חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שמעון מלכיאלי

2025-07-28T11:36:29Z

213.151.61.150:

[[קובץ:שמעון מלכיאלי.jpg|ממוזער|הרב מלכיאלי ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת [[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית אריה]]]]
[[קובץ:שמעון מלכיאלי - אצל הרבי.jpg|ממוזער|הרב מלכיאלי עובר בפני [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]], כסלו מ"ח]]
הרב '''שמעון מלכיאלי''' (נולד [[י"ח אדר ב'|בי"ח אדר ב']] [[תשי"א]]) הינו [[רב]] בשירות בתי הסוהר וה[[גבאי]] של [[בית הכנסת בית אריה (לוד)]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ח אדר|י"ח אדר שני]] [[תשי"א]] לאביו משה ולאמו ציפורה מלכיאלי.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא לאשתו נעימה{{הערה|לבית אסמעיל וסאנם ריבני, ילידת איראן.}} בשנת תשל"ג וקבע את מושבו [[ירושלים|בירושלים]], לאחר מכן עבר להתגורר ב[[לוד]].

הכניס את ילדיו ללמוד ב[[מוסדות חב"ד בארץ הקודש|מוסדות חב"ד]] שפעלו אז 'תלמוד תורה חב"ד - רסקו'.

בשנת [[תשל"ה]] החלו להגיע [[אנ"ש]] מהקהילה ב[[לוד]] - ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] בו התפלל, [[מבצע הקהלת קהילות|כחלק ממבצע הקהלת קהילות,]] אז התוודע לראשונה [[חסידות חב"ד|לחסידות חב"ד.]]

הצטרף לקהילת [[חב"ד]], אז הכיר את [[אפרים וולף|הרב אפרים וולף]] שהכניסו לעסקנות הציבורית בקהילה לאור הידידות העמוקה שנרקמה ביניהם.

בשנת [[תשמ"ב]] עבר להתגורר בשכונת חב"ד ונכנס לעסוק בניהול [[בית הכנסת בית אריה (לוד)]].

ייסד [[שיעורי תורה]] במהלך שעות היממה, ופתח [[מניין|מניינים]] נוספים.<ref>פתיחת מניין תפילת ערבית - https://col.org.il/news/119696.</ref>

בשנת [[תשמ"ח]] נסע לראשונה לרבי, זכה להתייחסות מיוחדת בהתוועדות על הפצת היהדות שעשה במסגרת שירותו בשירות בתי הסוהר וקיבל בקבוק משקה.

הרב מלכיאלי נמנה מרבני שירות בתי הסוהר במרכז, ועסק בהפצת יהדות ובמסירת שיעורי תורה בבית הכלא מעשיהו [[רמלה|שברמלה]], עד לשנת [[תש"פ]].

== משפחתו ==
* בנו, הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]] - [[משפיע]] [[לוד|בקהילת חב"ד לוד]].
* בתו, מרת חנה מושקא, רעיית הרב אליסף לביוב - [[שליח]] בשכונת גבעת האירוסים, [[נתניה]].
* בתו, מרת ציפורה חיה, רעיית הרב [[שי גוב ארי]] - שליח להפצת יהדות ומרבני השב"ס בדרום הארץ.
* בתו, מרת שרון, רעיית הרב אברהם הויזר - [[לוד]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מלכיאלי, שמעון}}
[[קטגוריה:משפחת מלכיאלי]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:רבני שב"ס]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

צה"ל

2022-05-04T17:27:22Z

213.151.61.150: /* השירות בצה"ל */

[[קובץ:682px-IDF new.png|שמאל|ממוזער|150px|סמל צה"ל המשולב מסמלה של 'ההגנה' בו מוצג חרב המלופפת בענף של זית, המסמל את המלחמה עם הכמיהה לשלום, הממוסגרת בתוך סמל בדוגמת [[מגן דוד]]]]
'''צבא הגנה לישראל''' (הידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות]]: '''צה"ל'''), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של [[מדינת ישראל]], המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה.

[[הרבי]] העניק יחס מיוחד לחיילי צה"ל באמצעות מכתבים שכתב להם ושליחים ששלח לעודד את רוחם, ואף התעניין בנוגע להתנהלות ה[[צבא]] באופן פרטני אצל אישי הדרג הצבאי שהגיעו להתייעץ עמו ולהתברך מפיו.

==היסטוריה==
[[קובץ:אור לחייל 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילות חב"דית עם חיילי צה"ל במסגרת ארגון '[[אור לחייל]]']]
[[קובץ:צה''ל בכפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי צה"ל מתכנסים באוהל האירועים ב[[כפר חב"ד]] במסגרת סיור חוויתי לרגל [[חג הפסח]]]]

עד להקמתה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] פעלו בארץ שלושה ארגוני לוחמים יהודיים: ההגנה, האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) והלח"י (לוחמי חירות ישראל). עם סיום השלטון הבריטי והכרזת העצמאות פרצו תושביה הערביים של הארץ בסיוע המדינות השכנות במלחמה (שנודעה לימים בשם "[[מלחמת השחרור]]" או "[[מלחמת העצמאות]]") אל מול התושבים היהודים.

במהלך המלחמה, חתם ראש הממשלה הזמנית [[דוד בן גוריון]] על "פקודת צבא הגנה לישראל". הצבא שהוקם, הורכב על בסיס התשתית הארגונית של ארגון 'ההגנה' ומיזג לתוכו את לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י.

==התייחסות הרבי לפעולות צה"ל==
ב[[שיחה|שיחותיו]], עסק הרבי פעמים רבות בנושא [[שלימות הארץ]], וכחלק מכך התייחס לעיתים קרובות לפעולות השונות שנעשו על ידי הזרוע המבצעית של צה"ל, כשעל פי רוב הוא מגבה את פעולותיהם, וקורא למנהיגים הפוליטיים של מדינת ישראל שלא לערב פוליטיקה בענינים צבאיים, הנוגעים לשמירה על בטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל ושלום תושביה.

בכ"ב סיוון [[תשמ"ט]] התבטא הרבי באוזני מר יוסף בן חנן קצין חיל שריון {{ציטוטון|כשצה"ל יהי' בחוזק, אזי לא יצטרכו לכל מלחמה, כי 'מוראך ופחדך' יהיה על כל הארצות מסביב, ואז לא יהיה קרבנות ולא מלחמה, ויבוא משיח צדקנו. זה העיקר של כל העיקרים}}.
===מלחמת השחרור===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת השחרור]]}}
מלחמת השחרור הייתה המלחמה הראשונה שנערכה בין הצבא היהודי בארץ ישראל ובין הצבאות הערביים מהמדינות הסמוכות לאחר ההכרזה על הקמתה של [[מדינת ישראל]]. במהלך המלחמה ניסו הערבים להשמיד את האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל כמענה להחלטת [[האו"ם]] להקים מדינת יהודית בארץ ישראל, מיד עם פרסום ההחלטה ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]], ורק כשנה וחצי לאחר מכן, ב[[כ"ג תמוז]] [[תש"ט]] הסתיימה המלחמה עם כ-9,000 הרוגים מצבאות ערב, ולמעלה מ-6,000 יהודים שנרצחו על קידוש ה', שהיוו אחוז שלם מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ הקודש בזמן המלחמה. המלחמה הסתיימה בנצחון היהודים, ובעקבותיה גבר זרם העלייה לארץ במאות אחוזים, עשרות אלפי ערבים נטשו את בתיהם והיגרו לארצות ערב, ועל חורבותיהם נבנו כפרים ויישובים יהודיים, וביניהם [[כפר חב"ד]] שהוקם ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] על חוברות הכפר הערבי ספריא שהתרוקן מיושביו במהלך המלחמה.

על רקע הנצחון במלחמה וכינונה של המדינה, גובשו דעות שונות בציבור המאמינים בארץ בנוגע ליחס הנכון למדינה ולמלחמה, כאשר מצד אחד חוגי [[הציונות הדתית]] קוראים לקבוע חג ב[[יום העצמאות]] ולומר בו הלל ולהודות על הניסים, ומנגד חוגי הקנאים השוללים מכל וכל את המדינה ורואים בה פגע רע ורוצים בביטולה, ואף טוענים שלא ייתכן לטעון שנעשו ניסים ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות.

הרבי שלל את שתי הגישות, כשהוא שולל בחריפות את הדעה שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, היא "[[אתחלתא דגאולה]]"{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}}, ויחד עם זה דרש מחסידיו לנצל את ההתעוררות בעקבות הנצחון להוספה בשמירת תורה ומצוות בין שדרות העם, בהסבירו שכאשר {{ציטוטון|רואים שמסר השם יתברך רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר.. שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו', האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?!}}{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}.

===מלחמת סיני (מבצע קדש)===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת סיני]]}}
ב[[כ"ד חשון]] [[תשי"ז]] פתחה ישראל במערכה צבאית מול מצרים שכונתה בשם 'מבצע קדש', על רקע הסתננות של חוליות מחבלים טרוריסטים (ה'פדאיון') לשטח ישראל ורצח אנשים חפים מפשע וסגירת תעלת סואץ ומיצרי טיראן למעבר אניות ישראליות ושיתוק נמל אילת. המבצע הצבאי גובה בסיוע צרפתי ובריטי, והוא נמשך כשבוע והסתיים ב[[א' כסלו]].

במהלך המלחמה הצליח צה"ל לכבוש את חצי האי סיני ולפגוע קשות בתשתית הצבא המצרי, ולאחר שבוע עצרו כוחות צה"ל והתבצרו בשטחים שכבשו בעוד צבא בריטניה וצרפת יצאו ל'מבצע מוסקטר' במהלכו השתלטו על הערים שמצפון תעלת סואץ ותפסו עמדות נוספות לאורך התעלה, ובהמשך לכך הופעל לחץ כבד מהאו"ם ממשלת ארה"ב וברית המועצות לנסיגת כל כוחות הצבא מהאזור, ולאחר תקופת המתנה נסוגו כל כוחות הצבא והוחלפו על ידי כח צבאי שהוצב מטעם האו"ם לשמירה על מעבר חופשי בשטח התעלה בי"ח טבת תשי"ז.

