חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:213.151.58.93

2021-05-21T08:19:58Z

213.151.58.93:

{{תודה|}}--נכתב על ידי [[משתמש:ליקוטי דיבורים |ליקוטי דיבורים]] • [[שיחת משתמש: ליקוטי דיבורים|שיחה]] • ג' בסיוון ה'תשפ"א 10:08, 14 במאי 2021 (UTC)

סתם אנונימי נכנס לאתר ועוד מעיר לנו! מי היה מאמין? אבל בכל זאת:
{{הזמנה}}בברכה, [[משתמש:ליקוטי דיבורים|'''ליקוטי דיבורים''']] ~ [[שיחת משתמש:ליקוטי דיבורים|'''שיחה''']] ~20:04, ט' בסיוון, ה'תשפ"א
:קבל את האמת ממי שאמרה. היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה וכש"כ מבן אברהם יצחק ויעקב.

שיחה:אברהם ישעיהו קרליץ

2021-05-20T19:46:10Z

213.151.58.93: /* משוב */

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:אברהם ישעיה קרליץ/ארכיון 1|1]]}}

==נסיון כושל לשנות הערת שוליים==
באתי לתקן ונמצאתי מקלקל, הוספתי קטע בתוך ההערת שוליים. אבל זה קלקל את התבנית נא לתקן. בהערה היה כתוב שבספרו של בראון נטען שהחזו"א אינו מצטט את הגר"ז מכלי ראשון. ועל כך הוספתי שבמאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' נכתב שזו טעות כי החזו"א בכורות כה' א' מצטט מכלי ראשון "שו"ע של הגר"ז זצ"ל". ידיד.
:מחקת את הכיתוב שוליים ולכן התבנית נעלמה תיקנתי--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]]
==שטורעם==
הריי"צ שלח להתייעץ עמו. בשטורעם התפרסם מכתב.10:43, 29 בנובמבר 2013 (UTC)
:אנא שלח לנו את המכתב. או האם מישהו יכול להעלות? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בכסלו ה'תשע"ד, למניינם 18:10, 1 בדצמבר 2013 (UTC)

== אין גבול לטמטום האנושי! ==

לפעמים אני מסוגל להשתגע כשאני רואה איזה שטויות אנשים מסוגלים לכתוב: "(בהמשך ההתוועדות (לפי השמועה) הראה הרבי איך דיוק לשון אחד של אדמור הזקן, מתרץ 17 צ"ע של הגר"א)":

ובעניי לא זכיתי להבין דבריו ויש לי 17 צ"ע ע"ז:
1) מה מקום ל"לפי השמועה" בהתוועדות מוקלטת? 2) איך תירץ הרבי 17 צ"ע של הגר"א בענין שהגר"א לא כתב אחד אפילו צ"ע אחד? 3) יתירה מזו, הרבי מזכיר שם שהגר"א שוללו מיט א געוואלדיקע התפעלות, וכיצד יעלה על הדעת שכתב בלשון מעודנת "צ"ע"? 4) כיצד תירץ זאת אד"ש מדיוק לשונו של אדה"ז, אם אדה"ז אפילו אינו כותב בפירוש כיצד יש לנהוג... ועוד הרבה צ"ע'ס לי בזה ואכ"מ.

ויש לתרץ זה בדיוק לשון אחד שלא היה ולא נברא... [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
::"כאפט ניט קאיין התפעלות" (מקווה שכתבתי נכון - נראה לי שאתה יודע) לא מדובר בטמטום אנושי, אלא בשטות ילדותית. ועוד והוא העיקר אתה בפקודת מחשב אחת מוחק אותה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 07:59, 29 בספטמבר 2016 (UTC)

== לגבי הסיפור על קנאת החזו"א בילד שלמד תניא ==

אעיר שה"ה לחסיד חב"ד [ואף לרבי?] שלא למד אף שורה מספרי הראי"ה קוק זצ"ל.{{אנונימי}}
:אם אתה מתכוון לפרנס את הדואר הישראלי, צר לי לאכזב אותך, היום הכל במייל ובחינם! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:54, 15 באוגוסט 2017 (UTC)
:: שהרי כמובן שתורת הראי"ה רצופה בליקוטי תורה... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:23, כ"ד באב, ה'תשע"ז ''(16 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== משוב ==

בנימין בראון לא מוסמך{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/217.132.110.134|217.132.110.134]] 19:35, 12 באוקטובר 2017 (UTC)
החזון איש ידע את התניא מהיכן שהתניא ידעה אותו כהמעשה שלא היה ולא נברא והומצא על ידי הרחש ברוק על הרבי רבי זושא או הבעשט והרבי בעצמו שלל את האגדה במכתב להרב זוין.

ואם המעשה לא היה אצל הרבי ר' זושא מוכרח שלא היה אצל החזון איש?!
אבל האמת, שהחזון איש לא ידע תניא כי לא רצה לדעת תניא. הספיק לו נפש החיים.
:אם הייתה לך סבנות היית רואה שהנימוק לשלילת הסיםור לא היה המשפט שצטתת, אלא החלק הראשון של הסיפור.

שיחה:ועד מקומי כפר חב"ד

2021-05-20T19:43:39Z

213.151.58.93:

== שם ==
יש כמה אפשרויות לשם הערך:
*הנוכחי
*ועד מקומי כפר חב"ד
*הועד המקומי כפר חב"ד
*הוועד המקומי כפר חב"ד
*הועד המונציפלי כפר חב"ד
*הוועד המונציפלי כפר חב"ד
*וועד מונציפלי כפר חב"ד

דעתכם--נכתב בשעה 12:01 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ג בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]

:השם שבו משתמש הועד עצמו הוא "ועד מקומי כפר חב"ד" כמו שאתה יכול לראות בסמל הועד ההמקומי. לכן לדעתי שם הערך אמור להיות כמו שהם קוראים לעצמם: "ועד מקומי כפר חב"ד". כל שאר האופציות יוכלו להיות הפניות.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:16, 5 ביולי 2020 (UTC)

==בנוגע לפסקה "עמדת הרבי"==
בנוגע למה שכתוב שם שההתנגדות של הרבי להגדרת הכפר כמועצה מקומית זה בגלל תושבי תוחלת וקשור למספר המצביעים וכו' '''מעורבבים שם כמה נושאים ביחד..''' הרבי התנגד לכך שהכפר יהיה בדרגת מועצה מקומית מסתי סיבות:

א: בגלל שיש מעלה בחסידות ב"כפר" (הרבי מביא את זה ממאמר "אני לדודי") והרי רצה שכך זה ישאר (לא זוכר כרגע מקור..)

