חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ספר התולדות

2025-12-28T12:28:33Z

213.151.55.217: /* קישורים חיצונים */ ניסוח

[[קובץ:ספר התולדות סט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סט ספר התולדות]]
'''ספר התולדות''' היא סידרה הסוקרת את חייהם של [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ושל [[אדמו"רי חב"ד]] עד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], כפי שתיעדו אדמו"רי חב"ד בעצמם ב[[שיחות]]יהם ו[[מכתב]]יהם ובעיקר אדמו"ר הריי"צ. את הסדרה ערך הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

==כתיבת הסדרה==
היוזמה התחילה בשנות היו"דים כבשאותה תקופה כתב הרב גליצנשטיין מאמרים בביטאונים שונים. בתוך כך הוא קיבל מכתב מ[[הרבי]] ובו נשאל אם יוכל לסדר מחדש את הספר [[בית רבי]]. הרב גליצנשטיין נענה בחיוב והתחיל לכתוב על הבעש"ט. כשסיים העביר את כתב היד לרבי. עבודתו נשאה חן בעיני הרבי שכתב לו שיעשה כדוגמתו על כל ששת אדמו"רי חב"ד.

במהלך עבודתו, הנחה הרבי את הרב גליצנשטיין שיכלול בסדרה רק סיפורים שספרו אדמו"רי חב"ד בעצמם ולא מסיפורי החסידים. הרב גליצנשטיין הסביר כי מסיבה זו אין ספר התולדות על חיי הרבי, היות ולא הרחיב לספר על קורות חייו{{הערה|[[ועד תלמידי התמימים העולמי]], קובץ לחיזוק ההתקשרות גליון פ עמ' 6.}}.

במלאכת הכתיבה החל לפני יותר מחמישים שנה. הוא עבר על כל השיחות והאיגרות של האדמו"רים, תרגם וערך וסידר לפי פרקים. כל ספר הועבר אל הרבי לפני הדפסתו וקיבל את אישורו. הסדרה מופיעה בהוצאת [[סניף קה"ת כפר חב"ד]] ומכילה ארבעה עשר כרכים.

==ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש==
[[קובץ:ספר התולדות.jpg|שמאל|ממוזער|150px|תמונת דף השער לספר התולדות שערך [[הרבי]]]]

[[קובץ:ספר התולדות מהר"ש - קה"ת הכשר.png|שמאל|ממוזער|150px|הוצאת תשע"ג]]

בשנת [[תש"ז]] ערך הרבי בעצמו את ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש, על פי רשימות ושיחות אדמו"ר [[הריי"צ]]. בשנת [[תשע"ג]] יצא בשנית.
ר' שמואל קרקובסקי לקח על עצמו את הוצאת הדפסת הספר, ו[[הרבי]] כתב לו "גודל זכות פרסום הספר הנ"ל בוודאי אין צריך ביאור למר ולדכוותי'".

כמו כן בספר הודפס רשימת [[מאמרי אדמו"ר מהר"ש]].

במשך השנים נתגלו עוד שיחות וזכרונות אודות הרבי [[מהר"ש]], וכשר' [[חנוך גליצנשטיין]] ערך את ספר תולדותיו של אדמו"ר מהר"ש, הוא התבסס על חיבורו של הרבי בתוספת השיחות שהגיעו לידיו אז.

== קישורים חיצונים ==
*[http://hebrewbooks.org/40547 הכרך על אדמו"ר הזקן] {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&pgnum=1 ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש] שערך הרבי {{הב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]
[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]

שלום פלדמן

2025-12-09T14:02:49Z

213.151.55.217: /* משפחתו */ ניסוח

[[קובץ:פלדמן-שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלדמן]]
הרב '''שלום פלדמן''' ([[ט"ו במנחם אב]] [[תרצ"ג]] – [[כ"ז בניסן]] [[תשע"ה]]) היה מנהל בית הספר ל[[דפוס יד החמשה]] ב[[כפר חב"ד]], שנודע כ[[משכיל (חסידות)|משכיל]] עצום בתורת החסידות, בעל רגש, ו[[בעל שמועה]] שאצר בקרבו [[סיפורי חסידים]] רבים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[קלימוביץ']] שב[[רוסיה]] ב[[ט"ו אב]] [[תרצ"ג]] לאביו ר' [[דוד פייסין]] ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' [[ישראל לוין]] מ[[נעוועל]].

נקרא על שם [[הרבי הרש"ב]] ללא השם דובער, מכיוון שכך נקרא סבו ר' [[בערל פייסין]], שהיה אז עדיין בחיים.

אביו נפטר משחפת כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' [[שמריהו פלדמן]] שגידלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן.

בילדותו למד אצל ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]], ר' [[יונה כהן]], ואצל סביו ר' [[ישראל לוין]].

בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצאה משפחתו עם אלפי חסידים נוספים ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים [[פוקינג]]. במחנה חלתה אמו ושכבה במיטה על יד [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי. כאשר בא שולם הצעיר לבקרה במרפאה של המחנה, הרבנית שמה לכך לב, באומרה לשיינא בתיה: "כיבוד ההורים של בנך מזכיר לי את של בני!" ([[הרבי]]) {{הערה|(תוכן) מפי בנו ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]}} המשיכו ל[[צרפת]] שם נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וכעבור שנתיים המשיכה משפחתו ל[[ארץ הקודש]], התגורר תקופה קצרה ב[[פרדס חנה]], ועם הקמתו של [[כפר חב"ד]] הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום.

בארץ, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], ושנתיים לאחר מכן עבר עם תלמידי הישיבה לפרדס בלוד שם שוכנה ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בעיר]].

בשנת [[תשי"ג]] בהיותו נער בן 19 [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], בהשתדלות הנהלת הישיבה ובראשם ר' [[מרדכי אליהו שניאור]] שהעניקו לו סכום כספי עבור הנסיעה, וכן ביקשו עבורו את רשות משרד הבטחון שיבטלו ממנו את צו עיכוב היציאה.

במשך שבע שנים למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], זכה קירובים רבים מהרבי, ובאותן שנים אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], וכן קיבל הסמכה כ[[שוחט ובודק]].

בשנת [[תשט"ז]] יצא ל[[מרכז שליחות]] מטעם [[המרכז לענייני חינוך]], וקודם נסיעתו קיבל מהרבי סידור תפילה, שליווה אותו לאחר מכן לאורך כל שנותיו.

==בארץ הקודש==
[[קובץ:חסידים עם קסקט.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ר' שולם בצעירותו (מימין)]]
בקיץ של שנת [[תש"כ]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מוסיא בת ר' [[אברהם ישעיה סברדלוב]], ובהוראת הרבי החתונה התקיימה בארץ הקודש, וביום בו נסע לארץ יצא הרבי בצורה יוצאת דופן ללוותו לדרכו והמתין עד שהמכונית עמה נסעה נעלמה מהאופק.

לאחר החתונה, החל בהוראת הרבי להתעסק בביסוס ופיתוח המוסדות ב[[כפר חב"ד]] וכעבור שנה מונה כמנהל בית הספר לדפוס [[יד החמשה]].

על אף עבודתו האינטנסיבית בניהול בית הדפוס, לאורך כל השנים הקפיד על שיעורים קבועים בלימוד החסידות ומסר שיעורים בכל רחבי הארץ.
[[קובץ:פלדמן.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב פלדמן]]
הרב פלדמן התוועד מידי שבת ב[[בית הכנסת 'המרכזי']] בכפר חב"ד, בדרך כלל יחד עם רב הכפר [[מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי]]. בין השניים שרר קשר קרוב ומיוחד.

נודע כבעל שמועה, ור' [[מענדל פוטרפס]] העיד עליו: "הוא בעל שמועה, הוא שמע מר' [[שמואל לויטין]], ששמע מ[[הרשב"ץ]] ששמע מר' [[מיכל אפוצקר]] תלמידו של [[אדמו"ר הזקן]]".

במשך תקופה שימש חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים חולון]].

נפטר ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ה]], ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, ר' [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]].
*חתנו, ר' [[דוד אבא זלמנוב]] - [[משפיע]], ב[[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|ישיבה באור יהודה]] וב[[כפר חב"ד]].
*חתנו, ר' משה זקס.
*חתנו, ר' [[יוסף יצחק אולידורט]].
*בתו, מרת חיה זלמנוב
*בתו, מרת רוחי זקס
* בתו, מרת אסתי אולידרוט
;מנכדיו
*הרב [[שמואל אהרן וולף]], שליח ב[[יהוד]].
*הרב [[יואל בייטש]], שליח ב[[ראשון לציון]].
*הרב [[דוד אולידורט (קריית גת)|דוד אולידורט]],
*הרב שניאור זלמן (זמי) זקס, שליח ב[[קרית טבעון]].
*הרב [[חיים אריה לייב זקס]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Teitelbaum-Olidort%20-%20Tammuz%2015,%205775.pdf פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו]''' בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז [[תשע"ה]] {{PDF}}
*[https://col.org.il/news/138120 7 שנים לפטירתו: התוועדות מרוממת עם ר' שלום פלדמן ע"ה] {{col}}
*[https://col.org.il/news/138130 מאה דולרים מזוייפים | סיפורים אותנטיים מר' שלום פלדמן ע"ה] {{col}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/09/blog-post_33.html יומן מרתק מחצרות קודשנו שכתב המשפיע החסידי הרב שלום פלדמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%AA%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA-3.pdf סיפורים ואמרות מפיו]''', תשורה מאפשערניש של נינו, כ' שבט תשפ"ד
*[https://col.org.il/news/89415 התוועדות חג הגאולה עם הרב שלום פלדמן ע"ה ● וידאו] {{וידאו}}{{col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלדמן, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]]
[[קטגוריה:משפחת פלדמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]

יהודה לייב נחמנסון

2025-12-09T13:37:47Z

213.151.55.217: עריכה

[[קובץ:יהודה לייב נחמנסון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהודה לייב נחמנסון]]
[[קובץ:הרב יהודה לייב נחמנסון בהתוועדות חסידית כ''ד טבת תשפ''ה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהודה לייב נחמנסון בהתוועדות חסידית. כ"ד טבת תשפ"ה]]
הרב '''יהודה לייב נחמנסון''' (יליד שנת [[תשל"ז]], 1977) הוא ראש [[כולל אברכים|כולל לדיינות]] [[בית מדרש להוראה ומשפט|'אור יעקב']] ב[[רחובות]], ו[[מורה צדק]] בקהילת חב"ד בעיר, מחבר ספרים תורניים ומוסר שיעורי הלכה רבים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו שבט]] [[תשל"ז]] לר' עזרא אבשלום מיכאלי וליהודית.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

לאחר נישואיו, התיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]] ולמד ב[[כולל אברכים 'אור יעקב - אור זרוע']] של הרב [[מאיר אהרן]].

לאורך השנים פרסם ספרים רבים בהלכה עם דגש על הפן המעשי, וכן מוסר שיעורים רבים בנושאי הלכה ומנהג, וכן שיעורים בפרשת שבוע ובחסידות, שחלקם הגדול מפורסם באמצעי המדיה הדיגיטליים.

==אתר ואלה המשפטים==
[[קובץ:לוגו האתר.png|ממוזער|לוגו האתר]]
האתר כולל שאלות ותשובות בהלכה, פסקי דין, שיעורים ועוד.

בנוסף האתר מציע מענה לשאלות הלכתיות, וכן שירותי דין תורה בדיני ממונות, משפחה ועוד.

האתר פועל במסגרת הארגון "כולל דיינות הוראה ומשפט", המעודד אברכים ללמוד ולקבל הכשרה והסמכה לדיינות, שהוקם על ידי [[מאיר אליהו אהרון|הרב מאיר אהרן]].

