https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=213.151.41.54חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-20T14:18:30Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=83812שמו של מלך המשיח2010-08-04T13:18:10Z<p>213.151.41.54: </p>
<hr />
<div>'''שמו של מלך המשיח''' הוא נידון ב[[מסכת סנהדרין]], וחכמי הגמרא התחבטו בו.<br />
<br />
ככל הנראה ישנו ענין לחקור אחרי שמו של מלך המשיח, וכמבואר בגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}:<br />
<br />
:::''מה שמו, דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא '''שילה'''. <br />
<br />
:::''דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו ל[[עולם]], לפני [[שמש]] '''ינון''' שמו. <br />
<br />
:::''דבי רבי חנינה אמר, חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם '''חנינה'''. <br />
<br />
:::''ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני '''מנחם''' משיב [[נפש]]י. <br />
<br />
:::''ורבנן אמרי, חיוורא דבי רבי שמו, שנאמר אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלהים ומעונה."''<br />
<br />
מכאן אנו רואים גם כי תלמידיו של כל [[אמורא]] אמרו על רבם שהוא המשיח; תלמידיו של רבי שילא אמרו "שילה" שמו, תלמידיו של רבי ינאי אמרו ש"ינון" שמו, תלמידיו של רבי חנינא אמרו "חנינה" שמו, ותלמידיו של רבי מנחם בן חזקיה אמרו כי "מנחם בן חזקיה" שמו, כשהם מביאים ראיה מפסוק ממנו מוכח כי שם המשיח הינו "מנחם".<br />
<br />
ראשי התיבות של ארבעת השמות אלו, הוא '''משיח''', '''מ'''נחם, '''ש'''ילה, '''י'''נון, '''ח'''נינה.<br />
<br />
== התייחסות הרבי לענין ==<br />
הרבי עצמו היה מזכיר שוב ושוב את הענין כי שמו של המשיח{{הערת שוליים|לפי אחת מהדיעות.}} הוא מנחם.<br />
<br />
=== בעד פרסום הענין ===<br />
<br />
בהזדמנות{{הערת שוליים|שיחת ש"פ תזו"מ תשנ"א הערה 67 עיי"ש.}} הביא הרבי את מאמר הגמ' ממס' סנהדרין (המופיע לעיל), והוסיף:<br />
<br />
::''"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר ,,יוסיף א-דני שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר ,,אז ימלא שחוק פינו".<br />
<br />
בהזדמנות אחרת אמר הרבי:<br />
<br />
::''...לפי סדר הקירבה אלינו משיח ([[מנחם מנדל שניאורסון|מנחם]] שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]{{הערת שוליים|1=שיחת פרשת משפטים תשנ"ב [http://torah4blind.org/hebrew/dm44.pdf עמוד 16, הערה מספר 148].}}<br />
<br />
::''...ישנו מנחם – משיח צדקנו, מלך בן דוד, שבא כבשר ודם ויש לו עסק בתורה כדוד אביו, ומנהיג את כל העולם עד שינצח כל האומות כולם, ואז צועק כל העולם שזה משיח ודאי|{{הערת שוליים|1=[http://chabadworld.org/newvideo/video.php?id=1432 וידאו] מהדברים, ב[[יידיש]] עם כתוביות ב[[אנגלית]].}}<br />
<br />
בנוסף לכך, בשיחה משנת תשנ"א {{הערת שוליים|1=[http://otzar770.com/ שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תשנ"א, עמוד 159 הערה 67].}} מדבר הרבי במפורש על '''מעלת''' העיסוק בזיהוי המשיח של חסיד כלפי רבו והרבי עושה זאת בפועל על ידי התאמת פסוקים העוסקים במשיח והתאמתם לרבו-חותנו.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>213.151.41.54https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=83805אוהל אדמו"ר הריי"צ2010-08-04T13:04:20Z<p>213.151.41.54: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=האוהל בבית החיים מונטיפירי|אחר=אוהל אחר|ראו=[[אוהל (פירושונים)]]}}<br />
[[תמונה:הרבי באוהל.jpg|left|thumb|250px|[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בכניסה לאוהל אדמו"ר הריי"צ]]<br />
'''האוהל''' הינו המקום בו נטמן [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]]. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ניו יורק.<br />
<br />
== האוהל ==<br />
[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים [[ראשון]] ו[[חמישי]] בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], גם בימי [[שני]] וחמישי), בערבי [[ראש חודש]] ובימי הההילולא של [[רבותינו נשיאינו]], שם היה קורא הרבי מלך המשיח את ה[[פ"נ|פ"נים]] ורבים מהמכתבים שקיבל.<br />
<br />
האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.<br />
<br />
במשך השנים היה במקום חדר מיוחד ששימש את כ"ק אדמו"ר מה"מ בעת ששהה במקום, החדר נשרף ב[[חודש אדר שני]] [[תשנ"ב]].<br />
<br />
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מנהל את המקום ר' אבא רפסון, שהקים במקום את ישיבת תומכי תמימים קווינס ו'חדר' בניהול ר' כתריאל שם טוב.<br />
<br />
לאוהל קיימת עמותה בה חברים הרב יוסף יצחק גוטניק והרב ירחמיאל בנימין קליין.<br />
<br />
רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר ב[[י' שבט]], בערב [[ראש השנה]] וב[[ג' תמוז]].<br />
<br />
== דברי הרבי על האוהל ==<br />
<br />
[[הרבי]] דיבר פעמים רבות על מעלתו של האוהל הק' וההשתטחות בו, ומהם: ב[[שיחה|שיחת]] יו"ד שבט [[תשי"ד]] ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות באוהל ואמר כי למקום יש קדושה כמו ב[[ארץ ישראל]]. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע היצר הרע כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל זה עצמו מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו".<br />
באחת השיחות אמר הרבי כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה".<br />
<br />
הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך התקשרות אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.<br />
<br />
הרבי אמר לרב שלמה גורן, כי, האוהל הוא כמו חלק מ - [[770]], כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.<br />
<br />
יחד עם זאת, ראו לכל אורך שנות הנשיאות של הרבי, כי הוא מקפיד לא להפוך את המקום ל'מקום קבוע'. הרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפי' ברז לנטילת ידיים, אלא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770.<br />
