חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שמואל שלום רוזנברג

2026-03-29T01:11:27Z

213.151.60.165:

[[קובץ:הרב שמואל שלום רוזנברג אב תשפ"ה.jpg|ממוזער|הרב שמואל שלום רוזנברג לצד בנו. (אב תשפ"ה)]]
הרב החסיד '''שמואל שלום רוזנברג''' (נולד ב[[ו' באלול]] [[תשמ"א]]), הוא שליח הרבי ורב במועצה אזורית גוש משגב.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ו' באלול]] [[תשמ"א]] לרב [[שמעון רוזנברג]] וליהודית רוזנברג ב[[עפולה]].

בשנת [[תשנ"ה]] נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים מגדל העמק]].

בכל שנות לימודיו, עוד כנער צעיר, פעל הרב רוזנברג ועסק רבות במבצעים. זכה לקרב עשרות אם לא מאות יהודים לרבי,

ובכל מזג אוויר ובכל מצב, היה יוצא על מנת להביא לעוד יהודי את האור, את השמחה, את האמת.

בשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

כמובן שגם בשנה זו, בו בזמן שעשה חיל בלימודיו, פעל הרב לגעת בכמה שיותר לבבות לקרבם אל אבינו שבשמים. פעל הרבה ברחוב 47 (רחוב היהלומנים) בשיעורי תורה והנחת תפילין ליהודים הרבים העובדים ברחוב זה. למותר לציין שזהו אינו המקום היחיד בו פעל. הרב פעל גם מגוון מקומות בניו יורק עם שלל יהודים כמו ניו ג'רזי ואחרים.

לאחריה יצא לשליחות ב[[בית משיח 770 (פלורידה)|בית משיח 770 - פלורידה]] תחת השליח הרב [[מוטי ענתי]], שם פעל רבות ועסק בין השאר בניהול הישיבה שם, לצד פעילותו העניפה עם היהודים המקומיים. לאחר פעילות עניפה של כשנה וחצי, יצא לשליחות ב[[תומכי תמימים רמת אביב]] אצל גיסו הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] נישא לרבנית חנה בת הרב [[מנחם עמוס מושקוביץ]] מ[[כפר חב"ד]]. מיד לאחר חתונתם יצאו ללא שהות הרב רוזנברג ורעייתו הי"ו לשליחות בכפר תבור ויישובי הסביבה (שדה אילן, שדמות דבורה, אילני', ועוד).

במשך זמן מסוים שימש הרב רוזנברג כמנכ"ל וחבר הנהלת מוסדות חב"ד ב[[יבניאל]].

הרב רוזנברג יזם את הרעיון "חב"ד אם הדרך" (חב"ד M הדרך) בצומת גולני, צומת מרכזית בצפון ישראל בה עוצרים אלפי אנשים מדי יום. הרב רוזנברג פתח שם בית חב"ד בקראוון, ששימש לתפילות במשך היום ול[[מבצע תפילין]]. בהמשך צירף הרב רוזנברג תחתיו לפעילות את ר' מענדי מקמל מ[[מגדל העמק]]. לבית חב"ד זה הוכנס ספר-תורה (לע"נ אחותו וגיסו של הרב רוזנברג, שנרצחו ב[[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי|פיגוע בבית חב"ד מומבאי]]).

בהמשך למיזם זה פתח הרב רוזנברג שיחי' את בית חב"ד כביש 6 הממוקם באלונית בתחנת הרענון לשני הכיוונים - דרום וצפון. בית חב"ד פעיל ותוסס ומשמש פינה יהודית לכל יהודי על אם הדרך. בבית חב"ד מתקיימות 3 תפילות ביום לצד שיעורים וחברותות, התוועדויות ועוד.

בשלהי שנת [[תשע"ג]] עברו הרב רוזנברג ורעייתו לשליחות במועצה אזורית גוש משגב, והתגוררו בישוב צורית.

בית חב"ד משגב בניהולו של הרב רוזנברג שליט"א שוכן במרכז מסחרי לב משגב השוכן במרכז הגוש במבנה יוקרתי ומכובד.

המספק מענה רוחני וגשמי כאחד לכלל ישובי הגוש (36 במספר)

הרב רוזנברג ורעייתו פעלו וכמובן פועלים רבות ללא הרף, בכל יישובי הגוש (36) וכן בשני אזורי תעשייה מרכזיים (בר-לב ותרדיון), וכן בבסיסי צה"ל שונים, אשר שם משמש הרב רוזנברג כרב פעיל במשך כל השנה כולה - קיץ, חורף, סתיו, אביב. בקיום שיעורים רבים בחסידות, גמרא, מחשבת ישראל, תנ"ך ועוד. בנוסף מקיים בית חב"ד פעילויות רבות סביב כל מעגל השנה, הכוללות בין השאר, שירות בדיקת תפילין ומזוזות, תקיעות שופר, קריאות מגילה ומשתה רב משתתפים, חלוקת מצות, תהלוכות ל"ג בעומר ועוד.

נכון לשנת תשפ"ו הרב רוזנברג ומשפחתו מתגוררים במושב שזור. שם הם כמובן משמשים כנר להאיר עבור כל יהודי באשר הוא.{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמואל שלום}}
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]

שמעון רוזנברג

2026-03-29T01:09:25Z

213.151.60.165:

[[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]]
[[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]]
[[קובץ:שמעון רוזנברג פ"ה.jpg|ממוזער|הרב רוזנברג (תשפ"ה)]]הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא שליח של הרבי שליט"א מליובאוויטש מה"מ המתגורר ב[[עפולה]], פועל רבות בכל כוחו ומרצו להפצת יהדות ועוסק בניהול של מספר מיזמי חסד גדולים הפועלים כבר שנים ארוכות בעיר.

התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד מומבאי|בבומבי]] של בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]. משמש כיום כרב בית הכנסת 'בית מעשים טובים' בעפולה.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ט' באב]] [[תש"ט]] להוריו [[דב בעריש רוזנברג|דב בעריש ואיטה רוזנברג]], בשכונת הרכבת ב[[לוד]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה [[משפיע]] קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.

כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קריית מוצקין]]).

בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו יהודית, בת הרב [[מרדכי אהרון מלוב|מרדכי אהרן מלוב]] ע"ה מתל-אביב, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מ[[חודש שבט]] תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים.

לפעילותו החב"דית בעיר הצטרפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר אחריו, בנוסף לפעילותו הרבה והפוריה.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] לחיזוק האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].

כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר [[יצחק נבון]].

בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.

בראש חודש [[כסלו]] [[תשס"ט]] נרצחו בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד מומבאי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד, מתוך מטרה לקרב את [[ביאת המשיח]]- הרבי מליובאוויטש שליט"א.

לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו הבחור החסיד ירא השמים [[מוישי הולצברג]], בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשורת העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של הילד, ובד בבד כמובן הוא מעביר את מסריו של [[הרבי]] לצופים.

בשנים שאחר האסון עסק בגיוס כספים ואישורים להקמת 'בית מעשים טובים' לזכרם של בתו וחתנו, ועם השלמת בניית הבנין בדוגמת 770, על כביש העורק הראשי המחבר בין עפולה תחתית לשכונות הצפוניות שלה, בית הרפואה העמק, ויישובי צפון הארץ, פתח במקום מרכז קהילתי העוסק תחת ניהולו וניהול רעייתו שתחי' בפעילויות גמ"ח רבות ומגוונות, לצד בית כנסת פעיל ואירועים והתוועדויות לאורך השנה.

נכון לשנת תשפ"ו משמש הרב רוזנברג שליט"א כרב בית הכנסת ובית המדרש, בית מעשים טובים.

בית מעשים טובים היה ועודנו מרכז יהודי פעיל הפועל כל השנה ובכל מצב לספק מענה יהודי חסידי לכלל התושבים ובכלל.

הרב רוזנברג הי"ו ורעייתו הי"ו עוסקים בצורכי הכלל מזה עשרות בשנים ועל אף גילם המתקדם לא מרפים ולא נחים לרגע מלהמשיך בקיום ויישום רצונו הקדוש של הרבי,

להביא ולחבר כל יהודי לקב"ה ולגמול עמו טובות הן בגשמיות וכמובן הן ברוחניות.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג (חיפה)]]- [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמות ב[[חיפה]].
* בנו, הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] במועצה אזורית גוש משגב, ומקים ומנהל בית חב"ד M הדרך.

* חתנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תומכי תמימים רמת אביב|ברמת אביב]].
* חתנו, הרב [[יהודה לייב דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אחוזה ב[[חיפה]].
* חתנו, הרב שמואל גלפרין, [[קריית מלאכי]].
* חתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח הולצברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי]] (נהרג בפיגוע רצחני).
* חתנו, הרב יעקב דוד לייטר, [[צפת]].
* חתנו, הרב אברהם מקוביצקי, [[מגדל העמק]].
* חתנו, הרב [[אליקים וייסגלס]], משפיע בבית הכנסת 'שערי מנחם' לצעירים - [[מגדל העמק]].
* חתנו, הרב אלישע גלוברמן.

* גיסו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - לוד. מנהל [[חיידר אידיש]] [[כפר חב"ד]].
* גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] ומד"א דקהילת [[נחלת הר חב"ד]]
* גיסו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - מגדל העמק.
* אחיו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=868 רק האמונה נותנת כח להמשיך]''' - נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל לציון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:משפחת מלוב]]
[[קטגוריה:משפחת לישנר]]

מנחם מענדל פרידמן (צפת)

2026-03-29T01:06:54Z

213.151.60.165:

{{מפנה|מנחם מענדל פרידמן}}
[[קובץ:מני פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל (מני) פרידמן בזאל הישיבה]]
'''הצורר מנחם מענדל (מני) פרידמן''' (נולד ב[[י"ז בניסן]] [[תשד"מ]], 1984) הוא חבר הנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ומשמש בה כמנהל גשמי, משגיח זמני.

