חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חב"דפדיה:פארבריינגען

2011-05-03T12:07:23Z

213.151.58.185: /* אברהם פריז */

{{אידישעפדיה}}

[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה|*]]
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען/ארכיון 1|תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת]]
}}


__TOC__

== רעיון ==

לכל אחד מאיתנו יוצא ב"ה, לפתוח בכל שבוע לפחות שיחה אחת של הרבי על פרשת הרבי.
כמעט בכל שיחה כזו ניתן למצוא מבט של הרבי על נושא בפרשת השבוע. לדוגמא השבוע הרבי לוקח את קרח ומסביר בדיוק איך האותיות ק ר ח מסמלות את השאלות והטענות של קורח, מה הייתה בדיוק הבעיה שלו ומה ההוראה בעבודת ה' שניתן ללמוד מקורח. (לקו"ש ח"ח שיחה ראשונה לפרשת קרח).

אולי כדאי בכל שבוע להעלות ערך שיכלול מבט חסידי על עניין בפרשת השבוע מתוך ביאורי תורת החסידות, הרבי וביאורי חסידים (בחסידשע פארבריינען...).
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:27, 8 ביוני 2010 (UTC)
:מצטרף. מעניין לראות את ה[[שיחה]] המדוברת. אבל לענ"ד יש קודם כל להתמקד בחלקים א'-ד' מ[[לקוטי שיחות]], שהם היסוד והעיקר לכל תורתו של משיח. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::למה ומנין שהם היסוד? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:40, 8 ביוני 2010 (UTC)
:::בפי [[חסיד]]ים מקובל, וי"א שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך, שבארבעת החלקים הראשוים של לקו"ש נמצאים יסודות תורותו של [[משיח]]; יסודות השקפה [[יהודי]]ת; יסודות ההשקפה ה[[חסיד]]ית; ויסודות המופיע בלקו"ש כולו. ר' [[יואל כהן]] שי' קורא לחלקים אלו 'שולחן ערוך של הרבי'; היו וישנם [[חסיד]]ים שלא היו מתחילים ל[[תפילה|התפלל]] [[קבלת שבת]] עד שלא סיימו את כל השיחות לאותה [[פרשת שבוע]] מהחלקים הנ"ל, וכן נוהגים עד היום ריבוי גדול מ[[חסידי]] [[חב"ד]], וכותב השורות בתוכם. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::להקדים לדברי חסיד, שעצם זה שהם הכרכים הראשונים, הרי"ז כיון שהם יסודיים, שקודם מניחים היסודות ואח"כ הבניין, כידוע בכל עניין (ועיין לקו"ש ח"ה שיחה א' לפרשת בראשית על הרש"י הראשון). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:20, 8 ביוני 2010 (UTC)

==אברהם פריז==
מי שמעריך את ר' אברהם פריז יהנה מהסיפור:

באחת הסעודות ב"בית-יוסף" בקומה השניה של [[770]], הרבי כידוע ישב משמאל לכסאו של כ"ק מוהריי"ץ, בצידו המערבי של חדר האוכל, אנ"ש המסובים ישבו לאורך השולחן, ור"א פאריז ע"ה ישב - כהרגלו - מצטנף בקצה, למרגלות השולחן. בקצהו המזרחי של השולחן, בסמוך למטבח שם.

הקהל ישב, הרבי יושב על מקומו, והנה יצאה גב' מ. (רעייתו של "[[בארי גוראריה|הנכד]]") מן המטבח וראתה את ר"א. בהכירה את ר"א מהשנים הארוכות שהוא שהה בבית רבי - קראה לעברו "או ר' אברהם, הגעת? ברוך הבא" (או נוסח דומה), ואחר המשיכה ואמרה -

"אמאל האסטו געזאגט, אז דער איז משיח - בהצביעה על מקום מושבו של כ"ק מוהריי"ץ,

"היינט - זאגסטו אז דער איז משיח - בהצביעה לעבר הרבי,
"וואס ווסעטו זאגן שפעטער?..."

כזכור - החדר מלא בחסידים, והרבי יושב על מקומו...

הקהל כבש פניו בתוך הצלחות, היה רגע מתוח מאוד -
ואז בהרף עין, קם לעברה ר' אברהם בעוז וצעק למולה - תוך שהוא מניף בידו "שיקצע - ארויס"!!!

נראה לי כי סיפור כזה יכולים לספר אך ורק אל ר' אברהם... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 16:39, 8 ביוני 2010 (UTC)
:סיפור איום. מה מקורו? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:08, 8 ביוני 2010 (UTC)

::הגיע לידי דו-שיח מ'אנשי שעדרין' --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 17:50, 8 ביוני 2010 (UTC)
:::מתאים לאופיו של ר' אברהם, ולאופי' של מינא גורארי'.
:::אגב, ר' [[מרדכי מנטליק]] לא הי' עולה לסעודות שם, כי לא רצה להגיע למקום בו [[הרבי]] לא יושב ברא שהשולחן.
:::[[בן ציון שם טוב|בענצ'ע שמטוב]] - עוד מעט יארצייט - אף הוא לא הי' עולה, כי לא רצה לראות את הרבי ב[[גלות]]. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

אני לא משתמש רשום, ועל כן איני מעיז למחוק. אבל אם מטרת האתר המכונה חב"דפדיה הינה הפצת המעיינות ונח"ר לרבי מלך המשיח, הרי שהשורות האחרונות צריכות להימחק.
אני מאד בעד סיפורים כאלה, אבל זה חייב להיות בפורום סגור, שזכות כניסה אליו תינתן רק אחרי בירור מסויים שהמבקש נמצא בתנועה כבר כמה שנים טובות. אם תעשו דבר כזה, אני הראשון להצטרף.
:גם משתמש רשום אינו רשאי למחוק. המקום פה הוא די 'פנימי' ובפרט שהסיפור הוא באידיש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בשבט ה'תשע"א 00:53, 6 בינואר 2011 (UTC)
חיים, מה לעשות וחלק מאלה שאני קורא להם 'חוצה' מבינים אידיש? {{שכח|אנונימי}}
:אותם 'חוצה' שמבינים אידיש, דומה שיש להם גם כניסה לפורום הסגורים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בשבט ה'תשע"א 18:26, 14 בינואר 2011 (UTC)

== הגיגים לפרשיות השבוע (חסיד) ==

בבואינו מ[[פרשת שלח]], ואנו נמצאים ב[[פרשת קרח]], הנני מעלה כמה מהגיגי בלי אחריות כלל וכלל!

;שלב א' - המרגלים

המרגלים, נשיאי העדה, ראשי בני ישראל המה{{הערת שוליים|ישנה שמועה שם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש[[נחשון בן עמינדב]] הי' מהם, והי' בזה דיון ואכ"מ (ראה במוסף 'העבודה היחידה' ל[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ב]] (כמדומני) ועוד. פעם שמעתי משהו מהררי"י ווילשאנסקי שי', ואיני זוכר בברור.).}}, ובכ"ז נפלו בטעות כה חמורה, עיכבו אותנו ב[[מדבר]] ארבעים שנה, והקב"ה קט בנו במאד. כך של[[ארץ הקודש]] הגיעו רק ב' או ד' איש{{הערת שוליים|ממש 'ראש חתול'! איני זוכר דבר הכי פשוט!...}} שראו את גילוי [[הקדוש ברוך הוא]] בזה העולם! וכ"ז בגלל עשרה{{הערת שוליים|עדה מישראל! ו[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[תניא]] שעל קבוצה כזו - אפי' אם אינם עוסקים ב[[תורה]] - "'''אכל''' בי [[עשרה]] שכינתא שריא", ועאכו"כ נשיאי ישראל.}} מראשי בני ישראל!

ומדוע זה -

מפרש [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[לקו"ש]].}}, שהי' זה כיוון שהם היו "עצה", "'''עצת''' המרגלים". אם הם דוחפים השקפות אישיות שלהם ומפרשים בזה את דברי ה[[נשיא]] - [[משה רבינו]] {{הערת שוליים|שבדור..}} ע"פ הבנתם, עם פשעטלא'ך וכו', ויש להם יסודות איתנים{{הערת שוליים|ראה ב[[שליט"א]] מאת הרב [[שניאור זלמן הרצל]] פרק 'שיטת הדיוק'.}}, וזו ה'נקודה'{{הערת שוליים|חב"דית.}} לעשירות-דעתם-הרחבה -

אם הם מכניסים את דעצתם הרחבה הנ"ל לדברי הנשיא -

הם חוטאים, מוציאים דיבת ה[[ארץ]] רעה, וגורמים לכזה דבר...

;שלב ב' - קרח

קרח! מיוחס! עשיר! ת"ח!{{הערת שוליים|ראה [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ו]] (כמדומני), ואכ"מ.}}, ש[[רש"י|רבן של ישראל]] מעיד עליו ש"פיקח הווה" -

חולק על [[משה רבינו]] בצורה כה גסה! האיך? בגלל 'משרה'? הייתכן לומר ש[[אדם]] כזה נעלה, שזכה ש[[פרשה]] בתורה נקראת על-שמו{{הערת שוליים|ראה גם ההו"א שלי ב[[שיחה:שי"ת]].}}, מ[[דור דעה]], ראה עין בעין את הבורא ית' שמו -

יחלוק על בן-דודו ו[[נשיא הדור]]?

וחשבתי בזה, שזהו שלב ב' של המרגלים{{הערת שוליים|עוד על הקשר בין [[קרח]] להמרגלים ראה גם לקו"ש ח"ד לפ' קרח, ועוד.}} -

אם מתחילים לערב דעות אישיות ופשעטלא'ך מבית היוצר '''שלך''' -

עלולים להגיע רח"ל לשאול תחתית - לחלוק בגלוי על משה, ועד ל- מתחת לאדמה...

ויש עוד להרחיב בזה, ו[[יסוד העפר]] בצירוף לשעה מכבידים עלי כרגע.

[כל הדברים נכתבו על-דעת הכותב בלבד ללא כל כוונה של היפך [[אהבת ישראל]] ח"ו{{הערת שוליים|ואיני [[גנב]] ואין לי כרגע [[כובע]]...וד"ל.}}.

