חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

לימוד עניני גאולה ומשיח

2017-06-12T12:28:04Z

24.228.84.183: /* מעלת הלימוד */

{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:שיעור גאומש תשרי.jpg|250px|thumb|left|שיעור גאולה ומשיח ב-[[770]]]]
'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] - בה התבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|"לחיות" בעניני הגאולה]], "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].

הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה ו[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה.

==רקע==
{{ערך מורחב|השיחה הידועה}}
[[קובץ:צילום שער מפתחות ענייני גאולה ומשיח.jpeg|ממוזער|שמאל|150px|החוברת 'מפתח ענינים בעניני גאולה ומשיח']]
לאחר [[השיחה הידועה]] שאמר [[הרבי]] ב[[כ"ח בניסן]] [[תנש"א]], בה דרש מהחסידים לעשות ככל יכולתם ל[[הבאת המשיח]] - היתה התעוררות גדולה בין החסידים. קבוצת בחורים מתלמידי [[הישיבה המרכזית]] ב-[[770]] החליטו להוציא לאור חוברת '[[מפתח עניינים]]' ל[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעניני גאולה ומשיח, על מנת להוסיף ב[[לימוד התורה]] בנושאי הגאולה. חוברת זו חולקה בין המשתתפים בכינוס התעוררות שנערך ב-770 על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ב[[ד' באייר]]. כאשר הוכנסה החוברת לרבי ביחד עם הדו"ח על הכינוס השיב הרבי: "החוברת המכתב הדו"ח וה[[פ"נ]] נתקבלו, אזכיר על [[האוהל|הציון]]".

בשבת שלאחר מכן - שבת [[פרשת תזריע מצורע]], [[ו' באייר]] - נשא הרבי דברים ארוכים אודות מעלת לימוד התורה בנושא המשיח והגאולה, והתבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, לפעול התגלות ו[[ביאת המשיח]]. הרבי ביקש לפרסם בכל מקום ומקום את ההוראה - שעל כל יהודי להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח{{הערה|שם=תזומ|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א], סעיף יב ואילך.}}.

בשיחה זו התייחס הרבי - ברמז - גם להוצאת החוברת, כאשר אמר "בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה".

לאור דברי הרבי המעודדים הוציאו לאור התמימים מהדורה שניה של החוברת, בה נוספו ב[[פתח דבר]] מענה הרבי למהדורה הראשונה וכן קטעים מהשיחה אודות לימוד עניני הגאולה{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}.

בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח אי שם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים [[ט' אייר]] ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, ב[[כ"ח באייר]], התעניין הרבי אצל ה[[מזכיר]] "האם המעגל העולמי נמשך?"{{הערה|1=[[ועד חיילי בית דוד]], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwS19YbkRfMEhkeVU להביא לימוה"מ], ע' 14.}}.

בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי '[[דבר מלכות]]' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו שיחות בנושאי הגאולה מתוך [[לקוטי שיחות]]. חוברת מיוחדת זו, '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', [[חלוקת קונטרסים|חולקה על ידי הרבי]] לציבור ב[[ט"ו באייר]]. זו הפעם היחידה במהלך נשיאותו בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.

החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן.

==מעלת הלימוד==
[[קובץ:לקוש גאומש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת הספרים '[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]' הכוללת את שיחותיו המוגהות של הרבי בנושאי הגאולה]]
===דרך ישרה להבאת המשיח===
בשבת פרשת תזריע מצורע, ביאר הרבי את משנה א' בפרק ב' ב[[מסכת אבות]], אותה למדו בשבת זו לפי המנהג: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם":

כללות [[בני ישראל]] נמצאים כעת בדרגת "[[אדם]]" - עליה מבואר בחסידות, ש"אדם" הוא מי שסיים לתקן ולברר את מהותו ונשארה לו רק מעט פסולת חיצונית בסוף לבושיו. ומכיוון שעם ישראל בדורנו [[סיום עבודת הגלות|סיים את כל העבודה]] [[עבודת הבירורים|לברר את העולם]] ולהכינו לגאולה, נמצאים כולנו בדרגה זו. במצב זה נשאלת השאלה: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" - מהי ה'דרך ישרה' עבורנו על מנת להביא את הגאולה? והתשובה היא "כל שהיא תפארת" - הדרך הישרה היא על ידי [[לימוד התורה]] (כיוון שהתורה מקבילה בחסידות ל[[ספירת התפארת]]).

