https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=213.151.62.157חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-04T03:24:26Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=184644דוד הלוי סגל2014-07-09T21:33:41Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div><br />
רבי דוד הלוי סגל (השמ"ו - כ"ו שבט התכ"ז) הידוע בכינוי הט"ז (על שם חיבורו טורי זהב) מגדולי האחרונים ומגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל בעל טורי זהב פירושו על כל חלקי [[השולחן ערוך]].<br />
<br />
<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת השמ"ו בוולאדימיר בפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי שבא ממשפחה רבנית מפורסמת,אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' בהרחבת הדעת.<br />
בצעירותו התחתן עם ביתו של רבו המובהק רבי יואל סירקיס הידוע בכינוי הב"ח (על שם חיבורו הבית חדש על [[השולחן ערוך]] רבי דוד היה סמוך לשולחן חותנו ואת הזמן ניצל ללימוד התורה ולעבודת ה' במיוחד ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים.<br />
<br />
במשך הזמן התלתל במייסרות רבניות כשבע פעמים בגלל שהיה צריך לעבור ממקום למקום,במשך זמן זה מצבו התדרדר וסבל הוא ומשפחתו ממצב כלכלי קשה מאוד, אך בכל זאת שמו יצא לתהילה בכל קהילות הארץ עד שהוזמן לשמש כרב בעיר אוסטרוג עיר הייתה מלאה חכמים וסופרים , כשהגיע לעיר אנשי וראשי הקהילה פרנסו אותו ומצבו ומצב משפחתו השתפר בגשמיות ואפשרו לו חיים של רווחה כראוי לגדול בישראל גם ראשי הקהילות שהרבה מהם היו תלמידי חכים גדולים שהיו בקיאים בכל חדרי התורה עזרו לו בעבודתו הספרותית וגם דחפו אותו להוציא את חיבורו הענק הטורי זהב מאחר בהיותו איש עניו וצנוע שהיה נחבא לכלים.<br />
<br />
<br />
== עם הש"ך ==<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95&diff=184617יוסף קארו2014-07-08T22:25:58Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
רבי '''יוסף קארו''' המכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי. חי בין השנים ה'רמ"ח - ה'של"ה, היה אחד הפוסקים ההלכתיים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל, הידוע בעיקר בשל ספרו הקרוי בשם "השולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות. <br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו, גורש יחד עם יהודי ספרד בשנת ה'רנ"ב ועבר עם הוריו לפורטוגל משם גורשו גם עם יהודי פרטוגל לאחר ארבע שנים. אחר כך הגיע למצרים והתחבר שם עם [[רבי יעקב בירב]] ולמדו ביחד.לאחר זמן קצר נפטר אביו רבי אפרים, המצב בביתו היה קשה ונאלץ לעבור לתורכיה לגור אצל דודו רבי יצחק, שנפטר לאחר זמן.לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן, לאחר זמן התחתן עם אשה שנייה שהייתה בתו של רבי יצחק סבע.<br />
<br />
זכה שמגיד מהשמים ילמדו תורה.<br />
<br />
חיבר את הספר הבית יוסף ואז עלה לארץ הקודש על פי הוראת המגיד והתיישב בעיר הקודש צפת.<br />
[[תמונה:שו''ע.jpg|left|thumb|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]]<br />
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, ורבו של [[הרמ"ק]] בנגלה ותלמידו של [[הרמ"ק]] בקבלה.<br />
<br />
נפטר בצפת ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע.<br />
<br />
== עם [[האר"י הקדוש]] ==<br />
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של מרן הבית יוסף.<br />
<br />
רבי יוסף קארו רצה ללמוד קבלה מהאר"י אך האר"י סירב באומרו שמהשמים העידו לו(למרן ה"בית יוסף") את העיסוק בתורת הקבלה על פי שיטת הרמ"ק , רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד האריז"ל בא ללמד את רבי יוף קארו קבלה ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו האר"י שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד קבלה משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]].<br />
<br />