ב': (וזה הסיבה העיקרית!) כי אם הכפר יהיה מעוצה מקומית כל מי שרוצה יוכל לבוא לכפר ולגור בו, גם אנשים שאינם דתיים גם מתנגדים וכו' וכו' וכך יהיה רוב לא חב"די בכפר, אתם יכולים לדמיין לבד מה ההשלכות של זה ואין עניין להאריך ולפרט בזה. ולכן הרבי רצה שהכפר ישאר בתור "יישוב" שבו ולועד היישוב יש זכות מלאה לבחור לפי קריטריונים ברורים מי יוכל לבוא לגור ביישוב ומי לא. '''וזה הסיבות''' לכך שהרבי לא רצה שהכפר יהיה מעוצה מקומית (סיבות א' וב') או עיר (סיבה א'). ואין לזה שום קשר לתוחלת ולמספר המצביעים.. זה כמה נושאים שעורבבו וצריך לסדר את זה.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:44, 29 בספטמבר 2020 (UTC)
:כרקע אני יסביר משהו: ל"ועד האגודה" (הועד שהיה עד עכשיו) יכול להצביע רק נציג אחד של כל אחד שיש לו דירה '''פרטית שלו''' בכפר. ולאומת זאת ל"ועד המקומי" יכול להצביע כל אחד '''שגר בכפר''' אפילו אחד כזה שרק משכיר דירה.

ועכשיו לדעתי כנראה הרבי התנגד לכך שכל תושבי הכפר יוכלו להצביע כי אולי אין חוק האוסר '''להשכיר''' דירות לפי הקריטריונים של ועד היישוב, אלא רק מי ש'''קונה''' חלקה צריך לקבל אישור מהועד ולראות אפ הוא עומד בקריטריונים של היישוב, ולכן במצב שדירות בכפר יושכרו גם לאלה שהם לא חב"דניקים אז הרבי רצה שלא יהיה להם השפעה בבחירות של הועד כדי שהכפר ישאר בידיים חב"דיות וינוהל ברוח חב"ד. '''כמובן ואני מדגיש שזה רק השערה שלי''' בנוגע להתנגדות הרבי (אם הייתה בכלל כזאת..) שכל תושבי הכפר (גם אלה שמשכרים דירות) יכולו להצביע.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:54, 29 בספטמבר 2020 (UTC)
:::אבל מה שבטוח זה שמה שכתבו שם בנוגע להתנגדות הרבי.. בגלל תוחלת.. וכו' וכו' זה לא נכון בעליל וזה טעות גדולה מאוד.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:55, 29 בספטמבר 2020 (UTC)
::::אכן, כוונתי לא הובהרה, חשבתי שיובן שבמהלך הדין ודברים, אחת הסיבות שבגללם שלל הרבי זה הסיבה הזאת, לא הבאתי את שאר הסיבות כי אין זה נוגע לעניינו כלל. לועד האמיתי יכולים להצביע כל ראשי בית אב - גברים נשואים המתגוררים בכפר, שהוגדרו כחברי העמותה, לעומת הועד המקומי (ועם אכן היה קורה, גם במועצה מקומית), בו יכולים להצביע כל תושבי ותושבות הכפר מגיל 17 ומעלה, ולזה התנגד הרבי, שרצה שהנהלת הכפר תיבחר בצורה אחראית על פי דעתם של מבוגרים ומבינים. (וכמובן עניין תוחלת והצניעות) | נכתב בשעה 01:42 ע"י '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[י"א בתשרי]] [[תשפ"א]] מגיע משיח. גמח"ט.

===ריכוך===
אולי יואיל אי-מי לרכך קצת את הצורה הבוטה שניסחו את הערך (לא כל דבר אמת צועקים מגות)

שיחה:מיהו יהודי

2021-05-20T19:37:49Z

213.151.58.93: /* פיצול */ פסקה חדשה

הפסקה התבטאות נדירה בערך היא תמצות של דברים ששמעתי השנה בש"פ בהעלותך מהרב יוסף העכט שהיה נוכח בהתוועדות. הרבי בשיחה אמר נכון שיש לו סמיכה לרבנות אבל מה לעשות שהוא הולך כל יום למנהטן, אולי אם גם אני הייתי הולך ייתכן ולא הייתי רואה. הרבי הביא גם את הביטוי 'דעת בעל הבתים היפך דעת תורה'.
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 07:40, 8 ביוני 2010 (UTC)

:נכון שיש "לו" - למי? לר' יוסף העכט? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:42, 8 ביוני 2010 (UTC)

:כך הרבי אמר בהתוועדות כמובן בלי להזכיר את שמו של הרב (העכט היה באותו העת בחור ב - 770).{{שכח|ll}}

== שם הערך ==

לשעתי שי להחליף ל[[שלימות העם]], 'מיהו יהודי' הוא סוגיה בהלכה--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:39, 9 בנובמבר 2015 (UTC)

:מיהו יהודי הוא השם המוכר והמקובל לפרשה. גם הרבי כינה זאת פעמים אין ספור "הגזירה הנוראה של מיהו יהודי" וכדומה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:02, 9 בנובמבר 2015 (UTC)
::אין ספק שהדיון מכונה 'מיהו יהודי' וממילא מסקנת החוק במדינת ישראל מכונה גם כן 'מיהו יהודי' (ראה תוכן ערך זה בויקיפדיה) אמנם מאבקו של הרבי הוא למען שלמות העם (כלומר הרבי במאבקו לא המציא את המושג 'מיהו יהודי' אלא רק זעק על כך שגם בחוקה אמור להיות כך) מקווה שהובנתי.. למרות זאת כל זמן שאין עוד ערך על נושא מיהו יהודי (או מלידה או ע"י גיור כהלכה וכל הפרטים שבהלכה וחסידות וכו') באמת קשה לדון בזה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:55, 9 בנובמבר 2015 (UTC)

== שינוי סטטוס ==

אני מקווה שלא יכעסו עלי החברים הנכבדים על שינוי הסטטוס מ'בעריכה' לזקוק לכך...
א"א לכתוב בעריכה על ערך שלא נערך כבר שנים...

תיקנתי סה"כ כמה תיקוני לשון קלים לסגנון יותר אנצי' ופחות סיפורי. צריך להוסיף חומר ולאמת את הרשומות הבלתי מוכחות שרשומות כאן [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 07:01, 10 בנובמבר 2015 (UTC)
:אתה צודק בהחלט. למיטב זכרוני אין להציב תבנית בעריכה למשך יותר משבוע. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:42, 14 בנובמבר 2015 (UTC)

== הוראה לשלוחים ==

יש כאן כמה דברים תמוהים מהלשון שכתוב שהרבי אמר לאברמ'ל שם טוב משמע שאין כבר עניין לעסוק בזה כלל (ולפי"ז הרי זה רק במיהו יהודי וגם אינו הוראה לשלוחים בלבד) בהמשך מדובר על כל העניינים של ארץ ישראל (וצ"ע המקור לשמועה שמדובר בשלימות הארץ דווקא) וההוראה אינה שאין להתעסק אלא שלשלוחים אין להתעסק יש משיהו שיש לו הבהרות בעניין ומקורות?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:21, 10 בנובמבר 2015 (UTC)

