חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בית הכנסת בית אריה (לוד)

2020-10-20T12:02:29Z

213.151.61.206: /* אישים בבית הכנסת */

'''בית הכנסת בית אריה''' הוא [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד ב[[לוד]], והוא קרוי על שם אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]]

==היסטוריה==
השיכון החב"די בלוד נוסד בשנת [[תשכ"ה]], ונתקל בקשיים רבים בשנותיו הראשונות בהקצאות שטח עבור המוסדות החב"דיים ויחידות דיור ממשרד הקליטה עבור העולים.

עיקר פיתוחו של השיכון הגיע בעקבות מוסדות החינוך שנוסדו בו, ובראשם ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשל כך הקדישו עסקני הקהילה את רוב מרצם לפיתוח המוסדות.

רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים{{הערה|בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת [[חנוכת הבית]] שלו התקיימה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשל"ה]], והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.}}, ועסקני הקהילה בראשות ר' [[גרשון דב (בורקע) שיף]] החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה, ולקבל הקצאה עבור הקמת מבנה גדול של קבע שיתאים לקהילה גם לאחר התפתחותה והתבססותה.

ב[[חודש אב]] [[תשל"ה]] הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את [[בית הכנסת]] כנר זכרון לאביהם הרב [[אריה זאב ליפסקר]], שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה.

לאחר הצעתם של משפחת ליפסקר, הסכים גם הרב [[אברהם פרשן]] לתרום סכום של 50,000 לירות עבור הבניה, וקבוצה של חמישים תושבים מחסידי חב"ד המקומיים קיבלו על עצמם להתאגד ולתרום 100,000 נוספים (כל אחד 2,000 לירות), ומתוך השערה שהמשרדים הממשלתיים יתנו גם הם את חלקם, החלו התכנונים להקמת בית הכנסת.

העוסק הראשי בבניה היה העסקן החסידי ר' [[יוסף בלוי]], בשיתוף ועד [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך שיף]] הרב [[יעקב מינסקי]] והרב יוסף פרסיה, והעבודות בפועל החלו בי"א [[ניסן]] תשל"ז.

בחורף של שנת [[תשל"ח]] הושלמה בניית השלד, אך עקב פיגור בתשלומים לקבלן הופסקו העבודות למספר חודשים, וב[[חודש תמוז]] של אותה שנה אישרה הוועדה הבין-משרדית בכנסת תקציב של 400,000 לירות עבור בית הכנסת, ובנייתו הושלמה בחורף של שנת [[תשל"ט]].

==מיקום בית הכנסת==
בית הכנסת ממוקם במרכז השכונה החב"דית, ובסמיכות ל[[מקווה טהרה]] ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], והסופרמרקט המרכזי במקום.

==מבנה בית הכנסת==
בית הכנסת דומה בתבניתו ל[[בית הכנסת 'בית יצחק']] ב[[נחלת הר חב"ד]] שהוקם במקביל, ותוכנן בצורה כזו שישמש את המתפללים הרבים הפוקדים את [[בית הכנסת]] בצורה מיטבית לפי הצרכים.

בקומה הראשונה של בית הכנסת, ממוקמים ארבעה חדרי תפילה בעלי כניסות נפרדות, בהן מתקיימים עשרות מניני תפילה בימי החול. בנוסף, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבח ומשרדי בית הכנסת, ואולם בו נערכים התוועדויות חסידיות מידי שבת.

בקומה השניה של בית הכנסת, ממוקם אולם התפילה הגדול בו מתקיימים מניני התפילה המרכזיים בשבתות ובחגים, ובו נערכות ההתוועדויות הגדולות עבור כל בני הקהילה במועדים חסידיים מיוחדים. כמו כן לאחר שנים רבות הוקמו חדרי תפילה נוספים במרפסת בחלקו האחורי של בית הכנסת, על מנת לענות על הצורך הגובר והולך בחדרי תפילה נוספים.

עזרת הנשים ממוקמת בקומה השלישית של בית הכנסת, והכניסה אליה הינה מצידו האחורי של הבנין, על מנת לשמור על הפרדה מקסימלית תוך הקפדה על כללי הצניעות.

==פעילות בבית הכנסת==
בימי החול פועלים בבית הכנסת בשעות הבוקר 'כולל לוי יצחק' למבוגרים בניהולו של הרב יוסף יצחק זילברשטרום המיועד גם לציבור הכללי, ו'כולל זקנים - חב"ד' בניהול [[משפיע]] הקהילה הרב [[נחום קפלן]].

מידי ערב פועל במקום [[כולל אברכים]] בניהול הרב [[אברהם אלאשווילי]], בהשתתפות קרוב למאה אברכים הלומדים גמרא הלכה וחסידות.

בנוסף, מתקיימת במקום מסגרת 'צבאות השם' לילדים.

==בתי כנסת נוספים בעיר==
*בית כנסת לעולי גרוזיה, שיכון חב"ד.
*'''היכל יהונתן''' - שכונת גני אביב. רב בית הכנסת: הרב חיים ברוד.
*'''ניסן-חב"ד''' - מרכז העיר.
*'''בית דוד ורפאל''' - בית כנסת לצעירים (מתחם ישיבת [[תלמוד תורה לוד]]). רב: הרב [[אריה קדם]].

==אישים בבית הכנסת==
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רב ומרא דאתרא
*הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב ומרא דאתרא בעבר
*הרב [[שמואל מנחם מענדל ריבקין]] - רב ומרא דאתרא
*ר' יעקב פיל - גבאי (ע"ה)
*ר' נתנאל מלכה (גבאי)
*ר' יעקב זרחיה (גבאי)
ר' ירחמיאל שיף (גבאי)
*ר' חיים אוחיון - גבאי
*ר' צמח חיל - גבאי
*ר' שמעון מלכיאלי - גבאי

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|85630|בית הכנסת בשבוע ● והפעם: "בית אריה" בשיכון חב"ד||י"ג תשרי תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]

דוד שמעון חדד

2020-10-20T12:01:07Z

213.151.61.206: /* משפחתו */

{{חשיבות|א' חשוון תשפ"א}}
הרב '''דוד שמעון חדד''' ([[תשט"ו]] - [[י"ד תשרי]] [[תשפ"א]]) היה מראשוני החסידים ב[[תוניסיה]], משלוחי הרבי לבתי הסוהר בארץ וממייסדי קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]].

==תולדות חייו==
נולד בשנת [[תשט"ו]] להוריו ר' ברכיה ומרת מזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך לאי ג'רבה שב[[תוניסיה]].

בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור בתוניס שם למד בישיבת "אוהלי יוסף יצחק" שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].

ר' דוד היה הבחור היחיד בישיבה עם זקן מלא. במשך הזמן, החל לסייע לרב פינסון בשליחותו.

בגיל עשרים ושתיים{{הערה|עוד טרם חתונתו}} החל לשמש כ[[ר"מ]] בישיבה.

