https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=24.228.82.181 2026-05-03T14:14:53Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=137210 2013-06-09T19:07:44Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[אהרן חיטריק]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]].<br /> <br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב,, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל ניסן בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדברג, שניאור זלמן גאלדברג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, אלחנן דוב גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים|הערות וביאורים אהלי תורה]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=136513 2013-05-31T21:14:19Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הגהה.jpg|left|thumb|350px|הגהות [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] על שיחת ש&quot;פ וישב [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] התאגדו כמה מבחירי [[תמים|התמימים]], והחליטו למסד את רשימת [[הנחה|ה'הנחות']] מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם &quot;ועד הנחות התמימים&quot;.<br /> <br /> ה'[[חוזר]]' הראשי מהשנים הראשונות היה הרב [[יואל כהן]] שעמד בראש צוות ה'חוזרים', כשלצידו כמה בחורים מוכשרים שסייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין אנ&quot;ש. <br /> <br /> ==רקע כללי==<br /> <br /> בשנים הראשונות לנשיאות לא היה קיים מוסד מסודר שכל עיסוקו היה רשימת ה&quot;הנחות&quot; מהתועדויות הרבי. היו &quot;חוזרים&quot;ו&quot;מניחים&quot; שהתמסרו לעניין במשך שנים ארוכות, אך בהעדר מסגרת ניהולית נאותה - היה קושי ליצור קביעות שאינה תלויה במעגל אנשים מצומצם, ובתחילת שנות הכ&quot;פים הייתה 'נפילה' רצינית והרבה שיחות לא הונחו כלל.<br /> <br /> ב[[תשכ&quot;ה]], לאחר הסתלקות [[הרבנית חנה]] ע&quot;ה, החל הרבי להגיה חלק גדול מהשיחות, וכך הייתה תחייה של השיחות המודפסות והפצתן, אך שנה אחר כך זה פסק.<br /> <br /> ==תשכ&quot;ו-תשל&quot;ד==<br /> ב[[תשכ&quot;ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' תחת השם &quot;ועד הנחות התמימים&quot;. ה'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב יואל כהן, עמד בראש צוות ה'חוזרים' כשלצידו כמה בחורים מוכשרים.<br /> חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:<br /> *[[אפרים פיקרסקי]]<br /> *[[יהודה לייב שפירא]]<br /> *[[שלום בער לויטין]]<br /> *[[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]]<br /> *[[שלמה זרחי]]<br /> *[[נתן וואלף]]<br /> חברי הוועד בשנים המאוחרות יותר<br /> *[[נחמן שפירא]]<br /> *[[יעקב לייב אולטיין]]<br /> *[[יוסף העכט]]<br /> *[[אהרן גולדשטיין]]<br /> חברי הוועד סייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי, שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין [[אנ&quot;ש]]. <br /> <br /> באופן כללי, מאז הקמת הוועד היו 'הנחות' מכל [[התוועדות]] של הרבי. אבל, העובדה שהוועד מורכב מבחורים הביאה לכך שכל שנה או שנתיים היה נוצר 'חור' במערכת בעקבות נישואיו של אחד מחברי הוועד. משום כך, גם לאחר הקמת הוועד, היו שנים טובות יותר וטובות פחות.<br /> <br /> ==תשל&quot;ד ואילך==<br /> בשלהי תשל&quot;ד, הצטרפו לוועד עוד כמה תמימים:<br /> *[[דוד פלדמן]]<br /> *[[דוד פישר]]<br /> *[[דוד אולידורט]]<br /> *[[צבי גרינבלט]]<br /> *[[יעקב משה וולברג]]<br /> *[[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]].<br /> *[[צבי הירש נוטיק]]<br /> <br /> הצטרפות תמימים אלו לוועד - העלתה את עבודת ה'הנחות' על דרך המלך, ומשנת תשל&quot;ה יצאו לאור השיחות כל שבוע באופן קבוע.<br /> <br /> ==עבודת הועד==<br /> כל אחד מהחוזרים היה מקשיב לכל ההתוועדות. ה'חזרה' האמיתית התחילה באמצע ההתוועדות: בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל ניגן [[ניגונים]], היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, מבנה השיחה והחידושים של הרבי. <br /> <br /> מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מה'חוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. גם ר' יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ההתוועדות ועורך 'חזרה' על ההתוועדות. <br /> <br /> במוצאי שבת התקיימה ה'חזרה' הרשמית, ב[[770]]. ר' יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים ישבו ב[[‏770]] וחזרו על השיחה, כאשר במהלך ה'חזרה' היו כותבים את הנקודות העיקריות של השיחה.<br /> <br /> ==ר' סימון ג'ייקובסון==<br /> בסוף שנות הל&quot;מדים, נכנס לוועד הרב [[סימון ג'יקובסון]]. תוך שנים ספורות היה סימון לאחד מראשי ה'חוזרים', ומתחילת שנות המ&quot;מים, לאחר שהרה&quot;ת ר' [[דוד פלדמן]] נסע לארץ הקודש, החל לנהל את &quot;ועד הנחות התמימים&quot;.<br /> <br /> מאז החל לנהל ר' סימון את הוועד, התנהלה פעילותו בערך כך:<br /> <br /> לאחר החזרה במוצאי שבת, ביום ראשון בבוקר היה ר' סימון מתחיל בעבודת הקודש הגדולה של כתיבת השיחה: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהם בשיחה, והבנתם. במשך היום היה ר' סימון מעין בספרי נגלה וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br /> <br /> ==מסירת השיחה לרבי להגהה==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה<br /> |תוכן=<br /> באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו כמובן אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח&quot;י אלול [[תשמ&quot;ז]]:<br /> <br /> באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח&quot;י אלול]] [[תרצ&quot;ז]], היום בו גילה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מ[[הבעל שם טוב]] בשבת [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ&quot;ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ההתוועדות בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה הרבי הריי&quot;צ מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!<br /> <br /> הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש&quot;ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב&quot;ד]]. הרבי הסביר שחב&quot;ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח&quot;י אלול]] ו[[חודש תשרי]]. <br /> <br /> כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ההתוועדות באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב&quot;ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? <br /> <br /> הרבי כתב להתחיל עם עניינו של [[חודש אלול]], שהוא [[חשבון נפש]] על השנה החולפת והכנה לשנה הבאה. להמשיך עם חמשת ראשי התיבות של חודש [[אלול]], שהמפורסם שבהם הוא &quot;אני לדודי ודודי לי&quot;, עניין [[אתערותא דלתתא]] ו[[אתערותא דלעילא|דלעילא]] ואת זה לקשר לח&quot;י אלול, בו נולדו שני המאורות הגדולים - [[הבעל שם טוב]], שעניינו דודי לי, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]], שעניינו אני לדודי - ולפי כל זה יש לבאר סיפור נפלא שגילה הרבי הריי&quot;צ. <br /> <br /> מהערות הרבי לאותה שיחה למדו המניחים הרבה כללים בכתיבה, ובעיקר - איך לבנות שיחה. הנקודה היא, שלא לוותר אפילו על מילה אחת מתוכן השיחה, אך יחד עם זאת לחשוב על כל הדרכים האפשריות לגרום לכל קורא פוטנציאלי להמשיך ללמוד את השיחה.}}<br /> <br /> עד תחילת שנות המ&quot;מים - הרבי כמעט ולא הגיה את השיחות. כשהיו שאלות על השיחה, הכניסו אותם לרבי, וזכו לקבל תשובות, חלקן קצרות, וחלקן ארוכות, לפעמים קטעים שלמים. את הקטעים הללו הכניסו בשולי הגיליון של ה'הנחה'. <br /> <br /> מזמן לזמן הרבי בחר להגיה חלקים מהשיחות. בתחלת חורף [[תשל&quot;ח]], הרבי הגיה את כל השיחות.<br /> <br /> ההנהגה הזאת קיבלה תאוצה בשנות המ&quot;מים, במקביל לריבוי השיחות.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]], [[שנת הקהל]], זכינו לריבוי עצום של שיחות, והרבי החל להתוועד כמעט כל שבת - דבר שלא היה רגיל בשנים קודמות. באותה שנה החלו גם השיחות בכל לילות חג הסוכות. <br /> <br /> כמובן שכאשר הרבי היה בוחר להגיה חלק משיחה, או שיחה שלימה, העבודה הייתה כפולה ומכופלת - היו צריכים להכין במקביל גם את ה'הנחה' של החלקים הבלתי מוגהים, וגם את השיחה להגהה. <br /> <br /> באופן כללי כאשר היו הוראות מיוחדות מהרבי, כמו מבצע חדש - הרבי רצה שיכינו את השיחה להגהה. במקרים כאלה היו מוציאים את הקטע הרלוונטי מתוך ה'הנחה' ומכינים אותו להגהה. קטעי השיחות המוגהות הללו נדפסו אחר-כך בהוספות ל[[לקוטי שיחות]].<br /> <br /> ==תשמ&quot;ג-תשמ&quot;ח== <br /> ב[[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ד]] התחלו להכניס אל הרבי שיחות שלימות להגהה. מזמן לזמן זכו והרבי הגיה את השיחות, אבל לא באופן קבוע. היו פעמים שהרבי החזיר את השיחה וכתב &quot;הרי זה רשימה מילולית&quot;... אבל פה ושם הצליחו לכתוב שיחות לשביעות רצונו של הרבי, וזכינו שהרבי יגיה את השיחות. <br /> <br /> לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.<br /> <br /> עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שכמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי.<br /> <br /> הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. ביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, ובערך בשעה 10, לפני שהרבי הלך לביתו, היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר שהיה נכנס אחרון לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות. <br /> <br /> ב[[תשמ&quot;ח]], כאשר הרבי היה בבית, היו מביאים את השיחה למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] או ל[[משב&quot;ק]] הרב [[שלום דובער גנזבורג]], ובדרך כלל בשלוש בלילה היה הרבי מוסר את ההגהות למשב&quot;ק.<br /> <br /> ==תשמ&quot;ט והלאה==<br /> מ[[תשמ&quot;ט]] והלאה, כאשר הרבי קבע את מקומו ב-‏[[770]], הרבי עצמו היה מוציא את השיחה לאחר הגהה, ומניח אותה על השולחן שהיה ב[[גן עדן התחתון]]. אחד המשמשים היה מתקשר להודיע שההגהות מוכנות, ומיד הגעו לקחת את זה, להכניס את התיקונים, ולשלוח את השיחה לכל העולם. היו חייבים להכניס את התיקונים מיידית, כי השיחות היו נדפסות בעיתונים &quot;[[אלגמיינר ז'ורנאל]]&quot; ו&quot;[[כפר חב&quot;ד]]&quot;, שנסגרו ביום רביעי. ביום רביעי בבוקר ירדו השיחות לדפוס, ומשם נשלחו לכל רחבי תבל.<br /> <br /> ==העידן הממוחשב==<br /> בשנים הראשונות להקמת הוועד, טרום העידן הממוחשב - נדפסו השיחות עדיין בפורמט הישן, הגדול, על דפי שכפול. בשנת תשל&quot;ה למשל, היו בערך חמש מאות מנויים, שקיבלו בדואר את השיחות של הרבי בצורת שכפול זו.<br /> <br /> כשהחל עידן המחשבים רכשו חברי הועד מחשבים וכך החלו השיחות לצאת מהר יותר. עד אז השיחות היו מוכנות רק ביום שישי, ובעידן הממוחשב הן היו מוכנות ביום רביעי. היומיים האלה שחסכנו אפשרו לנו לשלוח את השיחות למנויים ביום רביעי, ולראשונה הגיעו שיחותיו של הרבי לכל העולם לפני שבת! עד אז, שלוחים שרצו להתעדכן בשיחותיו של הרבי, היו יכולים להאזין ל'[[חזרה]]' בטלפון, אבל את השיחות עצמן קיבלו רק שבועיים לאחר אמירתן. <br /> <br /> באותה תקופה נרשם הועד כמוסד מוכר מטעם הממשלה, ו&quot;ועד הנחות התמימים&quot; החל להיות מוסד מאורגן היטב. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]]-[[תשמ&quot;ז]] נכנס הפאקס לשימוש. בהשגחה פרטית בדיוק באותה שנה החל הרבי להגיה כמעט את כל השיחות. אז גם השתנה סדר עריכת השיחות. הפסקו לערוך 'הנחות', כי כמעט הכל היה כתוב בשיחה המוגהת. רק את החלקים הבודדים שלא נכנסו לשיחה המוגהת, כתבו בתור 'הוספות'. <br /> <br /> ==[[תוכן קצר]]==<br /> <br /> שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ&quot;ז הייתה שבת של מפנה. ביום ראשון אותו שבוע התקיימה חתונתו של ר' זאב קדנר, אחד מחברי הוועד באותן שנים, והוצאנו &quot;תוכן קצר&quot; מההתוועדות לחתונה. הרעיון החדש התקבל בהתלהבות רבה, והרבה שלוחים רצו לקבל את התוכן קצר במהירות האפשרית. חברי הועד רכשו מכשיר פקס, שהיה יקר המציאות באותן שנים, והתחלו לשלוח למנויים תוכן קצר. בתחילה המכשיר עבד עם קו טלפון אחד, והוא התחיל לשלוח ביום ראשון בבוקר וסיים למחרת בבוקר. מאוחר יותר קיבלו שני קווי טלפון, וזה היה קצת יותר מהר. <br /> <br /> חברי הועד הבינו שלרבי יש נחת רוח מיוחדת מהתוכן קצר, והשתדלו לתרגם אותו לכמה שיותר שפות, כדי שדבריו של הרבי יגיעו לכל מקום בעולם, בשפת המדינה. בתקופות הטובות היו מתרגמים ל-‏12 שפות! ר' [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] ור' [[חיים אברהמס]] היו יושבים כל מוצאי שבת עד הבוקר, וכותבים את התוכן-קצר בלשון הקודש, ומיד מוסרים את זה לתרגום. תוך כמה שעות הגיעו דבריו של הרבי לכל העולם, ב-‏12 שפות! <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת ויקהל תשנ&quot;ב הוכנס הדף (כבכל שבוע) אל כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ובאופן מפתיע הוציא הרבי בהמשך הערב את הדף עם כמה תיקונים. כך זכינו לפחות לר&quot;ד מוגה מההתוועדות האחרונה שזכינו לשמוע לעת עתה.<br /> <br /> בתשמ&quot;ח התחלו להוציא גם דף מיוחד עם הוראות ונקודות מההתוועדות. במקביל, התחלו להפיק את העלון &quot;[[וויק אין ריוויו]]&quot; [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה בשפה האנגלית. זה היה אחד ההפקות המוצלחות ביותר של הוועד, והיו זמנים שהגעו לתפוצה של 20.000 עותקים. <br /> <br /> ==כללים==<br /> <br /> בשיחת ש&quot;פ וישב [[תשנ&quot;ב]], בה דיבר הרבי על המהפכה הצרפתית, ציטטו באחת ההערות את דברי הרבנית לאחת השליחות מצרפת: &quot;אנחנו חרשנו וזרענו ואתם צריכים לקצור&quot;. הרבי לא אמר זאת בהתוועדות, אבל הוסיפו אותה תוך ציון שזו הערת המו&quot;ל. <br /> <br /> כלל נוסף: היו לפעמים עניינים שהרבי לא אמר, ולא היו ממסגרת השיחה, אבל נדרשו להשלמת התמונה. גם במקרה כזה היו מציינים שזאת הערה של חברי הועד. גם לכך אפשר לקחת דוגמא משיחת וישב תשנ&quot;ב, בה דיבר הרבי על השינוי בהמנון הצרפתי. להשלמת התמונה הוסיפו את ההערה הבאה: &quot;כמה חודשים לאחרי שהתחילו לנגן &quot;[[האדרת והאמונה]] כו'&quot; בשנת [[תשל&quot;ד]] -שינו את קצב הניגון וריככו את תנועותיו (מפני הכבוד), ע&quot;פ הצעת מנהיגה של צרפת דאז. ובשנת תשמ&quot;א שינה אותו מנהיגה החדש (והנוכחי) חזרה לקצבו הקודם&quot;. גם את הדברים הללו הרבי לא אמר בפירוש בהתוועדות, והוסיפו את זה כי זה היה נחוץ להשלמת התמונה. <br /> <br /> לפעמים היו הוראות מפורשות מהרבי להשמיט קטעים מהשיחה, מסיבות שונות.<br /> <br /> קרו כמה פעמים שהרבי הביע מורת-רוח מדברים שנוספו לשיחה על דעת המניחים, ופעם אחת אף קיבלו נזיפה בנוסח: &quot;לציין המקור או להשמיט&quot;.<br /> <br /> מקרה מיוחד היה בשנת תשל&quot;ח, כאשר הרבי דיבר הרבה על שלימות הארץ - קיבלו הוראה, שהיות והשיחות הללו אינן בסגנון של לומדי השיחות, לכן יש להדפיס את השיחות הללו בנפרד מה'הנחה'. <br /> <br /> הרבי כתב כמה פעמים, שלא כל מה שאומרים בשבת נוגע לדפוס ברבים, ובכוונה תחילה נאמרו הדברים בשבת. <br /> <br /> הוראות להשמטות היו מקבלים רק מהרבי. לא מאף אחד אחר. אם היה ספק, היו שואלים את הרבי.<br /> <br /> {{שבועון בית משיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=136366 2013-05-31T06:05:28Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[קובץ:איטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר איטקין]]<br /> ר' '''מאיר איטקין''' ([[כ' תמוז]] [[תרע&quot;א]] - [[י&quot;ז אלול]] [[תשס&quot;ז]]), בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ב[[רוסיה]], ומסר נפשו על שמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]].<br /> <br /> <br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> ר' מאיר נולד להוריו ר' חיים שניאור זלמן ומרת שיינא איטקין, בעיירה החסידית [[נעוול]] שב[[רוסיה]]. בנערותו למד בישיבות המחתרתיות בעיר נעוול ו[[פאלאצק]] ביניהם אצל [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ר' [[יהודא עבער]] וה[[משפיע]] ר' [[זלמן משה היצחקי]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]] ב[[ו' אדר]], נשא לאשה ב[[לנינגרד]] את מרת סימא חאשא, בתו של ר' [[יצחק רסקין]].<br /> <br /> בדמן [[מלחמת העולם השניה]], כשהקרבות התקרוב למקום מגוריהם, ברחו כמו חסידים רבים ל[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטאן]], ושם התעסק בהתמסרות מיוחדת לטובת הכלל. בשנת [[תש&quot;ו]] [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|כשנוצרה האפשרות לברוח מרוסיה]], הבריחו את הגבול ל[[פולין]]. אחרי תלאות רבות הגיעו ל[[צרפת]], שם השתכנו בעיר [[פריז]] יחד עם ידידים נוספים כתחנת מעבר, ובשנת [[תשי&quot;ג]] הגיעו ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> בתחילה גרו בעיר [[פילדלפיה]], וכעבור כמה שנים עברו ל[[קראון הייטס]]. בשנת [[תשכ&quot;ז]] קנו את הבית הקרוב ביותר ל-[[770]] ועברו להתגורר בו. <br /> <br /> ר' מאיר התפרסם בזכות נוהגו המפורסם לומר [[לחיים]] על [[משקה]] עם 96% אלכוהול. למד במשך שנים חברותא עם הרב [[יהודה חיטריק]].<br /> <br /> נפטר כחודשיים לאחר שמלאו לו תשעים ושש שנים, ב[[ליל שבת קודש]] [[פרשת כי תבא]], [[י&quot;ז]] [[אלול]] [[תשס&quot;ז]] לצד בני משפחתו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *אשתו גב' סימא חישא איטקין.<br /> *בנו ר' [[חיים שניאור זלמן איטקין]].<br /> *בנו ר' מענדל איטקין.<br /> *חתנו ר' יוסף יצחק גייסינסקי - שליח כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ בגרייט נעק ניו יארק.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56709 לתמונות מחייו]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|איטקין מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|איטקין מאיר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|איטקין מאיר]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%9E%D7%90%D7%9F_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=136152 2013-05-30T02:28:29Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ליפמאן שפירא.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב ליפמאן שפירא]]<br /> הרב '''ליפמאן שפירא''' מחשובי רבני חב&quot;ד. חבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] רב בית כנסת 'אמפייר שטיבל&quot; ב[[קראון הייטס]]. <br /> <br /> נולד בקרלביץ' [[תרע&quot;ג]] לאביו הרב [[נחום שפירא]]. <br /> <br /> בהיותו בן 13 החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ראמען]], בשנים הבאות עבר ולמד בישיבות: [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים פולוצק]] ו[[תומכי תמימים חרקוב]].<br /> <br /> התחתן לבתו של הרב [[שניאור זלמן ווילנקין]], המלמד של [[הרבי]]. גר בלנינגרד וסמרקנד.