== למה לא שומעים? ==

לערך משנות הנו"ן לא ראיתי כמעט מזכירים את הנושא כנושא עכשווי אלא רק כהסטורי', ולא נכתב על זה דבר בערך (מלבד ברמז בנוגע להוראות הרבי לשלוחים). מישהו יודע פרטים ויכול להוסיף?--[[משתמש:ליובאוויטשער|ליובאוויטשער]] - [[שיחת משתמש:ליובאוויטשער|שיחה]] 19:21, 21 באוקטובר 2017 (UTC)
:לא ראיתי אף פעם מקור כתוב אלא רק שמועה שהיה פוליטקאי שעבר אצל הרבי בחלוקת דולרים בערך באותה תקופה והציע לרבי הצעה, והרבי התבטא ביטוי שמשמעותו שזה כבר אבוד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:34, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
::אגב, מה שמוזכר כהוראת הרבי לשלוחים בנוגע למיהו יהודי, נאמר בקישור בכתבה המובאת פה שזה בנוגע לשלימות הארץ, ומהשיחה עצמה אי אפשר להבין ברור. ולי הקטן מסתבר שזה בכלל נאמר בקשר ל[[בחירות תשמ"ט]], ואם כנים הדברים, כל הסברות הנ"ל אין להן טעם וריח.
::כך או כך, אני חושב שיש למחוק את כל הקטע על השיחה עד שלא יתברר בוודאות שזו כוונתו המקורית היחידה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:32, ב' בחשוון ה'תשע"ח
:::(קצת באיחור...) הבנתי שהרבי נתן הוראה בשנות הנון להפסיק את הפרסום בעניין.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 07:27, י"ד באב, ה'תש"ף 07:27, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::לא מדויק כלל וכלל. ראה שיחת כ"ד טבת תשמ"ט [[משתמש:גישמאקער|גישמאקער]] - [[שיחת משתמש:גישמאקער|שיחה]], 07:56, י"ד באב, ה'תש"ף 07:56, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::מה, לאחר החירות להעמיד דרישה להצטרפות לקואליציה את תיקון מיהו יהודי? כך הייתה ההוראה להפסיק לפרסם על העניין בשבועון כפר חב"ד. למה זו אכן שאלה.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 07:59, י"ד באב, ה'תש"ף 07:59, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::: אם תחת ידך הספר 'הרב אשכנזי', יש בו מכתב מר' יואל על הנ"ל, ועוד. [[משתמש:גישמאקער|גישמאקער]] - [[שיחת משתמש:גישמאקער|שיחה]], 08:03, י"ד באב, ה'תש"ף 08:03, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::::לא. מה הנושא?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 08:12, י"ד באב, ה'תש"ף 08:12, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

== שם הערך ==

לענ"ד יש לשנות את שמו ל"המאבק לתיקון חוק מיהו יהודי" או משהוא דומה לזה. מה דעתכם?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 07:45, י"ד באב, ה'תש"ף 07:45, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:ראב ערך "'''שלימות הארץ''' (או '''המערכה על שלימות הארץ''')" [[משתמש:גישמאקער|גישמאקער]] - [[שיחת משתמש:גישמאקער|שיחה]], 07:59, י"ד באב, ה'תש"ף 07:59, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::נכון אבל כאן זה שונה, כי מטרתו של הערך אינה השאלה מיהו יהודי אלא ההמאבק לתיקון החוק. לפחות כך לדעתי.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 08:01, י"ד באב, ה'תש"ף 08:01, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

== סדר ==

בעקבות המצב אני מציע פה לסדר את הערך בצורה חדשה, והוא יחולק לשני חלקים:
1. יעסוק ב"מיהו יהודי" ועל חשיבות העניין במשנת הרבי וכן על יהדותם של הפלאשים, פרשת הממזרים ועוד
2. יעסוק בגלגולי חוק השבות בסדר כרכונולוגי עד לימינו יחד עם מאבקו של הרבי בעניין

לאחר גמר העבודה אני מציע לפרסם את הערך באינפו כך שיוכל לקחת חלק במאבק בחוק, ואולי גם להעמידו למומלצות.

{{חב"דפדים פעילים}} שיש להם הערות/הארות/וביקורות מוזמנים בשמחה לרשום אותם

--{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:12, 20 במרץ 2021 (UTC)
:אני מתלבט אם בעקבות ההרחבה לשים תבנית לעריכה.. נא לעבור ולתקן שגיאות הקלדה/ניסוח וכד' למעט בציטוטים, לתקן מקורות וכו' בפרט שלפי כמה פרטים (כמו רווח לפני פסיקים) זה נראה מועתק. בהצלחה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:19 • י' בניסן ה'תשפ"א

== פרשת שליט ==

שהרבי זועק עליה בשנת תשל"ג (בתורת מנחם חלק ע' וע"א) יש למישהו פרטים על מנת להכניס לערך? --מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים! 19:44, 20 במרץ 2021 (UTC)
:בעז"ה אני יכניס על כך בהרחבות שאני יעשה בערך --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 06:39, 21 במרץ 2021 (UTC)

== פיצול ==

לכאורה יש לפצל בין הקטעים העוסקים בהשתשלות החקיקה למאבק לתיקון החוק לשתי פסקות נפרדות

העדה החרדית

2021-05-20T19:37:04Z

213.151.58.93: /* ייחסה עם חב"ד */

[[קובץ:העדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין "זופניק" בירושלים בו שוכנים משרדי העדה החרדית הבד"צ ומערכת הכשרות]]
'''העדה החרדית''' הינו ארגון המאגד את בני היישוב הישן בירושלים מאז שנת [[תר"פ]].

==הקמתה==
העדה הוקמה לאחר שחלק מהאשכנזים בהנהגת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והרב [[יצחק ירוחם דיסקין]], לא קיבלו את כהונתו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] כרב ראשי, עקב דעותיו ה[[ציונות|ציוניות]], שנפסלו על ידי רוב גדולי ישראל ובראשם [[רבותינו נשיאינו]], והקימו את "העדה החרדית" והרב זוננפלד נבחר להיות רבה הראשון של העדה.

==ייחסה עם [[חב"ד]]==
מאז ועד היום חסידי חב"ד חברים בגופים ובארגונים הקשורים לעדה החרדית.

הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]] היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא בבד"ץ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]].

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. כיום הרב מאיר דוד ברגמן מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים.

ראשי העדה החרדית ובהם רבה של העדה, הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], היו בקשר מיוחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרב [[יעקב יצחק ווייס]] גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם [[הרבי]], וכן הרב [[מאיר ברנדסדורפר]] חבר הבד"ץ.

גאב"ד העדה החרדית הוא הרב [[יצחק טוביה ווייס]] קשור לחב"ד כבר עשרות שנים.

