https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=217.10.40.81 2026-04-18T05:31:14Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=665184 2024-03-04T19:46:28Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>[[קובץ:עובדיה יסקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסקוב]]<br /> הרב '''עובדיה איסקוב''', [[שליח]] [[הרבי]], [[מרא דאתרא|רב]] העיר דרבנט, ברפובליקה של דאגסטן בדרום [[רוסיה]]. חווה מספר פעמים אירועים אנטישמיים בגין היותו [[יהודי]] ופעילותו עם הקהילה היהודית בדאגסטן.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בדאגסטן בשנות שלטון ה[[קומוניסטים]], ובשל כך לא ידע מאום על יהדותו מלבד העובדה כי הוא [[יהודי]]. בנערותו התגלה אצלו כשרון הציור, וציוריו עוררו תשומת לב מיוחדת בעיר הבירה של דגסטן. בזכות כך קיבל מילגת לימודים מיוחדת מהאקדמיה הרוסית לאמנות שב[[מוסקבה]].<br /> <br /> התעוררותו הרוחנית התעוררה בעקבות מפגש עם אורחי כבוד במקום לימודיו, כאשר הפרופסור הציגו כ'אחד האמנים המוסלמים הטובים ביותר', דבר שקומם אותו וגרם להצהרתו כ'יהודי'. בתגובה השיב לו הפרופסור, &quot;אם אתה יהודי, היכן ה[[ציצית|חוטים]] שלך&quot;. כשהבין כי אינו יודע מאום על יהדותו פנה ל[[בית חב&quot;ד]] ב[[מוסקבה]], והחל להשתתף בשיעורים, עד שבעידוד [[הרב לאזאר]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], משם המשיך לישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|תומכי תמימים בקריית מלאכי]].<br /> <br /> רעייתו חיה מרים, התקרבה ליהדות במכללת [[בית חנה פטרבורג|בית חנה]] ב[[פטרבורג]].<br /> <br /> לאחר נישואיהם יצאו ל[[שליחות]] בשנת [[תשס&quot;ד]] בעיר הולדתו, דרבנט, שם החל לעורר את הקהילה היהודית.<br /> <br /> הוא פתח [[בית כנסת]], [[מקווה טהרה]], גן ילדים, בית תמחוי ושירותים נוספים לטובת הקהילה, ומשמש בכל תפקידי הקהילה.<br /> <br /> תקופה מסוימת שהתה משפחתו ב[[צפת]] בשל [[חינוך]] הילדים, כיוון שבדגסטן אין מקומות לימוד מסודרים, כשהוא שוהה במקום השליחות.<br /> כיום הוא גר במוסקבה, אך עדיין עובד ומסייע ליהודים בדרבנט.<br /> <br /> == אירועים אנטישמיים ==<br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הותקף על ידי מוסלמים אנטישמיים, כשאבן גדולה נזרקה לחדר השינה בביתו, בזמן ששהה שם עם אשתו ובנם הקטן. ב[[נס]] לא נפגעו. יומיים קודם לכן נופצו חלונות [[בית הכנסת]] של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]], ביום חמישי [[י&quot;ח במנחם אב]] כשחזר מ[[שחיטה]] בשעת לילה מאוחרת עבור הקהילה היהודית במקום, נורה על ידי מתנקש מוסלמי בפתח ביתו, ונפצע אנושות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77180 זעזוע. שליח הרבי נורה ונפצע אנושות] {{אינפו}}}}. הירייה כוונה לעבר ה[[לב]], אך רגע קודם הפגיעה הסתובב, והכדור פגע בכבד, מה שהציל את חייו.<br /> <br /> לאחר הפגיעה ניסה המתנקש לפגוע בו שוב, אך זעקותיו לעזרה גרמה לשכנים רבים לצאת והמתנקש ברח. הוא הספיק לדבר עם השוטרים ולמסור תיאור פנים של היורה, עד שאיבד את הכרתו.<br /> <br /> לאחר טיפול ראשוני ב[[בית הרפואה]] המקומי, צוות רפואי מ[[ארץ ישראל|ישראל]] הוטס להביאו ארצה, אז אושפז ב[[בית הרפואה]] &quot;בילינסון&quot; ב[[פתח תקווה]], במימון &quot;[[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]]&quot;, שם התייצב מצבו.<br /> <br /> דקות ספורות לפני [[שבת]] התעורר לראשונה מאז איבד את הכרתו, ומסר כי ברצונו לחזור למקום שליחותו והתראיין לתקשורת.<br /> <br /> בימים הסמוכים ל[[ראש השנה]] [[תשע&quot;ד]] התאשפז שוב בשל זיהום חמור שהתפתח באזור הירי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77679 בשל זיהום חמור - הרב איסקוב אושפז בדחיפות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בסוף [[חודש תשרי]] חיסלו כוחות מיוחדים של הסוכנות ללוחמה בטרור של צבא [[רוסיה]] חמישה טרוריסטים, ביניהם שריף אחמדוב שעמד מאחורי הירי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78165 סגירת מעגל: הטרוריסט מדרבנט נורה למוות בתום קרב] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *נתן אברהם, '''שליח במסירות נפש''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [http://www.scribd.com/doc/157102063/890 גליון 890 עמוד 20].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77227 השליח שנורה רוצה לחזור לשליחות] ראיון וידאו {{אינפו}}{{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77242 השליחה בדרבנט מדברת לראשונה], לאחר פציעתו של בעלה {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:איסקוב, עובדיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=665183 2024-03-04T19:38:32Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>[[קובץ:עובדיה יסקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב איסקוב]]<br /> הרב '''עובדיה איסקוב''', [[שליח]] [[הרבי]], [[מרא דאתרא|רב]] העיר דרבנט, ברפובליקה של דאגסטן בדרום [[רוסיה]]. חווה מספר פעמים אירועים אנטישמיים בגין היותו [[יהודי]] ופעילותו עם הקהילה היהודית בדאגסטן.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בדאגסטן בשנות שלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטים]], ובשל כך לא ידע מאום על יהדותו מלבד העובדה כי הוא [[יהודי]]. בנערותו התגלה אצלו כשרון הציור, וציוריו עוררו תשומת לב מיוחדת בעיר הבירה של דגסטן. בזכות כך קיבל מילגת לימודים מיוחדת מהאקדמיה הרוסית לאמנות שב[[מוסקבה]].<br /> <br /> התעוררותו הרוחנית התעוררה בעקבות מפגש עם אורחי כבוד במקום לימודיו, כאשר הפרופסור הציגו כ'אחד האמנים המוסלמים הטובים ביותר', דבר שקומם אותו וגרם להצהרתו כ'יהודי'. בתגובה השיב לו הפרופסור, &quot;אם אתה יהודי, היכן ה[[ציצית|חוטים]] שלך&quot;. כשהבין כי אינו יודע מאום על יהדותו פנה ל[[בית חב&quot;ד]] ב[[מוסקבה]], והחל להשתתף בשיעורים, עד שבעידוד [[הרב לאזאר]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]], משם המשיך לישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד|תומכי תמימים בקריית מלאכי]].<br /> <br /> רעייתו חיה מרים, התקרבה ליהדות במכללת [[בית חנה פטרבורג|בית חנה]] ב[[פטרבורג]].<br /> <br /> לאחר נישואיהם יצאו ל[[שליחות]] בשנת [[תשס&quot;ד]] בעיר הולדתו, [[דרבנט]], שם החל לעורר את הקהילה היהודית.<br /> <br /> הוא פתח [[בית כנסת]], [[מקווה טהרה]], [[גן ילדים]], בית תמחוי ושירותים נוספים לטובת הקהילה, ומשמש בכל תפקידי הקהילה.<br /> <br /> תקופה מסוימת שהתה משפחתו ב[[צפת]] בשל [[חינוך]] הילדים, כיוון שבדגסטן אין מקומות לימוד מסודרים, כשהוא שוהה במקום השליחות.<br /> כיום הוא גר במוסקבה, אך עדיין עובד ומסייע ליהודים בדרבנט.<br /> <br /> == אירועים אנטישמיים ==<br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הותקף על ידי מוסלמים אנטישמיים, כשאבן גדולה נזרקה לחדר השינה בביתו, בזמן ששהה שם עם אשתו ובנם הקטן. ב[[נס]] לא נפגעו. יומיים קודם לכן נופצו חלונות [[בית הכנסת]] של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]], ביום חמישי [[י&quot;ח במנחם אב]] כשחזר מ[[שחיטה]] בשעת לילה מאוחרת עבור הקהילה היהודית במקום, נורה על ידי מתנקש מוסלמי בפתח ביתו, ונפצע אנושות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77180 זעזוע. שליח הרבי נורה ונפצע אנושות] {{אינפו}}}}. הירייה כוונה לעבר ה[[לב]], אך רגע קודם הפגיעה הסתובב, והכדור פגע בכבד, מה שהציל את חייו.<br /> <br /> לאחר הפגיעה ניסה המתנקש לפגוע בו שוב, אך זעקותיו לעזרה גרמה לשכנים רבים לצאת והמתנקש ברח. הוא הספיק לדבר עם השוטרים ולמסור תיאור פנים של היורה, עד שאיבד את הכרתו.<br /> <br /> לאחר טיפול ראשוני ב[[בית הרפואה]] המקומי, צוות רפואי מ[[ארץ ישראל|ישראל]] הוטס להביאו ארצה, אז אושפז ב[[בית הרפואה]] &quot;בילינסון&quot; ב[[פתח תקווה]], במימון &quot;[[איגוד הקהילות היהודיות]]&quot;, שם התייצב מצבו.<br /> <br /> דקות ספורות לפני [[שבת]] התעורר לראשונה מאז איבד את הכרתו, ומסר כי ברצונו לחזור למקום שליחותו והתראיין לתקשורת.<br /> <br /> בימים הסמוכים ל[[ראש השנה]] [[תשע&quot;ד]] התאשפז שוב בשל זיהום חמור שהתפתח באזור הירי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77679 בשל זיהום חמור - הרב איסקוב אושפז בדחיפות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בסוף [[חודש תשרי]] חיסלו כוחות מיוחדים של הסוכנות ללוחמה בטרור של צבא [[רוסיה]] חמישה טרוריסטים, ביניהם שריף אחמדוב שעמד מאחורי הירי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78165 סגירת מעגל: הטרוריסט מדרבנט נורה למוות בתום קרב] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *נתן אברהם, '''שליח במסירות נפש''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [http://www.scribd.com/doc/157102063/890 גליון 890 עמוד 20].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77227 השליח שנורה רוצה לחזור לשליחות] ראיון וידאו {{אינפו}}{{וידאו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77242 השליחה בדרבנט מדברת לראשונה], לאחר פציעתו של בעלה {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:איסקוב, עובדיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%9C%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=652353 2024-01-14T15:54:35Z

<p>217.10.40.81: יצירת דף עם התוכן &quot;הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק) הייתה מוקפת מכל צדדיה בכל רבותינו נשיא...&quot;</p> <hr /> <div>הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] הייתה מוקפת מכל צדדיה בכל רבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], בת רבי - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], נכדת רבי - [[אדמו&quot;ר הזקן]], אם רבי - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], זקנת רבי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אם זקנתו של רבי - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וזקנת זקנתו של רבי - [[הרבי]].</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94&diff=651912 2024-01-12T11:55:21Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חדר מנחם מוסקבה.jpg|ממוזער|סמל התלמוד תורה]]<br /> '''חדר מנחם - חב&quot;ד מוסקבה''' הינו [[תלמוד תורה]] הפועל על ידי קהילת חב&quot;ד במוסקבה בראשותו של הרב [[בערל לאזאר]], ובניהולו של הרב [[אברימי גבירץ]] תחת הנהלת כלל מוסדות חינוך חב&quot;ד בעיר על ידי הרב [[יוסף יצחק ליפסקר (מוסקבה)|יוסף יצחק ליפסקר]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> עם נפילת [[מסך הברזל]], החלו שלוחי הרבי לפעול ברוסיה, וכעבור שנתיים התיישב ב[[מוסקבה]] הרב [[בערל לאזאר]] שפיתח וביסס את הפעילות היהודית בעיר, לצד פעילותו בכל רחבי המדינה, ולצורך כך הביא זוגות נוספים של שלוחים שיסייעו לו.<br /> <br /> במשך כ-15 שנה התהוותה בעיר קהילה חב&quot;דית גדולה, ולצד גני חב&quot;ד ומסגרת לימודית לכיתות הצעירות, נוצר צורך בהקמת מוסד חינוכי מסודר עבור בני הקהילה החב&quot;דית, שישמש גם עבור קהילת המקורבים אשר הדבר יהווה חיזוק נוסף לתהליך הקירוב שלהם, והוקם 'חדר מנחם' על שמו של הרבי.<br /> <br /> החל משנת תשס&quot;ח חווה המוסד צמיחה משמעותית והתבסס עם הגעתם של קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידים-שלוחים]] שלצד לימודי [[סמיכה לרבנות]] בשעות אחר הצהריים, שימשו כמורים ומחנכים בשעות הבוקר, וזכו להדרכתו האישית ולסיועו של הרב לאזאר.<br /> <br /> רבים מקבוצות התלמידים השלוחים חזרו למוסקבה לאחר חתונתם והצטרפו באופן קבע לצוות החינוכי של המוסד.<br /> <br /> ה'חדר' ידוע ברוח הצעירה והגישה הישירה והמקצועית של חברי הצוות, העוסקים בהפקת חומרי למידה איכותיים ומקצועיים, לצד פעילות העשרה ומתן ביטוי לחוזקות ולכשרונות האישיים של כל אחד מהתלמידים.<br /> <br /> במשך עשר שנים עמד בראש התלמוד תורה הרב [[יוסף יצחק קעניג]], ובשנת [[תש&quot;פ]] מונה תחתיו הרב [[אברימי גבירץ]]- שעד אז כיהן כסגן מנהל.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] מונה התלמוד תורה כ-180 תלמידים.<br /> <br /> ==יוזמות==<br /> ===החייל===<br /> בין השנים [[תשע&quot;ד]]-[[תשע&quot;ז]] יצא לאור מטעם התלמוד תורה מגזין 'החייל' שכלל 16 עמודי צבע עם תוכן איכותי וייחודי.<br /> <br /> חברי המערכת של העלון היו: ר' שייעל'ה גרוס, ר' אבי גדז', ר' יוסף יצחק דלוין, ר' אפרים אלטשולער, הת' אוריה ג'ורי, הת' נפתלי רייניץ, ור' אברמי זקס.<br /> <br /> בסך הכל יצאו לאור על ידי המערכת 230 גליונות.<br /> <br /> משנת [[תשפ&quot;ד]] המשיך לצאת לאור שיוצא בעזרת התלמידים השלוחים: הת' שלום אוריאן והת' לוי דהאן.<br /> <br /> ===וידאו===<br /> בתלמוד תורה פועל חוג דרמה המפיק סרטי דרמה ותוכן על טהרת חסידות חב&quot;ד, הזוכים לחשיפה רבה, כאשר הילדים עצמם שותפים בצילום בביום ובעריכה של חלקים מהסרטים.<br /> <br /> מלבד סרט סיום שנה, מפיקים ילדי התלמוד תורה סדרות שונות של סרטי תוכן, דוגמת חידת סרטון שבועית על הפרשה, סרטונים להטמעת השפה הארמית עם סיפורים מהתלמוד, ועוד.<br /> <br /> <br /> ===מקהלה===<br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] הוקמה מקהלת 'השירה העשירית' של ילדי התלמוד תורה, המופיעה באירועים פנימיים בפני הורי התלמוד תורה, וכן באירועים יהודיים רשמיים הנערכים במוסקבה דוגמת כינוסי חנוכה, וטקסים נוספים. המקהלה מנוהלת על ידי ר' מנחם מענדל מרקוביץ'.<br /> {{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=646899 2023-12-11T18:14:13Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מנחם עמוס מושקוביץ''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הוא [[משפיע]] ור&quot;מ ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]], שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב&quot;ס).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח אייר]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב יעקב דוד מושקוביץ ולאמו מרת הניה.<br /> <br /> למד בישיבת נחלים ובהמשך בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת חיה רבקה בתו של ר' [[ברוך גופין]] מכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב&quot;ס) כרב בכלא רמלה.<br /> <br /> מרבני [[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] בתפקיד [[משפיע]] בכיתת המתחילים, בהשפעה ובליווי אישי לתלמידים המתחילים בישיבה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[אהרן מושקוביץ]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ורב בית כנסת חב&quot;ד בקריה החרדית בעיר.<br /> *הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] - שליח הרבי בשכונת פנינת אפרידר באשקלון וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הת' יעקב דוד מושקוביץ - נפטר בי&quot;ג ניסן תשפ&quot;ב<br /> *הרב לוי מושקוביץ - נחלת הר חב&quot;ד, משיב בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]<br /> *הרב שלום מושקוביץ - משיב ואחראי על תכנית הלימודים בגרסא ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב משה מושקוביץ - נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *ישראל מושקוביץ - שליח בישיבת תות&quot;ל מוסקבה<br /> ;בנותיו<br /> *מרת חנה אשת הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - שלוחי הרבי למועצה האזורית רמות משגב.<br /> *מרת פרלה אשת הרב אברהם ישעיה זלמנוב - שלוחי הרבי ל[[ערד]].<br /> *מרת בלה אשת הרב חיים קוט - לוד<br /> *מרת פסי אשת הרב מנחם מענדל גורביץ' - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]]. שלוחי הרבי לישוב משמר השבעה.<br /> *מרת מלכה אשת הרב מנשה אלטהויז - כפר חב&quot;ד<br /> *מרת מושקא אשת הרב עקיבא ריבקין - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *מרת דבורה לאה שיינא אשת הרב שניאור זלמן גאלדבערג - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:מושקוביץ, עמוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:רבני שב&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%A8%D7%9F&diff=646118 2023-12-02T17:33:56Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''יחזקאל הכהן דערען''' ([[תרפ&quot;ה]] - [[ט&quot;ז במנחם אב]] [[תשל&quot;ט]]) היה עסקן חסידי ו[[שו&quot;ב]] ב[[פיטסבורג]], פנסילבניה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב ישראל דערען ולאמו מרת חיה בלומא בשנת [[תרפ&quot;ה]] ב[[וישקוב]] שב[[פולין]].<br /> <br /> למד החל משנת [[תרח&quot;צ]] בישיבות [[תומכי תמימים ורשה]], [[תומכי תמימים אוטבוצק]] ובהמשך, בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], נמלט עם משפחתו ל[[יפן]]. ומשם הגיעו ל[[שנחאי]] בה למד ב[[תומכי תמימים שנחאי]], והיה לתלמידו של הרב [[מאיר אשכנזי]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] הצליח להגיע ל[[ארצות הברית]] ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שם נודע כתלמיד חכם גדול.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] התחתן עם רעייתו מרת קעניא - נפטרה כ' שבט תשע&quot;ד - בתו של הרב [[שלום פויזנר]].<br /> <br /> במשך השנים מילא תפקידי עסקנות רבים בשליחות [[הרבי]] לטובת [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> שימש כשוחט ובודק בדבנפורט, איווה, ולאחר מכן ב[[פיטסבורג]], פנסילבניה.<br /> <br /> נפטר ב[[ט&quot;ז במנחם אב]] [[תשל&quot;ט]] ונטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ===בניו===<br /> *בנו הרב [[ישראל דערען]] - [[שליח]] בסטמפורד, קונטיקט.<br /> *בנו הרב [[יוסף יצחק דערען]] - שליח בפיטסבורג, פנסילבניה.<br /> *בנו הרב [[מנחם מענדל דערען]] - [[משפיע]] בקהילת חב&quot;ד ב[[לוד]]<br /> ===בנותיו===<br /> <br /> *חתנו הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] - [[קראון הייטס]].<br /> *חתנו הרב [[ישראל רוזנפלד|ישראל הכהן רוזנפלד]] - שליח בפיטסבורג, פנסילבניה.<br /> *חתנו הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלת [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בישראל]].<br /> *חתנו הרב [[בערל לאזאר]] - רבה הראשי של [[רוסיה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2467348/jewish/Mrs-Keny-Deren-83-Principal-of-Yeshiva-Schools-Pioneer-in-Jewish-Education.htm כתבה על פטירת הרבנית דערען] {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> {{מיון רגיל:דרן, יחזקאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בפנסילבניה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוזנר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דערען]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=642351 2023-10-28T21:03:57Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=הרב לאזאר.png<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר בנאום]]<br /> הרב '''שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''ר' בֶּערְל''', יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הינו [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]], ומשמש [[הרבנות הראשית לרוסיה|כרבה הראשי של רוסיה]] מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]] ולאמו העניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד [[תלמוד בבלי]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56658 התמונות נחשפות: הביקור הראשון של הרב לאזר ברוסיה] אלול תש&quot;ע{{col}}}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בחודש סיון [[תשמ&quot;ט]] עם רעייתו מרת חנה{{הערה|1=[jewishmagazine.ru/articles/intervyu/rabanit-hana-lazar-posle-desjatyh-rodov-ja-reshila-chto-semja-na-pervom-meste-a-prepodavanie-na-vtorom/ המשפחה במקום הראשון], ראיון ב'ג'ואיש מגזין'.}} בת החסיד הרב [[יחזקאל דרן]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] - שלהי השלטון הקומוניסטי - קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי {{הבהרה}} ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנים אלו הצטרף לארגון אור אבנר והיה ממנהליו. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין , ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לאזר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזאר]] - שליח הרבי בקרים<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל לאזאר (בן בערל)|מנחם מענדל לאזאר]] - שליח הרבי בקרסנודר<br /> *בנו, הרב שלום לאזאר, שליח הרבי בסוצ'י<br /> *בנו ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח במוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד לצעירים במוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]], מוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב מנחם מענדל ווילנסקי, ר״ם בישיבת תומכי תמימים מוסקבה ומנהל ׳מרכז תורה׳ ו׳כינוסי תורה׳<br /> *בתו, וחתנו ר' ברוך נפתלי וילהלם שליח הרבי באומסק<br /> *בתו, וחתנו ר' שמואל זלצמן<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_96.html הרב לאזאר זועק: שליח צריך להתפלל ב'עבודה' • סוער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:חברי איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לאזאר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דערען]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=642350 2023-10-28T21:02:20Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=הרב לאזאר.png<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר בנאום]]<br /> הרב '''שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''ר' בֶּערְל''', יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הינו [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]], ומשמש [[הרבנות הראשית לרוסיה|כרבה הראשי של רוסיה]] מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]] ולאמו העניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד [[תלמוד בבלי]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56658 התמונות נחשפות: הביקור הראשון של הרב לאזר ברוסיה] אלול תש&quot;ע{{col}}}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בחודש סיון [[תשמ&quot;ט]] עם רעייתו מרת חנה{{הערה|1=[jewishmagazine.ru/articles/intervyu/rabanit-hana-lazar-posle-desjatyh-rodov-ja-reshila-chto-semja-na-pervom-meste-a-prepodavanie-na-vtorom/ המשפחה במקום הראשון], ראיון ב'ג'ואיש מגזין'.}} בת החסיד הרב [[יחזקאל דרן]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] - שלהי השלטון הקומוניסטי - קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי {{הבהרה}} ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנים אלו הצטרף לארגון אור אבנר והיה ממנהליו. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין , ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לאזר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזאר]] - שליח הרבי בקרים<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל לאזאר (בן בערל)|מנחם מענדל לאזאר]] - שליח הרבי בקרסנודר<br /> *בנו, הרב שלום לאזאר, שליח של הרבי בסוצ'י<br /> *בנו ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח במוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד לצעירים במוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]], מוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב מנחם מענדל ווילנסקי, ר״ם בישיבת תומכי תמימים מוסקבה ומנהל ׳מרכז תורה׳ ו׳כינוסי תורה׳.<br /> *בתו, וחתנו ר' ברוך נפתלי וילהלם שליח של הרבי באומסק<br /> *בתו, וחתנו ר' שמואל זלצמן.