חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף אברהם פיזם

2020-09-06T18:46:50Z

213.151.48.121: /* משפחתו */

[[קובץ:יוסף אברהם פיזם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף אברהם פיזם]]
הרב '''יוסף אברהם פיזם''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו רב קהילת חב"ד קריית שמואל, מנהל [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות]], ומחבר ספרים.

==תולדות חיים==
הרב '''יוסף אברהם פיזם''' נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[א' טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[יגאל פיזם]], ולאמו מרת חנה. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' ב[[חיפה]].

כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם שימש כעורך ראשי ואחראי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה, תחת פיקוחו והכוונתו של המשפיע הגה"ח הרב יוסף ישעיה אייברהמס.

בשנת [[תשל"ט]] נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תשמ"ב]], עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה צבאות מנחם]] ב[[קריית שמואל]]. לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב [[אליעזר פרלשטיין]]. על פי הוראת [[הרבי]], המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם".

ביום [[ה' אלול]] [[תשע"ז]], קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג. משיח. בראש חדש אלול ה'תש"פ התמנה למנהל על - של ת"ת חב"ד צבאות מנחם - חב"ד- חיפה והקריות.

ב[[חודש סיון]] [[תשע"ח]] קיבל סמיכה לרבנות (גם) ממכון סמיכה למעשה,חב"ד.

משנת [[תשל"ט]] החל לארגן מידי שנה את [[כינוס תורה|כינוסי התורה]] בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה.

בקיץ של שנת [[תשנ"א]], בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]], החל להרצות בנושאים אלה תוך ניצול הידע המקיף שלו, ואף ערך חוברות הסברה בנושא.

בשלהי שנת [[תשנ"ז]], התקיימה אסיפת עסקנים חב"דיים באזור קריית שמואל בביתו של הרב פיזם, ובעקבות מכתב מהרבי נפלה במקום ההחלטה להקים את ישיבת [[תומכי תמימים קריית שמואל]]. תוך שבועות ספורים הצליחו העסקנים לארגן את הבסיס להקמתה של הישיבה, והרב פיזם מונה כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה.
עם הקמתו של [[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפ 'אורו של משיח']] בשנת [[תשנ"ו]], מונה הרב פיזם לחבר ההנהלה החינוכית של הקעמפ.

בנוסף, כיהן הרב פיזם כ[[משפיע]] ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד ב[[קריית שמואל]] (עד להתמנותו כממלא מקום אביו כרב הקהילה וראש הישיבה), כשלצידו הרב [[שלום בער רייכמן]] והרב [[אסף חנוך פרומר]],כמו כן הוא משמש כ"בעל תפילה" המתפלל ברגש, במיוחד בימים נוראים ובימים טובים, וה' חנן אותו ב[[קול]] נעים וערב.

עם פטירתו של אביו הרב [[יגאל פיזם]] ב[[י' ניסן]] [[תשע"ט]], התמנה על פי צוואתו לרב הקהילה, את הצוואה הקריא בשעת הלוויה הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד הקריות וחיזק את המינוי כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות.

בחורף [[תש"פ]] התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של [[מכון הלכה חב"ד]].

==ספרים וחוברות בעריכתו==
[[קובץ:פניני הפרשה החסידית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אסופת פתגמים מתורת רבותינו נשיאינו, בהוצאת מערכת [[שבועון בית משיח]] (תשע"ד)]] בחנוכה [[תשע"ח]] יצא לאור כרך ב' של פניני הפרשה החסידית מספריית בית משיח, ובו 327 עמ' נוספים העוסקים במאה נושאים בפרשיות השבוע, במדור הפרשה החסידית בבית משיח בשנים תשע"ה - תשע"ז.
[[קובץ:ברכת יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר ברכת יוסף]]
במקביל לעיסוקיו הרבים בתחום החינוך, עוסק הרב פיזם בעריכת ספרים וחוברות רבים. הוא משמש כעורך הראשי של גליון [[פנימיות (גיליון)|'פנימיות']] שבהוצאת [[מרכז את"ה בארץ הקודש]]. בשנים [[תשמ"א]] -תשמ"ב כתב וערך את חוברות '[[ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות (גליון)|ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות]]' בהוצאת רשת מפעלי חב"ד בקריות, תחת שמות עט שונים. כמו כן כותב טורים שבועיים בבטאון הפנימי של [[תומכי תמימים קריות|ישיבת חב"ד בקריות]]. בשנת תש"נ פירסם סדרת מאמרים בחינוך והוראה, בבטאון "כפר חב"ד".

במהלך השנים, יצאו לאור בעריכתו הספרים והחוברות:
* '''[[ברכת יוסף (ספר)|ברכת יוסף]]''' - כולל שיעורים בנגלה, בהלכה וב[[תורת הנגלה]] של [[רבותינו נשיאנו]]. הנושאים הנידונים בספר כוללים את הסוגיות: א. כיבוש מלחמה. ב. "[[תורה]] לא בשמים". ג. חנניה בן עזור. ד. זכירת וסיפור יציאת מצרים. ה. מצות ‏‏"תשביתו". ו. "[[משיח]] בעל [[חכמה]] יהיה יותר משלמה" - עיון בדברי ה[[רמב"ם]] ו[[רבי חיים מבריסק|הגר"ח מבריסק]]. ז. מחלוקת [[הרמב"ם]] וה[[ראב"ד]] ‏בדין "[[פסח שני]]". ח. שמיעת קריאת התורה כדינה - על פי מכתב הרבי [[הרש"ב]]. ט. [[פלפול]] בענין קושית הבית יוסף בנושא שמונת ‏ימי [[חנוכה]]. י. טעמי מצות משלוח מנות. יא. בקשת ה[[גאולה]] ב[[קידוש לבנה]]. יב. באור המנהג לבקש עצה וברכה ב[[אגרות קודש]] - ‏גילוים חדשים ומקורות בנושא. יג. לטעמי השמיטה - בפרד"ס התורה. יד. שמיטה וגאולה. טו. גאולה ומשיח במשנת הרמב"ם. ‏טז. גאולה ומשיח במשנת אברבנל. יז. גאולה ומשיח במשנת [[המהר"ל]].
*'''[[נשמה|נשמות]] בסבך''' - ספר בו סיפור עלילתי לילדים בנושא חשיבות שמירת התורה ומצוות וקירוב רחוקים.
*'''ליקוטי אור''' - ליקוט פרפראות וגימטריאות מתוך הספרים '[[תורה אור]]' ו'[[לקוטי תורה]]' (תשס"ג- ספר בראשית, התשע"ה - לספר שמות ומגילת אסתר).
*'''גאולה ומשיח באור ההלכה''' - ביאור משולב על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלך המשיח ב[[רמב"ם|ספר הרמב"ם]].
*'''אמונה שלמה בביאת המשיח''' - חוברת הסברה תורנית.
*'''סדר קידוש לבנה''' - במהדורת ברכון עם פירוש "בקשת הגאולה".
*'''מאמר ד"ה איתא במדרש תהלים''' - עם ביאור מפורש.
*'''פניני הפרשה החסידית''' - לקט פתגמים מלוקטים מתורת רבותינו נשיאנו בקשר עם פרשת השבוע שהתפרסמו בשנים [[תשע"ב]]-[[תשע"ד]] ב[[שבועון בית משיח]] ([[תשע"ד]]){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83983 חדש על המדף: פניני הפרשה החסידית] {{אינפו}} כ"ד [[אלול]] [[תשע"ד]] (19.09.2014)}}.
*'''בקיצער''' - ספר כיס המכיל 125 עמ'. עוסק בנקודות חסידיות ומשמש מעין מדריך לתמים החסידי בישיבת תומכי תמימים. יצא לאור בתחילת זמן הלימודים אלול תשע"ז לרגל פתיחת שנת הלימודים ה'תשע"ח. יצא לאור על ידי את"ה בישיבת תות"ל הקריות.
'''"תפארת יגאל"''' 130 עמודים ובהם סיפור חיים חסידי ומתורתו ופתגמיו של אביו, הרב יגאל פיזם. יצא לאור ביום סיום אמירת הקדיש - [[ט' אדר]] [[תש"פ]].

