https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=213.151.59.3חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-24T22:13:15Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=541895שיחה:עופר מיודובניק2022-05-21T19:51:38Z<p>213.151.59.3: /* מקור? */</p>
<hr />
<div>אם מישהו מעוניין להרחיב ערך זה, ניתן למצוא מידע נוסף [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18196 כאן]<br />
<br />
== וידאו ==<br />
סרטון "התוועדות חסידית עם הרב עופר מיודובניק" ניתן למצוא ביוטיוב 8caORexA0zA (לא מצליח להכניס את הקישור המלא) {{אנונימי}}<br />
:לא ניתן לקשר בחב"דפדיה ליוטיוב. (יש מסנן) • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בסיוון ה'תשע"ג 23:36, 21 במאי 2013 (UTC)<br />
::שנוזל, בראשית המשפט נהוג להוסיף לשמחת שלום: "לשמחתנו" {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בסיוון ה'תשע"ג • 05:29, 22 במאי 2013 (UTC)<br />
:::הסרטון זמין גם באתר 770LIVE. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשע"ג 16:40, 23 במאי 2013 (UTC)<br />
<br />
== מי זוכר? ==<br />
<br />
מישהו זוכר איפה היתה הכתבה בבית משיח על שולחן השבת בבית משפחת מיודובניק שכל אחד מספר השגחה פרטית שהוא חווה במהלך השבוע? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' באלול ה'תשע"ג • 02:20, 9 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
== גיסים ==<br />
<br />
האם רשימת גיסיו נדרשת (בשעה שהיא מופיעה בערך על חמיו)? ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ג' באלול ה'תשע"ג -<br />
:לאו דווקא, אבל הערך די קצר בלעדיה... {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' באלול ה'תשע"ג • 14:41, 9 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
::כמדומה שבמקרה זה (וכגון דא) האיכות מכריעה את הכמות...---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ד' באלול ה'תשע"ג - 18:19, 10 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
:::מישהו לא מזוהה מחק את רשימת הגיסים. מכיון שבאותם רגעים מישהו השחית גם ערך אחר, שיחזרתי גם את העריכה הזו בלי לשים לב שהיה על זה דיון כאן. אם מישהו חושב שיש להשמיט בכל זאת - אני לא מתערב.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:10, 18 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
::::זה לא היה 'מישהו' אלא אני, כמו שניתן להבחין בקלות בעיון קל ברשימת התרומות של אותו אנונימי... - לפועל, מכיון שבהשגחה פרטית החזרת, כנראה שזה מה שהיה צריך להיות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ב באלול ה'תשע"ג • 23:25, 18 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
== ר"מ ==<br />
עופר כבר לא ר"מ בישיבה, ולמיטב ידיעתי כבר יותר מחמש שנים שהוא לא מוסר שיעורים לש"ג.--[[מיוחד:תרומות/37.142.199.208|37.142.199.208]] 14:25, 11 באוגוסט 2014 (UTC)<br />
הוא עדיין מוסר<br />
:צודק 100%, הענין תוקן.--[[מיוחד:תרומות/95.86.74.81|95.86.74.81]] 20:54, 20 בדצמבר 2014 (UTC)<br />
<br />
== מקור? ==<br />
<br />
מהו המקור לשמועה שהרבי אמר שיהיה משפיע? בשנות לימודיי בצפת סיפרו להיפך, שהרבי הורה שימסור שיעורים בנגלה. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:31, 29 בינואר 2017 (UTC)<br />
:אני גם זוכר שדיברו כמו שכתוב בפנים הערך. אולי הספקת לשכוח מאז שנות לימודך בצפת?... {{קריצה}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:14, 12 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
::אז מדוע הוא תמיד מסר שיעור בנגלה, וגם לאחר שנהיה משפיע היה מוסר לש"ג פעם/פעמיים בשנה. אגב, שנות לימודיי בישיבה אינם לפני זמן רב כ"כ. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:22, 13 באפריל 2017 (UTC)<br />