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_96.html הרב לאזאר זועק: שליח צריך להתפלל ב'עבודה' • סוער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:חברי איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לאזאר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דערען]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=642349 2023-10-28T21:00:20Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=הרב לאזאר.png<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר בנאום]]<br /> הרב '''שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''ר' בֶּערְל''', יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הינו [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]], ומשמש [[הרבנות הראשית לרוסיה|כרבה הראשי של רוסיה]] מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]] ולאמו העניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד [[תלמוד בבלי]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56658 התמונות נחשפות: הביקור הראשון של הרב לאזר ברוסיה] אלול תש&quot;ע{{col}}}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בחודש סיון [[תשמ&quot;ט]] עם רעייתו מרת חנה{{הערה|1=[jewishmagazine.ru/articles/intervyu/rabanit-hana-lazar-posle-desjatyh-rodov-ja-reshila-chto-semja-na-pervom-meste-a-prepodavanie-na-vtorom/ המשפחה במקום הראשון], ראיון ב'ג'ואיש מגזין'.}} בת החסיד הרב [[יחזקאל דרן]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] - שלהי השלטון הקומוניסטי - קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי {{הבהרה}} ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנים אלו הצטרף לארגון אור אבנר והיה ממנהליו. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין , ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לאזר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזאר]] - שליח הרבי בקרים<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל לאזאר (בן בערל)|מנחם מענדל לאזאר]] - שליח הרבי בקרסנודר<br /> *בנו, הרב שלום לאזאר, שליח של הרבי בסוצ'י<br /> *בנו ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח במוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד לצעירים במוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]], מוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב מנחם מענדל ווילנסקי, ר״ם בישיבת תומכי תמימים מוסקבה ומנהל ׳מרכז תורה׳ ו׳כינוסי תורה׳.<br /> *בתו, וחתנו ר' ברוך נפתלי וילהלם שליח שך הרבי באומסק שברוסיה<br /> *בתו, וחתנו ר' שמואל זלצמן.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_96.html הרב לאזאר זועק: שליח צריך להתפלל ב'עבודה' • סוער]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:חברי איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לאזאר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דערען]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=642331 2023-10-28T18:50:03Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מנחם עמוס מושקוביץ''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הוא [[משפיע]] ור&quot;מ ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]], שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב&quot;ס).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח אייר]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב יעקב דוד מושקוביץ ולאמו מרת הניה.<br /> <br /> למד בישיבת נחלים ובהמשך בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת חיה רבקה בתו של ר' [[ברוך גופין]] מכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב&quot;ס) כרב בכלא רמלה.<br /> <br /> מרבני [[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] בתפקיד [[משפיע]] בכיתת המתחילים, בהשפעה ובליווי אישי לתלמידים המתחילים בישיבה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[אהרן מושקוביץ]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ורב בית כנסת חב&quot;ד בקריה החרדית בעיר.<br /> *הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] - שליח הרבי בשכונת פנינת אפרידר באשקלון וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הת' יעקב דוד מושקוביץ - נפטר בי&quot;ג ניסן תשפ&quot;ב<br /> *הרב לוי מושקוביץ - נחלת הר חב&quot;ד, משיב בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]<br /> *הרב שלום מושקוביץ - משיב ואחראי על תכנית הלימודים בגרסא ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב משה מושקוביץ - נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *ישראל מושקוביץ - [[[[ישיבת תות&quot;ל איסטרא - מוסקבה]]<br /> ;בנותיו<br /> *מרת חנה אשת הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - שלוחי הרבי למועצה האזורית רמות משגב.<br /> *מרת פרלה אשת הרב אברהם ישעיה זלמנוב - שלוחי הרבי ל[[ערד]].<br /> *מרת בלה אשת הרב חיים קוט - לוד<br /> *מרת פסי אשת הרב מנחם מענדל גורביץ' - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]]. שלוחי הרבי לישוב משמר השבעה.<br /> *מרת מלכה אשת הרב מנשה אלטהויז - כפר חב&quot;ד<br /> *מרת מושקא אשת הרב עקיבא ריבקין - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *מרת דבורה לאה שיינא אשת הרב שניאור זלמן גאלדבערג - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:מושקוביץ, עמוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:רבני שב&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=642330 2023-10-28T18:47:51Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מנחם עמוס מושקוביץ''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הוא [[משפיע]] ור&quot;מ ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]], שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב&quot;ס).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח אייר]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב יעקב דוד מושקוביץ ולאמו מרת הניה.<br /> <br /> למד בישיבת נחלים ובהמשך בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת חיה רבקה בתו של ר' [[ברוך גופין]] מכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב&quot;ס) כרב בכלא רמלה.<br /> <br /> מרבני [[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] בתפקיד [[משפיע]] בכיתת המתחילים, בהשפעה ובליווי אישי לתלמידים המתחילים בישיבה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[אהרן מושקוביץ]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ורב בית כנסת חב&quot;ד בקריה החרדית בעיר.<br /> *הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] - שליח הרבי בשכונת פנינת אפרידר באשקלון וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הת' יעקב דוד מושקוביץ - נפטר בי&quot;ג ניסן תשפ&quot;ב<br /> *הרב לוי מושקוביץ - נחלת הר חב&quot;ד, משיב בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]<br /> *הרב שלום מושקוביץ - משיב ואחראי על תכנית הלימודים בגרסא ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב משה מושקוביץ - נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *ישראל מושקוביץ - [[[[ישיבת תות&quot;ל איסטרא - מוסקבה|https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)]]]]<br /> ;בנותיו<br /> *מרת חנה אשת הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - שלוחי הרבי למועצה האזורית רמות משגב.<br /> *מרת פרלה אשת הרב אברהם ישעיה זלמנוב - שלוחי הרבי ל[[ערד]].<br /> *מרת בלה אשת הרב חיים קוט - לוד<br /> *מרת פסי אשת הרב מנחם מענדל גורביץ' - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]]. שלוחי הרבי לישוב משמר השבעה.<br /> *מרת מלכה אשת הרב מנשה אלטהויז - כפר חב&quot;ד<br /> *מרת מושקא אשת הרב עקיבא ריבקין - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *מרת דבורה לאה שיינא אשת הרב שניאור זלמן גאלדבערג - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:מושקוביץ, עמוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:רבני שב&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=642329 2023-10-28T18:43:37Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)<br /> |תמונה=תמימים לומדים בזאל מוסקבה.jpg<br /> |כתובית=[[תמימים]] לומדים בזאל ה[[ישיבה]]<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס&quot;ו]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=איסטרא בפרוורי [[מוסקבה]]<br /> |מייסד=הרב [[מרדכי יונה קליין]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה לרמן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יוסף משה ויסברג]]<br /> |מספר תלמידים=68 (בערך)<br /> |קובץ הערות=פילפול התלמידים, מערכות במסכת קידושין, ארמיא אדמורא<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:בנין הישיבה מוסקבה.jpg|ממוזער|בניין הישיבה בלילה.]] <br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש מוסקבה''' היא [[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים|מרשת ישיבות תומכי תמימים]] השוכנת ליד העיר איסטרא בפרוורי מוסקבה, הישיבה הוקמה ונועדה בעיקר לבני השלוחים במדינות [[ברית המועצות|חבר העמים]] ובנוסף לבני השלוחים הפזורים ברחבי העולם.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה הוקמה ב[[אלול]] שנת [[תשס&quot;ו]] על ידי הרה&quot;ח [[מרדכי יונה קליין]]. ובניהולה הגשמי עמד הרב אברהם לובובסקי (קאשייב).<br /> <br /> אחר שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] עזב הרב [[מרדכי יונה קליין|מרדכי קליין]] ונתמנה למשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובמקומו מונה לראש הישיבה חתנו של הרב הראשי [[בערל לאזאר]] הרב [[משה לרמן]] (קודם לכן ראש ישיבת תו&quot;ת מלכובקה), ובתור משפיע, הרב [[שלום בער שיינגארטן]] - בעבר משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. בסוף שנת תשפ&quot;א, עזב הרב שיינגרטון את הישיבה, ובמקומו התמנו משפיעים לכל שיעור בנפרד. שיעור א'- הרב מנחם מענדל פרידמן. שיעור ב' -הרב הרב חנן טייכטל . שיעור ג' - מ&quot;מ ווילענסקי.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] (ואח&quot;כ בשנת [[תשפ&quot;ב]]) נפתח שיעור ד', לבחורים שסיימו שנה שלישית. כך גם היה בשנת [[תשע&quot;ז]] תחת הנהלתו של הרב [[מרדכי יונה קליין]].<br /> <br /> בשנת הלימודים תשפ&quot;ג נפתחה כיתת מכינה לישיבה, במקום שיעור ד' (כפי שהיה בכמה שנים מאז הקמת הישיבה, בשנת [[תשע&quot;ח]], [[תשע&quot;ד]] ועוד).<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]] מונה הישיבה כ-70 תלמידים.<br /> <br /> ==ישיבת קיץ==<br /> <br /> מידי שנה, בתקופת הקיץ נוסעים כל הבחורים והצוות ל[[ישיבת קיץ]] מחוץ לשטח הישיבה .<br /> <br /> בעבר היו שוהים בשטח מוסדות קרלין בביתר, משנת [[תשע&quot;ו]] עד שנת [[תשע&quot;ח]] היו בשטח סמינר חב&quot;ד &quot;שושנת ירושלים&quot; ברמת שלמה, בשנים [[תשע&quot;ח]] ו[[תשע&quot;ט]] הישיבת קיץ נערכה במונטריאול בשטח [[תומכי תמימים מונטריאול|הישיבה]]. ומשנת [[תשפ&quot;א]] נערכה הישיבת קיץ באתר נופש שליד העיר ניז'ני נובגורוד שברוסיה.<br /> <br /> ניהולה הגשמי של הישיבת קיץ הוא על ידי ר' דוד יאקוב מאנ&quot;ש בניז'ני נובגרוד ובעזרתו של השליח בעיר הרה&quot;ח ר' [[שמעון ברגמן]].<br /> <br /> ==מבצעים==<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]] לנצל את הזמן הפנוי בפעילות [[עשרת המבצעים]] ובפרט ב[[מבצע תפילין]] יוצאים הבחורים מידי יום שישי לערים הסמוכות על מנת להניח תפילין ליהודים, ולדבר איתם על יהדות. בעקבות חוקי המדינה האוסרים על הפצת דת בצורה פומבית ברחובות ערים מסוימות (כאלו שלא קיבלו אישור מפורש מהרשויות), נוסעים הבחורים במוניות לכתובות רשומות בהם מתגוררים יהודים, מניחים תפילין בביתם, ומחלקים להם נרות שבת. גם כן עומדים בחורים ברחובות כדי למצוא פנים יהודיות על מנת לחדש את רשימת הכתובות עם עוד יהודים שיוכלו להכיר יהדות. יש לציין שבערים אלו עדיין לא יצאו [[שלוחים]], ולעת עתה אין שם [[בתי חב&quot;ד]].<br /> <br /> עבודת המבצעים באיזור הישיבה, היא בעזרת השליח ר' אברהם לובובסקי (קשייב) (בעבר מנהל גשמי בישיבה).<br /> <br /> לפעמים בימים טובים (ראש השנה ויום כיפור, ל&quot;ג בעומר, ועוד) מארחים בישיבה מקורבים, מפירות המבצעים במשך השנה.<br /> <br /> ==מערכת [[הערות התמימים]]==<br /> על פי הוראת הרבי שבחורי הישיבה, אשר שוקדים על לימוד התורה יפרסמו מפעם לפעם חידושי תורה העולים מתוך הלימוד, קיים בישיבה מערכת הערות המוציאה לאור מידי זמן קובץ מהודר.<br /> <br /> הקבצים הראשונים נקראו בשם '''פלפול התלמידים''' (כפי שנקרא הקובץ אשר יצא על ידי מזכירות הרבי במחצית הראשונה לנשיאותו) חלקם יצאו בשיתוף פעולה עם [[תומכי תמימים מוסקבה|הישיבה הגדולה]]<br /> <br /> משנת תשפ&quot;א, עבר הקובץ &quot;מתיחת פנים&quot; ושמו הוסב ל&quot;'ארמיא אדמורא&quot;' שמשמעותו ברוסית &quot;צבא הרבי&quot; (מתוך הניגון &quot;[[מי ארמיא אדמורא]]&quot;)<br /> <br /> בשנת תש&quot;פ יצא הקובץ &quot;מערכות במסכת קידושין&quot; מפרי עטו של המגיד שיעור בישיבה הרב [[יהושע בלאזנשטיין]] (כיום מגיד שיעור ונו&quot;ן בישיבת [[אהלי תורה - אהלי מנחם]]) בתוספת כמה מהערות התמימים<br /> <br /> ==שטח הישיבה==<br /> בעבר, שימש שטח הישיבה למחנה נוער של תנועת ה'פייונרים' שכונתה גם 'קומסמול'.<br /> <br /> שטח הישיבה שוכן על יד כפר בשם חוטארקי, בקמפוס מגודר בו עד היום פועל בקיץ [[מחנה גן ישראל]] למקורבים, אותו מנהל הרב [[יוסף ויסברג]]. כמו כן במשך השנים פעלה בשטח הישיבה מאפיית מצות מכונה למהדרין בהשגחת הבד&quot;ץ ברוסיה, תחת ניהולו של ר' [[שניאור הלפרין]]. משם [[מבצע מצה|מיוצאות מצות]] מכונה. לכל רחבי חבר העמים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> <br /> *'''[[ראש הישיבה]]:''' הרב [[משה לרמן]]<br /> *'''מכינה''': מנהל רוחני: הרב [[לוי קוביטשעק]]. [[ר&quot;מ]] בנגלה: הרב [[מנחם מענדל פרידמאן]]. [[משפיע]]: הרב [[שמחה גרפונקל]]<br /> *'''שיעור א'''': מנהל רוחני: הרב [[לוי קוביטשעק]]. [[ר&quot;מ]] בנגלה: הרב [[לוי קוביטשעק]] והת' לוי קורץ. [[משפיע]]: הרב [[מנחם מענדל פרידמאן]].<br /> *'''שיעור ב'''': [[ר&quot;מ]] בנגלה: הרב [[מנחם מענדל רודרמן]]. [[משפיע]]: הרב [[חנן טייכטל]].<br /> *'''שיעור ג'''': [[ר&quot;מ]] בנגלה: הרב [[חנן טייכטל]]. [[משפיע]]: הרב [[מנחם מענדל ווילענסקי]].<br /> *'''מנהל גשמי:''' ר' [[יוסף משה וויסברג]] <br /> *'''מנהל פנימיה:''' משה מאגילאנסקי.<br /> *'''מזכיר הישיבה:''' ר' חיים נמש.<br /> <br /> ===צוות בעבר===<br /> *הרב [[מרדכי יונה קליין]] ראש ישיבה<br /> *הרב שלום בער נמנוב (בן הרב [[יצחק נמנוב]]). בשיעורי נגלה<br /> *הרב אפרים בלוי. ר&quot;מ ומנהל שיעור א' וכיתת מכינה<br /> *הרב יעקב וובר (בן הרב ישעיה וובר). ר&quot;מ שיעור א'<br /> *הרב מאיר ג'ובני. ר&quot;מ והנהלה רוחנית<br /> *הרב יהושע בלאזענשטיין. ר&quot;מ<br /> *הרב מיכאל מנוחין. ר&quot;מ ומשגיח<br /> *הרב [[שלום בער שיינגארטן]]. משפיע ראשי<br /> *הרב יהונתן חיים וייס. משגיח ראשי<br /> *הרב אברהם קאשייב (לובבסקי) מנהל גשמי<br /> *הרב דניאל ביליאק. הנהלה גשמית<br /> *הרב מנחם מענדל קמרניצקי. הנהלה גשמית<br /> *ר' שלום רובינשטיין. הנהלה גשמית<br /> *ר' חיים סירוטקין. הנהלה גשמית<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=49298 הישיבה הקטנה במוסקבה מציגה: &quot;פלפול התלמידים&quot;] {{שטורעם}}{{קישור שבור}}<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5ef6108ed9365_1593184398.pdf קובץ מערכות במסכת קידושין] {{col}}<br /> *[https://live.col.org.il/news/131729 קובץ ארמייא אדמורא] {{col}}<br /> {{תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|מ]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=642328 2023-10-28T18:38:56Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מנחם עמוס מושקוביץ''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הוא [[משפיע]] ור&quot;מ ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]], שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב&quot;ס).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח אייר]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב יעקב דוד מושקוביץ ולאמו מרת הניה.<br /> <br /> למד בישיבת נחלים ובהמשך בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת חיה רבקה בתו של ר' [[ברוך גופין]] מכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב&quot;ס) כרב בכלא רמלה.<br /> <br /> מרבני [[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] בתפקיד [[משפיע]] בכיתת המתחילים, בהשפעה ובליווי אישי לתלמידים המתחילים בישיבה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[אהרן מושקוביץ]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ורב בית כנסת חב&quot;ד בקריה החרדית בעיר.<br /> *הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] - שליח הרבי בשכונת פנינת אפרידר באשקלון וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הת' יעקב דוד מושקוביץ - נפטר בי&quot;ג ניסן תשפ&quot;ב<br /> *הרב לוי מושקוביץ - נחלת הר חב&quot;ד, משיב בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]<br /> *הרב שלום מושקוביץ - משיב ואחראי על תכנית הלימודים בגרסא ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב משה מושקוביץ - נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *ישראל מושקוביץ - [[שליח בישיבת תות&quot;ל איסטרא - מוסקבה]]<br /> ;בנותיו<br /> *מרת חנה אשת הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - שלוחי הרבי למועצה האזורית רמות משגב.<br /> *מרת פרלה אשת הרב אברהם ישעיה זלמנוב - שלוחי הרבי ל[[ערד]].<br /> *מרת בלה אשת הרב חיים קוט - לוד<br /> *מרת פסי אשת הרב מנחם מענדל גורביץ' - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]]. שלוחי הרבי לישוב משמר השבעה.<br /> *מרת מלכה אשת הרב מנשה אלטהויז - כפר חב&quot;ד<br /> *מרת מושקא אשת הרב עקיבא ריבקין - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *מרת דבורה לאה שיינא אשת הרב שניאור זלמן גאלדבערג - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:מושקוביץ, עמוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:רבני שב&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=642327 2023-10-28T18:38:12Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מנחם עמוס מושקוביץ''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הוא [[משפיע]] ור&quot;מ ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]], שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב&quot;ס).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח אייר]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב יעקב דוד מושקוביץ ולאמו מרת הניה.<br /> <br /> למד בישיבת נחלים ובהמשך בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת חיה רבקה בתו של ר' [[ברוך גופין]] מכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב&quot;ס) כרב בכלא רמלה.<br /> <br /> מרבני [[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] בתפקיד [[משפיע]] בכיתת המתחילים, בהשפעה ובליווי אישי לתלמידים המתחילים בישיבה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[אהרן מושקוביץ]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ורב בית כנסת חב&quot;ד בקריה החרדית בעיר.<br /> *הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] - שליח הרבי בשכונת פנינת אפרידר באשקלון וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *הת' יעקב דוד מושקוביץ - נפטר בי&quot;ג ניסן תשפ&quot;ב<br /> *הרב לוי מושקוביץ - נחלת הר חב&quot;ד, משיב בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]<br /> *הרב שלום מושקוביץ - משיב ואחראי על תכנית הלימודים בגרסא ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב משה מושקוביץ - נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *ישראל מושקוביץ - [[שליח בישיבת תות&quot;ל איסטרא - מוסקבה שברוסיה]]<br /> ;בנותיו<br /> *מרת חנה אשת הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - שלוחי הרבי למועצה האזורית רמות משגב.<br /> *מרת פרלה אשת הרב אברהם ישעיה זלמנוב - שלוחי הרבי ל[[ערד]].<br /> *מרת בלה אשת הרב חיים קוט - לוד<br /> *מרת פסי אשת הרב מנחם מענדל גורביץ' - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]]. שלוחי הרבי לישוב משמר השבעה.<br /> *מרת מלכה אשת הרב מנשה אלטהויז - כפר חב&quot;ד<br /> *מרת מושקא אשת הרב עקיבא ריבקין - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *מרת דבורה לאה שיינא אשת הרב שניאור זלמן גאלדבערג - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:מושקוביץ, עמוס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:רבני שב&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=629006 2023-08-25T12:49:57Z

<p>217.10.40.81: הסרת כל התוכן מהדף</p> <hr /> <div></div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%96%27_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=627978 2023-08-22T10:55:42Z

<p>217.10.40.81: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;חורבן ליובאוויטש&#039;&#039;&#039; הוא כינוי לתקופה של אחת-עשרה שנים בין הסתלקות הרבי המהר&quot;ש עד לקב...&quot;</p> <hr /> <div>'''חורבן ליובאוויטש''' הוא כינוי לתקופה של אחת-עשרה שנים בין [[הסתלקות]] [[הרבי המהר&quot;ש]] עד לקבלת הנשיאות של בנו [[הרבי הרש&quot;ב]] ([[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]] - [[ראש השנה]] [[תרנ&quot;ד]]), בהם סרבו שני בני הרבי המהר&quot;ש הרבי הרש&quot;ב ואחיו הבכור [[הרז&quot;א]] לקבל את הנשיאות, ו[[חסידות חב&quot;ד]] נשארה ללא נשיא רשמי. תקופה זו מכונה חורבן היות ובה הצטמצמו משמעותית ממדי חסידות חב&quot;ד וחוסנה, בצל החסר בנשיא רשמי.</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%95%27_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=627972 2023-08-22T10:39:15Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>ע''פ ליקוטי דיבורים, כרך ה', עמ' 1114</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%95%27_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=627971 2023-08-22T10:38:58Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>מקורות:<br /> ע''פ ליקוטי דיבורים, כרך ה', עמ' 1114</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%95%27_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=627970 2023-08-22T10:38:11Z

<p>217.10.40.81: יצירת דף עם התוכן &quot;ע&#039;&#039;פ ליקוטי דיבורים, כרך ה&#039;, עמ&#039; 1114&quot;</p> <hr /> <div>ע''פ ליקוטי דיבורים, כרך ה', עמ' 1114</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%95%27_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=627969 2023-08-22T10:37:33Z

