https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=213.151.48.17 2026-05-07T00:28:45Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593832 2023-05-11T14:51:20Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>== מישהו יכול להעלות ==<br /> <br /> את תמונת הרי&quot;א? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אם זה היה בנמצא, היה אפשר להעלות אותה... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:31, 12 אוגוסט 2008 (EDT)<br /> <br /> * יש תמונה שמופיעה באתר FINDE A GRAVE וכנראה היא תמונתו, ובערך מופיע מראה מקום לשם. <br /> <br /> אין בנמצא? אההה נכון........ סליחה מצטער [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> שתי הערות: א. כדאי להסביר בפנים מדוע השם גורארי קשור בכלל? ב. לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :הוא אמנם כבר לא בעלה - אבל לקירובים גדולים הוא זכה. ב. הרי ר' יא&quot;ל קרא לעצמו גורארי', אז לאחר שנפרדה מבעלה - היא קוראת לעצמה &quot;רוטמן - גורארי&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ועוד דבר: גם אם מישהו יתאמץ מספיק בכדי להשיג תמונה שבטוחני כי נמצאת אצל בתו הגב' רוטמן - <br /> האם כבוד ליובאוויטש ירבה מכך?<br /> <br /> גם תמונת ר' מענדל הורנשטיין חתן הרבי הקודם ורעייתו הרבנית שיינא הי&quot;ד מפורסמים ברשת, אך כבוד ליובאוויטש לא ירבה כלל וכלל מפרסומם כאן, וד&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :למה? התמונות הם דיי בסדר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> זאת ידעתי, שהוא שינה שמו לגורארי. אך זה לא מצוין בערך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אציין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> די בסדר? אולי אם היה מדובר בנצר רחוק למשפחת בית הרב. אך כאשר מדובר בבתו של הרבי הקודם ובחתנו, לא נראה כי כבוד גדול יהיה, או נחת לרבי [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> בשם גורארי הרבי גם כן השתמש ראה אג&quot;ק חכ&quot;א אגרת הראשונה, ועוד!!<br /> ומוסבר שמה ברור בהערה למה השתמשו בזה, וזה בפשטות שמו של מארק גורארי, אביו של מוטי גורארי מקראון הייטס, והסיפור על חייו מובא באריכות לפי ערך בזכרונות הרבנית חנה זי&quot;ע<br /> ואולי יבא הזמן נעשה מזה ערך, ואולי כבר יש. [[א' מחב&quot;ד]]<br /> <br /> ::לר' ישראל אריה לייב לא היה תמונה, כי הוא עבד במערכת הביטחון [[משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|מ. ברא&amp;#34;ב]] - [[שיחת משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|שיחה]], 13:36, ב' בסיוון, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> * י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, יום היארצייט של ר' ישראל ארי לייב ע&quot;ה.<br /> מגליון 2007 של כפר חב&quot;ד (י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג) אכן עולה שר' ישראל אריה לייב עבד עבור מערכת הביטחון הישראלית, וכמפורט בערך זה. תמונתו פורסמה לאחרונה (מצאתי את התמונה מכבר, וראה להלן מה שכתבתי בזה), ויש אליה קישור בערך זה. - א' התמימים.<br /> <br /> == תאריך לידתו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם תאריך מדויק. מישהו יכול לעשות סדר5 בדברים כ&quot;פ הנ&quot;ל, אחת ולתמיד! '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> ==השמטות==<br /> לענ&quot;ד צריך להשמיט את כל הדף שיחה הזאת שלא מוסיף כבוד כלל, וכן להוריד את הסיפור אודות גב' רוטמן שביקשה שהלימודים לא יגלשו. וכבוד אלוקים הסתר דבר.<br /> <br /> כמו כן כדאי להוסיף שגם כיום היא בקשר עם משפחת וולף (בעת לימודיי בלוד ראיתי אותה פעם מגיעה למשרדים בישיבה) וכן השליח קסטל מרחובות מגיעה אליה לעתים רחוקות עם משלוח מנות וכיו&quot;ב. {{אנונימי}}<br /> :צודק מאוד. שיניתי בגוף הערך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> ::לדעתי אין טעם להסתיר מידע. עם ניסוח עדין אפשר לפתור את כל הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:00, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::גם אני סובר כך, ואדרבה הייתי די מופתע איך ההוספות שהוספתי הוסרו מיד ללא דיון כלל!...<br /> :::אני חושב שיש עוד הרבה מידע ופרטים על אחיו של הרבי ועל משפחתו ששייך להוסיף כאן, אבל קודם כל חייבים להחליט אם בכלל רוצים לדעת יותר... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:10, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::אנציקלופדיה חיה על מידע ועובדות. מי שלא רוצה לדעת, שיקרא אתרי חדשות. כאן נמצאים בשביל לכתוב עובדות! בנושאים רגישים, ניתן תמיד לעדן את הדברים בניסוח הולם. נודה לך מאוד באם תעדכן את כל המידע הידוע לך. לגבי הניסוח וכו', נדון על כך אח&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:14, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::להכניס מידע - כן. להכניס דברים שפוגעים ברבי - לא. המדד לא צריך להיות קשור בכלל לכל הקשקושים שאתם רואים בויקיפדיה וכל הפוליטיקלי קורקט אלא מדד אחד פשוט: הייתם שולחים כזה ערך לרבי? אם כן - מעולה. אם לא - תסירו מיד. לדעתי דף השיחה כפי שהוא כעת - אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי. אז לכן יש כאן הרבה מה למחוק. {{אנונימי}}<br /> ::::::את כל החב&quot;דפדיה אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי - כי מאיפה ההיתר להיכנס בכלל לאינטרנט. המדד, לדעתי, הוא בניסוח החסידי וצורת הגשת הדברים מזווית חב&quot;דית (&quot;אלוקית&quot;) ובזה יחודיותינו. מי שחושב שיש דברים שצריך להסתיר אותם כי הם מביישים את חב&quot;ד ומבזים את שמה הטוב - שנראה אותו אומר זאת ליד הרבי. אם לא - שישתוק וגם לא יכתוב זאת כאן! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:05, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::::קשקוש גמור. באם הייתי העורך, הייתי גאה מאוד להכניס לרבי את המיזם. הרבי רוצה שיהיה חסידות ברדיו ובטלויזיה ובאינטרנט. האם אתה מתבייש ח&quot;ו ב&quot;מיזם הגדול להפצת המעיינות&quot;? או אולי אתה משקר כאשר אתה כותב את זה? אם אני היייתי במקומך - לא הייתי מתבייש בכלל. מה שכן, הרבי בעצמו אומר שיש דברים שצריכים להסתיר כי הם מבזים את חב&quot;ד, ואני לא זה שהמצאתי את זה. אני לא רוצה לתת כאן דוגמאות אבל יש כאלו למכביר. קיצור הדברים: תמחקו את הדברים שלא מכבדים את הרבי, ותמשיכו לעשות כבוד לרבי בכל דף ודף במיזם המוצלח. {{אנונימי}}<br /> ::::::::בדרך כלל הדברים שמבזים ציבור מסויים, שייך לרכילויות, לשון הרע והוצאת שם רע, שלכל אלה אין שום קשר לאנציקלופדיה. יהיה מועיל יותר להמשיך את הדיון באם תביא דוגמא או שניים ממה שהרבי הורה להסתיר על מנת שנוכל להסיק לנידוננו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 20:43, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::::::: א. הפסוק &quot;כבוד אלוקים הסתר דבר&quot; לא אומר מספיק? שישנם דברים שהם נכונים אבל כבוד אלוקים הוא להסתיר אותם. ב. תמונת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש.<br /> ::::::::::מסכים בהחלט עם המשתמש האנונימי. אנחנו לא אתר חדשות, אבל גם לא ויקיפדיה. כחב&quot;דפדיה אנחנו צריכים להיות אחראיים על התכנים שלא יביאו להיפך כבוד ליובאוויטש. אנחנו לא נשנה ונמציא תכנים חדשים, אלא לא נרחיב במה שאין צורך. מסכים איתו גם לגבי הגישה לאינטרנט. הקו של הרבי הוא לא התעלמות מחידושי הטכנולוגיה, אלא להיפך - ניצול הטכנולוגיה להפצת המעיינות, וחב&quot;דפדיה בהחלט מנצלת.<br /> ::::::::::בונגע לתוכן שמופיע כעת כאן, בעמוד השיחה, הוא לא נראה כזה בעייתי שיש צורך למחוק. יתכן שאני טועה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :אנונימי; א. כשאתה מצטט פסוק, תביא גם את המפרשים עליו, כדי שנבין על מה מדובר, בפרט כשאתה רוצה להסיק ממנו השלכות מעשיות. ב. תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מתנוססת ברשת בריש גלי ובמילא גם בערך עליו (עדיף שמחפש התמונה, שבכל מקרה ימצא אותה, יגיע לכאן ויחשף גם לייחס הרבי לתמונה). חב&quot;דניק, אין ספק שאנו מסכימים לגבי העקרונות, השאלה היא מה המשמעות שלהם לגבי הדיון על מחיקת דף שיחה זה וגם בזה אני רואה הסכמה מצידך, שאין שום צורך למחוקה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::מה מוסיף, ולמי מוסיף הקטע הבא המופיע בראש העמוד בו אנו מתכתבים: &quot;לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל&quot;. האם זה לא עונה לגדר של רכילות צהובה זולה שאין מקומה כאן והיא לא מוסיפה כבוד לאף אחד? מה רע למשל שיהיה כתוב: מחקתי את התיבה בעלה כיון שהם כבר לא נשואים.<br /> ::אגב, בענין התמונה. אני לא מדבר על הציורים ההזויים שמתפרסמים ברשת, אלא דווקא על התמונה שככל הנראה נמצאת בספריה ולא פורסמה על פי השמועה מפני סיבה אחרת. {{אנונימי}}<br /> ::::::::: חבל לקשקש אין בספריא שום תמונה של מפורסמת, ואין תמונה בכלל, הרבי לא שלל את הימצאותה אבל ניתן להבין מדבריו, שלא קיבל שהיא קיימת<br /> :::גירושים, לידיעתך, זה נסיבה לא נעימה וזה טבעה של דף שיחה, שמלבנים גם דברים פחות נעימים (ובסוף ניתן לארכב את הדיון וגולשים כמעט ולא נכנסים לשם). בכל אופן, אם משתמשים נוספים יצדדו בבעתיות הניסוח, ניתן לשנות מילה פה, מילה שם. לא צריך למחוק את דף השיחה בשביל זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 21:31, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == פרטים נוספים שאפשר להכניס ==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54362 ר' לוי הראה לי את ישראל אריה לייב] - עדות מהרב [[נחום גרליק]].<br /> <br /> * יש סיפור נוסף בפסקה האחרונה של הערך על ר' [[יחזקאל בסר]].<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52946 כתבה על ביתו של הרבי והרבנית] - הקומה השלישית: הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת דליה רויטמן, בת רבי ישראל אריה לייב, שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48506 חסיד חב&quot;ד שהקים גמ&quot;ח לע&quot;נ ר' ישראל אריה לייב].<br /> <br /> * אחיו של הרבי מקבל את הלוח היום יום: בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער:”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר:”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33498 מתוך כתבה באינפו].<br /> <br /> ::תודה. אעבוד על זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:08, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::הוספתי את מה שידוע לי לעת עתה, ניסיתי לעדין.<br /> :::יש כאן [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 ] תמונות מאשתו ובתו, יש עוד אחד ב[[נשיא וחסיד]], מצידי אין בעי' להוסיף לכל הפחות אחד מהם, אבל קודם אבקש את רשותכם. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 03:46, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::לדעתי אפשר וכדאי להוסיף תמונה, אך לדאוג שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:55, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == ביאור שמותיו ==<br /> <br /> מובא שבנ&quot;א הרבי ביאר את שמותיו. וכמדומה לי שגם בתשמ&quot;ה הי' כן. מישהו זוכר/ יכול לברר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :הרבי דיבר ממנו באותו שנה. לא ידוע לי שהסביר את שמותיו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 16:02, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::ב[[שיחת|שיחה]] [[שבת קודש]] אחרי-קדושים, [[תנש&quot;א]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:22, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :::תודה. כבר מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:54, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקור לטיפוס==<br /> כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]}}. - כותב הדברים כאן שמע זאת משד&quot;ב גורארי', ומהיכן שמע זאת שד&quot;ב גורארי'? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים&quot; - למה זה היה מסוכן, הרי גרו בו בזמן עשרות אלפי יהודים בגרמניה וכמו כל האזרחים יצא להם להיכנס תדיר למשרדי ממשלה למרות שהיו בשליטת הנאצים? נו, לפחות את הסיפור שאמרו לה שכל המשפחה שלך שניאורסונים וכו' לא הכניסו כאן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:06, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;בשנת [[תש&quot;א]], לאחר שאחיו, הרבי, הגיע ל[[ארצות הברית]], חודש קשר המכתבים ביניהם.&quot; וכשהרבי היה בפריז, הוא לא יכל לכתוב אליו מכתבים? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ::שד&quot;ב גורארי' סיפר זאת מזכרנותיו, הוא אמר כי הוא הי' שם וראה את זה, ככל הנראה הוא, שהי' אז בריגא עם הרבי הריי&quot;צ ושאר המשפחה הגיע אז לביקור לברלין.<br /> ::אני בעצמי קראתי את זה בזכרונות שאחד כתב בשמו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::לגבי בארי גוראריה, אחרי הכל הוא משפחה ומטבע הדברים הוא מעודכן. כל עוד ואין מקור סותר או בעיה הגיונית, נראה לי שחזקתו אמת. לגבי משרדי הנאצים, יכול להיות שהניירות שלהם לא היו מספיק בסדר ובכלל, אין ספק שהיה שם &quot;מקום סכנה&quot; ומי שלא היה מוכרח, נמנע מכך. לגבי המכתבים, אני משער, שלפני כן לא היה כתובת מסודרת וגם הדואר היה פחות זמין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::בימים ההם בארי הי' גר אצל [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] - כך שמעתי מר' [[זושא פויזנר]] - וכנראה ששם ראה א,ז או עכ&quot;פ שמע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''.<br /> לגבי בארי מיודעי דבר שמעתי שאי אפשר לסמוך ולו על דבר אחד שאמר ושעוד בחיי זקנו היה ממציא ומשקר כל היום (בכוונה אינני נכנס לפרטים) וכך המשיך גם אחר כך, ויש הוכחות ברורות להרבה מקרים שהם פשוט שקר גמור ולכן להשמיט. {{שכח|בפועל ממש}}<br /> :כדי להחיל על אדם התואר &quot;שקרן&quot;, יש לדון בזה בכובד ראש, בפרט כאשר מדובר בעניין עובדתי שלא נראה שיהיה אינטרס לשקר. שיחזרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ב 12:52, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> זה בדיוק הנקודה - ואני חוזר שוב: לא כאן הבמה לפרט את הפרטים וממי שמעתי אותם - היה לו מחלה לשקר גם בלי אינטרסים.--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 16:04, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> ::משונה מאוד וכל עוד הדבר לא יוכח מעל לכל ספק, אין להסתמך על זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ב 21:37, 19 במאי 2012 (IDT)<br /> אכן הוכח בגביית עדות וממעשים שבעצמו הודה בבית המשפט ואין כאן הפורום לפרט - ואין העניין בכלל להתעסק בזה בהוראת אד&quot;ש, אך העובדות לא ניתנות לשינוי ולכן חבל לכתוב שקרים--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 23:00, 19 במאי 2012 (IDT).<br /> :::באם אכן הוכח, אין צורך להתעסק. די בהצגת ההוכחות לתועלת כולם ותו לא. אי אפשר לכתוב דברים על סמך ידיעה אישית בלבד. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח באייר ה'תשע&quot;ב 01:39, 20 במאי 2012 (IDT)<br /> <br /> == דיון - העיסוק במשפחתו ==<br /> <br /> בעקבות מה שכתוב כאן לפני זה, רציתי לעורר על נקודה לדיון בין החב&quot;דפדים:<br /> <br /> ידוע שהרבי לא רצה שיתעסקו עם משפחתו, ופרט לחסידים בודדים (שהרבי ציוה אותם על קשר והורה הוראות ספציפיות כיצד ואיך) - כל החסידים מוזהרים על ניתוק. <br /> <br /> בכלל, משפחת בית הרבי היא משפחה אצילית, ואין זה מן הכבוד שכל אחד ינהג בהם מנהג אישי.<br /> <br /> מהוראה זו ניתן ללמוד על הזהירות הגדולה שיש לנהוג כשאנו באים לכתוב עליהם ועל חייהם. בואו נחשוב על כך שהם נכנסים לכאן ורואים את שכתבו עליהם, עם כל הפרטים וה&quot;כניסה לקרביים&quot; - לדעתי הם ייפגעו מאוד וזה יגביר אצלם בלב וברגשות את התרעומת על חב&quot;ד/החב&quot;דניקים.<br /> <br /> דעתכם? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> <br /> :זלמן, הנחת ב' יסודות השערתיים ולפיהם הסקת מסקנות. א. יש לברר בצורה יסודית מה מקור ל&quot;ידוע&quot; שהרבי לא רצה עיסוק עם משפחתו ובאיזה עיסוק מדובר. ב. לי נראה שהם מאוד ישמחו לראות שיש ערך מכובד ואוהד על סבם הדגול. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:25, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::א. תוכל לראות בגוף הערך על עדות הרב גלוכובסקי בשם הרב מיידנצ'יק. ב. שמעתי מאברך חסידי שהיה אז בחור ב'קבוצה', שהרבי ביקש שלא יתעסקו איתם. ג. מעוד אברך שהיה קשור לשליחויות אליה שמעתי שהרבי ביקש ממנו לשמור בסוד את השליחות אליה. ד. בנוגע לערך האוהד - אסכים עם דבריך בקשר אליו באופן אישי. לא אסכים בקשר ל&quot;ביתו&quot; ו&quot;משפחתו&quot; והחיטוט המיותר בפרטיהם האישיים ממש, כמו גם בדף השיחה כאן. לדעתי זה עבר כל גבול וההתנהלות בנושא חסרת רגישות וכבוד למשפחת בית הרב. שמרתי את אצבעות ידיי שלא לכתוב ביטויים חריפים יותר. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> :::כפי הידוע לי היו מטרידים את חייה השלווים (כפי שניתן לשער) והבקשה הייתה, ככל הנראה, להניח לה במובן הפשוט ביותר. כמו כן, לא חסרים כאלה שירצו &quot;לקרב&quot; אותה וכו' והבקשה נשמעת פשוטה ואלמנטרית ביותר. לגבי השליחות הסודית, הרי יש בערך לפחות שני &quot;התעסקויות&quot; ידועות ומפורסמות, כך שצריך עיון מה משמעות הסודיות של אותה שליחות מסתורית. לגבי המשפחה, אני לא רואה שום חיטוט מיותר. אדרבה, כתיבה מכובדת וסוקרת. אם יש ביטוי כזה או אחר הגולש, תמקד (אפשר גם להעביר את הדיון לארכיון, בסיום עריכת הערך). בכל אופן, אני ממליץ להמתין לאמירות של משתמשים נוספים. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:53, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> להעיר שישנו פתגם ידוע ברוסית (כמדומני מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אולי הופיע באחד ה'התמים'ס האחרונים?) &quot;במשפחת הצאר (צארסק'ע פאמיליע) אל תיגע&quot;. וד&quot;ל. [[משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|לחיים ולברכה - גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|שיחה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> == דאגה למצב קברו ==<br /> <br /> למה כתוב בערך שהרבי אמר ליצחק דוד גרונר שאחיו קבור '''בטבריא'''?? {{אנונימי}}<br /> :תוקן, תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ח 14:59, 4 באפריל 2018 (IST)<br /> זו הייתה הלשון.<br /> <br /> == תאריך לידה ותיקונו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם קובץ חדש עליו שבו כתוב שנולד ביום '''כ&quot;א אייר תרס&quot;ו''' ולא ג' סיוון תרס&quot;ט הקובץ שם מוכיח זאת משלוש הוכחות כדלקמן:<br /> <br /> '''א'''' עדות אחד החסידים שנישכח מזיכרוני את שמו שאומר בזיכרונותיו שבשנת תרע&quot;ב ראה את ר' ישראל אריה לייב ואז כותב שככל הנרה נראה בן חמש או שש שעם תעשו חישבו יוצא שנת תרס&quot;ו.<br /> <br /> :'''ב'''' לאחרונה התפרסם רשימותיו של הרה&quot;ח רבי ברוך שניאור זלמן בו כותב שבשנת תרע&quot;ה היה אצל הרבי הרש&quot;ב ואמר לרבי הרש&quot;ב ש&quot;יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב&quot;. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם חג השבועות תשע שנים&quot;. ומיזה משמע שהיה בתרע&quot;ה היה זה כחודש ליפני גיל תשע ונעשה חישוב יוצא שנולד ליפני חג השבועות '''תרס&quot;ו''' וזה מב' מקורות ולא תרס&quot;ט.<br /> <br /> : '''ג''' ועוד שלאחרונה התפרסמו ספרי הרישום של רוסיא ששם כתוב את תאריך השנה שנולד: תרס&quot;ו ותאריך לידתו: כ&quot;א אייר וכתוב שמה גם את התאריכים הלועזיים שנולד ונימול וכתוב תוארו של אביו איש נכבד לדורותיו וכו&quot;<br /> <br /> :בכל מקרה יוצא שתאריך לידתו הנכון והמדויק ביותר הוא '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' וזה מג' הסיבות הנ&quot;ל וזה שכתוב כאן '''ג' סיוון תרס&quot;ט''' ולא כ&quot;א באייר תרס&quot;ו זה בגלל עדות אשתו שלו שאמרה שהייתה חוגגת את יום הולדתו בתאריך 1909 וזה רק מאשתו היא אמרה זאת ובגלל שרק היא אמרה זאת ולא סמכו עליה כ&quot;כ כתבו בקונטרס שיצא בתאריך י&quot;ג אייר (פטירתו) &quot;ג' (?) סיוון תרס&quot;ט&quot; והשאירו רוח קצת ולכן שמו סימן שאלה כי לא כ&quot;כ היו בטוחים אבל אני חושב שבגלל אשתו שהיא אחת מול ב' אנשים חסיד אחד וסבו של הרבי ועוד מסמך בספר הרישום שהוא מקור אמין ולכן אני חושב שצריך לשנות לתאריך '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' ולתקן את הטעות מי שחושב שלא לתקן את הטעות שיכתוב לי בדף השיחה שלי תודה<br /> ::::::עוד ראיה שזה התאריך הנכון, שבפתח דבר לכמה מקומות הרבי ציין תאריך כ&quot;א אייר, וזה לכאו' המאורע. (כמו שציין ג' כסלו, ולא ידעו מזה, ולאחרונה ברשימות של הרבנית חנה התגלה שזה יום הולדת של בערל).<br /> אני עצמי לא אשנה את התאריך כי אני רוצה לשמוע חוות דעת מאחרים [[משתמש:עולם|עולם]] - [[שיחת משתמש:עולם|שיחה]] 13:34, 4 במאי 2018 (IST)<br /> :שאלה קשה, גרסה של הרבנית חנה, מול הגרסאות האחרות, אני חושש להכריע... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ט 16:56, 2 באפריל 2019 (IST)<br /> ::כתבתי בעבר הנראה לענ&quot;ד בנושא ב[[שיחה:כ&quot;א באייר]], ועל פי זה ערכתי כאן. אם ימצא אי מי הוכחה שהגהת הרבי לקונטרס ושיחה אינה כוללת דיוק בפרטים כגון אלו, אולי אשנה דעתי, אבל כרגע נראה לי פשוט שהרבי הכריע, ומי יבוא אחרי המלך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:44, ב' בניסן ה'תשע&quot;ט<br /> :::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], עם כל הכבוד לנחרצות החסידית, הרבי לא הגיה את התולדות הנ&quot;ל. לגבי ה&quot;בלבול&quot;, צריך לבדוק אולי החילוק נובע מהבדל הלוח היוליאני והלוח הגרוגריאני. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 22:09, י&quot;ג באייר, ה'תשע&quot;ט 22:09, 18 במאי 2019 (IST)<br /> ::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], עם כל הכבוד לנחרצות, מתבקש מקור לעובדה זו גופא: שהגהת הרבי לפתח דבר לא כוללת הגהה לאותה הערה. כמו כן, קשה להאמין שבלבול בין הלוחות יגרום שלא להבדיל בין תרס&quot;ו לתרס&quot;ט. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:53, כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ט<br /> :::::בלא להתערב לכאן או לכאן, אין כל ספק שהבלבול כ&quot;א-ג' מקורו בהבדל שבין הלוחות. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br /> ::::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], לא ראיתי נחרצות בדבריי, רק השערה מאופקת ומסוייגת ב&quot;צריך לבדוק אולי...&quot; לגבי הנקודה השנייה (הגהת הרבי את הקונטרס הנ&quot;ל), פשוט הדבר גם למי שאינו מצוי בסוד העניין כי הרבי לא הגיה את הסקירה הנ&quot;ל, ומה גם שאפשר לברר אצל ר' שמואל קראוס שכתבה בשעתו האם הרבי הגיהה? אתה ב-770 כעת? [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 12:20, כ&quot;א באייר, ה'תשע&quot;ט 12:20, 26 במאי 2019 (IST)<br /> :::::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], הנחרצות - התכוונתי לקביעה שלך בפשטות שהרבי לא הגיה. כתבת &quot;תולדות&quot; ו&quot;סקירה&quot; ואיני יודע למה כוונתך, אבל אם אנחנו מדברים על אותו דבר - מדובר בפתח דבר לקונטרס מוגה, שצריך מקור ברור לטענה שהרבי הגיה את כל הקונטרס (כולל הפתח דבר) מלבד אותה הערה.<br /> :::::::איני ב-770 כעת, ומי יתן לי אבר כיונה... {{קטן|לבירורים אישיים נוספים מומלץ להשתמש בשליחת מייל למשתמש.}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:29, כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ט<br /> ::::::::במכתב הרבי הריי&quot;צ (חתום ע&quot;י רח&quot;ל) שנולד ב-1908 שמקרב אותנו יותר לתרס&quot;ט (אם כי אם זה אייר-סיוון זה כבר 1909)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:08, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 21:08, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::::::{{א|חייל של המלך|היכן}} נדפס המכתב? לכאורה (מעצם השימוש בתאריך הלועזי) הכוונה במכתב לרשום במסמכים הרשמיים, ולא לתאריך האמיתי. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ט' באייר ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 23:05, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::::::::מכתב בקשר לבקשת עלייתו לאה&quot;ק. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/02/08-02-2018-04-51-57-%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A8%D7%A7-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%990006-758x1183.jpg כאן] המכתב. איני בקיא בסוגיה מספיק ולא עיינתי במערכה שבטח יש ע&quot;ז בשנים ראשונות אך לא ידוע שזה (היינו תרס&quot;ט) זה המוםיע במסמכים הרשמיים ואדרבה נמצאו תעודות ומסמכים בהם מופיע שנים אחרות--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:57, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 23:57, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> == התמונה ==<br /> ובכן, רבויסיי: אח של כ_ק.jpg<br /> <br /> <br /> drive.google.com/drive/folders/12h2HXCdgmdMgEC_HW_9B0KW7-bhdgBJl<br /> {{אנונימי|}}<br /> :מדהים. יישר כח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:06, ח' באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: כבר לפני כמה חודשים מצאתי את התמונה באתר אינטרנט באנגלית וציינתי לשם. כתבתי כאן בערך: &quot;תמונה המיוחסת לו מופיעה באתר &quot;finde a grave&quot; בה הוא נראה בצעירותו, חבוש מגבעת&quot;. כעת, אני רואה שכבר הוסיפו קישור לתמונה. יש דמיון רב בין היהודי שבתמונה לרבי, כך שהגיוני שזהו '''אחיו''' של הרבי, אך מכיון שאינני יודע מניין המקור לתמונה ולא הייתי בטוח שזה הוא, רק ציינתי לאתר הנ&quot;ל. ובטח בתו של ר' ישראל אריה לייב שחיה ב&quot;ה יכולה להגיד האם זו אכן תמונתו האותנטית.<br /> <br /> :::מקור התמונה. אצל מי היתה? הוכחות שאכן זה הוא? [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 10:07, י' באייר, ה'תשפ&quot;ג 10:07, 1 במאי 2023 (UTC)<br /> *א' התמימים: המקור הוא אתר &quot;finde a grave שם התמונה נמצאת ועליה שמו של ר' ישראל אריה לייב באנגלית. הוא נראה אכן דומה לרבי, ולכן הגיוני שזה אחיו של הרבי. אבל בערך אכן נכתב שזה מיוחס לר' ארי' לייב, כי אין ודאות שזה הוא, ורק מי שהכירוהו וראוהו, יכולים להעיד אם זה אכן הוא או לא [בתו שתחי' חיה בעיר רחובות].<br /> :: הסבר מלא על התמונה בקישור (החסום) הבא: https:. //mentalblog.substack.com/p/yisroel-aryeh-leib-schneerson-aka. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:28, י&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: תודה רבה על המקור שהתמונה מחתונת גיסו של ריא&quot;ל, מילגרום. שנים רבות חיפשתי את תמונת ריא&quot;ל, ובהשגחה פרטית מצאתי באתר &quot;find a grave&quot; וציינתי אז כאן באתר לתמונה זו. אך באתר הנ&quot;ל לא היה המקור לתמונה, וכעת שמח שגם מצאת המקור המדויק ושהשערתי שזה ריא&quot;ל הייתה נכונה.<br /> <br /> == תוארו ==<br /> <br /> היות שבפרסומים חב&quot;דיים רשמיים מעולם לא כונה בשם ר' ובטח לא בשם רבי, כך יהיה גם כאן. כנ&quot;ל לגבי תמונתו שלא פורסמה על ידי חב&quot;ד מעולם. ומעניין לעניין, לגבי הכינוי בתחילת הערך 'ריא&quot;ל' האם אכן יש כזה כינוי, מישהו יכול להביא פרסום שבו הוא כונה כך? {{שכח|שיע.ק}}<br /> :תשובה: 1) יש מכון שנקרא &quot;ריא&quot;ל&quot; על שמו [ראה בערך ר' שמעון סילמן]. 2) יש פרסומים רשמיים בהם הוא מכונה &quot;הרב&quot;, ולמשל בקונטרס י&quot;ג אייר – תש&quot;נ [מוגה], בהקדמה: &quot;לקראת י&quot;ג אייר, יום היאָרצייט של הוו&quot;ח וכו' הרב ישראל ארי' לייב, אחיו של – יבדל לחיים טובים – כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, – לפני מלחה&quot;ע האחרונה עלה לארץ הקודש. נסתלק בי&quot;ג אייר ה'תשי&quot;ב, בליווערפול, אנגלי', ומנ&quot;כ בעיה&quot;ק צפת תובב&quot;א* . . יום ג, יג אייר, שנת ה'תש&quot;נ&quot;. בד&quot;כ מופיע שמו בתואר &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ ובעל מדות ישראל ארי' לייב ז&quot;ל&quot; [וכ&quot;ה בשלשלת היחס שבהיום יום].<br /> את התואר &quot;ר'&quot; אפשר לכתוב בהחלט בגוף הערך. {{אנונימי}}<br /> ::{{א|שיע.ק}} אני מצטרף לאנונימי, בהחלט ניתן למצוא מקומות רבים בהם מופיע התואר 'הרב', לא נכון לומר כי מעולם לא לא כונה בשם ר' או 'הרב'. כרגע אני לא זוכר על מקום מסויים. בל&quot;נ אם אראה אביא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(03:30, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::אנונימי יש&quot;כ על התשובה המפורטת. לגבי ריא&quot;ל זה עדיין לא מעיד שהוא כונה כך היכן שהוא, אבל אני מניח שאפשר להשאיר את זה. לגבי התואר 'הרב' הבאת פרסום אחד, אך מנגד עומד גם ניסוח המצבה שנוסחה כמובן לפי הוראת הרבי, והיא בפרסום הכי גדול וכל אות בה מדוייקת, ולכך יש להוסיף את קונרטס י&quot;ג אייר תנש&quot;א שהוא משנה אחרונה. ברור לכל בר דעת שיש סיבה לכך שפרסומים הרשמיים יש בדווקא את התואר &quot;&quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ ובעל מדות&quot; ולא את התואר 'ר'. ובפשטות הסיבה לכך היא שכשכותבים על יהודי שאינו רב שהוא רב, הרי שזה הפך הכבוד כלפיו וכו'. ובאותו עניין שוחחתי בעבר גם עם ר' שיעמל'ה פיזם שאמר לי שהתואר הוא בדווקא 'הוו&quot;ח וכו' ולא ר'. קל לראות שם בבית משיח מתנסחים כך ועוד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ג 13:15, 10 במאי 2023 (UTC)<br /> ::::יוסף בן מלמד ואנונמי, אשמח לראות עוד פרסומים רשמיים מלבד המקור הבודד שהובא עד כה (קונטרס י&quot;ג אייר תש&quot;נ) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ג 13:30, 10 במאי 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|שיע.ק}} את האמת עוד לא חיפשתי אבל רק עשיתי חיפוש גוגל וראיתי [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;url=https://chabad.info/tag/%25D7%25A8-%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C-%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2599%25D7%2591/&amp;ved=2ahUKEwiu1fOXiOv-AhXNFVkFHbIXDdkQFnoECAoQAQ&amp;usg=AOvVaw3JmyJxVvhsFheX7iqPGeP8 באינפו] ||[https://sinun770.org/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%A6-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C/ בסינון חב&quot;ד] ובעוד הרבה אתרים שלצערי מסנן הספאם חסם. ברוב הקבצים שראיתי (לא אתרי חדשות) ובמקומות רשמיים אכן כתוב הוו&quot;ח וכדו'. גם דעתי היא שלא לכתוב הרב או ר' אלא הוו&quot;ח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:56, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::::בתולדות לוי&quot;צ, מהדורה חדשה, [מצאתי באוצר החכמה] בהוצ' קה&quot;ת: &quot;פרק ארבעה עשר - רבי ישראל אריה לייב &quot;. בהתקשרות גליון 1497 [תשפ&quot;ג] נכתב: &quot;נפטר הוותיק וחסיד ר' ישראל אריה לייב&quot; [וכן נכתב שם בשנים קודמות] [למשל, התקשרות 1295] לכן, הכינוי &quot;ר'&quot; לדעתי הכי מתאים. כמו&quot;כ לענ&quot;ד, הכינוי &quot;ר'&quot; הוא כינוי שמשתמשים בו גם כלפי אנשים שאינם רבנים, ואף כלפי אנשים מסורתיים, ואין שום בעיה להשתמש בכינוי זה. כאן לא מדובר בכיתוב על מצבה שמדייקים מאד בכתיבת השבחים כידוע, אלא באנציקלופדיה אינטרנטית, ואין לכתוב בלי תואר ר' כי ייראה כמו זלזול. - א' הת' מירושלים. {{אנונימי}}<br /> ::::::::אנונימי, אני חושב שבאמת לא מתאים לקרוא לו רב או ר' ובטח לא רבי. חב&quot;דפדיה צריכה לכבד את עצמה. וכמו שכתב שיע.ק בשם שימעלה פיזם שלא מכובד לקרוא לו כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:24, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::::::יש&quot;כ, הבאת מקורות משמעותיים שמעלות בי ספק בעניין שחשבתי שהוא ברור, נראה לי שזה נושא שמן הראוי לבקש מהוועדה הרוחנית [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ג 18:28, 10 במאי 2023 (UTC)<br /> ::::::::::בקונטרס י&quot;ג אייר תנש&quot;א הרבי מחק את התואר &quot;הרב&quot; משמו. ראיתי פעם תמונה של הכתי&quot;ק.--[[משתמש:י נעוולער|י נעוולער]] - [[שיחת משתמש:י נעוולער|שיחה]], 21:16, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג 21:16, 10 במאי 2023 (UTC)<br /> <br /> *לכן, הכי טוב לכתוב &quot;ר'&quot; וכפי שכותבים בעיתון כפ&quot;ח, &quot;התקשרות&quot;, וכו'. א' תמים.<br /> <br /> [מגיב] אם על אהרן קוטלר כותבים בחבדפדיה &quot;ר'&quot; אז על ריא&quot;ל בטח ובטח שיש לכתוב!! ואני חושב שצריך להוריד מקוטלר את ה&quot;ר'&quot;.</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94&diff=593817 2023-05-11T12:25:52Z

<p>213.151.48.17: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מרכז_משיח_רעננה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] ב'מרכז משיח' ברעננה, בהשתתפות הרב [[בן ציון גרוסמן]] מ[[מגדל העמק]]]]<br /> <br /> רעננה הינה עיר באזור השרון, הגובלת עם העיר [[כפר סבא]] ו[[הרצליה]], ומתגוררים בה מעל 70,000 תושבים. נכון לשנת [[תשע&quot;ג]] קהילת חב&quot;ד במקום מונה כארבעים משפחות, ומפעילה מרכז חב&quot;ד גדול, גני חב&quot;ד, וישיבת חב'&quot;ד.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד==<br /> קהילת חב&quot;ד ברעננה מבוססת על בעלי משפחות מתושבי העיר, שהתקרבו לתורה ולחסידות בעקבות השתתפות בשיעוריהם של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]], והרב [[יואל פורסט]] (כיום, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הרצליה]]).<br /> <br /> הראשון שהחל לפעול בעיר, הוא הרב פורסט, שהיה מוסר שיעורים שבועיים בישיבה התיכונית ברעננה, וקירב בחורים רבים לעולמה של [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר מספר שנים של פעילות חב&quot;דית בעיר, התקרבו צעירים רבים לחסידות חב&quot;ד, ונכנסו ללמוד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובקיץ של שנת [[תש&quot;ס]] הוקמה על ידם ישיבת בין הזמנים, בה נמסרו שיעורים מידי יום על ידי המשפיעים ר' [[זלמן לנדא]] ור' [[ראובן דונין]].<br /> <br /> לאחר הקמת ישיבת בין הזמנים הרב דונין החל לבקר בעיר בתדירות גבוהה, וגיבש סביבו קבוצת מקורבים שהיו מגיעים לשמוע את שיעוריו, ומתארחים אצלו בשבתות ובחגים.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב דונין בשנת [[תשס&quot;ב]], הוקם בעיר 'מרכז משיח', כשאת פתיחתו וביסוסו ליווה הרב [[חיים אשכנזי]].<br /> <br /> לאחר מספר נדודים, עבר 'מרכז משיח' למקום רחב ידיים במרכז העיר רעננה, ובמקום מתקיימים מידי יום מנינים רבים עם עשרות מתפללים, והמקום רוחש פעילות של שיעורי תורה וחסידות, [[התוועדות|התוועדויות חסידיות]], הרצאות וכינוסים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ט]] נפתחה במקום [[ישיבת תומכי תמימים]] על ידי הרב [[משה כהן]] המשמש כשליח הרבי בעיר וכמנהל גשמי לישיבה ולראש הישיבה מונה הרב [[שלמה זלמן לנדא]], ישיבה זו היא אחת מסניפי [[ישיבת חח&quot;ל צפת]].<br /> <br /> הדמות הרוחנית המלווה את קהילת בית משיח ואת קהילת חב&quot;ד בעיר הוא הרב [[זלמן לנדא]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> <br /> *'''מרכז חב&quot;ד רעננה''' - בניהולם של שלוחי חב&quot;ד הרב משה כהן והרב זלמן לנדא .<br /> הנמצא במרכז העיר מקום רווח וגדול ברחוב אחוזה 85 .<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד''' - בניהול הרב [[אליהו שדמי]] (נפתח בשנת [[תשמ&quot;ו]], ובשנת [[תשס&quot;ט]] עבר למשכן חדש ומרווח במרכז העיר, ברחוב אחוזה 153) <br /> <br /> בית חב&quot;ד צפון רעננה - <br /> בית חב&quot;ד נפתח ב[[חודש תמוז]] [[תש&quot;ע]] בשכונת קריית שרת, והשליח מפעיל גם בית כנסת באזור התעשיה בעיר, בקניון רננים.<br /> <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בעיר פזורים שבעה גני חב&quot;ד בניהולם של שלוחי הרבי בעיר.<br /> <br /> ==אישים בקהילה==<br /> *פרופסור [[אליהו סורקין]] - רופא בכיר ומנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית הרפואה &quot;מעייני הישועה&quot; בני ברק הינו חבר בקהילת מרכז חב&quot;ד רעננה בעיר.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * נתן אברהם, '''[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=74933 כך הוקמה קהילת חב&quot;ד ברעננה]''', [[שבועון בית משיח]], כב אדר התשע&quot;ג (04.03.2013) {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57607 הרב מרדכי שמואל אשכנזי התוועד עם קהילת חב&quot;ד ברעננה] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabadraanana.com אתר בית חב&quot;ד רעננה]<br /> *[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?CategoryID=11&amp;ArticleID=571&amp;SearchParam=%F8%F2%F0%F0%E4 נחנך מרכז חב&quot;ד לדוברי צרפתית ברעננה] - אתר צעירי חב&quot;ד<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/756311/ פרוייקט משיח ב- מליון ש&quot;ח]''', סקירה על הקמת ופעילות 'בית משיח' בעיר, והתכניות לעתיד, בתוך שבועון בית משיח פרשת בשלח תשפ&quot;ב {{אינפו}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> [[קטגוריה:רעננה]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593815 2023-05-11T12:15:27Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>== מישהו יכול להעלות ==<br /> <br /> את תמונת הרי&quot;א? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אם זה היה בנמצא, היה אפשר להעלות אותה... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:31, 12 אוגוסט 2008 (EDT)<br /> <br /> * יש תמונה שמופיעה באתר FINDE A GRAVE וכנראה היא תמונתו, ובערך מופיע מראה מקום לשם. <br /> <br /> אין בנמצא? אההה נכון........ סליחה מצטער [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> שתי הערות: א. כדאי להסביר בפנים מדוע השם גורארי קשור בכלל? ב. לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :הוא אמנם כבר לא בעלה - אבל לקירובים גדולים הוא זכה. ב. הרי ר' יא&quot;ל קרא לעצמו גורארי', אז לאחר שנפרדה מבעלה - היא קוראת לעצמה &quot;רוטמן - גורארי&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ועוד דבר: גם אם מישהו יתאמץ מספיק בכדי להשיג תמונה שבטוחני כי נמצאת אצל בתו הגב' רוטמן - <br /> האם כבוד ליובאוויטש ירבה מכך?<br /> <br /> גם תמונת ר' מענדל הורנשטיין חתן הרבי הקודם ורעייתו הרבנית שיינא הי&quot;ד מפורסמים ברשת, אך כבוד ליובאוויטש לא ירבה כלל וכלל מפרסומם כאן, וד&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :למה? התמונות הם דיי בסדר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> זאת ידעתי, שהוא שינה שמו לגורארי. אך זה לא מצוין בערך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אציין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> די בסדר? אולי אם היה מדובר בנצר רחוק למשפחת בית הרב. אך כאשר מדובר בבתו של הרבי הקודם ובחתנו, לא נראה כי כבוד גדול יהיה, או נחת לרבי [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> בשם גורארי הרבי גם כן השתמש ראה אג&quot;ק חכ&quot;א אגרת הראשונה, ועוד!!<br /> ומוסבר שמה ברור בהערה למה השתמשו בזה, וזה בפשטות שמו של מארק גורארי, אביו של מוטי גורארי מקראון הייטס, והסיפור על חייו מובא באריכות לפי ערך בזכרונות הרבנית חנה זי&quot;ע<br /> ואולי יבא הזמן נעשה מזה ערך, ואולי כבר יש. [[א' מחב&quot;ד]]<br /> <br /> ::לר' ישראל אריה לייב לא היה תמונה, כי הוא עבד במערכת הביטחון [[משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|מ. ברא&amp;#34;ב]] - [[שיחת משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|שיחה]], 13:36, ב' בסיוון, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> * י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, יום היארצייט של ר' ישראל ארי לייב ע&quot;ה.<br /> מגליון 2007 של כפר חב&quot;ד (י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג) אכן עולה שר' ישראל אריה לייב עבד עבור מערכת הביטחון הישראלית, וכמפורט בערך זה. תמונתו פורסמה לאחרונה (מצאתי את התמונה מכבר, וראה להלן מה שכתבתי בזה), ויש אליה קישור בערך זה. - א' התמימים.<br /> <br /> == תאריך לידתו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם תאריך מדויק. מישהו יכול לעשות סדר5 בדברים כ&quot;פ הנ&quot;ל, אחת ולתמיד! '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> ==השמטות==<br /> לענ&quot;ד צריך להשמיט את כל הדף שיחה הזאת שלא מוסיף כבוד כלל, וכן להוריד את הסיפור אודות גב' רוטמן שביקשה שהלימודים לא יגלשו. וכבוד אלוקים הסתר דבר.<br /> <br /> כמו כן כדאי להוסיף שגם כיום היא בקשר עם משפחת וולף (בעת לימודיי בלוד ראיתי אותה פעם מגיעה למשרדים בישיבה) וכן השליח קסטל מרחובות מגיעה אליה לעתים רחוקות עם משלוח מנות וכיו&quot;ב. {{אנונימי}}<br /> :צודק מאוד. שיניתי בגוף הערך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> ::לדעתי אין טעם להסתיר מידע. עם ניסוח עדין אפשר לפתור את כל הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:00, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::גם אני סובר כך, ואדרבה הייתי די מופתע איך ההוספות שהוספתי הוסרו מיד ללא דיון כלל!...<br /> :::אני חושב שיש עוד הרבה מידע ופרטים על אחיו של הרבי ועל משפחתו ששייך להוסיף כאן, אבל קודם כל חייבים להחליט אם בכלל רוצים לדעת יותר... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:10, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::אנציקלופדיה חיה על מידע ועובדות. מי שלא רוצה לדעת, שיקרא אתרי חדשות. כאן נמצאים בשביל לכתוב עובדות! בנושאים רגישים, ניתן תמיד לעדן את הדברים בניסוח הולם. נודה לך מאוד באם תעדכן את כל המידע הידוע לך. לגבי הניסוח וכו', נדון על כך אח&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:14, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::להכניס מידע - כן. להכניס דברים שפוגעים ברבי - לא. המדד לא צריך להיות קשור בכלל לכל הקשקושים שאתם רואים בויקיפדיה וכל הפוליטיקלי קורקט אלא מדד אחד פשוט: הייתם שולחים כזה ערך לרבי? אם כן - מעולה. אם לא - תסירו מיד. לדעתי דף השיחה כפי שהוא כעת - אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי. אז לכן יש כאן הרבה מה למחוק. {{אנונימי}}<br /> ::::::את כל החב&quot;דפדיה אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי - כי מאיפה ההיתר להיכנס בכלל לאינטרנט. המדד, לדעתי, הוא בניסוח החסידי וצורת הגשת הדברים מזווית חב&quot;דית (&quot;אלוקית&quot;) ובזה יחודיותינו. מי שחושב שיש דברים שצריך להסתיר אותם כי הם מביישים את חב&quot;ד ומבזים את שמה הטוב - שנראה אותו אומר זאת ליד הרבי. אם לא - שישתוק וגם לא יכתוב זאת כאן! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:05, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::::קשקוש גמור. באם הייתי העורך, הייתי גאה מאוד להכניס לרבי את המיזם. הרבי רוצה שיהיה חסידות ברדיו ובטלויזיה ובאינטרנט. האם אתה מתבייש ח&quot;ו ב&quot;מיזם הגדול להפצת המעיינות&quot;? או אולי אתה משקר כאשר אתה כותב את זה? אם אני היייתי במקומך - לא הייתי מתבייש בכלל. מה שכן, הרבי בעצמו אומר שיש דברים שצריכים להסתיר כי הם מבזים את חב&quot;ד, ואני לא זה שהמצאתי את זה. אני לא רוצה לתת כאן דוגמאות אבל יש כאלו למכביר. קיצור הדברים: תמחקו את הדברים שלא מכבדים את הרבי, ותמשיכו לעשות כבוד לרבי בכל דף ודף במיזם המוצלח. {{אנונימי}}<br /> ::::::::בדרך כלל הדברים שמבזים ציבור מסויים, שייך לרכילויות, לשון הרע והוצאת שם רע, שלכל אלה אין שום קשר לאנציקלופדיה. יהיה מועיל יותר להמשיך את הדיון באם תביא דוגמא או שניים ממה שהרבי הורה להסתיר על מנת שנוכל להסיק לנידוננו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 20:43, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::::::: א. הפסוק &quot;כבוד אלוקים הסתר דבר&quot; לא אומר מספיק? שישנם דברים שהם נכונים אבל כבוד אלוקים הוא להסתיר אותם. ב. תמונת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש.<br /> ::::::::::מסכים בהחלט עם המשתמש האנונימי. אנחנו לא אתר חדשות, אבל גם לא ויקיפדיה. כחב&quot;דפדיה אנחנו צריכים להיות אחראיים על התכנים שלא יביאו להיפך כבוד ליובאוויטש. אנחנו לא נשנה ונמציא תכנים חדשים, אלא לא נרחיב במה שאין צורך. מסכים איתו גם לגבי הגישה לאינטרנט. הקו של הרבי הוא לא התעלמות מחידושי הטכנולוגיה, אלא להיפך - ניצול הטכנולוגיה להפצת המעיינות, וחב&quot;דפדיה בהחלט מנצלת.