::: כאשר נפתחה הישיבה קטנה בצפת בםען הראשונה (בסוף שנות הממים כמדומני) רצו שהרב עופר יהיה ראש ישיבה והרב חי"א לנדא יהיה המשפיע. שלחו את זה לרבי והרבי סימן על הדך הפוך היינון עופר מידובניק משפיע וחי"א לנדא ראש ישיבה. ואכן כך היה עד שהישיבה קטנה נסגרה (תשנ"ט?) ואז הוא הפך להיות משפיע ור"מ בי"ג. [[מיוחד:תרומות/213.151.59.3|213.151.59.3]] 19:51, 21 במאי 2022 (UTC)<br />
<br />
== ערך כה קטן על הרב שליט"א? ==<br />
<br />
--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 09:03, 12 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
:עם כל הכבוד לרב שליט"א (ויש כבוד), איני חושב שיש מקום להתלונן על ערך קצר בנוגע אליו שעה שלגדולים וטובים ממנו אין ערך כלל (כמו [[מנחם מענדל מסקליק]], [[געצל וילנסקי]], [[קלמן מלך תמרין]] ועוד. אין בסדר הרשימה ע"מ לקבוע את גדולתם ז"ל). אז קדימה, לעבודה! בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''<span class="mw-userlink">[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]</span>''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 13 באפריל 2017 (UTC)<br />
<br />
== מידובניק ==<br />
<br />
כך כותבים ולא מיודובניק [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד 🖋️]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 03:41, ו' באדר ב', ה'תשפ"ב 03:41, 9 במרץ 2022 (UTC)</div>213.151.59.3https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=535437יוסף חיים גלבשטיין2022-04-18T18:46:47Z<p>213.151.59.3: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>ר' '''יוסף חיים גלבשטיין''' ([[כ"ד תשרי]] [[תש"א]] - [[כ"ז ניסן]] [[תשנ"ה]]) היה סמנכ"ל חברה קדישא ו[[בעל תפילה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"א]] לאביו הרב משה מנחם מענדל גלבשטיין ולאמו מרת מרים גיננדיל נכדת מרא דארעא דישראל יוסף חיים זוננפלד.<br />
<br />
למד בישיבת תורת אמת בירושלים, ולמד באופן קבוע בחברותא עם הרב [[עובדיה יוסף]] והיה משתף אותו ברעיונות מתורתו של [[הרבי]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רחל שיינדיל בת ר' מאיר וחנה האנדל רבינוביץ' מחשובי חסידי באיאן, התיישב ב[שיכון חב"ד ב[ירושלים]], ונמנה על חברי [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]].<br />
<br />
הגה את הרעיון של [[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת והיה ממארגני [[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]] והביא את חשובי האדמו"רים ([[הלב שמחה]], [[פני מנחם]] ועוד).<br />
<br />
שימש כ[[בעל תפילה]] בבית הכנסת "צמח צדק" שבעיר העתיקה בירושלים והיה ממייסדי המניין בבית הכנסת לאחר [[מלחמת ששת הימים]].<br />
<br />
במשך מספר שנים שימש כ[[בעל תפילה]] ב[[ימים נוראים]] אצל [[הרבי]] וב[[הושענא רבא]]. מסופר שהרבי אמר לבנימין קליין שהוא מהאוד נהנה מתפילותו של יוסף חיים.<br />
<br />
שימש כסמנכ"ל חברה קדישא הראשית והכללית "פרושים" בירושלים תחת אביו. ולחם על כבוד המת בעוז.<br />
<br />
נפטר לאחר שנפל בציון האדיטש ב[[כ"ד טבת]] [[תשנ"ה]] ונפל למשכב עד [[כ"ז ניסן]] שאז נפטר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, יצחק יעקב גלבשטיין - בעל התפילה של [[בית הכנסת בית מנחם]], [[כפר חב"ד]]<br />
* בתו מרת רייזל, רעיית הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב הספרייה החסידית, ביתר עילית<br />
* בנו, שמואל גלבשטיין - משמש כבעל תפילה ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בימים נוראים<br />
<br />