הרבי הוסיף וקישר זאת לספירה הפרטית השייכת לאותו יום (ו' באייר) ב[[ספירת העומר]] - [[מלכות שבתפארת]]. בספירה זו ישנו הרמז שבתורה (תפארת) גופא יש להתמקד בחלק ה"[[מלכות]]" שבה, עניני המשיח וגאולה.

על כן, סיכם הרבי - הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה.

===לחיות עם משיח===
כמה שבועות לאחר מכן - בשיחת שבת פרשת בלק - הוסיף הרבי כי בנוסף לכך שלימוד עניני הגאולה הוא 'דרך ישרה' לזרז את הגאולה, יש בלימוד מטרה נוספת - שהנהגתו של כל אחד ואחד, ב[[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], תהיה מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים, ש"עומדים על [[סף הגאולה]], ומורים באצבע שהנה זה משיח בא". כאשר [[שכל|שכלו]] של הלומד מתמלא בידע בנושאי הגאולה, והוא מתבונן בכך, ומחדיר את הידיעה ל[[מידות|רגש]] ועד למעשה בפועל - הלימוד מסייע לו [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת הגאולה]]. ולכן, בנוסף לפעולתו של הלימוד כסגולה להביא משיח, הוא מיועד כדי לפעול על הלומד עצמו, שיתחיל לחיות בעניני הגאולה{{הערה|שם=בלק|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAVUFjVWJEOVBqLWc שיחת שבת פרשת בלק תנש"א], סעיפים ט-י.}}.

===קבלת פני משיח צדקנו===
בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תשנ"ב]], בשיחה לרגל [[כינוס השלוחים העולמי]], הודיע הרבי ש[[השליחות היחידה]] המוטלת על ה[[שלוחים]] כעת היא קבלת פני משיח צדקנו. משמעותה של השליחות למעשה היא שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר לכל אחד באופן המתקבל בשכלו והבנתו את ענינו של משיח, כפי שמבואר בתורה.

===פקיחת העיניים===
ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]] תשנ"ב, הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בעניני הגאולה{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B6t2zW9zs378RmliajBQbGRBM3M שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב], סעיפים יח-יט.}}.

==הוראות הרבי אודות הלימוד==
[[קובץ:בית ספר לתורת הגאולה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום סמסטר ב[[בית הספר לתורת הגאולה]] של [[מכון ממש]] (קיץ תשע"ב)]]
*הלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד ב[[פנימיות התורה]], החל מ[[ספר הזוהר]], ובפרט ב[[תורת החסידות]] של [[רבותינו נשיאינו]] בכלל, ובמאמרים ו[[לקוטי שיחות]] של נשיא דורנו בפרט{{הערה|שם=תזומ}}.
*הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק{{הערה|שם=תזומ}}.
*הלימוד אינו באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה{{הערה|שם=בלק}}.
*סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב {{הערה|שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.}}.
*תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה; ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא - ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה{{הערה|שם=תזומ}}.

==פעולות בנושא==
מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים:
*בכל ישיבות "[[תומכי תמימים]]" מקיים [[את"ה]] שיעור גאולה ומשיח בכל יום.
*[[את"ה המרכזי - 770]] מקיים לקראת מועדים חב"דיים מבצעי לימוד עניני גאולה ומשיח.
*[[מטה משיח (ישראל)]] - מארגן בכל שנה ימי עיון בתורת הגאולה.
*[[מכון מלכות שבתפארת]] מקיים ימי עיון בתורת הגאולה, לצד עריכת ספרים עניפה בענייני גאולה ומשיח.