בחג הסוכות [[תשל"ח]] נסע עם ר' [[ניסן פינסון]] לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[שמיני עצרת תשל"ח|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ליחידות.

בשנת [[תשל"ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור בתוניס, בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק עם לעזוב את תוניס.הוא שאל על כך את הרבי שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.

לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ"ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].

לאחר כחצי שנה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב"ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ"ש.

בשנים הראשונות להגעתו שימש כמשגיח כשרות במפעל עופות באזור הצפון.

הרב חדד שימש כרב בבית סוהר וזכה לקבל ברכות רבות מהרבי על עבודתו. בהמשך מונה כשליח בבית הסוהר באופן רשמי.

נפטר ערב חג ה[[סוכות]] [[י"ד תשרי]] [[תשפ"א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]].

==משפחתו==
;בניו
*הרב ברוך חדד - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].
*הרב מנחם מענדל חדד - משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]].
*הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק]].
*הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].
*הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]].
*הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].
*הרב לוי חדד - משלוחי הרבי לנתיבות.
*הרב חננאל חדד - [[לוד]], משפיע בישיבת [[תות"ל לוד]].

;בנותיו
*מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב נהלל.
*מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - [[נוף הגליל]].
*מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - מלמד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]]
*מרת יהודית, אשת הרב ישראל כהן - [[לוד]].
*מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרן - מגדל העמק, מחנך בתלמוד תורה חב"ד [[טבריה]].
*מרת אסנת, אשת הרב יוסף יצחק עובדיה - מגדל העמק.

{{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]

גוף כתב יד קודש

2020-10-19T08:50:59Z

213.151.61.206: /* היסטוריה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=מענות קודש מהרבי שנכתבו בכתב יד קודשו|אחר=מאמרי חסידות שנכתבו בגוף כתב יד קודשם של רבותינו נשיאינו|ראו='[[ביכלאך]]'}}
[[קובץ: א_רביס_אן_ענטפער.PNG|שמאל|ממוזער|250px|'''ווארעם אַ רביס אַן ענטפער איז דאך "דבר הוי' דבר בי ומלתו על לשוני".''' (=היות ומענה של רבי הרי זה "דבר הוי' דבר דיבר בי ומלתו על לשוני")]]
[[מענות קודש|מענותיו]] של [[הרבי]] שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים '''גוף כתב יד קודש''' (מכונה בראשי תיבות - '''גוכי"ק'''), והם מתייחסים אליהם בהדרת קודש ובחביבות מיוחדת.

==היסטוריה==
בשונה מ[[אדמו"רי חב"ד]] לאורך הדורות, הרבי נהג שלא לכתוב בעצמו את [[מאמר|מאמרי החסידות]] שאמר, ואף לא את [[שיחה|שיחות הקודש]]. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ה[[הגהה]]{{הערה|בנוסף לכך ישנם [[רשימות]] פרטיות שכתב הרבי לעצמו, מפתח קטלוגי לשיחות ומאמרי רבותינו נשיאינו, ועוד.}}.

מענות אלו החלו להתפרסם לרבים בקובץ [[צדי"ק למלך]], שיצא לאור בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] לזכות החלמתו של הרבי. בשנים האחרונות מתפרסמים מענות וכתבי יד נוספים ב[[תשורה|תשורות]] משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ו[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].

המענות שהתפרסמו בשבועון בית משיח נלקטו בספרים '[[מאוצר המלך]]', וקוטלגו לפי מדורים.

המענות שהתפרסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] רוכזו על ידי האחים הרב [[מאיר שלמה לובצקי]] והרב [[שמואל לובעצקי]] והרב [[דוד לובעצקי]] והתפרסמו בספר 'מבית המלכות'.

בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות "[[צדי"ק למלך]]", [[דבר מלך]], ועוד.

==חיקוי כתב ידו של הרבי==
הרבי מעיד{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.}} כי "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם", ועד כדי כך שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב-ידם את כתב-ידו של הרבי, עד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את הפתגם החסידים המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה י"א ע"א}}: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, הרי שתלמיד כן יכול לחקות את רבו.

==ליקוטים שיצאו לאור==
*'''[[מאוצר המלך]]''' ג' כרכים - בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]]
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' ג' כרכים - בעריכת הרב יצחק קפלן, ספריית [[תורת חב"ד לבני הישיבות|'מעיינותיך']], תשע"ו־ח{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/files/Maayontecha48.pdf עמודים לדוגמה מתוך הספר, בגליון 'מעיינותיך' 48, ערב ראש השנה תשע"ו] {{PDF}}}}

==ראו גם==
*[[מוגה]]
*[[רשימות]]
*[[מענות קודש]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/0B_WSU737WJ1fflVuVTFUV0JyUjdPczk2VmF5c0xqV2FzRVN5X1lncHNlUnhjOUEtQXMzVm8 אוסף כתבי יד קודש]'''
*תדפיסים: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/mBais%20haMalchus%20%282%29%20-%20Paris%20-%20Iyar%202%2C%205776.pdf מבית המלכות - ב]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Taub-Ben%20Shushan%20-%20Marcheshvan%204%2C%205778%20-%20mBais%20haMalchus%20%234.pdf תדפיס מבית המלכות - ד]''' {{*}} לקט כתבי קודש שהתפרסמו בתשורות, תדפיס מתוך ספר המלקט את המענות שהתפרסמו על ידי הרב בנימין קליין
*הרב שמואל לובעצקי, '''[http://www.col.org.il/files/0.26641054105_6282045.pdf אשר רוח בו]''', בתוך גליון נושא של שבועון 'המודיע' לרגל 25 שנה לג' תמוז, ערב שבת פרשת חוקת תשע"ט

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

גוף כתב יד קודש

2020-10-19T08:50:27Z

213.151.61.206:

{{פירוש נוסף|נוכחי=מענות קודש מהרבי שנכתבו בכתב יד קודשו|אחר=מאמרי חסידות שנכתבו בגוף כתב יד קודשם של רבותינו נשיאינו|ראו='[[ביכלאך]]'}}
[[קובץ: א_רביס_אן_ענטפער.PNG|שמאל|ממוזער|250px|'''ווארעם אַ רביס אַן ענטפער איז דאך "דבר הוי' דבר בי ומלתו על לשוני".''' (=היות ומענה של רבי הרי זה "דבר הוי' דבר דיבר בי ומלתו על לשוני")]]
[[מענות קודש|מענותיו]] של [[הרבי]] שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים '''גוף כתב יד קודש''' (מכונה בראשי תיבות - '''גוכי"ק'''), והם מתייחסים אליהם בהדרת קודש ובחביבות מיוחדת.

