https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=213.57.96.99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-13T20:12:14Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=839966משתמש:להתראות/זקני אנ"ש החיים בינינו2026-04-06T14:26:04Z<p>213.57.96.99: </p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:;#1a9176 border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER> '''<big><big>רשימת [[זקני החסידים]] החיים בינינו</big></big> '''</CENTER></div><br />
<br />
לפניכם רשימה (חלקית) של זקני החסידים החיים בינינו לאורך ימים ושנים טובות:<br />
*נשמח שכולם ישתתפו ויוסיפו כמה שיותר שמות ולכן, מי שיודע על חסידים נוספים שנשמטו מהרשימה, או תאריכים מדוייקים אודות מי שכבר כתוב, נשמח שיעדכן ויכתוב.<br />
*הרשימה היא בסדר יורד (מהמבוגר ביותר לצעיר ביותר) וכל מי שרוצה להוסיף נא להכניס בשנה המיועדת.<br />
*אפשר להוסיף גם אנשים עליהם לא כתוב ערך בחב"דפדיה, אך מומלץ לכתוב את תאריך לידתם (המשוער על כל פנים).<br />
*זקני החסידים נחשבים כל מי שעבר את שנת ה'גבורות' שלו - גיל 80, (הכוונה כל מי שנולד בשנת [[תש"ו]] או קודם לכן).<br />
*לרשימה (חלקית) של נשות חב"ד מעל גיל 80, ראו: [[משתמש:להתראות/זקנות אנ"ש החיות בינינו]]<br />
<br />
==רשימת זקני החסידים==<br />
#[[שלום בער דריזין]] - [[כ"ד טבת]] [[תרפ"ח]]<br />
#[[מרדכי גיל (פרידמן)]] - [[י"ב אדר]] [[תרפ"ט]]<br />
#[[אברהם זלמן ויינר]] - [[י"ב מנחם אב]] [[תרפ"ט]]<br />
#[[שבתאי טרנר]] - [[תרפ"ט]]<br />
#מנחם מענדל גון - [[י"ח בכסלו|י"ח כסלו]] [[תר"צ]]<br />
#[[בערל דובראווסקי]] - [[תר"צ]]?<br />
#[[גבריאל רובשקין]] - [[תר"צ]]<br />
#[[עזריאל חייקין]] - [[י' סיוון]] [[תר"צ]]<br />
#[[שלמה קירש]] - [[כ"ז סיון]] [[תר"צ]]<br />
#[[יעקב יהושע לאופר]] - [[כ"א חשוון]] [[תרצ"ב]]<br />
#[[יעקב אליעזר הרצוג]] - [[תרצ"ב]]<br />
#[[עמינדב מכלוף קריספין]] – [[תרצ"ב]]<br />
#[[ירמיהו ברנובר]] – [[תרצ"ב]]<br />
#[[ניסן מנגל]] - [[תרצ"ג]]<br />
#[[שרגא פייבל רימלר]] - [[טבת]] [[תרצ"ג]]<br />
#[[שלום דובער ליבעראוו]] - [[תרצ"ג]] <br />
#[[שלום דובער שם טוב]] - [[א' מנחם אב]] [[תרצ"ג]]<br />
#[[חיים דובער זלצמן]] - [[תרצ"ד]]<br />
#[[חיים יהודה קרינסקי]] - [[ט"ו כסלו]] [[תרצ"ד]]<br />
#[[משה לזר]] - [[כ"ו סיוון]] [[תרצ"ד]]<br />
#[[מאיר שמחה חן (כפר חב"ד)]] - [[תרצ"ד]]<br />
#[[יעקב מינסקי]] - [[ב' אלול]] [[תרצ"ד]]<br />
#[[יעקב אליעזר מן]] - [[א' תשרי]] [[תרצ"ה]]<br />
#[[יהושע משה יוסף הלפרין]] - [[י"ח חשוון]] [[תרצ"ה]]<br />
#[[אלעזר גורליק]] - [[כ"ג כסלו]] [[תרצ"ה]]<br />
#[[אליהו פרץ זילברשטרום]] - [[א' סיוון]] [[תרצ"ה]]<br />
#[[אברהם אזדבא]] - [[ב' סיוון]] [[תרצ"ה]]<br />
#[[אלכסנדר סנדר ליברוב]] - [[תרצ"ה]]<br />
#[[שמריהו פרוס]] - [[תרצ"ה]]<br />
#[[מרדכי גולדברג]] - [[ד' תשרי]] [[תרצ"ו]]<br />
#[[שלום דובער גורקוב]] - [[י' ניסן]] [[תרצ"ו]]<br />
#[[טוביה בלוי]] - [[ט"ז אייר]] [[תרצ"ו]]<br />
#[[שמואל גורביץ (מלבורן)]] - [[ז' סיוון]] [[תרצ"ו]]<br />
#[[ישבעם סגל]] - [[ה' תמוז]] [[תרצ"ו]]<br />
#[[שבתי אלפרין]] - [[תרצ"ו]]<br />
#[[שלום דובער פוטרפס]] - [[תרצ"ו]]<br />
#[[ניסים אדרעי]] - [[תרצ"ו]]<br />
#[[ישראל חיים לזר]] - [[תרצ"ז]]<br />
#[[יעקב בעגון]] - [[תרצ"ז]]<br />
#[[משה בוגומילסקי]] - [[תרצ"ז]]<br />
#[[אהרון הלל דלפין]] - [[תרצ"ז]]<br />
#[[דובער קרסיק (קייב)]] - [[ח' תשרי]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[משה קרסיינסקי]] - [[י"ט סיוון]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[מנחם מן ליפסקר]] - [[ט"ז כסלו]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[שלום דובער מוצ'קין]] - [[ז' שבט]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[בנימין מלכובסקי]] - [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[צבי רוטנברג]] - [[כ"ג אדר]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[זושא גרוס]] - [[כ"ח אדר]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[משה פלר]] - [[ט"ו ניסן]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[שמואל יהודה ויינפלד]] - [[תרצ"ז]]<br />
#[[יצחק רייטפורט]] - [[כ"ב תמוז]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[יוסף ישעיה אברהמס]] - [[כ"ד תמוז]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[משה שיינר]] - [[כ"ד תמוז]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[ישראל ברוך ברוד]] - [[תרצ"ז]]<br />
#[[אורי קפלון]] - [[ח' אלול]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[אברהם יצחק שמטוב]] - [[כ"ב מנחם אב]] [[תרצ"ז]]<br />
#[[שמריהו רויטבלאט]] - [[תרח"צ]]<br />
#[[אברהם מיכאל הלפרין]] - [[ג' חשוון]] [[תרח"צ]]<br />
#[[שניאור זלמן גפני]] - [[כ"ג כסלו]] [[תרח"צ]]<br />
#[[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] - [[כ"ד שבט]] - [[תרח"צ]]<br />
#[[יצחק מאיר הרץ]] - [[ד' אייר]] [[תרח"צ]]<br />
#[[אבא פלטיאל]] - [[כ"ב ניסן]] [[תרח"צ]]<br />
#[[אהרן קוזין]] - [[כ"ח ניסן]] [[תרח"צ]]<br />
#[[רפאל צבי הרטמן]] - [[ט"ז סיוון]] [[תרח"צ]]<br />
#[[יהושע יוזביץ]] - [[י"ח תמוז]] [[תרח"צ]]<br />
#[[נתן קנלסקי]] - [[י"ט תמוז]] [[תרח"צ]]<br />
#[[אברהם חיים אליהו לנדא]] - [[כ"ו תמוז]] [[תרח"צ]]<br />
#[[יקותיאל שניאורסון]] - [[ל' אב]] [[תרח"צ]]<br />
#[[זאב סירוטה (ניו יורק-קרית מלאכי)]] - [[תרצ"ט]]<br />
#[[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] - [[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[נפתלי רוט]] - [[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[זיסל פיקרסקי]] - [[כ"ט כסלו]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[פנחס דוד סגל]] - [[י' טבת]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[משיח חודיידטוב]] - [[י"ג טבת]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[חיים בן ציון חן]] - [[י"ח טבת]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[ראובן גלפרין]] - [[י"ז שבט]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[יוסף ברוך שפילמאן]] - [[כ"א שבט]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] - [[ב' אדר]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[יהודה לייב אלבסקי]] - [[א' סיון]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[מיכאל מישולובין]] - [[כ' מנחם אב]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[משה שלאס]] - [[ל' מנחם אב]] [[תרצ"ט]]<br />
#[[יעקב לייב זאיאנץ]] - [[תרצ"ט]]<br />
#[[מרדכי למברג]] - [[תרצ"ט]]<br />
#[[הלל זלצמן]] - [[תרצ"ט]]<br />
#[[שמואל פסח בוגומילסקי]] - [[תרצ"ט]]<br />
#[[חיים בן ציון וישצקי]] - [[תרצ"ט]]<br />
#[[שמשון כהנא]] - [[ת"ש]]<br />
#[[דוד תעיזי]] - [[ת"ש]]<br />
#[[צבי הירש שיפרין]] - [[ת"ש]]<br />
#[[חיים דוד ליין]] - [[ת"ש]]<br />
#[[אברהם ליפסקר]] - [[ת"ש]]<br />
#[[ישעיה זושא פלדמן]] - [[ת"ש]]<br />
#[[אברהם יעקב מוריס]] - [[ת"ש]]<br />
#[[יוסף צבי סגל]] - [[ז' חשוון]] [[ת"ש]]<br />
#[[שמואל לו]] - [[כ' אדר א']] [[ת"ש]]<br />
#[[ישראל שם טוב]] - [[ט"ז אדר]] [[ת"ש]]<br />
#[[פנחס דוד סגל]] - [[כ"ה אייר]] [[ת"ש]]<br />
#[[נחום קפלן]] - [[א' סיון]] [[ת"ש]]<br />
#[[שלום דובער קיובמן (קראון הייטס)|שלום דובער קיובמן]] - [[י"ג סיון]] [[ת"ש]]<br />
#[[יוסף הומינר]] - [[כ"ד תמוז]] [[ת"ש]]<br />
#[[שלמה אהרון הולצברג]] - [[ז' אלול]] [[ת"ש]]<br />
#[[ברוך שלמה אליהו קונין]] - [[י"ד אלול]] [[ת"ש]]<br />
#[[אשר זיילינגולד]] - [[כ"ב אלול]] [[ת"ש]]<br />
#[[יששכר דוב ולס]] - [[כ"ו תשרי]] [[תש"א]]<br />
#[[משה פינקוביץ]] - [[כ"ח חשוון]] [[תש"א]]<br />
#[[יצחק מאיר גוראריה]] - [[י"ח טבת]] [[תש"א]]<br />
#[[שלום דובער קיבמן]] - [[ט"ז אייר]] [[תש"א]]<br />
#[[יעקב לרנר]] - [[כ' אב]] [[תש"א]]<br />
#[[גדליהו אקסלרוד]] - [[ד' אלול]] [[תש"א]]<br />
#[[יהודה לייב סברדלוב]] - [[תש"א]]<br />
#[[יעקב צירקוס]] - [[תש"א]]<br />
#[[מנחם נחום שטרנברג]] - [[תש"א]]<br />
#[[מרדכי צבי ברקוביץ]] - [[תש"א]]<br />
#[[מאיר פלוטקין]] - [[תש"ב]]<br />
#[[ישראל לאבקאווסקי]] - [[תש"ב]]<br />
#[[יוסף הרטמן]] - [[כ"ח תשרי]] [[תש"ב]]<br />
#[[אברהם רוחמקין]] - [[ז' טבת]] [[תש"ב]]<br />
#[[יהודה אלחרר]] - [[י"ב טבת]] [[תש"ב]]<br />
#[[שמריה הלל]] - [[י"ב טבת]] [[תש"ב]]<br />
#[[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[ד' אדר]] [[תש"ב]]<br />
#[[משתמש:מאיר יעקב העכט/יששכר דוב טויבער|יששכר דוב הלוי טויבער]] - [[ל' סיון]] [[תש"ב]]<br />
#[[אשר לעמיל כהן]] - [[י"ז תמוז]] [[תש"ב]]<br />
#[[שמעון לזרוב (טקסס)]] - [[ה' מנחם אב]] [[תש"ב]]<br />
#[[משתמש:מוישי גורליק/אברהם זרח סלווין|אברהם זרח סלווין]] - [[תש"ג]]<br />
#[[אפרים בס]] - [[תש"ג]]<br />
#[[משתמש:מאיר יעקב העכט/יצחק יעקב הולצברג|יצחק יעקב הולצברג]] - [[תש"ג]]<br />
#[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]<br />
#[[אליהו הבר (קראון הייטס)]] - [[ה' חשוון]] [[תש"ג]]<br />
#[[מנחם יעקב רייניץ]] - [[י"א תשרי]] [[תש"ג]]<br />
#[[שלמה גלעדי]] - [[כ"ד טבת]] [[תש"ג]]<br />
#[[ישראל שמעון בקרמן]] - [[ב' אדר א']] [[תש"ג]]<br />
#[[עזרא בנימין שוחט]] - [[כ"ה אדר ב']] [[תש"ג]]<br />
#[[נתן וולף]] - [[א' ניסן]] [[תש"ג]]<br />
#[[אריאל זילבר]] - [[כ"ב אלול]] [[תש"ג]]<br />
#[[שלום אהרון בלאנק]] - [[תש"ד]]<br />
#[[בנימין זאב סגל]] - [[תש"ד]]<br />
#[[נפתלי חיים לוונטל]] - [[תש"ד]]<br />
#[[כתריאל ברוך קסטל]] - [[י"ח כסלו]] [[תש"ד]]<br />
#[[מאיר מינצברג]] - [[ה' טבת]] [[תש"ד]]<br />
#[[מרדכי מנשה גורליק]] - [[ד' שבט]] [[תש"ד]]<br />
#[[משה אדרעי]] - [[י"ד אדר]] [[תש"ד]]<br />
#[[חיים יהודה רבינוביץ]] - [[ב' אייר]] [[תש"ד]]<br />
#[[צבי ויגלר]] - [[י"ב תמוז]] [[תש"ד]]<br />
#[[יעקב קאפיל גאלדבערג]] - [[מנחם אב]] [[תש"ד]]<br />
#[[ישראל שמוטקין]] - [[ד' תשרי]] [[תש"ה]]<br />
#[[חיים שלום דייטש]] - [[כ"ג תשרי]] [[תש"ה]]<br />
#[[יצחק פייוויש גינזבורג]] - [[כ"ח מרחשוון]] [[תש"ה]]<br />
#[[חיים פארו]] - [[כסלו]] [[תש"ה]]<br />
#[[יצחק מישולובין]] - [[י"ב טבת]] [[תש"ה]]<br />
#[[אלתר משה לרנר]] - [[כ"א טבת]] [[תש"ה]]<br />
#[[אברהם גד ונקרט]] - [[י"ח שבט]] [[תש"ה]]<br />