<p>217.10.40.81: יצירת דף עם התוכן &quot;פעם תלה ר&#039; שמואל מונקס את עצמו מול בית מדרשו של האדמו&quot;ר הזקן. שאלו אותו החסידים: &quot;מה רא...&quot;</p> <hr /> <div>פעם תלה ר' [[שמואל מונקס]] את עצמו מול בית מדרשו של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]]. שאלו אותו החסידים: &quot;מה ראית לעשות מעשה זה&quot;? השיב להם ר' שמואל: &quot;כשהולכים ברחוב ותולות מספריים - יודעים שכאן גר חייט, כשתולים נעליים - יודעים ששם גר סנדלר, בשער חצרו של רבי צריך לתלות חסיד!''</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=627760 2023-08-21T19:13:03Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=הרב לאזאר.png<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר בנאום]]<br /> הרב '''שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''בֶּערְל''', יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הינו [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]], ומשמש [[הרבנות הראשית לרוסיה|כרבה הראשי של רוסיה]] מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]] ולאמו העניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד [[תלמוד בבלי]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56658 התמונות נחשפות: הביקור הראשון של הרב לאזר ברוסיה] אלול תש&quot;ע{{col}}}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בחודש סיון [[תשמ&quot;ט]] עם רעייתו מרת חנה{{הערה|1=[jewishmagazine.ru/articles/intervyu/rabanit-hana-lazar-posle-desjatyh-rodov-ja-reshila-chto-semja-na-pervom-meste-a-prepodavanie-na-vtorom/ המשפחה במקום הראשון], ראיון ב'ג'ואיש מגזין'.}} בת החסיד הרב [[יחזקאל דרן]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטיןימ״ש ]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין שר״י , ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין שר״י בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין ימ״ש אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בחודש ניסן תשפ״ב עזב את מקום שליחותו מחשש סכנה של הפצצות מאוקראינה ושוהה בקראוון הייטס.<br /> <br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לאזר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזר]] - שליח הרבי בקרים<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל לאזר - שליח הרבי בקרסנודר<br /> *בנו, הרב שלום לאזר, שליח הרבי בסוצ'י<br /> *בנו ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח במוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד לצעירים במוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]], מוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב מנחם מענדל ווילנסקי, ר״ם בישיבת תומכי תמימים מוסקבה ומנהל ׳מרכז תורה׳ ו׳כינוסי תורה׳.<br /> *בתו, וחתנו ר' ברוך נפתלי וילהלם.<br /> *בתו, וחתנו ר' שמואל זלצמן.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:חברי איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לאזאר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דערען]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=627757 2023-08-21T19:01:40Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך גורין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורין נואם באירוע חנוכת המוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] (חשון תשע&quot;ג)]]<br /> הרב '''ברוך גורין''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1973) הוא מנהל [[לחיים (בית הוצאה לאור)|הוצאת הספרים 'לחיים']] ברוסית, יו&quot;ר מועצת המנהלים של המוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] ומרכז הסובלנות, ודובר [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ג]] באודסה לאביו ר' יונה, ולמד ב'בית הספר לעיתונאים צעירים' והשלים את לימודיו בהצלחה בשנת [[תשמ&quot;ט]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] שהוקמה מיד לאחר נפילת מסך הברזל, ושנה בלבד לאחר שנכנס לישיבה ייסד את המגזין היהודי 'לחיים' המופץ בשפה הרוסית, ושימש בו כעורך הראשי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] סיים את לימודיו בישיבה, ובהמשך, ייסד גם [[לחיים (בית הוצאה לאור)|בית הוצאה לאור]] תחת אותו שם.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] מונה על ידי הרב [[בערל לאזאר]] רבה הראשי של [[רוסיה]] לעמוד בראש מחלקת יחסי הציבור של איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] מונה לשמש כיו&quot;ר מועצת המנהלים של המוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] ומרכז הסובלנות.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/136878 הפרוייקט שמסעיר את חסידי חב&quot;ד: &quot;הרוגי מלכות&quot;]''' {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *'''[jewishmagazine.ru/articles/intervyu/borukh-gorin-ravvin-perestal-obvinyat-lyudey-i-epidemiya-prekratilas/ הרב הפסיק להאשים אנשים, והמגפה פסקה]''', ראיון ל'ג'ואיש מגזין' (רוסית)<br /> <br /> {{מיון רגיל:גורין, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=602719 2023-06-15T16:24:38Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''ברוך קליינבערג''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ה]], 1965) הוא משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]], רב בית חב&quot;ד בשכונות סוקול-איירפורט, מורה צדק בקהילת חב&quot;ד בעיר, חבר ועד הכשרות של קהילת חב&quot;ד המקומית, מלפנים ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוסקבה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תשכ&quot;ה]] במוסקבה במשפחה של חסידי חב&quot;ד, לאביו [[ר' יהושע (שייע) קליינבערג]] ולאמו מרת מאיה מרים בת ר' זלמן בער דולקין.<br /> בתוך ביתו קיבל חינוך יהודי חסידי כרוך [[מסירות נפש|במס&quot;נ]] רב, ואביו הי' לוקחו מידי פעם ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיויות]], וכן לשיעורי תורה, בפרט כשהיו מגיעים שלוחים מעבר למסך הברזל.<br /> <br /> כשסיים את לימודיו ב-MADI עם תואר בהנדסת תחבורה, בשנת [[תשמ&quot;ח]], נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] שנוסדה אז ברוסיה, ולאחר [[ברית המועצות|נפילת המשטר הקומוניסטי]] בשנת [[תש&quot;נ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ובשנת [[תשנ&quot;ג]] השלים את לימודי ההלכה ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת גולדה חנה בת גאלדבערג{{הערה|נולדה בשנת [[תשל&quot;ב]] ב[[קייב]], למדה במכון הפדגוגי בניז'ין, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] החלה להתקרב ליהדות בעקבות הזמנה של הבן דוד שלה במסגרת לימוד מיוחדת ללימודי יהדות בבית כנסת בקייב שהתקיימה בימי ראשון, מסגרת שנפתחה למעשה על ידי בעלה לעתיד, ר' ברוך. בשנת תשנ&quot;ד השלימה את התואר במתמטיקה ופיזיקה, ועבר ללמוד ב[[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].}}, כאשר השדכן היה הרב [[פנחס וישצקי]] (לימים, רבה של דונייצק).<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת תשנ&quot;ד בחצר הרבי ב-770, ולאחר החתונה התגוררו ב[[קראון הייטס]] כאשר רעייתו מתפרנסת מעבודה בהוצאה לאור של ספרים ברוסית, וברוך משמש כמגיה סת&quot;ם.<br /> <br /> כעבור שנה הוזמן על ידי [[בערל לאזאר|הרב לאזאר]] להצטרף לשלוחי הרבי ברוסיה, ובשנת [[תשנ&quot;ה]] החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בצוות הישיבה ברוסיה, ובהמשך עזב את הישיבה וייסד בשנת [[תשס&quot;ה]] את בית חב&quot;ד בשכונת סוקול-איירפורט והוא משמש כיום כשליח הרבי וראש הקהילה היהודית המקומית מומחה בנושאי כשרות, ומורה צדק בקהילה החב&quot;דית בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חנך את מבנה בית חב&quot;ד שבראשותו.<br /> <br /> רעייתו משמשת כמחנכת ב[[מכון חיה מושקא]] ('מכון חמ&quot;ש'), משמשת כיועצת נישואין ויועצת זוגית, וכן משפיעה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל קליינבערג<br /> *בנו, הת' משה צבי הירש קליינבערג<br /> *בנו, הת' מרדכי העניך קליינבערג <br /> *בנו, לוי יצחק קליינבערג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[jewishmagazine.ru/articles/community/balabusta-ajeroport-moskva/ שדה התעופה בלבוסטה, מוסקבה]''' כתבה ב'ג'ואיש מגזין' (רוסית)<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf, רישומים ודוחות של שלוחים שנסעו לעבר מסך הברזל - תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קליינברג, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=602716 2023-06-15T16:22:36Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''ברוך קליינבערג''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ה]], 1965) הוא משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]], רב בית חב&quot;ד בשכונות סוקול-איירפורט, מורה צדק בקהילת חב&quot;ד בעיר, חבר ועד הכשרות של קהילת חב&quot;ד המקומית, מלפנים ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוסקבה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תשכ&quot;ה]] במוסקבה במשפחה של חסידי חב&quot;ד, לאביו [[ר' יהושע (שייע) קליינבערג]] ולאמו מרת מאיה מרים בת ר' זלמן בער דולקין.<br /> בתוך ביתו קיבל חינוך יהודי חסידי כרוך [[מסירות נפש|במס&quot;נ]] רב, ואביו הי' לוקחו מידי פעם ל[[התוועדות חסידית<br /> |התוועדויות חסידיויות]], וכן לשיעורי תורה, בפרט כשהיו מגיעים שלוחים מעבר למסך הברזל.<br /> <br /> כשסיים את לימודיו ב-MADI עם תואר בהנדסת תחבורה, בשנת [[תשמ&quot;ח]], נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] שנוסדה אז ברוסיה, ולאחר [[ברית המועצות|נפילת המשטר הקומוניסטי]] בשנת [[תש&quot;נ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ובשנת [[תשנ&quot;ג]] השלים את לימודי ההלכה ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת גולדה חנה בת גאלדבערג{{הערה|נולדה בשנת [[תשל&quot;ב]] ב[[קייב]], למדה במכון הפדגוגי בניז'ין, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] החלה להתקרב ליהדות בעקבות הזמנה של הבן דוד שלה במסגרת לימוד מיוחדת ללימודי יהדות בבית כנסת בקייב שהתקיימה בימי ראשון, מסגרת שנפתחה למעשה על ידי בעלה לעתיד, ר' ברוך. בשנת תשנ&quot;ד השלימה את התואר במתמטיקה ופיזיקה, ועבר ללמוד ב[[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].}}, כאשר השדכן היה הרב [[פנחס וישצקי]] (לימים, רבה של דונייצק).<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת תשנ&quot;ד בחצר הרבי ב-770, ולאחר החתונה התגוררו ב[[קראון הייטס]] כאשר רעייתו מתפרנסת מעבודה בהוצאה לאור של ספרים ברוסית, וברוך משמש כמגיה סת&quot;ם.<br /> <br /> כעבור שנה הוזמן על ידי [[בערל לאזאר|הרב לאזאר]] להצטרף לשלוחי הרבי ברוסיה, ובשנת [[תשנ&quot;ה]] החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בצוות הישיבה ברוסיה, ובהמשך עזב את הישיבה וייסד בשנת [[תשס&quot;ה]] את בית חב&quot;ד בשכונת סוקול-איירפורט והוא משמש כיום כשליח הרבי וראש הקהילה היהודית המקומית מומחה בנושאי כשרות, ומורה צדק בקהילה החב&quot;דית בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חנך את מבנה בית חב&quot;ד שבראשותו.<br /> <br /> רעייתו משמשת כמחנכת ב[[מכון חיה מושקא]] ('מכון חמ&quot;ש'), משמשת כיועצת נישואין ויועצת זוגית, וכן משפיעה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל קליינבערג<br /> *בנו, הת' משה צבי הירש קליינבערג<br /> *בנו, הת' מרדכי העניך קליינבערג <br /> *בנו, לוי יצחק קליינבערג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[jewishmagazine.ru/articles/community/balabusta-ajeroport-moskva/ שדה התעופה בלבוסטה, מוסקבה]''' כתבה ב'ג'ואיש מגזין' (רוסית)<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf, רישומים ודוחות של שלוחים שנסעו לעבר מסך הברזל - תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קליינברג, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=602715 2023-06-15T16:15:37Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''ברוך קליינבערג''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ה]], 1965) הוא משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]], רב בית חב&quot;ד בשכונות סוקול-איירפורט, מורה צדק בקהילת חב&quot;ד בעיר, חבר ועד הכשרות של קהילת חב&quot;ד המקומית, מלפנים ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוסקבה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תשכ&quot;ה]] במוסקבה במשפחה של חסידי חב&quot;ד, לאביו [[ר' יהושע (שייע) קליינבערג]] ולאמו מרת מאיה מרים בת ר' זלמן בער דולקין.<br /> בתוך ביתו קיבל חינוך יהודי חסידי כרוך במס&quot;נ רב, ואביו הי' לוקחו מידי פעם להתוועדויות חסידיויות, וכן לשיעורי תורה, בפרט כשהיו מגיעים שלוחים מעבר למסך הברזל.<br /> <br /> כשסיים את לימודיו ב-MADI עם תואר בהנדסת תחבורה, בשנת [[תשמ&quot;ח]], נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] שנוסדה אז ברוסיה, ולאחר [[ברית המועצות|נפילת המשטר הקומוניסטי]] בשנת [[תש&quot;נ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ובשנת [[תשנ&quot;ג]] השלים את לימודי ההלכה ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת גולדה חנה בת גאלדבערג{{הערה|נולדה בשנת [[תשל&quot;ב]] ב[[קייב]], למדה במכון הפדגוגי בניז'ין, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] החלה להתקרב ליהדות בעקבות הזמנה של הבן דוד שלה במסגרת לימוד מיוחדת ללימודי יהדות בבית כנסת בקייב שהתקיימה בימי ראשון, מסגרת שנפתחה למעשה על ידי בעלה לעתיד, ר' ברוך. בשנת תשנ&quot;ד השלימה את התואר במתמטיקה ופיזיקה, ועבר ללמוד ב[[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].}}, כאשר השדכן היה הרב [[פנחס וישצקי]] (לימים, רבה של דונייצק).<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת תשנ&quot;ד בחצר הרבי ב-770, ולאחר החתונה התגוררו בקראון הייטס כאשר רעייתו מתפרנסת מעבודה בהוצאה לאור של ספרים ברוסית, וברוך משמש כמגיה סת&quot;ם.<br /> <br /> כעבור שנה הוזמן על ידי [[בערל לאזאר|הרב לאזאר]] להצטרף לשלוחי הרבי ברוסיה, ובשנת [[תשנ&quot;ה]] החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בצוות הישיבה ברוסיה, ובהמשך עזב את הישיבה וייסד בשנת [[תשס&quot;ה]] את בית חב&quot;ד בשכונת סוקול-איירפורט והוא משמש כיום כשליח הרבי וראש הקהילה היהודית המקומית מומחה בנושאי כשרות, ומורה צדק בקהילה החב&quot;דית בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חנך את מבנה בית חב&quot;ד שבראשותו.<br /> <br /> רעייתו משמשת כמחנכת ב[[מכון חיה מושקא]] ('מכון חמ&quot;ש'), משמשת כיועצת נישואין ויועצת זוגית, וכן משפיעה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל קליינבערג<br /> *בנו, הת' משה צבי הירש קליינבערג<br /> *בנו, הת' מרדכי העניך קליינבערג <br /> *בנו, לוי יצחק קליינבערג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[jewishmagazine.ru/articles/community/balabusta-ajeroport-moskva/ שדה התעופה בלבוסטה, מוסקבה]''' כתבה ב'ג'ואיש מגזין' (רוסית)<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf, רישומים ודוחות של שלוחים שנסעו לעבר מסך הברזל - תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קליינברג, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=602488 2023-06-14T20:37:45Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך גורין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורין נואם באירוע חנוכת המוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] (חשון תשע&quot;ג)]]<br /> הרב '''ברוך גורין''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1973) הוא מנהל [[לחיים (בית הוצאה לאור)|הוצאת הספרים 'לחיים']] ברוסית, יו&quot;ר מועצת המנהלים של המוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] ומרכז הסובלנות, ודובר [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ג]] באודסה לאביו ר' יונה, ולמד ב'בית הספר לעיתונאים צעירים' והשלים את לימודיו בהצלחה בשנת [[תשמ&quot;ט]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] שהוקמה מיד לאחר נפילת מסך הברזל, ושנה בלבד לאחר שנכנס לישיבה ייסד את המגזין היהודי 'לחיים' המופץ בשפה הרוסית, ושימש בו כעורך הראשי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] סיים את לימודיו בישיבה, ובהמשך, ייסד גם [[לחיים (בית הוצאה לאור)|בית הוצאה לאור]] תחת אותו שם.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] מונה על ידי הרב [[בערל לאזאר]] רבה הראשי של [[רוסיה]] לעמוד בראש מחלקת יחסי הציבור של איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] מונה לשמש כיו&quot;ר מועצת המנהלים של המוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] ומרכז הסובלנות.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/136878 הפרוייקט שמסעיר את חסידי חב&quot;ד: &quot;הרוגי מלכות&quot;]''' {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *'''[jewishmagazine.ru/articles/intervyu/borukh-gorin-ravvin-perestal-obvinyat-lyudey-i-epidemiya-prekratilas/ הרב הפסיק להאשים אנשים, והמגפה פסקה]''', ראיון ל'ג'ואיש מגזין' (רוסית)<br /> <br /> {{מיון רגיל:גורין, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=602485 2023-06-14T20:22:17Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''ברוך קליינבערג''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ה]], 1965) הוא משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]], רב בית חב&quot;ד בשכונות סוקול-איירפורט, מורה צדק בקהילת חב&quot;ד בעיר, חבר ועד הכשרות של קהילת חב&quot;ד המקומית, מלפנים ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוסקבה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תשכ&quot;ה]] במוסקבה במשפחה של חסידי חב&quot;ד, לאביו [[ר' יהושע (שייע) קליינבערג]] ולאמו מרת מאיה מרים בת ר' זלמן בער דולקין.<br /> בתוך ביתו קיבל חינוך יהודי חסידי כרוך במס&quot;נ רב, ואביו הי' לוקחו מידי פעם להתוועדויות חסידיויות, וכן לשיעורי תורה, בפרט כשהיו מגיעים שלוחים מעבר למסך הברזל.<br /> <br /> כשסיים את לימודיו ב-MADI עם תואר בהנדסת תחבורה, בשנת [[תשמ&quot;ח]], נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] שנוסדה אז ברוסיה, ולאחר [[ברית המועצות|נפילת המשטר הקומוניסטי]] בשנת [[תש&quot;נ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ובשנת [[תשנ&quot;ג]] השלים את לימודי ההלכה ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת גולדה חנה בת גאלדבערג{{הערה|נולדה בשנת [[תשל&quot;ב]] ב[[קייב]], למדה במכון הפדגוגי בניז'ין, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] החלה להתקרב ליהדות בעקבות הזמנה של הבן דוד שלה במסגרת לימוד מיוחדת ללימודי יהדות בבית כנסת בקייב שהתקיימה בימי ראשון, מסגרת שנפתחה למעשה על ידי בעלה לעתיד, ר' ברוך. בשנת תשנ&quot;ד השלימה את התואר במתמטיקה ופיזיקה, ועבר ללמוד ב[[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].}}, כאשר השדכן היה הרב [[פנחס וישצקי]] (לימים, רבה של דונייצק).<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת תשנ&quot;ד בחצר הרבי ב-770, ולאחר החתונה התגוררו בקראון הייטס כאשר רעייתו מתפרנסת מעבודה בהוצאה לאור של ספרים ברוסית, וברוך משמש כמגיה סת&quot;ם.<br /> <br /> כעבור שנה הוזמן על ידי הרב לאזאר להצטרף לשלוחי הרבי ברוסיה, ובשנת [[תשנ&quot;ה]] החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בצוות הישיבה ברוסיה, ובהמשך עזב את הישיבה וייסד בשנת [[תשס&quot;ה]] את בית חב&quot;ד בשכונת סוקול-איירפורט והוא משמש כיום כשליח הרבי וראש הקהילה היהודית המקומית מומחה בנושאי כשרות, ומורה צדק בקהילה החב&quot;דית בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חנך את מבנה בית חב&quot;ד שבראשותו.<br /> <br /> רעייתו משמשת כמחנכת ב[[מכון חיה מושקא]] ('מכון חמ&quot;ש'), משמשת כיועצת נישואין ויועצת זוגית, וכן משפיעה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל קליינבערג<br /> *בנו, הת' משה צבי הירש קליינבערג<br /> *בנו, הת' מרדכי העניך קליינבערג <br /> *בנו, לוי יצחק קליינבערג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[jewishmagazine.ru/articles/community/balabusta-ajeroport-moskva/ שדה התעופה בלבוסטה, מוסקבה]''' כתבה ב'ג'ואיש מגזין' (רוסית)<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf, רישומים ודוחות של שלוחים שנסעו לעבר מסך הברזל - תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קליינברג, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=602484 2023-06-14T20:21:34Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''ברוך קליינבערג''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ה]], 1965) הוא משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]], רב בית חב&quot;ד בשכונות סוקול-איירפורט, מורה צדק בקהילת חב&quot;ד בעיר, חבר ועד הכשרות של קהילת חב&quot;ד המקומית, מלפנים ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוסקבה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תשכ&quot;ה]] במוסקבה במשפחה של חסידי חב&quot;ד, לאביו [[ר' יהושע (שייע) קליינבערג]] ולאמו מרת מאיה מרים בת ר' זלמן בער דולקין.<br /> בתוך ביתו קיבל חינוך יהודי חסידי כרוך במס&quot;נ רב, ואביו הי' לוקחו מידי פעם להתוועדויות חסידיויות, וכן לשיעורי תורה, בפרט כשהיו מגיעים שלוחים מעבר למסך הברזל.<br /> <br /> כשסיים את לימודיו ב-MADI עם תואר בהנדסת תחבורה, בשנת [[תשמ&quot;ח]], נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] שנוסדה אז ברוסיה, ולאחר [[ברית המועצות|נפילת המשטר הקומוניסטי]] בשנת [[תש&quot;נ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ובשנת [[תשנ&quot;ג]] השלים את לימודי ההלכה ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת גולדה חנה בת גאלדבערג{{הערה|נולדה בשנת [[תשל&quot;ב]] ב[[קייב]], למדה במכון הפדגוגי בניז'ין, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] החלה להתקרב ליהדות בעקבות הזמנה של הבן דוד שלה במסגרת לימוד מיוחדת ללימודי יהדות בבית כנסת בקייב שהתקיימה בימי ראשון, מסגרת שנפתחה למעשה על ידי בעלה לעתיד, ר' ברוך. בשנת תשנ&quot;ד השלימה את התואר במתמטיקה ופיזיקה, ועבר ללמוד ב[[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].}}, כאשר השדכן היה הרב [[פנחס וישצקי]] (לימים, רבה של דונייצק).<br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת תשנ&quot;ד בחצר הרבי ב-770, ולאחר החתונה התגוררו בקראון הייטס כאשר רעייתו מתפרנסת מעבודה בהוצאה לאור של ספרים ברוסית, וברוך משמש כמגיה סת&quot;ם.<br /> <br /> כעבור שנה הוזמן על ידי הרב לאזאר להצטרף לשלוחי הרבי ברוסיה, ובשנת [[תשנ&quot;ה]] החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בצוות הישיבה ברוסיה, ובהמשך עזב את הישיבה וייסד בשנת [[תשס&quot;ה]] את בית חב&quot;ד בשכונת סוקול-איירפורט והוא משמש כיום כשליח הרבי וראש הקהילה היהודית המקומית מומחה בנושאי כשרות, ומורה צדק בקהילה החב&quot;דית בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חנך את מבנה בית חב&quot;ד שבראשותו.<br /> <br /> רעייתו משמשת כמחנכת ב[[מכון חיה מושקא]] ('מכון חמ&quot;ש'), משמשת כיועצת נישואין ויועצת זוגית, וכן משפיעה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל קליינבערג<br /> *בנו, הת' משה צבי הירש קליינבערג<br /> *בנו, הת' מרדכי העניך קליינבערג <br /> *בנו, לוי יצחק קליינבערג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[jewishmagazine.ru/articles/community/balabusta-ajeroport-moskva/ שדה התעופה בלבוסטה, מוסקבה]''' כתבה ב'ג'ואיש מגזין' (רוסית)<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf, רישומים ודוחות של שלוחים שנסעו לעבר מסך הברזל - תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קליינברג, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=602481 2023-06-14T19:57:28Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב בערל לאזאר<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב לאזאר.png|250px]]<br /> |כינוי=רבה הראשי של רוסיה<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=שליח הרבי הראשי למדינות חבר העמים<br /> }}<br /> [[קובץ:96151.