==היסטוריה==
בשונה מ[[אדמו"רי חב"ד]] לאורך הדורות, הרבי נהג שלא לכתוב בעצמו את [[מאמר|מאמרי החסידות]] שאמר, ואף לא את [[שיחה|שיחות הקודש]]. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ה[[הגהה]]{{הערה|בנוסף לכך ישנם [[רשימות]] פרטיות שכתב הרבי לעצמו, מפתח קטלוגי לשיחות ומאמרי רבותינו נשיאינו, ועוד.}}.

מענות אלו החלו להתפרסם לרבים בקובץ צדי"ק למלך, שיצא לאור בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] לזכות החלמתו של הרבי. בשנים האחרונות מתפרסמים מענות וכתבי יד נוספים ב[[תשורה|תשורות]] משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ו[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].

המענות שהתפרסמו בשבועון בית משיח נלקטו בספרים '[[מאוצר המלך]]', וקוטלגו לפי מדורים.

המענות שהתפרסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] רוכזו על ידי האחים הרב [[מאיר שלמה לובצקי]] והרב [[שמואל לובעצקי]] והרב [[דוד לובעצקי]] והתפרסמו בספר 'מבית המלכות'.

בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות "[[צדי"ק למלך]]", [[דבר מלך]], ועוד.

==חיקוי כתב ידו של הרבי==
הרבי מעיד{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.}} כי "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם", ועד כדי כך שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב-ידם את כתב-ידו של הרבי, עד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את הפתגם החסידים המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה י"א ע"א}}: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, הרי שתלמיד כן יכול לחקות את רבו.

==ליקוטים שיצאו לאור==
*'''[[מאוצר המלך]]''' ג' כרכים - בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]]
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' ג' כרכים - בעריכת הרב יצחק קפלן, ספריית [[תורת חב"ד לבני הישיבות|'מעיינותיך']], תשע"ו־ח{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/files/Maayontecha48.pdf עמודים לדוגמה מתוך הספר, בגליון 'מעיינותיך' 48, ערב ראש השנה תשע"ו] {{PDF}}}}

==ראו גם==
*[[מוגה]]
*[[רשימות]]
*[[מענות קודש]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/0B_WSU737WJ1fflVuVTFUV0JyUjdPczk2VmF5c0xqV2FzRVN5X1lncHNlUnhjOUEtQXMzVm8 אוסף כתבי יד קודש]'''
*תדפיסים: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/mBais%20haMalchus%20%282%29%20-%20Paris%20-%20Iyar%202%2C%205776.pdf מבית המלכות - ב]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Taub-Ben%20Shushan%20-%20Marcheshvan%204%2C%205778%20-%20mBais%20haMalchus%20%234.pdf תדפיס מבית המלכות - ד]''' {{*}} לקט כתבי קודש שהתפרסמו בתשורות, תדפיס מתוך ספר המלקט את המענות שהתפרסמו על ידי הרב בנימין קליין
*הרב שמואל לובעצקי, '''[http://www.col.org.il/files/0.26641054105_6282045.pdf אשר רוח בו]''', בתוך גליון נושא של שבועון 'המודיע' לרגל 25 שנה לג' תמוז, ערב שבת פרשת חוקת תשע"ט

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

האומות המאוחדות

2020-10-19T08:47:21Z

213.151.61.206: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:בניין האום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין האו"ם בניו יורק]]
'''ארגון האומות המאוחדות''' (בקיצור ה'''או"ם'''), הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו הן לשום שלום כלל עולמי. האו"ם נוסד לאחר מלחמת העולם השנייה (בשנת 1945). בניין האו"ם שוכן בעיר [[ניו יורק]]. נכון לשנת [[תש"פ]] ישנן 193 מדינות חברות בארגון.

== התייחסות הרבי ==
[[הרבי]] הבהיר (בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב), כי ארגון האומות המאוחדות אשר חרת על דגלו לשום שלום בעולם, כנבואת הגאולה "[[וכתתו חרבותם לאתים]]" - הוקם כפעולתו של [[מלך המשיח]] בעולם. זהו גם הטעם האמיתי לכך שהבניין הוקם ב[[ניו יורק]] - שם מקום משכנו של [[נשיא הדור]], [[מלך המשיח]].

בשנת [[תשד"מ]] ביקר מר [[בנימין נתניהו]] אצל הרבי ב[[שמחת תורה]]. באותה תקופה נבחר מר נתניהו לשגריר [[ישראל]] באו"ם. הרבי אמר לו בהתייחסות אל האו"ם: "אתה הולך ל'בית של שקרים', תזכור ששם במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, האור ייראה למרחוק, וכולם יראו אותו".

=="האו"ם החסידי"==
[[קובץ:וכתתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים" על קיר הבנין]]
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג ועד לשבת בראשית, שבה התאספו גם לקבלת החלטות באשר לעמדתם לגבי השטחים המשוחררים.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

הפרשייה החלה בליל שבת חול המועד [[סוכות]], אז התוועד הרבי ואמר מאמר דיבור המתחיל "הללו את ה' כל גויים", ובשיחה לאחר מכן הסביר הרבי בנוגע לסוכות, כי היות שבחג הסוכות מקריבים ע' פרים כנגד ע' אומות, ובחג הסוכות באותה שנה התקיים כינוס באו"ם, על כן אמר שכשם שהגויים עשו כינוס, צריך להיות "זה לעומת זה" - שהיהודים צריכים לעשות כינוס להראות שהם הבעלי-בתים על העולם.

לאור דברים אלו של הרבי, החליטו שבכינוס השנתי של [[צעירי חב"ד]] המתקיים בחול המועד, ידברו לפחות אחד מכל מדינה ויקבע איך צריכה להיות ההנהגה, וכך אכן היה.

ב[[הקפות]] של ליל שמיני עצרת, לפני הקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.

בסעודת החג של ליל [[שמחת תורה]] בבית אדמו"ר הריי"צ התבטא הרבי (תוכן) שלו היתה זאת "בדיחה" - לא הי' מטריח את הקהל ומוציא לשם כך את ספרי התורה!

===חברי "האו"ם החסידי"===

החברים שנבחרו:

*[[מצרים]] - הרב [[שמריהו גוראריה]] (מכונה הרש"ג), חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל ישיבות תומכי תמימים (כיון שביקר שם עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ).
*[[ארץ הקודש]] - הרב [[חיים שלום סגל]].
*המדינות הבלטיות ופינלנד - הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ראש [[מזכירות הרבי]].
*[[טוניס]] הרב [[רפאל וילשנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].
*[[רומניה]] - הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי והרב הראשי למולדובה.
*[[עירק]] - [[יצחק ידגר]], שליח הרבי ליישובי [[תענך|התענכים]] בארץ הקודש.
*[[אוסטרליה]] - הרב [[אבא פליסקין]].
*[[אנגליה]] - הרב [[בן ציון שם טוב]].
*[[ארצות הברית]] - הרב [[שמואל לוויטין]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ומזקני רבני חב"ד.
*[[רוסיה]] - הרב [[יהודה בוטרשווילי]] (קולאשער).
*[[קנדה]] - הרב [[יצחק הנדל]].
*בלגיה - הרב חיים אריה זילברשטיין.
*[[פולין]] - הרב [[משה פנחס כץ]] - גבאי ראשי ב-[[770]].
*הונגריה - הרב [[שמואל חפר]].
*[[צרפת]] - הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].
*[[גרמניה]] - הרב [[אברהם יצחק גליק]].
*יבשת [[אירופה]] - הרב [[בנימין גורדצקי]] - שליח נודד של הרבי.
*[[מרוקו]] - הרב [[יהודה לייב רסקין]].
*דנמרק - הרב [[אברהם אזדבא]], רב וחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]].
*תימן - הרב [[זכריה גורי]], רב מושב [[אביטל]] בארץ הקודש.
*ברזיל - הרב [[צבי הירש חיטריק]].
*דרום אפריקה - הרב [[יוסף וינברג]].
*ארגנטינה - הרב רפאל טוויל.

