא חש בטוב ואנ"ש נקראו לומר תהילים לרפואתו. בראש חודש אייר תש"פ הלך לעולמו בגיל 86, לאחר שנדבק ב[[נגיף הקורונה]]. הלוויתו התקיימה בערב שבת, ורבני השכונה הורו על ביטול מלאכה בזמן ההלוויה. מסע ההלוויה עברה בין רחובות השכונה ובסיומה בחזית בית חיינו-770 ומשם לבית החיים.

== מפסקיו ==
*איסור שתית [[מים]] בלתי מסוננים במדינת [[ניו יורק]], בגלל תולעים המצויים במים.
*אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29493 הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה] - {{אינפו}}}}.
*פסק, שדין קראון הייטס כדין רשות הרבים דאורייתא, ובמילא לא יותר הטלטול בה בשבת, על ידי חוט היוצר צורת הפתח.
*היתר מכירת חמץ של מסעדה שנוהגת כל שנה למכור דרכו, ובאותה השנה שכחו בעלי החנות למכור החמץ, מחומת שהיה כתוב בשטר המכירה לגוי, שכל אלו שרגילים למכור דרכנו כל שנה הרי הם חלק מהמכירה, פסק זה עומד במחלוקת ונכתבו עליו בקבצי חודשי תורה רבים.
*בשנת תשס"ז, משפחה שמכרה את ביתה לגוי בקראון הייטס טענה שעשתה באישור הרב, הרב הוציא מכתב הבהרה שלא ידע שמיקום הבית הוא בתוך שכונת קראון הייטס, ובמילא חוזר בו מההיתר שניתן בטעות.

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית רחל
*בתו, מרת רבקה מקס - צפת.
*בנו, ר' יוסף יצחק שווי - לוטין, אנגליה.
*בתו, מרת חנה עטא אשת ר' יוסף יצחק טורק - שליח הרבי בעיר קורדובה ארגנטינה
*בנו, ר' מרדכי אליהו שווי - קראון הייטס.
*בתו, מרת נחמה דינה אשת ר' פינחס רפפורט - קראון הייטס.
*בתו, מרת שטרנא שרה, אשת ר' [[אהרן יקותיאל גינזבורג]] - משלוחי הרבי, בורו פארק.
*בתו, מרת דבורה סרח - קראון הייטס.
*בנו, ר' ברוך שלום שווי, קראון הייטס.

==ראו גם==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=104 מעמד ההכתרה של הרב שוויי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/595511/ קווים לדמותו של המרא דאתרא הרב שוויי ע"ה] {{אינפו}}
*פטירתו: '''[https://chabad.info/bdh/594604/ אבל כבד בחב"ד: המרא דאתרא הרב אהרן יעקב שוויי ע"ה] {{*}} [https://chabad.info/bdh/594628/ מסע הלוייה] {{*}} [https://chabad.info/bdh/594616/ קראון הייטס: ביטול מלאכה בזמן הלוויה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/blogs/594610/ כשהרב שוויי חיכה לאימו כל יום בתחנת הרכבת…] - טור פרידה מאת ר' שרגא קרומבי {{אינפו}}

;מדיה
*[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/227482/"שליח אמיתי הוא אחד שקשור תמיד לרבי"] - נאום הרב שווי בכינוס השלוחים העולמי {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שווי אהרון יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]

שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)

2020-05-01T13:37:04Z

24.46.111.151: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:שזר.jpg|left|thumb|250px|שניאור זלמן רובשוב עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]
'''שניאור זלמן רובשוב - שז"ר''' ([[א' כסלו]] [[תר"נ]]-[[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]]), סופר, עסקן, שר החינוך ו[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]{{הערה|[[הרבי]], פנה למר שז"ר בתואר פרזידנט ולא בתואר המקובל 'נשיא', ראו הרחבה בפסקה [[שניאור זלמן שזר#התואר פרזידנט|התואר פרזידנט]]}} מדינת ישראל בין השנים [[תשכ"ג]]-[[תשל"ג]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור ב[[כפר חב"ד]] ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]. לצידו יושב רב הכפר, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
נולד ב[[עיירה]] מיר שב[[רוסיה הלבנה]] ב[[ראש חודש כסלו]] [[תר"נ]] למשפחה חב"דית שורשית, ונקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] שאבי סבו היה מחסידיו.

בשנת [[תר"ע]] החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"[[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]]" שנערכה ב[[פטרבורג]], בה השתתפו גם [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]]. בשנת [[תרפ"ז]] סייע מברלין בהצלת [[הרבי הריי"צ]] מציפורני ה[[ג.פ.או.]] הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות, וכעבור שנתיים פגש אותו ב[[ארץ ישראל]].

עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת [[תש"ח]], נפגש עם [[הרבי הריי"צ]] ב[[ניו יורק]] אז דובר אודות הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים. ההצעה התקבלה וכפר חב"ד קם והיה, כאשר במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו.

===ביקוריו בחצר הרבי===
[[קובץ:קבלת_פנים_לשזר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מקבלים את פניו של שז"ר במלון, בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"א. מימין לשמאל: הרב [[בנימין קליין]], הרב [[פרץ מוצ'קין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], מר שז"ר, השליש הצבאי, הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[ישראל ג'יקובסון]], מר צבי כספי, שגריר ישראל ב[[או"ם]]]]
13 פעמים ביקר בחצר ליובאוויטש בניו יורק ונועד עם [[הרבי]]. מסכת קשרים נפלאה נרקמה בין השניים, כאשר הרבי מנבא מראש את בחירתו לכהונה הרמה של "נשיא המדינה" - בה שימש שתי קדנציות מלאות, בשנים [[תשכ"ג]]-[[תשל"ג]] - ומלווה אותו על כל צעד ושעל בעצה ובברכה, עד פטירתו בשנת [[תשל"ה]].

כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת [[תשכ"ו]] (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.

שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.

בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו [[יום שישי]] לא היתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' באותה פעם היתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [= מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.

כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.

שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב [[אדמו"ר מהר"ש]].

על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ולחתנו הרב [[יוסף רלב"ג]]:

"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".

במשך שנים, היה מגיע מידי שנה ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] ועוד ב[[כפר חב"ד]]. סייע רבות למוסדות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ובראשם '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]' ומוסדות כפר חב"ד.

נפטר ב[[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]], ונטמן בחלקת גדולי האומה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר הרצל ב[[ירושלים]].

מסכת הקשרים בין [[הרבי]] לבין שז"ר מופיעה בספר [[נשיא וחסיד]] מאת ר' [[שמואל קראוס]].

==[[פרזידנט (תואר)|התואר פרזידנט]]==
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב [[יוסף ויינברג]] והרב [[דוד חנזין]]]]
על פי מכתבו של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א [[ניסן]] תשט"ז].}} לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".

==אנשי הקשר המרכזיים==
[[קובץ:שז''ר כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ברכה שכתב שז"ר לרגל יום הולדת הרבי (ו' [[ניסן]] תשל"ב): "מיטב הברכה, ה[[אהבה]] והיקר לאדמו"רי, ידיד לבבי, בהגיעו לשיבה טובה בשטו"מ - בתוך קהל המאחלים"]]
אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] שלושתם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בתקופה יותר מאוחרת: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] [[הפרטיזן]] והרב [[יונה איידלקופ]].

==לקריאה נוספת==
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]] תיעוד הקשרים של הנשיא שזר עם חב"ד ורבותינו נשיאינו''', [[כפר חב"ד]], הוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בחלק אודות הרב [[יונה איידלקופ]] מסופר על קשריו עם הנשיא שזר, [[ירושלים]], [[תשס"ז]].
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3726 הרבי מקבל את פניו של שז"ר בנשיקה חסידית] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3492 וידאו נדיר]''' מהביקור הראשון של שז"ר אצל [[הרבי]], [[מוצאי שבת קודש]] [[י"ג במנחם אב]] [[תשכ"ו]]. {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29457 גלריית תמונות מביקורי שז"ר אצל הרבי] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39853 מכתבי שז"ר לרבי] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82314 הביקור האחרון: שז"ר אצל הרבי ● גלריה נדירה] - {{אינפו|}}
*[https://chabad.info/magazine/595436/ ארץ ישראל או מדינת ישראל? - התכתבות מרתקת עם הרבי] - {{אינפו|}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שזר, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:פרזידנט]]
{{פרזידנט}}

770 - מרכז חב"ד העולמי

2020-04-30T22:12:52Z

24.46.111.151: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']]
[[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ממבט בכיוון אחר]]
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא בית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]], מרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות]] של הרבי בו אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]], קיבל הרבי אנשים ל[[יחידות]] ובשנים מאוחרות יותר נערך בו מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]. המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] וליהודים מכל רחבי העולם, בעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם אירעו [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם יהודים. המבנה ממוקם בבנין מספר 770 שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.

[[הרבי]] הסביר את מהות המקום ומעלתו באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, מבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את ה[[יהדות]]. כמו כן אמר הרבי ש-"770" הוא בגימטריא גם "בית [[משיח]]" והודיע שב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]], כאשר [[בית המקדש השלישי]] ירד משמים בדרכו ל[[ארץ ישראל]], הוא ירד תחילה ב-770, יתחבר אליו ומשם ימשיכו ל[[ירושלים]]{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}. 770 זה המקום הקדוש ביותר בעולם.

==רכישה==
[[קובץ:מציירים 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צייר [[ניו יורק]]י מצייר את 770 ([[חשוון]] [[תשע"ב]])]]
[[קובץ:770 ציור הושענא רבה ע''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור בית רבינו שבבבל ב[[הושענא רבא]] [[ה'תשע"ד]]]]
ביום שלישי [[ט' באדר|ט' באדר ב']] [[ת"ש]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]], לאחר שברח מאירופה, והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. החסידים החלו בחיפושים אחר מבנה מתאים שישמש ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וכבית פרטי למגורי הרבי. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כמרפאה{{הערת שוליים|1=ב'[[זאל הקטן]]' [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=104259 היה חדר ניתוח], וב'[[השלאש|שלאש]]' (לימים '[[הזאל הגדול]]') הייתה חניית אמבולנסים.}} פרטית וביתו של רופא נשים שנסגרה בצו ממשלתי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שהביאה גורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז תורה וחסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וב[[י"ב במנחם אב]] ה'[[ת"ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו"ר הריי"צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום [[בית הכנסת]] שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ואדמו"ר הריי"צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - כיון ש"בקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו".
הרבי סיפר כשנכנס הרבי הריי"צ לביתו בפעם הראשונה, נכנס לביהכ"נ וביהמ"ד ואמר: "יהי רצון אַז די תפלות זאָלן זיין מיט אַ פנימיות, און עס זאָל זיך דאַוונען מיט דעם אמת עבודה-פנימיות'דיקן געשמאַק" (יהי רצון שהתפילות יהי' בפנימיות, ויתפללו עם עבודה פנימית ותענוג) . היינו שהבית הוא מקום לתפלה לכלל ישראל. (משיחת שבת ר"ח סיון ת"ש).

ביום [[י"ט באלול]] נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "[[חנוכת הבית]]" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".

ביום [[כ"ט באייר]] [[תש"י]] שילם מר יוסף רובינסון את תשלום המשכנתא האחרונה על הבניין ולכבוד מאורע זה ערך הרבי [[התוועדות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/17 שיחת ראש [[חודש סיון]] תש"י].}}.

