חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם מענדל וולף

2017-01-27T11:36:33Z

24.228.85.6: /* משפחתו */

[[קובץ:מני וולף1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מני וולף]]
הרב ''' מני{{הערה|בראשונה שמו המקורי היה מנחם מענדל וכינויו מני ולאחר שביתו התחתנה עם מנחם מענדל הלפרין ולפי הוראת הרבי במקרה כזה או החתן או החותן מוסיף שם הפך את הכינוי לשמו הרשמי ומאז שמו כאמור מני מנחם מענדל}} מנחם מענדל וולף''' הינו מנהל [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], וסניף ה[[מרכז לעניני חינוך]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:מני וולף בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מני וולף בצעירותו]]
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב אלול]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[אפרים וולף]] ואמו מרת פסיה. עד שנת [[תשי"ג]] למד במוסדות חב"ד ב[[ירושלים]], בהיותו בגיל שמונה, עברה משפחתו להתגורר ב[[לוד]]{{הערה|בעקבות התמנותו של אביו ארבע שנים קודם לכן למנהל הישיבה.}}, והוא עבר ללמוד ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].

בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשכ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

במהלך שהותו במחיצת [[הרבי]] כתב יומן מפורט מהנהוגתיו של הרבי, יומנים אלו התפרסמו במהלך השנים בתשורות שיצאו לאור לשמחות פרטיות במשפחתו.

בשנת [[תשכ"ט]] הוריו של הרב וולף [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו]], ובמהלך הביקור הציע להם הרב [[בנימין קליין]] לשדך את גיסתו (ביתו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]]) עם בנם. לפני נסיעתם נכנסו בני הזוג וולף ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], והרבי שאל אותם לגבי השידוך של בנם, והם סיפרו לרבי על ההצעה של הרב בנימין קליין, הרבי התייחס בחיוב להצעה, ושנה לאחר מכן התקיימה בבארא פארק חתונתו של מני וולף עם פייגל שוסטרמן, ב[[ט"ו כסלו]] תש"ל{{הערה|אמו של הרב וולף, העניקה לרבי מתנה כ'דמי שדכנות' על חלקו בשידוך של בנם.}}.

בין השידוך לחתונה, לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] נסע הרב וולף לארץ הקודש, כשלפני יציאתו הרב [[חודוקוב]] מסר לו מספר הוראות. בהיותו בשדה תעופה התקשר שוב למשרד המזכירות על מנת להבהיר לעצמו את ההוראות שקיבל, כשבאמצע השיחה הרבי עלה על הקו והורה לו למסור את תוכן השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] ב[[אחרון של פסח]] בנושא האיסור למכור בתים לגויים (שנאמרה בקשר עם [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]) ולחזור על תוכנה בפני תושבי ארץ הקודש, היות והדבר נוגע גם להם.

לאחר חתונתם התגוררו בני הזוג מספר חודשים ב[[קראון הייטס]]{{הערה|בי' שבט [[תש"ל]] שחל ביום שישי באותה שנה, נערך סיום [[ספר תורה של משיח]], וב[[מוצאי שבת]] נערך השידור הראשון מ-[[770]] לארץ הקודש, במהלכו סיפר הרב וולף בקצרה את אירועי סיום כתיבת הספר תורה. כתוצאה מזה הוקם בהמשך [[מרכז שידורי חב"ד]] בניהולו של [[חיים ברוך הלברשטאם]].}}, ולאחר מכן נסעו לארץ והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]].

===פעילות ציבורית===
עם התיישבותו בארץ הקודש, מונה הרב וולף בהסכמת הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|חודוקוב]] ובהשפעת אביו, כמחליפו של סבו הרב [[אברהם פריז]] בניהול [[סניף קה"ת כפר חב"ד|סניף קה"ת בארץ הקודש]], והחל לעסוק בהפצת ספרי קה"ת, ובניהול עניני הסניף.