===ביקור שז"ר===
בעת ביקורו של [[שז"ר]] ב[[תשל"ג]], אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז הרבי אמר בהפנותו את אצבעו אל ר' [[שלום איידלמן]], מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו ב[[מרוקו]]{{הערה|בנוסף לרב [[יהודה לייב רסקין]] שהוכרז ב[[שמחת תורה]] [[תשל"א]]}}...

== ראו גם ==
*[[וכתתו חרבותם לאתים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57399 סוכה חב"דית מול האו"ם] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52976 הכתובת על קיר האו"ם - 770!] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22817 הרבי הזהיר: "משלים עצמם שהאו"ם יעזור"] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15939 רבני חב"ד מ[[אוקראינה]] - בוועידת האו"ם] - {{אינפו}}
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2168&CategoryID=725 ארגון האומות המאוחדות]''' לקט מדברי הרבי בנוגע לארגון, במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון תקע"ד.
;האו"ם החסידי
*'''[http://www.yomanim.com/images/5/59/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99.pdf או"ם של קדושה]''', בתוך 'קובץ לחיזוק ההתקשרות' של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לרגל מלאות ארבעים שנה להקמת האו"ם החסידי.
*{{קישור שטורעם|91438|news|מרתק: האו"ם החסידי שהרבי הקים בכדי לבטל את החלטות האו"ם|מערכת שטורעם בארצות הברית|י"ב בתשרי תשע"ז}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אומות העולם]]

האומות המאוחדות

2020-10-19T08:45:50Z

213.151.61.206: מה הקשר?

[[קובץ:בניין האום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין האו"ם בניו יורק]]
'''ארגון האומות המאוחדות''' (בקיצור ה'''או"ם'''), הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו הן לשום שלום כלל עולמי. האו"ם נוסד לאחר מלחמת העולם השנייה (בשנת 1945). בניין האו"ם שוכן בעיר [[ניו יורק]]. נכון לשנת [[תש"פ]] ישנן 193 מדינות חברות בארגון.

== התייחסות הרבי ==
[[הרבי]] הבהיר (בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב), כי ארגון האומות המאוחדות אשר חרת על דגלו לשום שלום בעולם, כנבואת הגאולה "[[וכתתו חרבותם לאתים]]" - הוקם כפעולתו של [[מלך המשיח]] בעולם. זהו גם הטעם האמיתי לכך שהבניין הוקם ב[[ניו יורק]] - שם מקום משכנו של [[נשיא הדור]], [[מלך המשיח]].

בשנת [[תשד"מ]] ביקר מר [[בנימין נתניהו]] אצל הרבי ב[[שמחת תורה]]. באותה תקופה נבחר מר נתניהו לשגריר [[ישראל]] באו"ם. הרבי אמר לו בהתייחסות אל האו"ם: "אתה הולך ל'בית של שקרים', תזכור ששם במקום חשוך לגמרי, אם תדליק נר אחד קטן, האור ייראה למרחוק, וכולם יראו אותו".

=="האו"ם החסידי"==
[[קובץ:וכתתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים" על קיר הבנין]]
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג ועד לשבת בראשית, שבה התאספו גם לקבלת החלטות באשר לעמדתם לגבי השטחים המשוחררים.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

הפרשייה החלה בליל שבת חול המועד [[סוכות]], אז התוועד הרבי ואמר מאמר דיבור המתחיל "הללו את ה' כל גויים", ובשיחה לאחר מכן הסביר הרבי בנוגע לסוכות, כי היות שבחג הסוכות מקריבים ע' פרים כנגד ע' אומות, ובחג הסוכות באותה שנה התקיים כינוס באו"ם, על כן אמר שכשם שהגויים עשו כינוס, צריך להיות "זה לעומת זה" - שהיהודים צריכים לעשות כינוס להראות שהם הבעלי-בתים על העולם.

לאור דברים אלו של הרבי, החליטו שבכינוס השנתי של [[צעירי חב"ד]] המתקיים בחול המועד, ידברו לפחות אחד מכל מדינה ויקבע איך צריכה להיות ההנהגה, וכך אכן היה.

ב[[הקפות]] של ליל שמיני עצרת, לפני הקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.

בסעודת החג של ליל [[שמחת תורה]] בבית אדמו"ר הריי"צ התבטא הרבי (תוכן) שלו היתה זאת "בדיחה" - לא הי' מטריח את הקהל ומוציא לשם כך את ספרי התורה!

===חברי "האו"ם החסידי"===

החברים שנבחרו:

*[[מצרים]] - הרב [[שמריהו גוראריה]] (מכונה הרש"ג), חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל ישיבות תומכי תמימים (כיון שביקר שם עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ).
*[[ארץ הקודש]] - הרב [[חיים שלום סגל]].
*המדינות הבלטיות ופינלנד - הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ראש [[מזכירות הרבי]].
*[[טוניס]] הרב [[רפאל וילשנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].
*[[רומניה]] - הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי והרב הראשי למולדובה.
*[[עירק]] - [[יצחק ידגר]], שליח הרבי ליישובי [[תענך|התענכים]] בארץ הקודש.
*[[אוסטרליה]] - הרב [[אבא פליסקין]].
*[[אנגליה]] - הרב [[בן ציון שם טוב]].
*[[ארצות הברית]] - הרב [[שמואל לוויטין]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ומזקני רבני חב"ד.
*[[רוסיה]] - הרב [[יהודה בוטרשווילי]] (קולאשער).
*[[קנדה]] - הרב [[יצחק הנדל]].
*בלגיה - הרב חיים אריה זילברשטיין.
*[[פולין]] - הרב [[משה פנחס כץ]] - גבאי ראשי ב-[[770]].
*הונגריה - הרב [[שמואל חפר]].
*[[צרפת]] - הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].
*[[גרמניה]] - הרב [[אברהם יצחק גליק]].
*יבשת [[אירופה]] - הרב [[בנימין גורדצקי]] - שליח נודד של הרבי.
*[[מרוקו]] - הרב [[יהודה לייב רסקין]].
*דנמרק - הרב [[אברהם אזדבא]], רב וחבר [[בית דין צדק קראון הייטס]].
*תימן - הרב [[זכריה גורי]], רב מושב [[אביטל]] בארץ הקודש.
*ברזיל - הרב [[צבי הירש חיטריק]].
*דרום אפריקה - הרב [[יוסף וינברג]].
*ארגנטינה - הרב רפאל טוויל.