== חב"ד וההקפדה על שולחן ערוך ==<br />
בחסידות חב"ד ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור!}}<br />
<br />
{{ציטוטון|ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, צדיק גמור ועד ל"עמך כולם צדיקים", כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!}}{{הערה|משיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז. נדפס בסדרת 'התוועדויות' תשמ"ז חלק ב' ע' 489.}}.<br />
<br />
בפעם אחרת, כתב הרבי במענה לאחד המכתבים: {{ציטוטון|מובן שאין כל הסכמה בזה (ולא היתה שאלה על דבר זה) שהרי זה היפך השולחן ערוך, ומה שייך בזה הסכמה... מובן גם כן בנוגע לכמה וכמה שמועות שהם היפך השולחן ערוך מסתמכין שמכאן וכו'... שאין לזה כל יסוד, וכלל אינו מובן למאי נפקא מינה, שכיוון שיש בזה פסק דין בשולחן ערוך - אין לשנות חס ושלום!}}{{הערה|מכתב מתאריך כ"ד אדר תשמ"ג. נדפס במקדש מלך חלק א' עמוד 60.}}.<br />
<br />
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"{{מקור}}! <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: יוסף,קארו}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95&diff=184616יוסף קארו2014-07-08T22:25:21Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
רבי '''יוסף קארו''' המכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי. חי בין השנים ה'רמ"ח - ה'של"ה, היה אחד הפוסקים ההלכתיים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל, הידוע בעיקר בשל ספרו הקרוי בשם "השולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות. <br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו, גורש יחד עם יהודי ספרד בשנת ה'רנ"ב ועבר עם הוריו לפורטוגל משם גורשו גם עם יהודי פרטוגל לאחר ארבע שנים. אחר כך הגיע למצרים והתחבר שם עם [[רבי יעקב בירב]] ולמדו ביחד.לאחר זמן קצר נפטר אביו רבי אפרים, המצב בביתו היה קשה ונאלץ לעבור לתורכיה לגור אצל דודו רבי יצחק, שנפטר לאחר זמן.לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן, לאחר זמן התחתן עם אשה שנייה שהייתה בתו של רבי יצחק סבע.<br />
<br />
זכה שמגיד מהשמים ילמדו תורה.<br />
<br />
חיבר את הספר הבית יוסף ואז עלה לארץ הקודש על פי הוראת המגיד והתיישב בעיר הקודש צפת.<br />
[[תמונה:שו''ע.jpg|left|thumb|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]]<br />
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, ורבו של [[הרמ"ק]] בנגלה ותלמידו של [[הרמ"ק]] בקבלה.<br />
<br />
נפטר בצפת ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע.<br />
<br />
== עם [[האר"י הקדוש]] ==<br />
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של מרן הבית יוסף.<br />
<br />
רבי יוסף קארו רצה ללמוד קבלה מהאר"י אך האר"י סירב באומרו שמהשמים העידו לו(למרן ה"בית יוסף") את העיסוק בתורת הקבלה על פי שיטת הרמ"ק , רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד האריז"ל בא ללמד את רבי יוף קארו קבלה ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו האר"י שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד קבלה משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]].<br />
<br />
== חב"ד וההקפדה על שולחן ערוך ==<br />
בחסידות חב"ד ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור!}}<br />
<br />
{{ציטוטון|ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, צדיק גמור ועד ל"עמך כולם צדיקים", כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!}}{{הערה|משיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז. נדפס בסדרת 'התוועדויות' תשמ"ז חלק ב' ע' 489.}}.<br />
<br />
בפעם אחרת, כתב הרבי במענה לאחד המכתבים: {{ציטוטון|מובן שאין כל הסכמה בזה (ולא היתה שאלה על דבר זה) שהרי זה היפך השולחן ערוך, ומה שייך בזה הסכמה... מובן גם כן בנוגע לכמה וכמה שמועות שהם היפך השולחן ערוך מסתמכין שמכאן וכו'... שאין לזה כל יסוד, וכלל אינו מובן למאי נפקא מינה, שכיוון שיש בזה פסק דין בשולחן ערוך - אין לשנות חס ושלום!}}{{הערה|מכתב מתאריך כ"ד אדר תשמ"ג. נדפס במקדש מלך חלק א' עמוד 60.}}.<br />