המבצע הסתיים בנצחון ישראל ובהשגת היעד בפתיחת מיצרי טיראן שיאפשר שיט לנמל אילת, אך נגבו חייהם של 177 חיילים. בצד המצרי לעומת זאת דווח על כ-3,000 הרוגים, קרוב ל-5,000 פצועים, ולמעלה מ-6,000 שבויים, ובפגיעה קשה במוראל הצבא המצרי ובעוצמתו.

בהתוועדות שערך הרבי במהלך המלחמה אמר [[מאמר חסידות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 המאמר בגירסתו המוגהת] באתר ספריית ליובאוויטש.}}, בו התייחס למלחמה: {{ציטוטון|מים רבים לא יוכלו לכבות את ה[[אהבה]] ונהרות לא ישטפוה.. אמר הקב"ה לבני ישראל: אם יתכנסו כל אומות העולם, המון עמים רבים כשאון [[מים]] רבים, לא יוכלו לכבות (חס ושלום) את ה[[אהבה]] שביני לבין ישראל, ואם יתאספו כל מלכי ארץ ושריהם, מי הנהר העצומים והרבים, לא יוכלו למחות (חס ושלום) אותך מן העולם}}. מאמר זה קיבל משנה חשיבות כאשר מיד לאחר השבת ביקש הרבי לקבל את המאמר ל[[הגהה]] והורה להדפיס אותו בארץ הקודש על מנת שילמדו בו במלחמה והתבטא שבמאמר זה ישנו מענה לכמה וכמה ענינים הקשורים עם המלחמה{{הערה|1=ראו [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקצא].}}

על אף זעקות הרבי, עם סיום המלחמה ויתרה ישראל מרצונה על כל השטח שנכבש ונכנעה ללחצי המעצמות. לאורך השנים שלאחר המלחמה, התייחס הרבי מספר פעמים על הטעות המצערת בהעדפת השיקולים המדיניים על הבטחוניים בהיכנעות המוחלטת להחלטות האו"ם על אף הסכנה הבטחונית שהתעוררה בעקבות החזרת השטחים ללא כל תמורה{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4890 שיחת שבת פרשת עקב תש"ל], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=585&hilite= שיחות מלוקטות מחודשים סיון-תמוז תשמ"ב (כפי שהוגהו על ידי הרבי עבור קובץ המאור)].}}.

===מלחמת ששת הימים===
[[קובץ:משה נ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[משה ניסלביץ]] פועל עם חיילי צה"ל בחולות סיני]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ששת הימים]]}}
בתחילת הקיץ של שנת [[תשכ"ז]] צבאות ערב התכוננו למלחמה כולל על מדינת ישראל, מתוך מטרה לתקוף במספר חזיתות בו זמנית, ובכך למוטט את הצבא ולהביא להשמדתה וביטול ריבונותה של מדינת ישראל.

למרות ההערכות והתחזיות של מומחי הצבא בתקופה המתוחה של טרום המלחמה, וחשש קולקטיבי מתוצאות הרות אסון, הרבי ניבא בצורה ברורה ש[[הקב"ה]] יוציא את עם ישראל מהמצב הקשה בנצחון גדול, והורה לאנשים ששאלו אותו שלא לעזוב את גבולות הארץ{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/24/9317&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חלק כד] אגרת ט'שיז.}}.

המלחמה שפרצה ב[[כ"ו אייר]], נמשכה ששה ימים בלבד, וכפי שהרבי צפה מראש - חרף כל תחזיות המומחים - צה"ל ניצח בכל החזיתות, ואף נחל הישגים נוספים דוגמת כיבוש שטח הכותל המערבי, רמת הגולן, עזה, מדבר סיני, חברון, קבר רחל, ומקומות נוספים.

הרבי ניצל את ההתרגשות הגדולה של תושבי הארץ מהנצחון המזהיר, ודרש מהחסידים לעשות השתדלות גדולה, שההתעוררות הכללית תנוצל לקיום מצוות, ושלח את חסידי חב"ד להתפרס בכל רחבי הארץ ולזכות עוברים ושבים בהנחת תפילין.

במקביל לפעילות הרוחנית שדרש מהחסידים, החל הרבי בפעילות נמרצת ליישב את השטחים ששוחררו במלחמה זו, ונלחם נגד הכוונה למסור אותם חזרה למדינות הערביות. הרבי הבהיר, שבאם לא יגרשו את הערבית מגבולותיה המורחבים של הארץ ויתנו להם אזרחות ישראלית, הם ישנו את פני המפה הדמוגרפית של ישראל, והדבר עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.

===מלחמת ההתשה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ההתשה]]}}
לאחר נצחון צה"ל באופן ניסי במלחמת ששת הימים, פתח צבא מצרים בסיוע ברית המועצות במתקפה חזיתית על מוצבי צה"ל לאורך תעלת סואץ, שבמערכה שנמשכה כשנה וחצי מ[[י"ח אדר]] [[תשכ"ט]], ועד הפסקת האש ב[[ה' אב]] [[תש"ל]]. למרות ההגדרה הצבאית היבשה שמלחמה המתסיימת בהפסקת אש מוגדרת כמלחמה ללא הכרעה, מטרת הצבא המצרי לגרום לנסיגת ישראל מקו הגבול לא הושגה, בעוד ישראל גרמה לאבידות של כעשר אלף חיילים מצריים, זרימת מאות אלפי פליטים לקהיר, התשה קשה של צבא מצרים כאשר הוא נאלץ לבקש עזרה סובייטית, ופגיעה קשה בכלכלה המצרית.

לאורך המלחמה שמשכה כשנה וחצי, קרא הרבי לחסידים לצאת למוצבי צה"ל ולעודד את רוח הלוחמים, וקרא לסגל הפיקוד העליון ולמתווי המדיניות בממשלה לנקוט בגישה תקיפה ולא להיכנע ללחץ האמריקאי להפסקת האש, היות והמצרים ינצלו אותו באופן ודאי לביצור המערך המלחמתי ויפתחו תוך זמן קצר במלחמה מחודשת שתגבה חיי חיילים רבים. קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות ל[[מלחמת יום הכיפורים]].

===מלחמת יום הכיפורים===
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מ[[עפולה]] מצטלמים על רקע טנק צה"ל בהוראת הרבי ([[תשל"ג]])]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת יום הכיפורים]]}}
{{להשלים|פסקה=כן}}

===מבצע יונתן (אנטבה)===
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע אנטבה]]}}
בחודש [[סיון]] של שנת [[תשל"ו]] נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה שבאוגנדה על ידי חוליית טרוריסטים, אשר החזיקו ביושבי המטוס כבני ערובה עד לשחרורם של חמישים ושלושה מחבלים, כשהם מציבים אולטימטום למילוי בקשתם ומעמידים בסכנה קיומית את חייהם של נוסעי המטוס.

ב[[ו' תמוז]] החל צה"ל במבצע הצלה מסובך ומורכב בפיקודו של יוני נתניהו{{הערה|שעל שמו נקרא מבצע החילוץ בשם 'מבצע יונתן'.}}, ולאחר מאמצים רבים וניסים גלויים הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל לחלץ את הנוסעים החטופים, לשחרר אותם מהשבי, ולהחזירם לגבולות ישראל.

בשונה מחוגים אחרים שראו במבצע ההצלה 'מעשה שטן', היות שהלוחמים שעסקו בהצלת הנוסעים היו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, הרבי ראה בכך הצלה ניסית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63899 הרבי - "נס והצלה למעלה מדרך הטבע"] {{וידאו}} - אתר שטורעם.}}, וקרא להתעוררות רוחנית בעקבות הנס הגדול שנעשה, תוך שהוא דוחה את טענותיו של רבי [[יואל טייטלבוים]], האדמו"ר מסטמאר.

===מלחמת לבנון הראשונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת לבנון הראשונה]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] פרצה מלחמת לבנון הראשונה{{הערה|נקראה גם בשם 'מבצע שלום הגליל', או בראשי תיבות - של"ג.}}, בה נלחמו חיילות צה"ל עם צבא סוריה וארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד ישראל משטח לבנון, וגרמה לכך שצה"ל ייכנס עם כוחות קרקעיים אל תוך גבולות לבנון, על מנת למגר את קיני הטרור הפלסטיניים.

לאחר שבוע של לחימה קרקעית בה הגיע צה"ל לעליונות צבאית בכיתורה של ביירות, בעקבות לחץ פוליטי עולמי, הפוליטיקאים הישראלים הורו להימנע מכיבוש ביירות בכח, דבר שגרם למלחמה מתישה שגרר את מותם של מאות חיילי צה"ל, ומנע את השמדתם הסופית של קיני הטרור בלבנון.

בתקופת ההמתנה בגבולות ביירות, זעק הרבי פעמים רבות על כך שהפוליטקאים לא נותנים למומחי הצבא לבצע את הנדרש מהם על פי הידע הצבאי והבטחוני שלהם, ובכך מסכנים את חייהם של החיילים{{הערה|1=הקלטות ותרגום מילולי מהשיחות שנאמרו בימי החול: [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=77 שיחת כ"ב סיון תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=78 שיחת ליל ג' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=79 שיחת ז' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=80 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב] {{אודיו}}}}.

בנוסף לכך הרבי הזהיר, שבאם לא יסיימו כעת את המלאכה, יצטרכו אחרי מספר שנים לחזור ולהילחם בשטח לבנון בתנאים קשים יותר, וללא עליונות צבאית, דבר שיגבה קרבנות נוספים הן מצד הערבים והן מצד היהודים. נבואה זו התבררה ברבות השנים כאמת מוחלטת, כשפרצה בשנת [[תשס"ו]] מלחמת לבנון השניה, במהלכה נהרגו מעל מאה וחמישים אזרחים וחיילי צה"ל{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/prophesy/38.html האלוף יהושע שגיא ראש אגף המודיעין בזמן מלחמת לבנון: הרבי צדק בכל דבריו!] - אתר הגאולה.}}.

{{מלחמות ישראל|}}

==בכירי צה"ל והרבי==
[[קובץ:משה לוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סגן אלוף ישראל ירקוני, השליש הצבאי של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז"ר]], אחרי ה'[[יחידות]]' ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]
בכ' אדר א' [[תשד"מ]] ביקר הרב הראשי לצה"ל הרב גד נבון אצל הרבי. במהלך הביקור העניק הרבי לרב נבון [[ספר התניא]] שהודפס בגרנדה על ידי ה'צפלין הרב [[יעקב גולדשטיין]], בו הופיע סמל צבא ארה"ב לצד סמל [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/78000_he_1.pdf תצלום ספר התניא וסיפור הפגישה בקובץ 'קער א וועלט' עמוד 28].}}. הרב נבון יצא בהתרשמות עמוקה מהרבי, והורה לאנשים בסביבתו לעזור לאנשי חב"ד ככל הניתן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60447 הרב גד נבון הורה לי: תעזור לחב"ד ככל שתוכל].}}.