==לקריאה נוספת==
*[[שמן ששון מחבריך]]
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[נודע בשיעורים]]

[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית|*]]

העדה החרדית

2021-05-20T19:36:17Z

213.151.58.93: /* ייחסה עם חב"ד */

[[קובץ:העדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין "זופניק" בירושלים בו שוכנים משרדי העדה החרדית הבד"צ ומערכת הכשרות]]
'''העדה החרדית''' הינו ארגון המאגד את בני היישוב הישן בירושלים מאז שנת [[תר"פ]].

==הקמתה==
העדה הוקמה לאחר שחלק מהאשכנזים בהנהגת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והרב [[יצחק ירוחם דיסקין]], לא קיבלו את כהונתו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] כרב ראשי, עקב דעותיו ה[[ציונות|ציוניות]], שנפסלו על ידי רוב גדולי ישראל ובראשם [[רבותינו נשיאינו]], והקימו את "העדה החרדית" והרב זוננפלד נבחר להיות רבה הראשון של העדה.

==ייחסה עם [[חב"ד]]==
מאז ועד היום חסידי חב"ד חברים בגופים ובארגונים הקשורים לעדה החרדית.

הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]] היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא בבד"ץ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]].

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. כיום הרב מאיר דוד ברגמן מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים.

ראשי העדה החרדית ובהם רבה של העדה, הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], היו בקשר מיוחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרב [[יעקב יצחק ווייס]] גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם [[הרבי]], וכן הרב [[מאיר ברנדסדורפר]] חבר הבד"ץ.

גאב"ד כיום הגאון הרב [[יצחק טוביה ווייס]] קשור לחב"ד כבר עשרות שנים.

==לקריאה נוספת==
*[[שמן ששון מחבריך]]
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[נודע בשיעורים]]

[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית|*]]

מיהו יהודי

2021-05-20T19:32:30Z

213.151.58.93: /* יוצאי אתיופיה */

{{בעריכה מתמשכת|}}
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
'''מיהו יהודי''' היא שאלה שהתעוררה פעמים רבות שהתשובה לכך היא [[יהודי]] שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה, בשנת [[תש"ל]] החל [[הרבי]] במאבק גלוי{{הערה|על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בתיקון חוק השבות הקובע ש"יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר", ולהוסיף את המילה "כהלכה" משום שמצב זה יאפשר רישום גויים שהתגיירו שלא לפי דרישות ההלכה כיהודים (למשל גויים שעברו גיור רפורמי), דבר שעלול להביא להתבוללות כאשר בארץ הם רשומים כיהודים בעוד שלפי ההלכה הם גויים.

==בהלכה==
{{להשלים}}
==אישים שיהדותם מוטלת בספק==
===יוצאי אתיופיה===
יוצאי אתיופיה הינם קהילה המכונה "ביתא ישראל" המגיעה מאתיופיה, יהדותם של הקהילה מוטלת בספק בעוד הקהילה עצמה טוענת שהיא מצאצאיה עשרת השבטים{{הערה|אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א.}}, קודם "מבצע משה" שדאג להעלת יוצאי אתיופה לארץ ישראל בשנת [[תשמ"ה]], פסקה [[הרבנות הראשית לישראל]] שיש לעשות להם גיור לקולא ללא [[ברית מילה]], הרב [[עובדיה יוסף]] פסק שהם יהודים לכל דבר{{הערה|שו"ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד"ה וכעת.}}, הרב [[משה פיינשטיין]] פסק שאף שיהדותם מוטלת בספק יש לקבלם ולצרפם למניין{{הערה| הובא בשו"ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.}}. בשנת [[תש"פ]] החליטה הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע ליהדותם, דבר שעורר מחלוקת מצד [[העדה החרדית]] הסוברת שעליהם לעבור גיור לחומרא.

[[הרבי]] נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה, בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק{{הערה|על פי [[:קובץ:כתב יד - פאלאשים.jpg|מענה בכתב ידו של הרבי בנוגע לפאלשים]]: {{ציטוטון|1=לכתבו ע"ד [=על דבר] אי-המענה ע"ד: 1) הפלאשים – פס"ד בשו"ע [=פסק דין בשולחן ערוך] – (שלבר רב מארי דאתרא – בנוגע למילי דאתרא) [שמלבד הרב האחראי על המקום, בנוגע לעניינו מקומו הוא] אין חיוב על כאו"א [=כל אחד ואחד] לחקור ולברר שאלות וכו' – אבל באם חקר ובירר ככל הצורך – חל ע"ז [=על זה] "לא תגורו מפני גו'" ומחוייב לפרסם, אפילו באם לא ישמעו לו. התחלתי החקירה – ותיכף ראיתי שהשקו"ט [=שהשקלא וטריא] בדברי פוסקים שלפני מאה שנים ויותר, ובנתיים היו מלחמות ונדודי אוכלוסיא (כולל – הנ"ל) וגזירות ושהכריחום לכו"כ [=לכמה וכמה] ענינים וכו' כמפורסם ובזה אין חקו"ד [=חקירה ודרישה] וכו' כמעט כלל. וע"פ [=ועל פי] התחלה החקירה – קרוב לודאי שצריכים גיור גמור (או שאסורים לבוא בקהל) – ולא המשכתי יותר בהחקירה (ובפרט שרבנים שעל אתר ממשיכים בזה). ובמילא אסור לי לפרסם דעה בזה – וגם הנ"ל אליו, הוא רק לבטל חשדו שכאילו לא שמתי לב למכתבו (שלא חשדתי אותו לאחרי ידידותנו שכו"כ [=שכמה וכמה] שנים – שיחשדני בכך!)}}.}}.

===פרשת הממזרים===
{{ערך מורחב|פרשת הממזרים}}
{{להשלים}}
בשנת [[תרפ"ג]], [[יהודי]]ה נישאה ל[[גוי]] שהתגייר לאחר מכן בעקבות בקשת הוריה. לאחר כמה שנים נפרדה היהודיה מבעלה ללא [[גט]] והכירה גבר אחר שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים שנחשבו על פי ה[[הלכה]] ל[[ממזר]]ים, שאסורים להינשא לשום יהודי כשר.

בשנת [[תשט"ז]] הגיע המקרה לידיעתו של [[בית הדין]] הרבני ב[[תל אביב]], שפסל את הילדים לנישואין כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות הכ"פים שב המקרה לבית הדין ב[[פתח תקווה]] שבפניו הופיעו [[עד]]ים. בעלה הראשון, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, בית הדין בדק האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, והאם הוא מנהל אורח חיים יהודי, בורקובסקי טען שהוא מניח [[תפילין]] ושומר [[שבת]] אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק [[שמע ישראל]]. לאחר בירור מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר ולכן פסק בית הדין שהוא אכן נחשב ככשר עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.

הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול ב[[ירושלים]] והיו חילוקים בין הרבנים האם על סמך זה שלא ידע להשלים את הפסוק שמע ישראל יחשב כגוי (דעת הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי) או שמאחר שחי בקהילה שכך תופסת את היהדות מספיק שהוא מחשיב את עצמו כיהודי בשביל להיקרא כגר ולאסור את הממזרים (דעת הרב [[יוסף שלום אלישיב]]).