<br /> ::::::::::בונגע לתוכן שמופיע כעת כאן, בעמוד השיחה, הוא לא נראה כזה בעייתי שיש צורך למחוק. יתכן שאני טועה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :אנונימי; א. כשאתה מצטט פסוק, תביא גם את המפרשים עליו, כדי שנבין על מה מדובר, בפרט כשאתה רוצה להסיק ממנו השלכות מעשיות. ב. תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מתנוססת ברשת בריש גלי ובמילא גם בערך עליו (עדיף שמחפש התמונה, שבכל מקרה ימצא אותה, יגיע לכאן ויחשף גם לייחס הרבי לתמונה). חב&quot;דניק, אין ספק שאנו מסכימים לגבי העקרונות, השאלה היא מה המשמעות שלהם לגבי הדיון על מחיקת דף שיחה זה וגם בזה אני רואה הסכמה מצידך, שאין שום צורך למחוקה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::מה מוסיף, ולמי מוסיף הקטע הבא המופיע בראש העמוד בו אנו מתכתבים: &quot;לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל&quot;. האם זה לא עונה לגדר של רכילות צהובה זולה שאין מקומה כאן והיא לא מוסיפה כבוד לאף אחד? מה רע למשל שיהיה כתוב: מחקתי את התיבה בעלה כיון שהם כבר לא נשואים.<br /> ::אגב, בענין התמונה. אני לא מדבר על הציורים ההזויים שמתפרסמים ברשת, אלא דווקא על התמונה שככל הנראה נמצאת בספריה ולא פורסמה על פי השמועה מפני סיבה אחרת. {{אנונימי}}<br /> ::::::::: חבל לקשקש אין בספריא שום תמונה של מפורסמת, ואין תמונה בכלל, הרבי לא שלל את הימצאותה אבל ניתן להבין מדבריו, שלא קיבל שהיא קיימת<br /> :::גירושים, לידיעתך, זה נסיבה לא נעימה וזה טבעה של דף שיחה, שמלבנים גם דברים פחות נעימים (ובסוף ניתן לארכב את הדיון וגולשים כמעט ולא נכנסים לשם). בכל אופן, אם משתמשים נוספים יצדדו בבעתיות הניסוח, ניתן לשנות מילה פה, מילה שם. לא צריך למחוק את דף השיחה בשביל זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 21:31, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == פרטים נוספים שאפשר להכניס ==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54362 ר' לוי הראה לי את ישראל אריה לייב] - עדות מהרב [[נחום גרליק]].<br /> <br /> * יש סיפור נוסף בפסקה האחרונה של הערך על ר' [[יחזקאל בסר]].<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52946 כתבה על ביתו של הרבי והרבנית] - הקומה השלישית: הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת דליה רויטמן, בת רבי ישראל אריה לייב, שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48506 חסיד חב&quot;ד שהקים גמ&quot;ח לע&quot;נ ר' ישראל אריה לייב].<br /> <br /> * אחיו של הרבי מקבל את הלוח היום יום: בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער:”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר:”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33498 מתוך כתבה באינפו].<br /> <br /> ::תודה. אעבוד על זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:08, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::הוספתי את מה שידוע לי לעת עתה, ניסיתי לעדין.<br /> :::יש כאן [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 ] תמונות מאשתו ובתו, יש עוד אחד ב[[נשיא וחסיד]], מצידי אין בעי' להוסיף לכל הפחות אחד מהם, אבל קודם אבקש את רשותכם. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 03:46, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::לדעתי אפשר וכדאי להוסיף תמונה, אך לדאוג שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:55, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == ביאור שמותיו ==<br /> <br /> מובא שבנ&quot;א הרבי ביאר את שמותיו. וכמדומה לי שגם בתשמ&quot;ה הי' כן. מישהו זוכר/ יכול לברר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :הרבי דיבר ממנו באותו שנה. לא ידוע לי שהסביר את שמותיו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 16:02, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::ב[[שיחת|שיחה]] [[שבת קודש]] אחרי-קדושים, [[תנש&quot;א]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:22, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :::תודה. כבר מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:54, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקור לטיפוס==<br /> כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]}}. - כותב הדברים כאן שמע זאת משד&quot;ב גורארי', ומהיכן שמע זאת שד&quot;ב גורארי'? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים&quot; - למה זה היה מסוכן, הרי גרו בו בזמן עשרות אלפי יהודים בגרמניה וכמו כל האזרחים יצא להם להיכנס תדיר למשרדי ממשלה למרות שהיו בשליטת הנאצים? נו, לפחות את הסיפור שאמרו לה שכל המשפחה שלך שניאורסונים וכו' לא הכניסו כאן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:06, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;בשנת [[תש&quot;א]], לאחר שאחיו, הרבי, הגיע ל[[ארצות הברית]], חודש קשר המכתבים ביניהם.&quot; וכשהרבי היה בפריז, הוא לא יכל לכתוב אליו מכתבים? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ::שד&quot;ב גורארי' סיפר זאת מזכרנותיו, הוא אמר כי הוא הי' שם וראה את זה, ככל הנראה הוא, שהי' אז בריגא עם הרבי הריי&quot;צ ושאר המשפחה הגיע אז לביקור לברלין.<br /> ::אני בעצמי קראתי את זה בזכרונות שאחד כתב בשמו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::לגבי בארי גוראריה, אחרי הכל הוא משפחה ומטבע הדברים הוא מעודכן. כל עוד ואין מקור סותר או בעיה הגיונית, נראה לי שחזקתו אמת. לגבי משרדי הנאצים, יכול להיות שהניירות שלהם לא היו מספיק בסדר ובכלל, אין ספק שהיה שם &quot;מקום סכנה&quot; ומי שלא היה מוכרח, נמנע מכך. לגבי המכתבים, אני משער, שלפני כן לא היה כתובת מסודרת וגם הדואר היה פחות זמין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::בימים ההם בארי הי' גר אצל [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] - כך שמעתי מר' [[זושא פויזנר]] - וכנראה ששם ראה א,ז או עכ&quot;פ שמע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''.<br /> לגבי בארי מיודעי דבר שמעתי שאי אפשר לסמוך ולו על דבר אחד שאמר ושעוד בחיי זקנו היה ממציא ומשקר כל היום (בכוונה אינני נכנס לפרטים) וכך המשיך גם אחר כך, ויש הוכחות ברורות להרבה מקרים שהם פשוט שקר גמור ולכן להשמיט. {{שכח|בפועל ממש}}<br /> :כדי להחיל על אדם התואר &quot;שקרן&quot;, יש לדון בזה בכובד ראש, בפרט כאשר מדובר בעניין עובדתי שלא נראה שיהיה אינטרס לשקר. שיחזרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ב 12:52, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> זה בדיוק הנקודה - ואני חוזר שוב: לא כאן הבמה לפרט את הפרטים וממי שמעתי אותם - היה לו מחלה לשקר גם בלי אינטרסים.--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 16:04, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> ::משונה מאוד וכל עוד הדבר לא יוכח מעל לכל ספק, אין להסתמך על זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ב 21:37, 19 במאי 2012 (IDT)<br /> אכן הוכח בגביית עדות וממעשים שבעצמו הודה בבית המשפט ואין כאן הפורום לפרט - ואין העניין בכלל להתעסק בזה בהוראת אד&quot;ש, אך העובדות לא ניתנות לשינוי ולכן חבל לכתוב שקרים--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 23:00, 19 במאי 2012 (IDT).<br /> :::באם אכן הוכח, אין צורך להתעסק. די בהצגת ההוכחות לתועלת כולם ותו לא. אי אפשר לכתוב דברים על סמך ידיעה אישית בלבד. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח באייר ה'תשע&quot;ב 01:39, 20 במאי 2012 (IDT)<br /> <br /> == דיון - העיסוק במשפחתו ==<br /> <br /> בעקבות מה שכתוב כאן לפני זה, רציתי לעורר על נקודה לדיון בין החב&quot;דפדים:<br /> <br /> ידוע שהרבי לא רצה שיתעסקו עם משפחתו, ופרט לחסידים בודדים (שהרבי ציוה אותם על קשר והורה הוראות ספציפיות כיצד ואיך) - כל החסידים מוזהרים על ניתוק. <br /> <br /> בכלל, משפחת בית הרבי היא משפחה אצילית, ואין זה מן הכבוד שכל אחד ינהג בהם מנהג אישי.<br /> <br /> מהוראה זו ניתן ללמוד על הזהירות הגדולה שיש לנהוג כשאנו באים לכתוב עליהם ועל חייהם. בואו נחשוב על כך שהם נכנסים לכאן ורואים את שכתבו עליהם, עם כל הפרטים וה&quot;כניסה לקרביים&quot; - לדעתי הם ייפגעו מאוד וזה יגביר אצלם בלב וברגשות את התרעומת על חב&quot;ד/החב&quot;דניקים.<br /> <br /> דעתכם? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> <br /> :זלמן, הנחת ב' יסודות השערתיים ולפיהם הסקת מסקנות. א. יש לברר בצורה יסודית מה מקור ל&quot;ידוע&quot; שהרבי לא רצה עיסוק עם משפחתו ובאיזה עיסוק מדובר. ב. לי נראה שהם מאוד ישמחו לראות שיש ערך מכובד ואוהד על סבם הדגול. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:25, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::א. תוכל לראות בגוף הערך על עדות הרב גלוכובסקי בשם הרב מיידנצ'יק. ב. שמעתי מאברך חסידי שהיה אז בחור ב'קבוצה', שהרבי ביקש שלא יתעסקו איתם. ג. מעוד אברך שהיה קשור לשליחויות אליה שמעתי שהרבי ביקש ממנו לשמור בסוד את השליחות אליה. ד. בנוגע לערך האוהד - אסכים עם דבריך בקשר אליו באופן אישי. לא אסכים בקשר ל&quot;ביתו&quot; ו&quot;משפחתו&quot; והחיטוט המיותר בפרטיהם האישיים ממש, כמו גם בדף השיחה כאן. לדעתי זה עבר כל גבול וההתנהלות בנושא חסרת רגישות וכבוד למשפחת בית הרב. שמרתי את אצבעות ידיי שלא לכתוב ביטויים חריפים יותר. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> :::כפי הידוע לי היו מטרידים את חייה השלווים (כפי שניתן לשער) והבקשה הייתה, ככל הנראה, להניח לה במובן הפשוט ביותר. כמו כן, לא חסרים כאלה שירצו &quot;לקרב&quot; אותה וכו' והבקשה נשמעת פשוטה ואלמנטרית ביותר. לגבי השליחות הסודית, הרי יש בערך לפחות שני &quot;התעסקויות&quot; ידועות ומפורסמות, כך שצריך עיון מה משמעות הסודיות של אותה שליחות מסתורית. לגבי המשפחה, אני לא רואה שום חיטוט מיותר. אדרבה, כתיבה מכובדת וסוקרת. אם יש ביטוי כזה או אחר הגולש, תמקד (אפשר גם להעביר את הדיון לארכיון, בסיום עריכת הערך). בכל אופן, אני ממליץ להמתין לאמירות של משתמשים נוספים. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:53, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> להעיר שישנו פתגם ידוע ברוסית (כמדומני מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אולי הופיע באחד ה'התמים'ס האחרונים?) &quot;במשפחת הצאר (צארסק'ע פאמיליע) אל תיגע&quot;. וד&quot;ל. [[משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|לחיים ולברכה - גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|שיחה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> == דאגה למצב קברו ==<br /> <br /> למה כתוב בערך שהרבי אמר ליצחק דוד גרונר שאחיו קבור '''בטבריא'''?? {{אנונימי}}<br /> :תוקן, תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ח 14:59, 4 באפריל 2018 (IST)<br /> זו הייתה הלשון.<br /> <br /> == תאריך לידה ותיקונו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם קובץ חדש עליו שבו כתוב שנולד ביום '''כ&quot;א אייר תרס&quot;ו''' ולא ג' סיוון תרס&quot;ט הקובץ שם מוכיח זאת משלוש הוכחות כדלקמן:<br /> <br /> '''א'''' עדות אחד החסידים שנישכח מזיכרוני את שמו שאומר בזיכרונותיו שבשנת תרע&quot;ב ראה את ר' ישראל אריה לייב ואז כותב שככל הנרה נראה בן חמש או שש שעם תעשו חישבו יוצא שנת תרס&quot;ו.<br /> <br /> :'''ב'''' לאחרונה התפרסם רשימותיו של הרה&quot;ח רבי ברוך שניאור זלמן בו כותב שבשנת תרע&quot;ה היה אצל הרבי הרש&quot;ב ואמר לרבי הרש&quot;ב ש&quot;יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב&quot;. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם חג השבועות תשע שנים&quot;. ומיזה משמע שהיה בתרע&quot;ה היה זה כחודש ליפני גיל תשע ונעשה חישוב יוצא שנולד ליפני חג השבועות '''תרס&quot;ו''' וזה מב' מקורות ולא תרס&quot;ט.<br /> <br /> : '''ג''' ועוד שלאחרונה התפרסמו ספרי הרישום של רוסיא ששם כתוב את תאריך השנה שנולד: תרס&quot;ו ותאריך לידתו: כ&quot;א אייר וכתוב שמה גם את התאריכים הלועזיים שנולד ונימול וכתוב תוארו של אביו איש נכבד לדורותיו וכו&quot;<br /> <br /> :בכל מקרה יוצא שתאריך לידתו הנכון והמדויק ביותר הוא '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' וזה מג' הסיבות הנ&quot;ל וזה שכתוב כאן '''ג' סיוון תרס&quot;ט''' ולא כ&quot;א באייר תרס&quot;ו זה בגלל עדות אשתו שלו שאמרה שהייתה חוגגת את יום הולדתו בתאריך 1909 וזה רק מאשתו היא אמרה זאת ובגלל שרק היא אמרה זאת ולא סמכו עליה כ&quot;כ כתבו בקונטרס שיצא בתאריך י&quot;ג אייר (פטירתו) &quot;ג' (?) סיוון תרס&quot;ט&quot; והשאירו רוח קצת ולכן שמו סימן שאלה כי לא כ&quot;כ היו בטוחים אבל אני חושב שבגלל אשתו שהיא אחת מול ב' אנשים חסיד אחד וסבו של הרבי ועוד מסמך בספר הרישום שהוא מקור אמין ולכן אני חושב שצריך לשנות לתאריך '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' ולתקן את הטעות מי שחושב שלא לתקן את הטעות שיכתוב לי בדף השיחה שלי תודה<br /> ::::::עוד ראיה שזה התאריך הנכון, שבפתח דבר לכמה מקומות הרבי ציין תאריך כ&quot;א אייר, וזה לכאו' המאורע. (כמו שציין ג' כסלו, ולא ידעו מזה, ולאחרונה ברשימות של הרבנית חנה התגלה שזה יום הולדת של בערל).<br /> אני עצמי לא אשנה את התאריך כי אני רוצה לשמוע חוות דעת מאחרים [[משתמש:עולם|עולם]] - [[שיחת משתמש:עולם|שיחה]] 13:34, 4 במאי 2018 (IST)<br /> :שאלה קשה, גרסה של הרבנית חנה, מול הגרסאות האחרות, אני חושש להכריע... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ט 16:56, 2 באפריל 2019 (IST)<br /> ::כתבתי בעבר הנראה לענ&quot;ד בנושא ב[[שיחה:כ&quot;א באייר]], ועל פי זה ערכתי כאן. אם ימצא אי מי הוכחה שהגהת הרבי לקונטרס ושיחה אינה כוללת דיוק בפרטים כגון אלו, אולי אשנה דעתי, אבל כרגע נראה לי פשוט שהרבי הכריע, ומי יבוא אחרי המלך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:44, ב' בניסן ה'תשע&quot;ט<br /> :::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], עם כל הכבוד לנחרצות החסידית, הרבי לא הגיה את התולדות הנ&quot;ל. לגבי ה&quot;בלבול&quot;, צריך לבדוק אולי החילוק נובע מהבדל הלוח היוליאני והלוח הגרוגריאני. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 22:09, י&quot;ג באייר, ה'תשע&quot;ט 22:09, 18 במאי 2019 (IST)<br /> ::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], עם כל הכבוד לנחרצות, מתבקש מקור לעובדה זו גופא: שהגהת הרבי לפתח דבר לא כוללת הגהה לאותה הערה. כמו כן, קשה להאמין שבלבול בין הלוחות יגרום שלא להבדיל בין תרס&quot;ו לתרס&quot;ט. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:53, כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ט<br /> :::::בלא להתערב לכאן או לכאן, אין כל ספק שהבלבול כ&quot;א-ג' מקורו בהבדל שבין הלוחות. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br /> ::::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], לא ראיתי נחרצות בדבריי, רק השערה מאופקת ומסוייגת ב&quot;צריך לבדוק אולי...&quot; לגבי הנקודה השנייה (הגהת הרבי את הקונטרס הנ&quot;ל), פשוט הדבר גם למי שאינו מצוי בסוד העניין כי הרבי לא הגיה את הסקירה הנ&quot;ל, ומה גם שאפשר לברר אצל ר' שמואל קראוס שכתבה בשעתו האם הרבי הגיהה? אתה ב-770 כעת? [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 12:20, כ&quot;א באייר, ה'תשע&quot;ט 12:20, 26 במאי 2019 (IST)<br /> :::::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], הנחרצות - התכוונתי לקביעה שלך בפשטות שהרבי לא הגיה. כתבת &quot;תולדות&quot; ו&quot;סקירה&quot; ואיני יודע למה כוונתך, אבל אם אנחנו מדברים על אותו דבר - מדובר בפתח דבר לקונטרס מוגה, שצריך מקור ברור לטענה שהרבי הגיה את כל הקונטרס (כולל הפתח דבר) מלבד אותה הערה.<br /> :::::::איני ב-770 כעת, ומי יתן לי אבר כיונה... {{קטן|לבירורים אישיים נוספים מומלץ להשתמש בשליחת מייל למשתמש.}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:29, כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ט<br /> ::::::::במכתב הרבי הריי&quot;צ (חתום ע&quot;י רח&quot;ל) שנולד ב-1908 שמקרב אותנו יותר לתרס&quot;ט (אם כי אם זה אייר-סיוון זה כבר 1909)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:08, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 21:08, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::::::{{א|חייל של המלך|היכן}} נדפס המכתב? לכאורה (מעצם השימוש בתאריך הלועזי) הכוונה במכתב לרשום במסמכים הרשמיים, ולא לתאריך האמיתי. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ט' באייר ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 23:05, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::::::::מכתב בקשר לבקשת עלייתו לאה&quot;ק. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/02/08-02-2018-04-51-57-%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A8%D7%A7-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%990006-758x1183.jpg כאן] המכתב. איני בקיא בסוגיה מספיק ולא עיינתי במערכה שבטח יש ע&quot;ז בשנים ראשונות אך לא ידוע שזה (היינו תרס&quot;ט) זה המוםיע במסמכים הרשמיים ואדרבה נמצאו תעודות ומסמכים בהם מופיע שנים אחרות--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:57, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 23:57, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> == התמונה ==<br /> ובכן, רבויסיי: אח של כ_ק.jpg<br /> <br /> <br /> drive.google.com/drive/folders/12h2HXCdgmdMgEC_HW_9B0KW7-bhdgBJl<br /> {{אנונימי|}}<br /> :מדהים. יישר כח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:06, ח' באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: כבר לפני כמה חודשים מצאתי את התמונה באתר אינטרנט באנגלית וציינתי לשם. כתבתי כאן בערך: &quot;תמונה המיוחסת לו מופיעה באתר &quot;finde a grave&quot; בה הוא נראה בצעירותו, חבוש מגבעת&quot;. כעת, אני רואה שכבר הוסיפו קישור לתמונה. יש דמיון רב בין היהודי שבתמונה לרבי, כך שהגיוני שזהו '''אחיו''' של הרבי, אך מכיון שאינני יודע מניין המקור לתמונה ולא הייתי בטוח שזה הוא, רק ציינתי לאתר הנ&quot;ל. ובטח בתו של ר' ישראל אריה לייב שחיה ב&quot;ה יכולה להגיד האם זו אכן תמונתו האותנטית.<br /> <br /> :::מקור התמונה. אצל מי היתה? הוכחות שאכן זה הוא? [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 10:07, י' באייר, ה'תשפ&quot;ג 10:07, 1 במאי 2023 (UTC)<br /> *א' התמימים: המקור הוא אתר &quot;finde a grave שם התמונה נמצאת ועליה שמו של ר' ישראל אריה לייב באנגלית. הוא נראה אכן דומה לרבי, ולכן הגיוני שזה אחיו של הרבי. אבל בערך אכן נכתב שזה מיוחס לר' ארי' לייב, כי אין ודאות שזה הוא, ורק מי שהכירוהו וראוהו, יכולים להעיד אם זה אכן הוא או לא [בתו שתחי' חיה בעיר רחובות].<br /> :: הסבר מלא על התמונה בקישור (החסום) הבא: https:. //mentalblog.substack.com/p/yisroel-aryeh-leib-schneerson-aka. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:28, י&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: תודה רבה על המקור שהתמונה מחתונת גיסו של ריא&quot;ל, מילגרום. שנים רבות חיפשתי את תמונת ריא&quot;ל, ובהשגחה פרטית מצאתי באתר &quot;find a grave&quot; וציינתי אז כאן באתר לתמונה זו. אך באתר הנ&quot;ל לא היה המקור לתמונה, וכעת שמח שגם מצאת המקור המדויק ושהשערתי שזה ריא&quot;ל הייתה נכונה.<br /> <br /> == תוארו ==<br /> <br /> היות שבפרסומים חב&quot;דיים רשמיים מעולם לא כונה בשם ר' ובטח לא בשם רבי, כך יהיה גם כאן. כנ&quot;ל לגבי תמונתו שלא פורסמה על ידי חב&quot;ד מעולם. ומעניין לעניין, לגבי הכינוי בתחילת הערך 'ריא&quot;ל' האם אכן יש כזה כינוי, מישהו יכול להביא פרסום שבו הוא כונה כך? {{שכח|שיע.ק}}<br /> :תשובה: 1) יש מכון שנקרא &quot;ריא&quot;ל&quot; על שמו [ראה בערך ר' שמעון סילמן]. 2) יש פרסומים רשמיים בהם הוא מכונה &quot;הרב&quot;, ולמשל בקונטרס י&quot;ג אייר – תש&quot;נ [מוגה], בהקדמה: &quot;לקראת י&quot;ג אייר, יום היאָרצייט של הוו&quot;ח וכו' הרב ישראל ארי' לייב, אחיו של – יבדל לחיים טובים – כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, – לפני מלחה&quot;ע האחרונה עלה לארץ הקודש. נסתלק בי&quot;ג אייר ה'תשי&quot;ב, בליווערפול, אנגלי', ומנ&quot;כ בעיה&quot;ק צפת תובב&quot;א* . . יום ג, יג אייר, שנת ה'תש&quot;נ&quot;. בד&quot;כ מופיע שמו בתואר &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ ובעל מדות ישראל ארי' לייב ז&quot;ל&quot; [וכ&quot;ה בשלשלת היחס שבהיום יום].<br /> את התואר &quot;ר'&quot; אפשר לכתוב בהחלט בגוף הערך. {{אנונימי}}<br /> ::{{א|שיע.ק}} אני מצטרף לאנונימי, בהחלט ניתן למצוא מקומות רבים בהם מופיע התואר 'הרב', לא נכון לומר כי מעולם לא לא כונה בשם ר' או 'הרב'. כרגע אני לא זוכר על מקום מסויים. בל&quot;נ אם אראה אביא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(03:30, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::אנונימי יש&quot;כ על התשובה המפורטת. לגבי ריא&quot;ל זה עדיין לא מעיד שהוא כונה כך היכן שהוא, אבל אני מניח שאפשר להשאיר את זה. לגבי התואר 'הרב' הבאת פרסום אחד, אך מנגד עומד גם ניסוח המצבה שנוסחה כמובן לפי הוראת הרבי, והיא בפרסום הכי גדול וכל אות בה מדוייקת, ולכך יש להוסיף את קונרטס י&quot;ג אייר תנש&quot;א שהוא משנה אחרונה. ברור לכל בר דעת שיש סיבה לכך שפרסומים הרשמיים יש בדווקא את התואר &quot;&quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ ובעל מדות&quot; ולא את התואר 'ר'. ובפשטות הסיבה לכך היא שכשכותבים על יהודי שאינו רב שהוא רב, הרי שזה הפך הכבוד כלפיו וכו'. ובאותו עניין שוחחתי בעבר גם עם ר' שיעמל'ה פיזם שאמר לי שהתואר הוא בדווקא 'הוו&quot;ח וכו' ולא ר'. קל לראות שם בבית משיח מתנסחים כך ועוד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ג 13:15, 10 במאי 2023 (UTC)<br /> ::::יוסף בן מלמד ואנונמי, אשמח לראות עוד פרסומים רשמיים מלבד המקור הבודד שהובא עד כה (קונטרס י&quot;ג אייר תש&quot;נ) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ג 13:30, 10 במאי 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|שיע.ק}} את האמת עוד לא חיפשתי אבל רק עשיתי חיפוש גוגל וראיתי [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;url=https://chabad.info/tag/%25D7%25A8-%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C-%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2599%25D7%2591/&amp;ved=2ahUKEwiu1fOXiOv-AhXNFVkFHbIXDdkQFnoECAoQAQ&amp;usg=AOvVaw3JmyJxVvhsFheX7iqPGeP8 באינפו] ||[https://sinun770.org/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%A6-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C/ בסינון חב&quot;ד] ובעוד הרבה אתרים שלצערי מסנן הספאם חסם. ברוב הקבצים שראיתי (לא אתרי חדשות) ובמקומות רשמיים אכן כתוב הוו&quot;ח וכדו'. גם דעתי היא שלא לכתוב הרב או ר' אלא הוו&quot;ח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:56, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::::בתולדות לוי&quot;צ, מהדורה חדשה, [מצאתי באוצר החכמה] בהוצ' קה&quot;ת: &quot;פרק ארבעה עשר - רבי ישראל אריה לייב &quot;. בהתקשרות גליון 1497 [תשפ&quot;ג] נכתב: &quot;נפטר הוותיק וחסיד ר' ישראל אריה לייב&quot; [וכן נכתב שם בשנים קודמות] [למשל, התקשרות 1295] לכן, הכינוי &quot;ר'&quot; לדעתי הכי מתאים. כמו&quot;כ לענ&quot;ד, הכינוי &quot;ר'&quot; הוא כינוי שמשתמשים בו גם כלפי אנשים שאינם רבנים, ואף כלפי אנשים מסורתיים, ואין שום בעיה להשתמש בכינוי זה. כאן לא מדובר בכיתוב על מצבה שמדייקים מאד בכתיבת השבחים כידוע, אלא באנציקלופדיה אינטרנטית, ואין לכתוב בלי תואר ר' כי ייראה כמו זלזול. - א' הת' מירושלים. {{אנונימי}}<br /> ::::::::אנונימי, אני חושב שבאמת לא מתאים לקרוא לו רב או ר' ובטח לא רבי. חב&quot;דפדיה צריכה לכבד את עצמה. וכמו שכתב שיע.ק בשם שימעלה פיזם שלא מכובד לקרוא לו כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:24, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::::::יש&quot;כ, הבאת מקורות משמעותיים שמעלות בי ספק בעניין שחשבתי שהוא ברור, נראה לי שזה נושא שמן הראוי לבקש מהוועדה הרוחנית [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ג 18:28, 10 במאי 2023 (UTC)<br /> ::::::::::בקונטרס י&quot;ג אייר תנש&quot;א הרבי מחק את התואר &quot;הרב&quot; משמו. ראיתי פעם תמונה של הכתי&quot;ק.--[[משתמש:י נעוולער|י נעוולער]] - [[שיחת משתמש:י נעוולער|שיחה]], 21:16, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג 21:16, 10 במאי 2023 (UTC)<br /> <br /> *לכן, הכי טוב לכתוב &quot;ר'&quot; וכפי שכותבים בעיתון כפ&quot;ח, &quot;התקשרות&quot;, וכו'. א' תמים.</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=593604 2023-05-10T19:56:20Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>{{מפנה|משה ניסן ויינר|רב קהילת חב&quot;ד ברמות, ירושלים|משה ויינר}}<br /> הרב '''משה ניסן וינר''' הוא מחבר ספרים המתגורר בניו-יורק, שזכה להדרכות שונות מהרבי בקשר להוצאה לאור של ספריו.<br /> [[קובץ:ויייינרק.png|ממוזער|הרב ויינר]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' זאב וולף ויינר, ולאמו מרת מרים, ונקרא על שם זקנו מצד אמו, ר' משה ניסן רוזנברג.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת מיר, ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי גדולי ישראל.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת מארייאשא, והתגורר תקופה מסויימת בנארד וואדמער, ניו יורק.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;ד החל לעסוק בליקוט דברי גדולי ישראל אודות חשיבות שמירת הזקן והזהירות מגילוח, וזכה לעידוד רב מהרבי בקשר עם ההוצאה לאור של הספר, כשבין השאר הורה לו הרבי לציין בפרסום אודות הספר את מספר העמודים, ואף העניק השתתפות כספית בהוצאה לאור{{הערה|מענות קודש תשל&quot;ח-תשל&quot;ט מענה קכו, ומענות נוספות במצויין בפסקה 'קישורים חיצוניים'.}}.<br /> ==ספריו==<br /> *'''כבודה בת מלך''' - ספר העוסק בדיני מלבוש, כיסוי ראש ו[[צניעות]] לנשים. לספר הסכמות של גדולי ישראל ו[[רבני חב&quot;ד]]. הודפס לראשונה ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=64607&amp;pgnum=1 הַדְרַת פָּנִים זָקָן]''' - ליקוט דברי גדולי ישראל בדבר האיסור החמור של גילוח הזקן והזכות הנפלאה של וגידול הזקן לאור ההלכה. לספר 700 עמוד ועליו הסכמות גדולי ישראל מכל החוגים ורבני חב&quot;ד. הודפס לראשונה ב[[ניו יורק]] שנת [[תשל&quot;ח]]. הספר תורגם גם לאנגלית על ידי הרב [[אליהו תגר]].<br /> *'''הנחת [[תפילין]] דרבינו תם - טענות ומענות''', קונטרס שיצא לאור כתשורה לחתונת נכדו.<br /> *קונטרס גידול הזקן, ב' קונטרסים [גידול זקן ופרנסה; גידול זקן ושלום בית ושידוכים], ניו יורק תשע&quot;ט [ב&quot;אוצר החכמה&quot;].<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/21303 הספר 'הדרת פנים זקן' חלק א'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[http://hebrewbooks.org/21348 הספר 'הדרת פנים זקן' חלק ב'] - היברו-בוקס<br /> *'''[https://collive.com/the-rebbe-encouraged-this-sefer/ מענות הרבי בקשר להדפסת הספר 'כבודה בת מלך']''' (אנגלית)<br /> *ניצוצי רבי, מענות ועידודים מהרבי בקשר עם ההוצאה לאור של הספר, בתוך [[שבועון התקשרות]] גליון שבת פרשת במדבר ה'תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/665923/ הספר של תלמיד ישיבת מיר שמקרב את ביאת המשיח]''', מאחורי הקלעים של הספר, בתוך [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] פרשת שמיני תשפ&quot;א {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=593603 2023-05-10T19:55:33Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>{{איברים}}<br /> ה'''זקן''' הוא שם כולל לשערות הגדלות בחלקה התחתון של גולגולת הראש. לזקן ישנה משמעות פנימית עמוקה מאוד, ולכן ישנו איסור [[הלכה|הלכתי]] לגזוז אותו. במקומות מסויימים בחז&quot;ל המילה זקן מתייחסת למה שהיום קוראים סנטר, דהיינו לחלק בגוף שעליו גדלות [[שערות]] הזקן, אף אם בפועל הם אינם גדלות.<br /> <br /> ==חלקיו==<br /> בהלכה מחולק הזקן לחמש אזורים שונים, וה[[זוהר]] מונה שלוש עשרה חלקים, להם הוא קורא בשם &quot;י&quot;ג תיקוני דיקנא&quot;: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער). ידוע, כי בזקנו של ה[[בעש&quot;ט]] היו ניכרים י&quot;ג התיקונים הללו{{הערה|ראה בדף &quot;[[הבעל שם טוב#תמונתו|הבעל שם טוב]]&quot; תחת הכותרת &quot;[[הבעל שם טוב#תמונתו|תמונתו]]&quot;}}.<br /> <br /> ==קדושתו==<br /> הזקן מכונה בספרי [[הקבלה]] &quot;י&quot;ג תיקוני דיקנא&quot;, מספר זה של י&quot;ג הוא כנגד המשכת י&quot;ג מידות הרחמים, אשר נשפעות לעולמות על ידי הזקן.<br /> <br /> לכמה אנשים שעורר הרבי לגדל זקן, אמר הרבי כי זהו המקור לכל הברכות וההשפעות מלמעלה באופן של רחמים{{הערה|ראה לדוגמא [[אגרות קודש]] חי&quot;ג אגרת ד'עדר. ושם הרבי מציין עוד מקור לזה.}}.<br /> <br /> ==האיסור==<br /> נאמר בתורה &quot;לא תשחית פאת זקנך&quot;, באיסור זה נכללים כל חמשת חלקי הזקן{{הערה|על פי הלכה, אדם הגוזז את כל שערות הזקן עובר על חמישה איסורים שונים.}}, למעט הפאות - שאותם צריך לקצוץ (תלוי במנהגים שונים, אך כך הוא מנהג חב&quot;ד) בכדי שלא יתערבו בזקן, כיון שהם שתי קדושות שונות. ולמעט השפם, שכתב האריז&quot;ל שצריך בדוקא לקצוץ את כל חלקי השפם המעכבים את האכילה.<br /> <br /> כיון שבפסוק נאמר רק איסור השחתה, פוסקים רבים מצאו פתח להיתר - שזהו רק בהשחתה על ידי תער שמשחית לגמרי את השער, אך באם עושים זאת באופנים שונים כגון במספריים, אזי מותר לקצוץ. אך הצמח צדק פוסק{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1614&amp;hilite=e98162d2-2bec-405a-b958-dcb8e3b5d7f4&amp;st=%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9&amp;pgnum=169 '''שו&quot;ת הצמח צדק - יורה דעה''' סימן צ&quot;ג].}} מוכיח שבגילוח הזקן יש משום האיסור [[לא ילבש]] ולכן אסור לקצוץ את הזקן אפילו במספריים.<br /> <br /> הרב [[משה ניסן ווינר]] הוציא בעידודו של הרבי ספר עב כרס על הנושא בו הוא מלקט את כל דברי הראשונים והאחרונים, משנה, גמרא, מדרש וזהר. לספר זה הוא קיבל הסכמות מרוב גדולי התורה של דורנו, למעט הרב [[משה פיינשטיין]] שסירב, באומרו כי כיון ש[[הרמב&quot;ם]] לא כתב במפורש שהדבר אסור, אי אפשר &quot;לדחוף&quot; אותו בדבריו.<br /> <br /> ===סידור הזקן===<br /> גם בנוגע לסידור הזקן באמצעות סירוק או קיפול, התבטאו רבותינו נשיאינו שאין להם נחת רוח מכך{{הערה|1=שיחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשמחת תורה תרס&quot;ז. נדפס ב'לשמע אוזן' מדור אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אות ע'.}}.<br /> <br /> בנוגע לסירוק, כתב הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קפב.}}, שההנהגה שלא לסדר את הזקן עם מסרק, ושלא לגעת כלל בזקן, היא הנהגה של יחידי סגולה, ומותר לסרק את הזקן.<br /> <br /> ==התייחסות הרבי==<br /> [[הרבי]] מביא{{הערה|ראה קונטרס בין כסה לעשור, בעניין הזקן}} שע&quot;פ [[תורת הקבלה]] ישנו עניין גדול מאוד - [[י&quot;ג תיקוני דיקנא]], וממשיכים מי&quot;ג מדות הרחמים. ה[[צמח צדק]] כתב שי&quot;ג מדות התיבות של &quot;והוא רחום&quot;, הם במקביל לי&quot;ג מדות הרחמים. כאשר שאלו{{הערה|ראה קונטרס בין כסה לעשור, בעניין הזקן}} את הרבי באם לצורך עסקים{{הערה|&quot;ביזנעס&quot;}} מותר, הרבי השיב שא&quot;כ, אין לדבר סוף...<br /> <br /> במענה של הרבי לשאלה מדוע ישנם כאלו הנוהגים לגלח את הזקן, השיב הרבי שאלו שסוברים כדעת הראשונים, או שסוברים הם שאינם צריכים להמשכת היגמה&quot;ר. הרבי הוסיף שאנו אבל יודעים כי כדי &quot;להביא&quot; ל&quot;ה' א-ל רחום וחנון כו'&quot; – עלינו לגדל זקן.<br /> <br /> הרבי התבטא שאף שיש אופנים מסויימים שההלכה לא אוסרת, עבור חסידים &quot;זהו איסור, וגורם נזק לנשמה, ובמילא גם לגוף&quot;{{הערה|אגרות קודש מתורגמות חלק ב' עמוד 69.}}.<br /> <br /> היו חסידים שהתקרבו לחסידות חב&quot;ד, והרבי עודד אותם באופן ישיר להתאמץ ולקבל על עצמם להקפיד על גידול הזקן, דוגמת הרב [[בערל וייס]] שהרבי דיבר עמו על כך ב[[יחידות]] ולאחר שקיבל על עצמו העניק לו ב[[חלוקת דולרים]] 13 שטרות של דולר באומרו &quot;עבור הי&quot;ג תיקוני דיקנא&quot;{{הערה|הדבר חזר על עצמו 3 פעמים בכל פעם שהרבי ראה כיצד הזקן גדל יותר.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[י&quot;ג מידות הרחמים]]<br /> *[[שערות הראש והזקן]]<br /> *[[מותרי המוחין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[המעלה והחיוב בגידול הזקן]]''' - לקט מדברי רבותינו נשיאינו על המעלה הגדולה בגידול זקן, [[ניצוצות של קדושה]], [[תשס&quot;ד]].<br /> *והדרת פנים זקן - ספר המלקט את חשיבות גידול הזקן.<br /> *'''צלם אלוקים - שייכים לחב&quot;ד''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1915 עמוד 36<br /> <br /> * תשובה הלכתית מכ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ בעניין איסור גילוח הזקן - נדפסה בקובץ יגדיל תורה [ניו יורק], סיון-תמוז תשמ&quot;ג, שנה ז, חוברת ה (נד), עמ' רסג ואילך{{הערה|הקונטרס נכתב בשנת תרנ&quot;ט ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ - ראו: אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק טו, עמ' קיד.}}.<br /> <br /> * הערות הרבי על שו&quot;ת צמח צדק חלק יורה דעה סי' צג - אגרות קודש, חלק א, עמ' ג-יג עמ' ואילך {{הערה|ראו אג&quot;ק שבהערה הקודמת וש&quot;נ.}}. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[משה ניסן ווינר]]: '''[http://hebrewbooks.org/21303 'הדרת פנים זקן' חלק א'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/21348 חלק ב']''' {{PDF}} היברו-בוקס<br /> *הרב [[משה ניסן ווינר]]: קונטרס גידול הזקן, ב' קונטרסים [גידול זקן ופרנסה; גידול זקן ושלום בית ושידוכים], ניו יורק תשע&quot;ט [ב&quot;אוצר החכמה&quot;].<br /> *'''[https://col.org.il/news/134240 גזירת הזקן: מה ענה הרבי לרופא שחשב לגלח את זקנו?]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדם}}<br /> [[קטגוריה:אברי הגוף]]<br /> [[קטגוריה:יורה דעה]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%98%D7%90&diff=593597 2023-05-10T18:40:39Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]]<br /> [[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]<br /> הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא'''{{הערה|נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו.}} ([[תק&quot;ח]] - [[ה' בניסן]], [[תקפ&quot;ה]]) היה תלמידו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ושימש כ[[רב]] ב[[אפטא]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תק&quot;ח]] בז'מיגריד (Zhmigrid) שב[[פולין]] כנצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו. אביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב&quot;ד]] ניישטאט (&quot;עיר חדש&quot;), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב ה[[עיירה]] קולובשובה בפולין, וב[[תק&quot;ס]] הסכים להתמנות ל[[רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס&quot;ח]] הוזמן להיות לרב ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]].<br /> <br /> ב[[תקע&quot;ו]], לאחר פטירת האדמו&quot;ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש&quot;ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעיתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם &quot;תורת אמת&quot;{{הערה|לבוב [[תרי&quot;א]].}} ו&quot;אוהב ישראל&quot;{{הערה|ז'יטומיר [[תרכ&quot;ה]].}} שעל שמו כונה ה&quot;אוהב ישראל&quot;.<br /> <br /> הרבי מאפטא נפטר ב[[מז'יבוז']] באימפריה הרוסית (כיום ב[[אוקראינה]]) ב[[ה' בניסן]] [[תקפ&quot;ה]] ונקבר במז'יבוז' ליד [[הבעש&quot;ט]] ו[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת ש[[מלאכים]] נשאו את גופתו וקברוה [[בית קברות|בבית הקברות]] ב[[טבריה]] שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו.<br /> <br /> ==עבודה מספר התניא==<br /> רבי יוסף מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה [[האבות]] הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]{{הערה|תולדות התניא מונקאטש.}}. <br /> <br /> ר' צבי מאיר שטיינמץ כתב את הערותיו בהקדמת הספר &quot;אמרי יוסף&quot; עה&quot;ת להרה&quot;ק הרב יוסף מאיר מספינקא, ושלח אותן לרבי, ואלו הערותיו: &quot;1) במה שכתוב אשר המחבר &quot;שקד מאד בלמוד ספר התניא&quot;, פלא, כי הי' תלמידו של הרה&quot;ק הרב יצחק אייזיק מזידיטשוב שהי' תלמידו של דודו הרה&quot;ק הרב צבי הירש מזידיטשוב בעל &quot;עטרת צבי&quot;, אשר ידועים חילוקי הדיעות בינו ובין אדה&quot;ז {{הערה|ראה בערך &quot;זמן&quot; בפסקה &quot;שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב&quot; וראה במקומות שנסמנו שם.}}; )2 )במה שכתוב אשר הרה&quot;ק הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל &quot;אוהב ישראל&quot; אמר &quot;שגם אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה של הספר לקוטי אמרים&quot;, נראה כסותר את המסופר בדבר קפידתו על אחד מחסידי אדמו&quot;ר האמצעי על לומדו חסידות חב&quot;ד ביאסי&quot;. <br /> <br /> על כך ענה הרבי: &quot;נת' ות&quot;ח ודבר בעתו בסמיכות לי' כסלו יום גאולת האדמו&quot;ר האמצעי. ועיקר: הלפרסם וכו', היחפש וכו' -<br /> <br /> כידוע נסתדרו אח&quot;כ&quot;. {{הערה|ממענה, תחילת כסלו ה'תשד&quot;מ. מענות קודש ה'תשד&quot;מ, עמ' 32.}}<br /> <br /> ==יחסיו עם אדמו&quot;ר הזקן==<br /> לאחר שבני בלייעל ניסו לגרום למריבה בין הרב מאפטא ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], כתב לו אדמו&quot;ר הזקן מכתב ש&quot;חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ...&quot;{{הערה|מפי הרמ&quot;ל שפירא, [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 28.}}.<br /> <br /> למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן שרר ריב קשה בין חסידי אפטא ל[[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרבי אמר אודות ה&quot;אוהב ישראל&quot; מאפטא: &quot;בכלל ספריו אינם נזכרים בחסידות [חב&quot;ד]. אחרים כן מובאים, כמו הרה&quot;ק וכו' ר' נחום מטשערנאביל, שלא לדבר על דברי הרה&quot;ק וכו' ר' לוי יצחק מנארדיטשוב, ועוד, אך מהנ&quot;ל אין מביאים. לא שמעתי טעם לדבר, אך ייתכן שזהו מצד המחלוקת שהיתה לו עם אדמו&quot;ר הזקן&quot;{{הערה|המלך במסיבו, חלק א, עמ' מז.}}.<br /> <br /> כאשר החסיד רבי [[יצחק משה מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו&quot;ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים יותר מבניו של הרב מאפטא, וכך אכן היה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חלק ט&quot;ז עמ' 63.}}.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''' הוצאת [[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]], תש&quot;ע.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי אפטא]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%98%D7%90&diff=593596 2023-05-10T18:40:03Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]]<br /> [[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]<br /> הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא'''{{הערה|נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו.}} ([[תק&quot;ח]] - [[ה' בניסן]], [[תקפ&quot;ה]]) היה תלמידו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ושימש כ[[רב]] ב[[אפטא]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תק&quot;ח]] בז'מיגריד (Zhmigrid) שב[[פולין]] כנצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו. אביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב&quot;ד]] ניישטאט (&quot;עיר חדש&quot;), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב ה[[עיירה]] קולובשובה בפולין, וב[[תק&quot;ס]] הסכים להתמנות ל[[רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס&quot;ח]] הוזמן להיות לרב ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]].<br /> <br /> ב[[תקע&quot;ו]], לאחר פטירת האדמו&quot;ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש&quot;ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעיתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם &quot;תורת אמת&quot;{{הערה|לבוב [[תרי&quot;א]].}} ו&quot;אוהב ישראל&quot;{{הערה|ז'יטומיר [[תרכ&quot;ה]].}} שעל שמו כונה ה&quot;אוהב ישראל&quot;.<br /> <br /> הרבי מאפטא נפטר ב[[מז'יבוז']] באימפריה הרוסית (כיום ב[[אוקראינה]]) ב[[ה' בניסן]] [[תקפ&quot;ה]] ונקבר במז'יבוז' ליד [[הבעש&quot;ט]] ו[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת ש[[מלאכים]] נשאו את גופתו וקברוה [[בית קברות|בבית הקברות]] ב[[טבריה]] שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו.<br /> <br /> ==עבודה מספר התניא==<br /> רבי יוסף מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה [[האבות]] הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]{{הערה|תולדות התניא מונקאטש.}}. <br /> <br /> ר' צבי מאיר שטיינמץ כתב את הערותיו בהקדמת הספר &quot;אמרי יוסף&quot; עה&quot;ת להרה&quot;ק הרב יוסף מאיר מספינקא, ושלח אותן לרבי, ואלו הערותיו: &quot;1) במה שכתוב אשר המחבר &quot;שקד מאד בלמוד ספר התניא&quot;, פלא, כי הי' תלמידו של הרה&quot;ק הרב יצחק אייזיק מזידיטשוב שהי' תלמידו של דודו הרה&quot;ק הרב צבי הירש מזידיטשוב בעל &quot;עטרת צבי&quot;, אשר ידועים חילוקי הדיעות בינו ובין אדה&quot;ז {{הערה|ראה בערך &quot;זמן&quot; בפסקה &quot;שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב&quot; וראה במקומות שנסמנו שם.}}; )2 )במה שכתוב אשר הרה&quot;ק הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל &quot;אוהב ישראל&quot; אמר &quot;שגם אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה של הספר לקוטי אמרים&quot;, נראה כסותר את המסופר בדבר קפידתו על אחד מחסידי אדמו&quot;ר האמצעי על לומדו חסידות חב&quot;ד ביאסי&quot;. <br /> על כך ענה הרבי: &quot;נת' ות&quot;ח ודבר בעתו בסמיכות לי' כסלו יום גאולת האדמו&quot;ר האמצעי. ועיקר: הלפרסם וכו', היחפש וכו' -<br /> <br /> כידוע נסתדרו אח&quot;כ&quot;. {{הערה|ממענה, תחילת כסלו ה'תשד&quot;מ. מענות קודש ה'תשד&quot;מ, עמ' 32.}}<br /> <br /> ==יחסיו עם אדמו&quot;ר הזקן==<br /> לאחר שבני בלייעל ניסו לגרום למריבה בין הרב מאפטא ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], כתב לו אדמו&quot;ר הזקן מכתב ש&quot;חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ...&quot;{{הערה|מפי הרמ&quot;ל שפירא, [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 28.}}.<br /> <br /> למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן שרר ריב קשה בין חסידי אפטא ל[[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרבי אמר אודות ה&quot;אוהב ישראל&quot; מאפטא: &quot;בכלל ספריו אינם נזכרים בחסידות [חב&quot;ד]. אחרים כן מובאים, כמו הרה&quot;ק וכו' ר' נחום מטשערנאביל, שלא לדבר על דברי הרה&quot;ק וכו' ר' לוי יצחק מנארדיטשוב, ועוד, אך מהנ&quot;ל אין מביאים. לא שמעתי טעם לדבר, אך ייתכן שזהו מצד המחלוקת שהיתה לו עם אדמו&quot;ר הזקן&quot;{{הערה|המלך במסיבו, חלק א, עמ' מז.}}.<br /> <br /> כאשר החסיד רבי [[יצחק משה מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו&quot;ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים יותר מבניו של הרב מאפטא, וכך אכן היה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חלק ט&quot;ז עמ' 63.}}.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''' הוצאת [[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]], תש&quot;ע.