===רבני המכון===
*הרב [[אליהו יחזקאל]]
*הרב [[לוי יצחק הלל]]
*הרב [[שמואל גדסי]]
*הרב [[יואל נחמנסון]]
*הרב [[מנחם גלרנטר]]

==ספריו==
*'''לב השבת''' - עיונים בדברי אדמו"ר הזקן בהלכות שבת, [[אלול]] תשס"ו
*'''דיני איטר''' - הלכה למעשה בפועל לאיטר יד בדינים המצויים, אלול תשס"ט
*'''צהר המשפט''' - הלכות דיינים, טבת תשע"א
*'''שו"ת השלוחים''' - חלק הראשון, תשע"ד
*'''שיקדש עצמו''' - הלכות והנהגות לבית היהודי - [[סיוון]] תשע"ה

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[נחמן נחמנסון]] - מחלוצי השליחות במזרח הרחוק ושליחו הראשון של הרבי להודו
*אחיו, הרב [[אלחנן משה נחמנסון]] - ראש כולל אברכים בלוד ומרבני מכון הלכה - חב"ד

==קישורים חיצוניים==
*[https://hamishpatim.co.il/ אתר "ואלה המשפטים" בראשות הרב יהודה ליב נחמנסון שליט"א שיעורים מרתקים בנושאים מגוונים, תשובות הלכתיות מעניינות ומחכימות]
*'''[http://chabad.info/tag/הרב-יהודה-לייב-נחמנסון/ שיעורים הלכתיים מאת הרב נחמנסון]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://halacha.co/?s=הרב+נחמנסון מאמרים שנכתבו על ידי הרב נחמנסון בהלכה] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}

{{מיון רגיל:נחמנסון, אלחנן משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:צוות כולל אור זרוע]]

קטגוריה:בעלי שמועה

2025-12-02T11:34:06Z

213.151.55.217: הרחבה

[[קטגוריה:חסידי חב"ד]]

== ראו גם ==

* [[בעל שמועה]]

הקריאה והקדושה

2025-11-03T11:23:53Z

213.151.55.217: /* העורך וכותבי המאמרים */ קישור לערך

[[קובץ:הקריאה והקדושה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הקריאה והקדושה"]]
'''הקריאה והקדושה''', הינו ביטאון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]], ויצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]].

==הירחון==
ירחון 'הקריאה והקדושה' יצא לאור בשנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בקשר ל[[מלחמת העולם השנייה]] שהשתוללה אז, ו[[השואה|שואת יהודי אירופה]] שהתרחשה במקביל אליה. מטרתו המוצהרת של הירחון היא "ליצור במה עליה יושמע קולו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ([[הרבי הריי"צ]])"{{הערה|מתוך מאמר סיכום בסיום השנתון הראשון של הקריאה והקדושה.}}, זאת מכיון שבמצב הנוכחי בעולם אין שום קול בטוח ויציב מלבד קולו של הרבי{{הערה|"מה אנו ומה חיינו" בהקריאה והקדושה גליון ב'.}}.

הירחון נשא אופי משיחי מובהק, כאשר המסר העיקרי העובר מבין דפיו אשר המוצא היחיד מן המלחמה הינה הגאולה הקרובה. הירחון ראה את עצמו כ"בימה זמנית" בלבד להפצת דברי הרבי באשר "מובן מאליו שבצפותנו לגאולה מיידית איננו בונים כאן עיתון לאורך ימים"{{הערה|מתוך פרסומת באנגלית בתוך הירחון.}}. אף המדורים אשר עסקו בענינים אחרים לכאורה, נשאו בקרבם את בשורת הגאולה הקרובה{{הערה|'שופרו של משיח' [[ועד חיילי בית דוד]] [[תשרי]] [[תשע"ו]].}}.

הגליון הראשון יצא לאור לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"א]], והגליון האחרון יצא לקראת חודש [[אלול]] [[תש"ה]]. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון.

בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: "אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש", היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של אדמו"ר הריי"צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש" - "באישורו ובברכתו" אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות. עם זאת, הרבי סיפר שהרבי הריי"צ הגיה את העיתון וכתב חלקים ממנו, במיוחד את החלקים הנוגעים לתולדות חב"ד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=48&hilite= שיחת ש"פ פנחס תשמ"ה].}}

בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע [[מאמר|מאמרים]], [[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכמו כן ארבעת ה"[[קול קורא|קול קורא'ס]]" המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום ה[[תניא]] ל[[אידיש]], פירוש תפילה, מן התנ"ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) ב[[לשון הקודש]].

התעסקותו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] בירחון זה הייתה עד לפרטים הקטנים הנוגעים להוצאה לאור, והוא דאג להפצתו בתפוצות ישראל, וחקר והתענין כיצד הוא מתקבל בקהל. ניתן לראות זאת בין היתר ממכתב שכותב הרבי לעורך העיתון: "הנני שולח בזה 1) מכתב ממכירי שי' אם איזה הערות. 2) מאמר מהרב... וחפצי לדעת חוות דעת עליו עלי לא עשה רושם הראוי. יש בו חומר ראוי לבניין, אבל כמו שהוא הנה מלבד האריכות והכופל, הנה גם התוכן בלתי מסודר. צריכים לחשבו אודות החומר לחוברת כסלו, כי נחוץ שהירחון יופיע קודם ר"ח, ויגיע לקוראיו בתחילת החודש". וכך מאריך הרבי בפרטים למדורים הנדרשים לירחון וכיוצא בזה.

במכתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם ביטויים רבים במעלתו של העיתון{{הערה|"כשראיתי את המצב הנורא, התחלתי להוציא לאור ירחון הקריאה והקדושה לגול את חרפת מחריבי קהל עדת ישראל, וזה כשלש שנים הוא מופיע מדי חדש בחדשו בהוראה באצבע על דבר הצרות הבאות על כלל ישראל כי חבלי משיח המה, במאמרים רציניים במאד, ומיוסדים על יסודות הגיונים במאד" (אג"ק ח"ז עמ' קצא). "די צייטשריפט הקריאה והקדושה איז זעהער א וויכטיגע, זי בעהאנדעלט זעהער וויכטיגע פראגן, און איז א לעזע שטאף פון די בעסטע רעליגיעזע לאגישע ארטיקלען.. איך גלויב.. עס וואלט זיכער געווען זייער נויטיג פאר זיי צו לעזען די צייט שריפט, עס וועט זיי ברענגען א געוויסע ערפרישונג אין זייערע [[נשמה|נשמות]].." (אג"ק ח"ה עמ' שמב). "הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאויר לנשימה" (ח"ה עמ' רטו). "בטח הוא קורא ומתענין בהקריאה והקדושה, אשר טעם קריאת שם זה הוא קריאה להקדושה, דפי' וענין קדושה זו הוא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח, וההזמנה צריכה להיות בתשובה ובמעשים.." (ח"ה עמ' שנט). "ונהניתי מאד מההתעוררות הגדולה והרושם הנעים שעשה על הצעירים.. הירחון הקריאה והקדושה מעורר ומעודד את כל החי בישראל לשום לב אל התורה והמצוה שזה הי' והוא גאון יעקב סלה.." (אג"ק ח"ה עמ' שעו). "הקריאה והקדושה הוא ספר שלם ואינו עיתון זמני שמכיון שעבור הזמן עברו עניניו" (אג"ק ח"ה ע' תב).}}.

בהזדמנות מסוימת אמר [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]], שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה"הקריאה והקדושה": "באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתנו. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה...".

לסיבת קריאת הירחון בשם זה הסביר [[הרבי הריי"צ]]: "אשר טעם קריאות שם זה הוא קראה להקדושה, דפירוש וענין הקדושה היא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח וההזמנה צריכה להיות במעשים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' שנ"ט.}}. ו[[הרבי]] התבטא על שם העיתון, שהוא פועל באדם באופן של "הקריאה והקדושה", שככל שהוא קורא יותר בעלונים אלו, מתווספת אצלו קדושה{{הערה|שיחת ליל כ"ד טבת ה'תשנ"ב.}}.

הרבי הריי"צ ראו בירחון זה "עמוד האש המאיר את אורחותיהם החשוכים של בעלי הבתים היגעים, החיים בתוך ה "הוּ-הָא" של השוק הסוער"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' ה'.}} .

[[הרבי הריי"צ]] טען ש"הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאוויר לנשימה" {{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רט"ו.}}, ולכן הוא דרבן, עודד ועורר את [[אנ"ש]] להפיץ את הירחון בכל מקום אפשרי, וכך הוא כותב: "אודות הפצת הקריאה והקדושה...צריך להשתדל בזה, הן בעצמו והן לבקש בניו שי' שיעזרו לו בזה והן ע"י ידידנו אנ"ש והחרדים לדבר ה' שכל האחד ואחד ישתדל להפיץ בין מכריו ומיודעיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' ק"נ.}}. "צריכים לפרסמו ככל האפשר והוא טובת הרבים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רכ"ו.}}. "מהנחוץ להשתדל להפיץ את הקריאה והקדושה במחנו, כלומר להשיג חותמים שיחתמו עליו, ושילמו את המחיר שהושת עליו, ואולי ימצא איש הגון לזה שיתעסק בזה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ג.}}. "צריכים לפרסמו ברבים להרבות מספר קוראיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ו.}}. ועוד ביטויים רבים מאוד.

יתרה מזו, הרבי כותב כי קריאת והפצת ירחונים אלו זוהי הדרך ל[[התקשרות]] אליו.

לקבוצת תלמידים כותב הרבי: "מברכים אתם את הוי' על התקשרותכם אלי, נעים לי לשמוע כזאת אבל עליכם להתבונן האם כן הוא שקשורים אתם אלי או רק דמיון בעלמה הוא או פתגם ריקן, כי בהכרח הדבר אשר ההתקשרות צריכה להביא בעזה"י (בעזרת ה' יתברך) פועל דבר, ומהו פועל דבר אשר הביא את התקשרוכם, הלא ידעתם את אשר אני דורש..." ובין הדברים אותם מונה הרבי, הוא כותב "הפצת הקריאה והקדושה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' רכ"ב.}}.

באופן מפורש יותר כותב הרבי: "במענה על מכתבו שרוצה להיות חבר –מעמבער- דבית הכנסת שלי, הנה מלבד התשלום מס השנתי כפי אשר יכתוב לו הפרעזידענט של בית הכנסת, הנה כל מעמעבער (חבר) מתבקש לקיים התקנות: א) בכל יום חומש עם פרש"י – מפרשת השבוע{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - חומש]].}}. ב) לשמור התקנה דאמירת תהלים{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - תהלים]].}}.... ג) לקרוא את השיחות ואת ירחון הקריאה והקדושה".

==המדורים==
===מן התנ"ך===
המדור "מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים" נכתב תחת שם העט "איש יהודי".

במדור זה לוקח הכותב דברים אקטואליים ובוחנם לאור נבואות והתרחשויות מהתורה מהנביאים ומהכתובים, הכותב פותח בדרך כלל בתיאור המצב ובנחיצות לראות אותם באורם האמיתי וממשיך ומביא שלשה ענינים מהתורה מהנביאים ומהכתובים ומחברם יחד למאמר אחד המעביר את הנקודה בבהירות.

במשך הזמן השתנה במקצת סגנונו של המדור, ואף שמו שונה ל"הכירו את... (ענין מסויים) מן התנ"ך ומדברי חז"ל". גם תוכנה השתנה במקצת, ואין הוא מתמקד בביאור נבואות והתרחשויות באופן אקטואלי ועכשווי, אלא בביאור נושאים ומושגים שונים (בעיקר בנושאי גאולה ומשיח).