== ראו גם ==
*[[בשורת הגאולה]]
*[[לחיות גאולה]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm50b.pdf שיחת תזריע מצורע תנש"א העוסקת בלימוד ענייני גאולה ומשיח] - אתר torah4blind.org{{PDF}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], ''''[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMHpMMnRkTEdMZFE לעבן מיט משיח]'''' - קובץ מיוחד אודות חשיבות הלימוד וה'קאך' בעניני גאולה ומשיח; בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60685 שיעור ב"דבר מלכות" לפרשת תזריע] {{אודיו}}{{וידפו}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

בין המצרים

2017-06-12T10:59:30Z

24.228.84.183: /* תשעת הימים (מראש חודש אב עד תשעה אב) */

[[קובץ:בין המיצרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את חורבן בית המקדש]]
ימי '''בין המצרים''' - או בכינוי '''שלושת השבועות''' - הינם הימים שבין [[שבעה עשר בתמוז]] - יום בקיעת החומות של [[ירושלים]], ובין [[תשעה באב]] - יום חורבן [[בית המקדש]] פעמיים, {{קח| בית המקדש |הראשון|}} על ידי נבוכדנצר מלך בבל, ו{{קח|בית המקדש |השני}} על ידי טיטוס קיסר רומי. ימים אלו נחשבים כימי אבל ודין. דיני ומנהגי אבלות שונים נהוגים בימים אלו, והחל מראש [[חודש אב]] עולה רמת האבילות בדרגה ונוספים כמה מנהגים.

ימי בין המצרים [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|יהפכו לששון ולשמחה]] ב[[ביאת המשיח]], והרבי מוסיף שיש להתחיל כבר כעת לטעום מכך על ידי הרגשת התוכן הפנימי שבחורבן וה[[גלות]], שכוונתם היא העליה הגדולה שתצמח מהם בגאולה.

==ענינם==
אף על פי שימי בין המצרים הם ימי אבל וחורבן, הרי שבמבט עמוק יותר מגלה הרבי שגם בהם מודגשת הכוונה והתכלית שבשבילה היה החורבן, כדי להגיע לגאולה נעלית יותר. זו הסיבה שימי בין המצרים נקראים "'''שלושת''' השבועות" (ולא "כ"א יום" וכדומה), כיון שהמספר [[שלוש]] רומז ל[[בית המקדש השלישי]]. היינו שכל מטרת הירידה והחורבן, היא להגיע לעליה הגדולה ביותר שבבית המקדש השלישי, שגדול ונעלה יותר מהבית הראשון והשני{{הערה|ראה שיחת ש"פ מטות מסעי תש"נ. ועוד.}}.

ענין זה מתגלה במיוחד בדור האחרון, שבו רואים שב[[חודש תמוז]] ישנו - עוד '''לפני''' ימי בין המצרים והאבלות - את [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה]], [[י"ב-י"ג תמוז]]. וזה מגלה את ענינו הכללי של חודש זה: שתכלית הכוונה של אירועי החורבן שקרו בו, אינה אלא בשביל הגאולה. ורואים זאת בגלוי עוד לפני שמתחילים ימי בין המצרים - כדי שמלכתחילה ידע היהודי את ענינם הפנימי, שהוא הגאולה. ולכן אף על פי שיהודי מוכרח לשמור על דיני האבלות כנפסק ב[[שולחן ערוך]], הוא מחפש עצות כיצד להוסיף בשמחה באופן המותר, כגון לימוד תורה במיוחד בעניני בית הבחירה, סיומי מסכת ועוד (ראה להלן בפיסקא 'הוראות הרבי'){{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ח שיחת יב-יג תמוז (ע' 308).}}.

==דיני ומנהגי בין המצרים (עד ראש חודש אב)==
בזמן זה נשמרים מכל דבר המעורר שמחה, ומתאבלים על חורבן בית המקדש.

* אסור לשמוע מוזיקה בזמן זה.
* לא נוהגים לטייל בזמן הזה, הנחשב כזמן פורענות.
* לא נוהגים לעשות [[נישואין]] בזמן זה {{הערה|בקהילות מסוימות נהוג להנשא עד ר"ח אב. וראה התוועדויות תשמ"ח ח"ד עמ' 79 הערה 19}}.