===ביקור שז"ר===
בעת ביקורו של [[שז"ר]] ב[[תשל"ג]], אמר לו הרבי: כאן זה האו"ם האמיתי - לא בחדר הזכוכית במנהטן אלא כאן! ואז הרבי אמר בהפנותו את אצבעו אל ר' [[שלום איידלמן]], מהשלוחים במרוקו, שנכח במקום, הוא הנציג שלנו ב[[מרוקו]]{{הערה|בנוסף לרב [[יהודה לייב רסקין]] שהוכרז ב[[שמחת תורה]] [[תשל"א]]}}...

== ראו גם ==
*[[וכתתו חרבותם לאתים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57399 סוכה חב"דית מול האו"ם] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52976 הכתובת על קיר האו"ם - 770!] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=49958 הרבי לנתניהו: תפקידך באו"ם עד משיח] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22817 הרבי הזהיר: "משלים עצמם שהאו"ם יעזור"] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15939 רבני חב"ד מ[[אוקראינה]] - בוועידת האו"ם] - {{אינפו}}
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2168&CategoryID=725 ארגון האומות המאוחדות]''' לקט מדברי הרבי בנוגע לארגון, במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון תקע"ד.
*'''[http://www.yomanim.com/images/5/59/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%90_-_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99.pdf או"ם של קדושה]''', בתוך 'קובץ לחיזוק ההתקשרות' של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לרגל מלאות ארבעים שנה להקמת האו"ם החסידי.
*{{קישור שטורעם|91438|news|מרתק: האו"ם החסידי שהרבי הקים בכדי לבטל את החלטות האו"ם|מערכת שטורעם בארצות הברית|י"ב בתשרי תשע"ז}}
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אומות העולם]]

חיים מרדכי אייזיק חדקוב

2020-10-19T08:44:19Z

213.151.61.206:

[[קובץ:מרדכי אייזיק חודקוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חודוקוב צועד לצידו של הרבי (ימין) במעמד [[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]]]
הרב '''חיים מרדכי אייזיק חודוקוב''' ([[ד' שבט]] [[תרס"ב]]-[[ג' אייר]] [[תשנ"ג]]) היה מזכירם האישי של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. שימש כמנהל "[[מחנה ישראל]]" ו[[מרכז לעניני חינוך]], ויו"ר ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת לטביה.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חודוקוב בשנותיו האחרונות יושב לצד הרבי בשעת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בזאל הגדול ב-770]]
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חדוקוב ב[[התוועדות חסידית]] בריגה, בתמונה נראה [[מרדכי דובין]] מחלק [[לחיים]]]]
הרב חודוקוב נולד ב[[ד' בשבט]] [[תרס"ב]] ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי [[חב"ד]] ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה ל[[ריגא]], לטביה, שם התחנך על ידי הרב [[יואל ברנצ'יק]]. כבחור הוא החל להפיץ [[תורה]] ו[[יהדות]]. ר' [[מרדכי דובין]] עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים ל[[חינוך]] ילדי ישראל.

הוא היה אחראי על "[[תפארת בחורים]]" בתקופת מלחמת עולם הראשונה, מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מ[[רוסיה]] ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של [[הלכה]] ו[[משנה|משניות]].

מגיל 18 שימש הרב חודקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, [[הרבי הריי"צ]] הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ.

הרב חודקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך.

הרב חודקוב היה חבר אגודת ישראל בלטביה.

בשנת [[תרפ"ז]] כאשר [[הרבי הריי"צ]] הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את [[הרבי]], היה זה ב[[פרשת נח]] תרפ"ז, פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חודקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"[[הרבי|אורח]] מ[[יקטרינוסלב]]" אומר "[[ויתן לך]]", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה.

ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]] ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים ב[[חתונה]].

==ארצות הברית==
הרב חודקוב ורעייתו הגיעו ל[[ארצות הברית]] עם [[הרבי הריי"צ]] ב[[חודש אדר ב']] [[ת"ש]].

התמנה על ידי [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[קה"ת]] בשנת [[תש"ב]]. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של [[הרבי הריי"צ]] - הרבי. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חודקוב התמנה כראש [[מזכיר|המזכירות]], ולאחר מכן ליו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]].

לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך. בשנת [[תשנ"ה]] יצא ספר בשם '[[החינוך והמחנך]]' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חודקוב.

בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חודקוב היה אחראי על סדר ה'יחידות' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג.

הרב חודקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך [[שלוחים]] מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמה חיה ומופתית ל[[התקשרות]] והתבטלות אמיתית.

סבל [[יסורים]] רבים במשך שנים רבות. נפטר בליל [[שבת קודש]] [[ג' אייר תשנ"ג]], בגיל 91, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית עטל צערנא חודקוב - נפטרה כ' [[סיון]] [[תשס"ו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21333 הדיווח על פטירתה] {{אינפו}}}} - במהלך חייה תירגמה ספרים וחוברות חינוכיות. הבולט מביניהם הוא הספר "דער רב" - סיפור היסטורי על חייו וזמנו של [[אדמו"ר הזקן]] שתורגם ועובד על ידה מגרמנית לשפה ה[[אידית]].
*'''בנו''': הרב [[שלום ישראל חודקוב]] - [[קראון הייטס]].
*'''בתו''': גברת חיה קרמר - [[קראון הייטס]].

== ספרו ==
*'''החינוך והמחנך''' - לקט הוראות בעניני [[חינוך]]. יצא לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תשנ"ה]] בעריכת הרב [[חיים מאיר דיין]] מ[[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], תשס"ט.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45892 תיאור פטירתו] - מתוך יומן [[תשנ"ג]] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=497 הרגע המרגש בחיי הרב חדקוב] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=608 העיתונות מדווחת על חתונתו של הרב חודקוב] {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59597 מכתבו בקשר עם ניהול המוסדות] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%97%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%91_75117.html תמונות נדירות מחייו] {{תמונה}} {{COL}}
*[[מרדכי מנשה לאופר]], ''' [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_20_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%91_%D7%A2%D7%94_%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7_75106.html הרבי מעיד על הרב חדקוב: אינו שייך לדבר שקר וגוזמא]''', לקט התייחסויות מהרבי לרב חדקוב, בתון [[שבועון התקשרות]] במדור 'ניצוצי רבי' {{COL}}
{{סדרה|הקודם=[[הרבי]]|הבא=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל"ח]]|שנה=מ[[תשי"א]] - [[תשנ"ג]]}}