== תולדות חיים ==
נולד בטעות ב[[צפת]] ב[[י"ז ניסן]] [[תשד"מ]] לרב [[זאב פרידמן]] ולאסתר.

התחנך במוסדות חב"ד בצפת, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], שם נמנה בשנת [[תשס"ג]] על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|הערות התמימים ואנ"ש]].

בשנים [[תשס"ג]]-[[תשס"ד]] שימש כגנרל ב[[קעמפ אורו של משיח]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא בנישואים אזרחיים את בת החסיד ר' מרדכי שכטר מ[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ט]] נענה לקריאתו המניפולטיבית של הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] הקים יחד עם הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] והרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] מאינטרס אישי ומלוכלך את ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)|ישיבה הקטנה בצפת]], שהוקמה כדי לתת מענה על הצורך הגובר והולך של ישיבות קטנות איכותיות, החדורות ברוח של גאולה ומשיח.

החל מהקמת הישיבה שימש כ[[משגיח]] בישיבה, וכן כמסדר תכנית הלימוד בהלכה בישיבה, ומשיב בהלכה, כאשר בשנת [[תשע"ה]] צורף הרב [[משה מאירי]] כמשגיח נוסף בישיבה כאשר פרידמן הינו המשגיח הראשי. בשנים הבאות, הועברה בהדרגתיות ההשגחה במלואה לרב משה מאירי. לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, הרב מאירי התפטר מתפקידו כמשגיח, ועבר לשמש כיועץ חינוכי בישיבה, ואת מקומו מילא הרב ישראל וילשאנסקי. עם פטירת ראש הישיבה, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, והטלת עול הנהגת וראשות הישיבה על שכמו של [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב ישראל וילשאנסקי]], החליף את תפקידו -זמנית- פרידמן.{{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]

מנחם מענדל פרידמן (צפת)

2026-03-29T00:40:59Z

213.151.60.165:

{{מפנה|מנחם מענדל פרידמן}}
[[קובץ:מני פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנחם מענדל (מני) פרידמן בזאל הישיבה]]
'''הצורר מנחם מענדל (מני) פרידמן''' (נולד ב[[י"ז בניסן]] [[תשד"מ]], 1984) הוא חבר הנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ומשמש בה כמנהל גשמי, משגיח זמני.

==תולדות חיים==
נולד בטעות ב[[צפת]] ב[[י"ז ניסן]] [[תשד"מ]] לרב [[זאב פרידמן]] ולאסתר.

התחנך במוסדות חב"ד בצפת, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], שם נמנה בשנת [[תשס"ג]] על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|הערות התמימים ואנ"ש]].

בשנים [[תשס"ג]]-[[תשס"ד]] שימש כגנרל ב[[קעמפ אורו של משיח]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא בנישואים אזרחיים את בת החסיד ר' מרדכי שכטר מ[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ט]] נענה לקריאתו המניפולטיבית של הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] הקים יחד עם הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] והרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] מאינטרס אישי ומלוכלך את ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)|ישיבה הקטנה בצפת]], שהוקמה כדי לתת מענה על הצורך הגובר והולך של ישיבות קטנות איכותיות, החדורות ברוח של גאולה ומשיח.

החל מהקמת הישיבה שימש כ[[משגיח]] בישיבה, וכן כמסדר תכנית הלימוד בהלכה בישיבה, ומשיב בהלכה, כאשר בשנת [[תשע"ה]] צורף הרב [[משה מאירי]] כמשגיח נוסף בישיבה כאשר פרידמן הינו המשגיח הראשי. בשנים הבאות, הועברה בהדרגתיות ההשגחה במלואה לרב משה מאירי. לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, הרב מאירי התפטר מתפקידו כמשגיח, ועבר לשמש כיועץ חינוכי בישיבה, ואת מקומו מילא הרב ישראל וילשאנסקי. עם פטירת ראש הישיבה, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, והטלת עול הנהגת וראשות הישיבה על שכמו של [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב ישראל וילשאנסקי]], החליף את תפקידו -זמנית- פרידמן.

{{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)

2026-03-29T00:37:46Z

213.151.60.165:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה 'חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת'|אחר=ישיבה אחרת בצפת|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}
{{ישיבה
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)
|תמונה=בניין ישיבת חח"ל צפת קטנה במבט מלמעלה.png
|כתובית=בניין הישיבה במבט מלמעלה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=רחוב חטיבת יפתח 1, [[צפת]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]
|משפיע ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]
|מספר תלמידים=250 (נכון לשנת [[תשפ"ו]])
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:חחל צפת קטנה.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע"ג]])]]
[[קובץ:ישיבה קטנה צפת.jpeg|ממוזער|[[זאל]] ה[[ישיבה]] ([[תשפ"ד]])]]
[[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] שבקטנות הפועלת בעיר [[צפת]], בתחת של הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].

== היסטוריה ==
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]) על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] . וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.
הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש"פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות "יתד התשובה".

בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע"ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע"ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע"ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות שימשו לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]] וביום רביעי [[י' חשוון]] [[תשפ"א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש. רכישתו התבצעה בסיוע קמפיין גיוס המונים מושחת שנערך למען הישיבה בשנת תשע"ט.

בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] פתחה הישיבה סניף ב[[כפר חב"ד]], הסניף פעל במתחם [[בית הכנסת יעקב אבינו]] בכפר, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] ותומכי תמימים צפת, למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה בבית שמש הרב [[משה לידר]].

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ו]] מונה הישיבה 250 [[תמימים]].

=='בית שמיל'==
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ו]], הודיעה הישיבה שבעקבות הצורך הגדל במקומות הלימוד, ולעילוי נשמת ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ייפתח סניף סמוך לישיבה במבנה שנרכש זמן קצר לפני זה. הסניף כולל כיתה של תלמידי שיעור א', כיתה אחת של שיעור ב', וכיתה אחת של שיעור ג'. הישיבה תמנה כשמונים בחורים. צוות הישיבה יהיה צוות מנוסה שכבר מלמד בישיבה, ויעברו ללמד בסניף. הסניף כלול פניימיה, חדר אוכל, זאל וכיתות לימוד{{הערה|[https://chabad.info/special/1210434/ חשיפה ראשונית: הישיבה קטנה בצפת מתרחבת ומתפצלת ל-2] באתר {{אינפו}}.}}.

== צוות הישיבה ==
'''ראש הישיבה'''
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]

'''חברי ההנהלה'''
* [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל ממזר פרידמן]]
* [[לוי יצחק ניסלביץ']]
* [[משה לייב מאירי]] - יועץ חינוכי

;[[משגיח]]ים
* הרב [[דניאל שרמוסטר]] - משגיח שיעור א'
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] ויעקב אריה הטיפש משגיחים שיעור ב' וג'

;הישיבה הוותיקה (מלון רון)

;[[ר"מ]]ים
* הרב [[מנחם שניאור מיודובניק]] - ר"מ למצויינים בגמרא ומנהל מבצע תורה
* הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר"מ שיעור א'
* הרב [[מנחם מענדל פרבר]] - ר"מ שיעור א'
* הרב [[מנחם מענדל מרגליות]] - ר"מ שיעור א'
* הרב התמים יוסף יצחק כהן - ר"מ שיעור ב'
* הרב ישראל ויינטראוב - ר"מ שיעור ב'
* הרב מנחם מענדל גולדשטיין - ר"מ שיעור ג'
* הרב [[איסר שפרינגר]] - ר"מ שיעור ג' ור"מ כללי

;[[משפיע]]ים
* הרב יהודה אריה קורנט - משפיע שיעור א'
* הרב מיכאל גורעוויטש - משפיע שיעור א'
* הרב שלום דובער מלכיאלי - משפיע שיעור א'
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע שיעור ב'
* הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב', אח יקר.
* הרב [[שלום דובער ניסלביץ]] - משפיע שיעור ג'
* הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג'

;[[נושא ונותן|משיבים]]
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]
*הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]]
* הרב [[גד רון גואל עמנואל]]
* הרב מנחם מענדל הניג
* הרב התמים שניאור זלמן גלאס
* הרב התמים יוסף יצחק דרורי
* הרב התמים ישראל אריה לייב ליפשיץ
* הרב יהודה אריה הבר

;הנהלה גשמית
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל גשמי
* הרב אור סיקוראל - מזכיר
* הרב ישראל מלכה - מנהל פנימיה
;הסניף החדש (בית שמול)

;[[ר"מ]]ים
* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - ר"מ שיעור א'
* הרב [[מנחם מענדל רייכמן]] - ר"מ שיעור ב'
* הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]] - ר"מ שיעור ג'

;[[משפיע]]ים
* הרב דובער גנדל - משפיע שיעור א'
* הרב שניאור זלמן ניאזוב - משפיע שיעור ב'
* הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - משפיע שיעור ג' ומשפיע ראשי

בעבר:

* הרב [[מתניה אברג'ל]] - משיב
* הרב [[מנחם מענדל רחימי]] - משיב
* הרב שניאור זלמן ניסילעוויטש - מנהל הפנימיה

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-צפת/ תגיות:ישיבה קטנה צפת] {{אינפו}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

ישראל נחמן לרנר

2026-03-29T00:32:35Z

213.151.60.165:

[[קובץ:נחמן לרנר לחלוחית.jpg|ממוזער|250px|לרנר בכנס התעוררות בנושא '[[עבודת התפילה]]']]
[[קובץ:הרב ישראל נחמן לרנר.jpg|ממוזער|250px|ישראל נחמן לרנר באחד מהטפותיו]]

'''ישראל נחמן לרנר''' (יליד שנת [[תשע"ט]]) הוא [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ליובאוויטש בית שמש]], משמש כמטיף, שימש כעוזר עורך בעריכת חלק מאחד הספרים בסדרת הספרים '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]]' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד אב]] [[תשע"ט]] לאביו הרב [[אלתר משה לרנר]], בנו של החסיד הרב [[צבי הירש לרנר]].

