חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דוד משה אולידורט

2014-08-25T04:47:42Z

24.228.92.144:

[[קובץ:דוד משה אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיצוני מימין בדינר חגיגי לארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]]]
הרב '''דוד משה אולידוט''' (נולד י"ד אלול [[תשי"ז]], 1957) הוא מצוות ה'[[חוזרים]]' ו'[[הנחה|מניחים]]' של תורת [[הרבי]], ואחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור של הוצאת הספרים החב"דית [[קה"ת]]. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני [[היכל הבעל שם טוב]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:דוד אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אולידורט עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] יחד עם בנו ר' אליהו]]
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[חודש אלול]] [[תשי"ז]] לר' מרדכי ומלכה אולידורט. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם השתדל ככל יכולתו להימנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות.

בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו ב[[ירושלים]].

כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] לשם הגיע לראשונה ב[[כ"ג אלול]] [[תשל"ג]] ולאחר שהות קצרה במקום החליט להישאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]].

חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל"ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת [[תשל"ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי.

במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי בהתוועדויות לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ההתוועדות ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו.

לאחר נישואיו לרעייתו ביילא, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ועסק במחשבים, בשלב מאוחר יותר עזב את עבודתו הקודמת והחל לעבוד בהוצאת הספרים [[קה"ת]] כאחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור.

הרב אולידורט כותב קבוע ברבעון התורני 'היכל הבעל שם טוב', ואף משמש בו כיועץ מערכת.

==ספריו==
*'''גדרן של מצות''' - קונטרס המציג בצורה סדורה את משנתו של הרבי בגדרן של מצוות התורה, כפר חב"ד תשנ"ה (עורך שותף יחד עם ר' [[יואל כהן]])
*'''הרבי מדבר לילדי ישראל''' - תרגום לעברית של שיחות הרבי לילדי [[צבאות השם]] ב'[[ראלי]]', ישראל תשנ"ו

==משפחתו==
*חתנו יעקב מרמר
*בנו, אליהו אולידורט, ירושלים

{{מיון רגיל:אולידורט, דוד משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

נחמן סודק

2014-06-16T02:20:51Z

24.228.92.144: /* משפחתו */

[[קובץ:נחמן_סודאק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב נחמן סודק]]
הרב '''נחמן סודאק''' ([[י"ח שבט]] [[תרצ"ו]]-[[י"ז סיון]] [[תשע"ד]], 1936-2014) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] מנהל 'בית ליובאוויטש' ויו"ר מוסדות [[חב"ד]] ב[[אנגליה]].

== תולדות חייו ==
הרב סודאק נולד ב[[י"ח בשבט]] [[תרצ"ו]].

כשנהיה חתן נכנס ל{{ה|רבי}} ל'[[יחידות]]' וביקש שהחתונה תהיה ב[[ניו יורק]] כדי שהרבי יוכל להיות ה[[מסדר קידושין]]. הרבי הגיב כי מנהג העולם לעשות את החתונה במקום מגורי הורי הכלה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=7483 מתוך דברים שסיפר בעת התוועדות]}} ושיעשה את החתונה באנגליה.

טרם שנסע לאנגליה ל[[חתונה|חתונתו]] נכנס שוב ליחידות ושאל את הרבי אם יזכה לקבל את השתתפותו של הרבי ברוחניות, אם לא בגשמיות. הרבי השיב לו: "השתתפות בגשמיות!".

בשנת [[תשט"ו]] ביקר ב-[[770]] ונכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]]. בין הדברים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57411 התמליל המלא מהשיחה] באתר [[שטורעם.נט]].}} הרבי שאל אותו היכן ישן, והרב סודאק השיב שב-770 יחד עם הבחורים על ספסל. הרבי שאל: "מי צריך את הסיגופים האלה ומה זה נותן?"

הרב סודק הגיע ל[[שליחות]] באנגליה בשנת [[תש"כ]]. ב"שנת היובל", [[תש"ע]] מספר השלוחים עבר את התשעים.

במשך השנים היה מאלו שזכו לבקר ב[[ביתו הפרטי של הרבי]], והיו לו שיחות חשובות עם [[הרבנית חיה מושקא]].

בשנת [[תשס"ח]] נבחר על ידי העיתון היהודי "ג'ואיש טלגרף" במקום השני מהיהודים המשפיעים ביותר באנגליה, אחרי הרב הראשי [[ג'ונתן סאקס]].

ב[[כ"ב במנחם אב]] [[תשס"ז]] מעד בבית ליובאוויטש שבלונדון, ונפל עם קרע בריאה, פציעה בעין ושבר ביד. מאוחר יותר סבל משטף דם בראשו.

במהלך [[כינוס השלוחים]] [[תשע"ד]] לקה בלבו ואושפז במצב קשה. בסוף חודש [[אדר שני]] שוחרר כשמצב בריאותו תקין.

נפטר ב[[י"ז סיוון]] [[תשע"ד]]

== משפחתו ==
*חמיו, ה[[חסיד]] הרב [[בן ציון שם טוב]] ע"ה.
אשתו, מרת פארדל סודאק (לבית שם טוב).
בנו ר' לוי, מתגורר בעיר אדג'וור, אנגליה.
בתו מרת בתיה, נשואה להרה"ג הרב לוי יצחק ראסקין, מד"א דקהילת חב"ד בלונדון, אנגליה.
בתו מרת אסתר גאלדא, נשואה להרב צבי הירש קסלמן, שליח בעיר סאותגייט, אנגליה.
בתו מרת חנה, נשואה להרב יוסף יצחק אלפרוביץ, שליח בעיר בורנמות', אנגליה.
בנו הרב כתריאל, מהנהלת כולל חב"ד, מתגורר בקראון הייטס.
בנו ר' מנחם מענדל, מתגורר בלונדון, אנגליה.
בנו הרב שלום דוב בער, שליח בלונדון, אנגליה.
בנו הרב שניאור זלמן, שליח בעיר אדג'וור, אנגליה.
בנו הרב כתריאל, ממלא מקומו בהנהלת בית חב"ד המרכזי.

אחותו מרת בת-שבע, נשואה להרה"ג הרב דוד שחט, אב"ד טורונטו, קנדה ומד"א דקהילת חב"ד, חבר ועד רבני ליובאוויטש.
אחותו מרת ברכה, נשואה להרה"ג הרב משה באגאמילסקי, מו"צ בשכונת קראון הייטס, חבר ועד רבני ליובאוויטש ואגודת הרבנים דארצה"ב וקנדה.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: סודאק נחמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה: אישים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חברי מחנה ישראל]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]

עקיבא גרשון וגנר

2014-05-09T00:14:13Z

24.228.92.144: /* תולדות חייו */

[[קובץ:עקיבא גרשון וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בסוכה שבחצר [[770]] (באמצע) לצד אחיו הרב [[נוער וגנר]] והמשפיע הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]
הרב '''עקיבא גרשון וגנר''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הוא ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה.

==תולדות חייו==
נולד בטורונטו שבקנדה בשנת [[תשכ"ח]] לאביו הרב רפאל מנחם נחום ורעייתו רחל בתיה (לבית שחט, אחות הרבנים [[יעקב עמנואל שחט]], [[דוד שחט]], [[עזרא שחט]]) וגנר.

בצעירותו למד בישיבה ליטאית, ובהשפעת דודיו החב"דיים התקרב לחב"ד, ואת שנות לימודיו ב[[ישיבה גדולה]] עשה בישיבת תומכי תמים ליובאוויטש [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]] ולאחרי סיום מסלול הלימודיו נסע בשנת הלימודים [[תשמ"ט]] לשנת שליחות בהוראת הרבי בישיבת 'אור אלחנן' בלוס אנג'לס קליפורניה.

בקיץ של אותה שנה, נסע למחנה הקיץ גן ישראל במישיגן שם עסק בהדרכת ילדים, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] עד לנישואיו. בשנת [[תשנ"ב]] נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים]] שבשכונת קראון הייטס, ולאחר מכן נקרא להצטרף לצוות הרוחני של ישיבת מתיבתא אהלי תורה.

עם הקמתה של [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה, נקרא לעמוד בראשה.

==משפחתו==
*אחיו, הרב מאיר צבי וגנר - משלוחי הרבי בקליפורניה
*אחיו, הרב [[נועם וגנר]] - ראש ישיבת חב"ד ביוהנסבורג דרום אפריקה

{{מיון רגיל:וגנר, עקיבא גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]

משה פלר

2014-05-09T00:12:23Z

24.228.92.144: /* תולדות חייו */

[[קובץ:משה פעלער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלר בשעת [[התוועדות חסידית]]]]
[[קובץ:משה פעלער עדת ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו הראשונות בשליחות במיניסוטה נואם בבית הכנסת 'עדת ישראל']]
הרב '''משה יחיאל פלר''' (יליד שנת [[תרצ"ז]], 1937) הוא שליח הרבי במיניסוטה, מייסד תיכון [[בית חנה (קראון הייטס)|בית חנה]] ל[[בעל תשובה|נערות חוזרות בתשובה]] ב[[קראון הייטס]], וחבר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

==תולדות חייו==
נולד במיניסוטה שבארה"ב ב[[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תרצ"ז]] לאביו הרב יוסף אריה פלר.

בצעירותו השתתף במחנה "גן ישראל" בהרי ניו יורק, ושם התיידד עם הרב [[יהודה קרינסקי]] שקירבו לחסידות חב"ד, לאחר זמן מה עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ולאחר נישואיו לרעייתו מינדי (לבית לו, אחות השליח הרב [[שמואל לו]] מלונדון]], התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]] ובאותם שנים כתב מספר מאמרים בנושאי יהדות לעיתון ג'ואיש פרעס וזכה שהרבי יגיה את תוכנם ויוסיף את הערותיו למאמרים.

בי"ג טבת תשכ"ב נשלח על ידי הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=325 הרב פעלער מתראיים לרגל 45 שנה ליום בו נשלח על ידי הרבי] {{שטורעם}}}} לכהן כשליח במדינת הולדתו.

עוד קודם נסיעתם של בני הזוג פלר בשליחות הרבי, נכנסו ל[[יחידות]] בחדרו הפרטי של הרבי שם קיבלו הוראות מפורטות בנוגע לתפקידם, ובמהלכה אף הורה הרבי לרעייתו שהתמחה במתמטיקה להיכנס ללמוד באוניברסיטה המקומית בתור כר נוח לפעילות עם אנשי האקדמיה והעשירון העליון במדינה.

===פעילות ציבורית===
תוך תקופה קצרה מאז הגעתם למקום, הורגשה התחיה היהודית שהצליחו לפעול ועשרות אנשים החלו להתקשרב בזכות פעילותם לשמירת תורה ומצוות, ביניהם אישים מפורסמים ופרופסורים מהשורה הראשונה כגון פרופסור רוזנבלום ופרופסור [[זאב וולף גרין|וולוול גרין]].

שנה בלבד לאחר הגעתו למקום, לקראת עונת החופש של קיץ [[תשכ"ג]] פתח במקום מחנה קיץ חב"די שזכה להצלחה רבה.

בשנת [[תשכ"ה]] רכש שטח פסטורלי מחוץ לעיר, בו החל לערוך שבתונים קהילתיים שהיוו גורם משמעותי בדרכם של רבים בדרך לחיים מלאים של שמירת תורה ומצוות.

יוזמותיו וחדשנותו היו לשם דבר, והוא היה הפעיל החב"די הראשון שיזם חלוקת משלוחי מנות בחג הפורים למקורבים.

במסגרת עבודתו לקירוב צעירים ליהדות, הרגיש צורך מעשי בפתיחת מכון חב"די שיתאים לקליטת נערות המתחילות להתחזק בשמירת היהדות ורוצות לקבל את יסודות החינוך החב"דיים. לצורך כך, הצטרף בשנת [[תשל"ב]] לקבוצה שהקימה את [[מכון חנה (קראון הייטס)|מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]], כשהוא דואג לאורך השנה לנהל את המקום בשלט רחוק. פעם בשנה היה מגיע יחד עם משפחתו לרגל חג הפסח על מנת לנהל את טקס [[ליל הסדר]] עם בנות המכון.

בקיץ תשכ"ח הוזמן על ידי ארגון 'בני ברית' להצטרף למחנה הקיץ שארגנו בהרים, ובעקבות פעילותו במקום לא יכל להשתתף ב[[התוועדות]] שערך הרבי ב[[י"ב תמוז]] של אותה שנה. שבוע מאוחר יותר, לאחר סיום הקעמפ, הגיע לחצר הרבי ובאותו יום הודיע הרבי באופן פתאומי על עריכת התוועדות לרגל מאות 75 שנה לסיום אירועי חגיגות ה[[בר מצווה]] של חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ט תמוז]] [[תרנ"ג]]. במהלך ההתוועדות אמר הרבי [[מאמר חסידות]], ומיד לאחרי סיומה הורה הרבי באמצעות מזכירו להכניס את הרב פלר ליחידות, במהלכה אמר לו הרבי שההתוועדות הוקדשה לכבודו, היות והוא נעדר מההתוועדות שהתקיימה שבוע קודם לכן בעקבות עיסוקו בהפצת יהדות.

פעילותו בהפצת יהדות זכתה להערכה רבה מצידו של הרבי, והרבי אף הזכיר זאת במספר שיחות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=264 בשיחת שבת פרשת צו, ספר ההתוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמוד 1650]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4594&st=&pgnum=77 שיחת יום שמחת תורה, שיחות קודש תשכ"ו עמוד 52].}}.

בשנת תשנ"ג היה מראשי מפיצי בשורת הגאולה ונמנה על עורכי הקובץ "{{יחי}}"{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27712&$201405070523656 לתצלום הקונטרס] - באתר אוצר החכמה.}}.

במסגרת אחריותו כחבר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] השתתף פעמים רבות בפעילויות חב"דיות עם אישי ממשל שונים, וכן פעל בבית הנבחרים בוואשינגטון ואף פתח שבע פעמים את מושב הסנאט האמריקאי{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76323 פתיחת מושב הסנאט על ידי הרב פעלער בשנת תשע"ג] {{וידאו}} {{COL}}}}.

כמו כן היה פעיל בנושא [[שבע מצוות בני נח]], ודאג להפצתם בקהלים רחבים במדינתו.

לרגל יום הולדתו השבעים, הכריז מושל מיניסוטה טים פלנטי על 'יום משה פלר' כאות הוקרה על פעילותו החברתית והציבורית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29971 יום הולדת 70 לשליח הרב פעלער] {{COL}}}}.

בסך הכל, פועלים כיום תחת הרב פלר למעלה משבעה בתי חב"ד המפוזרים ברחבי המדינה, ומוסדות חינוך יהודיים לכל שכבות הגיל.

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל פעלער - משלוחי הרבי במיניסוטה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1686510 היחידות שלי לפני שיצאתי לשליחות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1547941 לדאוג לאחרים]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1491018 ארבע תשובות]''' - הרב פלר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5771&CategoryID=1268 ארבע הוראות]''' - הרב פעלער מתראיין למגזין [[שיחת השבוע]] {{צעירי חבד}} ט' ניסן תשס"ט (03.04.09)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלר, משה יחיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]

שבתי אלפרין

2014-05-07T00:40:17Z

24.228.92.144: /* משפחתו */

הרב '''שבתי אלפרין''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ב[[ברזיל]] מאז שנת [[תשכ"א]], ומכהן כיו"ר מוסדות חב"ד המקומיים.

==תולדות חייו==
נולד לרב מענדל ומוסיא אלפרין.

בעת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בשנת [[תשי"ח]], מצא ב[[גניזה]] [[הגדה של פסח]] עם פירוש 'צוף אמרים' בה מופיעה הסכמה מאביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] הווא העניק אותה לרבי. בליל הסדר של אותה שנה ציין הרבי הגדה זו, ואמר שהיות ויש עליה הסכמה מאביו, הוא יאמר עכשיו פירוש מתוך ההגדה.

לאחר סיום מסלול לימודיו נישא לרעיתו מיניא אסתר, ביתו של הרב [[זלמן קייזין]], שליח הרבי בקליבלנד אוהיו, תקופה קצרה לאחר מכן קיבל הוראה מהרבי לנסוע בשליחותו ל[[ברזיל]] על מנת להצטרף לשלוחי חב"ד במדינה.

קודם נסיעתו, זכה להיכנס יחד עם רעייתו פעמיים ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, במהלכה קיבל הדרכות וברכות בקשר עם נסיעתו.

בעת ה[[התוועדות]] בשבת שקדמה לנסיעתו שחלה בתאריך [[ב' מנחם אב]] [[תשכ"א]], אמר הרבי בסיום ה[[מאמר]] קטע נוסף שאף אחד מהחסידים לא הבין את הקשר שלו לתוכן הדבר שהרבי אמר קודם לכן. לפני שהרבי סיים את המאמר הוא הוסיף ואמר שעיקר תכלית הכוונה הוא לנסוע בשליחות למקומות רחוקים דווקא{{הערה|תוכן דבריו המדוייקים של הרבי כפי שמופיעים בספר המאמרים: "ומכל זה יובן גם בעבודת האדם בזמן הזה, שלא כדעת האומרים שאינם רוצים ללכת למקום רחוק, כי עבודה זו היא עבודה קשה, אלא שרוצים להסתגר בד' אמות שלהם, הרי אמת נכון הדבר שעבודה זו היא קלה יותר, אבל אין זו תכלית הכוונה, אלא הכוונה היא לנסוע בשליחות למקום רחוק, להפיץ המעיינות חוצה, ולעשות לו ית' דירה בתחתונים".}}.

בשונה מהנהוג, כאשר עצר בדרכו לשדה התעופה ורקד בחצר 770 יחד עם חבריו, לא פתח הרבי את תריס החלון לצפות בחסידים הרוקדים, והדבר עורר תמיהה אצל כל הנוכחים. מאוחר יותר התברר שהמנוע של המטוס איתו היו אמורים לטוס נשרף, והם הוכרחו לחזור לקראון הייטס ולטוס עם טיסה אחרת שיצאה יומיים מאוחר יותר. כאשר עצרו ביום שלישי ורקדו בחצר 770 - פתח הרבי את התריסים בחלון חדרו.

===השליחות בברזיל===
עם הגעתם לברזיל, התמקמו בס. פאולו והחלו לפעול עם הקהילה היהודית במקום, כשהפעילות שלהם התפתחה בקצב מהיר והם הצליחו להקים רשת של מוסדות חב"דיים בעיר.

בשנים אלו, היה הרב אלפרין זה שליווה את הרב [[חיים בנימיני]] בצעדיו הראשונים בחסידות חב"ד.

עם הכרזתו של הרבי בשנת [[תשל"ח]] על מבצע [[הדפסת התניא]] לקח על עצמו את המשימה ברצינות רבה ודאג להדפסתם של מאות ספרי תניא במקומות שונים, רובם בתוך תחומי ברזיל, וחלקם במדינות שונות כגון צ'ילי ואנטרטיקה.

בעת מעמד ה[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה ב[[י"ג אדר|י"ג אדר ראשון]] [[תשמ"א]] הביא לרבי יחד עם הרב אברהם דוד בנימיני 100 מהדורות חדשות של ספר התניא שהודפסו בערים שונות ברחבי ברזיל, בתוך קופסא מהדורת עליה הוטבע הכיתוב "ווי וואנט משיח נאו". בתוד הוקרת תודה על התשורה שהעניק לרבי, נתן הרבי לקבוצה 100 שטרות של דולר, ואף הודיע להם שלכבוד קבלת המהדורות של ספר התניא הוא יתוועד בשבת הקרובה{{הערה|1=[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/777.pdf בית משיח גליון 777 עמוד 55].}}.

באותה שנה בה הגישו לרבי את ספרי התניא החל בית חב"ד שבראשותו להוציא לאור עלון שבועי, ולרגל גליון המאה כתב להם הרבי בשנת [[תשמ"ג]]: "להנהלת בית חב"ד פאולא, ברזיל: עובדא זו גופא בשורה טובה היא, שהרי מעידה על השפעת העיתון על קהל קוראיו, ובפרט שהרי הובטחנו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, בפרט כשמלווים על ידי מעשה ודוגמא חיה של פעולות בית חב"ד"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כג עמוד 486.}}.

כאשר ביקש הרבי לפעול גם בין הגויים להפצת [[שבע מצוות בני נח]] היה מראשוני השלוחים שהחלו לפעול בתחום, ודאג שהדברים יפורסמו בקרב אלפים מתושבי ברזיל.

בשנת [[תשס"ט]] התמנה כחבר ועד מבצע הקהל של אגודת חסידי חב"ד העולמי במסגרתה דאג יחד עם חברי הועד לארגון התוועדויות שיאחדו את חסידי חב"ד ברחבי תבל{{הערה|1=[http://agudaschassideichabad.com/acc/albomH1.pdf אלבום סיקור לסיכום מבצע הקהל] - אתר אגודת חסידי חב"ד העולמי.}}.

בשנת [[תשע"א]] התקיים בברזיל דינר יוקרתי לציון יובל החמישים לשליחותו של הרב אלפרין, בהשתתפות אישי ציבור ומכובדים רבים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=46538 יובל בברזיל: מצדיעים לשליח] {{שטורעם}}}}.

==משפחתו==
בנו, יוסף יצחק אלפרין - שליח הרבי ס. פאולא, ברזיל.
חתנו, הרב אברהם שטיינמץ - שליח הרבי ס. פאולא, ברזיל.
חתנו, הרב זלמן סלונים - שליח הרבי ס. פאולא, ברזיל.
חתנו, הרב חיים גוראריה - שליח הרבי ס. פאולא, ברזיל.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2018732 כשהרבי לא אמר שלום]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1638134 מישהו מתפלל עבורי]''' - הרב אלפרין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=37306&lang=he ונהרו אליו גויים]''' - סיפור ניסי שאירע עם אחד ממקורביו של הרב אלפרין, מתוך עיתון [[הגאולה מעניין ועכשווי]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפרין, שבתי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בעולם]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]

שיחה:ישראל נח דוכמן

2014-05-07T00:36:07Z

24.228.92.144: יצירת דף עם התוכן "התמונה הזו לא נכונה. התמונה ששמתם היא של ישראל בן שניאור זלמן דוכמאן."

התמונה הזו לא נכונה. התמונה ששמתם היא של ישראל בן שניאור זלמן דוכמאן.

ישראל נח דוכמן

2014-05-07T00:35:44Z

24.228.92.144:

[[קובץ:Duchman, Yisrael.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל נח דוכמן]]
הרב '''ישראל נח הלוי דוכמן''', היה נכדו של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שהיה מה'יושבים' אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובנו של הרב [[דוב בער מנחם מנדל דוכמן]].

ר' ישראל נח עלה ל[[ארץ הקודש]] בבחרותו לאחר שהצליח לברוח מ[[ברית המועצות]] בשנת [[תרפ"ט]].

=== היחידות אצל אדמו"ר הריי"צ ===

בעת שכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, ר' ישראל נח נכנס ל[[יחידות]] כשכולו נרעש ונפחד, ולא היה יכול לפתוח את פיו ולהביא לפני הרבי בקשתו. הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש.