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ. המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

==קומת כניסה==
[[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) [[קופת צדקה]], 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]

הדלת הראשית שבחזית קומת הכניסה, נפתחת ללובי (בו התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]) ובו דלתות משני הצדדים ומסדרון הממשיך בקו ישר. הדלת משמאל מובילה לפרוזדור (המכונה "גן עדן התחתון") שבשמאלו ממוקם חדרו הפרטי של הרבי (המכונה "גן עדן העליון"). הדלת מימין נפתחת לגרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של ה[[מזכירות הרבי|מזכיר]] ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממוקם חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים. את חמשת ה[[נורה חשמלית|נברשות]] הראשונות בקומה זו תרמה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית [[בית הכנסת]] הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

===הזאל הקטן===
בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעדת חסידי חב"ד '''הזאל הקטן''' ("זאל" - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית כנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה חדר לימודים של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' בשבט]] [[תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת [[תשמ"ט]] המשיך הרבי להתפלל את תפילות ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשמ"א]]}}. בשנת [[תשמ"ד]] החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.

===גן עדן התחתון===
[[קובץ:גן עדן התחתון.jpg|ימין|ממוזער|150px|הרבי בגן עדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]]
חדרו של הרבי מכונה באופן מסורתי על ידי החסידים 'גן עדן העליון' על שם העולם הרוחני 'גן עדן העליון'. בהתאם לנעשה בעולמות הרוחניים, שהדרך ל'גן עדן העליון' עוברת ב'גן עדן התחתון, כך גם מכונה החלל דרכו נכנסים לחדר הרבי 'גן עדן התחתון'.

בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, המכונה בפי החסידים '''גן עדן התחתון'''

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות [[ערבית]] (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

===גן עדן העליון===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חדר הרבי]]}}
[[קובץ:החדר הקדוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] ב[[יחידות]] בחדרו ("גן עדן העליון")]]
[[קובץ:770 מהצד.jpg|ימין|ממוזער|100px|חלון חדרו של [[הרבי]] (קומה ראשונה, צד שמאל)]]
חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח בסיוון]] שנת [[תש"א]]), השתמש בחדר זה אדמו"ר הריי"צ לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס". לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את אדמו"ר הריי"צ בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי [[תהילים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו{{הערת שוליים|מקור: "[[התמים]]" חוברת ב' עמוד קכו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], הרבי מציין לשם בהערה 74.}}". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.

==קומה שניה==
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי [[ברזל]] לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של [[הרבי הריי"צ]] (מתש"י עד [[תשל"א]] היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|ימין|ממוזער|200px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה]]
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר [[הסתלקות]]ו ב[[י' בשבט]] [[תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, [[הרבנית נחמה דינה]], והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה של [[הרבנית נחמה דינה]], בשנת [[תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד.

נכון לשנת [[תשע"ג]] הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]].

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

==קומה שלישית==
[[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|ימין|ממוזער|200px|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]]
[[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

==קומת מרתף (האולם הגדול)==
בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (בשונה מ"הזאל הקטן" שבקומת הכניסה).

===השאלאש===
[[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
משמאל למתחם הבניין 770, הייתה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

===הרחבה ראשונה===
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה ב[[שמחת תורה]] בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.

===הרחבה שניה===
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי [[שמחת תורה]] לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות [[ברזל]] עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

===הרחבה שלישית===
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]]]
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת [[תשכ"ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

לקיר ה"מזרח" של [[בית הכנסת]] נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של ה[[שליח ציבור|חזן]] "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.

בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר ה[[נורה חשמלית|חשמל]] שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

===הנחת אבן הפינה===
[[תמונה:אבן_הפינה.jpg|ימין|thumb|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי.

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.

===המרפסת===
[[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת [[יחי אדוננו]]]]
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ימין|ממוזער|150px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.
בשנת [[תשנ"ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד|חסידים]].

===שיפוצים===
בשנת [[תשנ"ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת [[תשס"ט]] שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב 770 במקביל לנברשת שלפניה. בתשרי [[תשע"ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית הארון קודש, אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים לארון קודש הדר מלכותי. בשנת [[תשע"ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין 770. בחודש תמוז [[תשע"ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת קריאת התורה וכן נצבעו עמודי וספסלי 770. ובחודש [[מנחם אב]] [[תשע"ט]] הוחלפה רצפת 770 ע"פ הוראת הגבאים, בימי השיפוצים התפלל הרבי מלך המשיח שליט"א על בימת ההתוועדיות.

===חומת אנ"ש===
{{ערך מורחב|חומת אנ"ש}}
'''חומת אנ"ש''' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770$, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]].

==ניהול בית הכנסת==
====גבאים====
[[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש"ע]])]]
[[קובץ:אסיפת גבאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבאים (מימין לשמאל) ר' אורי ניאזוב, ר' [[יוסף ברוך שפילמן]], ר' זלמן ליפסקר ור' [[מרדכי חן]], באסיפה ראשונה לאחר תוצאות הבחירות]]

במהלך השנים מאז פתיחת [[בית הכנסת]] על ידי [[הרבי הריי"צ]] בעת קניית הבניין, הופקד ניהול [[בית הכנסת]] בידי "גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת [[תש"ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו"ר הריי"צ]], התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחרו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כ"ו עמוד מ"ד}}. בשנת [[תשל"א]] התאספו [[אנ"ש]] והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב כץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|[[שבת]] פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערת שוליים|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.

בשנת [[תשנ"ו]], כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ"ז]]. בשנת [[תשס"ט]], לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב [[יוסף ברוך שפילמן]] והרב אורי ניאזוב.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. בכ"ה [[סיוון]] הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55344 [[קראון הייטס]] בוחרת] - חב"ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' אברהם הולצברג, ר' [[יוסף יצחק לאש]] ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב"ד אינפו]].}}.

מתשע"ד הפסיק ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] לשמש כגבאי.

במהלך השנים שימשו כשמשים בבית הכנסת: ר' אבא פלסטין, ר' שלום דובער קיובמאן, ר' נחום קפלנסקי.

משנת תשע"א משמש ר' [[יוסף יצחק קרץ]] כעוזר לגבאים{{הערת שוליים|נוסף לעבודתו בתפקידים שונים בבית הכנסת מאז שנת תש"ס}}.

===משפטים===
[[קובץ:אבן הפינה - 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'אבן הפינה' שהניח [[הרבי]] ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ח]]. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול ("הזאל הגדול") ב-770 כשמסביבו לוח שיש עם הסבר (החדש)]]
בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, הוגשה תביעה על ידי הנציגים של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] [[יהודה קרינסקי|קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב|שמטוב]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}), בתביעה שניהול [[בית הכנסת]] יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א בשבט]] [[תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים){{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}.

ב[[חודש טבת]] [[תש"ע]], פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את [[בית הכנסת]] מ-770], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35432 בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים] - חב"ד אינפו}}. כעבור שלושה חודשים, ב[[חודש סיון]], הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת [[בית הכנסת]] מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]}}. ביום [[ו' בתמוז]] התקיים הדיון בנושא{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]}} ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי [[בית הכנסת]] ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55460 פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]}} שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]}}.

ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע"א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]}}. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה] - חב"ד אינפו}} וביום [[כ"ד באייר]] [[תשע"א]] פסק בית המשפט לערעורים כי את [[בית הכנסת]] ינהלו הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים] - דיווח באתר [[חב"ד אינפו]] על פי [http://www.courts.state.ny.us/reporter/3dseries/2011/2011_04432.htm פסק הדין של בית המשפט בארה"ב לערעורים (אנגלית)]}}{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62550 משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור] - {{אינפו}}}}.

ביום [[כ"ב באלול]] [[תשע"א]] דרשו שמטוב וקרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/includes/images/includes/newvideo/player/images/he/sidemadorim/small/includes/images/he/sidemadorim/small/113.jpg?url=article_he&id=64114 דיווח בחב"ד אינפו ומסמכים]}}.

==תומכי תמימים המרכזית ==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

==קונטרס בית רבינו שבבבל==
[[תמונה:בית_רבינו_שבבבל.jpg|left|thumb|250px|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] חילק [[הרבי]] קונטרס חדש בשם "בית רבינו שבבבל" ובו ביאור על 770 שהוא, בין היתר, מקומו של [[נשיא הדור]]. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.

==בדק הבית==
בדק הבית הוא כינויה של קופת הצדקה המיועדת לתחזוקת ומימון ההוצאות השוטפות של הקומה הראשונה ב-770, וכן לשיפוצים נצרכים,.

תקופה מסוימת תיחזקה הקופה גם את [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. על הנהלת הקופה ופעילותה ממונים הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ור' [[חיים ברוך הלברשטם]]. בעבר ניהלו את הקופה הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]].

אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.

הקופה נקבעה בשנת [[תשכ"ב]] עבור [[קרן שניאור]], ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.

פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.

מאז שנת [[תשס"ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.

==כינויים==
[[קובץ:בית כללי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי מלך המשיח]] על 770]]
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל.
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח [[סיוון]] תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערת שוליים|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.

==העתקים==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]
בשנת [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של [[770 בכפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:
עוד לפני כן היה העתק במילאנו.

===ארץ ישראל===
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].
#[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.
#[[גדרה]] - בית פרטי.
#[[קרית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]].
#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.
#פסגת זאב, [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב יצחק קורץ.
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].
#[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.
# כפר תפוח - בית פרטי.
#קרית גת -בית כנסת שערי גאולה

מבנים בתהליכי בניה:
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.
#[[בית שאן]] - על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]].
#[[יבניאל]].
#[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם
<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="5">
קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|מגדל העמק
קובץ:770 ירושלים.jpg|ירושלים
קובץ:זכרון יעקב.jpg|זכרון יעקב
קובץ:770 קרית אתא.jpg|קריית אתא
קובץ:770 גדרה.jpg|גדרה
</gallery>

<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="5">
קובץ:770 איתמר.jpg|איתמר
קובץ:770 קרית ארבע.jpg|קרית ארבע
קובץ:770 שלומי.jpg|שלומי (הדמיה)
קובץ:770 אופקים.jpg|אופקים (הדמיה)
קובץ:770 מצפה רמון.jpeg|מצפה רמון
</gallery>

===ברחבי העולם===
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|left|thumb|250px|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]

#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].
#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב לייבל אלבסקי.
#ס. פאולו, [[ברזיל]] - בית חב'"ד המרכזי. נבנה ע"י הרב [[שבתי אלפרין]].
#[[דנייפרדרז'ינסק]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי השליח הרב לוי סטמבלר.
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על-ידי הרב [[יצחק קוגן]].
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
#[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - בבניה על ידי השליח דרור שאול.
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]].
#מנילה, פיליפינים - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]].