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]], יצא מ[[רוסיה]], ושהה באירופה. בשנת [[תשי&quot;ג]] היגר ל[[ארצות הברית]], והתיישב ב[[קראון הייטס]]. <br /> <br /> כיהן במשך עשרות שנים כרב ב&quot;אמפייר שטיבל&quot; בקראון הייטס וגם כחבר ועד רבני ליובאוויטש הכללי.<br /> <br /> נפטר [[כ&quot;ח אדר]] [[תש&quot;ע]], בגיל 97.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו''':<br /> * הרב שלום דובער שפירא - קראון הייטס.<br /> * הרב [[יהודה לייב שפירא]] - מיאמי.<br /> * הרב גבריאל שפירא - קראון הייטס.<br /> * הרב נחום שפירא - קראון הייטס.<br /> '''בתו''':<br /> * מרת רייזל גולדברג - קראון הייטס <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|שפירא ליפמאן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|שפירא ליפמאן]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=136148 2013-05-29T23:35:39Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[אהרן חיטריק]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]].<br /> <br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב,, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל ניסן בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדברג, שניאור זלמן גאלדברג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, אלחנן דוב גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%96&diff=135638 2013-05-24T05:37:25Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשכ&quot;ז]]<br /> ==אירועים==<br /> *בו' [[תשרי]] הרבי מודיע בנבואה שברית המועצות הקומוניסטית - תתפורר!<br /> <br /> *[[הרבי]] מייסד את [[תומכי תמימים מלבורן|הישיבה הגדולה במלבורן]], אוסטרליה. <br /> <br /> *הרבי פותח בתעמולה אודות &quot;[[מבצע תפילין]]&quot;. <br /> <br /> *הרבי מחדש את [[בית הכנסת צמח צדק ירושלים|בית הכנסת שעל שם כ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;]] בירושלים עיה&quot;ק העתיקה. <br /> <br /> *ב[[ל&quot;ג בעומר]] הרבי מכריז לפני העם כולו שיהיה ניצחון ניסי ב[[מלחמת ששת הימים]] וה[[כותל המערבי]] יהיה בקרוב בידי היהודים.<br /> <br /> *הרבי מתחיל את המאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה&quot;שטחים&quot;]] (שהוחזרו לידי ישראל במלחמת ששת הימים).<br /> <br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> {{תש&quot;א}}</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%93&diff=135635 2013-05-24T02:15:44Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>== נפטרו ==<br /> *א’ דראש השנה - הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br /> *[[כ&quot;ט בתשרי]] - הרב [[שניאור חיים גוטניק]].<br /> *ה' מר חשוון - הרב [[זלמן יואל לבנהרץ]].<br /> *מר חשוון - הרב [[משה אריה שטרן]].<br /> *ד' טבת - הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].<br /> *ד' שבט - הרב [[חייקל חאנין]].<br /> *י&quot;ד ניסן - הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].<br /> *י&quot;א אייר - הרב [[יהודה לייב רסקין]].<br /> <br /> == אירועים ==<br /> *נוסד ארגון &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;.<br /> *נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)]].<br /> *נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].<br /> *נפתחה ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]].<br /> *נפתחה ישיבת '[[אור מנחם לונרשטיין]]'.<br /> <br /> {{תנש&quot;א משיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד משנת תנש&quot;א]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A2%22%D7%92&diff=135634 2013-05-24T02:10:07Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>'''תשע&quot;ג''' היא השנה החמשת אלפים שבע מאות שבעים ושלוש לבריאת העולם.<br /> <br /> == ציוני דרך ==<br /> שנת ה-200 להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]], בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך]] - מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]. כציון לשנת ה-200 התקיימו אירועים שונים ברחבי העולם.<br /> <br /> שבעים שנה להדפסת ה[[היום יום]] - הדבר עורר לשטורעם מיוחד בזה.<br /> <br /> ==אירועים==<br /> * בשנה זו יתגלה [[הרבי שליט&quot;א]] מ[[ליובאוויטש]] לעין כל ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה תיכף ו[[מי&quot;ד]] [[ממ&quot;ש]].<br /> * ב[[יו&quot;ד שבט]] נערך כינוס התעוררות ב-[[770]], בענין [[קבלת המלכות]] בהשתתפות למעלה מאלף בחורים, מכל [[ישיבות חב&quot;ד]] בעולם.<br /> *[[את&quot;ה העולמי]] קיים לראשונה &quot;יריד ליובאוויטש&quot; כחתימה לרשת ישיבות בין הזמנים, שפעלו במשך חודש ניסן.<br /> *ב[[שבת]] [[פרשת נשא]] נשרף כליל [[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] בשכונת [[גבעת שאול]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> *[[ט' כסלו]] - ר' [[מנחם מענדל הלוי לאבקובסקי]], [[שליח]] [[הרבי]] לקהילת דוברי צרפתית בלוס אנג'לס, [[קאליפורניה]].<br /> *[[כ&quot;ז ניסן]] - ה[[משפיע]] החסידי הרב [[איצ'ה שפרינגער]], [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]].<br /> *[[כ&quot;ז ניסן]] - ר' [[אליעזר ליפמאן דובראווסקי]], [[שליח]] [[הרבי]] לוונקובר, [[קנדה]].<br /> *[[ב' אייר]] - הרב [[יעקב יוסף]], [[רב]] בעיר [[ירושלים]], [[ראש ישיבה]] ועסקן חרדי שלחם ב[[מסירות נפש]] עבור [[שלושת השלמויות]] תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של [[הרבי]].<br /> <br /> <br /> {{תנש&quot;א משיח}}<br /> {{תנש&quot;א}}</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=135532 2013-05-23T19:05:39Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיה מושקא נימוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הטבחית, מרת חיה מושקא נימוטין בצעירותה]]<br /> מרת '''חיה מושקא נימוטין''' (מכונה &quot;מיסעס מוסיא&quot; או &quot;מומע מוסי&quot;) בת ר' [[שמואל נימוטין]]. זכתה לשמש את [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]] במחנה העקורים [[פוקינג]] ולאח&quot;ז ב[[ארה&quot;ב]], ושימשה למעלה מיובל שנים כטבחית, במטבחי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|רוב החומר נלקח מפי אחיינה יוסף יצחק כצמאן מקראון הייטס.}}.<br /> <br /> ==קורות חייה==<br /> מרת חיה מושקא נימוטין נולדה לאבי' הרב [[שמואל נימוטין]]. באור ל[[א' באלול]] [[תרצ&quot;ז]] נעצר ר' שמואל ב[[לנינגרד]] (והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ&quot;ז]]), באותה תקופה היו מבשלים בבית נימוטין אוכל עבור בית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ומרת חיה מושקא, יחד עם אחותה מרת חיה לאה חאנין, היו מביאות את האוכל מביתם לבית הרב.<br /> <br /> למרות שהדבר היה כרוך במסירת נפש היא היתה מדקדקת כחוט השערה בהלכות כשרות, ובפרט בכשרות והידורים של [[פסח]], שהקפידה על הידור של חסידים כמו על איסור דאורייתא.<br /> <br /> [[הרבי]] פעם התארח בביתם במשך שלשה חדשים, כשבא ל[[לנינגרד]] כדי להתראות עם זוגתו, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חי' מושקא]].<br /> <br /> בתקופת הבריחה הגדולה של משפחות אנ&quot;ש מרוסיא בשנת [[תש&quot;ו]]-[[תש&quot;ז]], כשרוב אנ&quot;ש שכנו במחנות הפליטים ב[[גרמניה]], זכתה מרת חיה מושקא לגור בחדר אחד עם [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]]. כשהרבנית יושנת על מטה צבאית והיא יושנת לצדה על הרצפה. ו[[שבת|בשבתות]] היתה הרבנית מצטרפת אליה בבית אחותה מרת לאה חאנין.<br /> <br /> בתקופה זו התהדקה ידידותה עם הרבנית, ידידות שנמשכה עד פטירתה, בשנת [[תשכ&quot;ה]]. דרכה היו מוליכים ומביאים ידיעות על הנעשה בין [[אנ&quot;ש]] (באופן לא רשמי), שסיפרה לרבנית, שמסרה הכל לבנה, הרבי.<br /> <br /> ==בארצות הברית==<br /> כשהיגע ל[[ארה&quot;ב]] היא התחילה לעבוד במטבח של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בתחלה זה היה ב-676 איסטערן פארקוויי, ואח&quot;כ עבר ל-749 איסטערן פארקוויי, ומשם למקומו העכשוי ב-[[פריזדנט 1414|1414 פרעזידענט סט.]] התמסרותה לתמימים הייתה כה חזקה, עד שסידרה לעצמה חדר קטן לצד המטבח, שלא תצטרך ללכת לביתה לישון אפילו כמה שעות ביממה.<br /> <br /> בשנים האחרונות, היתה ידועה בין התמימים בעיקר בזכות השתדלותה להעניק לתמימים [[פסח]] כשר ושמח. כל השנה חיה עבור החודש בו עבדה במטבח הפסח של הישיבה. היא ציפתה בכל מאודה לרגעים הגדולים כשהרבי היה מבקר במטבח הישיבה, לפני הסדר הראשון. הרבי היה נכנס לבדוק את הסירים הגדולים במטבחה, ומאחל לה חג הפסח כשר ושמח. ולפעמים היה מעורר על ענינים בהידורי פסח של המטבח.<br /> <br /> &quot;דער הייליגער צדיק זאל געזונט דארף דא באלד אריינגיין&quot; (= הצדיק הקדוש שיהיה בריא, צריך להיכנס תיכף), היה מורגל בפיה כשהזכירה בחרדת קודש את הצורך להתכונן לאותה שעה גדולה, ולכבד את המטבח, כמה ימים ואפילו שבועות, לפני ביקור המלך, במטבח התמימים.<br /> <br /> התמימים, והמהדרים מן המהדרים, ידעו לסמוך דוקא עליה, ונהגו לשאול אצלה כיצד להתנהג. גם בשנותיה האחרונות כאשר לא יכלה לנהל את המטבח מפאת חלישותה, התאמצה בשארית כוחותיה לפקח לפחות כמשגיחה, להורות להתמימים כיצד להדר כיאות במטבחה.<br /> <br /> היתה מסורה להתמימים בצורה נפלאה. כשהבחינה בתמים שהיה מאריך בתפילה, וכאשר הגיע למטבח לא היה נותר אוכל, היתה דואגת לשמור עבורו אוכל. היא היתה דואגת לשמור כלים וסכו&quot;ם עבור התמימים שהידרו בפסח לאכול רק מכליהם.