בראשית דבריו הזכיר לפני הרבי את שני אחיו הנמצאים בגלות [[רוסיה]] מאחורי מסך הברזל, הם הרב שניאור זלמן והרב ברוך, וביקש את ברכתו הקדושה שיזכו לצאת משם בקרוב, הרבי ענה לו שאין הוא שוכח אותם כלל, וכי חושב הוא הרבה אודותם, כן נתן הוא את ברכתו שיזכו להשתחרר משם בקרוב.

בדברו על מצבו הפרטי, התאונן בפני הרבי על קשיי פרנסתו ועבודתו הקשה, המונעים ממנו לעמול בתורה, וביקש את ברכתו הקדושה להטבת מצבו ופרנסתו. הרבי עוררו על הצורך להתגבר על הקשיים ולהקפיד על קביעות עיתים בתורה בהקפדה יתירה, ואיחל לו ברכה והצלחה בכל.

=== קשריו עם הרבי הריי"צ ===

אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מ[[המזכירות]], כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל. כעבור ימים מועטים מקבלת מכתב זה, ניגש אליו ברחוב איש אחד בלתי מוכר והציע לו לעבוד אצלו תמורות משכרות טובה, ר' ישראל נח שמח מאוד על ההצעה, ועזב את עבודתו הישנה בה קיבל שכר זעום, ועבר לעבוד אצלו. מני אז ראה ר' ישראל נח איך ברכת הרבי מתקימת במלואה.

===פטירתו===
נפטר [[כ"ו מר חשוון]] ה'[[תשל"ט]] ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] בירושלים.

==משפחתו==
*חתנו, [[שמעון הכהן פרידמן]] (הצדיק) ע"ה - ירושלים.

==לקריאה נוספת==
* [[לשמע אוזן]]

{{מיון רגיל:דוכמן ישראל נח}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

ועד רבני ליובאוויטש

2014-04-30T15:05:07Z

24.228.92.144: /* חברי הועד */

'''ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש''' נוסד בשנת [[תש"נ]] במטרה לאגד את כלל רבני [[חב"ד]] ליובאוויטש, ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]].

הועד שימש מעין המשך ל[[ועד רבני ליובאוויטש]] שהי' בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד היה המכתב הידוע בתשמ"ג{{הערה|1=לצילום המכתב ראו: [http://chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf חב"ד אינפו].}} שבו מטילים חרם על מוצרים בהכשר [[התאחדות הרבנים]] שהי' בשליטת הסאטמארים. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]].

יו"ר הועד היה הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה, וכסגניו שימשו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[מרדכי דובער אלטיין]].

==חברי הועד==

חברי הועד בגלגוליו השונים (חלקם התפטרו, פוטרו או נפטרו):
הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה, הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, הרב [[שלום דובער גורדון]] ע"ה, הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] ע"ה, הרב [[שלום מרוזוב]] ע"ה, הרב [[צבי הירש שוסטרמן]] ע"ה, הרב [[ליפמאן שפירא]] ע"ה, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], הרב [[אברהם אזדאבא]], הרב [[אברהם יוסף הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלום בער חייקין]], הרב [[צבי יהודה פוגלמן]], הרב [[יצחק הענדל]] ע"ה, הרב [[אברהם דוב העכט]] ע"ה, הרב [[שלום דובער ליפסקער]], הרב [[אלימלך יוסף סילברברג]], הרב [[משה קזיניץ]], הרב [[עזרא שחט]], הרב [[דוד שחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[זושא ווינר]], הרב [[יוסף שוסטרמן]], הרב [[זלמן יצחק פויזנר]] ע"ה, הרב [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[ישראל פרידמאן]], הרב [[אברהם קארף]], הרב [[ברוך לשס]], הרב [[מרדכי פרקש]], הרב [[ברוך הערץ]].

בין השנים [[תשנ"ו]] - [[תשס"ט]] עמד בראש הועד הרב [[ליפמאן שפירא]]. את הועד מנהל כיום הרב [[נחום יצחק קפלן]], בסיוע מאת הרב [[מנחם מענדל שארפשטיין]].

כיום חברים בועד הפועל של הועד הרב [[דוד שוחט]] מטורונטו, הרב [[משה בוגמילסקי]] מקראון-הייטס, הרב [[זושא ווינר]] מברייטון ביץ', הרב [[יוסף שוסטרמן]] מבוורלי הילס, הרב [[ישראל רוזנפלד]] מפיטסבורג, הרב [[אלימלך צוויבל]] ממאריסטאון, והרב אברהם הרץ מברוקלין.

בשנת תשע"ב, בעקבות מחלוקת בוסטון, פרש הרב [[יהודה לייב שפירא]] ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט{{הערה|1=דיווח באתר 'שמייס' [http://www.shmais.com/chabad-news/latest/item/shmaiscom-exclusive-popular-rov-resigns-from-vaad-rabbonei-lubavitch (באנגלית)].}}, ובשנת תשע"ג בנו, הרב [[חיים שפירא]], ראש מכון סמיכה במאריסטאון, נתמנה לחבר ועד רבני ליובאוויטש.

המזכיר הוא הרב [[נחום שפירא]], ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]].

בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20481 דיווח באתר COL].}}, המחלקה כללה את הרבנים [[יהודה-לייב שפירא]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] ע"ה, הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], וצירפו אליהם את הרב [[ירמיהו כץ]] מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב [[ברוך לשס]], רב קהילת חב"ד במונסי.

בשנת תשע"ד, ועד רבני ליובאוויטש חזרו שוב לפעילות עם הקהל ע"י פרסום מכתב האוסר את "קול השופר"{{הערה|1=[collive.com/pics//nf_1419_126928.jpg צילום המכתב]}}, וע"י פרסום "קול קורא" לעשיית תענית שעות ואמירת פרקי תהלים בגלל המצב בחב"ד{{הערה|1=[collive.com/pics//nf_8217_139173.jpg צילום המכתב]}}

==פולמוסים==
א) בשנת [[תש"נ]] הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם ש[[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני [[ליובאוויטש]] כלליים. וכשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתה הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.

ב) בשנת [[תשנ"ד]], בעקבות כמה מקרי אלימות שקרו בין [[חסידי חב"ד]], חברי הוועד התירו ל[[אגו"ח]] ללכת לערכאות (-בית משפט) מבלי ללכת ל[[דין תורה]] בתחילה, שנים מרבני ה[[בד"ץ קראון הייטס]] אמרו שיש ללכת ל[[דין תורה]], ומיד אחר כך הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.

ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]] ע"ה, [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית{{הערה|1=ראו ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 חב"ד אינפו].}}, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 לצילום המכתב].}}, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם").

ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי ירושה שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[שניאור זלמן גוראריה|רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"{{הערה|1=[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf תצלום המכתב] {{אינפו}}}}. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).

ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמואל נפרסטק]] על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואחר כך הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין היה לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 טור באתר בחדרי חרדים העוסק בנושא].}}.

ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת [[תשס"ט]] התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו ל"ייבא" רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים [[בנימין קופרמן]], [[משה הבלין]] ו[[מרדכי אשכנזי]], וכן את הרב [[אפרים פיקרסקי]] מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג ([[דיטרויט]]) הם איבדו שוב את כבודם.

==לקריאה נוספת==
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85365 קובץ '''"חוקי ומנהגי הבית דין"'''] בהוצאת [[ועד רבני ליובאוויטש]]
*קובץ "האמת והשלום אהבו" - א', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].
*קובץ "האמת והשלום אהבו" - ב', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].
*קובץ "מי ברא אלה", בהוצאת ה[[ועד למען קיום הצוואה]].
*קובץ "ירא הקהל וישפוט" בהוצאת ה[[ועד שלוחים לענין צוואת וינשטוק]].
*[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_1.pdf גליונות "השבוע שחלף"]

==מכתבים==
*[http://chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf נגד ההכשר של "התאחדות הרבנים" סאטמר בעקבות האלימות כלפי הרב [[מנחם מענדל וועכטר]]] {{PDF}} {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6347 התעסקות השלוחים בגיורים] {{שטורעם}}
*[http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=459161&forum_id=5047 פרסום זהותו של משיח] - אתר 'הייד פארק'
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28056&st=&pgnum=35 תקנת לימוד הרמב"ם] - באתר [[HebrewBooks]]
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=43940 אמירת תהלים לזכר השלוחים שנרצחו] {{COL}}
*[http://www.collive.com/show_news.rtx?id=16021&alias=rabbis-issue-mikvah-alert בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה] {{COL}}
*[http://www.mymikvahcalendar.org/approbation_hebrew_letter.php?id=11 תמיכה באתר לשמירת טהרת המשפחה]
*[http://www.chabad.info/images/news/8286/828618.jpg נגד שינוי מנהג ישראל בנוגע למציצה בעת הברית מילה] {{אינפו}}

==פסקי דין==
*[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6916 צעירי אגודת חב"ד בארה"ב נגד מחנה ישראל בהנהלת הר' קרינסקי]
*הר' פרוס (בוסטון) נגד הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]: [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6612], [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7397]
*[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7291 הר' סילברברג נגד הר' אברהם יצחק שמטוב]
*[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7105 הר' שמטוב נגד הר' שטיינר (ושינגטון)]
*[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 הר' ישעיה כהן (קזחסטן) נגד הר' בערעל לאזאר (מוסקבה)]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי דין]]

ועד רבני ליובאוויטש

2014-04-30T14:57:18Z

24.228.92.144: /* פולמוסים */

'''ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש''' נוסד בשנת [[תש"נ]] במטרה לאגד את כלל רבני [[חב"ד]] ליובאוויטש, ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]].

הועד שימש מעין המשך ל[[ועד רבני ליובאוויטש]] שהי' בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד היה המכתב הידוע בתשמ"ג{{הערה|1=לצילום המכתב ראו: [http://chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf חב"ד אינפו].}} שבו מטילים חרם על מוצרים בהכשר [[התאחדות הרבנים]] שהי' בשליטת הסאטמארים. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]].

יו"ר הועד היה הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה, וכסגניו שימשו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[מרדכי דובער אלטיין]].

==חברי הועד==

חברי הועד בגלגוליו השונים (חלקם התפטרו, פוטרו או נפטרו):
הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה, הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, הרב [[שלום דובער גורדון]] ע"ה, הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] ע"ה, הרב [[שלום מרוזוב]] ע"ה, הרב [[צבי הירש שוסטרמן]] ע"ה, הרב [[ליפמאן שפירא]] ע"ה, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], הרב [[אברהם אזדאבא]], הרב [[אברהם יוסף הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלום בער חייקין]], הרב [[צבי יהודה פוגלמן]], הרב [[יצחק הענדל]] ע"ה, הרב [[אברהם דוב העכט]] ע"ה, הרב [[שלום דובער ליפסקער]], הרב [[אלימלך יוסף סילברברג]], הרב [[משה קזיניץ]], הרב [[עזרא שחט]], הרב [[דוד שחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[זושא ווינר]], הרב [[יוסף שוסטרמן]], הרב [[זלמן יצחק פויזנר]], הרב [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[ישראל פרידמאן]], הרב [[אברהם קארף]], הרב [[ברוך לשס]], הרב [[מרדכי פרקש]], הרב [[ברוך הערץ]].

בין השנים [[תשנ"ו]] - [[תשס"ט]] עמד בראש הועד הרב [[ליפמאן שפירא]]. את הועד מנהל כיום הרב [[נחום יצחק קפלן]], בסיוע מאת הרב [[מנחם מענדל שארפשטיין]].

כיום חברים בועד הפועל של הועד הרב [[דוד שוחט]] מטורונטו, הרב [[משה בוגמילסקי]] מקראון-הייטס, הרב [[זושא ווינר]] מברייטון ביץ', הרב [[יוסף שוסטרמן]] מבוורלי הילס.

בשנת תשע"ב פרש הרב [[יהודה לייב שפירא]] ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט{{הערה|1=דיווח באתר 'שמייס' [http://www.shmais.com/chabad-news/latest/item/shmaiscom-exclusive-popular-rov-resigns-from-vaad-rabbonei-lubavitch (באנגלית)].}}. בנוסף לכך, הרבנים [[זלמן יצחק פויזנר]] ו[[אלימלך צוויבל]] הפסיקו את פעולתם בועד הפועל.

המזכיר הוא הרב [[נחום שפירא]], ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]].

בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20481 דיווח באתר COL].}}, המחלקה כללה את הרבנים [[יהודה-לייב שפירא]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] ע"ה, הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], וצירפו אליהם את הרב [[ירמיהו כץ]] מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב [[ברוך לשס]], רב קהילת חב"ד במונסי.

==פולמוסים==
א) בשנת [[תש"נ]] הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם ש[[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני [[ליובאוויטש]] כלליים. וכשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתה הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.

ב) בשנת [[תשנ"ד]], בעקבות כמה מקרי אלימות שקרו בין [[חסידי חב"ד]], חברי הוועד התירו ל[[אגו"ח]] ללכת לערכאות (-בית משפט) מבלי ללכת ל[[דין תורה]] בתחילה, שנים מרבני ה[[בד"ץ קראון הייטס]] אמרו שיש ללכת ל[[דין תורה]], ומיד אחר כך הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.

ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]] ע"ה, [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית{{הערה|1=ראו ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 חב"ד אינפו].}}, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 לצילום המכתב].}}, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם").

ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי ירושה שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[שניאור זלמן גוראריה|רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"{{הערה|1=[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf תצלום המכתב] {{אינפו}}}}. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).

ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמואל נפרסטק]] על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואחר כך הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין היה לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 טור באתר בחדרי חרדים העוסק בנושא].}}.

ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת [[תשס"ט]] התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו ל"ייבא" רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים [[בנימין קופרמן]], [[משה הבלין]] ו[[מרדכי אשכנזי]], וכן את הרב [[אפרים פיקרסקי]] מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג ([[דיטרויט]]) הם איבדו שוב את כבודם.

==לקריאה נוספת==
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85365 קובץ '''"חוקי ומנהגי הבית דין"'''] בהוצאת [[ועד רבני ליובאוויטש]]
*קובץ "האמת והשלום אהבו" - א', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].
*קובץ "האמת והשלום אהבו" - ב', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].
*קובץ "מי ברא אלה", בהוצאת ה[[ועד למען קיום הצוואה]].
*קובץ "ירא הקהל וישפוט" בהוצאת ה[[ועד שלוחים לענין צוואת וינשטוק]].
*[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_1.pdf גליונות "השבוע שחלף"]

==מכתבים==
*[http://chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf נגד ההכשר של "התאחדות הרבנים" סאטמר בעקבות האלימות כלפי הרב [[מנחם מענדל וועכטר]]] {{PDF}} {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6347 התעסקות השלוחים בגיורים] {{שטורעם}}
*[http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=459161&forum_id=5047 פרסום זהותו של משיח] - אתר 'הייד פארק'
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28056&st=&pgnum=35 תקנת לימוד הרמב"ם] - באתר [[HebrewBooks]]
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=43940 אמירת תהלים לזכר השלוחים שנרצחו] {{COL}}
*[http://www.collive.com/show_news.rtx?id=16021&alias=rabbis-issue-mikvah-alert בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה] {{COL}}
*[http://www.mymikvahcalendar.org/approbation_hebrew_letter.php?id=11 תמיכה באתר לשמירת טהרת המשפחה]
*[http://www.chabad.info/images/news/8286/828618.jpg נגד שינוי מנהג ישראל בנוגע למציצה בעת הברית מילה] {{אינפו}}

==פסקי דין==
*[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6916 צעירי אגודת חב"ד בארה"ב נגד מחנה ישראל בהנהלת הר' קרינסקי]
*הר' פרוס (בוסטון) נגד הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]: [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6612], [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7397]
*[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7291 הר' סילברברג נגד הר' אברהם יצחק שמטוב]
*[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7105 הר' שמטוב נגד הר' שטיינר (ושינגטון)]
*[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 הר' ישעיה כהן (קזחסטן) נגד הר' בערעל לאזאר (מוסקבה)]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי דין]]

הוועד למען שלימות העם

2014-04-30T14:56:10Z

24.228.92.144: /* חברי הועד */

[[תמונה:מליון.jpg|left|thumb|250px|חברי הועד מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את [[עצומת המליון]] לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. מימין לשמאל: יו"ר הועד הרב [[שמואל חפר]], חבר הועד הרב [[דובער חן]], סיו"ר הוועד הרב [[טוביה בלוי]] וחבר הועד הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]]]]'''הועד למען שלימות העם''' הוקם ב[[י"א ניסן]] [[תש"ל]] בהוראתו הישירה של הרבי, על מנת ללחום בגזירת [[מיהו יהודי]], יו"ר הועד ומיסדו היה הרב [[יהודה פלדי]] ע"ה.

במשך השנים נלחם הועד בכל דרך אפשרית על מנת לבטל את הגזירה.

אצל הרבי היה ניכר יחס מיוחד לועד, שהתבטא כאשר [[הרבי]] הורה במהלך [[התוועדות]] לרב פלדי לנאום על גזירת מיהו יהודי.

הועד ערך במשך השנים עצרות ענק, קיים אירועים, הוציא עלוני הסברה וירחון, והפיק סרטים (בשנות השמונים!) על הגזירה.

== נשיאות הועד ==

הנשיא המייסד: [[הרבי]].

חברי הנשיאות: האדמו"ר מגור, הגאון רבי משה פיינשטיין, הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת טשעבין, הגאון רבי שמחה עלברג ע"ה, האדמו"ר מוויז'ניץ, ויבלחט"א האדמו"רים מערלוי וסדיגורא שליט"א.

מזכיר הנשיאות: הרב [[אברהם שמואל לוין]].

== חברי הועד ==

*היו"ר והמייסד: הרב [[יהודה פלדי]] ע"ה.

*היו"ר השני: הרב [[נחום טרבניק]] ע"ה.

*היו"ר הנוכחי: הרב [[שמואל חפר]] שי'.

*חברי הועד: הרבנים: [[אפרים וולף]], [[ברק'ה וולף]], [[דובער חן]], [[זושא וילימובסקי]], מר [[צבי נדיבי]] ופרופסור [[אבנר חי שאקי]] ע"ה ויבלחט"א הרבנים [[טוביה בלוי]], [[יוסף בלוי]], [[אברהם חנוך גלינצשטיין]], [[עדין אבן ישראל]], [[שמעון הכהן פרידמן]], [[אהרון דוב הלפרין]] ואיש הימין הקיצוני [[יהודה עציון]].

*מזכיר הועד: הרב [[יצחק יהודה הולצמן]].

*הועד ב[[ארצות הברית]]: הרב [[אברהם שמואל שארף]], הרב [[יצחק שפרינגר]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[אברהם שמואל לוין]] והרב [[יקותיאל מנחם ראפ]].

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3263 סקירה על פעילות הועד - ראיון מיוחד עם יו"ר הועד ר' [[שמואל חפר]] שי']

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]
[[קטגוריה:מיהו יהודי]]

הוועד למען שלימות העם

2014-04-30T14:55:44Z

24.228.92.144: /* נשיאות הועד */

[[תמונה:מליון.jpg|left|thumb|250px|חברי הועד מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את [[עצומת המליון]] לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. מימין לשמאל: יו"ר הועד הרב [[שמואל חפר]], חבר הועד הרב [[דובער חן]], סיו"ר הוועד הרב [[טוביה בלוי]] וחבר הועד הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]]]]'''הועד למען שלימות העם''' הוקם ב[[י"א ניסן]] [[תש"ל]] בהוראתו הישירה של הרבי, על מנת ללחום בגזירת [[מיהו יהודי]], יו"ר הועד ומיסדו היה הרב [[יהודה פלדי]] ע"ה.

במשך השנים נלחם הועד בכל דרך אפשרית על מנת לבטל את הגזירה.

אצל הרבי היה ניכר יחס מיוחד לועד, שהתבטא כאשר [[הרבי]] הורה במהלך [[התוועדות]] לרב פלדי לנאום על גזירת מיהו יהודי.

הועד ערך במשך השנים עצרות ענק, קיים אירועים, הוציא עלוני הסברה וירחון, והפיק סרטים (בשנות השמונים!) על הגזירה.

== נשיאות הועד ==

הנשיא המייסד: [[הרבי]].

חברי הנשיאות: האדמו"ר מגור, הגאון רבי משה פיינשטיין, הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת טשעבין, הגאון רבי שמחה עלברג ע"ה, האדמו"ר מוויז'ניץ, ויבלחט"א האדמו"רים מערלוי וסדיגורא שליט"א.

מזכיר הנשיאות: הרב [[אברהם שמואל לוין]].

== חברי הועד ==

*היו"ר והמייסד: הרב [[יהודה פלדי]] ע"ה.

*היו"ר השני: הרב [[נחום טרבניק]] ע"ה.

*היו"ר הנוכחי: הרב [[שמואל חפר]] שי'.

*חברי הועד: הרבנים: [[אפרים וולף]], [[ברק'ה וולף]], [[דובער חן]], [[זושא וילימובסקי]], מר [[צבי נדיבי]] ופרופסור [[אבנר חי שאקי]] ע"ה ויבלחט"א הרבנים [[טוביה בלוי]], [[יוסף בלוי]], [[אברהם חנוך גלינצשטיין]], [[עדין אבן ישראל]], [[שמעון הכהן פרידמן]], [[אהרון דוב הלפרין]] ואיש הימין הקיצוני [[יהודה עציון]].

*מזכיר הועד: הרב [[יצחק יהודה הולצמן]].

*הועד ב[[ארצות הברית]]: הרב [[אברהם שמואל שראף]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[יצחק שפרינגר]], הרב [[אברהם שמואל לוין]] והרב [[יקותיאל מנחם ראפ]].