==חוק השבות==
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.

===פניית בן גוריון לחכמי ישראל===
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
בשנת [[תשי"ז]] התעוררה שאלת "מיהו יהודי" לראשונה, כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי", הדבר עורר סערה והמפד"ל החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".

מבין ה-50 "חכמי ישראל" נמנה [[הרבי]] שענה לבן גוריון על כך במכתב ארוך ומפורט:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}

===בג"ץ שליט===
בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט שנישא עם אישה גויה לרשום את ילדיו כיהודים וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך, הסוגיה חוללה סערה במדינה וזאת לאחר שבג"ץ החליט ברוב של 5 מול 4 לרשום את ילדיו כיהודים ובנימוק בכך שהוא מתכוון לגדל את ילדיו כיהודים ולכן הם נחשבים כך, הדבר גרם לכנסת לדון שוב בעניין "מיהו יהודי" והחוק הועלה שוב שהפעם המילה "כהלכה" נמחקה.

ההצבעה נמשכה במשך יומיים העלו חברי הכנסת טענה לפיה צריך לעודד לעלות לארץ ישראל, כי אם לא ישארו בארץ רק בחורי ישיבות וחרדים, לעומת חברי הכנסת מ[[אגודת ישראל]] שהתנגדו בלהכיר בגיור הרפורמי בטענה שהוא נגד תורת ישראל, ההצבעה נערכה ב[[ג' אדר]] א' [[תש"ל]] שבסופה ברוב של 51 בעד מול 14 נגד הוחלט ש"יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא הוספת המילה "כהלכה" ע"פ הוראת הרבי.

מפלגת המפד"ל שבראשה עמד [[יוסף בורג]] בתחילה התנגד לכך אולם בסוף תמכה בניגוד לבקשת הרבי ואף עשתה מהדבר צחוק וליצנות, כאשר ביישו חב"ד את בורג על כך בפומבי הגיב הרבי על כך שהוא אינו מרוצה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14878 המדינה היא עניין פרקטי] ב{{שטורעם|}}}}.

הרבי ב[[פורים]] [[תש"ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.

הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!

::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,
::יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !|מקור=שיחת פורים תש"ל, אות מ"ד}}
הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמיים{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}.

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}. הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}.

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ל]] נערך כנס רבנים בראשות הרב [[יעקב בצלאל ז'ולטי]] שבסופו הוכרע ש[[הרבנות הראשית]] תוציא פסק דין נגד החוק המשלב בתוכו קריאה לשרי המפד"ל להתפטר מהממשלה, מה שלא קרא בסוף{{הערה|[www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809be562 כאן]}}.

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושגע הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.

בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי וינה" כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, [[הרבי]] הצטרף למאבק ובמכתב לר' [[זרח ורהפטינג]] כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.

::חבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח"ו ור"ל לדראון עולם שזוהי הפעם '''הראשונה''' שרשמו בתור "ב"כ מיליוני בנ"י" – את מרת שליט ושני' ילידי' "יהודים" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,|מקור=אגרות קודש , כרך כז , י'קע}}

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש.

בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק, הרבי שיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.

בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].

===תשל"ז - תשמ"ט===
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
בקיץ של שנת [[תשל"ז]] הוקמה ממשלת ימין ראשות מפלגת הליכוד בראשות מר [[מנחם בגין]], אליה הצטרפה לראשונה בנוסף למפלגת המפד"ל גם מפלגת אגודת ישראל. בעת חתימת ההסכם הקואליציוני נכתם כי חברי כנסת מהקואליציה (הכוונה למפד"ל ולאגודת ישראל) יגישו הצעה פרטית לתיקון החוק וראש הממשלה יעשה כל שביכולתו לגבש רוב לתיקון החוק. לפועל החוק לא תוקן במסגרת אותה ממשלה בעקבות פעילות של מספר חברי כנסת דתיים לטרפוד השגת רוב לתיקון.

בשלהי מושב החורף של הכנסת, של שנת [[תשמ"ב]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת רבו האדמו"ר מ[[גור]] באותם ימים רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה לשנת השמונים ל[[יום הולדת]]ו של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]]. הייתה זו ההצבעה עם התוצאה ההשגית הגבוהה ביותר בהצבעות על תיקון החוק-56 בעד התיקון ו-57 נגד{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

בהקמת הממשלה בשנת [[תשד"מ]] שוב נחתמה בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לאגודת ישראל התחייבות לתיקון החוק, אך שמיר לא עמד בהתחייבותו והחוק נשאר על כנו.

[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה, ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצמות המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}. תיקון החוק נכנס שוב בהסכם הקואלציוני אך שמיר לא עמד בהתחייבותו.

===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. בשנים מאוחרות יותר כיהנו כראשי הוועד הרב [[שמואל חפר]] והרב [[יצחק הולצמן]].

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות שערך הרבי]] ב[[כ' כסלו]] [[תשל"ז]] לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לשאת דברים על הפעילות לתיקון החוק, על אף העובדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיום דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/f6/הרב_פלדי_מעורר_על_מיהו_יהודי_כ'_כסלו_תשל%22ז.mp4 קטע וידאו מהמעמד]}}.

===מיהו יהודי כיום===
בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו{{הערה|על אף שבמשך השנים עודד הרבי גם את השלוחים לעסוק בכך. לדוגמא: [[ליקוט מענות קודש]] [https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view?usp=drivesdk תשמ"ז], חודש אלול מענה לרב שלום דובער מוצקין משלוחי הרבי במונטריאול.}} לדבר במשך הכינוס על כך שהשלוחים לא צריכים להתעסק עוד בכך אולם בעקבות שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו, הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו{{מקור}}.

בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, והובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לענין מיהו יהודי, ובין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע ל[[בני ישראל]] הנמצאים ב[[חוץ לארץ]], ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט], באתר פאקס א שיחה}}

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לרב יצחק הולצמן שהיה מראשי הוועד למען שלימות העם להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".}}

במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".}}

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ"ט}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}

ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תש"נ]] כתב הרבי למרת אדל פלדי (אלמנתו של ר' חיים יהודה פלדי, יו"ר הוועד למען שלימות העם) על פעולות הוועד מכאן ולהבא:{{ציטוטון|"לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}

בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*'''בין ישראל לעמים'''- לוי יצחק הולצמן, עיתון כי קרוב מס' 46.
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20

== קישורים חיצונים ==
*'''[https://toratyosef.co.il/wp-content/uploads/2020/08/כי-קרוב-ראה-תשפ.pdf בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/magazine/656765/ פרסום ראשון: הגהות הרבי על טיוטת המכתב על "מיהו יהודי?"]''' {{אינפו}}
*טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/news/656361/ "החלטה אומללה": מלחמתו של הרבי לתיקון חוק השבות]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

יום טוב עהרליך

2021-05-14T10:18:29Z

213.151.58.93: לא זה

[[קובץ:ערליך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יו"ט עהרליך]]
ר' '''יום טוב שמחה עהרליך''' ([[תרע"ה]] - [[כ"ז תמוז]] [[תש"נ]]) היה מלחין ומשורר חסידי מפורסם, מחלוצי השירה האידישאית בסגנון מוקפד וחדור [[יראת שמים]] וחום יהודי.