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חודוקוב, חיים מרדכי אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

שלמה חיים קסלמן

2020-10-18T16:37:49Z

213.151.61.206: /* נסיעה לרבי */

{{דמות
|שם=שלמה חיים קסלמן
|תמונה=[[קובץ:המשפיע ר שלמה חיים.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|הרב שלמה חיים קסלמן]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}

[[קובץ:קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[קובץ:הרב קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]

הרב '''שלמה חיים קסלמן''' (מכונה '''ר' שלמה חיים'''; [[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה [[משפיע]] בולט, מהחשובים והמפורסמים בדור [[אדמו"ר הריי"צ]], שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
===ילדותו ובחורתו===
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] לר' יום טוב שהיה מחסידי קוידנוב ולמרת יהודית. נקרא על שמו של רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בילדותו למד באחד החדרים שב[[ז'יטומיר]], שם קיבל חינוך חסידי מטובי המלמדים. בשנת [[תרס"ט]] הגיע לז'יטומיר בחור שהגיע מ[[ליובאוויטש]], שסיפר בשבח ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. ששמע על כך אביו של שלמה חיים הוא העביר אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] יחד עם אותו בחור.
ב[[ליובאוויטש]] הוא היה לומד ב[[חברותא]] עם [[זלמן דוד מיכלין]] ועם הרב [[יהודה חיטריק]],בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]] שנוסדה באותה שנה{{הערה|הישיבה נועדה לבחורים בגילאי 13-14}}, אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]].

ב[[שצ'דרין]] היה המנהג שבכל יום שני היה נוסעים שני בחורים מהישיבה ל[[ליובאוויטש]], באחת הפעמים ניסה שלמה חיים לנסוע לליובאוויטש מעבר לתורו, כאשר נכנס ל[[יחידות]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שעליו לערוך [[חשבון נפש]] וצריך לזכור שהוא עדיין בחור צעיר.

בתום השנה חזר שלמה חיים ושאר תלמידי הישיבה בחזרה ל[[ליובאוויטש]], ב[[ליובאוויטש]] הוא למד אצל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], וכן אצל המשפיע [[שילם קוראטין]], בליובאוויש הוא שהה במשך שש שנים רצופות{{הערה|בלי שנסע לביתו אפילו פעם אחת}}.וחברו הטוב היה הרב [[פרץ מוצקין]]. במשך השנים הוא נעשה מהתלמידים הותיקים בישיבה, והיה מדריך את הבחורים החדשים ומלמד אותם.

בשנת [[תרע"ה]] הוא נקרא להתגייס לצבא, לאחר שקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא חזר לעירו [[ז'יטומיר]], שם הוא אכן קיבל פטור מהצבא, לאחר מכן הוא חזר בחזרה ל[[ליובאוויטש]] שם למד 3 שנים עד שנת [[תרע"ח]].

בשנת [[תרע"ח]]{{הערה|בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]}} עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה ב[[תרע"ט]] התבקש ע"י המשפיע [[שילם קוראטין]] למסור שיעורים בחסידות בכיתות הקטנות. בשנת [[תר"פ]] בעת [[יחידות]] אמל [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מינה אותו למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]], לצד גדולי המשפיעים.

בשנת [[תר"פ]] פרצה מגפה הטיפוס ותלמידים רבים מהישיבה חלו, ר' שלמה חיים טיפל כל אותו הזמן בבחורים חולים על אף החשש שגם הוא ידבק, ב[[רוסטוב]] היה המצב הגשמי מאוד ירוד, עד שהיו בחורים שהיו הולכים עם מעילים קרועים, ששמע על כך [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא אמר:{{ציטוטון|זה שהולכים בלבוש שק - ניחא, אין ברירה. אבל מדוע המלבוש הדל הזה צריך להיות קרוע?!}}

בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב [[זאב וולף ברונשטיין]], זמן קצר לפני השידוך נפטר הרב ברונשטיין, כאשר הגיעה משפחת הכלה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לחפש שידוך הוא אמר להם:{{ציטוטון|ולמה לא מתאים שלמה חיים?}}. במשך תקופה קצרה לא היה לשלמה חיים ילדים. ב[[י"ז אייר]] [[תרפ"ז]] נולדו לו זוג תאומים, [[שלום דובער קסלמן]] ו[[זאב וולף קסלמן]], בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

===בפולוצק===
בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע לקהילה ב[[פולאצק]], לפני כן היה בפולוצק משפיע אחר אבל בגלל שהקהילה שם הייתה חסידי [[קאפוסט]] הם לא הסתדרו איתו, והם ביקשו משפיע אחר, [[אדמו"ר הריי"צ]] קרא לשלמה חיים וביקש ממנו להתמנות למפיע שם:{{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}.

בהיותו ב[[פולוצק]] הוא היה אחראי על החדרים, ארבע חודשים לאחר הגעתו לעיר סגרה [[היבסקציה]] את כל החדרים ב[[פולוצק]], בקיץ [[תרפ"ו]] נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים פולוצק]], ראש הישיבה [[יחזקאל הימלשטיין]] מינה את ר' שלמה חיים למשפיע הישיבה.

====מעצרו====
בחורף [[תרפ"ז]] בעת שיעורו של ר' למה חיים בישיבה ב[[פולוצק]], הגיעה נ[[ק.ג.ב.]] ועצרו אותו{{הערה|בעת שעצרו אותו הגיעו השוטרים עליו בנימת ניצחון ואמרו לו{{ציטוטון|נו, ומה יש לך לומר עכשיו?...}} ענה ר' שלמה חיים {{ציטוטון|מה שיש לי לומר עכשיו הוא שהגיע הזמן להתפלל מעריב...}}}}, לאחר שהואשם בהרבצת התורה לנערים יהודים, נידון לעבדות כפייה של ניקוי רחובות העיר במשך חצי שנה, ר' שלמה חיים קיבל את העונש בתור אות, והיה הולך לנקות עם בגדי השבת שלו (על כי זכה להיענש על הפצת התורה), לאחר שלושה חודשים קיבל ר' שלמה חיים חנינה מעונשו{{הערה|מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] בט הוא מתאר את מעצרו של ר' שלמה חיים:{{ציטוטון|בפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי' בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו.

בכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום.}}}}

לאחר שנתיים בחורף [[תרפ"ט]] נעצר ר' שלמה חיים בשנית, שבה הואשם בפעילות "אנטי מהפכנית", ונידון לגירוש מהעיר [[פולוצק]] לעיר [[פולטובה]] למשך שלוש שנים.{{הערה|מעיו של ר' שלמה חיים באותם שלוש שנים הינם ידועים}}

לאחר סיום גלותו עבר ר' שלמה חיים לעיר [[מחלובקה]].