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3263 סקירה על פעילות הועד - ראיון מיוחד עם יו"ר הועד ר' [[שמואל חפר]] שי']

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]
[[קטגוריה:מיהו יהודי]]

מיהו יהודי

2014-04-30T14:51:07Z

24.228.92.144: /* תפקיד השלוחים */

{{בעריכה}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.
==ראשי המאבק==
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.
==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, היו שחשבו כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] תש"ל השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז תשרי [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב יעקב כץ, הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב חנוך גליצינשטיין, הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==
בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=731&lang=hebrew אתר שטורעם]}} דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בעניני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר הי' בעניני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

"כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

"הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

"ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

"ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכו"כ רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל הפאשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אח"כ {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8]}} כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות למבצע תפילין שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מיהו יהודי|*]]

מיהו יהודי

2014-04-30T14:49:49Z

24.228.92.144:

{{בעריכה}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.
==ראשי המאבק==
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.
==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, היו שחשבו כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] תש"ל השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז תשרי [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב יעקב כץ, הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב חנוך גליצינשטיין, הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==
בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בעניני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר הי' בעניני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

"כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

"הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

"ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

"ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכו"כ רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל הפאשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אח"כ {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8]}} כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות למבצע תפילין שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מיהו יהודי|*]]

מיהו יהודי

2014-04-30T14:48:43Z

24.228.92.144: /* תפקיד השלוחים */

{{בעריכה}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.
==ראשי המאבק==
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.
==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, היו שחשבו כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] תש"ל השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז תשרי [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב יעקב כץ, הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב חנוך גליצינשטיין, הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==
בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בעניני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר הי' בעניני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

"כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

"הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

"ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

"ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכו"כ רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל הפאשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אח"כ ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8]) כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות למבצע תפילין שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מיהו יהודי|*]]

מיהו יהודי

2014-04-30T14:48:31Z

24.228.92.144: /* תפקיד השלוחים */

{{בעריכה}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.
==ראשי המאבק==
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.
==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, היו שחשבו כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] תש"ל השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז תשרי [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב יעקב כץ, הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב חנוך גליצינשטיין, הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==
בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בעניני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר הי' בעניני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

"כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

"הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

"ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

"ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכו"כ רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל הפאשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אח"כ ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8]) כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות למבצע תפילין שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מיהו יהודי|*]]

מיהו יהודי

2014-04-30T14:48:05Z

24.228.92.144:

{{בעריכה}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.
==ראשי המאבק==
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.
==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, היו שחשבו כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] תש"ל השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז תשרי [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב יעקב כץ, הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב חנוך גליצינשטיין, הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==
בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בעניני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר הי' בעניני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

"כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

"הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

"ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

"ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכו"כ רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל הפאשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אח"כ ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8]) כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''
"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם
"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''
"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק
"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר
"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם
"7) כהנ"ל פשוט
"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה
"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות למבצע תפילין שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מיהו יהודי|*]]

מאיר אבצן

2014-04-27T21:59:08Z

24.228.92.144: /* משפחתו */

[[קובץ:מאיר אבצן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"ח ר' מאיר אבצן]]
החסיד ר' '''מאיר אבצן''' ([[ח' טבת]] [[תרס"ט]]-[[ל' חשון]] [[תשס"ב]]) היה [[חסיד]], בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], שימש כ[[שד"ר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[רוסיה]] ופעל למען הפצת ה[[יהדות]] ב[[דטרויט]].

==תולדות חייו==
===שנות צעירותו===
ר' מאיר נולד לאביו ר' גרשון ע"ה ולאמו אסתר ע"ה בעיירה מיראגראד ברוסיה, בח' [[טבת]] [[תרס"ט]].

כשהיה ילד קטן, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. אחת הפצצות בהפגזות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו והוא בתוכם. לאחר זמן רב הוא הצליח לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרה"ח ר' [[יונה כהן]].

ר' יונה כהן הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים. לאחר מכן, המשיך ר' מאיר את לימודיו ב[[תומכי תמימים חרקוב]], ולאחר סגירתה עבר ל[[תומכי תמימים נעוול]].

===פעילותו ב[[רוסיה]]===
[[קובץ:מאיר אבצן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]]
לאחר שה[[יבסקציה]] הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, והמשגיח הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של הרבי הריי"צ להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' [[ישראל נח בליניצקי]].

לאחר שעזב הרבי הריי"צ את רוסיה ב[[כ"ד תשרי תרפ"ח]], נשאר ר' מאיר בעיירה מלחובקה שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב [[יעקב מסקאליק]] הי"ד (זוראוויטשער) והרב [[אברהם דרייזין]] (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.

ב[[אלול תרצ"ה]], בגל המעצרים הגדול הראשון שערך ה[[נ.ק. וו. ד]] כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, אך למרות זאת ר' מאיר שתק ולא סיפר להם דבר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=21688 כך עולה מתיקי החקירה שנחשפו] על ידי הסופר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] [http://chabad.info/bm/index.php?status=goto_issue&magazine=bm_&issue_id=156 גליון 561].}} בתום החקירות הועבר לכלא 'בוטירקה' שם המתין עד למתן גזר הדין.

בכתב האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה{{הערת שוליים|בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' [[שלמה מטוסוב]] ע"ה.}} בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].

===היציאה מרוסיה===
בשנת [[תש"ו]], ב[[יציאת לבוב]] המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו לרעייתו מרת חיענא ע"ה, בתו של הרה"ח [[יהודה לייב קרסיק]] ע"ה. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי, מצויין שם זה בראש העמוד.

לאחר מכן המשיך ר' מאיר ל[[צרפת]], שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.

בתחילת שנות היו"דים, הצליח ר' מאיר להגיע ל[[ארצות הברית]], ובהוראת הרבי התיישב בעיר [[דטרויט]] והחל ב[[הפצת יהדות]] בעיקר בקרב עולי רוסיה הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק.

ר' מאיר, נסע מייד לרבי וכשנכנס ל[[יחידות]] בירך אותו הרבי שיזכה לעוד מספר ילדים גדול ממה שיש לו עכשיו, ואכן, מאז נולדו לר' מאיר עוד תשעה ילדים.

===הפעילות בארצות הברית===
בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי רוסיה, ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור, בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ-55 מטר רבוע. הוא השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.

כחלק מפעילותו, דאג ר' מאיר במשך השנים לרבים מיוצאי רוסיה שיעשו [[ברית מילה]], ודאג עבורם ל[[מבצע כשרות|אוכל כשר]], פעילויות בחגים, סעודות וכדומה.

בשנת [[תשמ"ו]], כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, [[קראון הייטס]], ועבר להתגורר בבית הסמוך ל-[[770]].

=== פרסום משיח ===
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, הגיע השד"ר ר' משה דובינסקי לדטרויט במטרה לאסוף כספים. כשביקש מאחד ה[[מתנגד|מתנגדים]] שיעזור לו באיסוף הכספים על ידי נתינת כתובות ושיחות עם בעלי אמצעים. הסכים הלה לסייע לו, אך התנה זאת בכך, שכאשר יחזור ל[[ניו יורק]], ימסור לרבי שהחסיד הרב מאיר אבצן מפיץ בסביבתו כי הרבי הוא [[משיח]].

מחוסר ברירה הסכים ר' משה לתנאי. כשחזר ל[[ניו יורק]], נכנס לרבי וסיפר לו זאת. ענה הרבי: "וואס קען איך טאן אז ער מיינט מיט אין אמת?!" [= מה אני יכול לעשות שהוא מתכוון באמת].

=== פטירתו ===
בשנת [[תשס"ב]], בכ"ט [[חשוון]], הובהל ר' מאיר ל[[בית רפואה]] לטיפול. מצבו התייצב לאחר הטיפול, ובני משפחתו כבר פנו לחזור למקומם, ורק אחת מבנותיו נשארה במקום. באמצע הלילה, יצאה לכמה דקות מהחדר, ובאותם רגעים החזיר ר' מאיר את נשמתו ליוצרה. איש לא היה איתו בשעת פטירתו.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יונה אבצן]], מנהל [[ועד שיחות אין אינגליש]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב גרשון מנחם מענדל אבצן, מנהל ישיבה בירושלים
*בנו, הרב יוסף יצחק אבצן [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב אליעזר אבצן, מנהל מרכז עזרה לשלוחים ברוסיה [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב לייבל אבצן [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב מרדכי אבצן, שליח הרבי בהונג קונג, סין
*בנו, הרב שלום דובער, מלמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] אושן פארקוויי, מתגורר ב[[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב [[נחום קפלינסקי]], שמש [[770|בית הכנסת ובית המדרש ב-770]]
*חתנו, הרב נח בערענשטיין [[קראון הייטס]]
*חתנו הרב משה נחמן בארענשטיין [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב אלימלך טיפנברון [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב מנחם בלוי [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב שניאור זלמן בוימגרטן, חזן ראשי בביהכ"נ חב"ד מוסקבה, מתגורר ב[[קראון הייטס]].
*חתנו, הרב דוד טשעזני [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב ? צירקינד.

רבים מנכדיו משמשים בתפקידים חשובים במוסדות חב"ד, ביניהם:

*נכדו, הרב [[גרשון אבצן]], ראש ישיבת ליובאוויטש - סינסינטי, ארה"ב.
*נכדו, הרב מענדל בלוי, מנהל ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - [[חובבי תורה]] הממוקמת ב[[קראון הייטס].
*נכדתו (לבית בוימגרטן) נשואה להרב מאיר זרחי, שליח ומנהל בית חב"ד בדאונטאון בוסטון, ארה"ב.

==לקריאה נוספת==
*מאיר אבצן, '''אורות באפילה''' - סיפור האישי של הרב אבצן, [[ניו יורק]], [[תשמ"ח]].
* יונה אבצן (עורך), '''אגרות לחסיד''', מכתבים שנשלחו לרב אבצן על ידי [[רבותינו נשיאנו]] ו[[חסיד]]ים. [[ניו יורק]] [[תשנ"ו]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבצן, יונה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

שיחת משתמש:24.228.92.144

2014-04-27T21:54:15Z

24.228.92.144: /* אני משתמש רשום */ פסקה חדשה

יישר כח גדול על עדכון בני משפחתו של הרב אבצן. נראה לך שאולי כדאי להכניס גם את נכדו גרשי שמכהן כראש הישיבה בסינסינאטי? (ואם יש נכדים נוספים העוסקים במשרה מכובדת כגון זו, להוסיף גם אותם). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:48, 24 באפריל 2014 (UTC)

בכל אופן, אני מתכבד בזה להזמין אותך באופן רישמי להצטרף לחב"דפדיה כחבר רשום מה שיקל עליך את התרומות ויוסיף לך אפשרויות עריכה מעקב וכו'. יש בשביל זה אפילו תבנית מיוחדת {{קריצה}}

{{תודה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:48, 24 באפריל 2014 (UTC)

== אני משתמש רשום ==

אני רשום, ושמי "אונטערוועלט", אבל לא תמיד יש לי כח להירשם לפני שאני עורך...

מאיר אבצן

2014-04-24T07:11:07Z

24.228.92.144: /* משפחתו */

[[קובץ:מאיר אבצן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"ח ר' מאיר אבצן]]
החסיד ר' '''מאיר אבצן''' ([[ח' טבת]] [[תרס"ט]]-[[ל' חשון]] [[תשס"ב]]) היה [[חסיד]], בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], שימש כ[[שד"ר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[רוסיה]] ופעל למען הפצת ה[[יהדות]] ב[[דטרויט]].

==תולדות חייו==
===שנות צעירותו===
ר' מאיר נולד לאביו ר' גרשון ע"ה ולאמו אסתר ע"ה בעיירה מיראגראד ברוסיה, בח' [[טבת]] [[תרס"ט]].

כשהיה ילד קטן, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. אחת הפצצות בהפגזות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו והוא בתוכם. לאחר זמן רב הוא הצליח לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרה"ח ר' [[יונה כהן]].

ר' יונה כהן הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים. לאחר מכן, המשיך ר' מאיר את לימודיו ב[[תומכי תמימים חרקוב]], ולאחר סגירתה עבר ל[[תומכי תמימים נעוול]].

===פעילותו ב[[רוסיה]]===
[[קובץ:מאיר אבצן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]]
לאחר שה[[יבסקציה]] הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, והמשגיח הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של הרבי הריי"צ להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' [[ישראל נח בליניצקי]].

לאחר שעזב הרבי הריי"צ את רוסיה ב[[כ"ד תשרי תרפ"ח]], נשאר ר' מאיר בעיירה מלחובקה שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב [[יעקב מסקאליק]] הי"ד (זוראוויטשער) והרב [[אברהם דרייזין]] (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.

ב[[אלול תרצ"ה]], בגל המעצרים הגדול הראשון שערך ה[[נ.ק. וו. ד]] כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, אך למרות זאת ר' מאיר שתק ולא סיפר להם דבר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=21688 כך עולה מתיקי החקירה שנחשפו] על ידי הסופר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] [http://chabad.info/bm/index.php?status=goto_issue&magazine=bm_&issue_id=156 גליון 561].}} בתום החקירות הועבר לכלא 'בוטירקה' שם המתין עד למתן גזר הדין.

בכתב האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה{{הערת שוליים|בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' [[שלמה מטוסוב]] ע"ה.}} בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].

===היציאה מרוסיה===
בשנת [[תש"ו]], ב[[יציאת לבוב]] המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו לרעייתו מרת חיענא ע"ה, בתו של הרה"ח [[יהודה לייב קרסיק]] ע"ה. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי, מצויין שם זה בראש העמוד.

לאחר מכן המשיך ר' מאיר ל[[צרפת]], שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.

בתחילת שנות היו"דים, הצליח ר' מאיר להגיע ל[[ארצות הברית]], ובהוראת הרבי התיישב בעיר [[דטרויט]] והחל ב[[הפצת יהדות]] בעיקר בקרב עולי רוסיה הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק.

ר' מאיר, נסע מייד לרבי וכשנכנס ל[[יחידות]] בירך אותו הרבי שיזכה לעוד מספר ילדים גדול ממה שיש לו עכשיו, ואכן, מאז נולדו לר' מאיר עוד תשעה ילדים.

===הפעילות בארצות הברית===
בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי רוסיה, ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור, בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ-55 מטר רבוע. הוא השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.

כחלק מפעילותו, דאג ר' מאיר במשך השנים לרבים מיוצאי רוסיה שיעשו [[ברית מילה]], ודאג עבורם ל[[מבצע כשרות|אוכל כשר]], פעילויות בחגים, סעודות וכדומה.

בשנת [[תשמ"ו]], כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, [[קראון הייטס]], ועבר להתגורר בבית הסמוך ל-[[770]].

=== פרסום משיח ===
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, הגיע השד"ר ר' משה דובינסקי לדטרויט במטרה לאסוף כספים. כשביקש מאחד ה[[מתנגד|מתנגדים]] שיעזור לו באיסוף הכספים על ידי נתינת כתובות ושיחות עם בעלי אמצעים. הסכים הלה לסייע לו, אך התנה זאת בכך, שכאשר יחזור ל[[ניו יורק]], ימסור לרבי שהחסיד הרב מאיר אבצן מפיץ בסביבתו כי הרבי הוא [[משיח]].

מחוסר ברירה הסכים ר' משה לתנאי. כשחזר ל[[ניו יורק]], נכנס לרבי וסיפר לו זאת. ענה הרבי: "וואס קען איך טאן אז ער מיינט מיט אין אמת?!" [= מה אני יכול לעשות שהוא מתכוון באמת].

=== פטירתו ===
בשנת [[תשס"ב]], בכ"ט [[חשוון]], הובהל ר' מאיר ל[[בית רפואה]] לטיפול. מצבו התייצב לאחר הטיפול, ובני משפחתו כבר פנו לחזור למקומם, ורק אחת מבנותיו נשארה במקום. באמצע הלילה, יצאה לכמה דקות מהחדר, ובאותם רגעים החזיר ר' מאיר את נשמתו ליוצרה. איש לא היה איתו בשעת פטירתו.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יונה אבצן]], מנהל [[ועד שיחות אין אינגליש]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב גרשון מנחם מענדל אבצן, מנהל ישיבה בירושלים
*בנו, הרב יוסף יצחק אבצן [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב אליעזר אבצן, מנהל מרכז עזרה לשלוחים ברוסיה [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב לייבל אבצן [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב מרדכי אבצן, שליח הרבי בהונג קונג, סין
*בנו, הרב שלום דובער, מלמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] אושן פארקוויי, מתגורר ב[[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב [[נחום קפלינסקי]], שמש [[770|בית הכנסת ובית המדרש ב-770]]
*חתנו, הרב נח בערענשטיין [[קראון הייטס]]
*חתנו הרב משה נחמן בארענשטיין [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב אלימלך טיפנברון [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב מנחם בלוי [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב שניאור זלמן בוימגרטן, חזן ראשי בביהכ"נ חב"ד מוסקבה, מתגורר ב[[קראון הייטס]].
*חתנו, הרב דוד טשעזני [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב ? צירקינד.

==לקריאה נוספת==
*מאיר אבצן, '''אורות באפילה''' - סיפור האישי של הרב אבצן, [[ניו יורק]], [[תשמ"ח]].
* יונה אבצן (עורך), '''אגרות לחסיד''', מכתבים שנשלחו לרב אבצן על ידי [[רבותינו נשיאנו]] ו[[חסיד]]ים. [[ניו יורק]] [[תשנ"ו]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבצן, יונה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

מאיר אבצן

2014-04-24T06:59:58Z

24.228.92.144: /* משפחתו */

[[קובץ:מאיר אבצן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"ח ר' מאיר אבצן]]
החסיד ר' '''מאיר אבצן''' ([[ח' טבת]] [[תרס"ט]]-[[ל' חשון]] [[תשס"ב]]) היה [[חסיד]], בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], שימש כ[[שד"ר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[רוסיה]] ופעל למען הפצת ה[[יהדות]] ב[[דטרויט]].

==תולדות חייו==
===שנות צעירותו===
ר' מאיר נולד לאביו ר' גרשון ע"ה ולאמו אסתר ע"ה בעיירה מיראגראד ברוסיה, בח' [[טבת]] [[תרס"ט]].

כשהיה ילד קטן, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. אחת הפצצות בהפגזות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו והוא בתוכם. לאחר זמן רב הוא הצליח לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרה"ח ר' [[יונה כהן]].

ר' יונה כהן הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים. לאחר מכן, המשיך ר' מאיר את לימודיו ב[[תומכי תמימים חרקוב]], ולאחר סגירתה עבר ל[[תומכי תמימים נעוול]].

===פעילותו ב[[רוסיה]]===
[[קובץ:מאיר אבצן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]]
לאחר שה[[יבסקציה]] הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, והמשגיח הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של הרבי הריי"צ להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' [[ישראל נח בליניצקי]].

לאחר שעזב הרבי הריי"צ את רוסיה ב[[כ"ד תשרי תרפ"ח]], נשאר ר' מאיר בעיירה מלחובקה שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב [[יעקב מסקאליק]] הי"ד (זוראוויטשער) והרב [[אברהם דרייזין]] (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.

ב[[אלול תרצ"ה]], בגל המעצרים הגדול הראשון שערך ה[[נ.ק. וו. ד]] כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, אך למרות זאת ר' מאיר שתק ולא סיפר להם דבר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=21688 כך עולה מתיקי החקירה שנחשפו] על ידי הסופר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] [http://chabad.info/bm/index.php?status=goto_issue&magazine=bm_&issue_id=156 גליון 561].}} בתום החקירות הועבר לכלא 'בוטירקה' שם המתין עד למתן גזר הדין.

בכתב האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה{{הערת שוליים|בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' [[שלמה מטוסוב]] ע"ה.}} בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].

===היציאה מרוסיה===
בשנת [[תש"ו]], ב[[יציאת לבוב]] המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו לרעייתו מרת חיענא ע"ה, בתו של הרה"ח [[יהודה לייב קרסיק]] ע"ה. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי, מצויין שם זה בראש העמוד.

לאחר מכן המשיך ר' מאיר ל[[צרפת]], שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.

בתחילת שנות היו"דים, הצליח ר' מאיר להגיע ל[[ארצות הברית]], ובהוראת הרבי התיישב בעיר [[דטרויט]] והחל ב[[הפצת יהדות]] בעיקר בקרב עולי רוסיה הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק.

ר' מאיר, נסע מייד לרבי וכשנכנס ל[[יחידות]] בירך אותו הרבי שיזכה לעוד מספר ילדים גדול ממה שיש לו עכשיו, ואכן, מאז נולדו לר' מאיר עוד תשעה ילדים.

===הפעילות בארצות הברית===
בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי רוסיה, ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור, בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ-55 מטר רבוע. הוא השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.

כחלק מפעילותו, דאג ר' מאיר במשך השנים לרבים מיוצאי רוסיה שיעשו [[ברית מילה]], ודאג עבורם ל[[מבצע כשרות|אוכל כשר]], פעילויות בחגים, סעודות וכדומה.

בשנת [[תשמ"ו]], כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, [[קראון הייטס]], ועבר להתגורר בבית הסמוך ל-[[770]].

=== פרסום משיח ===
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, הגיע השד"ר ר' משה דובינסקי לדטרויט במטרה לאסוף כספים. כשביקש מאחד ה[[מתנגד|מתנגדים]] שיעזור לו באיסוף הכספים על ידי נתינת כתובות ושיחות עם בעלי אמצעים. הסכים הלה לסייע לו, אך התנה זאת בכך, שכאשר יחזור ל[[ניו יורק]], ימסור לרבי שהחסיד הרב מאיר אבצן מפיץ בסביבתו כי הרבי הוא [[משיח]].

מחוסר ברירה הסכים ר' משה לתנאי. כשחזר ל[[ניו יורק]], נכנס לרבי וסיפר לו זאת. ענה הרבי: "וואס קען איך טאן אז ער מיינט מיט אין אמת?!" [= מה אני יכול לעשות שהוא מתכוון באמת].

=== פטירתו ===
בשנת [[תשס"ב]], בכ"ט [[חשוון]], הובהל ר' מאיר ל[[בית רפואה]] לטיפול. מצבו התייצב לאחר הטיפול, ובני משפחתו כבר פנו לחזור למקומם, ורק אחת מבנותיו נשארה במקום. באמצע הלילה, יצאה לכמה דקות מהחדר, ובאותם רגעים החזיר ר' מאיר את נשמתו ליוצרה. איש לא היה איתו בשעת פטירתו.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יונה אבצן]], מנהל [[ועד שיחות אין אינגליש]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב גרשון מנחם מענדל אבצן, מנהל ישיבה בירושלים
*בנו, הרב יוסף יצחק אבצן [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב אליעזר אבצן, מנהל מרכז עזרה לשלוחים ברוסיה [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב לייבל אבצן [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב מרדכי אבצן, שליח הרבי בהונג קונג, סין
*בנו, הרב שלום דובער, מלמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] אושן פארקוויי [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב [[נחום קפלינסקי]], שמש [[770|בית הכנסת ובית המדרש ב-770]]
*חתנו, הרב אלימלך טיפנברון [[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב מנחם בלוי [[קראון הייטס]]
{{פסקה חסרה}}

==לקריאה נוספת==
*מאיר אבצן, '''אורות באפילה''' - סיפור האישי של הרב אבצן, [[ניו יורק]], [[תשמ"ח]].
* יונה אבצן (עורך), '''אגרות לחסיד''', מכתבים שנשלחו לרב אבצן על ידי [[רבותינו נשיאנו]] ו[[חסיד]]ים. [[ניו יורק]] [[תשנ"ו]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבצן, יונה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

ועד הנחות בלה"ק

2014-02-07T17:30:05Z

24.228.92.144: /* חוברות שבועיות */

[[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הוועד - ר' [[חיים שאול ברוק]] ור' ישראל שמעון קלמנסון - בהתוועדות]]
'''ועד הנחות ב[[לשון הקודש]]''' (נקרא בקיצור '''ועד הנחות בלה"ק''') הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי הרבי בלשון הקודש, באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]].