{{מיון רגיל:גלבשטיין, יוסף חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]</div>213.151.59.3https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=535156יוסף חיים גלבשטיין2022-04-17T21:23:27Z<p>213.151.59.3: </p>
<hr />
<div>ר' '''יוסף חיים גלבשטיין''' ([[כ"ד תשרי]] - [[כ"ז ניסן]] [[תשנ"ה]]) היה סמנכ"ל חברה קדישא ו[[בעל תפילה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ד תשרי]] לאביו הרב משה מנחם מענדל גלבשטיין.<br />
***<br />
למד בישיבת תורת אמת בירושלים.<br />
**<br />
היה לו חברותא קבועה עם הגר"ע יוסף והיה משתף אותו ברעיונות מתורתו של הרבי.<br />
***<br />
היה חבר בצא"ח ירושלים ומהפעילים ביותר<br />
***<br />
הגה את הרעיון של תהלוכת ל"ג בעומר בכיכר השבת אשר פורסים שטיחים ומאות ילדים מגיעים.<br />
****<br />
היה ממארגני סיומי הרמב"ם והביא את חשובי האדמורי"ם (הלךב שמחה, פני מנחם ועוד<br />
***<br />
שימש כ[[בעל תפילה]] בבית הכנסת "צמח צדק", <br />
***<br />
היה ממיסדי המניין בצמח צדק לאחר מלחמת ששת הימים. שב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] בירושלים.<br />
***<br />
בין השנים [[תשמ"ז]]–[[תשנ"ב]] שימש כ[[בעל תפילה]] ב[[ימים נוראים]] אצל [[הרבי]] ב[[הושענא רבא]].לא רק בשנים אלו. הרבה לפני כבר היה בעל תפילה אצל הרבי. <br />
****<br />
שימש כסמנכ"ל חברה קדישא הראשית והכללית "פרושים" בירושלים תחת אביו..<br />
נפטר לאחר שנפל בציון האדיטש בכ"ד טבת ונפל למשכב עד כ"ז ניסן שאז נפטר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, יצחק יעקב גלבשטיין - בעל התפילה של [[בית הכנסת בית מנחם]], [[כפר חב"ד]]<br />
* חתנו, שאול רוזנבלט - רב הספריייה החסידית, ביתר עילית<br />
* בנו, שמואל גלבשטיין - משמש כבעל תפילה ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בימים נוראים<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]</div>213.151.59.3https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=534767יוסף חיים גלבשטיין2022-04-14T22:22:39Z<p>213.151.59.3: </p>
<hr />
<div>יוסף חיים גלבשטיין נולד כ"ד תשרי - כ"ז ניסן ה'תשנ"ה<br />
שימש כבעל תפילה בימים נוראים אצל כ"ק אדמו"ר וכמו"כ בהושענא רבא בקביעות בין השנים ה'תשמ"ז- ה'ץשנ"ב<br />
***<br />
שימש כסמנכ"ל חברה קדישא הכללית והראשית פרושים תחת אביו והמשיך במסורת אבותיו<br />
היה ידוע כבעל תפילה נלהב ומרגש ומרעים בקולו העצום<br />
***<br />
<br />
ילדיו: יצחק יעקב גלבשטיין - כפר חב"ד. בעל התפילה של בית הכנסת בית מנחם<br />
***<br />
חתנו - שאול רוזנבלט\ רב הספריייה החסידית בעיר ביתר עילית<br />
****<br />
שמואל גלבשטיין- משמש כבעל תפילה בבית הכנסת צמח צדק בימים נוראים<br />
<br />
ערך זה יכול להיות ארוך הרבה יותר</div>213.151.59.3https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=534766יוסף חיים גלבשטיין2022-04-14T22:20:59Z<p>213.151.59.3: </p>
<hr />
<div>יוסף חיים גלבשטיין נולד כ"ד תשרי - כ"ז ניסן ה'תשנ"ה<br />
שימש כבעל תפילה בימים נוראים אצל כ"ק אדמו"ר וכמו"כ בהושענא רבא בקביעות בין השנים ה'תשמ"ז- ה'ץשנ"ב<br />
***<br />
שימש כסמנכ"ל חברה קדישא הכללית והראשית פרושים תחת אביו והמשיך במסורת אבותיו<br />
היה ידוע כבעל תפילה נלהב ומרגש ומרעים בקולו העצום<br />
***<br />
<br />
ילדיו: יצחק יעקב גלבשטיין - כפר חב"ד. בעל התפילה של בית הכנסת בית מנחם<br />
***<br />
חתנו - שאול רוזנבלט\ רב הספריייה החסידית בעיר ביתר עילית<br />
****<br />
שמואל גלבשטיין- משמש כבעל תפילה בבית הכנסת צמח צדק בימים נוראים</div>213.151.59.3https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=534765יוסף חיים גלבשטיין2022-04-14T22:20:17Z<p>213.151.59.3: יצירת דף עם התוכן "יוסף חיים גלבשטיין נולד כ"ד תשרי - כ"ז ניסן ה'תשנ"ה שימש כבעל תפילה בימים נוראים אצל כ"ק אדמ..."</p>