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי אפטא]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%98%D7%90&diff=593595 2023-05-10T18:38:26Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]]<br /> [[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]<br /> הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא'''{{הערה|נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו.}} ([[תק&quot;ח]] - [[ה' בניסן]], [[תקפ&quot;ה]]) היה תלמידו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ושימש כ[[רב]] ב[[אפטא]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תק&quot;ח]] בז'מיגריד (Zhmigrid) שב[[פולין]] כנצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו. אביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב&quot;ד]] ניישטאט (&quot;עיר חדש&quot;), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב ה[[עיירה]] קולובשובה בפולין, וב[[תק&quot;ס]] הסכים להתמנות ל[[רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס&quot;ח]] הוזמן להיות לרב ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]].<br /> <br /> ב[[תקע&quot;ו]], לאחר פטירת האדמו&quot;ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאסי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש&quot;ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעיתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם &quot;תורת אמת&quot;{{הערה|לבוב [[תרי&quot;א]].}} ו&quot;אוהב ישראל&quot;{{הערה|ז'יטומיר [[תרכ&quot;ה]].}} שעל שמו כונה ה&quot;אוהב ישראל&quot;.<br /> <br /> הרבי מאפטא נפטר ב[[מז'יבוז']] באימפריה הרוסית (כיום ב[[אוקראינה]]) ב[[ה' בניסן]] [[תקפ&quot;ה]] ונקבר במז'יבוז' ליד [[הבעש&quot;ט]] ו[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת ש[[מלאכים]] נשאו את גופתו וקברוה [[בית קברות|בבית הקברות]] ב[[טבריה]] שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו.<br /> <br /> ==עבודה מספר התניא==<br /> רבי יוסף מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה [[האבות]] הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]{{הערה|תולדות התניא מונקאטש.}}. <br /> ר' צבי מאיר שטיינמץ כתב את הערותיו בהקדמת הספר &quot;אמרי יוסף&quot; עה&quot;ת להרה&quot;ק הרב יוסף מאיר מספינקא, ושלח אותן לרבי, ואלו הערותיו: &quot;1) במה שכתוב אשר המחבר &quot;שקד מאד בלמוד ספר התניא&quot;, פלא כי הי' תלמידו של הרה&quot;ק הרב יצחק אייזיק מזידיטשוב שהי' תלמידו של דודו הרה&quot;ק הרב צבי הירש מזידיטשוב בעל &quot;עטרת צבי&quot;, אשר ידועים חילוקי הדיעות בינו ובין אדה&quot;ז {{הערה|ראה בערך &quot;זמן&quot; בפסקה &quot;שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב&quot; וראה במקומות שנסמנו שם.}}; )2 )במה שכתוב אשר הרה&quot;ק הרב אברהם יהושע העשיל מאפטבעל &quot;אוהב ישראל&quot; אמר &quot;שגם אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה של הספר לקוטי אמרים&quot;, נראה כסותר את המסופר בדבר קפידתו על א' מחסידי אדמו&quot;ר האמצעי על לומדו חסידות חב&quot;ד ביאסי&quot;. על כך ענה הרבי: &quot;נת' ות&quot;ח ודבר בעתו בסמיכות לי' כסלו יום גאולת האדמו&quot;ר האמצעי. ועיקר: הלפרסם וכו', היחפש וכו' -<br /> כידוע נסתדרו אח&quot;כ&quot; {{הערה|ממענה, תחילת כסלו ה'תשד&quot;מ. מענות קודש ה'תשד&quot;מ, עמ' 32.}}.<br /> <br /> ==יחסיו עם אדמו&quot;ר הזקן==<br /> לאחר שבני בלייעל ניסו לגרום למריבה בין הרב מאפטא ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], כתב לו אדמו&quot;ר הזקן מכתב ש&quot;חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ...&quot;{{הערה|מפי הרמ&quot;ל שפירא, [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 28.}}.<br /> <br /> למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן שרר ריב קשה בין חסידי אפטא ל[[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרבי אמר אודות ה&quot;אוהב ישראל&quot; מאפטא: &quot;בכלל ספריו אינם נזכרים בחסידות [חב&quot;ד]. אחרים כן מובאים, כמו הרה&quot;ק וכו' ר' נחום מטשערנאביל, שלא לדבר על דברי הרה&quot;ק וכו' ר' לוי יצחק מנארדיטשוב, ועוד, אך מהנ&quot;ל אין מביאים. לא שמעתי טעם לדבר, אך ייתכן שזהו מצד המחלוקת שהיתה לו עם אדמו&quot;ר הזקן&quot;{{הערה|המלך במסיבו, חלק א, עמ' מז.}}.<br /> <br /> כאשר החסיד רבי [[יצחק משה מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו&quot;ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים יותר מבניו של הרב מאפטא, וכך אכן היה{{הערה|[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]] חלק ט&quot;ז עמ' 63.}}.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''' הוצאת [[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]], תש&quot;ע.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי אפטא]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593523 2023-05-10T16:13:23Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>== מישהו יכול להעלות ==<br /> <br /> את תמונת הרי&quot;א? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אם זה היה בנמצא, היה אפשר להעלות אותה... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:31, 12 אוגוסט 2008 (EDT)<br /> <br /> * יש תמונה שמופיעה באתר FINDE A GRAVE וכנראה היא תמונתו, ובערך מופיע מראה מקום לשם. <br /> <br /> אין בנמצא? אההה נכון........ סליחה מצטער [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> שתי הערות: א. כדאי להסביר בפנים מדוע השם גורארי קשור בכלל? ב. לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :הוא אמנם כבר לא בעלה - אבל לקירובים גדולים הוא זכה. ב. הרי ר' יא&quot;ל קרא לעצמו גורארי', אז לאחר שנפרדה מבעלה - היא קוראת לעצמה &quot;רוטמן - גורארי&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ועוד דבר: גם אם מישהו יתאמץ מספיק בכדי להשיג תמונה שבטוחני כי נמצאת אצל בתו הגב' רוטמן - <br /> האם כבוד ליובאוויטש ירבה מכך?<br /> <br /> גם תמונת ר' מענדל הורנשטיין חתן הרבי הקודם ורעייתו הרבנית שיינא הי&quot;ד מפורסמים ברשת, אך כבוד ליובאוויטש לא ירבה כלל וכלל מפרסומם כאן, וד&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :למה? התמונות הם דיי בסדר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> זאת ידעתי, שהוא שינה שמו לגורארי. אך זה לא מצוין בערך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אציין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> די בסדר? אולי אם היה מדובר בנצר רחוק למשפחת בית הרב. אך כאשר מדובר בבתו של הרבי הקודם ובחתנו, לא נראה כי כבוד גדול יהיה, או נחת לרבי [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> בשם גורארי הרבי גם כן השתמש ראה אג&quot;ק חכ&quot;א אגרת הראשונה, ועוד!!<br /> ומוסבר שמה ברור בהערה למה השתמשו בזה, וזה בפשטות שמו של מארק גורארי, אביו של מוטי גורארי מקראון הייטס, והסיפור על חייו מובא באריכות לפי ערך בזכרונות הרבנית חנה זי&quot;ע<br /> ואולי יבא הזמן נעשה מזה ערך, ואולי כבר יש. [[א' מחב&quot;ד]]<br /> <br /> ::לר' ישראל אריה לייב לא היה תמונה, כי הוא עבד במערכת הביטחון [[משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|מ. ברא&amp;#34;ב]] - [[שיחת משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|שיחה]], 13:36, ב' בסיוון, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> * י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, יום היארצייט של ר' ישראל ארי לייב ע&quot;ה.<br /> מגליון 2007 של כפר חב&quot;ד (י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג) אכן עולה שר' ישראל אריה לייב עבד עבור מערכת הביטחון הישראלית, וכמפורט בערך זה. תמונתו פורסמה לאחרונה (מצאתי את התמונה מכבר, וראה להלן מה שכתבתי בזה), ויש אליה קישור בערך זה. - א' התמימים.<br /> <br /> == תאריך לידתו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם תאריך מדויק. מישהו יכול לעשות סדר5 בדברים כ&quot;פ הנ&quot;ל, אחת ולתמיד! '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> ==השמטות==<br /> לענ&quot;ד צריך להשמיט את כל הדף שיחה הזאת שלא מוסיף כבוד כלל, וכן להוריד את הסיפור אודות גב' רוטמן שביקשה שהלימודים לא יגלשו. וכבוד אלוקים הסתר דבר.<br /> <br /> כמו כן כדאי להוסיף שגם כיום היא בקשר עם משפחת וולף (בעת לימודיי בלוד ראיתי אותה פעם מגיעה למשרדים בישיבה) וכן השליח קסטל מרחובות מגיעה אליה לעתים רחוקות עם משלוח מנות וכיו&quot;ב. {{אנונימי}}<br /> :צודק מאוד. שיניתי בגוף הערך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> ::לדעתי אין טעם להסתיר מידע. עם ניסוח עדין אפשר לפתור את כל הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:00, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::גם אני סובר כך, ואדרבה הייתי די מופתע איך ההוספות שהוספתי הוסרו מיד ללא דיון כלל!...<br /> :::אני חושב שיש עוד הרבה מידע ופרטים על אחיו של הרבי ועל משפחתו ששייך להוסיף כאן, אבל קודם כל חייבים להחליט אם בכלל רוצים לדעת יותר... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:10, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::אנציקלופדיה חיה על מידע ועובדות. מי שלא רוצה לדעת, שיקרא אתרי חדשות. כאן נמצאים בשביל לכתוב עובדות! בנושאים רגישים, ניתן תמיד לעדן את הדברים בניסוח הולם. נודה לך מאוד באם תעדכן את כל המידע הידוע לך. לגבי הניסוח וכו', נדון על כך אח&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:14, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::להכניס מידע - כן. להכניס דברים שפוגעים ברבי - לא. המדד לא צריך להיות קשור בכלל לכל הקשקושים שאתם רואים בויקיפדיה וכל הפוליטיקלי קורקט אלא מדד אחד פשוט: הייתם שולחים כזה ערך לרבי? אם כן - מעולה. אם לא - תסירו מיד. לדעתי דף השיחה כפי שהוא כעת - אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי. אז לכן יש כאן הרבה מה למחוק. {{אנונימי}}<br /> ::::::את כל החב&quot;דפדיה אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי - כי מאיפה ההיתר להיכנס בכלל לאינטרנט. המדד, לדעתי, הוא בניסוח החסידי וצורת הגשת הדברים מזווית חב&quot;דית (&quot;אלוקית&quot;) ובזה יחודיותינו. מי שחושב שיש דברים שצריך להסתיר אותם כי הם מביישים את חב&quot;ד ומבזים את שמה הטוב - שנראה אותו אומר זאת ליד הרבי. אם לא - שישתוק וגם לא יכתוב זאת כאן! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:05, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::::קשקוש גמור. באם הייתי העורך, הייתי גאה מאוד להכניס לרבי את המיזם. הרבי רוצה שיהיה חסידות ברדיו ובטלויזיה ובאינטרנט. האם אתה מתבייש ח&quot;ו ב&quot;מיזם הגדול להפצת המעיינות&quot;? או אולי אתה משקר כאשר אתה כותב את זה? אם אני היייתי במקומך - לא הייתי מתבייש בכלל. מה שכן, הרבי בעצמו אומר שיש דברים שצריכים להסתיר כי הם מבזים את חב&quot;ד, ואני לא זה שהמצאתי את זה. אני לא רוצה לתת כאן דוגמאות אבל יש כאלו למכביר. קיצור הדברים: תמחקו את הדברים שלא מכבדים את הרבי, ותמשיכו לעשות כבוד לרבי בכל דף ודף במיזם המוצלח. {{אנונימי}}<br /> ::::::::בדרך כלל הדברים שמבזים ציבור מסויים, שייך לרכילויות, לשון הרע והוצאת שם רע, שלכל אלה אין שום קשר לאנציקלופדיה. יהיה מועיל יותר להמשיך את הדיון באם תביא דוגמא או שניים ממה שהרבי הורה להסתיר על מנת שנוכל להסיק לנידוננו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 20:43, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::::::: א. הפסוק &quot;כבוד אלוקים הסתר דבר&quot; לא אומר מספיק? שישנם דברים שהם נכונים אבל כבוד אלוקים הוא להסתיר אותם. ב. תמונת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש.<br /> ::::::::::מסכים בהחלט עם המשתמש האנונימי. אנחנו לא אתר חדשות, אבל גם לא ויקיפדיה. כחב&quot;דפדיה אנחנו צריכים להיות אחראיים על התכנים שלא יביאו להיפך כבוד ליובאוויטש. אנחנו לא נשנה ונמציא תכנים חדשים, אלא לא נרחיב במה שאין צורך. מסכים איתו גם לגבי הגישה לאינטרנט. הקו של הרבי הוא לא התעלמות מחידושי הטכנולוגיה, אלא להיפך - ניצול הטכנולוגיה להפצת המעיינות, וחב&quot;דפדיה בהחלט מנצלת.<br /> ::::::::::בונגע לתוכן שמופיע כעת כאן, בעמוד השיחה, הוא לא נראה כזה בעייתי שיש צורך למחוק. יתכן שאני טועה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :אנונימי; א. כשאתה מצטט פסוק, תביא גם את המפרשים עליו, כדי שנבין על מה מדובר, בפרט כשאתה רוצה להסיק ממנו השלכות מעשיות. ב. תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מתנוססת ברשת בריש גלי ובמילא גם בערך עליו (עדיף שמחפש התמונה, שבכל מקרה ימצא אותה, יגיע לכאן ויחשף גם לייחס הרבי לתמונה). חב&quot;דניק, אין ספק שאנו מסכימים לגבי העקרונות, השאלה היא מה המשמעות שלהם לגבי הדיון על מחיקת דף שיחה זה וגם בזה אני רואה הסכמה מצידך, שאין שום צורך למחוקה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::מה מוסיף, ולמי מוסיף הקטע הבא המופיע בראש העמוד בו אנו מתכתבים: &quot;לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל&quot;. האם זה לא עונה לגדר של רכילות צהובה זולה שאין מקומה כאן והיא לא מוסיפה כבוד לאף אחד? מה רע למשל שיהיה כתוב: מחקתי את התיבה בעלה כיון שהם כבר לא נשואים.<br /> ::אגב, בענין התמונה. אני לא מדבר על הציורים ההזויים שמתפרסמים ברשת, אלא דווקא על התמונה שככל הנראה נמצאת בספריה ולא פורסמה על פי השמועה מפני סיבה אחרת. {{אנונימי}}<br /> ::::::::: חבל לקשקש אין בספריא שום תמונה של מפורסמת, ואין תמונה בכלל, הרבי לא שלל את הימצאותה אבל ניתן להבין מדבריו, שלא קיבל שהיא קיימת<br /> :::גירושים, לידיעתך, זה נסיבה לא נעימה וזה טבעה של דף שיחה, שמלבנים גם דברים פחות נעימים (ובסוף ניתן לארכב את הדיון וגולשים כמעט ולא נכנסים לשם). בכל אופן, אם משתמשים נוספים יצדדו בבעתיות הניסוח, ניתן לשנות מילה פה, מילה שם. לא צריך למחוק את דף השיחה בשביל זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 21:31, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == פרטים נוספים שאפשר להכניס ==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54362 ר' לוי הראה לי את ישראל אריה לייב] - עדות מהרב [[נחום גרליק]].<br /> <br /> * יש סיפור נוסף בפסקה האחרונה של הערך על ר' [[יחזקאל בסר]].<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52946 כתבה על ביתו של הרבי והרבנית] - הקומה השלישית: הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת דליה רויטמן, בת רבי ישראל אריה לייב, שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48506 חסיד חב&quot;ד שהקים גמ&quot;ח לע&quot;נ ר' ישראל אריה לייב].<br /> <br /> * אחיו של הרבי מקבל את הלוח היום יום: בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער:”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר:”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33498 מתוך כתבה באינפו].<br /> <br /> ::תודה. אעבוד על זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:08, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::הוספתי את מה שידוע לי לעת עתה, ניסיתי לעדין.<br /> :::יש כאן [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 ] תמונות מאשתו ובתו, יש עוד אחד ב[[נשיא וחסיד]], מצידי אין בעי' להוסיף לכל הפחות אחד מהם, אבל קודם אבקש את רשותכם. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 03:46, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::לדעתי אפשר וכדאי להוסיף תמונה, אך לדאוג שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:55, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == ביאור שמותיו ==<br /> <br /> מובא שבנ&quot;א הרבי ביאר את שמותיו. וכמדומה לי שגם בתשמ&quot;ה הי' כן. מישהו זוכר/ יכול לברר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :הרבי דיבר ממנו באותו שנה. לא ידוע לי שהסביר את שמותיו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 16:02, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::ב[[שיחת|שיחה]] [[שבת קודש]] אחרי-קדושים, [[תנש&quot;א]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:22, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :::תודה. כבר מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:54, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקור לטיפוס==<br /> כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]}}. - כותב הדברים כאן שמע זאת משד&quot;ב גורארי', ומהיכן שמע זאת שד&quot;ב גורארי'? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים&quot; - למה זה היה מסוכן, הרי גרו בו בזמן עשרות אלפי יהודים בגרמניה וכמו כל האזרחים יצא להם להיכנס תדיר למשרדי ממשלה למרות שהיו בשליטת הנאצים? נו, לפחות את הסיפור שאמרו לה שכל המשפחה שלך שניאורסונים וכו' לא הכניסו כאן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:06, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;בשנת [[תש&quot;א]], לאחר שאחיו, הרבי, הגיע ל[[ארצות הברית]], חודש קשר המכתבים ביניהם.&quot; וכשהרבי היה בפריז, הוא לא יכל לכתוב אליו מכתבים? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ::שד&quot;ב גורארי' סיפר זאת מזכרנותיו, הוא אמר כי הוא הי' שם וראה את זה, ככל הנראה הוא, שהי' אז בריגא עם הרבי הריי&quot;צ ושאר המשפחה הגיע אז לביקור לברלין.<br /> ::אני בעצמי קראתי את זה בזכרונות שאחד כתב בשמו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::לגבי בארי גוראריה, אחרי הכל הוא משפחה ומטבע הדברים הוא מעודכן. כל עוד ואין מקור סותר או בעיה הגיונית, נראה לי שחזקתו אמת. לגבי משרדי הנאצים, יכול להיות שהניירות שלהם לא היו מספיק בסדר ובכלל, אין ספק שהיה שם &quot;מקום סכנה&quot; ומי שלא היה מוכרח, נמנע מכך. לגבי המכתבים, אני משער, שלפני כן לא היה כתובת מסודרת וגם הדואר היה פחות זמין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::בימים ההם בארי הי' גר אצל [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] - כך שמעתי מר' [[זושא פויזנר]] - וכנראה ששם ראה א,ז או עכ&quot;פ שמע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''.<br /> לגבי בארי מיודעי דבר שמעתי שאי אפשר לסמוך ולו על דבר אחד שאמר ושעוד בחיי זקנו היה ממציא ומשקר כל היום (בכוונה אינני נכנס לפרטים) וכך המשיך גם אחר כך, ויש הוכחות ברורות להרבה מקרים שהם פשוט שקר גמור ולכן להשמיט. {{שכח|בפועל ממש}}<br /> :כדי להחיל על אדם התואר &quot;שקרן&quot;, יש לדון בזה בכובד ראש, בפרט כאשר מדובר בעניין עובדתי שלא נראה שיהיה אינטרס לשקר. שיחזרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ב 12:52, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> זה בדיוק הנקודה - ואני חוזר שוב: לא כאן הבמה לפרט את הפרטים וממי שמעתי אותם - היה לו מחלה לשקר גם בלי אינטרסים.--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 16:04, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> ::משונה מאוד וכל עוד הדבר לא יוכח מעל לכל ספק, אין להסתמך על זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ב 21:37, 19 במאי 2012 (IDT)<br /> אכן הוכח בגביית עדות וממעשים שבעצמו הודה בבית המשפט ואין כאן הפורום לפרט - ואין העניין בכלל להתעסק בזה בהוראת אד&quot;ש, אך העובדות לא ניתנות לשינוי ולכן חבל לכתוב שקרים--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 23:00, 19 במאי 2012 (IDT).<br /> :::באם אכן הוכח, אין צורך להתעסק. די בהצגת ההוכחות לתועלת כולם ותו לא. אי אפשר לכתוב דברים על סמך ידיעה אישית בלבד. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח באייר ה'תשע&quot;ב 01:39, 20 במאי 2012 (IDT)<br /> <br /> == דיון - העיסוק במשפחתו ==<br /> <br /> בעקבות מה שכתוב כאן לפני זה, רציתי לעורר על נקודה לדיון בין החב&quot;דפדים:<br /> <br /> ידוע שהרבי לא רצה שיתעסקו עם משפחתו, ופרט לחסידים בודדים (שהרבי ציוה אותם על קשר והורה הוראות ספציפיות כיצד ואיך) - כל החסידים מוזהרים על ניתוק. <br /> <br /> בכלל, משפחת בית הרבי היא משפחה אצילית, ואין זה מן הכבוד שכל אחד ינהג בהם מנהג אישי.<br /> <br /> מהוראה זו ניתן ללמוד על הזהירות הגדולה שיש לנהוג כשאנו באים לכתוב עליהם ועל חייהם. בואו נחשוב על כך שהם נכנסים לכאן ורואים את שכתבו עליהם, עם כל הפרטים וה&quot;כניסה לקרביים&quot; - לדעתי הם ייפגעו מאוד וזה יגביר אצלם בלב וברגשות את התרעומת על חב&quot;ד/החב&quot;דניקים.<br /> <br /> דעתכם? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> <br /> :זלמן, הנחת ב' יסודות השערתיים ולפיהם הסקת מסקנות. א. יש לברר בצורה יסודית מה מקור ל&quot;ידוע&quot; שהרבי לא רצה עיסוק עם משפחתו ובאיזה עיסוק מדובר. ב. לי נראה שהם מאוד ישמחו לראות שיש ערך מכובד ואוהד על סבם הדגול. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:25, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::א. תוכל לראות בגוף הערך על עדות הרב גלוכובסקי בשם הרב מיידנצ'יק. ב. שמעתי מאברך חסידי שהיה אז בחור ב'קבוצה', שהרבי ביקש שלא יתעסקו איתם. ג. מעוד אברך שהיה קשור לשליחויות אליה שמעתי שהרבי ביקש ממנו לשמור בסוד את השליחות אליה. ד. בנוגע לערך האוהד - אסכים עם דבריך בקשר אליו באופן אישי. לא אסכים בקשר ל&quot;ביתו&quot; ו&quot;משפחתו&quot; והחיטוט המיותר בפרטיהם האישיים ממש, כמו גם בדף השיחה כאן. לדעתי זה עבר כל גבול וההתנהלות בנושא חסרת רגישות וכבוד למשפחת בית הרב. שמרתי את אצבעות ידיי שלא לכתוב ביטויים חריפים יותר. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> :::כפי הידוע לי היו מטרידים את חייה השלווים (כפי שניתן לשער) והבקשה הייתה, ככל הנראה, להניח לה במובן הפשוט ביותר. כמו כן, לא חסרים כאלה שירצו &quot;לקרב&quot; אותה וכו' והבקשה נשמעת פשוטה ואלמנטרית ביותר. לגבי השליחות הסודית, הרי יש בערך לפחות שני &quot;התעסקויות&quot; ידועות ומפורסמות, כך שצריך עיון מה משמעות הסודיות של אותה שליחות מסתורית. לגבי המשפחה, אני לא רואה שום חיטוט מיותר. אדרבה, כתיבה מכובדת וסוקרת. אם יש ביטוי כזה או אחר הגולש, תמקד (אפשר גם להעביר את הדיון לארכיון, בסיום עריכת הערך). בכל אופן, אני ממליץ להמתין לאמירות של משתמשים נוספים. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:53, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> להעיר שישנו פתגם ידוע ברוסית (כמדומני מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אולי הופיע באחד ה'התמים'ס האחרונים?) &quot;במשפחת הצאר (צארסק'ע פאמיליע) אל תיגע&quot;. וד&quot;ל. [[משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|לחיים ולברכה - גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|שיחה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> == דאגה למצב קברו ==<br /> <br /> למה כתוב בערך שהרבי אמר ליצחק דוד גרונר שאחיו קבור '''בטבריא'''?? {{אנונימי}}<br /> :תוקן, תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ח 14:59, 4 באפריל 2018 (IST)<br /> זו הייתה הלשון.<br /> <br /> == תאריך לידה ותיקונו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם קובץ חדש עליו שבו כתוב שנולד ביום '''כ&quot;א אייר תרס&quot;ו''' ולא ג' סיוון תרס&quot;ט הקובץ שם מוכיח זאת משלוש הוכחות כדלקמן:<br /> <br /> '''א'''' עדות אחד החסידים שנישכח מזיכרוני את שמו שאומר בזיכרונותיו שבשנת תרע&quot;ב ראה את ר' ישראל אריה לייב ואז כותב שככל הנרה נראה בן חמש או שש שעם תעשו חישבו יוצא שנת תרס&quot;ו.<br /> <br /> :'''ב'''' לאחרונה התפרסם רשימותיו של הרה&quot;ח רבי ברוך שניאור זלמן בו כותב שבשנת תרע&quot;ה היה אצל הרבי הרש&quot;ב ואמר לרבי הרש&quot;ב ש&quot;יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב&quot;. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם חג השבועות תשע שנים&quot;. ומיזה משמע שהיה בתרע&quot;ה היה זה כחודש ליפני גיל תשע ונעשה חישוב יוצא שנולד ליפני חג השבועות '''תרס&quot;ו''' וזה מב' מקורות ולא תרס&quot;ט.<br /> <br /> : '''ג''' ועוד שלאחרונה התפרסמו ספרי הרישום של רוסיא ששם כתוב את תאריך השנה שנולד: תרס&quot;ו ותאריך לידתו: כ&quot;א אייר וכתוב שמה גם את התאריכים הלועזיים שנולד ונימול וכתוב תוארו של אביו איש נכבד לדורותיו וכו&quot;<br /> <br /> :בכל מקרה יוצא שתאריך לידתו הנכון והמדויק ביותר הוא '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' וזה מג' הסיבות הנ&quot;ל וזה שכתוב כאן '''ג' סיוון תרס&quot;ט''' ולא כ&quot;א באייר תרס&quot;ו זה בגלל עדות אשתו שלו שאמרה שהייתה חוגגת את יום הולדתו בתאריך 1909 וזה רק מאשתו היא אמרה זאת ובגלל שרק היא אמרה זאת ולא סמכו עליה כ&quot;כ כתבו בקונטרס שיצא בתאריך י&quot;ג אייר (פטירתו) &quot;ג' (?) סיוון תרס&quot;ט&quot; והשאירו רוח קצת ולכן שמו סימן שאלה כי לא כ&quot;כ היו בטוחים אבל אני חושב שבגלל אשתו שהיא אחת מול ב' אנשים חסיד אחד וסבו של הרבי ועוד מסמך בספר הרישום שהוא מקור אמין ולכן אני חושב שצריך לשנות לתאריך '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' ולתקן את הטעות מי שחושב שלא לתקן את הטעות שיכתוב לי בדף השיחה שלי תודה<br /> ::::::עוד ראיה שזה התאריך הנכון, שבפתח דבר לכמה מקומות הרבי ציין תאריך כ&quot;א אייר, וזה לכאו' המאורע. (כמו שציין ג' כסלו, ולא ידעו מזה, ולאחרונה ברשימות של הרבנית חנה התגלה שזה יום הולדת של בערל).<br /> אני עצמי לא אשנה את התאריך כי אני רוצה לשמוע חוות דעת מאחרים [[משתמש:עולם|עולם]] - [[שיחת משתמש:עולם|שיחה]] 13:34, 4 במאי 2018 (IST)<br /> :שאלה קשה, גרסה של הרבנית חנה, מול הגרסאות האחרות, אני חושש להכריע... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ט 16:56, 2 באפריל 2019 (IST)<br /> ::כתבתי בעבר הנראה לענ&quot;ד בנושא ב[[שיחה:כ&quot;א באייר]], ועל פי זה ערכתי כאן. אם ימצא אי מי הוכחה שהגהת הרבי לקונטרס ושיחה אינה כוללת דיוק בפרטים כגון אלו, אולי אשנה דעתי, אבל כרגע נראה לי פשוט שהרבי הכריע, ומי יבוא אחרי המלך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:44, ב' בניסן ה'תשע&quot;ט<br /> :::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], עם כל הכבוד לנחרצות החסידית, הרבי לא הגיה את התולדות הנ&quot;ל. לגבי ה&quot;בלבול&quot;, צריך לבדוק אולי החילוק נובע מהבדל הלוח היוליאני והלוח הגרוגריאני. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 22:09, י&quot;ג באייר, ה'תשע&quot;ט 22:09, 18 במאי 2019 (IST)<br /> ::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], עם כל הכבוד לנחרצות, מתבקש מקור לעובדה זו גופא: שהגהת הרבי לפתח דבר לא כוללת הגהה לאותה הערה. כמו כן, קשה להאמין שבלבול בין הלוחות יגרום שלא להבדיל בין תרס&quot;ו לתרס&quot;ט. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:53, כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ט<br /> :::::בלא להתערב לכאן או לכאן, אין כל ספק שהבלבול כ&quot;א-ג' מקורו בהבדל שבין הלוחות. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br /> ::::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], לא ראיתי נחרצות בדבריי, רק השערה מאופקת ומסוייגת ב&quot;צריך לבדוק אולי...&quot; לגבי הנקודה השנייה (הגהת הרבי את הקונטרס הנ&quot;ל), פשוט הדבר גם למי שאינו מצוי בסוד העניין כי הרבי לא הגיה את הסקירה הנ&quot;ל, ומה גם שאפשר לברר אצל ר' שמואל קראוס שכתבה בשעתו האם הרבי הגיהה? אתה ב-770 כעת? [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 12:20, כ&quot;א באייר, ה'תשע&quot;ט 12:20, 26 במאי 2019 (IST)<br /> :::::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], הנחרצות - התכוונתי לקביעה שלך בפשטות שהרבי לא הגיה. כתבת &quot;תולדות&quot; ו&quot;סקירה&quot; ואיני יודע למה כוונתך, אבל אם אנחנו מדברים על אותו דבר - מדובר בפתח דבר לקונטרס מוגה, שצריך מקור ברור לטענה שהרבי הגיה את כל הקונטרס (כולל הפתח דבר) מלבד אותה הערה.<br /> :::::::איני ב-770 כעת, ומי יתן לי אבר כיונה... {{קטן|לבירורים אישיים נוספים מומלץ להשתמש בשליחת מייל למשתמש.}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:29, כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ט<br /> ::::::::במכתב הרבי הריי&quot;צ (חתום ע&quot;י רח&quot;ל) שנולד ב-1908 שמקרב אותנו יותר לתרס&quot;ט (אם כי אם זה אייר-סיוון זה כבר 1909)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:08, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 21:08, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::::::{{א|חייל של המלך|היכן}} נדפס המכתב? לכאורה (מעצם השימוש בתאריך הלועזי) הכוונה במכתב לרשום במסמכים הרשמיים, ולא לתאריך האמיתי. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ט' באייר ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 23:05, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::::::::מכתב בקשר לבקשת עלייתו לאה&quot;ק. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/02/08-02-2018-04-51-57-%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A8%D7%A7-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%990006-758x1183.jpg כאן] המכתב. איני בקיא בסוגיה מספיק ולא עיינתי במערכה שבטח יש ע&quot;ז בשנים ראשונות אך לא ידוע שזה (היינו תרס&quot;ט) זה המוםיע במסמכים הרשמיים ואדרבה נמצאו תעודות ומסמכים בהם מופיע שנים אחרות--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:57, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 23:57, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> == התמונה ==<br /> ובכן, רבויסיי: אח של כ_ק.jpg<br /> <br /> <br /> drive.google.com/drive/folders/12h2HXCdgmdMgEC_HW_9B0KW7-bhdgBJl<br /> {{אנונימי|}}<br /> :מדהים. יישר כח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:06, ח' באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: כבר לפני כמה חודשים מצאתי את התמונה באתר אינטרנט באנגלית וציינתי לשם. כתבתי כאן בערך: &quot;תמונה המיוחסת לו מופיעה באתר &quot;finde a grave&quot; בה הוא נראה בצעירותו, חבוש מגבעת&quot;. כעת, אני רואה שכבר הוסיפו קישור לתמונה. יש דמיון רב בין היהודי שבתמונה לרבי, כך שהגיוני שזהו '''אחיו''' של הרבי, אך מכיון שאינני יודע מניין המקור לתמונה ולא הייתי בטוח שזה הוא, רק ציינתי לאתר הנ&quot;ל. ובטח בתו של ר' ישראל אריה לייב שחיה ב&quot;ה יכולה להגיד האם זו אכן תמונתו האותנטית.<br /> <br /> :::מקור התמונה. אצל מי היתה? הוכחות שאכן זה הוא? [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 10:07, י' באייר, ה'תשפ&quot;ג 10:07, 1 במאי 2023 (UTC)<br /> *א' התמימים: המקור הוא אתר &quot;finde a grave שם התמונה נמצאת ועליה שמו של ר' ישראל אריה לייב באנגלית. הוא נראה אכן דומה לרבי, ולכן הגיוני שזה אחיו של הרבי. אבל בערך אכן נכתב שזה מיוחס לר' ארי' לייב, כי אין ודאות שזה הוא, ורק מי שהכירוהו וראוהו, יכולים להעיד אם זה אכן הוא או לא [בתו שתחי' חיה בעיר רחובות].<br /> :: הסבר מלא על התמונה בקישור (החסום) הבא: https:. //mentalblog.substack.com/p/yisroel-aryeh-leib-schneerson-aka. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:28, י&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: תודה רבה על המקור שהתמונה מחתונת גיסו של ריא&quot;ל, מילגרום. שנים רבות חיפשתי את תמונת ריא&quot;ל, ובהשגחה פרטית מצאתי באתר &quot;find a grave&quot; וציינתי אז כאן באתר לתמונה זו. אך באתר הנ&quot;ל לא היה המקור לתמונה, וכעת שמח שגם מצאת המקור המדויק ושהשערתי שזה ריא&quot;ל הייתה נכונה.<br /> <br /> == תוארו ==<br /> <br /> היות שבפרסומים חב&quot;דיים רשמיים מעולם לא כונה בשם ר' ובטח לא בשם רבי, כך יהיה גם כאן. כנ&quot;ל לגבי תמונתו שלא פורסמה על ידי חב&quot;ד מעולם. ומעניין לעניין, לגבי הכינוי בתחילת הערך 'ריא&quot;ל' האם אכן יש כזה כינוי, מישהו יכול להביא פרסום שבו הוא כונה כך? {{שכח|שיע.ק}}<br /> :תשובה: 1) יש מכון שנקרא &quot;ריא&quot;ל&quot; על שמו [ראה בערך ר' שמעון סילמן]. 2) יש פרסומים רשמיים בהם הוא מכונה &quot;הרב&quot;, ולמשל בקונטרס י&quot;ג אייר – תש&quot;נ [מוגה], בהקדמה: &quot;לקראת י&quot;ג אייר, יום היאָרצייט של הוו&quot;ח וכו' הרב ישראל ארי' לייב, אחיו של – יבדל לחיים טובים – כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, – לפני מלחה&quot;ע האחרונה עלה לארץ הקודש. נסתלק בי&quot;ג אייר ה'תשי&quot;ב, בליווערפול, אנגלי', ומנ&quot;כ בעיה&quot;ק צפת תובב&quot;א* . . יום ג, יג אייר, שנת ה'תש&quot;נ&quot;. בד&quot;כ מופיע שמו בתואר &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ ובעל מדות ישראל ארי' לייב ז&quot;ל&quot; [וכ&quot;ה בשלשלת היחס שבהיום יום].<br /> את התואר &quot;ר'&quot; אפשר לכתוב בהחלט בגוף הערך. {{אנונימי}}<br /> ::{{א|שיע.ק}} אני מצטרף לאנונימי, בהחלט ניתן למצוא מקומות רבים בהם מופיע התואר 'הרב', לא נכון לומר כי מעולם לא לא כונה בשם ר' או 'הרב'. כרגע אני לא זוכר על מקום מסויים. בל&quot;נ אם אראה אביא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(03:30, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::אנונימי יש&quot;כ על התשובה המפורטת. לגבי ריא&quot;ל זה עדיין לא מעיד שהוא כונה כך היכן שהוא, אבל אני מניח שאפשר להשאיר את זה. לגבי התואר 'הרב' הבאת פרסום אחד, אך מנגד עומד גם ניסוח המצבה שנוסחה כמובן לפי הוראת הרבי, והיא בפרסום הכי גדול וכל אות בה מדוייקת, ולכך יש להוסיף את קונרטס י&quot;ג אייר תנש&quot;א שהוא משנה אחרונה. ברור לכל בר דעת שיש סיבה לכך שפרסומים הרשמיים יש בדווקא את התואר &quot;&quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ ובעל מדות&quot; ולא את התואר 'ר'. ובפשטות הסיבה לכך היא שכשכותבים על יהודי שאינו רב שהוא רב, הרי שזה הפך הכבוד כלפיו וכו'. ובאותו עניין שוחחתי בעבר גם עם ר' שיעמל'ה פיזם שאמר לי שהתואר הוא בדווקא 'הוו&quot;ח וכו' ולא ר'. קל לראות שם בבית משיח מתנסחים כך ועוד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ג 13:15, 10 במאי 2023 (UTC)<br /> ::::יוסף בן מלמד ואנונמי, אשמח לראות עוד פרסומים רשמיים מלבד המקור הבודד שהובא עד כה (קונטרס י&quot;ג אייר תש&quot;נ) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באייר ה'תשפ&quot;ג 13:30, 10 במאי 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|שיע.ק}} את האמת עוד לא חיפשתי אבל רק עשיתי חיפוש גוגל וראיתי [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;url=https://chabad.info/tag/%25D7%25A8-%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C-%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2599%25D7%2591/&amp;ved=2ahUKEwiu1fOXiOv-AhXNFVkFHbIXDdkQFnoECAoQAQ&amp;usg=AOvVaw3JmyJxVvhsFheX7iqPGeP8 באינפו] ||[https://sinun770.org/%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%A6-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C/ בסינון חב&quot;ד] ובעוד הרבה אתרים שלצערי מסנן הספאם חסם. ברוב הקבצים שראיתי (לא אתרי חדשות) ובמקומות רשמיים אכן כתוב הוו&quot;ח וכדו'. גם דעתי היא שלא לכתוב הרב או ר' אלא הוו&quot;ח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:56, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> *בתולדות לוי&quot;צ, מהדורה חדשה, [מצאתי באוצר החכמה] בהוצ' קה&quot;ת: &quot;פרק ארבעה עשר - רבי ישראל אריה לייב &quot;. בהתקשרות גליון 1497 [תשפ&quot;ג] נכתב: &quot;נפטר הוותיק וחסיד ר' ישראל אריה לייב&quot; [וכן נכתב שם בשנים קודמות][למשל, התקשרות 1295]<br /> לכן, הכינוי &quot;ר'&quot; לדעתי הכי מתאים.<br /> כמו&quot;כ לענ&quot;ד, הכינוי &quot;ר'&quot; הוא כינוי שמשתמשים בו גם כלפי אנשים שאינם רבנים, ואף כלפי אנשים מסורתיים, ואין שום בעיה להשתמש בכינוי זה. כאן לא מדובר בכיתוב על מצבה שמדייקים מאד בכתיבת השבחים כידוע, אלא באנציקלופדיה אינטרנטית, ואין לכתוב בלי תואר ר' כי ייראה כמו זלזול. - א' הת' מירושלים.</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=593485 2023-05-10T13:23:33Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה הורביץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורביץ מנחה את [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י&quot;א ניסן]] ב[[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית מנחם]]]]<br /> הרב '''משה שמואל הלוי הורביץ''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]]) הוא ראש הכולל תפארת זקנים והגבאי הרוחני ב[[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' בכפר חב&quot;ד, ומשלוחי הרבי בלוד. בעבר כיהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], כן משמש כמנחה ונואם בערבי חב&quot;ד ובהתוועדיות המרכזיות בבית הכנסת [[בית מנחם]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ד]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לאביו הרב יהודה בן הרב [[שניאור זלמן אליעזר הורביץ]] ואמו איטה הניה בת הרב [[זאב וואלף זלמנוב]].<br /> <br /> כילד למד ב[[אהלי תורה כפר חב&quot;ד]], ובאלול תשמ&quot;ז נכנס ללמוד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]] ובהמשך ב[[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה גדולה בקרית גת]]. נסע לקבוצה לקראת שנת [[תשנ&quot;ד]], והיה אחד מהשמונה קנים. בב' שבט תשנ&quot;ח נשא את בת הרב [[יחזקאל קליין]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד]], וכיהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה יצא לשליחות בשכונת שערי עליה בלוד, תחת הרב [[אברהם חזן]].<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[צבי גרינוולד]] התמנה לראש כולל תפארת זקנים בבית הכנסת בית מנחם.<br /> <br /> [[קובץ:כולל בית מנחם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הורביץ לצד חברי כולל זקנים בבית מנחם]]<br /> הרב הורביץ פועל כגבאי רוחני בבית הכנסת המרכזי בכפר חב&quot;ד - בית מנחם, ואחראי למשפיעים שימסרו שיחה של הרבי בשבת לפני קריאת התורה, ועל ההתוועדות לאחרי התפילה. <br /> <br /> בתמוז תשפ&quot;ב הקים שיעור שבועי בלקוטי שיחות בבית מנחם אותו מוסר הרב [[יעקב משה וולברג]].<br /> <br /> מאז תשע&quot;ה משמש כחבר רוחני במערכת [[עדכוני חב&quot;ד]] בראשות ר' חיים שאול נוישטט. בראש הוועדה עומד הרב [[אליעזר ברוד]]).<br /> <br /> הרב הורביץ אחראי מטעם ועד כפר חב&quot;ד על התוועדויות בכפר חב&quot;ד וכן מארגן ב[[ימי חב&quot;ד]] התוועדויות גדולות בבית מנחם. פעמים רבות מנחה את ההתוועדויות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב מנחם מרוזוב - [[שליח הרבי]] בטביליסי, בירת [[גיאורגיה]]<br /> *חתנו לעתיד, התמ' מנחם שמערלינג - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/106169 ר' משה הורביץ בירמץ, תושבי הכפר הגיעו לברך • תמונות, וידאו] אתר {{col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הורביץ, משה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קליין]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשל&quot;צ]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%A3&diff=593465 2023-05-10T12:16:11Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]<br /> הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ&quot;ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] וממנהלי [[בית חב&quot;ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי&quot;ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב&quot;ד]] במבצע &quot;עמוד ענן&quot; בשנת [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שארף נולד בשנת [[תשמ&quot;ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> ==השליחות בהודו==<br /> [[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי&quot;ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]<br /> [[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]<br /> <br /> כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב&quot;ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב&quot;ד בו פעלו יחדיו.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשע&quot;ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר&quot;ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.<br /> <br /> לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, מתגורר זמנית בביתר עילית.<br /> <br /> ==בתקשורת==<br /> פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.<br /> <br /> עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב&quot;דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושה שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].<br /> * אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב&quot;ד גילה<br /> * אחיו, הרב משה יעקב שארף - ראש מכון סמיכה מרכז דוברי עברית במונטריאול<br /> * אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל<br /> * אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת<br /> * אחיו, ר' [[קה&quot;ת|חיים שלמה שארף]] - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש<br /> * אחיו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס<br /> * אחיו, ר' לוי שארף<br /> * אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת<br /> * אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''&quot;אני אמשיך את השליחות של מירה&quot;'''] {{אינפו|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שארף, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שארף]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%A3&diff=593463 2023-05-10T12:14:40Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמוליק שארף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל שארף]]<br /> הרב '''שמואל שארף''' (יליד [[תשמ&quot;ג]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] וממנהלי [[בית חב&quot;ד]] בעיר ניו דלהי שב[[הודו]]. התפרסם לאחר ששָׁכַל את רעייתו השליחה מרת מירה הי&quot;ד בפגיעת טיל קטלנית בביתם שב[[נחלת הר חב&quot;ד]] במבצע &quot;עמוד ענן&quot; בשנת [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שארף נולד בשנת [[תשמ&quot;ג]] ב[[ביתר עילית]] לאביו הרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - [[היכלו של משיח]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] לחסידות ב[[ביתר עילית]], ולאמו חיה - בתו של הרב [[אברהם הערש כהן]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובישיבה גדולה [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] שבצפת. לקראת שנת [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] בבמסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> ==השליחות בהודו==<br /> [[קובץ:מצבה שארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדו הקטן של הרב שארף על יד הקבר של אמו הי&quot;ד, רעייתו הראשונה של הרב שארף]]<br /> [[קובץ:שארף חתונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחתונתו השניה]]<br /> <br /> כבחור, נסע הרב שארף לשליחות בהודו, יחד עם השליח הוותיק הרב [[נחמן נחמנסון]]. לאחר כמה שנים התחתן עם מרת מירה רות כהן, שהגיעה מבית של חסידי סדיגורא והתקרבה לחב&quot;ד בצעירותה. הם חזרו לניו דלהי ופתחו שם בית חב&quot;ד בו פעלו יחדיו.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשע&quot;ג]] נסע עם משפחתו לארץ הקודש, למטרת הארכת הויזה להודו, והתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. באותה תקופה התרחשו מתקפות טילים באיזור הדרום, במהלך מבצע עמוד ענן, וב[[ר&quot;ח כסלו]] פגע בבית משפחת שארף טיל גראד שנורה מעזה. הטיל פצע אותו ואת ילדיו ונטל את חיי אשתו, השם יקום דמה.<br /> <br /> לאחר האירוע נסע הרב [[עקיבא סודרי]] עם משפחתו לניו דלהי, ומילא את מקומו של הרב שארף בניהול בית חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר שנתיים נישא הרב שארף בשנית למרגלית אורובן, זמנית מתגורר בביתר עילית.