==תולדות הוועד==
===שנים ראשונות===
הוועד נוסד בחודש ניסן [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מני מנחם מענדל וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך, הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] באה"ק הופקד הרב [[דובער חן]].

הוועד החל בעריכת הנחות משיחות כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].

בשנת [[תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני עיתונים [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגמיינר ז'ורנאל]] לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. בשביל כך כל מערכת היתה צריכה את השיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, ו[[ועד הנחות התמימים]] באידיש. אך כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים). הי' קצת בלאגן, עד שבסוף שנת [[תשמ"ז]] נקבע (אצל הרב [[זלמן שמעון דוורקין]] ע"ה) הסכם בין הוועד לבין [[ועד הנחות התמימים]] לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש.
וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.

החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, למעשה, משנת [[תשמ"ב]] עד שנת [[תשנ"ב]] יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בתקופה זו. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).

בתחילת קיץ [[תשנ"א]] הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770 תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.

===התפתחות הוועד===
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בהוראת [[הרבי]], ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].

עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, מתרכזת בעיקר באיסוף תירגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של תורת הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]] (1981-1950). עד עתה (שנת [[תשע"ג]]) יצאו לאור ארבעים ותשע כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד אמצע שנת [[תשכ"ז]].

במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 סיון תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.

מכון זה נחשב כיום למכון ההוצאה העיקרי הפועל להדפסת ספרי תורתו של הרבי, והוא פועל במקביל ל[[ועד להפצת שיחות]] ותחת הנהלת [[אוצר החסידים]].

==משרדי הוועד==
משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים [[788 איסטרן פארקווי|788]] ב[[רחוב איסטערן פארקווי]]. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת [[תשס"ז]] בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.

השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם בחודש תמוז של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה [[חנוכת הבית]] חגיגית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30285 נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק] {{COL}} ה' תמוז תשס"ז}} בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.

במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.

==הוצאה לאור==
===תורת מנחם - התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
בשנת [[תשמ"ו]] החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה את אישורו של הרבי לכלול את שמו ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".

במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת תשמ"ב ואילך.

בשנת [[תשנ"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב]] קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]] בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.

סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור חמישים ואחת כרכים.

===תורת מנחם - מאמרים מלוקט===
{{פסקה חסרה}}

===תורת מנחם - ספר המאמרים===
{{פסקה חסרה}}

===חוברות שבועיות===
החל משנת תשנ"ז, מדי שבוע יוצא לאור על ידי הוועד קונטרס הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.

השיחות המתפרסמות בחוברות מתפרסמות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.

חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.

בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת ה[[אגרות קודש]] מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו הינה מושקעת הרבה יותר מהעריכה שהושקעה במכתבים שבסדרת האגרות קודש, והם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, כשלעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.

ייחודיות נוספת במכתבים אלו, שהמכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, מתורגמים על ידי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].}}.

==חברי הוועד==
*מייסד - הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]
*מנהל - הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]
*עורך ראשי - הרב [[דוד פלדמן]]
*עריכת שיחות ו[[מפתחות]] - הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]
*מסדר לדפוס - הרב [[חיים אליעזר טברסקי]]
*הגהה - הרב משה זקליקובסקי.

;חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות
*הרב [[אהרון לייב רסקין]]
*מנחם מענדל קפלן
*הרב [[אסף חנוך פרומר]]
*הרב שמחה יצחק זאיאנץ
*הרב אלימלך גורביץ'

==קישורים חיצונים==
*[http://lahak.org/ אתר ועד הנחות בלה"ק].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות]]

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2

2014-01-30T06:38:20Z

24.228.92.144: /* עבודת הרבי בצבא האמריקאי */ פסקה חדשה

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 1|1]]}}

== ההתוועדות בפורים והמעצר ==

ראיתי בסיפורו של חג(של מנחם זיגלבוים) שהוא נעצר בצרפת. [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]

== הרבי כמלך המשיח ==
כדאי להוסיף כותרת בסוף "ראה גם" ולתת קישור לקטגוריה "הרבי כמלך המשיח". --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:56, 8 במאי 2011 (UTC)
:למען האמת צריך להיות פיסקה שלמה בנושא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"א 11:57, 8 במאי 2011 (UTC)
::אפשר להפנות לערך המורחב [[מלך המשיח]], שעוסק למעשה כל כולו בנושא זה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:41, 8 במאי 2011 (UTC)
:::זו בעיה נוספת, שגם בה צריך לטפל.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"א 20:15, 8 במאי 2011 (UTC)

== שאלה בדבר שליט"א ==

:שאלה לגבי התואר 'שליט"א' הנכתב אחר הרבי או אדמו"ר, ונמשך כפי שהיה בחיי חיותו ממש.

:כידוע, '''דוד מלך ישראל חי וקים''' (סימן לקידוש החודש שמסר רבי לר' חייא (ר"ה) בפרק אם אינן מכירין - על המשנה מעשה שבאו שנים ואמרו "ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב").
:ובספר שושן סודות (על פי אייזנשטיין באוצר ישראל [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2032 נכתב בידי הרמ"ה] בן זמנו ומתנגדו של הרמב"ם) על ברכת שהחיינו לרואה חבירו לאחר ל' יום: ''וקיימנו - כענין דוד מלך ישראל חי וקיים''.
:ולמרות זאת בכל הספרים הקדושים רושמים '''דהע"ה''' או '''דוד המלך ע"ה''', או במפורש דוד המלך עליו השלום. ואין נשארים בביטוי שליט"א, או דומה לו.

:(ובתענית) פר' מאימתי מזכירין:
:א"ל רב נחמן לר' יצחק: לימא מר מילתא?
:א"ל: הכי א"ר יוחנן - אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט, ויבא לידי סכנה.
:בתר דסעוד א"ל: הכי א"ר יוחנן - '''יעקב אבינו לא מת'''
:א"ל: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא?!
:א"ל: מקרא אני דורש שנאמר:
::ואתה - אל תירא עבדי יעקב נאם ה', ואל תחת ישראל -
::כי הנני '''מ'''ושיעך '''מ'''רחוק, ואת זרעך - '''מ'''ארץ '''שִ'''בְיָם... (''ירמיהו, פרשת עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע'')
:מקיש הוא לזרעו: מה זרעו - בחיים, אף הוא - בחיים!
:וגם כאן בכל הספרים הקדושים כולל מגיד דבריו ליעקב של אדומו"ר אדיר הארזים רבי דב בער זצוקלה"ה ממעזריטש
:רשום תמיד יעקב אבינו עליו השלום, או '''יעקב אבינו ע"ה''', או יעע"ה.
:וכך גם בעניין אליהו הנביא, אמנם כאן אין אומרים עליו השלום, אך אין שום תואר שליט"א, שיחי' וכדו'?
:אגב, שימו לב לראשי התיבות בפסוק הנ"ל: '''מ'''ושיעך '''מ'''רחוק, '''מ'''ארץ '''ש'''בים...
:כט"ס וחג שמח! [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ב בתשרי ה'תשע"ב 23:26, 10 באוקטובר 2011 (UTC)

::שכחתי לשאול את רבני בית שמש (הרב ריפקין, הרב אלישע שפירא, ומו"ר הרב ויינר) הנוסעים מחר לכנס השליחים בתש"ע (770) ולציוּן,
::וכבר עבר כמעט חודש.
::זו לא שאלה קנטרנית אלא אמיתית. מישהו מכם יכול להתייחס? [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:20, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:::שאלה בסיסית מכדי לשאולה כאן. רבות רבות נכתב על זה וצא (מהאינטרנט) ולמד. כפתיח לסוגיה מצו"ב קישור לקונטרס בשם "[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]" הסוקר את הנושא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:36, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

:תודה! קראתי מתחילתו ועד סופו (לא כולל החלק על הגורל - שאלמד בע"ה בקרוב). את הרוב הכרתי. ועדיין שאילתי ובקשתי במקומה עומדת. ואינה בסיסית כלל. היא מרכזית לשם הערך הכולל '(אדמו"ר שליט"א)' [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 15:36, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
::על הביטוי שליט"א לאחר הסתלקות ראה שיחת ר"ח סיון תש"י וש"נ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:01, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
:::וש"נ זה ראשי תיבות ''ושם נכתב''? יש לך קישור לשיחה זו? מצאתי רק [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%22%D7%99_-_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.90.27.2C_.D7.A8.22.D7.97_.D7.A0.D7.99.D7.A1.D7.9F_.D7.94.27.D7.AA.D7.A9.22.D7.99 את זה] ושם מופיע לגבי הרבי הריי"צ שנפטר בסמוך: הכ"מ (הריני כפרת משכבו) וכן נ"ע (נוחו עדן או נשמתו עדן) תודה. [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 21:01, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
::::ושם-נסמן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:33, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:::אם כן, השאלה בעינה עומדת. היכן בשיחת ר"ח סיון יש התייחסות לתואר 'שליט"א'? תודה (וסליחה על האיחור בתגובתי) [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בשבט ה'תשע"ב 09:39, 16 בפברואר 2012 (UTC)
:::נו? פסח כשר ושמח [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ד בניסן ה'תשע"ב 05:57, 6 באפריל 2012 (IDT)

== באם אפשר ==

לערוך את הפיסקא הראשונה בסופה [בנוגע לחילוקי הדעות] או למוחקה לגמרי משום שאינה שייכת לעניינה של הפיסקא. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:40, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:כשכותבים על אדם ש"התכסה מעניניו" חייבים לציין משהו בהקשר לזה. ערכתי קצת. אם יש לך הערות והצעות טובות יותר - שתף אותנו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:24, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
::המשפט "אך כולנו מאמינים..." מיותר עדיף לכתוב משהו על לעיני בשר ועל ריבוי הדעות בלא המשפט כולנו מאמינים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 17:21, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

== המשפט שמחקתי ==

חיים. לא הבנתי את הסיבה לשחזור עריכתי. אכן ישנה חשיבות רבה לעניין אך האם זה שייך לפתיח???? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 14:06, 5 באפריל 2012 (IDT)
:אכן. סוגיית היחס לרבי לאחר ג' בתמוז, היא נושא מרכזי וראויה לאיזכור קצר בפתיח. יחד עם זאת, חסר התייחסות רחבה לנושא בערך עצמו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:30, 11 באפריל 2012 (IDT)

:::והמשפט שאני מחקתי.. נכתב כי בתקופה בה שהה הרבי בצרפת, שימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ וזה מופרך וק"ל. 09:22, 22 ביוני 2012 (IDT)

== מענדל ==

קצת פלא שחרי ההדגשה של הרבי שליט"א כמ"פ 'מענדל בעי"ן' על שמו הק' הערך הרשמי כאן הוא 'מנדל'. האם דנו בזה אי פעם? ההייתה החלטה בנידון? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:לא יודע אם היה דיון, אבל לכאורה הסיבה העיקרית לכך היא בשביל שזה יקפוץ ברשימת התוצאות של גוגל כאשר אשים מבחות מחפשים את שמו של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 01:29, 20 במרץ 2013 (IST)
::זוננשיין, קלעת. דנו, וזה היה הנימוק להחלטה. בעבר השם היה עם ע'. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:32, 18 באפריל 2013 (IDT)

== השחתה! ==

ניתן לראות בהסטוריית הגרסאות, שנעשתה כאן השחתה (נוספו תארים שאינם מתאימים, ועוד בצורה גרועה וחובבנית שהצריכה אותי לעבור כמה שינויים אחרונים ולבטל). שיחזרתי את העריכות. אולי צריכים לנעול את הערך (ממילא לא נראה לי שבחדשים האחרונים הוסיפו עליו משהו רציני)?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:07, 18 באוגוסט 2013 (UTC)

== עבודת הרבי בצבא האמריקאי ==

יש מספרים שהרבי עבד בצבא האמריקאי קודם הנשיאות, ואף אגדות נשזרו בזה, לדוגמא:

הטענה שהרבי הוא מי שהמציא את מטוס החמקן הראשון (התוכנית נקראה project yehudi), וזה התפרסם בעלון "הגאולה מענין ועכשווי", אך דא עקא שהמציאות אינה מתאימה לכך, כי ברשימת המשתתפים לא מופיע שמו של הרבי (dtic.mil/dtic/tr/fulltext/u2/221102.pdf) וגם השם של הפרוייקט הוא ע"ש "יהודי מנוחין" שהי' קרוב משפחתו של הרבי (ואולי משם נובעת הטעות).

הטענה שהרבי הוא מי שהמציא את הגשר המתנפח וצף, גם זה לא מתאים עם המציאות כי הדבר הומצא כמאה שנים קודם לכן, והטעות נובעת מכך שיש אומרים שהרבי הציע לשרון להשתמש בזה בהגנה על תעלת סואץ.

חב"דפדיה:בקשת ערכים

2014-01-30T06:30:06Z

24.228.92.144: /* ספרים */

{{בקשת ערך}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



==מושגים ביהדות==
*[[תשמישי קדושה]]
*[[שחיטה]] - מפנה לערך [[שחיטת ליובאוויטש]]. מן הראוי לתת ערך בפני עצמו עם הפניה לערך מורחב.
*[[חג]] / [[מועדי ישראל]]
*[[מרדכי היהודי]]
*[[אסתר המלכה]]
*[[גבאי]]
*[[מסורת ישראל]]
*[[מדרש]] - רוב סודות התורה גנוזים במדרשים.
*[[סיני]]
*[[עוקר הרים]]
:התוכן הפנימי שלהם - עצם וגילויים.

==מושגים בחסידות==
*[[כתיבה לרבי באגרות קודש]] - כרגע זה פסקה קטנה בערך אגרות קודש - דחוף!! להעביר לערך נפרד מלא וגדוש (היה פעם סידרת כתבות בבית משיח של הרב גרשוביץ מצפת, שמסביר את כל המקורות בהלכה ובחסידות).
*[[ידיעת השם]]
*[[שינוי המציאות]]
*[[שינוי המהות]]
*[[קאך]]
*[[אתוון רברבן]]
*[[אתוון זעירן]]

==אישים==
===חסידים ואנשי מעשה===
*[[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]] - ראה [[שיחה:חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]].
* יבלחט"א - [[שלום פלדמן]]
*[[חיים אליעזר וילשאנסקי]]

==קהילות==
*[[ערד]].
*[[בת ים]]

==מוסדות וארגונים==
*[[אולפנת חב"ד איתמר]] (או 'אולפנת בית שרה')
*[[שכונת שמי"ר]]
*[[הפנסאים]]
*[[יד לילד המיוחד]], זכאי לערך בפני עצמו.
*[[ישיבת תמים לכתחילה]]
*[[מכון ממש#ישיבה ליום אחד]] - [[ישיבה ליום אחד]] (ערך מורחב)
*[[גן ישראל חיילי הגאולה]]
*[[מכון התורני טכנולוגי]]

==ספרים==
* [[שולחן מנחם]] - (דף הפניה ל'היכל מנחם')
*[[מאיר עיני סופרים (ספר)]] - דיני ספרות סתם, מאת הרב [[דובער קרסיק]].
*[[עמודי חב"ד (ספר)]] תולדות אדמו"ר הזקן מוזכר בספר מבית הגנזים.
*[[חומש חזק]] - החומש של חזק עם כל המנהגים, פולמס בארוכה בשטורעם.
*[[שיחות קודש - גאולה ומשיח]] - י"ל ע"י לוי יצחק ניסילביץ' וגיא קנטור.
*[[ביאורים במאמרי רבינו]] - סדרה של עשרות קונטרסים של מאמרי הרבי מבוארים שנערכו ע"י הרמ"מ אשכנזי, כולם ניתנים להורדה באתרו biurim.022.co.il
*[[מכון לעבדך באמת]] ואתר [[אוצר החסידות]] - הוציאו עשרות מאמרים מתו"א ולקו"ת, וכן ביאורים בתניא, כולם ניתנים להורדה באתר otzerhachassidus.com
*[[משנת חב"ד]] - ספר ערכים מקוצר מאת הרב [[משה מילר]] משיקגו.

==ערכים חב"דים==
*[[חומת אנ"ש]] - כשרצו להרחיב את 770 הקימו את חומת אנ"ש.
*[[אנ"ש]] - כרגע הערך מפנה ל[[חסידים]]. וזו טעות.
*[[ערב חב"ד]].

==אירועים בחסידות==
*[[קבלת הנשיאות]] - קבלת הנשיאות של אדמו"ר שליט"א {{כתב קטן|(לשקול אם ראוי לעשות ערך נפרד, או שניתן להסתפק ב[[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#קבלת הנשיאות|פיסקה זו]])}}.
*[[התייסדות תורת החסידות]] - ניתן להיעזר בין היתר בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]].
*[[כנס מנהלים שעל ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] (אם אתם רוצים, אפשר שם יותר קצר...)
*[[כינוס השלוחים לארץ הקודש]]

== כללי ==
*[[אנגלית]] - דובר בתמיהה על כך שהתאספו כמה חסידים - שפיץ חב"ד, ודיברו אנגלית.
*[[אוניברסיטה]]
*[[כנסת]]
*[[תוכנית ההתנתקות]]
*[[נפילת מסך הברזל]], או [[התפרקות ברית המועצות]] - כרגע זה דף הפניה ל[[ברית המועצות#כיום]]
*[[השחיטה בפולין]]. ניתן למצוא מקורות רבים באינפו, ובאתרי חב"ד השונים. יש גם התייחסויות מהרבי לשחיטה בפולין (באינפו).

==בקשות נוספות==

==ראו גם==
*[[חב"דפדיה:בקשת תמונות]]
*[[חב"דפדיה:בקשת ערכים/מקורות]]
*[[:קטגוריה:דפי הפניה|דפי הפניה שראוים בעקרון להיות ערכים]]

{{הערות שוליים}}

חב"דפדיה:בקשת ערכים

2014-01-30T06:28:47Z

24.228.92.144: /* ספרים */

{{בקשת ערך}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



==מושגים ביהדות==
*[[תשמישי קדושה]]
*[[שחיטה]] - מפנה לערך [[שחיטת ליובאוויטש]]. מן הראוי לתת ערך בפני עצמו עם הפניה לערך מורחב.
*[[חג]] / [[מועדי ישראל]]
*[[מרדכי היהודי]]
*[[אסתר המלכה]]
*[[גבאי]]
*[[מסורת ישראל]]
*[[מדרש]] - רוב סודות התורה גנוזים במדרשים.
*[[סיני]]
*[[עוקר הרים]]
:התוכן הפנימי שלהם - עצם וגילויים.

==מושגים בחסידות==
*[[כתיבה לרבי באגרות קודש]] - כרגע זה פסקה קטנה בערך אגרות קודש - דחוף!! להעביר לערך נפרד מלא וגדוש (היה פעם סידרת כתבות בבית משיח של הרב גרשוביץ מצפת, שמסביר את כל המקורות בהלכה ובחסידות).
*[[ידיעת השם]]
*[[שינוי המציאות]]
*[[שינוי המהות]]
*[[קאך]]
*[[אתוון רברבן]]
*[[אתוון זעירן]]

==אישים==
===חסידים ואנשי מעשה===
*[[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]] - ראה [[שיחה:חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]].
* יבלחט"א - [[שלום פלדמן]]
*[[חיים אליעזר וילשאנסקי]]

==קהילות==
*[[ערד]].
*[[בת ים]]

==מוסדות וארגונים==
*[[אולפנת חב"ד איתמר]] (או 'אולפנת בית שרה')
*[[שכונת שמי"ר]]
*[[הפנסאים]]
*[[יד לילד המיוחד]], זכאי לערך בפני עצמו.
*[[ישיבת תמים לכתחילה]]
*[[מכון ממש#ישיבה ליום אחד]] - [[ישיבה ליום אחד]] (ערך מורחב)
*[[גן ישראל חיילי הגאולה]]
*[[מכון התורני טכנולוגי]]

==ספרים==
* [[שולחן מנחם]] - (דף הפניה ל'היכל מנחם')
*[[מאיר עיני סופרים (ספר)]] - דיני ספרות סתם, מאת הרב [[דובער קרסיק]].
*[[עמודי חב"ד (ספר)]] תולדות אדמו"ר הזקן מוזכר בספר מבית הגנזים.
*[[חומש חזק]] - החומש של חזק עם כל המנהגים, פולמס בארוכה בשטורעם.
*[[שיחות קודש - גאולה ומשיח]] - י"ל ע"י לוי יצחק ניסילביץ' וגיא קנטור.
*[[ביאורים במאמרי רבינו]] - סדרה של עשרות קונטרסים של מאמרי הרבי מבוארים שנערכו ע"י הרמ"מ אשכנזי, כולם ניתנים להורדה באתרו biurim.022.co.il
*[[מכון לעבדך באמת]] ואתר [[אוצר החסידות]] - הוציאו עשרות מאמרים מתו"א ולקו"ת, וכן ביאורים בתניא, כולם ניתנים להורדה באתר otzerhachassidus.com

==ערכים חב"דים==
*[[חומת אנ"ש]] - כשרצו להרחיב את 770 הקימו את חומת אנ"ש.
*[[אנ"ש]] - כרגע הערך מפנה ל[[חסידים]]. וזו טעות.
*[[ערב חב"ד]].

==אירועים בחסידות==
*[[קבלת הנשיאות]] - קבלת הנשיאות של אדמו"ר שליט"א {{כתב קטן|(לשקול אם ראוי לעשות ערך נפרד, או שניתן להסתפק ב[[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#קבלת הנשיאות|פיסקה זו]])}}.
*[[התייסדות תורת החסידות]] - ניתן להיעזר בין היתר בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]].
*[[כנס מנהלים שעל ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] (אם אתם רוצים, אפשר שם יותר קצר...)
*[[כינוס השלוחים לארץ הקודש]]

== כללי ==
*[[אנגלית]] - דובר בתמיהה על כך שהתאספו כמה חסידים - שפיץ חב"ד, ודיברו אנגלית.
*[[אוניברסיטה]]
*[[כנסת]]
*[[תוכנית ההתנתקות]]
*[[נפילת מסך הברזל]], או [[התפרקות ברית המועצות]] - כרגע זה דף הפניה ל[[ברית המועצות#כיום]]
*[[השחיטה בפולין]]. ניתן למצוא מקורות רבים באינפו, ובאתרי חב"ד השונים. יש גם התייחסויות מהרבי לשחיטה בפולין (באינפו).

==בקשות נוספות==

==ראו גם==
*[[חב"דפדיה:בקשת תמונות]]
*[[חב"דפדיה:בקשת ערכים/מקורות]]
*[[:קטגוריה:דפי הפניה|דפי הפניה שראוים בעקרון להיות ערכים]]

{{הערות שוליים}}

חב"דפדיה:אולם דיונים

2014-01-24T16:07:06Z

24.228.92.144: /* העלאת קבצים */ פסקה חדשה

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון= [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 6|6]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 7|7]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 8|8]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9|9]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10|10]] •[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 11|11]]{{ש}}
[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית|פיתוח התשתית]]}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



== תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==

אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע"ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)
:לענ"ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע"ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)
::המתכנת יערוך בעז"ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב"דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשע"ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)

== שם הערך עזרת ישראל ==

לדעתי יש להחליף את שם הערך "[[עזרת ישראל]]" ל"העזרה", או אפילו "עזרת כהנים" (ראה ב[[שיחה:עזרת ישראל|דף השיחה]]).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:50, 16 באוגוסט 2013 (UTC)

== תורת החסידות ==

למרות זמני הדל בחודש החגים, גלשתי היום והתפתתי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=151146&oldid=144884 לערוך את הפתיח] של הערך 'תורת החסידות' במהלך העבודה אני מגלה מצב עגום: ישנם 3 ערכים שעוסקים באותו נושא וכמובן שכולם דלים ורחוקים מלהיות מושלמים או אפילו נחמדים; [[חסידות הכללית]], [[חסידות]] ו[[תורת החסידות]]. דרושה עבודה רצינית של איחוד הערכים לערך גדול ומושקע.