<hr />
<div>יוסף חיים גלבשטיין נולד כ"ד תשרי - כ"ז ניסן ה'תשנ"ה<br />
שימש כבעל תפילה בימים נוראים אצל כ"ק אדמו"ר וכמו"כ בהושענא רבא בקביעות בין השנים ה'תשמ"ז- ה'ץשנ"ב<br />
שימש כסמנכ"ל חברה קדישא הכללית והראשית פרושים תחת אביו והמשיך במסורת אבותיו<br />
היה ידוע כבעל תפילה נלהב ומרגש ומרעים בקולו העצום<br />
<br />
ילדיו: יצחק יעקב גלבשטיין - כפר חב"ד. בעל התפילה של בית הכנסת בית מנחם<br />
חתנו - שאול רוזנבלט\ רב הספריייה החסידית בעיר ביתר עילית<br />
שמואל גלבשטיין- משמש כבעל תפילה בבית הכנסת צמח צדק בימים נוראים</div>213.151.59.3https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA&diff=312422מזבח הקטורת2018-05-31T15:46:11Z<p>213.151.59.3: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מזבח הקטורת.jpg|left|thumb|350px|מתוך "מלאכת המשכן" לר' משה לוין.]]<br />
'''מזבח הקטורת''' היה מרובע אמה על אמה שהיה ב[[היכל]], מכוון בין הצפון לדרום משוך בין ה[[שלחן]] ו[[המנורה]] לחוץ, ושלשתן היו מונחין משליש ה[[היכל]] ולפנים כנגד ה[[פרוכת]] המבדיל בין ה[[קדש]] ובין [[קדש הקדשים]].<br />
<br />
לא הקריבו עליו שום דבר נוסף, מלבד ה[[קטורת]].<br />
<br />
== מיקום מזבח הקטורת ==<br />
<br />
במשכן עמד המזבח באוהל מועד מכוון לאמצע ארון העדות. כלומר, שתי דפנותיו רוחבו ניתנו במרחק שווה (½4 אמה), מקרשי הקיר הדרומי והצפוני. אורכו של המזבח ניתן לאורכו של המשכן, כשהדופן המזרחית במרחק - 10 אמה מן הפרוכת. ("היה חולק את הבית מחציו ולפנים"{{הערה|1=[[ברייתא]] דמלאכת המשכן}}.<br />
<br />
== תיאור מזבח הקטורת ==<br />
[[קובץ:הקדש.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הקטרת הקטורת על ידי הכהן]]<br />
מזבח הקטורת היה כולו מצופה זהב. שנאמר וציפית אותו זהב{{הערה|1=[[ברייתא]] דמלאכת המשכן פרק י"א, א'.}} הציפוי הורכב משלש תיבות (כמו ארון העדות,{{הערה|1הרה"ג חיים קנייבסקי בשם הגר"ן שליט"א - שם}}. שתים עשויות מזהב, ואחת עשויה מעצי שיטים. תיבת העץ נעשתה בצורת תיבה בעלת דפנות וגג, ופתוחה מלמטה. עובי דפנותיה וגגה - 1 טפח. תיבת העץ הוכנסה לתוך תיבת [[זהב]] חיצונית (שכללה קרנות וזר זהב). לתוך חלל תיבת העץ, הוכנסה תיבה פנימית מזהב. בכך צופו קירותיו וגגו של המזבח בזהב. <br />
<br />
'''מידות המזבח:''' אורכו - 1 אמה, רוחבו - 1 אמה, וגובהו - 2 אמה (כולל גובה קרנות המזבח). בארבעת פינות גג המזבח, בלטו קרנות חלולות ("תבנית ההיכל"). בין הקרנות סביב שפתו של גג המזבח ניתן זר הזהב. ר' נתן סובר, שה[[שכינה]] דברה עם משה מעם מזבח הקטורת. שנאמר, ונתתה אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות... אשר אועד לך שמה{{הערה|1=שמות ל', ו'.}}. [[רשב"י]] אומר, מאצל מזבח הקטורת דברה ה[[שכינה]] עם משה. שנאמר, ושחקת ממנה הדק ונתת ממנה לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה{{הערה|1=שמות ל', ל"ו - [[ברייתא]] דמלאכת המשכן פרק י"ד, ג'}}.<br />
<br />
== כלי השרת למזבח הקטורת ==<br />
<br />
מתוך תאור חז"ל את עבודת הקטורת בבית המקדש, נובע כי לצורך הכנת הקטורת והקטרתה נדרשו כלי שרת מזהב. כגון: מכתשת קטנה, מכתשת גדולה, מכתש, טני, מחתה, כף, ובזך. לכן פירש הרש"י על הפסוק, ולקחו את כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש (במדבר, ד', י"ב), "הם כלי הקטורת שמשרתים בהם במזבח הפנימי". בנוסף לכלי הקטורת נדרשו 16 חומרים להכנה. <br />
<br />
== תאור קטורת הסמים ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קטורת]]}}<br />
<br />
== כלי השרת למזבח הקטורת ==<br />
<br />