[[לחיים]] [[חסיד]]ים! ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

::המוסר השכל שמבואר בזה כשמערבים אפי' מעט נגיעות אישיות, מזעזע, ואין צריך להוסיף מילה! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ח בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 23:26, 10 ביוני 2010 (UTC)
:::יפה העניין העולה מדבריך, שכשמכניסים דעות במשה רבינו, תחילה זה בקדושה, אח"כ מוצאים את עצמם "מתחת האדמה" לחפש איך לחלוק עליו.. ייש"כ. -[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 09:59, 11 ביוני 2010 (UTC)

;שלב ג' -חוקת
[[קובץ:לא ללמוד פשטלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתי"ק]]
אנו נמצאים כעת ב[[פרשת חוקת]], ואולי יש לקשר את הפרשה עם הנושא.

אוקיי, הבנו שאין להכניס פשעטלא'ך שלנו לתוך דבריו של [[משה רבינו]].

אבל מה נעשה אם פתאום מגיע משה, [[הרבי]] האהוב שלנו, ופתאום זורק 'בומבה' לאויר - [[פרה אדומה]].

זה, עפעס, נראה קצת לא מובן. מה הטעם? ועונה משה: '[[חוק]]'! בלי טעם!{{הערת שוליים|ראה בארוכה בקונטרס [[גדרן של מצוות]] של [[הרבי]], וש"נ.}}. בלי סיבה!

הזהו משה? הלא אתה לימדתנו שה'ונפלנו' שלנו, שאנו שואלים, מתבוננים, לא סומכים על ה[[צדיק]] לבדו. הלא אתה זה שדאגת להטעמינו בים תורתך: "וביאור העניין". אתה הסברתנו - על ידי [[משפיע]]ינו-שלוחיך - שם נסתפק ב[[אמונה]] פשוטה נוכל לסגור את ה[[גמרא|גמרות]]. לשם מה לשאול "מנא הני מילי?", נענה "כך מקובלנו מפי [[חז"ל]] שקיבלו מפי [[משה רבינו]] שקיבל מפי [[הקדוש ברוך הוא|הגבורה]]", ושלום על ישראל{{הערת שוליים|ראה בארוכה בס' [[נשמה עם עצמה]] לר' [[מנחם מענדל ברוד]].}}!. עלינו להבין, להשכיל, להתבונן. ומי אם לא [[הרבי שליט"א|אתה]] חזרת אינספור פעמים על דברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] כי צריך ללמוד "הלכות '''בטעמיהם'''" דווקא{{הערת שוליים|[[הלכות תלמוד תורה]].}}, ודאגת 'להתאים' את [[הרמב"ם]] ז"ל לזה{{הערת שוליים|ראה ב[[רמב"ם חזק]] בהקדמה.}} -

אז ריבונו של עולם, מה נשתנה?!

ועוד, דהרי [[פרה אדומה]] (צהובה?...) הזו, סותרת במפורש לדברים אחרים שאמרת{{הערת שוליים|[ל[[אברהם פריז]] ב[[תשכ"ה]], ל[[שלום דובער וולפא]] ב[[תשמ"ה]], לכלל הציבור ב[[תשנ"ב]], ועוד (:].}} -

סיפרת לנו על ה[[קרבן|קרבנות]], קירוב החושים להשי"ת{{הערת שוליים|ראה בכל [[ספר המאמרים באתי לגני]], ובמיוחד ב[[ד"ה]] זה [[השי"ת]] ו[[תש"ל]].}}, הגיוני, מובן. ופתאום הפרה הזו, אינה קרבן{{הערת שוליים|ראה פרשתינו י"ט ה'.}}, עשייתה בכל פרטי'צריכה להיות דווקא בחוץ{{הערת שוליים|ראה ס' החינוך על מצווה זו}}, מצוותה בסגן{{הערת שוליים|[[רש"י]] פרשתינו י"ט ה'.}}(כן! לא ברשכבה"גים הגדולים, ה[[צדיק]]ים והחשובים, דווקא בסגנים הפיצקלא'ך{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=40479 5 ראה (גם) פה].}} האלו...{{הערת שוליים|(נדמה לי שיש ל)עיין ב[[ביאורים לפרקי אבות]] על משנת [[רבי חנינא סגן הכהנים]].}}, מזים אותה אל פתח [[אוהל מועד]], ובכלל - '''היא כקדשים'''{{הערת שוליים|[[רש"י]] י"ט, ט'}}. (ולכן היא נחשבת ב[[יהדות]] כחוק הכי גדול שיש{{הערת שוליים|לכל הנושא הזה ראה ב[[לקוטי שיחות]] ח"ח שיחה א' לפ' חוקת.}}.) בקיצור - כלום פה לא מובן.

ופה מלמדת אותנו [[תורת חיים]], שם נקרא אותה למפרע - לא נצא: "אל תהיו כמרגלים"! אל תתחילו עם פרשנויות, דקדוקים ודיוקים! משה אמר להאמין - האמינו! משה אמר לפרסם - פרשמו. משה אמר "לחיות את זה" - תחיו! -

אז מה אם הוא אמר פעם להיפך...{{הערת שוליים|על אלו אמרו שכשיבוא [[משיח]], הם יעמדו במרכז ה[[עזרה]] ויזעקו "עד מתי?!", וכאשר יבוא אליהם [[מלך המשיח]] בכבודו ובעצמו, הם יגידו לו: הלא אתה דיברת וזעקת על חשיבות ההכרזה הזו...}}., '''עכשיו''' הוא אומר ככה - קיימו בלי פשעטלאך!

[כל הערות הסיום - הן בעניין ההמשך וה בעניין ה[[אהבת ישראל]] וכו' - רלוונטיות גם לפה].

ג' [[תמוז]] שמח! ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

:חזק ביותר!! המשך להביא כאן את הגיגיך הנפלאים. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 14:47, 14 ביוני 2010 (UTC)
::ממש מרתק )-: [[משתמש:nbjo ngbsk ahjhw|מענדל'ה, 444]] - [[שיחת משתמש:nbjo ngbsk ahjhw|תא דואר]] 10:35, 17 ביוני 2010 (UTC)
:::מענדל'ה, נפגעת? אל תתדאג, לא התכוונתי אליך...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::שמעתי פעם תירוץ פשוט על הסתירה לכאורה בין דברי הרבי עד שנת תשנ"ב - ואח"כ. אחד מהסימנים הידועים של מלך המשיח הוא כידוע, שהוא מלא בפצעים ויסורים, ואחד מהסימנים אותו אמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי הוא שמלך המשיח יושב על פתחי רומי וחובש פצעיו עיי"ש ומובא בסנהדרין פרק חלק, ואין צריך להאריך בראיות בנושא זה, (ועיין ברש"י ומהרש"א בגמ' ד"אי מן חיי" וכו'.) ולכן הרבי האמין על [[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא משיח וגם אמר עליו כמ"פ, מכיון שאדמו"ר הריי"צ כידוע סבל כל ימיו יסורים ונאסר 7 פעמים כידוע, משא"כ הרבי מעולם לא סבל יסורים (כפי הידוע) עד שנת תשנ"ב. רק משנת תשנ"ב בה החל הרבי לסבול יסורים, אז הסכים הרבי למפרע לאפשרות כי הוא [[מלך המשיח]] ע"פ ההלכה. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 03:17, 20 ביוני 2010 (UTC)
:::::צע"ג שהרי גם בתשנ"ב יש שהרבי אמר על אדמו"ר הריי"צ שהוא משיח וכן גם לפני נ"ב "חולינו הוא נשא". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:47, 20 ביוני 2010 (UTC)
::::::סקרלט דווקא כותב לענין, שהרי עד תשנ"ב הרבי אמר בפירוש רק על אדמו"ר הריי"צ, שכאמור סבל יסורים כל ימיו, ורק מתשנ"ב הגיעו הרמזים השקופים שהרבי עצמו משיח, ועודד שירת יחי אדונינו, בהיפך גמור למה שכ"ק עצמו מחה כשנה קודם! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ח' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:55, 20 ביוני 2010 (UTC)
:::::::ועדצ"ע שגם לפני נ"ב היו רמזים וגם לאחרי נ"ב הרמזים לא היו כ"כ "שקופים". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:42, 20 ביוני 2010 (UTC)
::::::::רבינו כל ימיו סבל חולאים וייסורים נוראים: החל משנות השלושים באירופה שנפלו כל שיניו למעט אחת. האירוע בתשכ"ה, הצינון בראשית הלמ"דים שהרבי סבל בגללו בצורה איומה, ועד שהגיעו רופאים ואכ"מ, [[שמיני עצרת תשל"ח]], ה'חום' שהרבי קיבל ריבוי פעמים. לומר שהרי לא סבל יסורים עד ז"ך אד"ר?! ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== התוועדות כ"ח סיון ==

חובה לקיים התוועדות לרגל התחלת יובל השבעים להצלת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, איש וביתו ב[[כ"ח סיון תש"א]].

התוועדות גדולה התקיימה ב-770. לא כ"כ הבנתי את הנאומים שהושמעו מזקני החסידים שזוכרים את התקופה ההיא (אתם בטח מבינים בני כמה הם היום וכמה הם זוכרים... את רוב הנאום השלימו הנוכחים בהתוועדות ששמעו את הסיפורים לפני 20 שנה..).

המנחה [[שניאור זלמן הרצל]] אמר בין השאר שיום זה הוא י"ט כסלו של דורנו. כשם שאז היה א. הצלה של הרבי. ב. מתן תורה של תורת החסידות, כך אצלנו גם הרבי ניצל וגם התחילה תנופה חדשה בהפצת המעיינות בחצי כדור התחתון.

ב-770 נשאר המון סעלצער (מי סודה), קרקרים והערינג מההתוועדות. סחבתי קצת לפה בשביל כולנו. אז לחיים לחיים ולברכה! --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 07:40, 11 ביוני 2010 (UTC)
:לחיים לחיים! בעבר שמעתי מר' [[מרדכי דוב אלטיין]], שר' [[דוד שיפרין]] - חסיד [[אדמו"ר המהר"ש]], מייסד [[חסידות חב"ד]] ב[[ארה"ב]] ואיש מאד ביקורתי, ראה את [[הרבי מלך המשיח]] מ[[תפילה|תפלל]] בר"ח [[תמוז]] [[תש"א]]. כששאלו אותו "מה אתה אומר על האיידים שהגיע", אמר: "זה נראה טוב" (או משהו דומה). זה הי' מחמאה אדירה..---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== ג' תמוז ה'פרצת ==

איי רבי! ראטוועט!