כחלוף זמן מה גם מדור זה המחודש של איש יהודי חדל להופיע, ובמקומו התחיל להופיע מדור מקוצר, גם הוא בשם "הכירו את... מן התנ"ך" ובמקום שם העט "איש יהודי" נכתב "חיקוי של כתבנו הנכבד איש יהודי". מדור זה נכתב בקיצור נמרץ ובחרוזים ורמזים, תוך ציטוטי חלקי פסוקים וציונים למקומות שונים לתנ"ך.

===שיחת חולין בטהרה===
המדור הסאטירי "שיחת חולין בטהרה" נכתב ב[[לשון הקודש]] תחת שם העט "בן ישראל".

במשך שלושת השנים הראשונות להופעת הירחון הופיע בקביעות המדור תחת הכותרת "שיחות חולין בטהרה – שכך נאמר". בתחילה מרצה הכותב את הדיעה הרווחת ברחוב, ועל זה כותב "ואני הקטן אומר – לאו דוקא!" וממשיך לאו דוקא שזה, ולאו דוקא שזה, אמנם לזה ולזה הנני מסכים, אך זה וזה לאו דוקא. ומסיים "שכך נאמר:" ומביא איזה פסוק המתקשר לענין.

===פורים תורה===
בגליון חודש אדר הופיע בקביעות במקום המדור "שיחת חולין בטהרה" "פורים-תורה". ה"פורים תורה" נכתב אף הוא על ידי "בן ישראל".

מתחת ל"פורים-תורה" הודפסה בקביעות הערת שוליים שתוכנה הוא שעל אף שאין ימי המלחמה והשואה הזמן המתאים לבדיחות וליצנות, מכל מקום מדפיסים צחוק פורימי בכדי לא לשנות ממנהג ישראל להרבות בשמחה לכבוד פורים, והשי"ת יושיע את עמו ישראל.

===זכרון [[זכות אבות]]===
המדור "זכרון זכות אבות" אודות [[ימי חב"ד]] הופיע בהתחלה יחד עם המדור "אגודת חסידי חב"ד טעטיקייט" (=פעילות [[אגו"ח]]), אך בתחילת שנת [[תש"ד]] התחיל להופיע תחת שמו החדש "זכרון זכות אבות".

המדור נכתב על ידי [[הרבי הריי"צ]]{{מקור}}, וכולל [[יום הילולא|ימי הילולא]] וחגי הגאולה של [[רבותינו נשיאנו]], ושל אדמו"רי חב"ד אחרים מ‎צאצאי ה[[צמח צדק]].‏‎ ‎

==העורך וכותבי המאמרים==
הירחון יצא לאור בהעלמת שם העורך{{הערה|מסופר אשר בשעה שהתחיל להופיע ירחון "הקריאה והקדושה" הבחין מאן דהוא, אשר מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מביקוריו, יוצא לאור הירחון "הקריאה והקדושה". אחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה. ואכן, בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: "האמנם רצונך שנשב כך שנינו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת"...}}, מה שגרם לספקולציות וניחושים סביב הכותבים בו.

ברבות השנים התגלתה זהותו של העורך, היה זה איש בשם [[אהרן לוויט|אהרן (הערי) הירש הלוי]], שהי' עורכו של השבועון היידי "דאס אידישע ליכט" - "וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת" שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך. בעקבות פרשה כספית שהיה מעורב בו נאלץ להחליף את שמו וזהותו ל: א. לעוויט{{הערה|פרטים על כך ראו בספר תולדותיו של יוסלה רוזנבלט.}}.

גם שמותיהם של כותבי המאמרים לא זוהו, (מלבד מאמריו ושיחותיו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] שהודפסו בירחון) שמות הסופרים היו: איש יהודי, בן ישראל, הרב מאיר, וכי"ב.

מספר הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה בין אחראים להכין את הירחון למשלוח: "הסודיות סביב העבודה בחוברת הקריאה והקדושה היתה מוחלטת. האחד לא ידע מהשני, אנו לא ידענו מי מביא את החוברות, מי לוקח אותם הלאה וכיוצא בזה, כל הפרטים סביבם היו ממודרים".

==קול קורא==
{{ערך מורחב|ערך=[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]}}
על דפי ירחון זה הכריז [[אדמו"ר הריי"צ]] - ליהדות העולמית בכלל, ויהודי אמריקה בפרט - על תנועת "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]" בארבעת ה"[[קול קורא]]" הידועים.

ב"קול-קורא" אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב ה[[גאולה]] השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי [[תשובה]] אמיתית.

ארבעת ה"קול קורא" התפרסמו בעיתונות היהודית בכלל, ובעיתון "הקריאה והקדושה" בפרט, והופצו בדרכים שונות בקרב הציבור היהודי וגרמו להתעוררות רוחנית אדירה, וציפייה אמיתית לגאולה השלימה. ב"קול קורא" אלו טבע גם את הסיסמא הידועה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]", ואף ביקש לקבוע את צמד המילים "לאלתר לגאולה" כסיסמת פתיחה לכל שיחה יום חבר או ידיד.

ארבעת ה"קול קורא" תורגמו בשעתו ל[[עברית]] על ידי המשורר העברי [[אברהם שלונסקי]], שגוייס לעניין על ידי הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]].

מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות הכללית והיהודית של אותם ימים בעקבות ה'קול קורא' שעוררו הדים בכל רחבי תבל.

=="אותיות פורחות"==
[[קובץ:"אותיות פורחות".jpg|שמאל|ממוזער|250px|"אותיות פורחות"]]
בין מאות דפי "הקריאה והקדושה" מופיעות עשרות פעמים 'אותיות פורחות'. היה זה שורת מילים עבריות, הנראות כחסרות משמעות לכאורה. אבל בהם היו טמונים נבואות שמיימיות, אשר רובן הגדול לא פוענח עדיין עד עצם היום הזה.

אחד מהם פיענוחו ב"הקריאה והקדושה" של חודש [[תמוז]] [[תש"ד]] תחת הכותרת "אנחנו ידענו את זה".

בי"ג [[סיוון]] אותה שנה, הודיעו כוחות בנות הברית על כוונתם לפלוש לאירופה הכבושה בידי הצורר הנאצי. כעבור יום וחצי, בט"ו ב[[סיון]], התבצעה הפלישה בפועל.

יחידי סגולה ידעו, שההחלטה הסופית על הפלישה התקבלה כבר חודשיים לפני כן, באמצע חודש ניסן, אבל "אנחנו" זועקת כותרת הקריאה והקדושה, ידענו זאת הרבה הרבה קודם לכן...

שלוש שנים קודם לכן, [[סיון]] [[תש"א]], במסגרת המדור "אותיות פורחות" - הופיעה הנבואה המרעישה. ב[[שבט]] [[תש"ד]] התפרסמה הנבואה שוב, והפעם כשהיא מוצפנת בראשי תיבות (אותיות הפוכות). את ראשי התיבות פותח עורך הקריאה והקדושה בגליון חודש [[תמוז]] [[תש"ד]], ובהן מתגלה נבואה מדהימה המתארת את התאריך המדויק בו תתקבל ההחלטה הגורלית, ואילו את צופן המפתח של האותיות פורחות עצמן, הוא משאיר כחידה, חידה שלא נפתרה עד עצם היום הזה.

ראשי התיבות הם באידיש, ותוכנם בתרגום חופשי: מהפכות עולם יחלו בקרוב, והרבה! אבל הבשורה על פתיחתם תהי' בסביבות ערב [[פסח]], שנה זו. בעצם, זה יהיה בשלושה עשר ב[[ניסן]]: "הפלישה עומדת להתבצע! היא מחכה בחזית!" זה ודאי יהיה ה"כי יום נקם בלבי ושנת גאלי באה!" הדמוקרטי' שלנו (בנות הברית) תחל לגלות אז למחצה את סוד הפלישה שהיא מתכננת, נם אם היא בהיקף קטן ומאוד לא ברור!

=="הקריאה והקדושה" ומשיח==
על רקע נבואות שמיימיות אלה, שחזרו ונשנו בגיליונות "הקריאה והקדושה", כל פעם בסגנון נבואי כזה או אחר - מסופר הסיפור הבא:

פעם שאל [[הרבי הריי"צ]] את חתנו, הרבי, מה אומר העולם על "הקריאה והקדושה"? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי"צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי"צ רומז על עצמו שהוא ה[[משיח]]... הגיב [[הרבי הריי"צ]] ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח...
==ביקורת==
בגליון השני הודפס מאמר בשם "תורת חסידות חב"ד" תחת שם העט א.י. סגל. מכיון שהעורך לא היה מחסידי חב"ד, שאב את דבריו מכלי שני והיו בהם הרבה ידיעות מוטעות. במאמר כתב העורך שבלימוד הנגלה לא נראה כל כך האור הא-לוקי שבה, והביא על כך מכתב מ[[הרבי הרש"ב]], והוא הרחיב וביאר את תוכנו על פי הבנתו.

המאמר ותרגומו למכתב הרבי הרש"ב, הובנו על ידי רבים כהצהרה שאין בתורת הנגלה שום קדושה כשלעצמה. הדברים עוררו התנגדות חריפה אצל חוגי המתנגדים.

זמן קצר לאחר מכן פרסם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב סולובייצ'יק]]{{הערה|על פי בקשת הרב שלמה היימן}} מאמר נגד זה במקומון יהודי בבוסטון תחת שם העט {{מונחון|י.ד. זמיר|סולובייצ'יק - פירושו ציפור שיר}}{{הערה|The making of a godol.}}. לאחר חקירה התברר לרבי מי הוא הכותב והזמינו לשיחה. השיחה התקיימה ברוח ידידותית ובה הזכיר הרבי להרב סולבייצ'יק את ידידותו של סביו עם [[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי חב"ד]] והוא מקווה שגם הוא, הנכד - יפעל ברוח ידידות זו{{הערה|ראו קונטרס אפריון שלמה, ישורון כרך ח.}}.

ביקורת מתונה יותר, בעקבות מאמר זה, יצאה גם מחוגי החסידים, וכך כתב הרב מרדכי הברמן, מחסידי בעלזא, רב בבראונזוויל, במכתב למערכת תחת הכותרת "בקורת נגד המאמר "תורת חסידות חב"ד" בירחון "הקריאה והקדושה"{{הערה|1=התפרסם באתר [https://theantitzemach.blogspot.com הירשל ציג].}}:
{{ציטוט|תוכן="כבוד ההנהלה!

"האומנם לא אדע אם דברי אלה ירגיזו אתכם ממנוחתכם או תלעגו למו; בכל אופן שהוא, לא אוכל אדומה ולעבור בשתיקה על עלבון התורה היוצא מהמאמר הנזכר, אשר בעל המאמר הפשיטה מקדושתה והציגה ערומה לפני ההמון ועמי הארץ, ודברים כאלו אשר אפילו מפה לאוזן לא ניתנו להאמר, פרסם אותם בלשון [[זשרגון|אידיש]] לחלל כבודה ולהרים יד נגדה בפרסו', שומו שמים!

"ובטרם כל שיח אומר: שהגם שבעל המאמר "א.י. סגל" כותב שמעתיק כמה מדברים אלו בשם "האדמו"ר הרש"ב נ"ע" לא אאמין אם יצאו דברים כאלו /כמו שמבינם ומוסרם לנו הכותב/ מפיו הקדוש, ואם אולי יצא מפיה"ק כזה וכזה ואפילו מפורש, הלא הי' צריך לדחוק ולעשות פירוש לפירושו ולא למוסרם בפומבי באופן כזה. ולכן וויכוחי הזה הוא רק עם הכותב ועם ההנהלה אשר ראתה לפרסם כאלו.
"כותב שורות אלו הי' רב בישראל בעירות חשובות ומפורסמות מעבר לים, וגם כעת פה בקהילות נאות וחסודות, התאבק בעפר רגלי גדולי ישראל יראי ה' באמת, נתגדל מנעוריו על דרכי החסידות בין חסידים אמיתיים ורבותיו: כו"כ בג"ע זצ"ל והבדלו לחיים ארוכים האירו כל הארץ בקדושתם ואור תורתם, ומעולם לא שמע "תורת חסידות" מוזרה כזאת".}}
בהמשך מביא הכותב דברים מהמאמר ומפריכם.