כמו הרב נבון, ביקרו אצל הרבי בכירים נוספים דוגמת [[מאיר עמית]] (בעת כהונתו כראש המוסד), [[רחבעם זאבי]] (בעת כהונתו כאלוף בצה"ל), האלוף רפי פרץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=58350 האלוף רפי פרץ בראיון בלעדי ל-col].}}, תת אלוף רן פקר, תת-אלוף מנחם עיני{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395252 ראיון עם תת אלוף מנחם עיני, ראש פרוייקט ה'לביא'] באתר בית חב"ד.}}, האלוף יוסי בן חנן, ובכירים נוספים רבים{{הערה|זאת מלבד חלופות המכתבים הרבות שהתקיימו בין הרבי לבכירי צה"ל.}}, כולם העידו שהתרשמו עמוקות מידיעתו המפורטת של הרבי וראייתו הצבאית הרחבה, והתפעלו מהאכפתיות וההתעניינות שגילה הרבה כלפי כל פרט מהתנהלות המערכת הצבאית והיחס החיובי שהפגין כלפיה.

רבים מהמפגשים תועדו על ידי חברת המדיה החב"דית [[jem]] בסדרת ראיונות עם אלופי צה"ל ובכירים נוספים, ויצאו לאור בהפקת וידאו 'אמונה ובטחון - צבא ומודיעין'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39429 יצאה לאור ההפקה החדשה מבית jem: 'אמונה ובטחון צבא ומודיעין']. אתר שטורעם. נט.}}.

==מצוייני צה"ל==
[[קובץ:מצויני צהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מצוייני צה"ל]]
[[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מצוייני צה"ל]]}}
ב[[כ"ג אב]] [[תשל"ו]] הגיעה קבוצה של מצוייני צה"ל לטיול ב[[ניו יורק]], במהלכו הגיעו ל-[[770]] להיפגש עם הרבי ב[[יחידות]].

הרבי קיבל את הקבוצה בחביבות מיוחדת, נשא בפניהם דברים מעודדים, וחילק לכל אחד מהם דולר ל[[צדקה]] ולברכה.

השיחה שנשא הרבי בפניהם הייתה ב[[לשון הקודש]]{{הערה|זאת השיחה היחידה שהרבי נשא בלשון הקודש}}, ובתוך הדברים שאמר בפניהם הסביר, שלדעתו הם לא צריכים להיקרא בשם 'נכי צה"ל', היות ששם זה נותן משמעות לוואי של אדם נחות וירוד, אלא הם צריכים להיקרא בשם "מצוייני צה"ל", דבר המורה על הכוחות המיוחדים שיש להם, ועל המסירות העצומה שהם הקריבו למען הגנתם של בני ישראל{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1080&ArticleID=1850 שיחת יום כ"ג אב תשל"ו לקבוצה של "מצוייני צה"ל] באתר צעירי חב"ד; [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77381 הקלטה מהשיחה] באתר חב"ד אינפו}}.

==השירות בצה"ל==
הרבי מתייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה. במכתבים רבים מציין הרבי עובדה זו, ומעורר את החיילים על הזכות הגדולה שיש להם, ועל האחריות הגדולה ש[[הקב"ה]] הפקיד בידם, שצריכה לזרז אותם בקיום תורה ומצוות בכדי שתהיה להם הצלחה במילוי תפקידם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9722.htm מכתב ט"ו באב תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9736.htm ז' אלול תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9950.htm ט"ו באב תש"ל], ועוד.}}.

לאורך ההיסטוריה של צה"ל, שירתו במסגרת הצבאית רבים מחסידי חב"ד, שאף השתתפו במלחמות ישראל וסייעו במאמץ המלחמתי להגנת גבולות הארץ, כשבהוראת הרבי הם מנצלים את הזמנים הפנויים להשפעה על חבריהם להתקרב ליהדות.

=== גיוס בני ישיבות ===
[[קובץ:חיילים חב''דיים בצה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים חב"דיים באחד מבסיסי צה"ל]]
[[קובץ:משפחת_גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניו של הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ראשי של [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]] המשרתים בצבא בתמונה משפחתית]]
במספר הזדמנויות התייחס [[הרבי]] לסוגיית ה'שיווין בנטל' וגיוסם של [[תמימים|בני הישיבות]]. הרבי הדגיש שלימודם של תלמידי הישיבות מגן על תושבי הארץ אף יותר מהחייל שעל הגבול{{הערה|1=[https://chabad.info/?url=article_he&id=76250 מכתב מר"ח אלול תשכ"א]}}. לצד זאת הדגיש [[הרבי]] את מעלתם העצומה של חיילי צה"ל [[מסירות נפש|המוסרים נפשם]] בפועל ומגנים בגופם על תושבי הארץ, ובלשון הרבי: "...שבחור היושב ולומד תורה הריהו מגין על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו. אלא שיש, כמובן, בשניהם מעלה, בבחור זה העומד על הגבול - מעלתו היא המסירות נפש בפועל.
יוצא איפוא שיש בשניהם מעלה, הן בבחורים היושבים ולומדים תורה והן באלה העומדים על הגבול... היות ויש מעלה בשניהם, מובן, שאלו הממונים על הביטחון צריכים לדאוג גם לעזרה מתאימה לישיבות וגם לקבל החלטות מתאימות בענייני ביטחון וכו'.." (י"ט כסלו תשמ"ג, התוועדויות תשמ"ג כרך ב' עמ' 647, עיי"ש).

בשנת [[תשע"ג]], בעקבות פולמוס מחודש שהתעורר סביב גיוסם של בני הישיבות, יצאו רבני חב"ד בקריאה - על פי דברי הרבי - המורה לתלמידי הישיבות להתמיד בלימודם ולא להתגייס בשום אופן לשירות צבאי{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=76272 מכתב רבני חב"ד] {{אינפו}}}}.

===גיוס נשים===
[[קובץ:איסור גיוס נשים כתי"ק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כתב יד קודש של הרבי בדבר איסור גיוס נשים לצבא]]
הרבי הביע דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, והתבטא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5569.htm אגרות קודש חלק טו, עמוד רנב].}} שהדבר מזיק לצבא לא רק מבחינה דתית ומוסרית, אלא גם מבחינה טכנית ומבצעית, היות שהימצאותם של נשים בצבא גורם להתערבות של מתחים רגשיים בפעולות הצבאיות, ומפחית את כושר ההתרכזות של החיילים במשימה המבצעית שהוטלה עליהם.

הרבי פסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8731.htm אגרות קודש חלק כג עמוד סא].}}, כי החומרה של גיוס נשים לצבא מבחינה הלכתית הינו בגדר של 'אביזרייהו דגילוי עריות', ולדעת חלק מהפוסקים יש למסור על כך את הנפש, עד רמה של 'יהרג ואל יעבור'.

בנוסף לזה, הרבי מדגיש שהדבר נוגע במיוחד לצבא יהודי, בו נדרש הסיוע האלוקי, המותנה בשמירה על קדושת מחנות הצבא, כפי שמפורש בתורה שבכתב: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"{{הערה|דברים כג, טו.}}.

===הסכמים בקשר לנסיעה ל'[[קבוצה]]'===
מסלול הלימודים החב"די השתנה בשנותיה הראשונות של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ועוצב במהלך השנים עד שהגיע למתכונתו הנוכחית, בהם לאחר הלימוד בבית הספר היסודי (ה'[[תלמוד תורה]]' בעגה החרדית), עובר הבחור ללמוד שלוש שנים ב[[ישיבה קטנה]], ולאחר מכן שלוש שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]]. עם סיום המסלול, נוסעים הבחורים לשנה שלימה של לימודים בחצר [[הרבי]], ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

מסלול לימודים זה, יצר מצב בעייתי, בו הבחורים הצעירים שעדיין לא שירתו בצבא צריכים לקבל אישורי יציאה סדירים, ובכך לקבל אישור חריג המסדיר יציאת מחזור שלם של בחורים מישיבות חב"ד מידי שנה ללימודים בחצר הרבי.

לצורך כך, הפעיל הרבי מערכת שלמה של קשרים עם בכירי הממשל בארץ, וכתב מכתבים אישיים לאישים הנוגעים בדבר{{הערה|דברי הרבי למר [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) שכיהן באותם שנים כ[[פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], התפרסמו בספר [[נשיא וחסיד]] של החוקר [[שמואל קראוס]] (עמוד 238).}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63049 מכתב הרבי למנחם בגין] {{אינפו}}}}, על מנת לשכנע אותם להנפיק את האישור המיוחד לבחורי הישיבות החב"דיים.

בסופו של תהליך, הושג הסכם בין צה"ל לעסקנים החב"דיים, שבחור שיחתום על התחייבות לחזור לארץ בסיום השנה, יקבל אישור יציאה, ובחזרתו לארץ יהיה זכאי להיכנס שוב למסגרת הכללית של בחורי הישיבות 'תורתו אומנותו'.