===חוברות לימוד לבתי ספר:===
* '''המאורות הגדולים''' - מורשתם של [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן|בעל התניא]] (תשמ"ג).
* '''רבינו יוסף קארו''' - חייו ופועלו (תשמ"ח).
* '''באור האמונה''' - לימוד ועיון בשלושה עשר עיקרי האמונה (תשמ"ט).
* '''אמרינו לרצון''' - תרבות הדיבור ושמירה על שפה נקיה (תשנ"א).
* '''פירוש מצוייר לפרק אלו מציאות בגמרא''', בצירוף ציורים שיטתיים לכל מהלך בגמרא. הציורים מאת הרב חיים מזרחי.
* '''300 שנה להולדת [[הבעל שם טוב]]''' - משנת [[הבעל שם טוב]] ותולדות חייו.
* '''[[הדרך הישרה]]''' - חוברת סיכומי שיחות ה"[[דבר מלכות]]" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה.
* '''[[הצמח צדק]] - חייו ופעלו:''' חוברת לימוד ועבודה, המחזיקה 85 עמודים. יצאה לאור בסיון ה'תשע"ו - שנת הקהל, לרגל 150 שנה להסתלקות- הילולא של הצמח צדק (תרכ"ו - תשע"ו)

לקראת שנת 'הקהל' [[תשס"ט]] ערך הרב פיזם חוברת בנושא '[[הקהל]]' הכוללת נקודות משיחותיו של הרבי. על פי הוראתו של המפקח האזורי מר יעקב ויזל, נלמדה חוברת זו בשנת [[תשס"ט]] בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים באזור חיפה. בשנת הקהל [[תשע"ו]] יצאה חוברת זו מחדש, והודפסה מחדש.

החל משנת [[תשע"ב]], החל הרב פיזם לערוך את המדור השבועי "פתגמים חסידיים" ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון 'בית משיח']].

בחודש מנחם אב תשע"ט יצא לאור בעריכתו הספר '''"בדרך לחסידות"''' בהוצאת מרכז את"ה כפר חב"ד. בספר 200 עמ' ורובו עוסק בסיפורי אישים חבדיים בוגרי ישיבות שונות וחוגים שונים על התקרבותם לחב"ד. סוחף ומרתק.

==משפחתו==
* בנו, הרב '''דב בער פנחס פיזם''' - מנהל אגף הפעילות של מוסדות 'נפש חיה' בקריות, מנהל מרכז צבאות ה', סגן מנהל ומחנך בתלמוד תורה. מכהן כרב [[בית הכנסת]] "בית אברהם" בקריית חיים המערבית.
* בנו, הרב '''מנחם מענדל פיזם''' - [[קריית שמואל]].
* בנו, הרב '''אליעזר פיזם''' - [[קריית שמואל]].
* בנו, הרב '''משה חיים פיזם''' - מנהל מכון סמיכה- [[למען ילמדו]] בקריות.
* בנו, הת' '''יצחק פיזם'''.
* בנו, הת' '''שמואל פיזם'''.

חתניו:
* חתנו, הרב '''יוסף יצחק אסמן''' - [[שליח]] [[הרבי]] בקייב, [[אוקראינה]].
* חתנו, הרב '''לוי יצחק אזדאבא''' - [[ר"מ]] בישיבה לחוזרים וכולל אברכים "נפש חיה" [[קריית שמואל]].

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?146266 החוברת 'ליקוטי אור']''' - באתר [[אוצר החכמה]].
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?145953 'גאולה ומשיח באור ההלכה']''' - באתר [[אוצר החכמה]].
*{{קישור שטורעם|84563|news|'מילה של חסיד': "אסור לקטלג תלמידים"|כתב שטורעם|ו' בטבת תשע"ו}}
*'''‏[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99/ ראיון מרתק: תפקידו של רב חב"די בדור השביעי]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיזם, יוסף אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית שמואל]]

יוסף אברהם פיזם

2020-09-06T18:46:37Z

213.151.48.121: /* משפחתו */

[[קובץ:יוסף אברהם פיזם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף אברהם פיזם]]
הרב '''יוסף אברהם פיזם''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו רב קהילת חב"ד קריית שמואל, מנהל [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות]], ומחבר ספרים.

==תולדות חיים==
הרב '''יוסף אברהם פיזם''' נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[א' טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[יגאל פיזם]], ולאמו מרת חנה. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' ב[[חיפה]].

כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם שימש כעורך ראשי ואחראי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה, תחת פיקוחו והכוונתו של המשפיע הגה"ח הרב יוסף ישעיה אייברהמס.

בשנת [[תשל"ט]] נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תשמ"ב]], עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה צבאות מנחם]] ב[[קריית שמואל]]. לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב [[אליעזר פרלשטיין]]. על פי הוראת [[הרבי]], המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם".

ביום [[ה' אלול]] [[תשע"ז]], קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג. משיח. בראש חדש אלול ה'תש"פ התמנה למנהל על - של ת"ת חב"ד צבאות מנחם - חב"ד- חיפה והקריות.

ב[[חודש סיון]] [[תשע"ח]] קיבל סמיכה לרבנות (גם) ממכון סמיכה למעשה,חב"ד.

משנת [[תשל"ט]] החל לארגן מידי שנה את [[כינוס תורה|כינוסי התורה]] בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה.

בקיץ של שנת [[תשנ"א]], בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]], החל להרצות בנושאים אלה תוך ניצול הידע המקיף שלו, ואף ערך חוברות הסברה בנושא.

בשלהי שנת [[תשנ"ז]], התקיימה אסיפת עסקנים חב"דיים באזור קריית שמואל בביתו של הרב פיזם, ובעקבות מכתב מהרבי נפלה במקום ההחלטה להקים את ישיבת [[תומכי תמימים קריית שמואל]]. תוך שבועות ספורים הצליחו העסקנים לארגן את הבסיס להקמתה של הישיבה, והרב פיזם מונה כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה.
עם הקמתו של [[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפ 'אורו של משיח']] בשנת [[תשנ"ו]], מונה הרב פיזם לחבר ההנהלה החינוכית של הקעמפ.

בנוסף, כיהן הרב פיזם כ[[משפיע]] ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד ב[[קריית שמואל]] (עד להתמנותו כממלא מקום אביו כרב הקהילה וראש הישיבה), כשלצידו הרב [[שלום בער רייכמן]] והרב [[אסף חנוך פרומר]],כמו כן הוא משמש כ"בעל תפילה" המתפלל ברגש, במיוחד בימים נוראים ובימים טובים, וה' חנן אותו ב[[קול]] נעים וערב.

עם פטירתו של אביו הרב [[יגאל פיזם]] ב[[י' ניסן]] [[תשע"ט]], התמנה על פי צוואתו לרב הקהילה, את הצוואה הקריא בשעת הלוויה הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד הקריות וחיזק את המינוי כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות.

בחורף [[תש"פ]] התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של [[מכון הלכה חב"ד]].