#[[משה שלמה לויטין]] - [[י"ד אדר]] [[תש"ה]]<br />
#[[ירחמיאל טיליס]] - [[אדר]] [[תש"ה]]<br />
#[[אליעזר מזרחי]] - [[ו' אייר]] [[תש"ה]]<br />
#[[דוד שלום פייפ]] - [[ט"ז אייר]] [[תש"ה]]<br />
#[[דוד טל]] - [[כ' סיוון]] [[תש"ה]]<br />
#[[אפרים פיקרסקי]] - [[י' אב]] [[תש"ה]]<br />
#[[שרגא פייטל סודקביץ']] - [[כ"א אלול]] [[תש"ה]]<br />
#[[זלמן גופין]] - [[כ"ב אלול]] [[תש"ה]]<br />
#[[מנחם מענדל וולף]] - [[כ"ב אלול]] [[תש"ה]]<br />
#[[יעקב גולדשטיין]] - [[תש"ה]]<br />
#[[טוביה בולטון]] - [[תש"ה]]<br />
#[[פנחס פלדמן]] - [[תש"ה]]<br />
#[[אברהם אייזנבך]] - [[תש"ה]]<br />
#[[שמואל יחזקאל כהן]] - [[ו' תשרי]] [[תש"ו]]<br />
#[[אברהם אלתר הבר]] - [[י"ב חשון]] [[תש"ו]]<br />
#[[שניאור זלמן לבקובסקי]] - [[ח' טבת]] [[תש"ו]]<br />
#[[עמרם מלכא]] - [[י"ד טבת]] [[תש"ו]]<br />
#[[אברהם מענדל פרידלנד]] - [[כ"ט טבת]] [[תש"ו]]<br />
#[[שלום ישראל חודקוב]] - [[כ"ב שבט]] [[תש"ו]]<br />
#[[זאב יחזקאל כ"ץ]] - [[ט"ו אדר]] [[תש"ו]]<br />
#[[דוד הכהן כהן]] - [[כ' אדר|כ' אדר א']] [[תש"ו]]<br />
#[[דובער וילנקין]] - [[א' בסיוון]] [[תש"ו]] <br />
#[[מרדכי גרינבוים]] - [[כ"א סיון]] [[תש"ו]]<br />
#[[אלימלך שחר]] - [[ה' מנחם אב]] [[תש"ו]]<br />
#[[מענדל קריצ'בסקי]] - [[תש"ו]]<br />
#[[יצחק קוגן]] - [[תש"ו]]<br />
#[[אברהם שמואל לוין]] - [[תש"ו]]<br />
#[[ישעיהו הרצל]] - [[תש"ו]]<br />
#[[חיים משה ברגשטיין]] - [[תש"ו]]<br />
#[[נפתלי אסטולין]] - [[תש"ו]]<br />
#[[בצלאל שיף]] - [[תש"ו]]</div>213.57.96.99https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=839492לוי יצחק אידלביץ2026-04-05T10:37:46Z<p>213.57.96.99: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Leivick Idelevich (3).PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו על אחד הביכלאַך שהיו ברשותו: "להַ ר' לוי יצחק אידעלעוויץ מליבאוויטש כעת בוויטבסק"]]<br />
ר' '''לוי יצחק הלוי אידלביץ''' (מפורסם בכינוי: '''לויק משרת''') מכונה 'דער מילכיגער' היה מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]] וכיהן אצלו כ'גבאי ראשון'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:Shneur Zalman Idelevich.PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת "שניאור זלמן ב"ר לוי יצחק אידעלעוויץ מילובאוויץ"]]<br />
ר' לוי יצחק נולד לר' חיים{{הערה|שם=מהר"ש}}. לאחר שימושו כגבאי אצל אדמו"ר מהר"ש התגורר ב[[וויטבסק]]{{הערה|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש אדמו"ר הזקן]]''', ניו יורק תשע"ב, עמ' קכג.}}. כתבי הדא"ח שהיו ברשותו עברו לרשות רבותינו נשיאנו, וכיום הם נמצאים ב[[אוסף שניאורסון]].<br />
<br />
לר' לוי יצחק היה בן בשם שניאור זלמן.<br />
<br />
==כגבאי==<br />
[[קובץ:Leivick Idelevich (1).PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת ר' לויק אדעלעוויץ משרת]]<br />
[[קובץ:Leivick Idelevich (2).PNG|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו על אחד הביכלאך שהיו ברשותו: "שייך לר' לוי יצחק אידעלעוויץ"]]<br />
תפקידו בגבאות היה עבור כתיבת מכתבים והכנסת אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|'''[[היכל הבעש"ט]]''', גליון מב (קיץ תשפ"א), עמ' רב.}}. אנו מוצאים במספר מקורות את חתימתו בשם כ"ק אדמו"ר מהר"ש{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' קג, קכ-קכא; צילום מכתבו לר' יעקב אייעראוו (שמואל קראוס, 'על גבאים ומשרתים', '''בית משיח''', גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 25).}}. שירותו את אדמו"ר מהר"ש היה כבר מראשית נשיאות אדמו"ר מהר"ש{{הערה|'''[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]''', עמ' 15.}}.<br />
<br />
הצטרף אל אדמו"ר מהר"ש בנסיעותיו לחו"ל{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' כא, כד.}}. ר' לויק היה נוסע בשליחות אדמו"ר מהר"ש, כך למשל היא מעורבותו ב[[משפט סטרדוב|פרשת המלשינות בסטארודוב]]{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' כג.}}. הוא גם נסע לסגור את השידוך לר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בן אדמו"ר מהר"ש, והוא כתב באחד ממכתביו לר' [[אברהם אבא פרסון]]: {{ציטוטון|נסעתי דרך קראקא ובאתי יום ו' פ' קרח לקראקא והייתי שם עד יום ב' ז' תמוז והייתי אצל הרה"ג הר"ש סופר נ"י יום ו' עש"ק וישבתי עמו איזה שעות, ונתבקשתי מעמו ומחתנו הרה"ג ר' [[עקיבא קורניצר|עקיבא]] נ"י שאשבות אצלם}}{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' כו.}}.<br />
<br />
לאחר בניית הבית החדש של אדמו"ר מהר"ש, בשנים [[תר"ל]]-[[תרל"ב]], מכר לו אדמו"ר מהר"ש חדר בביתו{{הערה|שם=מהר"ש|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]]''', עמ' קטו-קיח.}}. ר' [[שלום דובער לוין]] שיער כי סיבת הדבר הייתה מחמת האמור בצוואת [[יהודה החסיד|רבי יהודה החסיד]]: {{ציטוטון|לא יבנה אדם בית של אבנים אלא יקנה, ואם בנה לא ידור בו . . אלא ימכרנו}}{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש''', עמ' קטו בשולי הגליון.}}.<br />
<br />
עוזרו בתפקידו היה ר' פנחס לייב מגידסון{{הערה|'''[[לקוטי דיבורים]]''' ח"א קו, א.}}, אשר היה פועל בשליחותו{{הערה|שם=אגרות|'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]''', עמ' קפא-קפב.}}. חדרו של ר' לוי יצחק היה סמוך לחדרו של אדמו"ר מהר"ש{{הערה|שם=אגרות}}. על תפקידו כגבאי ליחידות סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: {{ציטוטון|פתיחת הדלת הי' הוראה מצד ר' לויק משרת כי הגיע הזמן לצאת, ופחדו של רל"מ הי' על כל אנ"ש כי ידעו אשר בפעם השני' לא יתן לכנוס על יחידות}}{{הערה|'''לקוטי דיבורים''' ח"א לו, א.}}. קשיחותו כגבאי הוזכרה אצל הרבי הריי"צ פעם נוספת, שבה תיארו: {{ציטוטון|{{מונחון|ער איז ניט געווען קיין צו גוטער|הוא לא היה יותר מדאי טוב}} כידוע}}{{הערה|'''ספר השיחות תש"ב''', עמ' 101-102.}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שמואל קראוס]], 'על גבאים ומשרתים', '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''', גליון 43 (כ"ה סיון תשנ"ה), עמ' 24–25.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אידלביץ, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]</div>213.57.96.99https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A9_%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=839490מנחם מאניש קירשנבוים2026-04-05T10:35:32Z<p>213.57.96.99: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''מנחם מאניש קירשנבוים''' ([[כ"א אדר]] [[תש"ה]] - [[כ' טבת]] [[ה'תשפ"ו]]) היה מותיקי קהילת חב"ד בשכונת מטרסדורף ב[[ירושלים]], ומנהל 'אולמי גוטניק' בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"א אדר]] [[תש"ה]] כבן הצעיר לאביו ר' [[אברהם משה קירשנבוים]] ולאמו מרת בת שבע, במשפחה מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
כנער,למד בישיבת הערב לצעירים שהוקמה על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[טוביה בלוי]]{{הערה|לקט ופרט יא, ריח. יח, סט.}}.<br />
<br />
התחתן עם מרת נחמה בת ר' יחזקאל ואסתר מלכה.<br />
<br />
לאחר החתונה, התיישב ב[[ירושלים]] ונמנה על וותיקי המתפללים בקהילת חב"ד בשכונת מטרסדורף, בראשות רב הקהילה הרב [[נפתלי רוט]].<br />
<br />
בצעירותו, השתתף בהרכבים השונים של חברי [[מקהלת חסידי חב"ד ארץ הקודש]] בארגונו ובניצוחו של הרב [[יוסף יהודא מרטון]] שהופיעו ב[[ערבי חב"ד]] ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133073 כשהכרטיסים ל'ערב האקזוטי' בקיסריה נחטפו • הצצה היסטורית] {{COL}}}}.<br />
<br />
עם הקמת 'אולמי גוטניק' ברחוב בית הדפוס בגבעת שאול על ידי [[כולל חב"ד ארץ הקודש]], מונה לשמש כמנהל האולם, תפקיד בו החזיק למעלה מ-30 שנה.<br />
<br />
אור ל[[כ' טבת]] [[תשפ"ו]] הלך לעולמו והוא בן 80.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' אברהם משה קירשנבוים - משגיח כשרות, חב"ד קהילת חב"ד בהר נוף, ירושלים.<br />
*בנו, ר' יחזקאל שרגא שמעון קירשנבוים - ירושלים.<br />
;בנותיו<br />
*מרת חיה מרים ברגר - ירושלים.<br />
*מרת חסיה וסנר - ירושלים.<br />
*מרת אסתר מלכה זינגר - ירושלים.<br />
*מרת רבקה חפץ - ירושלים.<br />
*מרת שרה לוי - [[בית שמש]].<br />
*מרת רחל סרולוביץ - ירושלים.<br />
*מרת חנה צוובנר - ירושלים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/174005 "והחי ייתן אל לבו": לדמותו של הרב מנחם קירשנבוים ע"ה]''' {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קירשנבוים, מנחם מאניש}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קירשנבוים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]</div>213.57.96.99https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=835790שיחה:ניגונים על פרקי הרבי2026-03-22T10:38:55Z<p>213.57.96.99: </p>
<hr />
<div>אולי צריך למצוא לזה שם יותר לענין. וגם צריך למקם במקום הראוי, בינתיים זה נמצא כא' מניגוני חב"ד.--[[משתמש:בני|בני]]<br />
<br />
חב"דניק עשה עריכה ואני בטעות בגלל שהוספתי את הקישורים לשמיעה ביטלתי את העריכה שלו. בבקשה שיעבור שוב ויראה מה מהתיקונים שלו אבד. --[[משתמש:שניאור|שניאור]] 23:43, 16 יוני 2007 (EDT)<br />
<br />
== מקור ==<br />
<br />
א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים “[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)]]” שבפרק ס”א; הניגון על המילים “[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ב; הניגון על המילים “[[צמאה לך נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ג, וכיו”ב. <br />
<br />
?מהו המקור לקטע זה?<br />
: מראיון עם הר' שלום ברוכשטט שהתפרסם בקובץ 'התמים' (החדש) גליון מס' 27 (אדר ניסן תשס"ג).--- [[משתמש:בני|בני]] 20:26, 25 יוני 2007 (EDT)<br />
:[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=106 לקריאת הראיון]--[[משתמש:בני|בני]]<br />
<br />
<br />
== ניגוני שנת החמשים ==<br />
<br />
באותו יו"ד שבט הייתי ב770. בליל י' שבט תש"ס הלחין הרב סילברמן את הניגון ובימים הבאים הניגון הושר בקביעות ב770 ואח"כ גם בארץ הקודש. כמה ימים אחרי י' שבט שר ר'שלום ברוכשטט את ניגונו (אני נסעתי לארץ כמה ימים אחרי י' שבט ואת ניגונו שמעתי מא' שנסע לארץ אחרי). מאז לא שמעתי ששרים בצבור את ניגונו לא בארץ ולא ב770 (בתשרי ס"א). אינני יודע אם אפשר לקרוא לניגונו של ברוכשטט ניגון שהתקבל ע"י חסידים (שיחת ש"פ וישב תשנ"ב), אבל ודאי שניגונו של הרב סילברמן צריך להופיע ראשון--[[משתמש:M&n|M&amp;n]] 08:43, 13 יולי 2007 (EDT)<br />