די ל[[מחלוקת]]!

כעת עלינו לצאת בקיראה לכלל [[אנ"ש]] יחיו - רק לא טו"ב! רק שלא נגיע לג' תמוז הטו"ב, והמצב ישאר כמות שהוא(כמו ש[[הרבי]] מבאר, הרי שבפנימיותו בוודאי הוא [[טוב]], אך למרות הביאור, בכ"ז..)!!.

[[ניגון שאמיל|ניגון - כמובן - שאמיל]]. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

'''סערת האמונה בבית חיינו'''

התוועדות מיוחדת במינה התקיימה ב-770. זו ההתוועדות הראשונה בקריירה הנוכחית של הגבאים, יש לציין שהם מפתיעים לטובה. שמחה גדולה יחד עם דרישה אחת ויחידה - רצוננו לראות את מלכנו!!!. כפי המסורת, פורצת בשעת חצות קבוצה גדולה של מקורבים מברזיל ומתחילים ריקודי 'יחי' סוערים במשך שעות(!) ארוכות.--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 05:56, 16 ביוני 2010 (UTC)
:ייש"כ על הדיווח הקצר ולעניין. נשמח שעדכן מידי פעם הקורות את בית רבינו שליט"א. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 07:56, 16 ביוני 2010 (UTC)

;עוד על אחדות

[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55418 מה דעתכם?]. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== פרשת פנחס ==
הפרשה ממשיכה את הסיפור מסוף הפרשה הקודמת, על פנחס שדקר למוות את זמרי נשיא שמעון והמדיינית כזבי, בעת שחטאו לעיני העם, ובכך עצר את המגיפה שהשתוללה. חז"ל מספרים, שבאותם רגעים שלפני הדקירה שררה מבוכה רבה, ובני ישראל בראשות ההנהגה שהיתה במקום, לא ידעו כיצד לפעול. בתוך כך, פנה פנחס- נכדו של אהרן הכהן, למשה רבינו, והזכיר שעל פי ההלכה "קנאים פוגעים בו". משמעות הדין הוא, שאם אדם חילל את הקודש (לדוגמא קילל את ה' באמצעות קסם, או חטא עם גויה) הרי שבזמן אמת, מקרה זה לא מטופל באמצעות מערכת אכיפת החוק, אלא ניתנת רשות לאדם מהציבור לפגוע במחלל הקודש. ההיתר לבודד ליטול את החוק לידיו, הינו חריג ושברירי, שכן אם האדם ילך לבית הדין ויבקש היתר לפעול, הוא לא יקבל אותו. במקרה זה האדם נדרש לפעול עצמאית (בזהירות הנדרשת על פי דין התורה בלבד, תוך ווידוא שמדובר פה בקנאות אמיתית למטרה ולא מסיבות אישיות אחרות), תוך נכונות לשלם מחיר אישי. בסופו של דבר, פנחס לא נענש על מעשהו, אלא זכה לכהונת עולם לו ולזרעו- מתנה שמיימית ללא תקדים בהסטוריה.

ככל סיפור בתורה, גם מקרה נדיר זה נושא מסר עבורנו. כשנמצאים בדור האחרון, ואנו מחוייבים לעשות כל אשר ביכולתנו על מנת להביא את ההתגלות בפועל, הרבי כבר הראה לנו את כל הדברים שצריכים לעשות, בלי פטנטים חדשים, בלי פסק דין לעצמנו, אלא הרבי אומר אני לא יכול לעשות אלא בידיים שלכם, אפילו של אחד מכם!!!

משיח נאו--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 15:50, 2 ביולי 2010 (UTC)

::דומני כי מעולם לא הוסברה טוב יותר צעקתו של הרבי '''"טוט וואס איר קענט"!'''{{הערת שוליים|איני זוכר הנוסח המדויק.}} --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:23, 2 ביולי 2010 (UTC)

"און טוט אַלץ וואָס איר קענט" משיחת [[כ"ח ניסן תנש"א]]--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 18:32, 3 ביולי 2010 (UTC)

== 'ימות המשיח' - למען הערך על 'משיח'! ==

כבר דשו בכ"ז בכ"מ (ראה ריבוי הערות ופלפולים מר' שא"ס ווילשאנסקי בקבצי העערות והפלפולים של צפת ו-770, הערות בערל'ה וואלף, התמים תשרי ש.ז., פלפול גרנובטר ב'בתוך רבים אהללנו' ח"ב (:', ועוד), ולא באתי אלא להעלות ממחשבותי.

ובהקדים:
[[קובץ:והזמג ימוהמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשובה דומה - י"א ניסן תנש"א, לרשד"ב וולפא.]]
בשיחת כ' כסלו [[תשנ"ב]] ([[מוגה]]) אומר נשיא דורנו, וזלה"ק: "...ובפרט בימינו אלה - ימות המשיח - שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ושם בהע' 1 מסביר, שזהו ע"ד הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לפני כו"כ שנים, שכבר סיימו את כל ענייני העבודה וכו'.

ולכא' תמוה, דהרי במקום אחר{{הערה|כמדומני 'בך יברך ישראל'.}} מסביר הרבי שמ[[י"א שבט תשי"א]] החלה תקופה חדשה בנשיאות (מו"ח אדמו"ר), ימות המשיח{{הערה|ולהעיר שעל תקופות קודומות אומר 'כמו לפני מתן-תורה' וכיו"ב, ופה 'ימוה"מ', כפשוטו.}}. והרי מהשיחה דכ' כסלו משמע דתקופה זו החלה עוד בימי אדמוהריי"צ, בזמן הכרזתו ש'כלו כל הקיצין', 'עמדו הכן כולכם', בשנים תש"א ואילך!

ויותר קשה, דהרי ההגדרה '''ההלכתית''' וה'''תורנית''', (ולמעלה מזה,) '''המקובלת''' לימות המשיח, היא כמו שמאריך הרמב"ם בהלכות מלך המשיח פי"ב, "באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, והטובה תהי' מרובה" וכו', "ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, שנאמר ומלאה הארץ" כו'; האם יעודים אלו קיימים עכשיו? פשיטא שלא!

וי"ל{{הערה|כהתי' בכ"מ}}, על-יסוד דברי הגמרא "שני אלפים ימות המשיח{{הערה|סנהדירן, צ"ז:.}}", וכביאור אדמו"ר בזה, שזה הזמן המוכשר לביאת משיח.

ועל-יסוד זה י"ל, שלושה עניינים בימוה"מ 'שלנו', שכולם קשורים לעניין דקיימת האפשרות והמציאות דמשיח{{הערה|ראה בכ"ז ב'כתר מלכות' וכו'.}} -

א. התחלת הזמן ש"לא נותר אלא לצחצח את הכפתורים", שזהו לאחר שיצא ידי-חובה ב[[מלחמת גוג ומגוג]], ו[[משיח בן יוסף]] ניצל משחיתותם... ואדמוהריי"צ זי"ע, החל בקריאה ד'לאלתר לגאולה', היינו, שנותר רק ה'עמדו הכן כולכם' -

אמנם עדיין חסר התנאים הבסיסים ל[[משיח בן דוד]], גואל ישראל, "יעמוד מלך" כו'.

ב. מ[[י"א שבט תשי"א]] החל מעמד ומצב של 'נשמתו בי', כאשר מנהיג השלב הראשון, עם מנהיג השלבים האחרונים ('דור התשיעי', 'דור העשירי' - ראה לקמן{{הערה|וראה במאמר [[ד"ה]] 'באתי לגני' [[תשמ"ח]] - מוגה: "יב) והנה, כאמור לעיל, דע"י שהנשיאים גילו לנו כל זה, ניתוסף עוד יותר בהנתינת כח לכאו"א מהצבאות הוי' [ובפרט צבאות הוי' דדורנו זה, דור השביעי מאדמו"ר הזקן, ודור התשיעי מהבעש"ט, ומיד נעשה דור זה (דור האחרון דהגלות) דור הגאולה, דור העשירי שהולך לקראת משיח צדקנו], שעבודתו תהי' בתוקף בלי שינויים (מכיון שכאו"א מישראל שייך לעתיק שאין שייך בו שינוי)...".}}.) - פועלים יחד למען הפצת המעיינות. מתחיל להירקם פה שלב של 'מלך מבית דוד' - 'שהוא כבר מלך'{{הערה|הוספת כ"ק אדמו"ר '''בכתי"ק''' - ראה צילום ב[[צדי"ק למלך]] חו' ז'.}}, 'הוגה בתורה' וכו', 'כופה כל ישראל', 'לוחם מלחמות השם' - מתחיל להיווצר הכשרה והכנה, מציאות כזו של מלך, משיח{{הערה|כדברי 'שיר הגאולה' שפורסם בתחילת השלב הראשון: "הוא מלך והוא משוח, בעל זרוע וגם איש רוח"..}}, וכו' (ולהעיר שבזמן ההוא הרבי כל הזמן "מתקרבים לימות המשיח"{{הערה|שמח"ת תשי"א, ועוד.}}, ובזה הסגנון).

ג. שלב ש(לענ"ד, כפשוט)התחילת ב[[תש"נ]]-[[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. תחילה ב[[תש"נ]], הרבי כל-הזמן דיבר בסביבות י' שבט על "לב לדעת", "ארבעים שנה ימות המשיח" און מיט אלע עניינים. בתנש"א -

;"מתחיל מה״נפלאות״ שכבר ראו (נוסף על אלה שיראו בעתיד, ״אראנו״) בפועל ובגלוי לעיני כל העמים בשנה זו, שבהם נתקיימו דברי הילקוט שמעוני: ״שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכיות אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס כו׳ מלך ערבי כו', ואומר להם (הקב׳׳ה לישראל) בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . . הגיע זמן גאולתכם״, ומאז (ובפרט בחודש ניסן, חודש הגאולה) עומדים כבר ״בשעה שמלך המשיח בא (״הנה זה בא״).. ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם{{הערה|(ש"פ נשא תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 595)}}".