גם [[חסידי חב"ד]] השמיעו ביקורת על המאמר, כך לדוגמה כתב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה תגובה בה הוא מביע אודות עיוות דמותה של החסידות{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}}.

התלונות הגיעו גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שכתב בעקבות כך לעורך{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ איגרת א'רפ"ז.}} (ככל הנראה יועד מכתב זה להדפסה בתוך הגליון הבא{{הערה|סקירה על הקריאה והקדושה, ועד חב"ד, תשרי תשע"ו.}}, לפועל הוא לא נדפס שם):

{{ציטוט|תוכן=עורך נכבד!

שמעתי רגשת רבים על מאמרו של מר סגל יחי', והצדק אתם, והנני מצטער במאד על השגגה שיצאה מאי התאמת התכן והמבטא זה לזה. התכן הוא טוב והערצתו של מר סגל לגליא שבתורה בולט ממנו.
והמבטאים הם להיפך.

המבטאים של מר סגל הם נגד תורת החסידות. כ"ק אדמו"ר הזקן בספרו התניא פ"ה מבאר ענין מעלת היחוד דשכל האדם המקיף ומוקף מחכמתו ורצונו ית' שבתורה, ומדייק לומר שגם בבירור הטענות דראובן ושמעון ופסק ההלכה על פי התורה יש בזה קדושה נפלאה אשר שכל האדם מאוחד בחכמתו של הקב"ה ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה.

זאת אומרת שאף על פי שהטענות הן גשמיות ובדברים אשר בהכרח שיהי' בהם גם תערובת שקר, הנה מ"מ בירור הטענות באריכות הדבור ובהעמקה הוא ענין קדוש שאין למעלה הימנו.

ועוד יותר בא רבינו להשמיענו שגם אם לא הי' ולא יהי' הדבר הזה לעולם, הנה מאחר שהלכה זו נאמרה במשנה או בגמרא ופוסקים היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שהיא מזון לנפש בעלמא דין ובעלמא דאתי.

ובידעי את חבתו של מר סגל לכל הקדוש בתורה ובמצוות ואת טיב ידיעתו בתורה הנגלית ויראתו את ה' כאחד היראים ושלמים לא אפונה שיעשה כל האפשר לתקן את שגגתו זאת במאמר ערוך ומסודר:
:א) למחוק את המבטאים שהביא בשגגה.
:ב) לבאר את המבטאים הבלתי מבוארים ואז יבואר את אשר הואיל לבאר במאמרו זה.

באחד ממכתבי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע אלי הוא כותב "אהוב את הבקרת הישרה המגבהת לרום בלתי משוער

בברכה.|מרכאות=כן}}.
==ראו גם==
*[[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]]

==לקריאה נוספת==
*סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר "[[היברו בוקס]]". בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס{{הערה|אך על פי השמועה, בשם המזכיר הרב [[בנימין קליין]], כאשר רצו להדפיס את הגליונות מחדש הורה הרבי שלא לעשות זאת.}}. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ"הקריאה והקדושה" ל[[לשון הקודש]] ונדפסו ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]].
*'''קול קורא''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ז סיון תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JiektuaExyMl8wd1U תצלומים של ירחוני "הקריאה והקדושה"] רבי דרייב.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54667 ה"קול קורא" הראשון ומאמר שהתפרסם על כך בעיתון 'הצופה'] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21135 חיבור מעורר ענין שנתפרסם בירחון "הקריאה והקדושה" לקראת [[חג השבועות]] תש"ב] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/news/tishrei/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F/ "שופרו של משיח" - סקירה אודות ביטאון "הקריאה והקדושה"], [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] [[תשע"ו]] {{אינפו}}
*בנימין חינקיס, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94/ אותיות הפוכות באויר]''', סקירה על המדור 'אותיות הפוכות' בעיתון הקריאה והקדושה, הופיעה בעיתון המודיע והתפרסמה באתר חב"ד אינפו, תמוז תשע"ו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134744 עורך חשאי שאיש לא הכיר: סיפורו של עיתון חב"די מסתורי]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

קולע

2025-10-28T13:04:47Z

213.151.55.217: /* המנהג בתולדות החסידות */ עריכה

[[קובץ:קול'ע חסידי.jpg |שמאל|ממוזער|300px|ציורו של ר' [[זלמן קליימן]], המתאר חסידים עושים קול'ע בצאתם מהתוועדות]]
[[קובץ:קולע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת 31-07-2025-21-09-23-AQ8A1915-740x493.jpg|שמאל|ממוזער|300px|"קולע" בארוע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. אב תשפ"ה]]
'''קוּלֶע''' (בלשון רבים: '''קולעֶ'ס'''. במקור מ[[אידיש]]: '''איבעֶר-קולעֶן זִיך''' = להתהפך), הינו מצב המצוי בקרב חסידים בעתות שמחה מיוחדים כבעת התוועדות ולאחר לגימה, ה"קולע" הוא התהפכות וגלגול על הרצפה מתוך [[ריקוד חסידי]] באופן שהראש למטה והרגליים למעלה. בכך מבטאים את עוצם השמחה המבטלת את כל מגבלות הטבע וחודרת בכל ה[[גוף]] באופן שהראש והרגל שווים, מבלי להתחשב בהבדלי המעמדות בין חסיד אחד למשנהו.

==המנהג בתולדות החסידות==
ראשית התופעה החלה כבר בראשית ימיה של [[תנועת החסידות]], ובקיצוניות בקרב תלמידי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|רבי אברהם מקאליסק]] שהנהיג בין תלמידיו וחסידיו סדר עבודה אשר עיקרו הוא ביטול היש העצמי, ולכך היו נוהגים לבזות ולהשפיל את עצמם בראשי חוצות על מנת להשים את עצמם ללעג וקלס במכוון. חסידים אלו נהגו להסתובב ברחובות העיר ולעשות "קולע" גם לתוך שלולית בוץ. [[המגיד ממעזריטש]], רבו של ר' אברהם מקאליסק לא היה מרוצה משיטת ההנהגה והקפיד עליו, עד כדי שהורחק מחצרו של המגיד עד שאדמו"ר הזקן התחנן בעדו אצל המגיד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_40.pdf שיחת אדמו"ר הריי"צ, חול המועד פסח תרצ"ג].}}.

אצל חסידי חב"ד הקולע היה דבר מצוי אמנם לא כאצל חסידי קאליסק, אך בכל עת התוועדות ושמחה היו כמה מהחסידים אשר לאחר לגימה קטנה היו נעמדים על השלחן ועושים קולע ובעקבות כך השמחה הייתה גוברת וחסידים נוספים היו מצטרפים ומבטאים את שמחתם העל טבעית.

הזמנים הקבועים בהם היה ניתן לראות חסידים הנוהגים לעשות קול'ע, היה ב[[פורים]] וב[[שמחת תורה]]. כך לדוגמא התבטא הרבי ב[[התוועדות]] חג הפורים [[תשמ"ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15995_475.pdf התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ב' עמוד 975].}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
צריכים שיהודי אחד (לכל הפחות) יקיים את החיוב ד"עד דלא ידע", '''כולל המנהג שהיה נהוג פעם, להתהפך עם הראש למטה והרגליים למעלה ("איבערקולען זיך")''', באופן שהרגל הוא למעלה מהראש (ברגע זה על-כל-פנים)}}

בהזדמנות אחרת, בעת ה[[התוועדות]] של [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] כאשר הרבי הקים את [[האו"ם החסידי]], הורה הרבי שאחד החסידים "יעשה 'קולע' טוב", והרב [[בן ציון שמטוב]] שמונה על ידי הרבי ל'בעל הבית' של מדינת אנגליה עשה 'קולע' כפי בקשת הרבי.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר, שגם זקני החסידים שלא יכלו לעשות קול'ע בכוחות עצמם, לא וויתרו על כך, וביקשו מצעירי החסידים ש'יהפכו אותם'{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 163.}}.

במקום אחר מסופר, שכאשר [[אדמו"ר הזקן]] השתחרר מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו]], השמחה של החסידים בעיר [[יאסי]] הייתה כל כך גדולה, שהיא השפיעה על רבים מבני העיר שיצטרפו לשמחה, ואף יעשו קול'ע ברחובותיה הראשיים של העיר{{הערה|שיחת מוצאי שבת פרשת וישב, כ' כסלו תשי"ז.}}.

==ראו גם==
*[[ריקוד חסידי]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/קטע-מיוחד-מהתוועדות-פורים-תשמב/ הרבי מצווה לעשות 'קול'ע חסידי' בעיצומה של התוועדות פורים תשמ"ב]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

יהודה מאיר שפירא

2025-10-16T09:51:53Z

213.151.55.217: /* תלמידיו */ ניסוח

{{דמות
|שם=רבי יהודה מאיר שפירא
|תמונה=שפירא.jpg
|כינוי=ר' מאיר שפירא
|תיאור=ראש ישיבת 'חכמי לובלין'
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרמ"ז]]
|מקום לידה=שאץ, רומניה
|תאריך פטירה=[[ז' בחשוון]] [[תרצ"ב]]
|מקום פטירה=לובלין
|מקום פעילות=[[פולין]]
|תפקידים נוספים=נציג אגודת ישראל ב'סיים' בפולין
|רבותיו=רבי שמואל יצחק שור ורבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב
|תלמידיו=[[יהודה מאיר שפירא#תלמידיו|ראו בהמשך]]
|חיבוריו="מרגניתא דרבי מאיר", "אמרי דעת", "אור המאיר"
|השתייכות=
}}
רבי '''יהודה מאיר שפירא''' ([[ז' באדר]] [[תרמ"ז]] – [[ז' בחשוון]] [[תרצ"ב]]) היה גאון ב[[תורה]] ו[[חסידות]], מ[[רב]]ני [[פולין]], ראש ישיבת 'חכמי לובלין' ומייסד תקנת ה[[דף היומי]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב שפירא על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק ל[[הרבי|רבי]] כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] ב[[עיירה]] שאץ (סוצ'אבה) שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה){{הערה|רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי [[פנחס מקוריץ]]. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".}} ומרגלא שפירא (בתו של הרב שמואל יצחק שור, בעל שו"ת "מנחת שי").

בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את ה[[שולחן ערוך]] חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. הרב שפירא עסק גם ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות]]. הוא הגה בספר [[תולדות יעקב יוסף]] ובכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. אהב והשקיע בלימוד חכמת האסטרונומיה וענייני [[קידוש החודש]].

בשנת [[תרס"ג]], כשהיה בן שש עשרה, נפטר רבו-סבו והנער חזר לעיר שאץ וכונה "העילוי משאץ". כשרבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (המהרש"ם מברז'אן) עבר בעיר שאץ, יצא לו לפגוש את הרב שפירא. הוא מאוד התרשם מכשוריו וכתב עליו: {{ציטוטון|בעברי דרך בוקבינה ראיתי בחור נפלא אחד שלגדולות נוצר, התווכחתי אתו הרבה בהוויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] ונהניתי מאוד מדבריו, וברכתי עליו: "ברוך יוצר המאורות"}}.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תרס"ו]] [[נישואין|נשא]] את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי [[ישראל מצ'ורטקוב]]. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על ה[[תורה]] שקיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס.

בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם ייצג את היהדות בכבוד רב. בסוף שנת תרפ"ג, בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בוינה, הגה את רעיון לימוד [[הדף היומי]] שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל.
===ישיבת חכמי לובלין===
בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר".

בישיבת חכמי לובלין למדו מאות בחורים והנהלת הישיבה הייתה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו ב[[פולין]] בתפקידים רוחניים רבים, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]]. כשהישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ הרב שפירא לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת חסות על הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]], קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת [[תשי"ח]] העלו תלמידיו את ארונו ל'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].

==ניגוניו==
הרב מאיר שפירא היה גם מלחין ניגונים המושרים רבות בחצרות החסידים, שניים מתוכם אף הפכו לניגוני חב"ד-ליובאוויטש כגון: [[ניגון בך בטחו]] ו[[ניגון עוצו עצה]].

==עם הרבי==
[[קובץ:מכתב מאיר שפירא לרייצ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב שפירא ל[[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:הלויית מאיר שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב מאיר שפירא בלובלין]]

הרב שפירא השתתף בחתונת [[הרבי]] שנערכה ביום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] ב[[וורשה]]. במהלך החתונה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרב שפירא שישוחח עם הרבי בדברי תורה. הרב שפירא פנה אל הרבי ואמר לו "נו.. אמור משהו". הרבי הרצה לפניו במשך שעה ארוכה, בשקט ובמתינות, תוך כדי שהרב שפירא מקשיב ומעיר מדי פעם הערות קצרות. בסיום השיחה פנה הרב שפירא לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו: "הרבי מליובאוויטש, לקחתם חתן גאון עולם". למחרת החתונה, הגיע הרב שפירא למלון בו שהה הרבי אחרי החתונה, כדי לתת לו מתנת חתונה את ספרו "שו"ת אור המאיר" כשעליה הקדשה בכתב ידו. הרבי והרב שפירא הסתגרו למשך כמה שעות בחדר צדדי בבית מלון ובסיומן יצא הרב שפירא בהתפעלות גדולה{{הערה|על פי עדותו של הרב [[שמואל זלמנוב]] שהיה המלצר האחראי על השולחן המרכזי בחתונה, בו ישבו אדמו"ר הריי"צ, הרבי ושאר גדולי ישראל שהשתתפו בחתונה, ביניהם הרב שפירא. כמו כן, היה מלווה את הרבי (ה"שומר") בזמן שהותו בבית מלון לאחר חתונתו. עדותו הודפסה ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 358.}}.

ביום [[י' בסיוון]] שנת [[תרצ"ב]] חיתן אדמו"ר הריי"צ את בתו [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] בעיר לנדבורוב שב[[פולין]] והרב שפירא שלח מכתב ברכה לאדמו"ר הריי"צ לרגל נישואי בתו.

[[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[פרשת צו]] שנת [[תשל"א]], בהקשר לפירוש מסויים של [[רש"י]], סיפר: {{ציטוטון|בחתונתי שהתקיימה בוורשה, נכח גם הרב ר' מאיר שפירא מלובלין, שהעניק לי במתנה את ספרו "אור המאיר" ולאחר מכן אף נטל חלק בשבע ברכות. מורי וחמי חבבו ביותר ורצה מאוד שאשוחח אתו בלימוד.. התבוננתי אז בספר, ובין התשובות מצויה אחת העוסקת בפירוש [[רש"י]] זה הנידון עתה.. אל תחשדוני שאני בקי בכל ספרי השו"ת.. עיינתי אז (בתקופת החתונה) בספר, ומאז נשארו הדברים בזכרוני}}{{הערה|מדובר ב[[רש"י]] על הפסוק ([[פרשת ויקרא]] ז, ב) "והסיר את נוצתו במוראתה".}}.

אזכורים נוספים מהרבי לספרו "אור המאיר" של הרב שפירא מופיע בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי בנושא עיבור השנה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כרך כ"ד, אגרת ט'מ"ו הממוען אל אחיו של הרב שפירא. גם שם מתבטא הרבי "רשום בזכרוני".}}, ב[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]]{{הערה|חלק י"א ע' 311.}} וכן בביקור ה[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורא]] ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"מ]], הזכיר הרבי את שיחתו בלימוד עם הרב שפירא בחתונתו.

==חיבוריו==
*'''שו"ת אור המאיר''' - על מסכתות בש"ס
*'''מרגניתא דרבי מאיר''' - פירוש על ה[[ש"ס]].
*'''הערות על הש"ס ורמב"ם'''
*'''אמרי דעת''' - אוסף חידושיו על הלכה ואגדה. הספר נאבד בבית הדפוס.
==מתלמידיו==
*רבי [[ברוך שמעון שניאורסאהן]] - ראש ישיבת צ'בין, הוציא לאור ספר מחידושי רבו: "מרגניתא דרבי מאיר".
*רבי [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד [[מונטריאול]].
*רבי [[יצחק פלקסר]] - ראב"ד אגודת ישראל.
*רבי [[שמואל וואזנר]] - גאב"ד "זכרון מאיר".

==משפחתו==
*אחיו הרב פנחס שפירא - חתן הרב [[יואל הורנשטיין]] דודו של הרב [[משה הורנשטיין]] חתן אדמו"ר מהר"ש.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 237–240

==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/807 ספרו 'אור המאיר' חלק א']{{PDF}} - {{הב}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שפירא יהודה מאיר}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]]

מאיר מברדיטשוב

2025-09-18T12:01:40Z

213.151.55.217: /* תולדות חיים */ תקלדה

{{דמות
| שם = רבי מאיר דרברמדיקר מברדיטשוב

| תאריך לידה = [[תק"כ]]
| תאריך פטירה = [[כ"ט בתשרי]] [[ה'תקס"ו]]
| מקום פעילות = [[אוקראינה]]
| השתייכות = [[חסיד]]
| אב = רבי לוי יצחק מברדיטשוב
| רבותיו = אביו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]
| חיבוריו = כתר תורה
| בת זוג = פייגא
| צאצאים = {{רווח קל}}
* חתנו רבי דוד לייב בן [[רבי צבי הירש מנדבורנה]]
* בנו רבי אליעזר
* בנו רבי יוסף ישראל איסר
* חתנו רבי שמואל יהודה לייב האלפערין, בעל הרבנית בתיה גיטל
* חתנו [[רבי יצחק מנשכיז]]
}}
רבי '''מאיר מברדיטשוב''' ([[תק"כ]] - [[כ"ט תשרי]] [[תקס"ו]]) הינו בנו של [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]], מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]

==תולדות חיים==
נולד ל[[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] ולאימו הרבנית פערל, נקרא ע"ש סבו רבי מאיר מהוסאקוב.

את עיקר חינוכו קיבל מאביו [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]]. התחתן עם פייגא ביתו של רבי אליעזר ראש ישיבת פינסק.{{הערה|חותנו היה רבי רבי ישראל איסר אבדק"ק פינסק, חתנו של מחבר המהדורא בתרא על ה[[מהרש"א]], שהיה גם חתנו של המהרש"א. הוא היה גם מצד אחר מנכדי המהרש"ל. רבי אליעזר הלוי היה מתפלל בשטיבל אחד עם רבי [[שלמה מקרלין]], והיו מחלקים ביניהם את תפילות השבת. הוא היה גם ידידו הקרוב של מחותנו רבי לוי יצחק. רבי [[אהרן הגדול מקרלין]] היה אומר שכאשר [[אליהו הנביא]] בא ביום השוק, הוא מבקר אצלו או אצל רבי אליעזר הלוי.[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3884&hilite=69e6b344-a614-493a-aa6f-7f0723a2cded&st=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&pgnum=95 זכרון טוב]}}

בבר המצווה שלו [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב|אביו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] חיבר לו את השיר [[מאירק'ה מיין זון]].

היה מחותנו של [[אדמו"ר הזקן]]. הרבנית [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה בתו של האדמו"ר האמצעי]] נישאה לבנו של רבי מאיר, הרב [[אליעזר דרבמיקר]].

בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים וב[[שבת]] פ' נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[זלאבין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], (עם זאת רבי מאיר עצמו לא השתתף בה מפני שהוא נפטר כשנה לפני) והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היה זו החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

נפטר ב[[כ"ט שבט]] [[תקס"ו]] בחיי אביו, אביו רצה מאוד לנחיות אותו בחזרה, אולם אשתו מנעה זאת ממנו. לאחר פטירתו שלח לו [[אדמו"ר הזקן]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ח|אגרת תנחומין]], שהודפסה ב[[ספר התניא]].

חידושיו הרבים נדפסו בספר "כתר התורה", וחלקם בספרו של אביו "הקדושת לוי".

==משפחתו==
* בנו רבי '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|אליעזר דרבדמיקר]]''' - חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]].
* בנו רבי יוסף ישראל איסר, הביא ל[[דפוס סלאוויטא|דפוס]] את הספר [[קדושת לוי]].
* בתו אסתר רחל נישאה לרבי דוד לייב.
* בתו בתיה גיטל נישאה לרבי שמואל יהודה לייב הלפרין.
* חתנו [[רבי יצחק מנשכיז]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

אברהם המלאך

2025-09-17T13:57:16Z

213.151.55.217: /* ספריו */

[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]]
הרה"ק '''רבי אברהם''' (מכונה '''רבי אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]].

נולד בשנת [[תק"א]] בעיר פאסטוב, לאישה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".

בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מ[[חומריות]] העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש ומורם מעם.

הרב המגיד קבע ש[[אדמו"ר הזקן]] ור' אברהם המלאך ילמדו ב[[חברותא]]. אדמו"ר הזקן היה מלמד את רבי אברהם את [[תורת הנגלה]], ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. גם בקרב צאצאיו של המלאך - [[חסידות רוז'ין]] מקובל כי שיטת חב"ד היא מתורתו של רבי אברהם המלאך, אך ב"לבושין" של אדמו"ר הזקן{{הערה|בית ישראל ע' 136}}.

בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא [[נבואה]] קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.

ל[[אדמו"ר הזקן]] ציוה שישתדל שבנו רבי אברהם המלאך ישב על כסאו.

==מנהיג עדת החסידים==
מיד לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.

ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך הייתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.

אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם [[מתנגד|המנגדים]] דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.

על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה"ק ר' אברהם וכל [[החבריא קדישא]] - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין.

החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את [[אדמו"ר הזקן]] להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי [[המגיד ממזריטש|המגיד]].

רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, [[הסתלקות|ונסתלק]] ביום [[י"ב תשרי]] [[תקל"ז]] (ישנה גרסה שנפטר בשנת תקל"ה (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג עמ' קסג)). בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד [[קייב]].

השאיר אחריו שני בנים ובת.
בנו, רבי [[שלום שכנא מפרוביטש]], חונך לאחר פטירת אביו אצל ר' [[שלמה מקרלין]]. לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את חוה, נכדת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי [[ישראל מרוז'ין]] אבי שושלת רוז'ין.
בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה.

===ספריו===
* חסד לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]].

==לקריאה נוספת==
*לקו"ש חכ"ז ע' 274 - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.
* ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 19.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/134662 כיצד השפיע רבי אברהם המלאך על יסודות דרך חב"ד?]''', גליון 'אור וחיות' כסלו תשפ"ב

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]

אברהם המלאך

2025-09-17T09:25:49Z

213.151.55.217: /* מנהיג עדת החסידים */ הפניה לערך מורחב

[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]]
הרה"ק '''רבי אברהם''' (מכונה '''רבי אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]].