<br /> <br /> נפטרה ב[[כ&quot;ז בטבת]] [[תשס&quot;ג]], הלויתה הייתה ביום [[כ&quot;ח טבת]] (יום הולדת [[הרבנית חנה]]), מנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]] ליד [[האוהל]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] התקיימה ב[[קראון הייטס]] בהשתתפות רבני השכונה ואנ&quot;ש הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתה, ולעילוי נשמת גיסה ואחותה - הרב [[חייקל חאנין]] וזוגתו מרת חיה לאה {{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=9461 הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת הרב חייקל חאנין ע&quot;ה]}}.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * אחיה, הרב '''רפאל נימוטין''' - קים דור ישרים מבורך ב[[לנינגרד]] תחת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, וזכה להיות חסיד נלהב של הרבי [[הרש&quot;ב]], [[הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]. נפטר [[ט' בניסן]] [[תשס&quot;ד]].<br /> * אחיה, הרב '''יוסף נימוטין''' - היה נאמן ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.<br /> * אחותה, מרת '''חיה לאה חאנין''' - אשת הרב [[חייקל חאנין]] - קראון הייטס.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27758 אילו קירבנו ל'סדר' פסח ב1414 - דיינו!] - סקירה על סדרי פסח בבנין 1414 ועל הטבחית, חיה מושקא נימוטין.<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35057 הטבחית של &quot;תומכי-תמימים&quot; ובית רבי] - דברים לזכרה, וצרור מכתבים בפרסום ראשון שקיבלה מבית-רבי.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשים|נימוטין חיה מושקא]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=134717 2013-05-10T21:22:44Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[אהרן חיטריק]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]].<br /> <br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב,, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל ניסן בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדברג, שניאור זלמן גאלדברג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, אלחנן דוב גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=134716 2013-05-10T21:21:13Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[אהרן חיטריק]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]],[[גדליה אוברלנדר]], [[ברוך אוברלנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]].<br /> <br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב,, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל ניסן בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדבערג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, חוני גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=134715 2013-05-10T21:19:56Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], [[אהרן חיטריק]], [[שלום דובער לוין]], [[אליהו מטוסוב]], [[אברהם אלאשווילי]], [[ברוך אבערלאנדר]], ו[[אלימלך יוסף סילברברג]].<br /> <br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב,, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל ניסן בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדבערג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, חוני גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=134714 2013-05-10T21:15:53Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות וביאורים.jpg||שמאל|ממוזער|250px|שער הקובץ]]<br /> '''קובץ הערות וביאורים''' הוא קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] מרכזי היוצא לאור ב[[קראון הייטס]] ובו משתתפים [[רב]]נים, ראשי ישיבות, אברכים ו[[תמימים]] מכל ה[[עולם]]. הקובץ יוצא לאור באופן רשמי מידי שבועיים.<br /> <br /> הקובץ נערך ויוצא לאור על ידי ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] ומתלבנים בו נושאים בתורתו של [[הרבי]], [[נגלה]], [[חסידות]], [[הלכה]] ושונות. <br /> <br /> עורכו הראשי הוא הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], מראשי ישיבת אהלי תורה, וסגנו הוא המנהל הרוחני הרב [[אפרים פיקרסקי]]. כמו כן כל שנה נבחרים שניים או שלושה תלמידים מהישיבה לשמש כעורכים{{הערה|1=[http://haoros.com/about/maareches.asp חברי המערכת במשך השנים].}}. <br /> <br /> במתכונתו הראשונית הופיע הקובץ החל מקיץ [[תשל&quot;ג]] תחת השם &quot;[[שאלות ותשובות|שו&quot;ת]] התלמידים - אהלי תורה&quot;. באותן שנים הייתה מתכונתו צנועה והוא הופיע כמה פעמים בשנה, לקראת מועדים שונים. ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תש&quot;מ]] דיבר הרבי על הצורך להוסיף בלימוד התורה במשך כל השנה באופן מיוחד. כתוצאה מכך החלו תלמידי הישיבה להוציא לאור את הקובץ מדי שבוע, החל משבת [[פרשת בראשית]] אותה שנה, תחת השם &quot;הערות וביאורים&quot;. מאוחר יותר החל הקובץ להופיע מדי שבועיים. <br /> <br /> הרבי היה מקבל בכל שבוע את הקובץ הראשון שיצא מבית הדפוס. פעמים רבות היה הרבי עונה לשאלות שונות שנשאלו בקובץ. הוא אף נתן הוראות בחס לעריכת הקובץ ולצורתו. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הנהיג הרבי שקהל החסידים ישאל שאלות על התורה ויפרסמן בקובץ, והוא יענה על השאלות בפומבי, ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> עם הכותבים הקבועים בקובץ נמנים הרבנים [[חיים רפפורט]], [[לוי יצחק רסקין]], ו[[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> <br /> == המערכת במשך השנים ==<br /> <br /> *'''[[תש&quot;מ]]''' - לוי מוצקין, [[אליעזר גרשון שם-טוב]], משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן.<br /> *'''[[תשמ&quot;א]]''' - משה דרייזין, שניאור זלמן איידלמן, נפתלי גרינברג, שמעון מוצקין, יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ב]]''' - [[כתריאל שם-טוב]], יוסף חן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ג]]''' - יוסף חן, יוסף יצחק לו, [[אברהם האלצבערג]], חיים שאול שטיינמיץ.<br /> *'''[[תשמ&quot;ד]]''' - [[אברהם האלצבערג]], יוסף יצחק לו.<br /> *'''[[תשמ&quot;ה]]''' - [[אברהם האלצבערג]], מנחם מענדל פעלער, חיים שאול שטיינמיץ, [[יהונתן רייניץ]], יוסף יצחק קעלער.<br /> *'''[[תשמ&quot;ו]]''' - יהונתן רייניץ, אברהם ליפשיץ, יוסף יצחק קעלער, [[מיכאל רייניץ]], אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, אברהם בערנשטיין.<br /> *'''[[תשמ&quot;ז]]''' - מיכאל רייניץ, אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, נחמן ווילהלם, לוי רייצעס, [[לוי שם-טוב]], [[מנחם מענדל אזימאוו]], משה דוד הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ח]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, [[מנחם מענדל אזימאוו]], מנחם מענדל ליפסקער, מאיר גרשון הכהן כהן.<br /> *'''[[תשמ&quot;ט]]''' - אפרים קעלער, יצחק הומינער, שמואל נמירובסקי, מאיר גרשון הכהן כהן, דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי.<br /> *'''[[תש&quot;נ]]''' - חיים הכהן כהן, שאול ווילהלם, משה מרדכי סעריבראנסקי, מרדכי פרקש, שניאור זלמן קאזין, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;א]]''' - דוד מונדשיין, חיים הכהן כהן, יוסף יצחק הלברשטם, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק.<br /> *'''[[תשנ&quot;ב]]''' - חיים הכהן כהן, יעקב מאיר קוביטשעק, אלכסנדר הפנהיימר, אליעזר שמאי הלוי סאלעק, יוסף יצחק הלוי לוי, פסח צבי שמערלינג, יוסף יצחק אייווס, שמעון פוטאש, עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ג]]''' - עמרם פרקש, מאיר ארי' שמערלינג, יעקב טלזנר.<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - עמרם פרקש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - בן-ציון קארף, לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, יוסף יצחק עמאר, מאיר ארי' שמערלינג.<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - לוי יצחק אזימאוו, גדלי' חנוך פוטאש, חיים גרייזמאן, לוי יצחק הכהן זרחי, יוסף יצחק מלכא, יוסף רבינוביץ.<br /> *'''[[תשנ&quot;ז]]''' - ישכר שלמה ביסטריצקי, יעקב בלאכמאן, מנחם מענדל גרייזמאן, דוד האלצבערג, זאב וואלף גאפין, אשר הלוי קריצ'בסקי, מנחם מענדל זלצמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - מרדכי יואל גולדשטיין, מנחם מענדל גרייזמאן, מנחם מענדל זלצמאן, שלום דובער חזן, חיים מאיר הלוי ליבערמאן.<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - חיים אליעזר זלמנוב,, יוסף יצחק ביסטריצקי, יוסף יצחק פלדמן, מנחם מענדל זילבערשטיין, משה מנחם מענדל סילווער, נפתלי דן מאראס, שלמה ישעי' רפופורט.<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - דוד איזאגווי, דוד ארי' לייב זילבערשטיין, יוסף יצחק זילבערשטיין, לוי יצחק חזן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי.<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - צבי אפרים בראנשטיין, יעקב ליב בייטעלמאן, חיים אליעזר טווערסקי, ישעיה גערליצקי, בנימין הלוי לוין.<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - לוי גנזבורג, לוי יצחק גרייזמאן, שלום דובער הכהן הענדל, שלום דובער וואלאסאוו, משה זילבערשטיין, מרדכי לייב זאנדהויז, דוד הכהן כהן, ישראל הלוי לוין. <br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - שמואל ביסטריצקי, לוי גנזבורג, שלום דובער הכהן הענדל, ישראל הלוי לוין, יוסף יצחק קנלסקי, מנחם מענדל שכטר.