". . וחידוש נוסף בדורנו זה גופא - בשנה זו:

;נוסף לכך שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה, הרי, שנה זו היא "(תהא( שנת נפלאות אראנו" (כהר"ת דמנין השנה שנתפשט בתפוצות ישראל), השנה שבה יקויים היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו" ועד ל"שעה שמלך המשיח בא . . והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתכם" (כדברי הילקוט שמעוני), ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", שכבר בא, היינו, שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה{{הערה|(ש"פ בלק תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 690).}}".

שמתחיל להיות גילוי מציאות המלך המשיח, ו"רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולת המלך המשיח"{{הערה|משפטים תשנ"ב.}}. אין רק מציאות כזו, יש כבר 'גילוי מציאות', ש"עומדים כבר על [[סף הגאולה]], על סף ימות המשיח (המושג ההלכתי)".

;(כ"ז כתבתי בחפזי ובחוסר זהירות, ויש עוד להרחיב בזה, אבל [[יסוד העפר]] פועל חזק...)

מדוע הכנסתי את הפלפול המייגע הזה לכאן? כדי שנדע ונזכור "טאפרו דא פאלחו", [[מלך המשיח]], שאנו מחכים לו כבר 1940{{הערה|או 1942, תלוי לפי איזה גרסא.}} שנה - '''בפתח''', אנחנו '''על הסף'''!!

הכל צריך להיראות אחרת לגמרי! (ואני לא יכול בלי לדבר על עצמי -) הערך על [[משיח]] צ"ל '''פורטל''', '''ערך מומלץ'''!

והמעשה הוא העיקר - ובחב"דפדיה גופא -- בואו לעזרת ה' בגיבורים, בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:ולהעיר מדברי הוד כ"ק אד"ש מה"מ בשיחת פ' בחוקותי [[תשמ"ט]]: ". . בימות המשיח ישנם כמה תקופות, החל מהמזמן ש"יעמוד מלך מבית דוד כו'", ועד "בחזקת שהוא משיח", ועד ל"משיח ודאי"". ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
=== הצעה ===

::בקשר לתמצות והבנת התקופות - יש לנו לומר רק מילה אחת: ודברי פי חכם, חן!

::ובקשר לדרישה, הצעתי, שמה שכתוב עכשיו זה יהיה דף הפורטל, ומשם יפנו לכל הערכים העוסקים בגאולה ומשיח - מאות ערכים! עשרות רבות של ערכים על בית המקדש לבד, שהאתר הפופלרי חב"ד בישראל העתיק כמה מהם לאחרונה... --בברכה, היום כ"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 19:04, 8 ביולי 2010 (UTC)
:::לזה הייתה כוונתי מלכתחילה, אבל - מה שכתוב עכשיו ה"ז כלום ממש! לענ"ד יש לאחד ('''בצורה מכובדת''') ערכים רבים לתוך הערך הזה, וד"ל ואכ"מ. בל"נ ארחיב את הערך על משיח מחר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
{{הר הבית}}

== מי זה? ==
[[קובץ:הכה את המומחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מי זה?]]
[[קובץ:הכה את המומחה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מי זה?]]
[[קובץ:הכה את המומחה 3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איזה אירוע?]]
מי אלו? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ו באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 16:32, 6 באוגוסט 2010 (UTC)
:השני כמדומני מר שווארץ עורך דזשואיש פערסס; השלישי התוועדות בשנים הראשונות, אחת מאלו שהיו נערכים באולמות. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== משהו נחמד שראיתי השבוע ==

משיחת פרשת בא (השבת שעברה) שנת תשד"מ (ההדגשות במקור):

{{כתב קטן|

:''הביאור בהערות אאמו"ר על הזהר דפ' וארא –בענין "אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום":

:''הדרשה בפסוק "אתה שלום וגו'" נאמרה בקשר '''לתורתו''' של רשב"י, וזהו הקשר עם ענין השלום – כי ענינו של רשב"י הוא החיבור דנגלה דתורה עם פנימיות התורה, ע"ד ענין השלום המחבר ב' הפכים כו'.

:''ובענין זה (תורתו של רשב"י) – ג' דרגות: תורתו של רשב"י עצמו – "'''אתה''' שלום", תורתם של תלמידיו – "'''ביתך''' שלום", והתורה הנלמדת ע"י תלמידי תלמידיו, גידולי גידולין, כמבואר באוה"ת (בהר ע' תרא) שזהו ע"ד ענין הספיחים שנשארים מהזריעה כו', ע"ד רוחא דשבק בה כו' – "'''וכל אשר לך''' שלום".

:''וזוהי ההוראה בנוגע לפועל – בקשר להפצת פנימיות התורה, תורתו של רשב"י, כפי שנתגלתה ונתבארה ע"י אדמו"ר הזקן בתורת חסידות חב"ד:

:''נוסף על לימוד תורתו של אדמו"ר הזקן בעצמו – "אתה שלום", ונוסף על לימוד תורתו ע"י תלמידיו – "ביתך שלום", ישנו גם הענין ד"כל אשר לך שלום" – הפצת פנימיות התורה ע"י תלמידי תלמידיו וכו', באופן של גידולי גידולין כו', עד לדור זה – דור השביעי, השמיני כו'.

:''וענין זה הי' כבר בזמנו של אדמו"ר הזקן – שהרי לאחר שמיעת התורה מפיו, שמעו פעם נוספת מפי תלמידיו, ונוסף לזה תבע אדמו"ר הזקן שיכתבו את התורות ויפיצו אותם בקונטרסים וכיו"ב, שעי"ז נפעלת ההפצה באופן של גידולי גידולין כו'.

:''וזוהי ההוראה בנוגע לפועל – שהענין דהפצת המעינות חוצה צריך להיות בכל ג' אופנים הנ"ל.''

}}

השאלה שלי היא: נראה מהשיחה שהרבי שליט"א רואה את עצמו באופן השלישי, תלמידי תלמידיו, דור השביעי. אך מדוע הוא ממשיך לפרט דור השמיני (עיינו במקור - ככה זה מופיע שם)? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. '''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. ה' בשבט ה'תשע"א.

:הדור השמיני הכוונה היא להחל מ[[ג' תמוז תשנ"ד]] בו הרבי התכסה מעינינו, כך שלגבי המקבל יש בעצם דור חדש, אבל לגבי המשפיע אין השתנות, יעקב אבינו לא מת. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בשבט ה'תשע"א, למניינם 18:13, 10 בינואר 2011 (UTC)

::השיחה נאמרה בתשד"מ, ולדבריך פירוש הדברים שנאמרו בשיחה הוא שהרבי רמז ש10 שנים מאוחר יותר הוא עתיד להתכסות. זה מקובל עלי, אבל לא הבנתי, לפי הסבר זה, מה זה אומר "''הפצת פנימיות התורה ע"י תלמידי תלמידיו... עד לדור זה דור השביעי, '''השמיני כו'.'''''", מה זה הפצת תורת הדור השמיני? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. '''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. ה' בשבט ה'תשע"א.

::::אין הכוונה לתורת הדור השמיני, אלא ל'''הפצה''' שנעשית על ידי הדור השמיני, כפשוט. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בשבט ה'תשע"א, למניינם 00:44, 11 בינואר 2011 (UTC)

:::::באמת מעניין. צריך לעיין במקור. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בשבט ה'תשע"א 01:03, 11 בינואר 2011 (UTC)

:::::זה בדיוק מה ששאלתי - אם ההפצה דדור השמיני היא מה שאנו פועלים, זה חידוש גדול שהרבי רואה את עצמו איתנו באותה מדרגה! ואם ההפצה דדור השמיני היא מה שהרבי מלמד '''לאחר''' [[ג' תמוז תשנ"ד]], הדבר צריך ביאור! ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. '''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. ו' בשבט ה'תשע"א.

{{הערות שוליים}}

אגרת הקודש - סימן כ"ה

2011-03-01T10:51:42Z

213.151.58.185:

{{תניא}}
'''פרק כ"ה''' של [[אגרת הקודש]] מתרץ קושיא על מאמר מהספר [[צוואת הריב"ש]]. [[אדמו"ר הזקן]] מקדים בראש האגרת, שבאמת אינה צוואתו של [[הבעל שם טוב]] ולא ציוה כלל לפני [[פטירה|פטירתו]], רק הם לקוטי אמרותיו של הבעל שם טוב שנכתבו באופן בלתי מדויק ולכן לא ניתן להקשות מדיון הלשון הנאמר שם, אך המכוון הוא [[אמת]] לאמיתו.

==מבוא לפרק==
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ה|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ"ה}}}}

==סיכום הפרק==

==צילום דפוס התניא==

==מושגים יסודיים בפרק==

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק כ'|פרק כ"ד]]|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"ב|פרק כ"ו]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

תרס"ד

2010-12-13T21:07:39Z

213.151.58.185: ביטול גרסה 92432 של 213.151.58.185 (שיחה)

==אירועים==

*[[אדמו"ר הרש"ב]] מייסד בשנים תרס"ד - [[תרס"ה]] וועדים לשלוח מצה ליהודים אנשי החיל במזרח הרחוק.

==נולדו==

*[[כ"א טבת תרס"ד]] - נולדה הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]].
* הרה"ח [[דובער גרפינקל|רבי דובער גרפינקל]] הי"ד.
* הרב [[משה צבי סגל]].

==נפטרו==

{{תרנ"א ת"ש}}

{{תרנ"א}}

תרס"ד

2010-12-13T21:06:45Z

213.151.58.185: /* אירועים */

==אירועים==

*[[אדמו"ר הרש"ב]] מייסד בשנים [[תרס"ד]] - [[תרס"ה]] וועדים לשלוח מצה ליהודים אנשי החיל במזרח הרחוק.

==נולדו==

*[[כ"א טבת תרס"ד]] - נולדה הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]].
* הרה"ח [[דובער גרפינקל|רבי דובער גרפינקל]] הי"ד.
* הרב [[משה צבי סגל]].

==נפטרו==

{{תרנ"א ת"ש}}

{{תרנ"א}}

תרס"ד

2010-12-13T21:05:13Z

213.151.58.185: /* נולדו */

משה צבי סגל

2010-12-13T21:03:52Z

213.151.58.185: /* משפחתו */

[[קובץ:משה סגל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב סגל]]
הרב '''משה צבי סגל''' (ה'[[תרס"ד]]-[[י' בתשרי]] ה'[[תשמ"ו]]) היה מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים: ברית החשמונאים, לח"י ו[[כפר חב"ד]].

