חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ

2015-10-08T00:23:10Z

24.228.90.213: /* מיקוד הדיון */

== לכבוד הצנזור chabadnik ==

השתדלתי לכתוב את הערך בצורה שכמעט כל חסיד אשר בשם חב"דניק יקרא, (אם יש לך הערות עניניות, אתה מוזמן להגיה ולשפץ את הערך), יהיה מוכן לחתום עליו, כעת יש לך הזדמנות להחליט האם אתה שייך לחב"ד, או לקומץ הקיצוני שנוהג להחרים ולבזות רח"ל את האהל הק' (ובדרך כלל אותם אנשים, הם גם אלו המבזים וקורעים רח"ל את שיחותיו ו[[רשימות|רשימותיו]] של כ"ק אדמו"ר).
'''אל תחשוב שתוכל למחוק את הערך ואף אחד מלבדי לא ידע, דע לך שהערך נשמר וצולם ובמקרה ויימחק יוכלו כל אנ"ש והתמימים לידע מזה ויידעו עם מי יש להם עסק''' בתקווה שלא יהיה צורך בדרכים האלו ויה"ר שיערה ה' רוח ממרום ויתמו כו' ולא כו' וכולם יידעו את הוי' ונזכה להתקשר לאילנא דחיי, כ"ק אדמו"ר.--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:05, 8 מאי 2009 (EDT)
:מר בן עטר - אני שניתי את הערך כפי הקו הנהוג - ומבחינתי זהו סוף פסוק! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

לא זכיתי להבין מה הבעיה שהערך ייקרא "האוהל הק'"? האם למישהו שמאמין שזה האוהל של הרבי הריי"צ יפריע הכינוי הזה?
:אין בעי', אך שם זה אינו מתאים לאנצקלופדיה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
והשם בית חיינו כן מתאים? ככה זה נקרא בפי כולם. חוץ מזה, גם אם לא מתאים השם הזה, בודאי אין טעם לכתוב "אוהל כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ניתן לכתוב בפשיטות "האוהל".

== תמונה ==

איך מעלים תמונה מהאוהל לאתר?--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 04:30, 8 מאי 2009 (EDT)
:יש להתייעץ עם הוועדה הרוחנית האם לעשות זאת, בכל מקרה - למי שאין רשייון מיוחד לכך אין אפשרות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

למה שלא תעלה תמונה של האוהל?

אני חושב ר' שרגא שעדיין לא קלטת עם יש פה עסק, זה ששינו את שם הערך וזה שלא מעוניינים להעלות תמונה מהאוהל, נובע מאותו מקום, מדובר באנשים שבשנים האחרונות החליטו ככל הנראה להשתדל שכמה שפחות אנשים יזכו להשתטח על הציון הק' ולכן מנסים למזער ככל האפשר את ערכו של האוהל, שים לב שללא כל בושה צינזרו את דבריו הק' של כ"ק אדמו"ר האמצעי בנוגע להשתטחות ושהשמיטו את המשפט על כך שרבבות אנשים פוקדים את המקום ורואים ישועות במקום, לצערי אותם גורמים מסתתרים מאחורי וועדה רוחנית מסתורית, ואינם מוכנים להסביר את מניעיהם לצנזורה ולמדיניות מזעור ערכו של האוהל הק' בכל פעם שלא מוצאים מפעילי המיזם תירוץ הולם למעשיהם הם מפנים את השואל אל אותה "וועדה רוחנית" מסתורית שרק הם מודעים אליה ויה"ר שיתמו כו' ולא כו' ויערה ה' רוח ממרום ו"כולם ידעו אותי" כי "מלאה הארץ דעה" תומ"י ממש--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 00:22, 11 מאי 2009 (EDT)
:א. אוהל הרבי? - זה בניגוד לקו.[[משתמש:חסיד|חסיד]]

'''(בדף שיחה של chanadnik טענת שאתם "אובייקטיבים" פתאום יש לכם "קוים" ש99% מאנ"ש לא אוחזים מהם)''' [[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 16:37 12 מאי 2009
:99% מ[[אנ"ש]] טוענים ש[[הרבי]] טמון שם?? - נראה שאתה באמת ילד קטן. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

סליחה 95% ושוב לא ענית על גוף הטענה אתם אובייקטיטבים או לא--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]

ב. דברי אדמו"ר האמצעי - "אין זה שייך לענייינינו כלל וכללל" אלא לערך המלא על האוהל בכללות.

ג.חדר וישיבה - נמחק בטעות.

ד. ועדה רוחנית - הם הרב [[שלום יעקב חזן]], [[שניאור זלמן הרצל]] ו[[שמואל קסלמן]].

תודה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] - צנזור ראשי.
::ומדוע צנזרו את זה שרבבות יהודים מגיעים למקום ורואים שם ישועות, אהה... שכחתי... בעצם זה עלול ח"ו לגרום לאנשים לבקר באוהל רח"ל , נו באמת, תפסיק להיתמם--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 16:37 12 מאי 2009
:מה הקשר? ובערך על [[אגרות קודש]] כתוב שרבים רואים ישועות? זה דבר שלא קשור לחב"דפדיה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::שרבבות אנשים מבקרים במקום זה אכן קשור לערך, נו אני מחכה בקוצר רוח שתתקן את ה"טעות" בנוגע לחדר והישיבה,--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
:::תיקנתי, מה תגיד עכשיו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::::והיה זה שכרי!--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
== הצנזורה מכה שוב ==

למי מפריעה העובדה כי את האוהל פוקדים רבבות אנשים ורואים ישועות במקום? מדוע מחקו עובדה זו
?

מדוע מצנזרים את זה שיש במקום מקווה "חדר" וישיבה?

וגרוע מזה, החוצפה והעזות שבצנזור דבריו הק' של כ"ק אדמו"ר האמצעי כי בהשתטחות על קברו של הצדיק שהכיר והתקשר אליו בחייו "מתקשרת בחי' היחידה שלו בבחי' היחידה של הצדיק", פשוט אין בושה!
--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
:לא ענו לך שזה לא קשור לערך '''הזה'''? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

אני כבר לא מדבר על העזות בהתעלמות מכך שהמקום הוא "בין השאר" גם ציונו הקדוש של כ"ק אדמו"ר, בכך מתעלמת הבדיחה שיש המכנים אותה חב"דפדיה מ'''כל''' רבני אנ"ש (כולל רבני שכונת קראון הייטס)ומרוב מוחלט של חסידי ומשפיעי חב"ד, אבל גם לדעת אותו מיעוט שולי עד זניח, המחרים רח"ל את האוהל הק', אין שום סיבה להתעלם מהעובדות הנ"ל.
:כבר עניתי לך מה מראה מה שכתבת בקשר לגילך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=35983 האתר שטורעם על הצנזורה בחב"דפדיה] בקרוב באתרים נוספים...--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 01:57, 11 מאי 2009 (EDT)
:כמו לדוגמא בפורום "בחדרי חרדים חב"ד" שאתה חבר בו וחברך - לויק 770 שנחסם פה בעבר הכניס אותו...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::ובעוד אתרים!!--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
:::בעוד אתרים? אתה נראה משועמם רציני...בהצלחה :-) [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== ג' תמוז ==

בג' תמוז יש באוהל הק' יותר מבקרים מיו"ד שבט וער"ה ביחד--[[משתמש:יוסי בן יועזר|יוסי בן יועזר]] 13:01, 20 מאי 2009 (EDT)
:זה בניגוד ל"קו" של חב"דפדיה...אל תיתן לעובדות לבלבל אותנו--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]

== שיפור גדול ==

זה עתה נוכחתי בשינוי לטובה בערך וכנראה גם ב"קו" שלכם, אמנם עדיין דרוש עוד שיפור והתנסחויות פחות מפותלות, אבל כשצריך לפרגן גם את זה נעשה [[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
:היה זה כתוצאה משינוי לטובה של מספר אנשים שחושבים קצת שונה מההנהלה בחב"דפדיה, אך ניגשו בצורה יפה ומכובדת ודרשו שיפורים במקומות המתאימים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:20, 29 בינואר 2010 (UTC)

== 'אוהל' ==

לענ"ד יש לשנות (להחזיר) את שם הערך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. האוהל זה שם כוללני מיד. ומה יהי' כאשר יהי' ערך על [[אוהל אדמו"ר הזקן]]? [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:דומני שהשם הנוכחי נבחר מסיבות של אחדות החסידים.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 22:15, 2 בפברואר 2010 (UTC)
::ומהו השיקול העליון? ולכו"ע שדמוהריי"צ נמצא שם...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:::אבל לדעת עוד כמה, הרי לא רק הוא נמצא שם. בכל אופן זו החלטתך חב"דניק. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:07, 3 בפברואר 2010 (UTC)
::::נכון, אבלל...עכ"פ מהו השיקול העליון. אם יש לך קשר פא"פ עם חב"דניק, אודה למר במאד. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

יתכן שהשיקול העליון במצב כזה הוא - גדול השלום. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:19, 3 בפברואר 2010 (UTC)
:טוב, לך (שלום) יש נגיע בעניין.. אני חושב שהודעה בדף השיחה שלו, כוחה יפה יותר מכל. ושוב, מדובר באחד הנושאים הרגישים ביותר שלא הוכרעו חד משמעית גם אצל רבני ומשפיעי המשיחיסטים ולכן אני מבין את הגישה ללכת בין הטיפות באופן שישתמע לשתי פנים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:44, 3 בפברואר 2010 (UTC)
::ללא כל קשר לדעתי - אוהל הריי"צ '''אין חולק ע"ז''', ואף אדם רציני לא יגיד טענות ומענות ("ולמה זה לא אוהל אד"ש?....)* כי יבין ת'נקודה (מלבד אלו שתואנה הם מבקשים כו'). וכך נצא ידי חובת השלום והדיוק. ו[[משתמש:חיים נהר|חיים]] ו[[משתמש:שלום|שלום]] על כל ה[[משתמש:חסיד|חסיד]]ים...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:::"אוהל אדמו"ר הריי"ץ" אומר בבירור שאינו אוהל כ"ק אד"ש, דלא כדעת רבים וטובים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:16, 3 בפברואר 2010 (UTC)

== תשובה לשאלות מנחם ציון ==

אני רואה שמאד מציקה לך השאלה על כך שלא מוזכר בערך קיומם של החיידר, המקווה והישיבה.
הוספתי בערך דברים שהרב [[יקותיאל ראפ]] חוזר עליהם רבות, ובפרט ב[[סיום הרמב"ם]] ב-770. '''הרבי לא רצה שהמקום ייהפך למקום קבוע''' אפי ברז לנט"י הרבי לא רצה שם וק"ו לא בית כנסת וכו'.
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 07:50, 8 ביוני 2010 (UTC)

:מן הראוי להוסיף לערך. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:54, 8 ביוני 2010 (UTC)
==השטתחות בשבת==
האם לא כדאי לציין את המנהג לא להיות בציון בשבת. והוכחה לכך מהסיפור הידוע שהרבי כמעט נתקע בבית קברות ביום שישי ולבסוף שמח מאוד שלא נשאר שם שבת--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:05, 29 במרץ 2013 (IDT)
:הרבי מעולם לא 'נתקע' בשומקום, צריך להזהר בלשון בפרט כשזה בפומבי--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 23:33, 15 באוגוסט 2015 (UTC)

== מקומו של הרבי ==

כמדומני, שהיות שמעולם לא הוציא שום רב מכובד בחב"ד, שרבים וטובים סומכים על דבריו ונהנים ממנו עצה ותושיה וכו', שום מכתב או הבעת-דעה ברבים שהאהל הק' אינו מקום משכן כ"ק אדמו"ר - אין סיבה שחב"דפדיה תעשה זאת.

יתירה מזו: העובדה הפשוטה שגופו הק' של הרבי נטמן שם - היא עובדה פשוטה. ניתן אולי להוסיף שיש המייחסים לעובדה זו את דברי התורה על ניסיון ודמיון וכו', אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה לחלוטין (אלא לכתוב ש'יש המתייחסים למקום כמקום הימצאו של הרבי').

בסופו של דבר, גם 'חסיד' יודה ש-90% מחסידי חב"ד מכירים באהל הק' כמקום הימצאו של הרבי. כך שיותר אנציקלופדי ומכובד לכתוב את המיעוט כ'יש', ולא להיפך.

אני לא משנה בפנים הערך לפני שאני שומע תגובות. מחכה לכם גם בדף השיחה שלי. יישר כח!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:43, 13 באוגוסט 2015 (UTC)

:בהיות אשר מספר ימים איש לא הגיב, שיניתי בפנים הערך. שוב, אני מצפה לתגובותיכם, אפשר גם לנסח את מה שכתבתי בסגנון אחר קצת.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:41, 15 באוגוסט 2015 (UTC)

::לכבוד האנונימי הנכבד, ביקשתי מכל מי שיערער על עריכתי להגיב בצורה עניינית כאן בדף השיחה או בשיחת המשתמש שלי. מה העניין לשנות בכוח? אתה הרי לא אחד ממפעילי המערכת...--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:02, 15 באוגוסט 2015 (UTC)
:::::ל-5778 היקר, ראשית אני שמח לראותך פה, ובטוח שתוסיף לחב"דפדיה. אתה צודק בכך ששאלת בדף השיחה ואיש לא ענה. כמו"כ המשחזרים בערך, היו צריכים להגיב קודם בדף השיחה.

לגופו של עניין, חב"דפדיה יוצאת מנקודת מבט אובייקטיבית, הכפופה לאמונה בה' ובתורתו כפי שניתנה לנו על ידי עבדיו הנביאים - רבותינו נשיאנו עד הרבי.

למשל, ברור הדבר שנציין את העובדה שהשמש סובבת את הארץ. ונתעלם או לכל הפחות נציין כדעה מוטעית, את דעתם של מדענים ואפילו רבנים ותלמידי חכמים שסוברים שהכדור סובב את השמש. שום דעה או טענה לא תשנה את האמת האובייקטיבית שמקורה בדברי הרבי.

עד"ז כך בעניין החייים הנצחיים של הרבי. חב"דפדיה רואה בדבריו של הרבי (כפי שהם מובנים על ידי הועדה הרוחנית של האתר, כמובן) מקור בלעדי לאמת האובייקטיבית והמציאותית. ולכן כל דעה אחרת, תוצג כאן באופן משני, במקביל לאמת לאמיתה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 17:26, 27 באוגוסט 2015 (UTC)

::טענתך אינה נכונה במקרה שלנו משום שהחולקים על דבריך הם חלק מחסידי חב"ד הנאמנים. ודבריהם נאמרים (לפי דבריהם!!, שבנידון דידן הוא העיקר) מתוך ועל פי דברי הרבי וממילא כשהנך כותב 'ספר אישי' רשותך לכתוב את דעתך ולחלוק בתוקף על דעת האחר.. אבל כשאתה כותב אנציקלופדיה על הרבי מכיוון שאינך בעה"ב על הדברים וישנם כאלו שמדגישים שדבריהם נובעים מדברי הרבי וחולקים עליך הרי שהאוביקטיביות היא לכתוב את כל הפירושים (שהרי כולם נאמרים בתוך ומדברי הרבי)

::ומובן שאין כאן ראיה מכדור הארץ כי אין עניינה של אנציקלופדיה זו לסקור את דברי המדענים אלא את דעת התורה (ושאר רבנים פשוט שאילו יר"ש הם כשיראו דעת הרבי יבטלו דעתם, כפשוט) ובתורה אין שתי פירושים!!.

::ולגבי הוועדה נ"ל שכמקימים אתר וקוראים לה חבדפדי"ה הכוונה שהאתר הוא בענייני חב"ד שזה הרבי ותורתו ולא שיטה מסויימת בתוך חב"ד ולכן סקירה של שיטה וכיוון חשיבה אחת בדברי הרבי והתעלמות מהסברותיהם של שיטה ארת של חסידים גדולים ויהודים שהתעסקו בתורתו של הרבי ומסורים ונתונים אליה היא התכחשות לאמת.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:42, 28 באוגוסט 2015 (UTC)

:::יישר כח גדול, שייע, על תשובתך. דומני ש'הנחה' כבר ענה על מה שכתבת, לכן לא אוסיף כאן על דבריו ורק אשאל, אם אפשרי, האם תוכל לשלוח לי לאימייל את שמותם של חברי הועדה הרבנית של חב"דפדיה? אשמח לשוחח עמם ולהבין מדוע הם חושבים שהם מבינים בנושא טוב יותר מהרב וילשאנסקי, למשל. לי אישית לא ידוע על אף רב רציני בחב"ד שלדעתו מה שכתבתי אינו נכון.

:::בכל מקרה, אני לא משחזר כרגע (אא"כ לא אזכה לתגובתך עד אחרי תשרי ע"ו, ובודאי שעד אז נחסוך את כ"ז כיון ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו" וגו'...), ומצפה לתגובתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:08, 29 באוגוסט 2015 (UTC)
::::ע"פ הכלל בחב"דפדיה שהעובדות הם ע"פ התורה ולא ע"פ מה שנראה בעיניים, וידוע ומפורסם שיחת הרבי מלך המשיח שבדור התשיעי אין שינוי דגניזה, הרי שאין מקום לכתוב על הדיעה המופיעה בראש ערך זה, ובטח לא בראש הערך.

:::::אף שלא התייחסת כלל למה שכתבתי אגיב שוב, אם המסגרת של חבדפדיה החליטה לסקור דעתה של 'חסידות חב"ד' בצורה אובייקטיבית ברור שהיא אינה יכולה להתעלם מדעתם של חסידי חב"ד השונים שכל אחד לדעתו סובר שדעתו היא דעת הרבי והחלטה לא לסקור דעה מסויימת כי מנגדת לתורה היא הסתכלות לא נכונה שהרי שיטתם מיוסדת לשיטתם על התורה (ואינה כשיטת המתנגדים רח"ל שמלכתחילה מיוסדת על כפירה) וממילא בכתיבתך 'אנציקלופדיה' אין בכוחך לפסוק שהיא מנגדת לתורה (ההגדרה של אנציקלופדיה היא 'סקירת חיצונית של הנושא' ולא 'במה' לכתוב דעות) ופשוט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:23, 30 באוגוסט 2015 (UTC)

::::::לשייע הנכבד, אנסה לסכם כאן את טענותיי וטענות הנחה כדי שיהיה לך קל להגיב - או להשתכנע...

::::::אם הגדרתה של 'חב"דפדיה' היא - אתר המעוניין לסכם את כל הידע האנציקלופדי על חסידות חב"ד, מתוך נקודת מבט חסידית אמנם, אך אובייקטיבית - הרי לא יתכן לכתוב בערך שלנו בצורה רשמית שהאהל אינו מקום הימצאו של הרבי.

::::::ברור לכל, שאף גדולי רבני המשיחיסטים מכירים באהל כמקום הימצאו של הרבי, ואלו החולקים על כך - גם אם הם 'רבני' הועדה הרוחנית - מתי מספר המה. אי לכך, הערך צריך להיות כתוב - לטענתינו - בערך כך: האהל הוא המקום בו נטמן אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י, והרבי בג' תמוז תשנ"ד; אך יש מחסידי חב"ד הטוענים שהרבי לא נטמן שם, ראה להלן 'פולמוסים' (או אולי קצת יותר אנציקלופדי).

::::::ושוב, החילוק בין זה לבין השמש למשל הוא, שבהיות אשר האתר נכתב מנקודת מבט חב"דית - הרי זו ההשקפה של חב"ד בעניין, אך בנושא שלנו, דעתה של חב"ד מוגדרת בצורה קצת שונה, כנ"ל.

::::::אלא אם כן תחליט הוועדה הרוחנית להגדיר את נקודת המבט של האתר בצורה שונה, המשוייכת לאותם מתי מספר בלבד, אך אזי לחלקם הגדול של חסידי חב"ד כבר יהיה קשה לתרום למערכת, מכיון שהם מרגישים שזו לא נקודת המבט שלהם (ואל תיקח את זה כאיום, אני סתם מספר על עצמי ומעריך שזו הרגשתם של שותפיי לדעה...).

::::::אני מחכה לתגובתך, בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:58, 16 בספטמבר 2015 (UTC)
:::::::בעקבות פניה אישית ועניינית של 5778, ארשה לעצמי להתערב בנושא. 5778 מבקש שייכתב בראש הערך את היות האוהל כמקום הימצאו של הרבי, זאת מאחר ו"מעולם לא הוציא שום רב מכובד בחב"ד.. מכתב או הבעת-דעה ברבים שהאהל הק' אינו מקום משכן כ"ק אדמו"ר". הדיון בנושא צריך להתמקד במציאת מסמך-הבעת-דעה השוללת את האוהל כמקומו של הרבי, או, לחילופין, קבלת הצעתו. בין כך ובין כך ראוי לכתוב פיסקה הדנה בנושא ההלימה של נצחיות נשיא הדור עם סוגיית הגניזה והאוהל. כשאף אחד מהתנאים אינו קיים, טענתו של 5778 איתנה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ג' בתשרי ה'תשע"ו 20:11, 16 בספטמבר 2015 (UTC)
::::::::לחשיבות ונחיצות הענין אני מרשה לעצמי להתערב ולהביע עמדה: גם אם ישנם רבנים משיחסטים רבים המסכימים שבג' תמוז היה נסיון ולעינינו הגשמיות טמנו שם את גופו הק', אין ספק שכולם ללא יוצא מן הכלל - ובענין הזה מצטרפים אליהם אף רוב רובם של הרבנים האנטים שאינם נגועים בפוליטיקה - טוענים ש'''מקומו של הרבי''' הוא 770 עדי הגאולה האמיתית והשלימה. לשם צריך להגיע, וזהו מקום המקדש גופיה דלעתיד על כל המשתמע והנגזר מכך. אם צריך לבקר '''גם''' באוהל, באיזה עיתויים, ואיך להתייחס, זה דיון נפרד, אבל בנוגע לעצם ההגדרה של האוהל כ'''מקומו של הרבי''' זוהי תפיסה שגויה ומוטעית מיסודה שהשתרשה אפילו בין האנטים רק בשנים האחרונות ואין בה אמת כלל וכלל. מקווה שהובנתי ומפאת קוצר המזן קיצרתי ביחס לאריכות שראוי לדון בזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:12, 17 בספטמבר 2015 (UTC)
:::::::::אחדד את מילותיו של להתראות: כל רבני חב"ד ללא יוצא מן הכלל מסכימים שמקומו של הרבי הוא ב-770, כמבואר בקונטרס בית רבינו שבבבל '''ביחס לרבי הריי"צ'''. השאלה היא רק על מקום גופו הק' של הרבי. אבל לקרוא לאוהל כמקומו של הרבי, ולכניסה לשם ככניסה לרבי/ל'יחידות', זה אינו, כי מקומו של הרבי הוא ב-770, ולכן שמה תתחיל התגלות משיח כמבואר בארוכה שם בקונטרס.--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ד' בתשרי ה'תשע"ו 15:25, 17 בספטמבר 2015 (UTC)

: לדעתי צריך למחוק גם את השורה: '''המקום אותו פוקדים רבבות הרואים אותו כמקום המצאותו של הרבי''', גם להבדיל אלפי הבדלות יש המון המון אנשים בעולם שרואים את הר הבית כמקום המקודש לאיסלם... יש אמת אחת וזהו זה! זה לא הורס את האוביקטיביות והאינצקלופדיות אם יש לאתר הזה אידאולוגיה מסויימת, ויש דברים שפשוט לא כותבים! כמו הרבה הרבה דברים שלא כתובים פה באתר בכוונה תחילה כי כן יש פה כללים וכו' ולא כל איזה טמבל שחושב שהוא יסביר לחבדפדיה למה הם צריכים לכתוב את הכפירות שלו, זקוק בכלל ליחס, ואם כבר אז כבר, גם לגבי הדף של [[תשע"ו]], הוכתי תהדמה כאשר [[משתמש:הנחה]] עורך שוב ושוב את הקטע על השנה כשנת הגאולה ובעקבות איזה "נודניק" הוריד מהעוצמה של האמונה ששידר המשפט הזה, ולצערי הוא עומד על השינוי שלו... --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:35, 17 בספטמבר 2015 (UTC)