<br />
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"{{מקור}}! <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל| יוסף,קארו}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%95&diff=184615יוסף קארו2014-07-08T22:24:28Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
רבי '''יוסף קארו''' המכונה בשם '''"הבית יוסף"''' על שם חיבורו ההלכתי. חי בין השנים ה'רמ"ח - ה'של"ה, היה אחד הפוסקים ההלכתיים הגדולים ביותר שקמו לעם ישראל, הידוע בעיקר בשל ספרו הקרוי בשם "השולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות. <br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו, גורש יחד עם יהודי ספרד בשנת ה'רנ"ב ועבר עם הוריו לפורטוגל משם גורשו גם עם יהודי פרטוגל לאחר ארבע שנים. אחר כך הגיע למצרים והתחבר שם עם [[רבי יעקב בירב]] ולמדו ביחד.לאחר זמן קצר נפטר אביו רבי אפרים, המצב בביתו היה קשה ונאלץ לעבור לתורכיה לגור אצל דודו רבי יצחק, שנפטר לאחר זמן.לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן, לאחר זמן התחתן עם אשה שנייה שהייתה בתו של רבי יצחק סבע.<br />
<br />
זכה שמגיד מהשמים ילמדו תורה.<br />
<br />
חיבר את הספר הבית יוסף ואז עלה לארץ הקודש על פי הוראת המגיד והתיישב בעיר הקודש צפת.<br />
[[תמונה:שו''ע.jpg|left|thumb|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]]<br />
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, ורבו של [[הרמ"ק]] בנגלה ותלמידו של [[הרמ"ק]] בקבלה.<br />
<br />
נפטר בצפת ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע.<br />
<br />
== עם [[האר"י הקדוש]] ==<br />
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של מרן הבית יוסף.<br />
<br />
רבי יוסף קארו רצה ללמוד קבלה מהאר"י אך האר"י סירב באומרו שמהשמים העידו לו(למרן ה"בית יוסף") את העיסוק בתורת הקבלה על פי שיטת הרמ"ק , רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד האריז"ל בא ללמד את רבי יוף קארו קבלה ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו האר"י שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד קבלה משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]].<br />
<br />
== חב"ד וההקפדה על שולחן ערוך ==<br />
בחסידות חב"ד ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור!}}<br />
<br />
{{ציטוטון|ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, צדיק גמור ועד ל"עמך כולם צדיקים", כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!}}{{הערה|משיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ז. נדפס בסדרת 'התוועדויות' תשמ"ז חלק ב' ע' 489.}}.<br />
<br />
בפעם אחרת, כתב הרבי במענה לאחד המכתבים: {{ציטוטון|מובן שאין כל הסכמה בזה (ולא היתה שאלה על דבר זה) שהרי זה היפך השולחן ערוך, ומה שייך בזה הסכמה... מובן גם כן בנוגע לכמה וכמה שמועות שהם היפך השולחן ערוך מסתמכין שמכאן וכו'... שאין לזה כל יסוד, וכלל אינו מובן למאי נפקא מינה, שכיוון שיש בזה פסק דין בשולחן ערוך - אין לשנות חס ושלום!}}{{הערה|מכתב מתאריך כ"ד אדר תשמ"ג. נדפס במקדש מלך חלק א' עמוד 60.}}.<br />
<br />
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"{{מקור}}! <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל|יוסף,קארו}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95&diff=184614משה קורדובירו2014-07-08T22:22:54Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרמק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרמ"ק ב[[צפת]]]]<br />
רבי '''משה קורדובירו''', מחשובי ה[[תורת הקבלה|מקובל]]ים, חיבר מספר ספרי קבלה, היה רבו של [[האר"י הקדוש]] התגורר בצפת.<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