<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל הכהן בלוי, איסר ניו, מנחם מענדל בריקמאן, נחום ריבקין, שניאור זלמן בענדעט, נפתלי הערץ גולדשמיד, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - לוי יצחק שפירא, שמעון שטילערמאן, זאב סלאווין, לוי יצחק בראנשטיין, חיים ראזענפעלד, נחמן דוב וויכנן.<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - ישראל ליין, נפתלי הערץ גולשמיד, משה ביסטריצקי, שמואל חיטריק, יהודה לייב מאראס, לוי יצחק ברוק.<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - מנחם מענדל שפירא, מנחם מענדל פעווזנער, משה גורארי', דוב בער דלוון, יואל ניו, חיים שמריהו גורארי'.<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - יעקב פלדמן, שלמה לברטוב, דוב בער דלוון, משה מרדכי גינזבורג, מנחם מענדל ליין.<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל ניסן בראנשטיין, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, בנימין דרוק, שרגא דוד המניק, מנחם מענדל ברונשטיין.<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - שמואל שפירא, ראובן זילבערשטיין, מנחם מענדל קאניקאוו, מנחם מענדל מישולבין, לוי יצחק הלוי רייטשיק, יוסף בוימגארטען.<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - אלחנן דוב גורליק, יוסף ניגרי, לוי טלזנר, אברהם חיים שטערן, אברהם אבא הלוי רייטשיק.<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - מנחם מענדל גאלדבערג, מנחם מענדל גינסברג, מנחם מענדל הכהן כצמאן, לוי טלזנר, חוני גארליק, שלום דובער סלבטיצקי.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://haoros.com/ אתר הקובץ]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=43535 הוצאת קובץ האלף]<br /> * [http://haoros.com/about/ סקירה על הקובץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=134590 2013-05-08T02:58:00Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>ר' '''משה רובינסון''' נולד לר' [[בן ציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] תחת ההנהלה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> <br /> לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית [[ תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של [[התוועדות]] [[כ&quot;ד טבת]] יחד עם ר' [[בערל גורביץ]] ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו.<br /> הוא נחקר על ידי ה[[קומוניסטים]] ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע ל[[סמרקנד]] שם כבר הייתה קהילה גדולה של [[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> התחתן עם מרת בת שבע רבינוביץ.<br /> <br /> ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש&quot;ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]], והוא נפטר בכ&quot;ג שבט [[תש&quot;ט]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[טבריה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בתו מרת דאבא, אשת ר' [[משה יצחק פורסט]], שליח [[הרבי מלך המשיח]] ב[[הולנד]].<br /> * בתו מרת חיה. אשת ר' יוסף הומינער מ[[קראון הייטס]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רובינסון משה]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C_%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=125727 2013-02-01T05:01:01Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>הרב '''חייקל חנין''' נולד לר' [[שניאור זלמן יצחק חנין]] בערך בשנת [[תרס&quot;ו]].<br /> עוד בטרם הגיע לגיל בר-מצוה נשלח על ידי הוריו לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] וזכה ללמוד שם תחת הנהלתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> <br /> התחתן עם מרת לאה בת ר' שמואל נימוטין מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> קבע מושבו בעיר לנינגראד התפרנס מעסקים ותרם ממון רב לצדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.<br /> בפרוץ מלחמת העולם השניה עבר עם משפחתו לעיר טאשקענט שבאוזבעקיסטאן.<br /> כששמע שיש אפשרות לברוח מברית המועצות דרך [[לבוב]] היה אחד מהראשונים שיצאו משם יחד עם [[המשפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], כשיצא, הותיר כסף רב לאלו שעסקו בהברחת חסידים מברית המועצות. תחילה הגיע ל[[פוקינג]], ממנה עבר ל[[ברינוא]], שם היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה.<br /> בשנת תשכ&quot;ה הגיע לארה&quot;ב וקבע את מושבו ב[[קראון הייטס]].<br /> נפטר בו' שבט תשס&quot;ד וונקבר בבית הקברות מונטפיורי ב[[קווינס]].<br /> ==משפחתו==<br /> * בתו מרת שרה אשת ר' [[יהושע זעליג כצמאן]].<br /> * בתו מרת גאלדא אשת ר' [[אייזיק שוויי]].<br /> * בנו ר' [[שניאור זלמן יצחק יהושע חנין]] חבר ועד להפצת שיחות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חנין חייקל]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%9F&diff=125726 2013-02-01T03:22:21Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>'''אנטוורפן''' הינה העיר השניה בגודלה במדינת בלגיה, בה שוכנת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בבלגיה (לאחר [[בריסל]]), ואחת הגדולות, החשובות והותיקות באירופה. לפני [[שואה|מלחמת העולם השנייה]] מנתה הקהילה כ-55 אלף איש, וכיום היא מונה מעל 20 אלף כ&quot;י, חלק ניכר מחברי הקהילה נמנים עם חברי הקהילה החרדית הוותיקה בעיר. הקהילה היא אחת מן הקהילות המאורגנות והוותיקות, שעדיין מתנהלת בסגנון &quot;שטעטל&quot; עתיק. הנהלת הקהילה נבחרת בבחירות כלליות. <br /> <br /> רבים מן היהודים מתגוררים בשכונה גדולה סמוך למרכז העיר, בה ניתן לראות שלטים, חנויות וכרזות בעברית וביידיש. חלק גדול מיהודי העיר עוסקים במסחר ובעיבוד יהלומים. בעיר בתי עסק רבים העוסקים בתעשיית היהלומים.<br /> <br /> יש בה בית כנסת חב&quot;ד בשם &quot;בית מנחם&quot; שנוסדה ב[[חודש שבט]] שנת [[תשנ&quot;ב]] על ידי ה[[שליח]] הרב [[יעקב צבי הולצמן]]. לקהילה, בית כנסת בו מתקיימים תפילות [[שבת]] ו[[התוועדות|התוועדויות]]. כגבאים משמשים הרבנים [[דניאל וינברגר]] ומשה וינברגר. במשך שנים האחרונות פועלים כמה מהמתפללים על מקום חדש.<br /> <br /> באנטוורפן גם [[בית חב&quot;ד]], שבה מתקיים [[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת חב&quot;ד]], מכון סמיכה – חב&quot;ד, וחנות יודאיקה חב&quot;ד. <br /> <br /> בסוף שנות הלמ&quot;דים הגיע לאנטוורפן השליח הרב [[שבתי סלבטיצקי]], (חתנו של ר' שמואל מאיר זילברשטיין) וכיום הוא השליח הראשי. לפני מספר שנים הגיע לשם גם בנו הרב [[יוסף יצחק סלבטיצקי]].<br /> לפני כמה שנים הוקם בעיר מכון [[סמיכה]] בו לומדים מידי שנה כ-15 בחורים מסלול דיינות והוראה, שבתור ראש הישיבה וראש המכון משמש חתנו של הרב סלבטיצקי, הרב [[מנחם מענדל טברדוביץ']].<br /> <br /> ==רבנים באנטוורפן==<br /> במשך שנים רבות כיהן הגאון הרב הלל מדליה כרב קהילת שומרי הדת באנטוורפן. הרב מדליה הי' מקורב מאד לחב&quot;ד, ואף נכנס כמה פעמים ל[[יחידות]] אצל הרבי. היום מכהן במקומו הרב [[ דוד משה ליברמן]] (חותנו של הרב [[אריה לייב קפלן]]).<br /> <br /> ==חסידים שגרו באנטוורפן==<br /> *הרב [[יהודה חיטריק]] - פעל שם מ[[תש&quot;ו]] עד ל[[תש&quot;י]] שאז עבר ל[[מונטריאול]] שבקנדה.<br /> *הרב [[סעדיה ליברוב]] - לאחר שעזב את [[מרוקו]] התיישב ע&quot;פ הוראת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] באנטוורפן שם פעל עד לפטירתו בחודש [[ניסן]] [[תשמ&quot;ד]].<br /> *הרב [[דוד אליהו משה יוניק]] (אחיו של הרב [[דובער יוניק]]) - שימש כשו&quot;ב ומוהל עד לפטירותו ב[[אייר]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> *הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] - מאוחר יותר עבר ל[[ירושלים]], נפטר ב[[אדר]] [[תשס&quot;ד]].<br /> *הרב [[שמואל קראוס]] - גר באנטוורפן במשך כמה שנים, כיום משמש כמזכירו של הרב [[אהרון יעקב שווי]] מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]].<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד באירופה]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%9F&diff=125725 2013-02-01T03:19:05Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>'''אנטוורפן''' הינה העיר השניה בגודלה במדינת בלגיה, בה שוכנת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בבלגיה (לאחר [[בריסל]]), ואחת הגדולות, החשובות והותיקות באירופה. לפני [[שואה|מלחמת העולם השנייה]] מנתה הקהילה כ-55 אלף איש, וכיום היא מונה מעל 20 אלף כ&quot;י, חלק ניכר מחברי הקהילה נמנים עם חברי הקהילה החרדית הוותיקה בעיר. הקהילה היא אחת מן הקהילות המאורגנות והוותיקות, שעדיין מתנהלת בסגנון &quot;שטעטל&quot; עתיק. הנהלת הקהילה נבחרת בבחירות כלליות. <br /> <br /> רבים מן היהודים מתגוררים בשכונה גדולה סמוך למרכז העיר, בה ניתן לראות שלטים, חנויות וכרזות בעברית וביידיש. חלק גדול מיהודי העיר עוסקים במסחר ובעיבוד יהלומים. בעיר בתי עסק רבים העוסקים בתעשיית היהלומים.<br /> <br /> יש בה בית כנסת חב&quot;ד בשם &quot;בית מנחם&quot; שנוסדה ב[[חודש שבט]] שנת [[תשנ&quot;ב]] על ידי ה[[שליח]] הרב [[יעקב צבי הולצמן]]. לקהילה, בית כנסת בו מתקיימים תפילות [[שבת]] ו[[התוועדות|התוועדויות]]. כגבאים משמשים הרבנים [[דניאל וינברגר]] ומשה וינברגר. במשך שנים האחרונות פועלים כמה מהמתפללים על מקום חדש.