<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="4">
קובץ:770 מנילה.jpeg|מנילה, פיליפינים
קובץ:770 באושן ניו ג'רזי.jpg|אושן, ניו ג'רזי, בית כנסת חב"ד
קובץ:בית ספר חבד לוס אנגלס770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית-ספר חב"ד בנות
קובץ:לוס אנגלס בית חבד770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד
קובץ:770 איטליה.jpg|מילאנו, איטליה
קובץ:770 ארגנטינה.jpg|בואנוס איירס, ארגנטינה
קובץ:770 ברזיל.jpg|ס. פאולו, ברזיל
קובץ:770 מלבורן.jpg|מלבורן, אוסטרליה
קובץ:770 צילה.jpg|סנטיאגו, צ'ילה
קובץ:770אוהיו.jpg|קליבלנד, אוהיו
קובץ:770דנייפרדרזינסק.jpg|דנייפרדרז'ינסק, אוקראינה
קובץ:770 רמינסקאיא.jpg|רמינסקאיא, מוסקבה
קובץ:770האדיטש.jpg|האדיטש, אוקראינה
קובץ:גן ישראל.jpg|מונטריאול, קנדה - קעמפ 'גן ישראל מונטריאול'
קובץ:770_טקומה.jpg|טקומה, וושינגטון
קובץ:770 דרמקוט.jpg|דרמקוט, צפון [[הודו]] (בבניה)
קובץ:770 קווינס.png|קווינס, ניו יורק (בבניה)
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)] באתר 770 (בעברית), [http://www.chabad.fm/719/171.html קישור נוסף לשידור].
*[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}}
;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל']{{וידאו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}}
;תמונות
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלרייה שבועית מ'770'] {{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*לוי ישראל [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011)- {{אינפו}} {{תמונה}}
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_770_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג [[אלול]] [[תשע"ג]] {{תמונה}}
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}

;העתקים
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מל הכותל!] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידיאו}} {{אינפו}}

;שונות
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי"ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}}
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).
;קונטרס בית רבינו
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצונים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצונים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:770|*]]

[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: בתי כנסת]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]

שרגא קרומבי

2020-04-27T02:38:06Z

24.46.111.151:

[[קובץ:הרב קרומבי עם מקורבים באירוע.jpg|שמאל|ממוזער|250px| עם מקורבים באירוע בבית חב"ד]]
הרב '''שרגא קרומבי''' (יליד [[תשמ"ב]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[ניו ג'רזי]], מנהל ועורך ראשי של אתר [[חב"ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, מקים האנציקלופדיה החב"דית [[חב"דפדיה]], חבר ועד [[כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית של מגזין [[בית משיח]].

==תולדות חייו==
נולד בברוקלין ב[[ל' תשרי]] [[תשמ"ב]] לאביו ר' [[זאב קרומבי]]. זכה שהברית שלו התקיימה ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770|בית חיינו]]. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], המשיך ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תשס"א נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בהוצאה לאור וניהל את ההוצאה לאור של סדרת [[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]], [[ספר המאמרים - מלוקט#ליקוט גאולה ומשיח|ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח]] ו[[חידושים וביאורים בעניני גאולה ומשיח]], וכן הוציא לאור את שלושת הכרכים של הסדרה [[מאוצר המלך]], ואת "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן". כמו כן היה מנהל המערכת של קובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770" וחבר במערכת ההוצאה לאור של קובצי הפלפולים של תות"ל המרכזית, ונטל חלק בהקמה מחדש של [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].

בשנת [[תשס"ג]] הקים את אתר האינטרנט החב"די [[חב"ד אינפו]], המיועד עבור פרסום חדשות חב"ד מארץ הקודש ומרחבי העולם, ומאז משמש כמנהל האתר בעברית ובאנגלית וכעורך הראשי של האתר בעברית.

לאחר נישואיו עם רעייתו לבית משפחת גאנזבורג מכפר חב"ד, התגורר שנה ראשונה ב[[כפר חב"ד]]. לאחר מכן יצא ל[[שליחות]] באוניברסיטת רוטגרס בעיר ניו ברונזוויק שב[[ניו ג'רזי]] תחת השליח הרב [[יוסף קרליבך]].

בשנת [[תשע"ח]], זכה במקום השני בתחרות החיבורים של "המרכז לחיים של משמעות" של הרב [[סימון ג'יקובסון]], על החיבור תורת החסידות כגישה פסיכולוגית אקלקטית {{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/257375 החיבור הזוכה בתחרות המרכז לחיים של משמעות] {{אינפו}}}}.

מפעם לפעם מפרסם טורים וחשיפות על נושאים העומדים על הפרק בעולם החב"די באתר חב"ד אינפו ובמגזין בית משיח בעברית.

==פעילותו בתקשורת החב"דית==
[[קובץ:בעבודה במשרדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בעבודה במשרד]]
במשך השנים לאחר שאתר [[חב"ד אינפו]] התבסס מבחינת עריכה ותוכן, הקים את אתרי המשנה של חב"ד אינפו: [[חב"דפדיה]], [[חב"ד שופ]] והאתר לנשי ובנות חב"ד.

*'''חב"ד-אינפו''' - אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים שלוחים ואנ"ש, לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.
*'''חב"ד-פדיה''' - אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתה היא הפצת תורת חסידות חב"ד, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה.
*'''חב"ד-שופ''' - חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.

בשנת [[תשע"ט]] נכנס לניהול מערכת מערכת מגזין [[בית משיח]] - המהדורה בשפה האנגלית. כחלק מריענון העיתון הוא החל לצאת לאור בפורמט צבעוני ובגודל חדש, נוספו לו כותבים ועורכים, והדבר הביא לגידול של מאות אחוזים בכמות המנויים לעיתון. כיום זהו העיתון החב"די היחידה בשפה האנגלית הרואה אור מידי שבוע.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%a9%d7%a8%d7%92%d7%90-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%99/ טורים וחשיפות באתר חב"ד אינפו]'''

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרומבי, שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

משה זקליקובסקי

2020-04-26T01:40:31Z

24.46.111.151:

הרב '''משה זקליקובסקי''' היה משלוחי הרבי בשכונת אוק פארק בדטרויט, מישיגן, ומחברי [[מערכת אוצר החסידים]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' [[דוד העניך זקליקובסקי]] ולאמו מרת מאטיל.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ובזמן לימודיו בישיבה בשנת [[תשל"ב]], נמנה יחד עם ר' שניאור זלמן לויטין עם העוסקים בהוצאה לאור המחודשת של [[המשך תרס"ו]] תוך השוואה לצילום הכתבי יד של אדמו"ר הריי"צ, וזכה שהרבי יתייחס לעבודתו ואף יגיה את השיחה שהציע להכניס כהוספה לספר.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שיינדל אסתר, הצטרף לשלוחי הרבי בשכונת אוק פארק בדטרויט, מישיגן.

במקביל לעבודתו בהפצת יהדות, שימש במשך תקופה כמחנך בתלמוד תורה המקומי.

הרב זקליקובסקי נמנה על מגיהי גליונות ההוצאות לאור של [[מערכת אוצר החסידים]], ובמיוחד תורת הרבי, לפני שליחתם לדפוס.

בשנות חייו האחרונות עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

הלך לעולמו בשבת קודש, ראש חודש אייר תש"פ, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] - שליח הרבי במונרו
*בנו, ר' יוסף יצחק זקליקובסקי
*בנו, ר' מנחם מענדל זקליקובסקי
*בנו, דוד העניך זקליקובסקי
*בנו, ר' דובער זקליקובסקי
*בנו, ר' שמואל זקליקובסקי - [[משגיח]] בישיבה גדולה "בית ליובאוויטש" לונדון
*בתו מרת איטא חיה
*בתו מרת נחמה דינה, רעיית ר' [[אלקנה שמוטקין]] - מנהל חברת המדיה החב"דית [[jem]]

{{מיון רגיל:זקליקובסקי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]

אהרן יעקב שוויי

2020-04-24T20:37:35Z

24.46.111.151:

{{דמות|
שם=הרב אהרון יעקב שווי
|תמונה=[[תמונה:הרב שוויי.jpg|left|thumb|250px|הרב שוויי נואם ב-[[770]]]]
|תיאור= הרב אהרון יעקב שווי רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[תרצ"ד]]
|מקום לידה=אבו פינלאנד
|תאריך פטירה= ל' ניסן תש"פ
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=חבר בהנהלת [[קופת רבינו]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:משפחת שווי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון יעקב שוויי (במרכז) יחד עם אחיו; הרב ברוך שלום שוויי (מימין) והרב [[אייזיק שוויי]] (משמאל)]]

[[הרב]] '''אהרון יעקב שווי''' (נכתב גם שוויי) (תרצ"ד - ל' ניסן תש"פ) היה מרא דאתרא וחבר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בד"ץ]] ב[[קראון הייטס]], חבר בהנהלת [[קופת רבינו]] ושימש כ[[ר"מ]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] (עד לבחירתו לרב).

==קורות חייו==
הרב אהרון יעקב נולד בשנת [[תרצ"ד]] בעיר אבו פינלאנד לאביו הרב [[מרדכי אליהו שווי]] ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה.

בשנת [[תש"ב]] בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]], ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] בתנאי עוני ודוחק.

בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.

כשנשלח על ידי אימו כילד לסמארקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי.
סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק.

בהיותו בסמארקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד.

בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג

למד גם בישיבות תומכי תמימים ב[[פריז]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] וב[[תומכי תמימים מונטריאל|מונטריאול]]. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב [[אייזיק שוויי]] - ל[[ארצות הברית]].

בשנת [[תשי"ג]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפלת מוסף.

במהלך השנים כהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק.

כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב [[אייזיק שוויי]], ואת ספרי הרב [[יצחק רייטפורט]] ועוד.

במהלך השנים כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.

==רבנות בקראון הייטס==

בתאריך כ' סיון תש"ס הלך לעולמו הרב [[יהודה קלמן מרלו|יהודה קלמן מארלאו]]. ע"ה, לאחר מחלה קשה, הרב מרלאו שהיה הדמות הדומדמנית [[בד"ץ קראון הייטס|הבית דין בקראון הייטס]], , מאז היבחרו בתשמ"ו, הותיר חלל גדול, לאחר כשנתיים חברי ארגון הנציגים הודיעו על קיום בחירות למשרת רב. ואכן, ביום ראשון כ"ב חשון תשס"ג, השתתפו הגיעו אלפי תושבי השכונה לקלפי שמוקמה בקומת המרתף של 770, ובחרו ברוב גדול את הרב אהרן יעקב שוויי כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר שהרב שוויי זכה בלמעלה מתשעים אחוז מהקולות.

מול הרב שווי לא התמודד מעומד נוסף, אך כל אדם שלא בחר נחשב שהצביע נגדו, ועל הרב שווי היה לקבל רוב לא רק ממספר המצבעים כמקובל בדרך כלל, אלא עליו היה לקבל רוב מכל בעלי זכות ההצבעה, נמצא שהרב שווי נבחר על הרוב הגודל ביותר בהיסטוריית בחירות הרבנים בקראון הייטס.

חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה, במעמד הרב [[אברהם אזדבא]], הנציגים, חברי ועד הקהל הרבנים חנינא ספערלין הרב יעקב הרצוג, והרב נח גרוס, ותושבי השכונה.

עם היבחרו נתפרסם שבנועם הלכותיו מצליח לשכן שלום בית, ונעשה לאישיות פופלרית בקרב הקהילה.

היה דוגמא ומופת לביטול והתקשרות לרבי, וכל ימיו היה חדור בציפיה לגאולה האמיתית והשלימה. לקח חלק פעיל לעודד ולחזק את העוסקים בפרסום בשורת הגאולה והגואל, ותמך במוסדות שחרטו על דגלם את נושא הגאולה כמו [[בית משיח]], חדר אור מנחם בשכונה ועוד.