:הערך לא נעול, אתה מוזמן לשנות מה שידוע ונראה לך.. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:59, 15 יולי 2007 (EDT)<br />
הניגון דשנת תשס"ד<br />
יש טעות בקישור להאזנה אליו, שומעים את 'אך לא-לקים',מי שיש לו הקלטה נכונה מוזמן להעלות אותה<br />
<br />
מי שיכול להעלות את ההקלטה של הניגון דסילברמן (ולא ברוכשטט - המושמע בקישור), אשמח.<br />
<br />
יש למישהו את ההקלטה?--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 15:28, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
== שם מעצבן ==<br />
אף אחד לא מחפש את הערך הזה עם השם הזה. למה אין דפי הפניה לשמות "ניגונים על פרקי הרבי" ניגונים לי"א ניסן" ועוד<br />
:בוצעו הפניות. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 13:26, 28 במרץ 2010 (UTC)<br />
<br />
==הועבר מהערך לצורך דיון==<br />
בשנים ה'תשנ"ה-ה'תשס"ג לא התקיימה הועדה וחזר קביעת הניגון למצב דכל דאלים וחזק קולו גבר.<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ד אירגן הת' מנחם מענדל שי' לבקיבקר ועדה(שבשנה הקודמת (ה'תשס"ג) הלחין ניגון ולא התקבל כלל)וחברי הועדה בחרו בניגונו, אך בפועל לא ניגנו את ניגונו מכיון שהבחינו שבחרו רק לצאת י"ח ובחרו בו מכיון שטרח לארגן את הועדה.<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ה עשה הת' הנ"ל כבשנה הקודמת ובחרו בו שוב כנ"ל ושוב לא ניגנו את ניגונו (אולם הפעם הצליח הת' הנ"ל לסחוף כמה מהבחורים אשר צריכים לשיר את הניגון שלו הואיל ובחרו בה כנ"ל וניגנו גם את ניגונו כמה פעמים בהתוועדיוית).<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ו ארגן הת' הנ"ל שוב את הועדה אך הפעם לא היה מוצלח כלל (כפי שכל אחד יכול לשמוע בעצמו) ובחרו בניגונו של ר' דוד כהנוב שהושר בשנה שעברה (יש אומרים שבכוונה תחילה הלחין ניגון לא מוצלח כדי לומר שלא בכל פעם שהוא אירגן את הועדה נבחר וכדלקמן).<br />
<br />
בשנת ה'[[תשס"ו]] קיבל מארגן ועדת הניגונים הת' מנחם מענדל שיחי' לבקיבקר תשובה מהרבי (באמצעות ה[[אגרות קודש]]) ששם בהועדה יכלול גם את המילה '[[ליובאוויטש]]', ומאז נקראת הועדה שמארגן הת' הנ"ל "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]".<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ז עשה הת' הנ"ל כבשלוש שנים האחרונות ושוב בחרו בניגון שלו והפעם רוב הבחורים אכן נסחפו שועדה היא ועדה ואין מה לעשות.<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ח עשה הת' הנ"ל כבארבע שנים האחרונות ושוב בחרו בניגון שלו (בפעם הרביעית!) אולם הפעם נזעקו כמעט כל הבחורים אשר יש כאן משהו חשוד, והפכו עולמות ובסוף אף הודו כמה מחברי הועדה שבכוונה תחילה בוחרים בו ואירגנו כמה תמימים מחדש את הועדה ובראשם היה הת' שמריהו שיחי' סגל ובחרו בניגונו של יוסף שיחי' גרייזמן.<br />
<br />
בשנת ה'תשס"ט אירגנו הת' שמריהו שיחי' סגל ושמואל שיחי' אלישביץ תחת פיקוחו של יו"ר מרכז משיח העולמי לקבלת פני משיח צדקנו הרב מנחם מענדל שיחי' הענדל את הועדה ובחרו בניגונו של הת' ברוך שיחי' פרבר.<br />
<br />
בשנת ה'תש"ע החליט הת' מנחם מענדל שי' לבקיבקר לארגן ועדה לקראת יו"ד שבט ובחרו בניגון שחיבר תחת הסוואת שמו של מחבר הניגון - יוסף שיחי' שמואלי - שאכן שר את רוב הניגון בהקלטה המקורית, אולם בסיום התוועדות המרכזית ב770 ניגן הת' מנחם מענדל שיחי' לבקיבקר. לקראת י"א ניסן מסר הת' הנ"ל לתמימים שאירגנו את הועדה בשנתיים האחרונות שהוא מארגן את הועדה ולבד ושאסיפת חברי הועדה לא תתקיים במשרדי בית משיח תחת פיקוחו של הרב מנחם מענדל שיחי' הענדל כבשנתיים האחרונות אלא במקום אחר.ודאג שיגיע רד שלושה חברי ועדה כשאחד מהם משתתף בועדה לראשונה.ושוב בחרו בניגון שחיבר שוב תחת הסוואת שמו של מחבר הניגון כנ"ל כשהפעם הגדיל לעשות שבכלל הת' יוסף שיחי' שמואלי לא שר אלא הת' מנחם מענדל שיחי' צוקער שמנגן לת' מ.מ. שיחי' לבקיבקר בשנים האחרונות שר ובקטע א' שר הת' מ.מ. שיחי' לבקיבקר בעצמו!וגם בחרו בעוד ניגון של' ר' פייטל שיחי' לוין (שבחר בו א' מחברי הועדה שהוא חברו הטוב). וגם אז נחלצו הבחורים ובחרו בניגון אחר.<br />
<br />
באם מישהו יוכל לערוך ולאמת הנתונים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 12:29, 9 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
:אוקיי, בתור העד הכמעט יחיד (אחד מתוך שניים) לוועדה הרשמית. הייתי ב[[מרכז שיעורי תורה חב”ד]] בזמן שהתכנסה בבניין הוועדה של לבקיבקר. אמנם נראה שוועדה זו לא התקיימה ביושר עד הסוף, אך היות ואם הוועדה הייתה בוחרת את הניגון של סילברמן אז היו מפרסמים את זה כדבר הועדה וזה היה מתקבל, לכן איך שהוא היה תוקף ליושבים שם. שיקולי הוועדה היו עניינים אע"פ שהיא לא הייתה מאורגנת כמו שצריך. החלטת הוועדה אמנם לא ניתנה בישוב הדעת מופלג, אך ביושר. הניגון הנ"ל של שמואלי לא קשור בשום קשר משפחתי ללבקיבקר, והת' הנ"ל היה בעצמו די בשוק מהבחירה. ניתן לציין שבעניין אחד שיקולי הועדה לא היו ענייניים (וכאן הבעיה) שאחד מחברי הוועדה לא רצה שיהיה יחי בניגון. מאוחר יותר משפורסמו הניגונים הבחורים התעצבנו ועשו ועדה בפני עצמם בפינת החי (בניהולו של ש.ג. שם נבחר הניגון של סילברמן. סתם לידע כללי אחד משלושת הניגונים שעלו ל'גמר' אצל הבחורים היה זה של שמואלי מה שמוכיח וד"ל. בהצלחה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:56, 22 באפריל 2010 (UTC)<br />
<br />
כיון ריבוי הניגונים שנבחרים ע"י וועדות או בחורים, לענ"ד יש להיכתב את הניגונים שהתקבלו (שהם הקריטריון, כמו שאני רואה בערך שניגון שנבחר ע"י הבחורים הוא זה שמופיע - למרות שהוועדה בחרה אחר). לדוג' השנה צריך לציין ל: לוין, שמואלי, סילברמן (הבחורים ד-770) וניגון של דעטראיט (נתקבל ברבים מישיבות ליובאוויטש ו[[אנ"ש]] שיחיו). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
<br />
ברצוני לתקן כמה פרטים: <br />
<br />
א. בשנת תשס"ב הוקמה הועדה לראשונה מאז שנת תשנ"ג, ואז בחרו את הניגון "לדוד מזמור" של ר' דוד כהנוב. <br />
<br />
ב. גם בשנת תשס"ד הוקמה הועדה, אך היא לא אורגנה ע"י לבקביקר, והועדה גם לא בחרה בניגון שלו. ממקור ראשון ידוע לי שמתוך חמשת חברי הועדה, שניים בחרו בניגון של ר' דוד כהנוב במקום ראשון ובניגון של ר' אלאור ולנר במקום שני, שניים בחרו להיפך - בניגונו של כהנוב במקום הראשון ובניגונו של ולנר במקום השני, וארבעתם בחרו בניגון של גרנובטר במקום השלישי. החבר החמישי (ר' מ.ש.) לא הספיק לבחור לפני י"א ניסן, ובמילא לא התפרסמה תוצאה. בעת ההתוועדות הגדולה של י"א ניסן השמיעו הקלטות של ניגוניהם של לבקביקר, גרנובטר ועוד א' - של הת' אורן קפלן. בש"ק י"ב ניסן היו שתי קבוצות ששרו בהתוועדות של הרבי שני ניגונים שונים בבת אחת - את של לבקביקר ואת של גרנובטר, ו"קול דאלים גבר" - הקבוצה השניה, וזה נקבע לניגון השנה. <br />
<br />
ג. בתשס"ה הקים לבקביקר את הועדה לראשונה, ואז בחרו את הניגון שלו. הרוב באמת שרו את הניגון שלו (כגון בארץ הקודש, וכן חלק מהקהל ב-770), אך אחרים טענו שזה אינו הוגן ושרו ניגון אחר ("יהי כבוד ה' לעולם" שחובר ע"י האחים קראוס), ואת הניגון הזה שרו בהתוועדות של הרבי מדי שבת בשבתו (ולכן לכאורה כדאי להוסיפו לרשימת הניגונים בערך זה). <br />
<br />
ד. בערך זה נרשם הניגון לפרק צ"ג (י"א ניסן תשנ"ד) כ"ה' מלך גאות לבש" של ברוכשטט. ככל הידוע לי, מעולם לא שרו את הניגון הזה, והניגון ששרו היה "נכון כסאך" שחובר ע"י כמה בחורים מהישיבה במוריסטאון, ולכן כדאי לתקן. [[א' התמימים]]<br />
<br />
== פרק ק"י ==<br />
<br />
לכאורה הניגון שייך לרשימת הניגונים שהותאמו ולא שהולחנו במיוחד --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום רביעי י' אייר ה'תשע"ב, 07:15pm.<br />
<br />
<br />
ראשית, יישר כח לכל העוסקים במלאכת הקודש<br />
2 - די קשה למצוא את הדף הזה. אולי אפשר לעשות לינק לכאן מהערך 'ניגוני הרבי'<br />
3 - נאמר בפנים: 'הלחין הרה"ח (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין'. והרי ידוע שהתואר 'תמים' נשאר תמיד, לכאורה מתאים לכתוב הרה"ח הרה"ת ואפשר להוסיף במאמר המוסגר שהיה אז מהתמימים שלמדו ב-770 וכדומה.--[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]] 02:27, 10 ביוני 2014 (UTC)<br />
<br />
== לינקים שבורים ==<br />
<br />
מכיון שהחליפו את האתר של חב"ד אינפו הלינקים לניגונים מובילים לשגיאה.<br />
:צריך להוסיף את הקידומת old2.ih. ללינקים בכדי שיעבדו טוב.<br />
<br />
== ניגוני יא ניסן שנת תשנ"ז ==<br />
<br />
ניגוני יא ניסן דשנת תשנ"ז<br />
<br />
בערך כתוב סתם שבשנת תשנ"ז התקבל הניגון "שירו לה'" שהלחין הרב שלום ברוכשטאט. אך יצויין שכל חודש אדר וכן בתחילת חודש ניסן עד ליל יא ניסן בשעה 12:00 בלילה רק שרו ב770 ניגון אחר שהלחין הת' יוסף יצחק סילברמן . <br />
ולא רק זה , אלא גם בהתוועדות הרשמית שהתקיימה בליל יא ניסן ב770 , הזמין המנחה (כמדומני הרה"ח דוד פייפ שיחי') את הת' הנ"ל בערך ב10:30 בערב לשיר את השיר שהלחין לכבוד יא ניסן לפני כל המשתתפים בפארבריינגען . והוא אכן עלה לבמה ושר ביחד עם כל הקהל את השיר שהוא הלחין.<br />
רק בסוף ההתוועדות הרשמית ב770 לערך ב12:00 בלילה , שוב הכריז המנחה שיש עוד ניגון שהלחין הרב שלום ברוכשטאט .ואז לראשונה שמעו ב770 על הניגון שלו, דבר שמעולם לא היה קורה באם היה וועדה מסודרת , אך לא היה וועדה באותם שנים ... <br />
אחרי שהוא לימד את הניגון שלו בהתוועדות , התמימים ישבו אתו אל תוך הלילה כאשר הוא המשיך ללמד את השיר לכולם.ואז במוצאי יא ניסן וכן בכל ההתוועדויות שהתקיימו לאחרי זה , רק שרו את השיר של שלום ברוכשטאט ואילו הניגון של סילברמן נשאר כשיר "פנימי" אצל חבריו לספסל הלימודים ב770 , וכן בכמה התוועדויות של הבחורים וכן אצל הקהל שנכחו בתחילת התוועדות ב770 בליל יא ניסן..... <br />
{{משוב}} [[משתמש:Beischabadelad@012.net.il|Beischabadelad@012.net.il]] - [[שיחת משתמש:Beischabadelad@012.net.il|שיחה]] 11:14, 13 במרץ 2016 (UTC)<br />
<br />
==ניגון יא ניסן תשס"ה==<br />
<br />
הניגון שנבחר ע"י הועדה באותה שנה וכן שרו אותו בהתוועדויות של הרבי הוא "ברכי נפשי..ויין ישמח לבב אנוש.."!!<br />
מדוע אינו נמצא ברשימה???<br />
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 20:44, 13 במרץ 2016 (UTC)<br />
<br />
== הורדה ==<br />
<br />
משהו יכול לדאוג לאפשרות להורדת הניגונים?{{אנונימי|}}<br />