<br /> <br /> באנטוורפן גם [[בית חב&quot;ד]], שבה מתקיים [[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת חב&quot;ד]], מכון סמיכה – חב&quot;ד, וחנות יודאיקה חב&quot;ד. <br /> <br /> בסוף שנות הלמ&quot;דים הגיע לאנטוורפן גם השליח הרב [[שבתי סלבטיצקי]], (חתנו של ר' שמואל מאיר זילברשטיין). לפני מספר שנים הגיע לשם גם בנו הרב [[יוסף יצחק סלבטיצקי]].<br /> לפני כמה שנים הוקם בעיר מכון [[סמיכה]] בו לומדים מידי שנה כ-15 בחורים מסלול דיינות והוראה, שבתור ראש הישיבה וראש המכון משמש חתנו של הרב סלבטיצקי, הרב [[מנחם מענדל טברדוביץ']].<br /> <br /> ==רבנים באנטוורפן==<br /> במשך שנים רבות כיהן הגאון הרב הלל מדליה כרב קהילת שומרי הדת באנטוורפן. הרב מדליה הי' מקורב מאד לחב&quot;ד, ואף נכנס כמה פעמים ל[[יחידות]] אצל הרבי. היום מכהן במקומו הרב [[ דוד משה ליברמן]] (חותנו של הרב [[אריה לייב קפלן]]).<br /> <br /> ==חסידים שגרו באנטוורפן==<br /> *הרב [[יהודה חיטריק]] - פעל שם מ[[תש&quot;ו]] עד ל[[תש&quot;י]] שאז עבר ל[[מונטריאול]] שבקנדה.<br /> *הרב [[סעדיה ליברוב]] - לאחר שעזב את [[מרוקו]] התיישב ע&quot;פ הוראת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] באנטוורפן שם פעל עד לפטירתו בחודש [[ניסן]] [[תשמ&quot;ד]].<br /> *הרב [[דוד אליהו משה יוניק]] (אחיו של הרב [[דובער יוניק]]) - שימש כשו&quot;ב ומוהל עד לפטירותו ב[[אייר]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> *הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] - מאוחר יותר עבר ל[[ירושלים]], נפטר ב[[אדר]] [[תשס&quot;ד]].<br /> *הרב [[שמואל קראוס]] - גר באנטוורפן במשך כמה שנים, כיום משמש כמזכירו של הרב [[אהרון יעקב שווי]] מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]].<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד באירופה]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=125724 2013-02-01T02:08:00Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>ר' '''משה רובינסון''' נולד לר' [[בן ציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד ב[[תומכי תמימים]] בל[[יובאוויטש]] תחת ההנהלה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל ישיבת תומכי תמימים מחתרתית בעיר [[ברדיצ'ב]]. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של [[התוועדות]] כ&quot;ד טבת ונתפס יחד עם ר' בערל גורעוויץ ועוד שמונה בחורים שלמדו איתו.<br /> הוא נחקר על ידי הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשה, כדי למנוע התעללות מהבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע ל[[סמרקנד]] שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב&quot;ד.<br /> התחתן עם מרת בת שבע ראבינאוויץ.<br /> כשהייתה אפשרות לברוח מברית המועצות בשנת [[תש&quot;ו]] ברח יחד עם כמה מאות חסידים ללבוב, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]] ושימש כראש הישיבה בעיר זו. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל ההתעללות שעבר בכלא ברוסיה, נפטר ביום ל[[כ&quot;ד טבת]] [[תש&quot;ח]], נקבר ב[[טבריה]].<br /> ==משפחתו==<br /> * בתו מרת דאבא אשת ר' משה [[יצחק פארסט]] שליח בהולנד<br /> * בתו מרת חיה אשת ר' הומינער מקראון הייטס<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|רובינסון משה]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=125723 2013-02-01T02:07:02Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>ר' '''משה רובינסון''' נולד לר' [[בן ציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד ב[[תומכי תמימים]] בל[[יובאוויטש]] תחת ההנהלה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]]. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל ישיבת תומכי תמימים מחתרתית בעיר [[ברדיצ'ב]]. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של [[התוועדות]] כ&quot;ד טבת ונתפס יחד עם ר' בערל גורעוויץ ועוד שמונה בחורים שלמדו איתו.<br /> הוא נחקר על ידי הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשה, כדי למנוע התעללות מהבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע ל[[סמרקנד]] שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב&quot;ד.<br /> התחתן עם מרת בת שבע ראבינאוויץ.<br /> כשהייתה אפשרות לברוח מברית המועצות בשנת [[תש&quot;ו]] ברח יחד עם כמה מאות חסידים ללבוב, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]] ושימש כראש הישיבה בעיר זו. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל ההתעללות שעבר בכלא ברוסיה, נפטר ביום ל[[כ&quot;ד טבת]] [[תש&quot;ח]], נקבר ב[[טבריה]].<br /> ==משפחתו==<br /> * בתו מרת דאבא אשת ר' משה [[יצחק פארסט]] שליח בהולנד<br /> * בתו מרת חיה אשת ר' הומינער מקראון הייטס<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ|רובינסון משה]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%98&diff=125678 2013-01-29T19:33:50Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>ר' משה יצחק פארסט נולד לר' לוי ומרת צפורה חנה פארסט בא' שבט תרצ&quot;ח בעיר רוטרדאם שבהולנד.<br /> במלחמת העולם השני' העבירו אותו וכל משפחתו למחנה ריכוז ברגן בלזן ושם נפטרה אימו.<br /> אחרי המלחמה שימש אביו כרב בבה&quot;כ ברוטרדאם.<br /> לאחרי שלמד הנדסה רצה ללמוד בישיבה, אחותו הציע לו ללמוד ב[[תומכי תמימים]] ב[[לוד]], שם למד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> בשנת תשכ&quot;ב הלך ללמוד ב[[770]] ושם פגש את [[הרבי שליט&quot;א]].<br /> התחתן בשנת תשכ&quot;ה עם מרת דאבא בת ר' [[משה רובינסון]].<br /> הרבי שלח אותו להיות שלוחו למדינת הולנד ופועל שם רבות.<br /> אחד מבניו ר' [[דוד פורסט]] הוא משפיע בישיבת תומכי תמימים [[ברינוא]].</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94&diff=125677 2013-01-29T19:33:00Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ברינואה.JPG|left|thumb|250px|תמונות מחזור של הישיבה]]<br /> [[קובץ:זאל ברינואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים של הישיבה בברינואה ([[אלול]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' נוסדה בשנת [[תש&quot;ז]] בהוראת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב&quot;ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.<br /> <br /> == ייסוד הישיבה ==<br /> בקיץ [[תש&quot;ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ&quot;ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית, רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]]. <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] השקיע מאמצים עילאיים, וע&quot;י השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י&quot;ב אייר העביר את קבוצת אנ&quot;ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].<br /> <br /> מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב&quot;בוא דבולון&quot; (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].<br /> <br /> עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א׳ תמוז תש&quot;ז:<br /> <br /> &quot;ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד כ&quot;ק ־ אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ&quot;ו הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.<br /> <br /> כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל והשינה והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.<br /> <br /> השי&quot;ת יהי׳ בעזרכם לנהל המוסד הק׳ בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב באהבת ישראל ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהי׳ לכם בגו&quot;ר&quot;.<br /> <br /> == המעבר לברינואה ==<br /> [[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|250px|התלמידים הראשונים בישיבה]]<br /> לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ&quot;ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].<br /> <br /> עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב&quot;ד באירופה כולה.<br /> <br /> היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה עיירה קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה׳ באין מפריע.<br /> <br /> גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:<br /> <br /> ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה &quot;הארמון הקטן&quot; (בצרפתית: &quot;פטיט שאטו&quot; 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחא שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.<br /> <br /> בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר חדרים קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ&quot;ש שגרו במקום. בפרוזדור בין החדרים עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.<br /> <br /> את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשובבריכה זו לטבילה בבוקר.<br /> <br /> מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.<br /> חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה&quot;ג ר׳ [[יוסף גולדברג]], כמשפיע כיהן הרה&quot;ח המפורסם ר׳ [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה&quot;ח ר׳ [[נחום לבקובסקי]], וכרמי&quot;ם כיהנו הגה&quot;ח ר׳ [[נחום טרבניק]] והגה&quot;ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר׳ [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.