בראש חודש אייר תש"פ הלך לעולמו, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. הלוויתו התקיימה בערב שבת, ורבני השכונה הורו על ביטול מלאכה בזמן ההלוויה.

== מפסקיו ==
*איסור שתית [[מים]] בלתי מסוננים במדינת [[ניו יורק]], בגלל תולעים המצויים במים.
*אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29493 הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה] - {{אינפו}}}}.
*פסק, שדין קראון הייטס כדין רשות הרבים דאורייתא, ובמילא לא יותר הטלטול בה בשבת, על ידי חוט היוצר צורת הפתח.
*היתר מכירת חמץ של מסעדה שנוהגת כל שנה למכור דרכו, ובאותה השנה שכחו בעלי החנות למכור החמץ, מחומת שהיה כתוב בשטר המכירה לגוי, שכל אלו שרגילים למכור דרכנו כל שנה הרי הם חלק מהמכירה, פסק זה עומד במחלוקת ונכתבו עליו בקבצי חודשי תורה רבים.
*בשנת תשס"ז, משפחה שמכרה את ביתה לגוי בקראון הייטס טענה שעשתה באישור הרב, הרב הוציא מכתב הבהרה שלא ידע שמיקום הבית הוא בתוך שכונת קראון הייטס, ובמילא חוזר בו מההיתר שניתן בטעות.

==משפחתו==
*בתו, מרת רבקה
*בנו, ר' יוסף יצחק שווי, לוטין, אנגליה.
*בתו, מרת חנה עטא אשת ר' יוסף יצחק טורק,שליח הרבי בעיר קורדובה ארגנטינה
*בנו, ר' מרדכי אליהו, קראון הייטס.
*בתו, מרת נחמה דינה אשת ר' פינחס ראפפורט.
*בתו, מרת שטרנא שרה, אשת ר' [[אהרן יקותיאל גינסבורג]].
*בתו, מרת דבורה סרח
*בנו, ר' שלום מרדכי שווי, קראון הייטס.

==ראו גם==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=104 מעמד ההכתרה של הרב שוויי] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שווי אהרון יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]

אהרן יעקב שוויי

2020-04-24T20:34:45Z

24.46.111.151:

{{דמות|
שם=הרב אהרון יעקב שווי
|תמונה=[[תמונה:הרב שוויי.jpg|left|thumb|250px|הרב שוויי נואם ב-[[770]]]]
|תיאור= הרב אהרון יעקב שווי רבה של שכונת [[קראון הייטס]]
|תאריך לידה=[[תרצ"ד]]
|מקום לידה=אבו פינלאנד
|תאריך פטירה= ל' ניסן תש"פ
|מקום פעילות=[[קראון הייטס]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=חבר בהנהלת [[קופת רבינו]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:משפחת שווי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון יעקב שוויי (במרכז) יחד עם אחיו; הרב ברוך שלום שוויי (מימין) והרב [[אייזיק שוויי]] (משמאל)]]

[[הרב]] '''אהרון יעקב שווי''' (נכתב גם שוויי) כיהן כמרא דאתרא וחבר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בד"ץ]] ב[[קראון הייטס]], חבר בהנהלת [[קופת רבינו]] ושימש כ[[ר"מ]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] (עד לבחירתו לרב).

==קורות חייו==
הרב אהרון יעקב נולד בשנת [[תרצ"ד]] בעיר אבו פינלאנד לאביו הרב [[מרדכי אליהו שווי]] ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה.

בשנת [[תש"ב]] בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]], ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] בתנאי עוני ודוחק.

בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.

כשנשלח על ידי אימו כילד לסמארקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי.
סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק.

בהיותו בסמארקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד.

בשנת תש"ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'יציאת רוסיה תש"ו', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים בפוקינג

למד גם בישיבות תומכי תמימים ב[[פריז]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] וב[[תומכי תמימים מונטריאל|מונטריאול]]. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב [[אייזיק שוויי]] - ל[[ארצות הברית]].

בשנת [[תשי"ג]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפלת מוסף.

במהלך השנים כהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק.
כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב [[אייזיק שוויי]], ואת ספרי הרב [[יצחק רייטפורט]] ועוד.

במהלך השנים כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.

==רבנות בקראון הייטס==

בתאריך כ' סיון תש"ס הלך לעולמו הרב [[יהודה קלמן מרלו|יהודה קלמן מארלאו]]. ע"ה, לאחר מחלה קשה, הרב מרלאו שהיה הדמות הדומדמנית [[בד"ץ קראון הייטס|הבית דין בקראון הייטס]], , מאז היבחרו בתשמ"ו, הותיר חלל גדול, לאחר כשנתיים חברי ארגון הנציגים הודיעו על קיום בחירות למשרת רב. ואכן, ביום ראשון כ"ב חשון תשס"ג, השתתפו הגיעו אלפי תושבי השכונה לקלפי שמוקמה בקומת המרתף של 770, ובחרו ברוב גדול את הרב אהרן יעקב שוויי כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר שהרב שוויי זכה בלמעלה מתשעים אחוז מהקולות.

מול הרב שווי לא התמודד מעומד נוסף, אך כל אדם שלא בחר נחשב שהצביע נגדו, ועל הרב שווי היה לקבל רוב לא רק ממספר המצבעים כמקובל בדרך כלל, אלא עליו היה לקבל רוב מכל בעלי זכות ההצבעה, נמצא שהרב שווי נבחר על הרוב הגודל ביותר בהיסטוריית בחירות הרבנים בקראון הייטס.

חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י"ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה, במעמד הרב [[אברהם אזדבא]], הנציגים, חברי ועד הקהל הרבנים חנינא ספערלין הרב יעקב הרצוג, והרב נח גרוס, ותושבי השכונה.

עם היבחרו נתפרסם שבנועם הלכותיו מצליח לשכן שלום בית, ונעשה לאישיות פופלרית בקרב הקהילה.

לאחר היבחורתו של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] נפתח ארגון כשרות חדש בקראון הייטס, תחת השם CHK מהדרין, ודברים תחת ההכשר החדש מופיע שמם של הרבנים הרב שווי והרב ברוין, וכן בתחתית הסמל כתוב מהדרין.

ב[[תש"ע]] הצטרף ל"חבורת אנ"ש" לאפיית מצות מטעם הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] ובפיקוח הרב [[משה זלמנוב]].

בראש חודש אייר תש"פ הלך לעולמו, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. הלוויתו התקיימה בערב שבת, ורבני השכונה הורו על ביטול מלאכה בזמן ההלוויה.

== מפסקיו ==
*איסור שתית [[מים]] בלתי מסוננים במדינת [[ניו יורק]], בגלל תולעים המצויים במים.
*אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29493 הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה] - {{אינפו}}}}.
*פסק, שדין קראון הייטס כדין רשות הרבים דאורייתא, ובמילא לא יותר הטלטול בה בשבת, על ידי חוט היוצר צורת הפתח.
*היתר מכירת חמץ של מסעדה שנוהגת כל שנה למכור דרכו, ובאותה השנה שכחו בעלי החנות למכור החמץ, מחומת שהיה כתוב בשטר המכירה לגוי, שכל אלו שרגילים למכור דרכנו כל שנה הרי הם חלק מהמכירה, פסק זה עומד במחלוקת ונכתבו עליו בקבצי חודשי תורה רבים.
*בשנת תשס"ז, משפחה שמכרה את ביתה לגוי בקראון הייטס טענה שעשתה באישור הרב, הרב הוציא מכתב הבהרה שלא ידע שמיקום הבית הוא בתוך שכונת קראון הייטס, ובמילא חוזר בו מההיתר שניתן בטעות.

==משפחתו==
*בתו, מרת רבקה
*בנו, ר' יוסף יצחק שווי, לוטין, אנגליה.
*בתו, מרת חנה עטא אשת ר' יוסף יצחק טורק,שליח הרבי בעיר קורדובה ארגנטינה
*בנו, ר' מרדכי אליהו, קראון הייטס.
*בתו, מרת נחמה דינה אשת ר' פינחס ראפפורט.
*בתו, מרת שטרנא שרה, אשת ר' [[אהרן יקותיאל גינסבורג]].
*בתו, מרת דבורה סרח
*בנו, ר' שלום מרדכי שווי, קראון הייטס.

==ראו גם==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=104 מעמד ההכתרה של הרב שוויי] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שווי אהרון יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]

שרגא קרומבי

2020-04-17T05:10:57Z

24.46.111.151:

[[קובץ:הרב קרומבי עם מקורבים באירוע.jpg|שמאל|ממוזער|250px| עם מקורבים באירוע בבית חב"ד]]
הרב '''שרגא קרומבי''' (יליד [[תשמ"ב]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[ניו ג'רזי]], מנהל ועורך ראשי של אתר [[חב"ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, מנהל ועורך אחראי של [[חב"דפדיה]], חבר ועד [[כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית של מגזין [[בית משיח]].

==תולדות חייו==
נולד בברוקלין ב[[ל' תשרי]] [[תשמ"ב]] לאביו ר' [[זאב קרומבי]]. זכה שהברית שלו התקיימה ב{{ה|זאל הקטן}} ב[[770|בית חיינו]]. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], המשיך ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תשס"א נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בהוצאה לאור וניהל את ההוצאה לאור של סדרת [[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]], [[ספר המאמרים - מלוקט#ליקוט גאולה ומשיח|ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח]] ו[[חידושים וביאורים בעניני גאולה ומשיח]], וכן הוציא לאור את שלושת הכרכים של הסדרה [[מאוצר המלך]]. כמו כן היה מנהל המערכת של קובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770" וחבר במערכת ההוצאה לאור של קובצי הפלפולים של תות"ל המרכזית, ונטל חלק בהקמה מחדש של איגוד תלמידי הישיבות העולמי.

בשנת [[תשס"ג]] פרץ דרך בתקשורת החב"דית, כשהקים את אתר האינטרנט החב"די [[חב"ד אינפו]], המיועד עבור פרסום חדשות חב"ד מארץ הקודש ומרחבי העולם. מאז הוא משמש כמנהל האתר בעברית ובאנגלית וכעורך הראשי של האתר בעברית.

לאחר נישואיו עם רעייתו לבית משפחת גאנזבורג מכפר חב"ד, התגורר שנה ראשונה בכפר חב"ד. לאחר מכן יצא ל[[שליחות]] באוניברסיטת רוטגרס בעיר ניו ברונזוויק שב[[ניו ג'רזי]] תחת השליח הרב [[יוסף קרליבך]].

בשנת תשע"ח, זכה במקום השני בתחרות החיבורים של "המרכז לחיים של משמעות" של הרב [[סימון ג'יקובסון]], על החיבור תורת החסידות כגישה פסיכולוגית אקלקטית {{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/257375 החיבור הזוכה בתחרות המרכז לחיים של משמעות] {{אינפו}}}}.

מפעם לפעם הוא מפרסם טורים וחשיפות על נושאים העומדים על הפרק בעולם החב"די באתר חב"ד אינפו ובמגזין בית משיח בעברית.

==פעילותו בתקשורת החב"דית==
במשך השנים לאחר שאתר חב"ד אינפו התבסס מבחינת עריכה ותוכן, הקים את אתרי המשנה של חב"ד אינפו: [[חב"דפדיה]], [[חב"ד שופ]] והאתר לנשי ובנות חב"ד.

*'''חב"ד-אינפו''' - אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים שלוחים ואנ"ש, לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.
*'''חב"ד-פדיה''' - אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתה היא הפצת תורת חסידות חב"ד, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה.
*'''חב"ד-שופ''' - חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.

