חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:24.228.88.30

2017-07-28T05:01:49Z

24.228.88.30:

שלום לך אנונימי ותודה לך על תרומותיך לחב"דפדיה. שים לב, שחלק גדול ממה ששינית וכתבת נמחק ושוחזר. אנא הקפד על הכללים והשתמש בדף שיחה קודם שאתה מבצע שינויים שעלולים להיות שנויים במחלוקת. חבל להתאמץ ולגלות שהשינויים שעשית שוחזרו בהנף יד. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בטבת ה'תשע"ז 22:29, 2 בינואר 2017 (UTC)

:לאחר שראיתי שמחקו את כל הפוליטיקה מדף "ועד רבני ליובאוויטש", אזי השלמתי את העבודה. מחקתי את שאר הפוליטיקה משאר הערכים. אינו ראוי שיהיה פוליטיקה רק לצד אחד. אם ברצונכם לשמור על רמה נאותה, בלי פוליטיקה, אזי תמחקו כל דבר פוליטי מסריח, ועשיתי לכם את העבודה.

:אגב, איני אנונימי, אלא מאז ומתמיד כתבתי ותיקנתי עשרות ערכים, אלא שלא תמיד אני נרשם עם שמי, וכתובת הIP משתנית.--{{אנונימי}}
::ביצעת עריכות רבות, שכללו השמטת פרטים והטיה ברורה. אם זה ימשך כך אאלץ לחסום אותך וחבל כי אתה משתמש תורם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בטבת ה'תשע"ז 22:56, 2 בינואר 2017 (UTC)
:::אחרי שבוע צינון, נשמח שתחזור לפה ותעבוד בצורה שתועיל לאתר ולא תבזבז את זמנך לריק. עצה קטנה לסיום, בכל עניין שיתכן והוא שנוי במחלוקת פנה לדף השיחה בטרם תבצע שינוי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בטבת ה'תשע"ז 23:02, 2 בינואר 2017 (UTC)

האמנם יצא לאור ס' הדרנים מהדורה חדשה? לא שמעתי בלתי היום. או שזה משהו שהולך לצאת? [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 20:31, 16 ביולי 2017 (UTC)
:כן. יצא כבר. חולק בחתונת קפלן-כץ לפני כמה שבועות.

ועד הנחות בלה"ק

2017-07-16T13:46:24Z

24.228.88.30: /* ליקוטים נוספים */

[[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הוועד - ר' [[חיים שאול ברוק]] ור' [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]
'''ועד הנחות ב[[לשון הקודש]]''' (נקרא בקיצור '''ועד הנחות בלה"ק''') הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי הרבי בלשון הקודש, באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]].

==תולדות הוועד==
===שנים ראשונות===
הוועד נוסד ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] ב[[ארץ הקודש]] הופקד הרב [[דובער חן]].

הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].

בשנת [[תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני [[עיתונים]], [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגעמיינער זשורנאל]], לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, ו[[ועד הנחות התמימים]] באידיש. [[הרבי]] לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת [[תשמ"ח]] נקבע הסכם (על ידי [[בית דין קראון הייטס|בית הדין בשכונת קראון הייטס]]) בין הוועד לבין ועד הנחות התמימים, לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש.
וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.

החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]]. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).

בתחילת קיץ [[תנש"א]] הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770, תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.

===התפתחות הוועד===
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בהוראת [[הרבי]], ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].

עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, התרכזה בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]]. נכון להיום (שנת [[תשע"ז]]) יצאו לאור ששים כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד אמצע שנת [[תש"ל]].

במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 [[סיוון]] תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.

מכון זה נחשב כיום למכון ההוצאה העיקרי הפועל להדפסת ספרי תורתו של הרבי.

==משרדי הוועד==
משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים [[788 איסטרן פארקווי|788]] ב[[רחוב איסטערן פארקווי]]. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת [[תשס"ז]] בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.

השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם ב[[חודש תמוז]] של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה [[חנוכת הבית]] חגיגית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30285 נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק] {{COL}} ה' תמוז תשס"ז}} בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.

במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.

==הוצאה לאור==
===תורת מנחם - התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
בשנת [[תשמ"ו]] החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה את אישורו של הרבי לכלול את שמו ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".

במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת [[תשמ"ב]] ואילך.

בשנת [[תשנ"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב]] קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]] בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.

סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו לאור שישים כרכים.

===תורת מנחם - מאמרים מלוקט===
בשנת [[תשס"ד]] ערכו חברי הועד מחדש את [[מאמר|מאמרי החסידות]] המופיעים בששת הספרים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים מלוקט]], השוו אותם מחדש ל[[מוגה|דפי ההגהות]] המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.

השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.

===ליקוטים נוספים===
במשך השנים יצאו לאור ספרים נוספים בהוצאת "ועד הנחות בלה"ק", מהם:
* תורת מנחם לקוטי לוי יצחק - ביאורי הרבי על תורת אביו, הרה"ג המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון. עד שנת תשנ"ג יצאו לאור ג' כרכים על בראשית, שמות, ויקרא. בשנת תשע"ה הותחל עריכת הכרך האחרון על במדבר-דברים.
* יין מלכות - ליקוט ביאורי הרבי על [[משנה תורה]] להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת תשמ"ז בשני כרכים, [http://shturem.net/index.php?section=news&id=93667 ומהדורה חדשה ומורחבת] יצאה לאור בשנת תשע"ז בשלושה כרכים.
* תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם והש"ס - מהדורה חדשה ומורחבת יצא לאור בשנת תשע"ז.
* ממעייני הישועה - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות במשך השנים. יצא לאור בשנת תשמ"ט. וחוברות מילואים יצאו לאור בשנים תש"נ-תשנ"ב.

===חוברות שבועיות===
החל משנת תשנ"ז, מדי שבוע יוצא לאור על ידי הוועד קונטרס הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.

השיחות המתפרסמות בחוברות מתפרסמות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.

חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.

בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת ה[[אגרות קודש]] מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו הינה מושקעת הרבה יותר מהעריכה שהושקעה במכתבים שבסדרת האגרות קודש, והם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, כשלעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.

ייחודיות נוספת במכתבים אלו, שהמכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, מתורגמים על ידי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. בכרכי האגרות קודש שיצאו בשנים האחרונות נדפסו האגרות כך - עם תרגום.}}.

==חברי הוועד==
*מייסד - הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]
*מנהל - הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]
*עורך ראשי - הרב [[דוד פלדמן]]
*עריכת מראי מקומות ו[[מפתחות]] - הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]
*הקלדת השיחות על-פי סרטי ההקלטה - הרב [[צבי הירש נאטיק]]
*מראי מקומות למאמרים - הרב [[אהרון לייב רסקין]]
*מסדר לדפוס - הרב [[חיים אליעזר טברסקי]]
*הגהה - הרב [[משה זקליקובסקי]].

;חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות
*הרב אלימלך גורביץ'
*הרב [[שמריהו מטוסוב]]
*הרב מנחם מענדל קפלן
*הרב [[אסף חנוך פרומר]]
*הרב שמחה יצחק זאיאנץ
*הרב ישעיהו מרנץ

==קישורים חיצונים==
*[http://lahak.org/ אתר ועד הנחות בלה"ק].
*{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה"ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|104017|הגיליון החגיגי: הצצה ללקסיקון של 'ועד הנחות בלה"ק' ● מיוחד||א' אייר תשע"ז}}

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]

ועד הנחות בלה"ק

2017-07-16T13:46:09Z

24.228.88.30: /* ליקוטים נוספים */

[[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הוועד - ר' [[חיים שאול ברוק]] ור' [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]
'''ועד הנחות ב[[לשון הקודש]]''' (נקרא בקיצור '''ועד הנחות בלה"ק''') הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי הרבי בלשון הקודש, באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]].

==תולדות הוועד==
===שנים ראשונות===
הוועד נוסד ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] ב[[ארץ הקודש]] הופקד הרב [[דובער חן]].

הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].

בשנת [[תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני [[עיתונים]], [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגעמיינער זשורנאל]], לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, ו[[ועד הנחות התמימים]] באידיש. [[הרבי]] לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת [[תשמ"ח]] נקבע הסכם (על ידי [[בית דין קראון הייטס|בית הדין בשכונת קראון הייטס]]) בין הוועד לבין ועד הנחות התמימים, לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש.
וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.

החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]]. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).

בתחילת קיץ [[תנש"א]] הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770, תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.

===התפתחות הוועד===
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בהוראת [[הרבי]], ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].

עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, התרכזה בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]]. נכון להיום (שנת [[תשע"ז]]) יצאו לאור ששים כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד אמצע שנת [[תש"ל]].

במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 [[סיוון]] תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.

מכון זה נחשב כיום למכון ההוצאה העיקרי הפועל להדפסת ספרי תורתו של הרבי.

==משרדי הוועד==
משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים [[788 איסטרן פארקווי|788]] ב[[רחוב איסטערן פארקווי]]. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת [[תשס"ז]] בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.

השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם ב[[חודש תמוז]] של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה [[חנוכת הבית]] חגיגית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30285 נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק] {{COL}} ה' תמוז תשס"ז}} בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.

במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.

==הוצאה לאור==
===תורת מנחם - התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
בשנת [[תשמ"ו]] החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה את אישורו של הרבי לכלול את שמו ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".

במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת [[תשמ"ב]] ואילך.

בשנת [[תשנ"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב]] קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]] בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.

סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו לאור שישים כרכים.

===תורת מנחם - מאמרים מלוקט===
בשנת [[תשס"ד]] ערכו חברי הועד מחדש את [[מאמר|מאמרי החסידות]] המופיעים בששת הספרים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים מלוקט]], השוו אותם מחדש ל[[מוגה|דפי ההגהות]] המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.

השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.

===ליקוטים נוספים===
במשך השנים יצאו לאור ספרים נוספים בהוצאת "ועד הנחות בלה"ק", מהם:
* תורת מנחם לקוטי לוי יצחק - ביאורי הרבי על תורת אביו, הרה"ג המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון. עד שנת תשנ"ג יצאו לאור ג' כרכים על בראשית, שמות, ויקרא. בשנת תשע"ה הותחל עריכת הכרך האחרון על במדבר-דברים.
* יין מלכות - ליקוט ביאורי הרבי על [[משנה תורה]] להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת תשמ"ז בשני כרכים, [http://shturem.net/index.php?section=news&id=93667 ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז בשלושה כרכים.
* תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם והש"ס - מהדורה חדשה ומורחבת יצא לאור בשנת תשע"ז.
* ממעייני הישועה - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות במשך השנים. יצא לאור בשנת תשמ"ט. וחוברות מילואים יצאו לאור בשנים תש"נ-תשנ"ב.

===חוברות שבועיות===
החל משנת תשנ"ז, מדי שבוע יוצא לאור על ידי הוועד קונטרס הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.

השיחות המתפרסמות בחוברות מתפרסמות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.

חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.

בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת ה[[אגרות קודש]] מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו הינה מושקעת הרבה יותר מהעריכה שהושקעה במכתבים שבסדרת האגרות קודש, והם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, כשלעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.

ייחודיות נוספת במכתבים אלו, שהמכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, מתורגמים על ידי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. בכרכי האגרות קודש שיצאו בשנים האחרונות נדפסו האגרות כך - עם תרגום.}}.

==חברי הוועד==
*מייסד - הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]
*מנהל - הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]
*עורך ראשי - הרב [[דוד פלדמן]]
*עריכת מראי מקומות ו[[מפתחות]] - הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]
*הקלדת השיחות על-פי סרטי ההקלטה - הרב [[צבי הירש נאטיק]]
*מראי מקומות למאמרים - הרב [[אהרון לייב רסקין]]
*מסדר לדפוס - הרב [[חיים אליעזר טברסקי]]
*הגהה - הרב [[משה זקליקובסקי]].

;חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות
*הרב אלימלך גורביץ'
*הרב [[שמריהו מטוסוב]]
*הרב מנחם מענדל קפלן
*הרב [[אסף חנוך פרומר]]
*הרב שמחה יצחק זאיאנץ
*הרב ישעיהו מרנץ

==קישורים חיצונים==
*[http://lahak.org/ אתר ועד הנחות בלה"ק].
*{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה"ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|104017|הגיליון החגיגי: הצצה ללקסיקון של 'ועד הנחות בלה"ק' ● מיוחד||א' אייר תשע"ז}}

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]

ועד הנחות בלה"ק

2017-07-16T13:44:54Z

24.228.88.30: /* הוצאה לאור */

[[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הוועד - ר' [[חיים שאול ברוק]] ור' [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]
'''ועד הנחות ב[[לשון הקודש]]''' (נקרא בקיצור '''ועד הנחות בלה"ק''') הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי הרבי בלשון הקודש, באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]].

==תולדות הוועד==
===שנים ראשונות===
הוועד נוסד ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] ב[[ארץ הקודש]] הופקד הרב [[דובער חן]].

הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].

בשנת [[תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני [[עיתונים]], [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגעמיינער זשורנאל]], לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, ו[[ועד הנחות התמימים]] באידיש. [[הרבי]] לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת [[תשמ"ח]] נקבע הסכם (על ידי [[בית דין קראון הייטס|בית הדין בשכונת קראון הייטס]]) בין הוועד לבין ועד הנחות התמימים, לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש.
וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.

החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]]. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).

בתחילת קיץ [[תנש"א]] הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770, תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.

===התפתחות הוועד===
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בהוראת [[הרבי]], ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].

עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, התרכזה בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]]. נכון להיום (שנת [[תשע"ז]]) יצאו לאור ששים כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד אמצע שנת [[תש"ל]].

במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 [[סיוון]] תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.

מכון זה נחשב כיום למכון ההוצאה העיקרי הפועל להדפסת ספרי תורתו של הרבי.

==משרדי הוועד==
משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים [[788 איסטרן פארקווי|788]] ב[[רחוב איסטערן פארקווי]]. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת [[תשס"ז]] בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.

השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם ב[[חודש תמוז]] של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה [[חנוכת הבית]] חגיגית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30285 נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק] {{COL}} ה' תמוז תשס"ז}} בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.

במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.

==הוצאה לאור==
===תורת מנחם - התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
בשנת [[תשמ"ו]] החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה את אישורו של הרבי לכלול את שמו ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".

במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת [[תשמ"ב]] ואילך.

בשנת [[תשנ"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב]] קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]] בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.

סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו לאור שישים כרכים.

===תורת מנחם - מאמרים מלוקט===
בשנת [[תשס"ד]] ערכו חברי הועד מחדש את [[מאמר|מאמרי החסידות]] המופיעים בששת הספרים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים מלוקט]], השוו אותם מחדש ל[[מוגה|דפי ההגהות]] המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.

השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.

===ליקוטים נוספים===
במשך השנים יצאו לאור ספרים נוספים בהוצאת "ועד הנחות בלה"ק", מהם:
* תורת מנחם לקוטי לוי יצחק - ביאורי הרבי על תורת אביו, הרה"ג המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון. עד שנת תשנ"ג יצאו לאור ג' כרכים על בראשית, שמות, ויקרא. בשנת תשע"ה הותחל עריכת הכרך האחרון על במדבר-דברים.
* יין מלכות - ליקוט ביאורי הרבי על [[משנה תורה]] להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת תשמ"ז בשני כרכים, ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז בשלושה כרכים [http://shturem.net/index.php?section=news&id=93667 שטורעם].
* תורת מנחם הדרנים על הרמב"ם והש"ס - מהדורה חדשה ומורחבת יצא לאור בשנת תשע"ז.
* ממעייני הישועה - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות במשך השנים. יצא לאור בשנת תשמ"ט. וחוברות מילואים יצאו לאור בשנים תש"נ-תשנ"ב.

===חוברות שבועיות===
החל משנת תשנ"ז, מדי שבוע יוצא לאור על ידי הוועד קונטרס הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.

השיחות המתפרסמות בחוברות מתפרסמות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.

חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.

בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת ה[[אגרות קודש]] מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו הינה מושקעת הרבה יותר מהעריכה שהושקעה במכתבים שבסדרת האגרות קודש, והם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, כשלעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.

ייחודיות נוספת במכתבים אלו, שהמכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, מתורגמים על ידי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. בכרכי האגרות קודש שיצאו בשנים האחרונות נדפסו האגרות כך - עם תרגום.}}.

==חברי הוועד==
*מייסד - הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]
*מנהל - הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]
*עורך ראשי - הרב [[דוד פלדמן]]
*עריכת מראי מקומות ו[[מפתחות]] - הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]
*הקלדת השיחות על-פי סרטי ההקלטה - הרב [[צבי הירש נאטיק]]
*מראי מקומות למאמרים - הרב [[אהרון לייב רסקין]]
*מסדר לדפוס - הרב [[חיים אליעזר טברסקי]]
*הגהה - הרב [[משה זקליקובסקי]].

;חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות
*הרב אלימלך גורביץ'
*הרב [[שמריהו מטוסוב]]
*הרב מנחם מענדל קפלן
*הרב [[אסף חנוך פרומר]]
*הרב שמחה יצחק זאיאנץ
*הרב ישעיהו מרנץ

==קישורים חיצונים==
*[http://lahak.org/ אתר ועד הנחות בלה"ק].
*{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה"ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|104017|הגיליון החגיגי: הצצה ללקסיקון של 'ועד הנחות בלה"ק' ● מיוחד||א' אייר תשע"ז}}

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]

ועד הנחות בלה"ק

2017-07-16T13:37:13Z

24.228.88.30: /* חברי הוועד */

[[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הוועד - ר' [[חיים שאול ברוק]] ור' [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]
'''ועד הנחות ב[[לשון הקודש]]''' (נקרא בקיצור '''ועד הנחות בלה"ק''') הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי הרבי בלשון הקודש, באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]].