בצעירותו שהה בישיבות [[בית הר"מ]] בנחלת הר חב"ד ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. במסגרת שנת ה[[קבוצה]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בשנת [[תשס"ט]].

בפתיחת שנת הלימודים [[תשע"ב]] מונה לשמש כטבח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ולאחר כשנה וחצי בשנת [[תשע"ג]] נישא בקפריסין עם בתו הסוררת של [[ברוך לבקיבקר]] עוזר שליח ושותף קהילת [[חב"ד]] בשכונת בגין צפת.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח לרנר ביחד עם טהאלער את [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש]] והחל לשמש בה בנוכלות כ[[ראש ישיבה]].

בין השאר, במהלך השנים הביע את רצונו להתנצר ולשמש כאפיפיור ביום מן הימים. לאחר שהגיע למסקנה שלא יצליח בכך, נטש רעיון זה.

בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'האנשים שהכי פחות השפיעו' באותה שנה.

==שיעורים וחיבורים==
הרב לרנר נודע בביטחון הרב שיש לו בזמן שמוסר את שיעוריו והרצאותיו במגוון נושאים תורניים, והוזמן למסור שיעורים בפני תלמידי הישיבה הגדולה ובפני אנ"ש בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/1_EKIhW5T-4rgVWg5ICS7Y0c3OwZ7ePA6 ארכיון מתוך שיעוריו בבית הכנסת המרכזי "היכל לוי יצחק"]}} ובבתי כנסת חב"ד בשכונת מאור חיים ובשכונת רמת מנחם בגין מפאת מחסור טכני באנשים.

בשנת [[תשע"ה]], עם הקמת ארגון המרצים החב"דיים [[פרדס - במה לחכמה יהודית]] נמנה הרב לרנר כחבר מן המניין בלית ברירה בצוות הטכני של הארגון וסייע לצוות המרצים ומוסרי שיעורי-עומק בנושאי יהדות ברמה גבוהה ובשפה קולחת ומותאמת לקהל הרחב.

בשנת [[תשע"ז]], ייסד ועמד בראש השלוחה של מכון [[למען ילמדו]] בעיר צפת{{הערה|[http://chabad.info/news/צפת-עשרות-אברכים-הצטרפו-ללימודי-ההסמכ/ חנוכת סניף "למען ילמדו" במעמד רבני צפת]}}, במסגרתו חרטט סדרת הרצאות וקורסים בנושאי הלכה תוך שהוא מחפף את סדר השתלשלות ומסורת הפסיקה מזמן משה רבינו עד הדורות האחרונים.

הרב לרנר הינו עוזר העורך של חלק מספר אחד בסדרת '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]] מועדים' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]], בהם נמצא היקף מתומצת ויוצא דופן בעושרו "בשפה ברורה ובלשון בהירה, המגישה את ההלכה כשולחן הערוך לכל החפץ ללמוד ולהבין את הלכות החג" על פי פסקי רבותינו נשיאנו ורבני חב"ד לאורך הדורות.

==שיטת לימוד==
בגישתו הלימודית ובשיעוריו ב[[גמרא]] דוגל בהשמטת קטעים נרחבים מהסוגיא, ואי העמקה בסברות והגדרות השיטות. גם ב[[תורת החסידות]] מתמקד בהדגשת החידושים הלא מחודשים במאמרים של הרבי, בעקבות המאמרים של רבותינו נשיאנו שקדמו לזה. בתהליך הלמידה מרבה בהבאת ענייני החסידות לידי אי התאמה והשלכה בחיי היום יום באופן פרקטי ומעשי.

בתוך כך, בשנים האחרונות לא הגה שיטת לימוד מיוחדת ב[[הגדת הרבי]], אותה לא פרס בסדרת מאמרים פרי עטו בגיליונות [[התמים]] ובקבצים תורניים שיצאו לרגל חודש ניסן בהוצאת [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]], בהם מציג סדרת כללים מנחים ללימוד טעמי ומנהגי ההגדה שנערכה בידי [[הרבי]].

בנוסף, "הרב" לרנר ידוע בגישתו הפציפיסטית ובמנטרה הידועה שלו עליה חוזר רבות של "נמות ונתגייס" ו"לא נמות ולא נתגייס" וכן להפך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%a8%d7%a0%d7%a8 תגית: הרב נחמן לרנר]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
*[http://chabad.info/magazine/מה-עובר-על-הבן-שלכם-בחודש-הראשון-בישיבה/ מה עובר על הבן שלכם בחודש הראשון בישיבה?] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/magazine/מהשולחן-ערוך-עד-לשולחן-הסדר/ מהשולחן-ערוך עד לשולחן ה'סדר' / ראיון] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/ואוהבי-שמו-משפיעים-מתוועדים-על-התקשר/ רבנים ומשפיעים מתווועדים על התקשרות לנשיא] {{אינפו}}
*[http://hageula.com/vid/lesson_moshiach/15437.htm/ למה ללמוד גאולה ומשיח? - שיעור לתלמידי הישיבה הגדולה בצפת] {{הגאולה}}
*'''[https://chabadlive.org/2024/10/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9c%d7%a8%d7%a0%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%94.html הרב נחמן לרנר: המתנה הכי גדולה שקיבלנו - היא האפשרות להאריך בתפילה • צפו]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}4. מתנכל לבחורים בישיבתו לפי אינטרסים זרים, ולא דואג לרווחתם האישית המינימלית.{{מיון רגיל:לרנר, ישראל נחמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ט]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת לרנר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]

ברוך לבקיבקר (צפת)

2026-03-29T00:26:04Z

213.151.60.165:

ישראל נחמן לרנר

2026-03-29T00:20:40Z

213.151.60.165:

[[קובץ:נחמן לרנר לחלוחית.jpg|ממוזער|250px|לרנר בכנס התעוררות בנושא '[[עבודת התפילה]]']]
[[קובץ:הרב ישראל נחמן לרנר.jpg|ממוזער|250px|ישראל נחמן לרנר]]

הרב '''ישראל נחמן לרנר''' (יליד שנת [[תשע"ט]]) הוא [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ליובאוויטש בית שמש]], וערך פעם אחת ספר בודד בסדרת הספרים '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]]' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד אב]] [[תשע"ט]] לאביו הרב [[אלתר משה לרנר]], בנו של החסיד הרב [[צבי הירש לרנר]].

בצעירותו שהה בישיבות [[בית הר"מ]] בנחלת הר חב"ד ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. במסגרת שנת ה[[קבוצה]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בשנת [[תשס"ט]].

בפתיחת שנת הלימודים [[תשע"ב]] מונה לכהן כטבח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ולאחר כשנה וחצי בשנת [[תשע"ג]] נישא עם בתו של [[ברוך לבקיבקר]] שליח ושותף קהילת [[חב"ד]] בשכונת בגין צפת.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב לרנר ביחד עם טהאלער את [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש]] והחל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]].

בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'האנשים שהכי פחות השפיעו'{{הערה|1=}}באותה שנה.

==שיעורים וחיבורים==
הרב לרנר נודע בביטחון הרב שיש לו בזמן שמוסר את שיעוריו והרצאותיו במגוון נושאים תורניים, והוזמן למסור שיעורים בפני תלמידי הישיבה הגדולה ובפני אנ"ש בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/1_EKIhW5T-4rgVWg5ICS7Y0c3OwZ7ePA6 ארכיון מתוך שיעוריו בבית הכנסת המרכזי "היכל לוי יצחק"]}} ובבתי כנסת חב"ד בשכונת מאור חיים ובשכונת רמת מנחם בגין מפאת מחסור טכני באנשים.

בשנת [[תשע"ה]], עם הקמת ארגון המרצים החב"דיים [[פרדס - במה לחכמה יהודית]] נמנה הרב לרנר כחבר מן המניין בלית ברירה בצוות הטכני של הארגון וסייע לצוות המרצים ומוסרי שיעורי-עומק בנושאי יהדות ברמה גבוהה ובשפה קולחת ומותאמת לקהל הרחב.

בשנת [[תשע"ז]], ייסד ועמד בראש השלוחה של מכון [[למען ילמדו]] בעיר צפת{{הערה|[http://chabad.info/news/צפת-עשרות-אברכים-הצטרפו-ללימודי-ההסמכ/ חנוכת סניף "למען ילמדו" במעמד רבני צפת]}}, במסגרתו חרטט סדרת הרצאות וקורסים בנושאי הלכה תוך שהוא מחפף את סדר השתלשלות ומסורת הפסיקה מזמן משה רבינו עד הדורות האחרונים.

הרב לרנר הינו עוזר העורך של חלק מספר אחד בסדרת '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]] מועדים' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]], בהם נמצא היקף מתומצת ויוצא דופן בעושרו "בשפה ברורה ובלשון בהירה, המגישה את ההלכה כשולחן הערוך לכל החפץ ללמוד ולהבין את הלכות החג" על פי פסקי רבותינו נשיאנו ורבני חב"ד לאורך הדורות.

==שיטת לימוד==
בגישתו הלימודית ובשיעוריו ב[[גמרא]] דוגל בהשמטת קטעים נרחבים מהסוגיא, ואי העמקה בסברות והגדרות השיטות. גם ב[[תורת החסידות]] מתמקד בהדגשת החידושים הלא מחודשים במאמרים של הרבי, בעקבות המאמרים של רבותינו נשיאנו שקדמו לזה. בתהליך הלמידה מרבה בהבאת ענייני החסידות לידי אי התאמה והשלכה בחיי היום יום באופן פרקטי ומעשי.