הסכם זה התקיים משנות הכ"פים, ועד לשנת תשנ"ד. בשנת [[תשע"א]], הושג הסכם חילופי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62991 בלעדי: הצבא יאפשר נסיעת בחורים לשנת 'הקבוצה'] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=64207 הסכם חדש מאפשר את נסיעת התלמידים ל'קבוצה' - כל הפרטים] באתר col.}}, שיצר מהומות רבות{{הערה|1=[http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/includes/favicon.ico?url=article_he&id=65436 שערוריה:עשרות בחורים חב"דים ישבו בכלא בגלל יריבות אישית] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69986 שערוריה: מגעים עם צה"ל לגיוס תלמידי ישיבות חב"ד] {{אינפו}}}}, אך הוא התבטל בשנת [[תשע"ד]], ובשנת [[תשע"ו]] נחתם הסכם חדש עם חלק מהישיבות החב"דיות{{הערה|[[תומכי תמימים קריית גת]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]], בעוד ראשי הישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]] לא הצטרפו באופן רשמי להסכם (אך בחורי הישיבות עצמם יכולים להצטרף אליו באופן עצמאי).}} בתיווכו והשתדלותו של הרב [[אליעזר וילשאנסקי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E/ בלעדי: נציג ראשי הישיבות בהסכם עם צה"ל מדבר על הכל] {{אינפו}} י"ז באב תשע"ו}}, במסגרתו יכולים הבחורים לנסוע ל'[[קבוצה]]' תמורת ויתור על מעמד בן ישיבה והתחייבות לחזור לארץ בסיום שנת לימודים אחת ולהתגייס עד גיל 26. בתחילה יצאו משפיעים ורבנים נגד ההסכם המתגבש{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90/ קול קורא נגד ההסכם] {{אינפו}} ז' אב תשע"ו}}, אך לאחר שהתפרסם גילוי דעת של [[בית דין רבני חב"ד]] בעד ההסכם{{הערה|במכתב הנושא את תאריך ז' [[מנחם אב]] תשע"ו, בראשו נכתב: "הננו להבהיר בזאת כי הסכם ראשי הישיבות עם צה"ל הובא בפנינו וקיבל את הסכמתנו".}} והתפרסם ראיון נרחב עם ראשי הישיבות בו הבהירו את עמדתם{{הערה|1=[http://chabad.info/magazine/%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C/ סערת הסכם הגיוס: ראשי הישיבות מדברים על הכל] {{אינפו}} ט"ו אב תשע"ו}}, שככה ההתנגדות להסכם ורבים מהחתומים על ה'קול קורא' חזרו בהם מחתימתם.

==פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל==
[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיתון במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל"ז]]
כבר בשנותיו הראשונות של צה"ל, היו מגיעים חסידי חב"ד למחנות הצבא, ופועלים עם החיילים במסגרות השונות במסירת שיעורי תורה, וחלוקת [[סופגניות]], [[דמי חנוכה]], [[משלוחי מנות]], וחומר קריאה יהודי.

לקראת החגים, ובזמני מלחמה, הפעילות החב"דית במחנות צה"ל הייתה מתוגברת בפעילים רבים נוספים, שהיו מתגייסים בהמוניהם כדי להצליח להגיע אל כל חיילי צה"ל ולהביא להם את שמחת החג ואת אור היהדות, ולחזק אותם על עמידתם ב[[מסירות נפש]] להגנת תושבי ארץ ישראל.

מכיון ותנועת חב"ד הסתמנה בציבור כגוף המרוחק מפוליטיקה, ושמרה על קשרים טובים עם אנשי השלטון וצמרת הממשל מכל גווני הקשת הציבורית, יכלו פעילי חב"ד להיכנס למחנות צה"ל ללא קשיים, ושערי המחנות היו נפתחים בפניהם, דבר שלא התאפשר לפעילים של תנועות אחרות.

הרבי עצמו הורה לחסידים בחלק מהפעילויות להשתדל להשיג אישור להסתובב במחנות עם מדי צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=22360 תלבשו מדי צה"ל כשתגיעו לבסיסים] - אתר col.}}.

===קשיים לאחר ההתערבות בבחירות===
לאחר [[בחירות תשמ"ט|מערכת הבחירות של שנת תשמ"ט]] בה הורה הרבי לחסידים להצביע בקלפי עבור מפלגת יהדות התורה, החלו תנועות שונות לדרוש במפגיע מצה"ל לאסור את כניסתם של פעילי חב"ד למחנות צה"ל לאור התערבותם בפוליטיקה, כחלק מהחוק הצבאי האוסר את כניסתם של פעילים פוליטיים לבסיסי צה"ל.

למרות המכשולים השונים שהתעוררו, חסידי חב"ד ממשיכים עד היום להיכנס למחנות צה"ל באישור הדרג הצבאי העליון, כשפעילותם מותנית התלוות של אנשי הרבנות הראשית, האמורים לפקח שהפעילות לא תחרוג מהכללים שנקבעו על ידי המטכ"ל הצבאי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=233 מה אתם רוצים מחב"ד?! - פרוטוקולים מישיבות הכנסות הדנות בפעילות חב"ד במחנות צה"ל] - אתר שטורעם.}}.

===ספר תורה לחיילי צה"ל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] יזם הרבי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לאחדות חיילי צה"ל וכוחות הבטחון ולהוספה על שמירתם והגנתם בעם פעילותם המבצעית. בהוראת הרבי, הצליחו עסקני חב"ד בארץ להביא לכך שהנהגת [[צה"ל]] תיקח על עצמה את הפרוייקט, וב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] התקיים מעמד התחלת כתיבת האותיות בספר התורה.

חודש וחצי מאוחר יותר פרצה [[מלחמת לבנון הראשונה]], והתברר כי הרבי חזה את העתיד וביקש מהחסידים שסרו להוראותיו להזדרז עם התחלת הרישום, כדי להקדים רפואה למכה ולשמור על בטחונם של חיילי צה"ל.

בשעת המלחמה יצאו עשרות צוותות של חסידי חב"ד לעומק שטח לבנון ורשמו חיילים בחזית תוך כדי המלחמה, ובתוך פחות מחודש הצליחו לרשום 304,805 חיילים לספר התורה, וב[[י"ד תמוז]] התקיים טקס ההכנסה של ספר התורה הראשון לזכות חיילי צה"ל לבית הכנסת בצריפין בהשתתפות צמרת צה"ל.

===התניא בבסיסי צה"ל===
בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] העביר הרבי הודעה לרב [[שלמה מיידנצ'יק]] להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית. למשימת ההדפסה הצטרף גם המזכיר הרב [[ניסן מינדל]]. כאשר הגיעה חוליית ההדפסה לפאיד, פגשה באלוף [[אריאל שרון]] שנתן את אישורו וגיבויו המלא לפעולת ההדפסה, ופתח בפניהם את כל הדלתות. התניא הודפס בשתי מהדורות במרכז בסיס האספקה, ועם סיום ההדפסה חולק לחיילים בסיוע תלמידים מ[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|לפרטים נוספים, ראו 'המיידנצ'יק - הקטר של חב"ד, עמודים 115-116.}}.

כאשר יצא הרבי ב[[מבצע הדפסת התניא]] יזמו חסידי חב"ד הדפסות של הספר בכל מקום אפשרי, כולל מחנות צה"ל השונים, והסתובבו עם מכונת דפוס ניידת אף בבסיסים נידחים על מנת לבצע את הוראתו של הרבי{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}.

בתקופת [[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. בהמשך לכך הרבי גם התבטא שזה שיכלו להדפיס שם את התניא "הרי זה משום שאנשי 'צבא הגנה לישראל' עשו את ההכנה לדבר וסייעו בהדפסת ספר התניא. . ומובן שפעולה זו של הדפסת ספר התניא במקומות אלו ענינה הפצת המעינות חוצה בפועל ממש, כולל - לימוד בספר התניא עם אנשי 'צה"ל'..."{{הערה|1=תיאור הדפסות התניא בבסיסי צה"ל בתור קובץ '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/78000_he_1.pdf 'קער א וועלט היינט']''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}}}.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא", וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.

===מטה לגיבורי צה"ל===
{{ערך מורחב|ערך=[[מטה חב"ד למען נפגעי הטרור]]}}
[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] בישראל, מפעילים מטה מיוחד למען אלמנות צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?37897 כך החלה הפעילות של חב"ד עם אלמנות צה"ל] {{אודיו}} - אתר col.}}{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135683 JEM בסרט חדש: ילדי הגיבורים אחרי מלחמת ששת הימים • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}}} וילדי החיילים שנהרגו במלחמות ישראל, המנוהל על ידי הרב [[מנחם קוטנר]].

המטה פועל בסיוע כלכלי לבני המשפחות השכולות, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור לקראת חגי ומועדי ישראל, ודאגה לשבתות אירוח מיוחדות{{הערה|1=[http://mendy.shturem.net/index.php?section=news&id=10653 שבת אירוח לנפגעי הטרור בארגון צעירי אגודת חב"ד] - אתר שטורעם.}}, ארגון קייטנות וימי כיף לילדי המשפחות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13156 יתומי השכול ופעולות האיבה בקייטנות חב"ד] - אתר col.}}, ועוד.

===אור לחייל===
{{ערך מורחב|ערך=[[אור לחייל]]}}
ארגון אור לחייל המנוהל על ידי הרב [[מנחם אופן]], הינו ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי הרב אופן בשנת [[תשס"ז]] בעקבות הצלתו באופן ניסי מירי פלסטינים בדרכו ל[[מבצעים]] בעיר [[האבות]] [[חברון]].

הארגון פועל מטעם 'האגודה למען החייל', ומארגן פעילויות חברתיות לחיילי צה"ל ברוח היהדות, מפיק עלונים חודשיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70190 'אור לחייל' - מנת יהדות לחיילי צה"ל] תצלום העלון {{אינפו}}}}, מחלק [[תפילין]] לחיילים המתחייבים להניחם מידי יום חול{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62710 ארגון אור לחייל מחלק מאה זוגות [[תפילין]] מידי חודש] {{אינפו}}}}, ופעולות הווי נוספות{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/video/ArmeSecrete.wmv כתב הערוץ הראשון איתי רפפורט על פעילות ארגון 'אור לחייל'] {{וידאו}} אתר שטורעם}}.