==תולדות הוועד==
===שנים ראשונות===
הוועד נוסד ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] ב[[ארץ הקודש]] הופקד הרב [[דובער חן]].

הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].

בשנת [[תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני [[עיתונים]], [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגעמיינער זשורנאל]], לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, ו[[ועד הנחות התמימים]] באידיש. [[הרבי]] לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת [[תשמ"ח]] נקבע הסכם (על ידי [[בית דין קראון הייטס|בית הדין בשכונת קראון הייטס]]) בין הוועד לבין ועד הנחות התמימים, לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש.
וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.

החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]]. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).

בתחילת קיץ [[תנש"א]] הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770, תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.

===התפתחות הוועד===
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בהוראת [[הרבי]], ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].

עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, התרכזה בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]]. נכון להיום (שנת [[תשע"ז]]) יצאו לאור ששים כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד אמצע שנת [[תש"ל]].

במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 [[סיוון]] תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.

מכון זה נחשב כיום למכון ההוצאה העיקרי הפועל להדפסת ספרי תורתו של הרבי.

==משרדי הוועד==
משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים [[788 איסטרן פארקווי|788]] ב[[רחוב איסטערן פארקווי]]. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת [[תשס"ז]] בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.

השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם ב[[חודש תמוז]] של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה [[חנוכת הבית]] חגיגית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30285 נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק] {{COL}} ה' תמוז תשס"ז}} בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.

במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.

==הוצאה לאור==
===תורת מנחם - התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
בשנת [[תשמ"ו]] החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה את אישורו של הרבי לכלול את שמו ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".

במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת [[תשמ"ב]] ואילך.

בשנת [[תשנ"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב]] קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]] בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.

סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו לאור שישים כרכים.

===תורת מנחם - מאמרים מלוקט===
בשנת [[תשס"ד]] ערכו חברי הועד מחדש את [[מאמר|מאמרי החסידות]] המופיעים בששת הספרים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים מלוקט]], השוו אותם מחדש ל[[מוגה|דפי ההגהות]] המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.

השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.

===חוברות שבועיות===
החל משנת תשנ"ז, מדי שבוע יוצא לאור על ידי הוועד קונטרס הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.

השיחות המתפרסמות בחוברות מתפרסמות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.

חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.

בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת ה[[אגרות קודש]] מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו הינה מושקעת הרבה יותר מהעריכה שהושקעה במכתבים שבסדרת האגרות קודש, והם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, כשלעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.

ייחודיות נוספת במכתבים אלו, שהמכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, מתורגמים על ידי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. בכרכי האגרות קודש שיצאו בשנים האחרונות נדפסו האגרות כך - עם תרגום.}}.

==חברי הוועד==
*מייסד - הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]]
*מנהל - הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]
*עורך ראשי - הרב [[דוד פלדמן]]
*עריכת מראי מקומות ו[[מפתחות]] - הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]
*הקלדת השיחות על-פי סרטי ההקלטה - הרב [[צבי הירש נאטיק]]
*מראי מקומות למאמרים - הרב [[אהרון לייב רסקין]]
*מסדר לדפוס - הרב [[חיים אליעזר טברסקי]]
*הגהה - הרב [[משה זקליקובסקי]].

;חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות
*הרב אלימלך גורביץ'
*הרב [[שמריהו מטוסוב]]
*הרב מנחם מענדל קפלן
*הרב [[אסף חנוך פרומר]]
*הרב שמחה יצחק זאיאנץ
*הרב ישעיהו מרנץ

==קישורים חיצונים==
*[http://lahak.org/ אתר ועד הנחות בלה"ק].
*{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה"ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|104017|הגיליון החגיגי: הצצה ללקסיקון של 'ועד הנחות בלה"ק' ● מיוחד||א' אייר תשע"ז}}

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]

ועד תלמידי התמימים

2017-07-16T13:35:16Z

24.228.88.30: /* ביקורת */

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[ועד תלמידי התמימים#ביקורת|ביקורת]]}}, שנפתח כארגון מתחרה ל[[את"ה העולמי]] בתשס"ב. לטענת מקימי הארגון{{מקור}} הוא נועד לחיזוק הקשר בין ה[[תמימים]] ברחבי העולם לרבי.

משרדי הוועד ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], ומנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולוועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[מרכז חב"ד העולמי - 770|מרכז חב"ד]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטים משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לקבוצות של תלמידי התמימים בארץ הקודש בשם- "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם שבת לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]].
* ישיבת קיץ לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].

==הוצאה לאור==
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]], ובו יומן מימי האור ב770, לפי אותה קביעות, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ.
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* "תחיינו", מגזין דו-חודשי ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.
* ליובאוויטש שבליובאוויטש - מנשר יומי שיו"ל במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==ביקורת==
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.

בדין תורה מיוחד שנערך לקראת תשרי תשע"ג אצל [[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד במפורש שהם בעד להסתיר כמה שיותר אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] וכן של הכרזת '[[יחי אדוננו]]'{{מקור}}. בנוסף, הרב [[זלמן גופין]] שנחשב לדמות מרכזית בפעילות הועד הצהיר{{הערה|בהקלטה שהתפרסמה לקראת תשרי [[תשע"ז]].}} אשר ארגון זה הוקם על מנת להלחם בפעילות של את"ה{{מקור}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]

ועד תלמידי התמימים

2017-07-16T13:34:46Z

24.228.88.30:

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[ועד תלמידי התמימים#ביקורת|ביקורת]]}}, שנפתח כארגון מתחרה ל[[את"ה העולמי]] בתשס"ב. לטענת מקימי הארגון{{מקור}} הוא נועד לחיזוק הקשר בין ה[[תמימים]] ברחבי העולם לרבי.

משרדי הוועד ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], ומנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולוועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[מרכז חב"ד העולמי - 770|מרכז חב"ד]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטים משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לקבוצות של תלמידי התמימים בארץ הקודש בשם- "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם שבת לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]].
* ישיבת קיץ לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].

==הוצאה לאור==
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]], ובו יומן מימי האור ב770, לפי אותה קביעות, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ.
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* "תחיינו", מגזין דו-חודשי ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.
* ליובאוויטש שבליובאוויטש - מנשר יומי שיו"ל במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==ביקורת==
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.

בדין תורה מיוחד שנערך לקראת תשרי תשע"ג אצל [[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד במפורש שהם בעד להסתיר כמה שיותר אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] וכן של הכרזת '[[יחי אדוננו]]'{{מקור}}. בנוסף, הרב [[זלמן גופין]] שנחשב לדמות מרכזית בפעילות הועד הצהיר{{הערה|בהקלטה שהתפרסמה לקראת תשרי [[תשע"ז]].}} אשר ארגון זה הוקם על מנת להלחם בפעילות של את"ה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]

שיחה:יצחק הנדל

2017-01-29T02:13:58Z

24.228.88.30:

אין אגו"ח נפרדת לקנדה, לא? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==עלי הכהן==
בכוונה לא כתוב שהוא מיוחס לעלי הכהן? כי אצל בנו כן כתוב. אולי כדאי לכתוב רק אצלו ולא אצל כל צאצאיו. דעתכם. [[משתמש:יואל|יואל]]

==נולד, נפטר, ילדים==
אלו הם ללא ספק פרטים שוליים במסכת החיים הענפה של היהודי היקר הזה לעומת הפרטים המרכזיים כגון שהוא מצאצאי עלי הכהן, אמת!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 09:31, 24 בנובמבר 2009 (UTC)
:לא התכונתי לזריזות כ"כ גדולה...--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:20, 24 בנובמבר 2009 (UTC)

== אב"ד ==

הוא היה ראב"ד מאנטרעאל ולא רק אב"ד. זו היתה הפעם היחידה שנתנו את התואר הזה במאנטרעאל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/67.68.133.142|67.68.133.142]] 18:50, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

== המענה אליו אודות זהותו של משיח ==

בראיון שנתן לבית משיח (http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27192) הוא סיפר על כך:

יש לי על כך דוגמא אישית שאירעה עימי לפני שנים מספר, בשנת תשמ"ח: היה זה זמן רב לפני כ"ז אדר, ישבנו בהתוועדות במונטריאל, ואחד הנוכחים הציע שנחתום כולנו על מכתב לרבי, בו אנו מבקשים את התגלותו המיידית של הרבי בתור מלך המשיח.

גם אני צירפתי את חתימתי, ולצידה הוספתי הערה: ש"הרבי ימהר את הגאולה האמיתית והשלימה".

על מנת לוודא שהמכתב לא יתפרסם ולא יהיה ממנו "יניקה לחיצונים", הוחלט לשלוח את המכתב ביד שליח מהימן שיעביר זאת ישירות למזכירות הרבי.
לאחר ימים מספר מצלצל הטלפון בביתי, והמזכיר הרב גרונר על הקו כשהוא שואל בשם הרבי, בנוגע למכתב: מהיכן דנתוני?

עניתי שיש לדברים מקור בפרקים י"א-י"ב בהלכות מלך המשיח לרמב"ם המתאימים בדיוק לרבי.

בהמשך הקשה המזכיר בנוגע לפירסום המכתב שהתגלגל גם למקומות אחרים בכל העולם. על זה עניתי שעל פי המוסכם בעת החתימה, דובר בבירור שהמכתב ישלח בידי שליח ישירות לרבי בשביל שלא תהיה יניקה לחיצונים.
התברר, שהמכתב אכן עבר והתפרסם בכל העולם.

בפועל, העניין מאוד לא התקבל אצל הרבי, ובהמשך לכך, יוזם הרעיון בעצמו ביקש מהרבי תיקון.

לאחר מכן, בפעם הקרובה שהייתי אצל הרבי ובירכתי אותו כהרגלי בברכת כהנים, הרי אחרי הברכה הוא פתח בשיחה בענין כהונה, והחסידים אמרו שזה מעין "פיוס" בשבילי...

אבל לאחר תקופה מסויימת, כשהכרזתי בפני הרבי "יחי", כפי שסיפרתי לעיל, הוא קיבל זאת וענה אמן. זאת אומרת שיש כאן שינוי מהותי, בתחילה הרבי לא קיבל זאת ולבסוף - כן.

שלום מנחם מענדל סימפסון

2017-01-02T22:54:35Z

24.228.88.30:

[[קובץ:הרב סימפסון נואם בכינוס.jpg|ממוזער|300px|שמאל|הרב סימפסון נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ב[[770]]]]

[[תמונה:סימפסון.jpg|left|thumb|250px|הרב סימפסון]]
הרב '''שלום מנחם מענדל סימפסון''' הוא מזכירו של [[הרבי]], מנהל [[קופת רבינו]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית ו[[מחנה ישראל]] ומנהל [[מרכז לענייני חינוך]].

== קורות חייו ==
הרב סימפסון הוא בנו של הרב [[אליהו סימפסון]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]]. בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]]. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת ושליחת מכתבי הרבי ובניהול התכתובות השונות של [[מרכז לענייני חינוך]]. בד בבד, מונה, בהוראת הרבי, ל[[מרא דאתרא|רב קהילה]] בשכונת בריטן ביטש, [[ניו יורק]].

במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב"ד. בין היתר, שימש כחבר ב[[מרכז לענייני חינוך]], עסק בניהול [[מעות חיטין]] של [[מחנה ישראל]] ובהוצאת והפצת ספרי [[הוצאת ספרים קה"ת]].

בשנת [[תשמ"ח]] מונה על ידי הרבי (בטיוטת 'שטר צוואה' הבלתי-חתום) לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]]). בשנת [[תש"נ]] מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית וב[[מחנה ישראל]]. עם ייסודה של [[קופת רבינו]], ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]], מונה הרב סימפסון למנהל הקופה.

עם פטירתו של הרב ניסן מינדל, בשנת [[תשנ"ח]], נותר הרב סימפסון כיחיד שמונה על ידי הרבי (בשטר הנ"ל) להנהלה הראשית של המרכז לענייני חינוך. כתוצאה מכך הפך הוא למנהל המרכז. במסגרת זו, הוא מארגן מידי שנה באנקעט של [[כינוס השלוחים העולמי]] ב-[[770]], מסייע במימון פעילות ל[[שליח|שלוחים]] רבים ומלווה אישית את פעילותם של רבים מהשלוחים.

==משפחתו==
*אביו הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*בנו הרב [[יוסף יצחק סימפסון]] - מנהל [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[קראון הייטס]].
*בנו ר' אברהם סימפסון - קראון הייטס.
*בנו ר' שמשון אהרן סימפסון - קראון הייטס.
*חתנו ר' חיים אליהו וילשנסקי - קראון הייטס.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26089 ראיון בלעדי עם הרב סימפסון מתוך בית משיח]
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2115 הנאום המלא של הרב סימפסון בכינוס] {{אינפו}}
{{סדרה|הקודם=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ט]]}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל: סימפסון שלום מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]

יהודה לייב גרונר

2017-01-02T22:53:27Z

24.228.88.30:

[[קובץ:הרב גרונר נואם.jpg|שמאל|350px|ממוזער|הרב גרונר נואם לרגל גליון האלף של [[בית משיח]]]]

הרב '''יהודה לייב גרונר''' הינו מזכירו האישי של [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], חבר הנהלת [[קופת רבינו]], מעורכי המפתחות ל[[ליקוטי תורה]] וממלקטי [[ספר המנהגים]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יהודה לייב גרונר והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל ל[[הרבי|רבי]])]]
הרב יהודה לייב גרונר נולד ב[[ז' באייר]] שנת [[תרצ"א]] לר' אברהם ישעיהו ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש אייר]] [[תש"ד]] חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף [[הרבי]] (כונה באותה תקופה, לפני נשיאותו, הרמ"ש) שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: "לייבל, האם הבנת את מה שדובר?" הרב גרונר שתק והרבי הגיב: "אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו". בבחרותו למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].

בשנת [[תש"ט]] פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענע להצעה ותחילה החל לעסוק בעיקר ב[[הוצאת ספרים קה"ת]] שהיה באותה תקופה בהנהלת הרבי ועם הזמן הוגברה עבודתו במזכירות. בשנת [[תשי"א]], כשהרבי קיבל את הנשיאות באופן רשמי, הוא ביקש מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ה[[התוועדות]] למקרה והוא יצטרך משהו. ב [[ח"י אלול]] [[תשי"ד]] התחתן. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות ובהמשך מונה להיות מזכירו האישי של הרבי. במהלך השנים רוב העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]]. הרב גרונר היה גם האחראי מטעם המזכירות לקשרים עם גורמי הממשל ב[[ארצות הברית]]{{מקור}}.

בעת חלוקת ה[[תניא]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] התבטא עליו [[הרבי]] "מיין גנרל" [=הגנרל שלי]{{הערה|ע"פ סרט הוידאו}}.

בשנת [[תשנ"ג]] לאחר פטירת המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה"ת]]. ובשנת [[תשנ"ד]] אישר הרבי את ייסוד [[קופת רבינו]] וחתם שמו הק' בראש החותמים על פתיחת העמותה.

==משפחתו==
*בנו: הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו"ח.
*בנו: הרב [[מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קרית גת]].
*בנו: ר' אהרן גרונר - [[מונסי]]
*חתנו: ר' ישראל זאנדהויז, [[קראון הייטס]].
*חתנו: הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע ב[[תקיעות]] מעומד ב-[[770]].

==לקריאה נוספת==
** '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42673 אתם שלוחים לדרוש את הגאולה]{{שמע}} - דברי הרב גרונר בהלווית הנרצחים ר' [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47183 קול ישראל: [[התוועדות]] עם הרב גרונר]{{שמע}} - חב"ד אינפו
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/14/880842258620.html הרבי הריי"ץ התרומם וזעק: הצילו אותי!]''', זכרונותיו של הרב גרונר ממאורעות י' שבט תש"י, בתוך [[שבועון בית משיח]]
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:גרונר יהודה לייב}}

‏{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:משפחת גרונר]]

חיים יהודה קרינסקי

2017-01-02T22:49:57Z

24.228.88.30:

[[קובץ:1-yifrach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודה קרינסקי]]
הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]].

== תולדות חיים ==
הרב יהודה קרינסקי נולד בשנת [[תרצ"ה]] ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לאביו הרב שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן ל[[תומכי תמימים 770]].

בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי ל[[כפר חב"ד]] על מנת לעודד את התושבים. בשנת [[תשי"ח]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי וכן החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת [[תשל"ב]], על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב)|אגודת חסידי חב"ד]]. בשנות המ"מים התחיל לשמש כחבר הנהלת [[מרכז לעניני חינוך]] ובשנת [[תש"נ]] מונה על ידי הרבי כמזכיר המל"ח. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, הרב ד"ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], אשתו של הרבי.

במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות.

== משפחתו ==
'''אחיו''':
* הרב [[יוסף דוב קרינסקי]]
'''אחיותיו''':
* מרת סופי גודמן.
* מרת [[יוכבד גולדברג]].
'''אשתו''': מרת '''דבורה''', בת ר' [[זאב וולף קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.