הרמ"ק נולד בשנת רפ"ב (1522). מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה ב[[ספרד]]. הוא גדל וגר ב[[צפת]], למד [[תלמוד]] ו[[הלכה]] אצל רבי [[יוסף קארו]] והוסמך לדיינות על ידי רבי יעקב בירב. התחתן עם אחותו של רבי שלמה אלקבץ ובגיל עשרים החל בלימוד [[קבלה]] אצל גיסו. לאחר מספר שנים החל לשמש כ[[ראש ישיבה]] בצפת. בין תלמידיו נמנו רבי [[חיים ויטאל]], לימים עורך כתבי [[האר"י]], ורבי אליהו די וידאש, מחבר הספר ראשית חכמה. <br />
<br />
עם הגעתו של [[האר"י]] לצפת הפך הרמ"ק לרבו במשך תקופה קצרה עד לפטירתו של הרמ"ק בכ"ג תמוז ה'ש"ל ([[1570]]). עם פטירתו נחשב האר"י ליורשו הרוחני וממשיך דרכו<br />
<br />
כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] אמר עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות ....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון עץ הדעת של[[אדם הראשון]] שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ" .<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']</REF><br />
<br />
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.<REF>סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.</REF><br />
<br />
[[הבעל שם טוב]] כותב {{הערת שוליים|באחד ממכתבי הגניזה החרסונית.}} כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק. במכתב אחר{{הערת שוליים|מכתב קנ"ו.}} הוא מפרט:<br />
<br />
::::''באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר ה[[מנגדים]] המחבלים מחבלי כרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"ד{{הערת שוליים|אולי צריך להיות:ר"ל - רחמנא ליצלן}}, השיטה שהאין סוף ברוך הוא הוא [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין|מסבב]] ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית...<br />
<br />
<br />
==מתלמידיו==<br />
* רבי מרדכי דאטו - משורר ומקובל איטלקי.<br />
* רבי אליהו די וידאש - ממקובלי צפת, מחבר הספר "ראשית חכמה".<br />
* הרמ"ע מפאנו הוא מנחם עזריה מפאנו, בעל ספר "פלח הרמון"<br />
* רבי משה מרומי, בעל ספר "שערי גן עדן"<br />
<br />
== ספריו ==<br />
* '''אילימה רבתי''' - ביאורים בקבלה.<br />
* '''שיעור קומה''' - ביאור מקדים לחלקים של האידרות בזוהר, ופירוש מאמרים בזוהר העוסקים בשיעור קומה.<br />
* '''אור יקר''' - פירוש על חלקי הזוהר השונים וספר יצירה (גמרו בחודש אדר שנת ה'שכ"ג).<br />
* '''תומר דבורה''' - ספר מוסר. והוא אחד משבעים תמרים שחיבר המחבר.<br />
* '''פרדס רימונים''' - ביאור עיקרי שיטתו של הרמ"ק, בעל ל"ב שערים.<br />
* '''אור נערב''' - קונטרס הנחלק לשבעה חלקים העוסק במעלת לימוד הקבלה.<br />
* '''ספר גירושין''' - חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו.<br />
* '''תפילה למשה''' - פרוש על התפילה.<br />
* '''זבחי שלמים''' - על סדר עבודת יוה"כ.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:משה,קורדבירו}}<br />
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99&diff=184613האר"י2014-07-08T22:21:29Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']]<br />
'''האר"י ז"ל''' - '''הא'''לוקי '''ר'''בי '''י'''צחק לוריא-אשכנזי. מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו. נולד בירושלים חי תקופה במצרים ואחרית ימיו היה בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת). זכה לגילוי אליהו בגיל שלושים ושלש, ויש אומרים שהתגלה אליו אליהו הנביא הרבה פעמים כבר לפני. היה אחד הצדיקים הגדולים ביותר שהיו אי פעם לעם ישראל. היה ראוי לגאול את עם ישראל אך מכיון שדורו אינו היה ראוי, לא זכה לגאול את עם ישראל.<br />
<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
מקובל וממפיצי תורת הקבלה.<br />
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת רצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.<br />