:לתשומת ליבך, ניתן לשמור את הניגונים בלחיצה במקש הימני של העכבר על המילה "להאזנה", ולבחור בתפריט הנפתח: '''"שמור קישור בשם"'''. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:50, י"ח בכסלו, ה'תשע"ז ''<font size="1">(18 בדצמ' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
<br />
יש למישהו את הניגון 'וקדשתם את שנת החמישים' של סילברמן?<br />
<br />
האודיו המצורף הוא של ברוכשטט (אע"פ שכתוב שהניגון של סילברמן הוא זה שנבחר..)--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 18:05, 1 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
== ניגון של פרק קטז ==<br />
<br />
אלמוני פלמוני שינה לניגון של ברוכשטט. לדעתי זה לא הוגן אחרי שכבר הניגון התקבל אצל אנ"ש ושרו אותו בכינוס. לא יודע מי עומד מאחורי 'בחירת' הניגון של ברוכשטט, אבל זה לא נראה לי. מה דעתכם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:46, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
:אותו משתמש אלמוני - שיש לי אגב שם משתמש למעונין - זכה להיות ב770 בימים האחרונים, שם הוחלט פה א' שהניגון אותו ינגנו השנה הוא הניגון של ברוכשטט וממילא בשבת הקרובה מה שינגנו בפאבריינגען של הרבי ומסתמא שגם ב'שבת שכולה משיח' ינגנו את"ז ועד"ז בשאר מקומות וכבר עשו לזה הקלטה חדשה עם יחי.<br />
:ובכלל, כבר היו דברים כאלה, עיין פיסקה לגבי תשנ"ז, בתשמ"ח בשיר מזמור לבני קרח, בק"ד היו שתיים. --[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 11:07, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
::א. התנצלות רבתית שכיניתיך בשם פלמוני. ב. מי זה "פה אחד"? ג. למיטב ידיעתי לא היה מעולם שהניגון כבר קיבל פומבי והתקבל אצל אנ"ש בארץ הקודש '''ואחרי זה''' החליטו לשנות. ד. לעניות דעתי, ובטח יהיו שיחלקו, בפעמים אחרות היתה סיבה כגון שהניגון לא היה מספיק מתאים לריקוד וכדומה, והפעם - לעניות דעתי - אין שום הגיון בהחלפה. אדרבה, אשמח להסבר. (גילוי נאות: גם אני לא הבנתי כל כך את בחירת הועדה, והייתי מעדיף שיבחרו את של מרקוביץ' מטירת הכרמל, אבל אחרי שהחליטו וניגנו את זה במעמד הגדול במעמד אלפי חסידים, זה מקרה אחר לגמרי). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
::ואם כבר, לא אכנס למלחמת עריכה, רק אעיר שהגירסא היציבה היתה עם הניגון של כהנוב, וזה לא מקובל להחליף שרירותית שוב ושוב ללא דיון מקדים בדף השיחה. בעיקרון הייתי צריך עכשיו לבטל את עריכתך, אבל אין לי בעיה לחכות, מתוך תקווה שזה יגרום גם לך להגיע למקום של הידברות מתוך אחוותת אחים חסידית ולא בהתנצחות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
:::ב. פה אחד זה אומר שכל 770 מנגנים את זה, אמנם בהתחלה היו שרצו להחליף למשהו אחר, אבל למסקנה '''כולם''' מנגנים את הניגון של ברוכשטט ג. וד. התשובה לכל התמיהות: בפועל מה שקורה פה זה שמחילפים, אם יש משהו שלא מבין למה, אי"ז שאלה על העריכה כ"א על הבחור שהחליט, אבל בפועל זה מה שמנגנים פה, זה מה שינגנו בפני הרעבע בשבת, אז אם הערך בא לאמר איזה ניגון הוועדה אהבה, אולי אתה צודק אבל משום מה נראה לי שהכוונה פה הוא לניגון שישירו בפועל (וחוץ מהמעלה הנפלאה שבאחדות בליובאוויטש, שינגנו כולם את אותו הניגון) ואני חושב שאע"פ ששרו את"ז במעמד, אפשר להחליף.<br />
<br />
:::אגב - בנוגע לפי' השניה שלך רציתי להעיר שע"ד הכלל בגמ', אני זה שכתבתי את כהנוב, ויש לי איזה שהוא זכות למחוק (אמנם תענה לי שאם לא אני משהו אחר היה כותב את זה, אבל ס"ס זה ה שקרה)<br />
:::--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 12:09, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
::::בכלל, אני חושב שאולי כדאי לכתוב בהערה (וגם בפרקים שארע שהוועדה בחרה (כמו על שיר מזמור) והחליפו) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 12:59, י' בניסן, ה'תשע"ז ''<font size="1">(6 באפר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
:::::על פי השיחה של הרבי, ניגון נבחר ע"פ רוב אנ"ש. ורוב אנ"ש (בפרט בארה"ק וברחבי העולם) מנגנים את הניגון שהוועדה בחרה!! של הרב כהנוב!--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 15:34, 6 באפריל 2017 <br />
<br />
::::::העובדות הם שכל חסידי חב"ד דשכונת המלך, מנגנים ברוכשטט, וזה מה שינגנו אצל הרבי, אז לא נראה לי שמה שמנגנים בנתיים בארץ עדיף ממה שמנגנים מול הרבי! ובפרט שבפשטות גם בארץ זה הולך להשתנות, מתחיל בעז"ה בשבת שכולה משיח.--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 18:22, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
:::::::מגוחך להתווכח כאשר בעוד יומיים כולם ללא יוצא מן הכלל ישירו את של ברוכשטט. ולאנונימי, יש עולם מחוץ לד' אמות שלך. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:37, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
::::::::כל עוד אני יודע בוודאות שזה מה שמנגנים בבית חיינו, הרי ברור שצריך ללכתוב ככה וממילא ביטלתי את הגי' המעניית הזאת, (מקסימום אפשר להוסיף בנתיים עד שיעברו היומיים הקרובים, שבתחילה ניגנו את של כהנוב כי ככה הועדה החליטה)--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:25, 6 באפריל 2017 (UTC)<br />
:::::::::מלבד "אני ואפסי עוד" אני לא מוצא שום הגיון בהחלפה. זה גורם לרבים מאנ"ש להרגיש ריחוק מכל הענין המקודש של הניגון, כשזה נהפך לחוכא ואיטלולא, וקבוצת בחורים מחליטה בלי שום הגיון להחליף ניגון, רק בגלל שהם רוצים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:20, 7 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
למר 'פיצי': את הניגון שנבחר ע"י הוועדה, כבר שרו בהתוועדות מול הרבי בשבת קודש האחרונה!!--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 06:28, 7 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
:כנ"ל, הטעם להחלפה הוא אי רלבנטי בין אם הוא מטעם אני ואפסי עוד או שהוא מטעם אחדות החסידים. בפועל בעוד שבועיים אף אחד לא יזכור איך מתחיל הניגון של כהנוב. ב770 כולם ללא יוצא מן הכלל שרים את של ברוכשטט, ובארץ אוכלת יושביה בטח לא ישירו משהו אחר, כך שהויכוח מיותר לחלוטין. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:53, 7 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
מוכח שזה לא כ"עובדות" שהוצגו לעיל. התמימים שרים (גם ב770, גם בשבת שכולה משיח ועוד) את 2 הניגונים!<br />
<br />
למר פיצי': א. הניגון של כהנוב נוגן בהתוועדות הרבי גם ביא ניסן עצמו. ב. בהחלט מאות הבחורים - הם לא רוב אנ"ש, שהם מנגנים את הניגון של כהנוב (וגם הבחורים מנגנים את שתיהם!). ג. נראה שיש לך משהו נגד כהנוב או הוועדה.. כולם שרים את שתיהם ואתה מתעקש שרק ברוכשטט..!<br />
<br />
::כפי הפשוט לא היה ל"מר פיצי" טעם להתווכח ולנבאות נבואות כ"א פשוט לחכות ולראות, מה שיהיה צפוי מראש, לאט לאט הניגון של כהנוב הולך ונשכח עד שלא מנגנים אותו כלל עכ"פ בבית חיינו, אז אם חייבים לציין את העובדה שהוועדה בחרה את הניגון של כהנוב, אני לא יתווכח, אמנם לדעתי אין בזה ענין בדיוק כמו שלא הולכים עכשיו לציין איזה ניגונים היו בתחרות ואיזה ניגונים רייצס אהב יותר בוועדה מאשר הניגון של כהנוב (שאגב יש כזה דבר - ע"פ דבריו מכלי שני)--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 23:06, 23 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
== ניגוני תשל"ד ==<br />
<br />
בפרק ע"ג - שנת תשל"ד - חיברו הניגון דשנת תשל"ג. ותמיהני האם חסרו ניגוני חב"ד לאותה שנה? בטח ישמחו היודעים להוסיף מידע מדוע השתמשו שוב בניגון דשנה העברה.<br />
<br />
ומדי דברי בו, הרי בהתוועדות דט"ו סיון תשל"ד (כמדומני סוף שיחה ג' או ד') מנגנים ניגון לא מוכר (ודומני שאינו חב"די) על הפסוק האחרון בפרק: "ואני קרבת אלוקים לי טוב, שתי בה' אלוקים מחסי לספר כל מלאכותיך". לא שמעתי הניגון לא לפנ"ז ולא אח"כ, ושוב - בטח ישמחו היודעים להוסיף כאן מידע.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ו בניסן ה'תשע"ז 20:42, 11 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
הניגון הוא של רב"צ שנקר שלימדו שם. שמעתי מהרב וילשאנסקי פעם בנושא, אתה מוזמן לשאול אותו<br />
<br />
הרב י. וינברג ביקש מרבנ"צ שנקר לחבר ניגון בעקבות כך שאף ניגון אחר לא היה מוצלח ולכן חיבר את זה(כל זה בראיון שנארך איתו. אבל ראיתי במקום אחר שהוא חיבר על הפרק ולכן ביקש לבוא ולנגן זאת אצל הרבי). אבל הבחורים לא אהבו ועל כן המשיכו את הניגון של השנה לפני--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 14:45, 12 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
במוצאי חג השבועות תשל"ד הגיע להתוועדות של הרבי מלך המשיח שליט"א החזן בן ציון שנקר, ה'בעל מנגן' של חסידות מודזי'ץ, וביקש מהרבי מלך המשיח שליט"א בין השיחות לנגן ניגון, הוא ניגן ניגון על המילים: 'ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באד-ני י-ה-וה מחסי לספר כל מלאכותיך'.<br />
כמה ימים לפני ההתוועדות הוא אמר לשכנו, הרב ויינברג שהוא הלחין ניגון על הפסוק האחרון בפרק ע"ג, "ואני קרבת אלוקים לי טוב", ומעוניין לשיר אותו בהתוועדות הרבי מלך המשיח שליט"א, הרב ויינברג כתב על כך לרבי מלך המשיח שליט"א, והרבי מלך המשיח שליט"א נתן הסכמתו שר' בן-ציון שנקר ישיר את ניגונו בהתוועדות. הרבי מלך המשיח שליט"א עודד את הניגון בשמחה רבה (השיר במקורו היה איטי, אך הוא הושר לפי הקצב של הרבי מלך המשיח שליט"א..) ואח"כ הסביר את המילים של הניגון בשיחה הבאה, כמו"כ ניגנו את הניגון גם בכוס של ברכה באותו ערב, כשהרבי מלך המשיח שליט"א נכנס להתוועדות בשבת לאח"ז – י"א סיון ניגנו את הניגון וכן בהתוועדות ט"ו סיון לאחרי שיחה א' במשך דקות רצופות מתוך התלהבות.<br />
<br />
== ערך לכל ניגון? ==<br />
<br />
מחקתי קישורים אדומים לכל הפרקים מאחרי תשנ"ג (כיון שלא זכינו לראות את הרבי מעודדם ואין מה להרחיב אודותם, לענ"ד). לדעתי יש למחוק גם את אלו שמלפני תשנ"ג חוץ מכמה בולטים, וכן, למחוק את הערך [[ניגון שיר מזמור לדוד]]. כל המידע שאפשר לכתוב על ניגונים 'רגילים' נמצא - או שצריך להמצא - כאן. דעות? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:04, כ"ד בניסן ה'תשע"ז<br />
:{{א|להתראות}} נראה שפתחת מיזם לפתוח ניגונים כל כל הפרקים שאחרי ג' תמוז, מתוך רצון להביא כמה שיותר מידע חב"די (כפי שרצית לקשר או לשכתב את כל הימנוני הקעמפים). שאלתי היא איך הדבר הזה נראה למי שלא ממש חי בעולם "שלנו", לראות ערכים עם רזולוציות כמו "ויש גורסים: מלך המשיח חי וקיים לעולם ועד" וכדו'. האם הכל צריך להיכתב? ראוי לדיון לדעתי. אני פתוח לשמוע. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:30, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ג<br />