אגב ישנו ערך נוסף כפול כנ"ל; [[התנגדות לחסידות]] ו[[התנגדות לתורת החסידות]]. א גוט מועד --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 09:48, 25 בספטמבר 2013 (UTC)
:בויקישיבה יש ערך בסיסי ביותר. אפשר להעתיק משם --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בתשרי ה'תשע"ד, למניינם 13:56, 25 בספטמבר 2013 (UTC)

== '''[[בטאון חב"ד]]''' ==

משום מה אי אפשר להיכנס לערך '''[[בטאון חב"ד]]'''???

:ראה בדיון האחרון. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 03:52, 20 באוקטובר 2013 (UTC)

== ספאמרים ==

לאחרונה יש הרבה משתמשים חדשים שנרשמים דרך ספאם, וזה ממלא את כל הדף שינויים אחרונים.
ראיתי שחסמו אותם, אך האם שייך 1 לחסום את המחשבים שזה נשלח מהם, ו2 למחוק לגמרי את המשמשים האלה? '''[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]]'''
:1. לא 2. לא --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 14:36, 18 באוקטובר 2013 (UTC)
::אז מה עושים עם כל הכתובות המיותרות הללו (אנו מדליקין...) '''[[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]]'''
:::למי זה מפריע? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 19:49, 18 באוקטובר 2013 (UTC)
האם יש אפשרות להוריד מהדף [[מיוחד: שינויים אחרונים |שינויים אחרונים]] את מחיקות משתמשי הספאם? אם יש כדאי להוריד --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 19:30, 15 בדצמבר 2013 (UTC)

== ערכים תקועים ==

כפי שכבר התלוננו ישנם כמה ערכים שא"א להכנס עליהם. [[יואל כהן]] ו[[ספר הערכים]], נא לטפל בעניין. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 22:11, 19 באוקטובר 2013 (UTC)
:ישנה בעיה טכנית בכמה מהתמונות, ולכן הערכים שבהם הם מופיעים לא יכולים לעלות כל זמן שהתמונות שם. נקווה שהבעיה - אם היא אכן ביותר מכמה תמונות - תטופל, בנתיים מחקתי ושחזרתי את הערכים בלי התמונות, ובמקרה והבעיה תטופל נוכל למחוק שוב ולשחזר שוב עם כל הגרסאות הקודמות כדי לשמור קרדיט. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 03:48, 20 באוקטובר 2013 (UTC)
::הפתרון לבעיה זו בפעם הבאה, היא לא מחיקה, אלא כניסה לערך בשיטה הבאה: יש להעתיק את הכתובת של הערך ולהוסיף אחריה את הקוד &action=edit. כך ניתן להכנס לעריכה של הערך, ולהוריד ממנו את התמונות הבעייתיות.
:::למפעילי מערכת, הפתרון הנכון הוא להכנס בשיטה הנ"ל לדף התמונה הבעייתית, למחוק אותו ולהעלות אותה מחדש. בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בחשוון ה'תשע"ד 17:30, 27 באוקטובר 2013 (UTC)
::::יישר כוחך --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 23:29, 27 באוקטובר 2013 (UTC)

== פרשת בשלח מהר"ל ציפורים ==

בבקשה מכבוד הקוראים

חיפשתי ולא מצאתי

היכן נצמא הסיפור על המהר"ל
בענין אוכל לציפורים בפרשת בשלח

וזה נצרך לי בדחיפות

בתודה שמואל

== כל היומנים ==

מה אתם אומרים על הרעיון להעלות את כל היומנים הקיימים לאשכול מיוחד.

כך שאפשר פשוט להקליד שנה (ואם נעבוד קצת אז יהיה מסודר גם לחודשים וימים) ולקבל את היומן של אותו יום במחיצת רבותינו נישאנו.

יש בידי כבר כמה וכמה יומנים.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 08:58, 2 בדצמבר 2013 (UTC)
:יש את האתר יומני בית חיינו. ובכלל בא נסתדר עם מה שכבר קיים ולא נחפש פרוייקטים חדשים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 11:12, 2 בדצמבר 2013 (UTC)

== ויקיפדיה ==

יש צורך דחוף בעריכת הערך "משיחיות בחב"ד" בויקיפדיה למען כבודו של הרבי, ובמיוחד בפרק "זיהויו כמשיח"
הערך- [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%91%22%D7%93 משיחיות בחב"ד]--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 09:10, 5 בדצמבר 2013 (UTC)
:למי שיש זמן בשפע לריב עם ברוקולי ואבגד מוזמן. אבל - זמן ללא הגבלה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' בטבת ה'תשע"ד, למניינם 16:12, 5 בדצמבר 2013 (UTC)
::בזבוז זמן מוחלט, חבל להתחיל אפילו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשע"ד 21:36, 18 בדצמבר 2013 (UTC)

== פתח לתניא הוצאת כיס ==

[[קובץ: פתח דבר תניא כיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]

בהקדמת הרבי לתניא פורמט כיס נוספו ב' קטעים שאינם קיימים בתניא בפורמט רגיל, והם:

"כמה פעמים דיבר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהנחיצות להדפיס התניא בפורמט כזה שיהי' נוח לשאתו בכיס הבגדים...".

ובהערה שם נכתב '''"ב' קטעים האחרונים נשמטו בכמה דפוסים של פורמט כיס (מכמה סיבות)"'''.

יש למישהו מושג מה הם אותם סיבות?

--[[משתמש:ר' פאלע|ר' פאלע]] - [[שיחת משתמש:ר' פאלע|שיחה]] 16:54, 28 בדצמבר 2013 (UTC)

== זכויות יוצרים על לוגו ==

האם אפשר להעלות תמונות של לוגואים של ארגונים מסויימים, או שזו פגיעה בזכויות יוצרים? (בויקיפדיה - ראה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:The_National_Committee_for_the_Furtherance_of_Jewish_Education.jpg כאן] - נהוג שזה אפשרי בערך על הארגון הספציפי)--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 04:48, 30 בדצמבר 2013 (UTC)
:לפי החוק הבינלאומי אכן ויקיפדיה צודקת, שזה שימוש הוגן, ולהבדיל לפי דין תורה ברור שאין כאן השגת גבול. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בטבת ה'תשע"ד, למניינם 19:17, 30 בדצמבר 2013 (UTC)

ומה לגבי תמונות מחב"דשופ?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:15, 1 בינואר 2014 (UTC)
:כנ"ל מצד בעלי הספרים, ומצד חב"ד שופ אין בעיה לכאורה, שהרי חב"ד אינפו מרשים לפרסם תמונות שלהם כאן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בטבת ה'תשע"ד, למניינם 16:09, 1 בינואר 2014 (UTC)

== הגיע הזמן! ==

סמליל של האתרים שטורעם ואון ליין בשביל הקישוריות למטה! [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:18, 10 בינואר 2014 (UTC)
:יצרתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 01:09, 12 בינואר 2014 (UTC)
::יישר כח! {{col}} {{שטורעם}} [[מיוחד:תרומות/24.228.93.128|24.228.93.128]] 04:23, 12 בינואר 2014 (UTC)
:::לכאורה כדאי להקטין את הסמל של שטורעם, הוא בולט מהשורה יותר מידי. [[מיוחד:תרומות/24.228.93.128|24.228.93.128]] 04:23, 12 בינואר 2014 (UTC)
::::ואם כבר,מה עם סמל ל'הגאולה'? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 08:42, 12 בינואר 2014 (UTC)
:::::לעניות דעתי, עדיף שהסמליל של שטורעם יכלול את שמו, לתועלת הקורא שאינו בקיא, ובדומה לאינפו וCOL. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בשבט ה'תשע"ד 12:47, 12 בינואר 2014 (UTC)
::::::הסמליל הוא לפי מה שהאתר בוחר לסמלל את עצמו. זה כמו כל סמל אחר של חברה, שבמבט על הסמל נזכרים בחברה אף אם השם לא כתוב במפורש. מי שלרגע לא יודע למי הכוונה לוחץ ומגלה, ומני אז לנצח יידע. זו דעתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ד 00:22, 13 בינואר 2014 (UTC)
:::::::זו גם דעתי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 01:43, 13 בינואר 2014 (UTC)
::::::::וגם דעתי, אלא שצריך להקטין הסמליל כדלעיל. וגם ליצור לאתר 'הגאולה'. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:12, 13 בינואר 2014 (UTC)
:::::::::לפחות בשביל הפרוטוקול: אני מוחה על קידום אתרים זרים במרחבי הפדיה. האתרים הנ"ל מלכלכים עלינו בלי סוף (בלי קשר לכך שעולם השקפתם אינו תואם לרוח הרבי שליט"א). וזה ממש אבסורדי שאנחנו אלה שמקדמים אותם... אני אישית נמנע מלהביא כאלו קישורים... --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 13:14, 13 בינואר 2014 (UTC)
::::::::::זו גם דעתי. {{קריצה}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ג בשבט ה'תשע"ד 00:39, 14 בינואר 2014 (UTC)
::::::::::::המציאות היא אכן שיש מעט מאוד קישורים לאתרים אלו, אבל כשהדבר מועיל לנו דהיינו שהדבר מוסיף לערך ואין קישור לאינפו, הרי הדבר לטובתינו ולא לטובתם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בשבט ה'תשע"ד, למניינם 20:30, 14 בינואר 2014 (UTC)

== העברת שם בערכים ==

הנושא עלה בעבר, ורציתי לעוררו שוב, בגלל הצורך בו:
העברת ערך לשם חדש לא ניתנת למשתמש רגיל, רק למפעילי מערכת. דבר כזה מונע העברה של שמות ערכים רבים מוטעים, בגלל שהבירוקרטיה (אם אפשר לקרוא לזה כך), להיכנס לדף הבקשות, לבקש, ואח"כ שהמפעיל ימצא לזה את הזמן, זה כל כך מעצבן, כך שנמנעים מלבקש. למה שלא תהיה אפשרות לכל משתמש ותיק (קרי: ארבעה ימים) להחליף שם, ובערכים מועדים יהיה אפשר לחסום את ההעברה. וכמובן, שישמרו הכללים של העברת שם - שזו תתכן רק בהיכר טעות ברור, ובמקרה אחר יצריך דיון מוקדם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 01:11, 12 בינואר 2014 (UTC)
:הרעיון מצוין. אנחנו מחפשים כרגע מתכנת חדש לאתר (הקודם עסוק מידי). אם זה עדיין לא רשום ב[[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית]], אנא הוסף זאת שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בשבט ה'תשע"ד 12:34, 12 בינואר 2014 (UTC)
::מסכים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בשבט ה'תשע"ד, למניינם 19:19, 12 בינואר 2014 (UTC)

== משה ליפא רבינוביץ ==

ראוי לערך? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ג בשבט ה'תשע"ד 12:25, 14 בינואר 2014 (UTC)
:לענ"ד פשוט שכן אם יש מספיק מה לכתוב. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 17:13, 14 בינואר 2014 (UTC)
::האם באמת כל חסיד שהוא ראוי? {{כתב קטן|כבר דנו בזה בעבר..}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ג בשבט ה'תשע"ד 19:43, 14 בינואר 2014 (UTC)

== ערכים מובחרים ==

כהמשך וחלק מהמאמצים לקידום ושיפור האתר עלה בעבר הרעיון של '''[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים|ערכים מומלצים]]'''. הזמן והכוחות שהמיזם דורש לא נתנו למיזם להתקדם ולהתפתח (כשנוסף לזה הקושי הטכני בהצגת הערכים המומלצים בעמוד הראשי ([[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית#תג html חשוב שלא עובד כראוי|עיין כאן]])). חשבתי להציע על מיזם '''ערכים מובחרים''' - שבשונה מערכים מומלצים שצריכים להיות 'ספצ' ולעמוד בקריטריונים נוקשים, הרי שלמעמד '''ערך מובחר''' יהיה קל יותר להתקבל.

ב'''ערכים מובחרים''' נוכל גם לסמן ערכים מעולים המכסים את נשוא הערך מכל הכיוונים, אך אין בנושא די בשביל להיות '''ערך מומלץ'''.

מיזם זה יוכל לעזור לנו להחליף תדיר יותר את תיבת חב"דפדיה באתר חב"ד אינפו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ד 15:20, 15 בינואר 2014 (UTC)S
:{{בעד}} [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:36, 15 בינואר 2014 (UTC)
::{{בעד}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ו בשבט ה'תשע"ד, למניינם 16:01, 16 בינואר 2014 (UTC)

== קבוצע'ס עד תשל"ט ==

הקבוצע'ס עד שנת תשל"ט היו מגיעים מפסח לפסח, ולא כמו היום מתשרי לתשרי. אשר על כן הקטגוריות הנכונות הם (לדוגמא:) [[:קטגוריה:קבוצה תשכ"ז-תשכ"ח]], כשהקבוצה הבאה תהיה בקטגוריה [[:קטגוריה:קבוצה תשכ"ח-תשכ"ט]]. האם מובן? מה דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בשבט ה'תשע"ד 15:53, 15 בינואר 2014 (UTC)
:מובן ולא מוסכם. באותה מדיה אתה יכול להגיד שהקבוצע'ס של השנה הם מאלול עד אלול, ולענ"ד לא צריך להסתבך. עד תשל"ט נרשום את התאריך בו התחילה הקבוצה (כמה דאת אמרת: "בשנת ____ נסע ללמוד ב..."). ומשם ואילך - את השנה העיקרית בה שהו תלמידי אותה קבוצה ("ומה? לא יהיה קבוצה תשל"ט?" - כן. לא יהיה. מה מופרך בזה...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:36, 15 בינואר 2014 (UTC)
::דעות נוספות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 00:22, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::בהתחלה חשבתי בעיקרון כמו שנוזעל (אלא שעדיין עדיף למצוא פתרון יותר יצירתי), אבל עכשיו האנונימי(...)שכנע אותי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:50, 16 בינואר 2014 (UTC)

== מעקב אחר שינויים אחרונים ==

כמדומני שפעם הייתה אפשרות להציג בדף השינויים אחרונים רק את העריכות האחרונות בכל ערך, מישהו זוכר איך עושים את זה? וכן האם מישהו יודע האם אפשר לסנן שינויים משלוש מאות תווים ומעלה?[[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)
:ואם התשובה שלילית בשני המקרים, זו עבודה של טכנאי או של ויקימדיה? ואם של טכנאי - עד כמה כדאי להטריד אותו בשביל זה?... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)
::לגבי השאלה הראשונה מעולם לא נתקלתי באפשרות כזו. לגבי השאלה השניה, לא הבנתי את כוונתך. השורה הבאה כבר לא רלוונטית לאחר זה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 11:24, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::אם אני רוצה לראות רק עריכות '''משמעויתיות''' שבוצעו בתקופת העדרותי, אזי 'הסרת עריכות משניות' לא עוזר לי גם בגלל שכל דף חדש (קטגוריה/הפניה/פתיחת דף שיחה) ממשיכה להיות מוצגת, וגם בגלל שרובא דרובא לא מקפידים לציין על עריכותיהם אם הם משניות או לא (או שכותבים 'משנית' על הוספה של אלפיים תווים...), וממילא הייתי מאוד שמח אם תהיה אפשרות לסנן עריכות שנוספו בהם 300 תווים ומעלה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 14:45, 16 בינואר 2014 (UTC)
::::לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:02, 17 בינואר 2014 (UTC)
:::::אתה בעבר לימדת אותי שעריכה שנוספו או הוסרו בה מעל 500 תווים היא מודגשת. דבר זה לא יעיל ב-100 אחוז, כי לפעמים אתה יכול לערוך ערך מתחילה ועד סוף, לעשות שינויים מפליגים, ובגלל שהוספת והחסרת רבות זה מתקזז ונהיה לפעמים פחות מ-200 תווים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:04, 17 בינואר 2014 (UTC)
::::::נכון. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:40, 17 בינואר 2014 (UTC)

== [[תורת אמת חברון]] ==

מדוע הערך לא נפתח?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:10, 19 בינואר 2014 (UTC)
:ראה:[[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בשבט ה'תשע"ד, למניינם 01:35, 19 בינואר 2014 (UTC)
::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:33, 19 בינואר 2014 (UTC)
:::לי כעת הוא כן נפתח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ד 13:09, 19 בינואר 2014 (UTC)
::::כי שלום סידר את זה אתמול.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:28, 19 בינואר 2014 (UTC)
::::::הוא מחק את התמונה הבעייתית מהערך, אבל עכשיו צריכים להעלותה מחדש, ראו [[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בשבט ה'תשע"ד, למניינם 19:51, 19 בינואר 2014 (UTC)

== דפי השיחה בחיפוש גוגל ==

שמתי לב, שדפי השיחה של ערכים בחב"דפדיה מופיעים בחיפוש בגוגל, ושל ויקיפדיה לא. זה מעשה חכם שעשו שם, ונראה לי כדאי להעתיקו אלינו. זה נוגע למתכנת, ומעניין אם הוא מסוגל לעשות את זה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט בשבט ה'תשע"ד 23:52, 20 בינואר 2014 (UTC)
:מה הבעיה שיסתכלו בדפי השיחה? הרי בין כה את רוב הבדיחות אנשים לא מבינים... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 05:19, 21 בינואר 2014 (UTC)
::ובינתיים זה רק מוסיף בדירוג האתר וכו', ומתוך שלא לשמה (דפי השיחה) אתה בא לשמה (דפי הערכים עצמם). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 05:19, 21 בינואר 2014 (UTC)

== העלאת קבצים ==

ב"ה

לדעתי יש לעשות ממשק להעלאת קבצים, לדוגמא יש לי את כל גליונות בית משיח והתמים בפידיאף, ואשמח להעלותם.

שיחה:התמים (בית משיח)

2014-01-24T15:57:37Z

24.228.92.144:

נא ובבקשה לא לגעת. תודה מראש. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

עד מתי?--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 15:56, 9 במרץ 2010 (UTC)
:שבוע מיום הצבת התבנית, כמפורש בתבנית. עבר כבר, כפשוט...'''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::א"כ התבנית מוסרת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:47, 9 במרץ 2010 (UTC)

יש לי (כמעט) כל גליונות "התמים" בפידיאף, אם יש אימייל למערכת אשמח לשלחם כדי שתוכלו להעלותם

יש לי גליונות א-כט, לא, לג-לו
חסר לי גליון ל, לב, וגליון לז והלאה

יחזקאל פייגין

2014-01-19T14:16:39Z

24.228.92.144: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:Faigen, Yechezkel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל פייגין עם בני משפחתו הי"ד]]
ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' הי"ד (המכונה '''חאצ'ע''') היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל מחתרת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]].

==ביוגרפיה==

נולד בשנת [[תרנ"ה]] לערך, בעיר לוקימא ברוסיה הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]], יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]], וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש.

בשנת [[תרע"ח]] לאחר העברת הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], נדד עם הישיבה ושם שימש כמלמד לילדי משפחת גורארי' העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה.

בשנת [[תר"פ]] (1920) נשא לאישה את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומל]] (בן דודו של הסופר [[הלל צייטלין]]). לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], עד ל[[חורף]] [[תרפ"א]] (1921) שאז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו מחמת הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה.

מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]],

בשנים הראשונות לנשיאות אדמו"ר הריי"צ, כיהן כ[[חוזר]] ראשי.

בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך).

בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]].

== עבודתו בישיבת תומכי תמימים==
בשנת ([[ה'תרפ"ב]]) (1922) נוסדה בעיר הומל סניף של ישיבת תומכי תמימים, ופייגין נקרא לעמוד בראשה. שם שהה עד לקיץ אותה השנה, עד שנקרא לעמוד בראשות סניף הישיבה ב[[פולטבה]], מחמת התדלדלות כמות התלמידים והחסרון ב[[ר"מ]] ומנהל, עם בואו לשם פעל רבות להצלחת ושגשוג הישיבה. בפולטבה שהה עד לחורף [[1923]] ([[ה'תרפ"ג]]) שעה שה[[נ.ק.ו.ד.]] (המשטרה החשאית של [[ברית המועצות]]) עלתה על עקבותיהם, אז עבר פייגין עם הישיבה לעיר נעוועל, שם שהו כתקופה קצרה עד לעבירתם - על פי הוראת ה[[אדמו"ר]] [[הריי"צ]] - לעיר [[חרקוב]], שם התקיימה הישיבה לחצי שנה עד לעבירתה בחזרה לעיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) חזרה הישיבה ל[[חרקוב]], שם שהתה עד חורף [[תרפ"ז]] (1927).

בנוסף לעבודתו כ[[ר"מ]], [[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]], כיהן הרי"פ כמנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי [[ברית המועצות]]. ובמשך כל תקופה זה היה נוסע מישיבה לישיבה על מנת לראות את התקדמות התלמידים בלימוד וכן את מצבה הכלכלי של הישיבה. היה בקשרי ידידות עם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] רבה של העיר [[דניפרופטרובסק]], אביו של [[הרבי מליובאוויטש]].

==מזכיר אדמו"ר הריי"צ==

בשנת [[תרפ"ז]] החל לכהן כמזכיר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] אחר מאסרו של מזכירו הרב אלחנן דב מרוזוב, ובפועל ניהל את רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, אשר התקיימו בחשאי ונדדו מעיר לעיר, וכן ניהל בפועל את כל הפעילות החב"דית בברית המועצות. שמר על קשר כמזכיר וגם באופן אישי עם ראשי חב"ד וחשובי חסידי חב"ד בכל רחבי תבל.

עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מרוסיה ב[[תרפ"ח]] התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]].

בשנת [[תר"צ]] נסע ל[[ארצות הברית]] יחד עם [[חיים ליברמן]] על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם.

בשנת [[תרצ"ג]] עקר עם הרבי הריי"צ לוורשה, וב[[תרצ"ה]] - לאטווצק. בשנים אלו שימש כמנהל ומשפיע ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]].

בשנת [[תרצ"ד]] (1934) התמנה לשמש כ[[משגיח]] בישיבת זיכרון יוסף. בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" ב[[התמים (ורשה)]].

==השואה==

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בקיץ [[תרצ"ט]] (1939), עבר הרי"פ עם רבו ל[[ורשה|וורשה]] על מנת לנסות לחצות משם את הגבול ל[[ריגה]]. בתקפות שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הרב [[הלל צייטלין]].