== תולדות חייו ==

משה צבי נולד ב[[תרס"ד]] בפולטאבה שבאוקראינה לאברהם מרדכי הלוי סגל ולחנה לאה בת נחום מנקין. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. למד בחדר ובישיבות מיר וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]]. היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]]. ב[[תרצ"א]] נישא לרחל בורובסקי.

לאחר קום המדינה התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב"ד]] ושם גידלו שלושה בנים ושלוש בנות.

הוא יצא להתיישבות בכפר חב"ד והקים משק חקלאי. במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. הוא היה יו"ר הוועד בשנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. הוא היה גם פעיל בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]]. {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] כרך כו, עמוד יג ועמוד טו. בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.}}
== משפץ את בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה ==

בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר שצה"ל כבש את העיר העתיקה הוא עבר להתגורר בה למרות הסכנה הנוראה ולמרות אזהרות צה"ל. לאחר שצעד לכותל ותקע שוב בשופר בדמעות שמחה, פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. מייד החל בשיפוצו. הוא מצא בניין מוזנח בן שלוש קומות שהיה בבעלות חב"ד עד תש"ח. היה שם מרתף, קומה ראשונה עם חנויות וקומת מגורים שנייה. לכלוך ואי-סדר קידמו את פניו.

הוא החליט ששם יגור, ועמד בתוקף על כך שיהודי מוכרח להתגורר בירושלים העתיקה שאם יתקיים משאל, לפחות יהיה יהודי אחד במקום. אשתו שתמכה בו בדרך כלל לא הצטרפה. היא ניצולת פרעות [[תרפ"ט]] ב[[חברון]] וחיה תחת טראומת ההרג שביצעו הערבים ביהודים. למרות שביקרה אותו מזמן לזמן, רק לאחר שנה עברה לגור עמו. עד אז המתינה שיהודים נוספים יצטרפו.

הרב סגל שהיה גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שב[[ראש השנה]] יוכל לשמש מקום לתפילות. בין המתפללים היה מי שנעשה פריזדנט המדינה, מר [[זלמן שזר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב אהרן ביר מומחה לישראל וירושלים, והרב שמעון חיימסון שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].

הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שמאוד התלהב עד שדיבר עם יעקב הרצוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר טדי קולק. הוא ארגן פגישה בין שני האישים והרב סגל זכה בסיומה ל-30,000 דולר עבור השיפוץ.

הרב סגל היה בקשר עם הרבי כל אותה העת. הוא גם עמד בקשר תמידי עם שז"ר, אך האחרון הבהיר לו כי לא די לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע ולשפוך את [[נשמה|נשמתו]] לפניו. אם אין כסף, הסביר שזר, הוא ירכוש לו כרטיס. הוא גם שלף פנקס צ'קים וחתם על כל ההוצאות.

הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו. הרבי נתן לו להבין {{הערת שוליים|כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] בימים הנוראים מול הכותל.

הרב סגל חי 16 שנה בירושלים, נפטר ב[[יום הכיפורים]] ונטמן בהר-הזיתים.
==משפחתו==
;בניו
*ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].
*ר' עמישר סגל.
*ר' ידון סגל.

;חתניו
*ר' אורי קפלון.
*ר' [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק פייוויש גינזבורג]].
*ר' [[משה שניאורסון]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

י' בתשרי

2010-12-13T21:02:04Z

213.151.58.185: /* אירועים ביהדות */

{{חודש תשרי}}'''י' בתשרי''' הוא היום העשירי ב[[חודש תשרי]] - [[יום הכיפורים]].

==אירועים ביהדות==
*[[רבקה אמנו]], אשת [[יצחק]], נולדה.
*ב'תמ"ח - ה' סולח לבני ישראל על [[חטא העגל]] ומשה יורד מהר סיני עם הלוחות השניות.
*ד'רע"א - רבן סבוראי רב אחאי בריה דרבה בר אבוה, נפטר.
*[[תקל"ג]] - רבי דוד נג'אר, דיין בטוניס, נפטר.
*[[תרנ"ה]] - רבי נפתלי חיים הורביץ מדז'יקוב, נפטר.
*[[תרצ"ח]] - רבי דוד כנאפו, רבה של מוגאדור – [[מרוקו]], נפטר.
*[[תשט"ו]] - רבי יהודה לייב אשלג, בעל ה'סולם', נפטר.
*[[תשכ"ג]] - רבי אברהם בנימין זילברברג, אב"ד פיטסבורג, נפטר.
*[[תשל"ז]] - רבי משה יצחק גווירצמן מפשעו וארסק, נפטר.
*[[תשמ"ו]] - הרב [[משה צבי סגל]] נפטר.
*[[תשמ"ח]] - רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא, נפטר.
*[[תש"ע]] - רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מ[[לעלוב]], נפטר.

==ראו גם==
*[[יום הכיפורים]]
{{להיום יום|י'|תשרי}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א י]]

תשמ"ו

2010-12-13T21:01:10Z

213.151.58.185:

[[קובץ:תשמו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ"ו]]
==אירועים==
*[[ט"ו בתמוז]] - נערכה חנוכת הבית לבנין [[770 בכפר חב"ד]]. בנית הבנין החלה פחות משנה לפני כן.

*[[הרבי]] מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.

*הרבי מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.

*הרבי מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.

*הרבי מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני [[תקנת הרמב"ם|דלימוד הרמב"ם]] באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.

*ביום הבהיר [[י"א ניסן תשמ"ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.

*הרבי מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"[[צבאות השם]]" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]].

*הרבי מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ו[[אחדות ישראל]].

*הרבי מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושבי') בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "[[בחינות]]" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "[[עשה לך רב]]" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.

*הרבי מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ"ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים. מ

*הרבי עורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] "בימי סגולה" ([[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו אלול]]-[[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".

*ב[[י"ג כסלו תשמ"ו]] פסק בית המשפט הפדרלי ב[[ארצות הברית]] אשר המלך - [[אדמו"ר שליט"א]] - לא מעיד ולא מעידין אותו.

== נפטרו ==
*[[י' תשרי]] - הרב [[משה צבי סגל]].

{{תש"א תש"נ}}

{{תש"א}}

י' בתשרי

2010-12-13T20:58:54Z

213.151.58.185: /* אירועים ביהדות */

{{חודש תשרי}}'''י' בתשרי''' הוא היום העשירי ב[[חודש תשרי]] - [[יום הכיפורים]].

==אירועים ביהדות==
*[[רבקה אמנו]], אשת [[יצחק]], נולדה.
*ב'תמ"ח - ה' סולח לבני ישראל על [[חטא העגל]] ומשה יורד מהר סיני עם הלוחות השניות.
*ד'רע"א - רבן סבוראי רב אחאי בריה דרבה בר אבוה, נפטר.
*[[תקל"ג]] - רבי דוד נג'אר, דיין בטוניס, נפטר.
*[[תרנ"ה]] - רבי נפתלי חיים הורביץ מדז'יקוב, נפטר.
*[[תרצ"ח]] - רבי דוד כנאפו, רבה של מוגאדור – [[מרוקו]], נפטר.
*[[תשכ"ג]] - רבי אברהם בנימין זילברברג, אב"ד פיטסבורג, נפטר.
*[[תשל"ז]] - רבי משה יצחק גווירצמן מפשעו וארסק, נפטר.
*[[תשמ"ו]] - הרב [[משה צבי סגל]] נפטר.
*[[תשמ"ח]] - רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא, נפטר.
*[[תשט"ו]] - רבי יהודה לייב אשלג, בעל ה'סולם', נפטר.
*[[תש"ע]] - רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מ[[לעלוב]], נפטר.

==ראו גם==
*[[יום הכיפורים]]
{{להיום יום|י'|תשרי}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א י]]

יצחק פייוויש גינזבורג

2010-12-13T20:56:58Z

213.151.58.185: /* בצעירותו */

[[תמונה:יצחק גינזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב יצחק גינזבורג]]

הרב '''יצחק פייביש''' (נכתב ב[[אידיש]] '''פייוויש''') '''גינזבורג''' הינו [[חסיד]] [[חב"ד]]. ראש ישיבת "עוד יוסף חי" וראש תנועת "גל עיני". מכונה בפי רבים "המלאך".

==בצעירותו==
הרב גינזבורג נולד ב[[ארצות הברית]] בכ"ח מרחשון שנת [[תש"ה]].

בצעירותו למד מתמטיקה ופילוסופיה.

חזר בתשובה בארצות הברית. בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]], למד בישיבת קמניץ בירושלים. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], חזר הרב גינזבורג לירושלים, ושם יחד עם חותנו לעתיד, הרב [[משה צבי סגל]], היה בין הראשונים שעברו להתגורר ברובע היהודי. באותה תקופה התוודע באופן מעמיק לכתבי [[חסידות חב"ד]]. באותה שנה ביקר אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ושהה אצלו מספר חודשים. כשחזר לארץ התחתן והחל ללמד גמרא, שלחן ערוך ו[[חסידות]] לקבוצת תלמידים בירושלים.

עד לנסיגת צה"ל מקבר יוסף בשכם ב"אינתיפאדת אל אקצא" ([[תשס"א]]) שימש כראש ישיבת "עוד יוסף חי" וראש הכולל ביריחו. (כיום, הישיבה והכולל נמצאים בישוב יצהר).

==פעילותו כיום==
כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] ומעביר שיעורים בכל רחבי הארץ. מקדיש את רוב זמנו, ואת רוב המשאבים שלרשותו ולרשות תלמידיו לקיום הוראת כ"ק אד"ש אליו מימי [[אלול]] [[תשמ"א|ה'תשמ"א]]: '''''…נכון שיכתוב בצורת ספר - השיעורים שלומד. בברכה להצלחה…''''' - על ידי כתיבת ספרים ב[[קבלה]] ו[[חסידות]] הנוגעים בתחומים שונים, מפירושים קבליים וחסידיים לתורה ועד היחסים שבין תורה ומדע. הספרים מוצאים לאור על ידי התנועה "גל עיני" אותה הקים.