'''מכתשת גדולה''' - המכתשת הגדולה שימשה לעירבוב ושחיקה נוספת של כל הבשמים שהכילה קטורת הסמים. דהיינו, המכתשת הראשית הכילה 368 מנים.<br />
<br />
'''מכתשת קטנה''' - המכתשת הקטנה שימשה לשחיקת אחד עשר הסממנים, כל אחד בפני עצמו, לפני הכנסתם למכתשת הגדולה. דהיינו, המכתשת מישנית הכילה 70 מנים.<br />
<br />
'''מכתש''' - המכתש שימש להכאת הסממנים שבתוך המכתשות על מנת לפוררם עד דק. דהיינו, מעין פטיש ניצב.<br />
<br />
'''מחתת זהב''' - המחתה שימשה להבאת הגחלים ופיזורם על גג מזבח הקטורת. המחתה נעשתה מזהב, בצורת כף שטוחה בעלת שלשה דפנות. המחתה יכלה לקבל בתוכה 3 קבין גחלים.<br />
<br />
'''טני''' - הטני שימש לאיחסון ולפינוי האפר שנצבר על מזבח הקטורת. הטני נעשה מזהב, בצורת סיר המכיל בתוכו ½2 קבין אפר.<br />
<br />
'''בזך''' - הבזך שימש להבאת חצי מנה קטורת לצורך הקטרתה. הבזך היה מלא וגדוש בקטורת. הבזך נעשה מ[[זהב]] בצורת כוס (המכיל 240 גרם קטורת), עם ידית אופקית בראשו.<br />
<br />
'''כף''' - הכף שימש כמגש לבזך (שהיה מלא וגדוש קטורת), על מנת שלא יפלו מן הקטורת שבו פירורים. הכף נעשתה מ[[זהב]] בצורת סיר המכיל בתוכו 3 קבין.<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
דברי ההסבר מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).<br />
התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין. באדיבות אתר הגאולה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הר הבית}}<br />
[[קטגוריה:כלי המקדש]]</div>213.151.59.3https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA&diff=312421מזבח הקטורת2018-05-31T15:33:58Z<p>213.151.59.3: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מזבח הקטורת.jpg|left|thumb|350px|מתוך "מלאכת המשכן" לר' משה לוין.]]<br />
'''תחת''' היה משושה אמה על אמה שהיה ב[[היכל]], מכוון בין הצפון הדרום דרומי לבין המזרח ההמזרחי משוך בין ה[[שלחן]] ו[[המנורה]] לחוץ, ושלשתן היו מונחין משליש ה[[היכל]] ולפנים כנגד ה[[פרוכת]] המבדיל בין ה[[קדש]] ובין [[קדש הקדשים]].<br />
<br />
לא הקריבו עליו שום דבר נוסף, מלבד ה[[קטורת]].<br />
<br />
== מיקום מזבח הקטורת ==<br />
<br />
במשכן עמד המזבח באוהל מועד מכוון לאמצע ארון העדות. כלומר, שתי דפנותיו רוחבו ניתנו במרחק שווה (½4 אמה), מקרשי הקיר הדרומי והצפוני. אורכו של המזבח ניתן לאורכו של המשכן, כשהדופן המזרחית במרחק - 10 אמה מן הפרוכת. ("היה חולק את הבית מחציו ולפנים"{{הערה|1=[[ברייתא]] דמלאכת המשכן}}.<br />
<br />
== תיאור מזבח הקטורת ==<br />
[[קובץ:הקדש.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הקטרת הקטורת על ידי הכהן]]<br />
מזבח הקטורת היה כולו מצופה זהב. שנאמר וציפית אותו זהב{{הערה|1=[[ברייתא]] דמלאכת המשכן פרק י"א, א'.}} הציפוי הורכב משלש תיבות (כמו ארון העדות,{{הערה|1הרה"ג חיים קנייבסקי בשם הגר"ן שליט"א - שם}}. שתים עשויות מזהב, ואחת עשויה מעצי שיטים. תיבת העץ נעשתה בצורת תיבה בעלת דפנות וגג, ופתוחה מלמטה. עובי דפנותיה וגגה - 1 טפח. תיבת העץ הוכנסה לתוך תיבת [[זהב]] חיצונית (שכללה קרנות וזר זהב). לתוך חלל תיבת העץ, הוכנסה תיבה פנימית מזהב. בכך צופו קירותיו וגגו של המזבח בזהב. <br />
<br />
'''מידות המזבח:''' אורכו - 1 אמה, רוחבו - 1 אמה, וגובהו - 2 אמה (כולל גובה קרנות המזבח). בארבעת פינות גג המזבח, בלטו קרנות חלולות ("תבנית ההיכל"). בין הקרנות סביב שפתו של גג המזבח ניתן זר הזהב. ר' נתן סובר, שה[[שכינה]] דברה עם משה מעם מזבח הקטורת. שנאמר, ונתתה אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות... אשר אועד לך שמה{{הערה|1=שמות ל', ו'.}}. [[רשב"י]] אומר, מאצל מזבח הקטורת דברה ה[[שכינה]] עם משה. שנאמר, ושחקת ממנה הדק ונתת ממנה לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה{{הערה|1=שמות ל', ל"ו - [[ברייתא]] דמלאכת המשכן פרק י"ד, ג'}}.<br />