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר בנאום]]<br /> הרב '''שלמה דובער פנחס לאזאר''' (מכונה בקיצור '''ר' בֶּערְל''', יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1964) הינו [[שליח]] [[הרבי שליט&quot;א|הרבי]], ומשמש [[הרבנות הראשית לרוסיה|כרבה הראשי של רוסיה]] מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב לאזאר נולד ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]], לאביו הרב [[משה לאזאר]] ולאמו העניא יהודית, אביו נשלח על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] החל ללמוד [[תלמוד בבלי]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]]. ואחר תקופה קצרה עבר לישיבת [[תומכי תמימים 770]] אותה סיים עם [[סמיכה]] לדיינות. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] ביקר ב[[רוסיה]] לראשונה מטעם [[עזרת אחים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/56658 התמונות נחשפות: הביקור הראשון של הרב לאזר ברוסיה] אלול תש&quot;ע{{col}}}}.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בחודש סיון [[תשמ&quot;ט]] עם רעייתו מרת חנה{{הערה|1=[jewishmagazine.ru/articles/intervyu/rabanit-hana-lazar-posle-desjatyh-rodov-ja-reshila-chto-semja-na-pervom-meste-a-prepodavanie-na-vtorom/ המשפחה במקום הראשון], ראיון ב'ג'ואיש מגזין'.}} בת החסיד הרב [[יחזקאל דרן]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] קיבל את ברכתו של [[הרבי]] ונשלח כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לחדש את החיים היהודיים בעיר כולה, הוא התמנה לרב [[בית הכנסת]] החב&quot;די ההיסטורי ב[[מרינה רושצ'ה]]. בשנת [[תשנ&quot;ג]] נבחר ליו&quot;ר איחוד הרבנים של [[מדינות חבר העמים]] והתחיל בפעילות הקמת קהילות יהודיות מחדש. בשנת [[תשנ&quot;ד]] מונה כחבר חלקי ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]. בשנת [[תשנ&quot;ט]] רבני חב&quot;ד הקימו את איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה ובחרו ברב לאזאר לרבו הראשי. בשנת תשנ&quot;ט האיגוד מנה 67 קהילות ובשנת [[תשס&quot;א]] האיגוד מנה כבר 189 קהילות ב-170 ערים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נבחר על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] לרבה של [[רוסיה]]. הרב לאזאר בתמיכתו של [[לוי לבייב]] הקימו בקהילות הגדולות בתי ספר ומכללות של &quot;[[אור אבנר]]&quot; לבנים ובנות יהודיים. כמו כן ביוזמתו של הרב לאזאר הוקמו בערים הגדולות ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;. [[ארגון אור אבנר]], מחזיק בנוסף עשרות בתי תמחוי ותומך בפעילות [[חסד]].<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשס&quot;ט]], בעת המשבר הכלכלי העולמי, בשעה שגבירים ותומכים רבים, ובתוכם ר' [[לוי לבייב]], צמצמו את היקף תרומתם, הרב לאזר יחד עם ר' דוד מונדשיין מהנהלת אור אבנר לקחו על עצמם את גיוס הכספים עבור [[שלוחי הרבי]] ברוסיה, ובמדינות נוספות בחבר העמים.<br /> <br /> בעת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] יזם פעולות רחבות היקף לחיזוק [[אחדות החסידים]], שכללו התוועדויות ליליות ארוכות עם חסידים בעלי מגוון דיעות, תיאום וגישור בין שלוחים ועסקנים, ועוד. במסגרת פעולותיו העניק בצעד חריג ראיון ל[[שבועון בית משיח]], והדף את הביקורת בתוקף, כשהוא מתעקש שמחלוקת רעיונית ואידיאולוגית לא אמורה לגרום לפירוד בין חסידים. בעקבות פעולותיו אלו נבחר בשנת [[תשפ&quot;א]] על ידי [[חב&quot;ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==יחסיו הציבוריים==<br /> [[קובץ:לזר פוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין]]<br /> לרב לאזאר יחסים טובים עם נציגי השלטון, והוא זוכה לביקורים תכופים במוסדותיו של נציגי הממשל הבכירים וכן מתארח אצל נציגי ממשל לעיתים תכופות. לחלק מהאוליגרכים היהודיים הנאמנים לשלטון יש קשר אליו. בעזרת לב לבייב, קשר קשרים קרובים עם נשיא רוסיה בעבר וגם בהווה ולדימיר פוטין, ב-[[תשס&quot;ז]] הוא נפגש עם יורשו של פוטין דמיטרי מדבדב.<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]] ו-[[תשס&quot;ז]] היה לאזאר חבר במושב הראשון של [[הלשכה הציבורית של רוסיה]], גוף ממשלתי הממונה על ידי הנשיא, שמטרתו לבחון את החקיקה ודרכי פעולות הממשלה בסובייקטים הפדרליים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. בשנת [[תשס&quot;ח]] מונה מחדש כחבר בלשכה, שתקופת כהונת חבריה שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]], לקראת יום הולדתו החמישים, קיבל מברק ברכה ייחודי מאת נשיא רוסיה מר ולדימיר פוטין בו בירך אותו על פועלו למען יהדות רוסיה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72125 נשיא רוסיה שיגר מכתב ברכה לרב לאזאר לרגל יום הולדתו] {{שטורעם}} י&quot;ט [[אייר]] [[תשע&quot;ד]] (19.05.2014)}}.<br /> <br /> ב[[חודש אב]] אותה שנה, קיבל הרב לאזאר מהנשיא פוטין אות כבוד על תרומתו למען רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4086 היסטוריה: נשיא רוסיה העניק לרב לאזאר אות כבוד]. {{אינפו}}}}.<br /> ==[[מארש דידן נצח]]==<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח למנגינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב לאזר ישנם 14 ילדים.<br /> *בנו, הרב [[יחזקאל לאזר]] - שליח הרבי בקרים<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל לאזר - שליח הרבי בקרסנודר<br /> *בנו, הרב שלום לאזר, שליח הרבי בסוצ'י<br /> *בנו ר' ישראל אריה לייב לאזאר - שליח במוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב אייזיק רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד לצעירים במוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב [[משה לרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים מוסקבה]], מוסקבה<br /> *בתו, וחתנו הרב מנחם מענדל ווילנסקי, ר״ם בישיבת תומכי תמימים מוסקבה ומנהל ׳מרכז תורה׳ ו׳כינוסי תורה׳.<br /> *בתו, וחתנו ר' ברוך נפתלי וילהלם.<br /> *בתו, וחתנו ר' שמולי זלצמן.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''&quot;יום הולדת של כל אחד ואחד - מאמר מאת הרב לאזאר''', [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 גליון &quot;תחיינו&quot; מס' 4], י&quot;א ניסן תשע&quot;ו<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=804 מנחה את שידור הלוין (הסאטעלייט) בשנת תשנ&quot;ב] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/magazine/בכל-יום-ויום-חייב-אדם-לצאת-לשליחות/ &quot;בכל יום ויום חייב אדם לצאת לשליחות&quot;] - מגזין דרך המלך, {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_50_שביבי_שליחות_על_השליח_שחוגג_50_פרויקט_ענק_83286.html 50 שביבי שליחות על השליח שחוגג 50]''' {{COL}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|93306|news|כיצד הפכו נשיא רוסיה והרב לאזאר לחברים טובים?|יצחק טסלר, מוסקבה - YNET|ו' בטבת תשע&quot;ז}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B7u2gT2DGxw_VjBIQTNTeUhIdFE/view תשורה מחתונת בנו של הרב לאזאר]<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/magazine/605352/ אנחנו חיים בימות המשיח. רק צריכים עוד קצת להתעורר]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך ראיון בשבועון בית משיח פרשת בלק תש&quot;פ<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לזר, ברל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:חברי איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לאזאר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דערען]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/1&diff=602419 2023-06-14T14:45:14Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>'''[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] [[תנש&quot;א]] שבאה בהמשך ל{{ה|שיחה הידועה}} בכ&quot;ח ניסן - בה התבטא שלימוד זה הוא &quot;[[דרך הישר|הדרך הישרה]]&quot;, הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|&quot;לחיות&quot; בעניני הגאולה]], &quot;לפקוח את עיניו&quot; ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/17&diff=602418 2023-06-14T14:44:13Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>קיומה של מלחמת [[מלחמת גוג ומגוג#קיום המלחמה|גוג ומגוג]] אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם. מסורת מה[[בעל שם טוב]], שלאחר אריכות הגלות נפטרנו מהמלחמה. [[הרבי]] התייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה ב[[מלחמת עולם הראשונה]].</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/1&diff=602417 2023-06-14T14:44:06Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] [[תנש&quot;א]] שבאה בהמשך ל{{ה|שיחה הידועה}} בכ&quot;ח ניסן - בה התבטא שלימוד זה הוא &quot;[[דרך הישר|הדרך הישרה]]&quot;, הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|&quot;לחיות&quot; בעניני הגאולה]], &quot;לפקוח את עיניו&quot; ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/17&diff=602416 2023-06-14T14:42:57Z

<p>217.10.40.81: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;לימוד עניני גאולה ומשיח&#039;&#039;&#039; היא הוראה של הרבי לחסידים ללמוד וללמד את הח...&quot;</p> <hr /> <div>'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] [[תנש&quot;א]] שבאה בהמשך ל{{ה|שיחה הידועה}} בכ&quot;ח ניסן - בה התבטא שלימוד זה הוא &quot;[[דרך הישר|הדרך הישרה]]&quot;, הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|&quot;לחיות&quot; בעניני הגאולה]], &quot;לפקוח את עיניו&quot; ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]].</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F&diff=602415 2023-06-14T14:41:10Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{פורטל:גאולה ומשיח/מסגרת מעוצבת עליונה|לקט קטעי &quot;הידעת?&quot;|}}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;width:100%; margin:5px auto; border-collapse:collapse; border:1px solid #000000;&quot;<br /> |-<br /> {{שורה הידעת|1}}<br /> {{שורה הידעת|2}}<br /> {{שורה הידעת|3}}<br /> {{שורה הידעת|4}}<br /> {{שורה הידעת|5}}<br /> {{שורה הידעת|6}}<br /> {{שורה הידעת|7}}<br /> {{שורה הידעת|8}}<br /> {{שורה הידעת|9}}<br /> {{שורה הידעת|10}}<br /> {{שורה הידעת|11}}<br /> {{שורה הידעת|12}}<br /> {{שורה הידעת|13}}<br /> {{שורה הידעת|14}}<br /> {{שורה הידעת|15}}<br /> {{שורה הידעת|16}}<br /> {{שורה הידעת|17}}<br /> <br /> |}<br /> &lt;div style=&quot;direction:ltr;&quot;&gt;'''[[פורטל:גאולה ומשיח|&lt; בחזרה לפורטל]]'''&lt;/div&gt;<br /> {{פורטל:גאולה ומשיח/מסגרת מעוצבת תחתונה}}<br /> <br /> [[קטגוריה: פורטלים: קטעי &quot;הידעת?&quot;|גאולה ומשיח]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/16&diff=601739 2023-06-12T17:29:07Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>ככל הדברים הרעים, כך גם האלילים והעבודות הזרות למיניהן יתבטלו לחלוטין רק בגאולה השלמה. [[המשיח]] יביא גם את הגויים ל[[אמונה]] בא-ל אחד, [[אמונה]] שהם מחויבים בה, ויגרום להם לזנוח לנצח את כל הפולחנים הפסולים. המשמעות הפשוטה של עבודה-זרה היא סגידה לאל זר. אולם בעצם, זהו מונח בעל משמעות הרבה יותר רחבה. עבודה-זרה היא כל עבודה שזרה ליהודי. כלומר, כל פעולה שאינה תואמת לאורח-החיים היהודי הצרוף נחשבת זרה לבן ישראל. אורח-החיים היהודי מבוסס על הצהרה שמנוסחת במשנה בסוף [[מסכת קידושין]]: &quot;אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני (בוראי)&quot;. כל דבר שיהודי עושה, גם אם מדובר בדבר-רשות כאכילה ושתייה, חייב להיות עם זיקה ברורה למילוי הרצון האלוקי. דבר שאין לו זיקה כזו – לא שייך ליהודי. זהו דבר שבמהותו זר לו, ואם הוא עושה אותו – הוא מתחבר לעבודה הזרה לו. יותר מכך: אפילו תנועות קלות ושגרתיות, צריכות להיות חפות ממשמעות של התכופפות בפני עבודה-זרה או מה שמייצג אותה. [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]] העיד על עצמו כי אינו מרכין ראש בפני גוי. לומר לגוי שלום – אפשר וראוי, אך לא לכופף ראש מולו. כי יהודי מכופף את ראשו רק כלפי הקדוש-ברוך-הוא וכלפי בניו – אחיו מעם ישראל. אנו צריכים לנהוג בגאווה יהודית אמתית ולהתרחק מכל סממן של עבודה זרה. של עשייה שאין לה מטרה מוצהרת של מילוי הרצון האלוקי – להגשים כבר את הגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד.</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/16&diff=601738 2023-06-12T17:27:36Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>ככל הדברים הרעים, כך גם האלילים והעבודות הזרות למיניהן יתבטלו לחלוטין רק בגאולה השלמה. [[המשיח]] יביא גם את הגויים ל[[אמונה]] בא-ל אחד, [[אמונה]] שהם מחויבים בה, ויגרום להם לזנוח לנצח את כל הפולחנים הפסולים. המשמעות הפשוטה של עבודה-זרה היא סגידה לאל זר. אולם בעצם, זהו מונח בעל משמעות הרבה יותר רחבה. עבודה-זרה היא כל עבודה שזרה ליהודי. כלומר, כל פעולה שאינה תואמת לאורח-החיים היהודי הצרוף נחשבת זרה לבן ישראל. אורח-החיים היהודי מבוסס על הצהרה שמנוסחת במשנה בסוף [[מסכת קידושין]]: &quot;אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני (בוראי)&quot;. כל דבר שיהודי עושה, גם אם מדובר בדבר-רשות כאכילה ושתייה, חייב להיות עם זיקה ברורה למילוי הרצון האלוקי. דבר שאין לו זיקה כזו – לא שייך ליהודי. זהו דבר שבמהותו זר לו, ואם הוא עושה אותו – הוא מתחבר ל[[עבודה הזרה]]] לו. יותר מכך: אפילו תנועות קלות ושגרתיות, צריכות להיות חפות ממשמעות של התכופפות בפני [[עבודה-זרה]] או מה שמייצג אותה. [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]] העיד על עצמו כי אינו מרכין ראש בפני גוי. לומר לגוי שלום – אפשר וראוי, אך לא לכופף ראש מולו. כי יהודי מכופף את ראשו רק כלפי הקדוש-ברוך-הוא וכלפי בניו – אחיו מעם ישראל. אנו צריכים לנהוג בגאווה יהודית אמתית ולהתרחק מכל סממן של עבודה זרה. של עשייה שאין לה מטרה מוצהרת של מילוי הרצון האלוקי – להגשים כבר את הגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד.</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/16&diff=601737 2023-06-12T17:26:58Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>ככל הדברים הרעים, כך גם האלילים והעבודות הזרות למיניהן יתבטלו לחלוטין רק בגאולה השלמה. [[המשיח]] יביא גם את הגויים ל[[אמונה]] בא-ל אחד, [[אמונה]] שהם מחויבים בה, ויגרום להם לזנוח לנצח את כל הפולחנים הפסולים. המשמעות הפשוטה של עבודה-זרה היא סגידה לאל זר. אולם בעצם, זהו מונח בעל משמעות הרבה יותר רחבה. [[עבודה-זרה]] היא כל עבודה שזרה ליהודי. כלומר, כל פעולה שאינה תואמת לאורח-החיים היהודי הצרוף נחשבת זרה לבן ישראל. אורח-החיים היהודי מבוסס על הצהרה שמנוסחת [[במשנה]] בסוף [[מסכת קידושין]]: &quot;אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני (בוראי)&quot;. כל דבר שיהודי עושה, גם אם מדובר בדבר-רשות כאכילה ושתייה, חייב להיות עם זיקה ברורה למילוי הרצון האלוקי. דבר שאין לו זיקה כזו – לא שייך ליהודי. זהו דבר שבמהותו זר לו, ואם הוא עושה אותו – הוא מתחבר ל[[עבודה הזרה]]] לו. יותר מכך: אפילו תנועות קלות ושגרתיות, צריכות להיות חפות ממשמעות של התכופפות בפני [[עבודה-זרה]] או מה שמייצג אותה. [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]] העיד על עצמו כי אינו מרכין ראש בפני גוי. לומר לגוי שלום – אפשר וראוי, אך לא לכופף ראש מולו. כי יהודי מכופף את ראשו רק כלפי [[הקדוש-ברוך-הוא]] וכלפי בניו – אחיו מעם ישראל. אנו צריכים לנהוג ב[[גאווה יהודית]] אמתית ולהתרחק מכל סממן של [[עבודה זרה]]. של עשייה שאין לה מטרה מוצהרת של מילוי הרצון האלוקי – להגשים כבר את [[הגאולה השלמה]], שתבוא תכף ומיד.</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%A7%D7%98%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/16&diff=601736 2023-06-12T17:26:21Z

<p>217.10.40.81: יצירת דף עם התוכן &quot;ככל הדברים הרעים, כך גם האלילים והעבודות הזרות למיניהן יתבטלו לחלוטין רק בגאולה השלמה....&quot;</p> <hr /> <div>ככל הדברים הרעים, כך גם האלילים והעבודות הזרות למיניהן יתבטלו לחלוטין רק [[בגאולה השלמה]]. [[המשיח]] יביא גם את הגויים ל[[אמונה]] בא-ל אחד, [[אמונה]] שהם מחויבים בה, ויגרום להם לזנוח לנצח את כל הפולחנים הפסולים. המשמעות הפשוטה של [[עבודה-זרה]] היא סגידה לאל זר. אולם בעצם, זהו מונח בעל משמעות הרבה יותר רחבה. [[עבודה-זרה]] היא כל עבודה שזרה ליהודי. כלומר, כל פעולה שאינה תואמת לאורח-החיים היהודי הצרוף נחשבת זרה לבן ישראל. אורח-החיים היהודי מבוסס על הצהרה שמנוסחת [[במשנה]] בסוף [[מסכת קידושין]]: &quot;אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני (בוראי)&quot;. כל דבר שיהודי עושה, גם אם מדובר בדבר-רשות כאכילה ושתייה, חייב להיות עם זיקה ברורה למילוי הרצון האלוקי. דבר שאין לו זיקה כזו – לא שייך ליהודי. זהו דבר שבמהותו זר לו, ואם הוא עושה אותו – הוא מתחבר ל[[עבודה הזרה]]] לו. יותר מכך: אפילו תנועות קלות ושגרתיות, צריכות להיות חפות ממשמעות של התכופפות בפני [[עבודה-זרה]] או מה שמייצג אותה. [[הרבי מליובאוויטש מלך המשיח]] העיד על עצמו כי אינו מרכין ראש בפני גוי. לומר לגוי שלום – אפשר וראוי, אך לא לכופף ראש מולו. כי יהודי מכופף את ראשו רק כלפי [[הקדוש-ברוך-הוא]] וכלפי בניו – אחיו מעם ישראל. אנו צריכים לנהוג ב[[גאווה יהודית]] אמתית ולהתרחק מכל סממן של [[עבודה זרה]]. של עשייה שאין לה מטרה מוצהרת של מילוי הרצון האלוקי – להגשים כבר את [[הגאולה השלמה]], שתבוא תכף ומיד.</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=592232 2023-05-04T04:48:48Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>'''חינוך על טהרת הקודש''' מתייחס ל[[חינוך]] הניתן במוסדות שבהם לומדים הילדים אך ורק תורה בלי &quot;[[חכמות חיצוניות]]&quot;.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> עם פתיחת התקופה המודרנית והתפתחותה של [[תנועת ההשכלה]], נוצרו קשיים מיוחדים להמשיך את קיומם של תלמודי התורה במסגרת הקיימת. מדינות רבות לחצו על נתיניהם להוסיף לימודי חול כלימודי חובה במערכת הלימוד שבתלמודי התורה, והיו מקומות רבים בהם אף נאסר לחלוטין הלימוד בתלמודי התורה, והילדים חוייבו להגיע וללמוד בבתי הספר הממשלתיים.<br /> <br /> בתקופות הקשות ברוסיה, בימי השלטון הסובייטי, מסרו חסידי חב&quot;ד את נפשם שלא למסור את הילדים ללמוד ב'שקאלע' (בית הספר הממשלתי הרוסי), ופתחו במלחמת-קודש, הכרוכה בסכנת נפשות על כל צעד ושעל. בשנים אלו התקיימה פעילות לימוד מחתרתית, שנוהלה בחשאיות על ידי החסידים, על מנת להסתתר מעיניהם הבולשות של הבולשביקים.<br /> <br /> גם בארצות החופש, כאשר הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[אמריקה]], המשיך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להילחם בהכנסת לימודי החול כחלק ממערכות הלימוד בתלמודי התורה, תחת הסיסמא &quot;אמריקה איז ניט אנדערש&quot; (= אמריקה איננה שונה) - כשהוא דורש בתוקף מחסידיו הסרים למשמעתו להקים מוסדות חינוך על טהרת הקודש.<br /> <br /> הטענה המרכזית של המתנגדים הייתה, שיש להכניס את לימודי החול מכיון שזהו תנאי מקדים לקבלת התקציבים הממשלתיים, אך [[הרבי הריי&quot;צ]] טען בתוקף כי אין לעשות חשבונות ושיקולים כאלו כאשר מדובר על ציפור נפשו של העם היהודי - חינוך דור העתיד.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, המשיך [[הרבי]] את התעמולה להקמת מוסדות על טהרת הקודש, וכך אמר הרבי באחת ההזדמנויות{{הערה|[[שמחת תורה]] תשט&quot;ו.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ג' השנים הראשונות, שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. ודווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא-בזה!<br /> הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו! ועל-אחת-כמה-וכמה ילדים - עד תשע שנים, עד י&quot;ב שנה –והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות.. רצונו של [[הקב&quot;ה]] לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי - לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!... היכן היא הגאווה היהודית?!}}<br /> <br /> ==מוסדות==<br /> בחסידות חב&quot;ד, קיימים מספר מוסדות המעניקים חינוך על טהרת הקודש. הראשון והמפורסם שבהם הוא מוסד [[אהלי תורה קראון הייטס]], שכולל [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|חדר]] ו[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|ישיבה]]. <br /> <br /> בכפר חב&quot;ד קיימים 2 מוסדות על טהרת הקודש, [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד|אהלי תורה כפר חב&quot;ד]], ו[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב&quot;ד|בית חינוך ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==במוסדות המוכרחים ללמוד לימודי חול==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות#לימודי חול במוסדות חינוך|חכמות חיצוניות]]}}<br /> גם במוסדות בהם נאלצים מסיבות שונות ללמוד [[לימודי חול]], יש להזהר לשמור מכל דבר לא טהור, כך שהחינוך יהיה על טהרת הקודש{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;ג ע' 167.}}.<br /> <br /> בדרך כלל התנגדו רבותינו נשיאנו לכל לימודי החול במוסדות החינוך, וכאשר בזמנים ומקומות מסויימים התירו לעיתים לשלב לימודי חול, היתה זו הוראת שעה בלבד, בדוגמת בית הבראה לחולים שבו יש סדרים שאינם מתאימים לבריאים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/17/116.htm שיחת י&quot;ב תמוז תשי&quot;ז]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7551.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק כ, אגרת ז'תקנא].}}.<br /> <br /> גם במוסדות אלו, דאגו [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] להבהיר שבתכנית הלימודים יש להדגיש שלימודי הקודש הם העיקר, ולימודי החול הם טפל.<br /> <br /> מסיבה זאת, נלחמו על כך שבתחילת היום ילמדו לימודי קודש, ולימודי החול יילמדו רק בהמשך היום{{הערה|1=אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ו אגרת א'תתכז, ובמקורות שנסמנו שם. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1635.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ו, אגרת א'תרלה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4397.htm חלק יג, אגרת ד'שצז].}}. תמיד יהיו לימודי הקודש יותר מלימודי החול - בלימודי החול יש למעט ככל האפשר, אך ורק במינימום המוכרח, ולהוסיף ככל הניתן בלימודי הקודש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2268.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ח, אגרת ב'רסח]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2810.htm חלק ט, אגרת ב'תתי]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2991.htm חלק י, אגרת ב'תתקצא]; [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3252.htm אגרת ג'רנב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4458.htm חלק יג, אגרת ד'תנח]. ועוד.}}. יש לוודא שלא תינתן חשיבות ותשומת לב יתירה ללימודי החול על חשבון לימודי הקודש, דבר המעוות את סולם הערכים של התלמיד ומשדר לו זלזול בלימודי הקודש, חלילה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/179/189.htm שיחת פורים תשכ&quot;ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8416.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק כב, אגרת ח'תטז].}}.<br /> <br /> ההקפדה בחינוך על טהרת הקודש אמורה גם בנוגע למוסדות של בנות{{הערה|עדות הר&quot;י אלטיין מיחידות אישית שלו טבת תשט&quot;ו. עטרת חיה פנחס תש&quot;פ 1220 עמוד 2. קובץ 'חינוך על טהרת הקודש' עמוד 12 (עדות הרי&quot;ל צייטלין).}}.<br /> <br /> הרבי התנגד גם להוספת לימודי חול שלא על חשבון שעות הלימוד של המוסד, כגון בחוגים אחרי צהריים וכדומה, כיון שעצם העובדה שהילד מתעסק בלימוד של מקצוע נוסף בשטח אחר שאינו קשור ללימודי הקודש - מסיח את דעתו ומפריע לו ללמוד{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ט עמוד רצב.