<br /> <br /> מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים הרבי הריי&quot;צ ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ&quot;ל להנהלת הישיבה:<br /> &quot;.. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי&quot;ת פאריז, את ידידי הנעלים וו&quot;ח אי&quot;א, הרב מוהר&quot;ר אברהם אלי' [שי׳] פלאטקין, יו&quot;ר הרב מוהר&quot;ר נחום שמרי׳ [שי׳] סאסאנקין, הרב מוהר&quot;ר ישראל נח שי׳ בליניצקי, הרב מוהר&quot;ר שלמה חיים [שי׳] קעסעלמאן ומוהר&quot;ר בצלאל שי׳ ווילשאנסקי, סגנים.<br /> <br /> ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו&quot;ח אי&quot;א הרב מוהר&quot;ר ישראל נח שי׳ בעליניצקי יו&quot;ר. מוהר&quot;ר פרץ שי׳ מאצקין, מוהר&quot;ר איסר קלובגאנט, מוהר&quot;ר חייקיל שי׳ חאנין, מוהר&quot;ר ישראל [שי׳] לייבאוו, מוהר&quot;ר חיים שי׳ מינקאוויטש, מוהר&quot;ר שמואל בצלאל [שי׳] אלטהויז, ומוהר&quot;ר שי׳ בודנעוויץ, סגנים&quot;.<br /> <br /> לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.<br /> <br /> == תש&quot;ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה == <br /> [[תמונה:ברינואה ב.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בשנת תש&quot;י (ר' ניסן יושב במרכז)]]<br /> שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ&quot;ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר׳ [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.<br /> <br /> בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש&quot;ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.<br /> <br /> עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה&quot;פירמיד&quot; (ע&quot;ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.<br /> <br /> בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש״ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].<br /> <br /> בכסלו תש&quot;ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר׳ [[ניסן נמנוב]] והגה&quot;ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.<br /> <br /> ר׳ ניסן נמנוב נתמנה למשפיע הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.<br /> <br /> == התפתחות הישיבה == <br /> <br /> ע&quot;פ הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]]. <br /> <br /> במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ&quot;ש הגדולים.<br /> <br /> ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: &quot;ברינוא דאס איז א ווינקעל פון יראת שמים&quot; (ברינוא זוהי פיה של יראת שמים).<br /> <br /> == הישיבה בשנים האחרונות ==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת &quot;על דרך כב[[ליובאוויטש]]&quot;, מאז צמד המילים &quot;ע&quot;ד כבליובאוויטש&quot; הפך למוטו של הישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 201 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.<br /> <br /> בחודש אדר תש&quot;ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו יוקם בנין מפואר בן שלוש קומות שיכיל זאל גדול ומרווח, חדרי שינה נוספים ומשרדים שונים. דבר שיאפשר להגדיל את מספר תלמידי הישיבה.<br /> <br /> במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינוא) ואחד במבנים החדשים. במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ&quot;ש המקומית.<br /> <br /> כיום (נכון לשנת [[תש&quot;ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.<br /> <br /> בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה&quot;ב]], מצרפת, מארץ ישראל ומ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.<br /> <br /> בישיבה קיים ע&quot;פ הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת&quot;ם.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשע&quot;א, יפתח בישיבה שיעור ד' לתלמידי הישיבה, בראשות ראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]].<br /> <br /> == הוצאה לאור ==<br /> הישיבה מוציאה לאור (החל מיו&quot;ד שבט תשנ&quot;ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''&quot;צרפת - פרצת&quot;''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].<br /> <br /> בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס&quot;ד) ספר פלפולים מתלמידי הישיבה ורבניה.<br /> <br /> ההוצאות לאור נערכים על ידי התלמידים השלוחים בישיבה באמצעות מערכת ההערות.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> ===הנהלה כללית===<br /> * הרב [[יצחק נמנוב]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.<br /> * הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור&quot;מ שיעור ג'.<br /> * הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.<br /> * הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של הישיבה קטנה. <br /> * הרב [[שניאור זלמן סגל]] - משגיח ראשי בישיבה גדולה ומשפיע בשיעור א'.<br /> * הרב [[שמעון לסרי]] - מזכיר.<br /> * הרב [[שמריהו ברוק]] - אחראי על הגשמיות.<br /> <br /> ===צוות הישיבה קטנה===<br /> [[תמונה:פורסט.jpg|left|thumb|250px|הרב דוד פורסט]]<br /> * הרב שלום לסרי - ר&quot;מ שיעור א'<br /> * הרב שמואל פרנקל - ר&quot;מ שיעור א'<br /> * הרב מענדל אידעלמאן - ר&quot;מ שיעור ב'<br /> * הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר&quot;מ שיעור ב'.<br /> * הרב אלחנן וילהלם - ר&quot;מ שיעור ג'<br /> * הרב שמעון אייזנבאך - ר&quot;מ שיעור ג'<br /> * הרב נחום פינסאן - משפיע שיעור א'<br /> * הרב ירמיהו נתן - משפיע שיעור א'.<br /> * הרב מענדל אברהמס - משפיע שיעור ב'.<br /> * הרב דוד פורסט - משפיע שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' [[יצחק פארסט]], [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נישא לרעייתו לבית ליפסקר.<br /> * הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א'.<br /> <br /> ===צוות הישיבה גדולה===<br /> * הרב שלום דובער פרידלנד ר&quot;מ שיעור א'<br /> * הרב נחמיה בלומינג - משפיע שיעור ג'.<br /> * הרב אברהם וולף - ר&quot;מ שיעור ב'.<br /> * הרב ישראל הלוי סגל - משפיע שיעור ב'.<br /> * הת' אברהם זאב הכהן גרוס - נו&quot;נ.<br /> <br /> ===צוות הישיבה בתקופת יסודה===<br /> * הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.<br /> * הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.<br /> * הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br /> * הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ&quot;ד]].<br /> * הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.<br /> * הרב [[הלל פבזנר]] (מאוחר יותר כיהן כרב ואב&quot;ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]) - שימש כמגיד שיעור ומשגיח.<br /> * הרב [[נחום טרבניק]] - שימש כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]]. <br /> * הרב [[משה רובינסון]] - שימש כמגיד שיעור.<br /> * הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - שימש כמנהל גשמי ורוחני, כן היה מנהל את חשבונות הישיבה.<br /> * הרב [[זלמן לויטין]] - שימש כמשגיח בסדר חסידות.<br /> * הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]] - שימש כ[[משפיע]].<br /> * הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.<br /> * הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.<br /> * מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.<br /> <br /> ===צוות הישיבה לשעבר===<br /> * הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע בישיבה.<br /> * הרב [[יהודה ליפסקר]] - משפיע שיעור א' ישיבה גדולה.<br /> * הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר&quot;מ שיעור ב' ישיבה גדולה.<br /> * הרב [[עמנואל חביב]] - ר&quot;מ במכינה לישיבה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[צרפת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה בברינואה]<br /> * [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']{{PDF}}<br /> * [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&amp;siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63938 גלריית מהישיבה (אלול תשע&quot;א)]{{תמונה}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|ברינואה]]</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%98&diff=125676 2013-01-29T19:31:35Z