בשנת [[תשע"ט]] נכנס לניהול מערכת מערכת מגזין [[בית משיח]] - המהדורה בשפה האנגלית. כחלק מריענון העיתון הוא החל לצאת לאור בפורמט צבעוני ובגודל חדש, נוספו לו כותבים ועורכים, והדבר הביא לגידול של מאות אחוזים בכמות המנויים לעיתון. כיום זהו העיתון החב"די היחידה בשפה האנגלית הרואה אור מידי שבוע.
[[קובץ:בעבודה במשרדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בעבודה במשרד]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%a9%d7%a8%d7%92%d7%90-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%99/ טורים וחשיפות באתר חב"ד אינפו]'''

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרומבי, שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

דן יואל ליווי

2020-04-17T03:05:45Z

24.46.111.151:

[[קובץ:יואל ליווי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בועידת הכשרות השנתית של [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]] ([[תשע"ב]])]]
הרב '''דן יואל ליווי''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947, נפטר בחג אחרון של פסח תש"פ), כיהן כיושב ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], חבר [[אגודת רבני חבר העמים]] ואחד מהאנשים הנחשבים ביותר בתחום הכשרות ברחבי העולם.
בנוסף לכך שימש הרב ליווי כרב ומרא דאתרא בבית הכנסת ובית המדרש "בית אליעזר יצחק" בקראון הייטס.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ניו הייבן]] ב[[ו' מנחם אב]] [[תש"ז]] לאביו הרב [[דובער ליווי]] שכיהן בתפקיד רוחני בישיבת חב"ד המקומית ולאמו מרת תלמה.

כשהגיע לגיל ישיבה, נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים פילדלפיה]], ובהמשך נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

עם סיום מסלול לימודיו בישיבה, החל בלימודי רבנות והוראה, והוסמך על ידי הרב [[משה פיינשטיין]].

לאחר נישואיו ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] לרעייתו מלכה יפה לבית ר' אברהם משה דייטש מירושלים, התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל]] יוקרתי שם שקד על לימודיו הדיינות במשך שבע שנים.

בזמן לימודיו בכולל, התבקש על ידי אביו הרב [[דובער ליווי]] לחזור לארה"ב על מנת לעזור לו בניהול [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]] שהתפתחה בצעדים מהירים. הרב ליווי נענה לבקשתו ובשל כך היגר בשנת [[תשל"ז]] ל[[קראון הייטס]] שם הצטרף לניהול מערכת הכשרות, ועם פטירתו הפתאומית של אביו בשנת [[תשמ"ז]] הפך לנשיא מערכת הכשרות וקיבל את ההנהגה לידיו.

תחת הנהגתו, התפתח הארגון בכל רחבי [[ארצות הברית]] ומחוצה לה, והפך לארגון הכשרות העולמי בכל הסטנדרטים הגבוהים ביותר, והוא מאגד תחתיו במשרה מלאה למעלה מ-400 משגיחי כשרות בכל רחבי העולם.

בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על חברי הוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]], וקיבל את תפקיד היועץ לעניני כשרות בפעילות האגודה.

מלבד פעילותו בתחומי הכשרות, הרב ליווי ניהל מערכת חסד מסועפת, ותרם ביד רחבה לעשרות מוסדות [[צדקה]] וחסד, בין הפרוייקטים המובילים שיזם ומימן נמנים [[מוזיאון צבאות השם]] לילדים שבקראון הייטס, ופרוייקט '[[חסידות מבוארת]]' להנגשת תורתו של [[אדמו"ר הזקן]] לציבור הכללי.

כמו כן ייסד לזכר אחיו את [[בית כנסת|בית הכנסת]] 'בית אליעזר יצחק' במרכז שכונת קראון הייטס, בו הוא גם מכהן כרב.

==משפחתו==
*בנו, ר' שמואל ליווי

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804999 לעבוד עם ארגוני אחרים]''' - הרב ליווי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{מיון רגיל:ליווי, דן יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מענדל דריזין

2020-04-13T22:37:17Z

24.46.111.151: יצירת דף עם התוכן " הרב מענדל דריזין נולד לאביו המשפיע הנודע הרב אברהם מאיור (דריזין) ע"ה, והיה נכדו של המשפי..."

הרב מענדל דריזין נולד לאביו המשפיע הנודע הרב אברהם מאיור (דריזין) ע"ה, והיה נכדו של המשפיע הנודע ר' זלמן משה היצחקי ע"ה.

בזמן שהתגורר בשכונת איסט פלטבוש, קיבל הוראה מהרבי לעבור להתגורר בשכונת קראון הייטס, ומאז הפך לדמות בולטת בקהילה, כשהוא תורם ומפזר מהונו למען מוסדות החינוך והחסד בשכונה. במשך שנים ארוכות נהג לתת סכום כסף נכבד לכל חתן לפני חתונתו, וכך עזר לאלפי בחורים בהוצאות החתונה.

היה דמות בולטת ומוכרת בבית חיינו - 770, במקום קבוע בו התפלל מידי יום וכן בשבתות ובחגים, ותרם מכפסו להוצאות בית הכנסת.

הותיר אחריו את - יבדלחט"א - זוגתו מרת חני, וילדיהם ר' מוטי מקראון הייטס, ר' חיים מקראון הייטס, מרת דינה כהן מטורונטו ור' דוד מקליפורניה, וכן נכדים ונינים רבים, עוסקים בדרך התורה והמצוות, וקשורים לכ"ק אדמו"ר מה"מ.

הלך לעולמו בי"ט ניסן תש"פ, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה.

אברהם דריזין (מאיור)

2020-04-13T22:36:19Z

24.46.111.151:

[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור]]
הרב '''אברהם דרייזין''' מוכר גם בכינוי '''אברהם מאיור''' על שם עיירת הולדתו, ([[ל' בתשרי]] [[תרס"א]] - [[י' בניסן]] [[תנש"א]]) - מגדולי ה[[משפיע]]ים בחסידות חב"ד בדור האחרון, ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] וב[[ארץ הקודש]].
==תולדות חיים==
===ילדותו===
ר' אברהם נולד וגדל בעיירה מיור שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו, הרב דובער ולאמו מרת יהודית. במיור התגוררו כשבעים משפחות [[יהודי]]ות ו[[גוי]] אחד בלבד. היהודים כולם היו חסידים, ואפילו [[בית כנסת]] '[[מתנגד]]י' לא היה בעיירה. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסידי חב"ד]]. אחיו ואחיותיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי [[מלחמת העולם השניה]], על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.

במשך השנים למד אצל שלושה מלמדים: אחד שלימדו גמרא; בתו של [[שוחט]] העיירה שלימדה אותו [[תנ"ך]], עברית, דקדוק וכתיבה; המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתמטיקה. כשמלאו לו שתים-עשרה שנים נסע ללמוד בעיירה דרויא, הסמוכה למיור. שם למד ב'חדר' אצל [[מלמד]] שלימדו [[גמרא]].

בגיל ארבע-עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו [[ישיבה]] לנסוע על מנת להמשיך את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת [[תומכי תמימים]] ששכנה באותה עת ב[[ליובאוויטש]]. רבה של מיור - שהיה בתחילה [[מתנגד]], אך התקרב לחסידות חב"ד במשך השנים, התפלל בנוסח [[האר"י]], ונהג [[מנהגי חב"ד|במנהגי חב"ד]] - היה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, והוא זה שדאג לנערים שלמדו עמו [[תורה]], לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם יסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] ועוד. הוריו התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם את מצב הישיבות באותה עת. אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. הוא היה מוכשר בצורה בלתי רגילה, ממש עילוי. יחד עם זאת היה בקי גם ב'הויות העולם', והוא זה שהחליט שר' אברהם צריך לנסוע ל[[ליובאוויטש]].

===בליובאוויטש===
[[קובץ:אברהם דרייזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרייזין]]
ר' אברהם נסע לליובאוויטש מצויד במכתב המלצה מרבה של דרויא. הנסיעה ארכה לילה שלם. בבוקר הגיע לעיירה רודניא, ומשם לליובאוויטש. יחד אתו הגיעו עוד עשרות נערים, שבאו לישיבה. סדרי [[הקבלה]] וההרשמה היו קשים ומחמירים מאד ורובם של אותם נערים לא התקבלו.

ר' אברהם התקבל ל[[תלמוד תורה|חדרים]], לשיעורו של ר' [[יחיאל קומיסר]].

לנערים בגילו לא הייתה פנימייה. מי שהיה בידו כסף ששלחו לו הוריו, היה מסתדר איכשהו. אבל מי שלא היה לו כסף, נאלץ 'לאכול ימים' (לאכול אצל תושבי ליובאוויטש, כל יום בבית אחר). הוריו שלחו לו בכל חודש 6 רובל, (סכום גדול, באותם הימים) בכסף זה שכר חדר, יחד עם עוד נערים ספורים, בביתה של אלמנה מבוגרת, בשם פייגא ריישא. יחד אתם היה ישן בחור מבוגר, ששימש כ[[משגיח]].

מצב זה נמשך עד מלחמת העולם הראשונה, אז נותק כל אזור מיור מרוסיה וסופח ל[[פולין]], מסך של ברזל הבדיל בינו לבין משפחתו. כמובן שהתמיכה שהיה מקבל מהוריו פסקה מלהגיע והוא נאלץ לעזוב את האכסניה. אז עבר ללון על ספסל בבית הכנסת שבליובאוויטש ו'אכל ימים' אצל בעלי בתים בליובאוויטש.

מאוחר יותר עלה ל'שיעורים', לשיעורו של ר' [[שמואל בער בוריסוב]].

עברו שלוש שנים לשהותו בליובאוויטש, ורק אז התירה לו ההנהלה לנסוע לביתו במיור (בימים ההם נפתח הגבול עם פולין, והייתה אפשרות לבקר במיור).

לאחר שחזר לליובאוויטש וסיים את ה'שיעורים' עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שעדרין]], שהייתה ישיבה לצעירים. שם התחיל ללמוד לבד. בישיבה בשעדרין למד אצל ה[[משפיע]] ר' [[שאול דב זיסלין]].

עם פרוץ [[קומוניסטים|המהפכה הקומוניסטית]] בשנת [[תרע"ח]], ירדה הישיבה למחתרת, והוא עבר יחד איתה לעיירה [[קרמנצ'וג]].

===עסקנות===
[[קובץ:מאיור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור (דרייזין) נראה במרכז בהתוועדות]]
שש שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ד]], התמנה למגיד שיעור בישיבה ב[[נעוועל]], שם גם [[נישואין|נשא]] את בתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן משה היצחקי]]. במשך שנים אלו נכנס יותר ויותר בעול ההנהגה הציבורית, וכאשר המנהל הכללי של רשת הישיבות המחתרתיות הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]] עזב את גבולות רוסיה (בשנת [[תרפ"ח]], התמנה הרב דרייזין למחליפו, ונחל הצלחה רבה בפעולותיו.

בתפקידו זה המשיך ב[[מסירות נפש]] עד לעלייתו לארץ הקודש בשנת [[תש"ח]], שם התמנה למנהל הרוחני של [[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]], בנוסף לתפקידו כ[[משפיע]].