ב[[ה' בטבת]] [[ת"ש]] (1940) הצליח הרי"פ עם אדמו"ר הריי"צ לחצות את ה[[גבול]] לריגה. אדמו"ר הריי"צ הצליח להמלט מריגה ואף הגיע ל[[ארצות הברית]]. הרי"פ על אף רישיונות הכניסה לארצות הברית שהיו ברשותו לא הצליח להמלט ונשאר בריגה.

נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי [[הריי"צ]] עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו.

ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] ([[1942]]) עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק גורביץ' (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא, הי"ד. על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק גורביץ', הוציא את ה[[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ואמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו הי"ד.

בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם לרבם [[הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צערו ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי.

==משפחתו==

*בתו מאשא הי"ד
*בתו רחל הי"ד
*בתו חנה הי"ד
*בתו עלקא הי"ד
*בנו שמואל ליב הי"ד

כולם נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש ב[[ריגה]].

== לקריאה נוספת ==
* '''חזון יחזקאל''' - ה[[התקשרות]] בכתבי ר' יחזקאל פייגין, עם מבוא מאת הרב [[נחום גרינוואלד]], [[היכל הבעש"ט]], גליון ל"ג.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/images/notimage/56471_he_1.pdf קווים לדמותו של הרב פייגין, סיפורים ואמרות]{{PDF}} - [[תשורה]] מחתונת צייטלין - נמס, לואיזיאנה, תש"ע.
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Shagalow%20-%20Tammuz%207%2C%205772.pdf תולדותיו, חידושיו, כמה ממכתביו ומכתבי הרבי ריי"ץ אליו]{{PDF}} - [[תשורה]] מחתונת צייטלין - בריקמן, תשע"ב.

{{מיון רגיל:פייגין יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]

יחזקאל פייגין

2014-01-19T14:16:18Z

24.228.92.144: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:Faigen, Yechezkel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל פייגין עם בני משפחתו הי"ד]]
ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' הי"ד (המכונה '''חאצ'ע''') היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל מחתרת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]].

==ביוגרפיה==

נולד בשנת [[תרנ"ה]] לערך, בעיר לוקימא ברוסיה הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]], יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]], וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש.

בשנת [[תרע"ח]] לאחר העברת הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], נדד עם הישיבה ושם שימש כמלמד לילדי משפחת גורארי' העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה.

בשנת [[תר"פ]] (1920) נשא לאישה את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומל]] (בן דודו של הסופר [[הלל צייטלין]]). לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], עד ל[[חורף]] [[תרפ"א]] (1921) שאז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו מחמת הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה.

מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]],

בשנים הראשונות לנשיאות אדמו"ר הריי"צ, כיהן כ[[חוזר]] ראשי.

בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך).

בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]].

== עבודתו בישיבת תומכי תמימים==
בשנת ([[ה'תרפ"ב]]) (1922) נוסדה בעיר הומל סניף של ישיבת תומכי תמימים, ופייגין נקרא לעמוד בראשה. שם שהה עד לקיץ אותה השנה, עד שנקרא לעמוד בראשות סניף הישיבה ב[[פולטבה]], מחמת התדלדלות כמות התלמידים והחסרון ב[[ר"מ]] ומנהל, עם בואו לשם פעל רבות להצלחת ושגשוג הישיבה. בפולטבה שהה עד לחורף [[1923]] ([[ה'תרפ"ג]]) שעה שה[[נ.ק.ו.ד.]] (המשטרה החשאית של [[ברית המועצות]]) עלתה על עקבותיהם, אז עבר פייגין עם הישיבה לעיר נעוועל, שם שהו כתקופה קצרה עד לעבירתם - על פי הוראת ה[[אדמו"ר]] [[הריי"צ]] - לעיר [[חרקוב]], שם התקיימה הישיבה לחצי שנה עד לעבירתה בחזרה לעיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) חזרה הישיבה ל[[חרקוב]], שם שהתה עד חורף [[תרפ"ז]] (1927).

בנוסף לעבודתו כ[[ר"מ]], [[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]], כיהן הרי"פ כמנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי [[ברית המועצות]]. ובמשך כל תקופה זה היה נוסע מישיבה לישיבה על מנת לראות את התקדמות התלמידים בלימוד וכן את מצבה הכלכלי של הישיבה. היה בקשרי ידידות עם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] רבה של העיר [[דניפרופטרובסק]], אביו של [[הרבי מליובאוויטש]].

==מזכיר אדמו"ר הריי"צ==

בשנת [[תרפ"ז]] החל לכהן כמזכיר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] אחר מאסרו של מזכירו הרב אלחנן דב מרוזוב, ובפועל ניהל את רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, אשר התקיימו בחשאי ונדדו מעיר לעיר, וכן ניהל בפועל את כל הפעילות החב"דית בברית המועצות. שמר על קשר כמזכיר וגם באופן אישי עם ראשי חב"ד וחשובי חסידי חב"ד בכל רחבי תבל.

עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מרוסיה ב[[תרפ"ח]] התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]].

בשנת [[תר"צ]] נסע ל[[ארצות הברית]] יחד עם [[חיים ליברמן]] על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם.

בשנת [[תרצ"ג]] עקר עם הרבי הריי"צ לוורשה, וב[[תרצ"ה]] - לאטווצק. בשנים אלו שימש כמנהל ומשפיע ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]].

בשנת [[תרצ"ד]] (1934) התמנה לשמש כ[[משגיח]] בישיבת זיכרון יוסף. בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" ב[[התמים (ורשה)]].

==השואה==

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בקיץ [[תרצ"ט]] (1939), עבר הרי"פ עם רבו ל[[ורשה|וורשה]] על מנת לנסות לחצות משם את הגבול ל[[ריגה]]. בתקפות שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הרב [[הלל צייטלין]].

ב[[ה' בטבת]] [[ת"ש]] (1940) הצליח הרי"פ עם אדמו"ר הריי"צ לחצות את ה[[גבול]] לריגה. אדמו"ר הריי"צ הצליח להמלט מריגה ואף הגיע ל[[ארצות הברית]]. הרי"פ על אף רישיונות הכניסה לארצות הברית שהיו ברשותו לא הצליח להמלט ונשאר בריגה.

נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי [[הריי"צ]] עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו.

ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] ([[1942]]) עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק גורביץ' (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא, הי"ד. על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק גורביץ', הוציא את ה[[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ואמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו הי"ד.

בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם לרבם [[הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צערו ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי.

==משפחתו==

*בתו מאשא הי"ד
*בתו רחל הי"ד
*בתו חנה הי"ד
*בתו עלקא הי"ד
*בנו שמואל ליב הי"ד

כולם נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש ב[[ריגה]].

== לקריאה נוספת ==
* '''חזון יחזקאל''' - ה[[התקשרות]] בכתבי ר' יחזקאל פייגין, עם מבוא מאת הרב [[נחום גרינוואלד]], [[היכל הבעש"ט]], גליון ל"ג.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/images/notimage/56471_he_1.pdf קווים לדמותו של הרב פייגין, סיפורים ואמרות]{{PDF}} - [[תשורה]] מחתונת צייטלין - נמס, לואיזיאנה, תש"ע.
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Shagalow%20-%20Tammuz%207%2C%205772.pdf תולדותיו, חידושיו, כמה ממכתביו ומכתבי הרבי ריי"ץ אליו] - [[תשורה]] מחתונת צייטלין - בריקמן, תשע"ב.

{{מיון רגיל:פייגין יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]

אריאל שרון

2014-01-12T06:45:28Z

24.228.92.144: /* קשריו עם הרבי */

[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|350px|שרון אצל [[הרבי]]]][[קובץ:מכתב שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של שרון לרבי]]
מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]]-[[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, שר וראש ממשלה ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, מקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], [[מבצע סיני]], [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את [[מלחמת לבנון הראשונה]] ו[[מבצע חומת מגן]]. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור [[יהודה ושומרון]], עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו והכריז על [[תוכנית ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות ההתנגדות הגדולה מצד העם. כחצי שנה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, בשנת [[תשס"ו]], עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]].

במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]] והיה ידיד אמת של החסידות.

== פעילותו הצבאית ==
{{להשלים}}

== פעילותו הפוליטית ==
=== כשר בממשלות ישראל ===
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ב[[יהודה ושומרון]].

לאחר הבחירות בשנת [[תשמ"א]] התמנה לשר הביטחון, וב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ב]] פינה את [[חבל ימית]]. מספר חודשים לאחר מכן יזם את [[מבצע שלום הגליל]] שנועד לביעור קיני הטרור בדרום לבנון. בתחילה נועדו כוחות צה"ל לא להיכנס מעבר ל-40 ק"מ מהגבול (טווח ירי הקטיושות שנורה ל[[קריית שמונה]], אך בפועל הגיעו הכוחות עד ל[[ביירות]] בניסיון לחסל את קיומו של אש"ף בלבנון. המבצע בפועל ארך מעל לשלוש שנים.
במהלך שהות צה"ל בביירות ערך ארגון לבנוני שזכה לתמיכת מדינת ישראל, טבח במחנות פליטים של פלסטינים. האשמה הוטחה כלפי שרון שהכניס את כוחות הארגון אל מחנות הפליטים, ובעקבות כך הודח מתפקידו ונשאר בממשלה כשר בלי תיק.

בכנסת האחת עשרה בראשות [[יצחק שמיר]] נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת [[תשמ"ח]] רכש בית ברובע המסולמי של [[העיר העתיקה ירושלים|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה.

בשנת [[תש"נ]] התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי [[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] לאחר [[נפילת מסך הברזל]]{{הערה|נפילה אותה ניבא [[הרבי]] עשרות שנים קודם לכן, ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ז]], ומאוחר יותר בשנת [[תשמ"ו]] כשהחל לפעול ולהמריץ בניית שיכונים לעולים החדשים (כמו [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]])}}. בתקופה זו בנה ושיפץ כ-150 אלף דירות, רבים מהם ב[[יהודה ושומרון]].

בתקופת שלטונו של יצחק רבין התנגד שרון ל[[הסכמי אוסלו]] ואף התבטא בחריפות כשאמר כי במדינה אחרת היו מעמידים את יוזמי התוכנית לדין. בקיץ [[תשנ"ה]] אף קרא לסירוב פקודה של פינוי בסיסים משטחי יהודה ושומרון.

בממשלת [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ב[[תשנ"ו]] התמנה לשר התשתיות הלאומיות, ובשנת [[תשנ"ח]] לשר החוץ בנוסף לתקפיד שר התשתיות. בתפקיד שר החוץ היה פעיל בחתימת [[הסכמי ואי]].

=== כראש ממשלה ===
בתקופת כהונתו כראש ממשלה ב[[תשס"א]] פרצה [[האינתיפאדה השניה]] במהלכה נרצחו מאות יהודים ואלפים נפצעו בתדירות יום-יומית. ב[[תשס"ב]], בעקבות החרפה חמורה במצב הביטחון כשמאות יהודים נטבחו בפיגועי התאבדות, החלה הממשלה במדיניות של הסיכולים הממוקדים, אך כשזה לא הועיל פתח שרון במבצע [[חומת מגן]] למיגור הטרור. באותה תקופה החל בהקמת 'גדר ההפרדה' האמורה לחצוץ בין שטחי יהודה ושומרון לשאר שטחי [[ארץ ישראל]], מעשה המסמל שבר אידיאולוגי ברעיון [[ארץ ישראל השלמה]].

=== תוכנית ההתנתקות ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תוכנית ההתנתקות]]}}
{{להשלים|}}
לקראת הבחירות בשנת [[תשס"ג]] הצהיר בגלוי, כי יהיה מוכן ל"ויתורים כואבים" תמורת "[[הסכמי שלום|שלום לדורות]]". ב[[תשס"ד] הודיע שרון לראשונה כי בתוכניתו לבצע בקרוב נסיגה חד צדדית מחלקים ב[[יש"ע]] חרף פינוי יישובים. למרות ההתנגדות של הממשל האמריקני לתוכנית, הפעיל שרון לחץ גדול עד שהשיג את תמיכתם המלאה. בתוכנית זו הייתה שבירה מוחלטת של כל היאדיאולוגיה הקודמת שלו, שבשלה נבחר בבחירות.

פרסום התוכנית עורר גלי מחאה רבים, ורבים דרשו [[משאל עם]]. שרון התנגד, אך העמיד את התוכנית לאישור מתפקדי הליכוד, ואלו דחו אותה. למרות ההתנגדות התכחש שרון להבטחתו ללכת לפי ההחלטה, והמשיך לדחוף את התוכנית. בד בבד הקשיח את עמדתו כלפי הטרור, אך הסכים לשחרור מחבלים רוצחים.

ב[[שבעה עשר בתמוז]] [[תשס"ה]] יצאה לפועל תוכנית ההתנתקות.

== קשריו עם הרבי ==
{{להשלים}}
קשריו של שרון עם [[הרבי]] החלו בשנת [[תשכ"ז]], שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]], כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9381&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אגרות קודש כרך כה ט'שפא].}}.

בכ"ג סיון תשכ"ח ביקר אצל הרבי לראשונה, וביחידות שארכה קרוב לשעתיים דיבר הרבי על ענינים שונים הנוגעים לבטחון ארה"ק. על יחידות זו דיבר שרון כמ"פ, וכן הודפס חלק מהיחידות בתשורה ועוד חלק בבית משיח. במכתב לשז"ר כמה ימים אח"כ{{הערה|3=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9513] אגרות קודש כרך כה ט'תקיג}} כתב הרבי על ביקור זה בקצרה. על ביקור זה נשזרו עלילות ביניהם כמה שטענו שהרבי אמר אז שידחה את טיסתו, ואותה טיסה שהי' אמור להיות נחטפה לאלג'יר. הסיפור התפרסם מפי כמה אנשים, אבל מאחר והחטיפה היתה בכ"ג '''תמוז''' תשכ"ח, והיחידות היתה '''חודש קודם לכן''' בכ"ג '''סיון''' תשכ"ח, יש מקום לומר שהסיפור לא קרה. ואולי המספרים התבלבלו עם סיפור אחר.

בביקורו אצל הרבי בשנת [[תשמ"ח]], אמר לו הרבי כי כתוב ב[[תורה]] "וישבתם לבטח ב[[ארץ ישראל|ארצכם]]", וצריך לשמוע לדברי התורה בכל דבר, ועל אחת כמה וכמה בדבר הנוגע לביטחון כל ישראל. הוא אמר לרבי שיחזק את היהודים בארץ, והרבי הגיב: "...בקיום [[מצוות|מצוות התורה]]"... אך כתוב וישבתם לבטח בארצכם, לא כתוב בארץ.. כשהוסיף לבקש בפעם שלישית מהרבי שיחזק את ידי היהודים, הרבי אמר לו כי [[יהודי]] הינו אדם [[כפירה|הכופר]] ב[[עבודה זרה]], ועבודה זרה אין הכוונה רק בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר ליהודים ול[[הר סיני]] הוא כופר בו ובלי להיכנס לשקליא וטריא{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1245 וידאו מהביקור] {{וידאו}}{{אינפו}}}}.

{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14768 מכתבו לרבי עם ניתוח גרפולוגי].}}.

במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. ביקר פעמים רבות ב[[כפר חב"ד]], ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], שהי' מחותן אתו (בתו של מיידנצ'יק התחתנה עם הרב עופר מיודובניק, אחיינו של שרון).

בשנת [[תשס"א]] ביקר ב[[הר הבית]], בעקבות הביקור פרצה אינתיפאדה מצד הערבים שראו בכך התגרות. באותה שנה נבחר לכהן כראש הממשלה.

בשנת [[תשס"ד]] נבחר שנית לראש ממשלת ישראל. אז החל במהלכיו המסוכנים, וביצע את [[תוכנית ההתנתקות]] במהלכה גורשו יהודים מ[[גוש קטיף]] והשליטה באיזור [[עזה]] נמסרה לידי הערבים. זמן קצר לאחר שיזם את התוכנית הוא לקה באירוע מוחי, ויש{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}} הרואים זאת כעונש משמיים{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 מחקר בנושא] {{וידאו}} {{אינפו}}}}, למרות שדעת הרבי היא שאין לעשות חשבונות של עונשי שמים{{מקור}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=856 משלחת חב"ד אצל ראש הממשלה שרון] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=4855 הרבי המליץ לשרון: אל תיכנס לפוליטיקה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18212 נזכרים באריק של פעם] - מתוך כתבה בעיתון 'משפחה' {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65225 מכתב הרבי לאריאל שרון]

{{הערות שוליים}}
{{ראשי ממשלת ישראל}}

[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|שרון אריאל]]

אריאל שרון

2014-01-12T05:48:19Z

24.228.92.144: /* קשריו עם הרבי */

[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|350px|שרון אצל [[הרבי]]]][[קובץ:מכתב שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של שרון לרבי]]
מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]]-[[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, שר וראש ממשלה ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, מקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], [[מבצע סיני]], [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את [[מלחמת לבנון הראשונה]] ו[[מבצע חומת מגן]]. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור [[יהודה ושומרון]], עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו והכריז על [[תוכנית ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות ההתנגדות הגדולה מצד העם. כחצי שנה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, בשנת [[תשס"ו]], עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]].

במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]] והיה ידיד אמת של החסידות.

== פעילותו הצבאית ==
{{להשלים}}

== פעילותו הפוליטית ==
=== כשר בממשלות ישראל ===
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ב[[יהודה ושומרון]].

לאחר הבחירות בשנת [[תשמ"א]] התמנה לשר הביטחון, וב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ב]] פינה את [[חבל ימית]]. מספר חודשים לאחר מכן יזם את [[מבצע שלום הגליל]] שנועד לביעור קיני הטרור בדרום לבנון. בתחילה נועדו כוחות צה"ל לא להיכנס מעבר ל-40 ק"מ מהגבול (טווח ירי הקטיושות שנורה ל[[קריית שמונה]], אך בפועל הגיעו הכוחות עד ל[[ביירות]] בניסיון לחסל את קיומו של אש"ף בלבנון. המבצע בפועל ארך מעל לשלוש שנים.
במהלך שהות צה"ל בביירות ערך ארגון לבנוני שזכה לתמיכת מדינת ישראל, טבח במחנות פליטים של פלסטינים. האשמה הוטחה כלפי שרון שהכניס את כוחות הארגון אל מחנות הפליטים, ובעקבות כך הודח מתפקידו ונשאר בממשלה כשר בלי תיק.

בכנסת האחת עשרה בראשות [[יצחק שמיר]] נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת [[תשמ"ח]] רכש בית ברובע המסולמי של [[העיר העתיקה ירושלים|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה.

בשנת [[תש"נ]] התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי [[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] לאחר [[נפילת מסך הברזל]]{{הערה|נפילה אותה ניבא [[הרבי]] עשרות שנים קודם לכן, ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ז]], ומאוחר יותר בשנת [[תשמ"ו]] כשהחל לפעול ולהמריץ בניית שיכונים לעולים החדשים (כמו [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]])}}. בתקופה זו בנה ושיפץ כ-150 אלף דירות, רבים מהם ב[[יהודה ושומרון]].

בתקופת שלטונו של יצחק רבין התנגד שרון ל[[הסכמי אוסלו]] ואף התבטא בחריפות כשאמר כי במדינה אחרת היו מעמידים את יוזמי התוכנית לדין. בקיץ [[תשנ"ה]] אף קרא לסירוב פקודה של פינוי בסיסים משטחי יהודה ושומרון.

בממשלת [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ב[[תשנ"ו]] התמנה לשר התשתיות הלאומיות, ובשנת [[תשנ"ח]] לשר החוץ בנוסף לתקפיד שר התשתיות. בתפקיד שר החוץ היה פעיל בחתימת [[הסכמי ואי]].

=== כראש ממשלה ===
בתקופת כהונתו כראש ממשלה ב[[תשס"א]] פרצה [[האינתיפאדה השניה]] במהלכה נרצחו מאות יהודים ואלפים נפצעו בתדירות יום-יומית. ב[[תשס"ב]], בעקבות החרפה חמורה במצב הביטחון כשמאות יהודים נטבחו בפיגועי התאבדות, החלה הממשלה במדיניות של הסיכולים הממוקדים, אך כשזה לא הועיל פתח שרון במבצע [[חומת מגן]] למיגור הטרור. באותה תקופה החל בהקמת 'גדר ההפרדה' האמורה לחצוץ בין שטחי יהודה ושומרון לשאר שטחי [[ארץ ישראל]], מעשה המסמל שבר אידיאולוגי ברעיון [[ארץ ישראל השלמה]].

=== תוכנית ההתנתקות ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תוכנית ההתנתקות]]}}
{{להשלים|}}
לקראת הבחירות בשנת [[תשס"ג]] הצהיר בגלוי, כי יהיה מוכן ל"ויתורים כואבים" תמורת "[[הסכמי שלום|שלום לדורות]]". ב[[תשס"ד] הודיע שרון לראשונה כי בתוכניתו לבצע בקרוב נסיגה חד צדדית מחלקים ב[[יש"ע]] חרף פינוי יישובים. למרות ההתנגדות של הממשל האמריקני לתוכנית, הפעיל שרון לחץ גדול עד שהשיג את תמיכתם המלאה. בתוכנית זו הייתה שבירה מוחלטת של כל היאדיאולוגיה הקודמת שלו, שבשלה נבחר בבחירות.

פרסום התוכנית עורר גלי מחאה רבים, ורבים דרשו [[משאל עם]]. שרון התנגד, אך העמיד את התוכנית לאישור מתפקדי הליכוד, ואלו דחו אותה. למרות ההתנגדות התכחש שרון להבטחתו ללכת לפי ההחלטה, והמשיך לדחוף את התוכנית. בד בבד הקשיח את עמדתו כלפי הטרור, אך הסכים לשחרור מחבלים רוצחים.

ב[[שבעה עשר בתמוז]] [[תשס"ה]] יצאה לפועל תוכנית ההתנתקות.

== קשריו עם הרבי ==
{{להשלים}}
קשריו של שרון עם [[הרבי]] החלו בשנת [[תשכ"ז]], שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]], כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9381&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אגרות קודש כרך כה ט'שפא].}}.

בכ"ג סיון תשכ"ח ביקר אצל הרבי לראשונה, וביחידות שארכה קרוב לשעתיים דיבר הרבי על ענינים שונים הנוגעים לבטחון ארה"ק. על יחידות זו דיבר שרון כמ"פ, וכן הודפס חלק מהיחידות בתשורה ועוד חלק בבית משיח. במכתב לשז"ר כמה ימים אח"כ{{הערה|3=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9513] אגרות קודש כרך כה ט'תקיג}} כתב הרבי על ביקור זה בקצרה. על ביקור זה נשזרו עלילות ביניהם כמה שטענו שהרבי אמר אז שידחה את טיסתו, ואותה טיסה שהי' אמור להיות נחטפה לאלג'יר. הסיפור התפרסם מפי כמה אנשים, אבל מאחר והחטיפה היתה בכ"ג '''תמוז''' תשכ"ח, והיחידות היתה '''חודש קודם לכן''' בכ"ג '''סיון''' תשכ"ח, יש מקום לומר שהסיפור לא קרה. ואולי המספרים התבלבלו עם סיפור אחר.