::לעניות דעתי אין בכך שום ריעותא. אני יודע בוודאות שיש הרבה אנשים שעושים שימוש בחב"דפדיה גם בשביל זה, וחושב שניגון כזה הוא לא פחות מכל ערך על ניגונים אחרים, מוכרים פחות ו'משמעותיים' פחות מבחינת המקום שהם תופסים בפועל וברמה העקרונית אצל חסידים. זו דעתי, ולא אעמוד עליה אם יוחלט אחרת, רק אבקש בכגון דא, שבמקום למחוק - יעבירו זאת למרחב המשתמש על שמי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:41, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ג 13:41, 15 בפברואר 2023 (UTC)<br />
:::יש במרחב האישי שלי ערך על כל ניגון לשימוש העורכים {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 15:03, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ג ''<font size="1">(15 בפבר' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
<br />
אינני מצליח להוסיף--בקרו ב[[משתמש:חסיד של הרעבע/פנקס משימות|פנקס המשימות]] שלי, יחי המלך! 12:06, 4 בינואר 2018 (UTC)<br />
<br />
== שינוי שם ==<br />
<br />
לדעתי יותר קצר ונפוץ לקרוא להם 'ניגוני הפרקים', מוסכם?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 12:49, ד' בסיוון, ה'תש"ף 12:49, 27 במאי 2020 (IST)<br />
:תוכל לעשות הפניה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:31 • ד' בסיוון ה'תש"ף<br />
<br />
== תש"פ ==<br />
כדאי לשים את הניגון הסופי ששרים כיום גם מול הרבי:https://chabad.info/musicnews/593130/<br />
--[[משתמש:צמח! צמח! צמח!|צמח!]] • [[שיחת משתמש:צמח! צמח! צמח!|שיחה]] • ה' בסיוון ה'תש"ף • 11:38, 28 במאי 2020 (IST)<br />
:אכן ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:10 • ה' בסיוון ה'תש"ף<br />
<br />
== הניגון של פרק קיח ==<br />
<br />
הקישור לניגון לא עובד צריך שמישהו יחליף לקישור טוב<br />
<br />
== ניגון ישישו וישמחו ==<br />
<br />
הלינק לניגון לא פעיל כי זה מפנה לאתר הישן של חב״ד אינפו, שלצערנו כולו לא פעיל (וזה פרוייקט בפני עצמו שהם אמרו שישקמו).<br />
<br />
הנה לינק לניגון ביוטיוב אם אפשר בבקשה להעלות לדף כי כרגע הדף נעול לעריכה. או אם יוטיוב חא מתאים אם אפשר בבקשה להפוך לmp3 ולאחסן בחבדפדיה אם יש אפשרות כזו. [[משתמש:Atzmuseinsof|Atzmuseinsof]] - [[שיחת משתמש:Atzmuseinsof|שיחה]], 10:07, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ג 10:07, 16 באפריל 2023 (UTC)<br />
<br />
== לינק ישישו וישמחו יוטיוב ==<br />
<br />
בגלל שחבדפדיה חוסם את יוטיוב אפשר לחפש את הניגון ביוטיוב ״הרבי מליובאוויטש שר ניגון ישישו וישמחו בהתוועדות פורים תשל״ב״<br />
<br />
כנ״ל נא למצוא דרך להעלות לאתר כי הלינק של חב״ד אינפו הישן לא פעיל.<br />
<br />
== איך הושמט תבוא ==<br />
<br />
כידוע ליודעי חן הי' במ"ט א ביסעלע בלאגן שהוועדה בחרה ניגון א' של ח. ו. פ. על המילים "תבוא" וכו', שהרבי נכנס לפארברענגן ניגנו את זה בהתחלה וכו', ובשיחה הרבי דיבר על הניגון שהת' יותר אהבו (הי' של ברוכשטט(וזה מה שמובא בערכים בתור הניגון שנבחר)) ומייד לאחרי אותה שיחה הת' החלו לנגן את הניגון של ר' שלום והרבי החל לעודד וכו' וראו שזה חביב על הרבי ומאז זה נהפך לניגון.<br />
<br />
להעיר שהיו מלחמות עד שבא' מהתפילות ירד אד"ש לזאל למעריב ומחדר השידורים השמיעו את הניגון של הוועדה ואנ"ש והת' שרו ניגון אחר (הרבי עודד), ומייד שסגר אד"ש את סידורו החלו שוב הרמקולים לפצוח בניגון של הוועדה ואילו מנגד אנ"ש והת' ו... צהלה ושמחה.<br />
<br />
חבל שלא כותבים ע"ז איזה שהוא איזכור. לכה"פ להביא קובץ שמע של הניגון ההוא, ולכתוב שזה מבחירת הוועדה ואילו הי' ניגון שנבחר ברוב קולות.<br />
ולא באתי אלא להאיר. ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 10:00, כ"ט באב, ה'תשפ"ג)<br />
:א' אם יש לך את הניגון אז אדרבה תעלה אותו כי אני עוד לא מצאתי בשום מקום את הניגון.<br />
<br />
:::להעיר,שהניגון של חצ"ו לא נבחר והיה שלושה ניגונים אז,מה שהוועדה בחרה,של חצ"ו, והניגון של ברוכשטט.<br />
== הניגון לשנת תשל"ד ==<br />
כתוב על הניגון של תשל"ד פרק ע"ג, שהניגון הנבחר הוא מי לי בשמיים שחובר על סוף המנגינה של יפרח בימיו (ע"י ר' שלמה קונין), וניגון נוסף ניגון של"ו שחובר לפסוקים "כלה" "כי הנה" "ואני קרבת" על הניגון של"ו (שהיו מנגנים כשהרבי היה יוצא ללוות את הטנקים). ולא יודע למה דווקא הניגון הראשון הוא הניגון והשני הוא נוסף, כי בפועל בי"א ניסן באותה שנה מיד לאחר השיחה הראשונה ניגנו את הניגון הזה כך שלא נראה לי שהוא נוסף. [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 23:41, ג' בניסן, ה'תשפ"ה 23:41, 1 באפריל 2025 (IDT)<br />
==הניגון לשנת תשנ"ד==<br />
כתוב בערך שהניגון הנבחר הוא הניגון [[נכון כסאך]] אבל אז זה השנה הראשונה שהרבי לא עודד ושרו גם את הניגון של בראכשטט (עדותיך נאמנו מאוד) מולר בית ישראל אז לא היה הכרעה בניגון כמו בשנים לאחרי זה אז צריך להוסיף גם את זה (ואולי גם את השיר של פנחס אלגבי (מי שהלחין את [[לא תאונה]]) ה' מלך... הנה הנה בא שגם אותו שרו החסידים (רק אני לא יודע אם מול בית ישראל) צריך להוסיף --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 14:14, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"ה 14:14, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
:כנ"ל הניגון לשנת ==תשנ"ב== שכתוב שהניגון של בראכשטט נבחר, אבל גם את הניגון של [[פייטל לוין]] שרו מול הרבי --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 14:16, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"ה 14:16, 22 ביוני 2025 (IDT)<br />
::זה הניגון שהתקבל ושרו אותו כמ"פ בכוס של ברכה. [[מיוחד:תרומות/213.151.61.80|213.151.61.80]]<br />
<br />
==יפרח בימיו==<br />
לשנת תשל"ג התאים הרב שלמה קונין ניגון וויז'ניצאי ישן למילים יפרח בימיו. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן בשבת '''ט' בסיוון''' לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.</div>213.57.96.99https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%96&diff=832934תשפ"ז2026-03-11T16:20:31Z<p>213.57.96.99: /* מניין השנה */</p>
<hr />
<div>{{פתיח שנה|5787}}<br />
<br />
==מניין השנה==<br />
{{מניין השנה|5787}}<br />
* בשנה זו מציינים 200 שנה ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי]], בשנת [[תקפ"ז]].<br />
* בשנה זו מציינים 100 שנה ל[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה של אדמו"ר הריי"צ]], בשנת [[תרפ"ז]].<br />
<br />
==לוח שנה==<br />
{{כותרת לוח שנה עברי|5787}}<br />
{{MIHY|תשרי|2026|9|12|2026|1|55311|11125|11125|44444|45211|11111}}<br />
{{MIHY|חשוון|2026|10|12|2026|0|11111|11111|13111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|כסלו|2026|11|11|2026|1|11111|11111|11111|11111|11114|44444}}<br />
{{MIHY|טבת|2026|12|11|2026|0|44111|11113|11111|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|שבט|2027|1|9|2027|1|11111|11111|11114|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר א'|2027|2|8|2027|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אדר ב'|2027|3|10|2027|1|11111|11111|11344|11111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|ניסן|2027|4|8|2027|0|11111|11111|11125|44444|52111|13111}}<br />
{{MIHY|אייר|2027|5|8|2027|1|11135|11111|11121|11411|11111|12410}}<br />
{{MIHY|סיוון|2027|6|6|2027|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|תמוז|2027|7|6|2027|1|11111|11111|11111|13111|11111|11110}}<br />
{{MIHY|אב|2027|8|4|2027|0|11111|11131|11112|11111|11111|11111}}<br />
{{MIHY|אלול|2027|9|3|2027|1|11111|11111|11111|11111|11111|11120}}<br />
{{תחתית לוח שנה עברי}}</div>213.57.96.99https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=832072יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2026-03-10T16:24:14Z<p>213.57.96.99: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]<br />
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. <br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.<br />
<br />
== הנהגתו באדמו"רות ==<br />
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כ[[אדמו"ר]] ב[[אוורוטש]] כדי למנוע מצאצאיו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו"רות בעיר{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.}}, למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.}}. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של [[תנועת ההשכלה]] בליובאוויטש{{הערה|ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק], ע' קמט ואילך.}}.<br />
<br />
הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]] ולא בדרך חב"ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br />
<br />
הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.<br />
<br />
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידיויות צ'רנוביל]] השונות.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]], רב ב[[ז'יטומיר]].<br />
* בנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש.<br />
* בנו הרב אהרן משה שניאורסון, נישא לשרה בתיה בת דודו הרב משולם זושא שפירא מטלומטש{{הערה|חתן זקינו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]]}}. נפטר בן 21 בשושן פורים תרכ"ז.<br />
** בנו הרב נחום זלמן, אב"ד בטשערקאס, נישא לרבנית שטערנא פייגא בת רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב טברסקי]] מ[[חסידות הורנסטייפל|הורנסטייפל]], נין [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
*** בנו רבי ישראל, נישא לרבנית אדל{{הערה|לבית אורבך}}.<br />
*** בנו הרב יוסף משה, נישא לרבנית נחמה, בת רבי שמעון אלתר פרנקל-תאומים רבה של פאדגוז'ע.<br />
**** בנו רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]], ראש ישיבת טשיבין ב[[ירושלים]].<br />
*** בנו ר' חיים, נישא למרת סוניה.<br />
*** בנו הרב אהרן מענדל ([[ד' תמוז]] [[תרמ"ו]] - [[כ"ט חשוון]] [[תשכ"א]]), נישא למרת חיה, בת דודו הרב חיים משה צבי טברסקי מ[[חסידות רחמסטריווקה|ראחמסטריווקא]], בן רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב טברסקי]] מ[[חסידות הורנסטייפל|הורנסטייפל]], נין [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
*** בנו הרב משולם זוסיא, נישא למרת דבורה.<br />
*** בתו דבורה לאה, נישאה לרב יצחק שניאורסון, בן רבי שניאור זלמן שניאורסון, נין [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*** בתו מרת חנה, נישאה לר' שלמה שפירא.<br />
* בתו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], אשת [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]].<br />