בשנת [[תשמ"א]] יזם את הקמת מכון [[ועד הנחות בלה"ק]] שיעסוק בתרגום דברי הרבי ללשון הקודש לטובת חסידי חב"ד שאינם שולטים בשפת האידיש, ומעוניינים להבין את דברי הרבי הנאמרים בשעת ה[[התוועדויות]]. מכון זה התפתח בעידודו ובהכוונתו, וכיום הוא נחשב למכון ההוצאה לאור העיקרי של תורת הרבי.

במהלך השנים אסף חומר רב ומגוון, ויצר ארכיון תמונות נדיר מתולדות היישוב החב"די בארץ הקודש, מזקני החסידים, ותמונות נדירות של [[הרבי]], בשנת [[תשע"א]] מכר את הארכיון לרב דוד זקליקובסקי, מנהל 'ארכיון ליובאוויטש'.

כיום הרב וולף מנהל את הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש (כשלצדו בהנהלה הרב [[שייע סגל]]), ונושא בתואר 'מנהל סניף [[המרכז לעניני חינוך]] בארץ הקודש'.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*הרב [[נתן וולף]], מנהל ישיבת [[בית הר"מ|תומכי תמימים קריית מלאכי]].
*הרב [[שלום דובער (ברק'ה) וולף]], [[דובר חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].
*הרב [[אליקים וולף]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*הרב [[בנימין וולף (קראון הייטס)|בנימין וולף]], חבר הנהלת מוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]].

'''בניו:'''
*[[אליהו וולף]], סופר חב"די, ו[[שליח]] [[הרבי]] ברשת החינוך [[אור אבנר]].
*[[זושא וולף]], סופר חב"די ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ.
*לוי יצחק וולף, תל אביב. (מהנהלת ישיבת חזון אליהו)
*[[בנימין וולף (גרמניה)|בנימין וולף]], [[שליח]] [[הרבי]] בהנובר, [[גרמניה]].
*[[אברהם וולף]], [[שליח]] [[הרבי]] במצפה עדי, עמק יזרעאל.
*[[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וסופר חב"די.

'''חתניו:'''
*מנחם מענדל הלפרין, [[מירון]].
*עזריאל מוזיקנט, [[נחלת הר חב"ד]].
*דוד סלאווין, [[כפר חב"ד]].
*ישראל אריה לייב רבינוביץ, שליח הרבי באשקלון.
*יצחק קפלן, שליח הרבי באשדוד.

==קישורים חיצוניים==
*'''יומני [[תשכ"ה]] של הרב וולף:''' [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3 תשרי], [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3 חשון], [http://www.yomanim.com/images/c/c2/%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3.pdf כסלו], [http://www.yomanim.com/images/2/24/%D7%98%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3.pdf טבת], [http://www.yomanim.com/images/a/a8/%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3.pdf שבט], [http://www.yomanim.com/images/9/90/%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3.pdf אדר ראשון], [http://www.yomanim.com/images/c/cb/%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%A3.pdf אדר שני]. אתר יומנים מבית חיינו.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49327 אוסף הצילומים המיתולוגי של מני וולף נמכר לארכיון ליובאוויטש] - אתר שטורעם.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ה]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה"ק]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]

יוסף יצחק בלינוב

2017-01-27T11:14:51Z

24.228.85.6: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב י''יצ בלינוב.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף יצחק בלינוב]]
הרב '''יוסף יצחק בלינוב''' (בכתיב [[אידיש|אידי]] בעלינאוו) הוא רב מרכז העיר [[בני ברק]], מורה צדק בבית ההוראה של חמיו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ב[[בני ברק]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] פעמי יעקב.

==תולדתו חייו==
הרב בלינוב נולד ב[[צרפת]] ב[[י' אלול]] [[תשכ"א]] לר' [[מרדכי בלינוב]] אב"ד רבני ליובאוויטש בצרפת, ולאמו, בתו של ר' [[חנן לוין]],
למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שם קיבל מה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]] שחיבב אותו ביותר.
[[נישואין|נשא]] את רעייתו דינה לבית הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].