<br />
== כלי השרת למזבח הקטורת ==<br />
<br />
מתוך תאור חז"ל את עבודת הקטורת בבית המקדש, נובע כי לצורך הכנת הקטורת והקטרתה נדרשו כלי שרת מזהב. כגון: מכתשת קטנה, מכתשת גדולה, מכתש, טני, מחתה, כף, ובזך. לכן פירש הרש"י על הפסוק, ולקחו את כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש (במדבר, ד', י"ב), "הם כלי הקטורת שמשרתים בהם במזבח הפנימי". בנוסף לכלי הקטורת נדרשו 16 חומרים להכנה. <br />
<br />
== תאור קטורת הסמים ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קטורת]]}}<br />
<br />
== כלי השרת למזבח הקטורת ==<br />
<br />
'''מכתשת גדולה''' - המכתשת הגדולה שימשה לעירבוב ושחיקה נוספת של כל הבשמים שהכילה קטורת הסמים. דהיינו, המכתשת הראשית הכילה 368 מנים.<br />
<br />
'''מכתשת קטנה''' - המכתשת הקטנה שימשה לשחיקת אחד עשר הסממנים, כל אחד בפני עצמו, לפני הכנסתם למכתשת הגדולה. דהיינו, המכתשת מישנית הכילה 70 מנים.<br />
<br />
'''מכתש''' - המכתש שימש להכאת הסממנים שבתוך המכתשות על מנת לפוררם עד דק. דהיינו, מעין פטיש ניצב.<br />
<br />
'''מחתת זהב''' - המחתה שימשה להבאת הגחלים ופיזורם על גג מזבח הקטורת. המחתה נעשתה מזהב, בצורת כף שטוחה בעלת שלשה דפנות. המחתה יכלה לקבל בתוכה 3 קבין גחלים.<br />
<br />
'''טני''' - הטני שימש לאיחסון ולפינוי האפר שנצבר על מזבח הקטורת. הטני נעשה מזהב, בצורת סיר המכיל בתוכו ½2 קבין אפר.<br />
<br />
'''בזך''' - הבזך שימש להבאת חצי מנה קטורת לצורך הקטרתה. הבזך היה מלא וגדוש בקטורת. הבזך נעשה מ[[זהב]] בצורת כוס (המכיל 240 גרם קטורת), עם ידית אופקית בראשו.<br />
<br />
'''כף''' - הכף שימש כמגש לבזך (שהיה מלא וגדוש קטורת), על מנת שלא יפלו מן הקטורת שבו פירורים. הכף נעשתה מ[[זהב]] בצורת סיר המכיל בתוכו 3 קבין.<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
דברי ההסבר מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).<br />
התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין. באדיבות אתר הגאולה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הר הבית}}<br />
[[קטגוריה:כלי המקדש]]</div>213.151.59.3https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA&diff=312420מזבח הקטורת2018-05-31T15:32:32Z<p>213.151.59.3: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מזבח הקטורת.jpg|left|thumb|350px|מתוך "מלאכת המשכן" לר' משה לוין.]]<br />
'''מזבח הקטורת''' היה מרובע אמה על אמה שהיה ב[[היכל]], מכוון בין הצפון לדרום משוך בין ה[[שלחן]] ו[[המנורה]] לחוץ, ושלשתן היו מונחין משליש ה[[היכל]] ולפנים כנגד ה[[פרוכת]] המבדיל בין ה[[קדש]] ובין [[קדש הקדשים]].<br />
<br />
לא הקריבו עליו שום דבר נוסף, מלבד ה[[קטורת]].<br />
<br />
== מיקום מזבח הקטורת ==<br />
<br />
במשכן עמד המזבח באוהל מועד מכוון לאמצע ארון העדות. כלומר, שתי דפנותיו רוחבו ניתנו במרחק שווה (½4 אמה), מקרשי הקיר הדרומי והצפוני. אורכו של המזבח ניתן לאורכו של המשכן, כשהדופן המזרחית במרחק - 10 אמה מן הפרוכת. ("היה חולק את הבית מחציו ולפנים"{{הערה|1=[[ברייתא]] דמלאכת המשכן}}.<br />
<br />
== תיאור מזבח הקטורת ==<br />
[[קובץ:הקדש.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הקטרת הקטורת על ידי הכהן]]<br />
מזבח הקטורת היה כולו מצופה זהב. שנאמר וציפית אותו זהב{{הערה|1=[[ברייתא]] דמלאכת המשכן פרק י"א, א'.}} הציפוי הורכב משלש תיבות (כמו ארון העדות,{{הערה|1הרה"ג חיים קנייבסקי בשם הגר"ן שליט"א - שם}}. שתים עשויות מזהב, ואחת עשויה מעצי שיטים. תיבת העץ נעשתה בצורת תיבה בעלת דפנות וגג, ופתוחה מלמטה. עובי דפנותיה וגגה - 1 טפח. תיבת העץ הוכנסה לתוך תיבת [[זהב]] חיצונית (שכללה קרנות וזר זהב). לתוך חלל תיבת העץ, הוכנסה תיבה פנימית מזהב. בכך צופו קירותיו וגגו של המזבח בזהב. <br />