לאחר אחת עשרה שנים בהם היה מעמודי התווך של הישיבה, בשנת [[תשי"ט]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל{{ה|רבי}}, שם עסק בעבודת התפילה, ושימש כ[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית ב-770]], וכ[[משפיע]] בקהילה וב[[ישיבת הדר התורה]], עד לפטירתו ב[[י' ניסן]] [[תנש"א]].

לאחר פטירתו, הקים בנו הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]] מספר מפעלים על שמו ולעילוי נשמתו, ביניהם '[[קרן חסדי אברהם]]' ובנין [[אש"ל הכנסת אורחים|'אש"ל אברהם ושרה']],

== נוסע לרבי לתשרי במסירות נפש ==
לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית - כאשר ב[[רוסיה]] השתוללו הכנופיות בכל מקום, הייתה סכנה אמתית לנסוע לרבי. פלוגות של פורעי חוק, ארבו בדרכים לאזרחים תמימי דרך, כאשר הקרבן העיקרי והראשוני היו היהודים. אזרחים נמנעו לנסוע בשל הפחד ששרר בדרכים בינעירוניות או ברכבות. למרות הכל, היו [[חסידים]] ו[[תמימים]] שהרהיבו עוז בנפשם ונסעו להסתופף במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתגורר ב[[רוסטוב]]. ר' אברהם, שלמד באותה תקופה ב[[קרעמנצ'וג]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לקראת [[תשרי]] [[תר"פ]]. לימים סיפר: "התעורר בי הרצון להיות אצל [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]]. נסעתי בדרך-לא-דרך שנמשכה מספר ימים, עד שלאחר ניסים רבים הגעתי בשלום לרוסטוב. כשנכנסתי ל'[[יחידות]]' אמר לי הרבי: "צריכים להתנהג כמו [[אברהם אבינו]] - לא צריכים לחפש [[מסירות נפש]]!"{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24179 ליובאוויטש במהפכה / היסטוריה חב"דית] {{אינפו}}}}.

==[[משפיע]] בשכונת קראון הייטס==
בשנת [[תשל"ז]], בקיש הרבי למנות רשמית שלושה [[משפיע|משפיעים]] לקהילה המתגוררת בשכונת [[קראון הייטס]]. בסופו של דבר נבחרו לכך שלושה מזקני החסידים: הרב [[יהושע קארף]], הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]] והרב דרייזין, והרבי קרא להם בשם "[[שלושת הרועים]]".

==משפחתו==
;בניו
*[[שלום בער דרייזין]] (קראון הייטס).
*ישראל דרייזין (ע"ה).
*[[מענדל דריזין]] (ע"ה).
*חיים יצחק דרייזין (שימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר כיום בפלורידה).

;חתניו:
* [[מרדכי לוין]] (ע"ה)- [[כפר חב"ד]].
* [[ראובן קמינצקי]] (ע"ה) - [[כפר חב"ד]].
* [[משה מרוזוב|יוסף משה מרוזוב]] (ע"ה) - קראון הייטס.
* [[חיים יצחק קוגל]] (ע"ה) - [[קראון הייטס]].
* יעקב קאפיל רובין - [[בורו פארק]].
* [[נחום פינסון]] - [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
[[תמונה:אנשים.jpg|left|thumb|200px|שער הספר 'אנשים חסידים היו']]
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[אנשים חסידים היו]]''' - מאת הרב כפר חב"ד, תשס"ד
*[[שלום בער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' ניו יורק, תשמ"ט
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' כפ"ר חב"ד תשס"ט
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* משה יוסף רובין '''[[A Father to So Many Chassidim]] - "אב המון חסידים"''' ביוגרפיה בשפה האנגלית, ניו יורק, תש"ע

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דרייזין, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

חב"ד אינפו

2020-04-12T04:43:04Z

24.46.111.151: /* צוות האתר בעבר: */

[[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|הסמליל הנוכחי של אתר חב"ד אינפו]]
[[קובץ:אינפו קודם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל קודם של האתר]]
[[תמונה:חבד אינפו.jpg|left|thumb|250px|סמל האתר עם הקמתו]]
'''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים [[שלוחים]] ו[[אנ"ש]], לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.

האתר הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. העורך הראשון היה ר' דניאל גורדון.

לאתר וועדה רוחנית, החברים בוועדה הם הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שמואל קסלמן]] והרב שלום שפירא.

== תכני האתר ==
האתר מביא חדשות מהנעשה בעולם החב"די, על ידי כתביו ברחבי העולם.

בנוסף לחדשות, ישנם באתר עוד עשרות כלים שימושיים, כגון מדור "חב"ד בעולם" בו אלפי כתובות ומספרי טלפון של חסידי חב"ד והשלוחים ברחבי העולם, מדור אודיו - בו מאות [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]], מדור וידאו עם מאות קטעי וידאו מ[[הרבי]] ומ[[חסידות חב"ד]].

בנוסף לכך, מופיעים השיעורים היומיים [[תקנת הרמב"ם|ברמב"ם]] [[חת"ת|ובחת"ת]] ועוד.

באתר מתפרסם מידי שבוע [[גליון בית משיח]] וגיליונות שבועיים רבים.

בי"ג [[טבת]] [[תש"ע]] הודיעה הנהלת האתר, על סגירת מערכת התגובות בחב"ד אינפו, עקב מכתב מ[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ו[[בד"צ קראון הייטס|בקראון הייטס]].

=== חב"דפדיה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[חב"דפדיה]]}}

האנציקלופדיה החב"דית ברשת ה[[אינטרנט]] "[[חב"דפדיה]]" הינו מיזם בחסותם של '''חב"ד אינפו''' ו[[אתר חב"ד בישראל]].

===חב"ד שופ===
האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.

=== הפורום ===
מ[[חודש תשרי]] בשנת [[תשס"ז]] מפעיל האתר פורום שמחולק לשלושה תת פורומים: פורום "על דעת הקהל" (הוותיק), פורום "הערות התמימים ואנ"ש" שנפתח בשנת [[תשס"ט]] ומשמש מעין מקום שבו יכולים לכתוב הערות ופילופולים בנגלה ובחסידות ופורום "איש את רעהו יעזורו" שהוקם גם הוא בשנת תשס"ט.

=== ערוץ הוידאו ===
ב'ערוץ הוידאו החב"די באינטרנט' למעלה מאלף קטעי וידאו, הגולשים מוזמנים להינוות מצפיה בסרטונים המחולקים בקטגוריות שונות, ובראשם וידאו מהרבי מלך המשיח, וכן שלל נושאים מגוונים ומעניינים. המדור מתאים למבוגרים וילדים, חב"דניקים ומקורבים, כשכולם יכולים למצוא בו חומר מעניין ומגוון, חסידי וחינוכי.

== הנהלת האתר ==
*הרב [[שרגא קרומבי]] - משלוחי הרבי בניו ג'רזי, ועורך ראשי באתר מאז הקמתו, הת' מנחם מענדל קורנט, הת' שניאור זלמן אלפנביין. עורך דפי המדיה של האתר: הת' יוסף יצחק גרוסמן.

===צוות האתר בעבר:===
*הרב [[חיים לוריא]] - עורך אחראי באנצקילופדיה המקוונת המופעלת על ידי האתר
*ר' אהליאב אבוטבול
*ר' מנחם מענדל טאלער
*ר' מנחם מענדל קרץ
*ר' שבתי ווינטרוב

== ראו גם ==
*[https://chabadinfo.com/אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית]
*[[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
*[[חב"ד.FM (אתר)|חב"ד אף אם]]
*[[שטורעם (אתר)|שטורעם]]
*[[חב"ד און ליין]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info דף הבית של חב"ד אינפו]
*[http://old2.ih.chabad.info/# האתר הישן]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/images/index.php?url=article_he&id=61459 מדד אלקסה קובע: חב"ד אינפו - האתר המוביל בחב"ד] - {{אינפו}}

[[קטגוריה:אתרי חדשות חב"ד]]

חב"ד אינפו

2020-04-12T04:40:06Z

24.46.111.151:

[[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|הסמליל הנוכחי של אתר חב"ד אינפו]]
[[קובץ:אינפו קודם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל קודם של האתר]]
[[תמונה:חבד אינפו.jpg|left|thumb|250px|סמל האתר עם הקמתו]]
'''חב"ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים [[שלוחים]] ו[[אנ"ש]], לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.

האתר הוקם בשנת [[תשס"ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. העורך הראשון היה ר' דניאל גורדון.

לאתר וועדה רוחנית, החברים בוועדה הם הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שמואל קסלמן]] והרב שלום שפירא.

== תכני האתר ==
האתר מביא חדשות מהנעשה בעולם החב"די, על ידי כתביו ברחבי העולם.

בנוסף לחדשות, ישנם באתר עוד עשרות כלים שימושיים, כגון מדור "חב"ד בעולם" בו אלפי כתובות ומספרי טלפון של חסידי חב"ד והשלוחים ברחבי העולם, מדור אודיו - בו מאות [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]], מדור וידאו עם מאות קטעי וידאו מ[[הרבי]] ומ[[חסידות חב"ד]].

בנוסף לכך, מופיעים השיעורים היומיים [[תקנת הרמב"ם|ברמב"ם]] [[חת"ת|ובחת"ת]] ועוד.

באתר מתפרסם מידי שבוע [[גליון בית משיח]] וגיליונות שבועיים רבים.

בי"ג [[טבת]] [[תש"ע]] הודיעה הנהלת האתר, על סגירת מערכת התגובות בחב"ד אינפו, עקב מכתב מ[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ו[[בד"צ קראון הייטס|בקראון הייטס]].

=== חב"דפדיה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[חב"דפדיה]]}}

האנציקלופדיה החב"דית ברשת ה[[אינטרנט]] "[[חב"דפדיה]]" הינו מיזם בחסותם של '''חב"ד אינפו''' ו[[אתר חב"ד בישראל]].

===חב"ד שופ===
האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב"ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משמשת את אנ"ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.

=== הפורום ===
מ[[חודש תשרי]] בשנת [[תשס"ז]] מפעיל האתר פורום שמחולק לשלושה תת פורומים: פורום "על דעת הקהל" (הוותיק), פורום "הערות התמימים ואנ"ש" שנפתח בשנת [[תשס"ט]] ומשמש מעין מקום שבו יכולים לכתוב הערות ופילופולים בנגלה ובחסידות ופורום "איש את רעהו יעזורו" שהוקם גם הוא בשנת תשס"ט.

=== ערוץ הוידאו ===
ב'ערוץ הוידאו החב"די באינטרנט' למעלה מאלף קטעי וידאו, הגולשים מוזמנים להינוות מצפיה בסרטונים המחולקים בקטגוריות שונות, ובראשם וידאו מהרבי מלך המשיח, וכן שלל נושאים מגוונים ומעניינים. המדור מתאים למבוגרים וילדים, חב"דניקים ומקורבים, כשכולם יכולים למצוא בו חומר מעניין ומגוון, חסידי וחינוכי.

== הנהלת האתר ==
*הרב [[שרגא קרומבי]] - משלוחי הרבי בניו ג'רזי, ועורך ראשי באתר מאז הקמתו, הת' מנחם מענדל קורנט, הת' שניאור זלמן אלפנביין. עורך דפי המדיה של האתר: הת' יוסף יצחק גרוסמן.