==חיבוריו==
*'''כינוס תורה הגדול''' - דברים שנאמרו בכינוס תורה בהשתתפות גדולי רבני [[מרוקו]] לכבודו של הרבי, תשמ"ג.
*'''מכירת חמץ בערב קבלן''' - ביאור שיטת [[אדמו"ר הזקן]] על אופן מכירת ה[[חמץ]] ותשובות לטענות על שיטה זו, תשמ"ה.
*'''ערב פסח שחל בשבת''' - כל הדינים הקשורים לקביעות מיוחדת זו, תשס"א.
*'''שערי מישור''' - שאלות ותשובות ובירורי הלכה למעשה, ארבע חלקים, תשס"ז.
*'''נוסח התנאים''' - ביאור מדוייק לנוסח התנאים המקובל אצל חסידי חב"ד שנכתב על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], תש"ע.
*'''שולחן מרדכי''' - ביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שנכתבו על ידי אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תשע"ב]].
*'''אגרת מרדכי''' - עריכת שו"ת של אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תשע"ו]].
*[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השלחן]].

==משפחתו==
'''בניו'''
* הרב דובער בלינוב - נו"נ בישיבת תות"ל המרכזית כפר חב"ד.
* הרב יעקב בלינוב, [[ר"מ]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קרית גת]].
* הרב מנחם מענדל בלינוב.
'''חתניו'''
* הרב חיים יוסף שלמה קעניג, [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* הרב נטע זאב גערליצקי, [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* הרב מנחם מענדל זילברשטרום, [[משפיע]] בשיעור א' בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת]]

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37146 ליל פסח שחל במוצאי שבת - שיעור לשמיעה מהרב בלינוב]

{{מיון רגיל:בלינוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זרחי

2017-01-24T06:19:33Z

24.228.85.6:

[[קובץ:זרחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה זרחי]]
הרב ''' שלמה זרחי''' הינו [[משגיח]] וחבר בהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]]. מראשוני ומקימי [[ועד הנחות התמימים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[כ"ח שבט]] [[תש"ז]], לאביו הרב [[אברהם מאיר זרחי]] ולאמו מרת לובא מיכלא בת ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]].

לרגל הגיעו לגיל ארבע שנים והכנסתו לחיידר, קיבל אביו מכתב ברכה מיוחד וחריג מהרבי, בו בירך את בנו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/855 נדפס באגרות קודש חלק ד' ארת תתנה].}}.

כבר בילדותו לקחו אביו להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] שהרבי קיים, ומאז הפעם הראשונה לא פספס אף [[התוועדות]] עם הרבי והיה נוכח מראשיתה של ה[[התוועדות]] ועד סופה. באחת מההתוועדויות בהן השתתף בילדותו פרץ בבכי והרבי סימן לו להתקרב לכסאו והוא נשאר סמוך אל הרבי עד לסיום ההתוועדות.

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניגש אל הרבי - כפי המנהג באותם שנים - בשעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת מברכים]] על מנת לדווח לרבי שיש לו יום הולדת בחודש הקרוב, ולהודיע מהם ההכנות הרוחניות שקיבל על עצמו. בפועל, כשניגש לרבי הוא החל להתבלבל ורק הצליח לומר שיש לו יום הולדת בקרוב. כמענה, הרבי בירך אותו ואמר: "שתאמר חסידות בשפה ברורה"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27260 "השליח של הרבי" ל'תומכי תמימים' חגג 60] {{COL}}}}.

בשל כח הזכרון שניחן בו ובשל העובדה שזכה לאורך כל שנותיו להתחנך ולחיות בהווי החסידי שבחצר הרבי, נחשב הרב זרחי לאחד מגדולי מעתיקי השמועה בדור האחרון, ולבקי בתולדות החסידות בכלל ותולדות הדור השביעי בפרט.

בשנת [[תשכ"ו]] ייסד יחד עם הרב [[יהושע דוברבסקי]] ר' [[אפרים פיקרסקי]] ר' [[יהודה לייב שפירא]] ר' [[שלום בער לויטין]] ר' [[נתן וולף]] ור' [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] את [[ועד הנחות התמימים]].