==ספרים וחוברות בעריכתו==
[[קובץ:פניני הפרשה החסידית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אסופת פתגמים מתורת רבותינו נשיאינו, בהוצאת מערכת [[שבועון בית משיח]] (תשע"ד)]] בחנוכה [[תשע"ח]] יצא לאור כרך ב' של פניני הפרשה החסידית מספריית בית משיח, ובו 327 עמ' נוספים העוסקים במאה נושאים בפרשיות השבוע, במדור הפרשה החסידית בבית משיח בשנים תשע"ה - תשע"ז.
[[קובץ:ברכת יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר ברכת יוסף]]
במקביל לעיסוקיו הרבים בתחום החינוך, עוסק הרב פיזם בעריכת ספרים וחוברות רבים. הוא משמש כעורך הראשי של גליון [[פנימיות (גיליון)|'פנימיות']] שבהוצאת [[מרכז את"ה בארץ הקודש]]. בשנים [[תשמ"א]] -תשמ"ב כתב וערך את חוברות '[[ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות (גליון)|ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות]]' בהוצאת רשת מפעלי חב"ד בקריות, תחת שמות עט שונים. כמו כן כותב טורים שבועיים בבטאון הפנימי של [[תומכי תמימים קריות|ישיבת חב"ד בקריות]]. בשנת תש"נ פירסם סדרת מאמרים בחינוך והוראה, בבטאון "כפר חב"ד".

במהלך השנים, יצאו לאור בעריכתו הספרים והחוברות:
* '''[[ברכת יוסף (ספר)|ברכת יוסף]]''' - כולל שיעורים בנגלה, בהלכה וב[[תורת הנגלה]] של [[רבותינו נשיאנו]]. הנושאים הנידונים בספר כוללים את הסוגיות: א. כיבוש מלחמה. ב. "[[תורה]] לא בשמים". ג. חנניה בן עזור. ד. זכירת וסיפור יציאת מצרים. ה. מצות ‏‏"תשביתו". ו. "[[משיח]] בעל [[חכמה]] יהיה יותר משלמה" - עיון בדברי ה[[רמב"ם]] ו[[רבי חיים מבריסק|הגר"ח מבריסק]]. ז. מחלוקת [[הרמב"ם]] וה[[ראב"ד]] ‏בדין "[[פסח שני]]". ח. שמיעת קריאת התורה כדינה - על פי מכתב הרבי [[הרש"ב]]. ט. [[פלפול]] בענין קושית הבית יוסף בנושא שמונת ‏ימי [[חנוכה]]. י. טעמי מצות משלוח מנות. יא. בקשת ה[[גאולה]] ב[[קידוש לבנה]]. יב. באור המנהג לבקש עצה וברכה ב[[אגרות קודש]] - ‏גילוים חדשים ומקורות בנושא. יג. לטעמי השמיטה - בפרד"ס התורה. יד. שמיטה וגאולה. טו. גאולה ומשיח במשנת הרמב"ם. ‏טז. גאולה ומשיח במשנת אברבנל. יז. גאולה ומשיח במשנת [[המהר"ל]].
*'''[[נשמה|נשמות]] בסבך''' - ספר בו סיפור עלילתי לילדים בנושא חשיבות שמירת התורה ומצוות וקירוב רחוקים.
*'''ליקוטי אור''' - ליקוט פרפראות וגימטריאות מתוך הספרים '[[תורה אור]]' ו'[[לקוטי תורה]]' (תשס"ג- ספר בראשית, התשע"ה - לספר שמות ומגילת אסתר).
*'''גאולה ומשיח באור ההלכה''' - ביאור משולב על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלך המשיח ב[[רמב"ם|ספר הרמב"ם]].
*'''אמונה שלמה בביאת המשיח''' - חוברת הסברה תורנית.
*'''סדר קידוש לבנה''' - במהדורת ברכון עם פירוש "בקשת הגאולה".
*'''מאמר ד"ה איתא במדרש תהלים''' - עם ביאור מפורש.
*'''פניני הפרשה החסידית''' - לקט פתגמים מלוקטים מתורת רבותינו נשיאנו בקשר עם פרשת השבוע שהתפרסמו בשנים [[תשע"ב]]-[[תשע"ד]] ב[[שבועון בית משיח]] ([[תשע"ד]]){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83983 חדש על המדף: פניני הפרשה החסידית] {{אינפו}} כ"ד [[אלול]] [[תשע"ד]] (19.09.2014)}}.
*'''בקיצער''' - ספר כיס המכיל 125 עמ'. עוסק בנקודות חסידיות ומשמש מעין מדריך לתמים החסידי בישיבת תומכי תמימים. יצא לאור בתחילת זמן הלימודים אלול תשע"ז לרגל פתיחת שנת הלימודים ה'תשע"ח. יצא לאור על ידי את"ה בישיבת תות"ל הקריות.
'''"תפארת יגאל"''' 130 עמודים ובהם סיפור חיים חסידי ומתורתו ופתגמיו של אביו, הרב יגאל פיזם. יצא לאור ביום סיום אמירת הקדיש - [[ט' אדר]] [[תש"פ]].

===חוברות לימוד לבתי ספר:===
* '''המאורות הגדולים''' - מורשתם של [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן|בעל התניא]] (תשמ"ג).
* '''רבינו יוסף קארו''' - חייו ופועלו (תשמ"ח).
* '''באור האמונה''' - לימוד ועיון בשלושה עשר עיקרי האמונה (תשמ"ט).
* '''אמרינו לרצון''' - תרבות הדיבור ושמירה על שפה נקיה (תשנ"א).
* '''פירוש מצוייר לפרק אלו מציאות בגמרא''', בצירוף ציורים שיטתיים לכל מהלך בגמרא. הציורים מאת הרב חיים מזרחי.
* '''300 שנה להולדת [[הבעל שם טוב]]''' - משנת [[הבעל שם טוב]] ותולדות חייו.
* '''[[הדרך הישרה]]''' - חוברת סיכומי שיחות ה"[[דבר מלכות]]" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה.
* '''[[הצמח צדק]] - חייו ופעלו:''' חוברת לימוד ועבודה, המחזיקה 85 עמודים. יצאה לאור בסיון ה'תשע"ו - שנת הקהל, לרגל 150 שנה להסתלקות- הילולא של הצמח צדק (תרכ"ו - תשע"ו)

לקראת שנת 'הקהל' [[תשס"ט]] ערך הרב פיזם חוברת בנושא '[[הקהל]]' הכוללת נקודות משיחותיו של הרבי. על פי הוראתו של המפקח האזורי מר יעקב ויזל, נלמדה חוברת זו בשנת [[תשס"ט]] בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים באזור חיפה. בשנת הקהל [[תשע"ו]] יצאה חוברת זו מחדש, והודפסה מחדש.

החל משנת [[תשע"ב]], החל הרב פיזם לערוך את המדור השבועי "פתגמים חסידיים" ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון 'בית משיח']].

בחודש מנחם אב תשע"ט יצא לאור בעריכתו הספר '''"בדרך לחסידות"''' בהוצאת מרכז את"ה כפר חב"ד. בספר 200 עמ' ורובו עוסק בסיפורי אישים חבדיים בוגרי ישיבות שונות וחוגים שונים על התקרבותם לחב"ד. סוחף ומרתק.

==משפחתו==
* בנו, הרב '''דב בער פנחס פיזם''' - מנהל אגף הפעילות של מוסדות 'נפש חיה' בקריות, מנהל מרכז צבאות ה', סגן מנהל ומחנך בתלמוד תורה. מכהן כרב [[בית הכנסת]] "בית אברהם" בקריית חיים המערבית.
* בנו, הרב '''מנחם מענדל פיזם''' - [[קריית שמואל]].
* בנו, הרב '''אליעזר פיזם''' - [[קריית שמואל]].
* בנו, הרב '''משה חיים פיזם''' - מנהל מכון סמיכה- [[למען ילמדו]] בקריות.
* בנו, הת''''יצחק פיזם'''.
* בנו, הת''''שמואל פיזם'''.