{{תבנית:גלריה צה"ל}}

== ראו גם ==
* [[הרבנות הצבאית]]
*[[בר מצוה ליתומי צה"ל]]

==לקריאה נוספת==
*'''שלילת גיוס נשים לצה"ל''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת בהעלותך תשפ"א

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70210 תלמידי הישיבה והחייל בגבול - יששכר וזבולון] הרבי משווה את לומדי התורה ליששכר וזבולון.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70220 האם תלמידי הישיבה חייבים בגיוס?] דעת הרבי על גיוס בחורי הישיבות.
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?175926& לבוא בצבא]''' לקט התייחסויות של הרבי בנוגע לצבא בכלל ולצה"ל בפרט
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77876_he_1.pdf לא יצא בצבא]''' {{PDF}} לקט התייחסויות של הרבי בנוגע לגיוס בני ישיבות ושילובם בצה"ל {{אינפו}}
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=498490d9b גיוס בחורי הישיבות פוגע ביכולות הצבאיות של צה"ל] {{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76371 תגובת הרבי לאמירה: ישנם בעלי בתים שלא מרוצים מכך שישנם תלמידים שלא הולכים לצבא] החל מהדקה ה-3:45 {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7050&CategoryID=1422 דעת הרבי בנוגע לגיוס נשים לצה"ל]. באתר צעירי חב"ד.
* [http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90/ דעת הרבי על גיוס בנות] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65268 חיילים במסדר בשירת "אני מאמין"] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3320334 8 דברים שאמר הרבי על חיילי צה"ל] {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
*קול ברמה: '''[https://chabad.info/news/667220/ הרב שניאור אשכנזי על יום הזכרון לחללי צה"ל]''' {{COL}}{{אודיו}}
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2021/08/Tishrei-5782-preview.pdf KEEP YOUR CAMP HOLY THE REBBE AND THE IDF]''', הרבי וצה"ל (באנגלית) בתוך מגזין '[[א חסידישע דערהער]]' תשרי תשפ"ב {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]
[[קטגוריה:צבא]]

שמואל אריה ישראל שפריצר

2022-05-01T18:54:42Z

213.151.61.150:

[[קובץ:שפריצער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפריצר מוסר שיעור גאולה ומשיח ב-[[770]]]]
הרב '''שמואל אריה ישראל שפריצר''' הוא גביר חסידי, מעסקני שכונת [[קראון הייטס]] העומד בראש ארגון '[[Review out]]' הפועל עם אסירים יהודיים בארצות הברית.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ט]] לאביו ר' [[צבי הירש שפריצר]].

בעודו בחור בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], יצא מטעם [[המרכז לעניני חינוך]] למיניסוטה יחד עם הרב [[שלום בער קלמנסון]], ובשנת [[תשכ"ט]] יצא לשליחות בפורטלנד יחד עם חברו לספסל הלימודים חיים ג'ייקובס.

בשנת [[תשמ"ו]] ייסד בהוראת הרב חודוקוב את ארגון [[Review out]] הפועל עם האסירים היהודיים בבתי הכלא בארצות הברית.

הרב שפריצער מחזיק באמתחתו ארכיון רב ערך הכולל מענות קודש רבים שנכתבו על ידי הרבי, וכן יומנים וחומרי ארכיון נוספים, המתפרסמים על ידו מעת לעת בתשורות ובקבצים שונים היוצאים לאור לרגל שמחות משפחתיות, וכן בקבצים היוצאים לאור על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].

נמנה על התומכים הקבועים בהוצאה לאור של קבצי '[[התמים (בית משיח)|התמים]]', '[[ועד חיילי בית דוד]]', ו[[הערות התמימים ואנ"ש 770]].

רעייתו מרת שטערנא משמשת כיום כמחנכת ב[[בית רבקה קראון הייטס]] ונמנית על הנהלת ארגון [[נשי ובנות חב"ד קראון הייטס]]{{הערה|להרחבה, ראו '''באור פני מלך חיים''', ראיון וזכרונות במוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 14.}}.

==משפחתו==
*רעייתו, מרת שטערנא שרה בת הרב [[יקותיאל דובער קלמנסון]]
*גיסו, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ומחבר ספר 'אפיקי מים'
*אחיו, הרב [[יעקב שפריצר]] - מעסקני קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב]] - משלוחי הרבי ל[[פאולו]], [[ברזיל]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שפריצר, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]

יואל טייטלבוים

2022-05-01T13:33:25Z

213.151.61.150:

[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] - [[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]) האדמו"ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] סאטמר שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ"ט]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.

בשנת [[תרצ"ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]].

בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.

הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה קריית יואל באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש.

אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס"א]].

ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.

לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו"ר מסיגט בעל הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.

==קשריו עם הרבי==
לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו"ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי"ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו"ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש"הרבי מליובאוויטש כאן" ומיד קם האדמו"ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב"ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב"ה בתואר 'המקום' ועוד.

כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין "יש לו זכרון של אחד בדורו", "נדמה לי כי הבקיא בש"ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש"{{הערה|הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים "הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה"{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. הרבי התבטא על ביקור זה כי "בביקורים ישנו אופן של "בסבר פנים יפות" ויש אופן של "לצאת ידי חובה". הוא קיבלני "בסבר פנים יפות"{{הערה|ביחידות עם הרב יאלעס בחג הפסח תש"מ}}

הרבי העריך מאוד את האדמו"ר מסאטמר. במכתב מ[[כ"ו כסלו]] [[תשט"ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&st=טברסקי&pgnum=343&hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ"א]}} כותב הרבי:

{{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.

במכתב מ[[ר"ח כסלו]] תש"כ כותב הרבי (תרגום מאידיש):

{{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב"ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט"א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}.

לאחר פטירת אימו של הרבי [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ"ה]], לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של [[ט' תשרי]] בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב [[שבעה]] בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו"ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב [[יהודה לייב גרונר]] שאל על כך את הרבי ונענה "שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל". לפני שנכנס עמד האדמו"ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר}}. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל ל[[מקווה]] בערב [[יום כיפור]] הכרעתו הפסקנית של האדמו"ר הייתה "דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען" (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו){{הערה|מזכרון הנ"ל}}.

ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ"ז]] אמר הרבי:"ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של "כולו חייב"{{הערה|ע"פ מ"ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ"ח ע"א "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''"}}; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות "כולו חייב" אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה "כולו זכאי"".

מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל"ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע לפני כמה שנים ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש ב' מידות - "[[חסד]]" ו"[[גבורה]]" - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]] (נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. דיברו בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית). ושאל את הרבי גם כן את השאלה הנ"ל. תשובת הרבי הייתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס") ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה..{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}.

כידוע דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], דומה לזאת של האדמו"ר מסאטמר, אם כי אופן ההתייחסות הייתה אחרת. האדמו"ר מסאטמר היה בביקור אצל [[הרבי]], בו דיברו על נושאי הציונות וחורבנה. בתום השיחה יצא האדמו"ר מחדר הרבי כשהוא אומר: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.

מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"[[מילתא דבדיחותא]]" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.

הרבי התבטא{{הערה|ביחידות להרב יאלעס מובא בספר '[[בסוד שיח]]'}} ב'[[יחידות]]', (הלשון - בערך) כי: "איך מיט אים זיינען זייער גוט נאר וואס דען אז זיי האבן זיך אריינגעמישט דתן ואבירם"( = אני והוא מסתדרים טוב רק שהתערבו דתן ואבירם!").

מסופר, כי בהיות האדמו"ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש"ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש"ץ בעת אמירת ה"קדושה" זימר ר' אהרן "ממקומך" בניגון עתיק שמקורו מ[[אדמו"ר הזקן]], ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו"ר מסאטמר לזמר ניגון זה על "ממקומך" בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ה]] ניצל האדמו"ר מסטמאר ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בשנת [[תשט"ו]] הזכיר שהדבר התרחש ביום י"ט כסלו {{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.}}.

כשהגיע האדמו"ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר "מושיען של ישראל", חלק י.}}.

==שיטתו בענין הציונות==
האדמו"ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.

את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בספריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ"ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב"ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו"ר הרש"ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר "אור לישרים" נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור "לדחוק את הקץ" על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים}}.

כמענה לכך, כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון.

בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים.

==משפחתו==
*'''סב סבו''' - האדמו"ר [[משה טייטלבוים (מאוהל)]]
*'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו"ר משה טייטלביום (בן ר' חיים צבי)
*'''בני אחיינו''' - האדמו"רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).

== לקריאה נוספת ==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
*'''[[שיח שרפי קודש]]'''
*'''[[ בסוד שיח]]'''

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=547&hilite= האדמו"ר מסאטמר בניחום אבלים אצל הרבי]
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988854 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר]
*[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב"ד און ליין}}

{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]]-[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]]

מגילת שיר השירים

2022-05-01T13:31:53Z

213.151.61.150: הגהה, הגהה

מגילת '''שיר השירים''', היא אחת מחמש המגילות שב[[תנ"ך]] אותה כתב [[שלמה המלך]], ונאמר עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים".

במשך כמה דורות הייתה מחלוקת האם המגילה נאמרה ב[[נבואה]], או מלבו של שלמה המלך. ה[[משנה]] מספרת שביום בו הושיבו את [[רבי אלעזר בן עזריה]], הועלה נושא קדושת המגילה, ולאחר בדיקה גמרו ופסקו שהיא ו[[מגילת קהלת]] אכן נאמרו בנבואה{{הערה|[[משנה]] [[מסכת ידים]] סוף פרק ג'.}}.

תכנה הפנימי של המגילה הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]]{{הערה|ראה [[רש"י]] ו[[מצודת דוד]] ריש שיר השירים.}}, והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"[[כלים]]" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי [[אותיות]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור ה[[אהבה]] עצמה{{הערה|[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.}}.

שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].}}.

במדרש תנחומא{{הערה|תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט"ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.}} מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כש[[השירה העשירית]] תהיה לעתיד לבוא בגאולה. בחסידות מוסבר ששירה זו של שיר השירים היא הממוצע המחבר בין השירות של זמן הגלות לשיר חדש שיאמר לעתיד{{הערה|ראה [[אור התורה]] שיר השירים ח"א עמוד א. שיחת שבת פרשת [[בשלח]] [[ה'תשנ"ב]] סעיף ו' (ספר השיחות חלק א' עמוד 316}}.

==אמירתו==
בקהילות רבות נוהגים לומר מגילה זו בערב או ליל שבת. [[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}. אך בפועל מנהג חב"ד שלא אומרים מגילה זו בשבת כלל ויצאים ידי עניין זה בלימוד של כל השנה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ ח"ב ע' 664 בשולי הגיליון להערה 48}}. למרות זאת, הרבי הרש"ב נהג לפרקים לומר את המגילה בערב שבת{{הערה|מכתב הרבי שנדפס בצדיק למלך ח"א ע' 51}}, והרבי הריי"צ נהג בכך בכל חודשי הקיץ{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' רצו}}.