::אם היית בתדהמה מהשינוי בתשע"ו למה לא שינת אף פעם בזיהוי שמך. ואם אתה כל כך מזועזע מדוע אינך מסביר את עצמך בדף השיחה בצורה שכלית ולא מתלהמת. תראה שהדיון מתנהל בצורה לוגית ולא בהפרחת ססמאות והכרזות...
::ועוד נקודה: אין אף אחד שאומר לחבדפדיה מה לכתוב בגלל שחבדפדיה היא 'אנציקלופדיה שיתופית' שהמשתמשים עצמם (זה שאתה מכנה אותם בתואר 'טמבל' ו'נודניק' וכו') הם הכותבים - הם חבדפדיה בעצמו. אלא שיש בזה כללים שקבעו מייסדי האתר ובזה יש דיון אם מייסדי האתר מטרתם היא לייסד אתר שתפרסם את שיטותיהם של פלוני ואלמוני 'בתוך' חסידות חב"ד, התוצאה היא: שלכל שאר האנשים שאינם נמנים על תלמידיהם לא יהיה ענין לכתוב (וודאי לא לקרוא) באתר. ומכיוון שברור (לבנתים נראה לי כך, אף שברור לי שחלק מהכותבים לא) שמטרת המייסדים היא לפרסם '''דעת חסידות חב"ד''' (באמת אפשר לכתוב '''דעת תורתנו הק'''' אין צורך אפי' לכתוב חסידות חב"ד משום שברור שחסידות הוא לא דבר נוסף על התורה! ובדברים שגדולי ישראל (האמיתיים) אחרים אמרו אחרת ברור שבכמה עניינים אלו ידעו מביאור הרבי היו מודים וכו' וראה בערך [[האמונה בביאת המשיח#ראיה משיטת רבי הלל]] בהסבר הרדב"ז איך הביאו את שיטת רבי הלל בגמרא הרי האוחז כשיטתו היא אפיקורסות? ומובן גם לנידון דידן וכפי שהביאו דעת בית שמאי אף שביחס לבית הלל אינה משנה!!) ומכיוון שהבעה"ב הבלעדי על חב"ד הוא הרבי וכ-ו-ל-נ-ו כולל כ-ו-ל המשפעים ביכולתם לומר ביאורים ופירושים בתורה לכן כשאתה בא לסקור את דעתה של חסידות חב"ד אינך בעה"ב להתעלם מפירושים אחרים (אלא א"כ כנ"ל אתה בא לסקור את שיטת פלוני בחסידות חב"ד וכנ"ל) (וכאמור בתגובתי הקודמות יש אפשרות שתפתח אתר מאמרים אישיים שלך בה תבאר בהרחבה עד כמה מופרכת השיטה שכנגד אבל ברור שאנציקלופדיה אינה במה לכך).
::ואם יבוא חכם וישאל אולי נצטט את יאיר לפיד שאמר שהוא לומד מהרבי שצריך ללמוד השכלה.. הנה גם הוא לומד בדעת הרבי... (אני לא רוצה בכלל לדבר על ההשוואה בין ישראל לעמים ובזה גופא בין האוהל הק' לבין.. 'חצקל' יש גבולות....) הביאור פשוט שכל חסיד חב"ד נעמידנו על חזקתו שהוא בחזקת כשרות שמאמין בכל דברי הרבי ודבריו מיוסדים על דבריו ומבארים את דבריו (עכ"פ לשיטתו של המפרש (משא"כ אצל הנ"ל ופשוט)) וודאי כשמדובר בדעתם של אלו שהרבי סמך ידיו עליהם שהם ערכו וחזרו ודברו ויבארו את דברי הרבי עשיריות בשנים!!! (רק לחשוב על זה....) שדעתם ראויה לבמה ולדיון והבאת צדדי הדיון. (הארכתי.. סליחה, אבקש להגיב בהגיון ולא בהתלהתמות וכו')--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:39, 17 בספטמבר 2015 (UTC)
:::לצערי, בעקבות ריבוי שיחות עם ידידי ורעי מב' צידי המתרס, לא ברור לי בכלל "שכל חסיד חב"ד נעמידנו על חזקתו שהוא בחזקת כשרות שמאמין בכל דברי הרבי ודבריו מיוסדים על דבריו ומבארים את דבריו", והנסיונות שבהם מעמידים אותם כמה צעירים חמומי מוח שמחנכים דור שלם על שנאה כלפי אחיהם עצמם ובשרם, גורמים לעיוותים נוספים שאין כאן המקום לפרטם, וחלק עיקרי מהם הוא '''החלפת''' בית רבינו כמקום המקודש והעיקרי ביותר בתחליפים כגון הבית ברח' פרזידנט, הספריה, והאוהל. אין חולק שזהו מקום קדוש, ואין חולק שאין טעם לשלול ולהתעלם מדעתם של רבים מחסידי חב"ד, אך להכתיר את המקום כמקומו של הרבי זהו עיוות בלתי יסולח. אם יוחלט שכן להתייחס למגוון הדעות, אזי אפשר להתייחס רק באופן עובדתי למה שקרה בג' תמוז, ולציין בצמידות ובהדגשה שזה כנסיון בלבד ולעת עתה עדי הגאולה הקרובה לעיני בשר תומ"י ממש. לחיים ויחי המלך המשיח! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:59, 18 בספטמבר 2015 (UTC)
::::ראשית לא ענית על עצם העניין הרי ישנם מגדולי וזקני החסידים שהרבי סמך ידו עליהם וחזקתם הוא לא רק מצד חזקה סתם אלא שהם עשריות בשנים הצינור שדרכם הרבי פרסם את שיחותיו ומאמריו וביקש שיבארו את דבריו (כידוע כמה סיפורים בזה).
::::שנית גם בנוגע לאלו שאינם שייכים להנ"ל ישנה תנועה בין כמה וכמה שמפני שסוברים כשיטה מסויימת ממילא השיטה השנייה לא רק שהיא כפירה אלא שגם ממציא השיטה לשיטתם הוא בכוונה תחילה התכוון לכפור...!! בעוד שכשמחפשים ומעיינים לראות מה באמת כתב אותו אחד או מי הוא ומה דיעותיו של אותו אחד רואים שכל כוונותיו לש"ש והוא מאמין בן מאמין (ואפשר לטעון שההוא אינו יודע מכל השיחות (ומילא אינו ראוי לציטוט, ושוב כשמעיינים רואים שההוא מתייחס ל-כ-ל השיחות) (ולכאורה הבעיה מתחילה במייסדי השיטה הנגדית, שכשאומרים שיטתם אינם מבארים כלל שיש שביארו כאן באו"א אלא שמוכיחים אחרת אלא טוענים מיד שההוא כופר ממילא אין צורך כלל להתייחס וכו' וכו') (וכשנוגע לאלו שהרבי סמך עליהם כנ"ל הרי זה חמור יותר, כפשוט (להפכם לכופרים ומזידים)...) ובדידי הווה עובדא שכשדנתי עם חברי (שהם מהקבוצה המכונה 'משיחיסתים') בשיחותיו של הרבי, ובין הדברים אמרתי שראיתי פעם שר' יואל דן בזה. היה הלה בתדהמה... מה ר' יואל מתייחס לזה (אני לא משלה את עצמי שכולם כאלו בורים אבל כשם שזה אצלו בגסות (הן בנוגע לאיש והן בנוגע לעניין) כך הוא אצל רבים מאיתנו בדקות (וממילא מובן הוספתי ש"כל אחד בחזקת כשרות" משום שכשהגישה שלנו תהיה כך, נוכל ללבן את הצדדים בצורה אובייקטיבית ועד הסוף. ויווכח האם המפרש והמבאר התכוון לכפור או אולי טעה או אולי בכלל צדק...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 18 בספטמבר 2015 (UTC)
:::::דרך אגב בנוגע למה שכתבת אודות מקומו של הרבי כלל לא שייך לכאן הדיון כאן הוא אודות מקומו הגשמי בנוסף לזה הינך יכול לדון על פי זה במקומו הרוחני אין ספק שאדם החושב שמבחינת '''המציאות הגשמית''' אין הבדל בין י' שבט לג' תמוז הרי שהאוהל הוא '''קודש קודשים''' בדיוק כשם שהרבי יחד עם שיחותיו אודות בית רבינו וכו' לא מצינו שהרבי ינהג מנהגי האוהל בשום מקום אחר!!! אופן הכניסה, דפיקה בדלת, קריאת פני"ם ומאמרים!! כשהרבי אמר שישאל את השווער היה ידוע שהכוונה באוהל כפי שאמר מפורש כמה פעמים, (הנסיעה ברכב בהלוך מקדימה וחזור מאחור) ועוד ועוד, אין זה נוגע לוויכוח היכן להיות בימי חג ושבת וכו' אבל ברור שמי שחושב כנ"ל אין בדבריך לסותרו.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:16, 18 בספטמבר 2015 (UTC)
::::::מי נתן לך את הסמכות להחליט לאיפה הדיון כן שייך או לא שייך, ומה אני יכול לומר ומה לא? אינני מכירך ואינני יודע על ברכי מי חונכת, אבל אני גדלתי בדור שבו לכולם היה ברור '''לכל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה''' שישנו '''הבדל עצום''' ביותר בין י' שבט לג' תמוז, גם מבחינת המציאות הגשמית. אף אחד לא חלק על קדושתו של האוהל, אלא על הגדרתו כמקומו של הרבי, דבר הנותן לגיטמציה לדעות כוזבות ואפשרות לטעות ולהטעות. אין שום אפרשות לקחת את ההתייחסויות של הרבי לאוהל כמקומו של אדמו"ר הריי"צ ולהחיל אותם על הדרך בה אנו צריכים להתייחס כעת אל האוהל בדור השביעי בתקופת הנסיון שאחרי ג' תמוז, וכל נסיון שכזה (שנעשה כבר למעלה מעשר שנים על ידי הארגון הידוע וכיון שעשו ושנו נעשה להם כהיתר) הינו עשיית פלסתר מדבריו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א.
::::::לפני שממשיכים בדיון, אשמח אם תוכל לענות לי בצורה כנה איזה מקום תופס 'קונטרס בית רבינו' בהתייחסותך למקומו של הרבי. (להזכיר, שקונטרס זה נאמר על ידי הרבי והוגה עבור חסידי הדור השביעי, ואינו נסיון של 'התאמת' דברי הרבי מענין אחד למשנהו - קרובים ככל שיהיו). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:04, 18 בספטמבר 2015 (UTC)
:::::::א. לא היה בדברי שמץ של הטלת סמכות וכו' אלא טענתי שמדובר בשני דיונים שונים כך שטענותיך אינם עונים ומתייחסים לטענה שכנגד.
:::::::ב. גם אתה תסכים שבכל דבר יש את ה"מאורע התכני הגשמי" ויש את "משמעות הדברים" הויכוח סביב ג' תמוז הוא בשני הפרטים הן בפרט התכני שעל אף שאתה כותב שלכולם היה ברור וכו' הנה לי ברור וידוע על עשרות מהחסידים שיכולים להעיד (שדרך אגב טענה זו מקובלת על פי תורה - "על פי שני עדים יקום דבר") "שחנטו וכו' און מע האט געזאקט קדיש וכו' וכיו"ב" (לשונו של הרבי טו תמוז (?) תשמ"ה אודות י' שבט) ולכן על אף שידוע שיש כאלו שחולקים (ובטח יש להם טענות כנגד על פי תורה) סו"ס יש בחסידי חב"ד שכך חושבים וא"א להתעלם אפשר להסביר את דעת החולקים וכו' (כפי שרצה [[משתמש:5778]]). ומה שאתה כתבת אודות זה שאין אף אחד שמשווה בין י' שבט לג' תמוז הרי זה ב"משמעות הדברים" וד"ל '''ובזה אין חולק עד עצם היום הזה!!!''' (והויכוח בפרט זה הוא בפרטים)
:::::::ג. דרך אגב במשפטך האחרון הוכחת את מה שכתבתי לעיל באריכות. כלומר: מכיוון שמוכח מדברי שהנני חסיד חב"ד ולומד תורתו של הרבי ומאמין בו מדוע ההנחה הראשונה שלך הוא שאם אני חולק עליך סימן שיש שיחות של הרבי שהם אצלי שוליים ח"ו. וכי כל כך בטוח הנך שרק אתה (או אלו שבסביבתך) הם היחידים שמבינים את שיחותיו של הרבי שהחולק עליהם וודאי חולק ח"ו במשה. וכאמור אילו היה מונח אצלך הפוך שהייתה מעמיד על החזקה (וכו' וכיו"ב) הייתה שואל את שאלתך בסגנון: אם אתה טוען כך איך הנך מבאר את דברי הרבי בשיחה פלונית?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:53, 18 בספטמבר 2015 (UTC)

===מיקוד הדיון===
להתראות ואחרים, כדאי לשים לב שהדיון כאן הוא לא בערך "מקומו של הרבי", אלא בערך האוהל. השאלה היא האם לכתוב בערך שהאוהל הוא "מקום קבורתם של אדמו"ר הריי"צ והרבי", מבלי להתייחס להגדרת 'מקומו של נשיא הדור שנעלם'. חבל שהדיון מתפזר ומתפזר כאשר בכל פיזור ופיזור מתרחקים מפתרון הדיון. שוב, כנ"ל, אנו מחפשים מקורות לשלילת האוהל כ"מקום קבורת הרבי". זה יכול להיות שיחה, מאמר, מאמר השקפה או אפילו הקלטה מהתוועדות של איזה משפיע. ככל שהמקור יהיה מהימן וסמכותי יותר, כך יהיה לזה משקל אנציקלופדי רב יותר. נכון לכעת, חוץ ממנהג של חלק מהתמימים ומשפיעים בודדים שמקורו בהרגש האישי שלהם - לא ידוע על מקור 'גבוה' יותר להנהגה זו (כמובן שמאחר וזו הנהגה ידועה, כדאי וראוי לייחד לזה פיסקה בגוף הערך, אך כעת הדיון הוא על הפתיח לערך הדן בהגדרת האוהל). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בתשרי ה'תשע"ו 08:02, 21 בספטמבר 2015 (UTC)
:רק לדייק: מקום המצאו של הרבי עצמו (שזה המהות האמיתית של צדיק, נשמתו ורוחו) הוא ללא ספק בשיחות ובמאמרים, ובבית רבינו שבבבל. לאנציקלופדיה חסידית מתאים לכתוב (לא דווקא על הרבי, אלא גם על כל נשיאי חב"ד) "המקום בו טמון '''גופו''' של הרבי". נוסח זה גם מוסכם, לכאורה, על רוב או כל המדיינים לפני (בהתבסס על הטענות שנכתבו עד עכשיו). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 09:59, 21 בספטמבר 2015 (UTC)
::ר' חיים שליט"א: על אף שדבריך הגיוניים - אני בפירוש חולק על הדברים, ולא מוכן להתייחס לדברים בצורה אנציקלופדית. אני חושב שחב"דפדיה בנוסף לשלל מעלותיה היא גם מכשיר חינוכי וגורם משפיע בעיצוב השקפת עולמם של רבים מחסידי חב"ד, ובשל כך לפרשנות שאנשים נותנים לפתיח כזה יש משקל רב בדיון האם להגדיר כך את האוהל בשורות הראשונות של הדף. אני לא חושב שיש ענין לשלול עובדה נכונה, אך לענ"ד לא כל דבר נכון צריך להתנוסס בראש כל חוצות כשהוא עלול להביא לטעויות וסילופים. אגב, משמח אותי שחזרת להציץ מפעם לפעם בחב"דפדיה, כה יתן ה' וכה יוסיף. אגב, לאחרונה ממש התוודעתי מפי ר' ג.ש. מק.ט. לעניין נוסף שהינך מעורב בו, ואני מחכה כבר לראות את זה יוצא למרחב הציבורי, ובינתיים אסתפק באמירת יישר כח... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:11, 21 בספטמבר 2015 (UTC)
:::מסכים לחלוטין עם דעתו של להתראות (וברוך השב גם לך... {{קריצה}}). אצלנו - בשונה ממקומות אחרים - אנציקלופדיות אינה המדד החשוב ביותר. אני לא חושב שאפשר למצות דיון ציבורי המתנהל כבר שנים ללא הכרעה בכמה (וכמה) שורות באינטרנט, הוויכוח קיים והוא לא יוכרע, לא כאן. ואם כבר נאלצים לתפוס צד... --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:22, 25 בספטמבר 2015 (UTC)
::::הדיון ברח משום שהדיון הוא: אם יש להתייחס לכל הדעות בעניין ולכתוב בצורה אנציקלופדית (וזה כולל שכל צד שמובא בערך יובא גם טענתו ומענותיו לצד שכנגד) או שהאתר אינו מוגדר כאנציקלופדיה אלא כאוסף מאמרים של הצד X שלכן אין מקום להביא את הצד שכנגד...
::::(ואין כאן כלל דיון מי צודק כי ברור שלא נכריע. אבל כל בר דעת מבין שאם כתוב בכניסה לאתר שהוא אנציקלופדיה ומיד כשנכנסים לערכים רואים התעלמות מוחלטת (!) מדברים ידועים (וכלשונו של הרבי לא רק מילתא דעבידא לאיגלויי אלא דברים שכבר התגלו ומפורסמים בכל רחבי תבל) מיד הוא מבין שאין מה לסמוך על הכתוב כאן כהוא זה.. ומי שמשלה את עצמו בזה אני לא חושב שאפשר לשכנע אותו 'יהי לו אשר לו..' וכלשון הידוע: א קאף קען מען נישט א רוף שטעלן....)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:36, 26 בספטמבר 2015 (UTC)
:::::אתה מתעקש להגדיר את הדיון איך שנח לך ולהניח 'הנחה' שאינה מקובלת על הרבה מהחב"דפדים במסגרת הגבולות שאתה החלטת עליהן. יש קבוצה לא מבוטלת של עמיתים לתרומות בחב"דפדיה שגם להם ישנה זכות הבעת עמדה, והם - ואני בתוכם - טוענים שזה בדיוק הדיון, האם במסגרת ההגדרה של האתר כאנציקלופדיה יש מקום לתת אפשרות להחדרת דעות שלענ"ד מטעות את הקוראים וגורמות להם להבין בדיוק הפוך מדעתו של הרבי. אם זה היה סתם ענין פוליטי, היה באמת עדיף להתעלם לחלוטין ולא לכתוב אף צד, אבל היות ומחוייבים להידרש לנושא, ממילא יש דיון מה הצורה הכי נכונה לכתוב את זה בצורה שלא יגרום לחלק מהתורמים להרגיש מנותקים ופגועים מכך שכותבים הפוך מדעתם, אך יחד עם זה מה הם הגבולות שאנו יכולים להתיר לעצמנו להתגמש (ובפירוש יש רצון להתגמש ולהסביר פנים ולכתוב בצורה הכי עדינה שתניח דעת כל הצדדים) מבלי לוותר על עקרונות. תאמין לי שאני ורבים כמותי היו מעדיפים שבכל מקום ששמו של הרבי מוזכר הוא יוזכר בצירוף התואר "מלך המשיח שליט"א" ובריבוי ערכים הייתי מעדיף שההתייחסות תהיה הרבה יותר ברורה והחלטית ובלתי מתפשרת, אבל היות שזו אנציקלופדיה שאני שואף שתהיה אנציקלופדיה כלל חב"דית שכולם מרגישים בנוח לתרום לה וכולם שותפים ביצירתה, אני מוותר על הרבה מהרצונות שלי למען המטרה המשותפת.
:::::ובאשר לטענתך, אפשר לומר בדיוק הפוך על אלו שמתעלמים בצורה מופגנת ומוחלטת מבשורת הגאולה, מעידודי ה'יחי', מאמונת החסידים וכו' וכו', אלא שישנו הבדל עקרוני: אנחנו מעוניינים להתעלם מכך שיש '''חסידים''' שמבינים בצורה כזו או אחרת, ואילו אלו מעוניינים להתעלם מהדברים '''של הרבי''' מההוראות הברורות שנתן לנו ומהדרישה העכשווית הבלתי מתפשרת.
:::::אומר לך את האמת, אני לא מתפעל מדיבורים נחרצים. אני יכול לכתוב יותר חריף ולהתנסח יותר פוגעני מאשר "יהי לו אשר לו", אבל למרות שיש לי יצר הרע לענות דברים כדרבנות, אני נוצר מקלדתי כדי לשמור על דיון נעים ונוח, ולהתייחס לגופם של דברים מבלי להתלהם ולהתנצח. אני מבקש גם ממך לרכך את דיבוריך ולקרוא שנית את הדברים לפני שאתה מפרסם אותם על גבי המרשתת. גוט יום טוב! תשאב שמחה ואמונה בריקודי בית השואבה, ויה"ר שנתכנס כבר במוצאי חג זה להתקהל בפני המלך ובמילא כל הדיון יהיה מיותר... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:00, 27 בספטמבר 2015 (UTC)
::::::'''אין כאן שום התנסחות פוגענית''' אלא תגובה ברורה שמכל הדיון מוכח שכלל לא 'שמעת' את הטענה.. ונקודתו: שאתה לבד כותב שברצונך שהאנציקלופדיה תהיה כלל חבדי"ת ולכן אתה מוותר (כמוני) אבל יחד עם זה אינך מבין שבמתכונתו העכשווית זה לא יהיה 'לעולם' (בדרך הטבע) כלל חבד"י... (ולכן אולי חבל לוותר על שאר העניינים).
::::::בנוגע לתוכן טענתך אם הנך ברור כל כך שהחסידים הנ"ל בשיטתם מתעלמים מדברי הרבי במכוון מדוע שלא תכתוב ותביא את הדברים לעיני הקורא בשלמותם? הרי הקורא יבחין לבד שהם מתעלמים? (ואדרבה ההתעלמות מביאה לחשיבה שאינך מסוגל להתמודד עם הטענות וזה הרי לא נכון..) (ודא"ג גם בטענה זו הוכחת שלא קראת את תגובתי הקודמים)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:10, 28 בספטמבר 2015 (UTC)
:::::::שמעתי, וכתבתי שאני מבין את הטענה ומזדהה איתה, ולכן אני מוכן לוותר על התנסחויות אבל לא על עקרונות, ומבחינתי זה עקרון מקודש שאי אפשר לוותר עליו גם במחיר 'בריחה' של תרומים פוטנציאליים. זה כואב לי, אבל זו דעתי.
:::::::סליחה שנסחפתי למקומות אחרים או שלא הייתי מספיק ברור, אם אתה רוצה להתוועד, אני ב770 ואשמח לשבת ולהגיד יחד לחיים ואם תרצה נוכל גם ללבן יחד נושאים כאוות נפשנו, ואז גם תראה שאני לא נושך... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 01:59, 30 בספטמבר 2015 (UTC)
::::::::אם כבר, אולי כבר כדאי לעשות התוועדות לכל הכותבים, ואז יכירו אחד את השני וכו', ויהיה אפשר לדון בהרבה נושאים מעניינים וכו'--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]'''
::::::::"והיה עיני וליבי שם כל הימים" אני לדאבוני עדיין בגשמיות לא שם אבל תקבעו מקום. נו...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 07:01, 1 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::::מפעילנו היקר ר' שיע ק. בדרך לכאן, ואני מוכן לקחת על עצמי לדאוג למקום ופארבייסען (ממוצאי שמח"ת ואילך, בימים שנותרו כבר לא שייך) אם מישהו מוכן לדאוג להזמין באופן אישי את כל החבראל'אך. מי יודע, אולי נזכה ונפגוש גם את ר' שלום. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:03, 1 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::::אני מוכן ומזומן לכל התוועדות. בפרט בימי חול המועד אני יכול לבא. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 17:25, 1 באוקטובר 2015 (UTC)

:::::::::: חברים יקרים, חבל שהדיון שוב סוטה לנושא אחר, והפעם לנושא "מעמדה של חב"דפדיה כ"אנציקלופדיה" לעומת "חב"דית" ובזיקה למגוון הדעות בחב"ד". זהו דיון שחשיבותו גבוהה ביותר, אך יש לעשות זאת באולם דיונים. חשוב להבין שכתיבת אנציקלופדיה מורכבת משני שלבים מרכזיים: בשלב הראשון אוספים את כל המידע על נושא מסויים. לאחר שבטוחים שעל 'שולחן המערכת' מונח כל מה שנאמר ונכתב על נושא מסויים, אז אפשר לקבל תמונה מלאה על הנושא ולהחליט מה יוכנס לערך ומה לא. כפשוט שלא ניתן לדלג על השלב הראשון ועוד לפני שנאסף מידע על נושא מסויים, כבר להחליט מה ייכנס לערך ומה לא. זה בדיוק מה שקורה כאן. אני מבקש לכנס את כל המידע בנושא 'קבורת הרבי באוהל', שכל אחד יביא מקורות מכל הבא ליד, אך הדיון מתעקש שוב ושוב לדלג על שלב איסוף המידע ויש קופץ לשאלה הרת הגורל, מה להכניס לערך ומה לא, תוך סטייה טבעית לסוגיות כלליות. שוב, אנא ואנא, בוא נתחיל באיסוף המידע. הביאו כל בדל מידע על הנושא של הרבי כן\לא באוהל. לפני שלא יהיה לנו תמונה מלאה בנושא, אין שום טעם בדיון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ו 19:24, 7 באוקטובר 2015 (UTC)
::::::::::אני לא רואה תועלת בהבאת מקורות לא רלוונטיים, היות שגם אם כל המקורות יגידו במפורש שכך היא העובדה - זה לא משנה את עמדתי הנ"ל. אם רוצים להשעות אותי מהדיון עד סיום השלב הראשון - אין לי בעיה אך לטעמי הוא מיותר. [[מיוחד:תרומות/24.228.90.213|24.228.90.213]] 00:23, 8 באוקטובר 2015 (UTC)

אתרוג קלבריה

2015-09-30T21:11:16Z

24.228.90.213: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:מטע.jpg|left|thumb|280px|מטעי האתרוגים בכפר חב"ד]]
חסידי חב"ד מקפידים לברך על '''אתרוגי קלבריה''', או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. [[אתרוג|אתרוגים]] אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח [[איטליה]]. אתרוגים אלו נקראים גם בשם "אתרוגי יאנווע".

אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים.

==רקע==

אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.

גם שו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".

מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. [[הרבי]] מלך המשיח מביא באיגרת קודש, כי מה שנאמר 'משמני הארץ יהיה מושבך' (ברכה שנתן יצחק לעשיו) - זו איטליא של יוון. אמר אדמו"ר הזקן: כי כשאמר הקב"ה למשה רבנו "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'" - הושיבו שלוחים על ענן, ושלחום להביא אתרוגים מקלבריה. על כן נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלברי, כפי המובא בספר המנהגים: קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן - בעל התניא והשו"ע - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו.

==חב"ד ואתרוגי קלבריה==

במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: "מנהג חסידי חב"ד לקחת ד' מינים את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם ‘קאלאבער' ע"ש מקום גידולם, או בשם ‘יאנובער' ע"ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ".

החסיד הנודע הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו.

==בעיות שהתעוררו לפתע==

בראשית שנות היודי"ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים. עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים. והנה לפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - כיאה לפירות מטופחים היטב. התופעה הדליקה ‘נורות אדומות' אצל מספר אנשים, ואלה מיהרו לכתוב על כך לרבי.

עדות ראשונה לחששות אלו נמצאת במכתב מחורף שנת תשי"ג אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] ע"ה שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוו"ד... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..." (חלק ז' עמ' קס).

מכתב נוסף שלח רבו של כפר חב"ד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ע"ה. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה.

בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' ישראל ג'יקובסון - שהיה לו יד ורגל בענייני האתרוגים באיטליא - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו.

מצוייד בהוראות והנחיות הרבי כיצד לפעול יצא ר' ישראל לאיטליה. בהגיעו, חקר ודרש אחר דרכי הגידול, ביקר במטעים ואסף כל פיסת מידע שתסייע בבדיקה. מסקנותיו של ר' ישראל אכן אימתו את החששות! מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה.

ר' ישראל דיווח על ממצאיו לרבי. בעקבות זאת הורה הרבי כי מעתה ואילך ניתן לקחת רק ממטעים שהנם תחת השגחת שני רבנים תושבי המקום. נוסף לכך - בשעת הקטיף - צריכים להיות נוכחים שני עדים על כל עץ - שיאשרו שאתרוגים אלו נקטפו מעץ ללא חשש הרכבה.

==פרדסי אתרוגים בכפר חב"ד==
ב[[כפר חב"ד]] ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת [[תשט"ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב"ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' [[אליהו ריבקין]] ור' [[לייב פרמן]]. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, נידב מספר עצות, והלך לדרכו.

כך קמו פרדסי האתרוגים הראשונים בכפר חב"ד. אז, לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית.

==הרבי מורה על העברת השתילים לארץ ישראל==

במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה

ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה.

בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה בפתח תקווה על מנת שיקלטו בארץ, במעמד מרגש בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני [[אנ"ש]] בעת ההיא - הרה"ג ר' שניאור זלמן גרליק ע"ה, רבו של כפר חב"ד, הרה"ג ר' [[דוד חנזין]] ע"ה, והרב [[אברהם פריז]] ע"ה.

הרב אלבוים בישר בשמחה לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז אייר תשט"ז כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ויחד עם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב"ד]] כי ‘שם צוה ה' את הברכה עד העולם'.

בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם שמואל גרליק ע"ה שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה.

כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. אמנם אין להם את מעלת ‘משמני הארץ יהיה מושבך', אך לפחות אלה הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. מעתה, יוכלו חסידי חב"ד לקנות אתרוג מהודר במקום בטוח, בשעה שהמצב באיטליא הלך והתערפל.

==ראשיתך מצער==

מגדלי האתרוגים בכפר חב"ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם.

כאמור, האתרוג הינו פרי הדר, אך דרך הגידול שלו שונה בתכלית מגידלוי ‘אחיו' ההדרים משום השימוש הפוטנציאלי בו - כחלק מארבעת המינים.

בשנת תשכ"ג נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וביחידות נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים.

הרב ריבקין ע"ה נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו ארצה הזמין שני עדים - הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]] ע"ה, ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי.

בשנת תנש"א נסע הרב משה נפרסטק לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת ‘אראנו נפלאות' וישנו השנה ‘שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ"ש.

הרב נפרסטק לא זכה למענה, ואחר חג הסוכות חזר לארץ. ימים ספורים לאחר מכן, קיבל טלפון מהמזכירות בשעה 00: 2 בלילה. על הקו היה המזכיר שבישר לרב נפרסטק כי יצאה תשובה מהרבי לתת להם את שני האתרוגים שהרבי השתמש בהם בחג השתא.

כיום כול פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי.

== נתינת האתרוג לרבי==

הרב אליהו ריבקין שלח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת תשי"ט. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב.

בכל שנה מונתה משלחת מכובדת שנסעה להגיש לרבי את האתרוגים. [[ועד כפר חב"ד]] היה קונה אתרוג מכל פרדס, ובנוסף לכך כל פרדס היה שולח את אתרוגו המובחר לרבי. את האתרוגים שהוועד קנה היו מניחים בקופסאות עשויות עץ אותן ייצרה הנגריה בבית הספר למלאכה. הקופסאות החדשות יוצרו כל שנה בעיצוב שונה ומחודש מהשנים הקודמות.

הרב [[שמעון בקרמן]], שכיהן שנים רבות כחבר וועד הכפר, זכה במשך כמה שנים להגיש את האתרוג לרבי. בפעם הראשונה שהצטרף למשלחת היה בשנת תשכ"ו, ומשנת תשל"ו ואילך הגיש את האתרוג לרבי כל שנה.

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=798 למה דווקא קלבריה?]
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3074988 מגדל האתרוגים: ראיון עם הרב נחום לוריא]''', ראיון עם אחד ממנהלי פרדסי האתרוגים בכפר חב"ד {{בית חבד}}
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]

אתרוג קלבריה

2015-09-30T20:32:30Z

24.228.90.213: /* חב"ד ואתרוגי קלבריה */

מרדכי דב אלטיין

2015-09-30T20:31:09Z

24.228.90.213: הפניה לדף מרדכי דוב אלטיין

#הפניה[[מרדכי דוב אלטיין]]

ניגון והריקותי לכם ברכה (ניגון ר"פ)

2015-09-30T20:29:41Z

24.228.90.213:

ה[[ניגון]] '''והריקותי לכם ברכה''' מושר ב[[התלהבות]] ו[[התעוררות]] והוא של אחד מה[[אחים חריטונוב]] מ[[ניקולייב]].

ניגון זה היה הרבי מתחיל לשיר פעמים רבות לאחר חלוקת המשקה. באחד משיחותיו אמר [[הרבי]] כי יתכן וניגון זה מקורו מה[[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|אחרון של פסח תשי"ב. [[תורת מנחם]] התוועדויות חלק ה' עמ' 158.}}

מילות הניגון מבוססות על הגמרא בתענית, דף ט' א': "א"ר יהושע בן לוי... ת"ש ואומר ה' עמך גבור החיל הבאת מעשר דכתיב (מלאכי ג) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים '''והריקותי לכם ברכה עד בלי די''' מאי עד בלי די אמר רמי בר רב '''עד שיבלו שפתותיכם מלומר די'''".

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]].

ניגון זה הוא ניגון ר"פ ב[[ספר הניגונים]].

==לחן שונה שנוגן לפני הרבי==
ב[[חג השבועות]] [[תש"כ]] ניגן ר' [[פינייע אלטהויז]] לפני הרבי את הניגון בלחן שונה (כנראה בעת הסעודה בדירתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]), וב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] של אותה שנה ביקש הרבי מבנו ר' [[בנימין אלטהויז]] שינגן זאת שוב לפני הקהל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/28/21/208 שיחת יום ה' פרשת בלק, י"ב תמוז תש"כ].}}.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=299 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי מלך המשיח]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=12 לשמיעת הניגון מקלטת ניחח]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=920 לשמיעת הניגון מפי הרב אלטהויז]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74346 בביצועם של אברהם פריד וישראל ורדיגר] {{וידאו}} - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

כתב אדמו"ר הזקן

2015-09-30T01:34:22Z

24.228.90.213:

{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}}
[[תמונה:ראובן הסופר.PNG|left|thumb|350px|פרשיות התפילין בכתב ידו של [[ראובן הסופר|ר' ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]

'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת האותיות של כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], הינה צורת אותיות המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות, והיא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין סופרי הסת"ם החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.

==תולדות הכתב==
==צורת האותיות==
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינו הלכה למשה מסיני, והוא הועבר במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.
===השיטות השונות===
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לשלושה סוגים:
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים.
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת הקבלה בספרו של האר"י [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
## '''כתב אדמו"ר הזקן (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.

===חיבור תמונת האותיות===
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי הקבלה '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב אדמו"ר הזקן במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.

בחזרתו לביתו עבר אדמו"ר הזקן דרך העיירה [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר מהוריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.

צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על-ידי אדמו"ר הזקן לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לכ"ק אדמו"ר הזקן.

(צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו).

===העברת המסורה===
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.

עם זאת, נותרו בידינו תפילין מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת אותיות אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם אותיות אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על-ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם היתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. תפילין אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוענקו לאדמו"ר הריי"צ על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].

הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות תפילין ומזוזות בכתב אדמו"ר הזקן בדווקא.}}.

==התייחסות הרבי==
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".

;ובנוגע למעשה בפועל, הורה הרבי במפורש לחסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן.

לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}}

בנוסף לכך, הרבי דרבן{{הערה|בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] (קראון הייטס), הרב מנחם מנדל אהרונוב (קנדה), הרב ח"ע מרינובסקי, הרב אליהו גבאי, הרב שמשון כהנא, ועוד. ראה כ"ז בהרחבה בהקדמה לספר [[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]].}} מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת אדמו"ר הזקן מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.

==לקריאה נוספת==
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תשנ"א]].
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. אהלי שם, גליון ט'.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן] - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו - אתר שטורעם

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שחיטת ליובאוויטש

2015-09-30T01:32:46Z

24.228.90.213: /* לקריאה נוספת */

{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג במנהגי חב"ד|אחר=חוברת בשם זה|ראו=[[שחיטת ליובאוויטש (חוברת)]]}}
'''שחיטת ליובאוויטש''' היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב"ד. על השוחט להיות [[יראת שמים|ירא שמים]], להקפיד על החמרות שונות, כמו [[סכינים מלוטשים]] ועל השחיטה להיות מושגחת בכל עת.

רבותינו נשיאינו הקפידו על כך בכל הדורות, שהשוחט יהיה דווקא אדם ירא שמים וחסיד, שכן כך נפסק בשולחן ערוך שיש למנות שוחט שמיוחד ביראת השמים שלו, כי יש להקפיד ביותר על השחיטה שלא תהיה באופן שהבהמה תחשב ל"דרוסה" ומדובר בהרגשה דקה שללא תשומת לב יתירה לא ניתן לשים לב אליה. לעיתים התפשרו רבותינו בהעניקם את משרת הרב ל[[מתנגד]], תמורת הענקת משרת השוחט לחסיד.

== השחיטה ==

שחיטת ליובאוויטש הוגדרה על ידי [[הרבי]] ב[[יחידות]] לרב [[יצחק הנדל]]:
:{{ציטוטון|שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה ש[[הרבי מליובאוויטש]] לוקח עליה אחריות, ולכן השוחטים צריכים ללמוד '''דוקא''' [[חסידות חב"ד]]}}.

=== האיכות ההלכתית ===

אין קו ברור באיכות השחיטה. לכל מערכת כשרות יש החמרות והקפדות משלה, אך מובן ששחיטת ליובאוויטש חייבת להיות עם הכללים של [[רבותינו נשיאנו]], כגון [[סכינים מלוטשים]] ועוד.

== השוחט ==

==== שוחט ירא שמיים ====

על השוחט להיות ירא שמים במיוחד מכמה סיבות:

א. אם הוא ירא שמים לעולם לא "יחליק" עניינים פעוטים בשחיטה.

ב. לשוחט ירא שמים יש אחריות גדולה ביותר כאשר יודע שהוא עלול להכשיל יהודים בשחיטתו.

==== ההקפדה על מנהגים ====

בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד - כל רב והחמרותיו הוא:

א. ברוב [[אנ"ש]] נהוג כי השוחט ילך כל בוקר ל[[מקווה]] וילמד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]].

ב. הקפדה על תפילה בכוונה.

ג. הקפדה על [[ציצית]] מהודרת.

יש הנוהגים בהחמרות נוספות, כגון: אמירת [[תהילים]] ב[[שבת מברכים]] ועוד.

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]], '''[[שחיטת ליובאוויטש (חוברת)|שחיטת ליובאוויטש]]'''

==קישורים חיצוניים==
* שיעור של [[מרדכי ביסטריצקי|הרב ביסטריצקי]], {{קישור חבד אינפו|80959|'''מהי שחיטת ליובאוויטש'''}}
* אברמי זקס, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66282 שחיטת ליובאוויטש, בעיניים של קריקטוריסט]{{תמונה}} - {{אינפו}}

[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]

התרת נדרים

2015-09-16T04:04:01Z

24.228.90.213:

'''התרת נדרים''' הוא מושג הלכתי, המבטא התרה של רב מומחה או שלושה הדיוטות שמתירים נדר שהאדם נדר ואסר עליו, וכאשר הם אומרים לאדם כי הנדר מותרלו ואין כאן נדר יותר, נעקר הנדר מעיקרו ונעשה כאילו אין כאן נדר.
==שיטת אדמו"ר הצמח צדק==

החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק{{הערת שוליים|1=מדברי אדמו"ר הצמח צדק משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.}}.
===התרת החכם===
ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערת שוליים|מובא בהרא"ש בנדרים נערה המאורסה סימן ט'. וכ"כ בחידושי הרשב"א שם וע"ש דס"ל דהגמרא שלנו בברייתא (דע"ז ב') ס"ל גם כןכן (צמח צדק).}} נפסק כי הבעל אומר "מופר לך בטל לך",
והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה נדר מעולם{{הערת שוליים|כדמוכח בכתובות פרק המדיר דף על דבר ע"ב חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו', וברש"י שם - "וה"ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו"ש (שם).}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=בחידושיו על [[מסכת גיטין]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=193151f1-830a-44c0-87e7-1310ff4b1974&st=%D7%AA%D7%95%D7%9A+%D7%9B%D7%93%D7%99+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&pgnum=233 דף ל"ב].}} מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו.

ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם [[הבית יוסף]]{{הערת שוליים|נדרים תחלת סימן רכ"ח בשם תשובות לה[[רמב"ן]]סימן רס"ב.}}: {{ציטוטון|והעגין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו
שאמרו חכם עוקר את הגדר מעיקרו}}. ומכאן מוכח שהתרת החכם היא כהתרת הקשר, שפעולת החכם היא המתירה מכאן ולהבא. וכאשר החכם אומר "אין כאן נדר", משמע שמתיר את הקשר דהיינו שהיה קשר גמור אלא שעכשיו מתירו
והרי הוא כאילו לא היה, מה שאין כן אם אמר החכם "אינו נדר", פוסק הצמח צדק שאז לא הוי התרה, כמו שנפסק בהלכות גט כי האומר "אינו גט" - לא אמר כלום, והטעם משום דמשמע דהוא אינו מבטלו כי אם שהגט מצד עצמו רע ופסול, וזהו שקר. ולכן אם החכם אומר "אינו נדר" משמע לא
שהוא עוקר הנדר אלא שהנדר בעצם אינו נדר, וזהו שקר.
===הפרת הבעל===
לעומת זאת, בעל שהפיר את נדרי אשתו ואמר "אין כאן נדר", אין הנדר מופר{{הערת שוליים|[[מסכת נדרים]] דף ע"ז ע"ב.}}, וזאת למרות ש"אין כאן נדר" היא אמירה שיכולה להתפרש לשני פנים, וניתן לפרשה גם על הפרה מכאן ולהבא. בשו"ת משכנות יעקב{{הערת שוליים|אבן העזר סימן ל"א.}} סובר כי אמירת "אין כאן נדר" על ידי הבעל אינה מועלת מכיון שמשמע שהנדר נעקר מעיקרו. הצמח צדק חלוק עליו, וסובר כי סברת בעל המשכנות יעקב היא טעות גמורה, והוכחתו ש"אין כאן נדר", היא לשון שמשמעותה הפרה לשעבר ולכן היא לא מועילה אצל הבעל - אינה נכונה, שכן גם אמירת "אי אפשי בו" אינה מועלת אצל הבעל, ולמרות שמשמעותה היא הפרה מכאן ולהבא{{הערת שוליים|כמובא ב[[מסכת גיטין]] דף ל"ב ע"א.}}. ועוד, שהרי ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|סימן רל"ד סל"ז.}} נפסק ההפך, כי הבעל צריך לומר לשון שמשמעותו היא הפרת הנדר מעיקרו. לכן מסיק הצמח צדק כי הסיבה שאין מועלת הפרת החכם בלשון זה, היא גזירת הכתוב הנלמדת מהסוק "זה הדבר", כי יש ליתן חילוק בין לשון הבעל להפרת החכם, והפרתו של כל אחד מהם כאשר היא נאמרת בפה, צריכה לאמר בפירוש ובלשון המיוחד לו, וכך גם מובא [[ראשונים]].
==מנהגי התרת נדרים==
התרת נדרים - בערב ראשהשנה, ובעשרה<ref>ספר המנהגים</ref>.

ובסידור אדמו"ר הזקן: בערב ראש השנה קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה.

[בפתיחה לנוסח התרת נדרים]: "מבואר בגמרא וכו'" [שאין שייך שאלה היתר והפרה, רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד.. אבל במה שנודר או נשבע לחבירו.. יהיה מאיזה עם ודת שיהיה, אין מועיל שום היתר..] - כל פיסקא זו קרוב לוודאי שאינה מרבינו הזקן. ובכמה סידורי חב"ד היא בנוסח שונה לגמרי<ref>ספר המנהגים</ref>.

אין אומרים "סדר נזיפה"<ref>שם.</ref>.

===בטלית ותפילין===
[[הרבי]] היה עורך את התרת הנדרים, אחר [[תפילת שחרית]], בפני מנין מזקני ה[[חסידים]] ונכבדיהם, כשהוא מעוטר ב[[טלית]] ו[[תפילין]] ד[[רש"י]].
==קישורים חיצונים==
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2572 תשרי עם הרבי: התרת נדרים] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1212 תשרי עם הרבי 1] התוועדות קודש בכ"ט אלול, '''התרת נדרים''' והפ"נ כללי {{וידאו}} {{אינפו}}
* '''[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/ גלריית תמונות של הרבי ממעמד התרת נדרים] {{תמונה}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:ראש השנה]]

משמש בקודש

2015-08-17T22:35:54Z

24.228.90.213: /* משב"קים אצל הרבי */

[[תמונה:יוניק.jpg|left|thumb|250px|המשב"ק ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]] מגיש לרבי את הספל ל[[נטילת ידים]]]]
'''משמש בקודש''' (בקיצור '''משב"ק''') הוא כינוי למי שמשמש אישית את ה[[אדמו"ר]] בביתו בצרכיו הפרטיים; נקיון הבית, בישול המזון, ועוד.

החסידים שזכו לשמש כמשב"קים ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]], היו נכנסים לשיחה עם הרבנית לפני הכניסה לעבודה בפועל, במהלכה סיפרה להם הרבנית סיפור שהתרחש בילדותה, המראה עד כמה חשוב לשמור על הוראות של הרבי בדייקנות המירבית.

בשונה מתפקיד ה'מזכיר', רבותינו נשיאינו לאורך הדורות נהגו לקחת כמסייעים בעניני הבית הפרטיים דווקא גויים או יהודים שאינם מסוגלים להבין הרבה ממה שהם רואים, וזאת בכדי לשמור על הפרטיות והסודיות בכל הנוגע להנהגה הפרטית של משפחת בית הרב.

אצל חסידים רווח פתגם, שמשב"ק הוא אחד מהשלושה שאינם יכולים להיות חסידים המסורים לחלוטין לרבי, מכיוון שהוא רואה את הרבי בהנהגה היום-יומית שלו, והדבר גורם לו להסתכל על הרבי כאיש גשמי, ולא כעל איש אלוקי וקדוש המורם מעם.

רבים מהמשב"קים בדור השביעי ביקשו מהרבי ברכה שימשיכו להיות חסידים ו[[התקשרות|מקושרים]], ושהעבודה שלהם כסיוע בבית הרבי לא תפריע לקשר בינם לבין הרבי. חלקם אף ביקשו ברכה שיצליחו לנצור סוד ולא לספר את מה שהם ראו בביתו של הרבי.
==משב"קים אצל [[אדמו"ר הזקן]]==
==משב"קים אצל [[אדמו"ר האמצעי]]==
==משב"קים אצל אדמו"ר ה[[צמח צדק]]==
* [[חיים בער חיימסון]]
==משב"קים אצל [[אדמו"ר מהר"ש]]==
==משב"קים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]==
==משב"קים אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]==
* ר' [[חיים ליברמן]]
* ר' [[שלום בער אייכהורן]]

==משב"קים אצל [[הרבי]]==
* ר' [[שלום בער גנזבורג]].
* ר' מענדל גאנזבורג.
* ר' [[דובער יוניק]].
* ר' [[חיים ברוך הלברשטם]].
* ר' [[חס"ד הלברשטאם]].
* ר' [[יעקב צבי הולצמן]].
* ר' [[מענדל נוטיק]].
* ר' [[עמרם מלכא]].
*ר' עזרא ערד.
*ר' בנימין קליין

[[קטגוריה:משמשים בקודש|*]]

משה דובער ריבקין

2015-08-17T21:47:03Z

24.228.90.213: /* נתק בינו לבין חצר הרבי */

[[קובץ:משה דובער ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה דובער ריבקין]]
הרב '''משה דובער ריבקין''' היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]]
נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שברוסיה, ב[[כ"א כסלו]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}.

בצעירותו נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם נקשר במיוחד ל[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינער]].

לאחר תום לימודיו נישא לבת ה[[חסיד]] ר' [[יעקב טוביה הבר]].

בשנת [[תרע"ו]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] העתיק ל[[רוסטוב]] התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין נהי' לבן ביתו של הרבי, ושמשו עד [[הסתלקות]]ו ב[[ב' ניסן תר"פ]]. על ימים אלו חיבר את הספר [[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]".

בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים (גדולה)|תורת אמת ירושלים]]. בשנת [[תרפ"ח]] נסע לארצות הברית ושם היה ראש ישיבת "[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]".

הי' חבר בארגוני [[ניח"ח]] ו[[הועד לבניין האהל]].

הרב ריבקין היה משתתף קבוע ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]], והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר [[חסיד]]ים אמר{{הערת שוליים|מפי הרב [[הלל פבזנר]].}}: "מדוע אומרים עלי שאיני [[התקשרות|מקושר]] לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"{{הערת שוליים|בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן [[חסידות חב"ד]]}}.

===נתק בין חתנו לחצר הרבי===
בשנת [[תשל"ה]] אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], כשבין דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר בהתוועדות (י״ט כסלו, תשל״ה) על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.

בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, וניסו להחתים גם את הרב ריבקין שנמנע מלתת את הסכמתו. בפועל, צירפו את שמו למכתב המחאה מתוך השערה שהוא לא יפרסם הכחשה, אך ההשערה התבררה כמוטעית מיסודה, ולמחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה, ובכך הפך את כל רצונו של הרבי שתתפרסם מחאה ללעג ולקלס.

מספר בחורים כעסו על מעשיו ותקעו מפתח בחור המנעול של ביתו באופן שלא יהיה אפשר לפתוח את הדלת, ובעקבות זה חתנו [[אהרן שורין]] התחיל בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה.

במהלך הפרשיה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין, והוא הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות העגמת נפש שגרם.

נפטר ב[[י"ח מר חשוון]] [[תשל"ז]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}, ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

== ספריו ==
*'''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - מתאר את הסתלקות אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי אדמו"ר הרש"ב ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא.
*'''קונטרס א' - ד'''' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשכ"ב]].
*'''שני קונטרסים''' - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א.
*'''שערי ציון''' - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה.
*רבים מחידושיו מופיעים בקובצי '''[[האוהל]]'''.

==משפחתו==

*ה[[גאון]] רבי [[שלום ריבקין]], [[גאב"ד]] סט. לואיס, [[ארה"ב]].

*חתנו: העיתונאי אהרן בן-ציון שורין.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=912 פרק העוסק בדמותו בתוך הספר 'גדולי האומה'] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ריבקין, משה דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]

אשה

2015-07-29T01:54:22Z

24.228.90.213: /* קישורים חיצוניים */

{{לעריכה|מידע חסר ולא ערוך}}

==האשה ביהדות ובחסידות==

===שלילת עבודה זרה===
ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי הזהב ויעשו מהם את העגל{{מקור}} מבואר בחסידות{{הערה|ספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש}} ש[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותם]] של הגברים שהוטעו על ידי ה[[ערב רב]] הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש נפש האשה היא מ[[מלכות]] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשם יותר מהגברים איך שהקב"ה הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל.

== חיוב נשים במצוות ==
'''אשה''' חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמן.

מצוות תפילין מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה‏‏<ref>‏מסכת תפילין פרק ראשון, בבלי קידושין לד א‏</ref>, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה<ref>מכיוון שצריך גוף נקי לקיום מצווה זו‏‏: "‏דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א‏</ref>. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת שאול שהניחה תפילין ולא מיחו חכמים בידה‏‏<ref>בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות ‏כמו פסיקתא רבתי פכ"ב ‏שסוברים כי חכמים מיחו</ref>.

ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב״ד, לא מברכת כלל ברכה זו{{מקור}}). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו<ref>ו' כ"ג</ref> שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות".

ישנם מצוות שקיימים במיוחד אצל הנשים והם מצוות הדלקת [[נרות שבת]] ואיסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד.

===מצוות תלמוד תורה===
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק<REF>[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]</REF> אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה תורה שבעל פה הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית.

ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים.

ובימי חז"ל היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו. ע"כ דבריו.

הרבי עורר פעמים רבות את לימוד התורה אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חיבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}}

בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).<REF>שלשלת היחס עמ' 35.</REF> כמו"כ הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות.

יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן <REF>חידושים ובאורים בש"ס, ירושלים 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב</REF> כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]].

בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.{{מקור|בשיחה עם האדמו"ר מבעלז}} ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה״שקלא וטריא״ (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה״ערמומית״ שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית. <REF>התוועדויות, תש"ן, כרך ג, עמ' 173. וראו עוד למשל: אגרות קודש,כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99 . ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99.</REF> הרבי מחדש שאישה שנהנית מלימוד התורה האמירה ש״...כאילו מלמדה תיפלות״ כבר אינה חלה עליה! הזמנים השתנו והיום גם בנות, כמו הבנים, רוצות לדעת את הטעמים. עוד הוסיף כי מי שמלמד ביתו רק את הרמה הפשוטה שבמקצועות הקודש-הוא זה שמלמדה תיפלות וכדי להיפטר מתיפלות זו חובה ללמד את הבנות בצורה מעמיקה ורחבה יותר.

אמירות כאלו הן מהפכה של ממש בעולם היהודי.

====לימוד חסידות====
האדמו״ר הריי״צ החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את התורה שבע״פ בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן<REF> אגרות קודש של האדמו״ר הריי״צ, כרך ד׳, עמ׳ 13</REF>

לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.<REF>התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.</REF>

===צניעות וכבוד הציבור===
ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור.

אשה איננה יכולה לעלות ל[[תורה]] בשל הנימוק ההלכתי של "כבוד הציבור" ([[תלמוד בבלי]], מגילה כג). וכך כותב הרמב"ם: (משנה תורה, הלכות תפילה פרק יב הלכה יז) "אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור".
כמו כן, אישה אינה יכולה להיות שליחת ציבור ולשמש כחזנית. במשנה ([[מסכת קידושין]] פרק ד י"ג) נאסר על אישה להיות מורה (מלמדת תינוקות), כדי שלא תגיע למפגש עם אבותיהם של התלמידים, מפגש שעלול להוביל לפריצות{{הערה|איסור דומה מוטל גם על גבר רווק. ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ב, הלכה ד}}.

== ראו גם ==

*[[מבצע נרות שבת קודש]]
*[[מבצע טהרת המשפחה]]
*[[דירה בתחתונים#דירה נאה בתחתונים - שליחות הנשים|דירה '''נאה''' בתחתונים - שליחות הנשים]]

== לקריאה נוספת ==
* ליקוטי שיחות, כרך ל, עמ' 9–15 - שיחה אודות הנשים בתורה.
* זושא וולף, '''אל נשי ובנות ישראל''' ליקוט שיחות ערוכות של [[הרבי]]
*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=196 מעמד האישה], אתר צא"ח בישראל.
* נחמה גרייזמאן, [http://www.nernechoma.org/reader_he.asp?NBID=4 בעיניה של אישה] - השקפה חסידית על תורת חיים
* הרב פרופ' יצחק קראוס, [http://www.chabad.info/index.php/des/images/jwplayer/newvideo/player51/includes/images/he_new2/includes/newvideo/images/mini/images/he/sidemadorim/small/128.jpg?url=article_he&id=65762 תפקידן של הנשים במשנת הרבי], מאמר מתוך הספר: "אישה חוה אדם, - נשיות יהודית בין התפתחות למסורת" בעריכת אביבה שרבט, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשס"ט - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=194&article=1613 תכונתה של אשה - ויתור] מאמר על דמותה של [[רחל אמנו]] - {{חב}}
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=238&article=2100 מעלת הנשים] מאמר בנושא הנשים היהודיות במצרים ובקריעת ים סוף בהנהגת מרים הנביאה - {{חב}}
* שולמית שמידע, [http://chabad.co.il/?template=article&topic=187&article=1967 חכמות נשים בנתה ביתה] מאמר על דבורה הנביאה - {{חב}}
* יפתח לוזיה, [http://www.neshei.com/index.php?url=article_he&id=73865 נשים זה עם מצחיק?! מופע סטנד-אפ], כא טבת ה'תשע"ג (03.01.2013) {{וידאו}} - {{אינפו}}
* נעמה טוכפלד, [http://www.pnimiyut.org/contents.asp?aid=114503 בין פמיניזם לכוח נשי] באתר מדרשת פנימיות, י"ט שבט התשע"ד (20.01.2014)
*{{קישור שטורעם|81483|news|מה טובו אוהליך יעקב - צניעות הנשים - שיחה י"ב תמוז תש"ל|מערכת שטורעם|כ' בתמוז תשע"ה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:נשים|*]]

אשה

2015-07-29T01:54:13Z

24.228.90.213: /* לקריאה נוספת */

{{לעריכה|מידע חסר ולא ערוך}}

==האשה ביהדות ובחסידות==

===שלילת עבודה זרה===
ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי הזהב ויעשו מהם את העגל{{מקור}} מבואר בחסידות{{הערה|ספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש}} ש[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותם]] של הגברים שהוטעו על ידי ה[[ערב רב]] הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש נפש האשה היא מ[[מלכות]] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשם יותר מהגברים איך שהקב"ה הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל.

== חיוב נשים במצוות ==
'''אשה''' חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמן.

מצוות תפילין מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה‏‏<ref>‏מסכת תפילין פרק ראשון, בבלי קידושין לד א‏</ref>, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה<ref>מכיוון שצריך גוף נקי לקיום מצווה זו‏‏: "‏דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א‏</ref>. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת שאול שהניחה תפילין ולא מיחו חכמים בידה‏‏<ref>בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות ‏כמו פסיקתא רבתי פכ"ב ‏שסוברים כי חכמים מיחו</ref>.

ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב״ד, לא מברכת כלל ברכה זו{{מקור}}). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו<ref>ו' כ"ג</ref> שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות".

ישנם מצוות שקיימים במיוחד אצל הנשים והם מצוות הדלקת [[נרות שבת]] ואיסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד.

===מצוות תלמוד תורה===
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק<REF>[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]</REF> אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה תורה שבעל פה הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית.

ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים.

ובימי חז"ל היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו. ע"כ דבריו.

הרבי עורר פעמים רבות את לימוד התורה אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חיבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}}

בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).<REF>שלשלת היחס עמ' 35.</REF> כמו"כ הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות.

יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן <REF>חידושים ובאורים בש"ס, ירושלים 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב</REF> כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]].

בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.{{מקור|בשיחה עם האדמו"ר מבעלז}} ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה״שקלא וטריא״ (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה״ערמומית״ שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית. <REF>התוועדויות, תש"ן, כרך ג, עמ' 173. וראו עוד למשל: אגרות קודש,כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99 . ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99.</REF> הרבי מחדש שאישה שנהנית מלימוד התורה האמירה ש״...כאילו מלמדה תיפלות״ כבר אינה חלה עליה! הזמנים השתנו והיום גם בנות, כמו הבנים, רוצות לדעת את הטעמים. עוד הוסיף כי מי שמלמד ביתו רק את הרמה הפשוטה שבמקצועות הקודש-הוא זה שמלמדה תיפלות וכדי להיפטר מתיפלות זו חובה ללמד את הבנות בצורה מעמיקה ורחבה יותר.

אמירות כאלו הן מהפכה של ממש בעולם היהודי.

====לימוד חסידות====
האדמו״ר הריי״צ החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את התורה שבע״פ בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן<REF> אגרות קודש של האדמו״ר הריי״צ, כרך ד׳, עמ׳ 13</REF>

לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.<REF>התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.</REF>

===צניעות וכבוד הציבור===
ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור.

אשה איננה יכולה לעלות ל[[תורה]] בשל הנימוק ההלכתי של "כבוד הציבור" ([[תלמוד בבלי]], מגילה כג). וכך כותב הרמב"ם: (משנה תורה, הלכות תפילה פרק יב הלכה יז) "אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור".
כמו כן, אישה אינה יכולה להיות שליחת ציבור ולשמש כחזנית. במשנה ([[מסכת קידושין]] פרק ד י"ג) נאסר על אישה להיות מורה (מלמדת תינוקות), כדי שלא תגיע למפגש עם אבותיהם של התלמידים, מפגש שעלול להוביל לפריצות{{הערה|איסור דומה מוטל גם על גבר רווק. ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ב, הלכה ד}}.

== ראו גם ==

*[[מבצע נרות שבת קודש]]
*[[מבצע טהרת המשפחה]]
*[[דירה בתחתונים#דירה נאה בתחתונים - שליחות הנשים|דירה '''נאה''' בתחתונים - שליחות הנשים]]

== לקריאה נוספת ==
* ליקוטי שיחות, כרך ל, עמ' 9–15 - שיחה אודות הנשים בתורה.
* זושא וולף, '''אל נשי ובנות ישראל''' ליקוט שיחות ערוכות של [[הרבי]]
*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=196 מעמד האישה], אתר צא"ח בישראל.
* נחמה גרייזמאן, [http://www.nernechoma.org/reader_he.asp?NBID=4 בעיניה של אישה] - השקפה חסידית על תורת חיים
* הרב פרופ' יצחק קראוס, [http://www.chabad.info/index.php/des/images/jwplayer/newvideo/player51/includes/images/he_new2/includes/newvideo/images/mini/images/he/sidemadorim/small/128.jpg?url=article_he&id=65762 תפקידן של הנשים במשנת הרבי], מאמר מתוך הספר: "אישה חוה אדם, - נשיות יהודית בין התפתחות למסורת" בעריכת אביבה שרבט, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשס"ט - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=194&article=1613 תכונתה של אשה - ויתור] מאמר על דמותה של [[רחל אמנו]] - {{חב}}
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=238&article=2100 מעלת הנשים] מאמר בנושא הנשים היהודיות במצרים ובקריעת ים סוף בהנהגת מרים הנביאה - {{חב}}
* שולמית שמידע, [http://chabad.co.il/?template=article&topic=187&article=1967 חכמות נשים בנתה ביתה] מאמר על דבורה הנביאה - {{חב}}
* יפתח לוזיה, [http://www.neshei.com/index.php?url=article_he&id=73865 נשים זה עם מצחיק?! מופע סטנד-אפ], כא טבת ה'תשע"ג (03.01.2013) {{וידאו}} - {{אינפו}}
* נעמה טוכפלד, [http://www.pnimiyut.org/contents.asp?aid=114503 בין פמיניזם לכוח נשי] באתר מדרשת פנימיות, י"ט שבט התשע"ד (20.01.2014)
{{קישור שטורעם|81483|news|מה טובו אוהליך יעקב - צניעות הנשים - שיחה י"ב תמוז תש"ל|מערכת שטורעם|כ' בתמוז תשע"ה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:נשים|*]]

נשי חב"ד

2015-07-29T01:53:50Z

24.228.90.213: /* לקריאה נוספת */

[[תמונה:ארגון נשי חבד.jpg|left|thumb|250px|סמל הארגון 'נשי חב"ד' ב[[ארץ ישראל]]]]
'''נשי חב"ד''' הינו ארגון שנוסד על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשי"ג]] ומטרתו לאגד את נשות חב"ד.

==רקע==
בשונה מהנטייה ששררה קודם-לכן בעולם התורני, לפיה יש להגביל את לימוד התורה לגברים בלבד, הרבי פנה בדבריו לגברים ונשים באופן שווה. הוא קרא לנשים ללמוד ולהשתלם בפנימיות התורה, על-מנת שיתקרבו גם הן לאהבת ה' וליראתו.

למהפיכה זו, הייתה גם מטרה הקשורה בעצם השליחות. כאשר הרבי שלח זוג צעיר לקו-החזית של המלחמה בהתבוללות, הוא ציפה מאשת השליח ליטול חלק פעיל במאבק - לא פחות מבעלה. כאשר תלמידי ישיבה צעירים נשלחו על ידי הרבי לרחובות הערים כדי להניח שם [[מבצע תפילין|תפילין]] לעוברים-ושבים יהודיים, נשלחו נשים צעירות למרכזי קניות, [[בית רפואה|לבתי-רפואה]] ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת-קודש]] לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי הצניעות היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.

בשנת תשי"ג (1953) הפמינזם במובן השגרתי של המילה, לא היה רעיון חדש, אך רוב התנועות הפמיניסטיות דחו במצען את הגישה המסורתית לאישה וביקשו להעניק לאישה את הזכות לחקות את תפקידיו של הגבר בתחומים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.

הרבי לא היה 'מהפכן' במובן זה ושיטתו הייתה הפוכה בכוונותיה לשיטות הפמיניסטיות הרווחות. לאמיתו-של-דבר, הרבי היה דווקא סניגור נלהב של הגישה המסורתית, הרואה באישה קודם-כל 'עקרת הבית'. הבורא נתן לגבר ולאישה תפקידים שונים, אמר הרבי, וכשאישה דוחה את הנשיות הפנימית שלה ומנסה לחקות את הגבר - הפוטנציאל הנשיי שלה לא מנוצל והיא לא חשה סיפוק מהתכוונויותיה וממעשיה.

בהמשך לכך, הרבי הוכיח בעזרת מקורות מהקבלה ומכתבי החסידות, כי תפקידה של האישה שווה לתפקידו של הגבר ולעיתים אף חשוב ממנו. הרבי הוסיף והוכיח כי התורה מצפה מהאישה לנצל את כשרונותיה, אך בד-בבד לדבוק באידיאל המסורתי "כל כבודה של בת מלך פנימה" (תהלים מה, יד).

בדרכה שלה, גם על האישה מוטלת החובה "ליצור דירה לה'", אבל עליה למלא מטלה זו בדרך נשיית אופיינית לה: לא בדרך של 'כיבוש' אלא על ידי גילוי הטוב והאלוקי הקיים בכל נברא.

==יושבי ראש נשי חב"ד==
* המייסד הרב [[זושא וילימובסקי]]
* מרת [[דבורה אשכנזי]]
* מרת [[דבורה בוטמן]]
* מרת [[שרה זילברשטרום]]

==קרן ליולדת==
'''הקרן הארצית ליולדת''' הוקמה על ידי ארגון [[שפרה ופועה]] בשיתוף עם ארגון נשי ובנות חב"ד [[ארץ הקודש|בארץ הקודש]] בשנת [[תשנ"ה]] על מנת לממן ליולדת עזרה במצרכי מזון וארגון הבית, ומימון ימי נופש. בראש הארגון עומדת הגברת [[ציפורה הבר]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' - על ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'.
*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://neshei.com נשי ובנות חב"ד]''', פורטל קהילתי מבית אתר [[חב"ד אינפו]]
*ד"ר [[יצחק קראוס]], '''[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44492 תפקידן של הנשים במשנת הרבי]''', י"ט שבט התשס"ט (13.02.2009) {{אינפו}}
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]

הלל מפאריטש

2015-07-29T00:52:13Z

24.228.90.213: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|180px|ספר 'פלח הרימון']]
רבי '''הלל הלוי מ'פאריטש'''' ([[תקנ"ה]] - [[י"א אב]] [[תרכ"ד]], מכונה גם: '''הלל פאריטשער''') היה מגדולי חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].

==צעירותו==
נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]]. בעיירה [[חומץ]]

מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין", ר' הלל התחתן לפני הבר מצוה שלו ולכן נודע בכינויו '[[חול המועד]]', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש"ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז"ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לרב ה[[קדוש]], רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].

== מתקרב לאדמו"ר הזקן ==
ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע חזרה על [[מאמר חסידות]] של [[אדמו"ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]] וזה תפס אותו חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח משטרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר עיירה בה אדמו"ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, [[אדמו"ר הזקן]] כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של [[אדמו"ר הזקן]], והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ במסכת ערכין. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו"ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.

את אדמו"ר הזקן לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו <ref>[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב</ref>.

משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו"ר האמצעי]] ועם אדמו"ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו [[אדמו"ר האמצעי]] שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד.
הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו"ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.

== עם אדמו"ר האמצעי ==

3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] [[תקע"א]] ל[[ליובאוויטש]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ונשאר בסמוך אליו.

משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף הנשמה מבינה.

התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד.

אדמו"ר האמצעי מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום "גדול משפיעי חב"ד".

== עם אדמו"ר הצמח צדק ==

רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל אדמו"ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.

נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר"י הקדוש "[[אזמר בשבחין (ניגון)|אזמר בשבחין]]".

רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים.

פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן שינה למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמא נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור על עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.

נהג להקפיד ברמה עצומה ובמסירות נפש על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמא לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.

בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ"נ]] לאדמו"ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.

על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!

אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו"ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.

==עם רבי אייזק מהומיל==
מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר "משכיל" ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר "עובד". וביאר הרבי הריי"ץ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו היתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.

==הסתלקותו==
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע ל[[חרסון]] וביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב]] [[תרכ"ד]] החזיר את נשמתו לבורא. מנ"כ בעיר חרסון

ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה"ת]].

==ספריו==
*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה בווילנא בשנת [[תרל"ו]] על ידי הרב לוי יצחק שימנוביץ ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]]. שם הספר הוא בגימטריה: "הרב הגדול הלל הלוי". באופן מפתיע נכדיו טוענים כי הדברים המובאים שם משמו מעט לא מדוייקים, שכן הם נכתבו על-ידי אברכים צעירים מידי.
*'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] ל[[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].
*'''מאמרי השתטחות'''.
*'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא ושיר השירים.
*'''רמ"ח אותיות''' - כתבו תלמידו הרשג"א, כפי ששמע מפי קודשו.

==ניגוניו==
רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות המחשבה כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו"ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים ניגונים חסידיים בהרגש הלב:

*[[ניגון הגדול לר' הלל מפאריטש]]
*[[ניגון לר' הלל מפאריטש (א)]]
*[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ב)]]
*[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ג)]]
*[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ד)]]
*[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ה)]]
*[[ניגון לר' הלל מפאריטש (ו)]]

== קישורים חיצוניים ==
* ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב"ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{שמע}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56068 כך התגלה מקום קברו] כתבה ב[[שבועון בית משיח]] מאת נתן אברהם.
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]

בית שמש

2015-07-27T03:26:28Z

24.228.90.213: /* קהילת חב"ד */ ושוב...

[[קובץ:בית שמש תניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי הרב ויינר והרב [[רפאל צבי הרטמן]] מעניקים לראש העיר מהדורת [[תניא]] שהודפסה בעיר]]
[[קובץ:תהלוכה בית שמש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת [[ל"ג בעומר]] בעיר בהשתתפות אלפי ילדים]]
'''בית שמש''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]], מיקומה הוא בין [[תל אביב]] ל[[ירושלים]], בין שפלת החוף להרי ירושלים.

בית שמש נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והעיר הנוכחית נבנתה על חלק ממקומה בעבר. בכ"ז [[כסלו]] [[תשי"א]] נבנתה העיר כמעברה בשם "הר-טוב" ובי"ג [[תמוז]] [[תשנ"א]] הוכרזה כעיר.

העיר מיושבת בשומרי [[תורה]] רבים. בשנת [[תשס"ט]] נבחר לראשות העיר ר' משה אבוטבול, שזכה לתמיכת קהילת [[חב"ד]].

בחודש [[ניסן]] [[תש"ע]] הוכרז על ידי חברת [[חב"ד ברמה]] על פרוייקט דיור חדש בן 400 יחידות דיור המיועד למשפחות חב"דיות.
==קהילת חב"ד בבית שמש==
===בית חב"ד===
בשנת [[תשמ"ח]] התיישב במקום [[שליח]] [[הרבי]], הרב [[אליעזר ויינר]], שהיה ל[[חסיד]] [[חב"ד]] הראשון בעיר. בשנת [[תשמ"ט]] הגיע לעיר הרב [[משה ריבקין]] והצטרף לפעילי בית חב"ד.

===קהילת חב"ד===
עד לשנת [[תשנ"ט]] פעלה בעיר קהילת חב"ד קטנה יחסית שכללה עשרות משפחות בלבד. בשנת תשנ"ט הוקמה השכונה החדשה רמת בית שמש ומשפחות רבות מחסידי חב"ד הגיעו להתגורר בה וכיום מתגוררות בה למעלה ממאה משפחות חב"ד.