<p>24.228.82.181: יצירת דף עם התוכן &quot;ר&#039; משה יצחק פארסט נולד לר&#039; לוי ומרת צפורה חנה פארסט בא&#039; שבט תרצ&quot;ח בעיר רוטרדאם שבהולנד. במל...&quot;</p> <hr /> <div>ר' משה יצחק פארסט נולד לר' לוי ומרת צפורה חנה פארסט בא' שבט תרצ&quot;ח בעיר רוטרדאם שבהולנד.<br /> במלחמת העולם השני' העבירו אותו וכל משפחתו למחנה ריכוז ברגן בלזן ושם נפטרה אימו.<br /> אחרי המלחמה שימש אביו כרב בבה&quot;כ ברוטרדאם.<br /> לאחרי שלמד הנדסה רצה ללמוד בישיבה, אחותו הציע לו ללמוד [[בתומכי תמימים]] ב[[לוד]], שם למד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> בשנת תשכ&quot;ב הלך ללמוד ב[[770]] ושם פגש את [[הרבי שליט&quot;א]].<br /> התחתן בשנת תשכ&quot;ה עם מרת דאבא בת ר' [[משה רובינסון]].<br /> הרבי שלח אותו להיות שלוחו למדינת הולנד ופועל שם רבות.<br /> אחד מבניו ר' [[דוד פורסט]] הוא משפיע בישיבת תומכי צמימים [[ברינוא]].</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=125675 2013-01-29T19:22:48Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>ר' משה רובינסון נולד לר' [[בן ציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ.<br /> הוא למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> בזמן שלטון הקומוניסטים ניהל תומכי תמימים במחתרת בעיר בארדיטשוב ושם באמצע התוועדות כ&quot;ד טבת הי' הלשנה ונתפס יחד עם ר' בערל גורעוויץ ועוד שמונה בחורים שלמדו איתו.<br /> הוא נחקר ע&quot;י הקומוניסטים והודע הכל כדי שלא יוכו את הבחורים.<br /> הוא שוחרר לאחרי כמה שנים והגיע לסאמראקאנד ששם הי' כבר קהילה גדולה של חבידי חב&quot;ד.<br /> הוא התחתן עם מרת בת שבע שתחי' ראבינאוויץ.<br /> כשהי' אופן לברוח מבריה&quot;מ בתש&quot;ו הלך יחד עם כמה מאות חסידים ללבוב ומשם ברח עד שהגיע ל[[ברינוא]].<br /> שם שימש בראש ישיבה עד לכ&quot;ד טבת תש&quot;ח שאז נפטר מהייסורים שקיבל בבה&quot;ס בבריה&quot;מ.<br /> מנ&quot;כ בעיה&quot;ק טברי'.<br /> הותיר אחריו שתי בנות מרת דאבא אשת ר' משה [[יצחק פארסט]] שליח בהולנד<br /> ומרת חי' אשת ר' הומינער מקראון הייטס</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=125674 2013-01-29T19:21:06Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>ר' משה רובינסון נולד לר' [[בנציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ.<br /> הוא למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> בזמן שלטון הקומוניסטים ניהל תומכי תמימים במחתרת בעיר בארדיטשוב ושם באמצע התוועדות כ&quot;ד טבת הי' הלשנה ונתפס יחד עם ר' בערל גורעוויץ ועוד שמונה בחורים שלמדו איתו.<br /> הוא נחקר ע&quot;י הקומוניסטים והודע הכל כדי שלא יוכו את הבחורים.<br /> הוא שוחרר לאחרי כמה שנים והגיע לסאמראקאנד ששם הי' כבר קהילה גדולה של חבידי חב&quot;ד.<br /> הוא התחתן עם מרת בת שבע שתחי' ראבינאוויץ.<br /> כשהי' אופן לברוח מבריה&quot;מ בתש&quot;ו הלך יחד עם כמה מאות חסידים ללבוב ומשם ברח עד שהגיע לברינוא.<br /> שם שימש בראש ישיבה עד לכ&quot;ד טבת תש&quot;ח שאז נפטר מהייסורים שקיבל בבה&quot;ס בבריה&quot;מ.<br /> מנ&quot;כ בעיה&quot;ק טברי'.<br /> הותיר אחריו שתי בנות מרת דאבא אשת ר' משה יצחק פארסט שליח בהולנד<br /> ומרת חי' אשת ר' הומינער מקראון הייטס</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C_%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=125673 2013-01-29T19:19:30Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>הרב [[חייקל חנין]] נולד לר' [[שניאור זלמן יצחק חאנין]] לערך בשנת תרס&quot;ג.<br /> עוד לפני הבר מצוה שלחו אותו הוריו לישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת ההנהלה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> התחתן עם מרת לאה בת ר' שמואל נימואיטין מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> קבע מושבו בעיר לנינגראד ושם הי' לו עסק ונתן הרבה צדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתים.<br /> בפרוץ מלחמת העולם השני' עבר עם משפחתו לעיר טאשקענט שבאוזבעקיסטאן.<br /> כששמע שיש אפשרות לברוח מברה&quot;מ דרך לבוב הי' אחד מהראשונים שיצאו משם יחד עם ר' [[ניסן נמנוב]] והתיר הרבה כסף להציל שאר החסידים.<br /> משם הגיע ל[[פוקינג]].<br /> לאח&quot;ז הגיע ל[[ברינוא]] ושם הי' אחד ממנהלי הגשמיות של הישבה שם.<br /> בשנת תשכ&quot;ה הגיע לאה&quot;ב וקבע מושבו בקראון הייטס.<br /> נפטר בו' שבט תשס&quot;ד ומ&quot;כ בבה&quot;ח מונטפיורי אשר בקווינס.<br /> היתיר אחריו בתו מרת שרה אשת ר' [[יהושע זעליג כצמאן]].<br /> בתו מרת גאלדא אשת ר' אייזיק שוויי.<br /> ובנו ר' [[שניאור זלמן יצחק יהושע חנין]] חבר ועד להפצת שיחות.</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C_%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=125672 2013-01-29T19:17:17Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>הרב חייקל חאנין נולד לר' [[שניאור זלמן יצחק חאנין]] לערך בשנת תרס&quot;ג.<br /> עוד לפני הבר מצוה שלחו אותו הוריו לישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת ההנהלה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> התחתן עם מרת לאה בת ר' שמואל נימואיטין מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> קבע מושבו בעיר לנינגראד ושם הי' לו עסק ונתן הרבה צדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתים.<br /> בפרוץ מלחמת העולם השני' עבר עם משפחתו לעיר טאשקענט שבאוזבעקיסטאן.<br /> כששמע שיש אפשרות לברוח מברה&quot;מ דרך לבוב הי' אחד מהראשונים שיצאו משם יחד עם ר' [[ניסן נעמאנאוו]] והתיר הרבה כסף להציל שאר החסידים.<br /> משם הגיע ל[[פוקינג]].<br /> לאח&quot;ז הגיע ל[[ברינוא]] ושם הי' אחד ממנהלי הגשמיות של הישבה שם.<br /> בשנת תשכ&quot;ה הגיע לאה&quot;ב וקבע מושבו בקראון הייטס.<br /> נפטר בו' שבט תשס&quot;ד ומ&quot;כ בבה&quot;ח מונטפיורי אשר בקווינס.<br /> היתיר אחריו בתו מרת שרה אשת ר' [[יהושע זעליג כצמאן]].<br /> בתו מרת גאלדא אשת ר' אייזיק שוויי.<br /> ובנו ר' [[שניאור זלמן יצחק יהושע חנין]] חבר ועד להפצת שיחות.</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C_%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=125671 2013-01-29T19:16:29Z

<p>24.228.82.181: </p> <hr /> <div>הרב חייקל חאנין נולד לר' [[שניאור זלמן יצחק חאנין]] לערך בשנת תרס&quot;ג.<br /> עוד לפני הבר מצוה שלחו אותו הוריו לישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת ההנהלה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> התחתן עם מרת לאה בת ר' שמואל נימואיטין מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> קבע מושבו בעיר לנינגראד ושם הי' לו עסק ונתן הרבה צדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתים.<br /> בפרוץ מלחמת העולם השני' עבר עם משפחתו לעיר טאשקענט שבאוזבעקיסטאן.<br /> כששמע שיש אפשרות לברוח מברה&quot;מ דרך לבוב הי' אחד מהראשונים שיצאו משם יחד עם ר' [[ניסן נעמאנאוו]] והתיר הרבה כסף להציל שאר החסידים.<br /> משם הגיע ל[[פוקינג]].<br /> לאח&quot;ז הגיע ל[[ברינוא]] ושם הי' אחד ממנהלי הגשמיות של הישבה שם.<br /> בשנת תשכ&quot;ה הגיע לאה&quot;ב וקבע מושבו בקראון הייטס.<br /> נפטר בו' שבט תשס&quot;ד ומ&quot;כ בבה&quot;ח מונטפיורי אשר בקווינס.<br /> היתיר אחריו בתו מרת שרה אשת ר' [[יהושע זעליג כצמאן]].<br /> בתו מרת גאלדא אשת ר' אייזיק שוויי.<br /> ובנו ר' [[שניאור זלמן יצחק יהושע]] חבר ועד להפצת שיחות.</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C_%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=125670 2013-01-29T19:14:54Z

<p>24.228.82.181: יצירת דף עם התוכן &quot;הרב חייקל חאנין נולד לר&#039; שניאור זלמן יצחק חאנין לערך בשנת תרס&quot;ג. עוד לפני הבר מצוה שלחו או...&quot;</p> <hr /> <div>הרב חייקל חאנין נולד לר' שניאור זלמן יצחק חאנין לערך בשנת תרס&quot;ג.<br /> עוד לפני הבר מצוה שלחו אותו הוריו לישיבת תומכי תמימם ליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת ההנהלה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]].<br /> התחתן עם מרת לאה בת ר' שמואל נימואיטין מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הרי&quot;ץ]].<br /> קבע מושבו בעיר לנינגראד ושם הי' לו עסק ונתן הרבה צדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתים.<br /> בפרוץ מלחמת העולם השני' עבר עם משפחתו לעיר טאשקענט שבאוזבעקיסטאן.<br /> כששמע שיש אפשרות לברוח מברה&quot;מ דרך לבוב הי' אחד מהראשונים שיצאו משם יחד עם ר' [[ניסן נעמאנוב]] והתיר הרבה כסף להציל שאר החסידים.<br /> משם הגיע ל[[פוקינג]].<br /> לאח&quot;ז הגיע ל[[ברינוא]] ושם הי' אחד ממנהלי הגשמיות של הישבה שם.<br /> בשנת תשכ&quot;ה הגיע לאה&quot;ב וקבע מושבו בקראון הייטס.<br /> נפטר בו' שבט תשס&quot;ד ומ&quot;כ בבה&quot;ח מונטפיורי אשר בקווינס.<br /> היתיר אחריו בתו מרת שרה אשת ר' יהושע זעליג כצמאן.<br /> בתו מרת גאלדא אשת ר' אייזיק שוויי.<br /> ובנו ר' שניאור זלמן יצחק יהושע חבר ועד להפצת שיחות.</div>

24.228.82.181 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=125669 2013-01-29T18:27:34Z

<p>24.228.82.181: יצירת דף עם התוכן &quot;ר&#039; משה רובינסון נולד לר&#039; בנציון וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. הוא למד בתומכי תמימים בליובאו...&quot;</p> <hr /> <div>ר' משה רובינסון נולד לר' בנציון וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ.<br /> הוא למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ.<br /> בזמן שלטון הקומוניסטים ניהל תומכי תמימים במחתרת בעיר בארדיטשוב ושם באמצע התוועדות כ&quot;ד טבת הי' הלשנה ונתפס יחד עם ר' בערל גורעוויץ ועוד שמונה בחורים שלמדו איתו.<br /> הוא נחקר ע&quot;י הקומוניסטים והודע הכל כדי שלא יוכו את הבחורים.<br /> הוא שוחרר לאחרי כמה שנים והגיע לסאמראקאנד ששם הי' כבר קהילה גדולה של חבידי חב&quot;ד.<br /> הוא התחתן עם מרת בת שבע שתחי' ראבינאוויץ.<br /> כשהי' אופן לברוח מבריה&quot;מ בתש&quot;ו הלך יחד עם כמה מאות חסידים ללבוב ומשם ברח עד שהגיע לברינוא.<br /> שם שימש בראש ישיבה עד לכ&quot;ד טבת תש&quot;ח שאז נפטר מהייסורים שקיבל בבה&quot;ס בבריה&quot;מ.<br /> מנ&quot;כ בעיה&quot;ק טברי'.<br /> הותיר אחריו שתי בנות מרת דאבא אשת ר' משה יצחק פארסט שליח בהולנד<br /> ומרת חי' אשת ר' הומינער מקראון הייטס</div>

24.228.82.181