'''ילדיו''':
* הרב '''[[הלל דוד קרינסקי|הלל דוד]]''' - מייסד ארגון ג'עם [[קראון הייטס]].
* ר' '''[[מנחם מענדל קרינסקי|מנחם מענדל]]''' - [[קראון הייטס]].
* '''שיינא ביילא''', אשת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] - [[קראון הייטס]].
* הרב '''[[לוי יצחק קרינסקי|לוי]]''' - [[שליח]] הרבי בניו המפשיר.
* '''חנה''', אשת הרב [[יוסף יצחק פוטערפאס]] - [[קראון הייטס]].
* '''הרב [[שמעיה קרינסקי|שמעיה]]''' - [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''"בלחודוהי"''' - ראיון מקיף עם הרב קרינסקי (חלק ראשון), [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98109 'תחיינו' גליון ה], [[תשע"ו]].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98113 '''ערב ג' תמוז: הרבי ומזכירו בלחודוהי ● בנימין ליפקין'''], אתר COL
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].

=='תשורות' שפרסם לחתונת נכדיו ונכדותיו ובהם הוראות הרבי אליו==
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Dechter%20-%20Cheshvan%202%2C%205768.pdf תשורה לחתונת קרינסקי-דעכטער תשס"ח].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Friedman-New%20-%2025%20Adar%20II%2C%20%205768.pdf תשורה לחתונת ניו-פרידמאן תשס"ח].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Rabiski%20-%20Tamuz%206%205769.pdf תשורה לחתונת קרינסקי-רביסקי תשס"ט].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Friedman-Grossbaum%20-%20Sivan%2010%205769.pdf תשורה לחתונת פרידמאן-גראסבוים תשס"ט].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Schmukler%20-%20Elul%2015%205770.pdf תשורה לחתונת קרינסקי-שמוקלער תש"ע].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Raskin%20-%2030%20Adar%201%205771.pdf תשורה לחתונת ראסקין-קרינסקי תשע"א].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Futerfas-Kaminetzky%20-%20Sivan%203%2C%205771.pdf תשורה לחתונת פוטערפאס-קמינצקי תשע"א].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028%2C%205773.pdf תשורה לחתונת קרינסקי-סטזגובסקי תשע"ג].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Lipsker-Friedman%20-%20Sivan%2018%2C%205773.pdf תשורה לחתונת ליפסקער-פרידמאן תשע"ג].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Meer%20-%20Sivan%2017%2C%205776.pdf תשורה לחתונת קרינסקי-מיר תשע"ו].

{{הערות שוליים}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:קרינסקי, חיים יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

אברהם יצחק שם טוב

2017-01-02T22:37:24Z

24.228.88.30: /* עסקנות ציבורית */

[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px| אברהם שם טוב]]
הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' ([[תרצ"ו]]) בנו של הרב [[בן ציון שם טוב]], הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיושב ראש ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

==תולדות חיים==
הרב אברהם נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולאמו מרת גולדה ב[[ברית המועצות]] ב[[ה' באדר]] [[תרצ"ו]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית [[תשי"ג]] הגיע ל-[[770]]; הוא עשה את דרכו באוניה יחד עם הרב [[שלום בער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי ב[[י"ג בתשרי]].

בהיותו בחור ב770 זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]] ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י{{הערה|1=בית משיח גליון 174 ע' 36-38}}.

בשנת תשכ"ב, לאחר נישואיו למרת בת-שבע (בת הרב [[אליעזר גרשון לזרוב]]), נתמנה לשליח הרבי למזרח מדינת פנסילבניה, ופתח [[בית חב"ד]] בעיר [[פילדלפיה]]. בשנת [[תשל"ה]] הדליק את ה[[חנוכיה ציבורית]] הראשונה בעולם, מול פעמון החירות בפילדלפיה{{הערה|1=[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2778619/jewish/40-Years-Later-How-the-Chanukah-Menorah-Made-Its-Way-to-the-Public-Sphere.htm "סיפור המנורה הציבורית" באתר chabad.org]}}.

==עסקנות ציבורית==
מאז תשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין [[הרבי]] לנשיאי [[ארצות הברית]]. בהקשר זה, הקים ב[[תשל"ב]] את הארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]]. ויזם את קביעתו של יום [[י"א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארה"ב]] על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org]}}, הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. ב[[תשל"ד]] מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.

החל משנת [[תשכ"ט]], כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ גן ישראל, עומד בראש המחנה.

לרגל כ' מנחם-אב [[תשל"ד]], יום ההילולא השלושים של הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]] ייסד את הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.

בשנת תשמ"ה מונה ע"י הרבי ליו"ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה]] [[קראון הייטס]].

==התעסקותו בהצלת ספריית הרבי==
בשנת תשל"ח, לאחר שהתגלה שחלק מאוסף הספרים של [[אדמו"ר הריי"ץ]] נמצא בספריה בוורשא, התבקש ע"י הרבי לטפל בהחזרת הספרים למקומם, ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], ואכן פעל בהצלחה רבה יחד עם עמיתיו הרבנים [[שמחה צירקינד]], [[אריה חיטריק]] ועורך הדין [[יוסף שוסטאק]].

בהמשך להצלחתם, התבקש ע"י הרבי לטפל יחד עם עורך הדין מר שוסטק בהחזרת כמה כתבי-יד קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהתגלגלו לספריית האוניברסיטה העברית בירושלים, וזאת לאחר שהניסיונות הקודמים לא צלחו, ולאחר שנתיים חזרו כתבי-יד אלה אל מקומם בספריית ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/876162098715.html '''דידן נצח ארץ-ישראלי''' - בית משיח גליון 1050].}}.

כאשר התפוצצה פרשיית הספרים, מונה ע"י הרבי לאגו"ח (כנ"ל) והיה מראשי המתעסקים ב[[משפט הספרים]].

==משפחתו==
*בנו הרב [[יהודה שם טוב]], שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.
*בנו הרב [[לוי שם טוב]], שליח הרבי בוואשינגטון.
*בנו הרב [[אליעזר שם טוב]], שליח הרבי באורוגוואי.
*חתנו הרב [[מרדכי אבצן]], שליח הרבי בהונג קונג.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שם טוב אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]

שיחת משתמש:24.228.88.30

2017-01-02T22:35:01Z

24.228.88.30:

אברהם יצחק שם טוב

2017-01-02T22:32:30Z

24.228.88.30:

[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px| אברהם שם טוב]]
הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' ([[תרצ"ו]]) בנו של הרב [[בן ציון שם טוב]], הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיושב ראש ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

==תולדות חיים==
הרב אברהם נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולאמו מרת גולדה ב[[ברית המועצות]] ב[[ה' באדר]] [[תרצ"ו]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית [[תשי"ג]] הגיע ל-[[770]]; הוא עשה את דרכו באוניה יחד עם הרב [[שלום בער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי ב[[י"ג בתשרי]].

בהיותו בחור ב770 זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]] ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י{{הערה|1=בית משיח גליון 174 ע' 36-38}}.

בשנת תשכ"ב, לאחר נישואיו למרת בת-שבע (בת הרב [[אליעזר גרשון לזרוב]]), נתמנה לשליח הרבי למזרח מדינת פנסילבניה, ופתח [[בית חב"ד]] בעיר [[פילדלפיה]]. בשנת [[תשל"ה]] הדליק את ה[[חנוכיה ציבורית]] הראשונה בעולם, מול פעמון החירות בפילדלפיה{{הערה|1=[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2778619/jewish/40-Years-Later-How-the-Chanukah-Menorah-Made-Its-Way-to-the-Public-Sphere.htm "סיפור המנורה הציבורית" באתר chabad.org]}}.

==עסקנות ציבורית==
מאז תשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין [[הרבי]] לנשיאי [[ארצות הברית]]. בהקשר זה, הקים ב[[תשל"ב]] את הארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]]. ויזם את קביעתו של יום [[י"א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארה"ב]] על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org]}}, הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. ב[[תשל"ד]] מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.

החל משנת [[תשכ"ט]], כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ גן ישראל, עומד בראש המחנה.

לרגל [[כ"ף אב]] [[תשל"ד]], יום ההילולא השלושים של הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]] ייסד את הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.

בשנת תשמ"ה מונה ע"י הרבי ליו"ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה]] [[קראון הייטס]].

==התעסקותו בהצלת ספריית הרבי==
בשנת תשל"ח, לאחר שהתגלה שחלק מאוסף הספרים של [[אדמו"ר הריי"ץ]] נמצא בספריה בוורשא, התבקש ע"י הרבי לטפל בהחזרת הספרים למקומם, ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], ואכן פעל בהצלחה רבה יחד עם עמיתיו הרבנים [[שמחה צירקינד]], [[אריה חיטריק]] ועורך הדין [[יוסף שוסטאק]].

בהמשך להצלחתם, התבקש ע"י הרבי לטפל יחד עם עורך הדין מר שוסטק בהחזרת כמה כתבי-יד קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהתגלגלו לספריית האוניברסיטה העברית בירושלים, וזאת לאחר שהניסיונות הקודמים לא צלחו, ולאחר שנתיים חזרו כתבי-יד אלה אל מקומם בספריית ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/876162098715.html '''דידן נצח ארץ-ישראלי''' - בית משיח גליון 1050].}}.

כאשר התפוצצה פרשיית הספרים, מונה ע"י הרבי לאגו"ח (כנ"ל) והיה מראשי המתעסקים ב[[משפט הספרים]].

==משפחתו==
*בנו הרב [[יהודה שם טוב]], שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.
*בנו הרב [[לוי שם טוב]], שליח הרבי בוואשינגטון.
*בנו הרב [[אליעזר שם טוב]], שליח הרבי באורוגוואי.
*חתנו הרב [[מרדכי אבצן]], שליח הרבי בהונג קונג.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שם טוב אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]

אברהם יצחק שם טוב

2017-01-02T22:15:25Z

24.228.88.30: /* עסקנות ציבורית */

אברהם יצחק שם טוב

2017-01-02T22:09:45Z

24.228.88.30:

אברהם יצחק שם טוב

2017-01-02T22:09:20Z

24.228.88.30:

חיים יהודה קרינסקי

2017-01-02T22:04:30Z

24.228.88.30:

[[קובץ:1-yifrach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודה קרינסקי]]
הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]].

== תולדות חיים ==
הרב יהודה קרינסקי נולד בשנת [[תרצ"ה]] ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לאביו הרב שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן ל[[תומכי תמימים 770]].

בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי ל[[כפר חב"ד]] על מנת לעודד את התושבים. בשנת [[תשי"ח]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי וכן החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת [[תשל"ב]], על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב)|אגודת חסידי חב"ד]]. בשנות המ"מים התחיל לשמש כחבר הנהלת [[מרכז לעניני חינוך]] ובשנת [[תש"נ]] מונה על ידי הרבי כמזכיר המל"ח. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, הרב ד"ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], אשתו של הרבי.

במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות.

== משפחתו ==
'''אחיו''':
* הרב [[יוסף דוב קרינסקי]]
'''אחיותיו''':
* מרת סופי גודמן.
* מרת [[יוכבד גולדברג]].
'''אשתו''': מרת '''דבורה''', בת ר' [[זאב וולף קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.

'''ילדיו''':
* הרב '''[[הלל דוד קרינסקי|הלל דוד]]''' - מייסד ארגון ג'עם [[קראון הייטס]].
* ר' '''[[מנחם מענדל קרינסקי|מנחם מענדל]]''' - [[קראון הייטס]].
* '''שיינא ביילא''', אשת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] - [[קראון הייטס]].
* הרב '''[[לוי יצחק קרינסקי|לוי]]''' - [[שליח]] הרבי בניו המפשיר.
* '''חנה''', אשת הרב [[יוסף יצחק פוטערפאס]] - [[קראון הייטס]].
* '''הרב [[שמעיה קרינסקי|שמעיה]]''' - [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''"בלחודוהי"''' - ראיון מקיף עם הרב קרינסקי (חלק ראשון), [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98109 'תחיינו' גליון ה], [[תשע"ו]].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98113 '''ערב ג' תמוז: הרבי ומזכירו בלחודוהי ● בנימין ליפקין'''], אתר COL
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].

=='תשורות' שפרסם לחתונת נכדיו ונכדותיו ובהם הוראות הרבי אליו==
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Dechter%20-%20Cheshvan%202%2C%205768.pdf '''תשורה לחתונת קרינסקי-דעכטער תשס"ח'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Friedman-New%20-%2025%20Adar%20II%2C%20%205768.pdf '''תשורה לחתונת ניו-פרידמאן תשס"ח'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Rabiski%20-%20Tamuz%206%205769.pdf '''תשורה לחתונת קרינסקי-רביסקי תשס"ט'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Friedman-Grossbaum%20-%20Sivan%2010%205769.pdf '''תשורה לחתונת פרידמאן-גראסבוים תשס"ט'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Schmukler%20-%20Elul%2015%205770.pdf '''תשורה לחתונת קרינסקי-שמוקלער תש"ע'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Raskin%20-%2030%20Adar%201%205771.pdf '''תשורה לחתונת ראסקין-קרינסקי תשע"א'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Futerfas-Kaminetzky%20-%20Sivan%203%2C%205771.pdf '''תשורה לחתונת פוטערפאס-קמינצקי תשע"א'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028%2C%205773.pdf '''תשורה לחתונת קרינסקי-סטזגובסקי תשע"ג'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Lipsker-Friedman%20-%20Sivan%2018%2C%205773.pdf '''תשורה לחתונת ליפסקער-פרידמאן תשע"ג'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Meer%20-%20Sivan%2017%2C%205776.pdf '''תשורה לחתונת קרינסקי-מיר תשע"ו'''].

{{הערות שוליים}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:קרינסקי, חיים יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

חיים יהודה קרינסקי

2017-01-02T22:04:05Z

24.228.88.30:

[[קובץ:1-yifrach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודה קרינסקי]]
הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]].

== תולדות חיים ==
הרב יהודה קרינסקי נולד בשנת [[תרצ"ה]] ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לאביו הרב שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן ל[[תומכי תמימים 770]].

בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי ל[[כפר חב"ד]] על מנת לעודד את התושבים. בשנת [[תשי"ח]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי וכן החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת [[תשל"ב]], על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב)|אגודת חסידי חב"ד]]. בשנות המ"מים התחיל לשמש כחבר הנהלת [[מרכז לעניני חינוך]] ובשנת [[תש"נ]] מונה על ידי הרבי כמזכיר המל"ח. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, הרב ד"ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], אשתו של הרבי.

במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות.

== משפחתו ==
'''אחיו''':
* הרב [[יוסף דוב קרינסקי]]
'''אחיותיו''':
* מרת סופי גודמן.
* מרת [[יוכבד גולדברג]].
'''אשתו''': מרת '''דבורה''', בת ר' [[זאב וולף קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.

'''ילדיו''':
* הרב '''[[הלל דוד קרינסקי|הלל דוד]]''' - מייסד ארגון ג'עם [[קראון הייטס]].
* ר' '''[[מנחם מענדל קרינסקי|מנחם מענדל]]''' - [[קראון הייטס]].
* '''שיינא ביילא''', אשת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] - [[קראון הייטס]].
* הרב '''[[לוי יצחק קרינסקי|לוי]]''' - [[שליח]] הרבי בניו המפשיר.
* '''חנה''', אשת הרב [[יוסף יצחק פוטערפאס]] - [[קראון הייטס]].
* '''הרב [[שמעיה קרינסקי|שמעיה]]''' - [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''"בלחודוהי"''' - ראיון מקיף עם הרב קרינסקי (חלק ראשון), [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98109 'תחיינו' גליון ה], [[תשע"ו]].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98113 '''ערב ג' תמוז: הרבי ומזכירו בלחודוהי ● בנימין ליפקין'''], אתר COL
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].

==='תשורות' שפרסם לחתונת נכדיו ונכדותיו ובהם הוראות הרבי אליו===
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Dechter%20-%20Cheshvan%202%2C%205768.pdf '''תשורה לחתונת קרינסקי-דעכטער תשס"ח'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Friedman-New%20-%2025%20Adar%20II%2C%20%205768.pdf '''תשורה לחתונת ניו-פרידמאן תשס"ח'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Rabiski%20-%20Tamuz%206%205769.pdf '''תשורה לחתונת קרינסקי-רביסקי תשס"ט'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Friedman-Grossbaum%20-%20Sivan%2010%205769.pdf '''תשורה לחתונת פרידמאן-גראסבוים תשס"ט'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Schmukler%20-%20Elul%2015%205770.pdf '''תשורה לחתונת קרינסקי-שמוקלער תש"ע'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Raskin%20-%2030%20Adar%201%205771.pdf '''תשורה לחתונת ראסקין-קרינסקי תשע"א'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Futerfas-Kaminetzky%20-%20Sivan%203%2C%205771.pdf '''תשורה לחתונת פוטערפאס-קמינצקי תשע"א'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028%2C%205773.pdf '''תשורה לחתונת קרינסקי-סטזגובסקי תשע"ג'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Lipsker-Friedman%20-%20Sivan%2018%2C%205773.pdf '''תשורה לחתונת ליפסקער-פרידמאן תשע"ג'''].
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Meer%20-%20Sivan%2017%2C%205776.pdf '''תשורה לחתונת קרינסקי-מיר תשע"ו'''].

{{הערות שוליים}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:קרינסקי, חיים יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

יוסף יצחק אהרונוב

2017-01-02T21:55:36Z

24.228.88.30:

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, משמש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה ליו"ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. אך אולץ לפרוש מתפקידיו הציבוריים{{מקור}}, בעקבות כתב האישום על העלמות מס והצהרות כוזבות במסמכי תאגיד.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהוה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

בשנת [[תשנ"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב ר' י. י. אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה"צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב"ד]].