חתניו:
* חתנו, הרב '''יוסף יצחק אסמן''' - [[שליח]] [[הרבי]] בקייב, [[אוקראינה]].
* חתנו, הרב '''לוי יצחק אזדאבא''' - [[ר"מ]] בישיבה לחוזרים וכולל אברכים "נפש חיה" [[קריית שמואל]].

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?146266 החוברת 'ליקוטי אור']''' - באתר [[אוצר החכמה]].
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?145953 'גאולה ומשיח באור ההלכה']''' - באתר [[אוצר החכמה]].
*{{קישור שטורעם|84563|news|'מילה של חסיד': "אסור לקטלג תלמידים"|כתב שטורעם|ו' בטבת תשע"ו}}
*'''‏[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99/ ראיון מרתק: תפקידו של רב חב"די בדור השביעי]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיזם, יוסף אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית שמואל]]

תומכי תמימים הקריות

2020-09-06T18:43:01Z

213.151.48.121: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבת תומכי תמימים בקריות
|תמונה=[[קובץ:תמונה קבוצתית קריות.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=תלמידי הישיבה בתמונה בחצר הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית שמואל]]
|מייסד= הרב [[יגאל פיזם]]
|יו"ר המוסדות= הרב [[שמשון פיזם]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף אברהם פיזם]]
|מנהל רוחני=הרב חיים אליעזר פיזם
|מספר תלמידים= 40
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=י"ח קבצים
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תמונה:תמונה קריות.jpg|left|thumb|280px|המחזור הבוגר של הישיבה בשנותיה הראשונות]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] ב[[קריית שמואל]]''' נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשנ"ז]] עם שמונה עשרה תלמידים. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה הישיבה קטנה כארבעים [[תמימים]].

==הקמת הישיבה==
באחת מהאסיפות של עסקני הקהילה בקיץ של שנת [[תשנ"ז]], כתבו הנוכחים דו"ח לרבי, והמענה נפתח ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=בעל הבית בו התקיימה האסיפה, הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ביקש מבנו הקטן להביא כרך של אגרות קודש, והילד שלא ידע להבחין - הביא כרך אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ.}}, ובו מענה על הקמת ישיבה.

עסקני הישיבה החליטו בו במקום על ביצוע הוראת הרבי, והחלו לפעול לרישום תלמידים לישיבה החדשה, כשבמקביל ניסו להשיג מקום ללינה לבחורים שנרשמו לישיבה.

בסופו של דבר הצליחו העסקנים להשיג מקום לאכלס את הבחורים, ואת האחריות הכספית לאחזקת הישיבה נטל על עצמו הרב [[שמשון פיזם]].

[[קובץ:שיעור כללי בישיבה קריות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור חסידות בישיבה, ה'תש"פ]]
בתחילה נפתחה הישיבה במבנה שכור בקריית ים ששופץ במיוחד לצורכי הישיבה, לאחר שנים בעקבות תשובה מיוחדת של הרבי שהתקבלה באמצעות האגרות קודש שיש לעבור למקום בו שהה ביה"ס בנות, תשובה שבתחילה לא הובנה, עד שהתברר שבית הספר חב"ד לבנות ששכן בפאתי קריית שמואל (בתחילת רחוב בר אילן, בסמיכות לתחנת הרכבת של קריית מוצקי וקריית שמואל) בדיוק קיבל אישורי בניה, ועד לתחילת שנת הלימודים עבר למבנה חדש הסיוע משרד החינוך ומפעל הפיס, והישיבה עברה לאכלס את בנין בית הספר, לאחר שיפוץ מאסיבי בו שופצו הכיתות, חולקו, ועברו הסבה מהירה לחדרי פנימיה ואולם לימודים.

הישיבה מתאפיינת במתן דגש על יחס חם ואישי לכל תלמיד וחיות ב[[מבצעי המצוות|מבצעי הרבי]].

בשנת תשס"ה, עקב [[תכנית ההתנתקות]] עברה הישיבה באופן זמני ל[[אבני חפץ (ישוב)|אבני חפץ]] בנסיון למנוע את הגירוש.

===פעילות את"ה===
תחת הנהלת הישיבה פועלים התלמידים במסגרת את"ה ב[[מבצע תפילין]] בכל ימי שישי בכל האזור [[מסיבות שבת]] בצהרי יום ה[[שבת]] וכן הקהלת קהילות.
בחגים ב[[חנוכה]], [[ל"ג בעומר]] ושבועות.

==צוות הישיבה ==
[[תמונה:דינר.jpg|left|thumb|280px|בניו של ראש הישיבה, הרב [[יגאל פיזם]] מעניקים לו תעודת הוקרה על פעולותיו בדינר מיוחד שנערך לטובת הישיבה]]
* '''ראש הישיבה:''' הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
* '''מנהל רוחני:''' הרב חיים אליעזר פיזם.
* '''משגיח ראשי:''' הרב יוסף יצחק ישעיהו. '''משגיח:''' הרב אברהם מרקוביץ'.
* '''ר"מים ב[[נגלה]] ו[[נו"נ]]:''' הרב לוי איידעלמאן, הרב בצלאל ווילשאנסקי, הרב יוחאי דניאל, הרב שניאור זלמן פיזם.
* '''משפיעים ב[[חסידות]]:''' הרב ישראל שמשון ציקוושוילי, הרב דובער פרבר, הרב יצחק פיזם.
* '''חברי הנהלה:''' הרב משה אזולאי, הרב ישראל דוד.
* '''מנכ"ל הישיבה:''' הרב [[איתן יעקב פיזם]].
* '''מנכ"ל המוסדות:''' הרב [[שמשון פיזם]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadk.com/contents.asp?aid=14549 האתר הרשמי]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1350 כתבה על הישיבה] ב[[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2217 כתבה על מעברה הזמני של הישיבה לצפון השומרון] ב[[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריות]]

תומכי תמימים הקריות

2020-09-06T18:41:58Z

213.151.48.121: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבת תומכי תמימים בקריות
|תמונה=[[קובץ:תמונה קבוצתית קריות.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=תלמידי הישיבה בתמונה בחצר הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית שמואל]]
|מייסד= הרב [[יגאל פיזם]]
|יו"ר המוסדות= הרב [[שמשון פיזם]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף אברהם פיזם]]
|מנהל רוחני=הרב חיים אליעזר פיזם
|מספר תלמידים= 40
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=י"ח קבצים
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תמונה:תמונה קריות.jpg|left|thumb|280px|המחזור הבוגר של הישיבה בשנותיה הראשונות]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] ב[[קריית שמואל]]''' נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשנ"ז]] עם שמונה עשרה תלמידים. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה הישיבה קטנה כארבעים [[תמימים]].

==הקמת הישיבה==
באחת מהאסיפות של עסקני הקהילה בקיץ של שנת [[תשנ"ז]], כתבו הנוכחים דו"ח לרבי, והמענה נפתח ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=בעל הבית בו התקיימה האסיפה, הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ביקש מבנו הקטן להביא כרך של אגרות קודש, והילד שלא ידע להבחין - הביא כרך אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ.}}, ובו מענה על הקמת ישיבה.

עסקני הישיבה החליטו בו במקום על ביצוע הוראת הרבי, והחלו לפעול לרישום תלמידים לישיבה החדשה, כשבמקביל ניסו להשיג מקום ללינה לבחורים שנרשמו לישיבה.