===צוות האתר בעבר:===
*הרב [[חיים לוריא]] - עורך אחראי באנצקילופדיה המקוונת המופעלת על ידי האתר
*ר' אהליאב אבוטבול
*ר' מנחם מענדל טאלער
*ר' מנחם מענדל קרץ

== ראו גם ==
*[https://chabadinfo.com/אתר חב"ד אינפו - בשפה האנגלית]
*[[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
*[[חב"ד.FM (אתר)|חב"ד אף אם]]
*[[שטורעם (אתר)|שטורעם]]
*[[חב"ד און ליין]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info דף הבית של חב"ד אינפו]
*[http://old2.ih.chabad.info/# האתר הישן]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/images/index.php?url=article_he&id=61459 מדד אלקסה קובע: חב"ד אינפו - האתר המוביל בחב"ד] - {{אינפו}}

[[קטגוריה:אתרי חדשות חב"ד]]

שרגא קרומבי

2020-04-12T03:13:32Z

24.46.111.151:

[[קובץ:הרב קרומבי עם מקורבים באירוע.jpg|שמאל|ממוזער|250px| עם מקורבים באירוע בבית חב"ד]]
הרב '''שרגא קרומבי''' (יליד [[תשמ"ב]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[ניו ג'רזי]], מקים ומנהל אתר [[חב"ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, חבר ועד [[כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית של מגזין [[בית משיח]].

==תולדות חייו==
נולד בברוקלין בל' תשרי [[תשמ"ב]] לאביו ר' זאב קרומבי. זכה שהברית שלו התקיימה בזאל הקטן בבית חיינו. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], המשיך ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תשס"א נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בהוצאה לאור וניהל את ההוצאה לאור של סדרת לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח, ספר המאמרים מלוקט בגאומ"ש וחידושים וביאורים בגאומ"ש, וכן הוציא לאור את שלושת הכרכים של הסדרה [[מאוצר המלך]]. כמו כן היה מנהל המערכת של קובץ "הערות התמימים ואנ"ש", ונטל חלק בהקמה מחדש של איגוד תלמידי הישיבות העולמי.

בשנת [[תשס"ג]] פרץ דרך בתקשורת החב"דית, כשהקים את אתר האינטרנט החב"די [[חב"ד אינפו]], המיועד עבור פרסום חדשות חב"ד מארץ הקודש ומרחבי העולם. מאז הוא משמש כמנהל האתר בעברית ובאנגלית וכעורך הראשי של האתר בעברית.

לאחר נישואיו עם רעייתו לבית משפחת גאנזבורג מכפר חב"ד, התגורר שנה ראשונה בכפר. בתקופת ההתנתקות היה בין הפעילים הבולטים לפרסום התקשורתי של דעתו הקדושה של [[הרבי מלך המשיח]] כנגד מסירת שטחים. לאחר מכן יצא ל[[שליחות]] באוניברסיטת רוטגרס בעיר ניו ברונזוויק שב[[ניו ג'רזי]] תחת השליח הרב [[יוסף קרליבך]].

בשנת תשע"ח, זכה במקום השני בתחרות החיבורים של "המרכז לחיים של משמעות" של הרב [[סימון ג'יקובסון]], על החיבור תורת החסידות כגישה פסיכולוגית אקלקטית {{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/257375] החיבור הזוכה בתחרות המרכז לחיים של משמעות {{אינפו}}.}}.

מפעם לפעם הוא מפרסם טורים וחשיפות על נושאים העומדים על הפרק בעולם החב"די.

==פעילותו בתקשורת החב"דית==
במשך השנים לאחר שהאתר התבסס מבחינת עריכה ותוכן, הקים את אתרי המשנה של חב"ד אינפו [[חב"דפדיה]], [[חב"ד שופ]] והאתר לנשי ובנות חב"ד.
[[קובץ:בעבודה במשרדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בעבודה במשרד]]

*'''חב"ד אינפו''' - הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים שלוחים ואנ"ש, לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.
*'''חב"דפדיה''' - הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה.
*'''בית משיח - המהדורה בשפה האנגלית''' - בשנת [[תשע"ט]] נכנס לניהול מערכת מערכת מגזין [[בית משיח]] - המהדורה בשפה האנגלית, כחלק מריענון העיתון. הכניס שורה של דברים לריענון המערכת, הוסיף עורכים, כתבים ואנשי גרפיקה והגדיל במאות אחוזים את כמות המנויים לעיתון, שהינו העיתון היחיד בחוץ לארץ ובארצות הברית בפרט, היוצא מידי שבוע למשפחות אנ"ש.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%a9%d7%a8%d7%92%d7%90-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%99/ טורים וחשיפות באתר חב"ד אינפו]'''

==הערות שוליים==

{{מיון רגיל:קרומבי, שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

שרגא קרומבי

2020-04-12T03:13:10Z

24.46.111.151:

[[קובץ:הרב קרומבי עם מקורבים באירוע.jpg|שמאל|ממוזער|250px| עם מקורבים באירוע בבית חב"ד]]
הרב '''שרגא קרומבי''' (יליד [[תש"מ]]), משמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח ב[[ניו ג'רזי]], מקים ומנהל אתר [[חב"ד אינפו]] בעברית ובאנגלית, חבר ועד [[כינוס השלוחים העולמי]] והעורך האחראי של המהדורה האנגלית של מגזין [[בית משיח]].

==תולדות חייו==
נולד בברוקלין בל' תשרי [[תשמ"ב]] לאביו ר' זאב קרומבי. זכה שהברית שלו התקיימה בזאל הקטן בבית חיינו. גדל והתחנך במוסדות חב"ד בצפת, לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], המשיך ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], ובשנת תשס"א נסע ל[[תומכי תמימים המרכזית]]-[[770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

בשנות לימודיו בבית חיינו עסק רבות בהוצאה לאור וניהל את ההוצאה לאור של סדרת לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח, ספר המאמרים מלוקט בגאומ"ש וחידושים וביאורים בגאומ"ש, וכן הוציא לאור את שלושת הכרכים של הסדרה [[מאוצר המלך]]. כמו כן היה מנהל המערכת של קובץ "הערות התמימים ואנ"ש", ונטל חלק בהקמה מחדש של איגוד תלמידי הישיבות העולמי.

בשנת [[תשס"ג]] פרץ דרך בתקשורת החב"דית, כשהקים את אתר האינטרנט החב"די [[חב"ד אינפו]], המיועד עבור פרסום חדשות חב"ד מארץ הקודש ומרחבי העולם. מאז הוא משמש כמנהל האתר בעברית ובאנגלית וכעורך הראשי של האתר בעברית.

לאחר נישואיו עם רעייתו לבית משפחת גאנזבורג מכפר חב"ד, התגורר שנה ראשונה בכפר. בתקופת ההתנתקות היה בין הפעילים הבולטים לפרסום התקשורתי של דעתו הקדושה של [[הרבי מלך המשיח]] כנגד מסירת שטחים. לאחר מכן יצא ל[[שליחות]] באוניברסיטת רוטגרס בעיר ניו ברונזוויק שב[[ניו ג'רזי]] תחת השליח הרב [[יוסף קרליבך]].

בשנת תשע"ח, זכה במקום השני בתחרות החיבורים של "המרכז לחיים של משמעות" של הרב [[סימון ג'יקובסון]], על החיבור תורת החסידות כגישה פסיכולוגית אקלקטית {{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/257375] החיבור הזוכה בתחרות המרכז לחיים של משמעות {{אינפו}}.}}.

מפעם לפעם הוא מפרסם טורים וחשיפות על נושאים העומדים על הפרק בעולם החב"די.

==פעילותו בתקשורת החב"דית==
במשך השנים לאחר שהאתר התבסס מבחינת עריכה ותוכן, הקים את אתרי המשנה של חב"ד אינפו [[חב"דפדיה]], [[חב"ד שופ]] והאתר לנשי ובנות חב"ד.
[[קובץ:בעבודה במשרדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בעבודה במשרד]]

*'''חב"ד אינפו''' - הינו אתר חדשות חב"די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים שלוחים ואנ"ש, לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב"ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.
*'''חב"דפדיה''' - הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד, תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח בשפה פשוטה וברורה.
*'''בית משיח - המהדורה בשפה האנגלית''' - בשנת [[תשע"ט]] נכנס לניהול מערכת מערכת מגזין [[בית משיח]] - המהדורה בשפה האנגלית, כחלק מריענון העיתון. הכניס שורה של דברים לריענון המערכת, הוסיף עורכים, כתבים ואנשי גרפיקה והגדיל במאות אחוזים את כמות המנויים לעיתון, שהינו העיתון היחיד בחוץ לארץ ובארצות הברית בפרט, היוצא מידי שבוע למשפחות אנ"ש.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%a9%d7%a8%d7%92%d7%90-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%99/ טורים וחשיפות באתר חב"ד אינפו]'''

==הערות שוליים==

{{מיון רגיל:קרומבי, שרגא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

מרדכי חן

2020-04-01T02:48:21Z

24.46.111.151: /* תולדות חיים */הוספת מידע

[[קובץ:ר' מוטל חן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי חן]]
[[תמונה:מרדכי חן.jpg|left|thumb|250px|הרב חן באסיפת הגבאים]]
הרב '''מרדכי לייב''' (מוטל) '''חן''' הוא [[משפיע]] בשכונת [[קראון הייטס]], חבר בהנהלה ובוועד המייסד של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] וראשי עסקני [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], מהנהלת [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] וחדר [[אור מנחם קראון הייטס]] וסגן יו"ר [[אש"ל הכנסת אורחים]].

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
הרב חן נולד לאביו ה[[משפיע]] הרב [[דובער חן]].

ייסד את דפוס 'עמפייער פרעסס' יחד עם ידידו ר' [[צבי הירש גנזבורג]], וזכה לעסוק בהדפסת מאות מספרי רבותינו נשיאינו שיצאו לאור על ידי [[קה"ת]] ובהדפסת ספריו של הרבי שיצאו לאור על ידי [[הועד להפצת שיחות]].

בשנת [[תשס"ט]] נבחר ל[[גבאי]] ב[[770]], וב[[תמוז]] [[תש"ע]], בבחירות שנערכו מחדש, לא נבחר מחדש.

כל חייו הוקדשו לגרום נח"ר לרבי מלך המשיח ולפעול במילוי הוראותיו הק'. פעל רבות במבצע מזוזה בניו יורק, וכן במבצע תפילין מידי שבוע ללא הפסקה, גם בשנים האחרונות כשמצבו הבריאותי לא היה טוב. ניצל כל עיתותיו ללימוד תורתו של הרבי ובפעולות למען מוסדות חב"ד בקראון הייטס.

נפטר ביום שלישי אור לז׳ ניסן [[תש"פ]] לאחר שנדבק בנגיף הקורונה.

==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
== עץ משפחה ==
{{עץ משפחת חן}}

{{מיון רגיל:חן, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

עולמות (מגזין)

2020-02-02T14:50:53Z

24.46.111.151: הוספת לינק למנוי

[[קובץ:עולמות.PNG|שמאל|ממוזער|250px|עמוד השער של המגזין הראשון, [[חודש ניסן]] [[תשע"ד]]]]
מגזין '''עולמות''', הינו מגזין חודשי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. ופונה לציבור הרחב ומקורבי חב"ד, מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר [[חב"ד אינפו]].