==תולדות חיים==
נולד בבלרוס לאביו ר' משה, חסיד [[קרלין]] שהוריש לו את החוש המוזיקלי וכשרון השירה. במהלך [[מלחמת העולם השניה]] משפחתו נספתה והוא גלה לאורך חבלי ארץ עד שהתיישב באוזבקיסטן. שם פגש בר' [[אברהם זלצמן]] שסיפר לו על הקהילה היהודית והחסידית המתפתחת ב[[סמרקנד]], והזמינו להתגורר בביתו.

החיים עם הקהילה החב"דית ב[[סמרקנד]] מצאו את ביטויים בכשרון השירה שלו, ומאוחר יותר, כאשר הנציח את שיריו על גבי תקליטים, הקדיש מספר שירים לתיאור הקהילה והחיים החסידיים. בעיקר באלבום "חבלי משיח" בו מתוארות בין השאר מסירות הנפש של החסידים, החתונות השמחות המלוות בניגוני חב"ד, וההתוועדויות החמימות והסוחפות.

כאזרח פולני, ניתנה לו האפשרות לצאת מ[[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]], ולאחר נדודים הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת [[ויליאמסבורג]]. מאוחר יותר סיפר (לר' [[הלל זלצמן]]) כי הוא מתחרט על החלטתו זו, והיה מעדיף להתגורר ב[[קראון הייטס]] בצילו של [[הרבי]].

בשנת [[תשמ"ח]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והתגורר ב[[ירושלים]] עד לפטירתו בשנת תש"נ, מהתקף לב.

==יצירותיו==
עם הגעתו לויליאמסבורג, החל בכתיבת והוצאת אלבומים ללא הרף, ועד לפטירתו הספיק להוציא 36 אלבומים באידיש. בהם מתבטאת ציפייתו העזה ל[[גאולה]] והתגלות [[מלך המשיח]], כאשר מספר אלבומים מוקדשים לנושא זה בלבד, ובאלבומים הנותרים מוקדש לפחות שיר אחד בכל אלבום לנושא זה. גם בשירים שלא עוסקים במשיח באופן ישיר, מוזכרת הציפייה העזה לביאתו והאכזבה מרגעי הגלות האחרונים, כמו גם הבעת שיטתו הנחרצת של [[הרבי]] נגד הניסיון להגדיר את הקמת [[מדינת ישראל]] כ[[אתחלתא דגאולה]].

מבחר משיריו הוקלטו על ידי זמרים שונים כמו [[אברהם פריד]] ו[[מרדכי בן דוד]], וחלקם תורגמו לעברית.

ישנה שמועה ש[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] האזינה לשיריו, אולי הסיבה לכך הוא השיר 'א גוטע וואך'
כמו כן מספרים כי בתשנ"ג השמיעו לרבי את הדיסק "אוצרות יהודיים".

===ניגוני חב"ד===
חלק משיריו לא הולחנו על ידו באופן אישי, אלא הותאמו לניגונים קיימים. ביניהם ניגוני חב"ד, על חלקם מושר גם סיפור חב"די. לדוגמה: השיר "נס חנוכה" המספר את סיפור הצלתו של חסיד בזכות קיום הוראת [[הרבי מהר"ש]] לשאת עמו נרות [[חנוכה]] במקום עבודתו, ומותאם למנגינת השיר [[רועה ישראל האזינה (ניגון)|רועה ישראל]], באלבום "חסד". או שיר במנגינת "[[האפ קאזאק]]", המתאר חיזיון בעיצומו של [[ריקוד]] חתונה, בו נגלה [[הסבא משפולי]]. אולם גם לשירים בנושאים אחרים מותאמים לעיתים ניגוני חב"ד, כמו מנגינת [[יחי אדוננו]] ועוד.

בנוסף מרבה עהרליך לשורר סיפורי מופתים מ[[רבותינו נשיאינו]], לצד סיפורי גבורה של [[חסידי חב"ד]], כמו בשיר "ברית במוסקבה", המתאר את מסירות נפשו של ר' [[בצלאל וילשאנסקי]] לערוך ברית מילה תחת המשטר הקומוניסטי, ועוד.

מאידך גם לחניו המקוריים משמשים רבות בשירי [[קעמפ|מחנות הקיץ]] החב"דיים{{הערה|1=ראה לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3535 הקליפ שריגש את מאות החיילים], באתר {{וידפו}}}}, ושיריו עם הקדמותיהם מהוים מקור השראה לכותבים והוגי דעות חב"דיים{{הערה|ראה לדוגמה [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון 871, עמוד 56}}.

==תקליטיו==
===אלבומים===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
* נחת יהודי
* תורה
* תשובה
* שמע בני
* אמריטשקע
* אמונה
* שבת{{הערה|פורסם לאחר הקלטת "לוקסוס", אולם תחת המספר 7, כסימבול ליום השבת}}
* לוקסוס (2 חלקים)
* חבלי משיח (2 חלקים)
* שבחי ירושלים
* מידות{{הערה|יצא כמספר 13 בסדרה, ומכיל 13 רצועות, כנגד [[י"ג מדות הרחמים]] של הקב"ה}}
* די
* שלא עשני גוי
* למנצח בנגינות (אינסטרומנטלי)
* קול מבשר
* מזמור לתודה (אינסטרומנטלי)
* [[יציאת מצרים]] (2 חלקים)
* חסד
* [[אליהו הנביא]]
* האדמו"ר מסאטמר (2 חלקים)
* שבת עם האדמו"ר
* [[הבעל שם טוב]] (2 חלקים)
* אמונת צדיקים
* שושנת יעקב
* אשרינו (2 חלקים)
* הלל
* רננו צדיקים (2 חלקים)
* מודה אני
* ביטחון
}}

===תקליטים השאובים מיצירותיו===
*איך האב געװאַרט - לקט משיריו, [[מרדכי בן דוד]]
*יידישע אוצרות - אברהם פריד
*אוצרות יהודיים - שירים מתורגמים לעברית{{הערה|השירים לא נאמנים למקור, ובוצעו בהם שינויים כדי להתאים לחרידה. תורגם על ידי מנחם מענדל קפלן.}}, אברהם פריד
*עהרליכע ניגונים{{הערה|במשמעות כפולה ביידיש, ניגוניו של עהרליך וניגונים כשרים.}} - ירמיה דמן