בסופו של דבר הצליחו העסקנים להשיג מקום לאכלס את הבחורים, ואת האחריות הכספית לאחזקת הישיבה נטל על עצמו הרב [[שמשון פיזם]].

[[קובץ:שיעור כללי בישיבה קריות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור חסידות בישיבה, ה'תש"פ]]
בתחילה נפתחה הישיבה במבנה שכור בקריית ים ששופץ במיוחד לצורכי הישיבה, לאחר שנים בעקבות תשובה מיוחדת של הרבי שהתקבלה באמצעות האגרות קודש שיש לעבור למקום בו שהה ביה"ס בנות, תשובה שבתחילה לא הובנה, עד שהתברר שבית הספר חב"ד לבנות ששכן בפאתי קריית שמואל (בתחילת רחוב בר אילן, בסמיכות לתחנת הרכבת של קריית מוצקי וקריית שמואל) בדיוק קיבל אישורי בניה, ועד לתחילת שנת הלימודים עבר למבנה חדש הסיוע משרד החינוך ומפעל הפיס, והישיבה עברה לאכלס את בנין בית הספר, לאחר שיפוץ מאסיבי בו שופצו הכיתות, חולקו, ועברו הסבה מהירה לחדרי פנימיה ואולם לימודים.

הישיבה מתאפיינת במתן דגש על יחס חם ואישי לכל תלמיד וחיות ב[[מבצעי המצוות|מבצעי הרבי]].

בשנת תשס"ה, עקב [[תכנית ההתנתקות]] עברה הישיבה באופן זמני ל[[אבני חפץ (ישוב)|אבני חפץ]] בנסיון למנוע את הגירוש.

===פעילות את"ה===
תחת הנהלת הישיבה פועלים התלמידים במסגרת את"ה ב[[מבצע תפילין]] בכל ימי שישי בכל האזור [[מסיבות שבת]] בצהרי יום ה[[שבת]] וכן הקהלת קהילות.
בחגים ב[[חנוכה]], [[ל"ג בעומר]] ושבועות.

==צוות הישיבה ==
[[תמונה:דינר.jpg|left|thumb|280px|בניו של ראש הישיבה, הרב [[יגאל פיזם]] מעניקים לו תעודת הוקרה על פעולותיו בדינר מיוחד שנערך לטובת הישיבה]]
* ראש הישיבה: הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
* מנהל רוחני: הרב חיים אליעזר פיזם.
* משגיח ראשי: הרב יוסף יצחק ישעיהו. משגיח: הרב אברהם מרקוביץ'.
* ר"מים ב[[נגלה]] ו[[נו"נ]]: הרב לוי איידעלמאן, הרב בצלאל ווילשאנסקי, הרב יוחאי דניאל, הרב שניאור זלמן פיזם.
* משפיעים ב[[חסידות]]: הרב ישראל שמשון ציקוושוילי, הרב דובער פרבר, הרב יצחק פיזם.
* חברי הנהלה: הרב משה אזולאי, הרב ישראל דוד.
* מנכ"ל: הרב [[איתן יעקב פיזם]].
*יו"ר המוסדות: הרב [[שמשון פיזם]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadk.com/contents.asp?aid=14549 האתר הרשמי]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1350 כתבה על הישיבה] ב[[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2217 כתבה על מעברה הזמני של הישיבה לצפון השומרון] ב[[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריות]]

תומכי תמימים הקריות

2020-09-06T18:41:45Z

213.151.48.121: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבת תומכי תמימים בקריות
|תמונה=[[קובץ:תמונה קבוצתית קריות.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=תלמידי הישיבה בתמונה בחצר הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית שמואל]]
|מייסד= הרב [[יגאל פיזם]]
|יו"ר המוסדות= הרב [[שמשון פיזם]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף אברהם פיזם]]
|מנהל רוחני=הרב חיים אליעזר פיזם
|מספר תלמידים= 40
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=י"ח קבצים
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תמונה:תמונה קריות.jpg|left|thumb|280px|המחזור הבוגר של הישיבה בשנותיה הראשונות]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] ב[[קריית שמואל]]''' נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשנ"ז]] עם שמונה עשרה תלמידים. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה הישיבה קטנה כארבעים [[תמימים]].

==הקמת הישיבה==
באחת מהאסיפות של עסקני הקהילה בקיץ של שנת [[תשנ"ז]], כתבו הנוכחים דו"ח לרבי, והמענה נפתח ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=בעל הבית בו התקיימה האסיפה, הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ביקש מבנו הקטן להביא כרך של אגרות קודש, והילד שלא ידע להבחין - הביא כרך אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ.}}, ובו מענה על הקמת ישיבה.

עסקני הישיבה החליטו בו במקום על ביצוע הוראת הרבי, והחלו לפעול לרישום תלמידים לישיבה החדשה, כשבמקביל ניסו להשיג מקום ללינה לבחורים שנרשמו לישיבה.

בסופו של דבר הצליחו העסקנים להשיג מקום לאכלס את הבחורים, ואת האחריות הכספית לאחזקת הישיבה נטל על עצמו הרב [[שמשון פיזם]].

[[קובץ:שיעור כללי בישיבה קריות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור חסידות בישיבה, ה'תש"פ]]
בתחילה נפתחה הישיבה במבנה שכור בקריית ים ששופץ במיוחד לצורכי הישיבה, לאחר שנים בעקבות תשובה מיוחדת של הרבי שהתקבלה באמצעות האגרות קודש שיש לעבור למקום בו שהה ביה"ס בנות, תשובה שבתחילה לא הובנה, עד שהתברר שבית הספר חב"ד לבנות ששכן בפאתי קריית שמואל (בתחילת רחוב בר אילן, בסמיכות לתחנת הרכבת של קריית מוצקי וקריית שמואל) בדיוק קיבל אישורי בניה, ועד לתחילת שנת הלימודים עבר למבנה חדש הסיוע משרד החינוך ומפעל הפיס, והישיבה עברה לאכלס את בנין בית הספר, לאחר שיפוץ מאסיבי בו שופצו הכיתות, חולקו, ועברו הסבה מהירה לחדרי פנימיה ואולם לימודים.

הישיבה מתאפיינת במתן דגש על יחס חם ואישי לכל תלמיד וחיות ב[[מבצעי המצוות|מבצעי הרבי]].

בשנת תשס"ה, עקב [[תכנית ההתנתקות]] עברה הישיבה באופן זמני ל[[אבני חפץ (ישוב)|אבני חפץ]] בנסיון למנוע את הגירוש.

===פעילות את"ה===
תחת הנהלת הישיבה פועלים התלמידים במסגרת את"ה ב[[מבצע תפילין]] בכל ימי שישי בכל האזור [[מסיבות שבת]] בצהרי יום ה[[שבת]] וכן הקהלת קהילות.
בחגים ב[[חנוכה]], [[ל"ג בעומר]] ושבועות.