בשנת [[תש"ן]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב יצחק קוגן 'הצדיק מלנינגרד' והיו שותפים לו גם הרב שמואל חפר והרב דובער שיף ע"ה. הרבי עודד מאד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב יוסף יצחק הלוי רייטשיק ע"ה, עד לפטירתו בחודש [[אלול]] תשס"ח.

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
בשנת תש"נ בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, היו מי שסברו כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו בכדי לשמור על שלימות הארץ.

הרב אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד המאשרת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב אהרונוב טוען כי כל הפעולה היתה על פי החלטת רבני חב"ד.

===פרסום זהות מלך המשיח===
בראשית שנות הנוני"ם פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות הרבי כמשיח. הרבי ביקש לדעת כיצד הגיבו עד עתה, וענו שלא הגיבו. על כך התקבל מענה מהרבי שלהבא ימשיכו באותו קו. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, לא ענו בחיוב ולא בשלילה בנושא.

בשנת [[תשנ"ג]] כשפרסום זהותו של מלך המשיח התגבר, פעל הרב אהרונוב בשיתוף עם עסקנים מ[[ארצות הברית]] למנוע את שידור מעמד ה[[סאטעלייט]] העולמי ב[[יו"ד שבט]] לכפר חב"ד ב'{{הערה|http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html}}.

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556}}.

==משפחתו==

;בניו:
*הרב שמואל אהרונוב, שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*הרב שלום דובער אהרונוב, כפר חב"ד.

;חתניו:
*הרב חיים מאיר ליברמן, שליח הרבי בקיסריה.
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]], מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[שלמה מיידנצ'יק]]|הבא=-|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=מ[[תשס"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל)|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]

אגודת חסידי חב"ד בישראל

2017-01-02T21:53:28Z

24.228.88.30:

{{לעדכן|כל הערך=כן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]]|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]]}}[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
'''אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הינו ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] שתפקידו לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות|התוועדויות]] באהבת ריעים בין החסידים{{הערת שוליים|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. במהלך השנים קיבלה אגו"ח משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילת חב"ד, בהנהגת [[רבני חב"ד]]{{הערת שוליים|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר בית דין רבני חב"ד על מכתבו מזאת [[חנוכה]] ה'תנש"א: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.}}.

==רקע==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הוועדה ושתפקידם לבסס את אגו"ח בכל רחבי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] בארץ ישראל כמחלקה של אגו"ח לצעירים והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]]. אגו"ח החלה להתמקד בעיקר בדאגה לביסוס וייצוג המוסדות, קהילות חב"ד, בתי הכנסת, משרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
[[תמונה: אגוח תשיב.jpeg|left|thumb|250px| הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב]]

במכתב למוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגו"ח בשני רבדים{{הערה|המכתב מיום [[י"ג בכסלו]] שנת [[תשי"ב]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח.}}: א. כלפי המוסדות - כל מוסד הוא אוטונומיה נפרדת והוא יעמוד בקשר עם מרכז אגו"ח באמצעות נציג. ב. כלפי חוץ - יהיה נציג אחד מטעם אגו"ח שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.

התנהלות אגו"ח היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערת שוליים|וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגו"ח, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ.}}. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגו"ח במשך שלושת השנים שעברו{{הערת שוליים|באגרת אחרת להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]: "בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו"ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהיה שלש שני חזקה בהנהגה כזו"}}. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגו"ח וצא"ח{{הערת שוליים|באגרת להנהלת אגו"ח. נדפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א:..קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] וכו'.}}. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך{{הערת שוליים|בשולי מכתב לאגו"ח מיום [[כ"ד בסיון]] [[תשי"א]]: "כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה".}}.

==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[תמונה:אגוחח.jpg|left|thumb|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אנשי ציבור.]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:

#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח למרכז ב-[[770]]{{הערה|ממכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד.<BR>"מובן מעצמו שהן אגו"ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה.<BR>"כתוצאה מכל הנ"ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ"ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד". <BR>בתקופה מסויימת הופסקה עבודת הביקורת והרבי פנה במכתב מתאריך [[י"ג בניסן]] ה'[[תשי"ג]] (מודפס באגרות קודש חלק ז' ע' רכ"ב): "כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות"ח בעד הביאור בזה".}} באמצעות מבקר שמונה על ידי הרבי{{הערה|היה שהתלוננו לרבי שהמבקר אינו מתאים. השיב להם הרבי במכתב מיום [[כ"ג בטבת]] ה'[[תשי"ב]]: "במענה על מכתבו מ[[ד' טבת]], בו מערערים על התמנות הר'.. למבקר בעניני אגו"ח.. כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע"ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר א קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו"ח עד עתה - איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות.. ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר היה לפעול בזה, ובכל זאת לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ"ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמו שאיתא ה[[רמב"ם]] בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד אי אפשר להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו"ח ושמה הטוב, ושם ליובאוויטש הנה צריך להיות קשור בענין של עשיה ופעולות ממשיות, (על פי מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר'.. לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים.. - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים". בשנת [[תנש"א]] הציע הרב [[ניסן]] חסדיאל נחשון פתיחת בית חב"ד ביישוב באפרת וקיבל תשובה מהרבי לפנות לאגו"ח. הרב אריה פרקש שאל גם על פתיחת בית חב"ד ביבניאל ונענע שייתעץ עם אגו"ח ובאם יסכימו "אז הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בשנת [[תש"נ]] פנה הרב [[אהרן שפירא]] מפרדס כץ בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]], דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות אל [[הרבי]] ונענע: "הרי זה ענין כללי בכל [[ארץ הקודש]] ובמילא שייך לאגודת חסידי חב"ד הכללית בארץ הקודש ולא ליחידים וקבוצות כפשוט". הרב [[דוד נחשון]] הציע להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח. מענה הרבי: "כל זה שייך לאגו"ח וועד רבני [[אנ"ש]] שבארץ הקודש". ועוד רבים}}.
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]: {{ציטוטון|נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש"מבטיחים" להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ"ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ"ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ"ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני [[חב"ד]] יארליק של מפלגה איזה שתהיה.. '''ובא אני בזה גם לאגו"ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו"ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב"ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים נשיאינו, ועל אחת כמה וכמה שלא יעשו ענינים הפכים מזה'''}} (ההדגשה אינה במקור)}}.
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|פעמים רבות התקבלו מהרבי הוראות בנושא שמירת קשר עם אנשי ציבור. במכתב מתאריך [[א' בניסן]] ה'[[תשט"ז]] כותב הרבי: "ובקשר עם ימי [[חג הפסח]] הבא עלינו לטובה, הרי על דרך דאשתקד מטובם לשלוח בשמי מצה שמורה (כמובן מאפיית יד) למר [[שז"ר]] שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות"ח מראש על הטרחה בכל זה". בהזדמנות נוספת כתב הרבי (בתאריך [[י' בכסלו]] [[תשט"ו]]. הודפס באגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט): "זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצות הברית, כיון שיש כמה ענינים שהנ"ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ"ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועל כל פנים בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד.. ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אחר כך לכאן - בפרטיות - מהפגישה והשיחה".}} ורבנים{{הערה|לדוגמא, אגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב הרבי מבקש לבקר את "הרב אבוחצירא על פי בקשתי להבעת כבוד".}}.
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (מודפס [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): יהי-רצון ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה ב[[ארץ הקודש]] ת"ו מאגודת חב"ד". במכתב נוסף (אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח) מהרבי לאגו"ח נכתב: "אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב"ד ועבודת חב"ד.}}.
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|ממכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]: "נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר.. ועוד יותר ממה שאגו"ח, כנראה, שלא הגיבו על זה כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ"ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ"ל והביטויים אשר בו. נהניתי על כל פנים במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ"ל מכתב חריף.. ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד". באגרת [[י"ג בתשרי]] שנת [[תשט"ו]] (מודפס ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' י"ב): "נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב"ד, אף שפלא שלא נזכרה גם כן אגודת נשי ובנות חב"ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה על דרך זה במכ"ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה".}} ועדכון המרכז ב[[ניו יורק]] מכל הנכתב בעיתונות בארץ ישראל על חב"ד{{הערה|באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב"ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל".}}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|ממכתב המודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז: "כדאי היה לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות [[חב"ד]] וכן רבנים ושו"בים [[חב"ד]] - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מ[[אנ"ש]] ו[[חב"ד]], להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל [[אנ"ש]], או גזע [[אנ"ש]], ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד: "בכלל צריך היה לעשות רשימה בתוככי [[אנ"ש]], לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות בארץ הקודש ת"ו, ואם מועט מספרם ביותר - היה צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח כל ענין וענין בעוד מועד.}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "לפי דעתי נכון גם כן, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת.. בכפר - אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה". וכן באגרת נוספת (נדפסה ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד): "זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם על-דבר-זה מהנעשה בפועל".}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח, כי כן היה המדובר עם הרב ברזל שיחיה שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף על זה ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרב החסיד דאברוסקין שיחיה מ[[חיפה]] וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק"ן לא"י לפי-ערך, ואם כן לדעתי גם זה נכון. ועל פי הנ"ל שיהיה כדרישת תקנת אדמו"ר (מוהרש"ב).}} ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה של [[כפר חב"ד]]: "מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר היה להשיג הלואות בקופות גמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שעל יד כבוד תורתו שליט"א אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג]] ושנים או שלשה ב[[ירושלים]] עיה"ק ת"ו)".}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו היה אפשר לקנות ביכלעך הנ"ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועל-כל-פנים באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך [[דא"ח]] ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי על מנת להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף.}}.

==מחלקות אגו"ח ==
[[תמונה:מנהלים.jpg|left|thumb|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]
*'''[[צעירי אגודת חב"ד]] - מחלקה לצעירים''' - ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערת שוליים|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד נשי [[חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.
*'''[[נשי ובנות חב"ד]] - מחלקה לנשים''' - במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערת שוליים|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.}}. לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערת שוליים|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו.}}.
*'''[[איגוד המשפיעים]]''' - בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גריזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.
*'''[[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]]''' - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב"דיים. קיבלה את חסותה הרשמי של אגו"ח.
*'''מחלקת החינוך''' - ועדת החינוך החב"די, בניהולו של הרב [[זושא פויזנר]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה. תחת המחלקה פעל בעבר מכון הוצאה לאור שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה הוצאה לאור מחודשת של ירחון חודשי, העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי ר' ישראל יצחק זלמנוב (מחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[לוד]]) ור' מנחם מענדל ערד{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.
*'''יד לילד המיוחד''' - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.
*'''מחלקת מחנכים מייעצים''' - בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
*'''כולל יום שישי''' - בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגו"ח]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].
*'''[[המטה לשלום העם והארץ]]''' - נוסד בשנת [[תשנ"ג]] במסגרת אגו"ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב"ד]] בנושא [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]''' - הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.
*'''מחלקת ניהול''' - נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.
*'''[[חסדי שלמה ומשה]] - מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד' על שם יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].

==פעולות אגו"ח==
[[תמונה:כנס תורה.jpg|left|thumb|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]
מאז הקמת אגו"ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגו"ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב"ד, שיכון חב"ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ.

אגו"ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר.

===בול חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}
במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו"ח הפעילים, חברי "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

בראש הועדה להנפקת הבול עומד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].

==חברי אגו"ח==
אגו"ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגו"ח מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.

וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה היה למראה עיניו הק' של [[הרבי]] [[מלך המשיח]]): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

=== תש"א-תש"נ ===
ככל מוסד, יש לאגו"ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו"ח מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות [[חב"ד]] כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יו"רים במשך השנים:
*יו"ר אגו"ח הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]
*יו"ר אגו"ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]
*יו"ר אגו"ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].

=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגו"ח. לתפקיד יו"ר אגו"ח מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].
עמו היו החברים:
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד בת"א.
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

והתפטר:

* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת תשס"ב צורפו ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

כמו כן מונה למזכיר הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגו"ח הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], ולמנהל הפרוייקטים הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]].

=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===
[[תמונה:אבג.jpg|left|thumb|280px|כינוס אגו"ח לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: חברי אגו"ח הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגו"ח ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגו"ח הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' מנחם מנדל בליניצקי, מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] הרב [[שלום ישראל מיידנצ'יק]], חברי [[איגוד המשפיעים]] שעל ידי אגו"ח הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו"ח במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי ל[[שבת]] עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ"ש.

בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]] - מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון.

מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556}}.

במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני דין רבני חב"ד, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]
כך יצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך כ"ו [[סיוון]] ה'תשע"ג (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה. זאת כחלק מהסכמת שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

=== החברים כיום ===
*ועד העמותה: הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[שמואל חפר]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).

*החברים הותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[זושא פויזנר]] (יו"ר [[ועדת החינוך החב"די]]), הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']] והרב [[יוסף בלוי]].

*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב אריאל למברג.

*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב ראובן קופצ'יק.

*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].

*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (במינויו של הרב אהרונוב): הרב מנחם מענדל לאטר.

*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב ישראל מיידנצ'יק.

==קישורים חיצונים==

===אתרי אגו"ח===
*[http://www.chabad.co.il/? אתר הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
*[http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח]
*[http://kenes.shteeble.com/ אתר ההרשמה לכנס מנהלי המוסדות השישי]
*[http://www.chabad770.org/ אתר בית אגודת חסידי חב"ד (שבראשות הרב אהרונוב)]

===פעילות===
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח]

;שונות
*[http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות']{{PDF}}

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]]
* [[חייל בשירות הרבי]]
* [[ימי תמימים]]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]

אגודת חסידי חב"ד העולמית

2017-01-02T21:49:39Z

24.228.88.30:

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אחר=אגודת חסידי חב"ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]]}}
אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".

==מטרתה==
{{ערך חסר}}

==התבססותה==
בשנת [[תרצ"ד]] התמנה הרב [[ניסן טלושקין]] ליו"ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת [[ת"ש]].

ב[[תרצ"ה]] מינה הרבי [[הרייצ]] את החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית ב[[י"ט כסלו]] תרצ"ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - [[חב"ד בולעטין]].

==חברי האגודה במשך השנים==

חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים [[חיים שניאור זלמן קרמר]], [[ניסן טלושקין]], [[ישראל דזייקאבסאן]], [[שלמה סאדאווסקי]], [[שמריהו גוראריה]], [[יוחנן גורדון]], [[נחום חדש]], [[שלמה זלמן הכט]], [[אברהם פריז]], [[משה לייב רוטשטיין]], [[לייב עבר]], [[אליהו סימפסון]], [[מנחם מענדל לוקשין]], [[שמואל זלמנוב]], [[דוד מאיר רבינוביץ]], [[אליהו נחום שקלאר]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[אפרים וולף]], [[אריה לייב קפלן]], [[בנימין אליהו גורודצקי]], [[דובער חסקינד]], [[אברהם ברוך קרמר]], [[זאב קזיניץ]], [[מנחם מענדל קונין]], [[זלמן שמעון דבורקין]], [[הרשל פוקס]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל דוד רייטשיק]], [[יעקב יהודה הכט]], [[משה יצחק הכט]], [[פנחס משה כ"ץ]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]], [[שלום מרוזוב]], [[יהושע קארף]], [[בערל יוניק]], [[דוד רסקין]], [[יוסף וינברג]], ו[[שניאור זלמן גוראריה]] [[נחמן סודאק]].

חברים נוכחיים באגודה הינם הרבנים [[שלום דובער מוצ'קין]], [[משה הרסון]], [[יהודה צבי פוגלמן]], [[שלמה קונין]], [[שלום ישראל חודקוב]] כממלא מקום אביו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ו[[אברהם יצחק שם טוב]].

במשך השנים עמד בראש ועד-הפועל הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], ובשנת [[תשמ"ה]] מינה הרבי את הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] ליו"ר{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.

==אגו"ח ו[[משפט הספרים]]==

בשנת [[תרח"צ]] עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד ב[[פולין]] על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.

מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון ב[[משפט הספרים]], אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:

כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], בעוד אדמו"ר הריי"צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.

כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשא, והונחו שם למשמרת. ב[[חודש חשון]] תשל"ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ"ז אותר החלק השני של כתבי היד על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] פסק בית המשפט בארצות הברית כי על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56298 ביהמ"ש פסק: על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים==

ביום [[כ"ד טבת]] [[תשנ"ב]] מזכירות הרבי הוציאה מכתב-כללי לכל השלוחים, ובו קבעו אשר כל חילוקי דעות בין שלוחים יבואו בפני ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] או [[ועד רבני ליובאוויטש]] לבירור ופתרון. וכך נכתב במכתב:

{{ציטוטון|בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני זמן בקשר לחילוקי דעות בין שני שלוחים: "כפשוט זהו מתפקידיו העיקרים דועד אגודת חב"ד או דרבני אנ"ש שיחיו דארצה"ב, לברר חילוקי דיעות וכיו"ב, וה' יברך את עמו בשלום". הננו להודיע לכל השלוחים שיחיו שבאם תהיינה חילוקי דיעות באיזה ענין באופן שא"א להכריע הדבר ביניהם, עליהם להביא הדבר בהקדם הכי אפשרי לפני ועד אגודת חב"ד או לועד רבני אנ"ש שיחיו בניו יארק לבירור ופתרון. ובהמדינות שיש שם ועד אגודת חב"ד או בי"ד דרבני אנ"ש מאורגן יביאו הענין לפניהם, ויעשו כהוראתם...}}

==שטר צוואה==

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) כמה טיוטות של 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב"ד הרבנים: [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שניאור זלמן גוראריה]] ו[[דוד ראסקין]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. למעשה אין בידינו עותק חתום של הצוואה ואין ידוע אם נחתמה או לא. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא נעלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבני חב"ד: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסקו כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב גוראריה והרב מינדל להנהלת אגו"ח, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}.