<br /> <br /> ==בתקשורת==<br /> פיגוע הטרור וגבורתו של הרב שארף שחזר למקום שליחותו, עוררו הדים רבים בארץ ובכלי התקשורת. בערוצי הטלויזיה השונים ובעיתונות הכללית התראיין הרב שארף והעביר את [[בשורת הגאולה]] של הרבי, כאשר הוא מהוה [[דוגמא חיה‎]] לאמונה וביטחון גמור בדברי הרבי למרות הניסיון והכאב.<br /> <br /> עם היחשפותו הרחבה התוודע הציבור להיקפה העצום של הפעילות החב&quot;דית בהפצת [[פרסום זהות משיח|נבואת הגאולה והגואל]] בעולם כולו, בעוד באותה תקופה גורמים שונים ניסו למזער את פרסום הפעילות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72759 לידיעת הגולשים: פראבדה נסגר לפני שנים ● דעה] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * אביו, הרב [[יהושע שארף|יהושה שיחי' שארף]], רב בית כנסת היכלו של משיח ב[[ביתר עילית]], וראש כולל אהל פנחס ב[[ביתר]].<br /> * אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - רב בית כנסת חב&quot;ד גילה<br /> * אחיו, הרב משה יעקב שארף - ראש מכון סמיכה מרכז דוברי עברית במונטריאול<br /> * אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - נוף הגליל<br /> * אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח בישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת<br /> * אחיו, ר' [[קה&quot;ת|חיים שלמה שארף]] - מנהל גשמי בישיבת תומכי תמימים בית שמש<br /> * אחיו, ר' אלחנן שארף - קראון הייטס<br /> * אחיו, ר' לוי שארף<br /> * אחותו, מרת חנה אשת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - ראש ישיבה קטנה תורת אמת<br /> * אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72926 ידיעות אחרונות בכתבה מקיפה: '''&quot;אני אמשיך את השליחות של מירה&quot;'''] {{אינפו|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77394 משימת חייו: השליח חוזר להודו] {{אינפו|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85023 'ישראל היום' על הכאב, האמונה, השליחות והשמחה] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85019 קובי קלמנוביץ מציג: מחורבן וכאב לבנין ושמחה] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78698 הנאום המרכזי בבאנקעט כינוס השלוחים] {{וידפו|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75932 מסירות נפש: חיי שליחות במיין-בזאר ניו דלהי] {{וידפו|}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73025 הילדה אמרה: אמא הלכה לשמים להביא את המשיח] {{וידפו|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שארף, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שארף]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593200 2023-05-09T19:56:19Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע, ור' ישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: &quot;סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר&quot;. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שר' ישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]], עם זאת ב&quot;ספר המאמרים מלוקט&quot;, חלק ה', במאמר &quot;אחרי קדושים - י&quot;ג אייר תשכ&quot;א&quot; נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס&quot;ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן עם התמדה גדולה. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ר' ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ר' ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ר' ישראל אריה לייב, הרבנית חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot; [והכוונה לר' ישראל אריה לייב].<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, ור' ישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], ור' ישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שר' ישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ר' ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> ==עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ר' ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו (הרבי מה&quot;מ). אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}(קישור לא זמין).<br /> <br /> ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ט]], סיפר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא&quot;ח]] מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ&quot;ט, עמ' 66-65.}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרדכי גוראריה&quot;. בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ר' ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב&quot;ד, תשורה נקי}}<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). עבדה גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|&quot;שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד&quot; - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו&quot;ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ר' ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח&quot;א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.<br /> <br /> ==חלקו בפיתוח האטוֹם==<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי מסייעים כלכלית===<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג עמוד תנה}}.<br /> <br /> באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:<br /> &quot;י&quot;ד תמוז תש&quot;ח... מכתבו מי&quot;א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו&quot;ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לר' ישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש&quot;ז להשלים את כל הנזכר לעיל&quot;{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה&quot;ק אמור פ&quot;ג]}}.<br /> <br /> ===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===<br /> התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:<br /> <br /> בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע&quot;א]] כי ר' ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:<br /> &quot;הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה&quot;{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.<br /> <br /> ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע&quot;ו]]:<br /> ר' ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע&quot;ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: &quot;סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה&quot;{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע&quot;ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.<br /> <br /> הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש&quot;פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ר' ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ר' ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו &quot;לדלות&quot; את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ר' ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ עמוד 21- ר' ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.<br /> <br /> גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ&quot;ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] ור' ישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב&quot;כפר חב&quot;ד&quot; ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב&quot;ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי&quot;צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונות שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ר' ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ר' ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ר' ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ר' ישראל אריה לייב היה &quot;אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם&quot; {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי&quot;ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ר' ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.<br /> <br /> כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות.וכיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.<br /> גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;] באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}} ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ר' ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.<br /> <br /> ==תיאוריית חיסול==<br /> שמועה לא מבוססת, מספרת כי האנגלים הרגוהו כאשר גילו כי הוא מראשי תוכנית הגרעין הישראלית וזאת בניגוד לאיגרת הרבי, שאחיו נפטר מבעיות לב{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}}.<br /> יש לציין כי כאיש שירות הביטחון הישראלי שחוסל, היה אמור להיות מונצח ומתועד ברשימות הנופלים של החיילים והרוגי הפיגועים, ובפועל אין שמו נזכר במקומות אלו כלל.<br /> <br /> ==קבורתו==<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול נפטר&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ר' ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד ע' 8}}.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:<br /> בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד: &quot;שלחתי לכת&quot;ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים&quot;.<br /> <br /> על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט&quot;ו סיון] תשי&quot;ב: <br /> <br /> &quot;לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ&quot;ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל&quot;.<br /> <br /> במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: &quot;ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז&quot;ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]&quot;.<br /> <br /> רבות פעל הרבי למען הבת היחידה [[דליה רויטמן]], וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> בקיץ תשל&quot;ג כתב הרבי במענה לדו&quot;ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: &quot;המצבה דאחי ע&quot;ה – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> לזכרו הוקמו קרנות גמ&quot;ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.<br /> <br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא&quot;ל ע&quot;ש ר' ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> בכפר חב&quot;ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.<br /> <br /> כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תשמ&quot;ה]], [[פסח שני]] [[תשמ&quot;ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תנש&quot;א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> *'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי<br /> הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א גל' 40] (ע' 18)}}<br /> <br /> ==ניגונו: הפלפול==<br /> ביארצייט של ר' ישראל אריה לייב בשנת תשפ&quot;ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב&quot;ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב&quot;דיים, כי הניגון שר' ישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז&quot;ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב&quot;ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן וביקשו &quot;להנציח את הניגון ברבים&quot;.|מקור=}}<br /> <br /> במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ&quot;ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.<br /> <br /> בחגיגת סיום הרמב&quot;ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> בחודש אב תשפ&quot;ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ר' ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש&quot;ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ר' ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה. {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי<br /> *'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1958 עמוד 34<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], &quot;ר' לייבל'ס ניגון&quot;, [[כפר חב&quot;ד]], י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.<br /> *הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ - ר' ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב&quot;ד]], אייר תשפ&quot;ג &quot;האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים&quot; עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ר' ישראל אריה לייב לאנגליה בעניין ייצור אטום.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}<br /> <br /> *[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.<br /> *קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 &quot;י&quot;ג אייר - שבעים שנה&quot;]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;]''' {{וידפו}}<br /> *'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י&quot;ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/130634 &quot;אריה-לייב&quot; • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י&quot;ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י&quot;ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ר' ישראל אריה לייב<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593199 2023-05-09T19:52:39Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע, ור' ישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: &quot;סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר&quot;. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שר' ישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]], עם זאת ב&quot;ספר המאמרים מלוקט&quot;, חלק ה', במאמר &quot;אחרי קדושים - י&quot;ג אייר תשכ&quot;א&quot; נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס&quot;ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן עם התמדה גדולה. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ר' ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ר' ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ר' ישראל אריה לייב, הרבנית חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot; [והכוונה לר' ישראל אריה לייב].<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, ור' ישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], ור' ישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שר' ישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ר' ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> ==עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ר' ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו (הרבי מה&quot;מ). אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}(קישור לא זמין).<br /> <br /> ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ט]], סיפר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא&quot;ח]] מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ&quot;ט, עמ' 66-65.}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרדכי גוראריה&quot;. בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ר' ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב&quot;ד, תשורה נקי}}<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). עבדה גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|&quot;שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד&quot; - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו&quot;ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ר' ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח&quot;א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.<br /> <br /> ==חלקו בפיתוח האטוֹם==<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי מסייעים כלכלית===<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג עמוד תנה}}.<br /> <br /> באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:<br /> &quot;י&quot;ד תמוז תש&quot;ח... מכתבו מי&quot;א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו&quot;ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לר' ישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש&quot;ז להשלים את כל הנזכר לעיל&quot;{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה&quot;ק אמור פ&quot;ג]}}.<br /> <br /> ===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===<br /> התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:<br /> <br /> בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע&quot;א]] כי ר' ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:<br /> &quot;הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה&quot;{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.<br /> <br /> ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע&quot;ו]]:<br /> ר' ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע&quot;ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: &quot;סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה&quot;{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע&quot;ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.<br /> <br /> הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש&quot;פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ר' ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ר' ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו &quot;לדלות&quot; את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.<br /> <br /> גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ&quot;ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] ור' ישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב&quot;כפר חב&quot;ד&quot; ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב&quot;ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי&quot;צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונות שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ר' ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ר' ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ר' ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ר' ישראל אריה לייב היה &quot;אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם&quot; {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי&quot;ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ר' ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.<br /> <br /> כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות.וכיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.<br /> גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;] באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}} ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ר' ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.<br /> <br /> ==תיאוריית חיסול==<br /> שמועה לא מבוססת, מספרת כי האנגלים הרגוהו כאשר גילו כי הוא מראשי תוכנית הגרעין הישראלית וזאת בניגוד לאיגרת הרבי, שאחיו נפטר מבעיות לב{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}}.<br /> יש לציין כי כאיש שירות הביטחון הישראלי שחוסל, היה אמור להיות מונצח ומתועד ברשימות הנופלים של החיילים והרוגי הפיגועים, ובפועל אין שמו נזכר במקומות אלו כלל.<br /> <br /> ==קבורתו==<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול נפטר&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ר' ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד ע' 8}}.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:<br /> בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד: &quot;שלחתי לכת&quot;ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים&quot;.<br /> <br /> על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט&quot;ו סיון] תשי&quot;ב: <br /> <br /> &quot;לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ&quot;ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל&quot;.<br /> <br /> במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: &quot;ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז&quot;ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]&quot;.<br /> <br /> רבות פעל הרבי למען הבת היחידה [[דליה רויטמן]], וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> בקיץ תשל&quot;ג כתב הרבי במענה לדו&quot;ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: &quot;המצבה דאחי ע&quot;ה – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> לזכרו הוקמו קרנות גמ&quot;ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.<br /> <br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא&quot;ל ע&quot;ש ר' ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> בכפר חב&quot;ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.<br /> <br /> כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תשמ&quot;ה]], [[פסח שני]] [[תשמ&quot;ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תנש&quot;א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> *'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי<br /> הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א גל' 40] (ע' 18)}}<br /> <br /> ==ניגונו: הפלפול==<br /> ביארצייט של ר' ישראל אריה לייב בשנת תשפ&quot;ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב&quot;ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב&quot;דיים, כי הניגון שר' ישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז&quot;ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב&quot;ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן וביקשו &quot;להנציח את הניגון ברבים&quot;.|מקור=}}<br /> <br /> במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ&quot;ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.<br /> <br /> בחגיגת סיום הרמב&quot;ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> בחודש אב תשפ&quot;ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ר' ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש&quot;ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ר' ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה. {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי<br /> *'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1958 עמוד 34<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], &quot;ר' לייבל'ס ניגון&quot;, [[כפר חב&quot;ד]], י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.<br /> *הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ - ר' ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב&quot;ד]], אייר תשפ&quot;ג &quot;האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים&quot; עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ר' ישראל אריה לייב לאנגליה בעניין ייצור אטום.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}<br /> <br /> *[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.<br /> *קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 &quot;י&quot;ג אייר - שבעים שנה&quot;]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;]''' {{וידפו}}<br /> *'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י&quot;ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/130634 &quot;אריה-לייב&quot; • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י&quot;ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י&quot;ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ר' ישראל אריה לייב<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593198 2023-05-09T19:49:50Z

<p>213.151.48.17: תיקונים לשוניים, הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע, ישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: &quot;סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר&quot;. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]], עם זאת ב&quot;ספר המאמרים מלוקט&quot;, חלק ה', במאמר &quot;אחרי קדושים - י&quot;ג אייר תשכ&quot;א&quot; נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס&quot;ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן עם התמדה גדולה. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ר' ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ר' ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ר' ישראל אריה לייב, הרבנית חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot; [והכוונה לר' ישראל אריה לייב].<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, ור' ישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], ור' ישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שר' ישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ר' ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> ==עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ר' ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו (הרבי מה&quot;מ). אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}(קישור לא זמין).<br /> <br /> ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ט]], סיפר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא&quot;ח]] מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ&quot;ט, עמ' 66-65.}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרדכי גוראריה&quot;. בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ר' ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב&quot;ד, תשורה נקי}}<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). עבדה גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|&quot;שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד&quot; - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו&quot;ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ר' ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח&quot;א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.<br /> <br /> ==חלקו בפיתוח האטוֹם==<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי מסייעים כלכלית===<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג עמוד תנה}}.<br /> <br /> באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:<br /> &quot;י&quot;ד תמוז תש&quot;ח... מכתבו מי&quot;א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו&quot;ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לר' ישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש&quot;ז להשלים את כל הנזכר לעיל&quot;{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה&quot;ק אמור פ&quot;ג]}}.<br /> <br /> ===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===<br /> התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:<br /> <br /> בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע&quot;א]] כי ר' ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:<br /> &quot;הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה&quot;{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.<br /> <br /> ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע&quot;ו]]:<br /> ר' ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע&quot;ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: &quot;סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה&quot;{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע&quot;ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.<br /> <br /> הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש&quot;פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ר' ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ר' ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו &quot;לדלות&quot; את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.<br /> <br /> גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ&quot;ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] ור' ישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב&quot;כפר חב&quot;ד&quot; ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב&quot;ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי&quot;צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונות שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ר' ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ר' ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ר' ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ר' ישראל אריה לייב היה &quot;אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם&quot; {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי&quot;ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ר' ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.<br /> <br /> כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות.וכיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.<br /> גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;] באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}} ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ר' ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.<br /> <br /> ==תיאוריית חיסול==<br /> שמועה לא מבוססת, מספרת כי האנגלים הרגוהו כאשר גילו כי הוא מראשי תוכנית הגרעין הישראלית וזאת בניגוד לאיגרת הרבי, שאחיו נפטר מבעיות לב{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}}.<br /> יש לציין כי כאיש שירות הביטחון הישראלי שחוסל, היה אמור להיות מונצח ומתועד ברשימות הנופלים של החיילים והרוגי הפיגועים, ובפועל אין שמו נזכר במקומות אלו כלל.<br /> <br /> ==קבורתו==<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול נפטר&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ר' ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד ע' 8}}.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:<br /> בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד: &quot;שלחתי לכת&quot;ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים&quot;.<br /> <br /> על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט&quot;ו סיון] תשי&quot;ב: <br /> <br /> &quot;לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ&quot;ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל&quot;.<br /> <br /> במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: &quot;ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז&quot;ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]&quot;.<br /> <br /> רבות פעל הרבי למען הבת היחידה [[דליה רויטמן]], וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שר' ישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> בקיץ תשל&quot;ג כתב הרבי במענה לדו&quot;ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: &quot;המצבה דאחי ע&quot;ה – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ר' ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> לזכרו הוקמו קרנות גמ&quot;ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.<br /> <br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא&quot;ל ע&quot;ש ר' ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> בכפר חב&quot;ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.<br /> <br /> כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תשמ&quot;ה]], [[פסח שני]] [[תשמ&quot;ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תנש&quot;א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> *'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי<br /> הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א גל' 40] (ע' 18)}}<br /> <br /> ==ניגונו: הפלפול==<br /> ביארצייט של ר' ישראל אריה לייב בשנת תשפ&quot;ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב&quot;ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב&quot;דיים, כי הניגון שר' ישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז&quot;ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב&quot;ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן וביקשו &quot;להנציח את הניגון ברבים&quot;.|מקור=}}<br /> <br /> במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ&quot;ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.<br /> <br /> בחגיגת סיום הרמב&quot;ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> בחודש אב תשפ&quot;ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ר' ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש&quot;ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ר' ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה. {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי<br /> *'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1958 עמוד 34<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], &quot;ר' לייבל'ס ניגון&quot;, [[כפר חב&quot;ד]], י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.<br /> *הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ - ר' ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב&quot;ד]], אייר תשפ&quot;ג &quot;האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים&quot; עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ר' ישראל אריה לייב לאנגליה בעניין ייצור אטום.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}<br /> <br /> *[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.<br /> *קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 &quot;י&quot;ג אייר - שבעים שנה&quot;]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;]''' {{וידפו}}<br /> *'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י&quot;ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/130634 &quot;אריה-לייב&quot; • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י&quot;ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י&quot;ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ר' ישראל אריה לייב<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C&diff=593167 2023-05-09T14:34:56Z

<p>213.151.48.17: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרנקל.jpg|250px|ממוזער|דוקטור פרנקל]]<br /> ד&quot;ר '''ויקטור אמיל פרנקל''' ([[י&quot;ט אדר|י&quot;ט אדר שני]] [[תרס&quot;ה]]-[[ל' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ז]]) היה רופא נורולוג ופסיכיאטר וינאי יהודי מפורסם, ממציא שיטת ה'לוגותרפיה', ניצול שואה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[וינה]] להוריו אלזה וגבריאל פרנקל בשנת [[תרס&quot;ה]].<br /> <br /> כבר מגיל צעיר התעניין ברפואה ופילוסופיה, ובעודו בתיכון שאף להיות רופא והחל להתעניין בפסיכיאטריה. בשנת [[תר&quot;צ]] בהיותו כבן עשרים וחמש, השלים את לימודי הרפואה וקיבל תואר דוקטור לרפואה, ונמנה על מקורביו של הפסיכולוג והנוירולוג הידוע [[זיגמונד פרויד]].<br /> <br /> בין השנים [[ת&quot;ש]]-[[תש&quot;ב]] כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים של רוטשילד בוינה, ובתקופה זו אף נשא את רעייתו מרת טילי למשפחת גרוסר.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] קיבל אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]], אך נשאר בוינה למרות הסכנה כדי לגונן על הוריו{{הערה|לימים סיפר שהחלטתו להישאר בוינה הייתה בעקבות שבר שיש שאביו מצא באותו בוקר שקיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית, שנפל מתוך ההריסות של בית הכנסת שנשרף, בו הופיעו מילים מתוך הציווי על כיבוד הורים מתוך 'עשרת הדיברות'.}}. כאשר נכבשה אוסטריה על ידי הנאצים, הועבר בשנת [[תש&quot;ב]] יחד עם בני משפחתו למחנה הריכוז טרזין. כשנתיים מאוחר יותר הועבר עם אשתו למחנה ההשמדה אושוויץ, ומשם נשלח למחנה הריכוז קאופרינג, בו עבד כחמישה חודשים בעבודות כפייה. לאחר מכן הועבר למחנה שהיה מסונף למחנה הריכוז דכאו, שם עבד כרופא עד שחרור המחנה על ידי כוחות בעלות הברית.<br /> <br /> רוב משפחתו נספתה בשואה. לאחר המלחמה חזר לוינה, השלים תואר דוקטור בפילוסופיה, והחל לשמש כמרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד, פיטסבורג, ס. דייגו ודאלאס.<br /> <br /> ===שיטת הלוגותרפיה===<br /> לאורך שנות לימודי הפסיכיאטריה שלו, היה עמית צעיר של [[זיגמונד פרויד]] ושל אלפרד אדלר, אך נקט בגישה שונה והפוכה משלהם. בעוד שהם סברו שהדבר העיקרי שמניע את האדם הוא הצורך לספר לעצמו את הצרכים פיזיים שלו, &quot;שאיפה להנאה&quot;, חלק פרנקל על משנתם וטען שהמין האנושי מונע בעיקר על ידי &quot;השאיפה לפשר&quot; והשאיפה למשמעות, והייחודיות של האדם הוא בכך שיש לו בחירה חופשית ויכולת להתעלות מעל עצמו, כשהחלק הדומיננטי בנפש הוא החלק העליון שבה ולא החלק הנמוך.<br /> <br /> הרעיונות הללו התפתחו אצל פרנקל בהדרגה כבר לפני המלחמה, והוא החל לפרסם מאמרים שונים, והוא הלך וביסס את הרעיונות במהלך תקופת שהותו במחנות המוות הנאציים, בראותו כיצד אפילו בתוך הגהינם והזוועה הצליחו אסירים מסוימים לנצח את הרוע על ידי ששמרו על גישה חיובית לחיים והתמסרו למען מטרה ותחושת שליחות שפיעמה בהם. וכך כתב לימים על מחנות הריכוז בספרו 'האדם מחפש משמעות': &quot;מי שחי במחנות הריכוז יכול לזכור את האנשים שהלכו דרך הצריפים וניחמו אחרים, בנותנם להם את פיסת לחמם האחרונה... הם מהווים הוכחה מספקת לכך, שאפשר לקחת מן האדם הכל חוץ מדבר אחד - היכולת לבחור את עמדתו במערכת נסיבות נתונות&quot;.<br /> <br /> לאחר המלחמה ד&quot;ר פרנקל מצא את עצמו בודד במערכה עם רעיונותיו הייחודיים שלו, כשמכל העברים היה מוקף בתלמידים נאמנים של פרויד, שהוקיעו אותו והדירו רגליהם מהרצאותיו. בחלוף השנים הלך הלחץ והתגבר, עד שהוא הגיע למצב של ייאוש רגשי כשהוא ראה את מפעל חייו יורד לטמיון, והוא החליט לוותר על הרעיונות שלו ולעקור לאוסטרליה, ולהצטרף לאחותו ששרדה את השואה והתגוררה שם.<br /> ===אורחות חייו ואחרית ימיו===<br /> על אף שחי חיי נישואין עם אשה נוצרית קתולית, נהג באופן אישי להתפלל תפילה מלאה בכל יום עם התפילין שלו.<br /> <br /> על פי עדויותיהם של בני המשפחה, הוא הקפיד על התפילה, ואף בנסיעותיו מסביב לעולם לקח ויקטור את התפילין ובכל מקום, בכל בוקר, הוא התפלל. הוא אמר בעל-פה את מילות התפילה היהודיות ומזמורי התהלים.<br /> <br /> ב-[[תשל&quot;ה]] קיבל אזרחות כבוד של עיר הולדתו וינה שבה נפטר ב-[[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> ==העידוד מהרבי==<br /> [[קובץ:RxEQ4282906.jpg|250px|ממוזער|פרנקל בצעירותו]]<br /> באותה תקופה נכנסה לרבי ל[[יחידות]] אשה ילידת וינה בשם מרגרט הייאס, שבסיום הפגישה הרבי ביקש ממנה טובה שכשתחזור לוינה תמלא שליחות עבורו:{{ציטוטון| &quot;אנא מסרי דרישת-שלום ממני לד&quot;ר פראנקל והעבירי לו את המסר הבא: שעליו להיות חזק ולהמשיך בעבודתו בנחישות גמורה. אסור לו לוותר, ויהי מה. אם ימשיך לפעול מתוך עצמה ומחויבות, הצלחתו מובטחת&quot;.}}<br /> <br /> כשהגיעה לוינה וביררה בבית-הרפואה, נאמר לה שהפרופסור נעדר כבר שבועיים, וכאשר הצליחה לאחר מאמצים לברר את כתובת ביתו של ד&quot;ר פראנקל ולהגיע אליו, הבחינה בצלב התלוי במקום בולט על הקיר{{הערה|בשנת [[תש&quot;ז]] התחתן ד&quot;ר פראנקל עם אשתו השנייה, אלאונורה קתרינה שווינדט, שהייתה קתולית אדוקה.}}, וכאשר התעקשה להיפגש עם ד&quot;ר פרנקל, הוא היה באמצע כתיבת טיוטה למסמכי ההגירה שלו, והיה נתון במצב רוח נרגז ולא גילה עניין רב. היא ביצעה את השליחות ופנתה לד&quot;ר פרנקל: {{ציטוטון|&quot;התבקשתי למסור לך דרישת שלום מאת הרב שניאורסאהן מברוקלין, ניו-יורק. הרב שניאורסאהן, הידוע בכינויו הרבי מליובאוויטש, שלח לך מסר כדלקמן: היה חזק! המשך בעבודתך בנחישות גמורה. אל תוותר. בסופו של דבר תצליח&quot;.}}<br /> <br /> ד&quot;ר פרנקל החל לדמוע, וכעבור מספר רגעים הודה לאשה וסיפר לה שאכן חשב לנטוש את מאמציו להיאבק למען תורתו והפילוסופיה שלו, ולמעשה שקל לעזוב את ווינה – אך עכשיו הוא ישקול את העניין מחדש. ואכן הוא שב לעבודתו כפסיכיאטר.<br /> <br /> שנים ספורות לאחר מכן, בשנת [[תשי&quot;ט]], תורגם לאנגלית ספרו של פראנקל &quot;האדם מחפש אחר משמעות&quot; והפך לרב-מכר שקיבע את מעמדו של ד&quot;ר פרנקל כאבי שיטת הלוגותרפיה, וכזרם לגיטימי ומרכזי בפסיכיאטריה. הצלחת הספר העמידה אותו בקדמת הבמה הבינלאומית, והוא נעשה מרצה אורח באוניברסיטאות בחמש יבשות. בחייו חיבר 32 ספרים, שפורסמו ב-32 שפות (לעברית תורגמו 5 מספריו), והספיק להרצות ב-209 אוניברסיטאות בכל חמש היבשות. פראנקל קיבל 29 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות ברחבי העולם, וכן פרסים לאומיים ובינלאומיים ומדליות על עבודתו החלוצית בתחום הפסיכותרפיה. ה[[אוניברסיטה]] האמריקנית הבינלאומית בקליפורניה הקימה קתדרה מיוחדת ללימודי לוגותרפיה, שיטה פסיכותרפית שאותה הגה פראנקל. לפני מותו ב-תשנ&quot;ז תורגם ספרו העיקרי לעשרות שפות ונמכר במיליוני עותקים.<br /> <br /> הרבי עצמו הזכיר את שיטתו של ד&quot;ר פרנקל במכתב מיוחד שנכתב לנוירולוגית ד&quot;ר שטרן-מירז:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= &quot;משתמש אני בהזדמנות זו להוסיף עוד נקודה, אף שזה במקצוע שלה, והוא שמהלך הענינים במצב בריאות . . . מוכיח (אם זקוקים להוכחה בזה) גודל כח האמונה, ובפרט הקשורה ומתבטאת במעשה בפועל, פעילות צבורית, קיום המצות וכולי, לביסוס שלוה הנפשית של האדם, להמעטת ולפעמים גם לביטולם של הקונפליקטים הפנימיים וכן ה&quot;טענות&quot; שישנן לסביבה וכולי, למרות השיטה שאמונה ודת דורשים מן האדם קבלת עול לרסן ולדכא האינסטינקטים והיצרים שלכן אינה רצוי' בכלל ובפרט במקרה של אישיות הזקוקה לטיפול עצבים וכיו&quot;ב.<br /> התענינתי במיוחד במאמרי ד&quot;ר פרנקל (וינה) בזה, אבל לתמהוני כנראה לא נתפשטה ונתקבלה השיטה שלו כפי הדרוש. ואף שכמה סיבות יש למצוא לתופעה זו שאין השיטה שלו מתקבלת כל כך, כולל גם כן שהרי זה קשור עם הדוגמא החי' של הרופא המטפל, בכל זה הקושי' עדין במקומה עומדת....&quot;.|מקור=אגרות קודש, חלק כ&quot;ו, עמ' קנח}}<br /> <br /> נראה בבירור שהרבי מתייחס לד&quot;ר פרנקל גם במכתב הבא מאייר [[תשכ&quot;ב]], בו הוא מכנהו &quot;פרופסור אחד [ש]מצא עוז בנפשו&quot;: &quot;ועוד להעיר בקשר לכתבו שהנ&quot;ל נמצא בטפול אצל רופא העוסק בבריאות הנפש, אשר אף שאינו ברור כל כך לאיזה רופא מתכוון, אבל בכלל בעוונותינו הרבים סוג מיוחד ישנו מהנ&quot;ל מתחילים הטיפול מדיבור על ה' וכבוד שמים וכבוד אב ואם וכו', וצריך עיון ובירור גודל השכר ואפילו אם חשוב הוא, האם אינו יוצא בהפסדו במשך הימים, פשוט שכמה רופאים מהנ&quot;ל שהועילו וריפאו בדרכים ישרים, ובפרט מעת שפרופס[ו]ר אחד מצא עוז בנפשו להכריז ולהודיע אשר (היפך שיטת מייסד טיפול זה - הידוע [=כוונת הרבי לפרויד]) הרי האמונה בה', נטי' דתית בכלל המביא תוכן בחיים וכו' וכו' הרי זה מדרכים הכי יעילים לרפואה וכו' - הרי עדיין מכמה סיבות לא חדרה שיטה זו לחוגים רחבים של רופאים הנ&quot;ל ובמילא מקום לבירור&quot;. {{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ב, ע' רכז.}}<br /> <br /> במכתב מטבת [[תש&quot;כ]] {{הערה|מורה לדור נבוך, חלק ג, עמ' 241.}} כותב הרבי (תרגום מאנגלית): &quot;בנוגע להתייחסות שלך למטרה בחיים, ואתה מביע התנגדות לפרויד, אף על פי שמתוך הטקסט של המכתב שלך נראה שאתה סבור התיאוריה של פרויד היתה נכונה ונוחה. הרשה לי לומר שלאחר בדיקה מדוקדקת וקרובה יותר, אכן מוצאים הרבה פרצות בתיאוריה שלו, ולמעשה ראוי לציין כי רבים מהתלמידים הכי בולטים שלו - התפזרו והתרחקו מהתיאוריות שלו והקימו תיאוריות משליהם, ואף על פי שהן עשויות להיות שונות זו מזו, יש לכולן דבר אחד משותף, והוא - ההכחשה של הגישה הבסיסית של פרויד. מספיק להזכיר רק את יונג, אדלר, ולאחרונה גם את פראנקל. הדבר מעניין במיוחד שד&quot;ר ויקטור פראנקל, פרופסור באוניברסיטת וינה, עושה את המטרה בחיים לאבן הפינה של שיטתו הפסיכואנליטית&quot;...<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בניה זית, בתוך 'קרוב אליך' גליון 297<br /> *אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה, עמ' 259-256.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1775759/jewish/-.htm מסר מהרבי, רגע לפני שד&quot;ר ויקטור פראנקל התייאש]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרנקל, ויקטור}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93&diff=593166 2023-05-09T14:34:20Z