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[לקוטי שיחות]] חלק ט&quot;ז, שיחה ליו&quot;ד שבט<br /> * לקוטי שיחות חלק ב', הוספות, שיחה ל[[חנוכה]] סעיף ו'<br /> * [[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ב, ע' תע&quot;ד<br /> * אגרות קודש חלק י&quot;ט ע' ש&quot;ו<br /> * אגרות קודש חלק ט&quot;ז, עמוד מ&quot;ח<br /> * אגרות קודש חלק י' עמוד רצ&quot;ג<br /> * אגרות קודש חלק י&quot;א עמוד ת&quot;ג<br /> * אגרות קודש חלק כ&quot;א עמוד ש&quot;ג<br /> *'''פרצתי בצחוק''', יחס הרבי ללימוד חכמות חיצוניות ולחינוך על טהרת הקודש, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1842 עמוד 34 (רשימה ראשונה, בגליון 1702)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9.pdf חינוך על טהרת הקודש] קונטרס המכיל לקט מדברי הרבי בנושא {{PDF}}<br /> *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/638062768493.html המאבק על לימודי חול במוסדות חב&quot;ד]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון שבת פרשת שמיני תשע&quot;ו<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13106&amp;CategoryID=2142 ניצוצי רבי - חינוך על טהרת הקודש]''', בתוך [[שבועון התקשרות]], שבת פרשת משפטים תשע&quot;ז<br /> *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/09/Education-Article-Elul-5780.pdf חינוך על טהרת הקודש]''', בתוך מגזין חודש אלול 'א חסידישע דערהער' ה'תש&quot;פ (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חינוך]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C_%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=587402 2023-04-09T15:28:05Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> {{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}<br /> == [[משתמש:שפי&quot;ץקייט]] ==<br /> <br /> נולד בתשל”ג<br /> אחיו הרב שניאור יעקב ולא שניאור זלמן<br /> :{{א|שפי&quot;ץקייט}} תוכל לעזור להבין מה התיקון עליו ביקשו לדווח כאן? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;ג 23:33, 18 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> במחילה מכת&quot;ר אינני זוכר איזה דף זה, אם יוכל להאיר את עיני<br /> <br /> == [[משה צבי הלפרין]] ==<br /> <br /> הקישור מפנה להלפרין אחר שאינו קשור אליו<br /> (קישור זה מופיע בערך של הלפרין היו&quot;ר המייסד של איגוד הצאצאים)<br /> <br /> == [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה]] ==<br /> <br /> שווארצע קאשע. <br /> <br /> זו טעות מושרשת שהרבה מקומו. מביאים לדוגמא <br /> צא״ח והתקשרות ועוד את הטעם והמנהג למה אוכלים שווארצע קאשע. <br /> <br /> הסיבה שבגינה נוהגים לאכול קאשע בי״ט כסליו כיוון שזה היה (או עדיין) מאכיל חביב בליטא לכן אכלו את זה בחג החגים! ותו לא. ומה שהאלטער רבי אכל בכלא זה איינאמאכטץ אין לזה קשר לקרקע כלל וכלל! זה דרוש תיקון דחוףףףףף<br /> <br /> נח הולצמן. כאן צווה<br /> <br /> == [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ==<br /> <br /> יש עוד בת לרב לבקיבקר שטרנא שרה רוזן זנפטרה בתשסז<br /> <br /> == [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ==<br /> <br /> בנו שולם מנהל רוחני ישיבת חנוך לנער<br /> <br /> == [[שלום דובער גורודצקי]] ==<br /> <br /> בן ציון אינו בנו. אלא בן אחיו.<br /> <br /> == [[דוד פישר]] ==<br /> <br /> אינו לוי<br /> <br /> == [[בית ספר חב&quot;ד ברוש]] ==<br /> <br /> ר סעדיה דהן מורה<br /> <br /> == [[עמוד ראשי]] ==<br /> <br /> מנהלים יקרים! דומני שדף 'רפאל נחמן לבנוני' כבר ראוי להיחשף לכלל הציבור יש בו די פרטים, ואי&quot;ה עתידים להתווסף בו חלקים רבים נוספים לפי גלגולי הזמן.<br /> <br /> אבקש באם תוכלו להציג ערך זה לעיני כלל הציבור למען יראוהו רבים<br /> <br /> == [[:קובץ:שמריהו גוראריה בביתו.jpg]] ==<br /> <br /> לא מתאים לחבדפדיה!!!<br /> <br /> הרי זה '''חתנא דביה נשיאה''' ויש לכבד!!!!<br /> <br /> במקומו שמתי בערך [[שמריהו גוראריה]] קובץ יותר מתאים.<br /> '''משיח נאו!'''<br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 14:03, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> == [[:קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> <br /> לוי יצחק סגל<br /> <br /> == [[ברוך אוברלנדר]] ==<br /> <br /> לא מונה כאב בית דין מטעם איחוד רבני או אירופאי רק מצד עצמו<br /> <br /> == [[ג' בטבת]] ==<br /> <br /> שחרור רובשקין<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> <br /> איך נותנים למחוק.<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> <br /> איך נותנים למחוק.<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> <br /> איך נותנים למחוק.<br /> <br /> == [[אליעזר בן ציון ברוק]] ==<br /> <br /> לא שמענו בשום צרוה שהיא שהרבזצ&quot;ל עודד את פעילות הרכי בשום צורה <br /> <br /> אנחנו הבנים שלו <br /> <br /> שקר גס!!!<br /> לא היה <br /> <br /> פשוט פנטזיה אחת גדולה!!<br /> <br /> == [[:קטגוריה:תמונות 770]] ==<br /> <br /> התמונה של 770 אופקים לא נכונה<br /> <br /> == [[שבתי סלבטיצקי]] ==<br /> <br /> הרבי לא שלח אותו לאנטוורפן הוא התחתן עם מישהי מאנטוורפן למשפחת זילברשטיין ושאל את הרבי אם יוכל לבוא לגור ליד השווער שלו ויעבוד חצי יום לפרנסתו וחצי יום יעסוק בשליחות. וקיבל הסכמת הרבי!<br /> <br /> == [[התרגיל המסריח]] ==<br /> <br /> הערך לא כתוב בצורה אובייקטיבית, <br /> כתוב בצורה חד צדדית לפי הרוח הפוליטית ששלטה אז על ידי העסקנים החדשים.<br /> מתעלם לגמרי מהאופן בו עסקני ארגון הגג ראו את הדבר. <br /> מושמט תשובות הרבי למהלכים שלהם ולפגישות עם המערך. (שחלקם פורסמו לאחרונה).<br /> מושמט תשובת הרבי האחרונה אודות ה'הוקעה'!! (אחרי שנודע פרטים נוספים).<br /> כך שאין זה ערך אוביקטיבי וסתם ממשיך ברוח הפוליטית השולטת של אותם הזמנים, ובוחר בהתעלמות של הצד השני. שבחרו אז ואכ'מ לא לפרסם.<br /> <br /> == [[אשר סאסאנקא]] ==<br /> <br /> התמונה שבראש העמוד איננה של ר' אשר <br /> היא צולמה בצרפת, בימים שר' אשר עוד לא יצא מרוסיה<br /> <br /> == חסידות ברסלב ==<br /> <br /> כתוב פה שר׳ נתן המשיך את דרכו של ר׳ נחמן ולא כן הוא שהרי אמר האש שלי תוקד עד ביאת המשיח וצריך תיקון<br /> <br /> == [[תבנית:שלשלת יחוס המשיח]] ==<br /> <br /> כיצד יתכן שהיחוס של הרבי לדוד המלך עובר דרך הרבנית דבורה לאה ביתו של אדמו&quot;ר הזקן, והרי צריך להיות בן אחר בן<br /> <br /> == [[יהודה לייב סלונים (ירושלים)]] ==<br /> <br /> קוראים רק עקיבא ולא עקיבא יוסף <br /> 2 גלבשטיין זה נכדה <br /> היה לו בת שקוראים לה דבורה לאה קסלמן אשת בערל קסלמן<br /> <br /> == [[עבודה]] ==<br /> <br /> בהערה שלוש תכתבו קודש ולא קוש<br /> <br /> == [[תלמוד תורה מגדל העמק]] ==<br /> <br /> בשנת תש'פ הייתקים מבצה גאולה ומשיח וזוכה מקום ראשון הוא ישראל אריה לייב גולדשמיד<br /> <br /> == [[יוסף יצחק אבלסקי]] ==<br /> <br /> שימי ברוידא זה חתן שלו חלפני שימי ברוידא יש את דוד קולטון<br /> <br /> == [[שמריהו רויטבלאט]] ==<br /> <br /> נולד בשנת תרצ&quot;ח<br /> <br /> == [[יוסף לויטין]] ==<br /> <br /> נפטר ביום שבת קודש ז טבת<br /> יוסף הלוי לויטין<br /> <br /> == [[מרדכי גרוזמן]] ==<br /> <br /> על נחמן הרטמן אתם כותבים הדף עוד לא נוצר זאת טעות הדף נוצר על השם נחמן שלום שכנא הרטמן נא לתקן<br /> <br /> == [[דני לוי]] ==<br /> <br /> יש לו עוד בת וקורים לה דבורה לאה( גלייזר)<br /> <br /> == [[מרדכי קוזלינר]] ==<br /> <br /> אשתו של של מרדכי היא זויה לבית קפובסקי<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> מישהו כתב כנראה בזדון<br /> <br /> == [[אוי רבי (שיר)]] ==<br /> <br /> שהילדים חעברו מול הרבי?<br /> :תוקן, תודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 04:11, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ג 04:11, 15 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[אברהם אבינו]] ==<br /> <br /> מה המקור לכך שנולד בא טבת ידוע שהאבות כולם נולדו בניסן ..<br /> :הוסף מקור, תודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 04:11, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ג 04:11, 15 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]] ==<br /> כיום בנו הרב מני (מנחם) ממש כרב בית הכנסת<br /> <br /> לערך חנוך לנער ולערכים דומים נוספים:<br /> <br /> חשוב לתקן:<br /> <br /> לפי הוראת הרבי מלך המשיח שליט&quot;א לא קוראים למוסד שבו לומדים לימודי חול בשם ישיבה. הוראה זו של הרבי ברור שחבדפדיה תקפיד עליה! תיקנתי במוסד אחד. כדאי לתקן במוסדות דומים. תודה.<br /> <br /> == [[משתמש:אפותיקי/רפאל נחמן לבנוני]] ==<br /> <br /> לפני זמן לא רב ערכתי את הערך שוב, זאת על מנת לזכות את קהל הקוראים למען יוכלו לקרוא בו.<br /> <br /> דומני כי כבר יש בו די בשר על מנת לשחררו לקהל הרחב, והם יוכלו להוסיף בו הארות והערות כהנה וכהנה.<br /> <br /> ועפ&quot;ז באתי על החתום<br /> <br /> אפותיקי<br /> <br /> == [[חיים בנימיני]] ==<br /> <br /> מתלמידיו החשובים ג''כ: הרב אברהם צבי בויטנר (שליח הרבי בריו)<br /> <br /> ==== חשוב ביותר - למערכת חב&quot;דפדיה ===<br /> <br /> ישנו טרול [ליטאי בוודאי לפי &quot;עריכותיו&quot;] הכותב דברי בלע בערכים השונים. כך למשל בערך &quot;מלך המשיח&quot; כתב הטיפוס הנאלח הזה: &quot;על פי האמונה הנוצרית, המשיח הוא [כאן כתב הטרול את שמו של אותו האיש מנצרת] שנעלם ועתיד להתגלות&quot;. [עפרא לפומיה].[הדבר היה בתאריך 23:03, 25 ביולי 2022] הדברים כבר נמחקו, אך נשארו בהיסטוריית הדף ויש למוחקם משם. לאחרונה, החדיר שוב תוכן זדוני של דברי זלזול באדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובעניין הגניזה החרסונית ממקור &quot;מתנגדי&quot; ידוע [קובץ ישורון]. התוכן הוסר כעת. יש לחסום את הטרול לצמיתות. כתובת ה-IP שלו היא: 147.234.64.77.<br /> <br /> == [[שמירת שבת כהלכתה]] ==<br /> <br /> ערך זה כלל לא שייך לחבדפדיה. למחבר הספר שמירת שבת כהלכתה לא היה כל קשר לחב&quot;ד. הספר שלו אינו לפי פסקי רבותינו (אם כי מצטט פה ושם גם משו&quot;ע אדמו&quot;ר). ולכן יש למחוק ערך זה. יותר הגיוני שיהיה ערך על ספרי הרב גדסי שהם לפי פסקי אדמו&quot;ר הזקן!<br /> <br /> == [[הגניזה החרסונית]] ==<br /> <br /> יש לחסום את המשתמש 147.234.64.77 שהינו טרול המשווה את חב&quot;ד ללהבדיל נצרות ח&quot;ו (עיין ב&quot;עריכותיו&quot;&quot; לערך מלך המשיח) ומשחית את הערך הזה ומחדיר לתוכו תכנים נגד רבותינו.<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה]] אופן ההגבהה ספר תורה ==<br /> <br /> אצלכם רשום עם מקור קשה להגעה, לא מצאתי אותו, שיש לפתןח כ3 עמודות והשלים ל3, ובמקור אחר ראיתי לפחות 3...בחמשה חומשי תורה, בהוצאת ת&quot;ק, חזק הוצאה לאור בע&quot;מ עם ילקוט מנהגים רשום לפחות 3, בעמוד 1393, השאלה מה מנהג חב&quot;ד עם מקור בבקשה, בדיוק 3 או לפחות 3, moshike@gmail.com<br /> +972538390563 whatsapp<br /> <br /> == [[נחמה גרייזמן]] ==<br /> <br /> נחמיה נולד בכ״ב שבט. היא נפטרה בכ״ג שבט. נא לתקן.<br /> <br /> == [[איסר פש]] ==<br /> <br /> מדוכ בנותיו של איסר פש אינן מוזכרות אלא רק הבנים?<br /> <br /> == [[שרגא פייביש ווגל]] ==<br /> <br /> למד עם הרב דובער לוין, בנו של הכב פייטל לוין, ואחיינו של ר' ישראל לוין מנעוועל, בעיירה סונדרלנד הקרוב לגייטסהד.<br /> <br /> בניו: הרב מרדכי צבי המכונה הירש, שליח בלונדון, וצ'אפלין של שדה התעופה היטרו.<br /> הרב יוסף יצחק.<br /> הרב מנחם מענדל.<br /> ר' יעקב קאפיל.<br /> <br /> == [[בתי חב&quot;ד בעולם]]hhghbkkjjhjij ==<br /> <br /> ‏בסיעתא דיש מאיה פיקוח נפש בדיון נפש אני רוצה לשלוח פנורמה שהמשיח יבוא עכשיו ושאנחנו נצא מהעגלות ושאבא שלי הכי לכתוב לי גלידה מייעץ ואני רוצה לברך אתכם שתהיה לכם שנה בריאה ומתוקה ואתם מתי אתם תהיו בריאים חברים ומשיח להיפגש כולנו ‏ושוב פעם אני רוצה לברך אתכם שיהיה לכם שנה טובה מתוקה ואני רוצה שוב פעם להגיד שאני רוצה לשלוח פעם שהמשיח יבוא עכשיו כי מקודם זה יצא לפניך ואני רוצה שכל בנאדם יהודי ויהודי בעולם ב-12:00 בצהריים בתאריך יודע אפשרות תפתח בית חב״ד בבית שלו מסעדה גם ליד הבית חב״ד כמו במנורה שזה באוקראינה בני דודים שלי מכירים את הבית חב״ד ובוש אני עוד מעט יחזור אליכם וועוד משהו ‏חפש ספר אנגלית למחוק את זה די די אני רוצה שתמחוק את זה שוב פעם בסיעתא תישמעיי יא ואני רוצה שאת שאתם כל 1:01 היהודים בעולם צריך לפתוח ב-15:00 בבוקר בית חב״ד תאריך יודל עד שבעת אלו ‏ורק שתדעו שמישהו מקליט את זה זה מנו שעבר גת ואני רוצה שידעו שאח שלי הקליט מקודם משהו אז אל תתיחסו אני רוצה שכל יום מישהו שלח פנים לרבי שם המשיח יבוא עכשיו ואני הולך לעשות דף בית חב״ד פאדיה ואני רוצה שכל אחד ו-1:01 ביהודים יפתח ב-12:00 בבוקר בית חב״ד כמו מלא בית חב״ד כמו מנורה שש באוקראינה ואני עוד מעט מסיימת הדף טוב אני רוצה להגיד לכם שכל בסדר ‏אני רוצה שכל 1:01 שיהיה לו שעון Apple וטלפון Apple עם Siri על העל העל השעון Apple ועל הטלפון Apple ושתסגור את השטח ושל אבל זה שתקנו את זה רק ב-12:00 בצהריים כן אני אכתוב עכשיו זמנים אח שלי יגיד את הזמנים עזובה אוקיי אבא מינוס תפסיק לבלבל את השכל ‏סליחה אח שלי בלבל את השכל אז אני רוצה להגיד לכם שעוד מעט אני מסיים את הדף אז ביוש ואני לא יגדיל את הדף יגדיר בהקדם בהקדם ובשעה 15:00 בצהריים כולם צריכים לקום בי ב י״א שבט מה ה-5:00 5:00 בלילה וכל אחד צריך לקום ב-1:00 בלילה וגם ב-2:00 בלילה וגם בחמש לפנות בוקר לצאת לבוקרשט לבוקרשט מי שגר בארץ יא טוס לרומניא ואז ניסע לבוקרשט<br /> <br /> == [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)]] ==<br /> <br /> ביתו מרת מרים דייטש אשת הרב יוסף אליהו, אמא של הרב חיים שלום דייטש ראש כולל צמק צדק ירושלים<br /> <br /> == [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] ==<br /> <br /> עץ משפחת אדמורי חבד<br /> לכאורה צריך לכתוב הרבנית חיה מושקא ולא רק חיה מושקא כמופיע<br /> <br /> == [[עמוד ראשי]] ==<br /> <br /> כדאי לנעול את אתר הגניזה החרסונית בפני עריכה, כי לאחרונה ישנו טרול ליטאי שמחדיר שוב ושוב קטעים נגד דעת רבותינו בענין הגניזה ומצטט מירחון ישורון של המתנגדים .<br /> <br /> == [[אין ערוך לך ואין זולתך, אפס בלתך ומי דומה לך]] ==<br /> <br /> עיין ע&quot;ב חלק ג מהדורה ישנה עמוד אכז? לערך מבואר שם אחרת לגמרי וכן בע&quot;ב חלק ב במהדורה החדשה חלק ד עין ערוך והמשותך לכל הוא שאין ערוך ביטול הכלים אין זולתך אור ואפס בלתך אור הכלול במאור ולפעמים מבארים מעלת הביטול של האור ולפעמים להפך ולכן חייבים לחלק את הערכים<br /> <br /> == [[חיים יעקב ספרין]] ==<br /> <br /> עם אשתו הראשונה היו לו שלושה בנים. אלעזר שנרצח בשואה עם חמשת ילדיו. ר' שלום שהיה אדמו&quot;ר בשערי חסד ירושלים. ור' מנחם מאניש שהיה אדמו&quot;ר בבני ברק. <br /> <br /> שאר הבנים והבנות נולדו מאשתו השניה.<br /> <br /> == [[משה שמואל אוירכמן]] ==<br /> <br /> אח הבכור שלו זה זאב ברוך אוירכמן<br /> <br /> == [[כ&quot;ה באדר]] ==<br /> <br /> הבבא חאקי גם נפטר בתהריך הזה אולי תוסיפו<br /> <br /> == שאלה דחופה נא לענות בבקשה ==<br /> <br /> אם נרשמתי לחבד פדיה איך אני יכול לצאת. ???<br /> :לא ידוע לי על אפשרות למחיקת חשבון. ניתן לחסום אותך ו/או לשנות את שם המשתמש. מה אתה מעדיף? [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ז' באדר ה'תשפ&quot;ג ליצירה | 20:23, 28 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[רפאל צבי הרטמן]] ==<br /> <br /> נולד בירושלים מגיל שנה גדל ברמת גן בשכונת רמת יצחק<br /> <br /> == [[רפאל צבי הרטמן]] ==<br /> <br /> משה שמואל הרטמן הוא הבן הקטן צריך להקליד אותו במקום השלישי אחרי אריה לייב<br /> <br /> == [[רפאל צבי הרטמן]] ==<br /> <br /> הבן משה שמואל הוא הבן הקטן ולכן צריך להקליד אותו במקום השלישי אחרי אריה לייב<br /> <br /> == [[שאול רסקין]] ==<br /> <br /> האיש היה פדופיל ומטריד מינית תשאלו את כל מי שהיה גא בשנים אלו בכפר, באיזה זכות אתם עושים ערך על הפושע הזה<br /> <br /> == [[שאול רסקין]] ==<br /> <br /> 0<br /> <br /> == [[משתמש:חבר/גולדה מאיר]] ==<br /> <br /> כדאי לערוך את הערך על גולדה מאיר. ביקורה בכפר חב&quot;ד. קשריה עם חב&quot;ד. הרבה חומר מופיע בספר ימי תמימים. גם בספר על ר' שלמה מיידנצ'יק. גם בספר רגע האמת. ועוד.<br /> <br /> == [[ועל הניסים (פורים)]] ==<br /> <br /> למי שאינו תושב המקום בערים מוקפות חומה האם הוא אומר על הניסים.?<br /> <br /> == [[חיים הלוי הורביץ (טשקנטֶר)]] ==<br /> <br /> אולי צריך להוסיף הלוי טאשקנטער<br /> <br /> == [[יין מלכות]] ==<br /> <br /> לא כתוב מי הוא העורך\מלקט... שזה הרב מנחם מענדל פעווזנר מדזענעווא שווייץ<br /> <br /> == [[נחלת מנחם]] ==<br /> <br /> שלום השכונה נקראת כבר מזמן כרמי הנדיב לפי המדינה וגם לפי העיריה ויש לי הוכחות לזה השמח להראות זאת בנוסף השתנה השם של השכונה כ 4 פעמים בערך<br /> <br /> 1. נחלת מנחם<br /> 2. אחוזת גבשטין.<br /> 3. אחוזת רוונטר<br /> 4. כרמי הנדיב<br /> <br /> == [[:קטגוריה:ערכים מובחרים]] ==<br /> <br /> להוריד את את ת&quot;ת יצהר<br /> <br /> == [[ירחמיאל אלפרוביץ']] ==<br /> <br /> חי אדר. לא יט אדר<br /> זה היה בליל שבת<br /> :תוקן. נקווה שיהיו לנו מקורות ברורים בהמשך. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ג ליצירה | 01:58, 12 במרץ 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[משה מנחם מענדל איידלמן]] ==<br /> <br /> בתו מרת מרים מריישא<br /> (לא מריישא מרים)<br /> <br /> == [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ==<br /> <br /> חסר:<br /> חתנו אברמי גורארי<br /> <br /> == [[מיכל וישצקי]] ==<br /> <br /> הוא עלה בשנת תשמ&quot;ו<br /> לישראל <br /> יש לו בן<br /> הבחור שמעון וישצקי<br /> <br /> == [[אלכסנדר שיינין]] בלנינגרד למדתי את הדינים של מילה עי ר' אברהם מדליה ז&quot;ל, ובריגה עי ר' גרשון הורוויץ ז&quot;ל ==<br /> <br /> בלנינגרד למדתי הלכות מילה עי ר' אברהם מדליה זל, ובריגה עי ר' גירש הורוויץ זל<br /> <br /> == [[מרדכי לוין]] ==<br /> <br /> הבן שלו לייבקה זה לא לוין מרחובות, הבן הגדול שלו היה חתן של פוגלמן מווסטער מאסשוסט, נפטר בסוכות לפני כעשר שנים<br /> <br /> == [[ליל הסדר ציבורי]] ==<br /> <br /> במששך שנים התקיים סדר צבורי לאלמנות צהל וילדיהן בכפר חב״ד. הסדר נערך בהידור רב עי משפחות מהכפר בהם: ר'אברהם לידר, ר' צבי גרינולד, זלמן לוין ז&quot;ל אליהם חברה קב נשים שטרחה לנקות ולבשל את כל הסדר שהתקיים בברכת הרב בבית שזר בכפר. משפחות הכפר ארחו את האלמנות בבתיהן.<br /> <br /> == [[שלום דובער שם טוב]] ==<br /> <br /> כתוב בתו הרב מאריישא וצ&quot;ל הרבנית<br /> <br /> == [[משה ניסן וולבובסקי]] ==<br /> <br /> חסר בת<br /> בתשבע נשואה למשה סימון<br /> <br /> == [[שמואל יצחק רייצס]] ==<br /> <br /> יש להוסיף את בתו מרת שרה אשת ר' אברהם [בן ר' דוד] קיובמן<br /> <br /> == [[חיה מושקא נימוטין]] ==<br /> <br /> אני לא מבין איך אחות של חי' מושקא יכולה להיות חי' לאה<br /> <br /> == [[אריה פרקש]] ==<br /> <br /> הרב פרקש משמש כראש הנהלת בית ספר חבד המקומי<br /> <br /> == [[יוסף הכט]] ==<br /> <br /> הערה 3 המענה לא קשור בכלל לפה זה משהו אחר לגמרי<br /> <br /> == [[ביתא ישראל]] ==<br /> <br /> עורך יקר, אני מאמין שמאמרך משולל כל יסוד גיזעי, אני גם מאמין שאתה מחפש אמת, ולכן אבקשך שתעיין בדברים האלה.<br /> <br /> הוראת הלכה למעשה תלויה במידה מכרעת בידיעת המציאות לאשורה ובהערכה נכונה שלה. בגמ' (ברכות כח:) מובאת תפילה לתלמיד לפני כניסתו ולאחר יציאתו מבית המדרש, ובתוכה – שלא אטעה בדבר הלכה ולא אומר על טהור טמא ולא על טמא טהור, ולכאורה הוא שפת יתר, אם לא יטעה – זהו לא יאמר על טהור טמא, ותשובה מפורסמת בשם הגר&quot;א, שלא אטעה במציאות ולא אטעה בשו&quot;ע, לא די בידיעת אחד מהם, כי מכך יצא חורבן.<br /> <br /> ועיין עוד, ב&quot;אדרת אליהו&quot; לרבנו הגר&quot;א, על הפסוק (דברים יג. טו): &quot;ודרשת וחקרת ושאלת היטב, והנה אמת נכון הדבר&quot;, וז&quot;ל: <br /> <br /> &quot;אבל הנראה, שהדיין צריך להיות בקי בתורה, שיפסוק הדין על פי התורה, וצריך להיות בקי בדרך ארץ, בכדי שלא יהיה מרומה, ואלו ואלו 'דברי אלוקים חיים', אם ברור לך כאחותך, זהו הדין גופא, שיהיה ברור לך, ואם ברור לך כבוקר, שיהיה בקי בענייני עולם, בכדי שלא יהיה דין מרומה&quot;.<br /> <br /> חוקר יהדות אתיופיה קרוב ל-40 שנה אשר יצא כ-70 פעמים לאתיופיה, וחקר ודרש על יהדות אתיופיה וחיבר למעלה מ-10 ספרים על יהדות אתיופיה, ומכיר את יהדות אתיופיה לפניי ולפנים, ובקי גדול בכל אורחות חייהם ומורשתם של יהודי אתיופיה, הרה&quot;ג מנחם ולדמן שליט&quot;א, בהקדמה לספרו החדש 'יהודי אתיופיה ומורשתם' (עמ' 21) כותב בזה&quot;ל: <br /> &quot;ייחודה וריחוקה של יהדות אתיופיה, עם ריבוי ההעלם והמורכבות במורשתה ובהליכות חייה, הביאו לעיתים לאי הבנות ול'קלות בלתי נסבלת' בהסתמכות על מידע שגוי ועל דעות קדומות, היו שהביעו דעות שלא היה להן על מה לסמוך בקרקע המציאות, נכתבו הסברים מופרכים&quot;.<br /> <br /> בשו&quot;ת 'משנה הלכות' (חלק יז סי' יב), כתב בעניין יהדות אתיופיה: <br /> <br /> &quot;הנה דבר גדול כזה לפסוק על שבט כולו מישראל אם הוא כשר או פסול או אינו מישראל כלל, אין זה ענין שיכול היחיד להורות יחיד ואפילו כגובה ארזים גבהו, וכבר אמרו חז״ל (משנה ריש סנהדרין, ועי׳ רמב״ם הל׳ סנהדרין פ״ה ה״א) אין דנין את השבט אלא על פי בית דין של שבעים ואחד, ולא רק לגבי השבט כולו אלא אף על היחיד להעלותו או לפסלו היו דנין בסנהדרין, עיין שלהי מס׳ מדות פ״ה מ״ד סנהדרין גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה וכהן שנמצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו ושלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים נכנס ומשמש עם אחיו הכהנים ויום טוב היו עושין שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן וכך היו אומרים ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן וכו׳ ע׳׳ש וברמב׳׳ם הלכות ביאת המקדש פ״ו הי״א, והרי דאף לפסול כהן מכהונתו לחוד ולא לפסלו מכלל ישראל בעי' סנהדרי הגדולה של ישראל וכ׳׳ש לפסול שבט כולו שהי׳ צריך לזה ב׳׳ד הגדול ולדון לפניהם, והם יקבעו ההלכה ע״פ רוב כדקיי״ל אחרי רבים להטות.<br /> ולדעתי היו צריכין עכ״פ לאסוף רבני וגאוני המקום ולהציע לפניהם השאלה ולהביא מהם את היודעים עניניהם ומנהגיהם של הני אינשי, או אם צריך לשלוח שלוחים לארץ מולדתם ולברר המציאות כל מה דאפשר, והכל בצנעא כדרך אבותינו בכל מקום ומקום, ואח״כ יוכלו לדון ע״פ הבירור והגביית עדות לפני ב״ד חשוב, ואז אם היו צריכים עוד אזי ישלחו את כל החומר שנקבצו יחד לגדולי הרבנים וראשי ישיבות לעיין בחומר ההוא בכובד ראש וכל אחד ממרחק יביא דעתו ג״כ, ואח״כ יוכלו לאסוף אסיפה שנית מהרבנים הנבחרים לדון בזה או להוסיף עליהם כפי הנראה להם ואז הי׳ יוצא הדין לאמיתו...<br /> וכבר מצאנו וראינו דברים כאלה שאמרו לא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורים עי׳ יבמות י״ז ע״א וחולין ו׳ ע׳׳א ויש כח ביד חכמים לעשות כזה אם רואים כל החכמים שכן ישר לעשות, ואוי נא לנו שכך עלתה בימינו שדברים העומדים ברומה של עולם שחלק מאחינו בני ישראל הם ח״ו על סף הטביעה והיום זה כותב בעתון ככה ומחר כתוב בעתון ככה ואין זה שייך להם כלל להביע דעה בנידו״ד, ונמצא זרע אברהם אבינו כלה ונאבד&quot;. <br /> <br /> וראה מה שכתב בספר 'לפיד אש' עמ' תרפו, ששאלו את הרה&quot;ג יקותיאל יהודה הלברשתם זצוק&quot;ל אבדק&quot;ק צאנז – קלוזנבורג, על יהדות אתיופיה וענה להם בזה הלשון: <br /> <br /> &quot;כבר הורונו חז&quot;ל למד לשונך לומר איני יודע&quot; אפילו כשיודע, כל שכן בדבר שאינך יודע, והלא בענין האתיופים אין אדם בעולם שיכול לדעת עד שיבוא אליהו&quot; (יש להעיר קצת על דבריו, הרי לנו ארבעה גדולי עולם מעידים עליהם שיהודים הם בני שבט דן והם הרדב&quot;ז שהיה בעל גילוי אליהו כידוע, המהריק&quot;ש, הרב אברהם אזולאי, הר&quot;מ פאניז'אל, והביאו זאת להלכה).