==שלימות הארץ==
הרב גינזבורג נחשב ללוחם ללא חת בענייני [[שלימות הארץ]], ואף נחקר במשטרה בחשד לדברי הסתה שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות. בספרו "צו השעה - טיפול שורש" האשים את השמאל באחריות לרצח עשרות יהודים. הוא מכריז בכל עת על הצורך לחזק את הכלכלה היהודית בארץ ישראל על ידי רכישת מוצרים ושירותים מיהודים בלבד.

לאחר הטבח במערת המכפלה, שאל דרך המזכירות אם לעודד את המעשה וכ"ק אד"ש הניע בראשו הקדוש לאות חיוב {{מקור}}(יש לציין שזהו אחד המענות האחרונים אם לא האחרון להם זכינו לפני ז"ך אדר נ"ד), בהתאם להוראה זו נתן שיעור הסוקר את הצדדים החיוביים לדעתו במעשה. השיעור הודפס כחוברת בפני עצמה בשם "ברוך הגבר", ושם זה נבחר לכותר הספר המנציח את זכרו של גולדשטיין. בין השאר אמר: "אפשר ללמד זכות על ברוך גולדשטיין. הוא היה שפוי במאת האחוזים. כל כך שפוי שהיה מסוגל להתגבר על הפחד מהערבים ולפעול למען עם ישראל במסירות נפש. יש בכך רובד של קידוש השם".

במסגרת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות סבר הרב גינזבורג שהחיילים חייבים לסרב לפקודת הגירוש ואף מסר שיעורים בנושא.

ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] הוזמן הרב גינזבורג אצל היאחב"ל (היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים){{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56243 הרב יצחק גינזבורג נחקר במשטרה]}}.

==עיקרי משנתו==
החלק החשוב בהגותו של הרב גינזבורג הינו חיבור התורה לחיים, ומשנתו נפרשת על פני כמה עשרות של ספרים כמעט על כל תחומי החיים. הוא מחבר בספריו בין המדעים המדויקים לקבלה, בין פסיכולוגיה לחסידות ובין חברה לתורה. כמו כן הוא משתמש רבות ב[[גימטריא|גימטריאות]] ועוד.

==ספריו==
=== עברית ===

;קבלה וחסידות
*"[[סוד הוי' ליראיו]]" - מבוא לחכמת האמת ועבודת ההתבוננות
*"[[אשא עיני]]" - מאמרי התבוננות בפנימיות תורתנו הקדושה ועבודת ה'
*"[[שערי אהבה ורצון]]" - מאמרי התבוננות במהות האהבה והרצון בנפש האדם ובשרשם למעלה
*"שיעורים בספר סוד הוי' ליראיו" - סדרה
*"אדמה שמים ותהום" - על הטבע ושירתו, הנס שמעליו והתוהו שתחתיו
*"כלל גדול בתורה" - מבוא להתבוננות יהודית
*"אל עולם הקבלה" - ספר למתחילים ללמוד חכמת קבלה
*"מבוא לקבלת האר"י"
*"מבחר שיעורי התבוננות" - סדרה
*"חסדי דוד הנאמנים", 5 כרכים - קבלת [[האריז"ל]] לאור החסידות
*"אותיות לשון הקדש"
*"יין יצחק" - ביאורים יסודיים עיונים והעשרת ההתבוננות בספר התניא
*"מאמרי [[הרבי|כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש]] ח"א" - הערות וביאורים על 3 מאמרים

;הבית היהודי
*"[[שכינה ביניהם]] - שלום בית על פי תורת החסידות"
*"ברית הנישואין" - פרקי עיון והתבוננות במושג שלום בית על פי תורת החסידות
*"חתן עם הכלה" - עבודה לשמה בחיי הנישואין
*"מחול הכרמים" - על שידוכים, ברית, תשובה וגאולה
*"יין משמח", 4 כרכים - מסתורי חתונה ונישואין
*"פנים אל פנים" - יסודות החינוך על פי החסידות
*"אנכי והילדים" - 3 מאמרים על כחם של ילדי ישראל, מעובד לנוער
*"אהבה" - צמיחת הקשר בין איש ואשה

;תורה ומדע
*"גוף, נפש ונשמה" - קבלה ורפואה
*"עינייך ברכות בחשבון" - עיונים בחשבון לפרשיות התורה

;סיפורי צדיקים
*"אור ישראל" - סיפורים ממורנו ה[[בעל שם טוב]] עם באור מעמיק של הרב, שלושה חלקים

;תורה ומועדים
*"[[תשובת השנה]]" - מאמרי התבוננות בעבודת ה' בכלל ובעבודת התשובה בפרט, על פי מעגל השנה
*"מעין גנים - מבט חסידי לפרשיות השבוע"
*"לחיות עם הזמן" - ביאורים ב[[ליקוטי שיחות]]
*"תורת חיים" - קובץ גליונות חדשיים מהשנים [[תשנ"ח]] - [[תש"ס]]
*"אני לדודי ודודי לי: פרקי התבוננות איך לבוא בימי התשובה לתשובה מאהבה"
*"תום ודעת" - מאמרים לחדשים אלול ותשרי
*"וכמטמונים תחפשנה", 2 חלקים - מטמוני ספירת העומר לאור החסידות

;תורת הנפש
*"[[לב לדעת]]" - יסודות עבודת ה' בדרך החסידות
*"הנפש" - ספר היסוד להבנת מבנה הנפש, כוחותיה ולבושיה
*"להפוך את החושך לאור" - קבלה ופסיכולוגיה
*"אמונה ומודעות" - כח האמונה, האמונה במעגל השנה,עיקרי האמונה בפנימיות התורה
*"נפש בריאה" - הפסיכולוגיה לפי תורת החסידות
*"לחיות במרחב אלוקי" - קבלה והתבוננות
*"הטבע היהודי" - הדרך העולה אל המודעות הטבעית
*"מודעות טבעית" - תיקון המודעות העצמית על פי הקבלה
*"אוצר הנפש", 2 חלקים - שיעורים בתורת הנפש

;עניני ציבור
*"מלכות ישראל", 3 כרכים - מצוות הציבור, העם והארץ. מלכות, מלך וסנהדרין. מלחמות ומקדש.
*"בעתה אחישנה" - סודות הגאולה האחרונה, להבנת גאולת דורנו.
*"תיקון המדינה" - מצע מעשי על פי הקבלה
*"רוחו של משיח" - התקופה בראי החסידות
*"מלך ביפיו" - הגואל בראי החסידות
*"קומי אורי" - פרקי מאבק ותקומה
*"וממנה יושע" - הגישה הרואיה לממסד ולמאבקים בו

;אחרים
*"צו השעה - טיפול שורש"
*"ברוך הגבר" - חוברת לבירור משמעות הטבח של ברוך גולדשטיין על פי עקרונות ההלכה והקבלה

=== אנגלית ===

*"The Hebrew Letters"
*"The Mystery of Marriage"
*"Transforming Darkness into Light"
*"Body, Mind and Soul"
*"Living in Divine Space"
*"The Art of Education"
*"Anatomy of the Soul"
*"What You Need to Know About Kabbalah"
*"Awakening the Spark Within"
*"A Sense of tha Supernatural"
*"Rectifying the State of Israel"
*"Consciousness and Choice"
*"Kabbalah and Meditation for the Nations"

== משפחתו ==
;בניו
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[שליח]] הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[ר"מ]] ב[[ישיבת חב"ד]] "נחלת שבעה", מלמד בגן חב"ד "קרית משה" ו[[שליח]] [[אד"ש]] לבית "[[גל עיני]]" ב[[ירושלים]].

;חתניו
*הרב שניאור זלמן פבזנר, נו"נ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].
*הרב אריה בלוך, שליח אד"ש ריו דה ז'ניירו, ברזיל.
*הרב מנחם מענדל נחשון, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית]].
*הרב מנחם מענדל פרידמן, ראש כולל אברכים ברמת אביב.
*הרב שי הרמתי.
*הרב מרדכי פריימן.

== לקריאה נוספת ==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56306 כתבה] אודות הרב. שרה גל, עיתון 'בקהילה'.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.pnimi.org.il/Hebrew אתר 'גל עיני' בעברית]
* [http://www.inner.org אתר 'גל עיני' באנגלית]
* [http://www.odyosefchai.org.il אתר ישיבת 'עוד יוסף חי']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גינזבורג יצחק פייוויש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גינזבורג יצחק פייוויש]]

כ"ח בחשוון

2010-12-13T20:56:08Z

213.151.58.185: /* ימי חב"ד */

{{חודש חשוון}}
'''כ"ח בחשוון''' הוא היום העשרים ושמונה ב[[חודש חשוון]].

==אירועים ביהדות==
*כ"ד - [[רבנו יונה]] גירונדי, מגדולי הראשונים, ומחכמי יהדות [[ספרד]], מחבר 'שערי תשובה' ו'ספר היראה', נפטר.
*תמ"ז - רבי זאב וולף אב"ד סלוצק, מחבר 'נחלת בנימין', נפטר.
*[[תקל"א]] - רבי אליעזר ליבר אשכנזי, המגיד מברדיטשוב, נפטר.
*[[תקפ"ו]] - רבי אריה לייבוש, רבה של לאנצוט - [[פולין]], ו[[קישינב]], מחבר ספר 'גבורות אריה', נפטר.
*[[תרכ"ב]] - רבי יששכר בער אב"ד מיקולש, מחבר 'מנחת עני', נפטר.
*[[תשנ"ז]] - רבי שמואל הלוי [[אשלג]], נפטר.

==[[ימי חב"ד]]==
*[[תרע"ב]] - ר' [[מיכאל בלינר]] מ[[נעוועל]] ("ר' מיכאל דער אלטער") נפטר.
*[[תרע"ו]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הגיעו יחד עם משפחותיהם ל[[רוסטוב]], לאחר שיצאו מהעיירה [[ליובאוויטש]] ב[[ט"ז בחשוון]].
*[[תש"ה]] - נולד [[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק פייוויש גינזבורג]].

{{להיום יום|כ"ח|חשוון}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ב כח]]

תש"ה

2010-12-13T20:56:00Z

213.151.58.185:

[[קובץ:תשה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ואדמו"ר הריי"צ, תש"ה]]
==אירועים==

*[[אדמו"ר הריי"צ]] מייסד את [[לשכת עזרה לפליטים וסידורם]], עם מחלקה בפאריז.