== לקריאה נוספת ==
*[[הלל זלצמן]], [[מחתרת סמרקנד (ספר)|מחתרת סמרקנד]] - המחתרת שהשפיעה למרחקים, [[תשע"ג]]. עמודים 140-144.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75022 זמרים מספרים על שירי גאולה] - {{אינפו}}
;שירים להאזנה
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%9C-%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%93%D7%A1%D7%94/ אברהם פריד שר על "כל נדרי באודסה"] {{צליל}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F/ אברהם פריד שר את "יעקב מאוזבקיסטן"] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:עהרליך, יום טוב}}
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידי קרלין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]]

שניאור זלמן צבי הירש הכט

2021-05-14T10:10:07Z

213.151.58.93: /* תולדות חיים */

[[קובץ:זלמן העכט.jpg|ממוזער|200px|הרב הכט]]
הרב '''שניאור זלמן צבי הירש הכט''' (יליד שנת [[תשל"ט]], 1978) הוא שליח הרבי בשכונת נחל צבי ב[[מגדל העמק]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|תומכי תמימים המקומית]], וחבר [[מאמר מבואר|מערכת 'מאמר מבואר']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] ב[[י"ח כסלו]] [[תשל"ט]] לאביו הרב [[יוסף הכט]], משלוחי הרבי לארץ הקודש ורבה של [[אילת]] ולאמו טליא העניא.

בילדותו שהה רבות אצל הרבי, בפרט בשנת [[תנש"א]]. נסע ל[[קבוצה]] בבית חיינו בשנת [[תשנ"ח]].

[[נישואין|נשא]] את מרת רבקה בתו של הרב [[יצחק גולדברג]].

לאחר חתונתו החל לשמש כשליח בשכונת קריית רבין (נחל צבי) במגדל העמק וכ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומוסר שיעורים מעמיקים בחסידות והלכה.

חבר מערכת '[[מאמר מבואר]]'.

לרב הכט 12 ילדים.

{{מיון רגיל:הכט, שניאור זלמן צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ט]]

יצחק גולדברג

2021-05-14T10:04:55Z

213.151.58.93: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|ממוזער|הרב גולדברג]]
[[קובץ:גולדברג 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג בהתוועדות חסידית]]
הרב '''יצחק גולדברג''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] וחבר בהנהלה הרוחנית של [[מוסדות חב"ד מגדל העמק|מוסדות חב"ד במגדל העמק]] וכן חבר ב[[ועד השלוחים למען האחדות]] כמו כן הינו חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
הרב גולדברג [[יום הולדת|נולד]] ב[[ג' אייר]] [[תשי"א]] בברינואה שב[[צרפת]], לאביו ר' [[יוסף גולדברג]] שהיה ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולאימו מרת צביה לבית קצנלנבויגן (ביתה של ה'[[מומע שרה]]'). היה זה לאחר שהוריו ברחו מ[[רוסיה]] הסובייטית ובהוראת [[אדמו"ר מוהריי"צ]] הגיעו לצרפת.

בילדותו התחנך במוסדות חב"ד בברינואה ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] אצל החסידים ר' [[ניסן נמנוב]] ר' [[נחום לבקובסקי]].

כשנסע לרבי לתשרי בשנת [[תש"ל]], הורה הרבי לו ולחבריו לחזור ל[[צרפת]] ולעסוק שם ב[[הפצת המעיינות]] במקביל ללימודם בישיבה. הפעילות הניבה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים, בסיוע ה[[שליח]] ר' [[שמואל אזימוב]].

כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ג]], נסע ל[[רבי]].

בשנת [[תשל"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]].

בשנת [[תשל"ו]] נסע בשליחות הרבי ל[[ארץ הקודש]]. בתחילה התגורר ב[[צפת]] ולבקשת ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ובהוראת הרבי, עבר לכהן כ[[ראש ישיבה]] בישיבת מגדל-אור חב"ד במגדל העמק.

בתחילה היה נוסע בכל יום מצפת למגדל העמק, עד שלאחר כשנה ע"פ הוראת הרבי עבר לגור במגדל העמק. ומאז הינו משמש כראש ישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].

עם התרחבות [[מוסדות חב"ד מגדל העמק|מוסדות חב"ד במגדל העמק]] החל לשמש גם כחבר בהנהלה הרוחנית של המוסדות.

לקראת שנת תשנ"ה היה הראשון שעודד את המשך ה[[קבוצה]] וכן את המשך הנסיעות לרבי לחודש תשרי.

בשנת [[תשס"ח]] דחף למימוש הרעיון להוסיף שנת לימודים בתור [[התלמידים השלוחים]] לבחורים הלומדים ב[[ישיבה גדולה|ישיבות גדולות]] בארץ ישראל ('שיעור ד''), לפני נסיעתם לשנת ה'[[קבוצה]]' . בשנה זו ישלבו לימודים ישיבתיים עם עיסוק ב[[הפצת המעיינות]]. בעקבות כך נוסדו ישיבות בטבריה ובחדרה, וכיום קיימת הישיבה ב[[טבריה]] וב[[קריית אתא]].

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה סניף נוסף של מסגרת זו בקריית אתא, בהצעת שליח הרבי ורבה של העיר הרב [[חיים שלמה דיסקין]]

==משפחתו==
;בניו:
*הרב מנחם מענדל גולדברג - [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים מוסקבה]].
*הרב [[חיים מאיר גולדברג]] - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, לחוזרים בתשובה.
*הרב ישראל גולדברג - ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב יעקב קאפיל גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה ראשון לציון]].
*הרב יוסף גולדברג - מחנך ב[[תלמוד תורה לוד]].
*הרב שניאור זלמן גולדברג, [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.
*הרב לוי גולדברג - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה.

;חתניו:
* הרב [[ישראל נח שניאור ויכנין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת מעיינות|מעיינות]], [[ירושלים]].
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] - [[משפיע]] בתומכי תמימים מגדל העמק ו[[שליח]] [[הרבי]] ורב שכונת נחל צבי בעיר.
*הרב מנחם מענדל רוזנשיין - מנהל בית הספר [[אור אבנר]] - [[כפר סיטרין]] ושליח הרבי בשכונת נחל צבי במגדל העמק.
*הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח הרבי]] ב[[חיפה]].
*הרב יוסף דובער קסטל - [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.