<p>213.151.48.17: הגהה</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:Sigmund Freud LIFE.jpg|ממוזער|זיגמונד פרויד]]<br /> פרופסור '''זִיגְמוֹנְד (זיגיסמונד שלמה) פְרוֹיְד''' ([[א' אייר]] [[תרט&quot;ז]]-[[י' תשרי]] [[ת&quot;ש]]) היה מומחה יהודי לתורת הנפש, פסיכולוג ומטפל, מההוגים הבולטים והמשפיעים ביותר בפסיכולוגיה המודרנית בתחום תורת האישיות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בפרייברג שבמוראביה שבתחומי [[אוסטריה]]{{הערה|כיום בצ'כיה.}} ב[[א' אייר]] [[תרט&quot;ז]] להוריו יעקב ואמליה פרויד, משפחה יהודית גליציאנית כבן בכור מתוך שני בנים וחמש בנות שנולדו להוריו מנישואיהם המשותפים (בנוסף לשני אחים-מאב גדולים ממנו מנישואיו הקודמים של אביו לאשה בשם רבקה). אביו היה סוחר צמר, ואמו התייחסה למשפחת נתנזון, <br /> <br /> בהיותו ילד בגיל שנה, בעקבות משבר כלכלי אזורי, ירד אביו מנכסיו, ובשנת [[תרי&quot;ט]] עברה משפחתו להתגורר ב[[לייפציג]], ושנה לאחר מכן היגרו ל[[ווינה]], בה נשלח ללימודים במוסדות נחשבים על אף מצבם הכלכלי הרעוע של הוריו, והוא בלט בכשרונותיו ובהצלחתו בלימודים.<br /> <br /> בגיל 17, החל ללמוד רפואה באוניברסיטת וינה. בשנת [[תרל&quot;ט]] ערך הפסקה של שנה אחת ושירת בצבא האוסטרי בטיפול בחיילים חולים, ובשנת [[תרמ&quot;א]] קיבל את התואר דוקטור לרפואה.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] הכיר את רעייתו מרת מרתה ברנייס, נכדת הרב יצחק ברנייס.<br /> <br /> לאחר החתונה החל בעבודה מעשית במחלקות השונות של בית הרפואה הכללי בוינה, והתקדם בתפקידיו בהדרגה עד שכעבור שלוש שנים מונה ל'מומחה ראשון' - רופא בכיר במחלקה. במקביל עבד במכון לאנטומיה וערך בו מחקרים בתחום המוח המוארך שבגזע המוח ובמחלות עצבים.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ה]] נסע לפריז והשתלם בתחום מחלות עצבים אצל הנוירולוג ז'אן-מרטן שארקו והושפע ממנו עמוקות ובעקבות כך שינה את עיסוקו לטיפול קליני בתחום הפסיכולוגי, ובדרכו חזרה לביתו בווינה עבר והתעכב בה מספר שבועות בהן עסק במחקר על מחלות ילדים.<br /> <br /> עם חזרתו לוינה, פתח בשנת [[תרמ&quot;ו]] מרפאה פרטית שהתמחתה בהפרעות מוח ועצבים, ולצד טיפול קליני ערך בה ניסויים בהיפנוזה עם מטופליו, ובהמשך אותה שנה גם התחתן בפועל עם רעייתו לאחר ארבע שנים שהקשר ביניהם היה בעיקר באמצעות קשרי מכתבים.<br /> <br /> במהלך שנים אלו העלה על הכתב עשרות מחקרים ותובנות פורצי דרך שהפכו במשך השנים לאבן יסוד בפסיכולוגיה המודרנית, וזיכו אותו בהערכה רבה ובהכרה בינלאומית.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ב]] התקבל למשרת פרופסור באוניברסיטת וינה, ונהג לכנס את עמיתיו לדיון שבועי בשיטתו ומחקריו.<br /> <br /> על אף התמיכה הרחבה שזכה לה בתחילה, החל משנת תר&quot;ע, החלו עמיתיו לחלוק על חלקים משיטתו באופן פומבי.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ג]] חלה בסרטן הפה, ובשל כך עבר מעל 30 טיפולים במהלכם אף הסירו את הלסת העליונה שלו.<br /> <br /> היה חבר הדירקטוריון הראשון של האוניברסיטה העברית, וביטא סולדיריות עם יהודי ארץ ישראל בפעולות שונות, בין השאר בכך שוויתר על תמלוגים לאחד מספריו שתורגם לעברית.<br /> <br /> עם סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית ערב ה[[שואה]], הקצין הנאצי שהופקד על חילוט נכסי היהודים במדינה שהושפע עמוקות מכתביו סייע לו - תוך שהוא מועל בתפקידו - למלט את כספו ומשפחתו המורחבת, הסתיר את דבר קיומם של חשבונות בנק שווייצריים בבעלות משפחת פרויד, וסייע בהשגת 16 אשרות יציאה לבני המשפחה באמצעותם נמלטו לאנגליה, כאשר ב[[ה' סיון]] [[תרח&quot;צ]] עברו את הגבול לצרפת, משם המשיכו ללונדון והתגוררו בשכונת המפסטד, ברחוב מאנספילד גארדנס.<br /> <br /> כתביו של פרויד עצמו, הושמדו על ידי הנאצים בפומבי.<br /> <br /> בעקבות הסבל הרב שנגרם לו מסרטן הפה, בהיותו בגיל 83, בעיצומו של יום הכיפורים [[י' תשרי]] [[ת&quot;ש]], ביקש מרופאו האישי לשים קץ לייסוריו, ומת ממנת יתר של מורפיום שניתנה על ידי רופא. <br /> שלושה ימים לאחר מותו, שרפו את גופתו של פרויד בבית הלוויות של גולדרס גרין בצפון לונדון.<br /> <br /> ==שיטתו ועיסוקו==<br /> לאחר שפרויד שם את לבו לכך ששיטות הטיפול שהיו נהוגות אז אינן יעילות מספיק, פיתח שיטת טיפול בה עודד את המטופלים לשכב בנוחות על ספה, ולספר את כל מה שעולה בדעתם, דבר שהביא לשחרור נפשי אצל המטופלים.<br /> <br /> פרויד המשיך לחקור ולפתח רעיונות פסיכולוגיים על נושאים נפשיים שונים, ובמהלך שנת תרנ&quot;ה החלה להתגבש אצלו תורת ה'פסיכואנליזה', שהקנתה לו את עיקר פרסומו. בשיטתו, כלל המועקות הנפשיות והביטויים הנפשיים של האדם בבגרותו כגון חלומות וכיוצא בזה, נובעים מהתרחשויות ואירועים שחווה בילדותו המוקדמת.<br /> <br /> על פי שיטתו זו, ניתח את חלומותיו של מטופליו, ותיאר התרחשויות שנודעים כיום בשם &quot;פליטה פרוידיאנית&quot;, ביטוי לא מודע של האדם באמצעות פליטת-פה או פליטת-קולמוס, החושפים את החלקים המודחקים באישיותו.<br /> <br /> פרויד טען כי תכונות רבות בנפש נובעות מדחף מודחק ליחסים שונים, ומדחף לשליטה ותוקפנות, שהם המרכיבים הדומיננטיים ביותר המשפיעים על האישיות, והוא הגדיר את הלחצים והדחפים השונים המשפיעים לדעתו על הנפש, כגון ערכים ונורמות סביבתיות וה'סופר אגו' - אידיאלים וערכים, ובחלק הנמוך יותר: גירויים, וחלקים נוספים המרכיבים את 'עקרון העונג'.<br /> <br /> בנוסף, טען כי בנפש יש חלוקה ל'סתמי', ה'אני' של האדם, והחלק הלא מודע - ה'אני עליון'.<br /> <br /> לפי עקרונות אלו, ניתח סוגים שונים של חרדות, ותופעות נפשיות נוספות.<br /> <br /> אף שראה את עצמו כמדען, מחקרו ופרסומיו עסקו במקומות רבים גם בשאלות אתיות דוגמת מהו הטוב והרוע, מהו מוסר ומה מקורו, ועוד, כשמחקריו ושיטתו נוגעים בקשת רחבה של הפילוסופיה, האנתרופולוגיה, הסוציולוגיה, האטימולוגיה, האמנות ועוד.<br /> <br /> אף שפרויד לא ראה עצמו כיהודי מאמין והתנכר למורשת אבותיו, כתב באחד מרשימותיו שמעולם לא הכחיש את השתייכותו לעמו, חש את עצמיותו כיהודית ולא ביקש שתהיה אחרת, ובהזדמנויות שונות אף התגאה בהיותו יהודי.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> [[קובץ:מכתב של אדמור הרשב.jpg|ממוזער]]<br /> בשנת [[תרס&quot;ג]] הוא נסע ל[[וינה]] שב[[אוסטריה]] לצורך טיפול באובדן תחושת היד השמאלית.<br /> <br /> במהלך נסיעה זו ביקר ב[[י&quot;ד שבט]] אצל פרופסור פרויד, יחד עם בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (וככל הנראה במקום שהה גם תלמידו, פרופסור שטקל{{הערה|חוקרים בני זמננו ניסו לטעון ולזהות את אדמו&quot;ר הרש&quot;ב כמטופל האנונימי המופיע ברשימותיו של שטקל, ולהסיק מכך מסקנות מופרכות אודות שנות ילדותו ונעוריו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. ההיסטוריונים החב&quot;דיים הפריכו זאת הן בשל העובדה ששטקל עצמו סבל מהפרעות שונות שגרמו בסופו של דבר אף להתרחקות בינו לבין מורו פרופסור פרויד, והן בשל הפרטים הבסיסיים השונים בזיהוי המוטעה והמופרך: המטופל של שטקל התחתן בגיל 18, שלח גם את בתו לטיפול, הטיפול עזר, והוא הגיע מפולין, ואילו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב התחתן בגיל 14, לא הייתה לו בת, הטיפול לא עזר והוא המשיך לסבול מהכאב ביד, והוא הגיע מרוסיה. זאת בנוסף להבנה מוטעית של החוקרים בכתבי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב וזכרונות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואי התאמות נוספות.}}).<br /> <br /> לפי האבחון של פרופסור פרויד אובדן התחושה התחיל כבר בנעוריו, והציע לתת לו טיפול ב[[חשמל]], את הטיפול ב[[חשמל]] התחיל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[י&quot;ח שבט]] [[תרס&quot;ג]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] המשיך בטיפולים האלו גם מתי שחזר לביתו אולם הציוד ב[[רוסיה]] לא היה יעיל.<br /> <br /> בכתבי אדמור&quot;י חב&quot;ד מופיעים פרטים נוספים על הביקור אצל פרויד. בהזדמנות זו, בה ביקר הרבי הרש&quot;ב אצל פרויד לצורך הטיפול בידו, הוסיף הרבי הרש&quot;ב ושוחח עימו גם בענין 'נמיכות הרוח' ממנה סבל באותה שנה, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר שהסיבה לנמיכות הרוח היא מפני ש{{ציטוטון|&quot;המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל את מה שהמוח משיג&quot;}} והמליץ (ככל הנראה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ) שסביבתו ומקורביו של הרבי הרש&quot;ב יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך יגרמו לו נחת רוח{{הערה|שיחת ש&quot;פ בחוקותי תשכ&quot;ב, תורת מנחם, חלק לג, עמ' 431. ובהרחבה ברשימות הרבי מל&quot;ג בעומר תרצ&quot;ב [מה ששמע מחותנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ], תורת מנחם - רשימת היומן, עמ' רכט. וראו: אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה, עמ' 79-78.}}‏.<br /> כמו כן, סיפר הרבי הריי&quot;צ כי בהיותו בווינה בחורף תרס&quot;ג ביקר הרבי הרש&quot;ב אצל אחד הפרופסורים הגדולים [ייתכן שהיה זה פרויד]. הפרופסור התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לפרופסור כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית {{הערה|ראו בהרחבה: ליקוטי דיבורים, מהדורת לה&quot;ק, ליקוט ד, עמ' 110. אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה, עמ' 57.}}. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] נחשף מכתב של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בו יש תיאור לפגישה עם פרופסור פרויד {{הערה|ראו בקישורים החיצוניים שבסוף הערך, וראו בערך: המסע לוינה (תרס&quot;ג).}}.<br /> <br /> == דעת הרבי בנוגע לשיטתו של פרויד ==<br /> <br /> בנוגע לעצם שיטתו של פרויד, ידוע כי הרבי מה&quot;מ התבטא מספר פעמים בשלילה כלפי חלקים משיטתו הפסיכואנליטית של פרויד, ועודד פסיכולוגים שנמנו על האסכולה שהתנגדה לשיטתו, דבר שבא בין השאר לידי ביטוי במענה של הרבי לקבוצת אקדמאים ששאלו אותו אודות מהות תפקידו של רבי: &quot;פרויד ניסה 'לחפור' בנפש האדם ומצא רפש. אדלר ניסה גם הוא 'לחפור' ומצא אבנים וסלעים (=תאוות שלטון וכוח). אולם כשיודעים כיצד 'לחפור' בנפש האדם, מוצאים את האוצרות שבו. זהו תפקידו של הרבי. הוא מגלה את האוצרות הטמונים ביהודי, את הנשמה שבו&quot;{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5564990 לקרב את הקרובים], [https://chabad.info/blogs/470207/ התייחסותו של הרבי לגישות טיפוליות שונות], [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=88&amp;CategoryID=199 הציר המרכזי בחסידות] וראו: אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה, עמ' 80; שם, עמ' 259-258.}}.<br /> <br /> במכתב-מענה שעוסק בטיפול בבעיות הנפש של אדם מסוים, כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש, חלק כ&quot;ב עמ' רכז.}}: ...&quot;ועוד להעיר בקשר לכותבו שהנ&quot;ל נמצא בטיפול אצל רופא העוסק בבריאות הנפש, אשר אף שאינו ברור כל כך לאיזה רופא מתכוון, אבל בכלל, בעוונותינו הרבים, סוג מיוחד ישנו מהנ&quot;ל מתחילים הטיפול מדיבור על ה' וכבוד שמים וכבוד אב ואם וכו', וצריך עיון ובירור גודל השכר ואפילו אם חשוב הוא, האם אינו יוצא בהפסדו במשך הימים.<br /> פשוט שכמה רופאים מהנ&quot;ל שהועילו וריפאו בדרכים ישרים, ובפרט מעת שפרופסור אחד [=כוונת הרבי לויקטור פראנקל. ראו בערכו] מצא עוז בנפשו להכריז ולהודיע אשר (היפך שיטת מייסד טיפול זה - הידוע [=כוונת הרבי לפרויד]) הרי האמונה בה', נטי' דתית בכלל המביא תוכן בחיים וכו' וכו' - הרי זה מדרכים הכי יעילים לרפואה וכו', הרי עדיין מכמה סיבות לא חדרה שיטה זו לחוגים רחבים של רופאים הנ&quot;ל, ובמילא מקום לבירור&quot;.<br /> <br /> ובמכתב לד&quot;ר ש.ב. אולמן {{הערה|אג&quot;ק חלק יח, עמ' שעח.}}, כותב הרבי: &quot;מאשר הנני קבלת מכתבו עם העתקה מה שכתב להרב... שי' ובטח ידוע גם לו אשר בכמה מכתבי-עת הנדפסים באידיש בארצות הברית, פרסמו בהנוגע לשיטתו של פרויד מעין ההערכה אודותה מזכיר במכתבו.<br /> וכבר אמרתי, ע&quot;פ אחד היסודות משיטת החסידות, שאין בעולם רע בלא טוב, שהשטחיות בה מצטיינים כמה וכמה מחוגי הקוראים מכתבי-עת, אף שתכונה רעה היא ביותר, שהרי השטחיות יש בה גרעון אפילו לגבי העדר הידיעה, כיון שתופסים את הענין לפעמים הכי קרובות שלא לאמיתתו ומסלפים אותו.<br /> מאידך גיסא במצב ההווה טובה רבה צפונה בה, כיון שבעוונותינו הרבים רוב כותבי המכתבי-עת וענינים הנדפסים, מוטב להם שלא היו רואים אור הדפוס והפרסום והפסדם מרובה ותועלתם בספק גדול, מועילה השטחיות למעט ההיזק וההפסד, וברוב הפעמים תופסים ענין הנדפס רק כסנסציא, ובפרט בנדון כהאמור, וכטבע בני אדם - למחרתו מחפשים סנסציא אחרת, וישן מפני חדש תוציאו.<br /> ובוודאי למוֹתר להעיר אשר בהמכתב-עת שנדפס המאמר הנ&quot;ל ישנם מאמרים שהם בנגוד גדול יותר ליהדות המסורתית מאשר ההערכה על-דבר הנ&quot;ל...&quot;<br /> <br /> במכתב מטבת תש&quot;כ {{הערה|מורה לדור נבוך, חלק ג, עמ' 241.}} כותב הרבי (תרגום מאנגלית): &quot;בנוגע להתייחסות שלך למטרה בחיים, ואתה מביע התנגדות לפרויד, אף על פי שמתוך הטקסט של המכתב שלך נראה שאתה סבור התיאוריה של פרויד היתה נכונה ונוחה.<br /> הרשה לי לומר שלאחר בדיקה מדוקדקת וקרובה יותר, אכן מוצאים הרבה פרצות בתיאוריה שלו, ולמעשה ראוי לציין כי רבים מהתלמידים הכי בולטים שלו - התפזרו והתרחקו מהתיאוריות שלו והקימו תיאוריות משליהם, ואף על פי שהן עשויות להיות שונות זו מזו, יש לכולן דבר אחד משותף, והוא - ההכחשה של הגישה הבסיסית של פרויד.<br /> מספיק להזכיר רק את יונג, אדלר, ולאחרונה גם את פראנקל. הדבר מעניין במיוחד שד&quot;ר ויקטור פראנקל, פרופסור באוניברסיטת וינה, עושה את המטרה בחיים לאבן הפינה של שיטתו הפסיכואנליטית&quot;... (וראו גם בערך: ויקטור פראנקל).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ויקטור פרנקל]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות אוסטריה''', [עורך: הרב זושא וואלף], תשע&quot;ד, עמוד 81-77 (וראו שם עמ' 47-46).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/55582 מסמך היסטורי נחשף: אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על הביקור אצל פרויד {{COL}}]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רופאים]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593165 2023-05-09T14:30:08Z

<p>213.151.48.17: תיקון העברית. אולי עדיף להשמיט תיאוריה חסרת בסיס זו</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע, ישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: &quot;סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר&quot;. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]], עם זאת ב&quot;ספר המאמרים מלוקט&quot;, חלק ה', במאמר &quot;אחרי קדושים - י&quot;ג אייר תשכ&quot;א&quot; נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס&quot;ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן עם התמדה גדולה. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו שלישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot;.<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> ==עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו (הרבי מה&quot;מ). אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}(קישור לא זמין).<br /> <br /> ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ט]], סיפר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא&quot;ח]] מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ&quot;ט, עמ' 66-65.}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרדכי גוראריה&quot;. בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב&quot;ד, תשורה נקי}}<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). עבדה גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|&quot;שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד&quot; - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו&quot;ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח&quot;א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.<br /> <br /> ==חלקו בפיתוח האטוֹם==<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי מסייעים כלכלית===<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג עמוד תנה}}.<br /> <br /> באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:<br /> &quot;י&quot;ד תמוז תש&quot;ח... מכתבו מי&quot;א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו&quot;ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש&quot;ז להשלים את כל הנזכר לעיל&quot;{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה&quot;ק אמור פ&quot;ג]}}.<br /> <br /> ===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===<br /> התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:<br /> <br /> בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע&quot;א]] כי ר' ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:<br /> &quot;הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה&quot;{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.<br /> <br /> ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע&quot;ו]]:<br /> ר' ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע&quot;ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: &quot;סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה&quot;{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע&quot;ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.<br /> <br /> הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש&quot;פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ר' ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ר' ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו &quot;לדלות&quot; את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.<br /> <br /> גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ&quot;ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] ור' ישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב&quot;כפר חב&quot;ד&quot; ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב&quot;ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי&quot;צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונות שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ר' ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ר' ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ר' ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ר' ישראל אריה לייב היה &quot;אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם&quot; {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי&quot;ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ר' ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.<br /> <br /> כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות.וכיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.<br /> גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;] באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}} ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.<br /> <br /> ==תיאוריית חיסול==<br /> שמועה לא מבוססת, מספרת כי האנגלים הרגוהו כאשר גילו כי הוא מראשי תוכנית הגרעין הישראלית וזאת בניגוד לאיגרת הרבי, שאחיו נפטר מבעיות לב{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}}.<br /> יש לציין כי כאיש שירות הביטחון הישראלי שחוסל, היה אמור להיות מונצח ומתועד ברשימות הנופלים של החיילים והרוגי הפיגועים, ובפועל אין שמו נזכר במקומות אלו כלל.<br /> <br /> ==קבורתו==<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול נפטר&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ר' ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד ע' 8}}.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:<br /> בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד: &quot;שלחתי לכת&quot;ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים&quot;.<br /> <br /> על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט&quot;ו סיון] תשי&quot;ב: <br /> <br /> &quot;לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ&quot;ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל&quot;.<br /> <br /> במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: &quot;ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז&quot;ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]&quot;.<br /> <br /> רבות פעל הרבי למען הבת היחידה [[דליה רויטמן]], וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> בקיץ תשל&quot;ג כתב הרבי במענה לדו&quot;ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: &quot;המצבה דאחי ע&quot;ה – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> לזכרו הוקמו קרנות גמ&quot;ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.<br /> <br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא&quot;ל ע&quot;ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> בכפר חב&quot;ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.<br /> <br /> כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תשמ&quot;ה]], [[פסח שני]] [[תשמ&quot;ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תנש&quot;א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> *'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי<br /> הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א גל' 40] (ע' 18)}}<br /> <br /> ==ניגונו: הפלפול==<br /> ביארצייט של ר' ישראל אריה לייב בשנת תשפ&quot;ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב&quot;ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב&quot;דיים, כי הניגון שר' ישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז&quot;ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב&quot;ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן וביקשו &quot;להנציח את הניגון ברבים&quot;.|מקור=}}<br /> <br /> במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ&quot;ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.<br /> <br /> בחגיגת סיום הרמב&quot;ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> בחודש אב תשפ&quot;ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ר' ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש&quot;ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ר' ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה. {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי<br /> *'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1958 עמוד 34<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], &quot;ר' לייבל'ס ניגון&quot;, [[כפר חב&quot;ד]], י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.<br /> *הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב&quot;ד]], אייר תשפ&quot;ג &quot;האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים&quot; עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בענין ייצור אטום.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}<br /> <br /> *[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.<br /> *קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 &quot;י&quot;ג אייר - שבעים שנה&quot;]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;]''' {{וידפו}}<br /> *'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י&quot;ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/130634 &quot;אריה-לייב&quot; • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י&quot;ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י&quot;ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593164 2023-05-09T14:22:21Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>== מישהו יכול להעלות ==<br /> <br /> את תמונת הרי&quot;א? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אם זה היה בנמצא, היה אפשר להעלות אותה... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:31, 12 אוגוסט 2008 (EDT)<br /> <br /> * יש תמונה שמופיעה באתר FINDE A GRAVE וכנראה היא תמונתו, ובערך מופיע מראה מקום לשם. <br /> <br /> אין בנמצא? אההה נכון........ סליחה מצטער [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> שתי הערות: א. כדאי להסביר בפנים מדוע השם גורארי קשור בכלל? ב. לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :הוא אמנם כבר לא בעלה - אבל לקירובים גדולים הוא זכה. ב. הרי ר' יא&quot;ל קרא לעצמו גורארי', אז לאחר שנפרדה מבעלה - היא קוראת לעצמה &quot;רוטמן - גורארי&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ועוד דבר: גם אם מישהו יתאמץ מספיק בכדי להשיג תמונה שבטוחני כי נמצאת אצל בתו הגב' רוטמן - <br /> האם כבוד ליובאוויטש ירבה מכך?<br /> <br /> גם תמונת ר' מענדל הורנשטיין חתן הרבי הקודם ורעייתו הרבנית שיינא הי&quot;ד מפורסמים ברשת, אך כבוד ליובאוויטש לא ירבה כלל וכלל מפרסומם כאן, וד&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :למה? התמונות הם דיי בסדר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> זאת ידעתי, שהוא שינה שמו לגורארי. אך זה לא מצוין בערך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אציין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> די בסדר? אולי אם היה מדובר בנצר רחוק למשפחת בית הרב. אך כאשר מדובר בבתו של הרבי הקודם ובחתנו, לא נראה כי כבוד גדול יהיה, או נחת לרבי [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> בשם גורארי הרבי גם כן השתמש ראה אג&quot;ק חכ&quot;א אגרת הראשונה, ועוד!!<br /> ומוסבר שמה ברור בהערה למה השתמשו בזה, וזה בפשטות שמו של מארק גורארי, אביו של מוטי גורארי מקראון הייטס, והסיפור על חייו מובא באריכות לפי ערך בזכרונות הרבנית חנה זי&quot;ע<br /> ואולי יבא הזמן נעשה מזה ערך, ואולי כבר יש. [[א' מחב&quot;ד]]<br /> <br /> ::לר' ישראל אריה לייב לא היה תמונה, כי הוא עבד במערכת הביטחון [[משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|מ. ברא&amp;#34;ב]] - [[שיחת משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|שיחה]], 13:36, ב' בסיוון, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> * י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, יום היארצייט של ר' ישראל ארי לייב ע&quot;ה.<br /> מגליון 2007 של כפר חב&quot;ד (י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג) אכן עולה שר' ישראל אריה לייב עבד עבור מערכת הביטחון הישראלית, וכמפורט בערך זה. תמונתו פורסמה לאחרונה (מצאתי את התמונה מכבר, וראה להלן מה שכתבתי בזה), ויש אליה קישור בערך זה. - א' התמימים.<br /> <br /> == תאריך לידתו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם תאריך מדויק. מישהו יכול לעשות סדר5 בדברים כ&quot;פ הנ&quot;ל, אחת ולתמיד! '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> ==השמטות==<br /> לענ&quot;ד צריך להשמיט את כל הדף שיחה הזאת שלא מוסיף כבוד כלל, וכן להוריד את הסיפור אודות גב' רוטמן שביקשה שהלימודים לא יגלשו. וכבוד אלוקים הסתר דבר.<br /> <br /> כמו כן כדאי להוסיף שגם כיום היא בקשר עם משפחת וולף (בעת לימודיי בלוד ראיתי אותה פעם מגיעה למשרדים בישיבה) וכן השליח קסטל מרחובות מגיעה אליה לעתים רחוקות עם משלוח מנות וכיו&quot;ב. {{אנונימי}}<br /> :צודק מאוד. שיניתי בגוף הערך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> ::לדעתי אין טעם להסתיר מידע. עם ניסוח עדין אפשר לפתור את כל הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:00, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::גם אני סובר כך, ואדרבה הייתי די מופתע איך ההוספות שהוספתי הוסרו מיד ללא דיון כלל!...<br /> :::אני חושב שיש עוד הרבה מידע ופרטים על אחיו של הרבי ועל משפחתו ששייך להוסיף כאן, אבל קודם כל חייבים להחליט אם בכלל רוצים לדעת יותר... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:10, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::אנציקלופדיה חיה על מידע ועובדות. מי שלא רוצה לדעת, שיקרא אתרי חדשות. כאן נמצאים בשביל לכתוב עובדות! בנושאים רגישים, ניתן תמיד לעדן את הדברים בניסוח הולם. נודה לך מאוד באם תעדכן את כל המידע הידוע לך. לגבי הניסוח וכו', נדון על כך אח&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:14, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::להכניס מידע - כן. להכניס דברים שפוגעים ברבי - לא. המדד לא צריך להיות קשור בכלל לכל הקשקושים שאתם רואים בויקיפדיה וכל הפוליטיקלי קורקט אלא מדד אחד פשוט: הייתם שולחים כזה ערך לרבי? אם כן - מעולה. אם לא - תסירו מיד. לדעתי דף השיחה כפי שהוא כעת - אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי. אז לכן יש כאן הרבה מה למחוק. {{אנונימי}}<br /> ::::::את כל החב&quot;דפדיה אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי - כי מאיפה ההיתר להיכנס בכלל לאינטרנט. המדד, לדעתי, הוא בניסוח החסידי וצורת הגשת הדברים מזווית חב&quot;דית (&quot;אלוקית&quot;) ובזה יחודיותינו. מי שחושב שיש דברים שצריך להסתיר אותם כי הם מביישים את חב&quot;ד ומבזים את שמה הטוב - שנראה אותו אומר זאת ליד הרבי. אם לא - שישתוק וגם לא יכתוב זאת כאן! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:05, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::::קשקוש גמור. באם הייתי העורך, הייתי גאה מאוד להכניס לרבי את המיזם. הרבי רוצה שיהיה חסידות ברדיו ובטלויזיה ובאינטרנט. האם אתה מתבייש ח&quot;ו ב&quot;מיזם הגדול להפצת המעיינות&quot;? או אולי אתה משקר כאשר אתה כותב את זה? אם אני היייתי במקומך - לא הייתי מתבייש בכלל. מה שכן, הרבי בעצמו אומר שיש דברים שצריכים להסתיר כי הם מבזים את חב&quot;ד, ואני לא זה שהמצאתי את זה. אני לא רוצה לתת כאן דוגמאות אבל יש כאלו למכביר. קיצור הדברים: תמחקו את הדברים שלא מכבדים את הרבי, ותמשיכו לעשות כבוד לרבי בכל דף ודף במיזם המוצלח. {{אנונימי}}<br /> ::::::::בדרך כלל הדברים שמבזים ציבור מסויים, שייך לרכילויות, לשון הרע והוצאת שם רע, שלכל אלה אין שום קשר לאנציקלופדיה. יהיה מועיל יותר להמשיך את הדיון באם תביא דוגמא או שניים ממה שהרבי הורה להסתיר על מנת שנוכל להסיק לנידוננו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 20:43, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::::::: א. הפסוק &quot;כבוד אלוקים הסתר דבר&quot; לא אומר מספיק? שישנם דברים שהם נכונים אבל כבוד אלוקים הוא להסתיר אותם. ב. תמונת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש.<br /> ::::::::::מסכים בהחלט עם המשתמש האנונימי. אנחנו לא אתר חדשות, אבל גם לא ויקיפדיה. כחב&quot;דפדיה אנחנו צריכים להיות אחראיים על התכנים שלא יביאו להיפך כבוד ליובאוויטש. אנחנו לא נשנה ונמציא תכנים חדשים, אלא לא נרחיב במה שאין צורך. מסכים איתו גם לגבי הגישה לאינטרנט. הקו של הרבי הוא לא התעלמות מחידושי הטכנולוגיה, אלא להיפך - ניצול הטכנולוגיה להפצת המעיינות, וחב&quot;דפדיה בהחלט מנצלת.<br /> ::::::::::בונגע לתוכן שמופיע כעת כאן, בעמוד השיחה, הוא לא נראה כזה בעייתי שיש צורך למחוק. יתכן שאני טועה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :אנונימי; א. כשאתה מצטט פסוק, תביא גם את המפרשים עליו, כדי שנבין על מה מדובר, בפרט כשאתה רוצה להסיק ממנו השלכות מעשיות. ב. תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מתנוססת ברשת בריש גלי ובמילא גם בערך עליו (עדיף שמחפש התמונה, שבכל מקרה ימצא אותה, יגיע לכאן ויחשף גם לייחס הרבי לתמונה). חב&quot;דניק, אין ספק שאנו מסכימים לגבי העקרונות, השאלה היא מה המשמעות שלהם לגבי הדיון על מחיקת דף שיחה זה וגם בזה אני רואה הסכמה מצידך, שאין שום צורך למחוקה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::מה מוסיף, ולמי מוסיף הקטע הבא המופיע בראש העמוד בו אנו מתכתבים: &quot;לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל&quot;. האם זה לא עונה לגדר של רכילות צהובה זולה שאין מקומה כאן והיא לא מוסיפה כבוד לאף אחד? מה רע למשל שיהיה כתוב: מחקתי את התיבה בעלה כיון שהם כבר לא נשואים.<br /> ::אגב, בענין התמונה. אני לא מדבר על הציורים ההזויים שמתפרסמים ברשת, אלא דווקא על התמונה שככל הנראה נמצאת בספריה ולא פורסמה על פי השמועה מפני סיבה אחרת. {{אנונימי}}<br /> ::::::::: חבל לקשקש אין בספריא שום תמונה של מפורסמת, ואין תמונה בכלל, הרבי לא שלל את הימצאותה אבל ניתן להבין מדבריו, שלא קיבל שהיא קיימת<br /> :::גירושים, לידיעתך, זה נסיבה לא נעימה וזה טבעה של דף שיחה, שמלבנים גם דברים פחות נעימים (ובסוף ניתן לארכב את הדיון וגולשים כמעט ולא נכנסים לשם). בכל אופן, אם משתמשים נוספים יצדדו בבעתיות הניסוח, ניתן לשנות מילה פה, מילה שם. לא צריך למחוק את דף השיחה בשביל זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 21:31, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == פרטים נוספים שאפשר להכניס ==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54362 ר' לוי הראה לי את ישראל אריה לייב] - עדות מהרב [[נחום גרליק]].<br /> <br /> * יש סיפור נוסף בפסקה האחרונה של הערך על ר' [[יחזקאל בסר]].<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52946 כתבה על ביתו של הרבי והרבנית] - הקומה השלישית: הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת דליה רויטמן, בת רבי ישראל אריה לייב, שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48506 חסיד חב&quot;ד שהקים גמ&quot;ח לע&quot;נ ר' ישראל אריה לייב].<br /> <br /> * אחיו של הרבי מקבל את הלוח היום יום: בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער:”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר:”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33498 מתוך כתבה באינפו].<br /> <br /> ::תודה. אעבוד על זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:08, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::הוספתי את מה שידוע לי לעת עתה, ניסיתי לעדין.<br /> :::יש כאן [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 ] תמונות מאשתו ובתו, יש עוד אחד ב[[נשיא וחסיד]], מצידי אין בעי' להוסיף לכל הפחות אחד מהם, אבל קודם אבקש את רשותכם. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 03:46, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::לדעתי אפשר וכדאי להוסיף תמונה, אך לדאוג שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:55, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == ביאור שמותיו ==<br /> <br /> מובא שבנ&quot;א הרבי ביאר את שמותיו. וכמדומה לי שגם בתשמ&quot;ה הי' כן. מישהו זוכר/ יכול לברר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :הרבי דיבר ממנו באותו שנה. לא ידוע לי שהסביר את שמותיו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 16:02, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::ב[[שיחת|שיחה]] [[שבת קודש]] אחרי-קדושים, [[תנש&quot;א]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:22, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :::תודה. כבר מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:54, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקור לטיפוס==<br /> כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]}}. - כותב הדברים כאן שמע זאת משד&quot;ב גורארי', ומהיכן שמע זאת שד&quot;ב גורארי'? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים&quot; - למה זה היה מסוכן, הרי גרו בו בזמן עשרות אלפי יהודים בגרמניה וכמו כל האזרחים יצא להם להיכנס תדיר למשרדי ממשלה למרות שהיו בשליטת הנאצים? נו, לפחות את הסיפור שאמרו לה שכל המשפחה שלך שניאורסונים וכו' לא הכניסו כאן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:06, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;בשנת [[תש&quot;א]], לאחר שאחיו, הרבי, הגיע ל[[ארצות הברית]], חודש קשר המכתבים ביניהם.&quot; וכשהרבי היה בפריז, הוא לא יכל לכתוב אליו מכתבים? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ::שד&quot;ב גורארי' סיפר זאת מזכרנותיו, הוא אמר כי הוא הי' שם וראה את זה, ככל הנראה הוא, שהי' אז בריגא עם הרבי הריי&quot;צ ושאר המשפחה הגיע אז לביקור לברלין.<br /> ::אני בעצמי קראתי את זה בזכרונות שאחד כתב בשמו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::לגבי בארי גוראריה, אחרי הכל הוא משפחה ומטבע הדברים הוא מעודכן. כל עוד ואין מקור סותר או בעיה הגיונית, נראה לי שחזקתו אמת. לגבי משרדי הנאצים, יכול להיות שהניירות שלהם לא היו מספיק בסדר ובכלל, אין ספק שהיה שם &quot;מקום סכנה&quot; ומי שלא היה מוכרח, נמנע מכך. לגבי המכתבים, אני משער, שלפני כן לא היה כתובת מסודרת וגם הדואר היה פחות זמין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::בימים ההם בארי הי' גר אצל [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] - כך שמעתי מר' [[זושא פויזנר]] - וכנראה ששם ראה א,ז או עכ&quot;פ שמע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''.<br /> לגבי בארי מיודעי דבר שמעתי שאי אפשר לסמוך ולו על דבר אחד שאמר ושעוד בחיי זקנו היה ממציא ומשקר כל היום (בכוונה אינני נכנס לפרטים) וכך המשיך גם אחר כך, ויש הוכחות ברורות להרבה מקרים שהם פשוט שקר גמור ולכן להשמיט. {{שכח|בפועל ממש}}<br /> :כדי להחיל על אדם התואר &quot;שקרן&quot;, יש לדון בזה בכובד ראש, בפרט כאשר מדובר בעניין עובדתי שלא נראה שיהיה אינטרס לשקר. שיחזרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ב 12:52, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> זה בדיוק הנקודה - ואני חוזר שוב: לא כאן הבמה לפרט את הפרטים וממי שמעתי אותם - היה לו מחלה לשקר גם בלי אינטרסים.--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 16:04, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> ::משונה מאוד וכל עוד הדבר לא יוכח מעל לכל ספק, אין להסתמך על זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ב 21:37, 19 במאי 2012 (IDT)<br /> אכן הוכח בגביית עדות וממעשים שבעצמו הודה בבית המשפט ואין כאן הפורום לפרט - ואין העניין בכלל להתעסק בזה בהוראת אד&quot;ש, אך העובדות לא ניתנות לשינוי ולכן חבל לכתוב שקרים--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 23:00, 19 במאי 2012 (IDT).<br /> :::באם אכן הוכח, אין צורך להתעסק. די בהצגת ההוכחות לתועלת כולם ותו לא. אי אפשר לכתוב דברים על סמך ידיעה אישית בלבד. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח באייר ה'תשע&quot;ב 01:39, 20 במאי 2012 (IDT)<br /> <br /> == דיון - העיסוק במשפחתו ==<br /> <br /> בעקבות מה שכתוב כאן לפני זה, רציתי לעורר על נקודה לדיון בין החב&quot;דפדים:<br /> <br /> ידוע שהרבי לא רצה שיתעסקו עם משפחתו, ופרט לחסידים בודדים (שהרבי ציוה אותם על קשר והורה הוראות ספציפיות כיצד ואיך) - כל החסידים מוזהרים על ניתוק. <br /> <br /> בכלל, משפחת בית הרבי היא משפחה אצילית, ואין זה מן הכבוד שכל אחד ינהג בהם מנהג אישי.<br /> <br /> מהוראה זו ניתן ללמוד על הזהירות הגדולה שיש לנהוג כשאנו באים לכתוב עליהם ועל חייהם. בואו נחשוב על כך שהם נכנסים לכאן ורואים את שכתבו עליהם, עם כל הפרטים וה&quot;כניסה לקרביים&quot; - לדעתי הם ייפגעו מאוד וזה יגביר אצלם בלב וברגשות את התרעומת על חב&quot;ד/החב&quot;דניקים.<br /> <br /> דעתכם? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> <br /> :זלמן, הנחת ב' יסודות השערתיים ולפיהם הסקת מסקנות. א. יש לברר בצורה יסודית מה מקור ל&quot;ידוע&quot; שהרבי לא רצה עיסוק עם משפחתו ובאיזה עיסוק מדובר. ב. לי נראה שהם מאוד ישמחו לראות שיש ערך מכובד ואוהד על סבם הדגול. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:25, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::א. תוכל לראות בגוף הערך על עדות הרב גלוכובסקי בשם הרב מיידנצ'יק. ב. שמעתי מאברך חסידי שהיה אז בחור ב'קבוצה', שהרבי ביקש שלא יתעסקו איתם. ג. מעוד אברך שהיה קשור לשליחויות אליה שמעתי שהרבי ביקש ממנו לשמור בסוד את השליחות אליה. ד. בנוגע לערך האוהד - אסכים עם דבריך בקשר אליו באופן אישי. לא אסכים בקשר ל&quot;ביתו&quot; ו&quot;משפחתו&quot; והחיטוט המיותר בפרטיהם האישיים ממש, כמו גם בדף השיחה כאן. לדעתי זה עבר כל גבול וההתנהלות בנושא חסרת רגישות וכבוד למשפחת בית הרב. שמרתי את אצבעות ידיי שלא לכתוב ביטויים חריפים יותר. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> :::כפי הידוע לי היו מטרידים את חייה השלווים (כפי שניתן לשער) והבקשה הייתה, ככל הנראה, להניח לה במובן הפשוט ביותר. כמו כן, לא חסרים כאלה שירצו &quot;לקרב&quot; אותה וכו' והבקשה נשמעת פשוטה ואלמנטרית ביותר. לגבי השליחות הסודית, הרי יש בערך לפחות שני &quot;התעסקויות&quot; ידועות ומפורסמות, כך שצריך עיון מה משמעות הסודיות של אותה שליחות מסתורית. לגבי המשפחה, אני לא רואה שום חיטוט מיותר. אדרבה, כתיבה מכובדת וסוקרת. אם יש ביטוי כזה או אחר הגולש, תמקד (אפשר גם להעביר את הדיון לארכיון, בסיום עריכת הערך). בכל אופן, אני ממליץ להמתין לאמירות של משתמשים נוספים. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:53, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> להעיר שישנו פתגם ידוע ברוסית (כמדומני מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אולי הופיע באחד ה'התמים'ס האחרונים?) &quot;במשפחת הצאר (צארסק'ע פאמיליע) אל תיגע&quot;. וד&quot;ל. [[משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|לחיים ולברכה - גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|שיחה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> == דאגה למצב קברו ==<br /> <br /> למה כתוב בערך שהרבי אמר ליצחק דוד גרונר שאחיו קבור '''בטבריא'''?? {{אנונימי}}<br /> :תוקן, תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ח 14:59, 4 באפריל 2018 (IST)<br /> זו הייתה הלשון.<br /> <br /> == תאריך לידה ותיקונו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם קובץ חדש עליו שבו כתוב שנולד ביום '''כ&quot;א אייר תרס&quot;ו''' ולא ג' סיוון תרס&quot;ט הקובץ שם מוכיח זאת משלוש הוכחות כדלקמן:<br /> <br /> '''א'''' עדות אחד החסידים שנישכח מזיכרוני את שמו שאומר בזיכרונותיו שבשנת תרע&quot;ב ראה את ר' ישראל אריה לייב ואז כותב שככל הנרה נראה בן חמש או שש שעם תעשו חישבו יוצא שנת תרס&quot;ו.<br /> <br /> :'''ב'''' לאחרונה התפרסם רשימותיו של הרה&quot;ח רבי ברוך שניאור זלמן בו כותב שבשנת תרע&quot;ה היה אצל הרבי הרש&quot;ב ואמר לרבי הרש&quot;ב ש&quot;יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב&quot;. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם חג השבועות תשע שנים&quot;. ומיזה משמע שהיה בתרע&quot;ה היה זה כחודש ליפני גיל תשע ונעשה חישוב יוצא שנולד ליפני חג השבועות '''תרס&quot;ו''' וזה מב' מקורות ולא תרס&quot;ט.<br /> <br /> : '''ג''' ועוד שלאחרונה התפרסמו ספרי הרישום של רוסיא ששם כתוב את תאריך השנה שנולד: תרס&quot;ו ותאריך לידתו: כ&quot;א אייר וכתוב שמה גם את התאריכים הלועזיים שנולד ונימול וכתוב תוארו של אביו איש נכבד לדורותיו וכו&quot;<br /> <br /> :בכל מקרה יוצא שתאריך לידתו הנכון והמדויק ביותר הוא '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' וזה מג' הסיבות הנ&quot;ל וזה שכתוב כאן '''ג' סיוון תרס&quot;ט''' ולא כ&quot;א באייר תרס&quot;ו זה בגלל עדות אשתו שלו שאמרה שהייתה חוגגת את יום הולדתו בתאריך 1909 וזה רק מאשתו היא אמרה זאת ובגלל שרק היא אמרה זאת ולא סמכו עליה כ&quot;כ כתבו בקונטרס שיצא בתאריך י&quot;ג אייר (פטירתו) &quot;ג' (?) סיוון תרס&quot;ט&quot; והשאירו רוח קצת ולכן שמו סימן שאלה כי לא כ&quot;כ היו בטוחים אבל אני חושב שבגלל אשתו שהיא אחת מול ב' אנשים חסיד אחד וסבו של הרבי ועוד מסמך בספר הרישום שהוא מקור אמין ולכן אני חושב שצריך לשנות לתאריך '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' ולתקן את הטעות מי שחושב שלא לתקן את הטעות שיכתוב לי בדף השיחה שלי תודה<br /> ::::::עוד ראיה שזה התאריך הנכון, שבפתח דבר לכמה מקומות הרבי ציין תאריך כ&quot;א אייר, וזה לכאו' המאורע. (כמו שציין ג' כסלו, ולא ידעו מזה, ולאחרונה ברשימות של הרבנית חנה התגלה שזה יום הולדת של בערל).<br /> אני עצמי לא אשנה את התאריך כי אני רוצה לשמוע חוות דעת מאחרים [[משתמש:עולם|עולם]] - [[שיחת משתמש:עולם|שיחה]] 13:34, 4 במאי 2018 (IST)<br /> :שאלה קשה, גרסה של הרבנית חנה, מול הגרסאות האחרות, אני חושש להכריע... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ט 16:56, 2 באפריל 2019 (IST)<br /> ::כתבתי בעבר הנראה לענ&quot;ד בנושא ב[[שיחה:כ&quot;א באייר]], ועל פי זה ערכתי כאן. אם ימצא אי מי הוכחה שהגהת הרבי לקונטרס ושיחה אינה כוללת דיוק בפרטים כגון אלו, אולי אשנה דעתי, אבל כרגע נראה לי פשוט שהרבי הכריע, ומי יבוא אחרי המלך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:44, ב' בניסן ה'תשע&quot;ט<br /> :::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], עם כל הכבוד לנחרצות החסידית, הרבי לא הגיה את התולדות הנ&quot;ל. לגבי ה&quot;בלבול&quot;, צריך לבדוק אולי החילוק נובע מהבדל הלוח היוליאני והלוח הגרוגריאני. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 22:09, י&quot;ג באייר, ה'תשע&quot;ט 22:09, 18 במאי 2019 (IST)<br /> ::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], עם כל הכבוד לנחרצות, מתבקש מקור לעובדה זו גופא: שהגהת הרבי לפתח דבר לא כוללת הגהה לאותה הערה. כמו כן, קשה להאמין שבלבול בין הלוחות יגרום שלא להבדיל בין תרס&quot;ו לתרס&quot;ט. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:53, כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ט<br /> :::::בלא להתערב לכאן או לכאן, אין כל ספק שהבלבול כ&quot;א-ג' מקורו בהבדל שבין הלוחות. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br /> ::::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], לא ראיתי נחרצות בדבריי, רק השערה מאופקת ומסוייגת ב&quot;צריך לבדוק אולי...&quot; לגבי הנקודה השנייה (הגהת הרבי את הקונטרס הנ&quot;ל), פשוט הדבר גם למי שאינו מצוי בסוד העניין כי הרבי לא הגיה את הסקירה הנ&quot;ל, ומה גם שאפשר לברר אצל ר' שמואל קראוס שכתבה בשעתו האם הרבי הגיהה? אתה ב-770 כעת? [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 12:20, כ&quot;א באייר, ה'תשע&quot;ט 12:20, 26 במאי 2019 (IST)<br /> :::::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], הנחרצות - התכוונתי לקביעה שלך בפשטות שהרבי לא הגיה. כתבת &quot;תולדות&quot; ו&quot;סקירה&quot; ואיני יודע למה כוונתך, אבל אם אנחנו מדברים על אותו דבר - מדובר בפתח דבר לקונטרס מוגה, שצריך מקור ברור לטענה שהרבי הגיה את כל הקונטרס (כולל הפתח דבר) מלבד אותה הערה.<br /> :::::::איני ב-770 כעת, ומי יתן לי אבר כיונה... {{קטן|לבירורים אישיים נוספים מומלץ להשתמש בשליחת מייל למשתמש.}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:29, כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ט<br /> ::::::::במכתב הרבי הריי&quot;צ (חתום ע&quot;י רח&quot;ל) שנולד ב-1908 שמקרב אותנו יותר לתרס&quot;ט (אם כי אם זה אייר-סיוון זה כבר 1909)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:08, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 21:08, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::::::{{א|חייל של המלך|היכן}} נדפס המכתב? לכאורה (מעצם השימוש בתאריך הלועזי) הכוונה במכתב לרשום במסמכים הרשמיים, ולא לתאריך האמיתי. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ט' באייר ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 23:05, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::::::::מכתב בקשר לבקשת עלייתו לאה&quot;ק. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/02/08-02-2018-04-51-57-%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A8%D7%A7-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%990006-758x1183.jpg כאן] המכתב. איני בקיא בסוגיה מספיק ולא עיינתי במערכה שבטח יש ע&quot;ז בשנים ראשונות אך לא ידוע שזה (היינו תרס&quot;ט) זה המוםיע במסמכים הרשמיים ואדרבה נמצאו תעודות ומסמכים בהם מופיע שנים אחרות--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:57, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 23:57, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> == התמונה ==<br /> ובכן, רבויסיי: אח של כ_ק.jpg<br /> <br /> <br /> drive.google.com/drive/folders/12h2HXCdgmdMgEC_HW_9B0KW7-bhdgBJl<br /> {{אנונימי|}}<br /> :מדהים. יישר כח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:06, ח' באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: כבר לפני כמה חודשים מצאתי את התמונה באתר אינטרנט באנגלית וציינתי לשם. כתבתי כאן בערך: &quot;תמונה המיוחסת לו מופיעה באתר &quot;finde a grave&quot; בה הוא נראה בצעירותו, חבוש מגבעת&quot;. כעת, אני רואה שכבר הוסיפו קישור לתמונה. יש דמיון רב בין היהודי שבתמונה לרבי, כך שהגיוני שזהו '''אחיו''' של הרבי, אך מכיון שאינני יודע מניין המקור לתמונה ולא הייתי בטוח שזה הוא, רק ציינתי לאתר הנ&quot;ל. ובטח בתו של ר' ישראל אריה לייב שחיה ב&quot;ה יכולה להגיד האם זו אכן תמונתו האותנטית.<br /> <br /> :::מקור התמונה. אצל מי היתה? הוכחות שאכן זה הוא? [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 10:07, י' באייר, ה'תשפ&quot;ג 10:07, 1 במאי 2023 (UTC)<br /> *א' התמימים: המקור הוא אתר &quot;finde a grave שם התמונה נמצאת ועליה שמו של ר' ישראל אריה לייב באנגלית. הוא נראה אכן דומה לרבי, ולכן הגיוני שזה אחיו של הרבי. אבל בערך אכן נכתב שזה מיוחס לר' ארי' לייב, כי אין ודאות שזה הוא, ורק מי שהכירוהו וראוהו, יכולים להעיד אם זה אכן הוא או לא [בתו שתחי' חיה בעיר רחובות].<br /> :: הסבר מלא על התמונה בקישור (החסום) הבא: https:. //mentalblog.substack.com/p/yisroel-aryeh-leib-schneerson-aka. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:28, י&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: תודה רבה על המקור שהתמונה מחתונת גיסו של ריא&quot;ל, מילגרום. שנים רבות חיפשתי את תמונת ריא&quot;ל, ובהשגחה פרטית מצאתי באתר &quot;find a grave&quot; וציינתי אז כאן באתר לתמונה זו. אך באתר הנ&quot;ל לא היה המקור לתמונה, וכעת שמח שגם מצאת המקור המדויק ושהשערתי שזה ריא&quot;ל הייתה נכונה.<br /> <br /> == תוארו ==<br /> <br /> היות שבפרסומים חב&quot;דיים רשמיים מעולם לא כונה בשם ר' ובטח לא בשם רבי, כך יהיה גם כאן. כנ&quot;ל לגבי תמונתו שלא פורסמה על ידי חב&quot;ד מעולם. ומעניין לעניין, לגבי הכינוי בתחילת הערך 'ריא&quot;ל' האם אכן יש כזה כינוי, מישהו יכול להביא פרסום שבו הוא כונה כך?<br /> <br /> תשובה: ==1) יש מכון שנקרא &quot;ריא&quot;ל&quot; על שמו [ראה בערך ר' שמעון סילמן]. 2) יש פרסומים רשמיים בהם הוא מכונה &quot;הרב&quot;, ולמשל בקונטרס י&quot;ג אייר – תש&quot;נ [מוגה], בהקדמה: &quot;לקראת י&quot;ג אייר, יום היאָרצייט של הוו&quot;ח וכו' הרב ישראל ארי' לייב, אחיו של – יבדל לחיים טובים – כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, – לפני מלחה&quot;ע האחרונה עלה לארץ הקודש. נסתלק בי&quot;ג אייר ה'תשי&quot;ב, בליווערפול, אנגלי', ומנ&quot;כ בעיה&quot;ק צפת תובב&quot;א* . . יום ג, יג אייר, שנת ה'תש&quot;נ&quot;. בד&quot;כ מופיע שמו בתואר &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ ובעל מדות ישראל ארי' לייב ז&quot;ל&quot; [וכ&quot;ה בשלשלת היחס שבהיום יום].<br /> את התואר &quot;ר'&quot; אפשר לכתוב בהחלט בגוף הערך.</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593163 2023-05-09T14:21:33Z

<p>213.151.48.17: תיקוני עברית</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע, ישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: &quot;סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר&quot;. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]], עם זאת ב&quot;ספר המאמרים מלוקט&quot;, חלק ה', במאמר &quot;אחרי קדושים - י&quot;ג אייר תשכ&quot;א&quot; נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס&quot;ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן עם התמדה גדולה. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו שלישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot;.<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> ==עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו (הרבי מה&quot;מ). אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}(קישור לא זמין).<br /> <br /> ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ט]], סיפר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא&quot;ח]] מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ&quot;ט, עמ' 66-65.}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרדכי גוראריה&quot;. בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב&quot;ד, תשורה נקי}}<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). עבדה גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|&quot;שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד&quot; - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו&quot;ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח&quot;א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.<br /> <br /> ==חלקו בפיתוח האטוֹם==<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי מסייעים כלכלית===<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג עמוד תנה}}.<br /> <br /> באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:<br /> &quot;י&quot;ד תמוז תש&quot;ח... מכתבו מי&quot;א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו&quot;ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש&quot;ז להשלים את כל הנזכר לעיל&quot;{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה&quot;ק אמור פ&quot;ג]}}.<br /> <br /> ===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===<br /> התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:<br /> <br /> בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע&quot;א]] כי ר' ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:<br /> &quot;הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה&quot;{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.<br /> <br /> ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע&quot;ו]]:<br /> ר' ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע&quot;ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: &quot;סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה&quot;{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע&quot;ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.<br /> <br /> הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש&quot;פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ר' ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ר' ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו &quot;לדלות&quot; את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.<br /> <br /> גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ&quot;ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] ור' ישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב&quot;כפר חב&quot;ד&quot; ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב&quot;ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי&quot;צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונות שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ר' ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ר' ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ר' ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ר' ישראל אריה לייב היה &quot;אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם&quot; {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי&quot;ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ר' ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.<br /> <br /> כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות.וכיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.<br /> גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;] באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}} ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.<br /> <br /> ==תיאוריית חיסול==<br /> שמועה לא מבוססת,מספרת כי האנגלים חיסלוהו כאשר גילו כי הוא מראשי תוכנית הגרעין הישראלית וזאת בניגוד לאגרת הרבי, שנפטר מבעיות לב{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}}.<br /> יש לציין כי כאיש שירות הביטחון הישראלי שחוסל, היה אמור להיות מונצח ומתועד ברשימות הנופלים של החיילים והרוגי פיגועים. ובפועל אין שמו נזכר במקומות אלו כלל.<br /> <br /> ==קבורתו==<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול נפטר&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ר' ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד ע' 8}}.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:<br /> בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד: &quot;שלחתי לכת&quot;ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים&quot;.<br /> <br /> על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט&quot;ו סיון] תשי&quot;ב: <br /> <br /> &quot;לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ&quot;ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל&quot;.<br /> <br /> במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: &quot;ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז&quot;ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]&quot;.<br /> <br /> רבות פעל הרבי למען הבת היחידה [[דליה רויטמן]], וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> בקיץ תשל&quot;ג כתב הרבי במענה לדו&quot;ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: &quot;המצבה דאחי ע&quot;ה – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> לזכרו הוקמו קרנות גמ&quot;ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.<br /> <br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא&quot;ל ע&quot;ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> בכפר חב&quot;ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.<br /> <br /> כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תשמ&quot;ה]], [[פסח שני]] [[תשמ&quot;ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תנש&quot;א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> *'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי<br /> הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א גל' 40] (ע' 18)}}<br /> <br /> ==ניגונו: הפלפול==<br /> ביארצייט של ר' ישראל אריה לייב בשנת תשפ&quot;ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב&quot;ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב&quot;דיים, כי הניגון שר' ישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז&quot;ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב&quot;ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן וביקשו &quot;להנציח את הניגון ברבים&quot;.|מקור=}}<br /> <br /> במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ&quot;ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.<br /> <br /> בחגיגת סיום הרמב&quot;ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> בחודש אב תשפ&quot;ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ר' ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש&quot;ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ר' ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה. {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי<br /> *'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1958 עמוד 34<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], &quot;ר' לייבל'ס ניגון&quot;, [[כפר חב&quot;ד]], י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.<br /> *הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב&quot;ד]], אייר תשפ&quot;ג &quot;האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים&quot; עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בענין ייצור אטום.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}<br /> <br /> *[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.<br /> *קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 &quot;י&quot;ג אייר - שבעים שנה&quot;]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;]''' {{וידפו}}<br /> *'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י&quot;ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/130634 &quot;אריה-לייב&quot; • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י&quot;ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י&quot;ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593162 2023-05-09T14:03:41Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>== מישהו יכול להעלות ==<br /> <br /> את תמונת הרי&quot;א? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אם זה היה בנמצא, היה אפשר להעלות אותה... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:31, 12 אוגוסט 2008 (EDT)<br /> <br /> * יש תמונה שמופיעה באתר FINDE A GRAVE וכנראה היא תמונתו, ובערך מופיע מראה מקום לשם. <br /> <br /> אין בנמצא? אההה נכון........ סליחה מצטער [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> שתי הערות: א. כדאי להסביר בפנים מדוע השם גורארי קשור בכלל? ב. לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :הוא אמנם כבר לא בעלה - אבל לקירובים גדולים הוא זכה. ב. הרי ר' יא&quot;ל קרא לעצמו גורארי', אז לאחר שנפרדה מבעלה - היא קוראת לעצמה &quot;רוטמן - גורארי&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ועוד דבר: גם אם מישהו יתאמץ מספיק בכדי להשיג תמונה שבטוחני כי נמצאת אצל בתו הגב' רוטמן - <br /> האם כבוד ליובאוויטש ירבה מכך?<br /> <br /> גם תמונת ר' מענדל הורנשטיין חתן הרבי הקודם ורעייתו הרבנית שיינא הי&quot;ד מפורסמים ברשת, אך כבוד ליובאוויטש לא ירבה כלל וכלל מפרסומם כאן, וד&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :למה? התמונות הם דיי בסדר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> זאת ידעתי, שהוא שינה שמו לגורארי. אך זה לא מצוין בערך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אציין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> די בסדר? אולי אם היה מדובר בנצר רחוק למשפחת בית הרב. אך כאשר מדובר בבתו של הרבי הקודם ובחתנו, לא נראה כי כבוד גדול יהיה, או נחת לרבי [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> בשם גורארי הרבי גם כן השתמש ראה אג&quot;ק חכ&quot;א אגרת הראשונה, ועוד!!<br /> ומוסבר שמה ברור בהערה למה השתמשו בזה, וזה בפשטות שמו של מארק גורארי, אביו של מוטי גורארי מקראון הייטס, והסיפור על חייו מובא באריכות לפי ערך בזכרונות הרבנית חנה זי&quot;ע<br /> ואולי יבא הזמן נעשה מזה ערך, ואולי כבר יש. [[א' מחב&quot;ד]]<br /> <br /> ::לר' ישראל אריה לייב לא היה תמונה, כי הוא עבד במערכת הביטחון [[משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|מ. ברא&amp;#34;ב]] - [[שיחת משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|שיחה]], 13:36, ב' בסיוון, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> * י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, יום היארצייט של ר' ישראל ארי לייב ע&quot;ה.<br /> מגליון 2007 של כפר חב&quot;ד (י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג) אכן עולה שר' ישראל אריה לייב עבד עבור מערכת הביטחון הישראלית, וכמפורט בערך זה. תמונתו פורסמה לאחרונה (מצאתי את התמונה מכבר, וראה להלן מה שכתבתי בזה), ויש אליה קישור בערך זה. - א' התמימים.<br /> <br /> == תאריך לידתו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם תאריך מדויק. מישהו יכול לעשות סדר5 בדברים כ&quot;פ הנ&quot;ל, אחת ולתמיד! '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> ==השמטות==<br /> לענ&quot;ד צריך להשמיט את כל הדף שיחה הזאת שלא מוסיף כבוד כלל, וכן להוריד את הסיפור אודות גב' רוטמן שביקשה שהלימודים לא יגלשו. וכבוד אלוקים הסתר דבר.<br /> <br /> כמו כן כדאי להוסיף שגם כיום היא בקשר עם משפחת וולף (בעת לימודיי בלוד ראיתי אותה פעם מגיעה למשרדים בישיבה) וכן השליח קסטל מרחובות מגיעה אליה לעתים רחוקות עם משלוח מנות וכיו&quot;ב. {{אנונימי}}<br /> :צודק מאוד. שיניתי בגוף הערך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> ::לדעתי אין טעם להסתיר מידע. עם ניסוח עדין אפשר לפתור את כל הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:00, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::גם אני סובר כך, ואדרבה הייתי די מופתע איך ההוספות שהוספתי הוסרו מיד ללא דיון כלל!...<br /> :::אני חושב שיש עוד הרבה מידע ופרטים על אחיו של הרבי ועל משפחתו ששייך להוסיף כאן, אבל קודם כל חייבים להחליט אם בכלל רוצים לדעת יותר... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:10, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::אנציקלופדיה חיה על מידע ועובדות. מי שלא רוצה לדעת, שיקרא אתרי חדשות. כאן נמצאים בשביל לכתוב עובדות! בנושאים רגישים, ניתן תמיד לעדן את הדברים בניסוח הולם. נודה לך מאוד באם תעדכן את כל המידע הידוע לך. לגבי הניסוח וכו', נדון על כך אח&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:14, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::להכניס מידע - כן. להכניס דברים שפוגעים ברבי - לא. המדד לא צריך להיות קשור בכלל לכל הקשקושים שאתם רואים בויקיפדיה וכל הפוליטיקלי קורקט אלא מדד אחד פשוט: הייתם שולחים כזה ערך לרבי? אם כן - מעולה. אם לא - תסירו מיד. לדעתי דף השיחה כפי שהוא כעת - אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי. אז לכן יש כאן הרבה מה למחוק. {{אנונימי}}<br /> ::::::את כל החב&quot;דפדיה אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי - כי מאיפה ההיתר להיכנס בכלל לאינטרנט. המדד, לדעתי, הוא בניסוח החסידי וצורת הגשת הדברים מזווית חב&quot;דית (&quot;אלוקית&quot;) ובזה יחודיותינו. מי שחושב שיש דברים שצריך להסתיר אותם כי הם מביישים את חב&quot;ד ומבזים את שמה הטוב - שנראה אותו אומר זאת ליד הרבי. אם לא - שישתוק וגם לא יכתוב זאת כאן! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:05, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::::קשקוש גמור. באם הייתי העורך, הייתי גאה מאוד להכניס לרבי את המיזם. הרבי רוצה שיהיה חסידות ברדיו ובטלויזיה ובאינטרנט. האם אתה מתבייש ח&quot;ו ב&quot;מיזם הגדול להפצת המעיינות&quot;? או אולי אתה משקר כאשר אתה כותב את זה? אם אני היייתי במקומך - לא הייתי מתבייש בכלל. מה שכן, הרבי בעצמו אומר שיש דברים שצריכים להסתיר כי הם מבזים את חב&quot;ד, ואני לא זה שהמצאתי את זה. אני לא רוצה לתת כאן דוגמאות אבל יש כאלו למכביר. קיצור הדברים: תמחקו את הדברים שלא מכבדים את הרבי, ותמשיכו לעשות כבוד לרבי בכל דף ודף במיזם המוצלח. {{אנונימי}}<br /> ::::::::בדרך כלל הדברים שמבזים ציבור מסויים, שייך לרכילויות, לשון הרע והוצאת שם רע, שלכל אלה אין שום קשר לאנציקלופדיה. יהיה מועיל יותר להמשיך את הדיון באם תביא דוגמא או שניים ממה שהרבי הורה להסתיר על מנת שנוכל להסיק לנידוננו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 20:43, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::::::: א. הפסוק &quot;כבוד אלוקים הסתר דבר&quot; לא אומר מספיק? שישנם דברים שהם נכונים אבל כבוד אלוקים הוא להסתיר אותם. ב. תמונת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש.<br /> ::::::::::מסכים בהחלט עם המשתמש האנונימי. אנחנו לא אתר חדשות, אבל גם לא ויקיפדיה. כחב&quot;דפדיה אנחנו צריכים להיות אחראיים על התכנים שלא יביאו להיפך כבוד ליובאוויטש. אנחנו לא נשנה ונמציא תכנים חדשים, אלא לא נרחיב במה שאין צורך. מסכים איתו גם לגבי הגישה לאינטרנט. הקו של הרבי הוא לא התעלמות מחידושי הטכנולוגיה, אלא להיפך - ניצול הטכנולוגיה להפצת המעיינות, וחב&quot;דפדיה בהחלט מנצלת.<br /> ::::::::::בונגע לתוכן שמופיע כעת כאן, בעמוד השיחה, הוא לא נראה כזה בעייתי שיש צורך למחוק. יתכן שאני טועה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :אנונימי; א. כשאתה מצטט פסוק, תביא גם את המפרשים עליו, כדי שנבין על מה מדובר, בפרט כשאתה רוצה להסיק ממנו השלכות מעשיות. ב. תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מתנוססת ברשת בריש גלי ובמילא גם בערך עליו (עדיף שמחפש התמונה, שבכל מקרה ימצא אותה, יגיע לכאן ויחשף גם לייחס הרבי לתמונה). חב&quot;דניק, אין ספק שאנו מסכימים לגבי העקרונות, השאלה היא מה המשמעות שלהם לגבי הדיון על מחיקת דף שיחה זה וגם בזה אני רואה הסכמה מצידך, שאין שום צורך למחוקה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::מה מוסיף, ולמי מוסיף הקטע הבא המופיע בראש העמוד בו אנו מתכתבים: &quot;לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל&quot;. האם זה לא עונה לגדר של רכילות צהובה זולה שאין מקומה כאן והיא לא מוסיפה כבוד לאף אחד? מה רע למשל שיהיה כתוב: מחקתי את התיבה בעלה כיון שהם כבר לא נשואים.<br /> ::אגב, בענין התמונה. אני לא מדבר על הציורים ההזויים שמתפרסמים ברשת, אלא דווקא על התמונה שככל הנראה נמצאת בספריה ולא פורסמה על פי השמועה מפני סיבה אחרת. {{אנונימי}}<br /> ::::::::: חבל לקשקש אין בספריא שום תמונה של מפורסמת, ואין תמונה בכלל, הרבי לא שלל את הימצאותה אבל ניתן להבין מדבריו, שלא קיבל שהיא קיימת<br /> :::גירושים, לידיעתך, זה נסיבה לא נעימה וזה טבעה של דף שיחה, שמלבנים גם דברים פחות נעימים (ובסוף ניתן לארכב את הדיון וגולשים כמעט ולא נכנסים לשם). בכל אופן, אם משתמשים נוספים יצדדו בבעתיות הניסוח, ניתן לשנות מילה פה, מילה שם. לא צריך למחוק את דף השיחה בשביל זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 21:31, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == פרטים נוספים שאפשר להכניס ==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54362 ר' לוי הראה לי את ישראל אריה לייב] - עדות מהרב [[נחום גרליק]].<br /> <br /> * יש סיפור נוסף בפסקה האחרונה של הערך על ר' [[יחזקאל בסר]].<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52946 כתבה על ביתו של הרבי והרבנית] - הקומה השלישית: הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת דליה רויטמן, בת רבי ישראל אריה לייב, שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48506 חסיד חב&quot;ד שהקים גמ&quot;ח לע&quot;נ ר' ישראל אריה לייב].<br /> <br /> * אחיו של הרבי מקבל את הלוח היום יום: בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער:”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר:”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33498 מתוך כתבה באינפו].<br /> <br /> ::תודה. אעבוד על זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:08, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::הוספתי את מה שידוע לי לעת עתה, ניסיתי לעדין.<br /> :::יש כאן [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 ] תמונות מאשתו ובתו, יש עוד אחד ב[[נשיא וחסיד]], מצידי אין בעי' להוסיף לכל הפחות אחד מהם, אבל קודם אבקש את רשותכם. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 03:46, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::לדעתי אפשר וכדאי להוסיף תמונה, אך לדאוג שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:55, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == ביאור שמותיו ==<br /> <br /> מובא שבנ&quot;א הרבי ביאר את שמותיו. וכמדומה לי שגם בתשמ&quot;ה הי' כן. מישהו זוכר/ יכול לברר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :הרבי דיבר ממנו באותו שנה. לא ידוע לי שהסביר את שמותיו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 16:02, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::ב[[שיחת|שיחה]] [[שבת קודש]] אחרי-קדושים, [[תנש&quot;א]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:22, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :::תודה. כבר מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:54, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקור לטיפוס==<br /> כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]}}. - כותב הדברים כאן שמע זאת משד&quot;ב גורארי', ומהיכן שמע זאת שד&quot;ב גורארי'? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים&quot; - למה זה היה מסוכן, הרי גרו בו בזמן עשרות אלפי יהודים בגרמניה וכמו כל האזרחים יצא להם להיכנס תדיר למשרדי ממשלה למרות שהיו בשליטת הנאצים? נו, לפחות את הסיפור שאמרו לה שכל המשפחה שלך שניאורסונים וכו' לא הכניסו כאן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:06, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;בשנת [[תש&quot;א]], לאחר שאחיו, הרבי, הגיע ל[[ארצות הברית]], חודש קשר המכתבים ביניהם.&quot; וכשהרבי היה בפריז, הוא לא יכל לכתוב אליו מכתבים? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ::שד&quot;ב גורארי' סיפר זאת מזכרנותיו, הוא אמר כי הוא הי' שם וראה את זה, ככל הנראה הוא, שהי' אז בריגא עם הרבי הריי&quot;צ ושאר המשפחה הגיע אז לביקור לברלין.<br /> ::אני בעצמי קראתי את זה בזכרונות שאחד כתב בשמו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::לגבי בארי גוראריה, אחרי הכל הוא משפחה ומטבע הדברים הוא מעודכן. כל עוד ואין מקור סותר או בעיה הגיונית, נראה לי שחזקתו אמת. לגבי משרדי הנאצים, יכול להיות שהניירות שלהם לא היו מספיק בסדר ובכלל, אין ספק שהיה שם &quot;מקום סכנה&quot; ומי שלא היה מוכרח, נמנע מכך. לגבי המכתבים, אני משער, שלפני כן לא היה כתובת מסודרת וגם הדואר היה פחות זמין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::בימים ההם בארי הי' גר אצל [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] - כך שמעתי מר' [[זושא פויזנר]] - וכנראה ששם ראה א,ז או עכ&quot;פ שמע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''.<br /> לגבי בארי מיודעי דבר שמעתי שאי אפשר לסמוך ולו על דבר אחד שאמר ושעוד בחיי זקנו היה ממציא ומשקר כל היום (בכוונה אינני נכנס לפרטים) וכך המשיך גם אחר כך, ויש הוכחות ברורות להרבה מקרים שהם פשוט שקר גמור ולכן להשמיט. {{שכח|בפועל ממש}}<br /> :כדי להחיל על אדם התואר &quot;שקרן&quot;, יש לדון בזה בכובד ראש, בפרט כאשר מדובר בעניין עובדתי שלא נראה שיהיה אינטרס לשקר. שיחזרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ב 12:52, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> זה בדיוק הנקודה - ואני חוזר שוב: לא כאן הבמה לפרט את הפרטים וממי שמעתי אותם - היה לו מחלה לשקר גם בלי אינטרסים.--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 16:04, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> ::משונה מאוד וכל עוד הדבר לא יוכח מעל לכל ספק, אין להסתמך על זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ב 21:37, 19 במאי 2012 (IDT)<br /> אכן הוכח בגביית עדות וממעשים שבעצמו הודה בבית המשפט ואין כאן הפורום לפרט - ואין העניין בכלל להתעסק בזה בהוראת אד&quot;ש, אך העובדות לא ניתנות לשינוי ולכן חבל לכתוב שקרים--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 23:00, 19 במאי 2012 (IDT).<br /> :::באם אכן הוכח, אין צורך להתעסק. די בהצגת ההוכחות לתועלת כולם ותו לא. אי אפשר לכתוב דברים על סמך ידיעה אישית בלבד. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח באייר ה'תשע&quot;ב 01:39, 20 במאי 2012 (IDT)<br /> <br /> == דיון - העיסוק במשפחתו ==<br /> <br /> בעקבות מה שכתוב כאן לפני זה, רציתי לעורר על נקודה לדיון בין החב&quot;דפדים:<br /> <br /> ידוע שהרבי לא רצה שיתעסקו עם משפחתו, ופרט לחסידים בודדים (שהרבי ציוה אותם על קשר והורה הוראות ספציפיות כיצד ואיך) - כל החסידים מוזהרים על ניתוק. <br /> <br /> בכלל, משפחת בית הרבי היא משפחה אצילית, ואין זה מן הכבוד שכל אחד ינהג בהם מנהג אישי.<br /> <br /> מהוראה זו ניתן ללמוד על הזהירות הגדולה שיש לנהוג כשאנו באים לכתוב עליהם ועל חייהם. בואו נחשוב על כך שהם נכנסים לכאן ורואים את שכתבו עליהם, עם כל הפרטים וה&quot;כניסה לקרביים&quot; - לדעתי הם ייפגעו מאוד וזה יגביר אצלם בלב וברגשות את התרעומת על חב&quot;ד/החב&quot;דניקים.<br /> <br /> דעתכם? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> <br /> :זלמן, הנחת ב' יסודות השערתיים ולפיהם הסקת מסקנות. א. יש לברר בצורה יסודית מה מקור ל&quot;ידוע&quot; שהרבי לא רצה עיסוק עם משפחתו ובאיזה עיסוק מדובר. ב. לי נראה שהם מאוד ישמחו לראות שיש ערך מכובד ואוהד על סבם הדגול. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:25, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::א. תוכל לראות בגוף הערך על עדות הרב גלוכובסקי בשם הרב מיידנצ'יק. ב. שמעתי מאברך חסידי שהיה אז בחור ב'קבוצה', שהרבי ביקש שלא יתעסקו איתם. ג. מעוד אברך שהיה קשור לשליחויות אליה שמעתי שהרבי ביקש ממנו לשמור בסוד את השליחות אליה. ד. בנוגע לערך האוהד - אסכים עם דבריך בקשר אליו באופן אישי. לא אסכים בקשר ל&quot;ביתו&quot; ו&quot;משפחתו&quot; והחיטוט המיותר בפרטיהם האישיים ממש, כמו גם בדף השיחה כאן. לדעתי זה עבר כל גבול וההתנהלות בנושא חסרת רגישות וכבוד למשפחת בית הרב. שמרתי את אצבעות ידיי שלא לכתוב ביטויים חריפים יותר. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> :::כפי הידוע לי היו מטרידים את חייה השלווים (כפי שניתן לשער) והבקשה הייתה, ככל הנראה, להניח לה במובן הפשוט ביותר. כמו כן, לא חסרים כאלה שירצו &quot;לקרב&quot; אותה וכו' והבקשה נשמעת פשוטה ואלמנטרית ביותר. לגבי השליחות הסודית, הרי יש בערך לפחות שני &quot;התעסקויות&quot; ידועות ומפורסמות, כך שצריך עיון מה משמעות הסודיות של אותה שליחות מסתורית. לגבי המשפחה, אני לא רואה שום חיטוט מיותר. אדרבה, כתיבה מכובדת וסוקרת. אם יש ביטוי כזה או אחר הגולש, תמקד (אפשר גם להעביר את הדיון לארכיון, בסיום עריכת הערך). בכל אופן, אני ממליץ להמתין לאמירות של משתמשים נוספים. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:53, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> להעיר שישנו פתגם ידוע ברוסית (כמדומני מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אולי הופיע באחד ה'התמים'ס האחרונים?) &quot;במשפחת הצאר (צארסק'ע פאמיליע) אל תיגע&quot;. וד&quot;ל. [[משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|לחיים ולברכה - גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|שיחה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> == דאגה למצב קברו ==<br /> <br /> למה כתוב בערך שהרבי אמר ליצחק דוד גרונר שאחיו קבור '''בטבריא'''?? {{אנונימי}}<br /> :תוקן, תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ח 14:59, 4 באפריל 2018 (IST)<br /> זו הייתה הלשון.<br /> <br /> == תאריך לידה ותיקונו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם קובץ חדש עליו שבו כתוב שנולד ביום '''כ&quot;א אייר תרס&quot;ו''' ולא ג' סיוון תרס&quot;ט הקובץ שם מוכיח זאת משלוש הוכחות כדלקמן:<br /> <br /> '''א'''' עדות אחד החסידים שנישכח מזיכרוני את שמו שאומר בזיכרונותיו שבשנת תרע&quot;ב ראה את ר' ישראל אריה לייב ואז כותב שככל הנרה נראה בן חמש או שש שעם תעשו חישבו יוצא שנת תרס&quot;ו.<br /> <br /> :'''ב'''' לאחרונה התפרסם רשימותיו של הרה&quot;ח רבי ברוך שניאור זלמן בו כותב שבשנת תרע&quot;ה היה אצל הרבי הרש&quot;ב ואמר לרבי הרש&quot;ב ש&quot;יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב&quot;. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם חג השבועות תשע שנים&quot;. ומיזה משמע שהיה בתרע&quot;ה היה זה כחודש ליפני גיל תשע ונעשה חישוב יוצא שנולד ליפני חג השבועות '''תרס&quot;ו''' וזה מב' מקורות ולא תרס&quot;ט.<br /> <br /> : '''ג''' ועוד שלאחרונה התפרסמו ספרי הרישום של רוסיא ששם כתוב את תאריך השנה שנולד: תרס&quot;ו ותאריך לידתו: כ&quot;א אייר וכתוב שמה גם את התאריכים הלועזיים שנולד ונימול וכתוב תוארו של אביו איש נכבד לדורותיו וכו&quot;<br /> <br /> :בכל מקרה יוצא שתאריך לידתו הנכון והמדויק ביותר הוא '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' וזה מג' הסיבות הנ&quot;ל וזה שכתוב כאן '''ג' סיוון תרס&quot;ט''' ולא כ&quot;א באייר תרס&quot;ו זה בגלל עדות אשתו שלו שאמרה שהייתה חוגגת את יום הולדתו בתאריך 1909 וזה רק מאשתו היא אמרה זאת ובגלל שרק היא אמרה זאת ולא סמכו עליה כ&quot;כ כתבו בקונטרס שיצא בתאריך י&quot;ג אייר (פטירתו) &quot;ג' (?) סיוון תרס&quot;ט&quot; והשאירו רוח קצת ולכן שמו סימן שאלה כי לא כ&quot;כ היו בטוחים אבל אני חושב שבגלל אשתו שהיא אחת מול ב' אנשים חסיד אחד וסבו של הרבי ועוד מסמך בספר הרישום שהוא מקור אמין ולכן אני חושב שצריך לשנות לתאריך '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' ולתקן את הטעות מי שחושב שלא לתקן את הטעות שיכתוב לי בדף השיחה שלי תודה<br /> ::::::עוד ראיה שזה התאריך הנכון, שבפתח דבר לכמה מקומות הרבי ציין תאריך כ&quot;א אייר, וזה לכאו' המאורע. (כמו שציין ג' כסלו, ולא ידעו מזה, ולאחרונה ברשימות של הרבנית חנה התגלה שזה יום הולדת של בערל).<br /> אני עצמי לא אשנה את התאריך כי אני רוצה לשמוע חוות דעת מאחרים [[משתמש:עולם|עולם]] - [[שיחת משתמש:עולם|שיחה]] 13:34, 4 במאי 2018 (IST)<br /> :שאלה קשה, גרסה של הרבנית חנה, מול הגרסאות האחרות, אני חושש להכריע... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ט 16:56, 2 באפריל 2019 (IST)<br /> ::כתבתי בעבר הנראה לענ&quot;ד בנושא ב[[שיחה:כ&quot;א באייר]], ועל פי זה ערכתי כאן. אם ימצא אי מי הוכחה שהגהת הרבי לקונטרס ושיחה אינה כוללת דיוק בפרטים כגון אלו, אולי אשנה דעתי, אבל כרגע נראה לי פשוט שהרבי הכריע, ומי יבוא אחרי המלך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:44, ב' בניסן ה'תשע&quot;ט<br /> :::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], עם כל הכבוד לנחרצות החסידית, הרבי לא הגיה את התולדות הנ&quot;ל. לגבי ה&quot;בלבול&quot;, צריך לבדוק אולי החילוק נובע מהבדל הלוח היוליאני והלוח הגרוגריאני. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 22:09, י&quot;ג באייר, ה'תשע&quot;ט 22:09, 18 במאי 2019 (IST)<br /> ::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], עם כל הכבוד לנחרצות, מתבקש מקור לעובדה זו גופא: שהגהת הרבי לפתח דבר לא כוללת הגהה לאותה הערה. כמו כן, קשה להאמין שבלבול בין הלוחות יגרום שלא להבדיל בין תרס&quot;ו לתרס&quot;ט. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:53, כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ט<br /> :::::בלא להתערב לכאן או לכאן, אין כל ספק שהבלבול כ&quot;א-ג' מקורו בהבדל שבין הלוחות. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br /> ::::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], לא ראיתי נחרצות בדבריי, רק השערה מאופקת ומסוייגת ב&quot;צריך לבדוק אולי...&quot; לגבי הנקודה השנייה (הגהת הרבי את הקונטרס הנ&quot;ל), פשוט הדבר גם למי שאינו מצוי בסוד העניין כי הרבי לא הגיה את הסקירה הנ&quot;ל, ומה גם שאפשר לברר אצל ר' שמואל קראוס שכתבה בשעתו האם הרבי הגיהה? אתה ב-770 כעת? [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 12:20, כ&quot;א באייר, ה'תשע&quot;ט 12:20, 26 במאי 2019 (IST)<br /> :::::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], הנחרצות - התכוונתי לקביעה שלך בפשטות שהרבי לא הגיה. כתבת &quot;תולדות&quot; ו&quot;סקירה&quot; ואיני יודע למה כוונתך, אבל אם אנחנו מדברים על אותו דבר - מדובר בפתח דבר לקונטרס מוגה, שצריך מקור ברור לטענה שהרבי הגיה את כל הקונטרס (כולל הפתח דבר) מלבד אותה הערה.<br /> :::::::איני ב-770 כעת, ומי יתן לי אבר כיונה... {{קטן|לבירורים אישיים נוספים מומלץ להשתמש בשליחת מייל למשתמש.}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:29, כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ט<br /> ::::::::במכתב הרבי הריי&quot;צ (חתום ע&quot;י רח&quot;ל) שנולד ב-1908 שמקרב אותנו יותר לתרס&quot;ט (אם כי אם זה אייר-סיוון זה כבר 1909)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:08, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 21:08, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::::::{{א|חייל של המלך|היכן}} נדפס המכתב? לכאורה (מעצם השימוש בתאריך הלועזי) הכוונה במכתב לרשום במסמכים הרשמיים, ולא לתאריך האמיתי. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ט' באייר ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 23:05, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::::::::מכתב בקשר לבקשת עלייתו לאה&quot;ק. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/02/08-02-2018-04-51-57-%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A8%D7%A7-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%990006-758x1183.jpg כאן] המכתב. איני בקיא בסוגיה מספיק ולא עיינתי במערכה שבטח יש ע&quot;ז בשנים ראשונות אך לא ידוע שזה (היינו תרס&quot;ט) זה המוםיע במסמכים הרשמיים ואדרבה נמצאו תעודות ומסמכים בהם מופיע שנים אחרות--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:57, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 23:57, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> == התמונה ==<br /> ובכן, רבויסיי: אח של כ_ק.jpg<br /> <br /> <br /> drive.google.com/drive/folders/12h2HXCdgmdMgEC_HW_9B0KW7-bhdgBJl<br /> {{אנונימי|}}<br /> :מדהים. יישר כח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:06, ח' באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: כבר לפני כמה חודשים מצאתי את התמונה באתר אינטרנט באנגלית וציינתי לשם. כתבתי כאן בערך: &quot;תמונה המיוחסת לו מופיעה באתר &quot;finde a grave&quot; בה הוא נראה בצעירותו, חבוש מגבעת&quot;. כעת, אני רואה שכבר הוסיפו קישור לתמונה. יש דמיון רב בין היהודי שבתמונה לרבי, כך שהגיוני שזהו '''אחיו''' של הרבי, אך מכיון שאינני יודע מניין המקור לתמונה ולא הייתי בטוח שזה הוא, רק ציינתי לאתר הנ&quot;ל. ובטח בתו של ר' ישראל אריה לייב שחיה ב&quot;ה יכולה להגיד האם זו אכן תמונתו האותנטית.