* בתו הרבנית שיינא ברכה, אשת רבי נפתלי הירץ דוליצקא מקאמינא.<br />
** בנו ר' מרדכי בן ציון (יליד [[תרמ"א]]), נישא לפסיא, בת הרב אהרן פרלמוטר.<br />
** בנו ר' שלום נח (יליד [[תרמ"ח]]), נישא להינדא, בת הרב ישראל יעקב הורנשטיין.<br />
** בתו מרת דבורה לאה (נולדה ב[[י"ד טבת]] [[תרמ"ה]]), נישאה לר' שלמה הכהן הורנשטיין.<br />
** בתו מרת מוסיא ([[ה' טבת]] [[תרמ"ז]] - [[ט"ז אייר]] [[תשי"ג]]), נישאה לר' שמואל אבא שפירא.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadlive.org/emq9 סיפור מיוחד על 'עבודת התפילה' של רבי יוסץ יצחק מאוורוטש]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חב"ד אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]<br />
[[en:Yosef Yitzchak Schneersohn (Son of the Tzemach Tzedek)]]</div>213.57.96.99https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=827855מנחם מענדל בלוי2026-02-23T18:10:40Z<p>213.57.96.99: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|מנחם מענדל בלוי}}<br />
[[קובץ:מנדי בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי (מימין)]]<br />
[[קובץ:מנדי בלוי לצד שר הרווחה יעקב מרגי.jpeg|ממוזער|ר' מענדי בלוי (משמאל) לצד שר הרווחה ר' יעקב מרגי]]<br />
הרב '''מנחם מענדל (מענדי) בלוי''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1966) הוא מנהל [[כולל חב"ד ארץ הקודש]] והאחראי הישיר על פעילויות החסד הנעשות מטעמו, ויוזם ומנהל הפרוייקט 'המיזם הלאומי לביטחון תזונתי'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[לוד]] ב[[ח' תשרי]] [[תשכ"ז]] לאביו הרב [[יוסף ישראל בלוי]], מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, ולאמו מרת מרים.<br />
<br />
לאחר הקמתה של שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, עברה המשפחה להתגורר בשכונה שאביו נמנה על ראשי העוסקים בבניינה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
התחתן עם מרת יהודית מונטקוביץ'{{הערה|ילידת צרפת.}}, ובמשך מספר שנים התגורר בארצות הברית, שם גם נולדו כמה מילדיו, ובהמשך חזר לארץ הקודש וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בארץ הקודש, התמנה לשמש כמנהל ארגון 'אשל חב"ד' ופעולות [[כולל חב"ד ארץ הקודש]], כידו הארוכה של המנכ"ל הרב דוכמאן, וכזרוע התכנונית והביצועית של הארגון.<br />
<br />
יזם את פרוייקט המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, שהחל משנת תשע"ז זכה להכרה ממשלתית כאשר לצד הקצאת משאבים מהמדינה בהיקף של עשרות מליוני שקלים, ושותפות של הרשויות המקומיות, מגייס ארגון כולל חב"ד כסף המחולק בדרך כבוד לעשרות אלפי משפחות נזקקות ברחבי הארץ. פעילות זו חשפה אותו לציבור הרחב, והוא זכה להוקרה מצד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] יצחק (בוז'י) הרצוג ואישים בולטים נוספים, וכן יצר שיתופי פעולה עם משפיענים ואנשי תקשורת, כשהבולט שבהם הוא מגיש תוכנית 'הצינור' מר גיא לרר{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://col.org.il/news/145567 דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
כנציג העומד בראש פעולות כולל חב"ד בארץ הקודש, משתתף בפורומים רבים של חסד וסיוע, לצד פורומים מקצועיים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ר' חיים זאב בלוי - ביתר.<br />
*בנו ר' שלום דובער בלוי.<br />
*בתו אסתר רחל, רעיית ר' אברהם יונה סופר{{הערה|בן הרב [[יחזקאל סופר]]}} - לוד.<br />
*בתו דינה, רעיית ר' יאיר שמואלי.<br />
*בתו חיה מושקא, רעיית ר' לוי יצחק סטזגובסקי.<br />
*בתו דבורה לאה.<br />
*בנו הת' יהודה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99/ תגית: הרב מענדי בלוי]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בלוי, מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:כולל חב"ד]]</div>213.57.96.99https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=822387האוכלוסיה החב"דית2026-02-04T18:16:31Z<p>213.57.96.99: /* שלוחי הרבי בעולם */</p>
<hr />
<div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br />
'''האוכלוסייה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים{{הערה|ראו לדוגמה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]].}}, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.<br />
<br />
ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מהצטרפות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל, והן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]].<br />
<br />
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על (לכל הפחות) כ-25,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד לפי מחקר אקדמי שנעשה בארה"ב מספר משפחות חסידי חב"ד בשנת 2016 ע"פ רשימות טלפונים ואנשים במאגרים שונים הוא 16800{{ הערה| marcin<br />
wodzin'ski historical atlas of hazidism הוצאת<br />
<br />
אוניברסיטת פרינסטון 2018 עמודים 192-6 }}, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסייה החב"דית.<br />
<br />
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) [[יהודים]] מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב"ד{{הבהרה|מי עשה את הסקר, מקור}}.<br />
<br />
==האוכלוסייה לאורך הדורות==<br />
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===<br />
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}<br />
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.<br />
<br />
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך בטאון חב"ד שבט תשל"ג].}}.<br />
<br />
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר]]ים וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין בתי האב של חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במקורות מסוימים במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.<br />
<br />
בפגישתם של אדמו"ר הזקן עם ר' [[נחמן מברסלב]] בשנת [[תק"ע]] שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] [[דמי מעמד|המיועדת עבור החזקת ביתו]] והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/פגישתם-של-אדמור-הזקן-ורבי-נחמן-מברסלב פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}.<br />
<br />
===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===<br />
עם [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.<br />
<br />
מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.<br />
<br />
===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===<br />
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את רבנותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורבים מחסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.<br />
<br />
בזמן אדמו"ר הצמח צדק הייתה התקופה עם כמות חסידי חב"ד הגדולה ביותר שמנתה כ־600,000 חסידים (שישים ריבוא).<br />
<br />
עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[שצעדרין]] שהייתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.<br />
<br />
===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===<br />
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}, ידוע שלקראת סוף חייו הציעו אנשי ביל"ו{{הערה|ר"ת "בית יעקב לכו ונלכה"}} לאדמו"ר המהר"ש לעלות לארץ, אולם אז ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו, מכאן מובן שבתקופה זו היו לו מאה אלף חסידים.<br />
<br />
===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===<br />
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסייה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.<br />
<br />
בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסייה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.<br />
<br />
בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את רוסיה כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ברוסיה אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסייה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.<br />
<br />
===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===<br />
[[קובץ:מסמך תש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמור הריי"צ משנת תש"א לנשיא ארה"ב דאז מר רוזבלט בו מציין שיש בארה"ב וקנדה כמאה וחמישים אלף חסידי חב"ד]]<br />
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.<br />
<br />
הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.<br />
<br />
בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.<br />
<br />
תפנית היסטורית במיקומי האוכלוסין של חסידי חב"ד אירע בשנת [[תרפ"ח]] לאחר שאדמו"ר הריי"ץ עבר מרוסיה ל[[לטביה]] ובעקבות-כך היגרו עשרות משפחות חסידי חב"ד משטחי רוסיה הקומוניסטית למדינות החופשיות יחסית לטביה ו[[פולין]] שם חזקו את קהילות חב"ד הקיימות ואף ייסדו עשרות קהילות חדשות בעיירות ובכפרים השונים במדינות אלה, כשהשיא היה ב[[ורשה]] שם מנו חסידי חב"ד מאות משפחות ואף יותר מכך{{הערה|בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 45 - 48}}.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים [[יימח שמו|ימ"ש]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. באותה העת היו במשוער כ-2000 משפחות של חסידי חב"ד בעולם{{הערה|באותה העת רובם של חסידי חב"ד התגוררו ברוסיה, וביציאה הגדולה שבה יצאו רוב מוחלט מהחסידים שם יצאו כאלף חסידי חב"ד.}} אם כי במכתב שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לנשיא רוזבלט בשנת [[ת"ש]] ציין אדמו"ר הריי"ץ שהוא כותב לנשיא בשם כ-150,000 חסידי חב"ד הדרים ב-ארצות הברית (ראה מסגרת).<br />
<br />
===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===<br />
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהצטרפות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל הרבי ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'. נכון לשנת [[תשפ"א]] ההערכה היא כי חסידי חב"ד בעולם מונים כ-20,000 בתי אב.<br />
<br />
==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==<br />