*[[אדמו"ר הריי"צ]] מייסד את [[חברת עדינו]] ואת ארגון [[של"ה]] (שיעורי-לימוד הדת בבתי ספר העממיים).

*[[אדמו"ר הריי"צ]] מסדר עבודה להטבת מצבם הרוחני של האכרים היהודים ובעלי הישוב ב[[אמריקה]].

== נולדו ==

*[[כ"ח חשוון]] - [[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק פייוויש גינזבורג]].

{{תש"א תש"נ}}

{{תש"א}}

עולם התיקון

2010-11-30T15:51:01Z

213.151.58.185:

'''עולם התיקון''' הוא כינויו של ה[[עולם]] השני, שאחרי העולם הראשון, [[עולם התוהו]]. עולם זה נוצר אחרי [[שבירת הכלים]] ב[[עולם התוהו]], שה[[ניצוצות]] שנפלו ירדו ל[[עולמות בי"ע]], וה[[אורות]] שלא נפלו, אלא ירדו ל[[עולם האצילות]] הוא בבחינה של עולם התיקון.

==ענינו==
ענינו של עולם התיקון הוא שהוא בא באופן של תיקון, שיש בו [[ביטול]] ו[[התכללות]].
בניגוד ל[[עולם התוהו]] שהספירות בו היו בבחינה של [[רצוא]] בלא [[שוב]], הרי ש[[עולם התיקון]] הספירות הם בבחינת שוב, "לשבת יצרה", שיורדים האורות בכלים.

==עולם הברודים==
'''עולם הברודים''' הוא כינוי ל[[עולם התיקון]], שהוא [[עולם האצילות]]. עולם זה הוא השלישי מבין עולמות [[עקודים נקודים ברודים]], החלוקים ביניהם במעמד ומצב הספירות. ענינו של עולם הברודים הוא כי בעולם זה ה[[ספירות]] הם בבחינה של ביטול והתכללות, ומכיוון שהם נותנים מקום זה לזה, יש לעולם זה קיום, וקרוי בשם [[עולם התיקון]].

==ראו גם==
*[[עולם התוהו]]
*[[שבירת הכלים]]

[[קטגוריה:עולמות]]

ספר יצירה

2010-11-29T20:25:34Z

213.151.58.185: דף חדש: ספר יצירה הוא ספר הקבלה הקדום ביותר. ספר יצירה מיוחס לאברהם אבינו ועריכתו מיוחסת לר' עקיבא. הספר ע…

ספר יצירה הוא ספר ה[[קבלה]] הקדום ביותר. ספר יצירה מיוחס ל[[אברהם אבינו]] ועריכתו מיוחסת לר' עקיבא. הספר עוסק ב[[סוד]] [[ל"ב נתיבות חכמה]] שהן [[כ"ב האותיות]] של הא"ב ו[[עשר הספירות]].

== מבנה הספר ==
הספר בנוי מששה פרקים המתחלקים למשניות.
הפרק הראשון עוסק בסוד [[עשר הספירות]].
הפרק השני עוסק בכללות האותיות, התחלקותם לה' מוצאות הפה, ועוד.
הפרק השלישי עוסק בשלשת האותיות אמ"ש המכונות [[ג' אמות]].
הפרק הרביעי עוסק בשבעת האותיות בגדכפר"ת המכונות [[שבע כפולות]].
הפרק החמישי עוסק ב12 האותיות הנותרות הוזחטילנסעצ"ק הפכונות [[י"ב פשוטות]].
הפרק האחרון מסכם את היחס בין האמות הכפולות והפשוטות.

בכל קבוצת אותיות מתואר מה [[בריאה|ברא]] [[הקב"ה]] באמצעותן ב[[עולם]], [[שנה]] ו[[נפש]].

== אמ"ש ==

עולם: רוח, מים, אש; שמים, ארץ ואויר

שנה: חום, קור, ורויה.

נפש: ראש, בטן וגויה (חזה).

בנוסף נבראו בהם: שתיקה, דיבור ו[[ממוצע]]; כף זכות, כף חובה וממוצע.

== בגדכפר"ת ==

עולם: שבעת הכוכבים (שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה).

שנה: שבעת ימי השבוע.

נפש: שבעת פתחי הפנים (2 עיניים, 2 אוזניים, 2 נחיריים ופה).

בנוסף נבראו בהם: ששה כיוונים והיכל הקודש באמצע; שבעת המתנות (חכמה, עושר, בנים, חיים, ממשלה, שלום וחן) ותמורתן (איולת, עוני, שממה, מוות, עבדות,מלחמה וכיעור).

== הוזחטילנסעצ"ק ==

עולם: י"ב מזלות (טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי ודגים).

שנה: י"ב חדשים ([[ניסן]], [[אייר]], [[סיון]], [[תמוז]], [[אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[חשוון]], [[כסלו]], [[טבת]], [[שבט]] ו[[אדר]])

נפש: י"ב איברים (2 [[יד|ידיים]], 2 [[רגל|רגליים]], 2 כליות, [[כבד]], מרה, המסס, קיבה, קרקבן וטחול).

בנוסף נבראו בהם: [[י"ב גבולי אלכסון]].

קו השמאל

2010-11-29T19:47:03Z

213.151.58.185: /* ענינו */

'''קו השמאל''' הוא השני מבין שלושת הקוים בהם נמשכים ומתחלקים [[עשר הספירות|הספירות]]. ענינו של קו השמאל הוא ההשפעה בצמצום ובבחינת דין, ולכן נקרא הוא ב[[פתח אליהו]] בשם "חד קציר". קו השמאל עומד בניגוד ל[[קו הימין]] וממוצע על ידי [[קו האמצעי]]

==ענינו==
קו השמאל הוא השני מבין שלושת הקוים בהם מתחלקים [[עשר הספירות]]. לקו זה שייכים ספירות [[בג"ה]], בינה גבורה והוד, שהם הספירות שהם בבחינת צמצום וקבלה. קו השמאל ענינו הוא עליה מלמעלה למטה בבחינת [[אור חוזר]] לעומת קו הימין שענינו הוא השפעה מלמעלה למטה בבחינת [[אור ישר]].

מהצמצומים הבאים מקו השמאל נוצרים בריבוי השתלשלות ה[[חיצונים]] וה[[קליפה|קליפות]].

==ראו גם==
*[[קו הימין]]
*[[קו האמצעי]]

[[קטגוריה:ספירות]]

תפילה

2010-11-29T19:44:42Z

213.151.58.185:

מצוות ה'''תפילה''' היא [[מצוות עשה]] להתפלל לפני ה' בכל יום, כמו שנאמר "ועבדתם את הוי"ה אלוקיכם". מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם", ואמרו חכמים, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה.

ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, [[דביקות|דבקות הנפש]] בהקב"ה, שזמן התפילה בכל [[יום]] הוא הזמן שבו [[בירור|מתבררת]] ומתעלה ה[[נפש]].

ישנן שני מיני עבודה בתפלה:[[תמונה:תפילה.jpg|left|thumb|250px]]

=== המדרגה הראשונה ===

המדרגה הראשונה בחינת [[התפעלות]] ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], ב[[כלות הנפש]] ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק ב[[ה' אחד]], ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.

והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי [[מוח|מוחו]] ו[[לב|לבו]] להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון ו[[הסתלקות]] כו'.

עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העליה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע וד"ל.

=== המדרגה השניה ===
המדרגה השניה הוא בחינת [[שוב]], שהוא היפוך מבחינת [[רצוא]] הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות ה[[אהבה]] והדביקות ב[[הקב"ה|אלוקות]] שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי [[מוח|מוחו]] [[לב|ולבו]], ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ודביקות והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העליה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי [[כלים|הכלים]] מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים ד[[תורה]] ו[[מצוות]], בריבוי [[מעשה|המצות מעשיות]], וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות ה[[אהבה]] או [[יראה]] בהתבוננות.

דרגה זו נקראת בחינת [[שוב]] שאחרי בחינת ה[[רצוא]], על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך ה[[אור]] ב[[כלים]] דוקא, וכמ"ש באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת [[העולם]] - [[דירה בתחתונים|להיות לו דירה בתחתונים]].

== מקורות ==

[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], פרשת וישלח, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/3/2/193d&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תקפ"ה].
{{תפילה}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תפילה|!]]

תפילה

2010-11-29T19:37:32Z

213.151.58.185: /* המדרגה השניה */

מצוות ה'''תפילה''' היא [[מצוות עשה]] להתפלל לפני ה' בכל יום, כמו שנאמר "ועבדתם את הוי"ה אלוקיכם". מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם", ואמרו חכמים, אי זו היא [[עבודה]] שבלב, זו תפילה.

ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, דבקות הנפש בהקב"ה, שזמן התפילה בכל יום הוא הזמן שבו מתבררת ומתעלה הנפש.

ישנן שני מיני עבודה בתפלה:[[תמונה:תפילה.jpg|left|thumb|250px]]

=== המדרגה הראשונה ===

המדרגה הראשונה בחינת התפעלות ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], בכלות הנפש ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק בה' אחד, ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.

והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי מוחו ולבו להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון והסתלקות כו'.

עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העליה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע וד"ל.

=== המדרגה השניה ===
המדרגה השניה הוא בחינת [[שוב]], שהוא היפוך מבחינת [[רצוא]] הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות ה[[אהבה]] והדביקות ב[[הקב"ה|אלוקות]] שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי [[מוח|מוחו]] [[לב|ולבו]], ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ודביקות והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העליה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי [[כלים|הכלים]] מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים ד[[תורה]] ו[[מצוות]], בריבוי [[מעשה|המצות מעשיות]], וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות ה[[אהבה]] או [[יראה]] בהתבוננות.

דרגה זו נקראת בחינת [[שוב]] שאחרי בחינת ה[[רצוא]], על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך ה[[אור]] ב[[כלים]] דוקא, וכמ"ש באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת [[העולם]] - [[דירה בתחתונים|להיות לו דירה בתחתונים]].

== מקורות ==

[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], פרשת וישלח, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/3/2/193d&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תקפ"ה].
{{תפילה}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תפילה|!]]