<br /> <br /> :::מקור התמונה. אצל מי היתה? הוכחות שאכן זה הוא? [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 10:07, י' באייר, ה'תשפ&quot;ג 10:07, 1 במאי 2023 (UTC)<br /> *א' התמימים: המקור הוא אתר &quot;finde a grave שם התמונה נמצאת ועליה שמו של ר' ישראל אריה לייב באנגלית. הוא נראה אכן דומה לרבי, ולכן הגיוני שזה אחיו של הרבי. אבל בערך אכן נכתב שזה מיוחס לר' ארי' לייב, כי אין ודאות שזה הוא, ורק מי שהכירוהו וראוהו, יכולים להעיד אם זה אכן הוא או לא [בתו שתחי' חיה בעיר רחובות].<br /> :: הסבר מלא על התמונה בקישור (החסום) הבא: https:. //mentalblog.substack.com/p/yisroel-aryeh-leib-schneerson-aka. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:28, י&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: תודה רבה על המקור שהתמונה מחתונת גיסו של ריא&quot;ל, מילגרום. שנים רבות חיפשתי את תמונת ריא&quot;ל, ובהשגחה פרטית מצאתי באתר &quot;find a grave&quot; וציינתי אז כאן באתר לתמונה זו. אך באתר הנ&quot;ל לא היה המקור לתמונה, וכעת שמח שגם מצאת המקור המדויק ושהשערתי שזה ריא&quot;ל הייתה נכונה.<br /> <br /> == תוארו ==<br /> <br /> היות שבפרסומים חב&quot;דיים רשמיים מעולם לא כונה בשם ר' ובטח לא בשם רבי, כך יהיה גם כאן. כנ&quot;ל לגבי תמונתו שלא פורסמה על ידי חב&quot;ד מעולם. ומעניין לעניין, לגבי הכינוי בתחילת הערך 'ריא&quot;ל' האם אכן יש כזה כינוי, מישהו יכול להביא פרסום שבו הוא כונה כך?<br /> <br /> תשובה: ==1) יש מכון שנקרא &quot;ריא&quot;ל&quot; על שמו [ראה בערך ר' שמעון סילמן]. 2) יש פרסומים רשמיים בהם הוא מכונה &quot;הרב&quot;, ולמשל בקונטרס י&quot;ג אייר – תש&quot;נ [מוגה], בהקדמה: &quot;לקראת י&quot;ג אייר, יום היאָרצייט של הוו&quot;ח וכו' הרב ישראל ארי' לייב, אחיו של – יבדל לחיים טובים – כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, – לפני מלחה&quot;ע האחרונה עלה לארץ הקודש. נסתלק בי&quot;ג אייר ה'תשי&quot;ב, בליווערפול, אנגלי', ומנ&quot;כ בעיה&quot;ק צפת תובב&quot;א* . . יום ג, יג אייר, שנת ה'תש&quot;נ&quot;. בד&quot;כ מופיע שמו בתואר &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ ובעל מדות ישראל ארי' לייב ז&quot;ל&quot; [וכ&quot;ה בשלשלת היחס שבהיום יום].</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593161 2023-05-09T13:59:57Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע, ישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: &quot;סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר&quot;. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]], עם זאת ב&quot;ספר המאמרים מלוקט&quot;, חלק ה', במאמר &quot;אחרי קדושים - י&quot;ג אייר תשכ&quot;א&quot; נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס&quot;ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן עם התמדה גדולה. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו שלישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot;.<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> ==עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו (הרבי מה&quot;מ). אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}(קישור לא זמין).<br /> <br /> ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ט]], סיפר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא&quot;ח]] מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ&quot;ט, עמ' 66-65.}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרדכי גוראריה&quot;. בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב&quot;ד, תשורה נקי}}<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). עבדה גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|&quot;שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד&quot; - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו&quot;ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח&quot;א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.<br /> <br /> ==חלקו בפיתוח האטוֹם==<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי מסייעים כלכלית===<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג עמוד תנה}}.<br /> <br /> באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:<br /> &quot;י&quot;ד תמוז תש&quot;ח... מכתבו מי&quot;א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו&quot;ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש&quot;ז להשלים את כל הנזכר לעיל&quot;{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה&quot;ק אמור פ&quot;ג]}}.<br /> <br /> ===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===<br /> התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:<br /> <br /> בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע&quot;א]] כי ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:<br /> &quot;הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה&quot;{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.<br /> <br /> ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע&quot;ו]]:<br /> ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף אשכנזי]] פירסם בשנת [[תשע&quot;ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]; סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את הכרטיס טיסה&quot;{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ג'ם. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע&quot;ז]], עמוד 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.<br /> <br /> הרב [[אליהו שוויכה]] פירסם בשנת [[תש&quot;פ]] גירסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו &quot;לדלות&quot; את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.<br /> <br /> גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ&quot;ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] וישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין בכפר חב&quot;ד ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב&quot;ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדוייקים, לדוגמא כאשר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא אחד העם יש לו קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי&quot;צ. מכך ניתן להסיק כי הזכרונות שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו בהם אי אלו אי דיוקים. וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ישראל אריה לייב היה &quot;אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם&quot; {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי&quot;ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.<br /> <br /> כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות. וכיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.<br /> גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ויתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;] באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}} ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.<br /> <br /> ==תיאוריית חיסול==<br /> שמועה לא מבוססת,מספרת כי האנגלים חיסלוהו כאשר גילו כי הוא מראשי תוכנית הגרעין הישראלית וזאת בניגוד לאגרת הרבי, שנפטר מבעיות לב{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}}.<br /> יש לציין כי כאיש שירות הביטחון הישראלי שחוסל, היה אמור להיות מונצח ומתועד ברשימות הנופלים של החיילים והרוגי פיגועים. ובפועל אין שמו נזכר במקומות אלו כלל.<br /> <br /> ==קבורתו==<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול נפטר&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד ע' 8}}.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:<br /> בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד: &quot;שלחתי לכת&quot;ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים&quot;.<br /> <br /> על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט&quot;ו סיון] תשי&quot;ב: <br /> <br /> &quot;לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ&quot;ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל&quot;.<br /> <br /> במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: &quot;ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז&quot;ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]&quot;.<br /> <br /> רבות פעל הרבי למען הבת היחידה [[דליה רויטמן]], וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> בקיץ תשל&quot;ג כתב הרבי במענה לדו&quot;ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: &quot;המצבה דאחי ע&quot;ה – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> לזכרו הוקמו קרנות גמ&quot;ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.<br /> <br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא&quot;ל ע&quot;ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> בכפר חב&quot;ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.<br /> <br /> כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תשמ&quot;ה]], [[פסח שני]] [[תשמ&quot;ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תנש&quot;א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> *'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי<br /> הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א גל' 40] (ע' 18)}}<br /> <br /> ==ניגונו: הפלפול==<br /> ביארצייט של ישראל אריה לייב בשנת תשפ&quot;ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב&quot;ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב&quot;דיים, כי הניגון שר' ישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז&quot;ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב&quot;ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן וביקשו &quot;להנציח את הניגון ברבים&quot;.|מקור=}}<br /> <br /> במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ&quot;ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.<br /> <br /> בחגיגת סיום הרמב&quot;ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> בחודש אב תשפ&quot;ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ר' ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש&quot;ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ר' ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה. {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי<br /> *'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1958 עמוד 34<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], &quot;ר' לייבל'ס ניגון&quot;, [[כפר חב&quot;ד]], י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.<br /> *הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב&quot;ד]], אייר תשפ&quot;ג &quot;האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים&quot; עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בענין ייצור אטום.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}<br /> <br /> *[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.<br /> *קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 &quot;י&quot;ג אייר - שבעים שנה&quot;]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;]''' {{וידפו}}<br /> *'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י&quot;ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/130634 &quot;אריה-לייב&quot; • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י&quot;ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י&quot;ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593160 2023-05-09T13:57:52Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל_אריה_ליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]<br /> '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', '''ריא&quot;ל''' והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב&quot;די שטבע, ישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ&quot;ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: &quot;סוף חודש אייר ה'שי&quot;ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר&quot;. וברשימות הרב&quot;ש עמוד סח, נכתב שסבו של לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש&quot;ב שבסוף חודש אייר תרע&quot;ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ&quot;ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס&quot;ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]], עם זאת ב&quot;ספר המאמרים מלוקט&quot;, חלק ה', במאמר &quot;אחרי קדושים - י&quot;ג אייר תשכ&quot;א&quot; נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס&quot;ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר &quot;שנים ראשונות&quot; עמוד 541.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן עם התמדה גדולה. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו שלישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot;.<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל ארי' לייב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו'.<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> ==עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]==<br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו (הרבי מה&quot;מ). אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}(קישור לא זמין).<br /> <br /> ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ט]], סיפר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא&quot;ח]] מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ&quot;ט, עמ' 66-65.}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרדכי גוראריה&quot;. בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב&quot;ד, תשורה נקי}}<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). עבדה גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|&quot;שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד&quot; - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו&quot;ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי&quot;צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח&quot;א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.<br /> <br /> ==חלקו בפיתוח האטוֹם==<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי מסייעים כלכלית===<br /> בתחילת שנת [[תש&quot;ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש&quot;ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג עמוד תנה}}.<br /> <br /> באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:<br /> &quot;י&quot;ד תמוז תש&quot;ח... מכתבו מי&quot;א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו&quot;ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש&quot;ז להשלים את כל הנזכר לעיל&quot;{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה&quot;ק אמור פ&quot;ג]}}.<br /> <br /> ===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===<br /> התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:<br /> <br /> בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע&quot;א]] כי ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:<br /> &quot;הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה&quot;{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.<br /> <br /> ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע&quot;ו]]:<br /> ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.<br /> <br /> הרב [[יוסף אשכנזי]] פירסם בשנת [[תשע&quot;ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]; סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את הכרטיס טיסה&quot;{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ג'ם. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע&quot;ז]], עמוד 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.<br /> <br /> הרב [[אליהו שוויכה]] פירסם בשנת [[תש&quot;פ]] גירסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו &quot;לדלות&quot; את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.<br /> <br /> גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב&quot;ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ&quot;ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] וישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין בכפר חב&quot;ד ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב&quot;ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדוייקים, לדוגמא כאשר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא אחד העם יש לו קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי&quot;צ. מכך ניתן להסיק כי הזכרונות שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו בהם אי אלו אי דיוקים. וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ישראל אריה לייב היה &quot;אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם&quot; {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי&quot;ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.<br /> <br /> כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות. וכיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.<br /> גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ויתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;] באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): &quot;ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד&quot;ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז&quot;ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}} ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב&quot;ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.<br /> <br /> ==תיאוריית חיסול==<br /> שמועה לא מבוססת,מספרת כי האנגלים חיסלוהו כאשר גילו כי הוא מראשי תוכנית הגרעין הישראלית וזאת בניגוד לאגרת הרבי, שנפטר מבעיות לב{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי&quot;ב]}}.<br /> יש לציין כי כאיש שירות הביטחון הישראלי שחוסל, היה אמור להיות מונצח ומתועד ברשימות הנופלים של החיילים והרוגי פיגועים. ובפועל אין שמו נזכר במקומות אלו כלל.<br /> <br /> ==קבורתו==<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול נפטר&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר - בית משיח גליון 1211}}.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב&quot;ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד ע' 8}}.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:<br /> בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד: &quot;שלחתי לכת&quot;ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים&quot;.<br /> <br /> על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט&quot;ו סיון] תשי&quot;ב: <br /> <br /> &quot;לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ&quot;ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל&quot;.<br /> <br /> במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: &quot;ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז&quot;ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]&quot;.<br /> <br /> רבות פעל הרבי למען הבת היחידה [[דליה רויטמן]], וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באב]] [[תשל&quot;א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו&quot;ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> בקיץ תשל&quot;ג כתב הרבי במענה לדו&quot;ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: &quot;המצבה דאחי ע&quot;ה – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> רבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשכ&quot;ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח&quot;כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע&quot;ה}}.<br /> <br /> לזכרו הוקמו קרנות גמ&quot;ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.<br /> <br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא&quot;ל ע&quot;ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> בכפר חב&quot;ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשכ&quot;א]], [[תשכ&quot;ה]], [[תשל&quot;ח]], [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.<br /> <br /> כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תשמ&quot;ה]], [[פסח שני]] [[תשמ&quot;ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י&quot;ג אייר [[תנש&quot;א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> *'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי<br /> הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א גל' 40] (ע' 18)}}<br /> <br /> ==ניגונו: הפלפול==<br /> ביארצייט של ישראל אריה לייב בשנת תשפ&quot;ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב&quot;ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב&quot;דיים, כי הניגון שר'ישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז&quot;ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב&quot;ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן וביקשו &quot;להנציח את הניגון ברבים&quot;.|מקור=}}<br /> <br /> במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ&quot;ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.<br /> <br /> בחגיגת סיום הרמב&quot;ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> בחודש אב תשפ&quot;ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש&quot;ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס&quot;ד<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי<br /> *'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1958 עמוד 34<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], &quot;ר' לייבל'ס ניגון&quot;, [[כפר חב&quot;ד]], י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.<br /> *הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש&quot;פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].<br /> *הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב&quot;ד]], אייר תשפ&quot;ג &quot;האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים&quot; עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בענין ייצור אטום.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}<br /> <br /> *[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.<br /> *קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 &quot;י&quot;ג אייר - שבעים שנה&quot;]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: &quot;היה לי אח צעיר ממני&quot;]''' {{וידפו}}<br /> *'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י&quot;ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/130634 &quot;אריה-לייב&quot; • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י&quot;ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י&quot;ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בית רבי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=593159 2023-05-09T13:56:42Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>== מישהו יכול להעלות ==<br /> <br /> את תמונת הרי&quot;א? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> :אם זה היה בנמצא, היה אפשר להעלות אותה... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:31, 12 אוגוסט 2008 (EDT)<br /> <br /> * יש תמונה שמופיעה באתר FINDE A GRAVE וכנראה היא תמונתו, ובערך מופיע מראה מקום לשם. <br /> <br /> אין בנמצא? אההה נכון........ סליחה מצטער [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> שתי הערות: א. כדאי להסביר בפנים מדוע השם גורארי קשור בכלל? ב. לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :הוא אמנם כבר לא בעלה - אבל לקירובים גדולים הוא זכה. ב. הרי ר' יא&quot;ל קרא לעצמו גורארי', אז לאחר שנפרדה מבעלה - היא קוראת לעצמה &quot;רוטמן - גורארי&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> ועוד דבר: גם אם מישהו יתאמץ מספיק בכדי להשיג תמונה שבטוחני כי נמצאת אצל בתו הגב' רוטמן - <br /> האם כבוד ליובאוויטש ירבה מכך?<br /> <br /> גם תמונת ר' מענדל הורנשטיין חתן הרבי הקודם ורעייתו הרבנית שיינא הי&quot;ד מפורסמים ברשת, אך כבוד ליובאוויטש לא ירבה כלל וכלל מפרסומם כאן, וד&quot;ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :למה? התמונות הם דיי בסדר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> זאת ידעתי, שהוא שינה שמו לגורארי. אך זה לא מצוין בערך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אציין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> די בסדר? אולי אם היה מדובר בנצר רחוק למשפחת בית הרב. אך כאשר מדובר בבתו של הרבי הקודם ובחתנו, לא נראה כי כבוד גדול יהיה, או נחת לרבי [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]<br /> :אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> בשם גורארי הרבי גם כן השתמש ראה אג&quot;ק חכ&quot;א אגרת הראשונה, ועוד!!<br /> ומוסבר שמה ברור בהערה למה השתמשו בזה, וזה בפשטות שמו של מארק גורארי, אביו של מוטי גורארי מקראון הייטס, והסיפור על חייו מובא באריכות לפי ערך בזכרונות הרבנית חנה זי&quot;ע<br /> ואולי יבא הזמן נעשה מזה ערך, ואולי כבר יש. [[א' מחב&quot;ד]]<br /> <br /> ::לר' ישראל אריה לייב לא היה תמונה, כי הוא עבד במערכת הביטחון [[משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|מ. ברא&amp;#34;ב]] - [[שיחת משתמש:מ. ברא&amp;#34;ב|שיחה]], 13:36, ב' בסיוון, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> * י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג, יום היארצייט של ר' ישראל ארי לייב ע&quot;ה.<br /> מגליון 2007 של כפר חב&quot;ד (י&quot;ג אייר תשפ&quot;ג) אכן עולה שר' ישראל אריה לייב עבד עבור מערכת הביטחון הישראלית, וכמפורט בערך זה. תמונתו פורסמה לאחרונה (מצאתי את התמונה מכבר, וראה להלן מה שכתבתי בזה), ויש אליה קישור בערך זה. - א' התמימים.<br /> <br /> == תאריך לידתו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם תאריך מדויק. מישהו יכול לעשות סדר5 בדברים כ&quot;פ הנ&quot;ל, אחת ולתמיד! '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> ==השמטות==<br /> לענ&quot;ד צריך להשמיט את כל הדף שיחה הזאת שלא מוסיף כבוד כלל, וכן להוריד את הסיפור אודות גב' רוטמן שביקשה שהלימודים לא יגלשו. וכבוד אלוקים הסתר דבר.<br /> <br /> כמו כן כדאי להוסיף שגם כיום היא בקשר עם משפחת וולף (בעת לימודיי בלוד ראיתי אותה פעם מגיעה למשרדים בישיבה) וכן השליח קסטל מרחובות מגיעה אליה לעתים רחוקות עם משלוח מנות וכיו&quot;ב. {{אנונימי}}<br /> :צודק מאוד. שיניתי בגוף הערך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> ::לדעתי אין טעם להסתיר מידע. עם ניסוח עדין אפשר לפתור את כל הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:00, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::גם אני סובר כך, ואדרבה הייתי די מופתע איך ההוספות שהוספתי הוסרו מיד ללא דיון כלל!...<br /> :::אני חושב שיש עוד הרבה מידע ופרטים על אחיו של הרבי ועל משפחתו ששייך להוסיף כאן, אבל קודם כל חייבים להחליט אם בכלל רוצים לדעת יותר... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:10, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::אנציקלופדיה חיה על מידע ועובדות. מי שלא רוצה לדעת, שיקרא אתרי חדשות. כאן נמצאים בשביל לכתוב עובדות! בנושאים רגישים, ניתן תמיד לעדן את הדברים בניסוח הולם. נודה לך מאוד באם תעדכן את כל המידע הידוע לך. לגבי הניסוח וכו', נדון על כך אח&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 07:14, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::להכניס מידע - כן. להכניס דברים שפוגעים ברבי - לא. המדד לא צריך להיות קשור בכלל לכל הקשקושים שאתם רואים בויקיפדיה וכל הפוליטיקלי קורקט אלא מדד אחד פשוט: הייתם שולחים כזה ערך לרבי? אם כן - מעולה. אם לא - תסירו מיד. לדעתי דף השיחה כפי שהוא כעת - אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי. אז לכן יש כאן הרבה מה למחוק. {{אנונימי}}<br /> ::::::את כל החב&quot;דפדיה אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי - כי מאיפה ההיתר להיכנס בכלל לאינטרנט. המדד, לדעתי, הוא בניסוח החסידי וצורת הגשת הדברים מזווית חב&quot;דית (&quot;אלוקית&quot;) ובזה יחודיותינו. מי שחושב שיש דברים שצריך להסתיר אותם כי הם מביישים את חב&quot;ד ומבזים את שמה הטוב - שנראה אותו אומר זאת ליד הרבי. אם לא - שישתוק וגם לא יכתוב זאת כאן! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:05, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> :::::::קשקוש גמור. באם הייתי העורך, הייתי גאה מאוד להכניס לרבי את המיזם. הרבי רוצה שיהיה חסידות ברדיו ובטלויזיה ובאינטרנט. האם אתה מתבייש ח&quot;ו ב&quot;מיזם הגדול להפצת המעיינות&quot;? או אולי אתה משקר כאשר אתה כותב את זה? אם אני היייתי במקומך - לא הייתי מתבייש בכלל. מה שכן, הרבי בעצמו אומר שיש דברים שצריכים להסתיר כי הם מבזים את חב&quot;ד, ואני לא זה שהמצאתי את זה. אני לא רוצה לתת כאן דוגמאות אבל יש כאלו למכביר. קיצור הדברים: תמחקו את הדברים שלא מכבדים את הרבי, ותמשיכו לעשות כבוד לרבי בכל דף ודף במיזם המוצלח. {{אנונימי}}<br /> ::::::::בדרך כלל הדברים שמבזים ציבור מסויים, שייך לרכילויות, לשון הרע והוצאת שם רע, שלכל אלה אין שום קשר לאנציקלופדיה. יהיה מועיל יותר להמשיך את הדיון באם תביא דוגמא או שניים ממה שהרבי הורה להסתיר על מנת שנוכל להסיק לנידוננו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 20:43, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::::::: א. הפסוק &quot;כבוד אלוקים הסתר דבר&quot; לא אומר מספיק? שישנם דברים שהם נכונים אבל כבוד אלוקים הוא להסתיר אותם. ב. תמונת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש.<br /> ::::::::::מסכים בהחלט עם המשתמש האנונימי. אנחנו לא אתר חדשות, אבל גם לא ויקיפדיה. כחב&quot;דפדיה אנחנו צריכים להיות אחראיים על התכנים שלא יביאו להיפך כבוד ליובאוויטש. אנחנו לא נשנה ונמציא תכנים חדשים, אלא לא נרחיב במה שאין צורך. מסכים איתו גם לגבי הגישה לאינטרנט. הקו של הרבי הוא לא התעלמות מחידושי הטכנולוגיה, אלא להיפך - ניצול הטכנולוגיה להפצת המעיינות, וחב&quot;דפדיה בהחלט מנצלת.<br /> ::::::::::בונגע לתוכן שמופיע כעת כאן, בעמוד השיחה, הוא לא נראה כזה בעייתי שיש צורך למחוק. יתכן שאני טועה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :אנונימי; א. כשאתה מצטט פסוק, תביא גם את המפרשים עליו, כדי שנבין על מה מדובר, בפרט כשאתה רוצה להסיק ממנו השלכות מעשיות. ב. תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מתנוססת ברשת בריש גלי ובמילא גם בערך עליו (עדיף שמחפש התמונה, שבכל מקרה ימצא אותה, יגיע לכאן ויחשף גם לייחס הרבי לתמונה). חב&quot;דניק, אין ספק שאנו מסכימים לגבי העקרונות, השאלה היא מה המשמעות שלהם לגבי הדיון על מחיקת דף שיחה זה וגם בזה אני רואה הסכמה מצידך, שאין שום צורך למחוקה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::מה מוסיף, ולמי מוסיף הקטע הבא המופיע בראש העמוד בו אנו מתכתבים: &quot;לא בכדי מחקתי את התיבה &quot;בעלה&quot;. הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ&quot;ל&quot;. האם זה לא עונה לגדר של רכילות צהובה זולה שאין מקומה כאן והיא לא מוסיפה כבוד לאף אחד? מה רע למשל שיהיה כתוב: מחקתי את התיבה בעלה כיון שהם כבר לא נשואים.<br /> ::אגב, בענין התמונה. אני לא מדבר על הציורים ההזויים שמתפרסמים ברשת, אלא דווקא על התמונה שככל הנראה נמצאת בספריה ולא פורסמה על פי השמועה מפני סיבה אחרת. {{אנונימי}}<br /> ::::::::: חבל לקשקש אין בספריא שום תמונה של מפורסמת, ואין תמונה בכלל, הרבי לא שלל את הימצאותה אבל ניתן להבין מדבריו, שלא קיבל שהיא קיימת<br /> :::גירושים, לידיעתך, זה נסיבה לא נעימה וזה טבעה של דף שיחה, שמלבנים גם דברים פחות נעימים (ובסוף ניתן לארכב את הדיון וגולשים כמעט ולא נכנסים לשם). בכל אופן, אם משתמשים נוספים יצדדו בבעתיות הניסוח, ניתן לשנות מילה פה, מילה שם. לא צריך למחוק את דף השיחה בשביל זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 21:31, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == פרטים נוספים שאפשר להכניס ==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54362 ר' לוי הראה לי את ישראל אריה לייב] - עדות מהרב [[נחום גרליק]].<br /> <br /> * יש סיפור נוסף בפסקה האחרונה של הערך על ר' [[יחזקאל בסר]].<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52946 כתבה על ביתו של הרבי והרבנית] - הקומה השלישית: הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת דליה רויטמן, בת רבי ישראל אריה לייב, שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.<br /> <br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48506 חסיד חב&quot;ד שהקים גמ&quot;ח לע&quot;נ ר' ישראל אריה לייב].<br /> <br /> * אחיו של הרבי מקבל את הלוח היום יום: בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער:”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר:”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=33498 מתוך כתבה באינפו].<br /> <br /> ::תודה. אעבוד על זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 17:08, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::הוספתי את מה שידוע לי לעת עתה, ניסיתי לעדין.<br /> :::יש כאן [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 ] תמונות מאשתו ובתו, יש עוד אחד ב[[נשיא וחסיד]], מצידי אין בעי' להוסיף לכל הפחות אחד מהם, אבל קודם אבקש את רשותכם. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 03:46, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::לדעתי אפשר וכדאי להוסיף תמונה, אך לדאוג שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:55, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> == ביאור שמותיו ==<br /> <br /> מובא שבנ&quot;א הרבי ביאר את שמותיו. וכמדומה לי שגם בתשמ&quot;ה הי' כן. מישהו זוכר/ יכול לברר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :הרבי דיבר ממנו באותו שנה. לא ידוע לי שהסביר את שמותיו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד באייר ה'תשע&quot;א 16:02, 18 במאי 2011 (UTC)<br /> ::ב[[שיחת|שיחה]] [[שבת קודש]] אחרי-קדושים, [[תנש&quot;א]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:22, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> :::תודה. כבר מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 06:54, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ==מקור לטיפוס==<br /> כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]]}}. - כותב הדברים כאן שמע זאת משד&quot;ב גורארי', ומהיכן שמע זאת שד&quot;ב גורארי'? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:02, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים&quot; - למה זה היה מסוכן, הרי גרו בו בזמן עשרות אלפי יהודים בגרמניה וכמו כל האזרחים יצא להם להיכנס תדיר למשרדי ממשלה למרות שהיו בשליטת הנאצים? נו, לפחות את הסיפור שאמרו לה שכל המשפחה שלך שניאורסונים וכו' לא הכניסו כאן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:06, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> &quot;בשנת [[תש&quot;א]], לאחר שאחיו, הרבי, הגיע ל[[ארצות הברית]], חודש קשר המכתבים ביניהם.&quot; וכשהרבי היה בפריז, הוא לא יכל לכתוב אליו מכתבים? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> ::שד&quot;ב גורארי' סיפר זאת מזכרנותיו, הוא אמר כי הוא הי' שם וראה את זה, ככל הנראה הוא, שהי' אז בריגא עם הרבי הריי&quot;צ ושאר המשפחה הגיע אז לביקור לברלין.<br /> ::אני בעצמי קראתי את זה בזכרונות שאחד כתב בשמו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> <br /> :::לגבי בארי גוראריה, אחרי הכל הוא משפחה ומטבע הדברים הוא מעודכן. כל עוד ואין מקור סותר או בעיה הגיונית, נראה לי שחזקתו אמת. לגבי משרדי הנאצים, יכול להיות שהניירות שלהם לא היו מספיק בסדר ובכלל, אין ספק שהיה שם &quot;מקום סכנה&quot; ומי שלא היה מוכרח, נמנע מכך. לגבי המכתבים, אני משער, שלפני כן לא היה כתובת מסודרת וגם הדואר היה פחות זמין. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 07:08, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::::בימים ההם בארי הי' גר אצל [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] - כך שמעתי מר' [[זושא פויזנר]] - וכנראה ששם ראה א,ז או עכ&quot;פ שמע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''.<br /> לגבי בארי מיודעי דבר שמעתי שאי אפשר לסמוך ולו על דבר אחד שאמר ושעוד בחיי זקנו היה ממציא ומשקר כל היום (בכוונה אינני נכנס לפרטים) וכך המשיך גם אחר כך, ויש הוכחות ברורות להרבה מקרים שהם פשוט שקר גמור ולכן להשמיט. {{שכח|בפועל ממש}}<br /> :כדי להחיל על אדם התואר &quot;שקרן&quot;, יש לדון בזה בכובד ראש, בפרט כאשר מדובר בעניין עובדתי שלא נראה שיהיה אינטרס לשקר. שיחזרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ב 12:52, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> זה בדיוק הנקודה - ואני חוזר שוב: לא כאן הבמה לפרט את הפרטים וממי שמעתי אותם - היה לו מחלה לשקר גם בלי אינטרסים.--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 16:04, 18 במאי 2012 (IDT)<br /> ::משונה מאוד וכל עוד הדבר לא יוכח מעל לכל ספק, אין להסתמך על זה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ב 21:37, 19 במאי 2012 (IDT)<br /> אכן הוכח בגביית עדות וממעשים שבעצמו הודה בבית המשפט ואין כאן הפורום לפרט - ואין העניין בכלל להתעסק בזה בהוראת אד&quot;ש, אך העובדות לא ניתנות לשינוי ולכן חבל לכתוב שקרים--[[משתמש:בפועל ממש|בפועל ממש]] - [[שיחת משתמש:בפועל ממש|שיחה]] 23:00, 19 במאי 2012 (IDT).<br /> :::באם אכן הוכח, אין צורך להתעסק. די בהצגת ההוכחות לתועלת כולם ותו לא. אי אפשר לכתוב דברים על סמך ידיעה אישית בלבד. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח באייר ה'תשע&quot;ב 01:39, 20 במאי 2012 (IDT)<br /> <br /> == דיון - העיסוק במשפחתו ==<br /> <br /> בעקבות מה שכתוב כאן לפני זה, רציתי לעורר על נקודה לדיון בין החב&quot;דפדים:<br /> <br /> ידוע שהרבי לא רצה שיתעסקו עם משפחתו, ופרט לחסידים בודדים (שהרבי ציוה אותם על קשר והורה הוראות ספציפיות כיצד ואיך) - כל החסידים מוזהרים על ניתוק. <br /> <br /> בכלל, משפחת בית הרבי היא משפחה אצילית, ואין זה מן הכבוד שכל אחד ינהג בהם מנהג אישי.<br /> <br /> מהוראה זו ניתן ללמוד על הזהירות הגדולה שיש לנהוג כשאנו באים לכתוב עליהם ועל חייהם. בואו נחשוב על כך שהם נכנסים לכאן ורואים את שכתבו עליהם, עם כל הפרטים וה&quot;כניסה לקרביים&quot; - לדעתי הם ייפגעו מאוד וזה יגביר אצלם בלב וברגשות את התרעומת על חב&quot;ד/החב&quot;דניקים.<br /> <br /> דעתכם? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> <br /> :זלמן, הנחת ב' יסודות השערתיים ולפיהם הסקת מסקנות. א. יש לברר בצורה יסודית מה מקור ל&quot;ידוע&quot; שהרבי לא רצה עיסוק עם משפחתו ובאיזה עיסוק מדובר. ב. לי נראה שהם מאוד ישמחו לראות שיש ערך מכובד ואוהד על סבם הדגול. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:25, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> ::א. תוכל לראות בגוף הערך על עדות הרב גלוכובסקי בשם הרב מיידנצ'יק. ב. שמעתי מאברך חסידי שהיה אז בחור ב'קבוצה', שהרבי ביקש שלא יתעסקו איתם. ג. מעוד אברך שהיה קשור לשליחויות אליה שמעתי שהרבי ביקש ממנו לשמור בסוד את השליחות אליה. ד. בנוגע לערך האוהד - אסכים עם דבריך בקשר אליו באופן אישי. לא אסכים בקשר ל&quot;ביתו&quot; ו&quot;משפחתו&quot; והחיטוט המיותר בפרטיהם האישיים ממש, כמו גם בדף השיחה כאן. לדעתי זה עבר כל גבול וההתנהלות בנושא חסרת רגישות וכבוד למשפחת בית הרב. שמרתי את אצבעות ידיי שלא לכתוב ביטויים חריפים יותר. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]<br /> :::כפי הידוע לי היו מטרידים את חייה השלווים (כפי שניתן לשער) והבקשה הייתה, ככל הנראה, להניח לה במובן הפשוט ביותר. כמו כן, לא חסרים כאלה שירצו &quot;לקרב&quot; אותה וכו' והבקשה נשמעת פשוטה ואלמנטרית ביותר. לגבי השליחות הסודית, הרי יש בערך לפחות שני &quot;התעסקויות&quot; ידועות ומפורסמות, כך שצריך עיון מה משמעות הסודיות של אותה שליחות מסתורית. לגבי המשפחה, אני לא רואה שום חיטוט מיותר. אדרבה, כתיבה מכובדת וסוקרת. אם יש ביטוי כזה או אחר הגולש, תמקד (אפשר גם להעביר את הדיון לארכיון, בסיום עריכת הערך). בכל אופן, אני ממליץ להמתין לאמירות של משתמשים נוספים. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;א 12:53, 19 במאי 2011 (UTC)<br /> להעיר שישנו פתגם ידוע ברוסית (כמדומני מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אולי הופיע באחד ה'התמים'ס האחרונים?) &quot;במשפחת הצאר (צארסק'ע פאמיליע) אל תיגע&quot;. וד&quot;ל. [[משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|לחיים ולברכה - גאר ווילדיג]] - [[שיחת משתמש:גאר ווילדיג לגמרי|שיחה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> == דאגה למצב קברו ==<br /> <br /> למה כתוב בערך שהרבי אמר ליצחק דוד גרונר שאחיו קבור '''בטבריא'''?? {{אנונימי}}<br /> :תוקן, תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ח 14:59, 4 באפריל 2018 (IST)<br /> זו הייתה הלשון.<br /> <br /> == תאריך לידה ותיקונו ==<br /> <br /> לאחרונה נתפרסם קובץ חדש עליו שבו כתוב שנולד ביום '''כ&quot;א אייר תרס&quot;ו''' ולא ג' סיוון תרס&quot;ט הקובץ שם מוכיח זאת משלוש הוכחות כדלקמן:<br /> <br /> '''א'''' עדות אחד החסידים שנישכח מזיכרוני את שמו שאומר בזיכרונותיו שבשנת תרע&quot;ב ראה את ר' ישראל אריה לייב ואז כותב שככל הנרה נראה בן חמש או שש שעם תעשו חישבו יוצא שנת תרס&quot;ו.<br /> <br /> :'''ב'''' לאחרונה התפרסם רשימותיו של הרה&quot;ח רבי ברוך שניאור זלמן בו כותב שבשנת תרע&quot;ה היה אצל הרבי הרש&quot;ב ואמר לרבי הרש&quot;ב ש&quot;יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב&quot;. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם חג השבועות תשע שנים&quot;. ומיזה משמע שהיה בתרע&quot;ה היה זה כחודש ליפני גיל תשע ונעשה חישוב יוצא שנולד ליפני חג השבועות '''תרס&quot;ו''' וזה מב' מקורות ולא תרס&quot;ט.