נולד בשנת [[תק"א]] בעיר פאסטוב, לאישה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".

בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מ[[חומריות]] העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש ומורם מעם.

הרב המגיד קבע ש[[אדמו"ר הזקן]] ור' אברהם המלאך ילמדו ב[[חברותא]]. אדמו"ר הזקן היה מלמד את רבי אברהם את [[תורת הנגלה]], ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. גם בקרב צאצאיו של המלאך - [[חסידות רוז'ין]] מקובל כי שיטת חב"ד היא מתורתו של רבי אברהם המלאך, אך ב"לבושין" של אדמו"ר הזקן{{הערה|בית ישראל ע' 136}}.

בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא [[נבואה]] קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.

ל[[אדמו"ר הזקן]] ציוה שישתדל שבנו רבי אברהם המלאך ישב על כסאו.

==מנהיג עדת החסידים==
מיד לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.

ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך הייתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.

אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם [[מתנגד|המנגדים]] דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.

על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה"ק ר' אברהם וכל [[החבריא קדישא]] - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין.

החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את [[אדמו"ר הזקן]] להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי [[המגיד ממזריטש|המגיד]].

רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, [[הסתלקות|ונסתלק]] ביום [[י"ב תשרי]] [[תקל"ז]] (ישנה גרסה שנפטר בשנת תקל"ה (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג עמ' קסג)). בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד [[קייב]].

השאיר אחריו שני בנים ובת.
בנו, רבי [[שלום שכנא מפרוביטש]], חונך לאחר פטירת אביו אצל ר' [[שלמה מקרלין]]. לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את חוה, נכדת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי [[ישראל מרוז'ין]] אבי שושלת רוז'ין.
בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה.

===ספריו===
* [[ספירת החסד|חסד]] לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]].

==לקריאה נוספת==
*לקו"ש חכ"ז ע' 274 - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.
* ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 19.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/134662 כיצד השפיע רבי אברהם המלאך על יסודות דרך חב"ד?]''', גליון 'אור וחיות' כסלו תשפ"ב

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]

המגיד ממזריטש

2025-09-17T09:05:04Z

213.151.55.217: /* ספריו */ הגהה

[[קובץ:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה הישנה על ציונם של המגיד ממעזריטש ותלמידיו רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] באניפולי]]
רבי '''דב בֶּער פרידמן מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' (?{{הערה|ישנם השערות ומסורות שונות לגבי שנת לידתו, אך במסורת החב"דית לא ידועה שנת הלידה. ראו בהרחבה בהערת השוליים הבאה}} - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה גדול תלמידי ה[[בעל שם טוב]], ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר הסתלקות המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל "אביו הרוחני".

==תולדות חיים==
רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] לוקאטש שליד העיר רובנו ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|שם=שנת לידתו|1=רבים טוענים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&st=&pgnum=40&hilite= אהלי צדיקים וכן בכתבי ר' יעקב דרברמדיקר]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו, ויש האומרים (ספר ראש בני ישראל עמ' כ"ח) שנולד בשנת תמ"ח. [[הרבי]] הסביר שתלמידיו של המגיד היו כ"כ שקועים בתורתו, ולא שמו את לבם לתאריכי שנות חייו, זאת ע"פ דברי [[אדמו"ר הריי"צ]] שאין יודעים את שנת לידתו}}.

אביו היה מיוחס עד ל[[תנא]] ר' [[יוחנן הסנדלר]], והתפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד תינוקות|מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו הגאון, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).

רבי דובער [[נישואין|נשא]] (בזיווג ראשון) את מרת קיילא, ולאחר נישואיו שימש כאביו כמלמד ב[[מזריטש]], במקביל הוא החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בערים [[קוריץ]] ודובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע, והיה חולה מאוד ברגליו{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר על חלום של [[אדמו"ר האמצעי]] בו ראה את המגיד עם רגל אחת שמנה, והשניה רזה, וזאת עקב מחלתו ברגליו.}}. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.

כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק"א]] נולד לו ולרעייתו בנם ר' [[אברהם המלאך]].

==נשיא החסידות==
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון המגיד ממזריטש]]
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול ה[[מתנגדים]], ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך.

ביום שני של [[חג השבועות]] - [[ז' סיון]] [[תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו [[הבעל שם טוב]]. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שמתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.

רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מבמזריטש בראשות תלמידיו: ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).

המגיד מאד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו{{הערה|יש לציין שבשנת [[תקל"ז]] עלו לא"י כ-400 חסידים בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]] ורבי [[ישראל מפולוצק]], גם [[אדה"ז]] חפץ לעלות אתם אך בסוף לא עלה. - באריכות ראו בערך [[עליית החסידים]]}}.

בשנת [[תקל"ב]] פרצה במזריטש מגפה קשה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו של המגיד, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[י"ט כסלו]] [[תקל"ג]].

==תורתו==
בשונה מתורתו של רבו [[הבעל שם טוב]] שנאמרה בקצרה ובנקודות וללא ביאור, תורתו היא בהרחבה רבה ובהסברה מובנת{{הערה|שיחת ליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשמ"ח]].}}.

מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שיחת [[פרשת תצווה]] [[תשל"ה]] - [[שיחות קודש]]}}.

רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{הערה|ראה בספר [[רשימות דברים]] ערך הרב מוואלפע}}.

יש אומרים{{הערה|ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הרב [[שלום דובער לוין]], בפרקים הראשונים.}} שבבית מדרשו של המגיד למדו גם הרבה פסקי הלכות, ולא רק חסידות, כפי שרואים מכמה פעמים בהם כותב [[אדמו"ר הזקן]] בסגנון ממנו מובן כך{{הערה|ראה שם את ההוכחות.}}.

המגיד לא כתב ספרים, ותורותיו ב[[חסידות]] נכתבו על ידי תלמידיו, והם פירסמו זאת בספרים (ראו פיסקה [[המגיד ממזריטש#ספריו|ספריו]]). אומר על כך [[הרבי]]: {{ציטוטון|כידוע, ספרי הרב המגיד נכתבו על-ידי תלמידיו (תלמידי הרב-המגיד עם כל המעלה שבזה). ונוסף על-זה, הרי, כסיפור חסידים הרב-המגיד עצמו ראה את הספרים קודם שנדפסו (בין אם כל הספרים היו בשלימות ובין אם רק חלק היה בשלימות, הרי בכל אופן ראה אותם בעודם בכתובים, ועל-כל-פנים - בודאי ראה כמה חלקים, ועל אחת כמה וכמה החלקים העיקריים)}}{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ז]]. ראו גם דיבור המתחיל [https://drive.google.com/file/d/1xMl_92M3qrIwr2klfXy0OqaEM4KIgnwF/view ויאמר גו' מה תצעק], שבת [[ט"ו שבט]] [[תשמ"ו]].}}.

==עם אדמו"ר הזקן==
[[אדמו"ר הזקן]] הגיע לראשונה למגיד בשנת [[תקכ"ד]], לפני בואו התלבט אדמו"ר הזקן בתור אברך צעיר להיכן לנסוע, ל[[וילנא]], או ל[[מעזריטש]], לבסוף החליט שמכיוון שבוילנא מלמדים כיצד ללמוד יותר טוב, ובמעזריטש מלמדים כיצד להתפלל יותר טוב, יסע למעזריטש כי ללמוד הוא כבר יודע קצת, אבל להתפלל כמו שצריך עוד לא.

לאחר שבועיים בהם בחן ולמד את שיטת המגיד ממעזריטש החליט להשאר ולהתקשר אליו כחסיד מובהק{{הערה|היום יום עמ' ע"ח.}}, מאז ועד הסתלקות המגיד, במשך שמונה שנים נסע אדמו"ר הזקן, לתקופות ארוכות למגיד.

הקשר בין המגיד לאדמו"ר הזקן היה כבין אב לבן, [[אדמו"ר הזקן]] נהג לכנות את המגיד בשם 'האבא' או 'הרבי', מבין כל תלמידיו הגדולים חיבב במיוחד את תלמידו זה, אשר כונה על ידו "זלמניו" או "ליטוואק" (ממדינת ליטא).

כאשר הגיע אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה למעזריטש קבע לו המגיד חברותא עם בנו רבי [[אברהם המלאך]] ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], המגיד אמר שאדה"ז ילמד את ר' אברהם נגלה, אדה"ז תמיד היה מזיז את מחוגי השעון בלי שר' אברהם רואה כדי להגדיל את שעות לימוד החסידות.

בין השאר הורה המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו, הלכות בטעמיהן, ולהוסיף את דעות האחרונים.

בהיות אדמו"ר הזקן ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסר]] הגיע המגיד יחד עם ה[[בעש"ט]], לבקרו בתאו במעצר, והורו לו ביציאתו להמשיך ולהפיץ את תורת [[חסידות חב"ד]] ביתר שאת וביתר עוז.

מסופר כי באחד מ[[ראש השנה|ראשי השנה]] בהם שהה אדמו"ר הזקן במחיצת המגיד, הבחין המגיד כי אדמו"ר הזקן לא הגיע לשולחן, ולאחר שהתעכב זמן רב ושלח כמה מתלמדיו לחפשו. כשהגיעו התלמדים לבית הכנסת של המגיד ממנו נשמע קולו של אדמו"ר הזקן, נכנסו וראו את אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה אחוז [[דביקות]]{{הערה|דרכו של אדמו"ר הזקן הייתה שכשהיה נכנס ל[[דביקות]] היה נופל ומתחיל להתגלגל}} ובידיו שני רגלי השולחן שעקר מתוך דבקותו ומנגן {{ציטוטון|מרכאות=כן|וידע כל פעול כי אתה פעלתו... וידע כל יצור כי אתה יצרתו... וידע כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה...}}{{הערה|קטע מתפילות יום [[ראש השנה]]}}. חזרו התלמדים למגיד וספרו את שראו, וענה המגיד {{ציטוטון|מרכאות=כן|ר' זלמניא הגיע כבר לדרגה נעלית כל כך, עד שלדומם הוא מכניס כוח להתבונן ולהכיר שהקב"ה פעלו...}}{{הערה|מכתב מ[[חסידות צ'ורטקוב|ר' ישראל מטשורטקוב]], מובא בקובץ 'משכנותך יעקב סקווירא גליון א', ובגליון 'המבשר -תורני' 'מלכיות' - [[ערב ראש השנה]] [[תשע"ז]]}}

==ההתנגדות לחסידות בתקופתו==

בשנת [[תק"ל]] העידו בפני [[הגר"א]] מוילנה עדות רעה על המגיד ותלמידיו, והגר"א קיבל את העדות הזו וציווה להתרחק מהחסידים{{הערה|היה זה בגלל התנהגותם של חסידי רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]] שהיו מבזים מאד את ה[[מתנגדים]].}}.