לאחר נישואיו עם רעייתו חיה שרה לבית גנזבורג בשנת [[תש"ל]], נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות אדמו"ר]], ובמקביל החל לעבוד כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

עם סיום שנת לימודיו בכולל ביקש מהרבי לצאת ל[[שליחות]], אך הרבי התנגד לרעיון והורה לו להישאר לעבוד בישיבה ולבקש מההנהלה שיוסיפו לו שעות עבודה. בשנת [[תשל"ב]] ניסה שוב לבקש מהרבי רשות לצאת לשליחות, כחלק מהתנופה של שנת השבעים וההכרזה של הרבי בנוגע ל[[ע"א מוסדות]], אך הרבי שוב שלל את נסיעתו והורה לו להמשיך בתפקידו בישיבה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.70171327132_2994353.pdf 'וירא העם וינועו' - שבוע א'], גליון בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]], שבת פרשת ויקרא תשע"ד.}}.

רעייתו חיה שרה, מנהלת את המשרד העולמי לעידוד טהרת המשפחה הממוקם ב[[קראון הייטס]].

==משפחתו==
*גיסו, [[דוד פישר]], יו"ר [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]] של שכונת [[קראון הייטס]] בשנות המ"מים.
*גיסו, ר' [[שלום בער גנזבורג]], [[משב"ק]] בבית הרבי

*בנו, ר' צבי הירש זרחי - שליח באוניברסיטת הארוורד
*בנו, ר' מאיר זרחי

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2579737 שנה מיוחדת]''' - הרב זרחי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[www.legroupe.info/interview-exclusive-de-rav-chlomo-zarhi/ תשרי עם הרבי]''' - ראיון עם הרב זרחי על מהות ה[[נסיעה לרבי]] (בצרפתית) באתר 'לע גרופ'

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זרחי, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]

יעקב רייצעס

2017-01-17T11:08:46Z

24.228.85.6: /* משפחתו */

[[File:הרב_יעקב_רייצעס_2016-08-22_23-51.jpg|thumbnail|הרב יעקב רייצעס]]
הרב '''יעקב רייצעס''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1953) הוא מהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ורבה של יסוד המעלה והגליל העליון.

==תולדות חיים==
[[File:הרב_רייצעס_במרכז_2016-11-27_19-56.jpg|thumbnail|הרב רייצעס במרכז]]
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תשי"ד]] ב[[ארצות הברית]] לאביו ר' [[אלחנן יהודה לייב רייצס|אלחנן יהודה לייב]] ושיינדל.

בשנת [[תשל"ג]] סיים את לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]], והצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בחורף [[תשל"ו]] כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הביע את הסכמתו להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום.

כאשר בא בקשרי ה[[שידוכין]] עם רעייתו ברכה, בתו של החסיד ר' [[אורי בן שחר]], לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.

בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} התמודד {{הערה|לקראת י"א ניסן תשמ"א שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר עם מזכירו של הרבי, הרב בנימין קליין, דרך הטלפון והר' בנימין הודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע הלילה של י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב [[אורי בן שחר]] ב[[כפר חב"ד]]. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני תחילת ההתוועדות! מענה קדשו היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, ענה הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים"}} על משרת רב היישוב יסוד המעלה, ובהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אריה לייב קפלן]] גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.

במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל הרב רייצעס כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.

במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

==משפחתו==
*אחיו ר' יוסף רייצס
*אחיו החזן ובעל מנגן ר' מנחם מענדל רייצעס
*גיסו ר' [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]]
'''בניו'''
*ר' [[מענדי רייצס|מנחם מענדל רייצעס]] - עורך ספרים
*ר' [[שאול רייצעס]] - שליח חב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] בתל אביב.
*ר' אלחנן - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]
'''חתניו'''
*ר' [[מנחם מינצברג]] - מראשי ישיבת צעירי השלוחים צפת, ומרצה ידוע בחב"ד
*ר' [[בנימין וילהלם]] - שליח חב"ד בקמפוס ברמת גן
*ר' [[מרדכי גלבשטיין]] - צפת

==לקריאה נוספת==
* ''''עדה קדושה' לארץ הקודש''', מגזין 'תחיינו' גליון 3 [[שבט]] [[תשע"ו]] עמוד 28

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|83663|שליח ותיק ושליח צעיר מדברים ● מרתק||ב' תמוז תשע"ד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רייצעס, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

מנחם מענדל רייצעס

2017-01-17T11:07:21Z

24.228.85.6: /* תולדות חייו */

{{בעבודה מתמשכת}}
הרב '''מנחם מענדל רייצעס''' (יליד שנת [[תשמ"א]]) הוא עורך ומוציא ספרים וכותב טורים, וחבר במכון הוצאה לאור [[היכל מנחם (ירושלים)]]

==תולדות חייו==
נולד ביסוד המעלה לרב [[יעקב רייצס]] יעקב וברכה רייצעס, למד בתלמוד תורה חב"ד בצפת, ישיבה קטנה בלוד ישיבה גדולה בקריית גת
ב[[תש"ן]] נבחר לחתן תורה בספר המצוות לרמב"ם
בשבט תשס"ב התחתן עם בתו של הרב [[משה הבלין]],

==ספריו==
* '''הנה ימים באים…''', שתי כרכים המכילים מבחר מאמרים בנושא גאולה ומשיח לפי סדר פרשיות השבוע ומועדי ישראל שפירסם בעיתון כפר חב"ד
* '''תורת מנחם - יין מלכות'''
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=101428 בניומינ'ס קמפיוטר ● מחשבות ערב י"ט כסלו, מנדי רייצס]

קריית גת

2017-01-17T11:02:21Z

24.228.85.6: /* מוסדות חב"ד בעיר */

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תש"ע]], 47,500 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי, היה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת [[תש"כ]] עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]].}}.
{{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב"ד]] בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בית כנסת חב"ד המרכזי-רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאווי]]
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב [[מאיר מאירי]].
*[[כולל אברכים]] חב"ד - מנוהל על ידי הרב [[נח בלניצקי]].
*רשת קייטנות ומועדני צ"ה חב"ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ גן ישראל לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב [[אהרון בוטבול.]]
* מרכז איגרות קודש - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].
רשת גני ילדים ומעונות חב"ד - בניהול הרב [[ראובן שניאורסאהן]].

בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב [[משה הבלין]]. [[משפיע]] הקהילה-הרב [[ברוך כהנא]].

*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל [[מתיבתא]], [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר יסודי - בנות.
תיכון חב"ד עטרת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.

ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת על ידי הרב [[מנחם מענדל משי-[[זהב]]]] והרב י[[עקב מויאל]].

בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל על ידי הרב [[בוני]].

בית הכנסת 'חסדי שי' - נוסח חב"ד - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה. בניהול הרב [[נמירובסקי]] והרב [[הבלין]].

קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב [[מענדי אלחרר]].

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודיאקה, משרדים, דוכן תפילין. מרכז איגרות קודש, וידיאו של הרבי.
יו"ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב"ד בקריית גת}}.
מנכ"ל: הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת"ם. משרדי המנכ"ל הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

יוסף יצחק זילברשטרום

2017-01-17T10:58:49Z

24.228.85.6: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יוסי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ר' יוסף יצחק זילברשטרום]]
הרב '''יוסף יצחק זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] ב[[קריית גת]], ובמקביל הוא מוסר שיעורים גם בפני תלמידי הישיבה הגדולה בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י' תשרי]] [[תשכ"ד]] לאביו ר' [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ולאמו מרת רייזל.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שפרה בת ר' [[אברהם אלעזר סגל]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[קריית גת]], והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. שיעוריו נודעו ביסודיות ובעמקות שבהם. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה גדולה, גם בכדי למשוך בחורים מהישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהן בישיבה בקריית גת גם בישיבה גדולה.