<br /> <br /> : '''ג''' ועוד שלאחרונה התפרסמו ספרי הרישום של רוסיא ששם כתוב את תאריך השנה שנולד: תרס&quot;ו ותאריך לידתו: כ&quot;א אייר וכתוב שמה גם את התאריכים הלועזיים שנולד ונימול וכתוב תוארו של אביו איש נכבד לדורותיו וכו&quot;<br /> <br /> :בכל מקרה יוצא שתאריך לידתו הנכון והמדויק ביותר הוא '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' וזה מג' הסיבות הנ&quot;ל וזה שכתוב כאן '''ג' סיוון תרס&quot;ט''' ולא כ&quot;א באייר תרס&quot;ו זה בגלל עדות אשתו שלו שאמרה שהייתה חוגגת את יום הולדתו בתאריך 1909 וזה רק מאשתו היא אמרה זאת ובגלל שרק היא אמרה זאת ולא סמכו עליה כ&quot;כ כתבו בקונטרס שיצא בתאריך י&quot;ג אייר (פטירתו) &quot;ג' (?) סיוון תרס&quot;ט&quot; והשאירו רוח קצת ולכן שמו סימן שאלה כי לא כ&quot;כ היו בטוחים אבל אני חושב שבגלל אשתו שהיא אחת מול ב' אנשים חסיד אחד וסבו של הרבי ועוד מסמך בספר הרישום שהוא מקור אמין ולכן אני חושב שצריך לשנות לתאריך '''כ&quot;א באייר תרס&quot;ו''' ולתקן את הטעות מי שחושב שלא לתקן את הטעות שיכתוב לי בדף השיחה שלי תודה<br /> ::::::עוד ראיה שזה התאריך הנכון, שבפתח דבר לכמה מקומות הרבי ציין תאריך כ&quot;א אייר, וזה לכאו' המאורע. (כמו שציין ג' כסלו, ולא ידעו מזה, ולאחרונה ברשימות של הרבנית חנה התגלה שזה יום הולדת של בערל).<br /> אני עצמי לא אשנה את התאריך כי אני רוצה לשמוע חוות דעת מאחרים [[משתמש:עולם|עולם]] - [[שיחת משתמש:עולם|שיחה]] 13:34, 4 במאי 2018 (IST)<br /> :שאלה קשה, גרסה של הרבנית חנה, מול הגרסאות האחרות, אני חושש להכריע... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ט 16:56, 2 באפריל 2019 (IST)<br /> ::כתבתי בעבר הנראה לענ&quot;ד בנושא ב[[שיחה:כ&quot;א באייר]], ועל פי זה ערכתי כאן. אם ימצא אי מי הוכחה שהגהת הרבי לקונטרס ושיחה אינה כוללת דיוק בפרטים כגון אלו, אולי אשנה דעתי, אבל כרגע נראה לי פשוט שהרבי הכריע, ומי יבוא אחרי המלך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:44, ב' בניסן ה'תשע&quot;ט<br /> :::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], עם כל הכבוד לנחרצות החסידית, הרבי לא הגיה את התולדות הנ&quot;ל. לגבי ה&quot;בלבול&quot;, צריך לבדוק אולי החילוק נובע מהבדל הלוח היוליאני והלוח הגרוגריאני. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 22:09, י&quot;ג באייר, ה'תשע&quot;ט 22:09, 18 במאי 2019 (IST)<br /> ::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], עם כל הכבוד לנחרצות, מתבקש מקור לעובדה זו גופא: שהגהת הרבי לפתח דבר לא כוללת הגהה לאותה הערה. כמו כן, קשה להאמין שבלבול בין הלוחות יגרום שלא להבדיל בין תרס&quot;ו לתרס&quot;ט. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:53, כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ט<br /> :::::בלא להתערב לכאן או לכאן, אין כל ספק שהבלבול כ&quot;א-ג' מקורו בהבדל שבין הלוחות. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''<br /> ::::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], לא ראיתי נחרצות בדבריי, רק השערה מאופקת ומסוייגת ב&quot;צריך לבדוק אולי...&quot; לגבי הנקודה השנייה (הגהת הרבי את הקונטרס הנ&quot;ל), פשוט הדבר גם למי שאינו מצוי בסוד העניין כי הרבי לא הגיה את הסקירה הנ&quot;ל, ומה גם שאפשר לברר אצל ר' שמואל קראוס שכתבה בשעתו האם הרבי הגיהה? אתה ב-770 כעת? [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 12:20, כ&quot;א באייר, ה'תשע&quot;ט 12:20, 26 במאי 2019 (IST)<br /> :::::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], הנחרצות - התכוונתי לקביעה שלך בפשטות שהרבי לא הגיה. כתבת &quot;תולדות&quot; ו&quot;סקירה&quot; ואיני יודע למה כוונתך, אבל אם אנחנו מדברים על אותו דבר - מדובר בפתח דבר לקונטרס מוגה, שצריך מקור ברור לטענה שהרבי הגיה את כל הקונטרס (כולל הפתח דבר) מלבד אותה הערה.<br /> :::::::איני ב-770 כעת, ומי יתן לי אבר כיונה... {{קטן|לבירורים אישיים נוספים מומלץ להשתמש בשליחת מייל למשתמש.}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:29, כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ט<br /> ::::::::במכתב הרבי הריי&quot;צ (חתום ע&quot;י רח&quot;ל) שנולד ב-1908 שמקרב אותנו יותר לתרס&quot;ט (אם כי אם זה אייר-סיוון זה כבר 1909)--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 21:08, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 21:08, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::::::{{א|חייל של המלך|היכן}} נדפס המכתב? לכאורה (מעצם השימוש בתאריך הלועזי) הכוונה במכתב לרשום במסמכים הרשמיים, ולא לתאריך האמיתי. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ט' באייר ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 23:05, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::::::::מכתב בקשר לבקשת עלייתו לאה&quot;ק. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/02/08-02-2018-04-51-57-%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A8%D7%A7-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%990006-758x1183.jpg כאן] המכתב. איני בקיא בסוגיה מספיק ולא עיינתי במערכה שבטח יש ע&quot;ז בשנים ראשונות אך לא ידוע שזה (היינו תרס&quot;ט) זה המוםיע במסמכים הרשמיים ואדרבה נמצאו תעודות ומסמכים בהם מופיע שנים אחרות--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 23:57, ט' באייר, ה'תשפ&quot;ב 23:57, 10 במאי 2022 (UTC)<br /> == התמונה ==<br /> ובכן, רבויסיי: אח של כ_ק.jpg<br /> <br /> <br /> drive.google.com/drive/folders/12h2HXCdgmdMgEC_HW_9B0KW7-bhdgBJl<br /> {{אנונימי|}}<br /> :מדהים. יישר כח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:06, ח' באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: כבר לפני כמה חודשים מצאתי את התמונה באתר אינטרנט באנגלית וציינתי לשם. כתבתי כאן בערך: &quot;תמונה המיוחסת לו מופיעה באתר &quot;finde a grave&quot; בה הוא נראה בצעירותו, חבוש מגבעת&quot;. כעת, אני רואה שכבר הוסיפו קישור לתמונה. יש דמיון רב בין היהודי שבתמונה לרבי, כך שהגיוני שזהו '''אחיו''' של הרבי, אך מכיון שאינני יודע מניין המקור לתמונה ולא הייתי בטוח שזה הוא, רק ציינתי לאתר הנ&quot;ל. ובטח בתו של ר' ישראל אריה לייב שחיה ב&quot;ה יכולה להגיד האם זו אכן תמונתו האותנטית.<br /> <br /> :::מקור התמונה. אצל מי היתה? הוכחות שאכן זה הוא? [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 10:07, י' באייר, ה'תשפ&quot;ג 10:07, 1 במאי 2023 (UTC)<br /> *א' התמימים: המקור הוא אתר &quot;finde a grave שם התמונה נמצאת ועליה שמו של ר' ישראל אריה לייב באנגלית. הוא נראה אכן דומה לרבי, ולכן הגיוני שזה אחיו של הרבי. אבל בערך אכן נכתב שזה מיוחס לר' ארי' לייב, כי אין ודאות שזה הוא, ורק מי שהכירוהו וראוהו, יכולים להעיד אם זה אכן הוא או לא [בתו שתחי' חיה בעיר רחובות].<br /> :: הסבר מלא על התמונה בקישור (החסום) הבא: https:. //mentalblog.substack.com/p/yisroel-aryeh-leib-schneerson-aka. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:28, י&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ג<br /> *אחד הת' מירושלים ת&quot;ו: תודה רבה על המקור שהתמונה מחתונת גיסו של ריא&quot;ל, מילגרום. שנים רבות חיפשתי את תמונת ריא&quot;ל, ובהשגחה פרטית מצאתי באתר &quot;find a grave&quot; וציינתי אז כאן באתר לתמונה זו. אך באתר הנ&quot;ל לא היה המקור לתמונה, וכעת שמח שגם מצאת המקור המדויק ושהשערתי שזה ריא&quot;ל הייתה נכונה.<br /> <br /> == תוארו ==<br /> <br /> היות שבפרסומים חב&quot;דיים רשמיים מעולם לא כונה בשם ר' ובטח לא בשם רבי, כך יהיה גם כאן. כנ&quot;ל לגבי תמונתו שלא פורסמה על ידי חב&quot;ד מעולם. ומעניין לעניין, לגבי הכינוי בתחילת הערך 'ריא&quot;ל' האם אכן יש כזה כינוי, מישהו יכול להביא פרסום שבו הוא כונה כך?<br /> <br /> ==1) יש מכון שנקרא &quot;ריא&quot;ל&quot; על שמו. 2) יש פרסומים רשמיים בהם הוא מכונה &quot;הרב&quot;, ולמשל בקונטרס י&quot;ג אייר – תש&quot;נ, בהקדמה: &quot;לקראת י&quot;ג אייר, יום היאָרצייט של הוו&quot;ח וכו' הרב ישראל ארי' לייב, אחיו של – יבדל לחיים טובים – כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, – לפני מלחה&quot;ע האחרונה עלה לארץ הקודש. נסתלק בי&quot;ג אייר ה'תשי&quot;ב, בליווערפול, אנגלי', ומנ&quot;כ בעיה&quot;ק צפת תובב&quot;א* . . יום ג, יג אייר, שנת ה'תש&quot;נ&quot;.</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%AA_%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=592930 2023-05-08T09:31:42Z

<p>213.151.48.17: </p> <hr /> <div>[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל&quot;ג בעומר]] בשנת [[תש&quot;נ]] בפתח [[770]]]]<br /> '''תהלוכת ל&quot;ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י&quot;ח באייר]], יום ה[[ל&quot;ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב&quot;ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. <br /> <br /> בחצר [[770]] התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת [[תש&quot;ג]]. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל&quot;ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.<br /> ברחבי העולם החלו התהלוכות בהוראת הרבי בשנת [[תש&quot;מ]].<br /> <br /> {{ציטוט-צף|'''&quot;..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל&quot;דרכו&quot; של הילד, על ידי זה שהוא הולך &quot;צועד&quot; בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים ל[[רשב&quot;י]] ולל&quot;ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם&quot;.'''<br /> {{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש&quot;נ]] - [[מוגה]]}}}}<br /> <br /> ==התהלוכות ב-770==<br /> {{ערך מורחב|הפאראד אצל הרבי}}<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל&quot;ג בעומר]] ([[תשמ&quot;ז]])]]<br /> התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי&quot;א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]], ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.<br /> <br /> בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט&quot;ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל&quot;ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים{{הערה|כדי שיוכלו לבוא כמה שיותר ילדים יהודים}}. <br /> <br /> תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו קונספט של כינוס המוני עם הרבי וצעדה לעבר פארק, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.<br /> <br /> עד שנת תש&quot;נ הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' [[שמעון הכט]].<br /> <br /> גם בתהלוכות שנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה. והתהלוכה נפתחת בשירת אני מאמין ועל מסכי ענק נראה סרט וידאו משנים קודמות ובו נראה הרבי נכנס לתהלוכה.<br /> <br /> ==ההוראות מהרבי==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות<br /> |תוכן=<br /> <br /> א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל&quot;ג בעומר &quot;תהלוכה&quot;, להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, ש[[יהודים]] הולכים לקיים רצון [[הקדוש ברוך הוא|קונם]], ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.<br /> <br /> ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת [[ארצות הברית]] וכיוצא בזה, שיכולים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני [[יהדות]].<br /> <br /> ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה ב[[ארץ ישראל]], שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית ה[[צניעות]] כמובן, והטף.<br /> <br /> ז. הנ&quot;ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי דורות שבל&quot;ג בעומר ממעטים בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (ל[[שדה]]) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.<br /> <br /> ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת [[דוגמא חיה‎]] אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]].<br /> <br /> י. בוודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - ב[[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]].<br /> <br /> יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל&quot;ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב&quot;י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.<br /> <br /> יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ&quot;דחק&quot;, עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב&quot;י, &quot;כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק&quot;, ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של &quot;דחק&quot;.<br /> <br /> יג. עריכת ה&quot;תהלוכות&quot; של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת &quot;יחד כל ילדי ישראל&quot; - כלשון הכתוב &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד&quot;, כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב&quot;י.<br /> <br /> יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב&quot;י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, [[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]]. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב&quot;י.<br /> <br /> טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ&quot;ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.<br /> |רוחב=30em}}<br /> [[קובץ:הרבי ברכב לג בעומר תשמח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בסיור ברכב בל&quot;ג בעומר [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-[[770]] לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון &quot;שנת השלושים&quot; ל[[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ואילו בארץ ישראל, &quot;כפליים לתושייה&quot; - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה. <br /> <br /> פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים מ[[770]] ל[[ארץ ישראל]] עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל&quot;ג בעומר - יום ה[[הסתלקות]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. <br /> <br /> ביום ראשון [[ד' באייר]] [[תש&quot;מ]], שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות ב[[ארצות הברית]], כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש &quot;להחזיר לכאן&quot; את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים. <br /> <br /> על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: &quot;להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה&quot;.<br /> <br /> על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב&quot;י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה&quot;צ]] (אזכיר על הציון)}}.<br /> <br /> מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא [[מבצע והשיב לב אבות על בנים|&quot;והשיב לב אבות על בנים&quot;]]. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.<br /> <br /> ==התהלוכות הראשונות==<br /> [[קובץ:תהלוכה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]<br /> הפריסה הארצית החב&quot;דית בתחילת שנות הממ&quot;ים, הייתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב&quot;ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ועם זאת - בסדר מופתי. <br /> <br /> בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב&quot;ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ&quot;ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה. <br /> <br /> במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד. <br /> <br /> הרב [[נחום כהן]] מ[[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]], הגה את הסיסמה לתהלוכות &quot;יחד כל ילדי ישראל&quot;, סיסמה שהתקבלה על ידי הרבי, ואף חזר עליה ברבים בהתוועדות. <br /> <br /> ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל&quot;ג בעומר, [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל&quot;ג בעומר ול[[רשב&quot;י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.<br /> <br /> הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות. <br /> <br /> הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה &quot;שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה [[קידוש השם]], קידוש [[עם ישראל]] וקידוש ה[[תורה]], וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח צדקנו]] ו[[רשב&quot;י]] בתוכם ובראשם&quot;. <br /> <br /> הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:<br /> <br /> {{ציטוטון|כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך}}.<br /> <br /> בהמשך הוסיף הרבי:<br /> <br /> {{ציטוטון|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת [[רשב&quot;י]] - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה}}. <br /> <br /> מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי. <br /> <br /> אחת ההחלטות הייתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש&quot;ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ&quot;ש]] נשלחה ליישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.<br /> <br /> ==המלחמה וזעקת הרבי==<br /> [[קובץ:מחאת המנגדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]<br /> באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא &quot;קוסם&quot;.<br /> <br /> שניים ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף ופירסמוהו בשער עיתון 'המודיע' שנשלט אז גם על ידי המתנגדים.<br /> <br /> בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.<br /> <br /> אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי ולא ידע אם מעשיו רצויים או שמא המאבק מיותר. בימים הבאים הרבי התבטא אודותיו: &quot;הוא רצוי ומעשיו רצויים&quot;.<br /> <br /> ב[[ד' סיוון]], אור לערב [[חג השבועות]], בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק &quot;שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]&quot; ואמר כי אין להתפעל מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:<br /> {{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?<br /> <br /> ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?<br /> <br /> ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..<br /> <br /> איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..|תרגום=וכאן באה הרחמנות המרה יותר: מהיכן אכן זה נובע?<br /> <br /> הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם?<br /> <br /> ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!..<br /> <br /> אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&amp;st=&amp;pgnum=226 שיחות קודש תש&quot;מ חלק ג עמוד 193]}}<br /> <br /> בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח&quot;ו לא להחליש את הפעילות.<br /> <br /> ==מחאה==<br /> המצב המורכב בו היומון החרדי פירסם מודעה נגד התהלוכות, הביא לדחיית כל ניסיון לפרסם ביומון מחאה. ובלית ברירה הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ&quot;ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.<br /> <br /> ==חבר העמים==<br /> בל&quot;ג בעומר [[תש&quot;נ]], חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]]. <br /> בימים הסמוכים לל&quot;ג בעומר החלו בהכנות לתהלוכה.<br /> למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל&quot;ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק.<br /> לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו&quot;ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות&quot;ח ת&quot;ח, ובהוספה}}.<br /> בשנה שלאחר מכן - [[תנש&quot;א]] - החלו להתקיים תהלוכות ל&quot;ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.<br /> <br /> ==התהלוכות כיום==<br /> [[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;'''חסידי חב&quot;ד יקדישו את ל&quot;ג בעומר להבאת המשיח'''&quot;, ידיעה עיתונאית משנת [[תנש&quot;א]]]]<br /> משנת תש&quot;מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב&quot;ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח [[אהבת ישראל]] [[אהבת ה']] ואהבת התורה.<br /> <br /> בשנים האחרונות התווסף מסר של [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש&quot;הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא - [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב&quot;ד]] וצא&quot;ח כתבה צא&quot;ח לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי &quot;באם כך אזי יסירו השלטים&quot;(ראה בספר תומת ישרים תנחם). לקראת ל&quot;ג בעומר תנש&quot;א הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי &quot;הגיע זמן הגאולה&quot;{{הערה|[[:קובץ:צאח לסניפים ל&quot;ג בעומר נ&quot;א.png|צילום מכתב צא&quot;ח לסניפי בתי חב&quot;ד בו הופיעה הוראה זו]], וראה בספר צעירי אגודות חב&quot;ד סוף עמוד 288.}} שהשתמשו בהם החל מ[[תשמ&quot;א]], וזאת בעקבות פנייית צא&quot;ח לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית{{הערה|מפי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] והרב [[ברוך לבקיבקר]].}}.<br /> <br /> כרבע מיליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל&quot;ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.<br /> <br /> משנת [[תשס&quot;ה]] החל ועד אברכים בחלוקת [[ח&quot;י רוטל]] - שתיה למשתתפי התהלוכות, ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] נחתמה קריאה מאת רבני חב&quot;ד לנצל את מעמד התהלוכה ל[[פרסום גאולה ומשיח]] ו[[נבואת הגאולה]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נערכו ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[המרכז לחינוך ושליחות]] להגברת ההתעסקות בנושא זה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/670146/ קריאה לאנ&quot;ש: פרסמו את בשורת הגאולה בתהלוכות ל&quot;ג בעומר].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מצעד האחדות''', ספר אלבומי המתעד את תהלוכות ל&quot;ג בעומר בארץ הקודש בשנת תשמ&quot;ז<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורו של חג]] - ל&quot;ג בעומר - תיעוד הפאראד אצל הרבי במשך השנים, תיעוד תהלוכות ל&quot;ג בעומר ברחבי העולם, תיעוד תהלוכות ל&quot;ג בעומר בארץ הקודש - כולל סיפורים, זכרונות, תמונות ומסמכים חלקם נדירים ובפרסום ראשון.<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], שליחות ברומניה הקומוניסטית, חלקו של הרב [[ישראל צבי הבר]] בארגון התהלוכה הראשונה בתל אביב, ומחאתו נגד ראשי המתנגדים שהשמיצו את התהלוכה ומארגניה.<br /> *[[צעירי אגודת חב&quot;ד (ספר)]] - פרק ל&quot;ג בעומר - הוראות ומענות הרבי אודות תהלוכות ל&quot;ג בעומר בארץ הקודש<br /> *[[שבועון בית משיח]] גיליון 414, התהלוכות הראשונות בארץ הקודש<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> ;סקירות<br /> *[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל&quot;ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] מב ● [http://chabad-il.org/hit/hit304.htm#3 תהלוכות ל&quot;ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] דש<br /> ;מדיה<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1880 פאראד עם הרבי בשנת] [[תשכ&quot;ז]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.<br /> * [https://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61492 תמונות נדירות מפאראד עם הרבי בשנת] [[תשל&quot;ו]] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש&quot;מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש&quot;נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2911 הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל&quot;ג בעומר]{{וידאו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323942 ל&quot;ג בעומר תשכ&quot;ז עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br /> *[https://sinun770.org/סיפורה-של-תהלוכת-לג-בעומר-במחיצתו-של-ה/ סיפורה של תהלוכת ל&quot;ג בעומר – במחיצתו של הרבי מליובאוויטש] מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר &quot;[[סינון חב&quot;ד|סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב]]&quot;<br /> <br /> ;כתבות היסטוריות<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75711 העיתונות מדווחת על התהלוכות הראשונות בארץ הקודש]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75667 המצעד לקראת הגאולה]''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מדווח על התהלוכה ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשנ&quot;ג|ה'תשנ&quot;ג]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;מאמרי דעה<br /> *הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/22/966522799874.html ל&quot;ג משיח]''' - פרסום משיח בתהלוכה, בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע&quot;ו<br /> * מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68735 תהלוכות לקבלת פני משיח] מאמר דעה {{אינפו}} <br /> * אחד השלוחים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75644 התהלוכות בסיסמת: הצדעה למשיח!]''', מאמר דעה {{אינפו}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|104015|ל&quot;ג בעומר ב'יום שאחרי': האם יש עניין, ומה אומרת ההלכה?||א' אייר תשע&quot;ז}}<br /> <br /> ;חוברות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54439_he_1.pdf יום שמחתו של רשב&quot;י]''' בהוצאת - [[ועד חיילי בית דוד]], תש&quot;ע <br /> *'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל&quot;ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]], [[סיוון]] תשע&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

213.151.48.17 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%AA_%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=592928 2023-05-08T09:31:32Z

<p>213.151.48.17: /* התהלוכות ב-770 */המילה היאב באנגלית ולא ברוסית. להלן הסבר למילה ממילון אנגלי: parade (v.) 1680s (transitive), &quot;to marshal and array in military order,&quot; from parade (n.). Intransitive sense of &quot;march up and down upon&quot; is from 1748. Transferred transitive sense of &quot;exhibit or manifest ostentatiously, show off&quot; is by 1818. Intransitive meaning &quot;march up and down or promenade in a public place for the purpose of showing oneself&quot; is by 1809. Related: Paraded; parading.</p> <hr /> <div>[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל&quot;ג בעומר]] בשנת [[תש&quot;נ]] בפתח [[770]]]]<br /> '''תהלוכת ל&quot;ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י&quot;ח באייר]], יום ה[[ל&quot;ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב&quot;ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. <br /> <br /> בחצר [[770]] התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת [[תש&quot;ג]]. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל&quot;ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.<br /> ברחבי העולם החלו התהלוכות בהוראת הרבי בשנת [[תש&quot;מ]].<br /> <br /> {{ציטוט-צף|'''&quot;..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל&quot;דרכו&quot; של הילד, על ידי זה שהוא הולך &quot;צועד&quot; בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים ל[[רשב&quot;י]] ולל&quot;ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם&quot;.'''<br /> {{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש&quot;נ]] - [[מוגה]]}}}}<br /> <br /> ==התהלוכות ב-770==<br /> {{ערך מורחב|הפאראד אצל הרבי}}<br /> [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל&quot;ג בעומר]] ([[תשמ&quot;ז]])]]<br /> התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי&quot;א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]], ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.<br /> <br /> בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט&quot;ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל&quot;ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים{{הערה|כדי שיוכלו לבוא כמה שיותר ילדים יהודים}}. <br /> <br /> תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[באנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו קונספט של כינוס המוני עם הרבי וצעדה לעבר פארק, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.<br /> <br /> עד שנת תש&quot;נ הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' [[שמעון הכט]].<br /> <br /> גם בתהלוכות שנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה. והתהלוכה נפתחת בשירת אני מאמין ועל מסכי ענק נראה סרט וידאו משנים קודמות ובו נראה הרבי נכנס לתהלוכה.<br /> <br /> ==ההוראות מהרבי==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות<br /> |תוכן=<br /> <br /> א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל&quot;ג בעומר &quot;תהלוכה&quot;, להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, ש[[יהודים]] הולכים לקיים רצון [[הקדוש ברוך הוא|קונם]], ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.<br /> <br /> ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת [[ארצות הברית]] וכיוצא בזה, שיכולים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני [[יהדות]].<br /> <br /> ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה ב[[ארץ ישראל]], שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית ה[[צניעות]] כמובן, והטף.<br /> <br /> ז. הנ&quot;ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי דורות שבל&quot;ג בעומר ממעטים בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (ל[[שדה]]) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.<br /> <br /> ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת [[דוגמא חיה‎]] אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]].<br /> <br /> י. בוודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - ב[[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]].<br /> <br /> יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל&quot;ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב&quot;י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.<br /> <br /> יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ&quot;דחק&quot;, עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב&quot;י, &quot;כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק&quot;, ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של &quot;דחק&quot;.<br /> <br /> יג. עריכת ה&quot;תהלוכות&quot; של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת &quot;יחד כל ילדי ישראל&quot; - כלשון הכתוב &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד&quot;, כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב&quot;י.<br /> <br /> יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב&quot;י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, [[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]]. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב&quot;י.<br /> <br /> טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ&quot;ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.<br /> |רוחב=30em}}<br /> [[קובץ:הרבי ברכב לג בעומר תשמח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בסיור ברכב בל&quot;ג בעומר [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-[[770]] לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון &quot;שנת השלושים&quot; ל[[הסתלקות]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ואילו בארץ ישראל, &quot;כפליים לתושייה&quot; - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה. <br /> <br /> פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים מ[[770]] ל[[ארץ ישראל]] עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל&quot;ג בעומר - יום ה[[הסתלקות]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. <br /> <br /> ביום ראשון [[ד' באייר]] [[תש&quot;מ]], שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות ב[[ארצות הברית]], כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש &quot;להחזיר לכאן&quot; את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים. <br /> <br /> על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: &quot;להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה&quot;.<br /> <br /> על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב&quot;י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה&quot;צ]] (אזכיר על הציון)}}.<br /> <br /> מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא [[מבצע והשיב לב אבות על בנים|&quot;והשיב לב אבות על בנים&quot;]]. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.<br /> <br /> ==התהלוכות הראשונות==<br /> [[קובץ:תהלוכה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]<br /> הפריסה הארצית החב&quot;דית בתחילת שנות הממ&quot;ים, הייתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב&quot;ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ועם זאת - בסדר מופתי. <br /> <br /> בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב&quot;ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ&quot;ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה. <br /> <br /> במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד. <br /> <br /> הרב [[נחום כהן]] מ[[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]], הגה את הסיסמה לתהלוכות &quot;יחד כל ילדי ישראל&quot;, סיסמה שהתקבלה על ידי הרבי, ואף חזר עליה ברבים בהתוועדות. <br /> <br /> ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל&quot;ג בעומר, [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל&quot;ג בעומר ול[[רשב&quot;י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.<br /> <br /> הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות. <br /> <br /> הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה &quot;שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה [[קידוש השם]], קידוש [[עם ישראל]] וקידוש ה[[תורה]], וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח צדקנו]] ו[[רשב&quot;י]] בתוכם ובראשם&quot;. <br /> <br /> הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:<br /> <br /> {{ציטוטון|כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך}}.<br /> <br /> בהמשך הוסיף הרבי:<br /> <br /> {{ציטוטון|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת [[רשב&quot;י]] - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה}}. <br /> <br /> מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי. <br /> <br /> אחת ההחלטות הייתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש&quot;ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ&quot;ש]] נשלחה ליישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.<br /> <br /> ==המלחמה וזעקת הרבי==<br /> [[קובץ:מחאת המנגדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]<br /> באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא &quot;קוסם&quot;.<br /> <br /> שניים ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף ופירסמוהו בשער עיתון 'המודיע' שנשלט אז גם על ידי המתנגדים.<br /> <br /> בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.<br /> <br /> אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי ולא ידע אם מעשיו רצויים או שמא המאבק מיותר. בימים הבאים הרבי התבטא אודותיו: &quot;הוא רצוי ומעשיו רצויים&quot;.<br /> <br /> ב[[ד' סיוון]], אור לערב [[חג השבועות]], בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק &quot;שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]&quot; ואמר כי אין להתפעל מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:<br /> {{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?<br /> <br /> ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?<br /> <br /> ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..<br /> <br /> איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..|תרגום=וכאן באה הרחמנות המרה יותר: מהיכן אכן זה נובע?<br /> <br /> הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם?<br /> <br /> ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!..<br /> <br /> אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&amp;st=&amp;pgnum=226 שיחות קודש תש&quot;מ חלק ג עמוד 193]}}<br /> <br /> בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח&quot;ו לא להחליש את הפעילות.<br /> <br /> ==מחאה==<br /> המצב המורכב בו היומון החרדי פירסם מודעה נגד התהלוכות, הביא לדחיית כל ניסיון לפרסם ביומון מחאה. ובלית ברירה הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ&quot;ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.<br /> <br /> ==חבר העמים==<br /> בל&quot;ג בעומר [[תש&quot;נ]], חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]]. <br /> בימים הסמוכים לל&quot;ג בעומר החלו בהכנות לתהלוכה.<br /> למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל&quot;ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק.<br /> לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו&quot;ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות&quot;ח ת&quot;ח, ובהוספה}}.<br /> בשנה שלאחר מכן - [[תנש&quot;א]] - החלו להתקיים תהלוכות ל&quot;ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.<br /> <br /> ==התהלוכות כיום==<br /> [[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;'''חסידי חב&quot;ד יקדישו את ל&quot;ג בעומר להבאת המשיח'''&quot;, ידיעה עיתונאית משנת [[תנש&quot;א]]]]<br /> משנת תש&quot;מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב&quot;ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח [[אהבת ישראל]] [[אהבת ה']] ואהבת התורה.<br /> <br /> בשנים האחרונות התווסף מסר של [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש&quot;הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא - [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב&quot;ד]] וצא&quot;ח כתבה צא&quot;ח לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי &quot;באם כך אזי יסירו השלטים&quot;(ראה בספר תומת ישרים תנחם). לקראת ל&quot;ג בעומר תנש&quot;א הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי &quot;הגיע זמן הגאולה&quot;{{הערה|[[:קובץ:צאח לסניפים ל&quot;ג בעומר נ&quot;א.png|צילום מכתב צא&quot;ח לסניפי בתי חב&quot;ד בו הופיעה הוראה זו]], וראה בספר צעירי אגודות חב&quot;ד סוף עמוד 288.}} שהשתמשו בהם החל מ[[תשמ&quot;א]], וזאת בעקבות פנייית צא&quot;ח לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים ואף הוסיפו שלטים על הרבי כמשיח ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה וקיבלו תשובה חיובית{{הערה|מפי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] והרב [[ברוך לבקיבקר]].}}.<br /> <br /> כרבע מיליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל&quot;ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.<br /> <br /> משנת [[תשס&quot;ה]] החל ועד אברכים בחלוקת [[ח&quot;י רוטל]] - שתיה למשתתפי התהלוכות, ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] נחתמה קריאה מאת רבני חב&quot;ד לנצל את מעמד התהלוכה ל[[פרסום גאולה ומשיח]] ו[[נבואת הגאולה]]. בשנת [[תשפ&quot;א]] נערכו ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[המרכז לחינוך ושליחות]] להגברת ההתעסקות בנושא זה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/670146/ קריאה לאנ&quot;ש: פרסמו את בשורת הגאולה בתהלוכות ל&quot;ג בעומר].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מצעד האחדות''', ספר אלבומי המתעד את תהלוכות ל&quot;ג בעומר בארץ הקודש בשנת תשמ&quot;ז<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורו של חג]] - ל&quot;ג בעומר - תיעוד הפאראד אצל הרבי במשך השנים, תיעוד תהלוכות ל&quot;ג בעומר ברחבי העולם, תיעוד תהלוכות ל&quot;ג בעומר בארץ הקודש - כולל סיפורים, זכרונות, תמונות ומסמכים חלקם נדירים ובפרסום ראשון.<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], שליחות ברומניה הקומוניסטית, חלקו של הרב [[ישראל צבי הבר]] בארגון התהלוכה הראשונה בתל אביב, ומחאתו נגד ראשי המתנגדים שהשמיצו את התהלוכה ומארגניה.<br /> *[[צעירי אגודת חב&quot;ד (ספר)]] - פרק ל&quot;ג בעומר - הוראות ומענות הרבי אודות תהלוכות ל&quot;ג בעומר בארץ הקודש<br /> *[[שבועון בית משיח]] גיליון 414, התהלוכות הראשונות בארץ הקודש<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> ;סקירות<br /> *[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל&quot;ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] מב ● [http://chabad-il.org/hit/hit304.htm#3 תהלוכות ל&quot;ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] דש<br /> ;מדיה<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1880 פאראד עם הרבי בשנת] [[תשכ&quot;ז]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.<br /> * [https://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61492 תמונות נדירות מפאראד עם הרבי בשנת] [[תשל&quot;ו]] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש&quot;מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש&quot;נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2911 הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל&quot;ג בעומר]{{וידאו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323942 ל&quot;ג בעומר תשכ&quot;ז עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br /> *[https://sinun770.org/סיפורה-של-תהלוכת-לג-בעומר-במחיצתו-של-ה/ סיפורה של תהלוכת ל&quot;ג בעומר – במחיצתו של הרבי מליובאוויטש] מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר &quot;[[סינון חב&quot;ד|סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב]]&quot;<br /> <br /> ;כתבות היסטוריות<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75711 העיתונות מדווחת על התהלוכות הראשונות בארץ הקודש]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75667 המצעד לקראת הגאולה]''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] מדווח על התהלוכה ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשנ&quot;ג|ה'תשנ&quot;ג]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> ;מאמרי דעה<br /> *הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/22/966522799874.html ל&quot;ג משיח]''' - פרסום משיח בתהלוכה, בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע&quot;ו<br /> * מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68735 תהלוכות לקבלת פני משיח] מאמר דעה {{אינפו}} <br /> * אחד השלוחים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75644 התהלוכות בסיסמת: הצדעה למשיח!]''', מאמר דעה {{אינפו}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|104015|ל&quot;ג בעומר ב'יום שאחרי': האם יש עניין, ומה אומרת ההלכה?||א' אייר תשע&quot;ז}}<br /> <br /> ;חוברות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54439_he_1.pdf יום שמחתו של רשב&quot;י]''' בהוצאת - [[ועד חיילי בית דוד]], תש&quot;ע <br /> *'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל&quot;ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי אגודת חב&quot;ד]], [[סיוון]] תשע&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

213.151.48.17