בגיל שלושים ואחד הגיע לצפת ושם נהיה לתלמידו של רבי [[משה קורדבירו]] בתורת הנסתר ולאחר פטירת רבי [[משה קורדבירו]] נתגלה בצפת כצדיק וקדוש, והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.<br />
<br />
האריז"ל הסתלק ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושלש ונקבר ב[[צפת]].<br />
<br />
== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ==<br />
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[הרמ"ק]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.<br />
<br />
==תורתו==<br />
תורתו של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")<br />
*עץ חיים<br />
*שער הכוונות<br />
*שער מאמרי רשב"י<br />
*ליקוטי תורה<br />
*שער מאמרי רז"ל<br />
*מבוא שערים<br />
<br />
== האריז"ל בתורת חב"ד ==<br />
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאר"י ז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.<br />
<br />
בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האר"י ז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.<br />
[[הרבי]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי.<br />
<br />
==האריז"ל והגאולה==<br />
בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא על ידי לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.<br />
<br />
מובן, אם כן, שאף תורת האר"י ז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.<br />
<br />
הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש".<br />
<br />
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.<br />
<br />
== פיוטיו ==<br />
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".<br />
<br />
==אתרי האר"י==<br />
[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]]<br />
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.<br />
<br />
==== מקום קבורותו ====<br />
מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, סמוך לבנו ולרבותיו.<br />
<br />
==== ביקורו של [[הריי"צ]] ====<br />
<br />
ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. <br />
<br />
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי המקובלים הקדושים [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. ".. ושם הייתי רק בעצמי.. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]</REF>.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:יצחק,לוריא}}<br />
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%22%D7%96&diff=184612הט"ז2014-07-08T22:20:03Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div>#הפניה [[דוד הלוי סגל]]</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%22%D7%96&diff=184611הט"ז2014-07-08T22:19:16Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div>#הפניה [[דוד הלוי סגל]].</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=184610דוד הלוי סגל2014-07-08T22:18:00Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div>רבי דוד הלוי סגל (השמ"ו - כ"ו שבט התכ"ז) הידוע בכינוי הט"ז (על שם חיבורו טורי זהב) מגדולי האחרונים ומגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל בעל טורי זהב פירושו על כל חלקי [[השולחן ערוך]].<br />
<br />
<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת השמ"ו בוולאדימיר בפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי שבא ממשפחה רבנית מפורסמת,אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' בהרחבת הדעת.<br />
בצעירותו התחתן עם ביתו של רבו המובהק רבי יואל סירקיס הידוע בכינוי הב"ח (על שם חיבורו הבית חדש על [[השולחן ערוך]] רבי דוד היה סמוך לשולחן חותנו ואת הזמן ניצל ללימוד התורה ולעבודת ה' במיוחד ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=184609דוד הלוי סגל2014-07-08T22:17:06Z<p>213.151.62.157: /* תולדותיו */</p>