רבני בתי כנסת חב"ד השונים:

* הרב '''מיכאל שלמה אבישיד''' - רב קהילת "אור מליובאוויטש" רמת בית שמש א'.
* הרב '''אליעזר ויינר''' - רב בית הכנסת "בית מנחם" גבעת שרת.
* הרב '''חיים הכהן פארו''' - רב קהילת חב"ד דולב.
* הרב '''אסף שמשון אנגלמן''' - רמת בית שמש ב'.
* הרב '''[[רפאל צבי הרטמן]]''' - משמש גם כרב בית הכנסת 'השטיבלאך' ברחוב צאלים.
* '''הרב יעקב יהודה שוורץ''' רמת חפציבה וגבעת ירושלים - יו"ר ארגון "'''לומדים חסידות'''" שבראשות הרב מענדל וועכטער

== מוסדות חב"ד בעיר ==

* [[בית חב"ד]] בניהול הרב אליעזר ויינר, והשלוחים הרב משה רבקין והרב ישראל בייזר.
* רשת גנים.
* [[תלמוד תורה]] לבנים.
* בית ספר יסודי לבנות.
* כולל ללימוד חסידות, בניהול הרב שמעון וולס.
* כולל ובית כנסת לתושבים מכלל החוגים והמגזרים, בניהול הרב רפאל צבי הרטמן.
* מרכז "אור צבי ומנוחה" - בית הכנסת ובית מדרש.
* ישיבה קטנה - [[תומכי תמימים בית שמש]] (נסגר).
* מרכז בית מנחם - בית כנסת ופעילויות שונות בהפצת המעיינות בניהולו של הרב יעקב יהודה שוורץ

== ועד הקהילה ==
תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל [[אנ"ש]] המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.

חברי הועד: הרב [[רפאל צבי הרטמן]], הרב [[אליעזר ויינר]], הרב יניב כהן, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, והרב שרגא נתן דהן.

==לקריאה נוספת==
*מנחם כהן, '''סיירת אהבת ישראל''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1540, ב' שבט תשע"ד

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=בית%20שמש כתבות ועדכונים הקשורים עם קהילת חב"ד בעיר]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://chabadi.022.co.il/ חב"די בבית שמש], אתר חדשות קהילתי

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

ספר תורה של משיח

2015-07-27T03:26:03Z

24.228.90.213: ביטול גרסה 201042 של שלום (שיחה) צריך לשים לב מה עושים...

[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]

'''ספר תורה של משיח''' הינו מבצע שמיימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].

על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] (קודם [[הקפות]]) ב[[כ"ג תשרי תש"ב]]. וזה לשונו הקדוש:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי נדר להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד - "קבלת פני משיח ספר תורה" - לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם"}}.

== השתלשלות העניינים ==
תחילה תוכנן כי הכתיבה תחל ב[[כ' מר חשוון]] [[תש"ב]], אולם הדבר נדחה עד ל[[ב' באייר]] באותה שנה.

באגרת מיום ב' אייר תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל.. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה.. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן}}.
ובהמשך האגרת:
{{ציטוטון|לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני לחודש אייר - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד [[אדמו"ר המהר"ש|כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות}}.

ואכן בב' אייר החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי.

כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של עור בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של האדמו"ר הריי"צ היה שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. באגרת מפורטת אליו, ב[[ב' חשוון]]:
{{ציטוטון|שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש}}.

ב[[ג' בכסלו]] כותב לו שוב:
{{ציטוטון|אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה.}}

את הקלף אמנם השיגו ב[[ארה"ב]], על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' אייר [[תש"ב]], לרב [[אליהו נחום שקלאר]]:
{{ציטוטון|בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים}}.

ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר ( שמריהו פאַקטאָר ע"ה), היה על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" וקופת "[[מחנה ישראל]]".
את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.

ועד מיוחד מונה על ידי הרבי הריי"צ לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]] שגם זכה לארגן את סיום הספר.

== סיום כתיבת הספר תורה ==
לקראת [[יו"ד שבט תש"ל]] הציעו החסידים רעיונות שונות, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות [[נשי חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]], מרת לאה רייזל הלמן, הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה והרבי קיבלה. בהתוועדות [[שבת]] [[פרשת וארא]], [[ג' שבט]] [[תש"ל]], הודיע [[הרבי]] על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מ[[ארץ הקודש]] לסיים את הספר-תורה, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מאלו הדרים על-יד הס"ת - על-יד 'האוצר'. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה:
"מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב - שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מהסתלקותו.

וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו שהקב"ה הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות)".

ואכן ביום ו' [[ערב שבת קודש]] [[פרשת בא]], יו"ד שבט לאחר חצות [[תש"ל]], סיימוה בהתוועדות בהשתתפות הרבי שליט"א. מאורע זה הביא איתו המוני [[חסידי חב"ד]] שבאו מכל קצוות תבל. באותה התוועדות אף סיים הרבי מחזור נוסף על ה[[מאמר]] [[באתי לגני]].

לאחר שיחה קצרה מאת הרבי, קריאת פסוקי "למנצח יענך" על ידי הרב [[שמואל הלוי לויטין]] ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] - סוימה כתיבת ספר-התורה.

לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] "[[פרזות תשב ירושלים (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]]", הרב סימפסאן עשה את הגבהת התורה, את הגלילה ביצע הרב אבצן ולבישת ה"כתר" נעשתה על ידי הרבי. לאחר נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלווית נרות - ברך הרבי ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש. לאחר-מכן אמר [[מאמר]] "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.

==התעוררות מיוחדת==
[[תמונה:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|המכתב המיוחד]]

הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח. ביטוי להתעוררות זו ניתן למצוא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א

מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] ו[[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה|כופה כל ישראל לחזק בדקה]] ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".}}

על המכתב באו על החתום החסידים: [[זושא וילימובסקי]], [[בערקע חן]], [[בן ציון שם טוב]], [[שלום ליברוב]], [[אהרן פרידמן]], [[וועלוועל קסלמן]], [[בערל שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[בערל בוימגארטן]] ו[[בערל קסלמן]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52452 תמונות מאירוע הכנסת ספר התורה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1748 וידאו מאירוע הכנסת ספר התורה] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52468 העיתונות מדווחת על המעמד] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38161 [[הסטייפלר]] רכש אות בספר תורה של משיח] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52549 יומן מרתק מהאירוע] {{אינפו}}

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שיחה:סנדקאות

2015-07-27T03:22:25Z

24.228.90.213: /* הרבי שליט"א */

==מעלת הסנדקאות==
סגולת סנדקאות

בשבת קודש ט' טבת תשמ"ז אמר הרבי למזכירו הרב קרינסקי, ששימש קודם לכן סנדק בברית-מילה לנכדו:

"זהו כקטורת וסגולה לעשירות ושתהיה עשיר בגשמיות וברוחניות ותתברך בכל עניינים טובים".

בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' שניאור זלמן גוראריה בקשר לסנדקאות.

==הסנדקאות אצל רבותינו נשיאינו==
===אדמו"ר הזקן===
*[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] - [[תקס"ח]].

===אדמו"ר הריי"צ===
החסידים שזכו שאדמו"ר הריי"צ ישמש כסנדק בברית המילה שלהם:
*[[שניאור זלמן קוראטין]] - [[כסלו]] [[תרע"ד]].
*שלום דובער ב"ר [[פייביש חן]] - ?

===הרבי שליט"א===
*יצחק ב"ר [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] - [[ז' אדר שני]] [[תשי"א]].
*[[יוסף רוזנפלד]] (משלוחי הרבי בצפת) - [[כ"ד אייר]] [[תשי"א]].
*[[יוסף יצחק חיטריק]] - [[ל' חשון]] [[תשי"ב]].

שיחה:סנדקאות

2015-07-27T03:21:16Z

24.228.90.213:

==מעלת הסנדקאות==
סגולת סנדקאות

בשבת קודש ט' טבת תשמ"ז אמר הרבי למזכירו הרב קרינסקי, ששימש קודם לכן סנדק בברית-מילה לנכדו:

"זהו כקטורת וסגולה לעשירות ושתהיה עשיר בגשמיות וברוחניות ותתברך בכל עניינים טובים".

בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' שניאור זלמן גוראריה בקשר לסנדקאות.

==הסנדקאות אצל רבותינו נשיאינו==
===אדמו"ר הזקן===
*[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] - [[תקס"ח]].

===אדמו"ר הריי"צ===
החסידים שזכו שאדמו"ר הריי"צ ישמש כסנדק בברית המילה שלהם:
*[[שניאור זלמן קוראטין]] - [[כסלו]] [[תרע"ד]].
*שלום דובער ב"ר [[פייביש חן]] - ?

===הרבי שליט"א===
*יצחק ב"ר [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] - [[ז' אדר שני]] [[תשי"א]].
*בנו של ר' [[אברהם יצחק רוזנפלד]] - [[כ"ד אייר]] [[תשי"א]].
*[[יוסף יצחק חיטריק]] - [[ל' חשון]] [[תשי"ב]].

שיחה:סנדקאות

2015-07-27T03:16:21Z

24.228.90.213: ליקוט ראשוני לערך

בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ה, שיבח הרבי את הידורו של ר' שניאור זלמן גוראריה בקשר לסנדקאות.

===אדמו"ר הזקן===
*[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] - [[תקס"ח]].

===אדמו"ר הריי"צ===
החסידים שזכו שאדמו"ר הריי"צ ישמש כסנדק בברית המילה שלהם:
*[[שניאור זלמן קוראטין]] - [[כסלו]] [[תרע"ד]].
*שלום דובער ב"ר [[פייביש חן]] - ?

===הרבי שליט"א===
*יצחק ב"ר [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] - [[ז' אדר שני]] [[תשי"א]].
*בנו של ר' [[אברהם יצחק רוזנפלד]] - [[כ"ד אייר]] [[תשי"א]].
*[[יוסף יצחק חיטריק]] - [[ל' חשון]] [[תשי"ב]].

אריה רוזנפלד

2015-07-27T03:05:53Z

24.228.90.213:

[[תמונה:272424.jpg|left|thumb|250px|בישיבת חב"ד רמת אביב]]
[[תמונה:272428.jpg|left|thumb|250px|מתבונן בפסק דין שאביו חתום עליו]]
רבי '''אריה רוזנפלד''' שליט"א, ה[[אדמו"ר]] מפינסק קרלין, נולד לאביו רבי [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין.

אביו, מונה לאדמו"ר לחסידי פינסק קרלין, כשלש שנים לאחר פטירת רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מקרלין - לעלוב. מיד לאחר פטירת אביו רבי אהרן, הוכתר רבי אריה בכור בניו לאדמו"ר על ידי כל חסידי פינסק קרלין.

מינויו של ר' אריה שרוי במחלוקת עזה בין חסידי קרלין.

כידוע אביו היה מהאדמו"רים שחתמו על הפסק דין כי הרבי הוא מלך המשיח.

ב[[כסליו]] [[תש"ע]] התקיים ביקור של האדמו"ר מפינסק קרלין הכהן, בישיבת חב"ד בתל אביב. האדמו"ר בא לשמש בתור כהן, במעמד [[פדיון הבן]] של ר' ניר ארגמן מחסידי חב"ד ב[[רמת אביב]].

האדמו"ר שיבח את פעילות הישיבה. וכמו"כ סיפר שהיה בחלוקת דולרים אצל [[הרבי]], ולאחר מכן הביא לרבי "קמח שמורה" ואמר לרבי שהוא בנו של האדמו"ר מפינסק קרלין, הרבי הביא לו עוד דולר ואמר לו "יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל".

כמו"כ סיפר שבכל מקום שהולך פוגש את הפעילות של [[חב"ד]], קידוש ה' בלתי יתואר ממלאים את כל העולם באור הקדושה.

ביציאתו התעכב משך זמן בהסתכלות על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] התלוי דרך קבע בישיבה, ושאביו ז"ל חתום עליו בגאון, והתפעל מאד ואמר שכבר מכיר הפס"ד.
==קישורים חיצוניים==

*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51569 האדמו"ר מפינסק-קרלין התוועד ברמת אביב]. {{אינפו}}

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=?|הבא=-}}

== קישורים חיצונים ==

*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1340 בביקור אצל הרב חיטריק]
[[קטגוריה:אדמו"רי פינסק קרלין|רוזנפלד אריה]]

דוד חנזין

2015-07-26T22:17:26Z

24.228.90.213:

[[תמונה:חנזין.jpg|left|thumb|280px|הרב דוד חנזין]]

הרב החסיד '''דוד חנזין''' ([[תרע"א]]-[[י"ט תמוז]] [[תשס"ג]]) שימש כמנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וחבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד בעיר קונטופ שבאוקראינה בשנת [[תרע"א]], לאביו הרב [[מנחם מענדל חנזין|מנחם מענדל]] ע"ה שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]]. אמו הינה בת דודתו של החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בלניצקי]] ע"ה.

בילדותו למד אצל טובי המלמדים ששכר אביו למענו. אביו והמלמדים שהיו חסידים ומקושרים, נטעו בו את דרכי החסידות וה[[התקשרות]] ל[[רבי]].

שנות הילדות עברו בצל מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית. בחוץ נשמעו הדי הקרבות, אך בתוך הבית המשיך דוד הקטן לשקוד על לימוד התורה. כבר בצעירותו נודע ללמדן וגאון אדיר שצלל בים התורה.

בקיץ תרפ"ט העתיקה המשפחה את מקום מגוריה למוסקבה. באותם שנים נהג אחת לשבוע לבקר את הגאון רבי [[אבא דוד גולדפיין]] חתנו של הגאון [[יוסף רוזין|הרוגצ'ובר]]. את כל שאלותיו בלימוד שצבר במשך השבוע שטח בפני הגאון רבי אבא דוד שהעריכו מאוד.

הרב [[משה צבי נריה]], ראש ישיבות 'בני עקיבא', הזדמן באותם שנים למוסקבה, ובבית הרב גולדפיין פגש את הרב חנזין. ביומנו הוא כותב כי למד שהרב חנזין עבר על כל הש"ס בהיותו כבן שבע עשרה בלבד. בין השניים התפתחה ידידות מופלאה, והם קבעו לימוד בחברותא בביתו של דוד שגר אז בצ'רקיזובה, פרבר קטן של מוסקבה. בבית משפחת חנזין ישבו ולמדו יחד ב[[עיון]] [[מסכת בבא קמא]], ולגירסא למדו את [[מסכת פסחים]].

===עלייתו לארץ===
שמחה גדולה אחזה ברב חנזין כאשר הודיע לו הרב נריה כי קיבל אישור לעלות לארץ הקודש. הרב חנזין נטלו בידיו ורקד עמו מרוב שמחה. ארבע שנים עברו מאז, והרב חנזין קיבל אף הוא רשיון עליה ארצה. את הרשיון המיוחל קיבל בסיוע הרב [[אברהם יצחק קוק]], [[רב]]ה הראשי של [[ארץ ישראל]].

ביום כ' ב[[כסלו]] [[תרצ"ד]] הגיע ארצה.

ארבע שנים חלפו מאז עלה ר' דוד ארצה. ידידו הטוב הרב נריה, התגעגע לאותו ריע וידיד אמת שהיה שותפו ללימוד מעמיק. את געגועיו ביטא ביומנו ביום בו הגיע הרב חנזין לישיבת הרב קוק: "הגיע דוד חנזין. אני מכירו עוד ממוסקבה. הוא כבר עבר על כל הש"ס. עכשו יגור בדירתי. סבור אני לקבוע איתו זמני לימוד. הוא שקדן ובחור הגון".

ואכן, שני הידידים התגוררו באותה דירה ולמדו יחד במשך זמן ממושך.

גאונותו ומידותיו התרומיות ניכרו בו כבר בהיותו תלמיד בישיבה. לא פלא שהוא התחבב על מי שעמד אז בראשות הישיבה, הרב קוק, שכינהו "מיין דוד'ל" (דוד'ל שלי). החביבות התבטאה בקביעות בה למדו יחד גמרא ורא"ש. קודם שהיה הרב קוק מוסר שיעורים כלליים בישיבה, הוא היה מדבר בנושא השיעור עם שלושה מבחירי תלמידיו ובהם גם הרב חנזין.

הרב קוק אף הסמיכו להוראה, וכאשר נסע עמו פעם ללונדון, לקחו עמו באומרו כי כך אין לו צורך לשאת עמו ש"ס כיון שדוד חנזין הוא ש"ס מהלך!.

לאחר פטירת אביו בחודש ניסן תרצ"ה, נזכר בשורשיו החסידיים וביקש להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, שם קירבו המשפיע הדגול רבי [[אלתר שימחוביץ]].

===הגעתו לליובאוויטש===
[[קובץ:דוד חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]]
בחודש אלול תש"ג הקים את ביתו עם זוגתו מרת רחל רישא ע"ה, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, מלפנים רבה של פתח תקוה. את מקום מגוריו קבע בעיר הקודש ירושלים.

בשנת תש"ד התקבל בהסכמת [[אדמו"ר הריי"צ]] למשגיח ומגיד שיעור בישיבת חב"ד בתל אביב, ולאחר מכן [[תומכי תמימים לוד|בלוד]].

בכסלו תשי"א נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים. את ילדיו גידל במסירות אין קץ.

===עסקנות ציבורית===
בשנת תשי"ב עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.

בשנת תשמ"ז פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.

מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקוה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.

===עבודתו ב'רשת'===
הרב חנזין היה ממקימי '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך חצי יובל שנים ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת.

בקיץ תשי"א הורה הרבי לחסיד הרב [[זושא וילימובסקי]] להקים את 'רשת אוהלי יוסף יצחק'. עול ניהול הרשת הוטל כבר בהתחלה על כתפיו של הרב חנזין, כעימו פעל הרב [[זלמן אבלסקי]], מסירותו לרשת לא ידעה גבולות, כפי שמספר מי שהיה מזכיר הרשת בשנים הראשונות הרב יצחק גנזבורג: "מאוד התפעלתי ממידת המסירות של הרב חנזין לענייניו של הרבי באופן שלא מצאתי לה אח ורע. באותם שנים הוא היה אלמן מטופל בחמישה ילדים קטנים, ובכל זאת התמסר כל כולו לניהול הרשת, כאשר ענייניו של הרבי ומימוש רצונו הק' עומד בראש הסדר העדיפויות שלו!

הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.

=== במחיצת הרבי===
שנת [[תשי"ט]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת [[תשל"ח]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה, ולעתים יותר מכך. הפרנסה אצלו לא היתה בשפע, ולמרות זאת כ[[חסיד]] הרגיש את החובה לנסוע לרבי. כשקרובי משפחה מחוגי ה[[ליטא]]ים טענו כלפיו וכלפי ילדיו, למה הוא נוסע הרי אין לו כסף, אסף את ילדיו ואמר להם: "אני משתוקק להיות עם יהודי הכי אמיתי בדור...".

באחת השנים היו מחירי הטיסות לקראת [[תשרי]] יקרים מאד, ורק לאחר [[ראש השנה]] הוזלו המחירים. בנו הרב מנחם הציע לו לנסוע לאחר ראש השנה וכך לחסוך בסכום כסף משמעותי. הרב חנזין למרות שלא ניחן בעודף כסף, לא וויתר ואמר "חשוב מאוד להיות בראש השנה עם ראש בני ישראל". הוא קנה את הכרטיס היקר ונסע לרבי לקראת ראש השנה...

לאחר הנסיעה הראשונה לרבי בתשרי [[תשי"ט]], הוא חזר ארצה ו[[התוועדות|התוועד]] עם חסידים ב[[ירושלים]], [[פתח תקוה]], [[תל אביב]], [[ראשון לציון]], [[כפר חב"ד]] וב[[לוד]]. בכל מקום סיפר את מה שראה והרגיש, ולימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד הרבי ב[[שמחת תורה]] אותה שנה. התוועדויות אלו נמשכו עד אור הבוקר.

את הפעם הראשונה שראה את הרבי מתאר הרב חנזין בתיאור חסידי ספוג רגש: "רטט עבר בכל גופי כאשר נפתחה הדלת ונתגלתה דמותו של הרבי שליט"א. קור וחום החלו משמשים בי בערבוביה. נעצתי מבטי ברבי וריכזתי את עצמי לבל אאבד שום תנועה מתנועותיו. ראיתי את הרבי עובר בזריזות אל מקום ישיבתו הקבוע... יש בפני הרבימין מבע מיוחד של [[שמחה]] עילאה ופשטות עצומה כאחד. מזיגה של [[דחילו ורחימו]] עם שמחה וטוב לבב. פשוט אין לשער כמה הוד ורוממות שופעת הדמות ככל שמרבים להסתכל בה. ראיתי בימי שני חיי כמה וכמה גדולים ו[[צדיק]]ים,–הבעה כזאת טרם ראיתי. הכל בלי כל בליטות ובלי שום תנועה. פשטות וחביבות. חום מלטף ואש יוקדת. הוא יושב בלי להתנועע. מבטו מרוכז ב[[סידור]] ה[[תפילה]] שלפניו והוא מתפלל בדביקות מרוממת כל רואה. הוא מתפלל עם ה[[מניין|ציבור]] ובתוך הציבור ועם זאת ניתן להבחין עד כמה עליון ומקודש הוא בתפילתו, בלי שנראים מצידו איזה שהם סימנים או תנועות לכך".

לאחר מכן סיפר על ה[[יחידות]] שלו שארכה כשעתיים ורובה הוקדשה לענייני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. את החלק הזה של היחידות סיכם: "הרבי מכיר את הבעיות של כל בית ספר ובית ספר, והוא מתעניין בפרטיים הפעוטים ביותר"...

===תפקידיו ברבנות===
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]

מאז הקמתו של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]] נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי. במשך כל השנים היה הרב חנזין שותף פעיל לדיונים והחלטות חשובות ומרכזיות גם בשנים האחרונות.

לאחר פטירתו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], בשנת [[תשמ"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא אף נבחר ברוב קולות לכהן בהרכב הרבנים של [[בד"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב[[ד' ניסן]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, הפתלא הרבי כיצד הוא מוכן להפקיר את תפקידיו ברשת אהלי יוסף יצחק, והוא לו להישאר בארץ הקודש.

כחבר בית הדין בארץ הקודש, עסק רבות בענייני הכלל והפרט. בשנים האחרונות בלטה פעילותו בענייני [[שלימות הארץ]] ובהפצת בשורת הגאולה, תוך כדי הכנת העם לקבלת פני הרבי מלך המשיח.

על פן זה בעבודתו, חובה לציין כי פעילותו בעניין משיח לא החלה בשנים האחרונות, אלא כבר לפני חמישים שנה, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] יצא בקריאה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". הרב חנזין יחד עם הרב [[אפרים וולף]] ע"ה נסעו ברחבי הארץ כדי להפיץ קריאה זו בכל אתר ואתר. על עבודה זו הודה להם אדמו"ר הריי"צ במכתב מט"ו אלול התש"ג: "טוב מאוד עשו לפרסם את הקול קורא לאלתר לתשובה. ותודה וברכה לידידי מוה"ר אפרים שי' וואלף ולהנכבד והכי נעלה המצויין בתורה ומשתדל ביראת שמיים מוה"ר דוד חנזין עבור טרחתם בנסיעות לעורר על התשובה".

מאז יצא הרבי בקריאה "[[עשו כל אשר ביכלתכם]]", תבע תמיד לעשות כמה שיותר במבצע משיח, אם בפרסום או בשיעורים ובדרכים נוספות.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'. חתימתו מתנוססת על גבי פסק הדין המפורסם בו קוראים הרבנים לרבי להתגלות כמשיח צדקנו לעיני בשר.

האירוע החב"די הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס שנערך על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] ב'היכל התרבות' לקראת ראש השנה תשס"ג. באותו כינוס עורר כי ראשי המדינה צריכים להניח תפילין ולשמש דוגמא לכל העם.

===פטירתו===
בתש"ס נפטר על פניו בנו הגאון החסיד הרב [[יעקב משה חנזין]], את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו דין שמים.

בחודש תמוז תשס"ג נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.

ביום שישי [[י"ט תמוז]] נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה והוא בן 92.

בשנת [[תשס"ח]] החליטה עריית [[פתח תקווה]] - בהשתדלותו של הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו.