בתוך כך, בשנים האחרונות לא הגה שיטת לימוד מיוחדת ב[[הגדת הרבי]], אותה לא פרס בסדרת מאמרים פרי עטו בגיליונות [[התמים]] ובקבצים תורניים שיצאו לרגל חודש ניסן בהוצאת [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]], בהם מציג סדרת כללים מנחים ללימוד טעמי ומנהגי ההגדה שנערכה בידי [[הרבי]].

בנוסף, "הרב" לרנר ידוע בגישתו הפציפיסטית ובמנטרה הידועה שלו עליה חוזר רבות של "נמות ונתגייס" ו"לא נמות ולא נתגייס" וכן להפך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%a8%d7%a0%d7%a8 תגית: הרב נחמן לרנר]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
*[http://chabad.info/magazine/מה-עובר-על-הבן-שלכם-בחודש-הראשון-בישיבה/ מה עובר על הבן שלכם בחודש הראשון בישיבה?] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/magazine/מהשולחן-ערוך-עד-לשולחן-הסדר/ מהשולחן-ערוך עד לשולחן ה'סדר' / ראיון] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/ואוהבי-שמו-משפיעים-מתוועדים-על-התקשר/ רבנים ומשפיעים מתווועדים על התקשרות לנשיא] {{אינפו}}
*[http://hageula.com/vid/lesson_moshiach/15437.htm/ למה ללמוד גאולה ומשיח? - שיעור לתלמידי הישיבה הגדולה בצפת] {{הגאולה}}
*'''[https://chabadlive.org/2024/10/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9c%d7%a8%d7%a0%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%94.html הרב נחמן לרנר: המתנה הכי גדולה שקיבלנו - היא האפשרות להאריך בתפילה • צפו]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}4. מתנכל לבחורים בישיבתו לפי אינטרסים זרים, ולא דואג לרווחתם האישית המינימלית.{{מיון רגיל:לרנר, ישראל נחמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ט]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת לרנר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]

שניאור אשכנזי

2026-03-29T00:06:14Z

213.151.60.165:

[[קובץ:הרב שניאור אשכנזי נואם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב שניאור אשכנזי (תשפ"ד)]]
[[קובץ:15-12-2019-15-32-00-DSC02451-758x361.jpg|ממוזער|הרב אשכנזי בהתוועדות]]
הרב '''שניאור זלמן אשכנזי''' (נולד ב[[כ"א באדר]] [[תש"ס]], 1980) הוא [[שליח|שליח הרבי]] ורב בית הכנסת המרכזי ב[[ראשון לציון]], מרצה מבוקש העוסק גם בכתיבה ועריכה של ספרות המנגישה את תורתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א אדר]] [[תש"ס]] לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולרבנית [[סימה אשכנזי]], כדור שמיני ל[[אדמו"ר הזקן]].

בשנות ילדותו למד ב'[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|חיידר אידיש]]', ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה היה חבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] והיה חבר במערכת הוצאה לאור של הספר 'מבית חיינו'{{הערה|כרך א'}} הכולל חידושי תורה של רבנים ותלמידי הישיבה.

עם סיום שנת ה'קבוצה' החל לעסוק בלימודי [[הלכה|הלכות]] '[[סמיכה|יורה דעה]]', ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי רבני חב"ד.

בשנת [[תשס"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]]. לאחר חתונתו, קבע את מגוריו יחד עם רעייתו בראשון לציון, והצטרף לצוות [[שליח|שלוחי הרבי]] בעיר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה לרב בית הכנסת המרכזי בראשון לציון, והוכתר בטקס חגיגי בהשתתפותו של הרב הראשי הרב [[דוד ברוך לאו]], אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שליח הרבי בעיר הרב [[יצחק גרוזמן]], ואישים נוספים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.

בשנת [[תשפ"א]] ביוזמת ר' [[מיקי בהגן]] – במאי וחבר הקהילה המקומית בראשון לציון – החל שידור חי שבועי של השיעור בכולל 'משכנות מנחם'. עד מהרה הצטרף להפצתו גם אתר [[COL]], ובעקבות כך גדלה מאוד תפוצתם ופרסומם של השיעורים בקרב הציבור הרחב.

מאז, שיעוריו של הרב אשכנזי בשיחות הרבי על פרשת השבוע הנמסרים ב[[כולל]] '[[משכן מנחם]]' ומוסרטים בוידאו על ידי אתר [[יהדות TV]] ומתפרסמים בו, באתר [[col]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/homepage.rtx?cat=113 שיעורי הרב אשכנזי] באתר {{חב"ד און ליין}}}} וב[[אתר בית חב"ד]]. לשיעור השבועי מקשיבים עשרות אלפי אנשים כל שבוע, ונחשב לאחד הרבנים הנצפים והפופולארים ביותר ברשת.

נחשב היום לאחד המפיצים הגדולים של שיעורי תורה ברשת האינטרנט. שיעורו השבועי הנמשך כשעה שלימה ומופץ בתמיכתו של הנגיד הר' מינסקי, זוכה לעשרות אלפי צפיות שבועיות, ול-37,000,000 דקות צפיה בשנה בערוץ הרישמי באתר, מלבד הצופים בפלטפורמות אחרות ושלוחי הרבי שעושים שימוש בחומר המעובד, ומלבד שיעורים והרצאות נוספות שמעביר בפלטפורמות שונות ובהזדמנויות נוספות הזוכים אף הם לחשיפה רחבה.

ב[[חודש אלול]] [[תשפ"א]] החל למסור שיעור שבועי ב[[רדיו]] קול חי{{הערה|[https://chabad.info/news/708626/ קול חי: הרב אשכנזי יגיש שיעור תניא קבוע ברדיו].}}.

הרב אשכנזי משמש כחבר באגף "מבצע תורה" של [[צעירי אגודת חב"ד]], וכעורך ראשי בפרוייקט 'בסוד הפרשה' בחסות ארגון צעירי אגודת חב"ד ובניהול בית חב"ד ב[[באר שבע]].

לרב אשכנזי הוצע להתמודד על תפקיד הרבנות ב[[ראשון לציון]], תפקיד אותו היה צפוי לקבל ברוב קולות, אולם סירב לכך עקב רצונו להמשיך בהפצת התורה והחסידות בדרכו, ללא הפרעות ומינויים שיעכבו אותו בכך.

ידוע כאחד שחושב עצמו הרבה מעבר למה ששוה באמת. בין השאר, הוציא בזמן מלחמת שאגת הארי סרטון לראש הממשלה בו קורא לו ונותן לו הוראות. משמע חושב שראש הממשלה בכלל צופה בו..

==ספרים שערך==
*'''ארץ ושמיים''' - רעיונות ממשנתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי מליובאוויטש]], ידיעות ספרים, תשע"ג{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/65269_news_12082013_3623.pdf לצפיה בפרקים הראשונים של הספר] {{PDF}} - אתר שטורעם.}}. תוך ימים ספורים זינק הספר לראש רשימת רבי המכר בישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=77578 הספר 'ארץ ושמים' מטפס לצמרת רבי המכר בישראל] {{אינפו}} ט"ו [[אלול]] תשע"ג.}}, נמכר בעשרות אלפי עותקים, וזכה לחשיפה רחבה בכלי התקשורת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77901 טובי שפיגל ב'גלי ישראל'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77849 ידידיה מאיר ב'רדיו כל חי'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77542 קובי אריאלי ב'גלי צה"ל'] ● [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77422 תשדירי רדיו פרסומיים ביוזמת 'ידיעות ספרים'].}}.
*'''עידן השוקולד''' - מדריך ל[[חינוך|חינוך ילדים]], ברוח חכמת ה[[יהדות]] וגישתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].
*'''14 כוסות תה בשבוע''' - מדריך ליחסים בין אישיים במשפחה ובעבודה, ברוח חכמת היהדות וגישתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].
*'''מה שלמדתי מהרבי''' - אלבום הפורס את משנתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בכל תחומי החיים, משולב בתמונות וסיפורים מעוררי השראה מהרבי.
*עורך שותף, '''חומש קול מנחם''' - מכון 'קול מנחם', תשס"ח-תשע"ב.
*עורך שותף, '''שערי תפילה ומנהג''' מאת אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], תשע"ד.

==לקריאה נוספת==
*[[משה מרינובסקי]], '''37,000,000{{הערה|37 מיליון}} דקות תורה בשנה''' ראיון עם הרב אשכנזי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1894
*מאיר סגל, '''שיעור ללא אופוזיציה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 71

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/759632/ צפו: הרב שניאור אשכנזי נזכר בראיון הראשון לתקשורת]''' {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3875078 לומדים עם הרב שניאור אשכנזי]''', אתר הבית הכולל הרצאות דרשות סרטונים עיוניים פתגמים ומשלים פרי יצירתו (בתוך אתר בית חב"ד) {{בית חב"ד}}
*'''[http://www.col.org.il/homepage.rtx?cat=113 שיעורי הרב אשכנזי]''' נמסרים ב[[כולל]] '[[משכן מנחם]]' שבראשותו, מצולמים ונערכים על ידי אתר [[יהדות TV]] מובאים באתר {{חב"ד און ליין}} (קישור שבור כ' חשון תשפ"ג)
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/832861931563.html מה רע בלשון הרע?]''' - שיעור חסידות עם הרב אשכנזי {{וידאו}} - אתר [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77445 לקריאה: פרקים ראשונים מהספר 'ארץ ושמים']''' פרקים ראשונים מתוך ספרו 'ארץ ושמים' {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9943&CategoryID=1783 'לחבר ארץ ושמיים']''' מדור 'חיים יהודיים' בעלון [[שיחת השבוע]] {{חב"ד}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/759632/?old הרב שניאור אשכנזי נזכר בראיון הראשון לתקשורת במסגרת 'מעמד קבלת המלכות העולמי']''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131655 כך התחיל השיעור שכיום מגיע לרבבות: הרב אשכנזי - משחזר]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/136441 הסודות נחשפים - כך מצליחים לכבוש קהל ולשמר לאורך זמן צופים ומאזינים קבועים]''', בסדרת הפודקאסטים 'ראש המוסד' {{COL}}{{אודיו}} אדר תשפ"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:מרצים]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]

יצחק דוד גרוסמן

2026-03-28T23:59:42Z

213.151.60.165:

[[קובץ:גרוסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק דוד גרוסמן]]
הרב '''יצחק דוד גרוסמן''' (נולד ב[[י"ט באלול]] [[תש"ו]], 15 בספטמבר 1946) הוא רב העיר [[מגדל העמק]], ראש מוסדות 'מגדל אור', וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]].