==לקריאה נוספת==
*'''אפשר להיפגש עם הרבי היום''', שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 25

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29418 "ג' תמוז איננו י' שבט ולא ב' ניסן" - מאמר דעה מאת הרב גולדברג]. {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69566 נאום הרב גולדברג בעניין האמונה ברבי כמלך המשיח (ניסן תשנ"ד)]. {{וידאו}}

{{מיון רגיל:גולדברג, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:משפחת גולדברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

ישראל ברוך בוטמן

2021-01-26T22:28:34Z

213.151.58.93: עיצוב

[[קובץ:ישראל ברוך בוטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוטמן]]
הרב '''ישראל ברוך בוטמן''' ([[ז' אלול]] [[תשי"ח]]-[[ו' אדר ב']] [[תשע"ד]]) כיהן כמנהל בית חב"ד בנהריה בשליחות הרבי מלך המשיח וכן כמנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==תולדות חיים==
[[קובץ:בוטמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוטמן (במרכז) בכנס של 'הרשת'. מימין: הרב [[נפתלי רוט]]. משמאל: ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]].]]
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ז' אלול]] [[תשי"ח]] לאביו ר' [[שלום דובער בוטמן]] ולאמו מרת דבורה, מראשי [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בהיותו בגיל עשר נסעו הוריו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[תל אביב]], ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים 770]]. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שפרה, בתו של המוהל הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], למד ב[[כולל]] כשנה. בחורף [[תשמ"ב]] פנה ל[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], ליושב הראש הרב [[ישראל לייבוב]], למצוא לו מקום ל[[שליחות]]. הוא סובב בערים שונות עם ראש אגף הסניפים הרב [[נחום כהן]], ובחר ב[[נהריה]], ולאחר קבלת אישורו של הרבי התיישב במקום והחל לפעול בעיר.

הוא הגיע לעיר בקיץ [[תשמ"ב]] והתקבל בצורה צוננת{{הערה|עדותו ב[[שבועון כפר חב"ד]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]]}}, אולם לאט לאט הצליח לבסס את מעמדו בעיר כשליח אהוב ונערץ.

בשנת תשד"מ כתב לרבי בעגמ"נ אודות חובות כבדים של הבית חב"ד וענה לו הרבי "הצליח במקומו עתה גדולות וכו' וזהו התחלה לבד ומהו העגמ"נ והמצב רוח"

בשנת [[תשמ"ו]] פתח בעיר [[כולל אברכים]], בחסותו של רב העיר דאז, ה[[אדמו"ר]] [[דוד חי אבוחצירא]].

בשנת [[תשנ"ג]]{{הערה|1=במכתב מתאריך [[כ' בטבת]]: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80679 תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה!].}} פרסם מכתב יחד עם שאר השלוחים בנהריה, הרב [[נפתלי שפרינגר]] והרב [[ברוך וילהלם]], תחת הכותרת "{{קישור אם קיים|ברוך הבא מלך המשיח}}" {{ציטוטון|אנו פעילי [[בית חב"ד]] - נהריה, שלוחי [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]], מביעים בזה את דעתנו באופן ברור ומוחלט, ומתוך ניסיון בשטח, שיש לפרסם בראש כל חוצות בעוז ותעצומות, שמלך המשיח נמצא עימנו והוא הרבי כפשוט, ושיש לומר ולזעוק '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', ומתוך שירה וזמרה.

וברור ופשוט שזה תפקידו של שליח כפי שהורה לנו כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשיחתו הידועה בכינוס השלוחים דאשתקד. וברור שלרגעים נשגבים אלו מחכה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ולמי שיש ספק בדבר - עצתנו שפשוט ילמד את שיחות הרבי בפנים!}}

בשנת [[תשנ"ו]], לאחר פטירת הרב [[מאיר פריימן]], פנו אליו הרב [[דוד חנזין]], יו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], והרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] שפעל אז לשיקומה של הרשת, וביקשוהו להתמנות למנכ"ל, הוא התגייס לתפקיד ונשא בתפקיד בפועל עד פטירתו.

בשנת [[תשס"ד]] מינו אותו חלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. מינוי שעבר אישור סופי על ידי הרבנים והנהלת אגו"ח בשנת [[תשע"ג]].

בעשור האחרון לחייו, הפעיל בית תמחוי בעיר שסייע לעשרות נזקקים מידי יום, ואף הגיע למעגל רחב של עזרה למאות נצרכים לקראת החגים במעגל השנה.

הרב בוטמן נודע גם כמי שקירב רבים ליהדות ולחסידות ובפועלו הרב בקרב שכבות הציבור בעיר.

===פטירתו===
בתחילת [[חודש אדר ב']] [[תשע"ד]] עבר התקף לב קשה, ואושפז ב[[בית הרפואה]]. בסוף השבוע הוסיפו לו את השם 'אלתר'{{הערה|משמעות השם 'אלטער' ב[[אידיש]] הוא 'זקן'. במבצבים רפואיים קשים, יש הנוהגים להוסיף שם זה כסגולה לאריכות ימים. השם אלתר הוסף פחות משלושים לפני הפטירה, לכן לא נוהגים להשתמש בו למעשה.}}. בשבת, ב-2 לפנות בוקר [[פרשת ויקרא]], [[ו' באדר שני]] נפטר, ונטמן למחרת ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

הותיר אחריו שלושה בנים ובת: חיים עוזר (על שם סבו הדגול המוהל הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]]), מנחם מענדל והתאומים שניאור זלמן ומוסיא.

פטירתו שהייתה בסמיכות לפטירתו של השליח הראשי למדינת אילינוי הרב [[דניאל יצחק מוסקוביץ']] וכחודש וחצי בלבד לאחר פטירתו של הרב [[יעקב אריה שמולביץ]], ושל הרב [[מוטי גל]], גרמה לגל התעוררות רחב, וקריאה של רבים מהשלוחים ורבני חב"ד לעשות חשבון [[נפש]] פנימי.

[[קובץ:ספר ישראל בוטמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ספר זכרון]]

כחלק מההתעוררות, הודיעה הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] על קיום כנס התעוררות כלל ארצי.

לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו ספר אודות חייו ופעליו בשם "ישראליק אשר בך אתפאר".

== משפחתו ==
שנים ארוכות לא זכו בני הזוג לפרי בטן. במשך השנים זכו לקבל ברכות מהרבי לכך, וכמו כן ביקשה בשבילם חברה שליחה שנסעה אל [[הרבי]] ועברה ב[[חלוקת דולרים]] שם ביקשה מהרבי ברכה לילדים עבורם. הרבי נתן לה שלושה דולרים, וכעבור שנים רבות (18 שנים מאז נשואיהם) התקיימה ברכתו של הרבי ונולדו להם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. (שלוש לידות. שכן האחרונים תאומים).

;בניו
*הת' חיים עוזר בוטמן
*הת' מנחם מענדל בוטמן
*הת' שניאור זלמן בוטמן
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%98_%D7%A0%D7%90_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%94%D7%A0%D7%9C%D7%94%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_81425.html נאומו האחרון של הרב בוטמן בכנס הארצי של הרשת] באתר [[חב"ד און ליין]].
*שניאור זלמן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/3/11/949735529869.html שליח רב אנפין]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 919
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%97_81965.html האחים בוטמן מדברים על האח] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3845 ידידים מספרים על הרב בוטמן] {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%AA/ הרב בוטמן: תפקידו של שליח לפרסם את נבואת הגאולה] {{אינפו}}

==לקריאה נוספת==
*'''איש העקרונות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 63

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[מאיר פריימן]]|הבא= [[אליהו קריצ'בסקי]] |רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה=[[תשנ"ו]] - [[תשע"ד]]}}

{{מיון רגיל:בוטמן ישראל ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]