העיתון החל לצאת ב[[חודש ניסן]] [[תשע"ד]], ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו "עולמות - [[מחשבה]] יהודית ב[[ימות המשיח|עידן הגאולה]]". בגיליון מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, וטורים. מאחורי המיזם עומד [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]], ומעורבים בו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שיצאו מתוך נקודת הנחה שאין יהודי שלא נחשף ל[[בשורת הגאולה]] ו[[הרבי כמלך המשיח|הגואל]], אך עדיין חסר רבות בהסברת עניני הגאולה, זאת לצד הגברת המודעות לקיום מצוות והוספה במעשי חסד על מנת לזרז את בא הגאולה.

כיום העיתון יוצא לאור על ידי '[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]'.
==ערב השקה==
בכ"ט [[אייר]] תשע"ד, נערך למגזין ערב השקה בבית העיתונאים בית סוקולוב. את הערב הנחה מר עודד מנסטר, שגולל את ספור חייו האישי. בין הדוברים היו: ר' [[עמי מימון]], שדרן; ר' [[מתי טוכפלד]], כתב פוליטי; השר גלעד ארדן; הרב [[אסף פרומר]], מהכותבים הבולטים של 'בית משיח'; הרב [[שמשון גולדשטיין]], שליח הרבי מלך המשיח שליט"א בפושקר, [[הודו]]; הרב אהליאב אבוטבול, מנהל '[[בית משיח]]' בישראל; הרב [[דוד נחשון]], יו"ר [[ניידות חב"ד]] וארגון [[צבאות השם (ישראל)]]; הרב שמואל הנדל, יו"ר [[מטה משיח]].

== ראיונות ==
במגזין התפרסמו ראיונות בלעדיים עם אישי ציבור, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, רופאים ויוצרים מהשורה הראשונה. ביניהם ניתן למנות:
*'''רבנים:''' הרב [[ישראל מאיר לאו]] שליט"א, רבה של ת"א. הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] שליט"א, רבה של מגדל העמק וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל
*'''אנשי ממשל:''' 'פרזידנט' מדינת ישראל [[ראובן ריבלין|ראובן (רובי) ריבלין]], ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]{{הערה|1=הראיון עם בנימין נתניהו עורר הדים והגיע לתקשורת הישראלית [http://www.neshei.com/2014/04/11/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%94%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99/ כתבה בערוץ 2]}}; סגן ראש הממשלה אופיר אקוניס, השר וראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, חבר הכנסת משה פייגלין, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, ראש העיר נצרת עילית רונן פלוט
*'''אנשי אקדמיה:''' ד"ר [[יחיאל הררי]], ד"ר יוסף גיל שחר
*'''אמנים:''' [[עמיר בניון]], [[גילי שושן]], [[אריאל זילבר]], [[אברהם פריד]], יובל שם טוב (יובל המבולבל), רמי לוי, קובי אפללו, אילן דמרי, יהושוע לימוני, דוד דאור, [[דניאל זמיר]], [[דודו פישר]],
*'''עיתונאים:''' צבי יחזקאלי, אלי ישראלי, קובי אריאלי, [[עמי מימון]], נתי רביץ

==תפוצה==
* במהלך שנת [[תשע"ד]] יצאה מערכת עולמות במבצע הפונה לכל אחד מאנ"ש לחתום מנוי חודשי לעשרה יהודים מקורבים, ולהשתתף בהגרלת ענק על [[טיסה לרבי]] לכל המשפחה (עד 5 כרטיסים). בסוף [[חודש אלול]] התקיימה ההגרלה, בה זכה הרב [[שמשון פיזם]] מנכ"ל ישיבת [[תות"ל קרית שמואל]] ב-5 כרטיסי טיסה לרבי.

* למגזין תפוצה גדולה בכל הארץ.

{{פסקה חסרה}}

==מערכת מגזין עולמות==
*מו"ל: [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] - בסיוע [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]
*ניהול והפקה: אהליאב אבוטבול
*עורכת ראשית: בלומה נחשון, יעל אמיתי
*עורך משנה: שלום בער קרומבי
*עיצוב קונספט: קובי שומר
*עיצוב ועימוד: ארנון פרידמן
*רכז מערכת: יוסי ברקוביץ'
*כותבים: נדב כהן, שלום בער קרומבי, אהליאב אבוטבול, ישראל לפידות, חיים ברוק, שמוליק דיקשטיין, נתן אברהם, רבקי קמינקר ועוד.

==מדורים==
*'''עבודת הבירורים''' - טור נשי נכתב על ידי נעמה טוכפלד.
*'''מכתב מהרבי''' - מכתבים של הרבי בנושאי החודשים והחגים.
*'''נקודת נפגש''' - סיפורים מבתי חב"ד.
*'''קרה באמת''' – סיפורי מופת מהרבי.
*'''מבט אישי''' - חוויות אישיות בדרך לחסידות.
*'''דבר המערכת''' -
*'''על פרשת דרכים''' – מסע לתוך הנפש לאור תורת החסידות, נכתב על ידי הרב שלום בער קרומבי.
*'''770 מילה עם''' – שליפות עם אומנים ואישי ציבור.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA רכישת מנוי למגזין]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3933 נאומו של שר התקשורת גלעד ארדן] {{וידפו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3943 השאלה המכשילה: האם אתה משיחיסט?] נאומו של [[עמי מיימון]] {{וידפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA חב"ד אינפו תגית: עולמות] {{אינפו}}

==המגזינים לצפיה אונליין==
* [http://www.upload.chabad.info/Olamot%2001/index.html לצפיה אונליין במגזין הראשון - [[חודש ניסן]] תשע"ד] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2002/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אייר]] תשע"ד] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2003/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש סיון]] תשע"ד] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2004/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש תמוז]] תשע"ד] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2005/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אב]] תשע"ד] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2006/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אלול]] תשע"ד] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2007/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש תשרי]] תשע"ה] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2008/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש חשוון תשע"ה] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2009/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש כסלו תשע"ה] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2010/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש טבת תשע"ה] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot11/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש שבט]] תשע"ה] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2012/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש אדר]] תשע"ה] {{אינפו}}
* [http://upload.chabad.info/Olamot%2013/index.html לצפיה אונליין במגזין ל[[חודש ניסן]] תשע"ה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניידות חב"ד בארץ הקודש]]

שיחה:מרדכי צבי גרינוולד

2019-05-12T14:33:33Z

24.46.111.151: יצירת דף עם התוכן "כדאי להוסיף לינק לאתר לזכרו. לא הצלחתי כי המסנן חוסם הוספת לינקים. tzvigreenwald .com"

כדאי להוסיף לינק לאתר לזכרו. לא הצלחתי כי המסנן חוסם הוספת לינקים.
tzvigreenwald .com

יגאל פיזם

2019-04-15T01:42:49Z

24.46.111.151:

הרב יגאל פיזם ע"ה כיהן כרב קהילת וראש ישיבת חב"ד בקרית שמואל.

הרב פיזם התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ולאורו הגדול של הרבי מלך המשיח, והפך להיות השליח הראשון בקריות, לפני עשרות שנים. את הפעילות החל בהפעלת קייטנה חב"דית, פעילות שזכתה להתייחסות מהרבי ולברכות על כך.בשנים הבאות הגיעו עוד ועוד שלוחים לקריות, וגולת הכותרת היתה בחירתו של הרב דוד מאיר דרוקמן לרבה של קרית מוצקין ולרב חסידי חב"ד בקריות.

בשנות המ"מים הקים את מרכז נפש חיה, להפצת תורת החסידות, ועם התרחבות הקהילה החב"דית בקרית שמואל, הוא מונה לשמש כרב הקהילה.

לפני כשני עשורים, הוקמה במרכז נפש חיה ישיבה חב"דית, והרב פיזם עמד בראשה במסירות רבה, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.

התקשרותו לרבי מלך המשיח בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה.בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו.בני משפחתו ותלמידי הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל י' ניסן תשע"ט הוא נלקח לבית עולמו.

הותיר אחריו בנים ובנות, נכדים ונינים, עוסקים בדרך התורה והמצוות, מסורים בלו"נ לכ"ק אדמו"ר מה"מ, ורבים מהם מכהנים כשלוחים ברחבי הארץ:

הרב זאב פיזם - שליח הרבי בשדרות, הרב יוסף אברהם פיזם - מנהל תלמוד תורה בקריות, הרב שמשון פיזם - שליח הרבי בעכו ומנכ"ל ישיבת חב"ד בקרית שמואל, הרב איתן פיזם - מנהל הישיבה בקריות, גב' חיימסון - קראון הייטס, הרב שמעון יהודה פיזם - מזכיר התאחדות החסידים לקבלת פני משיח.ויה"ר שתיכף ומיד יקויים הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם.

יגאל פיזם

2019-04-15T01:22:22Z

24.46.111.151: יצירת דף עם התוכן "בדיקה"

בדיקה

אברהם צבי סגל לנדא

2019-02-17T16:18:08Z

24.46.111.151:

[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג"ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''' (פאלמאן), (נולד בז' טבת ה'תרע"ט בפולין נפטר י' אדר ראשון ה'תשע"ט) התגורר בקראון הייטס והיה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.

==תולדות חיים==
===בצעירותו===
נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהי' חסיד של אדמו"רי רוזין ומצאצאי משפחת בעל הנודע ביהודה, ושוחט בעיר מגורו - רימונוב שבפולין.

בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי"ג אגרת ד' תשס"ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח מח"י תמוז של ה[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים]] בווילנא לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".

הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו"ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפה, והוא נזכר איך שהבחור "וועלוועל לאד'זער" [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלס]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום...

בווילנא, הפך הת' העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], למנהל איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. כפי בקשתו, היה המנהל מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה".
[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]
במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע"ט הרב לנדא הוא השריד האחרון מקבוצת תלמידים מפורסמת זו).
[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]
בשנת תש"ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע"י הנאצים. [[אדמו"ר הריי"צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.

באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש"ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]] .

===נישואים===
ביום הבהיר כ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.

בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י קבלה.

אחרי חתונתו נסע לשליחות שנמשכה מספר שנים בהם ניהל את ישיבת אחי תמימים, בניו הייבן שבקונטיקט. בשנת תשט"ו כשנוסד ארגון צעירי אגודת חב"ד המרכזית, נתמנה ליושב ראש הראשון של וועד הארגון, אך עקב עיסוקיו המרובים בתחום החינוך וריחוק מקום מגוריו - נאלץ להעביר את ניהול הארגון לעמיתיו שבוועד.

[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]
בתחילת שנות ה'יוד' (תשי"ב - תשי"ג) עסק הרב לנדא לפרנסתו בכריכת ספרים. בתקופה ההיא, קרא לו הרבי והראה לו את ספר ה[[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית "חנה שניאורסאהן". כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה"ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.

באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים שהופיעו בירחון ותורגמו לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.

הרב לנדא שימש שנים רבות כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובמיוחד בהבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב, שאליו היה מקורב.

מרגלי' בפומיה של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : " מען דארף אליין פארשטיין" (חייבים לבד להבין). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי"צ בלי בעי', וביחידות שלאח"ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו.

במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י"ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה.

במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.

אחר ג' תמוז תשנ"ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח שעבר עליהם מדי שבוע בשקיקה ולא משו מעל שולחנו.

בערך בשנת תש"ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס.

נפטר בשיבה טובה י' אדר ראשון תשע"ט כשהוא בן מאה.

==משפחתו==
* בנו: ר' יהודה, ניו ד'זרסי
* בנו: ר' ישראל דוד, קראון הייטס
* בנו: ר' יוסף, ס. לואיס מיזורי
* בתו: רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון הייטס

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]