מנהג נוסף המצוי בקהילות רבות הוא אמירת שיר השירים בליל הסדר. הרבי העיד שלא את הרבי הריי"צ נוהג במנהג זה, אך אביו (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]) נהג לאומרו{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמוד פו}}, ובשיחה נוספת אמר הרבי שבמנהג חב"ד "יש שנוהגין לומר שיר השירים בליל הסדר"{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ שם. התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230}}.
==לקריאה נוספת==
מנחם מענדל אדלער, '''שיר השירים''', בתוך [[גיליון היכל ליובאוויטש]] ב' עמוד 169.
{{תנך}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]]

חב"דפדיה:דיווח על טעויות

2022-04-29T12:09:54Z

213.151.61.150: /* משה לייב ליין (חן) */

{{/פתיח}}

== [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] ==
{{/מצב|טופל}}
תחת השם מישולובין
יש להוסיף את הרה"ח דוד דב מישולבין

נולד תרפ"ט
נפטר תשפ"ב
:תוקן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:18 • כ"ה בטבת ה'תשפ"ב

== [[מאיר רוזנבוים (פרימישלאן)]] ==
{{/מצב|טופל}}
חתנו האחרון הרה"צ ישעי' יואל פאנעט בן להאדמור מקארלסבורג ארהב {{אנונימי}}
:נוסף, תודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:47 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[חיים דוד וילהלם]] ==
{{/מצב|טופל}}
בחיפוש אחר המילה 'וילהלם' מופיע חיים דוד וילהלם כראש המשפחה שלפועל הוא אחד מהנכדים
:תוקן, תודה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:05 • ז' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[משה שכטמן]] ==
{{/מצב|טופל}}
דוקטור שכטמן התגרש לפני כמה חודשיים,
הוא ממשיך לעבוד בינתיים במרפאת כפר חב"ד,
הוא אמר לשכונת אחיסמך ליד העיר לוד,
אשתו עברה עם הילדים ליד ההורים שלה בעיר רעננה
:תוקן, תודה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:46 • ט' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[בך ה' חסיתי]] ==
{{/מצב|טופל}}
בקישור לווידאו ששרים לפני הרבי יש שם ניגון ויהי בימי אחשוורוש ולא בך ה' חסיתי {{אנונימי}}
:תוקן, תודה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:51 • י"ב באדר א' ה'תשפ"ב

== [[משתמש:ערנסקייט/אסף גלזר]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
פשוט לא נכון מי שכתב זאת לא בירר עם אסף גלזר את הנתונים ,אני אסף גלזר. {{אנונימי}}
:זה ערך שנמצא במרחב פרטי ולא משובץ כערך באתר. אולי כדאי להכין תבנית לערכים במרחב האישי כבאתרים השונים, דעת שאר המשתמשים? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:42 • ט"ו באדר א' ה'תשפ"ב
::האם הכוונה לזה he.wikipedia.org/wiki/תבנית:דף_אישי ? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 02:05, ט"ו באדר א', ה'תשפ"ב 02:05, 16 בפברואר 2022 (UTC)
:::הכוונה לזה: https://he.wikipedia.org/wiki/תבנית:טיוטה_פרטית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:52 • ט"ו באדר א' ה'תשפ"ב

== [[חסידות קרלין]] ==
{{/מצב|טופל}}
אין צורך ולא יפה להכניס את פינסק כמשהו אחר . תכתבו קרלין סטולין {{אנונימי}}

== [[אריך אנפין]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
הנני חסיד חבד, בגיל העמידה, (כלומר לפי ערך יצא לי ללמוד קצת מאמרים) כאדם מן השורה, אנני מבין דבר מכל הכתוב פה, יש פה הרבה הסברים חוץ מ "אריך אנפין".
:הוכנסה תבנית הקוראת לפשט את הערך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:54 • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב

== [[פדיון הבן]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
ב"ה. לא רשום סדר(נוסח) פודה את עצמו ע"פ חב"ד
:לא קיים בסידור נוסח כזה, אם ידוע לך על נוסח חב"ד של הפודה את עצמו תוכל להוסיף אותו לערך. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:10 • כ' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[ערב רב]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
הכתיבה הזאת רואיה לשיפור על ידי תוספת ביאור משיחת כי תישא בלקוטי שיחות ט"ז (שיחה ד)
:תודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:12 • כ' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[שאול משה אליטוב]] ==
{{/מצב|טופל}}
לשעבר ראש ישיבת אור אבנר כפר סיטרין.
:אני רואה שטיפלת בזה, ישר כח! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:41 • כ"א באדר א' ה'תשפ"ב

== [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
כתוב שליט״א בל מוקום שכתוב הרבי או אדמו״ר
:לא כתוב שליט"א בכל מקום שמוזכר הרבי, במקומות שמוזכר אמור להיות. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:22 • כ"ב באדר א' ה'תשפ"ב

== [[סדרת השערים (היכל מנחם)]] ==
{{/מצב|טופל}}
יש לציין שהספר שערי צדקה נדפס בשנית בשנת תשפ"א, בעריכה חדשה ועם הוספות.
:נוסף, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:30 • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ב

== [[הסתלקות צדיק]] ==
{{/מצב|טופל}}
בערך זה כתוב פעמיים "זצוקלל"ה" וצ"ל: זצוקללה"ה
:תוקן, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:30 • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ב

== [[עזרא בנימין שוחט]] ==
{{/מצב|טופל}}
נולד כ"ה אדר שני תש"ג
:תודה, טופל ע"י המשתמש דוד קורצוג ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:12 • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב

== [[תבנית:ציטוט יומי/25]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
נשיא?
:אכן, ראה מסכת הוריות י, א וי"א, א. (או חפש גוגל) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:11 • כ"ו באדר א' ה'תשפ"ב

== [[חיים יהודה רבינוביץ]] ==
{{/מצב|טופל}}
דיין בבית הדין של הרב מאיר אהרון ולא חיים אהרון
:תוקן, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:31 • כ"ז באדר א' ה'תשפ"ב

== [[צבי אריה בעגון]] ==
{{/מצב|טופל}}
להרב צבי אריה אין בן בשם יעקב בעגון - אלא אח
:תוקן ע"י משתמש:דוד קורצוג, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • כ"ח באדר א' ה'תשפ"ב

== [[ב' באדר]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
בעברית שדה , בשין שמאלית כמובן -מקובל , אך ורק כ"זכר" ולכן יש להשמיט את האות -הא , מסיומיהם של שמות התואר שאחרי -"שדה" וצ"ל "שדה גדול ורחב " וכל כיוצ"ב.
:בכל אופן זה ציטוט מספר היום יום, וזה מופיע כמו שנכתב שם. תודה בכל אופן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • כ"ח באדר א' ה'תשפ"ב

== [[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
תודה רבה
רציתי להעיר שב'קישורים נוספים' הקובץ לא משותף לדרייב ואני מתבקשת לשלוח בקשת גישה כדי לפתוח אותו.
:זה לא מבקש ממני בקשת גישה, אולי כבר תוקן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • כ"ח באדר א' ה'תשפ"ב
::{{א|חלוקת קונטרסים|חלו"ק}}, גם אצלי זה דורש הרשאה. יכול להיות שקבלת הרשאה בעבר. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב ליצירה 09:43, 27 במרץ 2022 (UTC)
:::{{א|בא מועד}}, קישרתי מחדש, תעדכן שעכשיו עובד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:54 • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב
::::עובד. תודה רבה! בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב ליצירה 09:57, 27 במרץ 2022 (UTC)

== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==
{{/מצב|טופל}}
בשנת תשנא הרב יוסף יצחק הלל היה בקבוצה ולא מופיע
למד בישיבה קטנה לוד
לאחמ"כ בישיבה גדולה קריג"ת
:נוסף, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:37 • ל' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[ניגון עד מתי]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
מה התרגום ?
:תודה על הדיווח, נוסיף בעז"ה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:49 • ל' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[משתמש:אויספירן די כוונה]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
אין כזה דף {{שכח|יוסף בן מלמד}}
:אין כזה דף אבל יש כזה שם משתמש. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:53 • ג' באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[שמואל גרונם אסתרמן]] ==
{{/מצב|טופל}}
שלום,
לרב הייתה בת בשם שבע. היא נישאה לזלמן שיפרין (עומד ראשון משמאל בתמונה) ולהם שני ילדים : לאה (סבתי ז"ל ) וגרגורי. היא לא נרצחה בזמן המלחמה כפי שכתוב אלא הצליחה לברוח עם הילדים מקרנצ'וג לטשקנט.
:נוסף ותוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:07 • ח' באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] ==
{{/מצב|טופל}}
ביתו חדוה בראון- ירושלים
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:46 • י' באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[לוי יצחק אזימוב]] ==
{{/מצב|טופל}}
הוא היה בישיבה בברינואה רק למשך שנה כשהיה בגיל שתים עשרה ובר מצוה ולהמשך ישיבה קטנה נסע לישיבה חבד בלונדון
:תוקן, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:15 • י"ד באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[לוי יצחק אזימוב]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
בתמונה שהצגתם יובים לימינו זלמן לנדא ולשמאלו רב שמואל לובעצקי
שליח הרבי לעיר רואן
:תודה אך מדובר בערך עליו ולא בטוח שיש טעם בהזכרתם. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:15 • י"ד באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[קלימוביץ']] ==
{{/מצב|טופל}}
האומנם היו שם שני מרדכי פויזנר???
הבעל מנגן והשדר היה הנין של אחיו של אדמו"ר הזקן - ראה ערכו.
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:53 • י"ט באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[מפתח העיר]] ==
{{/מצב|טופל}}
ישנה גם העיר קריית שמונה שהביאה מפתח.
:נוסף, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:53 • י"ט באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[מקווה חב"ד]] ==
{{/מצב|טופל}}
הדרכי חיים צריך להיות הדברי החיים?
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:06 • כ"א באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[חיים קנייבסקי]] ==
{{/מצב|טופל}}
באחת הגרסאות שנמחקו מערך זה, ונכתבו על ידי אלמוני, ישנו ערך:
←‏דרגתו בגן עדן;
המתחיל במילים: "אין מי שטוען כי קנייבסקי גדול מדודו. אם הגאון 'חזון איש' "מקנא" בגן עדן באיזה ילד חב"די זב חוטם" וכו'. סיום דבריו כולל דברים גסים ביותר נגד הרב זמרוני ע"ה ונגד יחי, ואם אפשר כדאי למחוק לחלוטין את הדברים האיומים. יישר כח.
:סודר, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:28 • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב
== [[רשימות אדמו"ר שליט"א]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
מעניין לציין כי בספר "ימי מלך" חלק א, שיצא לאור בתנש"א, נדפס צילום עמוד מהרשימות, וכן נדפסו שם כמה סיפורים מהרשימות. ככל הנראה מדובר ב"חסידישע גניבה". וכנראה שמישהו צילם עמודים מהרשימות וכך הצילום התגלגל לימי מלך. גם נכתב שם בימי מלך בקצרה אודות הרשימות וכו'.
:כפי שנכתב בערך יש חלקים מהרשימות שנדפסו בהוראת הרבי. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:28 • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[שינה בסוכה]] ==
{{/מצב|טופל}}
בהערה 59 בערך שינה בסוכה כתוב שהרבי מתייחס לבעל המחלוקת ולכך שאין לבעל המחלוקת הבנה בהלכה, באחת מהתוועדויות תשמ"ה. אכן ראה התוועדויות תשמ"ה חלק ד, עמ' 2220 על מי שזלזל בלימוד הרמב"ם וקרא לו פסטיבל ר"ל, שהרבי אומר עליו: "כפי הנראה חושב את עצמו ל"מנהיג ישראל", א"גאנצער יא טיבע דאם", ומוכרח להביע חוות דעת בכל עניין ועניין, שהרי כיצד ניתן "להעלים" ו"לשמור לעצמו" חוות דעת כזו שמנסה לכנותה בשם "דבר ה' זו הלכה"?! ...