<br /> הגאון הגדול הרב אהרן בוארון שליט&quot;א, לאחר שחקר ודרש בעניין יהודי אתיופיה כתב בספרו שו&quot;ת 'לב אהרן' (יורה דעה סימן טז' עמ' קלג): <br /> <br /> &quot;הרבנים שדיברו בענין, וחששו לתערובת גוים, מבואר כמפורש להדיא בדבריהם שחששו רק משום שלא חקרו את הענין אצל הבקיאים בדבר, אבל אתה הראית לדעת שלאחר המחקר עולה שיש פנים מסבירות שהגיורים שהיו מגיירים ראשי עדת האתיופים באתיופיה היו גיורים כשרים, לא מביעיא מהתורה, אלא אף מדרבנן אם יתברר שהיו מקבלים המצוות בפני שלושה אנשים וזה מבסס מסקנת היבי&quot;א שאינם צריכים גיור לחומרא – אלא שדבר ברור ומובן הוא שפסקו של היבי&quot;א מדבר רק על אותם שהיו מוחזקים עוד באתיופיה שהם מקהל ישראל, ולא על הקבוצות החדשות (פלשמורה) העולים לא&quot;י בשנים האחרונות, שאלו צריכים גיור, ונדמה שכן המנהג לגיירם בחו&quot;ל לפני העלאתם לאה&quot;ק&quot;. <br /> <br /> הגאון הגדול הרב ציון בוארון שליט&quot;א כתב בספרו שו&quot;ת 'שערי ציון' (ח&quot;ג אה&quot;ע סי' א. ראה עוד בהסכמה לספר 'שאלו שלום ירושלים') בזה&quot;ל:<br /> <br /> &quot;תוכחת מגולה על המרחקים בזרוע את קהל עדת 'בני ישראל' מהודו, ואת יוצאי אתיופיה ורואה אני חובה לבוא בזאת בתוכחת מגולה עם כמה רבנים, שלא בדקו את הענין כלל, וחורצים גורלם של כמה רבבות נפשות טהורות מישראל, לשבט ולא לחסד, שלא לאמיתה של תורה, וכן לא יעשה, והדבר קשה שבעתיים בענין יוצאי אתיופיה, אשר כידוע כבר הרדב&quot;ז בדורו הכריע שהם יהודים, ואעפי&quot;כ עדיין נחשבים לגויים אצל אחינו האשכנזים, ונדבקו בזה גם חלק מעדות הספרדים, באופן שאין רוצים לקבלם לא לישיבות ולא לבתי הספר, ואז הם מתרחקים יותר ויותר מכל דת ודין, וכל העדה אזלא ומתדלדלא, ואין מי שירצה לעזור להם לצערנו&quot;. <br /> ובהסכמה לספר 'במסע אל העבר' כתב הגאון הגדול הרב ציון בוארון שליט&quot;א, על כך שמרחקים את יהודי אתיופיה מרוחניות בזה&quot;ל: &quot;וכולנו עתידים לבוא בחשבון לפני נותן התורה, הבוחר בעמו ישראל באהבה&quot;.<br /> <br /> הגאון הגדול הרב דוד שלוש זצ&quot;ל, כתב בספרו 'נדחי ישראל יכנס': <br /> <br /> &quot;בהקבץ נדחי ישראל אחינו גולי אתיופיה המכונים ״פלשים״ לארץ אבותינו קמו עליהם עוררין: מהם המפקפקים על מקורם היהודי, ומהם על טהרת יהדותם הטוענים שהתערבו בהם גוים, ומהם החוששים להתיר נישואיהם עם קהל ישראל מחשש ספק ממזר שמא קדושיהם קידושין וגיטם אינו גט, והנה בעתה השאלה כדת מה לעשות ואיך לנהוג למעשה עם קהלה זו.<br /> תשובה: שאלה זו עלתה על שלחן מלכים, מאן מלכי רבנן, הלא הם ראשון בקדש גדול מרבן שמו, רבי דוד בן זמרא (הרדב״ז) רב וראב״ד במצרים בשנה 1529-1569, ואשר על ידו השני, תלמידו הגאון רבי יעקב קסטרו, ושלישי בקדש הראשון לציון הרה״ג רפאל מאיר פאניז׳ל בשנת 1880-1890. והכריעו שהם יהודים בלי ספק. הרב דוד שלוש זצ&quot;ל אחר שהביא מכתבים ואיגרות ועדויות מפי יהודים ורבנים שנשלחו במשך תקופה של אלף שנה על אודות היהודים הפלשים מלכותם ומלחמותיהם גבורתם ונצחונותיהם, ועוד שהנוצרים לא יכלו לקבל מידע אמתי מהפלשים שאותם חקרו ושרק מפיהם ניתן לבסס מחקר כל שהוא אודותם, לפיכך אין לחכמי ההלכה בישראל להעלות במחשבה שמה יש בדברי החוקרים הנוצרים ניצוץ של אמת, נגד כל מה שמקובל אצל גדולי ישראל בכל הדורות כדי לפסוק על פי השערותיהם הלכה שתיקבע גורלו של שבט מישראל. <br /> ניתוקם ממרכזי התורה לא עורר אצל גאוני ישראל חסידים ואנשי מעשה בדורות ראשונים: הרדב&quot;ז ותלמידו והפוסקים שהלכו בעיקבותיהם. בעיות הלכתיות בענין נישואיהם מחשש שנתערבו בהם גויים. למרות שהיהודים החבשים היו כבר מנותקים ממרכזי התורה כבר בימי בית ראשון ואם כן מה כוחם וגבורתם של רבנים בדור ירוד זה לעורר איסורים אשר גבלו ראשונים ולגרום בחומרתם לפסול עדה שלמה שמסרו נפשם על נר ישראל שלא יכבה בארצם. וכי אכשור דרי. והנה באו להחמיר ונמצאו מקילים ומקלקלים לגרום לעדה שלמה להתרחק מרבני וחכמי ישראל ומתורתינו הקדושה במקום לקרבם. ועל מעין זה אמרו: ענותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה היכלנו&quot;. <br /> <br /> וכל החרד לדבר ה', ורוצה להגיע לאמיתה של תורה, צריך לשים נר לרגליו, את דברי החזו&quot;א, בקובץ ח&quot;א איגרת לא: <br /> <br /> &quot;בירור משפט בבחינת הלכה למעשה, נחלק לעיונים שניים, העיון הראשון, להניף הסולת הנקייה, סעיפי המשפט התוריים [התורניים], ואחריו העיון השני, החדירה בעובדה הנוכחת לפנינו, במעלותיה ומגרעותיה, ובדיוק משקל של פרק מפרקיה, כדי להתאים את הנידון אל סעיף ההלכה המכוון עליו, ומרובים המכשולים של התאמה כוזבת, מהמכשולים ביסוד ההלכה. זאת אומרת, אף שאין הדיין אומר על מותר אסור ועל אסור מותר, בכל זאת הוא נכשל במעשה שבא לידו, ומחליט בכוח המדומה, שזה שבא לידו הוא של הסעיף הידוע, בעת שהעלים עין מקו דק רב ערך, בפלילת [בשפיטת] המשפט, הנבנה תמיד על קווים שכליים דקים, ובהעלמה זו, הוציא משפט מעוקל, מעוות לא יוכל לתקון&quot;.<br /> <br /> תורתו מגן לנו היא מאירת עינינו<br /> <br /> &quot;לולא אלוקי אבי בעזרי&quot; אשר שלח לנו את משה רבנו של הדור את מרן הרב עובדיה יוסף זצוק&quot;ל שהלך עם האמת של התורה ופסק על פי התורה הקדושה ולא שהה אל השקר והכזב של חוקרים נוצרים &quot;אשר פיהם דיבר שוא ולשונם לשון שקר&quot; (תהלים קמד יא) וכתב פסק ארוך ומנומק שיהודי אתיופיה הם יהודים קדושים מזרע ישראל ודחה בראיות ברורות את כל החששות שאין להם מקור וכתב שאין לפסול את היהודים הקדושים שבטי י-ה אשר מסרו נפשם על תורת ה' ועל עמו וכל גדולי ישראל בכל דור ודור מעידים עליהם שהם יהודים ולא התייחסו לצבע עורם כלל, והמערערים נשענו על קנה רצוץ, על עדות חוקרים גויים שהעלילו כי 'ביתא ישראל' במקורם נוצרים שהפכו ליהודים. שקר גס זה הומצא מתוך אינטרס מיסיונרי מרושע, שהיהדות תזנח את יהודי אתיופיה לאנחות והם יפלו טרף לשיניהם הנוצריות. אולם כאמור יש מקורות איתנים המפרטים במדוייק את שורשי הקהילה היהודית ושו&quot;תים העוסקים בכך. לפיכך קם פוסק הדור הרב עובדיה יוסף זצוק&quot;ל והבהיר נחרצות כי לאחר בירור מקיף, אנשי 'ביתא ישראל' הינם יהודים ואינם זקוקים לעבור גיור לחומרא, ומותרים לבוא בקהל ה'.<br /> <br /> גם יש להעיר, על מ&quot;ש &quot;הפסיקה הגורפת של רבנים כה רבים בדבר ההכרח לגייר את עולי אתיופיה&quot;, בשונה מקביעתו של הגר&quot;ע יוסף זצ&quot;ל, שהם יהודים לכל דבר וענין, אך יש לך לדעת כי קביעתו הנחרצת והברורה של הגר&quot;ע יוסף זצ&quot;ל, באה אחר חקירה יסודית ובירור מקיף4, כלשונו, &quot;וגם אני הצעיר בשבטי ישראל חקרתי ודרשתי היטב בעניניהם&quot;, (מכתב משנת תשל&quot;ג), בשונה לרוב ככל הרבנים שדרשו גיור לחומרא, שמבואר כמפורש להדיא בדבריהם שחששו משום שלא חקרו את הענין אצל הבקיאים בדבר, כמובא בשו&quot;ת &quot;לב אהרן&quot; (חיו&quot;ד סי' טז), והרואה יראה שפעמים רבות נכתבו הדברים על צד – על צד ובלשון נראה ומסתבר וכיו&quot;ב, ודברי הגר&quot;ע יוסף זצ&quot;ל, מיוסדים על אדני האמת והצדק, ואליו יש לשמוע, ובפרט שהגר&quot;ע יוסף הביא כל דבריהם ודחה אותם בראיות ברורות.<br /> ויתירה מזו, הכרעתו של הגר&quot;ע יוסף זצ&quot;ל, נשענת ומתבססת על מקורות מהימנים ועל יסודות איתנים בהלכה של גדולי הפוסקים וההוראה ראשי מתיבתא, אבירי הרועים רבנן קדישי וקשישאי איתני עולם דפקיע שמייהו חכמי וגאוני ישראל לדורותיהם, הרדב&quot;ז ומהריק&quot;ש, שכל דבריהם כגחלי אש. <br /> <br /> __________________________<br /> <br /> 4 יש לציין, כי, גם גדולי הרבנים באשכנז במאה הקודמת, לאחר שחקרו ודרשו על יהודי אתיופיה, קבעו שבני העדה האתיופית הם יהודים לכל דבר וענין, וביניהם, הרב יעקב ספיר זצ&quot;ל, לאחר שאסף ידיעות חשובות במסעותיו, שמע ידיעות מפי מסיונרים שפעלו באתיופיה, ונפגש עם כמה מבני העדה שהגיעו לירושלים ולמצרים, כתב מאמרים על מנהגי העדה, פירסם איגרות כוהני העדה וזקניה, קבע ואמר: &quot;נעלה מכל ספק כי אחינו בני אבינו הם בני יעקב זרע ישראל&quot;, דבריו על יהודי אתיופיה הם מקור הלכתי חשוב, בעקבות דבריו חלה התעוררות בעולם היהודי באותה תקופה לפעול להצלת יהודי אתיופיה מהמיסיון. ר&quot;ע הילדסהיימר זצ&quot;ל, לאחר שחקר ודרש בענין יהודי אתיופיה, קבע כי &quot;אחינו ובשרנו הם וכי באה העת להצילם ולהחיותם&quot;, וקרא לקהילות ישראל לערוך מגבית להוצאות הדרך של משלחת אל יהודי אתיופיה ולספק להם ספרי קודש ותשמישי קדושה. הרב יוסף גוגנהיימר זצ&quot;ל, רבה של קולון, לאחר שחקר ודרש על יהודי אתיופיה, כתב חוות דעת הלכתית ואמר, &quot;יהודי אתיופיה הם יהודים, שאבות אבותיהם גלו לאתיופיה לפני חורבן בית שני&quot;, (ראה 'שאלו שלום ירושלים' 134 - 149).<br /> :אנונימי יקר, ניכר שהדבר חשוב לך, אך שים לב שהאתר לא מיועד לפסיקת הלכה, ואף לא לסכם את כל הדעות בנושא, אלא רק להביא את השקפתם ושיטתם של אדמו&quot;רי חב&quot;ד, שהיו ידועים בזהירותם באהבת ישראל ובכבוד כל אדם, ודעתם מבוססת אך ורק על אדני התורה. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • י&quot;ג בניסן ה'תשפ&quot;ג ליצירה | 23:02, 4 באפריל 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[ברוך קליינברג]] ==<br /> <br /> בניו: מנחם מענדל קליינבערג , משה צבי קליינבערג, מורדכי העניך קליינבערג, לוי יצחק קליינבערג<br /> <br /> == [[פסקי דינים אדמו&quot;ר האמצעי]] ==<br /> <br /> בפתח דבר של הרבי לבפר הרבי כותב שיש עוד על השולחן ערוך אך לא הגיע לידינו.<br /> עיין שם.<br /> פתח דבר להוצאה הראשונה תשיט או תשיז<br /> <br /> == [[רפאל צבי הרטמן]] ==<br /> <br /> חתנו ר' יהושע רסקיו, מקושר לערך של יהושע רסקין אחר<br /> <br /> == [[שניאור זלמן ליברוב]] ==<br /> <br /> זה זלמן ליברוב אחר</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=587239 2023-04-08T19:14:47Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''ברוך קליינבערג''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ה]], 1965) הוא משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]], רב בית חב&quot;ד בשכונות סוקול-איירפורט, מורה צדק בקהילת חב&quot;ד בעיר, חבר ועד הכשרות של קהילת חב&quot;ד המקומית, ור&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוסקבה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תשכ&quot;ה]] במוסקבה במשפחה שומרת מצוות, לאביו ר' יהושע (שייע) קליינבערג ולאמו מרת מאיה מרים בת ר' זלמן בער.<br /> <br /> סיים את לימודיו ב-MADI עם תואר בהנדסת תחבורה, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ח]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] שנוסדה אז ברוסיה, ולאחר [[ברית המועצות|נפילת המשטר הקומוניסטי]] בשנת [[תש&quot;נ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ובשנת [[תשנ&quot;ג]] השלים את לימודי ההלכה ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת גולדה חנה בת ר' ארנולד גאלדבערג{{הערה|נולדה בשנת [[תשל&quot;ב]] ב[[קייב]], למדה במכון הפדגוגי בניז'ין, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] החלה להתקרב ליהדות בעקבות הזמנה של הבן דוד שלה במסגרת לימוד מיוחדת ללימודי יהדות בבית כנסת בקייב שהתקיימה בימי ראשון, מסגרת שנפתחה למעשה על ידי בעלה לעתיד, ר' ברוך. בשנת תשנ&quot;ד השלימה את התואר במתמטיקה ופיזיקה, ועבר ללמוד ב[[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].}}, כאשר השדכן היה הרב [[פנחס וישדסקי]] (לימים, רבה של דונייצק).<br /> <br /> החתונה התקיימה בחצר הרבי ב-770, ולאחר החתונה התגוררו בקראון הייטס כאשר רעייתו מתפרנסת מעבודה בהוצאה לאור של ספרים ברוסית, וברוך משמש כמגיה סת&quot;ם.<br /> <br /> כעבור שנה הוזמן על ידי הרב לאזאר להצטרף לשלוחי הרבי ברוסיה, ובשנת [[תשנ&quot;ה]] החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בצוות הישיבה ברוסיה, ובהמשך ייסד בשנת [[תשס&quot;ה]] את בית חב&quot;ד בשכונת סוקול-איירפורט והוא משמש כיום כשליח הרבי וראש הקהילה היהודית המקומית מומחה בנושאי כשרות, ומורה צדק בקהילה החב&quot;דית בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חנך את מבנה בית חב&quot;ד שבראשותו.<br /> <br /> רעייתו משמשת כמחנכת ב[[מכון חיה מושקא]] ('מכון חמ&quot;ש'), משמשת כיועצת נישואין ויועצת זוגית, ולצד זאת משמשת כמנהלת בלוג וידאו 'גולדה-בלבוסטה'.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[מרדכי קליינברג]] - ערד<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל קליינברג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[jewishmagazine.ru/articles/community/balabusta-ajeroport-moskva/ שדה התעופה בלבוסטה, מוסקבה]''' כתבה ב'ג'ואיש מגזין' (רוסית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קליינברג, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=587233 2023-04-08T18:41:54Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''ברוך קליינבערג''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ה]], 1965) הוא משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]], רב בית חב&quot;ד בשכונות סוקול-איירפורט, מורה צדק בקהילת חב&quot;ד בעיר, חבר ועד הכשרות של קהילת חב&quot;ד המקומית, ור&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוסקבה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ב סיון]] [[תשכ&quot;ה]] במוסקבה במשפחה שומרת מצוות, לאביו ר' יהושע (שייע) קליינבערג ולאמו מרת מאיה מרים בת ר' זלמן בער.<br /> <br /> סיים את לימודיו ב-MADI עם תואר בהנדסת תחבורה, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ח]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] שנוסדה אז ברוסיה, ולאחר [[ברית המועצות|נפילת המשטר הקומוניסטי]] בשנת [[תש&quot;נ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ובשנת [[תשנ&quot;ג]] השלים את לימודי ההלכה ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת גולדה חנה בת ר' ארנולד גאלדבערג{{הערה|נולדה בשנת [[תשל&quot;ב]] ב[[קייב]], למדה במכון הפדגוגי בניז'ין, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] החלה להתקרב ליהדות בעקבות הזמנה של הבן דוד שלה במסגרת לימוד מיוחדת ללימודי יהדות בבית כנסת בקייב שהתקיימה בימי ראשון, מסגרת שנפתחה למעשה על ידי בעלה לעתיד, ר' ברוך. בשנת תשנ&quot;ד השלימה את התואר במתמטיקה ופיזיקה, ועבר ללמוד ב[[מכון חנה]] ב[[קראון הייטס]].}}, כאשר השדכן היה הרב [[פנחס וישדסקי]] (לימים, רבה של דונייצק).<br /> <br /> החתונה התקיימה בחצר הרבי ב-770, ולאחר החתונה התגוררו בקראון הייטס כאשר רעייתו מתפרנסת מעבודה בהוצאה לאור של ספרים ברוסית, וברוך משמש כמגיה סת&quot;ם.<br /> <br /> כעבור שנה הוזמן על ידי הרב לאזאר להצטרף לשלוחי הרבי ברוסיה, ובשנת [[תשנ&quot;ה]] החל לשמש כ[[ר&quot;מ]] בצוות הישיבה ברוסיה, ובהמשך ייסד בשנת [[תשס&quot;ה]] את בית חב&quot;ד בשכונת סוקול-איירפורט והוא משמש כיום כשליח הרבי וראש הקהילה היהודית המקומית מומחה בנושאי כשרות, ומורה צדק בקהילה החב&quot;דית בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חנך את מבנה בית חב&quot;ד שבראשותו.<br /> <br /> רעייתו משמשת כמחנכת ב[[מכון חיה מושקא]] ('מכון חמ&quot;ש'), משמשת כיועצת נישואין ויועצת זוגית, ולצד זאת משמשת כמנהלת בלוג וידאו 'גולדה-בלבוסטה'.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[מרדכי קליינברג]] - ערד<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל קליינברג, משה צבי קליינבערג, מרדכי העניך קליינבערג, לוי יצחק קליינבערג.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[jewishmagazine.ru/articles/community/balabusta-ajeroport-moskva/ שדה התעופה בלבוסטה, מוסקבה]''' כתבה ב'ג'ואיש מגזין' (רוסית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קליינברג, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C&diff=548761 2022-06-21T16:40:00Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>'''גורל''' הינה שיטת הכרעה בין דברים שווים, באמצעות פתקים הנבחרים באופן אקראי, בהכרעה אלוקית, או פעולה דומה שאינה תלויה בהכרעה שכלית או ברצונו של בן אנוש.<br /> <br /> בתנ&quot;ך ובדברי חז&quot;ל ישנם מופעים רבים של הגרלות שנעשו בציווי אלוקי, ובתורת החסידות מוסבר שהגורל קשור עם הדרגות הגבוהות והעצמיות ביותר, ואף מוסבר מהי ההוראה בעבודת השם מעניין הגורל.<br /> <br /> ==במקורות==<br /> במדרש מסופר שכבר אצל בניו של יעקב אבינו השתמשו בגורל, כדי להחליט מי יודיע את הבשורה על יוסף לאביהם, ולבסוף נפל הגורל על יהודה{{הערה|בראשית רבה פד, ח.}}.<br /> <br /> מדרש נוסף מספר על הגרלה שנערכה על ידי משה רבינו, כדי להחליט למי מהשבטים יהיה מספר חסר ב-70 הזקנים{{הערה|משה בחר 6 זקנים מכל אחד מ12 השבטים, ו-2 מהזקנים העודפים הרימו פתק הגרלה ריק ולא נבחרו. מסכת סנהדרין דף יז.}}.<br /> <br /> חלוקת הארץ על ידי יהושע נעשתה בגורל, כאשר לפני כל פתק שיצא אלעזר אמר בנבואה באורים ותומים איזו נחלה תיפול לגורל איזה שבט, יהושע היה מוציא את הפתק שבאופן ניסי היה תואם את הנבואה, ובנוסף לכך נעשה נס נוסף שהגורל עצמו היה מדבר ומספר איזו נחלה עלתה לגורל השבט{{הערה|מדרש תנחומא פנחס, סימן ו.}}.<br /> <br /> מקום נוסף בו ציוה ה' את יהושע להשתמש בגורל, היה על מנת לגלות מי מעל בחרם שאסר שימוש בשלל המלחמה ביריחו, גורל שגילה על מעילתו של עכן{{הערה|סנהדרין מג, ב.}}.<br /> <br /> גם בחירתו של [[שאול]] למלך נעשית באמצעות גורל{{הערה|שמואל א' י, כ-כב.}}, כשהוא עצמו בתורו הפיל גורל כדי לגלות מי היה הגורם להפסד במלחמה, גורל בו נלכד בנו יהונתן, שהפר את השבועה כאשר טעם מן ה[[דבש]]{{הערה|שמואל א' יד, מא-מב.}}. <br /> <br /> על [[נבוכדנצר]] מסופר בספר [[יחזקאל]]{{הערה|פרק כא.}}שהפיל גורל בנוגע לדרכו במלחמה, וכן היה אצל [[המן]]{{הערה|אסתר ג, ז.}} שהפיל גורל על מנת לדעת מהו התאריך הטוב ביותר לבצע את מזימתו להשמיד את עם ישראל, כך גם היה אצל [[יונה בן אמיתי]] שהמלחים הפילו גורל כדי לדעת בשל מי הייתה הסערה{{הערה|הפטרת יום הכיפורים.}}.<br /> <br /> ===בבית המקדש===<br /> [[קובץ:פיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פיס במקדש]]<br /> ב[[בית המקדש]] נערכו מדי יום 4 הגרלות על העבודות{{הערה|יומא ב, א-ב. נוהג זה החל לאחר שהכהנים התחרו ביניהם על העבודות וקרו אסונות בעקבות כך.}}: תרומת הדשן וסידור המערכה על המזבח, שחיטת [[קרבן התמיד]] והעלאת האיברים שלו לכבש ודישון מזבח הקטורת והטבת המנורה, הקטרת הקטורת, העלאת איברי קרבן התמיד מהכבש למזבח. הפיס היה חיב להיערך במקום מקודש (לשכת הגזית), ונעשה בצורה מיוחדת של הוצאת אצבעות אותם מונה הכהן העורך את הפיס.<br /> <br /> כמו כן ביום הכיפורים נערך גורל בין שני השעירים שהיו שווים לחלוטין, כאשר אחד עלה לה' קרבן ואחד נשלח לעזאזל לכפר על עוונותיהם של בני ישראל.<br /> <br /> בזמן המפקד במדבר לאחר [[חטא העגל]], החליפו הכהנים את הבכורות, ובשל העובדה שהמספר של הבכורות והכהנים לא היה תואם במלואו, נערכה הגרלה בה כנגד 22,273 פתקי הבכורות הוגרלו 22,000 פתקי הכהנים, ו-273 הבכורות הנותרים פדו את עצמם ב-5 שקלי כסף{{הערה|זוהי הסיבה והמקור למצוות [[פדיון הבן]] לאחר לידת בן בכור.}}.<br /> <br /> גם בדורות מאוחרים יותר, חלוקת העבודה בין משמרות הכהנים עצמם נעשתה באמצעות גורל, כפי, שמתואר בדברי הימים{{הערה|דברי הימים א' כד, ה.}}, וכן חלוקת האחריות בין משמרות קרבן העצים{{הערה|[[נחמיה]] י, לה.}}.<br /> <br /> ===בהלכה===<br /> כפי שנלמד מהפסוק &quot;תמים תהיה עם השם אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג.}}, נפסק בשולחן ערוך{{הערה|יורה דעה קעט, א.}} שאסור לשאול בכוכבים ומזלות ולא בגורלות.<br /> <br /> בעל החוות יאיר כותב בספר השו&quot;ת שלו{{הערה|סימן סא.}} שניתן להביא ראיה מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל אשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת התחכמות, שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו מההשגחה העליונה.<br /> <br /> בנוגע להגרלות כספים וכדומה, כגון הגרלות מפעל הפיס, יש מהפוסקים שצידדו לאיסור ודימו זאת ל'משחק בקוביה' שעל פי הלכה אף פסול לעדות בתנאים מסויימים, כיון שהוא נהנה מכסף שאנשים לא וויתרו עליו בלב שלם, וזהו מעין אבק גזל, או משום שהוא לא עוסק בפעילות המועילה ליישובו של עולם{{הערה|שולחן ערוך חושן משפט לד, טז. שע, ג. יורה דעה רכח, טו. שו&quot;ת יביע אומר לגאון הרב [[עובדיה יוסף]] חלק ז', חושן משפט סימן ו'; חלק י', יורה דעה סימן נח, אות כג.}} אך רבים מהפוסקים בדור האחרון צידדו להקל, ובפרט אם מדובר שההגרלה היא על סכום שנקבע מראש, והאדם עושה זאת לשעשוע בעלמא ובסכומים קטנים ואינו מתמכר לכך{{הערה|1=שו&quot;ת ישכיל עבדי ח&quot;ח יו&quot;ד סי' ה', תחומין כרך ה' עמוד 310-302, וראה בשו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ב יו&quot;ד סימן ל', שיחת ש&quot;פ ויחי תשמ&quot;א. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/5802.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק טז אגרת ה'תתב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/238.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'רלח], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/192.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'קצב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/242.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'רמב]. וראו גם במאמר הלכתי העוסק בכך, [https://www.yeshiva.org.il/ask/112616 האם מותר לקבל כסף ממפעל הפיס?], באתר 'ישיבה'.}}.<br /> <br /> נידון הלכתי נוסף הוא עריכת הגרלה בשבת ובחג, שבאופן כללי נאסרה בהלכה{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סי' שכ&quot;ב ס&quot;ו.}}, אך גם בזה יש מהפוסקים שצידדו להתיר בתנאים שונים, כגון לדבר מצווה{{הערה|שבט הלוי ח&quot;ט סימן עח, ועוד.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> במושגים של תורת הקבלה הגורל הוא בחינת נוקבא ו[[מלכות]], והוא ב[[גימטריא]] של [[רחל]], ובזה עצמו יש 2 בחינות גורל, נוקבא דקדושה ונוקבא דקליפה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1063.htm אור התורה במדבר ד א'סג].}}.<br /> <br /> בחסידות מוסבר בהרחבה, שכפי שניתן להוכיח מההגרלה שנערכה בבית המקדש ביום הכיפורים על שני השעירים, שהיו צריכים להיות שווים בקומה במראה ובמחיר{{הערה|משנה יומא ו, א.}} גורל אמיתי הוא דווקא כאשר רוצים להכריע בין 2 דברים זהים לגמרי, ואין רצון מסויים לאחד מהם בדווקא - הגורל קשור עם הדרגות שגבוהות יותר אפילו מ[[פנימיות הרצון]], ולמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], והיא הדרגה שמתגלה ביום הכיפורים &quot;לפני הוי'&quot;, למעלה משם הוי'{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/11/index.htm על כן קראו לימים האלה פורים, תשי&quot;ג]. [https://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/3/4/670.htm מי זאת הנשקפה, תרל&quot;ט], ועוד.}}.<br /> <br /> אף שגם בחירה אמיתית שייכת רק ב-2 דברים שווים, בחירה נעלית יותר מהגורל היות ויש בה גם את המעלה שהאדם הוא זה שמחליט, ואינו מוגדר אפילו בענין הגורל.<br /> <br /> ===בחג הפורים===<br /> ענין הגורל מבואר במאמרי חסידות רבים של [[חג הפורים]], בהם מבואר כיצד ייתכן שחג הפורים נקרא על שם הפור (הגורל) שהטיל המן, שמטרתו היתה להשמיד את כל היהודים חס ושלום.<br /> <br /> וההסבר הוא שאכן המן רצה לעורר קטרוג על היהודים מצד דרגה כזו שלמעלה מסדר ההשתלשלות, היכן שמעשה התחתונים לא נוגע, וממילא חשב ששם החביבות של בני ישראל לא תתפוס מקום ויוכל לעורר עליהם דינים ולנצח אותם.<br /> <br /> ואף שמבחינת הגורל אכן היה יכול המן לנצח, אך כיון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי&quot;ג.}}.