==משפחתו==
*גיסו, ר' דוד סלומון
*בנו, ר' [[יעקב משה חנזין]]
*בנו, ר' [[מנחם חנזין]]

==לקריאה נוספת==
*'''דוד עבדי''' - תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל [[הרבי]] בחודש [[תשרי]] [[תשי"ט]], ו[[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]] אליו. הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ג]].

{{סדרה|הקודם=[[זושא וילימובסקי]]|הבא=[[משה סלונים]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה=[[תשי"א]] - ?}}

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=878 אגרות קודש מהרבי לר' דוד] - [[בית משיח (שבועון)]] {{אינפו}}

{{מיון רגיל: חנזין דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקווה: אישים]]

יהושע מונדשיין

2015-07-26T22:14:45Z

24.228.90.213: /* משפחתו */

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ה]], 1947-2014) חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' [[חיים ליברמן]] והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר [[אהל רח"ל]]. לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס את סדרת [[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ"דים לרעייתו רחל (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך לבסוף הצעה זו ירדה מהפרק.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[ה'תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך מספר שנים. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==ביקורת==
במהלך חקירת [[סיפורי חסידים]], "פרך" סיפורי חסידים רבים שעברו מדור לדור. הרב [[אהרון דב הלפרין]] כתב בתגובה לאחד ממאמריו של מונדשיין, כי ישנה מגמתיות ב"מחקריו" "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי ה[[רביים]], דברים המופרכים אצל כל [[חסיד]]. על רקע דעותיו, פרץ בשנת תשע"ג פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי האינטרנט החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''[[דרך המלך]]''' - תרגום של דרכון הרבי.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנדל מונדשיין, כ"ד כסלו תשנ"ה {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''המאסר הראשון''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''[[המסע האחרון]]''' - מאתיים שנה למסעו של אדמו"ר הזקן בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע"ב.
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], תשע"ב.

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] (תשכ"ח).

==משפחתו==
*גיסו, ר' יעקב משה סלומון

===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].
*הרב הלל מונדשיין - ר"מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[משפיע]] בישיבות חב"ד ב[[אור יהודה]] וב[[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], צרפת.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127&lang=hebrew אגרת לידיד].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מאהבת ישראל חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי חסידות חב"ד בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין ע"ה|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

דף השער לספרי רבותינו נשיאנו

2015-07-24T23:09:57Z

24.228.90.213: /* שער */ סיום הרחבה

לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי,{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי שהוא כמו שער ספרי כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]}}, בשער מופיע "מספר ההיכל", ו"מספר השער", ענין זה נקרא "קובץ שלשלת האור"{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי"א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה "קובץ שלשלת המאור", אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם "[[הארה]]" ממנו}}.

==ההיכל==
בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש"ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו"ר הזקן]],היכל רביעי: ספרי [[אדמו"ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו"ר מהר"ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].

==שער==
לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.

===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===
*שער ראשון - [[כתר שם טוב]].
*שער שני - [[צוואת הריב"ש]].

===השערים בספרי [[המגיד ממזריץ']]===
*שער ראשון - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].
*שער שני - [[אור תורה]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר הזקן]]===
*שער ראשון - [[ספר התניא]].
*שער שני - [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
*שער שלישי - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].
*שער רביעי - [[לקוטי תורה]].
*שער חמישי - [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]].
*שער שביעי - [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]].
*שער שלושה עשר - [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]===
*שער ראשון - [[דרך חיים (ספר)|דרך חיים]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]], [[שערי אורה]].
*שער שני - [[תורת חיים]].
*שער שביעי - [[קונטרס בד קודש]].
*שער שמיני - [[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי]].
*שער עשירי - [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]===
*שער ראשון - [[שו"ת צמח צדק]].
*שער חמישי - [[צמח צדק על הש"ס]].
*שער שביעי - [[פסקי דינים צמח צדק]].
*שער שמיני - [[דרך מצותיך (ספר)|דרך מצותיך]].
*שער תשיעי - [[אור התורה (ספר)|אור התורה]], [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]].
*שער ארבעה עשר - [[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)]].
*שער חמשה עשר - [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק (ספר)|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]===
*שער ארבעה עשר - [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]].
*שער תשיעי עד שער שלושים ושנים - [[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)|לקוטי תורה - תורת שמואל]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]===
*שער ראשון - [[חנוך לנער (קונטרס)]].
*שער שני - [[קונטרס התפילה]].
*שער שלישי - [[קונטרס ומעין מבית ה']].
*שער חמישי - [‏[קונטרס העבודה]], [[קונטרס עץ החיים]].
*שער שישי - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]].
*שער שביעי - [[ספר השיחות (תורת שלום)]].
*שער שמיני - [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]]===
*שער ראשון - [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]].
*שער שני - [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]].
*שער שלישי - [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]].

===השערים בספרי הרבי===
*שער ראשון - [[מאמרים]], (מלוקט).
*שער שני - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].
*שער שלישי - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].
*שער רביעי - [[הגדה של פסח]] עם ליקוטים וטעמים.
*שער חמישי - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].
*שער שישי - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש"ס\רמב"ם.
*שער שביעי - [[חידושים וביאורים על הלכות בית הבחירה]].
*שער שמיני - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].
*שער תשיעי - [[התוועדויות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: מושגים כלליים בחסידות]]

דף השער לספרי רבותינו נשיאנו

2015-07-24T22:53:22Z

24.228.90.213: /* השערים בספרי אדמו"ר האמצעי */

לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי,{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי שהוא כמו שער ספרי כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]}}, בשער מופיע "מספר ההיכל", ו"מספר השער", ענין זה נקרא "קובץ שלשלת האור"{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי"א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה "קובץ שלשלת המאור", אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם "[[הארה]]" ממנו}}.

==ההיכל==
בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש"ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו"ר הזקן]],היכל רביעי: ספרי [[אדמו"ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו"ר מהר"ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].

==שער==
לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.

===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===
*שער ראשון - [[כתר שם טוב]].
*שער שני - [[צוואת הריב"ש]].

===השערים בספרי [[המגיד ממזריץ']]===
*שער ראשון - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].
*שער שני - [[אור תורה]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר הזקן]]===
*שער ראשון - [[ספר התניא]].
*שער שני - [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
*שער שלישי - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].
*שער רביעי - [[לקוטי תורה]].
*שער חמישי - [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]].
*שער שביעי - [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]].
*שער שלושה עשר - [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]===
*שער ראשון - [[דרך חיים (ספר)|דרך חיים]], [[עטרת ראש (ספר)|עטרת ראש]], [[שערי אורה]].
*שער שני - [[תורת חיים]].
*שער שביעי - [[קונטרס בד קודש]].
*שער שמיני - [[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי]].
*שער עשירי - [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]===
*שער ראשון -
*שער שני -
*שער שלישי -

===השערים בספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]===
*שער ראשון -
*שער שני -
*שער שלישי -

===השערים בספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]===
*שער ראשון -
*שער שני -
*שער שלישי -

===השערים בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]]===
*שער ראשון -
*שער שני -
*שער שלישי -

===השערים בספרי הרבי===
*שער ראשון - [[מאמרים]], (מלוקט).
*שער שני - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].
*שער שלישי - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].
*שער רביעי - [[הגדה של פסח]] עם ליקוטים וטעמים.
*שער חמישי - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].
*שער שישי - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש"ס\רמב"ם.
*שער שביעי - [[חידושים וביאורים על הלכות בית הבחירה]].
*שער שמיני - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].
*שער תשיעי - [[התוועדויות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: מושגים כלליים בחסידות]]

קונטרס בד קודש

2015-07-24T22:53:04Z

24.228.90.213: הפניה לדף בד קודש

#הפניה[[בד קודש]]

דף השער לספרי רבותינו נשיאנו

2015-07-24T22:52:46Z

24.228.90.213: /* שער */

לכל אחד מרבותינו נשיאנו יש '''דף שער''' קבוע המופיע בתחילת ספריו, לדף השער יש: ציור - מסגרת מסוימת המיוחד לאותו רבי,{{הערה|מלבד שער ספרי הרבי שהוא כמו שער ספרי כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]}}, בשער מופיע "מספר ההיכל", ו"מספר השער", ענין זה נקרא "קובץ שלשלת האור"{{הערה|ראה שיחת [[ט' כסלו]] [[תשי"א]], שבתחילה היה מחשבה לקרוא לזה "קובץ שלשלת המאור", אך במאור אין חילוקים כי הוא עצמי, וכל [[רבי]] הוא [[מאור]] וספריו הם "[[הארה]]" ממנו}}.

==ההיכל==
בחלק העליון של השער מצד ימין, מובא מספר ההיכל, המציין את מספרו של הרבי בשלשלת נשיאי החסידות: היכל ראשון: ספרי ה[[בעש"ט]], היכל שני: ספרי [[המגיד]], היכל שלישי: ספרי [[אדמו"ר הזקן]],היכל רביעי: ספרי [[אדמו"ר האמצעי]], היכל חמישי: ספרי [[הצמח צדק]], היכל שישי: ספרי [[אדמו"ר מהר"ש]], היכל שביעי: ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]], היכל שמיני: ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]], היכל תשיעי: ספרי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].

==שער==
לכל אחד מרבותינו נשיאנו, יש חלוקת שערים (קטגוריות) לספריו, וכל ספרי השיחות נקראים בשם שער מסוים, ספרי המאמרים שער אחר, וספרי האיגרות בשער אחר.

===השערים בספרי [[הבעל שם טוב]]===
*שער ראשון - [[כתר שם טוב]].
*שער שני - [[צוואת הריב"ש]].

===השערים בספרי [[המגיד ממזריץ']]===
*שער ראשון - [[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]].
*שער שני - [[אור תורה]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר הזקן]]===
*שער ראשון - [[ספר התניא]].
*שער שני - [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
*שער שלישי - [[תורה אור (ספר)|תורה אור]].
*שער רביעי - [[לקוטי תורה]].
*שער חמישי - [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]].
*שער שביעי - [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]].
*שער שלושה עשר - [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]===
*שער ראשון - [[דרך חיים (ספר)|דרך חיים]], [‏[עטרת ראש (ספר)|]], [[שערי אורה]].
*שער שני - [[תורת חיים]].
*שער שביעי - [[קונטרס בד קודש]].
*שער שמיני - [[פסקי דינים אדמו"ר האמצעי]].
*שער עשירי - [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], [[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]].

===השערים בספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]===
*שער ראשון -
*שער שני -
*שער שלישי -

===השערים בספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]===
*שער ראשון -
*שער שני -
*שער שלישי -

===השערים בספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]===
*שער ראשון -
*שער שני -
*שער שלישי -

===השערים בספרי [[אדמו"ר הריי"צ]]===
*שער ראשון -
*שער שני -
*שער שלישי -

===השערים בספרי הרבי===
*שער ראשון - [[מאמרים]], (מלוקט).
*שער שני - [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].
*שער שלישי - [[ליקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[דבר מלכות]].
*שער רביעי - [[הגדה של פסח]] עם ליקוטים וטעמים.
*שער חמישי - [[אגרות קודש]], [[תשובות וביאורים]].
*שער שישי - ספרי חידושים, ביאורים, הדרנים על הש"ס\רמב"ם.
*שער שביעי - [[חידושים וביאורים על הלכות בית הבחירה]].
*שער שמיני - [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]].
*שער תשיעי - [[התוועדויות]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: מושגים כלליים בחסידות]]

עטרת ראש

2015-07-24T22:50:24Z

24.228.90.213: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:עטרת ראש.jpg|left|thumb|250px|שער דהוצאה ראשונה - [[קאפוסט]] [[תקפ"א]]]]

הספר '''עטרת ראש''' הינו חיבור אותו כתב [[אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תק"פ]] על ענייני [[ראש השנה]], [[עשרת ימי תשובה]] ו[[יום הכיפורים]].

בהקדמתו לספר מסביר אדמו"ר האמצעי את מטרת הדפסת הקונטרס: "להיות שכל איש ואיש פנוי מעסקיו בכל [[מועד]] ו[[רגל]] ויוכל להכין [[לב]]ו ו[[נפש]]ו לידע בטעם ו[[סוד ה']] מעט מזעיר בענין המועד ויכוון לבו לה' להאיר נפשו באור פני מלך חיים כפי אשר יוכל שאת בנפשו".

מהדורה ראשונה של הספר הודפס עוד בחיי אדמו"ר האמצעי ב[[קפוסט]] בשנת [[תקפ"א]]. מהודרה נוספת ב[[יוהנסבורג]] ללא ציון שנת ההוצאה-לאור ומספר הדפסות נוספות כהדפסת יוהנסבורג וגם-כן ללא ציון שנת ההוצאה-לאור. בשנת [[תש"ח]] הדפיס סניף [[קה"ת]] ב[[מינכן]] את הספר על פי מהדורת יוהנסבורג, בעריכת [[הרבי]]. מהדורא משכוללת יותר הכוללת [[מפתח עניינים]] ו[[מפתח פסוקים ומארז"ל]] יצא לאור בשנת [[תשמ"ט]] על ידי [[קה"ת]] ב[[ניו יורק]]. נערך על ידי ר' [[גבריאל שפירא]].

ברשימות רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], מובא כי הרבי הרש"ב הורה ללמוד את הספר בכל שנה בזמן [[הימים הנוראים]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/15736 הספר באתר היברו-בוקס]

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

אור תורה

2015-07-24T22:39:30Z

24.228.90.213: /* מקורות הספר */

[[תמונה:אור תורה.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - [[תקס"ד]]]]

הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר יצא לאור לראשונה בקארעץ בשנת תקס״ד על ידי הר׳ אברהם מדפיס דקארעץ מכתבים ״אשר היו גנוזים בחותמא דגושפנקא דמלכא .. הרב המפורסם בוצ״ק מוהר״ר ישעיה מ״מ דק״ק דונוויץ״. המוציא לאור סידר את תורות המגיד על פרשיות השבוע, פסוקים בשיר השירים, פסוקים בתהילים, פסוקים בשאר ספרי הנ״ך, וכן על תפילות מהסידור ופיוטים, ומאמרי חז״ל.

הספר יצא לראשונה בעיירה [[קוריץ]] בשנת [[תקס"ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בהוראת [[הרבי]] הדפיסה מערכת "[[אוצר החסידים]]" של קה"ת את הספר בשנת [[תשל"ג]]. בשנת [[תשס"ו]] הדפיסה מערכת אוצר החסידים הוצאה חדשה ונקראה בשם '''אור תורה '''השלם'''''' הכוללת:
* סידור הספר מחדש,
* חלוקת הדרושים לסימנים,
* חלוקת הסימנים לקטעים,
* השלמות,
* תיקונים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד,
* ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות,
* הערות, ציונים ומפתחות.

ההדרת המהדורות בראשות ר' [[יעקב_עמנואל_שוחט|יעקב עמנואל שחט]].

בחג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] [[תש"ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי"צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז"ל (בתרגום ל[[לה"ק]]):

"קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:

הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת
הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים".

===מקורות הספר===
בשיחת ש"פ וישב תשכ"ד אמר הרבי: "כ"ק [[אדמו"ר ה'צמח צדק']] כותב באחד ממאמריו (בנוגע למאמר ד"ה עולת תמיד: "וזהו לשון האור תורה מהמגיד נשמתו עדן, ויש אומרים שהוא מכתב יד קודש אאזמו"ר נ"ע ואינו ברור". ועל פי הנ"ל אולי מקום לומר שעוד מאמרים ב"אור תורה" הם מכי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן.

במבוא למהדורת תשס"ה דן העורך הרב שחט באריכות אודות כתבי היד מהם נדפס הספר והשוואות בין שבעת הספרים שנדפסו מתורת המגיד.

==ראו גם==
* [[מגיד דבריו ליעקב]]

==קישורים חיצונים==
*[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]
*[http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm הספר באתר ספריית ליובאוויטש]

[[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]

משה אורנשטיין

2015-07-24T19:52:46Z

24.228.90.213: קצת עריכה והרחבה

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:מאנ.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]] ומייסד ה[[ישיבה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כ[[שליח]] וכרב [[בית כנסת]] בשכונת דורה בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח תמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך הדין ר' מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

היה שותף פעיל בשחרור [[הגניזה החרסונית]] בשנת [[תנש"א]], והיה מהבחורים הפעילים שהפיצו את הוראת הרבי להשקיע בלימוד עניני גאולה ומשיח כפי שהורה הרבי בקיץ של אותה שנה.

לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[בן ציון וישצקי]], ייסד בשנת [[תשנ"ה]] את ישיבת [[תתומכי תמימים נתניה]], ומאז הוא עומד בראשה.

===פעילות ספרותית===
עוד בהיותו בחור החל לעסוק בכתיבה, ובמשך תקופה היה כותב יומן מהמתרחש במחיצת הרבי ב770, וכן העלה על גבי הכתב סיפורי מופת מ[[הרבי]], שהתפרסמו לרוב ב[[שבועון כפר חב"ד]] תחת שם העט "ארי סמית". לימים, קובצו חלק מהסיפורים ונדפסו בספרים.

==ספריו==
*'''[[האמונה השלימה]]''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], [[מכון אורו של משיח]], [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].

{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: אישים]]

ועד סעודת שלמה

2015-07-24T19:47:26Z

24.228.90.213: /* דו"ח לרבי */

[[תמונה:דד.jpg|left|thumb|220px|דוודים גדולים להרתחת התה והקפה ב'לשכה']]
'''לשכת עושי חביתין''' או ‘הלשכה' - כפי שמכנים אותה בפשטות המוני החסידים הבאים ל-‏[[770]] - נמצאת מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, והיא ללא ספק אחד הנדבכים החשובים של 770.

מאות אלפי איש נהנו עד היום משירותו הנאמן והמסור של "ועד סעודת שלמה" ב-‏770, אם במאכל ומשתה. ובכלל, קשה לדמיין כיום את 770 מבלי שירותה הנאמן והמסור של "לשכת עושי חביתין" כפי שרבים כינוה בחיבה על שם הלשכה שהיתה בבית המקדש.

==סיפור הקמתה של 'הלשכה'==
[[קובץ:סעודת שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שבירת הצום בעזרת הוועד]]

לפני שנים לא היו ב-‏770 כל האמצעים לרווחת באי המקום. מלבד מספר ברזי מים, לא היה כלום. באחת ההתוועדויות [[הרבי]] אף דיבר על כך בחריפות, ובין הדברים אמר שאפילו מי שרוצה לשתות רק מים - אין לו כוס והוא נאלץ לשתותם מספל.

בעקבות זאת, כדי לתקן את העניין, קנו הגבאים מכונה קטנה של תה שאפשר היה לקבל ממנה תה החל מהשעה תשע בבוקר. מובן שאין הקומץ משביע את הארי, ובפרט בימי תשרי שהמו באלפי חסידים שנתקבצו מכל רחבי העולם.

במוצאי שבת כ"ף מנחם אב [[תשמ"ו]] קרה אסון בשכונה: ב-‏770 הסתובב אז יהודי צרפתי, ערירי ללא משפחה. הוא היה אדם מופנם ושקט; עבד במקומות שונים, ובזמנו הנותר הסתובב ב-‏770. באותו מוצאי שבת הוא נראה ב-‏770 בשעה שתים בלילה. שעה לאחר מכן, בשלוש לפנות בוקר, נמצאה גופתו ברחוב אולבני פינת מונטגומרי.

התברר כי מישהו רצח אותו! עד היום לא יודעים מי עשה זאת ועל רקע מה.

ב[[מוצאי שבת]] שלאחר האסון הזה, ארגן "[[מימוש]]" את אחת מהתוועדויותיו הרגילות. בין השאר ביקשו מהמרא דאתרא, הרה"ג [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, לשאת דברים.

כיוון שזכר האסון היה עדיין טרי וכואב, זה היה הנושא המרכזי בדבריו של הרב. הוא הזכיר את הכתוב באותה פרשה על הרוג שנמצא בדרך ולא ידוע מי רצחו, ועל כך אומר רש"י "ידינו לא שפכו את הדם הזה - לא הנחנוהו בלא לוויה". הרב מארלו אמר, שכדי לעשות תיקון לעניין הזה, כדאי שיתחילו לחלק בכל שבת אוכל ב-‏770 - "הייסע בעבלרך", כפי שכינה זאת.

לאחר שהמרא דאתרא סיים את דבריו, ביקש המנחה מכל מי שביכולתו לקחת את הענין על עצמו, שייגש אליו.

לקראת סיום ההתוועדות ניגש ר' יהודה בלסופסקי אל המנחה ואמר לו כי אם מישהו ייקח זאת על עצמו, הוא מוכן לסייע בכך. כשר' יהודה עמד לצאת מ-‏770 הוא עוד הספיק לשמוע את הכרזת הגבאי כי מי שמעונין לעזור בעניין, יפנה לר' יהודה בלסופסקי.

אם לא די בכך, הרי כשהגיע למחרת ל-‏770, גילה כי זריזים ממנו כבר קבעו עבורו את העובדות, ומישהו תלה מודעה שר' יהודה מארגן גוף שיחלק אוכל. אותו אלמוני אף בחר את השם "ועד סעודת שלמה" על שמו של הקדוש הנרצח.

כך אולץ ר' יהודה לקחת על עצמו את ניהול הלשכה, וזמן קצר לאחר מכן כתב על כך לרבי.

==סיר הטשולנט הראשון==
[[קובץ:הרבי עובר ליד ועד סעודת שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנסת לתפילת ערבית בסיום הצום ועובר בסמיכות לשולחן של ועד סעודת שלמה]]
סיר הטשולנט הראשון הוכן לקראת שבת פרשת כי תצא תשמ"ו. כהכנה ראשונה ניגש ר' יהודה לחנות וקנה את הסיר הגדול ביותר שהיה ברשותם. ביום חמישי אחר הצהריים הכין טשולנט בביתו, ולקראת שבת העביר את הסיר ל-‏770, שם הניחו על פלטה ששמרה על חום הסיר עד שעת ההתוועדות של הרבי. בעת ההתוועדות חילק ר' יהודה מנות טשולנט למתפללים. זו לא היתה כמות שהספיקה לכולם, אבל היה בזה רק כדי לקיים את הענין.

באותה שנה, הגיע ר' [[זושא וילמובסקי]] ל-‏770 כבר לשבת ח"י אלול. ר' זושא ור' יהודה היו בידידות, ולאחר השבת סיפר ר' זושא לר' יהודה כי כבר שנים רבות הוא מגיע ל-‏770, ובכל פעם הוא תופס מקום להתוועדות בשעה מוקדמת, ובשעת ההתוועדות הוא נהיה רעב וקשה לו להתרכז בדבריו של הרבי. "הפעם" מספר ר' זושא "קיבלתי ממישהו צלחת טשולנט לפני ההתוועדות, וזה ממש החיה אותי". ר' זושא לא ידע כי ר' יהודה הוא זה שהכין וחילק את הטשולנט.

דבריו של ר' זושא המריצו את ר' יהודה לפתח את הלשכה. הוא ניגש לאחד מאנ"ש שהבין בענינים אלו, וסיפר לו את הסיפור עם ר' זושא. הלה שלח את ר' יהודה לאיסט-סייד במנהטן בבקשו שיקנה שם סיר גדול והוא ישלם זאת מכיסו. ר' יהודה אכן קנה סיר גדול וכמה כלים נלווים, וכך יכול היה לספק כמות רצינית של אוכל מידי שבת.

במוצאי שמחת תורה תשמ"ז עבר ר' יהודה ב'[[כוס של ברכה]]'. הרבי מילא את כוסו ועשה תנועה בידו הקדושה. הוא הוסיף ונתן לר' יהודה בקבוק משקה ובירך ‘שיהיה בהצלחה רבה'.

ר' יהודה לא הבין ועבר מלפני הקודש משתומם: מדוע נתן לו הרבי את בקבוק המשקה? מה אירע לאחרונה? רק לאחר מכן קלט כי זוהי בעצם תשובתו הק' של הרבי בנוגע למכתבו אודות ‘ועד סעודת שלמה' שהקים.

בהמשך, קיבל ר' יהודה את האחריות גם על מכונת התה הקטנה, והוא החליפה במכונה גדולה וחדישה שעבדה תמיד בחלק המזרחי של 770 מתחת לעזרת נשים [[איסטערן פארקווי]]. כך הלכה הלשכה והתפתחה ורבים נהנו ממנה.