אנשי [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשותו של הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] טענו כי מאחר והצוואה לא חתומה אזי אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. אבל ישנם שלא הסכימו לקביעה זו, בראשם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובהתאם לכך מאז קיץ [[תשנ"ד]], כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], היה חתום "ממונה מטעם אדמו"ר להנהלת אגו"ח".

==חברא קדישא==

בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים [[שמואל זלמנוב]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ו[[מרדכי מענטליק]]. הגבאי הראשי שנים רבות היה הרב [[יהושע קארף]] וסגנו היה הרב [[שמואל צבי פוקס]]. כיום עומדים בראשה המשב"ק ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] והרב [[שלום ישראל חודקוב]].

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

אגודת חסידי חב"ד העולמית

2017-01-02T16:42:37Z

24.228.88.30:

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אחר=אגודת חסידי חב"ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]]}}
אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".

==מטרתה==
{{ערך חסר}}

==התבססותה==
בשנת [[תרצ"ד]] התמנה הרב [[ניסן טלושקין]] ליו"ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת [[ת"ש]].

ב[[תרצ"ה]] מינה הרבי [[הרייצ]] את החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית ב[[י"ט כסלו]] תרצ"ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - [[חב"ד בולעטין]].

==חברי האגודה במשך השנים==

חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים [[חיים שניאור זלמן קרמר]], [[ניסן טלושקין]], [[ישראל דזייקאבסאן]], [[שלמה סאדאווסקי]], [[שמריהו גוראריה]], [[יוחנן גורדון]], [[נחום חדש]], [[שלמה זלמן הכט]], [[אברהם פריז]], [[משה לייב רוטשטיין]], [[לייב עבר]], [[אליהו סימפסון]], [[מנחם מענדל לוקשין]], [[שמואל זלמנוב]], [[דוד מאיר רבינוביץ]], [[אליהו נחום שקלאר]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[אפרים וולף]], [[אריה לייב קפלן]], [[בנימין אליהו גורודצקי]], [[דובער חסקינד]], [[אברהם ברוך קרמר]], [[זאב קזיניץ]], [[מנחם מענדל קונין]], [[זלמן שמעון דבורקין]], [[הרשל פוקס]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל דוד רייטשיק]], [[יעקב יהודה הכט]], [[משה יצחק הכט]], [[פנחס משה כ"ץ]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]], [[שלום מרוזוב]], [[יהושע קארף]], [[בערל יוניק]], [[דוד רסקין]], [[יוסף וינברג]], ו[[שניאור זלמן גוראריה]] [[נחמן סודאק]].

חברים נוכחיים באגודה הינם הרבנים [[שלום דובער מוצ'קין]], [[משה הרסון]], [[יהודה צבי פוגלמן]], [[שלמה קונין]], [[שלום ישראל חודקוב]] כממלא מקום אביו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ו[[אברהם יצחק שם טוב]].

במשך השנים עמד בראש ועד-הפועל הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], ובשנת [[תשמ"ה]] מינה הרבי את הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] ליו"ר{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.

==אגו"ח ו[[משפט הספרים]]==

בשנת [[תרח"צ]] עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד ב[[פולין]] על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.

מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון ב[[משפט הספרים]], אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:

כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], בעוד אדמו"ר הריי"צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.

כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשא, והונחו שם למשמרת. ב[[חודש חשון]] תשל"ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ"ז אותר החלק השני של כתבי היד על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] פסק בית המשפט בארצות הברית כי על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56298 ביהמ"ש פסק: על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים==

ביום [[כ"ד טבת]] [[תשנ"ב]] מזכירות הרבי הוציאה מכתב-כללי לכל השלוחים, ובו קבעו אשר כל חילוקי דעות בין שלוחים יבואו בפני ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] או [[ועד רבני ליובאוויטש]] לבירור ופתרון. וכך נכתב במכתב:

{{ציטוטון|בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני זמן בקשר לחילוקי דעות בין שני שלוחים: "כפשוט זהו מתפקידיו העיקרים דועד אגודת חב"ד או דרבני אנ"ש שיחיו דארצה"ב, לברר חילוקי דיעות וכיו"ב, וה' יברך את עמו בשלום". הננו להודיע לכל השלוחים שיחיו שבאם תהיינה חילוקי דיעות באיזה ענין באופן שא"א להכריע הדבר ביניהם, עליהם להביא הדבר בהקדם הכי אפשרי לפני ועד אגודת חב"ד או לועד רבני אנ"ש שיחיו בניו יארק לבירור ופתרון. ובהמדינות שיש שם ועד אגודת חב"ד או בי"ד דרבני אנ"ש מאורגן יביאו הענין לפניהם, ויעשו כהוראתם...}}

==שטר צוואה==

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) כמה טיוטות של 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב"ד הרבנים: [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שניאור זלמן גוראריה]] ו[[דוד ראסקין]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. למעשה אין בידינו עותק חתום של הצוואה ואין ידוע אם נחתמה או לא. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא נעלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבני חב"ד: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסקו כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}.

אנשי [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשותו של הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] טענו כי מאחר והצוואה לא חתומה אזי אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. אבל ישנם שלא הסכימו לקביעה זו, בראשם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובהתאם לכך מאז קיץ [[תשנ"ד]], כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], היה חתום "ממונה מטעם אדמו"ר להנהלת אגו"ח".

==חברא קדישא==

בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים [[שמואל זלמנוב]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ו[[מרדכי מענטליק]]. הגבאי הראשי שנים רבות היה הרב [[יהושע קארף]] וסגנו היה הרב [[שמואל צבי פוקס]]. כיום עומדים בראשה המשב"ק ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] והרב [[שלום ישראל חודקוב]].

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

אגודת חסידי חב"ד העולמית

2017-01-02T16:41:56Z

24.228.88.30:

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אחר=אגודת חסידי חב"ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]]}}
אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".

==מטרתה==
{{ערך חסר}}

==התבססותה==
בשנת [[תרצ"ד]] התמנה הרב [[ניסן טלושקין]] ליו"ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת [[ת"ש]].

ב[[תרצ"ה]] מינה הרבי [[הרייצ]] את החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית ב[[י"ט כסלו]] תרצ"ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - [[חב"ד בולעטין]].

==חברי האגודה במשך השנים==

חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים [[חיים שניאור זלמן קרמר]], [[ניסן טלושקין]], [[ישראל דזייקאבסאן]], [[שלמה סאדאווסקי]], [[שמריהו גוראריה]], [[יוחנן גורדון]], [[נחום חדש]], [[שלמה זלמן הכט]], [[אברהם פריז]], [[משה לייב רוטשטיין]], [[לייב עבר]], [[אליהו סימפסון]], [[מנחם מענדל לוקשין]], [[שמואל זלמנוב]], [[דוד מאיר רבינוביץ]], [[אליהו נחום שקלאר]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[אפרים וולף]], [[אריה לייב קפלן]], [[בנימין אליהו גורודצקי]], [[דובער חסקינד]], [[אברהם ברוך קרמר]], [[זאב קזיניץ]], [[מנחם מענדל קונין]], [[זלמן שמעון דבורקין]], [[הרשל פוקס]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל דוד רייטשיק]], [[יעקב יהודה הכט]], [[משה יצחק הכט]], [[פנחס משה כ"ץ]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]], [[שלום מרוזוב]], [[יהושע קארף]], [[בערל יוניק]], [[דוד רסקין]], [[יוסף וינברג]], ו[[שניאור זלמן גוראריה]] [[נחמן סודאק]].

חברים נוכחיים באגודה הינם הרבנים [[שלום דובער מוצ'קין]], [[משה הרסון]], [[יהודה צבי פוגלמן]], [[שלמה קונין]], [[שלום ישראל חודקוב]] כממלא מקום אביו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ו[[אברהם יצחק שם טוב]].

במשך השנים עמד בראש ועד-הפועל הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], ובשנת [[תשמ"ה]] מינה הרבי את הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] ליו"ר{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.

==אגו"ח ו[[משפט הספרים]]==

בשנת [[תרח"צ]] עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד ב[[פולין]] על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.

מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון ב[[משפט הספרים]], אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:

כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], בעוד אדמו"ר הריי"צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.

כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשא, והונחו שם למשמרת. ב[[חודש חשון]] תשל"ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ"ז אותר החלק השני של כתבי היד על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] פסק בית המשפט בארצות הברית כי על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56298 ביהמ"ש פסק: על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים==

ביום [[כ"ד טבת]] [[תשנ"ב]] מזכירות הרבי הוציאה מכתב-כללי לכל השלוחים, ובו קבעו אשר כל חילוקי דעות בין שלוחים יבואו בפני ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] או [[ועד רבני ליובאוויטש]] לבירור ופתרון. וכך נכתב במכתב:

{{ציטוטון|בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני זמן בקשר לחילוקי דעות בין שני שלוחים: "כפשוט זהו מתפקידיו העיקרים דועד אגודת חב"ד או דרבני אנ"ש שיחיו דארצה"ב, לברר חילוקי דיעות וכיו"ב, וה' יברך את עמו בשלום". הננו להודיע לכל השלוחים שיחיו שבאם תהיינה חילוקי דיעות באיזה ענין באופן שא"א להכריע הדבר ביניהם, עליהם להביא הדבר בהקדם הכי אפשרי לפני ועד אגודת חב"ד או לועד רבני אנ"ש שיחיו בניו יארק לבירור ופתרון. ובהמדינות שיש שם ועד אגודת חב"ד או בי"ד דרבני אנ"ש מאורגן יביאו הענין לפניהם, ויעשו כהוראתם...}}

===שטר צוואה===

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) כמה טיוטות של 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב"ד הרבנים: [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שניאור זלמן גוראריה]] ו[[דוד ראסקין]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. למעשה אין בידינו עותק חתום של הצוואה ואין ידוע אם נחתמה או לא. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא נעלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבני חב"ד: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסקו כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}.

אנשי [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשותו של הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] טענו כי מאחר והצוואה לא חתומה אזי אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. אבל ישנם שלא הסכימו לקביעה זו, בראשם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובהתאם לכך מאז קיץ [[תשנ"ד]], כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], היה חתום "ממונה מטעם אדמו"ר להנהלת אגו"ח".

==חברא קדישא==
בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים [[שמואל זלמנוב]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ו[[מרדכי מענטליק]]. הגבאי הראשי שנים רבות היה הרב [[יהושע קארף]] וסגנו היה הרב [[שמואל צבי פוקס]]. כיום עומדים בראשה המשב"ק ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] והרב [[שלום ישראל חודקוב]].

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T16:40:22Z

24.228.88.30:

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T16:39:13Z

24.228.88.30: /* תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים */

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T16:38:55Z

24.228.88.30: /* תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים */

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T16:38:36Z

24.228.88.30:

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T16:31:10Z

24.228.88.30: /* חברי הועד */

בית דין צדק קראון הייטס

2017-01-02T16:29:09Z

24.228.88.30: /* חברי הבית דין */

[[תמונה:CHK.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של בית הדין]]
[[תמונה:CHK מהדרין.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של חברי בית הדין]]

'''בית דין צדק קראון הייטס''' (מכונה '''בד"צ קראון הייטס''') הינו [[בית דין|בית הדין]] הרשמי והקבוע של קהילת [[חב"ד]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בית הדין הוקם בשנת [[תשמ"ו]], כאשר לפני כן כיהן רב יחיד.

לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי הרב [[אברהם אזדבא]] חבר בית הדין המכהן כאחד הרבנים של השכונה. שני חברי בית הדין הנוספים - הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]] מפעילים גם הם מערכת כשרות דומה הניתנת למספר מסעדות בשכונה.

משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.

==היסטוריה==
בשנים הראשונות להתהוותה של קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]], מספר חברי הקהילה לא הצדיק הקמת בית דין צדק, והרב הבלתי רשמי של חסידי חב"ד אליו היו פונים בשאלות הלכתיות היה הרב [[שמואל לויטין]]. במהלך עשרים השנים שחלפו מאז התיישבותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשכונה התיישבו בה חסידי חב"ד רבים והיא התפתחה במהירות עד שבשנת [[תשכ"ד]] מנתה הקהילה כמה מאות משפחות, והצורך ברבנים מורי הורה הלך וגבר.

בשלב זה הוזמן הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.

בשנת [[תשמ"ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ"ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור להתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ"ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ"ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&st=&pgnum=628 התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.

בשנת [[תש"ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] (ששימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס"ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.

בשנים שלאחר מכן הרב הלר פרש מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שב[[חודש אלול]] [[תשע"א]] התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]], ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד"צ.

==חברי הבית דין==
;רבנים
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב [[אברהם אזדבא]]
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]

;דיינים ומורי-צדק
*הרב [[יצחק רייטפורט]]
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]]

רבני הבד"ץ נבחרים על ידי הקהל בבחירות כפי הוראת הרבי {{הערת שוליים|ראה בארוכה בספר "דעת הקהל".}}.

==סמכותו של בית הדין==
בתקופת יסודו של בית הדין, היו רבים מעסקני השכונה שראו בבית הדין סמכות רבנית עולמית של כלל [[חסידות חב"ד]], אך הרבי שלל זאת בתקיפות. כך, למשל, הגיב בחריפות רבה על הניסיון לכנות את בית הדין "בי"ד צדק ליובאויטש דק"ק קראון הייטס", והדגיש שוב ושוב שסמכותו של בית דין היא (בכפוף להלכה) אך ורק כלפי אותם אנשים שבחרו בו (קרי: תושבי השכונה בלבד). לכן לגבי המוסדות הכלליים (כמו [[מרכז לענייני חינוך]]) הקים הרבי את ועד רבני ליובאויטש הכללי, שיהווה בית דין מיוחד למודסות, אף שמקומם בקראון הייטס, מכיוון שאין בסמכותו של בית הדין לקבוע את התנהלות המוסדות לענפיה.

==פסקי בית הדין==
===התייחסות לתארי הרבי===
[[קובץ:Small.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''החלטה אודות התארים המתאימים ל{{ה|רבי}}'''. פיענוח כתב היד "בס"ד מוצאי [[חג השבועות]] תשנ"ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד"צ ד[[קראון הייטס]] לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו ל[[חג השבועות]] תשנ"ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו"ב אין לכתוב הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, ועל דרך זה בכל הוצאה לאור של הרבי.]]

במוצאי [[חג השבועות]] תשנ"ה, קיימו חברי בית הדין קבלת פנים רשמית לרבנים מרחבי העולם שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות. בעקבות המצב הרגיש שנוצר לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש להתייחס לתאריו של [[הרבי]], יצא אב ביה"ד הרב מארלו בשיתוף עם הרבנים האורחים, בקריאה לכלל חסידי חב"ד הקובעת כי אין לכתוב על הרבי הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע.

על המכתב חתמו: הרב [[יצחק הענדל]] (חבר הבד"צ ב[[מונטריאול]]); הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] (מד"א וחבר הבד"צ קראון הייטס); הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] (מד"א [[כפר חב"ד]]); הרב [[יוסף הכט]] (רב העיר [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]); הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]); הרב [[ישעיהו הרצל]] (רב העיר [[נצרת עלית]]); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב [[ישראל יוסף הנדל]] (רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]]).

===התנהלות אתרי חב"ד באינטרנט===
ב[[י"ג טבת]] [[תש"ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב"ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב"דיים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52112&search=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&page=1 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים]. {{אינפו}} יג טבת התש"ע (30.12.2009).}}, ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.

כלל אתרי האינטנרט נשמעו לקריאת חברי בית הדין, ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב"דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות.

===הקדמת גיל הנישואין===
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ב]] יזם הבית דין קריאה משותפת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66668 קריאת הרבנים]
באתר חב"ד אינפו.}} של כלל רבני ומשפיעי אנ"ש להקדים את גיל ה[[נישואין]] הנהוג בחב"ד, ולאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'[[קבוצה]]' ומייד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.

המכתב עורר סערה ציבורית בקהילות אנ"ש, וההדים התפשטו גם מעבר לציבור החב"די והגיעו לערוצי הטלוויזיה שסיקרו את התופעה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2783 ראיון בערוץ 10 בעקבות מכתב הרבנים] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. הקריאה פעלה והשפיעה רבות על גיל הנישואין, ותוך חודשים ספורים היה ניתן לחוש את תוצאותיה.

==ראו גם==
*[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%93%D7%A6/ הפרשיה ההיסטורית של בחירת רבני קראון הייטס] (חלק א') {{אינפו}}
* [http://chabad.info/magazine/%d7%9b%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%a2-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a0/ סקירה על מעמדם של רבני השכונה] (חלק ב') {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בד"צ קראון הייטס|*]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]

בית דין צדק קראון הייטס

2017-01-02T16:28:13Z

24.228.88.30: /* היסטוריה */

[[תמונה:CHK.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של בית הדין]]
[[תמונה:CHK מהדרין.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של חברי בית הדין]]

'''בית דין צדק קראון הייטס''' (מכונה '''בד"צ קראון הייטס''') הינו [[בית דין|בית הדין]] הרשמי והקבוע של קהילת [[חב"ד]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בית הדין הוקם בשנת [[תשמ"ו]], כאשר לפני כן כיהן רב יחיד.

לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי הרב [[אברהם אזדבא]] חבר בית הדין המכהן כאחד הרבנים של השכונה. שני חברי בית הדין הנוספים - הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]] מפעילים גם הם מערכת כשרות דומה הניתנת למספר מסעדות בשכונה.

משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.

==היסטוריה==
בשנים הראשונות להתהוותה של קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]], מספר חברי הקהילה לא הצדיק הקמת בית דין צדק, והרב הבלתי רשמי של חסידי חב"ד אליו היו פונים בשאלות הלכתיות היה הרב [[שמואל לויטין]]. במהלך עשרים השנים שחלפו מאז התיישבותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשכונה התיישבו בה חסידי חב"ד רבים והיא התפתחה במהירות עד שבשנת [[תשכ"ד]] מנתה הקהילה כמה מאות משפחות, והצורך ברבנים מורי הורה הלך וגבר.

בשלב זה הוזמן הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.

בשנת [[תשמ"ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ"ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור להתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ"ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ"ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&st=&pgnum=628 התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.

בשנת [[תש"ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] (ששימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס"ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.

בשנים שלאחר מכן הרב הלר פרש מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שב[[חודש אלול]] [[תשע"א]] התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]], ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד"צ.

==חברי הבית דין==
;רבנים
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב [[אברהם אזדבא]]
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]

;דיינים ומורי-צדק
*הרב [[יוסף אברהם הלר]]
*הרב [[יצחק רייטפורט]]
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]]

בית הדין הוקם בהתאם להוראתו של הרבי, ורבני הבד"ץ נבחרים על ידי הקהל בבחירות {{הערת שוליים|ראה בארוכה בספר "דעת הקהל".}}.

==סמכותו של בית הדין==
בתקופת יסודו של בית הדין, היו רבים מעסקני השכונה שראו בבית הדין סמכות רבנית עולמית של כלל [[חסידות חב"ד]], אך הרבי שלל זאת בתקיפות. כך, למשל, הגיב בחריפות רבה על הניסיון לכנות את בית הדין "בי"ד צדק ליובאויטש דק"ק קראון הייטס", והדגיש שוב ושוב שסמכותו של בית דין היא (בכפוף להלכה) אך ורק כלפי אותם אנשים שבחרו בו (קרי: תושבי השכונה בלבד). לכן לגבי המוסדות הכלליים (כמו [[מרכז לענייני חינוך]]) הקים הרבי את ועד רבני ליובאויטש הכללי, שיהווה בית דין מיוחד למודסות, אף שמקומם בקראון הייטס, מכיוון שאין בסמכותו של בית הדין לקבוע את התנהלות המוסדות לענפיה.

==פסקי בית הדין==
===התייחסות לתארי הרבי===
[[קובץ:Small.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''החלטה אודות התארים המתאימים ל{{ה|רבי}}'''. פיענוח כתב היד "בס"ד מוצאי [[חג השבועות]] תשנ"ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד"צ ד[[קראון הייטס]] לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו ל[[חג השבועות]] תשנ"ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו"ב אין לכתוב הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, ועל דרך זה בכל הוצאה לאור של הרבי.]]

במוצאי [[חג השבועות]] תשנ"ה, קיימו חברי בית הדין קבלת פנים רשמית לרבנים מרחבי העולם שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות. בעקבות המצב הרגיש שנוצר לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש להתייחס לתאריו של [[הרבי]], יצא אב ביה"ד הרב מארלו בשיתוף עם הרבנים האורחים, בקריאה לכלל חסידי חב"ד הקובעת כי אין לכתוב על הרבי הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע.

על המכתב חתמו: הרב [[יצחק הענדל]] (חבר הבד"צ ב[[מונטריאול]]); הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] (מד"א וחבר הבד"צ קראון הייטס); הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] (מד"א [[כפר חב"ד]]); הרב [[יוסף הכט]] (רב העיר [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]); הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]); הרב [[ישעיהו הרצל]] (רב העיר [[נצרת עלית]]); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב [[ישראל יוסף הנדל]] (רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]]).

===התנהלות אתרי חב"ד באינטרנט===
ב[[י"ג טבת]] [[תש"ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב"ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב"דיים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52112&search=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&page=1 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים]. {{אינפו}} יג טבת התש"ע (30.12.2009).}}, ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.

כלל אתרי האינטנרט נשמעו לקריאת חברי בית הדין, ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב"דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות.

===הקדמת גיל הנישואין===
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ב]] יזם הבית דין קריאה משותפת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66668 קריאת הרבנים]
באתר חב"ד אינפו.}} של כלל רבני ומשפיעי אנ"ש להקדים את גיל ה[[נישואין]] הנהוג בחב"ד, ולאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'[[קבוצה]]' ומייד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.

המכתב עורר סערה ציבורית בקהילות אנ"ש, וההדים התפשטו גם מעבר לציבור החב"די והגיעו לערוצי הטלוויזיה שסיקרו את התופעה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2783 ראיון בערוץ 10 בעקבות מכתב הרבנים] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. הקריאה פעלה והשפיעה רבות על גיל הנישואין, ותוך חודשים ספורים היה ניתן לחוש את תוצאותיה.

==ראו גם==
*[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%93%D7%A6/ הפרשיה ההיסטורית של בחירת רבני קראון הייטס] (חלק א') {{אינפו}}
* [http://chabad.info/magazine/%d7%9b%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%a2-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a0/ סקירה על מעמדם של רבני השכונה] (חלק ב') {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בד"צ קראון הייטס|*]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T16:27:20Z

24.228.88.30:

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T16:26:28Z

24.228.88.30:

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T16:26:00Z

24.228.88.30: /* לקריאה נוספת */

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T16:25:37Z

24.228.88.30: /* חברי הועד */

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T16:19:21Z

24.228.88.30: /* לקריאה נוספת */

חיים יהודה קרינסקי

2017-01-02T04:59:22Z

24.228.88.30:

[[קובץ:1-yifrach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודה קרינסקי]]
הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]].

== תולדות חיים ==
הרב יהודה קרינסקי נולד בשנת [[תרצ"ה]] ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לאביו הרב שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן ל[[תומכי תמימים 770]].

בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי ל[[כפר חב"ד]] על מנת לעודד את התושבים. בשנת [[תשי"ח]] התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי וכן החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת [[תשל"ב]], על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב)|אגודת חסידי חב"ד]]. בשנות המ"מים התחיל לשמש כחבר הנהלת [[מרכז לעניני חינוך]] ובשנת [[תש"נ]] מונה על ידי הרבי כמזכיר המל"ח. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]] ובשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, הרב ד"ר [[ניסן מינדל]], מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], אשתו של הרבי.

במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות.

== משפחתו ==
'''אחיו''':
* הרב [[יוסף דוב קרינסקי]]
'''אחיותיו''':
* מרת סופי גודמן.
* מרת [[יוכבד גולדברג]].
'''אשתו''': מרת '''דבורה''', בת ר' [[זאב וולף קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.

'''ילדיו''':
* הרב '''[[הלל דוד קרינסקי|הלל דוד]]''' - מייסד ארגון ג'עם [[קראון הייטס]].
* ר' '''[[מנחם מענדל קרינסקי|מנחם מענדל]]''' - [[קראון הייטס]].
* '''שיינא ביילא''', אשת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] - [[קראון הייטס]].
* הרב '''[[לוי יצחק קרינסקי|לוי]]''' - [[שליח]] הרבי בניו המפשיר.
* '''חנה''', אשת הרב [[יוסף יצחק פוטערפאס]] - [[קראון הייטס]].
* '''הרב [[שמעיה קרינסקי|שמעיה]]''' - [[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
*'''"בלחודוהי"''' - ראיון מקיף עם הרב קרינסקי (חלק ראשון), [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98109 'תחיינו' גליון ה], [[תשע"ו]].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=98113 '''ערב ג' תמוז: הרבי ומזכירו בלחודוהי ● בנימין ליפקין'''], אתר COL

*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].

{{הערות שוליים}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:קרינסקי, חיים יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

אברהם יצחק שם טוב

2017-01-02T04:56:16Z

24.228.88.30:

אגודת חסידי חב"ד העולמית

2017-01-02T04:53:43Z

24.228.88.30:

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אחר=אגודת חסידי חב"ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]]}}
אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב"ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".

==מטרתה==
{{ערך חסר}}

==התבססותה==
בשנת [[תרצ"ד]] התמנה הרב [[ניסן טלושקין]] ליו"ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת [[ת"ש]].

ב[[תרצ"ה]] מינה הרבי [[הרייצ]] את החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית ב[[י"ט כסלו]] תרצ"ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - [[חב"ד בולעטין]].

==חברי האגודה במשך השנים==

חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים [[חיים שניאור זלמן קרמר]], [[ניסן טלושקין]], [[ישראל דזייקאבסאן]], [[שלמה סאדאווסקי]], [[שמריהו גוראריה]], [[יוחנן גורדון]], [[נחום חדש]], [[שלמה זלמן הכט]], [[אברהם פריז]], [[משה לייב רוטשטיין]], [[לייב עבר]], [[אליהו סימפסון]], [[מנחם מענדל לוקשין]], [[שמואל זלמנוב]], [[דוד מאיר רבינוביץ]], [[אליהו נחום שקלאר]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[אפרים וולף]], [[אריה לייב קפלן]], [[בנימין אליהו גורודצקי]], [[דובער חסקינד]], [[אברהם ברוך קרמר]], [[זאב קזיניץ]], [[מנחם מענדל קונין]], [[זלמן שמעון דבורקין]], [[הרשל פוקס]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל דוד רייטשיק]], [[יעקב יהודה הכט]], [[משה יצחק הכט]], [[פנחס משה כ"ץ]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]], [[שלום מרוזוב]], [[יהושע קארף]], [[בערל יוניק]], [[דוד רסקין]], [[יוסף וינברג]], ו[[שניאור זלמן גוראריה]] [[נחמן סודאק]].

חברים נוכחיים באגודה הינם הרבנים [[שלום דובער מוצ'קין]], [[משה הרסון]], [[יהודה צבי פוגלמן]], [[שלמה קונין]], [[שלום ישראל חודקוב]] כממלא מקום אביו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ו[[אברהם יצחק שם טוב]].

במשך השנים עמד בראש ועד-הפועל הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], ובשנת [[תשמ"ה]] מינה הרבי את הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] ליו"ר{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי"ק].}}.

==אגו"ח ו[[משפט הספרים]]==

בשנת [[תרח"צ]] עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד ב[[פולין]] על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.

מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון ב[[משפט הספרים]], אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:

כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], בעוד אדמו"ר הריי"צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.

כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשא, והונחו שם למשמרת. ב[[חודש חשון]] תשל"ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ"ז אותר החלק השני של כתבי היד על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] פסק בית המשפט בארצות הברית כי על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56298 ביהמ"ש פסק: על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים] - [[חב"ד אינפו]]}}.

===שטר צוואה===

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) כמה טיוטות של 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב"ד הרבנים: [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שניאור זלמן גוראריה]] ו[[דוד ראסקין]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. למעשה אין בידינו עותק חתום של הצוואה ואין ידוע אם נחתמה או לא. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא נעלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבני חב"ד: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסקו כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}.

אנשי [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשותו של הרב [[אברהם יצחק שמטוב]] טענו כי מאחר והצוואה לא חתומה אזי אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. אבל ישנם שלא הסכימו לקביעה זו, בראשם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], ובהתאם לכך מאז קיץ [[תשנ"ד]], כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], היה חתום "ממונה מטעם אדמו"ר להנהלת אגו"ח".

==חברא קדישא==
בשנת [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים [[שמואל זלמנוב]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ו[[מרדכי מענטליק]]. הגבאי הראשי שנים רבות היה הרב [[יהושע קארף]] וסגנו היה הרב [[שמואל צבי פוקס]]. כיום עומדים בראשה המשב"ק ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] והרב [[שלום ישראל חודקוב]].

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

מרכז לעניני חינוך

2017-01-02T04:49:32Z

24.228.88.30:

[[תמונה:מרכז לעניני חינוך.jpg|left|thumb|250px|לוגו המרכז]]
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי, מנהלו כיום הוא הרב [[שלום מענדל סימפסון]].

==ייסוד המרכז==

המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.

בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע [[גן עדן העליון|חדר]] ב[[מפת הקומה הראשונה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].

==פעילות המרכז==
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:

*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].

*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].

*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).

*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).

*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].

*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).

*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.

*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].

*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.

*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.

*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.

*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.

*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפלות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''.

==תש"י ואילך==

לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[כ"ק אדמו"ר]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.

יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים]] וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770; ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.

במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].

בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|כנציג מחנ"י הוכנס הרחי"ק.}}.

==מינויים ודיונים==

===שטר צוואה===

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) כמה טיוטות של 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. למעשה אין בידינו עותק חתום של הצוואה ואין ידוע אם נחתמה או לא. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא נעלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבני חב"ד: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסקו כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}.

אנשי [[מרכז לעניני חינוך]] בראשותו של הרב [[יהודה קרינסקי]] טענו כי מאחר והצוואה לא חתומה אזי אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]].

===ניירות רשמיים===

בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], ויבדלו לחיים: הרבנים [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב[[יהודה קרינסקי]].

===שני מרכזים===
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] מוכר על ידי שלוחים וכן מארגן מידי שנה 'באנקט'. מרכז זה מתנהל על ידי הרב [[יהודה קרינסקי]], והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]]. במרכז זה חברים גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], ישראל דערען, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ועוד.

מרכז נוסף, בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], מוכר על ידי שלוחים אחרים, מארגן באנקעט שנתי נוסף (ב-[[770]]) ומארגן יוזמות שונות לטובת השלוחים. המרכז נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

בית דין צדק קראון הייטס

2017-01-02T04:44:40Z

24.228.88.30:

[[תמונה:CHK.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של בית הדין]]
[[תמונה:CHK מהדרין.jpg|left|thumb|150px|חותמת הכשרות של חברי בית הדין]]

'''בית דין צדק קראון הייטס''' (מכונה '''בד"צ קראון הייטס''') הינו [[בית דין|בית הדין]] הרשמי והקבוע של קהילת [[חב"ד]] בשכונת [[קראון הייטס]]. בית הדין הוקם בשנת [[תשמ"ו]], כאשר לפני כן כיהן רב יחיד.

לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם "CHK" (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי הרב [[אברהם אזדבא]] חבר בית הדין המכהן כאחד הרבנים של השכונה. שני חברי בית הדין הנוספים - הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]] מפעילים גם הם מערכת כשרות דומה הניתנת למספר מסעדות בשכונה.

משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.

==היסטוריה==
בשנים הראשונות להתהוותה של קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]], מספר חברי הקהילה לא הצדיק הקמת בית דין צדק, והרב הבלתי רשמי של חסידי חב"ד אליו היו פונים בשאלות הלכתיות היה הרב [[שמואל לויטין]]. במהלך עשרים השנים שחלפו מאז התיישבותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשכונה התיישבו בה חסידי חב"ד רבים והיא התפתחה במהירות עד שבשנת [[תשכ"ד]] מנתה הקהילה כמה מאות משפחות, והצורך ברבנים מורי הורה הלך וגבר.

בשלב זה הוזמן הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] לכהן כמורה צדק לצידם של הרב לויטין והרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], ועם פטירתם של השנים האחרים התקבע מעמדו כמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.

בשנת [[תשמ"ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ"ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור להתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ"ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ"ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&st=&pgnum=628 התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס.

בשנת [[תש"ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] (ששימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס"ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני.

בשנים שלאחר מכן הרב הלר פרש מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שב[[חודש אלול]] [[תשע"א]] לאחר ששתי הצדדים הסכימו על הליכה לבוררות (ראה להלן) התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]], ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד"צ.

==חברי הבית דין==
;רבנים
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב [[אברהם אזדבא]]
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]

;דיינים ומורי-צדק
*הרב [[יוסף אברהם הלר]]
*הרב [[יצחק רייטפורט]]
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]]

בית הדין הוקם בהתאם להוראתו של הרבי, ורבני הבד"ץ נבחרים על ידי הקהל בבחירות {{הערת שוליים|ראה בארוכה בספר "דעת הקהל".}}.

==סמכותו של בית הדין==
בתקופת יסודו של בית הדין, היו רבים מעסקני השכונה שראו בבית הדין סמכות רבנית עולמית של כלל [[חסידות חב"ד]], אך הרבי שלל זאת בתקיפות. כך, למשל, הגיב בחריפות רבה על הניסיון לכנות את בית הדין "בי"ד צדק ליובאויטש דק"ק קראון הייטס", והדגיש שוב ושוב שסמכותו של בית דין היא (בכפוף להלכה) אך ורק כלפי אותם אנשים שבחרו בו (קרי: תושבי השכונה בלבד). לכן לגבי המוסדות הכלליים (כמו [[מרכז לענייני חינוך]]) הקים הרבי את ועד רבני ליובאויטש הכללי, שיהווה בית דין מיוחד למודסות, אף שמקומם בקראון הייטס, מכיוון שאין בסמכותו של בית הדין לקבוע את התנהלות המוסדות לענפיה.