<br /> <br /> ובבחינת הגורל עצמו, הגורל של פורים נעלה יותר מהגורל של יום כיפור, כיון שביום כיפור הגורל היה אם לה' או לעזאזל, ואילו בפורים הגורל היה לה' או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&amp;st=&amp;pgnum=241&amp;hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת&quot;ר].}}.<br /> <br /> ===בעבודת השם===<br /> המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב&quot;ה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1060.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C אור התורה במדבר ד, אס].}}, ובמקומות אחרים מוסבר שזוהי העבודה הקשורה עם בחינת ה'סובב' שבנפש, אהבה של 'בכל מאודך'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/18/404.htm תורת שמואל תרל&quot;ב חלק ב' תד].}}<br /> <br /> ענין נוסף בעבודת השם הקשור עם הגורל, זוהי המצווה המיוחדת השייכת לשורש נשמתו של כל יהודי ובה הוא צריך להיות זהיר במיוחד, להדר בה בזריזות ובכל כוחותיו{{הערה|1=כדי לזהות מהי המצווה השייכת אליו במיוחד, יהודי יכול להבחין שבמצווה זו יש לו קושי ואתגר מיוחד, וזהו הסימן שזו המצווה השייכת לגורל נשמתו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/17/index.htm שיחת שבת פרשת פנחס י&quot;ב תמוז תשי&quot;ז].}}.<br /> <br /> ==אגרות קודש, גורל הגר&quot;א==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}<br /> על אף האיסור לנחש ולעונן, גדולי ישראל לאורך הדורות השתמשו בגורל באמצעות פתיחת ספרי קודש, על מנת לקבל הדרכה ובירור אודות הלבטויות שונות.<br /> <br /> מקור ייחוס הגורל ל{{ה|גאון מוילנא}} אינו ברור, ולפי המסורת, את הגורל היה נהוג לבצע בעיקר על ידי גדולי תלמידי החכמים, ועם זאת היו מגדולי ישראל ששללו את המנהג וכתבו שאין ראוי לנהוג בו{{הערה|תשובות הרמב&quot;ם, מהדורת בלאו, סימן קעב.}}.<br /> <br /> אופן ביצוע הגורל על פי מה שמופיע בספרים ממאות השנים האחרונות הוא כדלהלן:<br /> {{ציטוט|תוכן=יקח חומש שלם, וישים ידיו על פסוק &quot;זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם&quot;{{הערה|בראשית ה, א.}}, ויאמר פסוק &quot;וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל{{הערה|ויקרא טז, ח.}}, ויאמר: &quot;יהי רצון מלפניך יי אלקינו ואלקי אבותינו למען שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מסופי תיבות הפסוק הזה למפרע לדלה דלתם ילנן יוֹהָך נָא מָצְפָץ ובשם היוצא מפסוק &quot;ה' מְנָת... וגו'{{הערה|תהילים טז, ה.}} שהוא רַאַה שתודיעני תכף בהפיכה אחת שאלתי שהיא כך וכך שתהיה אות ז' של ז' אותיות שאמנה בשיטה הח' כדי שאמצא בו ממנה שאלתי שהיא כך וכך בבירור בלי ספק&quot;.{{ש}}כך יאמר ג' פעמים ובכל פעם יזכור שאלתו, ויהפוך ז' עלין וז' דפין ז' עמודים ז' פסוקים ז' שיטין ז' תיבות ז' אותיות, ויבקש הפסוק שמשם ואילך המתחיל באות ז' - ושם תשובתו.|מקור=ספר ילקוט הגורלות זוטא, קונטרס א', הוצאת בקאל ירושלים, תשכ&quot;א}}<br /> <br /> גם הרבי הזכיר מנהג זה:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיו&quot;ב, היה להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו&quot;ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 309}}<br /> <br /> אזכור נוסף של הרבי להטמנת מכתבים אישיים של חסידים בתוך ספרי רבותינו נשיאינו מופיע במכתב ההדרכה של הרבי לקראת יום ה[[יארצייט]] הראשון של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/2988105/jewish/-.htm מכתב ראש חודש שבט תשי&quot;א].}}.<br /> <br /> לאחר ג' תמוז התפשט המנהג בין רבים מחסידי חב&quot;ד לכתוב לרבי ולקבל תשובה באמצעות ה[[אגרות קודש]]{{הערה|ראו ערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, כשרבים ממשפיעי ורבני אנ&quot;ש מפרידים הנהגה זו מגורל הגר&quot;א.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאינו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אורח לצדיק]], [[חברת משניות בעל פה]]}}<br /> <br /> בשעת ה[[טהרה (קבורה)|טהרה]] של [[המגיד ממעזריטש]] נערך גורל בין התלמידים מי יזכה לטהר כל אבר מגופו הקדוש, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] זכה ב'ראשו כתם פז', טהרת הראש, וכאשר הובילו את המגיד למקווה, אמר אדמו&quot;ר הזקן שכיון שחז&quot;ל אמרו &quot;גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם&quot;, יניחו למגיד לטבול בעצמו, ואכן המגיד טבל מעצמו שלושה פעמים{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7518.htm אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקיח]. בית רבי חלק א' עמוד 10 הערה ב'.}}.<br /> <br /> לרגל מלאות 100 שנה להסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] תיקן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שמדי שנה ביום ה[[יארצייט]] שלו כ&quot;ד טבת, יבחרו כמה שלוחים באמצעות הגרלה שייסעו להעתיר תפילה על הל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|אוהל]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]] ויבקשו [[רחמים]] על עם ישראל. תקנה זו נקראה בשם 'אורח לצדיק'.<br /> <br /> כאשר ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תש&quot;ב]] את '[[חברת משניות בעל פה|חברת]] [[משניות בעל פה]]' במטרה [[טהרת האויר|לטהר את האויר]], קבע שחלוקת המסכתות בין חברי האגודה תתבצע באמצעות גורל.<br /> <br /> ===הגרלה על ספרים שהרבי השתמש בהם===<br /> אצל הרבי התקיימו הגרלות באופן תדיר על הזכות להניח ספרים במקום התפילה של הרבי במטרה שהרבי ישתמש בהם בשעת התפילות{{הערה|ראו סקירה מורחבת ב[[שבועון בית משיח]] י&quot;ז אדר תש&quot;פ עמוד 23. '''להתפלל מהסידור של הרבי''', במחנה צבאות השם כ&quot;ד אדר תש&quot;פ עמוד 6.}}, וכן על הזכות להשתתף בתפילות בשנות האבל, כאשר המניינים נערכו במקומות קטנים יותר ולא בבית המדרש, וכן הגרלות דומות הקשורות לזכות ללוות את הרבי, לסייע, וכדומה.<br /> <br /> ההגרלות על הספרים התקיימו בעיקר בשנות הלמ&quot;ד והמ&quot;ם, בימי שני וחמישי ראש חודש וכיו&quot;ב, אז יצא הרבי להשתתף בתפילת הציבור על מנת לשמוע את [[קריאת התורה]]. כאשר קהל המתפללים במניין החל לגדול בשנות הלמ&quot;ד, ואירעו מספר תקריות של מספר בחורים שרבו ביניהם על הזכות להניח את הספר עבור הרבי, התקבע הסדר שההגרלה נערכה בשעה שבע בבוקר, בין הבחורים שקמו לסדר חסידות בוקר.<br /> <br /> בכל יום שהרבי יצא להשתתף בתפילות, נערכו 2 הגרלות, הפתק הראשון שיצא זכה להניח תהילים עבור הרבי, והשם בפתק השני היה זה שזכה להניח חומש.<br /> <br /> רוב המשתתפים בהגרלה היו בחורי הישיבה, אך לעיתים השתתפו בה גם אורחים ובעלי בתים שנכחו במקום באותה עת. בשנים הראשונות התקיימה ההגרלה בחדר שני של הזאל הקטן, ובשנים מאוחרות יותר פוצלה ההגרלה לשניים כאשר הגרלה אחת נערכה בזאל הגדול והשניה בזאל הקטן. כאשר הגיעו חתנים, נהגו פעמים רבות לוותר להם ולהעניק להם את הזכות.<br /> <br /> חלק מהזוכים בגורל, היו מניחים לכתחילה ספר עם כל החמישה חומשי תורה כדי שיהיה להם את הזכות ללמוד לאורך כל השנה מספר שהרבי השתמש בו, וזוכים אחרים נהגו להניח בתוך ספר התהילים שהניחו עבור הרבי פתק עם שמות לברכה.<br /> <br /> גם בשבתות נערכו הגרלות על הזכות להניח תהילים, כיון שהרבי התפלל מתוך [[סידור תורה אור]], אליו לא מצורף תהילים.<br /> <br /> נוהג זה נמשך עד לפטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]], אז החל הרבי להתפלל באופן קבוע עם הציבור את כל התפילה והיה יורד לתפילה עם סידור ותהילים משלו.<br /> <br /> ===הגרלות על נסיעה לרבי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}<br /> היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר &quot;[[מאחורי מסך הברזל]]&quot; מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.<br /> <br /> גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.<br /> <br /> הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.<br /> <br /> הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|&quot;הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע&quot;. (מכתב הרבי מכ&quot;ה טבת תשט&quot;ו).}}.<br /> <br /> ==הוראות הרבי בנוגע להגרלה==<br /> במכתב ליושב ראש [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]] כתב הרבי שכאשר עושים הגרלת פרסים לילדים ניתן לכלול בהגרלות אופניים או מיני מתיקה, אך לא כדור-רגל{{הערה|ממכתב י&quot;ד מנחם אב, אגרות קודש חלק כ&quot;ח עמוד רפט. הרבי אף הורה להשמיד את המודעות שכבר נדפסו עם הפרסומת הזו - הלכות ומנהגי חב&quot;ד (גינזבורג) עמוד 233.}}, וכן הורה הרבי שהספרים בהגרלה יודגשו בפרסומת והם יהיו מרכז ההגרלה ושאר הפרסים רק בתור תוספת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ח, אות ריג]. [https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ג, אות קיז].}}.<br /> <br /> כאשר הרב [[רפאל נחמן כהן]] שאל את הרבי בנוגע לשינוי כללי הגרלה, השיב לו הרבי שהגרלה היא ענין שלמעלה מטעם ודעת, ולכן צריך להימנע מלהתערב בזה{{הערה|גליון בית חיינו 120 עמוד 6.}}.<br /> <br /> הרבי אף העיר פעם למארגני הגרלה לברר האם אכן נצרך להוציא הוצאה גדולה כזו על פרסים להגרלה, או שגם עם פרסים קטנים יותר יצליחו להגיע לאותה כמות של משתתפים{{הערה|הלכות ומנהגי חב&quot;ד (גינזבורג) עמוד 233.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אנציקלופדיה תלמודית]] ערך גורל, כרך ה' עמוד תיז ואילך<br /> *'''אך בגורל יחלק את הארץ''', לקט פתגמים חסידיים בענין הגורל מכתבי רבותינו נשיאינו, [[שבועון בית משיח]] י&quot;ח תמוז תש&quot;פ עמוד 10<br /> *הרב חיים הלל רסקין, '''בעיות הלכתיות בהגרלה''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ&quot;א עמוד 9<br /> *הרב יוסף יצחק מייהיל, '''הימורים והגרלות''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש'<br /> *הרב חיים אהרון, '''הגרלה מוטעית''', 'הוראה ומשפט' גליון סיון תשפ&quot;א עמוד 3<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[חיים הלל רסקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ff73dfc94707_1610038780.pdf בעיות בהגרלה במבט הלכתי]''', גליון 'הוראה ומשפט' טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2255748#footnoteRef6a2255748 הגרלה ביהדות: מבט מרתק אל מקומה של ההגרלה בהיסטוריה]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/114023 כשחסיד שאל את הרבי: האם אפשר לקנות כרטיס לוטו?]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=686&amp;CategoryID=78&amp;ParashaID=41 חלק גורל וירושה - 3 רמות של התקשרות]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C&diff=548760 2022-06-21T16:39:06Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>'''גורל''' הינה שיטת הכרעה בין דברים שווים, באמצעות פתקים הנבחרים באופן אקראי, בהכרעה אלוקית, או פעולה דומה שאינה תלויה בהכרעה שכלית או ברצונו של בן אנוש.<br /> <br /> בתנ&quot;ך ובדברי חז&quot;ל ישנם מופעים רבים של הגרלות שנעשו בציווי אלוקי, ובתורת החסידות מוסבר שהגורל קשור עם הדרגות הגבוהות והעצמיות ביותר, ואף מוסבר מהי ההוראה בעבודת השם מעניין הגורל.<br /> <br /> ==במקורות==<br /> במדרש מסופר שכבר אצל בניו של יעקב אבינו השתמשו בגורל, כדי להחליט מי יודיע את הבשורה על יוסף לאביהם, ולבסוף נפל הגורל על יהודה{{הערה|בראשית רבה פד, ח.}}.<br /> <br /> מדרש נוסף מספר על הגרלה שנערכה על ידי משה רבינו, כדי להחליט למי מהשבטים יהיה מספר חסר ב-70 הזקנים{{הערה|משה בחר 6 זקנים מכל אחד מ12 השבטים, ו-2 מהזקנים העודפים הרימו פתק הגרלה ריק ולא נבחרו. מסכת סנהדרין דף יז.}}.<br /> <br /> חלוקת הארץ על ידי יהושע נעשתה בגורל, כאשר לפני כל פתק שיצא אלעזר אמר בנבואה באורים ותומים איזו נחלה תיפול לגורל איזה שבט, יהושע היה מוציא את הפתק שבאופן ניסי היה תואם את הנבואה, ובנוסף לכך נעשה נס נוסף שהגורל עצמו היה מדבר ומספר איזו נחלה עלתה לגורל השבט{{הערה|מדרש תנחומא פנחס, סימן ו.}}.<br /> <br /> מקום נוסף בו ציוה ה' את יהושע להשתמש בגורל, היה על מנת לגלות מי מעל בחרם שאסר שימוש בשלל המלחמה ביריחו, גורל שגילה על מעילתו של עכן{{הערה|סנהדרין מג, ב.}}.<br /> <br /> גם בחירתו של [[שאול]] למלך נעשית באמצעות גורל{{הערה|שמואל א' י, כ-כב.}}, כשהוא עצמו בתורו הפיל גורל כדי לגלות מי היה הגורם להפסד במלחמה, גורל בו נלכד בנו יהונתן, שהפר את השבועה כאשר טעם מן ה[[דבש]]{{הערה|שמואל א' יד, מא-מב.}}. <br /> <br /> על [[נבוכדנצר]] מסופר בספר [[יחזקאל]]{{הערה|פרק כא.}}שהפיל גורל בנוגע לדרכו במלחמה, וכן היה אצל [[המן]]{{הערה|אסתר ג, ז.}} שהפיל גורל על מנת לדעת מהו התאריך הטוב ביותר לבצע את מזימתו להשמיד את עם ישראל, כך גם היה אצל [[יונה בן אמיתי]] שהמלחים הפילו גורל כדי לדעת בשל מי הייתה הסערה{{הערה|הפטרת יום הכיפורים.}}.<br /> <br /> ===בבית המקדש===<br /> [[קובץ:פיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פיס במקדש]]<br /> ב[[בית המקדש]] נערכו מדי יום 4 הגרלות על העבודות{{הערה|יומא ב, א-ב. נוהג זה החל לאחר שהכהנים התחרו ביניהם על העבודות וקרו אסונות בעקבות כך.}}: תרומת הדשן וסידור המערכה על המזבח, שחיטת [[קרבן התמיד]] והעלאת האיברים שלו לכבש ודישון מזבח הקטורת והטבת המנורה, הקטרת הקטורת, העלאת איברי קרבן התמיד מהכבש למזבח. הפיס היה חיב להיערך במקום מקודש (לשכת הגזית), ונעשה בצורה מיוחדת של הוצאת אצבעות אותם מונה הכהן העורך את הפיס.<br /> <br /> כמו כן ביום הכיפורים נערך גורל בין שני השעירים שהיו שווים לחלוטין, כאשר אחד עלה לה' קרבן ואחד נשלח לעזאזל לכפר על עוונותיהם של בני ישראל.<br /> <br /> בזמן המפקד במדבר לאחר [[חטא העגל]], החליפו הכהנים את הבכורות, ובשל העובדה שהמספר של הבכורות והכהנים לא היה תואם במלואו, נערכה הגרלה בה כנגד 22,273 פתקי הבכורות הוגרלו 22,000 פתקי הכהנים, ו-273 הבכורות הנותרים פדו את עצמם ב-5 שקלי כסף{{הערה|זוהי הסיבה והמקור למצוות [[פדיון הבן]] לאחר לידת בן בכור.}}.<br /> <br /> גם בדורות מאוחרים יותר, חלוקת העבודה בין משמרות הכהנים עצמם נעשתה באמצעות גורל, כפי, שמתואר בדברי הימים{{הערה|דברי הימים א' כד, ה.}}, וכן חלוקת האחריות בין משמרות קרבן העצים{{הערה|[[נחמיה]] י, לה.}}.<br /> <br /> ===בהלכה===<br /> כפי שנלמד מהפסוק &quot;תמים תהיה עם השם אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג.}}, נפסק בשולחן ערוך{{הערה|יורה דעה קעט, א.}} שאסור לשאול בכוכבים ומזלות ולא בגורלות.<br /> <br /> בעל החוות יאיר כותב בספר השו&quot;ת שלו{{הערה|סימן סא.}} שניתן להביא ראיה מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל אשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת התחכמות, שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו מההשגחה העליונה.<br /> <br /> בנוגע להגרלות כספים וכדומה, כגון הגרלות מפעל הפיס, יש מהפוסקים שצידדו לאיסור ודימו זאת ל'משחק בקוביה' שעל פי הלכה אף פסול לעדות בתנאים מסויימים, כיון שהוא נהנה מכסף שאנשים לא וויתרו עליו בלב שלם, וזהו מעין אבק גזל, או משום שהוא לא עוסק בפעילות המועילה ליישובו של עולם{{הערה|שולחן ערוך חושן משפט לד, טז. שע, ג. יורה דעה רכח, טו. שו&quot;ת יביע אומר לגאון הרב [[עובדיה יוסף]] חלק ז', חושן משפט סימן ו'; חלק י', יורה דעה סימן נח, אות כג.}} אך רבים מהפוסקים בדור האחרון צידדו להקל, ובפרט אם מדובר שההגרלה היא על סכום שנקבע מראש, והאדם עושה זאת לשעשוע בעלמא ובסכומים קטנים ואינו מתמכר לכך{{הערה|1=שו&quot;ת ישכיל עבדי ח&quot;ח יו&quot;ד סי' ה', תחומין כרך ה' עמוד 310-302, וראה בשו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ב יו&quot;ד סימן ל', שיחת ש&quot;פ ויחי תשמ&quot;א. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/5802.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק טז אגרת ה'תתב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/238.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'רלח], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/192.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'קצב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/242.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'רמב]. וראו גם במאמר הלכתי העוסק בכך, [https://www.yeshiva.org.il/ask/112616 האם מותר לקבל כסף ממפעל הפיס?], באתר 'ישיבה'.}}.<br /> <br /> נידון הלכתי נוסף הוא עריכת הגרלה בשבת ובחג, שבאופן כללי נאסרה בהלכה{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סי' שכ&quot;ב ס&quot;ו.}}, אך גם בזה יש מהפוסקים שצידדו להתיר בתנאים שונים, כגון לדבר מצווה{{הערה|שבט הלוי ח&quot;ט סימן עח, ועוד.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> במושגים של תורת הקבלה הגורל הוא בחינת נוקבא ו[[מלכות]], והוא ב[[גימטריא]] של [[רחל]], ובזה עצמו יש 2 בחינות גורל, נוקבא דקדושה ונוקבא דקליפה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1063.htm אור התורה במדבר ד א'סג].}}.<br /> <br /> בחסידות מוסבר בהרחבה, שכפי שניתן להוכיח מההגרלה שנערכה בבית המקדש ביום הכיפורים על שני השעירים, שהיו צריכים להיות שווים בקומה במראה ובמחיר{{הערה|משנה יומא ו, א.}} גורל אמיתי הוא דווקא כאשר רוצים להכריע בין 2 דברים זהים לגמרי, ואין רצון מסויים לאחד מהם בדווקא - הגורל קשור עם הדרגות שגבוהות יותר אפילו מ[[פנימיות הרצון]], ולמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], והיא הדרגה שמתגלה ביום הכיפורים &quot;לפני הוי'&quot;, למעלה משם הוי'{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/11/index.htm על כן קראו לימים האלה פורים, תשי&quot;ג]. [https://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/3/4/670.htm מי זאת הנשקפה, תרל&quot;ט], ועוד.}}.<br /> <br /> אף שגם בחירה אמיתית שייכת רק ב-2 דברים שווים, בחירה נעלית יותר מהגורל היות ויש בה גם את המעלה שהאדם הוא זה שמחליט, ואינו מוגדר אפילו בענין הגורל.<br /> <br /> ===בחג הפורים===<br /> ענין הגורל מבואר במאמרי חסידות רבים של [[חג הפורים]], בהם מבואר כיצד ייתכן שחג הפורים נקרא על שם הפור (הגורל) שהטיל המן, שמטרתו היתה להשמיד את כל היהודים חס ושלום.<br /> <br /> וההסבר הוא שאכן המן רצה לעורר קטרוג על היהודים מצד דרגה כזו שלמעלה מסדר ההשתלשלות, היכן שמעשה התחתונים לא נוגע, וממילא חשב ששם החביבות של בני ישראל לא תתפוס מקום ויוכל לעורר עליהם דינים ולנצח אותם.<br /> <br /> ואף שמבחינת הגורל אכן היה יכול המן לנצח, אך כיון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי&quot;ג.}}.<br /> <br /> ובבחינת הגורל עצמו, הגורל של פורים נעלה יותר מהגורל של יום כיפור, כיון שביום כיפור הגורל היה אם לה' או לעזאזל, ואילו בפורים הגורל היה לה' או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&amp;st=&amp;pgnum=241&amp;hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת&quot;ר].}}.<br /> <br /> ===בעבודת השם===<br /> המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב&quot;ה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1060.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C אור התורה במדבר ד, אס].}}, ובמקומות אחרים מוסבר שזוהי העבודה הקשורה עם בחינת ה'סובב' שבנפש, אהבה של 'בכל מאודך'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/18/404.htm תורת שמואל תרל&quot;ב חלק ב' תד].}}<br /> <br /> ענין נוסף בעבודת השם הקשור עם הגורל, זוהי המצווה המיוחדת השייכת לשורש נשמתו של כל יהודי ובה הוא צריך להיות זהיר במיוחד, להדר בה בזריזות ובכל כוחותיו{{הערה|1=כדי לזהות מהי המצווה השייכת אליו במיוחד, יהודי יכול להבחין שבמצווה זו יש לו קושי ואתגר מיוחד, וזהו הסימן שזו המצווה השייכת לגורל נשמתו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/17/index.htm שיחת שבת פרשת פנחס י&quot;ב תמוז תשי&quot;ז].}}.<br /> <br /> ==אגרות קודש, גורל הגר&quot;א==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}<br /> על אף האיסור לנחש ולעונן, גדולי ישראל לאורך הדורות השתמשו בגורל באמצעות פתיחת ספרי קודש, על מנת לקבל הדרכה ובירור אודות הלבטויות שונות.<br /> <br /> מקור ייחוס הגורל ל{{ה|גאון מוילנא}} אינו ברור, ולפי המסורת, את הגורל היה נהוג לבצע בעיקר על ידי גדולי תלמידי החכמים, ועם זאת היו מגדולי ישראל ששללו את המנהג וכתבו שאין ראוי לנהוג בו{{הערה|תשובות הרמב&quot;ם, מהדורת בלאו, סימן קעב.}}.<br /> <br /> אופן ביצוע הגורל על פי מה שמופיע בספרים ממאות השנים האחרונות הוא כדלהלן:<br /> {{ציטוט|תוכן=יקח חומש שלם, וישים ידיו על פסוק &quot;זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם&quot;{{הערה|בראשית ה, א.}}, ויאמר פסוק &quot;וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל{{הערה|ויקרא טז, ח.}}, ויאמר: &quot;יהי רצון מלפניך יי אלקינו ואלקי אבותינו למען שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מסופי תיבות הפסוק הזה למפרע לדלה דלתם ילנן יוֹהָך נָא מָצְפָץ ובשם היוצא מפסוק &quot;ה' מְנָת... וגו'{{הערה|תהילים טז, ה.}} שהוא רַאַה שתודיעני תכף בהפיכה אחת שאלתי שהיא כך וכך שתהיה אות ז' של ז' אותיות שאמנה בשיטה הח' כדי שאמצא בו ממנה שאלתי שהיא כך וכך בבירור בלי ספק&quot;.{{ש}}כך יאמר ג' פעמים ובכל פעם יזכור שאלתו, ויהפוך ז' עלין וז' דפין ז' עמודים ז' פסוקים ז' שיטין ז' תיבות ז' אותיות, ויבקש הפסוק שמשם ואילך המתחיל באות ז' - ושם תשובתו.|מקור=ספר ילקוט הגורלות זוטא, קונטרס א', הוצאת בקאל ירושלים, תשכ&quot;א}}<br /> <br /> גם הרבי הזכיר מנהג זה:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיו&quot;ב, היה להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו&quot;ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 309}}<br /> <br /> אזכור נוסף של הרבי להטמנת מכתבים אישיים של חסידים בתוך ספרי רבותינו נשיאינו מופיע במכתב ההדרכה של הרבי לקראת יום ה[[יארצייט]] הראשון של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/2988105/jewish/-.htm מכתב ראש חודש שבט תשי&quot;א].}}.<br /> <br /> לאחר ג' תמוז התפשט המנהג בין רבים מחסידי חב&quot;ד לכתוב לרבי ולקבל תשובה באמצעות ה[[אגרות קודש]]{{הערה|ראו ערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, כשרבים ממשפיעי ורבני אנ&quot;ש מפרידים הנהגה זו מגורל הגר&quot;א.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאינו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אורח לצדיק]], [[חברת משניות בעל פה]]}}<br /> <br /> בשעת ה[[טהרה (קבורה)|טהרה]] של [[המגיד ממעזריטש]] נערך גורל בין התלמידים מי יזכה לטהר כל אבר מגופו הקדוש, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] זכה ב'ראשו כתם פז', טהרת הראש, וכאשר הובילו את המגיד למקווה, אמר אדמו&quot;ר הזקן שכיון שחז&quot;ל אמרו &quot;גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם&quot;, יניחו למגיד לטבול בעצמו, ואכן המגיד טבל מעצמו שלושה פעמים{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7518.htm אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקיח]. בית רבי חלק א' עמוד 10 הערה ב'.}}.<br /> <br /> לרגל מלאות 100 שנה להסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] תיקן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שמדי שנה ביום ה[[יארצייט]] שלו כ&quot;ד טבת, יבחרו כמה שלוחים באמצעות הגרלה שייסעו להעתיר תפילה על הל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|אוהל]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]] ויבקשו [[רחמים]] על עם ישראל. תקנה זו נקראה בשם 'אורח לצדיק'.<br /> <br /> כאשר ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תש&quot;ב]] את '[[חברת משניות בעל פה|חברת]] [[משניות בעל פה]]' במטרה [[טהרת האויר|לטהר את האויר]], קבע שחלוקת המסכתות בין חברי האגודה תתבצע באמצעות גורל.