עד לשנים האחרונות, אוחסנו כלי הלשכה בכל מיני פינות ב-‏770 מבלי שיהיה לזה מקום מסודר. לאחר שבנו והרחיבו את הכניסה החדשה ל-‏770 - הרחיבו ופתחו גם מתחת לעזרת נשים איסטערן פארקווי - ואז שיכנו את הלשכה בחדר מיוחד - שם הוא מקומה הנוכחי עד היום הזה.

==דו"ח לרבי==

ר' יהודה נהג להכניס לרבי דו"ח בכל פעם על פעילות הוועד. באחת הפעמים הכניס ר' יהודה דו"ח לרבי, והרבי הוציא שטר של 20$ ומענה קודש: "וגדול הזכות".

בתשעה באב (נדחה) תנש"א דיבר הרבי שיחה לפני תפלת ערבית. בין הדברים הזכיר הרבי את הענין של ‘סעודת שלמה בשעתה'. כרגיל בכל סיום צום, חילקה הלשכה אוכל לקהל המתפללים. ר' יהודה ביקש מהגבאי הרב [[יהושע פינסון]] ע"ה שיכריז לאחר ערבית שכל הקהל מוזמן לשבור את הצום.

ר' יהושע עמד אפוא לנוכח הקהל והכריז, בעוד הרבי עומד ומקשיב. כשהחל לומר את המילים ‘סעודת שלמה' תיקן אותו הרבי ואמר ‘סעודת שלמה בשעתה'.
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות]]

ועד סעודת שלמה

2015-07-24T19:46:53Z

24.228.90.213: פיזור תמונות

שמחה צירקינד

2015-07-24T19:43:21Z

24.228.90.213: /* משפחתו */

{{אין תמונה|}}
הרב '''שמחה ירחמיאל צירקינד''' ([[אב]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[כ"ד תמוז]] [[תשע"ה]]) היה משלוחי הרבי ב[[קנדה]], וידידם האישי של רבים מצמרת הממשל הפוליטית במדינה.

==תולדות חיים==
נולד בניו יורק בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו ר' מרדכי שכנא ולאמו מרת אדא צירקינד. משפחתו שהיתה במקורה מבולטימור שבמרילנד, נמנתה על חוגי הארוטודוקסים המודרנים, ובצעירותו התקרב לחסידות חב"ד יחד עם אחיו ר' [[אליעזר צבי צירקינד]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים פיטסבורג]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/8/2566 אגרת קודש מהרבי לו ולחבריו על הצטיינותם בלימודים בישיבה].}}.

לאחר נישואיו לרעייתו פרידא חנה בתו של הרב [[סעדיה ליברוב]], יצא בשנת [[תשכ"ג]] בשליחות הרבי לתוניס, שם עסק בחינוך במסגרת ישיבת 'אהלי יוסף יצחק', ובאותה תקופה עסק גם באיתור ספרים עתיקים ושילוחם ל[[ספריית הרבי]]. הוא פעל במדינה עד שנת [[תשכ"ז]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קנדה]], שם שימש כשליח בעיר אטווה בירת המדינה, וקשר קשרי ידידות קרובים עם צמרת השלטון המקומית אותם ניצל לטובת פיתוחם של מוסדות חב"ד והקהילה היהודית במדינה.

בשנת [[תשמ"ו]] חבר יחד עם הרב [[בערל שם טוב]] הרב [[משה הרסון]] הרב [[חיים קפלן]] והרב [[ישראל שמוטקין]] לייסוד "הקרן לפיתוח מחנה ישראל" (midf) שיזמה התגבשות של קבוצת גבירים שיתרמו סכומי כסף גדולים לעניניו של הרבי, ותמורת זאת יזכו למפגש אישי עם הרבי שהיה ארוך יותר ממעמד ה[[חלוקת דולרים]] שהתקיים באותם שנים. 'יחידויות' אלו נודעו לימים בשם [[יחידות לגבירים]].

נפטר בליל שבת קודש פרשת פנחס, [[כ"ד תמוז]] [[תשע"ה]], כשבוע לפני יום הולדתו ה-77, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] - סופר המלך, ומרבני [[קראון הייטס]]
*אחותו, מרת פעשא שטרן - ניו יורק
*בנו, הרב לוי יצחק צירקינד - שליח הרבי בפרנסו, קליפורניה
*בנו, הרב מנחם מענדל זושא צירקינד - מונטריאול, קנדה
*בנו, הרב שניאור זלמן צירקינד - מונטריאול, קנדה
*בנו, הרב ישראל צירקינד - שיקגו, אילינוי
*בנו, הרב שלום דובער צירקינד - בולטימור, מרילנד
*בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב נח פוקס - קראון הייטס
*בתו, מרת חיה מושקא רוזנברג - משלוחי הרבי בשרמןאוקס, קליפורניה
*בתו, מרת שטערנא שרה ליצמן - מונסי, ניו יורק
*בתו, מרת נחמה דינה טורק - שיקגו, אילינוי

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|81546|news|הרב זירקינד כתב לרבי: "מצו"פ מתנה לבבית לכ"ק"|מאת הרב ישראל זילברשטרום|כ"ה בתמוז תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|81545|news|גלריית זכרון: השליח הרב שמחה זירקינד ע"ה אצל הרבי|מערכת שטורעם|כ"ה בתמוז תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צירקינד, אליעזר צבי זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]
[[קטגוריה:משפחת צירקינד]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פיטסבורג]]

חיים יוסף מאצקין

2015-07-23T13:14:46Z

24.228.90.213: הפניה לדף חיים יוסף מוצ'קין

#הפניה[[חיים יוסף מוצ'קין]]

שיחת פורטל:גאולה ומשיח/ספרות בגאולה ומשיח

2015-07-22T20:04:19Z

24.228.90.213: יצירת דף עם התוכן "דבר ראשון צריך לדאוג שלא יראו את הסוגריים בסיום כל ערך, ודבר שני כדאי לקטלג את זה לפי סוגו..."

דבר ראשון צריך לדאוג שלא יראו את הסוגריים בסיום כל ערך, ודבר שני כדאי לקטלג את זה לפי סוגות ספרותיות (עיון, ליקוט, ילדים, סיפורת, וכו'), ואם גם אפשר להוסיף שתי מילים על ספר זה בכלל יהיה מושלם. אפשר בשלבים. [[מיוחד:תרומות/24.228.90.213|24.228.90.213]] 20:04, 22 ביולי 2015 (UTC)

פורטל:גאולה ומשיח/הידעת?/קטעי הידעת?/6

2015-07-22T20:03:05Z

24.228.90.213:

ה'''[[האמונה בביאת המשיח|אמונה במשיח]]''' הוא העיקר הי"ב מ[[י"ג עיקרים|שלשה עשר עיקרים]] שמנה הרמב"ם שעניינה להאמין ולחכות ל[[גאולה]] השלימה שתהיה על ידי [[משיח]]. האמונה במשיח מיוסדת על מקורות רבים בתורה שלכן קבע הרמב"ם שמי שלא מאמין בה הרי הוא 'כופר' בתורה כולה, משום שהיא מעוגנת בריבוי פסוקים בתורה ובדברי ה[[נביאים]], וכן סותר לאמונה בנצחיות התורה.

פורטל:גאולה ומשיח/תאריכים היסטוריים בקשר לגאולה

2015-07-22T18:39:04Z

24.228.90.213:

<div style="height:350px; overflow:scroll;">
* ג'תתכ"ח - ב[[תשעה באב]] חורבן [[בית המקדש השני]] על ידי הרומאים.
* ג'תתקמ"ז - שנת ה[[קץ]] לשיטת [[רבי עקיבא]].
* ד'רכ"ח - שנת קץ לשיטת [[רבי חנינא]].
* ד'רל"א - שנת קץ לשיטת החולקים על רבי חנינא.
* ד'רצ"א - שנת קץ לשיטת מגילה שנמצאה בגנזי רומי.
* ד'ר"נ - שנת קץ לשיטת [[אליהו הנביא]]
* ד'תתקע"ו - שנת קץ לשיטת הרמב"ם, בזמן זה חיו בעולם ה[[רמב"ן]] וה[[ראב"ד]] [[רבי יהודה החסיד]] ועוד מגדולי הראשונים המקובלים שעניינם לגלות פנימיות התורה כהכנה לגאולה.
* ה'קי"ח - שנת הקץ לשיטת [[רש"י]], הרמב"ן ו[[רבינו בחיי]]
* ה'קס"ג - שנת הקץ לשיטת ה[[רבי סעדיה גאון]]
* ה'רכ"ח - שנת קץ לשיטת דעת רבותינו בגמרא [[סנהדרין]]
* ה'רל"ח - שנת הקץ לדעת רבי שמלאי.
* ה'רצ"ד - שנת הקץ לשיטת [[אברבנאל]] בספרו מעייני הישועה. (בשנה זו נולד האריז"ל)
* ה'של"ג - התחיל תקופה חדשה בגילוי פנימיות התורה על ידי תלמידי ה[[אריז"ל]] והוא תחילת אשמורה השלישית של ליל שישי לפני עלות יום השישי (שעל זמן זה אמרו חז"ל (ברכות) ש'תינוק יונק') ואז החלה התגלות אלקות על ידי תלמידיו. (ולכן אז פסקו השמדות).{{הערה|שם=תרסג|1= ספר המאמרים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 תרס"ג עמוד קמב].}}
* ה'ת"ח - שנת הקץ לשיטת [[רבי שמעון בר יוחאי]]. (וכך כתב גם בספר עמק המלך)
* ה'ת"ע - שנת הקץ לשיטת בעל ה'מגלה עמוקות'.
* ה'ת"ק - שנת הקץ לשיטת ה[[אור החיים]]. בשנה זו היה ה[[עלות השחר]] לפי החשבון של אלף שנים ליממה ולכן אז התחיל עיקר גילוי תלמידי הבעש"ט ותורתו.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תק"נ - הוא שנת ה[[נץ החמה]] לפי החשבון של אלף שנים ליממה ובשנה זו היה עיקר גילוי ה[[אדמו"ר הזקן]] שעוררו את נשמות ישראל ואפילו הנשמות הנמוכות ועררום בענייני [[קריאת שמע]] - [[אחדות ה']] שמתחיל בנץ עד שלש שעות.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תק"ע - שנת הקץ לשיטת [[החתם סופר]].
* ה'ת"ר - שנה שעליה נאמר בספר הזהר שבה יפתחו מעיינות החכמה לכנוס לאלף השביעי, ומשנים אלו התגלה תורת החסידות והתגלו בעולם פיתוחים טכנולוגיים כהכנה לגאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו שיחה לפרשת נח.}}
* ה'תר"ח - הוא שנת קץ על פי דבריהם של גדולי ישראל{{הערה|[[היעב"ץ]], תורת הקנאות סח, ב.}} ובשנה זו הודפס ספרו של [[אדמו"ר הזקן]] ה[[ליקוטי תורה]] דבר שהיווה שלב נוסף בגילוי פנימיות התורה כהכנה לגילוי תורתו של משיח{{הערה|הסברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ראו בהרחבה [[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 237.}}.
* ה'תרכ"ו - סוף שלש שעות מזמן עלות השחר לפי החשבון של אלף שנים ליממה. ונכנסו לשעה הרביעית שהיא זמן תפילה.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תרנ"א - סיום שלש שעות מנץ החמה ואז התחילו הצרות והגירוש מרוסיה.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תרס"ו - שנת הקץ לשיטת ר' יהודה לייב הכהן. סוף ארבע שעות לפי החשבון של אלף שנה ליממה{{הערה|שם=תרסג}} - ואז היה גילוי [[המשך תרס"ו]] שבו התגלו מנפלאות התורה מעין תורתו של משיח.{{מקור}}
* ה'תרע"ב - גילוי המשך תער"ב---{{מקור}}
* ה'תרפ"ט - אמר הרבי ה[[ריי"צ]] שנמצאים בסיום העבודה ונשאר רק ל[[צחצוח הכפתורים|צחצח את הכפתורים]].
* ה'ת"ש - שנת הקץ לשיטת דון יוסף אבן יחייא. בשנה זו הגיע הרבי הריי"צ לארה"ב - ל[[חצי כדור התחתון]] על מנת לדור והגיע אור פנימיות התורה גם לשם.{{מקור|בשיחות הרבי שזה שלב בביאת המשיח}}
* ה'תש"א - שנת הקץ לפי דברי ה[[תולדות יעקב יוסף]].
* ה' תש"ב - בשנים אלו הכריז הרבי הריי"צ על שנות קץ בפרסום הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]"
* ה'תשי"א - ב[[י' שבט]] אמר הרבי שנמצאים אנו בדור השביעי שהוא הדור האחרון של הגלות והראשון לגאולה בו העבודה לסיים ולהשלים את [[דירה בתחתונים|הדירה לה' בתחתונים]].{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד ה.}}
* ה'תשכ"א - בעת סעודת מוצאי יום כיפור ביקש הרבי שהרבנים יפסקו שמשיח יבוא. {{הערה|הרבנים בענוותנותם נמנעו אולם הרבי הצטער על כך וב[[חג הסוכות]] הגיב שיכלו לחסוך את [[יום טוב שני של גלויות]].- המלך במסיבו כרך א, נט -סא.}}
* ה'תש"ל - ב[[י' שבט הגדול|י' שבט]] סיימו בהוראת הרבי לכתוב את [[ספר תורה לקבלת פני משיח]].
* ה'תשל"ו - שנת הקץ לדברי ה[[אריז"ל]].
* ה'תשמ"ז - בשנה זו (שבת פרשת שמות) אמר הרבי לראשונה ש[[צחצוח הכפתורים|"סיימו לצחצח את הכפתורים"]].
* ה'תש"נ - בשנה זו עבר חצות של יום השישי לפי החשבון של אלף שנה ליממה ונמצאים בערב שבת לאחרי חצות, משנה זו הלך הרבי עם בגדי שבת בימי השבוע.
* ה'תשנ"א - בשנה זו התגלה בעולם הגשמי פעולות של משיח בניסים ונפלאות ("אראנו נפלאות") ב[[מלחמת המפרץ]] בנפילת [[מסך הברזל]] והגיע זמן הגאולה - בשנה זו עורר הרבי על תוספת [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] ועל עבודה מחודשת ל[[חיות משיח]].
* ה'תשנ"ב - העולם כבר מוכן ומשיח נמצא בהתגלות והעבודה והשליחות עתה הוא רק 'לקבל' פני משיח צדקנו ו'כל ימי חייך להביא ימות המשיח' - להחדיר ולהביא את 'ימות המשיח' בתוך 'ימי חייך'.
* ה'תשנ"ג - ב[[י' שבט]] נערך [[סאטלייט]] בו עודד הרבי את שירת ה'[[יחי]]' לעיני מצלמות הטלוויזיה, ונתן בכך אישור פומבי לפעולות החסידים [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח|לפרסם את זהותו כמלך המשיח]].
{{הערות שוליים}}
<div style="direction: ltr;">

</div>

פורטל:גאולה ומשיח/תאריכים היסטוריים בקשר לגאולה

2015-07-22T18:38:48Z

24.228.90.213:

<div style="height:350px; overflow:scroll;">
* ג'תתכ"ח - ב[[תשעה באב]] חורבן [[בית המקדש השני]] על ידי הרומאים.
* ג'תתקמ"ז - שנת ה[[קץ]] לשיטת [[רבי עקיבא]].
* ד'רכ"ח - שנת קץ לשיטת [[רבי חנינא]].
* ד'רל"א - שנת קץ לשיטת החולקים על רבי חנינא.
* ד'רצ"א - שנת קץ לשיטת מגילה שנמצאה בגנזי רומי.
* ד'ר"נ - שנת קץ לשיטת [[אליהו הנביא]]
* ד'תתקע"ו - שנת קץ לשיטת הרמב"ם, בזמן זה חיו בעולם ה[[רמב"ן]] וה[[ראב"ד]] [[רבי יהודה החסיד]] ועוד מגדולי הראשונים המקובלים שעניינם לגלות פנימיות התורה כהכנה לגאולה.
* ה'קי"ח - שנת הקץ לשיטת [[רש"י]], הרמב"ן ו[[רבינו בחיי]]
* ה'קס"ג - שנת הקץ לשיטת ה[[רבי סעדיה גאון]]
* ה'רכ"ח - שנת קץ לשיטת דעת רבותינו בגמרא [[סנהדרין]]
* ה'רל"ח - שנת הקץ לדעת רבי שמלאי.
* ה'רצ"ד - שנת הקץ לשיטת [[אברבנאל]] בספרו מעייני הישועה. (בשנה זו נולד האריז"ל)
* ה'של"ג - התחיל תקופה חדשה בגילוי פנימיות התורה על ידי תלמידי ה[[אריז"ל]] והוא תחילת אשמורה השלישית של ליל שישי לפני עלות יום השישי (שעל זמן זה אמרו חז"ל (ברכות) ש'תינוק יונק') ואז החלה התגלות אלקות על ידי תלמידיו. (ולכן אז פסקו השמדות).{{הערה|שם=תרסג|1= ספר המאמרים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 תרס"ג עמוד קמב].}}
* ה'ת"ח - שנת הקץ לשיטת [[רבי שמעון בר יוחאי]]. (וכך כתב גם בספר עמק המלך)
* ה'ת"ע - שנת הקץ לשיטת בעל ה'מגלה עמוקות'.
* ה'ת"ק - שנת הקץ לשיטת ה[[אור החיים]]. בשנה זו היה ה[[עלות השחר]] לפי החשבון של אלף שנים ליממה ולכן אז התחיל עיקר גילוי תלמידי הבעש"ט ותורתו.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תק"נ - הוא שנת ה[[נץ החמה]] לפי החשבון של אלף שנים ליממה ובשנה זו היה עיקר גילוי ה[[אדמו"ר הזקן]] שעוררו את נשמות ישראל ואפילו הנשמות הנמוכות ועררום בענייני [[קריאת שמע]] - [[אחדות ה']] שמתחיל בנץ עד שלש שעות.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תק"ע - שנת הקץ לשיטת [[החתם סופר]].
* ה'ת"ר - שנה שעליה נאמר בספר הזהר שבה יפתחו מעיינות החכמה לכנוס לאלף השביעי, ומשנים אלו התגלה תורת החסידות והתגלו בעולם פיתוחים טכנולוגיים כהכנה לגאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו שיחה לפרשת נח.}}
* ה'תר"ח - הוא שנת קץ על פי דבריהם של גדולי ישראל{{הערה|[[היעב"ץ]], תורת הקנאות סח, ב.}} ובשנה זו הודפס ספרו של [[אדמו"ר הזקן]] ה[[ליקוטי תורה]] דבר שהיווה שלב נוסף בגילוי פנימיות התורה כהכנה לגילוי תורתו של משיח{{הערה|הסברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ראו בהרחבה [[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 237.}}.
* ה'תרכ"ו - סוף שלש שעות מזמן עלות השחר לפי החשבון של אלף שנים ליממה. ונכנסו לשעה הרביעית שהיא זמן תפילה.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תרנ"א - סיום שלש שעות מנץ החמה ואז התחילו הצרות והגירוש מרוסיה.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תרס"ו - שנת הקץ לשיטת ר' יהודה לייב הכהן. סוף ארבע שעות לפי החשבון של אלף שנה ליממה{{הערה|שם=תרסג}} - ואז היה גילוי [[המשך תרס"ו]] שבו התגלו מנפלאות התורה מעין תורתו של משיח.{{מקור}}
* ה'תרע"ב - גילוי המשך תער"ב---{{מקור}}
* ה'תרפ"ט - אמר הרבי ה[[ריי"צ]] שנמצאים בסיום העבודה ונשאר רק ל[[צחצוח הכפתורים|צחצח את הכפתורים]].
* ה'ת"ש - שנת הקץ לשיטת דון יוסף אבן יחייא. בשנה זו הגיע הרבי הריי"צ לארה"ב - ל[[חצי כדור התחתון]] על מנת לדור והגיע אור פנימיות התורה גם לשם.{{מקור|בשיחות הרבי שזה שלב בביאת המשיח}}
* ה'תש"א - שנת הקץ לפי דברי ה[[תולדות יעקב יוסף]].
* ה' תש"ב - בשנים אלו הכריז הרבי הריי"צ על שנות קץ בפרסום הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]"
* ה'תשי"א - ב[[י' שבט]] אמר הרבי שנמצאים אנו בדור השביעי שהוא הדור האחרון של הגלות והראשון לגאולה בו העבודה לסיים ולהשלים את [[דירה בתחתונים|הדירה לה' בתחתונים]].{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד ה.}}
* ה'תשכ"א - בעת סעודת מוצאי יום כיפור ביקש הרבי שהרבנים יפסקו שמשיח יבוא. {{הערה|הרבנים בענוותנותם נמנעו אולם הרבי הצטער על כך וב[[חג הסוכות]] הגיב שיכלו לחסוך את [[יום טוב שני של גלויות]].- המלך במסיבו כרך א, נט -סא.}}
* ה'תש"ל - ב[[י' שבט הגדול|י' שבט]] סיימו בהוראת הרבי לכתוב את [[ספר תורה לקבלת פני משיח]].
* ה'תשל"ו - שנת הקץ לדברי ה[[אריז"ל]].
* ה'תשמ"ז - בשנה זו (שבת פרשת שמות) אמר הרבי לראשונה ש[[צחצוח הכפתורים|"סיימו לצחצח את הכפתורים"]].
* ה'תש"נ - בשנה זו עבר חצות של יום השישי לפי החשבון של אלף שנה ליממה ונמצאים בערב שבת לאחרי חצות, משנה זו הלך הרבי עם בגדי שבת בימי השבוע.
* ה'תשנ"א - בשנה זו התגלה בעולם הגשמי פעולות של משיח בניסים ונפלאות ("אראנו נפלאות") ב[[מלחמת המפרץ]] בנפילת [[מסך הברזל]] והגיע זמן הגאולה - בשנה זו עורר הרבי על תוספת [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] ועל עבודה מחודשת ל[[חיות משיח]].
* ה'תשנ"ב - העולם כבר מוכן ומשיח נמצא בהתגלות והעבודה והשליחות עתה הוא רק 'לקבל' פני משיח צדקנו ו'כל ימי חייך להביא ימות המשיח' - להחדיר ולהביא את 'ימות המשיח' בתוך 'ימי חייך'.
{{הערות שוליים}}
* ה'תשנ"ג - ב[[י' שבט]] נערך [[סאטלייט]] בו עודד הרבי את שירת ה'[[יחי]]' לעיני מצלמות הטלוויזיה, ונתן בכך אישור פומבי לפעולות החסידים [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח|לפרסם את זהותו כמלך המשיח]].
<div style="direction: ltr;">

</div>

פורטל:גאולה ומשיח/תאריכים היסטוריים בקשר לגאולה

2015-07-22T18:35:41Z

24.228.90.213:

<div style="height:350px; overflow:scroll;">
* ג'תתכ"ח - ב[[תשעה באב]] חורבן [[בית המקדש השני]] על ידי הרומאים.
* ג'תתקמ"ז - שנת ה[[קץ]] לשיטת [[רבי עקיבא]].
* ד'רכ"ח - שנת קץ לשיטת [[רבי חנינא]].
* ד'רל"א - שנת קץ לשיטת החולקים על רבי חנינא.
* ד'רצ"א - שנת קץ לשיטת מגילה שנמצאה בגנזי רומי.
* ד'ר"נ - שנת קץ לשיטת [[אליהו הנביא]]
* ד'תתקע"ו - שנת קץ לשיטת הרמב"ם, בזמן זה חיו בעולם ה[[רמב"ן]] וה[[ראב"ד]] [[רבי יהודה החסיד]] ועוד מגדולי הראשונים המקובלים שעניינם לגלות פנימיות התורה כהכנה לגאולה.
* ה'קי"ח - שנת הקץ לשיטת [[רש"י]], הרמב"ן ו[[רבינו בחיי]]
* ה'קס"ג - שנת הקץ לשיטת ה[[רבי סעדיה גאון]]
* ה'רכ"ח - שנת קץ לשיטת דעת רבותינו בגמרא [[סנהדרין]]
* ה'רל"ח - שנת הקץ לדעת רבי שמלאי.
* ה'רצ"ד - שנת הקץ לשיטת [[אברבנאל]] בספרו מעייני הישועה. (בשנה זו נולד האריז"ל)
* ה'של"ג - התחיל תקופה חדשה בגילוי פנימיות התורה על ידי תלמידי ה[[אריז"ל]] והוא תחילת אשמורה השלישית של ליל שישי לפני עלות יום השישי (שעל זמן זה אמרו חז"ל (ברכות) ש'תינוק יונק') ואז החלה התגלות אלקות על ידי תלמידיו. (ולכן אז פסקו השמדות).{{הערה|שם=תרסג|1= ספר המאמרים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 תרס"ג עמוד קמב].}}
* ה'ת"ח - שנת הקץ לשיטת [[רבי שמעון בר יוחאי]]. (וכך כתב גם בספר עמק המלך)
* ה'ת"ע - שנת הקץ לשיטת בעל ה'מגלה עמוקות'.
* ה'ת"ק - שנת הקץ לשיטת ה[[אור החיים]]. בשנה זו היה ה[[עלות השחר]] לפי החשבון של אלף שנים ליממה ולכן אז התחיל עיקר גילוי תלמידי הבעש"ט ותורתו.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תק"נ - הוא שנת ה[[נץ החמה]] לפי החשבון של אלף שנים ליממה ובשנה זו היה עיקר גילוי ה[[אדמו"ר הזקן]] שעוררו את נשמות ישראל ואפילו הנשמות הנמוכות ועררום בענייני [[קריאת שמע]] - [[אחדות ה']] שמתחיל בנץ עד שלש שעות.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תק"ע - שנת הקץ לשיטת [[החתם סופר]].
* ה'ת"ר - שנה שעליה נאמר בספר הזהר שבה יפתחו מעיינות החכמה לכנוס לאלף השביעי, ומשנים אלו התגלה תורת החסידות והתגלו בעולם פיתוחים טכנולוגיים כהכנה לגאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו שיחה לפרשת נח.}}
* ה'תר"ח - הוא שנת קץ על פי דבריהם של גדולי ישראל{{הערה|[[היעב"ץ]], תורת הקנאות סח, ב.}} ובשנה זו הודפס ספרו של [[אדמו"ר הזקן]] ה[[ליקוטי תורה]] דבר שהיווה שלב נוסף בגילוי פנימיות התורה כהכנה לגילוי תורתו של משיח{{הערה|הסברו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ראו בהרחבה [[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 237.}}.
* ה'תרכ"ו - סוף שלש שעות מזמן עלות השחר לפי החשבון של אלף שנים ליממה. ונכנסו לשעה הרביעית שהיא זמן תפילה.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תרנ"א - סיום שלש שעות מנץ החמה ואז התחילו הצרות והגירוש מרוסיה.{{הערה|שם=תרסג}}
* ה'תרס"ו - שנת הקץ לשיטת ר' יהודה לייב הכהן. סוף ארבע שעות לפי החשבון של אלף שנה ליממה{{הערה|שם=תרסג}} - ואז היה גילוי [[המשך תרס"ו]] שבו התגלו מנפלאות התורה מעין תורתו של משיח.{{מקור}}
* ה'תרע"ב - גילוי המשך תער"ב---{{מקור}}
* ה'תרפ"ט - אמר הרבי ה[[ריי"צ]] שנמצאים בסיום העבודה ונשאר רק ל[[צחצוח הכפתורים|צחצח את הכפתורים]].
* ה'ת"ש - שנת הקץ לשיטת דון יוסף אבן יחייא. בשנה זו הגיע הרבי הריי"צ לארה"ב - ל[[חצי כדור התחתון]] על מנת לדור והגיע אור פנימיות התורה גם לשם.{{מקור|בשיחות הרבי שזה שלב בביאת המשיח}}
* ה'תש"א - שנת הקץ לפי דברי ה[[תולדות יעקב יוסף]].
* ה' תש"ב - בשנים אלו הכריז הרבי הריי"צ על שנות קץ בפרסום הסיסמה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]"
* ה'תשי"א - ב[[י' שבט]] אמר הרבי שנמצאים אנו בדור השביעי שהוא הדור האחרון של הגלות והראשון לגאולה בו העבודה לסיים ולהשלים את [[דירה בתחתונים|הדירה לה' בתחתונים]].{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד ה.}}
* ה'תשכ"א - בעת סעודת מוצאי יום כיפור ביקש הרבי שהרבנים יפסקו שמשיח יבוא. {{הערה|הרבנים בענוותנותם נמנעו אולם הרבי הצטער על כך וב[[חג הסוכות]] הגיב שיכלו לחסוך את [[יום טוב שני של גלויות]].- המלך במסיבו כרך א, נט -סא.}}
* ה'תש"ל - ב[[י' שבט הגדול|י' שבט]] סיימו בהוראת הרבי לכתוב את [[ספר תורה לקבלת פני משיח]].
* ה'תשל"ו - שנת הקץ לדברי ה[[אריז"ל]].
* ה'תשמ"ז - בשנה זו (שבת פרשת שמות) אמר הרבי לראשונה ש[[צחצוח הכפתורים|"סיימו לצחצח את הכפתורים"]].
* ה'תש"נ - בשנה זו עבר חצות של יום השישי לפי החשבון של אלף שנה ליממה ונמצאים בערב שבת לאחרי חצות, משנה זו הלך הרבי עם בגדי שבת בימי השבוע.
* ה'תשנ"א - בשנה זו התגלה בעולם הגשמי פעולות של משיח בניסים ונפלאות ("אראנו נפלאות") ב[[מלחמת המפרץ]] בנפילת [[מסך הברזל]] והגיע זמן הגאולה - בשנה זו עורר הרבי על תוספת [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] ועל עבודה מחודשת ל[[חיות משיח]].
* ה'תשנ"ב - העולם כבר מוכן ומשיח נמצא בהתגלות והעבודה והשליחות עתה הוא רק 'לקבל' פני משיח צדקנו ו'כל ימי חייך להביא ימות המשיח' - להחדיר ולהביא את 'ימות המשיח' בתוך 'ימי חייך'.
{{הערות שוליים}}

<div style="direction: ltr;">

</div>

ו' במנחם אב

2015-07-22T13:49:40Z

24.228.90.213: /* נולדו */

{{חודש אב}}
'''ו' באב''' הוא היום השישי ב[[חודש מנחם אב]] והיום התשעה עשר מ[[ימי בין המצרים]] (השישי ב"תשעת הימים").

==אירועים ביהדות==
*ס"ב - רבינו מרדכי בן הלל - ה'מרדכי', נרצח על קידוש ה' ב'פרעות רינדפלייש' בקהילת נירנברג.
*[[תפ"ב]] - רבי יהודה בריאל, רבה של מנטובה - איטליה, נפטר.
*[[תקט"ז]] - רבי [[צבי הירש]], אב"ד קומרנא, נפטר.
*[[תשי"א]] - רבי משה מזרחי, אב"ד ארם-צובא, סוריה, מחבר ספר 'דברי משה', נפטר.
*[[תשכ"ט]] - רבי יהושע גרינוולד מ[[חוסט]], נפטר.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תר"ס]] - הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]], [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].
*[[תרצ"ה]] - הרב [[בנימין קליין]], חבר [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ונהגו האישי של הרבי.
*[[תש"ז]] - הרב [[דן יואל ליווי]], יושב ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], וחבר [[אגודת רבני חבר העמים]].

==ראו גם==
*[[ימי בין המצרים]]

{{להיום יום|ו'|מנחם אב}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|כ ו]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב ו]]

ו' במנחם אב

2015-07-22T13:49:05Z

24.228.90.213: /* ימי חב"ד */

{{חודש אב}}
'''ו' באב''' הוא היום השישי ב[[חודש מנחם אב]] והיום התשעה עשר מ[[ימי בין המצרים]] (השישי ב"תשעת הימים").

==אירועים ביהדות==
*ס"ב - רבינו מרדכי בן הלל - ה'מרדכי', נרצח על קידוש ה' ב'פרעות רינדפלייש' בקהילת נירנברג.
*[[תפ"ב]] - רבי יהודה בריאל, רבה של מנטובה - איטליה, נפטר.
*[[תקט"ז]] - רבי [[צבי הירש]], אב"ד קומרנא, נפטר.
*[[תשי"א]] - רבי משה מזרחי, אב"ד ארם-צובא, סוריה, מחבר ספר 'דברי משה', נפטר.
*[[תשכ"ט]] - רבי יהושע גרינוולד מ[[חוסט]], נפטר.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תר"ס]] - הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]], [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].
*[[תרצ"ה]] - הרב [[בנימין קליין]], חבר המזכירות של [[הרבי]].
*[[תש"ז]] - הרב [[דן יואל ליווי]], יושב ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], וחבר [[אגודת רבני חבר העמים]].

==ראו גם==
*[[ימי בין המצרים]]

{{להיום יום|ו'|מנחם אב}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|כ ו]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב ו]]

דן יואל ליווי

2015-07-22T13:48:32Z

24.228.90.213:

[[קובץ:יואל ליווי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בועידת הכשרות השנתית של [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]] ([[תשע"ב]])]]
הרב '''דן יואל ליווי''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא יושב ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], חבר [[אגודת רבני חבר העמים]] ואחד מהאנשים הנחשבים ביותר בתחום הכשרות ברחבי העולם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ניו הייבן]] ב[[ו' מנחם אב]] [[תש"ז]] לאביו הרב [[דובער ליווי]] שכיהן בתפקיד רוחני בישיבת חב"ד המקומית ולאמו מרת תלמה.

כשהגיע לגיל ישיבה, נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים פילדלפיה]], ובהמשך נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

עם סיום מסלול לימודיו בישיבה, החל בלימודי רבנות והוראה, והוסמך על ידי הרב [[משה פיינשטיין]].

לאחר נישואיו ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] לרעייתו מלכה יפה לבית ר' אברהם משה דייטש מירושלים, התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל]] יוקרתי שם שקד על לימודיו הדיינות במשך שבע שנים.

בזמן לימודיו בכולל, התבקש על ידי אביו הרב [[דובער ליווי]] לחזור לארה"ב על מנת לעזור לו בניהול [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]] שהתפתחה בצעדים מהירים. הרב ליווי נענה לבקשתו ובשל כך היגר בשנת [[תשל"ז]] ל[[קראון הייטס]] שם הצטרף לניהול מערכת הכשרות, ועם פטירתו הפתאומית של אביו בשנת [[תשמ"ז]] הפך לנשיא מערכת הכשרות וקיבל את ההנהגה לידיו.

תחת הנהגתו, התפתח הארגון בכל רחבי ארצות הברית ומחוצה לה, והפך לארגון הכשרות העולמי בכל הסטנדרטים הגבוהים ביותר, והוא מאגד תחתיו במשרה מלאה למעלה מ-400 משגיחי כשרות בכל רחבי העולם.

בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על חברי הוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]], וקיבל את תפקיד היועץ לעניני כשרות בפעילות האגודה.

מלבד פעילותו בתחומי הכשרות, הרב ליווי מנהל מערכת חסד מסועפת, ותורם ביד רחבה לעשרות מוסדות צדקה וחסד, בין הפרוייקטים המובילים שיזם ומימן נמנים [[מוזיאון צבאות השם]] לילדים שבקראון הייטס, ופרוייקט '[[חסידות מבוארת]]' להנגשת תורתו של [[אדמו"ר הזקן]] לציבור הכללי.

כמו כן ייסד לזכר אחיו את [[בית כנסת|בית הכנסת]] 'בית אליעזר יצחק' במרכז שכונת קראון הייטס, בו הוא גם מכהן כרב.

==משפחתו==
*בנו, ר' שמואל ליווי

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804999 לעבוד עם ארגוני אחרים]''' - הרב ליווי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{מיון רגיל:ליווי, דן יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

טוביה דורון

2015-07-22T11:01:42Z

24.228.90.213: /* משפחתו */ עוד לא... בעזרת ה' בקרוב ממש...

[[קובץ:טוביה דורון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס מטעם ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]]]
הרב '''טוביה דורון''' הוא סופר סת"ם, שליח הרבי, והוגה דעות חב"די המתגורר ב[[בת ים]]. מכהן כרב בית הכנסת חב"ד בשכונת רמת הנשיא בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בקיבוץ גבע שבעמק יזרעאל להוריו דב וצביה דורון. בצעירותו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והתקרב לחסידות חב"ד על ידי חסידי חב"ד ב[[עפולה]] ששלחו אותו ללמוד חסידות אצל הרב [[סעדיה ג'רופי]] ובישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם למד בחברותא יחד עם הרב הרשקוביץ.

בהמשך, שידך לו הרב הרשקוביץ את אחותו לאה, בתו של הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], ולאחר החתונה התיישב הזוג ב[[בת ים]] והחל לפעול בשליחות הרבי להפצת יהדות במקום.

עם התפתחות קהילת חב"ד בעיר, קיבל תחת אחריותו את ניהול בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד המקומית הממוקם במקלט גדול בשכונת רמת הנשיא, והחל לשמש במקום כמשפיע וכרב בית הכנסת.

לצד עזרתו לפעולות השליח הראשי בעיר הרב [[זמרוני ציק]] התמחה בכתיבת סת"ם, והחל לעסוק בתחום זה לפרנסתו.

הקים יחד עם הרב [[גידי שרון]] את 'מכון אוצרו של משיח' שהיה הראשון להנגיש את ספריו של הרבי לציבור הרחב על רשת האינטרנט.

הרב דורון מפרסם טורי הגות ב[[הגאולה (אתר)|אתר 'הגאולה']], ונואם רבות בכנסים המאורגנים על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב מיכאל דורון - משלוחי הרבי ב[[עפולה]]
*גיסו, הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[אופקים]]

*בנו, הרב מנחם מענדל דורון - מחברי הצוות הרוחני של [[ישיבת חנוך לנער]]
*בנו, הרב ישראל דורון - כפר חב"ד
*חתנו, הרב יחיאל יהודה קופצ'יק - מנהל חינוכי בתלמוד תורה חב"ד בית שמש
*חתנו, הרב אברהם קופצ'יק - מחברי הצוות הרוחני של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]

{{מיון רגיל:דורון, טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]

מרדכי אליעזר שרפשטיין

2015-07-22T05:04:04Z

24.228.90.213:

הרב '''מרדכי אליעזר (מוט'ל) שרפשטיין''' ([[תרפ"ז]]-[[ו' אב]] [[תשע"ה]]) היה מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]], [[שוחט ובודק]] במקצועו.

==תולדות חיים==
נולד בניו יורק בשנת [[תרפ"ז]] למשפחה לא חב"דית. בהיותו ילד כבן שנה, נערך ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לחיזוק יהדות ארה"ב, ובמהלך הביקור נבחר אביו הרב [[אברהם זאב שארפשטיין]] כ[[שוחט]] עבור אדמו"ר הריי"צ עקב היותו ירא שמים, ובעקבות תפקיד זה זכה להתקרב לאדמו"ר הריי"צ והפך לחסיד חב"ד.

עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לניוק יורק וייסוד ישיבת תומכי תמימים, היה יחד עם אחיו [[עזריאל זליג שאפרשטין|זעליג]] בקבוצת התלמידים הראשונה שהצטרפה לישיבה ונמנתה על מייסדיה.

כשסיים את מסלול לימודיו הישיבתי, החליט ללכת בעקבות אביו והתמחה ב[[שחיטה]], ולאחר מכן נישא לרעייתו חנה, בתו של החסיד הרב [[יעקב ישראל זובער]] והתיישב ב[[קראון הייטס]].

נפטר ב[[קראון הייטס]] בשיבה טובה בגיל 88 בליל [[ו' מנחם אב]] [[תשע"ה]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[עזריאל זליג שארפשטיין]] - רבה של [[סינסינאטי]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]
*גיסו, הרב [[דוד איידלמן]]
*בנו, ר' ישראל שרפשטיין
*בתו, מרת שטערנא מאלין
*בתו, מרת סימא גרשטיין
*בתו, מרת רייזל פעדער

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/539343 משמעות האהבה]''' סיפור השידוך בין הרב שארפשטיין וזוגתו בו היה מעורב הרבי בעצמו {{בית חבד}}

{{מיון רגיל:שרפשטיין, מרדכי אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מרדכי אליעזר שארפשטיין

2015-07-22T04:51:26Z

24.228.90.213: הפניה לדף מרדכי אליעזר שרפשטיין

#הפניה[[מרדכי אליעזר שרפשטיין]]

מרדכי שרפשטיין

2015-07-22T04:51:23Z

24.228.90.213: הפניה לדף מרדכי אליעזר שרפשטיין

#הפניה[[מרדכי אליעזר שרפשטיין]]

מרדכי אליעזר שרפשטיין

2015-07-22T04:49:11Z

24.228.90.213:

הרב '''מרדכי אליעזר (מוט'ל) שרפשטיין''' ([[תרפ"ז]]-[[ו' אב]] [[תשע"ה]]) היה מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]], [[שוחט ובודק]] במקצועו.

==תולדות חיים==
נולד בניו יורק בשנת [[תרפ"ז]] למשפחה לא חב"דית. בהיותו ילד כבן שנה, נערך ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לחיזוק יהדות ארה"ב, ובמהלך הביקור נבחר אביו הרב [[אברהם זאב שארפשטיין]] כ[[שוחט]] עבור אדמו"ר הריי"צ עקב היותו ירא שמים, ובעקבות תפקיד זה זכה להתקרב לאדמו"ר הריי"צ והפך לחסיד חב"ד.

עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לניוק יורק וייסוד ישיבת תומכי תמימים, היה יחד עם אחיו [[עזריאל זליג שאפרשטין|זעליג]] בקבוצת התלמידים הראשונה שהצטרפה לישיבה ונמנתה על מייסדיה.

כשסיים את מסלול לימודיו הישיבתי, החליט ללכת בעקבות אביו והתמחה ב[[שחיטה]], ולאחר מכן נישא לרעייתו חנה, בתו של החסיד הרב [[יעקב ישראל זובער]] והתיישב ב[[קראון הייטס]].

נפטר ב[[קראון הייטס]] בשיבה טובה בגיל 88 בליל [[ו' מנחם אב]] [[תשע"ה]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[עזריאל זליג שארפשטיין]] - רבה של [[סינסינאטי]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]
*גיסו, הרב [[דוד איידלמן]]
*בנו, ר' ישראל שרפשטיין
*בתו, מרת שטערנא מאלין
*בתו, מרת סימא גרשטיין
*בתו, מרת רייזל פעדער

{{מיון רגיל:שרפשטיין, מרדכי אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מרדכי אליעזר שרפשטיין

2015-07-22T04:48:50Z

24.228.90.213: הוספת ערך

הרב '''מרדכי אליעזר (מוט'ל) שרפשטיין''' ([[תרפ"ז]]-[[ו' אב]] [[תשע"ה]])

==תולדות חיים==
נולד בניו יורק בשנת [[תרפ"ז]] למשפחה לא חב"דית. בהיותו ילד כבן שנה, נערך ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לחיזוק יהדות ארה"ב, ובמהלך הביקור נבחר אביו הרב [[אברהם זאב שארפשטיין]] כ[[שוחט]] עבור אדמו"ר הריי"צ עקב היותו ירא שמים, ובעקבות תפקיד זה זכה להתקרב לאדמו"ר הריי"צ והפך לחסיד חב"ד.

עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לניוק יורק וייסוד ישיבת תומכי תמימים, היה יחד עם אחיו [[עזריאל זליג שאפרשטין|זעליג]] בקבוצת התלמידים הראשונה שהצטרפה לישיבה ונמנתה על מייסדיה.

כשסיים את מסלול לימודיו הישיבתי, החליט ללכת בעקבות אביו והתמחה ב[[שחיטה]], ולאחר מכן נישא לרעייתו חנה, בתו של החסיד הרב [[יעקב ישראל זובער]] והתיישב ב[[קראון הייטס]].

נפטר ב[[קראון הייטס]] בשיבה טובה בגיל 88 בליל [[ו' מנחם אב]] [[תשע"ה]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[עזריאל זליג שארפשטיין]] - רבה של [[סינסינאטי]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]
*גיסו, הרב [[דוד איידלמן]]
*בנו, ר' ישראל שרפשטיין
*בתו, מרת שטערנא מאלין
*בתו, מרת סימא גרשטיין
*בתו, מרת רייזל פעדער

{{מיון רגיל:שרפשטיין, מרדכי אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

מרדכי שארפשטיין

2015-07-22T04:47:45Z

24.228.90.213: הפניה לדף מרדכי אליעזר שרפשטיין

#הפניה[[מרדכי אליעזר שרפשטיין]]

שיחת משתמש:24.228.90.213

2015-07-22T02:13:07Z

24.228.90.213: /* העברת ערכים */

שלום לך אנונימי. הערך מנחם מענדל דורון שכתבת נמחק כיון שנושאו אינו מתאים לחב"פדיה. אנו מודים לך על השקעתך ומקווים לראות אותך ממשיך ומשקיע בערכים הרבים והחיוניים שיש בחב"דפדיה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בסיוון ה'תשע"ה 19:58, 9 ביוני 2015 (UTC)

== הצטרפות ==

{{הזמנה}}
• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 04:55, 24 ביוני 2015 (UTC)
:גם אני מצטרף לקריאה וקורא להצטרפותך הרשמית. אם אינך יודע כיצד לעשות זאת - אתה יכול לפנות אלי בדף השיחה ותקבל עזרה... {{חחח}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:46, 24 ביוני 2015 (UTC)
::הרפו. במטותא... [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 11:44, 24 ביוני 2015 (UTC)
:::סליחה. כמו שאתם רואים אני במצב רוח טוב מידי היום, וקצת לא רגוע. {{כתב קטן|אולי בזכות שנעשיתי היום שני שליש מרבע... המעוניין בהסברים יבקש בפרטי. אני רק ארמוז שזה קשור עם מה שאומר הרב [[משה ארנשטיין]] בעיתות רצון מיוחדות.}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:33, 24 ביוני 2015 (UTC)
::::אצל רבנים שהם בעצמם רבע אי אפשר להיות שני שליש אלא הכל נעשה ברבעים... וד"ל. {{קריצה}}. [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 14:53, 24 ביוני 2015 (UTC)
אני מודה לך על תרומתיך בנושא משפחת דיסקין,
אף אני חושב שכדאי שתצטרף,--[[משתמש:מנחם מ.|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 14:27, 16 ביולי 2015 (UTC)

== העברת ערכים ==

נהוג בויקי כי העברת הערכים היא על ידי כפתור העברה ולא על ידי העתק והדבק. הסיבה היא כדי לשמר את הסטוריית הכותבים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ה, למניינם 16:39, 21 ביולי 2015 (UTC)
: היות והוא לא נרשם אין לו אפשרות כזו--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:42, 21 ביולי 2015 (UTC)
::עוד סיבה רצינית למה להכנס לחשבון. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ה, למניינם 22:57, 21 ביולי 2015 (UTC)
:::לא העתקתי ערך והרחבתי אותו, אלא כתבתי ערך שלם מבלי לראות בכלל את הערך המקביל בחב"דפדיה ואז ראיתי להפתעתי שהכותב הנכבד 'עברת' את השם, ועשה חצי עבודה, ואפילו לא השאיר הפניה מהשם המקורי! בשל כך, כשבאתי לעשות עבודה שלימה ולהשאיר הפניה ונתקלתי בערך, מחקתי את הערך המקורי והלא מוצלח והשארתי הפניה לערך המלא. העיקרון הקדוש של שימור היסטוריית הכותבים לא נוגע בענינינו, היות ושום פרט בערך לא התבסס על היסטוריית הכותבים הנכבדים!
:::בקשר לעצם הענין, ידוע לי היטב על אפשרות העברת ערכים, ואני וותיק בחב"דפדיה יותר מרוב אלו שמבקשים ממני להירשם... הניחו לי כפי שביקשתי כבר מספר פעמים, או שתשכנעו אותי סופית לא לתרום לא בתור משתמש רשום ולא בתור אנונימי. הרפו. הרפו. הרפו. [[מיוחד:תרומות/24.228.90.213|24.228.90.213]] 02:13, 22 ביולי 2015 (UTC)

יעקב ישראל זובר

2015-07-21T11:02:29Z

24.228.90.213: הפניה לערך מורחב ועשיר יותר, עם כתיב תיקני

#הפניה[[יעקב ישראל זובער]]