==פסקי בית הדין==
===התייחסות לתארי הרבי===
[[קובץ:Small.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''החלטה אודות התארים המתאימים ל{{ה|רבי}}'''. פיענוח כתב היד "בס"ד מוצאי [[חג השבועות]] תשנ"ה בקבלת פנים שנערכה על ידי הבד"צ ד[[קראון הייטס]] לרבנים האורחים שהגיעו לחצרות קדשנו ל[[חג השבועות]] תשנ"ה, הוחלט שעל השער בלאט של לקוטי שיחות וכיו"ב אין לכתוב הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, ועל דרך זה בכל הוצאה לאור של הרבי.]]

במוצאי [[חג השבועות]] תשנ"ה, קיימו חברי בית הדין קבלת פנים רשמית לרבנים מרחבי העולם שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות. בעקבות המצב הרגיש שנוצר לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש להתייחס לתאריו של [[הרבי]], יצא אב ביה"ד הרב מארלו בשיתוף עם הרבנים האורחים, בקריאה לכלל חסידי חב"ד הקובעת כי אין לכתוב על הרבי הר"ת זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע.

על המכתב חתמו: הרב [[יצחק הענדל]] (חבר הבד"צ ב[[מונטריאול]]); הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] (מד"א וחבר הבד"צ קראון הייטס); הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] (מד"א [[כפר חב"ד]]); הרב [[יוסף הכט]] (רב העיר [[אילת]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]); הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]); הרב [[ישעיהו הרצל]] (רב העיר [[נצרת עלית]]); הרב הרצל כהן (רב בשירות בתי הסהר); הרב [[ישראל יוסף הנדל]] (רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]]).

===התנהלות אתרי חב"ד באינטרנט===
ב[[י"ג טבת]] [[תש"ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב"ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב"דיים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52112&search=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&page=1 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים]. {{אינפו}} יג טבת התש"ע (30.12.2009).}}, ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים.

כלל אתרי האינטנרט נשמעו לקריאת חברי בית הדין, ובעקבות הוראה זו התבדלו אתרי האינטרנט החב"דיים מכל שאר אתרי החדשות וסגרו את מערכת התגובות.

===הקדמת גיל הנישואין===
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ב]] יזם הבית דין קריאה משותפת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66668 קריאת הרבנים]
באתר חב"ד אינפו.}} של כלל רבני ומשפיעי אנ"ש להקדים את גיל ה[[נישואין]] הנהוג בחב"ד, ולאפשר לגיטימציה חברתית לבחורים להינשא בשנת ה'[[קבוצה]]' ומייד לאחריה. הקריאה התבססה על מכתביו של הרבי המורים להקדים את גיל הנישואין, ולא לדחות את החתונה על מנת להמשיך וללמוד.

המכתב עורר סערה ציבורית בקהילות אנ"ש, וההדים התפשטו גם מעבר לציבור החב"די והגיעו לערוצי הטלוויזיה שסיקרו את התופעה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2783 ראיון בערוץ 10 בעקבות מכתב הרבנים] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. הקריאה פעלה והשפיעה רבות על גיל הנישואין, ותוך חודשים ספורים היה ניתן לחוש את תוצאותיה.

==ראו גם==
*[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%93%D7%A6/ הפרשיה ההיסטורית של בחירת רבני קראון הייטס] (חלק א') {{אינפו}}
* [http://chabad.info/magazine/%d7%9b%d7%a4%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%91%d7%a2-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a0/ סקירה על מעמדם של רבני השכונה] (חלק ב') {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בד"צ קראון הייטס|*]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]

ועד רבני ליובאוויטש

2017-01-02T04:41:20Z

24.228.88.30: /* חברי הועד */

חנוכיה

2016-12-05T04:16:32Z

24.228.88.30: /* החנוכיה הגדולה בעולם */

[[תמונה:המנורה האמת.jpg|left|thumb|250px|חנוכיה, הבנויה בדוגמת מנורת המקדש, על פי שיחות הרבי]]
'''חנוכיה''' היא כלי ובו תשעה קנים, המשמש להדלקת נרות [[חג החנוכה]]. המילה חודשה בשפה העברית, ובעבר מקובל היה לכנותה: "מנורת חנוכה" או "מנורה".
שמונה מקני החנוכיה מיועדים להדלקת נרות החג, הקנה הנוסף, התשיעי - מיועד ל'שַמָּש', קנה זה נבנה בגובה שונה, על מנת להבדילו משאר הקנים.
למרות ההבדל בין מספר קני החנוכיה, לאלו של מנורת המקדש, כתב הרבי ש"כדאי לעשות קניהן באלכסון.. ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול"{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]] חכ"א ע' 169. ובעוד מקומות}}.

==חנוכית הרבי==
[[קובץ:חנוכי' - הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכי' בה השתמש בדרך כלל הרבי]]
[[הרבי]] הדליק בדרך כלל בחנוכיית 'פס' ישרה עם גב, עשוי' אלומניום, אותה קנה (כפי הנראה) ב[[אירופה]], או בשנת [[תש"ב]] ב[[איסט סייד]]. ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. בשנים בהם הרבי הדליק את החנוכיה ב[[גן עדן העליון|חדרו הק']] ב[[770]], הרבי היה פותח את דלת חדרו הק', בחלל הפתח, ממול למזוזה, הוצב כסא עליו הונחה החנוכיה, בה היה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי היתה נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=228 שטורעם נט.], עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]].}}.

במשך מספר שנים, כאשר הדליק הרבי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], הדליק הרבי במנורה אחרת, ישרה, בלא גב. בשנת [[תשל"ח]] הדליק פעם אחת במנורת [[זהב]] שניתנה לו על-ידי ר' [[אהרון קליין]] ועלי' הכיתוב "ערכתי נר ל[[משיח]]י"{{הערה|א' המשמשים (ר' שלמה רייניץ) טוען כי גם בשנות המ"מים ראה פעם אחת את מנורת הזה עם סימני שימוש טריים.}}.

==חנוכויות ציבוריות==
[[תמונה:החנוכיה.jpg|left|thumb|250px|החנוכיה הציבורית הגדולה בעולם מוצבת במנהטן]]
[[השלוחים]] בארץ הקודש וברחבי העולם, מציבים חנוכיות ציבוריות במקומות הומי אדם. חנוכיות אלו אינן מהוות תחליף להדלקת החנוכיה האישית ומטרתן הוספה בפרסום הנס.

===החנוכיה הגדולה במנהטן===
החנוכיה הגדולה במנהטן, המשתמשת בתואר '''החנוכיה הגדולה בעולם''' הינה [[חנוכיה]] המוצבת ומודלקת ב[[חנוכה]] בפינת השדרה החמישית ורחוב 59 באי מנהטן שב[[ניו יורק]]. החנוכיה דולקת בחסות קון אדיסון - חברת ה[[נורה חשמלית|חשמל]] המקומית. מידי לילה מימות החנוכה מוזמנים אישי ציבור ואנשי עסקים להדליק את החנוכיה. את טקס ההדלקה מארגנים [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].

החנוכיה תוכננה על ידי האמן יעקב אגם בהשראת איור המנורה המקורית מ[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] על פי ה[[רמב"ם]]. החנוכיה שוקלת כמעט שתי טונות וגובהה כעשרה מטרים - הגובה המקסימלי המותר מבחינה הלכתית.

=== החנוכיה בתל אביב ===
[[תמונה:החנוכיה_בתל_אביב.jpg|left|thumb|250px|החנוכיה בתל אביב]]
בשנת [[תשס"ט]] הקים מרכז חב"ד ב[[תל אביב]], בשיתוף עם הקרן לקידום מורשת ישראל בתל אביב ועריית תל אביב, חנוכיית ענק שגובהה הוא כתשעה וחצי מטרים, בלב כיכר רבין בתל אביב.

==המאבק בסיניסיטי==
בשנת [[תשד"מ]] ביקש הרב [[שלום דובער קלמנסון]] להציב חנוכיה מרכזית בעיר ב[[סינסנטי]], אוהיו, נתקל בהתנגדות עזה מצד קהילת הרפורמים בעיר, שנחשבת למעוז הרפורמים בארצות הברית. בהשתדלות הפדרציה היהודית בעירו, שנשלטת על ידי הרפורמים, הודיעה לו העירייה שאין לו רשיון להציב את החנוכיה בכיכר העיר.
הרב קלמנסון זימן דיון עם חברי מועצת העיר, לשם הגיעו גם נציגי הרפורמים. לאחר שהרב קלמנסון הציג בפניהם את פסיקת בית המשפט העליון של [[ארצות הברית]] (בארגון עיריית פיטסבורג), שאישר בחנוכה [[תשמ"ג]] הדלקת חנוכייה במקומות ציבורית, קם אחד מחברי מועצת העיר ושאל: אם החנוכיה אינה מוצג דתי, מדוע הקהילה היהודית כולה מתנגדת להצבתה בכיכר העיר? הרב קלמנסון הגיב ואמר שלא מדובר בקהילה היהודית, אלא בקהילה הרפורמית, שחבריה מתנגדים להצבת המנורה רק משום שהם פשוט מתביישים ביהדותם... דבריו של הרב קלמנסון עוררו סערה רבתי, ובלחץ נציגי הקהילה הרפורמית, אישרה מועצת העיר החלטה השוללת מהרב קלמנסון את האישור להצבת החנוכיה במרכז העיר.

הרב קלמנסון החליט להיאבק בעירייה באמצעים משפטיים, אלא שלאחר שיחה עם עורך הדין מר [[נתן לוין]], התברר לו כי טענתו של ראש עיריית פיטסבורג, במקרה דומה, נכונה מבחינה משפטית, ופסיקת בית המשפט העליון אינה יכול לחייב את העירייה להציב חנוכייה ציבורית.
תוך כדי שיחה עם עורך הדין, הבזיקה בראשו של הרב קלמנסון הברקה משפטית, והוא הציע לעורך הדין לנקוט גישה שונה לחלוטין: ב[[ארצות הברית]] קיים "חוק חופש הדיבור", הקובע כי כל אדם רשאי להביע את דעתו בכל צורה שהיא, בכל מקום בארצות הברית. מכיוון שכך, הציע הרב קלמנסון, אפשר לטעון כי הדלקת החנוכייה היא סוג מסויים של הבעת דיעה, וכאשר אזרח מסויים רוצה להביע את דעתו באמצעות הצבת חנוכייה - אסור לעירייה להצר את צעדיו ולמנוע ממנו להביע את דעתו באמצעות הצבת חנוכייה בכיכר העיר.

לאחר ההלם הראשוני מהרעיון הנועז, החליט עורך הדין לאמץ את הגישה החדשה, ופנה לבית המשפט בבקשה לחייב את עיריית סינסינטי לאפשר לרב קלמנסון להציב חנוכייה ציבורית בכיכר העיר. עורכי הדין מטעם העירייה, שהיו בטוחים שהרב קלמנסון יביא לצידו את הכרעת בית המשפט העליון בקשר לסוגיית הפרדת הדת מהמדינה - הופתעו לחלוטין כאשר שמעו את עורך הדין מר נתן לוין מתחיל לדבר על עיקרון "חופש הדיבור". הם לא תיארו לעצמם שהם, המתיימרים להיות אבירי החופש והצדק, יואשמו בסתימת פיות ויוצגו כמי שאינם מאפשרים את חופש הדיבור.

בסיומו של תהליך משפטי מורכב שנמשך מעל 20 שנה, פסק בית המשפט שחופש הדיבור הוא ערך עליון בארצות הברית, ומשום כך מחוייבת העירייה לאפשר לשליח הרבי להציב חנוכייה בכיכר העיר. בכך נסללה הדרך לשלוחים נוספים להציב חנוכייה ציבורית בעירם, גם במקרים שהעירייה ביקשה להתנגד לכך. שלוחים שהיו נתקלים בהפרעות, היו פונים לעורך הדין נתן לוין, ובדרך כלל, לאחר שהוא שלח להם העתק מפסיקות בית המשפט בשני הנושאים - הן של הפרדת הדת מהמדינה והן של חופש הדיבור - הסירו חברי העירייה את התנגדותם ואיפשרו לשלוחים להציב את החנוכייה במרכז העיר.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חנוכה]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]

ועד רבני ליובאוויטש

2016-12-05T04:14:30Z

24.228.88.30: /* פסקי דין */

[[בית דין|בית הדין]] '''ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש''' נוסד בשנת [[תש"נ]] במטרה לאגד את כלל רבני [[חב"ד]] ליובאוויטש, ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]].

הועד שימש מעין המשך ל[[ועד רבני ליובאוויטש]] שהי' בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד היה המכתב הידוע בתשמ"ג{{הערה|1=לצילום המכתב ראו: [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf חב"ד אינפו].}} שבו מטילים חרם על מוצרים בהכשר [[התאחדות הרבנים]] שהיה בשליטת חסידי סאטמר. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]].

יו"ר הועד היה הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], וכסגניו שימשו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ויבלחט"א הרב [[מרדכי דובער אלטיין]].

==חברי הועד==

חברי הועד בגלגוליו השונים (חלקם התפטרו, פוטרו או נפטרו):
הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[שלום דובער גורדון]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], הרב [[שלום מרוזוב]], הרב [[צבי הירש שוסטרמן]], הרב [[ליפמאן שפירא]], הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], הרב [[אברהם אזדאבא]], הרב [[אברהם יוסף הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלום בער חייקין]], הרב [[צבי יהודה פוגלמן]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[אברהם דוב העכט]], הרב [[שלום דובער ליפסקער]], הרב [[אלימלך יוסף סילברברג]], הרב [[משה קזיניץ]], הרב [[עזרא בנימין שוחט]], הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[זושא ווינר]], הרב [[יוסף שוסטרמן]], הרב [[זלמן יצחק פויזנר]], הרב [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[ישראל פרידמן]], הרב [[אברהם קארף]], הרב [[ברוך לשס]], הרב [[מרדכי פרקש]], הרב [[ברוך הערץ]].

בין השנים [[תשנ"ו]] - [[תשס"ט]] עמד בראש הועד הרב [[ליפמאן שפירא]]. את הועד מנהל כיום הרב [[נחום יצחק קפלן]], בסיוע מאת הרב [[מנחם מענדל שארפשטיין]].

כיום חברים בועד הפועל של הועד הרב [[דוד שוחט]] מטורונטו, הרב [[משה בוגמילסקי]] מקראון-הייטס, הרב [[זושא ווינר]] מברייטון ביץ', הרב [[יוסף שוסטרמן]] מבוורלי הילס, הרב [[ישראל רוזנפלד]] מפיטסבורג, הרב [[אלימלך צוויבל]] ממאריסטאון, והרב אברהם הרץ מברוקלין.

בשנת תשע"ב, בעקבות מחלוקת בוסטון, פרש הרב [[יהודה לייב שפירא]] ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט{{הערה|1=דיווח באתר 'שמייס' [http://www.shmais.com/chabad-news/latest/item/shmaiscom-exclusive-popular-rov-resigns-from-vaad-rabbonei-lubavitch (באנגלית)].}}, ובשנת [[תשע"ג]] בנו, הרב [[חיים שפירא]], ראש מכון [[סמיכה]] במאריסטאון, נתמנה לחבר ועד רבני ליובאוויטש.

המזכיר הוא הרב [[נחום שפירא]], ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]].

בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20481 דיווח באתר COL].}}, המחלקה כללה את הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], וצירפו אליהם את הרב [[ירמיהו כץ]] מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב [[ברוך לשס]], רב קהילת חב"ד במונסי.

בשנת תשע"ד, ועד רבני ליובאוויטש חזרו שוב לפעילות עם הקהל על ידי פרסום מכתב האוסר את "קול השופר"{{הערה|1=[collive.com/pics//nf_1419_126928.jpg צילום המכתב]}}, ועל ידי פרסום "קול קורא" לעשיית תענית שעות ואמירת פרקי [[תהילים]] בגלל המצב בחב"ד{{הערה|1=[collive.com/pics//nf_8217_139173.jpg צילום המכתב]}}

==פולמוסים==
א) בשנת [[תש"נ]] הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם ש[[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני [[ליובאוויטש]] כלליים. וכשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתה הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.

ב) בשנת [[תשנ"ד]], בעקבות כמה מקרי אלימות שקרו בין [[חסידי חב"ד]], חברי הוועד התירו ל[[אגו"ח]] ללכת לערכאות (-בית משפט) מבלי ללכת ל[[דין תורה]] בתחילה, שנים מרבני ה[[בד"ץ קראון הייטס]] אמרו שיש ללכת ל[[דין תורה]], ומיד אחר כך הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.

ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]], [[יהודה קלמן מארלו]], [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית{{הערה|1=ראו ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 חב"ד אינפו].}}, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי [[קראון הייטס]] תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 לצילום המכתב].}}, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "[[מחנה מנחם]]").

ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי [[ירושה]] שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[שניאור זלמן גוראריה|רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf תצלום המכתב] {{אינפו}}}}. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).

ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב שמואל נפרסטק על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואחר כך הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין היה לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 טור באתר בחדרי חרדים העוסק בנושא].}}.

ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת [[תשס"ט]] התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו ל"ייבא" רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים [[בנימין קופרמן]], [[משה הבלין]] ו[[מרדכי אשכנזי]], וכן את הרב [[אפרים פיקרסקי]] מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג ([[דיטרויט]]) הם איבדו שוב את כבודם.