שבע תחתונות

2010-11-29T19:24:54Z

213.151.58.185:

{{ספירות}}
'''שבע תחתונות''' הוא כינוי לשבע ה[[ספירות]] התחתונות, מן ספירת ה[[חסד]] ועד ספירת ה[[מלכות]]. ספירות אלו נבדלות מן [[ג"ר|ג' ראשונות]], שהם שלוש הספירות הראשונות, ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]].

==בנפש האדם==
שבע תחתונות נקראים גם [[שבע כפולות]].

==בעולמות==
מבואר כי [[שבירת הכלים]] הייתה רק בשבע תחתונות של [[עולם התוהו]].

[[קטגוריה:ספירות]]

שבע תחתונות

2010-11-29T19:23:18Z

213.151.58.185:

{{ספירות}}
'''שבע תחתונות''' הוא כינוי לשבע ה[[ספירות]] התחתונות, מן ספירת ה[[חסד]] ועד ספירת ה[[מלכות]]. ספירות אלו נבדלות מן [[ג"ר|ג' ראשין]], שהם שלוש הספירות הראשונות, ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]].

==בנפש האדם==
שבע תחתונות נקראים גם [[שבע כפולות]].

==בעולמות==
מבואר כי [[שבירת הכלים]] הייתה רק בשבע תחתונות של [[עולם התוהו]].

[[קטגוריה:ספירות]]

שיחה:כתר

2010-11-29T19:14:09Z

213.151.58.185: דף חדש: == ענינה == לא מובן מה ההבדל בין הראשון לשלישי - שניהם מלשון סיבוב והקפה, אור שמקיף על העולמות

== ענינה ==
לא מובן מה ההבדל בין הראשון לשלישי - שניהם מלשון סיבוב והקפה, אור שמקיף על העולמות

יצחק פייוויש גינזבורג

2010-11-28T21:24:39Z

213.151.58.185: /* ספריו */

[[תמונה:יצחק גינזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב יצחק גינזבורג]]

הרב '''יצחק פייוויש גינזבורג''' הינו [[חסיד]] [[חב"ד]]. ראש ישיבת "עוד יוסף חי" וראש תנועת "גל עיני". מכונה בפי רבים "המלאך".

==בצעירותו==
הרב גינזבורג נולד ב[[ארצות הברית]] בכ"ח מרחשון שנת [[תש"ד]].

בצעירותו למד מתמטיקה ופילוסופיה.

חזר בתשובה בארצות הברית. בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]], למד בישיבת קמניץ בירושלים. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], חזר הרב גינזבורג לירושלים, ושם יחד עם חותנו לעתיד, הרב [[משה צבי סגל]], היה בין הראשונים שעברו להתגורר ברובע היהודי. באותה תקופה התוודע באופן מעמיק לכתבי [[חסידות חב"ד]]. באותה שנה ביקר אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ושהה אצלו מספר חודשים. כשחזר לארץ התחתן והחל ללמד גמרא, שלחן ערוך ו[[חסידות]] לקבוצת תלמידים בירושלים.

עד לנסיגת צה"ל מקבר יוסף בשכם ב"אינתיפאדת אל אקצא" ([[תשס"א]]) שימש כראש ישיבת "עוד יוסף חי" וראש הכולל ביריחו. (כיום, הישיבה והכולל נמצאים בישוב יצהר).

==פעילותו כיום==
כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] ומעביר שיעורים בכל רחבי הארץ. מקדיש את רוב זמנו, ואת רוב המשאבים שלרשותו ולרשות תלמידיו לקיום הוראת כ"ק אד"ש אליו מימי אלול ה'תשמ"א: '''''…נכון שיכתוב בצורת ספר - השיעורים שלומד. בברכה להצלחה…''''' - על ידי כתיבת ספרים ב[[קבלה]] ו[[חסידות]] הנוגעים בתחומים שונים, מפירושים קבליים וחסידיים לתורה ועד היחסים שבין תורה ומדע. הספרים מוצאים לאור על ידי התנועה "גל עיני" אותה הקים.

==שלימות הארץ==
הרב גינזבורג נחשב ללוחם ללא חת בענייני [[שלימות הארץ]], ואף נחקר במשטרה בחשד לדברי הסתה שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות. בספרו "צו השעה - טיפול שורש" האשים את השמאל באחריות לרצח עשרות יהודים. הוא מכריז בכל עת על הצורך לחזק את הכלכלה היהודית בארץ ישראל על ידי רכישת מוצרים ושירותים מיהודים בלבד.

לאחר הטבח במערת המכפלה, שאל דרך המזכירות אם לעודד את המעשה וכ"ק אד"ש הניע בראשו הקדוש לאות חיוב {{מקור}}(יש לציין שזהו אחד המענות האחרונים אם לא האחרון להם זכינו לפני ז"ך אדר נ"ד), בהתאם להוראה זו נתן שיעור הסוקר את הצדדים החיוביים לדעתו במעשה. השיעור הודפס כחוברת בפני עצמה בשם "ברוך הגבר", ושם זה נבחר לכותר הספר המנציח את זכרו של גולדשטיין. בין השאר אמר: "אפשר ללמד זכות על ברוך גולדשטיין. הוא היה שפוי במאת האחוזים. כל כך שפוי שהיה מסוגל להתגבר על הפחד מהערבים ולפעול למען עם ישראל במסירות נפש. יש בכך רובד של קידוש השם".

במסגרת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות סבר הרב גינזבורג שהחיילים חייבים לסרב לפקודת הגירוש ואף מסר שיעורים בנושא.

ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] הוזמן הרב גינזבורג אצל היאחב"ל (היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים){{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56243 הרב יצחק גינזבורג נחקר במשטרה]}}.

==עיקרי משנתו==
החלק החשוב בהגותו של הרב גינזבורג הינו חיבור התורה לחיים, ומשנתו נפרשת על פני כמה עשרות של ספרים כמעט על כל תחומי החיים. הוא מחבר בספריו בין המדעים המדויקים לקבלה, בין פסיכולוגיה לחסידות ובין חברה לתורה. כמו כן הוא משתמש רבות בגימטריאות ועוד.

==ספריו==
;עברית
*"הנפש".
*"להפוך את החושך לאור - הפסיכולוגיה לפי תורת החסידות"
*"מודעות טבעית" - תיקון המודעות העצמית על פי הקבלה
*"הטבע היהודי" - הדרך העולה אל המודעות הטבעית
*"אנכי והילדים" - מאמרי חסידות לילדים
*"סוד הוי' ליראיו - יסודות הקבלה והחסידות"
*"שכינה ביניהם - שלום בית על פי תורת החסידות"
*"לב לדעת - יסודות עבודת ה' בדרך החסידות"
*"שערי אהבה ורצון"
*"תשובת השנה - מאמרי התבוננות על פי מעגל השנה"
*"ספר אשא עיני : כולל שלשים ותשעה מאמרי התבוננות בפנימיות תורתנו הקדושה ועבודת ה’ יתברך על פי החסידות"
*"אני לדודי ודודי לי: פרקי התבוננות איך לבוא בימי התשובה לתשובה מאהבה"
*"תום ודעת: מאמרים לחדשים אלול ותשרי"
*"פנים אל פנים" - יסודות החינוך על פי החסידות
*"כלל גדול בתורה" - מבוא להתבוננות יהודית
*"מלכות ישראל - סדרה בת שלושה ספרים העוסקת במצוות הציבור של עם ישראל בארצו"
*"ברית הנישואין: פרקי עיון והתבוננות במושג שלום בית על פי תורת החסידות"
*"רוחו של משיח - התקופה בראי החסידות"
*"בעתה אחישנה"
*"חתן עם הכלה"
*"צו השעה - טיפול שורש"
*"ברוך הגבר" - חוברת לבירור משמעות הטבח של ברוך גולדשטיין על פי עקרונות ההלכה והקבלה
*"תיקון המדינה - מצע מעשי על פי הקבלה"
*"מבחר שיעורי התבוננות" - סדרה
*"שיעורים בספר סוד הוי' ליריאיו"
*"עינייך ברכות בחשבון"
*"אהבה"
*"מעין גנים"
*"גוף, נפש ונשמה" - קבלה ורפואה
*"יין המשמח" 4 כרכים - מסתורי חתונה ונישואין
*"מלך ביפיו" - עיסוק בבירור מלכות ישראל
*"קומי אורי" - סדרת מאמרים שנאמרו בתקופת ההתנתקות הסובבים סביב היחס למדינה ולממסד
*"וממנה יוושע" - על היחס הנפשי להתנתקות
*"אל עולם הקבלה" - ספר למתחילים ללמוד חכמת קבלה
*"וכמטמונים תחפשנה - על מטמוני ספירת העומר", שני חלקים
*"אור ישראל" - סיפורים ממורנו הבעל שם טוב עם באור מעמיק של הרב, שלושה חלקים
*"מבוא לקבלת האר"י"
*"חסדי דוד הנאמנים" - ששה חלקים
*"מחול הכרמים"

== משפחתו ==
;בניו
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[שליח]] הרבי וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[ר"מ]] ב[[ישיבת חב"ד]] "נחלת שבעה", מלמד בגן חב"ד "קרית משה" ו[[שליח]] [[אד"ש]] לבית "[[גל עיני]]" ב[[ירושלים]].

;חתניו
*הרב שניאור זלמן פבזנר, נו"נ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].
*הרב אריה בלוך, שליח אד"ש ריו דה ז'ניירו, ברזיל.
*הרב מנחם מענדל נחשון, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית]].
*הרב מנחם מענדל פרידמן, ראש כולל אברכים ברמת אביב.
*הרב שי הרמתי.
*הרב מרדכי פריימן.

== לקריאה נוספת ==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56306 כתבה] אודות הרב. שרה גל, עיתון 'בקהילה'.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גינזבורג יצחק פייוויש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|גינזבורג יצחק פייוויש]]

שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1

2010-11-28T21:13:30Z

213.151.58.185:

י"א תשרי תש"ע - שיניתי מפייביש לפייוויש - כך הוא חתום על הפס"ד.

כך הוא חותם בכ"מ. יש אפשרות לשנות גם את שם הערך לפייוויש?

== מקור ==

מה המקור לעידוד ל"ברוך הגבר"? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])