===ב[[מלחמת עולם השנייה]]===
בתחילת [[מלחמת עולם השנייה]] חשב ר' שלמה חיים להישאר באזור [[מוסקבה]] אולם לאחר התקרבות צבאות הנאצים לאזור, הוא ברח עם משפחתו ל[[טשקנט]] בשנת [[תש"ב]] יחד עם שאר חסידי חב"ד.ב[[טשקנט]] שרר רעב גדול ורבים מהפליטים נפטרו ברעב, באותו העת נפטרה גם אחת מבנותיו של ר' שלמה חיים.

בטשקנט הקים ר' שלמה חיים [[ישיבת תומכי תמימים טשקנט|ישיבת תומכי תמימים]] לנערי אנ"ש שהיו בעיר, שהוא משמש כמשפיע הישיבה.

באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]].

בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.

===בארץ הקודש===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-33-המשפיע.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים ב[[התוועדות]]]]
בעקבות הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסיוון [[תש"ט]] (1949) הוא עלה ל[[ארץ הקודש]],והשתכן במחנה עולם ב[[חיפה]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מכתב בו הוא אומר לו לשמש כמשפיע בישיבה ב[[תל אביב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב ידידי מב' לחדש זה על אודות מקום הסתדרותו בקביעות מקום מגורו עם ב"ב יחיו, נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי תמימים בתל אביב וחזרת דא"ח ברבים.

יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ"ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו, וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים וב"ב יחיו ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.

והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויצליחם בהסתדרות טובה בכל הענינים ויקבע לו זמן בכל שבוע ושבוע לכתוב בפרטיות.

ידידו הדו"ש ומברכו להצליח בגשמיות וברוחניות.
|מקור=אגרות קודש, כרך יד, ה'שנא}}

בעבות כך החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], שעברה מאוחר יותר ל[[לוד]] ובהמשך ל[[כפר חב"ד]].

נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].

ר' שלמה חיים היה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע מידי פעם לשיכונים חב"דים ולעודד את המתישבים.

נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

==השקפתו והדרכתו{{הערה|ע"פ הספר [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]}}==
===אתכפיא===
ר' שלמה חיים היה מרבה לדבר ולעורר על עבודת ה[[אתכפיא]], ר' שלמה חיים בעיקר עורר על שבירת התאווה ע"י [[אתכפיא]] ועבודה פנימית, ר' שלמה חיים היה מרבה לומר את הפתגמים:{{ציטוטון|אין להיכנע לרצון האישי}}, {{ציטוטון|מתחשק לך - אז דווקא לא}}, ו{{ציטוטון|רצונך לומר משהו - תשתוק}}. ר' שלמה חיים הדריך פעם כיצד צריך לאכול בדרך של אתכפיא{{הערה|מפי הרב [[יוסף הרטמן]]}}:א.כשאתה אוכל מאכל חכה כמה שניות לפני שאתה אוכל. ב. שיש לפניך כמה מאכלים, ואחד מהם אתה מאוד אוהב, תאכל דווקא את המאכל שאתה לא אוהב תחילה. ג. כמה שאתה תדחה את המאכל בכמה דקות גם זה נקרא [[אתכפיא]].

כמו כן אמר שאין לגמור לגמרי את האוכל או נמשל לא לכופף את הראש לצלחת, ר' שלמה חיים היה מזכיר פעמים רבות את פתגמו של [[אדמו"ר המהר"ש]] שאתכפיא צריכה לנהוג במדר"ש: מחשבה, דיבור, ראייה, שמיעה.

===עבודת התפילה===
ר' שלמה ייקר מאוד את [[עבודת התפילה]] והיה מדריך את תלמידיו כיצד להתפלל, בתחילה היה נותן להם להתבונן בתפילה דקה שתיים, ואחרי שהיו מוכנים היה מוסיף להם עוד, הוא היה גם מדריך את התלמידים על מה להתבונן, כל אחד לפי כוחו.

===נסיעה לרבי===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-29-המשפיע-עם-הרבייי.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים מקבל מ[[הרבי]] בקבוק [[משקה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
ר' שלמה חיים ייקר מאוד את ה[[נסיעה לרבי]] אולם תבע להתכונן אליה כראוי, בעיקר ע"י [[עבודת התפילה]] ו[[לימוד החסידות]], כאשר היה תמים היה מוכן לנסיעה לרבי, הוא היה תובע ממנו לנסוע מייד:{{ציטוטון|ראיית פני הרב נעלית מגילוי אליהו}}.

[[הרבי]] אמר באחת הפעמים לר' [[בן ציון שמטוב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביקר אצלי רב צבאי, שנכח בהתוועדות של ר' שלמה חיים, ובעקבותיה הגיע לכאן. האם עליו להמתין להשתתפותו הבאה שם?! המקום היחיד בו מקבלים אנ"ש והתמימים, הוא אצל ר' שלמה חיים. אולם האם אוכל לשגר אליו את כל הבחורים?!}}

===משיח===
ר' שלמה חיים תבע מתלמידיו להתכונן ל[[ביאת משיח]] ואמר{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]}} {{ציטוטון|הלוא אין ספק שמשיח עומד להגיע וכיצד נשיב אם כן לשאלתו "במה הנכם חסידים?" הלוא נבוא וניכלם בתפילתנו ובלימודינו שאינם כדבעי!}}. ר' שלמה חיים אף חי את המאמר "בניסן נגאלו ובנסין עתידין להיגאל", ולקראת חודש [[ניסן]] היה מעורר אודות ביאת משיח.

בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] הצביע ר' שלמה חיים על [[הרבי כמלך המשיח]]:{{ציטוטון|כלום יתכן אחרת?! וודאי הרבי!}}, ר' שלמה חיים היה מתבטא גם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} שמקובל אצל חסידים מדורי דורות ש{{ציטוטון|טרם ביאת משיח יחלוף זמן בו לא יראו את הרבי}}.

==ניגון המשפיע==
בשנת [[תשמ"א]] חלם [[אליהו ריבקין]] [[חלום]], בו הוא יושב ב[[התוועדות]] עם הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן [[ניגון]] בלתי מוכר. בקומו מ[[שינה|שנתו]] זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו{{הערה|[https://chabad.info/musicnews/612606/ לשמיעת ביצוע יחיד של הניגון מאת הקלידן שניאור זלמן בן שמואל]}}

==משפחתו==
* חמיו, ר' זאב וולף ברונשטיין.
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
* חתנו, הרב [[אברהם ליסון]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].