<hr />
<div>רבי דוד הלוי סגל (השמ"ו - כ"ו שבט התכ"ז) הידוע בכינוי הט"ז (על שם חיבורו טורי זהב) מגדולי האחרונים ומגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל בעל טורי זהב פירושו על כל חלקי [[השולחן ערוך]].<br />
<br />
<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת השמ"ו בוולאדימיר בפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי שבא ממשפחה רבנית מפורסמת,אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' בהרחבת הדעת.<br />
בצעירותו התחתן עם ביתו של רבו המובהק רבי יואל סירקיס הידוע בכינוי הב"ח (על שם חיבורו הבית חדש על [[השולחן ערוך]] רבי דוד היה סמוך לשולחן חותנו ואת הזמן ניצל ללימוד התורה ולעבודת ה' במיוחד ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים.</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%22%D7%96&diff=184608ט"ז2014-07-08T22:09:36Z<p>213.151.62.157: הפניה לדף דוד הלוי סגל</p>
<hr />
<div>#הפניה [[דוד הלוי סגל]]</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%98%22%D7%96&diff=184607הט"ז2014-07-08T22:05:56Z<p>213.151.62.157: הפניה לדף דוד הלוי סגל</p>
<hr />
<div>#הפניה [[דוד הלוי סגל]]</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=184606דוד הלוי סגל2014-07-08T22:05:01Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div>רבי דוד הלוי סגל (השמ"ו - כ"ו שבט התכ"ז) הידוע בכינוי הט"ז (על שם חיבורו טורי זהב) מגדולי האחרונים ומגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל בעל טורי זהב פירושו על כל חלקי [[השולחן ערוך]].<br />
<br />
<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת השמ"ו בוולאדימיר בפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי שבא ממשפחה רבנית מפורסמת,אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' בהרחבת הדעת.<br />
בצעירותו התחתן עם ביתו של רבי יואל סירקיס הידוע בכינוי הב"ח (על שם חיבורו הבית חדש על [[השולחן ערוך]] תוך ניצול הזמן ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים.</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=184605דוד הלוי סגל2014-07-08T22:04:41Z<p>213.151.62.157: /* תולדותיו */</p>
<hr />
<div>רבי דוד הלוי סגל(השמ"ו - כ"ו שבט התכ"ז) הידוע בכינוי הט"ז (על שם חיבורו טורי זהב) מגדולי האחרונים ומגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל בעל טורי זהב פירושו על כל חלקי [[השולחן ערוך]].<br />
<br />
<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת השמ"ו בוולאדימיר בפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי שבא ממשפחה רבנית מפורסמת,אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' בהרחבת הדעת.<br />
בצעירותו התחתן עם ביתו של רבי יואל סירקיס הידוע בכינוי הב"ח (על שם חיבורו הבית חדש על [[השולחן ערוך]] תוך ניצול הזמן ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים.</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=184604דוד הלוי סגל2014-07-08T21:53:55Z<p>213.151.62.157: יצירת דף עם התוכן "רבי דוד הלוי סגל(השמ"ו - כ"ו שבט התכ"ז) הידוע בכינוי הט"ז (על שם חיבורו טורי זהב) מגדולי האחר..."</p>
<hr />
<div>רבי דוד הלוי סגל(השמ"ו - כ"ו שבט התכ"ז) הידוע בכינוי הט"ז (על שם חיבורו טורי זהב) מגדולי האחרונים ומגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל בעל טורי זהב פירושו על כל חלקי [[השולחן ערוך]].<br />
<br />
<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת השמ"ו בוולאדימיר בפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי שבא ממשפחה רבנית מפורסמת,אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' בהרחבת הדעת.</div>213.151.62.157https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=184603אברהם אבלי גומבינר2014-07-08T21:40:57Z<p>213.151.62.157: </p>
<hr />