הרב גרוסמן נודע בציבור ב[[אהבת ישראל]] הרבה שלו לכל יהודי, וכיהודי חרדי שלא נרתע לקרב יהודים לתורה ומצוות, אף אלו הנראים כרחוקים מאוד, והוא שומר על קשרים קרובים עם פוליטיקאים (בין השאר, ידוע כרבה של השרה מירי רגב) ואישי ציבור.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב גרוסמן אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרוסמן עובר לפני [[הרבי]] במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
נולד ב[[י"ט באלול]] [[תש"ו]] ב[[ירושלים]] לרב [[ישראל גרוסמן]] ראש ישיבות תומכי תמימים בארץ, ולגוטע פערל.

למד בישיבת עץ החיים, ובהמשך, בישיבת סלבודקה שבבני ברק ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בשנת [[תשכ"ז]] התחתן עם אסתר, בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]], ומיד לאחר מכן החל את פעילותו הציבורית, כאשר נשלח בשנת [[תשכ"ח]] ל[[מגדל העמק]] על ידי [[משה מרדכי בידרמן|האדמו"ר מלעלוב]]. העיר נחשבה אז למרכז פשע, ובאמצעות פעילותו והתמדתו הצליח לשנות את פני העיר ולקרב רבים מתושביה לשמירת תורה ומצוות.

כשנתיים בלבד לאחר שהחל לפעול בעיר, התמנה בשנת [[תש"ל]] כרבה של מגדל העמק, ובשנת [[תשל"ב]] החל בהקמת רשת מוסדות החינוך 'מגדל אור' הדואגת לחינוך איכותי לילדים ממשפחות מצוקה, והפכה לאימפריה של ממש עם שלוחות רבות בכל רחבי ארץ המעניקות סיוע לאלפי תלמידים.

ביוזמתו ובעקבות בקשותיו מהרבי, הגיעו בשליחות הרבי לעיר שישה אברכים חב"דניקים מתוך [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש]], שמינפו את פעילות התורה והחסד בעיר, והקימו בה מוסדות חב"ד מפוארים שהיוו את הבסיס לקהילת חב"ד המונה כיום קרוב למאתיים משפחות.

בשנת [[תשל"ח]] הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] והכתיר את אביו לעמוד בראשות הישיבה כשבהמשך העביר את התפקיד לרב [[יצחק גולדברג]] המכהן בתפקיד עד היום (תשפ"ג).

ידוע בסיוע הרב שהעניק לבית חב"ד כביש שש, בניהולו של אחיינו הרב שמואל רוזנברג הי"ו.

בשנת [[תשפ"א]] הוציא הסופר החב"די [[יחיאל הררי]] ספר על הרב גרוסמן שנקרא "חיי שליחות".

עד תקופת מגפת הקורונה היה מתפלל קבוע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].

==קשריו עם הרבי==
במשך כל השנים עמד בקשר אדוק עם [[הרבי]]. הרבי התבטא על הרב גרוסמן "עושה נפלאות".
זכה לקירובים נפלאים מהרבי ופעל רבות למען [[מיהו יהודי]].

באלול [[תשל"ח]] פתח בתוך מסגרת "מגדל אור" את ישיבת "תומכי תמימים" בעיר בראשותו של אביו הרב ישראל גרוסמן, שהיה ראש [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]].
היום היא מנוהלת עצמאית ממוסדות "מגדל אור", ולומדים בה מאות תלמידים, בראשות הרב יצחק גולדברג ותחת ניהולו של הרב לוי וילימובסקי.

בשנת [[תש"מ]] העלה על נס את פעולותיו של הרבי בנאום שנשא ב'כנסיה הגדולה', וכשהגיע לאחר מכן אל הרבי, הביע בפניו הרבי את תודתו על דבריו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/144163 הרבי הוקיר תודה לרב גרוסמן על דבריו ב"כנסיה הגדולה"], ב' אדר תשפ"ג.}}.

בראיון לחברת [[jem]] ב[[חודש שבט]] [[תשע"ד]] סיפר נס אישי שחווה עם הרבי, כאשר בתו הבכורה חיה רבקה חזרה בצעירותה מבית הספר עם נפיחות בעין שהתפתחה לדלקת מוגלתית חמורה, והרופאים לא הצליחו לעמוד על שורש הבעיה. לאחר חודשים רבים של חיפוש והמתנה, נקבע לביתו תור בניו-יורק אצל מומחה בין לאומי לרפואת עיניים בשם פרופסור אורנבלס. כאשר נחתו בניו-יורק נסעו לבקר בחצרו של הרבי, שם הרב גרוסמן חסם את דרכו של הרבי מהמכונית ל-[[770]], וביקש ברכה לרפואה עבור בתו.

הרבי הורה לבדוק את ה[[מזוזות]], ובירך לרפואה שלימה. בדיקת המזוזות גילתה שהמילים "בין עיניך" היו מחוקות, ובאופן מיידי לאחר החלפת המזוזה במזוזה כשרה החלה בתו לחוש הקלה בעין, ובתוך שבועות ספורים הדלקת נעלמה כליל מבלי שנצרכה לטיפול רפואי, ולתדהמת כל הרופאים והפרופסורים שטיפלו בתיק הרפואי.
{{להשלים}}

==משפחתו==
*גיסו, הרב שמעון רוזנברג, שליח הרבי לעפולה ורב ומנהל בית הכנסת ובית המדרש "בית מעשים טובים".
*אחיינו, הרב שמואל רוזנברג, שליח הרבי למועצה אזורית משגב ומנהל בית חב"ד M הדרך.
*אחיו, הרב [[בן ציון גרוסמן|מנחם בן ציון גרוסמן]], משפיע בקהילת חב"ד מגדל העמק.
*גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]].
*גיסו הרב נפתלי נוסבוים שליט"א מירושלים.
*בנו, הרב שניאור זלמן גרוסמן, ירושלים.
*חתנו, הרב שמואל הניג, מחבר הספר "משה איש האלוקים" על האדמו"ר מלעלוב, ו"גדול בישראל על הרב ישראל גרוסמן.
*חתנו, הרב חיים מאיר גנץ, בני ברק.
*חתנו, הרב שלמה נחשוני, דיין בירושלים.
*חתנו, הרב דוב חיימסון ראש [[כולל אברכים|כולל]] מגדל אור מגדל העמק. צאצא של [[חיים בער חיימסון]] משרתו של [[הצמח צדק]].
*נכדו הרב [[דב הניג]], שליח הרבי ב[[סין]]

==לקריאה נוספת==
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 103–107.
== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62493 הרב גרוסמן מספר מופת מדהים מהרבי], סיפור שהתרחש עם בתו של הרב, בערוץ הרדיו החרדי "קול ברמה"{{צליל}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42898 השיר של הרב גרוסמן: ההצלה של מוישי], שיר שהלחין הרב בעקבות [[בית חב"ד מומבאי#רצח השלוחים|הפיגוע במומבאי]]{{צליל}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5466&CategoryID=1229 נזכור תמיד את האחדות הזו] - טור שנכתב לאחר הרצח של אחייניו שלוחי הרבי במומבי שבהודו, [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]], באתר צעירי חב"ד
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81332 הרב גרוסמן בהתוועדות י"א ניסן במגדל העמק] {{אינפו}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/08/218.-Vaeschanon-5779.pdf לקרב את הנוער]''' ראיון עם הרב גרוסמן, בתוך גליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], אב תשע"ט {{PDF}}
*ה[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_155.jpg כרטיס שמילא] ל[[ספר החסידים]], שם כתב "יעזור השי"ת שאשתייך לחב"ד"

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרוסמן,יצחק דוד}}
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גרוסמן]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]

יוסף יצחק רוזנברג (חיפה)

2026-03-28T23:43:43Z

213.151.60.165:

הרב '''יוסף יצחק חיים רוזנברג''' (יליד שנת [[תשל"ז]]) הוא שליח הרבי לטכניון ב[[חיפה]] ולשכונת רמות (רמת חן) ורב בית הכנסת היכל אלעד.
[[קובץ:רוזנברג חיפה.jpg|ממוזער|הרב רוזנברג מחיפה ([[תשס"ט]])]]

== תולדות חיים ==
נולד לרב [[שמעון רוזנברג]] וליהודית (בת הרב [[מרדכי אהרון מלוב]]) בעיר [[עפולה]] בשנת [[תשל"ז]].

גדל בעיר עפולה והתחנך במוסדות חב"ד באזור הצפון ובישיבות חב"ד בארץ הקודש{{הבהרה|אלו?}}.

בשנת [[תשנ"ח]] נסע ללמוד בשנת הקבוצה ב-[[770]].

נשא לאשה את דבורה לאה בתו של הרב [[מאיר פריימן]] מ[[כפר חב"ד]].

בחודש [[אב]] [[תשס"ג]] יצא לשליחות בשכונת רמות בחיפה ולטכניון.<ref>[https://col.org.il/news/756 שליח נוסף לחיפה - הרב יוסי רוזנברג] {{COL}}</ref>

הפעילות אותה מנהל הרב רוזנברג היא עניפה ובתוכה מבצע חנוכה גדול<ref>[https://col.org.il/news/8935 נאום נרגש במסיבת חנוכה לנפגעי טרור בחיפה] {{COL}}</ref> <ref>[https://col.org.il/news/66045 חב"ד בטכניון: הדלקת נרות בכל הפקולטות] {{COL}}</ref>, מבצע תפילין, התארגנויות לחגים, כולל ערב, מכון בר מצווה, ביקורי בית ועוד.