בספר "[[בית רבי]]"{{הערה|פרק ד'}} מסופר, כי בעת עריכת החרם על ה[[חסידים]], החליטו תלמדי המגיד לערוך חרם על כותבי החרם ה[[מתנגדים]], כדין מה שכתוב על מקרה זה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף ל"ט: '''"המנדה את חבירו שלא כדין ואמר ליה הלה אדרבה נידוי של שני נידוי והני מילי שזה השני הוא גברא רבא (אף על פי שאינו נסמך) (מהרי"ק שורש קנ"ח) או שאינו ידוע מי הוא דחיישינן שמא הוא יותר גדול מהמנדה אבל אם המנדה שלא כדין תלמיד חכם והאחר אינו תלמיד חכם לא"'''}}. מאוחר יותר, שכבו תלמידי המגיד לישון, חוץ מ[[אדמו"ר הזקן]], שעשה כאילו נרדם. לאחר זמן מה נכנס המגיד עם נר, ועבר והאיר בפניו את פניו של כל תלמיד ותלמיד, וכשהגיע לאדמו"ר הזקן - הפטיר בהתפעלות: '''"היהודי הקטן הזה יהיה רב בכל מדינות רייסין!{{הערה|היינו [[רוסיא]]}}"'''. לשמע מאמר המגיד, התעוררו תלמדי המגיד, ועשה האדמו"ר הזקן כמתעורר גם. ואמר להם הרב המגיד:'''"תדעו שבזה הפסדתם את הראש שלכם"'''{{הערה|היינו [[הסתלקות]] הרב המגיד.}}, '''אך זאת הרווחתם: שבכל עת שיהיה מחלוקת בין החסידים למתנגדים, תהיה תמיד יד החסידים על העליונה"!'''. ואכן, תקופה קצרה מאוחר יותר הסתלק הרב המגיד.

==[[הסתלקות]]ו==
ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]], (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו"ר הזקן ואמר לו: '''[[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו'''{{הערה|פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו"ר הזקן יצא מ[[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן|המאסר בתקנ"ט]] ביום י"ט כסלו, בשנת [[תקנ"ט]] (המילה 'הילולא' - פירושה שמחה).}}. ובאותו יום - י"ט בכסלו [[הסתלק]] המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] {{הערה|ראה ספר התולדות המגיד ממעזריטש פרק הסתלקותו, מובא גם בספר התולדות [[אדמו"ר הזקן]] וסה"ת [[אדמו"ר האמצעי]].}}.

ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה ה[[אדמו"ר הזקן]] שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו [[ליאזנא]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה אדמו"ר הזקן בפתק בו נכתב "ראשו כתם פז", דהיינו הטבלת הראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], אז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!

===צוואתו===
ישנם לפחות שתי צוואות ידועים מהמגיד{{הערה|[[ספר התולדות]] - המגיד ממעזריטש עמ' 89 ואילך.}}, על הצוואה הראשונה היו חתומים בנוסף למגיד בעצמו גם גדולי תלמידיו: רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[זושא מאניפולי]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ו[[אדמו"ר הזקן]].

בצוואה זו כותב המגיד בין היתר שלאחר פטירתו יתעסקו בטהרת וקבורת הגוף רק חמשת התלמידים הנ"ל אשר חתומים בתחתית הדף ומלבדם אף אחד אינו רשאי לגעת.

בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי [[אברהם המלאך]], כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] תשמע עצה, מרבי [[יהודה לייב הכהן]] תלמד את [[עבודת המידות]], מרבי [[זושא מאניפולי]] תלמד את ה[[ענווה]], ול[[אדמו"ר הזקן]] תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי [[הבעל שם טוב]] היה מגדולי תלמידיו.

{{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י{{הערה|כבוד תורתו נרו יאיר.}} פרטים שאוכל להראות את מכתבו ל[[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א ועוד.{{A}}
דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אליעזר זוסיא פרטיגול|אדמו"ר מסקולען]] ל[[אהרון חזן|רב אהרון חזן]]}}

=== שיפוץ הציון ===
ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי [[זושא מאניפולי]], ורבי [[יהודה לייב הכהן]] בעל 'אור הגנוז', אך ב[[מלחמת העולם השנייה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.

ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה, הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' [[אברהם המלאך]]) שהיה ב[[רוסיה]], נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]], וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}{{הערה|ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של ה[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]].}}.

==משפחתו==
*אביו: רבי אברהם פרידמן מלוקאטש
*אמו: הרבנית חוה
*זוגתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון)
*בנו: רבי [[אברהם המלאך]]
*בתו: דאבא
*חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין
*אחותו: [[רוחמה]], אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]

==מתלמידיו==
{{טורים|תוכן=
*'''[[אדמו"ר הזקן]]'''
*רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]
*רבי [[אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]
*רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]
*רבי [[זוסיא מאניפולי]]
*רבי [[אלימלך מליז'נסק]]
*רבי [[אהרן מקרלין]]
*רבי [[שלמה מקרלין]]
*רבי [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]]
*רבי [[פנחס הורביץ]] "בעל ההפלאה"
*רבי [[אשר צבי מאוסטרואה]], מחבר ספר מעיין החכמה
*רבי [[אהרן שמואל מאוסטרהא]]
*רבי [[חיים חייקל מאמדור]], מחבר ספר חיים וחסד
*רבי [[יהודה לייב הכהן]]
*רבי [[יונה מפולוצק]]
*רבי ישראל הופשטיין, "[[המגיד מקוזניץ]]"
*רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, "[[החוזה מלובלין]]"
*רבי [[אברהם הרופא]]
*רבי [[אהרן גורדון]]
*רבי [[ברוך ממז'יבוז]]
*רבי אריה לייב, "[[הסבא משפולי]]"
*רבי [[חיים וולפר]], ה"וואלפער"
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]
*רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]]
*רבי [[ישראל מפולוצק]]
*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]
*רבי [[עוזיאל מייזליש]]
*רבי [[צבי הירש מנדבורנא]]
*רבי [[זאב וולף מז'יטומיר]]
*רבי [[יעקב שמשון משיפטובקה]]
}}

==ספריו==
המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שנכתבו על ידי תלמידיו:
*'''[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]''' - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס ב[[קוריץ]], שנת תקמ"א על ידי המגיד מלוצק.
*'''[[אור תורה]]''' - הודפס לראשונה ב[[קוריץ]], בשנת [[תקס"ד]], מכתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.
*'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ"ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס"ה]], החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.
*'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ"ד]], כתב יד שהיה בידי רבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]]. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, [[לוי יצחק מברדיטשוב|רבי לוי יצחק]] ורבי ישראל מקוז'ניץ.
*'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ"ח]].
*'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ"ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
* '''דברות המגיד''' - רובם נרשמו בשעתם על ידי תלמידו הגדול רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

(בידינו לא נותרו כמעט אף אחד מהספרים שהחזיק בספרייתו, ואחד הבודדים שבהם הוא הספר [[תפארת הקודש]] עליו מופיעה באופן נדיר חתימתו של הרב המגיד).

==ראו גם==
*[[שלוש תנועות (ניגון)]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - המגיד ממזריטש''', [[קה"ת]], [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]].
*נתנאל לדרברג "השער לאין - [[תורת החסידות]] בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'", הוצאת ראובן מס [[ירושלים]] תשע"א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'
* אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 278–299.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - באתר {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס. {{הב}}
*'''[https://chabad.info/special/637751/ תגלית מרגשת: נחשף בית מדרשו הנעלם של המגיד ממעזריטש]''' {{אינפו}} י"ז בכסלו ה'תשפ"א

{{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[ז' בסיוון]] [[תקכ"א]] - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הזקן]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|2]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:מגידים]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]

המגיד ממזריטש

2025-09-17T09:01:54Z

213.151.55.217: /* ספריו */ הפניה לערך מורחב

[[קובץ:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה הישנה על ציונם של המגיד ממעזריטש ותלמידיו רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] באניפולי]]
רבי '''דב בֶּער פרידמן מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' (?{{הערה|ישנם השערות ומסורות שונות לגבי שנת לידתו, אך במסורת החב"דית לא ידועה שנת הלידה. ראו בהרחבה בהערת השוליים הבאה}} - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה גדול תלמידי ה[[בעל שם טוב]], ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר הסתלקות המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל "אביו הרוחני".

==תולדות חיים==
רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] לוקאטש שליד העיר רובנו ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|שם=שנת לידתו|1=רבים טוענים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&st=&pgnum=40&hilite= אהלי צדיקים וכן בכתבי ר' יעקב דרברמדיקר]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו, ויש האומרים (ספר ראש בני ישראל עמ' כ"ח) שנולד בשנת תמ"ח. [[הרבי]] הסביר שתלמידיו של המגיד היו כ"כ שקועים בתורתו, ולא שמו את לבם לתאריכי שנות חייו, זאת ע"פ דברי [[אדמו"ר הריי"צ]] שאין יודעים את שנת לידתו}}.

אביו היה מיוחס עד ל[[תנא]] ר' [[יוחנן הסנדלר]], והתפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד תינוקות|מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו הגאון, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).

רבי דובער [[נישואין|נשא]] (בזיווג ראשון) את מרת קיילא, ולאחר נישואיו שימש כאביו כמלמד ב[[מזריטש]], במקביל הוא החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בערים [[קוריץ]] ודובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע, והיה חולה מאוד ברגליו{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר על חלום של [[אדמו"ר האמצעי]] בו ראה את המגיד עם רגל אחת שמנה, והשניה רזה, וזאת עקב מחלתו ברגליו.}}. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.

כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק"א]] נולד לו ולרעייתו בנם ר' [[אברהם המלאך]].

==נשיא החסידות==
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון המגיד ממזריטש]]
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול ה[[מתנגדים]], ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך.

ביום שני של [[חג השבועות]] - [[ז' סיון]] [[תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו [[הבעל שם טוב]]. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שמתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.

רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מבמזריטש בראשות תלמידיו: ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).

המגיד מאד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו{{הערה|יש לציין שבשנת [[תקל"ז]] עלו לא"י כ-400 חסידים בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]] ורבי [[ישראל מפולוצק]], גם [[אדה"ז]] חפץ לעלות אתם אך בסוף לא עלה. - באריכות ראו בערך [[עליית החסידים]]}}.

בשנת [[תקל"ב]] פרצה במזריטש מגפה קשה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו של המגיד, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[י"ט כסלו]] [[תקל"ג]].

==תורתו==
בשונה מתורתו של רבו [[הבעל שם טוב]] שנאמרה בקצרה ובנקודות וללא ביאור, תורתו היא בהרחבה רבה ובהסברה מובנת{{הערה|שיחת ליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשמ"ח]].}}.

מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שיחת [[פרשת תצווה]] [[תשל"ה]] - [[שיחות קודש]]}}.

רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{הערה|ראה בספר [[רשימות דברים]] ערך הרב מוואלפע}}.

יש אומרים{{הערה|ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הרב [[שלום דובער לוין]], בפרקים הראשונים.}} שבבית מדרשו של המגיד למדו גם הרבה פסקי הלכות, ולא רק חסידות, כפי שרואים מכמה פעמים בהם כותב [[אדמו"ר הזקן]] בסגנון ממנו מובן כך{{הערה|ראה שם את ההוכחות.}}.

המגיד לא כתב ספרים, ותורותיו ב[[חסידות]] נכתבו על ידי תלמידיו, והם פירסמו זאת בספרים (ראו פיסקה [[המגיד ממזריטש#ספריו|ספריו]]). אומר על כך [[הרבי]]: {{ציטוטון|כידוע, ספרי הרב המגיד נכתבו על-ידי תלמידיו (תלמידי הרב-המגיד עם כל המעלה שבזה). ונוסף על-זה, הרי, כסיפור חסידים הרב-המגיד עצמו ראה את הספרים קודם שנדפסו (בין אם כל הספרים היו בשלימות ובין אם רק חלק היה בשלימות, הרי בכל אופן ראה אותם בעודם בכתובים, ועל-כל-פנים - בודאי ראה כמה חלקים, ועל אחת כמה וכמה החלקים העיקריים)}}{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ז]]. ראו גם דיבור המתחיל [https://drive.google.com/file/d/1xMl_92M3qrIwr2klfXy0OqaEM4KIgnwF/view ויאמר גו' מה תצעק], שבת [[ט"ו שבט]] [[תשמ"ו]].}}.