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.<br />
<br />
למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא אדמו"ר הזקן את רצונו ש"שכל ה[[חסיד]]ים יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.<br />
<br />
==האוכלוסייה החב"דית כיום==<br />
המספרים לקמן הינם '''אומדן משוער''' של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.<br />
<br />
===שלוחי הרבי בעולם===<br />
*'''שלוחים ב[[אסיה]]''' - 50.<br />
*'''שלוחים ב[[אירופה]]''' - 1,200.<br />
*'''שלוחים ב[[אפריקה]]''' - 50.<br />
*'''שלוחים ב[[אוסטרליה]]''' - 100.<br />
*'''שלוחים ב[[אמריקה]]''' - 2,500.<br />
*'''שלוחים ב[[ארץ ישראל]]''' - 1,335.<br />
* סך הכל שלוחים - 5,300{{הערה|[https://col.org.il/news/127732 'קול חי' מציג: המספרים המיוחדים של עולם השליחות] {{COL}}}}<br />
<br />
=== משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם===<br />
{{טורים<br />
| תוכן = ==== [[ארצות הברית]]{{הערה|[https://anash.org/tag/los-angeles-ca/ חלק מהנתונים על פי אתר אנ"ש]}} ====<br />
*[[קראון הייטס]] - 6,200<br />
*[[לוס אנג'לס]] - 750<br />
*[[פלורידה]] - 600<br />
*[[מיאמי]] - מאות משפחות<br />
*[[בורו פארק]] - 250<br />
*[[שיקגו]] - 250<br />
*[[מונסי]] - 200<br />
*[[ניו ג'רזי]] - 200<br />
*[[בולטימור]] - 200<br />
*[[פיטסבורג]] - 200<br />
*[[קינגסטון (עיירה)]] - 200<br />
*[[פומונה]], ניו יורק: 100<br />
*[[דטרויט]] - 100<br />
*[[יוסטון]] (טקסס) - 90<br />
*[[מארין פארק]] - 50<br />
סך הכל - מעל ל-8,200<br />
<br />
==== [[קנדה]] ====<br />
*[[מונטריאול]] - 700<br />
*[[טורונטו]] - 400<br />
סך הכל - 1,100<br />
<br />
==== [[אוסטרליה]] ====<br />
*סידני - 100<br />
*[[מלבורן]] - 350<br />
סך הכל - 450<br />
<br />
====[[אירופה]]====<br />
<br />
====[[אוסטריה]]====<br />
[[ווינה]] - 60<br />
<br />
====[[בריטניה]]====<br />
*[[לונדון]] - 400<br />
*מנצ'סטר - 100<br />
סך הכל - 600<br />
<br />
====[[איטליה]]====<br />
*[[מילאנו]] - 50<br />
*[[רומא]] - 30<br />
סך הכל - 80<br />
<br />
====[[צרפת]]====<br />
*[[פריז]] - 1,700{{מקור}}<br />
*[[ברינוא]] - 100<br />
*[[יער (צרפת)|יער]] - 70<br />
סך הכל - 1,850<br />
<br />
====[[בלגיה]]====<br />
*[[אנטוורפן]] - 50<br />
<br />
====[[גרמניה]]====<br />
[[ברלין]] - 20<br />
<br />
====[[הונגריה]]====<br />
[[בודפסט]] - 30<br />
<br />
====[[רוסיה]]====<br />
*[[מוסקבה]] - 100<br />
*[[פטרבורג]] - 50<br />
סך הכל - 150<br />
<br />
====[[אוקראינה]]====<br />
*[[אודסה]] - 50<br />
*דונייצק - 50<br />
*[[דנייפרופטרובסק]] - 150<br />
סך הכל - 250<br />
<br />
====דרום אפריקה====<br />
*[[יוהנסבורג]] - 600<br />
*קייפטאון - 20<br />
סך הכל - 620<br />
<br />
====[[ברזיל]]====<br />
*[[פאולו]] - 200<br />
*[[ריו דה ז'נירו]] - 50<br />
<br />
====[[ארגנטינה]]====<br />
*[[בואנוס איירס]] - 120<br />
<br />
====[[ארץ ישראל]]====<br />
על-פי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות לשנת תשפ"ד, האוכלוסייה החב"דית בארץ ישראל מונה כ-50,000 נפשות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147719 דיווח של המכון החרדי למחקרי מדיניות] {{COL}}}}.<br />
<br />
להלן מספר ה'''משפחות''' המשוער של קהילות חב"ד ברחבי הארץ:<br />
*[[אופקים]] - 55<br />
*[[אור יהודה]] - 50<br />
*[[אילת]] - 20<br />
*[[אלעד]] - 250<br />
*[[אשדוד]] - 100<br />
*[[אשקלון]] - 100<br />
*[[באר שבע]] - 250<br />
*[[בית שאן]] - 25<br />
*[[בית שמש]] - 350<br />
*[[ביתר עילית]] - 800<br />
*[[בני ברק]] - 300<br />
*[[ברקת]] - 110<br />
*[[בת ים]] - 50<br />
*[[גבעת שמואל]] - 10<br />
*[[גדרה]] - 10<br />
*[[דימונה]] - 10<br />
*[[הרצליה]] - 100<br />
*[[חדרה]] - 300<br />
*[[חולון]] - 100<br />
*[[חיפה]] - 200<br />
*[[חברון]] - 10<br />
*[[חריש]] - 100<br />
*[[טבריה]] - 20<br />
*[[ירושלים]] - 800<br />
*[[יצהר]] - 10<br />
*[[כפר חב"ד]] - 1,800<br />
*[[כפר יונה]] - 25<br />
*[[כפר סבא]] - 50<br />
*[[לוד]] - 1,200<br />
*[[מגדל העמק]] - 300<br />
*[[נהריה]] - 30<br />
*[[נוף הגליל]] - 100<br />
*[[נתיבות]] - 20<br />
*[[נתניה]] - 300<br />
*[[עכו]] - 10<br />
*[[עמנואל]] - 150<br />
*[[עפולה]] - 150<br />
*[[ערד]] - 60<br />
*[[פרדס חנה]] - 10<br />
*[[פתח תקווה]] - 200<br />
*[[צפת]] - 900<br />
*[[קריית אתא]] - 100<br />
*קריית ביאליק - 50<br />
*[[קריית גת]] - 300{{הערה|חבד מייל מגזין 11 פרשת שופטים תשפ"ג.}}<br />
*קריית חיים - 50<br />
*קריית ים - 50<br />
*קריית מוצקין - 100<br />
*[[קריית מלאכי]] - 1,500<br />
*[[קריית שמואל]] - 150<br />
*[[ראש העין]] - 15<br />
*[[ראש פינה]] - 15<br />
*[[ראשון לציון]] - 200<br />
*[[רחובות]] - 900<br />
*[[רמלה]] - 100<br />
*[[רמת גן]] - 20<br />
*[[רעננה]] - 50<br />
*[[שדרות]] - 10<br />
*[[תל אביב]] - 100<br />
*[[רמת אביב]] - 80<br />
סך הכל בארץ - 13,295<br />
<br />
'''סך כללי בכל קצוות תבל: 25,825 משפחות'''<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/12/61be5e15ebbeb_1639865877.pdf בנין עדי עד]''', מפת הדיור החב"די של הקהילות הצעירות בארץ, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 36<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]</div>213.57.96.99https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%98%D7%A2_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D&diff=820997נטע שלמה וילהלם2026-01-28T15:59:14Z<p>213.57.96.99: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{שכתוב}}{{אין תמונה}}<br />
הרב '''נטע שלמה וילהלם''' ([[כ"ז תשרי]] [[תש"ט]]-[[ה' סיון]] [[תשס"ב]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], משפיע [[שיכון חב"ד ירושלים]] מפעילי [[מבצע מזוזה]] וחבר ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר ואף זכה לקירובים רבים מהרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===הולדתו ===<br />
נולד ב[[כ"ז תשרי]] [[תש"ט]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[משה אהרן וילהלם]], מגזע חסידי חב"ד עד לאדמו"ר הזקן. ולאמו מרת חיה שרה בת למשפחת וייסברג.<br />
הסבתא של ר' נטע שלמה - נחמה וייסברג ע"ה, אמה של שרה (אמו של ר' נטע שלמה), סיפרה ששבועיים אחר שילדה את בנה חיים זלמן שי', הלכה ביתה שרה תחי' לבית הרפואה 'ביקור חולים'.<br />
<br />
לאחר סעודת השבת יצא הסבא, בעלה, לכיוון בית הרפואה לשמוע אם כבר יש בשורות טובות? וכששאלה אותו: לאן אתה הולך בשעה כזו? ענה לה: "אומרים שצדיק גדול הגיע לעיר ואני הולך לראות אותו…" ואכן כשחזר מאוחר יותר הביתה, בישר לי שמגיע "מזל טוב" והתברר שאכן "צדיק גדול הגיע לעיר"!!<br />
<br />
===ילדותו===<br />
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'עץ חיים', והיה מתמיד מופלא בתלמודו, היה לומד ומסייע לתלמידים חלשים יותר, ואף ב'הפסקות' היה יושב ולומד ולא יצא להשתובב עם הילדים בחוץ. באחת השבתות שיחק עם דודו ברוך בחצר הבית, ובאמצע המשחק נפצע הילד נטע שלמה מברזל חד וחלוד שהיה במעקה החצר, וכדי שלא לצער את הוריו שי', החליט שילך מיד בעצמו למרפאה שבשכונת מוסררה הסמוכה עם דודו ברוך.<br />
<br />
כשהגיעו לשם אמר לרופא שנפצע מעץ, וטיפלו בו, וכששאלו מה שמו – כדי למלא את הטפסים המתאימים – אמר ששמו: "נטע גרין". בדרך חזרה שאלו דודו: "מדוע שינית בדבריך" ? וענה בפשטות ובתמימות: "רציתי למנוע חילול שבת ולכן לא גליתי שזה מברזל כדי שאחסוך זריקה (טטנוס) בשבת, ובקשר לשמי, רציתי להפחית למינימום את האותיות שיכתבו בשבת, ועדיף "נטע גרין" (כשם המשפחה של הסבתא לפני נישואיה) שהם רק 7 אותיות מאשר "נטע שלמה וילהלם" עם 13 אותיות" (וכמובן שבמוצש"ק הייתה 'עבודה' לשנות את שמו ולתת טיפול מתאים יותר…)<br />
<br />
שמר מאד על פיו ושקל את דבריו. חבריו והוריו העידו שאף פעם לא שמעו אותו מדבר לשון הרע או מרכל על אחרים.<br />
<br />
בגיל 12 נבחן אצל מוריו והם כל כך נהנו מתשובותיו וכתבו להוריו שהוא מצוין בין המצוינים ויגדל להיות רבן של ישראל וחסרונו שאינו אוכל מספיק ולכן הוא כחוש ולבן מאד.<br />
<br />
===נעוריו===<br />
משסיים את שנות לימודיו החליט כי ברצונו להמשיך את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ונסע ללמוד בישיבה כשהוא מושך אחריו קבוצת בחורים נוספת, באותם ימים רק מעטים נסעו מרחק כזה. הוריו ניסו להניעו מכך. אך הוא אמר בנחרצות שכבר הספיק להירשם לישיבה, והדגיש שעל פי ההלכה אין חובה לשמוע בקול ההורים כשמדובר על לימוד תורה. ואומנם הוא נסע ללמוד בישיבת חב"ד בלוד ואף הביא עמו קבוצת בחורים שנסעו ללמוד שם.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ב]], כשהיה בישיבה הקפיד המדריך בפנימייה שהבחורים ילכו לישון בזמן, וללא אישור לא ניתן להמשיך ללמוד באולם הלימודים ([[זאל]]) בסיום הסדרים. כשהגיע המדריך וראה שהוא לא נמצא בחדרו חיפשו ואמרו לו שהוא בזאל. המדריך לא היה מרוצה וחזר שוב בערב הבא והדבר חזר על עצמו. כעבור כמה לילות החליט שיפתיע אותו ויגיע מוקדם בבוקר ויקנוס אותו על איחורו. אך להפתעתו כשהגיע בבוקר מוקדם מאד, כבר לא היה במיטתו כי כבר השכים לתלמודו... עד שההנהלה אישרה לו ללמוד כאוות נפשו.<br />
<br />
היתה לו בקיאות מופלאה בכל חלקי התניא. ההלכה היתה נר לרגלו, והוא קיבל על עצמו ללמוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בעל פה. כל יום קבע לעצמו 'מכסה יומית' ללימוד ההלכות בעל פה, ואם לא הספיק היה נשאר עד השעות הקטנות של הלילה ולומד בהתמדה עצומה.<br />
<br />
לאחר שסיים את לימודיו בישיבה בלוד עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
בסיום שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד נסע לשנת הלימודים '[[קבוצה]]' בשנת תשכ"ח-תשכ"ט<br />
<br />
כבר בילדותו החל [[שינון תניא בעל פה|לשנן תניא בעל פה]] וכן קטעים נוספים מהחומש ומהתנ"ך. כאשר הגיע לישיבה בלוד, העירו לו כמה מחבריו שעל פי מה שכתוב בספרים ישנה בעיה לשנן דברים המופיעים בתורה שבכתב, ובעקבות זאת שאל את הרבי אם אכן ישנה בעיה כזו. ובמענה על כך השיב לו הרבי{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ד עמוד 23.}}: "צריך להיות השתדלות ויגיעה שדברי תורה יהיו חקוקים בזכרונו, הן [[תורה שבכתב]] הן [[תורה שבעל פה]]".<br />
<br />