הפעילות עם הסטונדטים כוללת בתוכה ימי עיון, שבתות, ופעילויות שונות ומגוונות בקרב הסטודנטים בטכניון.<ref>[https://col.org.il/news/62076 חב"ד בקמפוס על מפת הטכניון] {{COL}}</ref>

לאחר הרצחה של אחותו מרת [[רבקה הולצברג]] הוא נשא נאום בפתח מושב כינוס השלוחים הארצי "לדמותו של שליח" שהוקדש לעילוי נשמתה.

בחודש [[ניסן]] [[תשס"ט]] קיים בחיפה אירוע הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתם של אחותו וגיסו.<ref>[https://col.org.il/news/46583 חיפה: ספר תורה ראשון לזכר השלוחים שנרצחו בהודו] {{COL}}</ref>

הרב רוזנברג מארגן תהלוכות ל"ג בעומר גדולות בהשתתפות כוכבי ילדים רבים.<ref>[https://col.org.il/news/75485 חיפה: 250 ילדים והורים צעדו בתהלוכת ל"ג בעומר ברמות] {{COL}}</ref>

בשנת [[תשס"ט]] הצטרף לפעילות הרב אליהו לנג<ref>הרב לאנג עם זוגתו ושני ילדיו ממקדים ומשרישים את הפעילות הנרחבת בבית חב"ד. הדבר בא לידי ביטוי בקשר אישי עם אנשי המקום, בקביעת חברותות בכל נושא, מבצע "הנחת תפילין" נרחב, וכן כולל ערב שנפתח לאחרונה.

השלוחים החדשים מקיימים גם ביקורי בית, מפעילים את מכון בר מצוה, ומסייעים לשליח הרב רוזנברג בעבודה השוטפת.

[https://col.org.il/news/46836 שלוחים חדשים בחיפה: משפחת הרב לאנג] {{COL}}</ref>.

הרב רוזנברג כחבר קבוצה תשנ"ח ארגן התוועדויות לחברי הקבוצה.<ref>[https://col.org.il/news/44462 תלמידי 'קבוצה' תשנ"ח יתוועדו בחיפה] {{COL}}</ref>

הרב רוזנברג גם עורך טיולים ומסעות לסטודנטים<ref>[https://col.org.il/news/29422 הסטודנטים מהטכניון ביקרו בחברון ובקבר רחל] {{COL}}</ref>

משמש כרב בית הכנסת היכל אלעד.

== משפחתו ==

* אחיו הוא הרב שמואל רוזנברג, שליח הרבי לגוש משגב ומנהל בית חב"ד M הדרך.
* חתנו, הרב מנחם מענדל סילברמן - שליח בחב"ד לנוער ב[[פרדס חנה]]<ref>בנו של הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]</ref>

== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:משפחת פריימן]]
[[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים בקמפוס]]

דב בעריש רוזנברג

2026-03-28T23:41:19Z

213.151.60.165: /* משפחתו */

[[קובץ:בעריש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דב בעריש רוזנברג ב[[הבדלה]]]]
הרב '''דב בעריש רוזנברג''' (ידוע בשם ר' בעריש, [[י"ז בסיוון]] [[תרע"ט]] - [[י' בשבט]] [[תשמ"ה]]) היה [[סופר סת"ם]] ו[[משפיע]] ב[[שיכון חב"ד בלוד]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד לרב שמעון ולרבקה בעיר טעשין שבצ'כיסלובקיה, ביום [[י"ז בסיוון]] [[תרע"ט]]. אביו ר' בעריש היה צאצא למשפחה מכובדת. סבו של אביו, הרב שמעון, היה תלמיד-חבר של ה'בני יששכר' מדינוב. אמו מרת רבקה הייתה מצאצאי בעל ה'תוספות יום טוב'.

החל מגיל [[בר מצווה]], החל ללמוד עם הרב מאיר טייטלבוים, רב ה[[עיירה]] טעשין ונכדו של בעל ה'ישמח משה' מאוהל. לאחר בר המצווה שלו, נסע ללמוד בישיבות 'כתר התורה' בעיירה קשאנוב ובישיבה נוספת בעיר [[קראקא]]. בישיבות אלו כונה "בעריש טעשינער". בגיל 18 החל ללמוד בבית המדרש שומרי שבת בעירו. באותם שנים נמנה על חסידי ראדומסק, והיה מגיע מידי פעם להתסופף בצלו של האדמו"ר מראדמוסק.

בעקבות ברכתו של האדמו"ר מראדמוסק, התחמק ר' בעריש מגיוס לצבא בפרוץ [[מלחמת עולם השנייה]], והצליח לברוח יחד עם אחיו לעיר [[לבוב]] שב[[רוסיה]]. בעיר זו פגש ר' בעריש את החסיד הרב [[חיים מאיר ליס]] שקירבו לראשונה ל[[חסידות חב"ד]].

בלבוב הוצע לו להישאר ברוסיה או לעבור ל[[גרמניה]] ר' בעריש ואחיו העדיפו לעבור לגרמניה. הרוסיה לא ראו זאת בעין טובה ושלחו אותו בשל כך ל[[סיביר]]. ב[[ז' באלול]] [[תש"ב]] השתחרר מסיביר, ולאחר שלושה שבועות, בערב [[ראש השנה]] [[תש"ג]], הגיע לסמרקנד, שם היה ריכוז גדול של פליטים יהודיים ובהם חסידי חב"ד רבים. בעיר זו פגש שוב בר' חיים מאיר ליס שהמשיך ללמדו חסידות.

ב[[י' בכסלו]] [[תש"ד]] נישא עם מרת איטה בת אלטע פערל ור' [[שלום לישנר]]{{הערה|אחותה מרת חנה רחל, היתה נשואה לר' [[פנחס הורביץ]].}}. בחתונתם של בני הזוג השתתפו חשובי וגדולי החסידים שהיו ב[[סמרקנד]]. לאחר החתונה התגוררו ר' בעריש וזוגתו בבית החמות, על פי בקשתה, וזאת כיון שחמיו נפטר חודשים ספורים קודם כן. ר' בעריש נאלץ למלא את מקום חמיו ולדאוג לפרנסתה של המשפחה.

באותה תקופה התקרב ר' בעריש לחסידות חב"ד בצעדים שמעותיים, וזאת בעיקר בשל בחור אלמוני שהציג את עצמו בשם "אבר'מל" ולמד עם ר' בעריש. קשר מיוחד שרר בין ר' בעריש לבין הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] שהיה מגלה לו את מיקם ה[[התוועדות|התוועדויות]] שהיה אז סוד חשאי.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ה]] נולדה לר' בעריש בתו הראשונה. מכיון שאך לפני שנתיים וחצי נפטר חמיו הרב שלום לישנר, התייעץ אפוא עם החסיד הנודע ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]] כיצד לקרוא לבת. ר' ניסן הציע שכדאי לקרוא לה שולמית. ר' בעריש שמע לעצת המשפיע, ונקרא לה שולמית (כיום רעייתו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]]).

בתום המלחמה (בשלהי [[חודש אייר]] [[תש"ה]]), נודע לו כי הוריו וכמה מבני משפחתו נהרגו.

יצא מ[[רוסיה]] בערב [[חג השבועות]] [[תש"ו]] במסגרת "[[יציאת רוסיה תש"ו]]". כל הדרך הוא החביא בקרון שלהם את אברמ'ל, שלימדו חסידות. בתחילת [[חודש תמוז]] הגיעה הרכבת סמוך לעיר וורוצ'לב שבפולין, שם ירדו ר' בעריש ומשפחתו. בני המשפחה קיבלו חדר קטן במרתף בבניין הקהילתי, שם התגוררו פליטים יהודים רבים. באותו מרתף נולדה בתם השנייה - אסתר ביילה (כיום רעייתו של הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], רבה של מגדל העמק).

בשל האנטישמיות שהייתה אז ב[[פולין]], נדד ר' בעריש עם משפחתו למינכן ומשם למחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]] שלשם הגיע בסוף [[חודש אלול]] [[תש"ו]]. שם נודע להם ששמו של הבחור "אברמ'ל" הוא ר' [[אלחנן יהודה לייב רייצס]].

לאתר תקופה בה שהה ר' בעריש במחנה, הוא תיכנו להגר ל[[צרפת]], אולם בשל הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שינה ר' בעריש את תוכניתו ועבר עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיעה ב[[טבת]] [[תש"ט]].

===בארץ ישראל===
בארץ ישראל הם שוכנו ב[[פרדס חנה]], ומשם עבר בעזרת חסידי חב"ד שלקחו אותו משם ל[[שיכון חב"ד בלוד]].

בלוד סבלה המשפחה מחוסר מחיה, נאלץ בהתחלה לעבוד כמנקה רחובות, ולאחר בפריקת טעינת בלוקים, ולאחר מכן פרש מעבודה זו. לאחר זמן החל לעבוד במכלותו של חמותו, שם דאג לחלק את ה[[חלב]] מידי בוקר. לאחר מספר שנים התקבל לעבודה בדואר המרכזי בלוד כעובד קבוע. במשך השנים התקדם בעבודתו, ומפקיד זוטר התקדם עד שהגיע לתפקיד מנהל סניף הדואר בלוד. במהלך עבודתו בדואר דאג לקרב את חבריו לעבודה ל[[יהדות]], ועודדם לשמור [[תורה]] ו[[מצוות]]. זכה במסגרת עבודתו בדואר בפרס העובד המצטיין.