בביקורו אצל הרבי בשנת [[תשמ"ח]], אמר לו הרבי כי כתוב ב[[תורה]] "וישבתם לבטח ב[[ארץ ישראל|ארצכם]]", וצריך לשמוע לדברי התורה בכל דבר, ועל אחת כמה וכמה בדבר הנוגע לביטחון כל ישראל. הוא אמר לרבי שיחזק את היהודים בארץ, והרבי הגיב: "...בקיום [[מצוות|מצוות התורה]]"... אך כתוב וישבתם לבטח בארצכם, לא כתוב בארץ.. כשהוסיף לבקש בפעם שלישית מהרבי שיחזק את ידי היהודים, הרבי אמר לו כי [[יהודי]] הינו אדם [[כפירה|הכופר]] ב[[עבודה זרה]], ועבודה זרה אין הכוונה רק בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר ליהודים ול[[הר סיני]] הוא כופר בו ובלי להיכנס לשקליא וטריא{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1245 וידאו מהביקור] {{וידאו}}{{אינפו}}}}.

{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14768 מכתבו לרבי עם ניתוח גרפולוגי].}}.

במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. ביקר פעמים רבות ב[[כפר חב"ד]], ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], שאף היה קרוב משפחתו.

בשנת [[תשס"א]] ביקר ב[[הר הבית]], בעקבות הביקור פרצה אינתיפאדה מצד הערבים שראו בכך התגרות. באותה שנה נבחר לכהן כראש הממשלה.

בשנת [[תשס"ד]] נבחר שנית לראש ממשלת ישראל. אז החל במהלכיו המסוכנים, וביצע את [[תוכנית ההתנתקות]] במהלכה גורשו יהודים מ[[גוש קטיף]] והשליטה באיזור [[עזה]] נמסרה לידי הערבים. זמן קצר לאחר שיזם את התוכנית הוא לקה באירוע מוחי, ויש{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}} הרואים זאת כעונש משמיים{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 מחקר בנושא] {{וידאו}} {{אינפו}}}}, למרות שדעת הרבי היא שאין לעשות חשבונות של עונשי שמים{{מקור}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=856 משלחת חב"ד אצל ראש הממשלה שרון] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=4855 הרבי המליץ לשרון: אל תיכנס לפוליטיקה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18212 נזכרים באריק של פעם] - מתוך כתבה בעיתון 'משפחה' {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65225 מכתב הרבי לאריאל שרון]

{{הערות שוליים}}
{{ראשי ממשלת ישראל}}

[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|שרון אריאל]]

אריאל שרון

2014-01-12T05:47:46Z

24.228.92.144: /* קשריו עם הרבי */

[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|350px|שרון אצל [[הרבי]]]][[קובץ:מכתב שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של שרון לרבי]]
מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]]-[[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, שר וראש ממשלה ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, מקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], [[מבצע סיני]], [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את [[מלחמת לבנון הראשונה]] ו[[מבצע חומת מגן]]. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור [[יהודה ושומרון]], עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו והכריז על [[תוכנית ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות ההתנגדות הגדולה מצד העם. כחצי שנה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, בשנת [[תשס"ו]], עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]].

במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]] והיה ידיד אמת של החסידות.

== פעילותו הצבאית ==
{{להשלים}}

== פעילותו הפוליטית ==
=== כשר בממשלות ישראל ===
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ב[[יהודה ושומרון]].

לאחר הבחירות בשנת [[תשמ"א]] התמנה לשר הביטחון, וב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ב]] פינה את [[חבל ימית]]. מספר חודשים לאחר מכן יזם את [[מבצע שלום הגליל]] שנועד לביעור קיני הטרור בדרום לבנון. בתחילה נועדו כוחות צה"ל לא להיכנס מעבר ל-40 ק"מ מהגבול (טווח ירי הקטיושות שנורה ל[[קריית שמונה]], אך בפועל הגיעו הכוחות עד ל[[ביירות]] בניסיון לחסל את קיומו של אש"ף בלבנון. המבצע בפועל ארך מעל לשלוש שנים.
במהלך שהות צה"ל בביירות ערך ארגון לבנוני שזכה לתמיכת מדינת ישראל, טבח במחנות פליטים של פלסטינים. האשמה הוטחה כלפי שרון שהכניס את כוחות הארגון אל מחנות הפליטים, ובעקבות כך הודח מתפקידו ונשאר בממשלה כשר בלי תיק.

בכנסת האחת עשרה בראשות [[יצחק שמיר]] נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת [[תשמ"ח]] רכש בית ברובע המסולמי של [[העיר העתיקה ירושלים|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה.

בשנת [[תש"נ]] התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי [[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] לאחר [[נפילת מסך הברזל]]{{הערה|נפילה אותה ניבא [[הרבי]] עשרות שנים קודם לכן, ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ז]], ומאוחר יותר בשנת [[תשמ"ו]] כשהחל לפעול ולהמריץ בניית שיכונים לעולים החדשים (כמו [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]])}}. בתקופה זו בנה ושיפץ כ-150 אלף דירות, רבים מהם ב[[יהודה ושומרון]].

בתקופת שלטונו של יצחק רבין התנגד שרון ל[[הסכמי אוסלו]] ואף התבטא בחריפות כשאמר כי במדינה אחרת היו מעמידים את יוזמי התוכנית לדין. בקיץ [[תשנ"ה]] אף קרא לסירוב פקודה של פינוי בסיסים משטחי יהודה ושומרון.

בממשלת [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ב[[תשנ"ו]] התמנה לשר התשתיות הלאומיות, ובשנת [[תשנ"ח]] לשר החוץ בנוסף לתקפיד שר התשתיות. בתפקיד שר החוץ היה פעיל בחתימת [[הסכמי ואי]].

=== כראש ממשלה ===
בתקופת כהונתו כראש ממשלה ב[[תשס"א]] פרצה [[האינתיפאדה השניה]] במהלכה נרצחו מאות יהודים ואלפים נפצעו בתדירות יום-יומית. ב[[תשס"ב]], בעקבות החרפה חמורה במצב הביטחון כשמאות יהודים נטבחו בפיגועי התאבדות, החלה הממשלה במדיניות של הסיכולים הממוקדים, אך כשזה לא הועיל פתח שרון במבצע [[חומת מגן]] למיגור הטרור. באותה תקופה החל בהקמת 'גדר ההפרדה' האמורה לחצוץ בין שטחי יהודה ושומרון לשאר שטחי [[ארץ ישראל]], מעשה המסמל שבר אידיאולוגי ברעיון [[ארץ ישראל השלמה]].

=== תוכנית ההתנתקות ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תוכנית ההתנתקות]]}}
{{להשלים|}}
לקראת הבחירות בשנת [[תשס"ג]] הצהיר בגלוי, כי יהיה מוכן ל"ויתורים כואבים" תמורת "[[הסכמי שלום|שלום לדורות]]". ב[[תשס"ד] הודיע שרון לראשונה כי בתוכניתו לבצע בקרוב נסיגה חד צדדית מחלקים ב[[יש"ע]] חרף פינוי יישובים. למרות ההתנגדות של הממשל האמריקני לתוכנית, הפעיל שרון לחץ גדול עד שהשיג את תמיכתם המלאה. בתוכנית זו הייתה שבירה מוחלטת של כל היאדיאולוגיה הקודמת שלו, שבשלה נבחר בבחירות.

פרסום התוכנית עורר גלי מחאה רבים, ורבים דרשו [[משאל עם]]. שרון התנגד, אך העמיד את התוכנית לאישור מתפקדי הליכוד, ואלו דחו אותה. למרות ההתנגדות התכחש שרון להבטחתו ללכת לפי ההחלטה, והמשיך לדחוף את התוכנית. בד בבד הקשיח את עמדתו כלפי הטרור, אך הסכים לשחרור מחבלים רוצחים.

ב[[שבעה עשר בתמוז]] [[תשס"ה]] יצאה לפועל תוכנית ההתנתקות.

== קשריו עם הרבי ==
{{להשלים}}
קשריו של שרון עם [[הרבי]] החלו בשנת [[תשכ"ז]], שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]], כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9381&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אגרות קודש כרך כה ט'שפא].}}.

בכ"ג סיון תשכ"ח ביקר אצל הרבי לראשונה, וביחידות שארכה קרוב לשעתיים דיבר הרבי על ענינים שונים הנוגעים לבטחון ארה"ק. על יחידות זו דיבר שרון כמ"פ, וכן הודפס חלק מהיחידות בתשורה ועוד חלק בבית משיח. במכתב לשז"ר כמה ימים אח"כ{{הערה|7=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9513] אגרות קודש כרך כה ט'תקיג}} כתב הרבי על ביקור זה בקצרה. על ביקור זה נשזרו עלילות ביניהם כמה שטענו שהרבי אמר אז שידחה את טיסתו, ואותה טיסה שהי' אמור להיות נחטפה לאלג'יר. הסיפור התפרסם מפי כמה אנשים, אבל מאחר והחטיפה היתה בכ"ג '''תמוז''' תשכ"ח, והיחידות היתה '''חודש קודם לכן''' בכ"ג '''סיון''' תשכ"ח, יש מקום לומר שהסיפור לא קרה. ואולי המספרים התבלבלו עם סיפור אחר.

בביקורו אצל הרבי בשנת [[תשמ"ח]], אמר לו הרבי כי כתוב ב[[תורה]] "וישבתם לבטח ב[[ארץ ישראל|ארצכם]]", וצריך לשמוע לדברי התורה בכל דבר, ועל אחת כמה וכמה בדבר הנוגע לביטחון כל ישראל. הוא אמר לרבי שיחזק את היהודים בארץ, והרבי הגיב: "...בקיום [[מצוות|מצוות התורה]]"... אך כתוב וישבתם לבטח בארצכם, לא כתוב בארץ.. כשהוסיף לבקש בפעם שלישית מהרבי שיחזק את ידי היהודים, הרבי אמר לו כי [[יהודי]] הינו אדם [[כפירה|הכופר]] ב[[עבודה זרה]], ועבודה זרה אין הכוונה רק בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר ליהודים ול[[הר סיני]] הוא כופר בו ובלי להיכנס לשקליא וטריא{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1245 וידאו מהביקור] {{וידאו}}{{אינפו}}}}.

{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14768 מכתבו לרבי עם ניתוח גרפולוגי].}}.

במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. ביקר פעמים רבות ב[[כפר חב"ד]], ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], שאף היה קרוב משפחתו.

בשנת [[תשס"א]] ביקר ב[[הר הבית]], בעקבות הביקור פרצה אינתיפאדה מצד הערבים שראו בכך התגרות. באותה שנה נבחר לכהן כראש הממשלה.

בשנת [[תשס"ד]] נבחר שנית לראש ממשלת ישראל. אז החל במהלכיו המסוכנים, וביצע את [[תוכנית ההתנתקות]] במהלכה גורשו יהודים מ[[גוש קטיף]] והשליטה באיזור [[עזה]] נמסרה לידי הערבים. זמן קצר לאחר שיזם את התוכנית הוא לקה באירוע מוחי, ויש{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}} הרואים זאת כעונש משמיים{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 מחקר בנושא] {{וידאו}} {{אינפו}}}}, למרות שדעת הרבי היא שאין לעשות חשבונות של עונשי שמים{{מקור}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=856 משלחת חב"ד אצל ראש הממשלה שרון] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=4855 הרבי המליץ לשרון: אל תיכנס לפוליטיקה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18212 נזכרים באריק של פעם] - מתוך כתבה בעיתון 'משפחה' {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65225 מכתב הרבי לאריאל שרון]

{{הערות שוליים}}
{{ראשי ממשלת ישראל}}

[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|שרון אריאל]]

אריאל שרון

2014-01-12T05:46:23Z

24.228.92.144: /* קשריו עם הרבי */

[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|350px|שרון אצל [[הרבי]]]][[קובץ:מכתב שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של שרון לרבי]]
מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]]-[[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, שר וראש ממשלה ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, מקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], [[מבצע סיני]], [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את [[מלחמת לבנון הראשונה]] ו[[מבצע חומת מגן]]. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור [[יהודה ושומרון]], עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו והכריז על [[תוכנית ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות ההתנגדות הגדולה מצד העם. כחצי שנה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, בשנת [[תשס"ו]], עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]].

במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]] והיה ידיד אמת של החסידות.

== פעילותו הצבאית ==
{{להשלים}}

== פעילותו הפוליטית ==
=== כשר בממשלות ישראל ===
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ב[[יהודה ושומרון]].

לאחר הבחירות בשנת [[תשמ"א]] התמנה לשר הביטחון, וב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ב]] פינה את [[חבל ימית]]. מספר חודשים לאחר מכן יזם את [[מבצע שלום הגליל]] שנועד לביעור קיני הטרור בדרום לבנון. בתחילה נועדו כוחות צה"ל לא להיכנס מעבר ל-40 ק"מ מהגבול (טווח ירי הקטיושות שנורה ל[[קריית שמונה]], אך בפועל הגיעו הכוחות עד ל[[ביירות]] בניסיון לחסל את קיומו של אש"ף בלבנון. המבצע בפועל ארך מעל לשלוש שנים.
במהלך שהות צה"ל בביירות ערך ארגון לבנוני שזכה לתמיכת מדינת ישראל, טבח במחנות פליטים של פלסטינים. האשמה הוטחה כלפי שרון שהכניס את כוחות הארגון אל מחנות הפליטים, ובעקבות כך הודח מתפקידו ונשאר בממשלה כשר בלי תיק.

בכנסת האחת עשרה בראשות [[יצחק שמיר]] נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת [[תשמ"ח]] רכש בית ברובע המסולמי של [[העיר העתיקה ירושלים|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה.

בשנת [[תש"נ]] התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי [[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] לאחר [[נפילת מסך הברזל]]{{הערה|נפילה אותה ניבא [[הרבי]] עשרות שנים קודם לכן, ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ז]], ומאוחר יותר בשנת [[תשמ"ו]] כשהחל לפעול ולהמריץ בניית שיכונים לעולים החדשים (כמו [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]])}}. בתקופה זו בנה ושיפץ כ-150 אלף דירות, רבים מהם ב[[יהודה ושומרון]].

בתקופת שלטונו של יצחק רבין התנגד שרון ל[[הסכמי אוסלו]] ואף התבטא בחריפות כשאמר כי במדינה אחרת היו מעמידים את יוזמי התוכנית לדין. בקיץ [[תשנ"ה]] אף קרא לסירוב פקודה של פינוי בסיסים משטחי יהודה ושומרון.

בממשלת [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ב[[תשנ"ו]] התמנה לשר התשתיות הלאומיות, ובשנת [[תשנ"ח]] לשר החוץ בנוסף לתקפיד שר התשתיות. בתפקיד שר החוץ היה פעיל בחתימת [[הסכמי ואי]].

=== כראש ממשלה ===
בתקופת כהונתו כראש ממשלה ב[[תשס"א]] פרצה [[האינתיפאדה השניה]] במהלכה נרצחו מאות יהודים ואלפים נפצעו בתדירות יום-יומית. ב[[תשס"ב]], בעקבות החרפה חמורה במצב הביטחון כשמאות יהודים נטבחו בפיגועי התאבדות, החלה הממשלה במדיניות של הסיכולים הממוקדים, אך כשזה לא הועיל פתח שרון במבצע [[חומת מגן]] למיגור הטרור. באותה תקופה החל בהקמת 'גדר ההפרדה' האמורה לחצוץ בין שטחי יהודה ושומרון לשאר שטחי [[ארץ ישראל]], מעשה המסמל שבר אידיאולוגי ברעיון [[ארץ ישראל השלמה]].

=== תוכנית ההתנתקות ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תוכנית ההתנתקות]]}}
{{להשלים|}}
לקראת הבחירות בשנת [[תשס"ג]] הצהיר בגלוי, כי יהיה מוכן ל"ויתורים כואבים" תמורת "[[הסכמי שלום|שלום לדורות]]". ב[[תשס"ד] הודיע שרון לראשונה כי בתוכניתו לבצע בקרוב נסיגה חד צדדית מחלקים ב[[יש"ע]] חרף פינוי יישובים. למרות ההתנגדות של הממשל האמריקני לתוכנית, הפעיל שרון לחץ גדול עד שהשיג את תמיכתם המלאה. בתוכנית זו הייתה שבירה מוחלטת של כל היאדיאולוגיה הקודמת שלו, שבשלה נבחר בבחירות.

פרסום התוכנית עורר גלי מחאה רבים, ורבים דרשו [[משאל עם]]. שרון התנגד, אך העמיד את התוכנית לאישור מתפקדי הליכוד, ואלו דחו אותה. למרות ההתנגדות התכחש שרון להבטחתו ללכת לפי ההחלטה, והמשיך לדחוף את התוכנית. בד בבד הקשיח את עמדתו כלפי הטרור, אך הסכים לשחרור מחבלים רוצחים.

ב[[שבעה עשר בתמוז]] [[תשס"ה]] יצאה לפועל תוכנית ההתנתקות.

== קשריו עם הרבי ==
{{להשלים}}
קשריו של שרון עם [[הרבי]] החלו בשנת [[תשכ"ז]], שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]], כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9381&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אגרות קודש כרך כה ט'שפא].}}.

בכ"ג סיון תשכ"ח ביקר אצל הרבי לראשונה, וביחידות שארכה קרוב לשעתיים דיבר הרבי על ענינים שונים הנוגעים לבטחון ארה"ק. על יחידות זו דיבר שרון כמ"פ, וכן הודפס חלק מהיחידות בתשורה ועוד חלק בבית משיח. במכתב לשז"ר כמה ימים אח"כ{{http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9513}} כתב הרבי על ביקור זה בקצרה. על ביקור זה נשזרו עלילות ביניהם כמה שטענו שהרבי אמר אז שידחה את טיסתו, ואותה טיסה שהי' אמור להיות נחטפה לאלג'יר. הסיפור התפרסם מפי כמה אנשים, אבל מאחר והחטיפה היתה בכ"ג '''תמוז''' תשכ"ח, והיחידות היתה '''חודש קודם לכן''' בכ"ג '''סיון''' תשכ"ח, יש מקום לומר שהסיפור לא קרה. ואולי המספרים התבלבלו עם סיפור אחר.

בביקורו אצל הרבי בשנת [[תשמ"ח]], אמר לו הרבי כי כתוב ב[[תורה]] "וישבתם לבטח ב[[ארץ ישראל|ארצכם]]", וצריך לשמוע לדברי התורה בכל דבר, ועל אחת כמה וכמה בדבר הנוגע לביטחון כל ישראל. הוא אמר לרבי שיחזק את היהודים בארץ, והרבי הגיב: "...בקיום [[מצוות|מצוות התורה]]"... אך כתוב וישבתם לבטח בארצכם, לא כתוב בארץ.. כשהוסיף לבקש בפעם שלישית מהרבי שיחזק את ידי היהודים, הרבי אמר לו כי [[יהודי]] הינו אדם [[כפירה|הכופר]] ב[[עבודה זרה]], ועבודה זרה אין הכוונה רק בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר ליהודים ול[[הר סיני]] הוא כופר בו ובלי להיכנס לשקליא וטריא{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1245 וידאו מהביקור] {{וידאו}}{{אינפו}}}}.

{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14768 מכתבו לרבי עם ניתוח גרפולוגי].}}.

במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. ביקר פעמים רבות ב[[כפר חב"ד]], ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], שאף היה קרוב משפחתו.

בשנת [[תשס"א]] ביקר ב[[הר הבית]], בעקבות הביקור פרצה אינתיפאדה מצד הערבים שראו בכך התגרות. באותה שנה נבחר לכהן כראש הממשלה.

בשנת [[תשס"ד]] נבחר שנית לראש ממשלת ישראל. אז החל במהלכיו המסוכנים, וביצע את [[תוכנית ההתנתקות]] במהלכה גורשו יהודים מ[[גוש קטיף]] והשליטה באיזור [[עזה]] נמסרה לידי הערבים. זמן קצר לאחר שיזם את התוכנית הוא לקה באירוע מוחי, ויש{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}} הרואים זאת כעונש משמיים{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 מחקר בנושא] {{וידאו}} {{אינפו}}}}, למרות שדעת הרבי היא שאין לעשות חשבונות של עונשי שמים{{מקור}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=856 משלחת חב"ד אצל ראש הממשלה שרון] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=4855 הרבי המליץ לשרון: אל תיכנס לפוליטיקה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18212 נזכרים באריק של פעם] - מתוך כתבה בעיתון 'משפחה' {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65225 מכתב הרבי לאריאל שרון]

{{הערות שוליים}}
{{ראשי ממשלת ישראל}}

[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|שרון אריאל]]

שיחה:אריאל שרון

2014-01-12T05:41:58Z

24.228.92.144: /* הסיפור על החטיפה */

יש לשקול:

א. אם לשים את תמונתו, מחשש של "אסור להסתכל בפני אדם רשע".

ב. קטגוריה? הצעות: 1. [[:קטגוריה:מושחתים]] או 2. [[:קטגוריה:רשעים בחייהם קרויים מתים]] או [[:קטגוריה:תינוקות שנשבו]] מה דעתכם? --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 03:23, 18 ביוני 2010 (UTC)
:הינך מתבקש לדבר עם מקורות של רבנים פוסקים ומורי הוראה ולא לעשות דין לעצמך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:25, 18 ביוני 2010 (UTC)
::מדובר בפסק דינו של הרב וולפא שפסק מוות למבצעי ההתנתקות... --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 16:54, 23 ביוני 2010 (UTC)
:::קצת פרופורציה, בבקשה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:12, 23 ביוני 2010 (UTC)
::::הסבר את תגובתך. --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 18:16, 23 ביוני 2010 (UTC)
:::::הראה נא את פסקו של וולפא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:22, 23 ביוני 2010 (UTC)
::::::[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1612 s כאן: דינם של אולמרט, של חיים רמון, ושל כל האנשים האלו - לתלייה על הגרדום.] --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 18:27, 23 ביוני 2010 (UTC)
:::::::אמרת שיש פסק. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:36, 23 ביוני 2010 (UTC)

מי שמך לקבוע מי 'רשע' ח"ו ומי לא? ויש לעיין, שכיוון שכולנו רשעים ע"פ ה[[תניא]] אין לשים תמונות של אף-אחד...(:. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:יש חילוק בין רשע של התניא לבין רשע של רובו עוונות, ופלא שלא שמת לב לחילוק זה המבואר מיד בפרקים הראשונים של הספר... --[[משתמש:משחית.|משחית.]] 19:07, 23 ביוני 2010 (UTC)
::כמובן, כבר בפ"א. לכן הוספתי [[חיוך]]. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== דרוש מתנדב ==
יש סיכוי שמישהו יקח את הערך ליידים ויחלק אותו לכותרות וכו' {{שכח|חרד לדבר הרבי}}
:אם מישהו יוסף תוכן לערך, תהיה סיבה, כרגע המצב העכשווי לא נורא בכלל. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"א בסיוון ה'תשע"ג • 22:47, 20 במאי 2013 (UTC)

== צו גיוס! ==

נשוא הערך נפטר אמש. בימים הקרובים כנראה תהיינה צפיות רבות (יחסית) לערך. זה הזמן לשפר ולעדכן.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:03, 11 בינואר 2014 (UTC)
:אוי, ממש מפדח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 01:15, 12 בינואר 2014 (UTC)

== מקור לעריכה ==

בספר על שלומק'ה יש פרק שלם על הקשר עם אריק.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 01:43, 12 בינואר 2014 (UTC)
:תוכל להשיג טקסט? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 02:02, 12 בינואר 2014 (UTC)
::קשה לי להאמין. אין לאף אחד בישיבה אצלכם את הספר?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:26, 12 בינואר 2014 (UTC)

== הסיפור על החטיפה ==

ב"ה

מחקתי את הלינק לסיפור של הרבי מציל את שרון מחטיפה, כי זה המצאה שלא היתה ולא נבראה.