===הוראות הרבי===
בשנת [[תשל"ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]}}.

בשנת [[תשל"ו]] עורר הרבי [[לימוד עניני בית הבחירה|ללמוד את הלכות בית הבחירה]] בימי בין המצרים{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (26)]}}.

בשנת [[תשמ"ו]] חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: [[לימוד התורה]] ובפרט בענייני בית הבחירה, ב[[צדקה]] - הוספה ב[[צדקה]] יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק "ציון במשפט תפדה".

== תשעת הימים (מראש חודש אב עד תשעה באב) ==

===מנהגי תשעת הימים===
* לא שותים [[יין]] ואוכלים בשר.
* לא לובשים [[בגד|בגדים]] מכובסים, (נוהגים ללבוש את כל ה[[בגד|בגדים]] לפני, או בדיעבד במקרה ששכחו ללבוש לפני ראש חודש לדרוך על הבגד כדי שיאבד את גיהוצו)

הרבי היה לובש את החולצות בערב [[ראש חודש]] ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.{{הערה|1=מתוך רשימה של המשב"ק הרב [[חס"ד הלברשטם]].}}

בשנת [[תשל"ה]] עורר הרבי לערוך [[סיומי מסכת בתשעת הימים|סיומי מסכתות]] וסעודת מצווה בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,{{הערה|1=שם.}} ובשנת [[תשנ"א]] הורה להמשיך בכך עד ל[[ט"ו באב]] ועד בכלל{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת דברים תנש"א}}.

החומרות שנוהגים מתחילות מראש [[חודש אב]] ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

==ראו גם==
*[[שבת חזון]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYUlvQ2NZeUVCVjg יהפכו לששון ולשמחה]''' - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשע"ו]]
*'''לקט משיחות הרבי לימי בין המצרים''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15847&st=&pgnum=243&hilite= שערי המועדים - תמוז, ע' רנט] ואילך
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 ימי בין המצרים] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=82&article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47595 דיני בין המצרים ותשעה באב מאת הרב שאול רוזנבלט] - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63029 שיעור בהלכות תשעת הימים] מאת הרב [[יקותיאל פרקש]]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/534241 מה עושים ומה לא עושים בתשעת הימים?] - אתר {{בית חבד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

רבי חנניה בן עקשיא

2017-06-11T07:30:08Z

24.228.84.183:

[[קובץ:חנניא_בן_עקשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי חנניא בן עקשיא]]
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי חנניה בן עקשיא''', מגדולי ה[[תנאים]].

שני מאמרים נשתמרו מתורתו, אחד בהלכה{{הערת שוליים|תוספתא שקלים פרק ג', יח.}} ואחד באגדה{{הערת שוליים|שיובא להלן.}}.

== אמרותיו ==

*רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה [[הקדוש ברוך הוא]] לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם [[תורה]] ו[[מצוות]], שנאמר: ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר{{הערת שוליים|סוף משנה ב[[מסכת מכות]].}}.

נוהגים לאומרה בסוף כל פרק מפרקי [[מסכת אבות]], וכן בסוף כל שיעור [[תורה]] - לפני [[קדיש]].

== ציונו הק' ==

ציונו נשמר עד היום, והינו מן אתרי העליה המרכזיים בין קברי הצדיקים, הינו מוסכם על כל הדעות, ואין ספק בכך. עד לפני עשרות רבות של שנים, עדיין נשתמרה האבן שציינה את מקום קבורת רבינו חנניה ואשתו - מתוך 25 הקברים הנמצאים במערה. כיום לא נותר זכר לדבר, כך שאין אנו יודעים במדוייק באיזה כוך נקברו רבי חנניה ואשתו.

מכל מקום, כל הכוכים שם הינם קברי צדיקים, מפני שאלו קבריהם של תלמידיו של ר' חנניה. לכן, רצוי להתפלל על כל כוך בנפרד ובפתח המערה ללמוד מתורתו של ר' חנניה ולהתפלל בזכותו, כך שבטוח שהמתפלל היה במקום ציונו המדוייק של ר' חנניה, למרות שאינו יודע באיזה כוך נטמן.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים|חנניא]]