<br />
'''מידות המזבח:''' אורכו - 1 אמה, רוחבו - 1 אמה, וגובהו - 2 אמה (כולל גובה קרנות המזבח). בארבעת פינות גג המזבח, בלטו קרנות חלולות ("תבנית ההיכל"). בין הקרנות סביב שפתו של גג המזבח ניתן זר הזהב. ר' נתן סובר, שה[[שכינה]] דברה עם משה מעם מזבח הקטורת. שנאמר, ונתתה אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות... אשר אועד לך שמה{{הערה|1=שמות ל', ו'.}}. [[רשב"י]] אומר, מאצל מזבח הקטורת דברה ה[[שכינה]] עם משה. שנאמר, ושחקת ממנה הדק ונתת ממנה לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה{{הערה|1=שמות ל', ל"ו - [[ברייתא]] דמלאכת המשכן פרק י"ד, ג'}}.<br />
<br />
== כלי השרת למזבח הקטורת ==<br />
<br />
מתוך תאור חז"ל את עבודת הקטורת בבית המקדש, נובע כי לצורך הכנת הקטורת והקטרתה נדרשו כלי שרת מזהב. כגון: מכתשת קטנה, מכתשת גדולה, מכתש, טני, מחתה, כף, ובזך. לכן פירש הרש"י על הפסוק, ולקחו את כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש (במדבר, ד', י"ב), "הם כלי הקטורת שמשרתים בהם במזבח הפנימי". בנוסף לכלי הקטורת נדרשו 16 חומרים להכנה. <br />
<br />
== תאור קטורת הסמים ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קטורת]]}}<br />
<br />
== כלי השרת למזבח הקטורת ==<br />
<br />
'''מכתשת גדולה''' - המכתשת הגדולה שימשה לעירבוב ושחיקה נוספת של כל הבשמים שהכילה קטורת הסמים. דהיינו, המכתשת הראשית הכילה 368 מנים.<br />
<br />
'''מכתשת קטנה''' - המכתשת הקטנה שימשה לשחיקת אחד עשר הסממנים, כל אחד בפני עצמו, לפני הכנסתם למכתשת הגדולה. דהיינו, המכתשת מישנית הכילה 70 מנים.<br />
<br />
'''מכתש''' - המכתש שימש להכאת הסממנים שבתוך המכתשות על מנת לפוררם עד דק. דהיינו, מעין פטיש ניצב.<br />
<br />
'''מחתת זהב''' - המחתה שימשה להבאת הגחלים ופיזורם על גג מזבח הקטורת. המחתה נעשתה מזהב, בצורת כף שטוחה בעלת שלשה דפנות. המחתה יכלה לקבל בתוכה 3 קבין גחלים.<br />
<br />
'''טני''' - הטני שימש לאיחסון ולפינוי האפר שנצבר על מזבח הקטורת. הטני נעשה מזהב, בצורת סיר המכיל בתוכו ½2 קבין אפר.<br />
<br />
'''בזך''' - הבזך שימש להבאת חצי מנה קטורת לצורך הקטרתה. הבזך היה מלא וגדוש בקטורת. הבזך נעשה מ[[זהב]] בצורת כוס (המכיל 240 גרם קטורת), עם ידית אופקית בראשו.<br />
<br />
'''כף''' - הכף שימש כמגש לבזך (שהיה מלא וגדוש קטורת), על מנת שלא יפלו מן הקטורת שבו פירורים. הכף נעשתה מ[[זהב]] בצורת סיר המכיל בתוכו 3 קבין.<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
דברי ההסבר מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).<br />
התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין. באדיבות אתר הגאולה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הר הבית}}<br />
[[קטגוריה:כלי המקדש]]</div>213.151.59.3https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA&diff=312419מזבח הקטורת2018-05-31T15:31:32Z<p>213.151.59.3: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מזבח הקטורת.jpg|left|thumb|350px|מתוך "מלאכת המשכן" לר' משה לוין.]]<br />
'''מזבח הקטורת''' היה ממשולש אמה על אמה שהיה ב[[היכל]], מכוון בין הצפון לדרום משוך בין ה[[שלחן]] ו[[המנורה]] לחוץ, ושלשתן היו מונחין משליש ה[[היכל]] ולפנים כנגד ה[[פרוכת]] המבדיל בין ה[[קדש]] ובין [[קדש הקדשים]].<br />
<br />
לא הקריבו עליו שום דבר נוסף, מלבד ה[[קטורת]].<br />
<br />
== מיקום מזבח הקטורת ==<br />
<br />