==צוות הישיבה ==
[[תמונה:דינר.jpg|left|thumb|280px|בניו של ראש הישיבה, הרב [[יגאל פיזם]] מעניקים לו תעודת הוקרה על פעולותיו בדינר מיוחד שנערך לטובת הישיבה]]
* ראש הישיבה: הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
* מנהל רוחני: הרב חיים אליעזר פיזם.
* משגיח ראשי: הרב יוסף יצחק ישעיהו. משגיח: הרב אברהם מרקוביץ'
* ר"מים ב[[נגלה]] ו[[נו"נ]]: הרב לוי איידעלמאן, הרב בצלאל ווילשאנסקי, הרב יוחאי דניאל, הרב שניאור זלמן פיזם.
* משפיעים ב[[חסידות]]: הרב ישראל שמשון ציקוושוילי, הרב דובער פרבר, הרב יצחק פיזם.
* חברי הנהלה: הרב משה אזולאי, הרב ישראל דוד.
* מנכ"ל: הרב [[איתן יעקב פיזם]].
*יו"ר המוסדות: הרב [[שמשון פיזם]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadk.com/contents.asp?aid=14549 האתר הרשמי]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1350 כתבה על הישיבה] ב[[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2217 כתבה על מעברה הזמני של הישיבה לצפון השומרון] ב[[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריות]]

תומכי תמימים הקריות

2020-09-06T18:38:28Z

213.151.48.121: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=ישיבת תומכי תמימים בקריות
|תמונה=[[קובץ:תמונה קבוצתית קריות.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=תלמידי הישיבה בתמונה בחצר הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית שמואל]]
|מייסד= הרב [[יגאל פיזם]]
|יו"ר המוסדות= הרב [[שמשון פיזם]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף אברהם פיזם]]
|מנהל רוחני=הרב חיים אליעזר פיזם
|מספר תלמידים= 40
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=י"ח קבצים
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תמונה:תמונה קריות.jpg|left|thumb|280px|המחזור הבוגר של הישיבה בשנותיה הראשונות]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] ב[[קריית שמואל]]''' נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשנ"ז]] עם שמונה עשרה תלמידים. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה הישיבה קטנה כארבעים [[תמימים]].

==הקמת הישיבה==
באחת מהאסיפות של עסקני הקהילה בקיץ של שנת [[תשנ"ז]], כתבו הנוכחים דו"ח לרבי, והמענה נפתח ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=בעל הבית בו התקיימה האסיפה, הרב [[יוסף אברהם פיזם]] ביקש מבנו הקטן להביא כרך של אגרות קודש, והילד שלא ידע להבחין - הביא כרך אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ.}}, ובו מענה על הקמת ישיבה.

עסקני הישיבה החליטו בו במקום על ביצוע הוראת הרבי, והחלו לפעול לרישום תלמידים לישיבה החדשה, כשבמקביל ניסו להשיג מקום ללינה לבחורים שנרשמו לישיבה.

בסופו של דבר הצליחו העסקנים להשיג מקום לאכלס את הבחורים, ואת האחריות הכספית לאחזקת הישיבה נטל על עצמו הרב [[שמשון פיזם]].

[[קובץ:שיעור כללי בישיבה קריות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור חסידות בישיבה, ה'תש"פ]]
בתחילה נפתחה הישיבה במבנה שכור בקריית ים ששופץ במיוחד לצורכי הישיבה, לאחר שנים בעקבות תשובה מיוחדת של הרבי שהתקבלה באמצעות האגרות קודש שיש לעבור למקום בו שהה ביה"ס בנות, תשובה שבתחילה לא הובנה, עד שהתברר שבית הספר חב"ד לבנות ששכן בפאתי קריית שמואל (בתחילת רחוב בר אילן, בסמיכות לתחנת הרכבת של קריית מוצקי וקריית שמואל) בדיוק קיבל אישורי בניה, ועד לתחילת שנת הלימודים עבר למבנה חדש הסיוע משרד החינוך ומפעל הפיס, והישיבה עברה לאכלס את בנין בית הספר, לאחר שיפוץ מאסיבי בו שופצו הכיתות, חולקו, ועברו הסבה מהירה לחדרי פנימיה ואולם לימודים.

הישיבה מתאפיינת במתן דגש על יחס חם ואישי לכל תלמיד וחיות ב[[מבצעי המצוות|מבצעי הרבי]].

בשנת תשס"ה, עקב [[תכנית ההתנתקות]] עברה הישיבה באופן זמני ל[[אבני חפץ (ישוב)|אבני חפץ]] בנסיון למנוע את הגירוש.

===פעילות את"ה===
תחת הנהלת הישיבה פועלים התלמידים במסגרת את"ה ב[[מבצע תפילין]] בכל ימי שישי בכל האזור [[מסיבות שבת]] בצהרי יום ה[[שבת]] וכן הקהלת קהילות.
בחגים ב[[חנוכה]], [[ל"ג בעומר]] ושבועות.

==צוות הישיבה ==
[[תמונה:דינר.jpg|left|thumb|280px|בניו של ראש הישיבה, הרב [[יגאל פיזם]] מעניקים לו תעודת הוקרה על פעולותיו בדינר מיוחד שנערך לטובת הישיבה]]
* ראש הישיבה: הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
* מנהל רוחני: הרב חיים אליעזר פיזם.
* משגיח ראשי: הרב יוסף יצחק ישעיהו.
* ר"מים ב[[נגלה]] ו[[נו"נ]]: הרב לוי איידעלמאן, הרב בצלאל ווילשאנסקי, הרב יוחאי דניאל, הרב שניאור זלמן פיזם.
* משפיעים ב[[חסידות]]: הרב ישראל שמשון ציקוושוילי, הרב דובער פרבר, הרב יצחק פיזם.
* חברי הנהלה: הרב משה אזולאי, הרב ישראל דוד.
* מנכ"ל: הרב [[איתן יעקב פיזם]].
*יו"ר המוסדות: הרב [[שמשון פיזם]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadk.com/contents.asp?aid=14549 האתר הרשמי]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1350 כתבה על הישיבה] ב[[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2217 כתבה על מעברה הזמני של הישיבה לצפון השומרון] ב[[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריות]]

שלום דובער גורליק

2017-02-23T11:23:29Z

213.151.48.121:

[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]][[קובץ:שלום בער גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק]]
[[קובץ:פרס יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהענקת "פרס יוסף יצחק" (ראשון מימין)]]
הרב '''שלום דובער גורליק''' ([[ח' אייר]] [[תש"א]]-[[כ"ו טבת]] [[תשע"ז]]), היה מוותיקי [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד במוסקבה לאביו הרב [[מנחם מענדל גורליק|מנחם מענדל]] ולאמו מרת ביילא.

בהיותו בן 5 נלקח אביו למאסר ע"י הרוסים, ולאחר מכן הגלוהו לסיביר. כשחזר אביו (כאשר היה בן 12) בחורף תשי"ד העבירו אביו מבית הספר העממי (ה"שקאלע") לבית הספר לנוער עובד (מכיון ששם לא למדו בשבת), הנערים שם היו עובדים במשך היום (לעזור בפרנסת המשפחה), ולומדים בערבים. באותו זמן לערך החל ללמוד תניא וגמרא אצל ר' אליהו פאריטשער (לוין).
הוא הי' יוצא מביתו בצהריים, הולך לר' אליהו ללמוד, ומשם לביתו של הקצב החב"די - לאכול ארוחת צהריים (היות ולא הי' מספיק זמן לחזור הביתה), ומשם הולך לבית הספר.

פעם אחת כשהיה כבן 15, למד עם ר' אליהו את סוף פרק ח' בתניא - שם מבואר שחכמות חיצוניות (הלימודים בבית הספר...) מטמאים את חב"ד שבנפש, שזה חמור מתאוות עוה"ז, שמטמאות רק את המדות שבנפש - בדרכו, לאחר מכן, לבית הספר עם תיקו על כתיפו, חשב לעצמו: "איך ייתכן שספרים אלו, הטומאה הכי גדולה, נמצאים בתיקי?" - בסמרקנד עברה תעלת מים (לשתי') לאורך העיר, ובו-במקום, בלי לחשוב פעמיים, פתח את תיקו וזרק את כל ספרי הלימוד אל תעלת המים...

בכתה לא שאלו שאלות (איפה הספר שלך וכדו'), אבל כשהגיע לביתו, פתחה אימו - מרת ביילא (ברטה) גורליק ע"ה - את תיקו, ונחרדה לראות כי התיק ריק!... במענה לשאלתה, השיב כי נתן את הספרים לאחד מחבריו בהשאלה, וזה לא החזירם.