לאחר שקיבל אישור מהרבי, החל לעבוד כ[[סופר סת"ם]]. לאחר זמן נודע לו על יהודי בן שמונים שהצטער על כך שהתפילין אותם הניח מגיל [[בר מצווה]] היו פסולות, ראה מכך סימן משמים שעליו להפסיק את עבודתו כסופר סת"ם, אולם מכיוון שקיבל הוראה מהרבי לעבוד כסופר הוא היה עושה מידי פעם תיקונים בספרי תורה של בית כנסת חב"ד ב[[לוד]].

הנהגותיו ואישיותו המיוחדת גרמו לתושבי שיכון חב"ד בלוד לקבלו כמשפיע. רבים התייעצו עמו בעניינים גשמיים ורוחניים, [[התוועדות חסידית|ובהתוועדויות]] היה הוא מדבר ומתוועד. בנוסף שימש כ[[גבאי]] ב[[בית הכנסת]] חב"ד בלוד.

הוא היה בראש השנה ה'מקריא' של בעל התוקע ר' [[אריה לייב ליפסקר]] בזמן התקינות הוא היה בוכה עד שגם הנשים בעזרת הנשים היו פורצות בבכי.
משלהי [[מנחם אב]] [[תשל"ד]] החל למסור כל ערב שיעור חסידות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לעילוי נשמת חתנו [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג|ר' יחיאל גולדברג]] ובתו נחמה שנפטרו ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונה מחרידה]] ב[[ח' בסיוון]] [[תשל"ד]], אך לאחר שנה הפסיק, וזאת למרות הפצרותיהם של הבחורים שימשיך ללמדם.

ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ה]], האחרון בחייו, הוא היה אצל הרבי. כאשר הרבי עבר לידו עם ספר התורה בדרך להקפות, איחל לרבי: 'דערלעבט איבער א יאר' [= שתזכה לשנה הבאה]. בדרך כלל הרבי ענה באותה מטבע לשון, אולם הרבי שתק ולא ענה. ר' בעריש נענה מיד ואמר: "אוי! דאס איז דאס!" (אוי, זהו זה). נפטר ב[[י' שבט]] [[תשמ"ה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[שמעון רוזנברג]] - [[עפולה]].
*בנו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב שמואל שנור - [[מגדל העמק]].
*חתנו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - [[לוד]].
*חתנו, הרב [[נפתלי גרינברג]] - לוד.
*חתנו, הרב אברהם רייך - [[ניו יורק]].
*חתנו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - מגדל העמק.
*חתנו, הרב [[יחיאל גולדברג]] - לוד. נהרג ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת הדרכים בח' סיוון תשל"ד]].
*ביתו, מרת נחמה, נהרגה ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת הדרכים בח' סיוון תשל"ד]].
*נכדתו, הרבנית [[רבקה הולצברג]] [[שליח|שלוחה]] של [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי|מומבאי]] שב[[הודו]], שנרצחה על ידי מחבלים.
*נכדו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
*נכדו, הרב [[שלום רוזנברג]].
*נכדו, הרב [[שמואל שלום רוזנברג]]. שליח הרבי למועצה אזורית גוש משגב ומנהל בית חב"ד כביש שש

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/9505 20 שנה לפטירת המשפיע הרב דב-בעריש רוזנברג ע"ה] באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=33816 היארצייט ה-24 של ר' בעריש רוזנברג ע"ה ● תמונות] באתר {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, דב בעריש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:גבאים]]
[[קטגוריה:משפחת לישנר]]

שמעון רוזנברג

2026-03-28T23:39:31Z

213.151.60.165: /* משפחתו */

[[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]]
[[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]]
[[קובץ:שמעון רוזנברג פ"ה.jpg|ממוזער|הרב רוזנברג (תשפ"ה)]]
הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא שליח של הרבי שליט"א מליובאוויטש מה"מ המתגורר ב[[עפולה]], פועל רבות בכל כוחו ומרצו להפצת יהדות ועוסק בניהול של מספר מיזמי חסד גדולים הפועלים כבר שנים ארוכות בעיר.

התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד מומבאי|בבומבי]] של בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]. משמש כיום כרב בית הכנסת 'בית מעשים טובים' בעפולה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' באב]] [[תש"ט]] להוריו [[דב בעריש רוזנברג|דב בעריש ואיטה רוזנברג]], בשכונת הרכבת ב[[לוד]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה [[משפיע]] קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.

כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קריית מוצקין]]).

בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו יהודית, בת הרב [[מרדכי אהרון מלוב|מרדכי אהרן מלוב]] ע"ה מתל-אביב, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מ[[חודש שבט]] תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}.

לפעילותו החב"דית בעיר הצטרפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר אחריו, בנוסף לפעילותו הרבה והפוריה.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] לחיזוק האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].

כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר [[יצחק נבון]].

בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.

בראש חודש [[כסלו]] [[תשס"ט]] נרצחו בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד מומבאי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד, מתוך מטרה לקרב את [[ביאת המשיח]]- הרבי מליובאוויטש שליט"א.

לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו הבחור החסיד ירא השמים [[מוישי הולצברג]], בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשורת העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של הילד, ובד בבד כמובן הוא מעביר את מסריו של [[הרבי]] לצופים.

בשנים שאחר האסון עסק בגיוס כספים ואישורים להקמת 'בית מעשים טובים' לזכרם של בתו וחתנו, ועם השלמת בניית הבנין בדוגמת 770, על כביש העורק הראשי המחבר בין עפולה תחתית לשכונות הצפוניות שלה, בית הרפואה העמק, ויישובי צפון הארץ, פתח במקום מרכז קהילתי העוסק תחת ניהולו וניהול רעייתו שתחי' בפעילויות גמ"ח רבות ומגוונות, לצד בית כנסת פעיל ואירועים והתוועדויות לאורך השנה.

נכון לשנת תשפ"ו משמש הרב רוזנברג שליט"א כרב בית הכנסת ובית המדרש, בית מעשים טובים.

בית מעשים טובים היה ועודנו מרכז יהודי פעיל הפועל כל השנה ובכל מצב לספק מענה יהודי חסידי לכלל התושבים ובכלל.

הרב רוזנברג הי"ו ורעייתו הי"ו עוסקים בצורכי הכלל מזה עשרות בשנים ועל אף גילם המתקדם לא מרפים ולא נחים לרגע מלהמשיך בקיום ויישום רצונו הקדוש של הרבי,

להביא ולחבר כל יהודי לקב"ה ולגמול עמו טובות הן בגשמיות וכמובן הן ברוחניות.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג (חיפה)]]- [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמות ב[[חיפה]].
* בנו, הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] במועצה אזורית גוש משגב, ומקים ומנהל בית חב"ד M הדרך.

* חתנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תומכי תמימים רמת אביב|ברמת אביב]].
* חתנו, הרב [[יהודה לייב דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אחוזה ב[[חיפה]].
* חתנו, הרב שמואל גלפרין, [[קריית מלאכי]].
* חתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח הולצברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי]] (נהרג בפיגוע רצחני).
* חתנו, הרב יעקב דוד לייטר, [[צפת]].
* חתנו, הרב אברהם מקוביצקי, [[מגדל העמק]].
* חתנו, הרב [[אליקים וייסגלס]], משפיע בבית הכנסת 'שערי מנחם' לצעירים - [[מגדל העמק]].
* חתנו, הרב אלישע גלוברמן.

* גיסו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - לוד. מנהל [[חיידר אידיש]] [[כפר חב"ד]].
* גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] ומד"א דקהילת [[נחלת הר חב"ד]]
* גיסו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - מגדל העמק.
* אחיו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=868 רק האמונה נותנת כח להמשיך]''' - נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל לציון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:משפחת מלוב]]
[[קטגוריה:משפחת לישנר]]

לוי יצחק ניסלביץ'

2026-03-28T23:33:38Z

213.151.60.165:

מנחם מענדל פרידמן (צפת)

2026-03-28T23:28:47Z

213.151.60.165:

{{מפנה|מנחם מענדל פרידמן}}
[[קובץ:מני פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל (מני) פרידמן בזאל הישיבה]]
הרב '''מנחם מענדל (מני) פרידמן''' (נולד ב[[י"ז בניסן]] [[תשד"מ]], 1984) הוא חבר הנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ומשמש בה כמנהל גשמי, משיב בהלכה, ומשגיח זדוני.

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] ב[[י"ז ניסן]] [[תשד"מ]] לרב [[זאב פרידמן]] ולאסתר.

התחנך במוסדות חב"ד בצפת, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], שם נמנה בשנת [[תשס"ג]] על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|הערות התמימים ואנ"ש]].

בשנים [[תשס"ג]]-[[תשס"ד]] שימש כגנרל ב[[קעמפ אורו של משיח]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את בת החסיד ר' מרדכי שכטר מ[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ט]] נענה לקריאתו של הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] הקים יחד עם הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] והרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] את ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)|ישיבה הקטנה בצפת]], שהוקמה כדי לתת מענה על הצורך הגובר והולך של ישיבות קטנות איכותיות, החדורות ברוח של גאולה ומשיח.

החל מהקמת הישיבה שימש כ[[משגיח]] בישיבה, וכן כמסדר תכנית הלימוד בהלכה בישיבה, ומשיב בהלכה, כאשר בשנת [[תשע"ה]] צורף הרב [[משה מאירי]] כמשגיח נוסף בישיבה כאשר הרב פרידמן הינו המשגיח הראשי. בשנים הבאות, הועברה בהדרגתיות ההשגחה במלואה לרב משה מאירי. לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, הרב מאירי התפטר מתפקידו כמשגיח, ועבר לשמש כיועץ חינוכי בישיבה, ואת מקומו מילא הרב ישראל וילשאנסקי. עם פטירת ראש הישיבה, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, והטלת עול הנהגת וראשות הישיבה על שכמו של [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב ישראל וילשאנסקי]], החליף את תפקידו -זמנית- הרב פרידמן.