היחידות של אריק שרון היתה בכ"ג '''סיון''' תשכ"ח, והחטיפה היתה בכ"ג '''תמוז''' תשכ"ח, וממילא מחקתי.

אני לא יודע איך להעלות את הפידיאף של היחידות ההיא אצל הרבי. {{אנונימי}}

:לא יודע כלום מהתאריכים האלה, אבל הסיפור ידוע ומפורסם בקנה מידה כזה שמגוחך להכחיש אותו. בהשגחה פרטית גם היום שמעתי את הסיפור בהתוועדות חסידית. ובחיפוש קצרצר, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55019 הסיפור כפי שסיפר אותו אריק שרון בעצמו]''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 02:37, 12 בינואר 2014 (UTC)
::הסיפור שם הוא לא מפי אריאל שרון אלא מפי המאבטח שלו אז - אבישי בוקסנבוים, וכן מפי ר' יצחק צבי לייטמן שהיה אמור להיות גם הוא על אותה טיסה. בכל אופן - משהו כאן טעון בירור.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 03:14, 12 בינואר 2014 (UTC)

:::אני כותב לך מידיעה ברורה, תשאל את עופר מיודובניק שישאל את בני-דודיו עמרי וגלעד, שניהם אמרו שלא הי' ולא נברא, שאביהם לא הי' בניו יורק אצל הרבי בלילה קודם החטיפה (הם אמרו כך בשיחה לז.וו. ששאל אותם אחרי שהתפרסם הוידאו של ג'עם). לכן אני מוכן לשלוח את היחידויות של אריק בתשכ"ח.

:::בקיצור, הסיפור טוען שהרבי הציל אותו מחטיפה בשנת תשכ"ח - החטיפה הראשונה, שהיתה מטוס אלעל לאלג'יריה. בפועל החטיפה היתה בכ"ג תמוז תשכ"ח, והיחידות היתה '''חודש''' קודם לכן, וממילא לא שייך שקרה הסיפור. ובנוגע לטענה שזה מפורסם... גם ההמצאות של כפ"ח הם מפורסמים...

:::אם יש דרך להעלות את טקסטא היחידות - נעלה את זה כאן.

:::בינתיים, הקשר היחיד של הרבי הוא מכתב שהרבי שלח אליו בי"ב אלול תשכ"ח שבו הרבי מזכיר את החטיפה בדרך אגב. ובמכתב כ"ח סיון תשכ"ח הרבי כותב לשז"ר: "בהמשך לזה שמסרתי על ידי הנוסעים וענני על ידי הנוסעים, '''הנה ביקר אצלי בשבוע העבר מר אריק שי' שרון''', ודברנו בארוכה בענין הנ"ל ובענין השטחים בכלל וכו', באריכות לפי ערך, אף שאינו בערך לגודל חשיבות הענין", דהיינו כנ"ל שהביקור הי' בסיון ולא בתמוז. {{אנונימי}}

שיחה:אריאל שרון

2014-01-12T05:41:42Z

24.228.92.144: /* הסיפור על החטיפה */

שיחה:אריאל שרון

2014-01-12T05:38:47Z

24.228.92.144: /* הסיפור על החטיפה */

יש לשקול:

א. אם לשים את תמונתו, מחשש של "אסור להסתכל בפני אדם רשע".

ב. קטגוריה? הצעות: 1. [[:קטגוריה:מושחתים]] או 2. [[:קטגוריה:רשעים בחייהם קרויים מתים]] או [[:קטגוריה:תינוקות שנשבו]] מה דעתכם? --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 03:23, 18 ביוני 2010 (UTC)
:הינך מתבקש לדבר עם מקורות של רבנים פוסקים ומורי הוראה ולא לעשות דין לעצמך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:25, 18 ביוני 2010 (UTC)
::מדובר בפסק דינו של הרב וולפא שפסק מוות למבצעי ההתנתקות... --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 16:54, 23 ביוני 2010 (UTC)
:::קצת פרופורציה, בבקשה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:12, 23 ביוני 2010 (UTC)
::::הסבר את תגובתך. --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 18:16, 23 ביוני 2010 (UTC)
:::::הראה נא את פסקו של וולפא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:22, 23 ביוני 2010 (UTC)
::::::[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1612 s כאן: דינם של אולמרט, של חיים רמון, ושל כל האנשים האלו - לתלייה על הגרדום.] --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 18:27, 23 ביוני 2010 (UTC)
:::::::אמרת שיש פסק. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:36, 23 ביוני 2010 (UTC)

מי שמך לקבוע מי 'רשע' ח"ו ומי לא? ויש לעיין, שכיוון שכולנו רשעים ע"פ ה[[תניא]] אין לשים תמונות של אף-אחד...(:. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:יש חילוק בין רשע של התניא לבין רשע של רובו עוונות, ופלא שלא שמת לב לחילוק זה המבואר מיד בפרקים הראשונים של הספר... --[[משתמש:משחית.|משחית.]] 19:07, 23 ביוני 2010 (UTC)
::כמובן, כבר בפ"א. לכן הוספתי [[חיוך]]. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== דרוש מתנדב ==
יש סיכוי שמישהו יקח את הערך ליידים ויחלק אותו לכותרות וכו' {{שכח|חרד לדבר הרבי}}
:אם מישהו יוסף תוכן לערך, תהיה סיבה, כרגע המצב העכשווי לא נורא בכלל. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"א בסיוון ה'תשע"ג • 22:47, 20 במאי 2013 (UTC)

== צו גיוס! ==

נשוא הערך נפטר אמש. בימים הקרובים כנראה תהיינה צפיות רבות (יחסית) לערך. זה הזמן לשפר ולעדכן.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:03, 11 בינואר 2014 (UTC)
:אוי, ממש מפדח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 01:15, 12 בינואר 2014 (UTC)

== מקור לעריכה ==

בספר על שלומק'ה יש פרק שלם על הקשר עם אריק.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 01:43, 12 בינואר 2014 (UTC)
:תוכל להשיג טקסט? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 02:02, 12 בינואר 2014 (UTC)
::קשה לי להאמין. אין לאף אחד בישיבה אצלכם את הספר?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:26, 12 בינואר 2014 (UTC)

== הסיפור על החטיפה ==

ב"ה

מחקתי את הלינק לסיפור של הרבי מציל את שרון מחטיפה, כי זה המצאה שלא היתה ולא נבראה.

היחידות של אריק שרון היתה בכ"ג '''סיון''' תשכ"ח, והחטיפה היתה בכ"ג '''תמוז''' תשכ"ח, וממילא מחקתי.

אני לא יודע איך להעלות את הפידיאף של היחידות ההיא אצל הרבי. {{אנונימי}}

:לא יודע כלום מהתאריכים האלה, אבל הסיפור ידוע ומפורסם בקנה מידה כזה שמגוחך להכחיש אותו. בהשגחה פרטית גם היום שמעתי את הסיפור בהתוועדות חסידית. ובחיפוש קצרצר, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55019 הסיפור כפי שסיפר אותו אריק שרון בעצמו]''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 02:37, 12 בינואר 2014 (UTC)
::הסיפור שם הוא לא מפי אריאל שרון אלא מפי המאבטח שלו אז - אבישי בוקסנבוים, וכן מפי ר' יצחק צבי לייטמן שהיה אמור להיות גם הוא על אותה טיסה. בכל אופן - משהו כאן טעון בירור.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 03:14, 12 בינואר 2014 (UTC)

:::אני כותב לך מידיעה ברורה, תשאל את עופר מיודובניק שישאל את בני-דודיו עמרי וגלעד, שניהם אמרו שלא הי' ולא נברא, שאביהם לא הי' בניו יורק אצל הרבי בלילה קודם החטיפה (הם אמרו כך בשיחה לז.וו. ששאל אותם אחרי שהתפרסם הוידאו של ג'עם). לכן אני מוכן לשלוח את היחידויות של אריק בתשכ"ח.

:::בקיצור, הסיפור טוען שהרבי הציל אותו מחטיפה בשנת תשכ"ח - החטיפה הראשונה, שהיתה מטוס אלעל לאלג'יריה. בפועל החטיפה היתה בכ"ג תמוז תשכ"ח, והיחידות היתה '''חודש''' קודם לכן, וממילא לא שייך שקרה הסיפור. ובנוגע לטענה שזה מפורסם... גם ההמצאות של כפ"ח הם מפורסמים...

:::אם יש דרך להעלות את טקסטא היחידות - נעלה את זה כאן. בינתיים, הקשר היחיד של הרבי הוא מכתב שהרבי שלח אליו בי"ב אלול תשכ"ח שבו הרבי מזכיר את החטיפה בדרך אגב.

שיחה:אריאל שרון

2014-01-12T05:37:25Z

24.228.92.144: /* הסיפור על החטיפה */

יש לשקול:

א. אם לשים את תמונתו, מחשש של "אסור להסתכל בפני אדם רשע".

ב. קטגוריה? הצעות: 1. [[:קטגוריה:מושחתים]] או 2. [[:קטגוריה:רשעים בחייהם קרויים מתים]] או [[:קטגוריה:תינוקות שנשבו]] מה דעתכם? --[[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] 03:23, 18 ביוני 2010 (UTC)
:הינך מתבקש לדבר עם מקורות של רבנים פוסקים ומורי הוראה ולא לעשות דין לעצמך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:25, 18 ביוני 2010 (UTC)
::מדובר בפסק דינו של הרב וולפא שפסק מוות למבצעי ההתנתקות... --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 16:54, 23 ביוני 2010 (UTC)
:::קצת פרופורציה, בבקשה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:12, 23 ביוני 2010 (UTC)
::::הסבר את תגובתך. --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 18:16, 23 ביוני 2010 (UTC)
:::::הראה נא את פסקו של וולפא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:22, 23 ביוני 2010 (UTC)
::::::[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1612 s כאן: דינם של אולמרט, של חיים רמון, ושל כל האנשים האלו - לתלייה על הגרדום.] --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 18:27, 23 ביוני 2010 (UTC)
:::::::אמרת שיש פסק. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:36, 23 ביוני 2010 (UTC)

מי שמך לקבוע מי 'רשע' ח"ו ומי לא? ויש לעיין, שכיוון שכולנו רשעים ע"פ ה[[תניא]] אין לשים תמונות של אף-אחד...(:. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:יש חילוק בין רשע של התניא לבין רשע של רובו עוונות, ופלא שלא שמת לב לחילוק זה המבואר מיד בפרקים הראשונים של הספר... --[[משתמש:משחית.|משחית.]] 19:07, 23 ביוני 2010 (UTC)
::כמובן, כבר בפ"א. לכן הוספתי [[חיוך]]. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== דרוש מתנדב ==
יש סיכוי שמישהו יקח את הערך ליידים ויחלק אותו לכותרות וכו' {{שכח|חרד לדבר הרבי}}
:אם מישהו יוסף תוכן לערך, תהיה סיבה, כרגע המצב העכשווי לא נורא בכלל. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"א בסיוון ה'תשע"ג • 22:47, 20 במאי 2013 (UTC)

== צו גיוס! ==

נשוא הערך נפטר אמש. בימים הקרובים כנראה תהיינה צפיות רבות (יחסית) לערך. זה הזמן לשפר ולעדכן.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:03, 11 בינואר 2014 (UTC)
:אוי, ממש מפדח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 01:15, 12 בינואר 2014 (UTC)

== מקור לעריכה ==

בספר על שלומק'ה יש פרק שלם על הקשר עם אריק.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 01:43, 12 בינואר 2014 (UTC)
:תוכל להשיג טקסט? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 02:02, 12 בינואר 2014 (UTC)
::קשה לי להאמין. אין לאף אחד בישיבה אצלכם את הספר?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:26, 12 בינואר 2014 (UTC)

== הסיפור על החטיפה ==

ב"ה

מחקתי את הלינק לסיפור של הרבי מציל את שרון מחטיפה, כי זה המצאה שלא היתה ולא נבראה.

היחידות של אריק שרון היתה בכ"ג '''סיון''' תשכ"ח, והחטיפה היתה בכ"ג '''תמוז''' תשכ"ח, וממילא מחקתי.

אני לא יודע איך להעלות את הפידיאף של היחידות ההיא אצל הרבי. {{אנונימי}}

:לא יודע כלום מהתאריכים האלה, אבל הסיפור ידוע ומפורסם בקנה מידה כזה שמגוחך להכחיש אותו. בהשגחה פרטית גם היום שמעתי את הסיפור בהתוועדות חסידית. ובחיפוש קצרצר, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55019 הסיפור כפי שסיפר אותו אריק שרון בעצמו]''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ד 02:37, 12 בינואר 2014 (UTC)
::הסיפור שם הוא לא מפי אריאל שרון אלא מפי המאבטח שלו אז - אבישי בוקסנבוים, וכן מפי ר' יצחק צבי לייטמן שהיה אמור להיות גם הוא על אותה טיסה. בכל אופן - משהו כאן טעון בירור.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 03:14, 12 בינואר 2014 (UTC)

אני כותב לך מידיעה ברורה, תשאל את עופר מיודובניק שישאל את בני-דודיו עמרי וגלעד, שניהם אמרו שלא הי' ולא נברא, שאביהם לא הי' בניו יורק אצל הרבי בלילה קודם החטיפה (הם אמרו כך בשיחה לז.וו. ששאל אותם אחרי שהתפרסם הוידאו של ג'עם). לכן אני מוכן לשלוח את היחידויות של אריק בתשכ"ח.

בקיצור, הסיפור טוען שהרבי הציל אותו מחטיפה בשנת תשכ"ח - החטיפה הראשונה, שהיתה מטוס אלעל לאלג'יריה. בפועל החטיפה היתה בכ"ג תמוז תשכ"ח, והיחידות היתה '''חודש''' קודם לכן, וממילא לא שייך שקרה הסיפור. ובנוגע לטענה שזה מפורסם... גם ההמצאות של כפ"ח הם מפורסמים...

שיחה:אריאל שרון

2014-01-12T02:12:44Z

24.228.92.144: /* הסיפור על החטיפה */ פסקה חדשה

אריאל שרון

2014-01-12T02:10:18Z

24.228.92.144: /* קישורים חיצוניים */

{{בעבודה}}

[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרון אצל [[הרבי]]]][[קובץ:מכתב שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של שרון לרבי]]

מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]]-[[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, שר וראש ממשלה ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, מקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], [[מבצע סיני]], [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את [[מלחמת לבנון הראשונה]] ו[[מבצע חומת מגן]]. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור [[יהודה ושומרון]], עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו והכריז על [[תוכנית ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות ההתנגדות הגדולה מצד העם. כחצי שנה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, בשנת [[תשס"ו]], עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]].

במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]] והיה ידיד אמת של החסידות.

== פעילותו הצבאית ==
{{פרק חסר}}

== פעילותו הפוליטית ==
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ב[[יהודה ושומרון]].

לאחר הבחירות בשנת [[תשמ"א]] התמנה לשר הביטחון, וב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ב]] פינה את [[חבל ימית]]. מספר חודשים לאחר מכן יזם את [[מבצע שלום הגליל]] שנועד לביעור קיני הטרור בדרום לבנון. בתחילה נועדו כוחות צה"ל לא להיכנס מעבר ל-40 ק"מ מהגבול (טווח ירי הקטיושות שנורה ל[[קריית שמונה]], אך בפועל הגיעו הכוחות עד ל[[ביירות]] בניסיון לחסל את קיומו של אש"ף בלבנון. המבצע בפועל ארך מעל לשלוש שנים.
במהלך שהות צה"ל בביירות ערך ארגון לבנוני שזכה לתמיכת מדינת ישראל, טבח במחנות פליטים של פלסטינים. האשמה הוטחה כלפי שרון שהכניס את כוחות הארגון אל מחנות הפליטים, ובעקבות כך הודח מתפקידו ונשאר בממשלה כשר בלי תיק.

בכנסת האחת עשרה בראשות [[יצחק שמיר]] נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת [[תשמ"ח]] רכש בית ברובע המסולמי של [[העיר העתיקה ירושלים|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה.

בשנת [[תש"נ]] התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי [[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] לאחר [[נפילת מסך הברזל]] כפי שניבא [[הרבי]], בתחילה ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ז]], ומאוחר יותר ב[שנת [[תשמ"ו]] כשהחל לפעול לבניית שיכונים לעולים החדשים כמו [[נחלת הר חב"ד]].

== קשריו עם הרבי ==
קשריו של שרון עם [[הרבי]] החלו בשנת [[תשכ"ז]], שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]], כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9381&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אגרות קודש כרך כה ט'שפא].}}.

בביקורו אצל הרבי בשנת [[תשמ"ח]], אמר לו הרבי כי כתוב ב[[תורה]] "וישבתם לבטח ב[[ארץ ישראל|ארצכם]]", וצריך לשמוע לדברי התורה בכל דבר, ועל אחת כמה וכמה בדבר הנוגע לביטחון כל ישראל. הוא אמר לרבי שיחזק את היהודים בארץ, והרבי הגיב: "...בקיום [[מצוות|מצוות התורה]]"... אך כתוב וישבתם לבטח בארצכם, לא כתוב בארץ.. כשהוסיף לבקש בפעם שלישית מהרבי שיחזק את ידי היהודים, הרבי אמר לו כי [[יהודי]] הינו אדם [[כפירה|הכופר]] ב[[עבודה זרה]], ועבודה זרה אין הכוונה רק בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר ליהודים ול[[הר סיני]] הוא כופר בו ובלי להיכנס לשקליא וטריא{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1245 וידאו מהביקור] {{וידאו}}{{אינפו}}}}.

{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14768 מכתבו לרבי עם ניתוח גרפולוגי].}}.

במשך השנים, הביע בפומבי בכל פורום אפשרי את הערצתו לרבי ולחב"ד. ביקר פעמים רבות ב[[כפר חב"ד]], ונטל חלק באירועים חב"דיים רבים, כאשר איש הקשר עמו הוא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], שאף היה קרוב משפחתו.

בשנת [[תשס"א]] ביקר ב[[הר הבית]], בעקבות הביקור פרצה אינתיפאדה מצד הערבים שראו בכך התגרות. באותה שנה נבחר לכהן כראש הממשלה.

בשנת [[תשס"ד]] נבחר שנית לראש ממשלת ישראל. אז החל במהלכיו המסוכנים, וביצע את [[תוכנית ההתנתקות]] במהלכה גורשו יהודים מ[[גוש קטיף]] והשליטה באיזור [[עזה]] נמסרה לידי הערבים. זמן קצר לאחר שיזם את התוכנית הוא לקה באירוע מוחי, ויש{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}} הרואים זאת כעונש משמיים{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 מחקר בנושא] {{וידאו}} {{אינפו}}}}, למרות שדעת הרבי היא שאין לעשות חשבונות של עונשי שמים{{מקור}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=856 משלחת חב"ד אצל ראש הממשלה שרון] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=4855 הרבי המליץ לשרון: אל תיכנס לפוליטיקה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18212 נזכרים באריק של פעם] - מתוך כתבה בעיתון 'משפחה' {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65225 מכתב הרבי לאריאל שרון]

{{הערות שוליים}}
{{ראשי ממשלת ישראל}}

[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל|שרון אריאל]]

ספר השיחות (הרבי)

2013-11-25T14:13:19Z

24.228.92.144:

בשנים הראשונות לנשיאותו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] הסתייג הרבי נחרצות מכך שה[[הנחה|הנחות]] ה[[בלתי מוגה|בלתי מוגהות]] יודפסו באופן רגיל. רק דבר ש[[מוגה|הוגה]] או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). [[שיחה|שיחות]] אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של [[ליקוטי שיחות]] במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן.

החל משנת [[תשמ"ז]] החל הרבי להגיה באופן קבוע את רשימת ההנחות מ[[התוועדות|ההתוועדוית]], ומכיוון שבמשך השנים היו שני גופים שעסקו בהנחה על הכתב של דברי [[הרבי]], [[ועד הנחות בלה"ק]] ו[[ועד הנחות התמימים]], לכן בתקופה שהחל להגיה את ההנחות באופן קבוע, הגיה גם את ה[[הנחה]] שנערכה ע"י [[ועד הנחות בלה"ק]] וגם את ההנחה שנערכה ע"י [[ועד הנחות התמימים]]. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שהרבי יגיה שבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק על מנת לפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ב[[לשון הקודש]], ושבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות ה[[תמים|תמימים]] על מנת לפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשפה ה[[אידיש]].

כך נמשך הסדר עד שנת [[תשנ"ב]], וכל שיחות אלו התפרסמו בסדרה 'ספר השיחות' ([[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]), שהסדר הוא בדרך כלל ששיחה אחת מופיעה בלשון הקודש ושיחה אחת ב[[אידיש]].

הסדרה (בהוצאת הועד להפצת שיחות) כוללת שנים-עשר כרכים כשלכל שנה ישנם ב' כרכים.

==ספר השיחות קיץ ה'שי"ת==
בחצי השני של שנת ה'שי"ת הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להגיה את ההנחות שנרשמו ע"י [[ועד להפצת חסידות]], ובתחילת שנת תשי"א הוציאה לאור קה"ת את "ספר השיחות קיץ ה'שי"ת - חוברת א'" שכללה את השיחות המוגהות מקיץ הקודם, חוברת זו לא נדפסה שוב, אבל חלק גדול מהשיחות הודפסו ב[[שיחות קודש]] מהדורא החדשה (אלא שגם שם לא הודפסו כולם), וכן בלקו"ש בחלקים הראשונים הודפסו כמה מהם שהוגהו מחדש.

==קישורים חיצוניים==
'''ספר השיחות באתר [[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]'''
*[http://www.hebrewbooks.org/15973 תשמ"ז כרך א']
*[http://www.hebrewbooks.org/15927 תשמ"ח כרך א']
*[http://www.hebrewbooks.org/15806 תשמ"ח כרך ב']
*[http://www.hebrewbooks.org/15991 תשמ"ט כרך א']
*[http://www.hebrewbooks.org/16011 תשמ"ט כרך ב']
*[http://www.hebrewbooks.org/15986 תש"ן כרך א']
*[http://www.hebrewbooks.org/16035 תשנ"א כרך א']
*[http://www.hebrewbooks.org/16067 תשנ"א כרך ב']
*[http://www.hebrewbooks.org/15971 תשנ"ב כרך א']

[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]