<br /> <br /> ===הגרלה על ספרים שהרבי השתמש בהם===<br /> אצל הרבי התקיימו הגרלות באופן תדיר על הזכות להניח ספרים במקום התפילה של הרבי במטרה שהרבי ישתמש בהם בשעת התפילות{{הערה|ראו סקירה מורחבת ב[[שבועון בית משיח]] י&quot;ז אדר תש&quot;פ עמוד 23. '''להתפלל מהסידור של הרבי''', במחנה צבאות השם כ&quot;ד אדר תש&quot;פ עמוד 6.}}, וכן על הזכות להשתתף בתפילות בשנות האבל, כאשר המניינים נערכו במקומות קטנים יותר ולא בבית המדרש, וכן הגרלות דומות הקשורות לזכות ללוות את הרבי, לסייע, וכדומה.<br /> <br /> ההגרלות על הספרים התקיימו בעיקר בשנות הלמ&quot;ד והמ&quot;ם, בימי שני וחמישי ראש חודש וכיו&quot;ב, אז יצא הרבי להשתתף בתפילת הציבור על מנת לשמוע את [[קריאת התורה]]. כאשר קהל המתפללים במניין החל לגדול בשנות הלמ&quot;ד, ואירעו מספר תקריות של מספר בחורים שרבו ביניהם על הזכות להניח את הספר עבור הרבי, התקבע הסדר שההגרלה נערכה בשעה שבע בבוקר, בין הבחורים שקמו לסדר חסידות בוקר.<br /> <br /> בכל יום שהרבי יצא להשתתף בתפילות, נערכו 2 הגרלות, הפתק הראשון שיצא זכה להניח תהילים עבור הרבי, והשם בפתק השני היה זה שזכה להניח חומש.<br /> <br /> רוב המשתתפים בהגרלה היו בחורי הישיבה, אך לעיתים השתתפו בה גם אורחים ובעלי בתים שנכחו במקום באותה עת. בשנים הראשונות התקיימה ההגרלה בחדר שני של הזאל הקטן, ובשנים מאוחרות יותר פוצלה ההגרלה לשניים כאשר הגרלה אחת נערכה בזאל הגדול והשניה בזאל הקטן. כאשר הגיעו חתנים, נהגו פעמים רבות לוותר להם ולהעניק להם את הזכות.<br /> <br /> חלק מהזוכים בגורל, היו מניחים לכתחילה ספר עם כל החמישה חומשי תורה כדי שיהיה להם את הזכות ללמוד לאורך כל השנה מספר שהרבי השתמש בו, וזוכים אחרים נהגו להניח בתוך ספר התהילים שהניחו עבור הרבי פתק עם שמות לברכה.<br /> <br /> גם בשבתות נערכו הגרלות על הזכות לקרוא תהילים, כיון שהרבי התפלל מתוך [[סידור תורה אור]], אליו לא מצורף תהילים.<br /> <br /> נוהג זה נמשך עד לפטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]], אז החל הרבי להתפלל באופן קבוע עם הציבור את כל התפילה והיה יורד לתפילה עם סידור ותהילים משלו.<br /> <br /> ===הגרלות על נסיעה לרבי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}<br /> היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר &quot;[[מאחורי מסך הברזל]]&quot; מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.<br /> <br /> גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.<br /> <br /> הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.<br /> <br /> הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|&quot;הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע&quot;. (מכתב הרבי מכ&quot;ה טבת תשט&quot;ו).}}.<br /> <br /> ==הוראות הרבי בנוגע להגרלה==<br /> במכתב ליושב ראש [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]] כתב הרבי שכאשר עושים הגרלת פרסים לילדים ניתן לכלול בהגרלות אופניים או מיני מתיקה, אך לא כדור-רגל{{הערה|ממכתב י&quot;ד מנחם אב, אגרות קודש חלק כ&quot;ח עמוד רפט. הרבי אף הורה להשמיד את המודעות שכבר נדפסו עם הפרסומת הזו - הלכות ומנהגי חב&quot;ד (גינזבורג) עמוד 233.}}, וכן הורה הרבי שהספרים בהגרלה יודגשו בפרסומת והם יהיו מרכז ההגרלה ושאר הפרסים רק בתור תוספת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ח, אות ריג]. [https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ג, אות קיז].}}.<br /> <br /> כאשר הרב [[רפאל נחמן כהן]] שאל את הרבי בנוגע לשינוי כללי הגרלה, השיב לו הרבי שהגרלה היא ענין שלמעלה מטעם ודעת, ולכן צריך להימנע מלהתערב בזה{{הערה|גליון בית חיינו 120 עמוד 6.}}.<br /> <br /> הרבי אף העיר פעם למארגני הגרלה לברר האם אכן נצרך להוציא הוצאה גדולה כזו על פרסים להגרלה, או שגם עם פרסים קטנים יותר יצליחו להגיע לאותה כמות של משתתפים{{הערה|הלכות ומנהגי חב&quot;ד (גינזבורג) עמוד 233.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אנציקלופדיה תלמודית]] ערך גורל, כרך ה' עמוד תיז ואילך<br /> *'''אך בגורל יחלק את הארץ''', לקט פתגמים חסידיים בענין הגורל מכתבי רבותינו נשיאינו, [[שבועון בית משיח]] י&quot;ח תמוז תש&quot;פ עמוד 10<br /> *הרב חיים הלל רסקין, '''בעיות הלכתיות בהגרלה''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ&quot;א עמוד 9<br /> *הרב יוסף יצחק מייהיל, '''הימורים והגרלות''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש'<br /> *הרב חיים אהרון, '''הגרלה מוטעית''', 'הוראה ומשפט' גליון סיון תשפ&quot;א עמוד 3<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[חיים הלל רסקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ff73dfc94707_1610038780.pdf בעיות בהגרלה במבט הלכתי]''', גליון 'הוראה ומשפט' טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2255748#footnoteRef6a2255748 הגרלה ביהדות: מבט מרתק אל מקומה של ההגרלה בהיסטוריה]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/114023 כשחסיד שאל את הרבי: האם אפשר לקנות כרטיס לוטו?]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=686&amp;CategoryID=78&amp;ParashaID=41 חלק גורל וירושה - 3 רמות של התקשרות]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

217.10.40.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C&diff=548758 2022-06-21T16:38:02Z

<p>217.10.40.81: </p> <hr /> <div>'''גורל''' הינה שיטת הכרעה בין דברים שווים, באמצעות פתקים הנבחרים באופן אקראי, בהכרעה אלוקית, או פעולה דומה שאינה תלויה בהכרעה שכלית או ברצונו של בן אנוש.<br /> <br /> בתנ&quot;ך ובדברי חז&quot;ל ישנם מופעים רבים של הגרלות שנעשו בציווי אלוקי, ובתורת החסידות מוסבר שהגורל קשור עם הדרגות הגבוהות והעצמיות ביותר, ואף מוסבר מהי ההוראה בעבודת השם מעניין הגורל.<br /> <br /> ==במקורות==<br /> במדרש מסופר שכבר אצל בניו של יעקב אבינו השתמשו בגורל, כדי להחליט מי יודיע את הבשורה על יוסף לאביהם, ולבסוף נפל הגורל על יהודה{{הערה|בראשית רבה פד, ח.}}.<br /> <br /> מדרש נוסף מספר על הגרלה שנערכה על ידי משה רבינו, כדי להחליט למי מהשבטים יהיה מספר חסר ב-70 הזקנים{{הערה|משה בחר 6 זקנים מכל אחד מ12 השבטים, ו-2 מהזקנים העודפים הרימו פתק הגרלה ריק ולא נבחרו. מסכת סנהדרין דף יז.}}.<br /> <br /> חלוקת הארץ על ידי יהושע נעשתה בגורל, כאשר לפני כל פתק שיצא אלעזר אמר בנבואה באורים ותומים איזו נחלה תיפול לגורל איזה שבט, יהושע היה מוציא את הפתק שבאופן ניסי היה תואם את הנבואה, ובנוסף לכך נעשה נס נוסף שהגורל עצמו היה מדבר ומספר איזו נחלה עלתה לגורל השבט{{הערה|מדרש תנחומא פנחס, סימן ו.}}.<br /> <br /> מקום נוסף בו ציוה ה' את יהושע להשתמש בגורל, היה על מנת לגלות מי מעל בחרם שאסר שימוש בשלל המלחמה ביריחו, גורל שגילה על מעילתו של עכן{{הערה|סנהדרין מג, ב.}}.<br /> <br /> גם בחירתו של [[שאול]] למלך נעשית באמצעות גורל{{הערה|שמואל א' י, כ-כב.}}, כשהוא עצמו בתורו הפיל גורל כדי לגלות מי היה הגורם להפסד במלחמה, גורל בו נלכד בנו יהונתן, שהפר את השבועה כאשר טעם מן ה[[דבש]]{{הערה|שמואל א' יד, מא-מב.}}. <br /> <br /> על [[נבוכדנצר]] מסופר בספר [[יחזקאל]]{{הערה|פרק כא.}}שהפיל גורל בנוגע לדרכו במלחמה, וכן היה אצל [[המן]]{{הערה|אסתר ג, ז.}} שהפיל גורל על מנת לדעת מהו התאריך הטוב ביותר לבצע את מזימתו להשמיד את עם ישראל, כך גם היה אצל [[יונה בן אמיתי]] שהמלחים הפילו גורל כדי לדעת בשל מי הייתה הסערה{{הערה|הפטרת יום הכיפורים.}}.<br /> <br /> ===בבית המקדש===<br /> [[קובץ:פיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פיס במקדש]]<br /> ב[[בית המקדש]] נערכו מדי יום 4 הגרלות על העבודות{{הערה|יומא ב, א-ב. נוהג זה החל לאחר שהכהנים התחרו ביניהם על העבודות וקרו אסונות בעקבות כך.}}: תרומת הדשן וסידור המערכה על המזבח, שחיטת [[קרבן התמיד]] והעלאת האיברים שלו לכבש ודישון מזבח הקטורת והטבת המנורה, הקטרת הקטורת, העלאת איברי קרבן התמיד מהכבש למזבח. הפיס היה חיב להיערך במקום מקודש (לשכת הגזית), ונעשה בצורה מיוחדת של הוצאת אצבעות אותם מונה הכהן העורך את הפיס.<br /> <br /> כמו כן ביום הכיפורים נערך גורל בין שני השעירים שהיו שווים לחלוטין, כאשר אחד עלה לה' קרבן ואחד נשלח לעזאזל לכפר על עוונותיהם של בני ישראל.<br /> <br /> בזמן המפקד במדבר לאחר [[חטא העגל]], החליפו הכהנים את הבכורות, ובשל העובדה שהמספר של הבכורות והכהנים לא היה תואם במלואו, נערכה הגרלה בה כנגד 22,273 פתקי הבכורות הוגרלו 22,000 פתקי הכהנים, ו-273 הבכורות הנותרים פדו את עצמם ב-5 שקלי כסף{{הערה|זוהי הסיבה והמקור למצוות [[פדיון הבן]] לאחר לידת בן בכור.}}.<br /> <br /> גם בדורות מאוחרים יותר, חלוקת העבודה בין משמרות הכהנים עצמם נעשתה באמצעות גורל, כפי, שמתואר בדברי הימים{{הערה|דברי הימים א' כד, ה.}}, וכן חלוקת האחריות בין משמרות קרבן העצים{{הערה|[[נחמיה]] י, לה.}}.<br /> <br /> ===בהלכה===<br /> כפי שנלמד מהפסוק &quot;תמים תהיה עם השם אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג.}}, נפסק בשולחן ערוך{{הערה|יורה דעה קעט, א.}} שאסור לשאול בכוכבים ומזלות ולא בגורלות.<br /> <br /> בעל החוות יאיר כותב בספר השו&quot;ת שלו{{הערה|סימן סא.}} שניתן להביא ראיה מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל אשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת התחכמות, שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו מההשגחה העליונה.<br /> <br /> בנוגע להגרלות כספים וכדומה, כגון הגרלות מפעל הפיס, יש מהפוסקים שצידדו לאיסור ודימו זאת ל'משחק בקוביה' שעל פי הלכה אף פסול לעדות בתנאים מסויימים, כיון שהוא נהנה מכסף שאנשים לא וויתרו עליו בלב שלם, וזהו מעין אבק גזל, או משום שהוא לא עוסק בפעילות המועילה ליישובו של עולם{{הערה|שולחן ערוך חושן משפט לד, טז. שע, ג. יורה דעה רכח, טו. שו&quot;ת יביע אומר לגאון הרב [[עובדיה יוסף]] חלק ז', חושן משפט סימן ו'; חלק י', יורה דעה סימן נח, אות כג.}} אך רבים מהפוסקים בדור האחרון צידדו להקל, ובפרט אם מדובר שההגרלה היא על סכום שנקבע מראש, והאדם עושה זאת לשעשוע בעלמא ובסכומים קטנים ואינו מתמכר לכך{{הערה|1=שו&quot;ת ישכיל עבדי ח&quot;ח יו&quot;ד סי' ה', תחומין כרך ה' עמוד 310-302, וראה בשו&quot;ת רב פעלים ח&quot;ב יו&quot;ד סימן ל', שיחת ש&quot;פ ויחי תשמ&quot;א. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/5802.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק טז אגרת ה'תתב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/238.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'רלח], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/192.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'קצב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/242.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C חלק ו' א'רמב]. וראו גם במאמר הלכתי העוסק בכך, [https://www.yeshiva.org.il/ask/112616 האם מותר לקבל כסף ממפעל הפיס?], באתר 'ישיבה'.}}.<br /> <br /> נידון הלכתי נוסף הוא עריכת הגרלה בשבת ובחג, שבאופן כללי נאסרה בהלכה{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח סי' שכ&quot;ב ס&quot;ו.}}, אך גם בזה יש מהפוסקים שצידדו להתיר בתנאים שונים, כגון לדבר מצווה{{הערה|שבט הלוי ח&quot;ט סימן עח, ועוד.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> במושגים של תורת הקבלה הגורל הוא בחינת נוקבא ו[[מלכות]], והוא ב[[גימטריא]] של [[רחל]], ובזה עצמו יש 2 בחינות גורל, נוקבא דקדושה ונוקבא דקליפה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1063.htm אור התורה במדבר ד א'סג].}}.<br /> <br /> בחסידות מוסבר בהרחבה, שכפי שניתן להוכיח מההגרלה שנערכה בבית המקדש ביום הכיפורים על שני השעירים, שהיו צריכים להיות שווים בקומה במראה ובמחיר{{הערה|משנה יומא ו, א.}} גורל אמיתי הוא דווקא כאשר רוצים להכריע בין 2 דברים זהים לגמרי, ואין רצון מסויים לאחד מהם בדווקא - הגורל קשור עם הדרגות שגבוהות יותר אפילו מ[[פנימיות הרצון]], ולמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], והיא הדרגה שמתגלה ביום הכיפורים &quot;לפני הוי'&quot;, למעלה משם הוי'{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/11/index.htm על כן קראו לימים האלה פורים, תשי&quot;ג]. [https://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/3/4/670.htm מי זאת הנשקפה, תרל&quot;ט], ועוד.}}.<br /> <br /> אף שגם בחירה אמיתית שייכת רק ב-2 דברים שווים, בחירה נעלית יותר מהגורל היות ויש בה גם את המעלה שהאדם הוא זה שמחליט, ואינו מוגדר אפילו בענין הגורל.<br /> <br /> ===בחג הפורים===<br /> ענין הגורל מבואר במאמרי חסידות רבים של [[חג הפורים]], בהם מבואר כיצד ייתכן שחג הפורים נקרא על שם הפור (הגורל) שהטיל המן, שמטרתו היתה להשמיד את כל היהודים חס ושלום.<br /> <br /> וההסבר הוא שאכן המן רצה לעורר קטרוג על היהודים מצד דרגה כזו שלמעלה מסדר ההשתלשלות, היכן שמעשה התחתונים לא נוגע, וממילא חשב ששם החביבות של בני ישראל לא תתפוס מקום ויוכל לעורר עליהם דינים ולנצח אותם.<br /> <br /> ואף שמבחינת הגורל אכן היה יכול המן לנצח, אך כיון שבחירת העצמות היא בבני ישראל דווקא והבחירה היא למעלה מגורל, הרי שלפועל נקרא חג הפורים דווקא בשם זה, היות ואכן בזה מתבטא הגילוי הנעלה של פורים - אהבת ה' לבני ישראל שבבחינת גורל{{הערה|על כן קראו לימים האלה פורים, תשי&quot;ג.}}.<br /> <br /> ובבחינת הגורל עצמו, הגורל של פורים נעלה יותר מהגורל של יום כיפור, כיון שביום כיפור הגורל היה אם לה' או לעזאזל, ואילו בפורים הגורל היה לה' או לסטרא אחרא{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&amp;st=&amp;pgnum=241&amp;hilite= תורת שלום עמוד 219, פורים העת&quot;ר].}}.<br /> <br /> ===בעבודת השם===<br /> המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב&quot;ה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1060.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C אור התורה במדבר ד, אס].}}, ובמקומות אחרים מוסבר שזוהי העבודה הקשורה עם בחינת ה'סובב' שבנפש, אהבה של 'בכל מאודך'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/18/404.htm תורת שמואל תרל&quot;ב חלק ב' תד].}}<br /> <br /> ענין נוסף בעבודת השם הקשור עם הגורל, זוהי המצווה המיוחדת השייכת לשורש נשמתו של כל יהודי ובה הוא צריך להיות זהיר במיוחד, להדר בה בזריזות ובכל כוחותיו{{הערה|1=כדי לזהות מהי המצווה השייכת אליו במיוחד, יהודי יכול להבחין שבמצווה זו יש לו קושי ואתגר מיוחד, וזהו הסימן שזו המצווה השייכת לגורל נשמתו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/17/index.htm שיחת שבת פרשת פנחס י&quot;ב תמוז תשי&quot;ז].}}.<br /> <br /> ==אגרות קודש, גורל הגר&quot;א==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}<br /> על אף האיסור לנחש ולעונן, גדולי ישראל לאורך הדורות השתמשו בגורל באמצעות פתיחת ספרי קודש, על מנת לקבל הדרכה ובירור אודות הלבטויות שונות.<br /> <br /> מקור ייחוס הגורל ל{{ה|גאון מוילנא}} אינו ברור, ולפי המסורת, את הגורל היה נהוג לבצע בעיקר על ידי גדולי תלמידי החכמים, ועם זאת היו מגדולי ישראל ששללו את המנהג וכתבו שאין ראוי לנהוג בו{{הערה|תשובות הרמב&quot;ם, מהדורת בלאו, סימן קעב.}}.<br /> <br /> אופן ביצוע הגורל על פי מה שמופיע בספרים ממאות השנים האחרונות הוא כדלהלן:<br /> {{ציטוט|תוכן=יקח חומש שלם, וישים ידיו על פסוק &quot;זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם&quot;{{הערה|בראשית ה, א.}}, ויאמר פסוק &quot;וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל{{הערה|ויקרא טז, ח.}}, ויאמר: &quot;יהי רצון מלפניך יי אלקינו ואלקי אבותינו למען שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מסופי תיבות הפסוק הזה למפרע לדלה דלתם ילנן יוֹהָך נָא מָצְפָץ ובשם היוצא מפסוק &quot;ה' מְנָת... וגו'{{הערה|תהילים טז, ה.}} שהוא רַאַה שתודיעני תכף בהפיכה אחת שאלתי שהיא כך וכך שתהיה אות ז' של ז' אותיות שאמנה בשיטה הח' כדי שאמצא בו ממנה שאלתי שהיא כך וכך בבירור בלי ספק&quot;.{{ש}}כך יאמר ג' פעמים ובכל פעם יזכור שאלתו, ויהפוך ז' עלין וז' דפין ז' עמודים ז' פסוקים ז' שיטין ז' תיבות ז' אותיות, ויבקש הפסוק שמשם ואילך המתחיל באות ז' - ושם תשובתו.|מקור=ספר ילקוט הגורלות זוטא, קונטרס א', הוצאת בקאל ירושלים, תשכ&quot;א}}<br /> <br /> גם הרבי הזכיר מנהג זה:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיו&quot;ב, היה להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו&quot;ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 309}}<br /> <br /> אזכור נוסף של הרבי להטמנת מכתבים אישיים של חסידים בתוך ספרי רבותינו נשיאינו מופיע במכתב ההדרכה של הרבי לקראת יום ה[[יארצייט]] הראשון של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/2988105/jewish/-.htm מכתב ראש חודש שבט תשי&quot;א].}}.<br /> <br /> לאחר ג' תמוז התפשט המנהג בין רבים מחסידי חב&quot;ד לכתוב לרבי ולקבל תשובה באמצעות ה[[אגרות קודש]]{{הערה|ראו ערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, כשרבים ממשפיעי ורבני אנ&quot;ש מפרידים הנהגה זו מגורל הגר&quot;א.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאינו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אורח לצדיק]], [[חברת משניות בעל פה]]}}<br /> <br /> בשעת ה[[טהרה (קבורה)|טהרה]] של [[המגיד ממעזריטש]] נערך גורל בין התלמידים מי יזכה לטהר כל אבר מגופו הקדוש, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] זכה ב'ראשו כתם פז', טהרת הראש, וכאשר הובילו את המגיד למקווה, אמר אדמו&quot;ר הזקן שכיון שחז&quot;ל אמרו &quot;גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם&quot;, יניחו למגיד לטבול בעצמו, ואכן המגיד טבל מעצמו שלושה פעמים{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7518.htm אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקיח]. בית רבי חלק א' עמוד 10 הערה ב'.}}.<br /> <br /> לרגל מלאות 100 שנה להסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] תיקן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שמדי שנה ביום ה[[יארצייט]] שלו כ&quot;ד טבת, יבחרו כמה שלוחים באמצעות הגרלה שייסעו להעתיר תפילה על הל[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|אוהל]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]] ויבקשו [[רחמים]] על עם ישראל. תקנה זו נקראה בשם 'אורח לצדיק'.<br /> <br /> כאשר ייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תש&quot;ב]] את '[[חברת משניות בעל פה|חברת]] [[משניות בעל פה]]' במטרה [[טהרת האויר|לטהר את האויר]], קבע שחלוקת המסכתות בין חברי האגודה תתבצע באמצעות גורל.<br /> <br /> ===הגרלה על ספרים שהרבי השתמש בהם===<br /> אצל הרבי התקיימו הגרלות באופן תדיר על הזכות להניח ספרים במקום התפילה של הרבי במטרה שהרבי ישתמש בהם בשעת התפילות{{הערה|ראו סקירה מורחבת ב[[שבועון בית משיח]] י&quot;ז אדר תש&quot;פ עמוד 23. '''להתפלל מהסידור של הרבי''', במחנה צבאות השם כ&quot;ד אדר תש&quot;פ עמוד 6.}}, וכן על הזכות להשתתף בתפילות בשנות האבל, כאשר המניינים נערכו במקומות קטנים יותר ולא בבית המדרש, וכן הגרלות דומות הקשורות לזכות ללוות את הרבי, לסייע, וכדומה.<br /> <br /> ההגרלות על הספרים התקיימו בעיקר בשנות הלמ&quot;ד והמ&quot;ם, בימי שני וחמישי ראש חודש וכיו&quot;ב, אז יצא הרבי להשתתף בתפילת הציבור על מנת לשמוע את [[קריאת התורה]]. כאשר קהל המתפללים במניין החל לגדול בשנות הלמ&quot;ד, ואירעו מספר תקריות של מספר בחורים שרבו ביניהם על הזכות להניח את הספר עבור הרבי, התקבע הסדר שההגרלה נערכה בשעה שבע בבוקר, בין הבחורים שקמו לסדר חסידות בוקר.<br /> <br /> בכל יום שהרבי יצא להשתתף בתפילות, נערכו 2 הגרלות, הפתק הראשון שיצא זכה להניח תהילים עבור הרבי, והשם בפתק השני היה זה שזכה להניח חומש.<br /> <br /> רוב המשתתפים בהגרלה היו בחורי הישיבה, אך לעיתים השתתפו בה גם אורחים ובעלי בתים שנכחו במקום באותה עת. בשנים הראשונות התקיימה ההגרלה בחדר שני של הזאל הקטן, ובשנים מאוחרות יותר פוצלה ההגרלה לשניים כאשר הגרלה אחת נערכה בזאל הגדול והשניה בזאל הקטן. כאשר הגיעו חתנים, נהגו פעמים רבות לוותר להם ולהעניק להם את הזכות.<br /> <br /> חלק מהזוכים בגורל, היו מניחים לכתחילה ספר עם כל החמישה חומשי תורה כדי שיהיה להם את הזכות ללמוד לאורך כל השנה מספר שהרבי השתמש בו, וזוכים אחרים נהגו להניח בתוך ספר התהילים שהניחו עבור הרבי פתק עם שמות לברכה.<br /> <br /> גם בשבתות נערכו הגרלות על הזכות לקרא תהילים, כיון שהרבי התפלל מתוך [[סידור תורה אור]], אליו לא מצורף תהילים.<br /> <br /> נוהג זה נמשך עד לפטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]], אז החל הרבי להתפלל באופן קבוע עם הציבור את כל התפילה והיה יורד לתפילה עם סידור ותהילים משלו.<br /> <br /> ===הגרלות על נסיעה לרבי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}<br /> היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר &quot;[[מאחורי מסך הברזל]]&quot; מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.<br /> <br /> גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.<br /> <br /> הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.<br /> <br /> הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|&quot;הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע&quot;. (מכתב הרבי מכ&quot;ה טבת תשט&quot;ו).}}.<br /> <br /> ==הוראות הרבי בנוגע להגרלה==<br /> במכתב ליושב ראש [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]] כתב הרבי שכאשר עושים הגרלת פרסים לילדים ניתן לכלול בהגרלות אופניים או מיני מתיקה, אך לא כדור-רגל{{הערה|ממכתב י&quot;ד מנחם אב, אגרות קודש חלק כ&quot;ח עמוד רפט. הרבי אף הורה להשמיד את המודעות שכבר נדפסו עם הפרסומת הזו - הלכות ומנהגי חב&quot;ד (גינזבורג) עמוד 233.}}, וכן הורה הרבי שהספרים בהגרלה יודגשו בפרסומת והם יהיו מרכז ההגרלה ושאר הפרסים רק בתור תוספת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ח, אות ריג]. [https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ג, אות קיז].}}.<br /> <br /> כאשר הרב [[רפאל נחמן כהן]] שאל את הרבי בנוגע לשינוי כללי הגרלה, השיב לו הרבי שהגרלה היא ענין שלמעלה מטעם ודעת, ולכן צריך להימנע מלהתערב בזה{{הערה|גליון בית חיינו 120 עמוד 6.}}.<br /> <br /> הרבי אף העיר פעם למארגני הגרלה לברר האם אכן נצרך להוציא הוצאה גדולה כזו על פרסים להגרלה, או שגם עם פרסים קטנים יותר יצליחו להגיע לאותה כמות של משתתפים{{הערה|הלכות ומנהגי חב&quot;ד (גינזבורג) עמוד 233.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אנציקלופדיה תלמודית]] ערך גורל, כרך ה' עמוד תיז ואילך<br /> *'''אך בגורל יחלק את הארץ''', לקט פתגמים חסידיים בענין הגורל מכתבי רבותינו נשיאינו, [[שבועון בית משיח]] י&quot;ח תמוז תש&quot;פ עמוד 10<br /> *הרב חיים הלל רסקין, '''בעיות הלכתיות בהגרלה''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ&quot;א עמוד 9<br /> *הרב יוסף יצחק מייהיל, '''הימורים והגרלות''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש'<br /> *הרב חיים אהרון, '''הגרלה מוטעית''', 'הוראה ומשפט' גליון סיון תשפ&quot;א עמוד 3<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[חיים הלל רסקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ff73dfc94707_1610038780.pdf בעיות בהגרלה במבט הלכתי]''', גליון 'הוראה ומשפט' טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2255748#footnoteRef6a2255748 הגרלה ביהדות: מבט מרתק אל מקומה של ההגרלה בהיסטוריה]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/114023 כשחסיד שאל את הרבי: האם אפשר לקנות כרטיס לוטו?]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=686&amp;CategoryID=78&amp;ParashaID=41 חלק גורל וירושה - 3 רמות של התקשרות]''', באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

217.10.40.81