<div>רבי '''אברהם אבֶלי הלוי גומבינר''' ([[שצ"ז]], - [[ב' בתמוז]] [[תמ"ג]]) מגדולי ה[[אחרונים]] ומגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל, בעל ה'''מגן אברהם''' (מג"א) - פירוש ל[[שולחן ערוך]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
המג"א נולד בעיר [[גומבין]] שב[[פולין]] (כיום ב[[אוקראינה]]) בשנת ה'שצ"ז לאביו, ה[[דיין (משפט עברי)|דיין]] רבי חיים הלוי, שנרצח על ידי ה[[קוזקים]] בשנת [[תט"ו]]. למד תורה אצל ר' [[יצחק מפוזן]], רבהּ הראשי של פולין. בשנת ת"כ הגיע לעיר [[קליש]] ב[[פולין]], שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר וכן הוא קיבל משרת [[רב#פוסק הלכה|מו"ץ (מורה צדק)]].<br />
<br />
בעל המג"א נודע כאדם בעל צניעות רבה, שבעטיהּ לא התפרסם כאחד הגדולים אפילו בעירו שלו, שבה לימד בחורים צעירים, שכנראה לא הכירו בטיבו. כאשר ביקר בעירו רבי [[שבתי כהן|שבתי הכהן (הש"ך)]], שאל את הלומדים קושיה חמורה, ושמע תשובה שהפתיעה אותו מפי בחור צעיר. כאשר שמע מפיו כי את התשובה לשאלה זו שמע מרבו, הביע שבתי הכהן את רצונו לפגוש בו. כאשר נפגש עמו ודיבר עמו בדברי תורה, עמד על גדלותו, והתפלא שענק רוח זה חי בדירה מצומצמת ללא משרה רבנית כלשהי. הוא נזף בבני העיר על כך, והם הסכימו לתת לו כל משרה שיחפוץ. היות ששסירב לנשל אף אחד ממשרתו, נמצאה לו בסוף רק משרת [[רב]]. וכך, בניגוד ליתר מפרשי השולחן ערוך שחיו בדורו - ה[[יהושע פלק כץ|סמ"ע]], ה[[דוד הלוי סגל|ט"ז]] וה[[שבתי כהן|ש"ך]], שהיו רבני ערים גדולות או עמדו בראש [[ישיבה|ישיבות]] מפורסמות - ר' גומבינר מעולם לא כהן כרב עיר וניהל ישיבה קטנה למדי.<br />
<br />
על פי המסופר, הואיל ובדרך כלל לא היה בידו די כסף לרשום את חידושיו, הוא היה רושם אותם על כותל ביתו. ישנן עדויות מאוחרות מאלו שגרו באותו בית, כי כאשר הסיד היה מתקלף לעתים, הייתה נראית שכבת הסיד הישנה ועליה כתב ידו של המג"א.{{מקור}}<br />
<br />
גם לאחר שהתפרסם בעירו, עדיין כמעט לא היה מפורסם מחוצה לה; רק פרסום ספרו, כמה שנים לאחר פטירתו, הקנה לו את שמו ברחבי העולם היהודי.<br />
<br />
מסופר, כי המילים האחרונות שאמר ה[[צדיק נסתר|צדיק הנסתר]] רבי [[אריה לייב שרה'ס]] לפני פטירתו היו:<br />
:"בעל המגן אברהם היה גאון אמיתי וצדיק אמיתי". (מובא אצל: א' מרקוס, '''החסידות''')<br />
<br />
נפטר ביום ב' בתמוז תמ"ג, בגיל 46.<br />
<br />
==יצירתו==<br />
המג"א החל לכתוב את ספרו בשנת [[תכ"ה]], ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת [[תל"א]] סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, ר' יהודה, נסע בשנת [[תל"ג]] ל[[אמסטרדם]] כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג"א שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו"ת צמח צדק וספר עולת תמיד.<br />
<br />
המגן אברהם נחשב כאחד הפוסקים המוסמכים ביותר.<br />
<br />
בעריכת [[שו"ע אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]], התחשב [[אדמו"ר הזקן]] מאוד בפסקיו, גם כשהדבר היה נגד סברתו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
לעת זקנותו של אדמו"ר הזקן כאשר הוסיף אומץ וכוח בהלכה כמאמר זקני ת"ח כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהם, הוא חזר בו מהרבה פסקים שלו, מכיון שסבר כי בכוחו להכריע נגד פסקיו של המגן אברהם.<br />
<br />
אדמו"ר הזקן אמר לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], כי אמנם ראוי הוא המגן אברהם לסמוך עליו, אך מתחרט הוא על כך שסמך יותר מדי על המגן אברהם.<br />
<br />
===קברו===<br />
המג"א נקבר בעירו קאליש על גבעה קטנה, הגישה לקברו נעשתה קשה במשך השנים, ובעל [[אברהם מרדכי אלתר|האמרי אמת]] מגור שביקר פעם בקאליש, דאג שיסללו דרך גישה על חשבונו, ונימק זאת בהיותו מצאצאיו, (דרך סבו ר' יהודה קמינר).<br />
<br />
אחרי [[השואה]], נעלם האהל שהיה על קברו, ומקום קבורתו לא נודע.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>213.151.62.157