כעבור מספר שנות מגורים בקרית גת, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ד]] בעקבות מצבה הקשה של הישיבה קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת, החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה.

בראשית דרכו בישיבה הקטנה השקיע רבות, ואף היה נוסע בעצמו לבתי הורים לילדים המסיימים את הלימודים בתלמודי התורה על מנת לשכנעם לשלוח את בניהם ללמוד בישיבתו.

הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שלא היו נהוגים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום|שנים מקרא]]' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם [[שליח ציבור]] כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא.

{{מיון רגיל:זילברשטרום, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]

אברהם אלעזר סגל

2017-01-17T10:57:38Z

24.228.85.6: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}
הרב '''אברהם אלעזר סגל''' ([[ט' ניסן]] [[תרצ"ג]] - [[כ"ז ניסן]] [[תשנ"ד]]) היה מנהל [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ג]] לאביו ר' [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]] ולאמו מרת יוכבד לבית פינסקי - דור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]].

מסלול לימודיו החל ב[[תלמוד תורה]] 'חיי עולם' בירושלים, וכשהגיע לגיל ישיבה המשיך בירושלים ונכנס ללמוד בישיבת מיר, שם למד עד לחתונתו בשנת [[תשי"ז]] עם רעיית מנוחה, בת האדמו"ר מסטרעטין הר' יהודה צבי ברנדוויין.

גם לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודיו בכולל של ישיבת מיר ולאחר מכן בכולל של 'אנשי מעמד', וכעבור 12 שנה הציעו לו להיכנס לעולם המסחר בשותפות עם ידיד, אך לאחר שקיבל מהרבי תשובה שלילית שהדבר לא כדאי לו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9574 אגרות קודש חלק כה אגרת ט'תקעד].}}, הסכים לקבל על עצמו את עול ניהול [[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]] כפי שהציע לו הרב [[עזריאל זליג סלונים]]. במסגרת זו, דאג להעלאת הרמה החינוכית והלימודית של התלמוד תורה, והשקיע רבות לפיתוחו ושגשוגו.

בשנת [[תשל"ז]] קבע את מגוריו בירושלים שבין החומות ונמנה על מייסדי המניין החסידי ב[[בית הכנסת 'צמח צדק' (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק']], ואף שימש שם כ[[שליח ציבור]] בחגים ובימים הנוראים.

במקביל לעיסוקיו בהנהלת התלמוד תורה, ניהל קופת [[גמ"ח]], והקדיש מידי יום זמן ניכר ללימוד חסידות ולעבודת התפילה.

לאחר האירוע ב[[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]], הגיע מידי יום ל[[כותל המערבי]] להעתיר תפילה עבור הרבי, ואמר [[תהילים]] מתוך בכיות.

===פטירתו והנצחתו===
נפטר בגיל 61 באור ליום שישי [[כ"ז ניסן]] [[תשנ"ד]], ונטמן למחרת בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

לזכרו הוקמה ספרייה חסידית בתלמוד תורה שניהל בשם 'אור אברהם', וכן יצא לאור ספר תורני לזכרו בשם 'סגולת אברהם', שנערך על ידי בנו הרב [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יוסף צבי סגל]] - ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]]
*אחיו, ר' שמואל סגל - בני ברק
*בנו, ר' [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] - משלוחי הרבי ב[[קרית טבעון]], ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*בנו, ר' יהודה צבי סגל - קרית מלאכי
*בתו מרת חיה צביה, רעיית הרב [[עקיבא גולדשמיד]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*בתו מרת רבקה רויזא, רעיית הרב [[צבי וילהלם]] - משלוחי הרבי ב[[נתניה]]
*בתו מרת שרה שפרה, רעיית הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[כפר חב"ד]]
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[נפתלי מרינובסקי]] - שליח הרבי בלהבים

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל, אברהם אלעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]