==עם אדמו"ר הזקן==
[[אדמו"ר הזקן]] הגיע לראשונה למגיד בשנת [[תקכ"ד]], לפני בואו התלבט אדמו"ר הזקן בתור אברך צעיר להיכן לנסוע, ל[[וילנא]], או ל[[מעזריטש]], לבסוף החליט שמכיוון שבוילנא מלמדים כיצד ללמוד יותר טוב, ובמעזריטש מלמדים כיצד להתפלל יותר טוב, יסע למעזריטש כי ללמוד הוא כבר יודע קצת, אבל להתפלל כמו שצריך עוד לא.

לאחר שבועיים בהם בחן ולמד את שיטת המגיד ממעזריטש החליט להשאר ולהתקשר אליו כחסיד מובהק{{הערה|היום יום עמ' ע"ח.}}, מאז ועד הסתלקות המגיד, במשך שמונה שנים נסע אדמו"ר הזקן, לתקופות ארוכות למגיד.

הקשר בין המגיד לאדמו"ר הזקן היה כבין אב לבן, [[אדמו"ר הזקן]] נהג לכנות את המגיד בשם 'האבא' או 'הרבי', מבין כל תלמידיו הגדולים חיבב במיוחד את תלמידו זה, אשר כונה על ידו "זלמניו" או "ליטוואק" (ממדינת ליטא).

כאשר הגיע אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה למעזריטש קבע לו המגיד חברותא עם בנו רבי [[אברהם המלאך]] ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], המגיד אמר שאדה"ז ילמד את ר' אברהם נגלה, אדה"ז תמיד היה מזיז את מחוגי השעון בלי שר' אברהם רואה כדי להגדיל את שעות לימוד החסידות.

בין השאר הורה המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו, הלכות בטעמיהן, ולהוסיף את דעות האחרונים.

בהיות אדמו"ר הזקן ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסר]] הגיע המגיד יחד עם ה[[בעש"ט]], לבקרו בתאו במעצר, והורו לו ביציאתו להמשיך ולהפיץ את תורת [[חסידות חב"ד]] ביתר שאת וביתר עוז.

מסופר כי באחד מ[[ראש השנה|ראשי השנה]] בהם שהה אדמו"ר הזקן במחיצת המגיד, הבחין המגיד כי אדמו"ר הזקן לא הגיע לשולחן, ולאחר שהתעכב זמן רב ושלח כמה מתלמדיו לחפשו. כשהגיעו התלמדים לבית הכנסת של המגיד ממנו נשמע קולו של אדמו"ר הזקן, נכנסו וראו את אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה אחוז [[דביקות]]{{הערה|דרכו של אדמו"ר הזקן הייתה שכשהיה נכנס ל[[דביקות]] היה נופל ומתחיל להתגלגל}} ובידיו שני רגלי השולחן שעקר מתוך דבקותו ומנגן {{ציטוטון|מרכאות=כן|וידע כל פעול כי אתה פעלתו... וידע כל יצור כי אתה יצרתו... וידע כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה...}}{{הערה|קטע מתפילות יום [[ראש השנה]]}}. חזרו התלמדים למגיד וספרו את שראו, וענה המגיד {{ציטוטון|מרכאות=כן|ר' זלמניא הגיע כבר לדרגה נעלית כל כך, עד שלדומם הוא מכניס כוח להתבונן ולהכיר שהקב"ה פעלו...}}{{הערה|מכתב מ[[חסידות צ'ורטקוב|ר' ישראל מטשורטקוב]], מובא בקובץ 'משכנותך יעקב סקווירא גליון א', ובגליון 'המבשר -תורני' 'מלכיות' - [[ערב ראש השנה]] [[תשע"ז]]}}

==ההתנגדות לחסידות בתקופתו==

בשנת [[תק"ל]] העידו בפני [[הגר"א]] מוילנה עדות רעה על המגיד ותלמידיו, והגר"א קיבל את העדות הזו וציווה להתרחק מהחסידים{{הערה|היה זה בגלל התנהגותם של חסידי רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]] שהיו מבזים מאד את ה[[מתנגדים]].}}.

בספר "[[בית רבי]]"{{הערה|פרק ד'}} מסופר, כי בעת עריכת החרם על ה[[חסידים]], החליטו תלמדי המגיד לערוך חרם על כותבי החרם ה[[מתנגדים]], כדין מה שכתוב על מקרה זה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף ל"ט: '''"המנדה את חבירו שלא כדין ואמר ליה הלה אדרבה נידוי של שני נידוי והני מילי שזה השני הוא גברא רבא (אף על פי שאינו נסמך) (מהרי"ק שורש קנ"ח) או שאינו ידוע מי הוא דחיישינן שמא הוא יותר גדול מהמנדה אבל אם המנדה שלא כדין תלמיד חכם והאחר אינו תלמיד חכם לא"'''}}. מאוחר יותר, שכבו תלמידי המגיד לישון, חוץ מ[[אדמו"ר הזקן]], שעשה כאילו נרדם. לאחר זמן מה נכנס המגיד עם נר, ועבר והאיר בפניו את פניו של כל תלמיד ותלמיד, וכשהגיע לאדמו"ר הזקן - הפטיר בהתפעלות: '''"היהודי הקטן הזה יהיה רב בכל מדינות רייסין!{{הערה|היינו [[רוסיא]]}}"'''. לשמע מאמר המגיד, התעוררו תלמדי המגיד, ועשה האדמו"ר הזקן כמתעורר גם. ואמר להם הרב המגיד:'''"תדעו שבזה הפסדתם את הראש שלכם"'''{{הערה|היינו [[הסתלקות]] הרב המגיד.}}, '''אך זאת הרווחתם: שבכל עת שיהיה מחלוקת בין החסידים למתנגדים, תהיה תמיד יד החסידים על העליונה"!'''. ואכן, תקופה קצרה מאוחר יותר הסתלק הרב המגיד.

==[[הסתלקות]]ו==
ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]], (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו"ר הזקן ואמר לו: '''[[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו'''{{הערה|פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו"ר הזקן יצא מ[[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן|המאסר בתקנ"ט]] ביום י"ט כסלו, בשנת [[תקנ"ט]] (המילה 'הילולא' - פירושה שמחה).}}. ובאותו יום - י"ט בכסלו [[הסתלק]] המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] {{הערה|ראה ספר התולדות המגיד ממעזריטש פרק הסתלקותו, מובא גם בספר התולדות [[אדמו"ר הזקן]] וסה"ת [[אדמו"ר האמצעי]].}}.

ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה ה[[אדמו"ר הזקן]] שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו [[ליאזנא]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה אדמו"ר הזקן בפתק בו נכתב "ראשו כתם פז", דהיינו הטבלת הראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], אז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!

===צוואתו===
ישנם לפחות שתי צוואות ידועים מהמגיד{{הערה|[[ספר התולדות]] - המגיד ממעזריטש עמ' 89 ואילך.}}, על הצוואה הראשונה היו חתומים בנוסף למגיד בעצמו גם גדולי תלמידיו: רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[זושא מאניפולי]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ו[[אדמו"ר הזקן]].

בצוואה זו כותב המגיד בין היתר שלאחר פטירתו יתעסקו בטהרת וקבורת הגוף רק חמשת התלמידים הנ"ל אשר חתומים בתחתית הדף ומלבדם אף אחד אינו רשאי לגעת.

בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי [[אברהם המלאך]], כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] תשמע עצה, מרבי [[יהודה לייב הכהן]] תלמד את [[עבודת המידות]], מרבי [[זושא מאניפולי]] תלמד את ה[[ענווה]], ול[[אדמו"ר הזקן]] תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי [[הבעל שם טוב]] היה מגדולי תלמידיו.

{{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י{{הערה|כבוד תורתו נרו יאיר.}} פרטים שאוכל להראות את מכתבו ל[[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א ועוד.{{A}}
דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אליעזר זוסיא פרטיגול|אדמו"ר מסקולען]] ל[[אהרון חזן|רב אהרון חזן]]}}

=== שיפוץ הציון ===
ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי [[זושא מאניפולי]], ורבי [[יהודה לייב הכהן]] בעל 'אור הגנוז', אך ב[[מלחמת העולם השנייה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.

ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה, הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' [[אברהם המלאך]]) שהיה ב[[רוסיה]], נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]], וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}{{הערה|ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של ה[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]].}}.

==משפחתו==
*אביו: רבי אברהם פרידמן מלוקאטש
*אמו: הרבנית חוה
*זוגתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון)
*בנו: רבי [[אברהם המלאך]]
*בתו: דאבא
*חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין
*אחותו: [[רוחמה]], אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]

==מתלמידיו==
{{טורים|תוכן=
*'''[[אדמו"ר הזקן]]'''
*רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]
*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]
*רבי [[אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]
*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]
*רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]
*רבי [[זוסיא מאניפולי]]
*רבי [[אלימלך מליז'נסק]]
*רבי [[אהרן מקרלין]]
*רבי [[שלמה מקרלין]]
*רבי [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]]
*רבי [[פנחס הורביץ]] "בעל ההפלאה"
*רבי [[אשר צבי מאוסטרואה]], מחבר ספר מעיין החכמה
*רבי [[אהרן שמואל מאוסטרהא]]
*רבי [[חיים חייקל מאמדור]], מחבר ספר חיים וחסד
*רבי [[יהודה לייב הכהן]]
*רבי [[יונה מפולוצק]]
*רבי ישראל הופשטיין, "[[המגיד מקוזניץ]]"
*רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, "[[החוזה מלובלין]]"
*רבי [[אברהם הרופא]]
*רבי [[אהרן גורדון]]
*רבי [[ברוך ממז'יבוז]]
*רבי אריה לייב, "[[הסבא משפולי]]"
*רבי [[חיים וולפר]], ה"וואלפער"
*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]
*רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]]
*רבי [[ישראל מפולוצק]]
*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]
*רבי [[עוזיאל מייזליש]]
*רבי [[צבי הירש מנדבורנא]]
*רבי [[זאב וולף מז'יטומיר]]
*רבי [[יעקב שמשון משיפטובקה]]
}}

==ספריו==
המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שנכתבו על ידי תלמידיו:
*'''[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]''' - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס ב[[קוריץ]], שנת תקמ"א על ידי המגיד מלוצק.
*'''[[אור תורה]]''' - הודפס ב[[קוריץ]], שנת [[תקס"ב]]. כתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.
*'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ"ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס"ה]], החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.
*'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ"ד]], כתב יד שהיה בידי רבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]]. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, [[לוי יצחק מברדיטשוב|רבי לוי יצחק]] ורבי ישראל מקוז'ניץ.
*'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ"ח]].
*'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ"ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
* '''דברות המגיד''' - רובם נרשמו בשעתם על ידי תלמידו הגדול רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

(בידינו לא נותרו כמעט אף אחד מהספרים שהחזיק בספרייתו, ואחד הבודדים שבהם הוא הספר [[תפארת הקודש]] עליו מופיעה באופן נדיר חתימתו של הרב המגיד).

==ראו גם==
*[[שלוש תנועות (ניגון)]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - המגיד ממזריטש''', [[קה"ת]], [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]].
*נתנאל לדרברג "השער לאין - [[תורת החסידות]] בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'", הוצאת ראובן מס [[ירושלים]] תשע"א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'
* אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 278–299.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - באתר {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס. {{הב}}
*'''[https://chabad.info/special/637751/ תגלית מרגשת: נחשף בית מדרשו הנעלם של המגיד ממעזריטש]''' {{אינפו}} י"ז בכסלו ה'תשפ"א

{{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[ז' בסיוון]] [[תקכ"א]] - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הזקן]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|2]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:מגידים]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]