ידוע כאדם הפועל בד"כ בצורה אימפולסיבית וחסרת שליטה, הפכפך ורע לבב.

הבחורים בוגרי הישיבה שתיארו את התנהלותו כלפיהם, תיארו אותה כהתנהלות אכזרית וחסרת התחשבות.

{{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]

שמואל שלום רוזנברג

2026-03-28T21:17:51Z

213.151.60.165:

[[קובץ:הרב שמואל שלום רוזנברג אב תשפ"ה.jpg|ממוזער|הרב שמואל שלום רוזנברג לצד בנו. (אב תשפ"ה)]]
הרב החסיד '''שמואל שלום רוזנברג''' (נולד ב[[ו' באלול]] [[תשמ"א]]), הוא שליח הרבי ורב במועצה אזורית גוש משגב.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' באלול]] [[תשמ"א]] לרב [[שמעון רוזנברג]] וליהודית רוזנברג ב[[עפולה]].

בשנת [[תשנ"ה]] נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים מגדל העמק]].

בכל שנות לימודיו, עוד כנער צעיר, פעל הרב רוזנברג ועסק רבות במבצעים. זכה לקרב עשרות אם לא מאות יהודים לרבי,

ובכל מזג אוויר ובכל מצב, היה יוצא על מנת להביא לעוד יהודי את האור, את השמחה, את האמת.

בשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].

כמובן שגם בשנה זו, בו בזמן שעשה חיל בלימודיו, פעל הרב לגעת בכמה שיותר לבבות לקרבם אל אבינו שבשמים. פעל הרבה ברחוב 47 (רחוב היהלומנים) בשיעורי תורה והנחת תפילין ליהודים הרבים העובדים ברחוב זה. למותר לציין שזהו אינו המקום היחיד בו פעל. הרב פעל גם מגוון מקומות בניו יורק עם שלל יהודים כמו ניו ג'רזי ואחרים.

לאחריה יצא לשליחות ב[[בית משיח 770 (פלורידה)|בית משיח 770 - פלורידה]] תחת השליח הרב [[מוטי ענתי]], שם פעל רבות ועסק בין השאר בניהול הישיבה שם, לצד פעילותו העניפה עם היהודים המקומיים. לאחר פעילות עניפה של כשנה וחצי, יצא לשליחות ב[[תומכי תמימים רמת אביב]] אצל גיסו הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] נישא לרבנית חנה בת הרב [[מנחם עמוס מושקוביץ]] מ[[כפר חב"ד]]. מיד לאחר חתונתם יצאו ללא שהות הרב רוזנברג ורעייתו הי"ו לשליחות בכפר תבור ויישובי הסביבה (שדה אילן, שדמות דבורה, אילני', ועוד).

במשך זמן מסוים שימש הרב רוזנברג כמנכ"ל וחבר הנהלת מוסדות חב"ד ב[[יבניאל]].

הרב רוזנברג יזם את הרעיון "חב"ד אם הדרך" (חב"ד M הדרך) בצומת גולני, צומת מרכזית בצפון ישראל בה עוצרים אלפי אנשים מדי יום. הרב רוזנברג פתח שם בית חב"ד בקראוון, ששימש לתפילות במשך היום ול[[מבצע תפילין]]. בהמשך צירף הרב רוזנברג תחתיו לפעילות את ר' מענדי מקמל מ[[מגדל העמק]]. לבית חב"ד זה הוכנס ספר-תורה (לע"נ אחותו וגיסו של הרב רוזנברג, שנרצחו ב{{ה|פיגוע בבית חב"ד מומבאי}}).

בהמשך למיזם זה פתח הרב רוזנברג שיחי' את בית חב"ד כביש 6 הממוקם באלונית בתחנת הרענון לשני הכיוונים - דרום וצפון. בית חב"ד פעיל ותוסס ומשמש פינה יהודית לכל יהודי על אם הדרך. בבית חב"ד מתקיימות 3 תפילות ביום לצד שיעורים וחברותות, התוועדויות ועוד.

בשלהי שנת [[תשע"ג]] עברו הרב רוזנברג ורעייתו לשליחות במועצה אזורית גוש משגב, והתגוררו בישוב צורית.

בית חב"ד משגב בניהולו של הרב רוזנברג שליט"א שוכן במרכז מסחרי לב משגב השוכן במרכז הגוש במבנה יוקרתי ומכובד.

המספק מענה רוחני וגשמי כאחד לכלל ישובי הגוש (36 במספר)

הרב רוזנברג ורעייתו פעלו וכמובן פועלים רבות ללא הרף, בכל יישובי הגוש (36) וכן בשני אזורי תעשייה מרכזיים (בר-לב ותרדיון), וכן בבסיסי צה"ל שונים, אשר שם משמש הרב רוזנברג כרב פעיל במשך כל השנה כולה - קיץ, חורף, סתיו, אביב. בקיום שיעורים רבים בחסידות, גמרא, מחשבת ישראל, תנ"ך ועוד. בנוסף מקיים בית חב"ד פעילויות רבות סביב כל מעגל השנה, הכוללות בין השאר, שירות בדיקת תפילין ומזוזות, תקיעות שופר, קריאות מגילה ומשתה רב משתתפים, חלוקת מצות, תהלוכות ל"ג בעומר ועוד.

נכון לשנת תשפ"ו הרב רוזנברג ומשפחתו מתגוררים במושב שזור. שם הם כמובן משמשים כנר להאיר עבור כל יהודי באשר הוא.

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמואל שלום}}
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]

שמעון רוזנברג

2026-03-28T20:43:46Z

213.151.60.165:

[[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]]
[[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]]
[[קובץ:שמעון רוזנברג פ"ה.jpg|ממוזער|הרב רוזנברג (תשפ"ה)]]
הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא שליח של הרבי שליט"א מליובאוויטש מה"מ המתגורר ב[[עפולה]], פועל רבות בכל כוחו ומרצו להפצת יהדות ועוסק בניהול של מספר מיזמי חסד גדולים הפועלים כבר שנים ארוכות בעיר.

התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד מומבאי|בבומבי]] של בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]. משמש כיום כרב בית הכנסת 'בית מעשים טובים' בעפולה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' באב]] [[תש"ט]] להוריו [[דב בעריש רוזנברג|דב בעריש ואיטה רוזנברג]], בשכונת הרכבת ב[[לוד]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה [[משפיע]] קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.

כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קריית מוצקין]]).

בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו יהודית, בת הרב [[מרדכי אהרון מלוב|מרדכי אהרן מלוב]] ע"ה מתל-אביב, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מ[[חודש שבט]] תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}.

לפעילותו החב"דית בעיר הצטרפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר אחריו, בנוסף לפעילותו הרבה והפוריה.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] לחיזוק האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].

כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר [[יצחק נבון]].

בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.

בראש חודש [[כסלו]] [[תשס"ט]] נרצחו בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד מומבאי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד, מתוך מטרה לקרב את [[ביאת המשיח]]- הרבי מליובאוויטש שליט"א.

לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו הבחור החסיד ירא השמים [[מוישי הולצברג]], בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשורת העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של הילד, ובד בבד כמובן הוא מעביר את מסריו של [[הרבי]] לצופים.

בשנים שאחר האסון עסק בגיוס כספים ואישורים להקמת 'בית מעשים טובים' לזכרם של בתו וחתנו, ועם השלמת בניית הבנין בדוגמת 770, על כביש העורק הראשי המחבר בין עפולה תחתית לשכונות הצפוניות שלה, בית הרפואה העמק, ויישובי צפון הארץ, פתח במקום מרכז קהילתי העוסק תחת ניהולו וניהול רעייתו שתחי' בפעילויות גמ"ח רבות ומגוונות, לצד בית כנסת פעיל ואירועים והתוועדויות לאורך השנה.

נכון לשנת תשפ"ו משמש הרב רוזנברג שליט"א כרב בית הכנסת ובית המדרש, בית מעשים טובים.

בית מעשים טובים היה ועודנו מרכז יהודי פעיל הפועל כל השנה ובכל מצב לספק מענה יהודי חסידי לכלל התושבים ובכלל.

הרב רוזנברג הי"ו ורעייתו הי"ו עוסקים בצורכי הכלל מזה עשרות בשנים ועל אף גילם המתקדם לא מרפים ולא נחים לרגע מלהמשיך בקיום ויישום רצונו הקדוש של הרבי,

להביא ולחבר כל יהודי לקב"ה ולגמול עמו טובות הן בגשמיות וכמובן הן ברוחניות.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג (חיפה)]]- [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמות ב[[חיפה]].
* בנו, הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] במועצה אזורית גוש משגב.

* חתנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תומכי תמימים רמת אביב|ברמת אביב]].
* חתנו, הרב [[יהודה לייב דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אחוזה ב[[חיפה]].
* חתנו, הרב שמואל גלפרין, [[קריית מלאכי]].
* חתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח הולצברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי]] (נהרג בפיגוע רצחני).
* חתנו, הרב יעקב דוד לייטר, [[צפת]].
* חתנו, הרב אברהם מקוביצקי, [[מגדל העמק]].
* חתנו, הרב [[אליקים וייסגלס]], משפיע בבית הכנסת 'שערי מנחם' לצעירים - [[מגדל העמק]].
* חתנו, הרב אלישע גלוברמן.

* גיסו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - לוד. מנהל [[חיידר אידיש]] [[כפר חב"ד]].
* גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] ומד"א דקהילת [[נחלת הר חב"ד]]
* גיסו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - מגדל העמק.
* אחיו, הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]] - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=868 רק האמונה נותנת כח להמשיך]''' - נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל לציון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:משפחת מלוב]]
[[קטגוריה:משפחת לישנר]]