בהיותו כבן 30, הלך [[השתטחות|להשתטח]] על [[אוהל|ציונו]] של [[ר' לוי'ק]] באלמא אטא שיצליח לצאת מרוסיה, ואכן זמן קצר לאחר מכן קיבל היתר יציאה ועלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] יחד עם משפחתו.

כאשר ביקר באלמא אטא, ראה את מצבה העגום של מצבת הקבר ודיווח לקרובי משפחתו מ[[טשקנט]], ובעקבות כך שופץ הקבר.

==פעילות ציבורית==
{{ערך חסר|}}
ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תשנ"א]], עם עליית רבים מ[[ברית המועצות]], החל לפעול ע"י ארגון חמ"ה [[בית כנסת]] ליוצאי רוסיה ב[[קרית מלאכי]]. הרב גורליק שימש כ[[גבאי]] בית הכנסת, ובמשך שנים רבות עסק בפעילות עם עולים חדשים במסגרת הארגון.

בנוסף לתפילות בבית הכנסת אורגנו בקרב יוצאי ברית המועצות פעילויות נוספות. כמו: [[ברית מילה]], בר/ת מצווה. סמינרים, אירועי [[חגים]] וחופות מרכזיות כדת משה וישראל שהשיא היה 28 חופות בערב אחד.

בחצי השנה האחרונה לחייו לקה במחלה הארורה, ונפטר ביום שלישי כ"ו בטבת תשע"ז והוא בן 75 שנים. נטמן ב[[הר הזיתים]].

==פרס יוסף יצחק==
בשנת [[תשמ"ב]] איבד את בנו, הילד יוסף יצחק שנולד בשמחת תורה תש"ל ונפטר לאחר מחלה קצרה בשמחת תורה תשמ"ב, והוא בן 12 שנים בלבד.

יוסי הצטיין בלימודיו ובכל הליכותיו ובלט בהנהגתו החסידית. מאז פטירתו החליטו הוריו להעניק פרס מיוחד לתלמידים מצטיינים מכל כיתה בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד, שייצטיינו בשלושת התחומים בהם בלט בנם יוסי – תורה, עבודה, וגמילות-חסדים.

בנוסף, בשנת [[תש"ע]] חנכו בני משפחתו את בית הכנסת במרכז חמ"ה, ששופץ לעילוי נשמתו ונקרא על שמו - "בית יוסל'ה".

==משפחתו==
*הוריו ר' [[מנחם מענדל גורליק|מנחם מענדל]] ומרת ביילא גורליק.
*רעייתו הגב' רבקה גורליק תחי'
;בניו
*הרב [[שניאור זלמן גורליק|שניאור זלמן]] – שליח בבאר שבע
*הרב ירחמיאל – שליח בחולון
*הרב מרדכי – שליח בפתח תקווה
;בנותיו
*גב' חנה פלדמן – נחלת הר חב"ד
*גב' חיה שרון – נחלת הר חב"ד
*גב' נחמי ויגלר – נחלת הר חב"ד
;אחיו
*הרב [[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי מנשה]] - האדריכל החסידי מנחל'ה
*הרב [[חיים אלעזר גורליק (מלבורן)|חיים אלעזר]] - שליח במלבורן

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47666 "פרס יוסף יצחק" הוענק למצטייני הנחל'ה] - {{אינפו|}}
*[http://chabad.info/blogs/%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%94/ אחר מיטתו של הרב שלום בער גורליק ע"ה] - {{אינפו|}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

שלום דובער גורליק

2017-02-23T11:23:15Z

213.151.48.121:

[[קובץ:שלום בער גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק]]
[[קובץ:פרס יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהענקת "פרס יוסף יצחק" (ראשון מימין)]]
הרב '''שלום דובער גורליק''' ([[ח' אייר]] [[תש"א]]-[[כ"ו טבת]] [[תשע"ז]]), היה מוותיקי [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד במוסקבה לאביו הרב [[מנחם מענדל גורליק|מנחם מענדל]] ולאמו מרת ביילא.

בהיותו בן 5 נלקח אביו למאסר ע"י הרוסים, ולאחר מכן הגלוהו לסיביר. כשחזר אביו (כאשר היה בן 12) בחורף תשי"ד העבירו אביו מבית הספר העממי (ה"שקאלע") לבית הספר לנוער עובד (מכיון ששם לא למדו בשבת), הנערים שם היו עובדים במשך היום (לעזור בפרנסת המשפחה), ולומדים בערבים. באותו זמן לערך החל ללמוד תניא וגמרא אצל ר' אליהו פאריטשער (לוין).
הוא הי' יוצא מביתו בצהריים, הולך לר' אליהו ללמוד, ומשם לביתו של הקצב החב"די - לאכול ארוחת צהריים (היות ולא הי' מספיק זמן לחזור הביתה), ומשם הולך לבית הספר.

פעם אחת כשהיה כבן 15, למד עם ר' אליהו את סוף פרק ח' בתניא - שם מבואר שחכמות חיצוניות (הלימודים בבית הספר...) מטמאים את חב"ד שבנפש, שזה חמור מתאוות עוה"ז, שמטמאות רק את המדות שבנפש - בדרכו, לאחר מכן, לבית הספר עם תיקו על כתיפו, חשב לעצמו: "איך ייתכן שספרים אלו, הטומאה הכי גדולה, נמצאים בתיקי?" - בסמרקנד עברה תעלת מים (לשתי') לאורך העיר, ובו-במקום, בלי לחשוב פעמיים, פתח את תיקו וזרק את כל ספרי הלימוד אל תעלת המים...

בכתה לא שאלו שאלות (איפה הספר שלך וכדו'), אבל כשהגיע לביתו, פתחה אימו - מרת ביילא (ברטה) גורליק ע"ה - את תיקו, ונחרדה לראות כי התיק ריק!... במענה לשאלתה, השיב כי נתן את הספרים לאחד מחבריו בהשאלה, וזה לא החזירם.

בהיותו כבן 30, הלך [[השתטחות|להשתטח]] על [[אוהל|ציונו]] של [[ר' לוי'ק]] באלמא אטא שיצליח לצאת מרוסיה, ואכן זמן קצר לאחר מכן קיבל היתר יציאה ועלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] יחד עם משפחתו.

כאשר ביקר באלמא אטא, ראה את מצבה העגום של מצבת הקבר ודיווח לקרובי משפחתו מ[[טשקנט]], ובעקבות כך שופץ הקבר.

==פעילות ציבורית==
{{ערך חסר|}}
ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תשנ"א]], עם עליית רבים מ[[ברית המועצות]], החל לפעול ע"י ארגון חמ"ה [[בית כנסת]] ליוצאי רוסיה ב[[קרית מלאכי]]. הרב גורליק שימש כ[[גבאי]] בית הכנסת, ובמשך שנים רבות עסק בפעילות עם עולים חדשים במסגרת הארגון.

בנוסף לתפילות בבית הכנסת אורגנו בקרב יוצאי ברית המועצות פעילויות נוספות. כמו: [[ברית מילה]], בר/ת מצווה. סמינרים, אירועי [[חגים]] וחופות מרכזיות כדת משה וישראל שהשיא היה 28 חופות בערב אחד.

בחצי השנה האחרונה לחייו לקה במחלה הארורה, ונפטר ביום שלישי כ"ו בטבת תשע"ז והוא בן 75 שנים. נטמן ב[[הר הזיתים]].

==פרס יוסף יצחק==
בשנת [[תשמ"ב]] איבד את בנו, הילד יוסף יצחק שנולד בשמחת תורה תש"ל ונפטר לאחר מחלה קצרה בשמחת תורה תשמ"ב, והוא בן 12 שנים בלבד.