==לקריאה נוספת==
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85365 קובץ '''"חוקי ומנהגי הבית דין"'''] בהוצאת [[ועד רבני ליובאוויטש]]
*קובץ "האמת והשלום אהבו" - א', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].
*קובץ "האמת והשלום אהבו" - ב', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].
*קובץ "מי ברא אלה", בהוצאת ה[[ועד למען קיום הצוואה]].
*קובץ "ירא הקהל וישפוט" בהוצאת ה[[ועד שלוחים לענין צוואת וינשטוק]].
*[http://old.chabadinfo.com/images/notimage/25227_en_1.pdf גליונות "השבוע שחלף"]

==מכתבים==
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf נגד ההכשר של "התאחדות הרבנים" סאטמר בעקבות האלימות כלפי הרב [[מנחם מענדל וועכטר]]] {{PDF}} {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6347 התעסקות השלוחים בגיורים] {{שטורעם}}
*[http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=459161&forum_id=5047 פרסום זהותו של משיח] - אתר 'הייד פארק'
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28056&st=&pgnum=35 תקנת לימוד הרמב"ם] - באתר [[HebrewBooks]]
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=43940 אמירת [[תהילים]] לזכר השלוחים שנרצחו] {{COL}}
*[http://www.collive.com/show_news.rtx?id=16021&alias=rabbis-issue-mikvah-alert בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה] {{COL}}
*[http://www.mymikvahcalendar.org/approbation_hebrew_letter.php?id=11 תמיכה באתר לשמירת טהרת המשפחה]

==פסקי דין==
*[http://crownheights.info/assets/2016/12/IMG-20161201-WA0116.jpg צעירי אגודת חב"ד המרכזית נגד של"ה]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6916 צעירי אגודת חב"ד המרכזית נגד מחנה ישראל]
*הר' חיים פרוס (בוסטון) נגד הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]: [http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6612], [http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7397]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7291 הר' סילברברג נגד הר' אברהם יצחק שם טוב]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7105 הר' לוי שם טוב נגד הר' יהודה שטיינר (ושינגטון)]
*[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 הר' ישעיה כהן (קזחסטן) נגד הר' בערל לאזאר (מוסקבה)]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי דין]]

ועד רבני ליובאוויטש

2016-12-05T04:13:27Z

24.228.88.30: /* פסקי דין */

[[בית דין|בית הדין]] '''ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש''' נוסד בשנת [[תש"נ]] במטרה לאגד את כלל רבני [[חב"ד]] ליובאוויטש, ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]].

הועד שימש מעין המשך ל[[ועד רבני ליובאוויטש]] שהי' בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד היה המכתב הידוע בתשמ"ג{{הערה|1=לצילום המכתב ראו: [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf חב"ד אינפו].}} שבו מטילים חרם על מוצרים בהכשר [[התאחדות הרבנים]] שהיה בשליטת חסידי סאטמר. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]].

יו"ר הועד היה הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], וכסגניו שימשו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ויבלחט"א הרב [[מרדכי דובער אלטיין]].

==חברי הועד==

חברי הועד בגלגוליו השונים (חלקם התפטרו, פוטרו או נפטרו):
הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[שלום דובער גורדון]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], הרב [[שלום מרוזוב]], הרב [[צבי הירש שוסטרמן]], הרב [[ליפמאן שפירא]], הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], הרב [[אברהם אזדאבא]], הרב [[אברהם יוסף הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלום בער חייקין]], הרב [[צבי יהודה פוגלמן]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[אברהם דוב העכט]], הרב [[שלום דובער ליפסקער]], הרב [[אלימלך יוסף סילברברג]], הרב [[משה קזיניץ]], הרב [[עזרא בנימין שוחט]], הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[זושא ווינר]], הרב [[יוסף שוסטרמן]], הרב [[זלמן יצחק פויזנר]], הרב [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[ישראל פרידמן]], הרב [[אברהם קארף]], הרב [[ברוך לשס]], הרב [[מרדכי פרקש]], הרב [[ברוך הערץ]].

בין השנים [[תשנ"ו]] - [[תשס"ט]] עמד בראש הועד הרב [[ליפמאן שפירא]]. את הועד מנהל כיום הרב [[נחום יצחק קפלן]], בסיוע מאת הרב [[מנחם מענדל שארפשטיין]].

כיום חברים בועד הפועל של הועד הרב [[דוד שוחט]] מטורונטו, הרב [[משה בוגמילסקי]] מקראון-הייטס, הרב [[זושא ווינר]] מברייטון ביץ', הרב [[יוסף שוסטרמן]] מבוורלי הילס, הרב [[ישראל רוזנפלד]] מפיטסבורג, הרב [[אלימלך צוויבל]] ממאריסטאון, והרב אברהם הרץ מברוקלין.

בשנת תשע"ב, בעקבות מחלוקת בוסטון, פרש הרב [[יהודה לייב שפירא]] ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט{{הערה|1=דיווח באתר 'שמייס' [http://www.shmais.com/chabad-news/latest/item/shmaiscom-exclusive-popular-rov-resigns-from-vaad-rabbonei-lubavitch (באנגלית)].}}, ובשנת [[תשע"ג]] בנו, הרב [[חיים שפירא]], ראש מכון [[סמיכה]] במאריסטאון, נתמנה לחבר ועד רבני ליובאוויטש.

המזכיר הוא הרב [[נחום שפירא]], ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]].

בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20481 דיווח באתר COL].}}, המחלקה כללה את הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], וצירפו אליהם את הרב [[ירמיהו כץ]] מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב [[ברוך לשס]], רב קהילת חב"ד במונסי.

בשנת תשע"ד, ועד רבני ליובאוויטש חזרו שוב לפעילות עם הקהל על ידי פרסום מכתב האוסר את "קול השופר"{{הערה|1=[collive.com/pics//nf_1419_126928.jpg צילום המכתב]}}, ועל ידי פרסום "קול קורא" לעשיית תענית שעות ואמירת פרקי [[תהילים]] בגלל המצב בחב"ד{{הערה|1=[collive.com/pics//nf_8217_139173.jpg צילום המכתב]}}

==פולמוסים==
א) בשנת [[תש"נ]] הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם ש[[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני [[ליובאוויטש]] כלליים. וכשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתה הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.

ב) בשנת [[תשנ"ד]], בעקבות כמה מקרי אלימות שקרו בין [[חסידי חב"ד]], חברי הוועד התירו ל[[אגו"ח]] ללכת לערכאות (-בית משפט) מבלי ללכת ל[[דין תורה]] בתחילה, שנים מרבני ה[[בד"ץ קראון הייטס]] אמרו שיש ללכת ל[[דין תורה]], ומיד אחר כך הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.

ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]], [[יהודה קלמן מארלו]], [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית{{הערה|1=ראו ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 חב"ד אינפו].}}, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי [[קראון הייטס]] תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 לצילום המכתב].}}, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "[[מחנה מנחם]]").

ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי [[ירושה]] שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[שניאור זלמן גוראריה|רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf תצלום המכתב] {{אינפו}}}}. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).

ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב שמואל נפרסטק על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואחר כך הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין היה לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 טור באתר בחדרי חרדים העוסק בנושא].}}.

ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת [[תשס"ט]] התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו ל"ייבא" רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים [[בנימין קופרמן]], [[משה הבלין]] ו[[מרדכי אשכנזי]], וכן את הרב [[אפרים פיקרסקי]] מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג ([[דיטרויט]]) הם איבדו שוב את כבודם.

==לקריאה נוספת==
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85365 קובץ '''"חוקי ומנהגי הבית דין"'''] בהוצאת [[ועד רבני ליובאוויטש]]
*קובץ "האמת והשלום אהבו" - א', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].
*קובץ "האמת והשלום אהבו" - ב', בהוצאת ה[[ועד למען גלוי האמת והבאת השלום]].
*קובץ "מי ברא אלה", בהוצאת ה[[ועד למען קיום הצוואה]].
*קובץ "ירא הקהל וישפוט" בהוצאת ה[[ועד שלוחים לענין צוואת וינשטוק]].
*[http://old.chabadinfo.com/images/notimage/25227_en_1.pdf גליונות "השבוע שחלף"]

==מכתבים==
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf נגד ההכשר של "התאחדות הרבנים" סאטמר בעקבות האלימות כלפי הרב [[מנחם מענדל וועכטר]]] {{PDF}} {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=6347 התעסקות השלוחים בגיורים] {{שטורעם}}
*[http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=459161&forum_id=5047 פרסום זהותו של משיח] - אתר 'הייד פארק'
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28056&st=&pgnum=35 תקנת לימוד הרמב"ם] - באתר [[HebrewBooks]]
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=43940 אמירת [[תהילים]] לזכר השלוחים שנרצחו] {{COL}}
*[http://www.collive.com/show_news.rtx?id=16021&alias=rabbis-issue-mikvah-alert בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה] {{COL}}
*[http://www.mymikvahcalendar.org/approbation_hebrew_letter.php?id=11 תמיכה באתר לשמירת טהרת המשפחה]

==פסקי דין==
*[http://crownheights.info/assets/2016/12/IMG-20161201-WA0116.jpg [[צעירי אגודת חב"ד]] בארה"ב נגד [[של"ה]] בארה"ב]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6916 [[צעירי אגודת חב"ד]] בארה"ב נגד [[מחנה ישראל]] בארה"ב]
*הר' חיים פרוס (בוסטון) נגד הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]: [http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6612], [http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7397]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7291 הר' סילברברג נגד הר' אברהם יצחק שם טוב]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7105 הר' לוי שם טוב נגד הר' יהודה שטיינר (ושינגטון)]
*[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 הר' ישעיה כהן (קזחסטן) נגד הר' בערל לאזאר (מוסקבה)]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי דין]]

יוסף יצחק קרץ

2016-11-21T15:37:42Z

24.228.88.30: /* פעילות ציבורית */

[[קובץ:קרץ 1.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק קרץ, בכניסה לזאל הגדול של בית חיינו – [[770]], עם ספריה חדשה שהציב עבור הסידורים שמשמשים את המתפללים הרבים]]
הרב '''יוסף יצחק קרץ''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1979) הוא עסקן ציבורי, שמש וגבאי ומנהל '[[לשכת עושי חביתין (770)]]', משלוחי הרבי בברונקס, ומנהל מערכת [[היכל מנחם בארא פארק]] ומכון [[חסידות מבוארת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[עפולה]] ב[[ג' כסלו]] [[תש"מ]] לאביו הרב [[דוד קרץ]] [[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר, ולאמו מרת אודיל רחל מזל, מחנכת בבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[תענך]].

כילד, התחנך במוסדות החינוך החב"דיים ב[[תענך]] וב[[מגדל העמק]], וניהל פעילות עניפה של [[מסיבות שבת]] למאות ילדים בשכונה בה התגורר, וייסד את חברת 'מעין חי וחת"ת' במסגרתה התקרבו משפחות שלמות לקהילת חב"ד המקומית, באמצעות השתתפותם של הילדים בלימוד שיחות של הרבי, ואמירת [[שיעורים יומיים|שיעורי הלימוד היומיים]] ב[[שבת]]ות בבית הכנסת החב"די בעיר.

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ומשם לא שב ארצה.

במהלך שנות לימודיו ב-770, ירש מאחיו את ניהול '[[לשכת עושי חביתין|הלשכה]]', המספקת אוכל להתוועדויות הנערכות ב-770 בשבתות וביומי דפגרא.

במשך תקופה, היה חבר מערכת העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], ומערכת [[שבועון בית משיח]]{{הערה|לרגל גליון ה-600, יזם הוצאה לאור של דיסק עם כל ארכיון הגליונות ומוספי העיתון שיצאו לאור על ידי השבועון, שחולק כתשורה למנויים.}}.

ב[[ל' כסלו]] [[תשע"א]], התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת חנה, בת ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]], נכדת הרה"ח ר' שמואל מנחם מענדל ליברוב והרה"ח ר' שלום בער פבזנר ונינת ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונינת המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] ונינת השד"ר ר' [[סעדיה ליברוב]], והם קבעו את מגוריהם ב[[קראון הייטס]].

===פעילות ציבורית===
עם ייסודו של '[[היכל מנחם בארא פארק]]', התמנה למנהל מערכת ההוצאה לאור, והיה שותף בהוצאתם לאור של בטאון 'באור החסידות', 'היכל הבעל שם טוב' סדרת ספרי 'חסידות מבוארת' על מאמרי אדמו"ר הזקן, וסדרת 'תניא מבואר', וכן על הקונטרסים היוצאים לאור על ידי המכון וה[[תשורה|תשורות]] שמחלק בכינוסים וההתוועדויות שעורך.

היה שותף פעיל בייסוד מכון '[[אור החסידות]]' בשנותיו הראשונות, ובהוצאה לאור של הקונטרס 'לקראת שבת' היוצא לאור על ידו.

מאז שנת [[תשס"ב]], אחראי לפעילות עניפה בשכונת 'ברונקס', ומממן כעשר קבוצות בחורים היוצאים לפעול בשכונה מידי יום שישי. בשנת [[תש"ע]] קיבל לידיו ממסגד מוסלמי את הקומה התחתונה של המבנה לצורך ניהול [[בית הכנסת]] במקום, סיפור שזכה לחשיפה תקשורתית{{מקור}}.

לאחר פטירת אביו בשנת [[תשע"א]], ייסד שורת מיזמים לזכרו, ביניהם 'קרן להפצת ספרי חב"ד - ניו יורק' המחלקת בחינם מאות ספרים חב"דיים בשנה בבתי הכנסת בניו יורק, פירסום שבועי בעיתון 'ידיעות אמריקה' של מכתב כללי מהרבי וכתבות בעניני יהדות, והרחבה משמעותית של הספרייה ב-770.

בשנת [[תשע"ב]] החל לעזור מטעם הגבאים בניהול 770, לאחר שהשמש הותיק הרב קיובמאן יצא לפנסיה, ובמסגרת זו קיבל לידיו את ניהול העליות לתורה והמכירות, השכרת תאי האחסון הפרטיים בקומת המרתף, ואחריות חלקית על הניהול השוטף של 770. במסגרת זו, דאג לשיפוצם של חדרי השירות, להתקנת נברשות וספריות חדשות, ועוד.

ייסד מנין לילדי [[צבאות השם]] בשעת התפילות ב-770 בשבת, ו'חברת תהילים' בסיומה, וכן [[מסיבות שבת]] מידי שבוע בביתו הפרטי.

בשנת [[תשע"ד]] החל לפרסם פעמיים בשנה מכתב כללי מהרבי ב[[אנגלית]] בעיתון היוקרתי 'ג'ואיש פרעסס'.

כסבו-זקנו, הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], גם הוא ישב במאסר על שמירת הגחלת של קיום תורה ומצוות, בחודש [[חשון]] בשנת [[תשע"ז]] נודע על דבר מאסרו על חבלה ב[[עירוב]] שבנו המודרניים בקראון הייטס, נגד הוראה מפורשת של [[בד"ץ קראון הייטס]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קרץ, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]

אגודת הרבנים דארצות הברית (RCA)

2016-11-20T04:46:51Z

24.228.88.30:

[[קובץ:LOGO Rabbinical Council of America.gif|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הארגון]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=איגוד רבנים המזוהים עם הזרם האורתודוקסי-ציוני של הפועל המזרחי|אחר=אגודת רבנים הנמנים על זרמי היהדות החרדית במדינות ארה"ב וקנדה|ראו=[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)]]}}
'''מועצת הרבנים של אמריקה'''{{הערה|מכונה גם: '''הסתדרות הרבנים דאמריקה'''.}} (בשפת המקור: '''Rabbinical Council of America (RCA)''') הינו איגוד רבנים אמריקאי בעל השפעה של היהדות האורתדוקסית-מודרנית ותנועת הפועל המזרחי, בו חברים רבני קהילות המזוהים עם אנשי ה'ישיבה יוניברסיטי' ועם הגותו של הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]], וכן עם 'האיחוד האורתודוקסי' (Orthodox Union (OU)).

הארגון מאגד כיום מעל לאלף רבני קהילות הפזורים ב-14 מדינות ברחבי ארצות הברית.

הרבי קיים קשר רציף עם רבני הארגון ומנהליו, ואף דאג פעמים רבות שרבני הארגון יפעלו יד ביד לקידום מטרות שונות לשמירה על צביון היהדות, למניעת התבוללות, ולקירוב קהלים רחבים יותר לשמירת תורה ומצוות.

==היסטוריה==
צעדיו הראשונים של הארגון היה בשנת [[תרפ"ג]] כאשר מספר קהילות חרדיות בארצות הברית התאגדו להקמת מועצת רבנות שתקדם את האינטרסים של הקהילות האורתודוקסיות.

לאורך השנים, ניסו נשיאי הארגון והחברים בו להתמזג עם ארגונים רבניים נוספים על מנת להעצים את השפעתו של הארגון ולמקסם את יכולותיו הפוליטיות, וליצור חזית מאוחדת כדי לרומם את קרנה של היהדות המסורתית.

לאחר נסיונות כושלים להתאחד עם קבוצות דוגמת רבני 'אגודת ישראל', התאחדו רבני הארגון בשנת [[תרצ"ה]] עם רבני האגודה של ישיבת 'יצחק אלחנן' ורבני ה'ישיבה יוניברסיטי', בשלב זה אימץ הארגון את השם 'מועצת הרבנים של אמריקה' שנודע בראשי התיבות שלו 'RCA'.

אחד מראשי הרבנים באגודה שהשפיע רבות על פילותה ועיצוב דמותה היה ראש ה'ישיבה יוניברסיטי' הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]].

נכון לשנת [[תשע"ו]] חברים בארגון מעל לאלף רבני קהילות הפזורים ב-14 מדינות ברחבי ארצות הברית, ועוד קבוצת רבנים חשובים העוסקים בחינוך והוראה.

מאז שנת [[תשי"ז]] מפרסם הארגון רבעונים תורניים ב[[אנגלית]] ('מסורת') וב[[עברית]] ('הדרום').

==ראו גם==
[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)]]

==קישורים חיצוניים==
*[www.rabbis.org דף הבית של הארגון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]