לאחר נישואיו עם מרת נחמה מלכה בתו של הרב [[ירחמיאל משה קניג]] התיישב בשכונת סנהדריה המורחבת, וב[[ב' אלול]] [[תשל"ב]] היה מארבעת האברכים המייסדים של [[כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה בירושלים, יחד עם האברכים הרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] והרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון|שמואל שניאורסון]].<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תשל"ו]] הצטרף לבית המדרש להוראה שהקים הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]] בשכונת 'קריית היובל', בראשותו של מורו ורבו הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]], אליו היה קשור עוד בהיותו תלמיד מובחר בישיבת תורת אמת, ומקבל פנימי שלו. ניצל את שהותו במקום כדי למסור שיעורים שבועיים (לאחר שעות הלימודים בכולל) בבית הכנסת השכונתי 'אהל אבשלום'.<br />
<br />
לאורך כל שנות לימודיו בכולל, היה כותב קבוע בבטאון התורני של כולל צמח צדק בירושלים '[[יגדיל תורה (קובץ - ירושלים)|יגדיל תורה]]'.<br />
<br />
=== השפעתו ===<br />
עם הודעתו של הרבי על פתיחת [[מבצע מזוזה]] התמסר לענין בכל כוחותיו, והחל לערוך ביקורי בית יום יום על מנת לדאוג לכשרותם של המזוזות בבתים של תושבי ירושלים. עיקר התעסקותו היה בשכונת [[קריית היובל]] (שלימים נמנה על מייסדי [[בית חב"ד]] המקומי והתמנה כחבר ההנהלה).<br />
היה סופר סת"ם מומחה, רבים שחרו לפיתחו בשל יראת השמים הטהורה בה ניחן. היה בעיקר בודק ומגיה מזוזות. לילה אחד הלך עם בנו ר' אלעזר שי' למשפחה שהאישה רצתה לבדוק את מזוזות הבית, אולם בעלה התנגד לכך, וכך באותו ערב הזדמן שבעלה נסע מחוץ לעיר, וכך ישב סבא עד 2 בלילה ובדק את כל המזוזות ורק אחר כך חזר לביתו בשמחה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] לאחר פטירתו של הרב [[שלום דובער שור]] הפצירו בו לקבל על עצמו לשמש כ[[משפיע]] בבית הכנסת המרכזי ב[[שיכון חב"ד ירושלים]], והוא ניאות לקחת על עצמו את התפקיד.<br />
<br />
היה ידוע בלשונו הזהב השנון והקולע וכן היה מוסר שיעורים ומתפלפל בהלכה ובחסידות וכתב הערות רבות בבימות שונות.<br />
<br />
בשנה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה, והשיב את נשמתו הזכה והטהורה והוא בן ג"ן שנים בלבד, בערב [[חג השבועות]] [[ה' סיון]] [[תשס"ב]]. (אמרו שהוא כ"כ היה חדור בתניא עד אשר ימי חייו היו נ"ג כמניין פרקי התניא)...<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]] - [[משגיח]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ושליח הרבי בקיבוץ כפר הנשיא.<br />
*חתנו, הרב [[מנחם סגל]] - משלוחי הרבי ב[[אופקים]].<br />
*חתנו, הרב [[לוי יצחק רוזנברג]]- [[מנהל רוחני]] של [[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
*בנו, הרב [[לוי יצחק וילהלם]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים בני ברק]].<br />
*בנו, הרב שניאור זלמן וילהלם - משלוחי הרבי ב[[יקנעם עילית]].<br />
*חתנו, הרב דב לוין - משלוחי הרבי ב[[קריית היובל]] שב[[ירושלים]].<br />
*חתנו, ר' משה מרדכי רוזנברג - בית שמש.<br />
*בנו, הרב [[חיים דוד וילהלם (בית שמש)|חיים דוד וילהלם]] - ר"מ ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|ישיבה גדולה בבית שמש]] ומשפיע ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבה קטנה בבית שמש]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?160878& חוברת זכרון - נטע שעשועים]''', יצא לאור על ידי בני המשפחה לרגל ה'שלושים'.<br />
*[http://shulchanharav.com/text.asp?index=128712&arc_id=129931 הערה בשו"ע אדה"ז הל' תפילין של הרב וילהלם].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/09/blog-post_29.html בנו הרב אלעזר וילהלם מספר על דמות אביו כעובד השם באריכות התפילה]''', (דקה: 2:28 - דקה: 5:50) באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:וילהלם, נטע שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]</div>213.57.96.99https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=820996שלמה רוזנברג2026-01-28T15:58:14Z<p>213.57.96.99: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלמה רוזנברג אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג אצל [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]]<br />
הרב [[שלמה רוזנברג]] ([[כ"א בשבט]] [[תש"י]] - [[י"א בתמוז]] [[תשע"א]]) היה ו[[חסיד חב"ד]], עסקן, מייסדה ומנהלה של ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. שימש במשך עשר שנים כמנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[בני ברק]] וכן נתן חסות על ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג נואם בכנס בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. ([[חשוון]] [[תשע"א]])]]<br />
הרב רוזנברג נולד ביום [[כ"א בשבט]] שנת [[תש"י]] לרב שמעיה ולאה רוזנברג ב[[צפת]] כחסיד ויז'ניץ.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] עברו הוריו לגור בעיר [[בני ברק]].<br />
<br />
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת|קריית גת]].<br />
<br />
בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים ב[[בני ברק]] ועל כך קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]].<br />
<br />
[[נישואין|התחתן]] עם חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי [[צאנז]] ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. <br />
<br />
הזוג התגורר ב[[בני ברק]] והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'.<br />
<br />
לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; <br />
<br />
היה חבר הנהלת [[בית חב"ד]] שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן, והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.<br />
<br />
==ייסוד תלמוד תורה וכולל==<br />
[[קובץ:בניין ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רונזברג (מימין) ובנו הרב לוי (משמאל) עם אדריכל הבניין, על רקע בניין הישיבה בפרדס כץ בזמן בנייתו]]<br />
<br />
למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה שהתקיים בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. <br />
<br />
בשלב מסוים כבר לא היה שייך להמשיך במצב זה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד [[בני ברק]] לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה.<br />
<br />
במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].<br />
<br />
בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. <br />
<br />
הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.<br />
<br />
באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. <br />
<br />
למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורות שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג לווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך לתפקד. <br />
<br />
בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לכסות את החובות שלקח. <br />
<br />
הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.<br />
<br />
המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: {{ציטוטון|זהו המוסד שלי בבני ברק}}{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".}}.<br />
<br />
במקביל ייסד [[כולל אברכים]] בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.<br />
<br />
==ייסוד ישיבה==<br />
[[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]]<br />
<br />
לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. <br />
<br />
כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי".<br />
<br />
הרעיון התעכב מספר שנים וב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]].<br />
<br />
בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום בנו הרב [[לוי רוזנברג]]) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. <br />
<br />
בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' והרב רוזנברג יחד עם שני בניו - לוי ושמואל, שהצטרפו לניהול - התמסרו לניהול הישיבה קטנה. <br />
<br />
באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור ה'ישיבה קטנה'.<br />
<br />
הרב רונזברג, מלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקווה וישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס"ב-תשע"ג)|תומכי תמימים בית שמש]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ב]] הקים הרב רוזנברג בחסות הישיבה ארגון חסד בשם "לב טוב" לחלוקת חבילות [[מזון]] לקראת חגי [[ניסן]]-[[תשרי]] עבור משפחות נזקקות. <br />
<br />
במהלך השנים חולקו למעלה מרבבת סלים לנזקקים.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים, ביום [[י"א בתמוז]]. מנוחתו כבוד בבית העלמין בבני ברק.<br />
<br />
ביום [[י"א במנחם אב]], במלאת יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד ב[[בני ברק]] טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63323 עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג<ref>נישאה בשנית לר' פנחס לייב טרבניק.</ref><br />
<br />
*בנו הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] - מנהל רוחני ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]],ירושלים.<br />
*בנו הרב שמואל לייב רוזנברג. <br />
*בנו הרב משה מרדכי רוזנברג - בית שמש. <br />
*בנו הרב מנחם מענדל רוזנברג. <br />
*בנו הרב שלום בער רוזנברג. <br />
*בנו הרב שמעיה רוזנברג. <br />
*בנו הרב ישראל רוזנברג.<br />
*בתו מרת רייזי שליסל.<br />
*בתו מרת יהודית גרינוולד - ירושלים.<br />
*בתו מרת חיה לאה רוזנברג - בני ברק.<br />
*בתו מרת מרים אשת הרב שלמה אקסלרוד - שיכון ה' בני ברק.<br />
*בתו מרת בלומה וינפלד אשת הרב [[ישראל ויינפלד]] - [[בני ברק]].<br />
*בתו מרת ברכה כהן אשת הרב [[משה דוד כהן (אלעד)|משה דוד כהן]] - מנהל הכספים בישיבת תות"ל בני ברק, אלעד.<br />
*בתו מרת רבקה ביכלר.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62810 מרחיב גבולות תורה וחסידות - כתבה על הרב רוזנברג ופעולותיו] - מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://chabad.info/?string=%F9%EC%EE%E4+%F8%E5%E6%F0%E1%F8%E2&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 מפעולותיו של הרב שלמה רוזנברג] - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רוזנברג שלמה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג (2)]]</div>213.57.96.99