יוסי הצטיין בלימודיו ובכל הליכותיו ובלט בהנהגתו החסידית. מאז פטירתו החליטו הוריו להעניק פרס מיוחד לתלמידים מצטיינים מכל כיתה בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד, שייצטיינו בשלושת התחומים בהם בלט בנם יוסי – תורה, עבודה, וגמילות-חסדים.

בנוסף, בשנת [[תש"ע]] חנכו בני משפחתו את בית הכנסת במרכז חמ"ה, ששופץ לעילוי נשמתו ונקרא על שמו - "בית יוסל'ה".

==משפחתו==
*הוריו ר' [[מנחם מענדל גורליק|מנחם מענדל]] ומרת ביילא גורליק.
*רעייתו הגב' רבקה גורליק תחי'
;בניו
*הרב [[שניאור זלמן גורליק|שניאור זלמן]] – שליח בבאר שבע
*הרב ירחמיאל – שליח בחולון
*הרב מרדכי – שליח בפתח תקווה
;בנותיו
*גב' חנה פלדמן – נחלת הר חב"ד
*גב' חיה שרון – נחלת הר חב"ד
*גב' נחמי ויגלר – נחלת הר חב"ד
;אחיו
*הרב [[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי מנשה]] - האדריכל החסידי מנחל'ה
*הרב [[חיים אלעזר גורליק (מלבורן)|חיים אלעזר]] - שליח במלבורן

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47666 "פרס יוסף יצחק" הוענק למצטייני הנחל'ה] - {{אינפו|}}
*[http://chabad.info/blogs/%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%94/ אחר מיטתו של הרב שלום בער גורליק ע"ה] - {{אינפו|}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

שלום דובער גורליק

2017-02-23T11:21:54Z

213.151.48.121:

מרדכי מנשה גורליק

2017-02-23T11:19:58Z

213.151.48.121:

[[קובץ:מרדכי גרליק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי מודד את [[770]] לצורך בניית [[770 כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מרדכי גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px| שלישי מימין]]
'''ר' מרדכי גרליק''' (יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הינו אדריכל חב"די, תושב [[קרית מלאכי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[סמרקנד]] ב[[ד' שבט]] [[תש"ד]] לאביו ר' [[מנחם מענדל גורליק]].

עוד מימי היותו ב[[רוסיה]] הסובייטית השתמשו בדרכים מיוחדות כדי לשמור על קשר עם הרבי.

ב[[תשכ"ח]] הוא [[נישואין|נשא]] את בתו של [[שלום אורי נתן נטע ברכהן]] בעיר [[ריגה]]. "במרכז העיר עמד בניין עירוני בן ארבע קומות, 'בית המורה' קראו לו, שכרו שם את אחד האולמות, כדי לערוך בו את החתונה".

בשנת [[תשל"א]] עלו ר' מרדכי ומשפחתו לכפר חב"ד לאחר חצי שנה עברו ל[[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי.

זכה ל[[יחידות]] מיוחדת כאשר עסק בשיפוץ האוהל של הרה"ג ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|1=[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9770&CategoryID=1763 תיאור היחידות בתוך גליון 'התקשרות'] אתר צעירי חב"ד.}}.

ר' מרדכי הוא מהנדס ואדריכל במקצועו והיה שותף בבניית [[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח בכפר חב"ד]] בשנת [[תשמ"ז]] בתוך פרק זמן בלתי ייאמן של שלושה חדשים. כמו כן היה שותף בבניית מוסדות חב"ד ברחבי הארץ והעולם, ביניהם [[מקווה]] חב"ד בדונייצק, [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[נחל'ה]], הרחבת [[בית הכנסת המרכזי בנחל'ה]].

== משפחתו ==
;בניו
* בנו, הרב [[אלכסנדר זוסמן גורליק]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[מוסקבה]].
* בנו, הרב [[נחום יצחק גורליק]] - שליח הרבי בקאזאן שבחבר העמים.
* חתנו, הרב [[שניאור זלמן וישצקי]] - שליח הרבי בבאזל, [[שווייץ]].
* חתנו, הרב [[בנימין קלי]] - שליח הרבי ב[[רמת גן]].
* בנו, הרב [[ירחמיאל גורליק]] שליח בטיומן שבחבר העמים.
* בנו, הרב מנחם מענדל, [[משפיע]] ב[[ישיבה קטנה]] [[תות"ל אור יהודה]].

;אחיו
* הרב [[שלום דובער]] גורליק, [[נחלת הר חב"ד]]
* הרב חיים אלעזר גורליק, מלבורן . אוסטרליה

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה ● מיוחד] {{תמונה|}} - {{אינפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורליק, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]

שלום דובער גורליק

2017-02-23T11:19:28Z

213.151.48.121:

מרדכי מנשה גורליק

2017-02-23T11:18:33Z

213.151.48.121:

[[קובץ:מרדכי גרליק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי מודד את [[770]] לצורך בניית [[770 כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מרדכי גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px| שלישי מימין]]
'''ר' מרדכי גרליק''' (יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הינו אדריכל חב"די, תושב [[קרית מלאכי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[סמרקנד]] ב[[ד' שבט]] [[תש"ד]] לאביו ר' [[מנחם מענדל גורליק]].

עוד מימי היותו ב[[רוסיה]] הסובייטית השתמשו בדרכים מיוחדות כדי לשמור על קשר עם הרבי.

ב[[תשכ"ח]] הוא [[נישואין|נשא]] את בתו של [[שלום אורי נתן נטע ברכהן]] בעיר [[ריגה]]. "במרכז העיר עמד בניין עירוני בן ארבע קומות, 'בית המורה' קראו לו, שכרו שם את אחד האולמות, כדי לערוך בו את החתונה".

בשנת [[תשל"א]] עלו ר' מרדכי ומשפחתו לכפר חב"ד לאחר חצי שנה עברו ל[[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי.

זכה ל[[יחידות]] מיוחדת כאשר עסק בשיפוץ האוהל של הרה"ג ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|1=[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9770&CategoryID=1763 תיאור היחידות בתוך גליון 'התקשרות'] אתר צעירי חב"ד.}}.

ר' מרדכי הוא מהנדס ואדריכל במקצועו והיה שותף בבניית [[770 (כפר חב"ד)|בית אגו"ח בכפר חב"ד]] בשנת [[תשמ"ז]] בתוך פרק זמן בלתי ייאמן של שלושה חדשים. כמו כן היה שותף בבניית מוסדות חב"ד ברחבי הארץ והעולם, ביניהם [[מקווה]] חב"ד בדונייצק, [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[נחל'ה]], הרחבת [[בית הכנסת המרכזי בנחל'ה]].

== משפחתו ==
* בניו
בנו, הרב [[אלכסנדר זוסמן גורליק]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[מוסקבה]].
בנו, הרב [[נחום יצחק גורליק]] - שליח הרבי בקאזאן שבחבר העמים.
חתנו, הרב [[שניאור זלמן וישצקי]] - שליח הרבי בבאזל, [[שווייץ]].
חתנו, הרב [[בנימין קלי]] - שליח הרבי ב[[רמת גן]].
בנו, הרב [[ירחמיאל גורליק]] שליח בטיומן שבחבר העמים.
בנו, הרב מנחם מענדל, [[משפיע]] ב[[ישיבה קטנה]] [[תות"ל אור יהודה]].

* אחיו
- הרב [[שלום דובער]] גורליק, [[נחלת הר חב"ד]]
- הרב חיים אלעזר גורליק, מלבורן . אוסטרליה

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה ● מיוחד] {{תמונה|}} - {{אינפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורליק, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]