ולדוגמה - כששומע יהודים שצועקים "משיח נאו", מרגיש חובה להביע את "דעתו" - ומכריז: "משיח שקר"...

אחד מעיקרי האמונה הוא "אני מאמין בביאת המשיח... אחכה לו בכל יום שיבוא", ואעפ"כ בא אותו "מחוצף", ומכריז: " משיח שקר"!...
עד כאן לשון השיחה.

אמנם ייתכן שהדברים נאמרו כלפי מישהו מסטמאר כי בערך על סטמאר כאן נכתב שהדברים נאמרו כלפי מאמר שנדפס ב"דער איד" שכתבו שם נגד לימוד רמב"ם ובזלזול בעניין מים אחרונים וכו'. ואולי חלק מהדברים "כפי הנראה חושב את עצמו למנהיג ישראל" וכו' נאמרו כלפי בעל המחלוקת הידוע מבני ברק ובפרט הקטע האחרון שם.
:אני לא רואה את מה שאתה כותב בערך סאטמר, אך נראה מכללות השיחה שאכן מדובר באותו האיש מבני ברק, וא"כ זה לא טעות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:17 • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב
::הכוונה בשיחה הנ"ל היא אכן לחסידי סאטמר. ראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=59231#p=221&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= סמ"ט ואילך] שנאמרה בהמשך לשיחה הנ"ל. אבל מסופקני אם הכוונה בהע' הנ"ל לשיחה זו (בינתיים כבר ציינו שם לשיחה הנ"ל. תיכף אשנה זאת). בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב ליצירה 09:54, 27 במרץ 2022 (UTC)
:::יש שיחה אחרת של הרבי בה ציין הרבי את דברי בעל המחלוקת ש"אין לו יד ושם בהלכה", בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:10, 27 במרץ 2022 (UTC)
::::הוסר המקור להתוועדויות, ניתן לעיין בשיחה בשיח שרפי קודש ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:56 • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[מרדכי הצדיק]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
היו ב' ר' מרדכי מהאָראָדאָק

א. התקרב ונהי' חסיד של הבעש"ט - עליו מדובר בג' קטעים הראשונים בערך כאן.

ב. אביו הי' חשוך בנים וביקש מר' מרדכי הא' ברכה - עליו מדובר בקטע האחרון בערך כאן. {{לא חתם|חאטשע פ.}}
:אכן, נראה שזה מה שכתוב בערך. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:51 • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
כמה שידוע לי הרב וולברג הוא המשגיח הראשי כדאי לבדוק
:גוגל טוען שהרב וולברג הוא ר"מ ו'מראשי הישיבה' והרב חיים דוד וילהלם הוא המשגיח הראשי. אם ידוע לך בבירור אחרת אתה מוזמן ליידע אותנו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:27 • כ"ו באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] ==
{{/מצב|טופל}}
בערך על ר' ישראל אריה לייב בהערה 1 כתוב:
לייבל השתמש בשם זה משום היותו במערכת הביטחון, ולא רצה שיזהו אותו.

לכאורה צ"ל: משום היותו מבוקש במערכת הביטחון הסובייטית

(לכאורה זו הכוונה. אחרת נראה שהוא עבד במערכת הביטחון וזה ודאי לא נכון)
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ב' בניסן ה'תשפ"ב • 03:03, 3 באפריל 2022 (UTC)

== [[מנחם זאב גרינגלס]] ==
{{/מצב|חדש}}
בערך.על הרב גרינגלאס כתוב: "בעקבות מלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנחאי.

לאחר תקופה עבר לישיבת תומכי תמימים אטווצק".

כמובן שזו טעות. הרי לא ייתכן שעבר לשנחאי (לשם ברח מהנאצים ימ"ש עם כל הבחורים) ואח"כ חזר לאטווצק בפולין.. אלא קודם עבר מלודז לאטווצק ואח"כ לשנחאי.

== [[שבת הגדול]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
בערך שבת הגדול יש בערך זה רק 2 טעמים לשם, ולכן כדאי לציין בהערת שוליים בנוגע לטעם השם של שבת זו את דברי הרבי באג"ק חלק יא, אגרת ג'תקסו: "בענין השם שבת הגדול, יעיין בתורה שלמה כרך יא ובמילואים שם - שציין לכמה ספרים המדיינים בזה".

== [[יצחק הורביץ]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
זה דוד של סבא שלי ז״ל נחום ספיבק ועצוב לי מאוד שאין שום זכר לסבתא שלו אלקע גורביץ יהיה זכרם ברוך

והבת שלו שקראו לה בשם של אמא של רב איצ׳ה גורביץ נלחמת במחלה נורעית ולאף אחד לא אכפת
:אין סיבה שתוזכר סבתא בערך של הנכד, אא"כ יש קשר מיוחד שאותו תוכל להוסיף בעצמך. לגבי בתו זה באמת עצוב, תוכל להוסיף את שמבה בפסקת משפחתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בניסן ה'תשפ"ב • 07:13, 5 באפריל 2022 (UTC)

== [[יואל טייטלבוים]] ==
{{/מצב|תוקן}}
בני אחיינו: הרב אהרן טייטלבוים לא ברוך אהרן
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בניסן ה'תשפ"ב • 07:16, 5 באפריל 2022 (UTC)

== [[שלמה חיים פלס]] ==
{{/מצב|טופל}}
לפלס שמונה ילדים
מנדי, חני, אסתי, חיה, רחלי, לוי, שיינא, זלמי
:המספר תוקן, ניתן לפתוח פסקת משפחתו אם יש לו ילדים נשואים, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' בניסן ה'תשפ"ב • 10:13, 6 באפריל 2022 (UTC)

== [[בן ציון חיים לוי יצחק גינזבורג]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
כך הוסיפו לו כשהיה חולה
:לא היה מספיק זמן עם השם הנוסף ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' בניסן ה'תשפ"ב • 10:13, 6 באפריל 2022 (UTC)

== [[גבאי]] ==
{{/מצב|טופל}}
הר׳ יוחנן גארדאן היה הגבאי ב770 עד פטירתו בערב ראש חודש אלול תשכ״ט.
:הוספתי פסקת ראו גם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בניסן ה'תשפ"ב • 06:24, 10 באפריל 2022 (UTC)

== [[ברוך פריז]] ==
{{/מצב|תוקן}}
שלום וברכה
בערך 'משפחתו' כתוב שבתו - מרת שיינא - התחתנה עם מרדכי מנדלסון וכשלוחצים על שם זה זה מעביר לדף קשור לאיש אחר באותו - מרדכי מנדלסון השליח בגרמני'ה.
צריך לתקן את זה, כי בעלה האמיתי זה רב מרדכי נח מנדלסון, תושב בית שמש ובעל חנות ספרים שם.
חג פסח כשר ושמח
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בניסן ה'תשפ"ב • 07:42, 10 באפריל 2022 (UTC)

== [[שמריהו יהודה לייב מדליה]] ==
{{/מצב|תוקן}}
הרב זצ"ל לא היה רב בית הכנסת ברונייא אלא בית הכנסת הראשי של מוסקבה בארחיפובה, שם דרש ביום כיפור לפני תפילת נעילה את הדרשה שהביאה להרצחו.
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בניסן ה'תשפ"ב • 22:27, 12 באפריל 2022 (UTC)

== [[לוי יצחק אזימוב]] ==
{{/מצב|תוקן}}
עד היום הוא ממשיך לנהל את התלמוד תורה
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ב בניסן ה'תשפ"ב • 10:49, 13 באפריל 2022 (UTC)

== [[שלמה קירש]] ==
{{/מצב|נוסף}}
הרב מאיר קירש הינו שליח הרבי ורב העיר צ'ליאבינסק רוסיה
:נוסף, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בניסן ה'תשפ"ב • 01:06, 14 באפריל 2022 (UTC)

== [[יהושע נויהויזר]] ==
{{/מצב|תוקן}}
לפני אור יהודה היה בנתניה √ וברחובות ? היום משמש בפועל כר''י בנגלה ומוסר שיעור כללי ?
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בניסן ה'תשפ"ב •

== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
אין ספק לפי מה שחילקתם משנת ס"ה לישיבות שחסרים מאות שמות לא יתכן שמישיבות מסוימות של מאות בחורים מכל הדעות ובלי קשר לכך נסעו רק עשר חמש עשרה קבוצה קבוצה זה דבר מוסכם ולענ"ד כמעט אין מי שלא נוסע כמעט מכל הישיבות חוץ מישיבות כחנוך לנער וכדו' שמדובר בבחורים קצת שונים ולמשל מאידך מראשון שהם סופר שרופים לא נראה לי שכל כך קצת נסעו גם אם יש רק כמה עשרות ס"ה אני מבין שמצפת יש הכי הרבה שמות כי נתנו לכם כנראה בחפץ לב את כל הרשימות אבל אולי תוכלו וודאי תרצו לשים יד על רשימות שאר הישיבות וכנ"ל החסרון לא קשור לדעה מסוימת כנ"ל אלא כנראה למה שנכתב לפני 5 שורות ולכן הוא קיים כמעט בעל היש"ג ומובן וגם פשוט שכנראה קיים בשנים קודמות נמי כמדומה שאחי סיפר לי שבקבוצתו ס' היו מאה
:זה אכן לפי הרשימות שהשיג מי שהכניס את השמות, אם ידועים לך שמות נוספים אתה מוזמן להוסיפם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ב • 00:18, 19 באפריל 2022 (UTC)

== [[משה דיקשטיין]] ==
{{/מצב|תוקן}}
דרגתו היא רב סרן, אך בהערה הצמודה (2) מופיע קישור לחב״ד אינםו בו הוא מתואר כסרן.
הקישור הנכון הוא
https://chabad.info/in-focus/48995/
(ידיעה המכסה את העלאתו לדרגה זו).
:תודה, תוקן ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 07:41, 20 באפריל 2022 (UTC)

== [[שביעי של פסח]] ==
{{/מצב|תוקן}}
משה נולד ב7 אדר. הוא היה 3 חודשים עצל האמא שלו. לא שמה אותו באחרון של פסח בתיבה. מה המקור שלך?
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' בניסן ה'תשפ"ב • 21:20, 21 באפריל 2022 (UTC)

== [[אוהל אדמו"ר הזקן]] ==

Галич התרגום המדוייק הוא גדיטש עם ג'.