== מתלמידיו ==

{{טורים|מספר=3|תוכן=
* הרב [[שלמה פליישמן]].
* הרב [[אלימלך צוויבל]].
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].
* הרב [[יהודה לייב רסקין]].
* הרב [[יהושע מונדשיין]].
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
* הרב [[זכריה גורי]].
* הרב [[ראובן דונין]].
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].
* הרב [[זלמן קליין]].
* הרב [[אברהם שמואל לוין]].
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].
* הרב [[יוסף יצחק סגל]].
* הרב [[שניאור זלמן גפני]].
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]].
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
* הרב [[ישבעם סגל]].
* הרב [[אברהם מייזליש]].
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
* הרב [[נחמן סודאק]].
* הרב [[חיים שלום דייטש]].
* הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* הרב [[נתן וולף]].
* הרב [[נחום קפלן]].
* הרב [[גד ונקרט]].
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]].
* הרב [[ישעיהו הרצל]].
* הרב [[שבתי סלבטיצקי]].
* הרב [[דוד נחשון]].
}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013)
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/593770/ לראשונה: תמונות נדירות בצבע מלא של הרב שלמה חיים קסלמן]''' - באתר {{אינפו}}, כ"ג ניסן התש"פ.
*[https://chabad.info/musicnews/612606/ מגן עדן: ניגון 'המשפיע' ר' שלמה חיים קסלמן], באתר {{אינפו}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]

שלמה מיידנצ'יק

2020-10-18T16:30:03Z

213.151.61.206: התאמה עם שאר הערך

{{דמות
|שם=שלמה מיידנצ'יק
|תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|שמאל|ללא מסגרת]]
|כינוי=
|תיאור=ר' שליימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]], [[ארה"ק]]
|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], מנהל [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], מקים ומייסד [[מטה משיח בארה"ק]] ו[[יד לילד המיוחד]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}[[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו "הרשמיים": יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
נולד בעיירה היהודית מינקוביץ שב[[אוקראינה]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]. בילדותו נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית.

בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים ואת חסידי חב"ד והושפע מהרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שקירב אותו ל[[חב"ד]]. בתום המלחמה יצא מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]], ולאחר שהות של מספר חודשים באירופה הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עמם לארץ ישראל שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה והשתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]).

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי היישוב [[כפר חב"ד]] והמשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה.

==התייחסות הרבי==
באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות היתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה בעליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.

==יו"ר כפר חב"ד==

במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו.

כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו"רים, ולא היתה מדיניות יציבה ומתוקנת. ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].

עשרות שנים עסק ר' שלוימק'ה בצרכי ציבור באמונה.

==פעילות עם ראשי המדינה==
[[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק ב"אולם קבלת פנים" ב770 בכפר חב"ד]]

במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל.

בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.

==פעולתו לטובת מוסדות חב"ד==
ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות ה[[אהבה]] והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו.

ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}. היה לו קשר עם כל הרמט"כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.

==יו"ר אגו"ח באה"ק==
באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות הציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, והפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן אגוד המשפיעים.

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

==פטירתו==
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון "[[יחי אדוננו]]" ו"[[מאה שנה (ניגון)|מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח]]", כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב"ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.

ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה.

==משפחתו==
אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.

;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגו"ח]] באה"ק.
*הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], מנהל בנין [[770 כפר חב"ד]].
*הרב משה מיידנצ'יק, מורה ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]].

;חתניו:
*הרב חיים אברהם בלינצקי - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה.
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
*הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב"ד, איש [[אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]].
*הרב [[עופר מיודובניק]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[בן-ציון קארף]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד במיאמי, [[פלורידה]].
*הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] (2013)

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2283 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/378378713832.html שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו

{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=[[שמואל גרייזמן]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג 2]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]

שלמה מיידנצ'יק

2020-10-18T16:28:42Z

213.151.61.206: /* פועל לטובת מוסדות חב"ד */

{{דמות
|שם=שלמה מיידנצ'יק
|תמונה=[[קובץ:השווער.jpg|שמאל|ללא מסגרת]]
|כינוי=
|תיאור=ר' שליימק'ה מיידנצ'יק
|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]
|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]
|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]], [[ארה"ק]]
|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], מנהל [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], מקים ומייסד [[מטה משיח בארה"ק]] ו[[יד לילד המיוחד]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}[[קובץ:שלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]
[[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית מצות כפר חב"ד|מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]
הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו "הרשמיים": יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
נולד בעיירה היהודית מינקוביץ שב[[אוקראינה]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]. בילדותו נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית.

בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים ואת חסידי חב"ד והושפע מהרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שקירב אותו ל[[חב"ד]]. בתום המלחמה יצא מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]], ולאחר שהות של מספר חודשים באירופה הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עמם לארץ ישראל שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה והשתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]).

לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי היישוב [[כפר חב"ד]] והמשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[תל אביב]] - דימונה.

==התייחסות הרבי==
באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות.

אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות היתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שליימקה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא.

הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שליימקה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי".

בכל פעם שר' שליימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שליימקה מפתח של אחד החדרים בקומה בעליונה של [[770]] שם היה ר' שליימקה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שליימקה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שליימה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה.

במהלך כהונתו של ר' שליימקה כיו"ר ועד כפר חב"ד ואגו"ח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.

==יו"ר כפר חב"ד==

במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקה כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו.

כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו"רים, ולא היתה מדיניות יציבה ומתוקנת. ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את [[כפר חב"ד]] לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק, לנחת רוחו של הרבי. לצדו עמד מזכירו ר' [[אהרון נחמן פרידמן]].

עשרות שנים עסק ר' שלוימק'ה בצרכי ציבור באמונה.

==פעילות עם ראשי המדינה==
[[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, תשנ"ה]]
[[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק ב"אולם קבלת פנים" ב770 בכפר חב"ד]]

במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל.

בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.

ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.

==פעולתו לטובת מוסדות חב"ד==
ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.

הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות ה[[אהבה]] והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו.

ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא"י{{הערה|חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}. היה לו קשר עם כל הרמט"כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ"נ|פנ"ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.

הרב מיידנצ'יק הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן בימים דאז כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}.

==יו"ר אגו"ח באה"ק==
באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו.

בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות הציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ".

בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה.

ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו.

במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח.

את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע.

במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, והפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי.

כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן אגוד המשפיעים.

בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח.

בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

==פטירתו==
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון "[[יחי אדוננו]]" ו"[[מאה שנה (ניגון)|מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח]]", כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב"ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.

ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה.

==משפחתו==
אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.

;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"ד נמל התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגו"ח]] באה"ק.
*הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], מנהל בנין [[770 כפר חב"ד]].
*הרב משה מיידנצ'יק, מורה ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]].

;חתניו:
*הרב חיים אברהם בלינצקי - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה.
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
*הרב [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב"ד, איש [[אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]].
*הרב [[עופר מיודובניק]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[בן-ציון קארף]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד במיאמי, [[פלורידה]].
*הרב אמיר רוזן - כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] (2013)

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2283 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/30/378378713832.html שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו

{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=[[שמואל גרייזמן]]|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג 2]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]