במשכן עמד המזבח באוהל מועד מכוון לאמצע ארון העדות. כלומר, שתי דפנותיו רוחבו ניתנו במרחק שווה (½4 אמה), מקרשי הקיר הדרומי והצפוני. אורכו של המזבח ניתן לאורכו של המשכן, כשהדופן המזרחית במרחק - 10 אמה מן הפרוכת. ("היה חולק את הבית מחציו ולפנים"{{הערה|1=[[ברייתא]] דמלאכת המשכן}}.<br />
<br />
== תיאור מזבח הקטורת ==<br />
[[קובץ:הקדש.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הקטרת הקטורת על ידי הכהן]]<br />
מזבח הקטורת היה כולו מצופה זהב. שנאמר וציפית אותו זהב{{הערה|1=[[ברייתא]] דמלאכת המשכן פרק י"א, א'.}} הציפוי הורכב משלש תיבות (כמו ארון העדות,{{הערה|1הרה"ג חיים קנייבסקי בשם הגר"ן שליט"א - שם}}. שתים עשויות מזהב, ואחת עשויה מעצי שיטים. תיבת העץ נעשתה בצורת תיבה בעלת דפנות וגג, ופתוחה מלמטה. עובי דפנותיה וגגה - 1 טפח. תיבת העץ הוכנסה לתוך תיבת [[זהב]] חיצונית (שכללה קרנות וזר זהב). לתוך חלל תיבת העץ, הוכנסה תיבה פנימית מזהב. בכך צופו קירותיו וגגו של המזבח בזהב. <br />
<br />
'''מידות המזבח:''' אורכו - 1 אמה, רוחבו - 1 אמה, וגובהו - 2 אמה (כולל גובה קרנות המזבח). בארבעת פינות גג המזבח, בלטו קרנות חלולות ("תבנית ההיכל"). בין הקרנות סביב שפתו של גג המזבח ניתן זר הזהב. ר' נתן סובר, שה[[שכינה]] דברה עם משה מעם מזבח הקטורת. שנאמר, ונתתה אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות... אשר אועד לך שמה{{הערה|1=שמות ל', ו'.}}. [[רשב"י]] אומר, מאצל מזבח הקטורת דברה ה[[שכינה]] עם משה. שנאמר, ושחקת ממנה הדק ונתת ממנה לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה{{הערה|1=שמות ל', ל"ו - [[ברייתא]] דמלאכת המשכן פרק י"ד, ג'}}.<br />
<br />
== כלי השרת למזבח הקטורת ==<br />
<br />
מתוך תאור חז"ל את עבודת הקטורת בבית המקדש, נובע כי לצורך הכנת הקטורת והקטרתה נדרשו כלי שרת מזהב. כגון: מכתשת קטנה, מכתשת גדולה, מכתש, טני, מחתה, כף, ובזך. לכן פירש הרש"י על הפסוק, ולקחו את כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש (במדבר, ד', י"ב), "הם כלי הקטורת שמשרתים בהם במזבח הפנימי". בנוסף לכלי הקטורת נדרשו 16 חומרים להכנה. <br />
<br />
== תאור קטורת הסמים ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קטורת]]}}<br />
<br />
== כלי השרת למזבח הקטורת ==<br />
<br />
'''מכתשת גדולה''' - המכתשת הגדולה שימשה לעירבוב ושחיקה נוספת של כל הבשמים שהכילה קטורת הסמים. דהיינו, המכתשת הראשית הכילה 368 מנים.<br />
<br />
'''מכתשת קטנה''' - המכתשת הקטנה שימשה לשחיקת אחד עשר הסממנים, כל אחד בפני עצמו, לפני הכנסתם למכתשת הגדולה. דהיינו, המכתשת מישנית הכילה 70 מנים.<br />
<br />
'''מכתש''' - המכתש שימש להכאת הסממנים שבתוך המכתשות על מנת לפוררם עד דק. דהיינו, מעין פטיש ניצב.<br />
<br />
'''מחתת זהב''' - המחתה שימשה להבאת הגחלים ופיזורם על גג מזבח הקטורת. המחתה נעשתה מזהב, בצורת כף שטוחה בעלת שלשה דפנות. המחתה יכלה לקבל בתוכה 3 קבין גחלים.<br />
<br />
'''טני''' - הטני שימש לאיחסון ולפינוי האפר שנצבר על מזבח הקטורת. הטני נעשה מזהב, בצורת סיר המכיל בתוכו ½2 קבין אפר.<br />
<br />
'''בזך''' - הבזך שימש להבאת חצי מנה קטורת לצורך הקטרתה. הבזך היה מלא וגדוש בקטורת. הבזך נעשה מ[[זהב]] בצורת כוס (המכיל 240 גרם קטורת), עם ידית אופקית בראשו.<br />
<br />
'''כף''' - הכף שימש כמגש לבזך (שהיה מלא וגדוש קטורת), על מנת שלא יפלו מן הקטורת שבו פירורים. הכף נעשתה מ[[זהב]] בצורת סיר המכיל בתוכו 3 קבין.<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
דברי ההסבר מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).<br />
התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין. באדיבות אתר הגאולה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הר הבית}}<br />
[[קטגוריה:כלי המקדש]]</div>213.151.59.3