== [[אלתר אליהו פרידמן]] ==

שלום וברכה אשמח אם אפשר להתקשר אלי בבקשה
זה חשוב 058-6391141

== [[שלום מענדל קלמנסון]] ==

נולד
א' דר"ח אייר

== [[יואל טייטלבוים]] ==

בערך על הדברי יואל מסטמאר, רבי יואל טייטלבוים, הוספתי בקטע "קשריו עם הרבי" בסופו - 3 קטעים על קשריו לחב"ד שמצאתי בספרי סטמאר. על ניגון מאדה"ז שהיה מרבה לנגן ועל י"ט כסלו וכן על ביקורו אצל הרבי הריי"צ. מן הסתם מקומם של קטעים אלה צ"ל בקטע אחר בערך או בקטע בפ"ע והעתקתים לשם כי לא מצאתי מקום אחר. וכדאי לשלבם בערך במקום מתאים.

== [[משה לייב ליין (חן)]] ==

שלום. שמי יהודה ליין. שורשים שלי מאוקראינה. אבא שלי אהרון ליין נולד בקייב שבאוקראינה ב1934. אביו יעקוב נולד בקייב ב1911, ואביו ישראל נולד ב1888,לא ידוע לי איפה. איך ליבדוק האם גם לי יש קשר לאותה משפחת ליין -חן?

כדאי שתעיין בספר אבני חן [יש עליו ערך כאן וגם ניתן לעיין בו באוצר החכמה] ותפנה לר' שניאור ברגר מנחלה שבקי היטב בהיסטוריה של משפחת חן וערך ספר זה.
א' תמים

בנימין וילהלם

2022-04-27T19:09:25Z

213.151.61.150:

הרב '''בנימין זאב וילהלם''' (יליד שנת [[תשמ"ט]]) הוא שליח הרבי בשכונה החדשה ב[[חולון]], מראשי ארגון ה[[פנסאים]] ומפתח שיטת העצמה חינוכית אומנותית.
==תולדות חייו==
נולד ב[[חודש אב]] [[תשמ"ט]] ב[[נחלת הר חב"ד]] לרב [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]]. כילד למד בתלמוד תורה המקומי. למד בישיבות [[בית הר"מ קריית מלאכי]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשע"א]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר הקבוצה שימש כשליח בישיבת תומכי תמימים בלוד, בהמשך נסע לשנה נוספת ב-770. ב[[סיון]] [[תשע"ג]] נישא עם מרת חיה מושקא בת הרב [[יעקב רייצעס]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורבה של יסוד המעלה{{הערה|[https://col.org.il/news/75905 חתונת וילהלם-רייצס ● צפו בגלריה היומית] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחתונתו הוא חילק תשורה יחודיית, שבה פורסמה לראשונה תמונה של הרבי ממעמד סידור קידושין בתלת-מימד{{הערה|[https://col.org.il/news/75924 'תשורה' מקורית: תמונות הרבי בתלת-מימד ● תמונות] {{חב"ד און ליין|}}.}}.

לאחר חתונתו יצא לשליחות ברמת גן, שם שימש כשליח בקמפוס ברמת גן. בשנת תשע"ט עבר לחולון, והחל לעבוד כשליח בשכונת רבין מזרח.

בשנת תשע"ד החל לעבוד כחבר ומשפיע באירגון הפנסאים, במסגרת זו נסע כמה פעמים לרבי בטיסת הפנסאים והתוועד עם ילדי הבר מצווה.

וילהלם, פיתח שיטת 'העצמה חינוכית אומנותית', ובה הוא נותן הדרכה ייחודית
מפלסטלינה - ככלי עוצמתי לחינוך יצירתי, בהדרכה זו הילדים מקבלים את כל הכלים לבטא את הכשרונות הגלומים בהם מתוך חוויה, ותחושת מסוגלות וביטחון עצמי באמצעות שיטת יצירה ייחודית בחומר היצירה , במסגרת זו הוצאת הספרים "מלכות הכתר" הוציאה את 2 ספרי הילדים "סידורי היקר" ו"חיים וחנה במעגל השנה" ובהם ציורים מפלסטלינה של וילהלם.

==קישורים חיצוניים==
*[http://teshura.com/Wilhelm-Raices%20-%20Sivan%2014%2C%205773.pdf תשורה מהחתונה שלו]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וילהלם, בנימין}}
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]

בנימין וילהלם

2022-04-27T19:06:16Z

213.151.61.150:

הרב '''בנימין זאב וילהלם''' (יליד שנת [[תשמ"ט]]) הוא שליח הרבי בשכונה החדשה ב[[חולון]], מראשי ארגון ה[[פנסאים]] ומפתח שיטת העצמה חינוכית אומנותית.
==תולדות חייו==
נולד ב[[חודש אב]] [[תשמ"ט]] ב[[נחלת הר חב"ד]] לרב [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]]. כילד למד בתלמוד תורה המקומי. למד בישיבות [[בית הר"מ קריית מלאכי]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשע"א]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר הקבוצה שימש כשליח בישיבת תומכי תמימים בלוד, בהמשך נסע לשנה נוספת ב-770. ב[[סיון]] [[תשע"ג]] נישא עם מרת חיה מושקא בת הרב [[יעקב רייצעס]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורבה של יסוד המעלה{{הערה|[https://col.org.il/news/75905 חתונת וילהלם-רייצס ● צפו בגלריה היומית] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחתונתו הוא חילק תשורה יחודיית, שבה פורסמה לראשונה תמונה של הרבי ממעמד סידור קידושין בתלת-מימד{{הערה|[https://col.org.il/news/75924 'תשורה' מקורית: תמונות הרבי בתלת-מימד ● תמונות] {{חב"ד און ליין|}}.}}.

לאחר חתונתו יצא לשליחות ברמת גן, שם שימש כשליח בקמפוס ברמת גן. בשנת תשע"ט עבר לחולון, והחל לעבוד כשליח בשכונת רבין מזרח.

בשנת תשע"ד החל לעבוד כחבר ומשפיע באירגון הפנסאים, במסגרת זו נסע כמה פעמים לרבי בטיסת הפנסאים והתוועד עם ילדי הבר מצווה.

וילהלם, פיתח שיטת 'העצמה חינוכית אומנותית', ובה הוא נותן הדרכה ייחודית
מפלסטלינה - ככלי עוצמתי לחינוך יצירתי, בהדרכה זו הילדים מקבלים את כל הכלים לבטא את הכשרונות הגלומים בהם מתוך חוויה, ותחושת מסוגלות וביטחון עצמי באמצעות שיטת יצירה ייחודית בחומר היצירה זו, במסגרת זו הוצאת "מלכות הכתר" הוציאה 2 ספרי הילדים "סידורי היקר" ו"חיים וחנה במעגל השנה" ובהם ציורים פלסטלינה של וילהלם.

==קישורים חיצוניים==
*[http://teshura.com/Wilhelm-Raices%20-%20Sivan%2014%2C%205773.pdf תשורה מהחתונה שלו]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וילהלם, בנימין}}
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]

ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)

2022-04-27T18:41:19Z

213.151.61.150:

{{מפנה|ברוך וילהלם|שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בנהריה|ברוך וילהלם}}
ר' '''ברוך וילהלם''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא סופר סת"ם ומעסקני קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' סיון]] [[תשכ"ד]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]].

בעודו ילד קטן נקלע לתאונת דרכים ושמיעתו נפגעה באופן קשה.

בגיל 5 כשהוריו שאלו את הרבי האם להישמע לעצת המטפלים ולעבור לדבר עמו בעברית בלבד, השיב הרבי שהשינוי רק יכביד עליו ושימשיכו לדבר עמו בשפה בה היה רגיל עד עכשיו, ב[[אידיש]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Wilhelm-Raices%20-%20Sivan%2014%2C%205773.pdf תצלום המכתב בתשורה מנישואי בנו, עמוד 76].}}.

בשנת [[תש"מ]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לחודש החגים, וכאשר נכנס ל[[יחידות]] בסיומו של החודש והגיש את הפתק בו הופיעה הבקשה שישמע טוב, השיב לו הרבי תוך כדי שמרכיב משקפיים על עיניו: "הינך צריך להיות בשמחה ובטוב לבב".

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"ח]] עם רעייתו מרת רבקה, בת החסיד ר' [[ליפא קורצווייל]] התיישב בסמיכות למגורי חמיו ב[[קרית מלאכי]], ולאורך השנים נטל חלק בפעולות חמיו וסייע בעניני עסקנית הכלל בקהילה.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[בנימין וילהלם]] - משלוחי הרבי ב[[חולון]], ומראשי ארגון [[הפנסאים]]
*בתו מרת פסיה, רעיית ר' מענדל ונקרט
*בתו מרת חווה, רעיית ר' מנחם מענדל כ"ץ - קרית מלאכי

==לקריאה נוספת==
*'''תהיה שמח''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/119339 "הרגשתי שהרבי נותן לי כח עצום": סיפורו של הרב וילהלם • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וילהלם, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]
[[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קורצוויל]]