<br />
== מנהגי ההשתטחות ==<br />
את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.<br />
<br />
א: באוהל נהוג לקרוא את המענה לשון.<br />
<br />
ב: נהוג שלא ללבוש נעלי עור בעת השהות באוהל.<br />
<br />
ג: אלו שזכו לראות את הרבי בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).<br />
<br />
ד: נהוג לקרוע את המכתב או הפ"נ ולהניחו על הציון.<br />
<br />
ה: אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל, אך שותים (בדווקא).<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.ohelchabad.org/templates/articlecco_cdo/aid/77028 אתר בית חב"ד שע"י האוהל]<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 וידיאו מהרבי באוהל (12:45)]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>213.151.41.54https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%98&diff=83804ספר המאמרים - מלוקט2010-08-04T12:57:31Z<p>213.151.41.54: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מאמרים מלוקט.jpg|left|thumb|250px|ספר המאמרים - מלוקט]]<br />
סדרת '''ספר המאמרים - מלוקט''' כוללת את [[מאמר|המאמרים]] ש[[מוגה|הגיה]] [[הרבי]] במשך השנים, ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם.<br />
<br />
המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות ב[[תורת החסידות]].<br />
<br />
סדרה זו אינה כוללת את אלפי המאמרים שלא הוגהו ע"י [[הרבי]].<br />
<br />
במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]] הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שלו מצורף מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב [[אליהו מטוסוב]]. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.<br />
<br />
הסדרה נערכה ויצאה על-ידי [[ועד להפצת שיחות]].<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/ טקסט של המהדורה החדשה, באתר] [[ספריית חב"ד ליובאוויטש|חב"ד לייבורי]].<br />
<br />
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1889&lang=he לקניית ההוצאה המקורית באתר חב"ד שופ].<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]</div>213.151.41.54https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99)&diff=83803אגרות קודש (הרבי)2010-08-04T12:54:47Z<p>213.151.41.54: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[אדמו"ר שליט"א]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]<br />
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[אדמו"ר שליט"א]] לפרט ולכלל. הוצאתם לאור של האגרות החלה בשנת [[תשמ"ז]], אז הורה הרבי לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.<br />
<br />
האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה, בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]".<br />
<br />
רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]], ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.<br />
<br />
המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.<br />
<br />
עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו ע"י ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם ע"י ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]].<br />
<br />
בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי העורך ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם. <br />
<br />
==מטרת ההוצאה==<br />
<br />
במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] את ההסבר, ב"[[דעת תחתון]]", לרצונו הק' של הרבי בהדפסת אגרותיו:<br />
<br />
מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:<br />
<br />
"תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . ."<br />
<br />
מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.<br />
<br />
וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'" (יש לציין שהרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלו).<br />
<br />
==תוכן כרכי האגרות== <br />
<br />
*כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש"ד]]) <br />
*כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש"ה]]) עד שנת ([[תש"ח]]) <br />
*כרך ג - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] <br />
*כרך ד - אגרות משנת [[תשי"א]] <br />
*כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי"ב]]<br />
*כרך ז - אגרות משנת [[תשי"ג]] <br />
*כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי"ד]] <br />
*כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט"ו]] <br />
*כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט"ז]]<br />
*כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי"ז]] <br />
*כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי"ח]] <br />
*כרך יח - אגרות משנת [[תשי"ט]] <br />
*כרך יט - אגרות משנת [[תש"כ]]<br />
*כרך כ - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי<br />
*כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ <br />
*כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]] <br />
*כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]] <br />
*כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]] <br />
*כרך כה - אגרות משנת [[תשכ"ח]] <br />
*כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]] <br />
*כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]] <br />
*כרך כח - אגרות משנת [[תשל"ג]]<br />
<br />
==ביטויים מיוחדים של הרבי==<br />
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל אדמו"ר שליט"א את ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, אני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].<br />
<br />
בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.<br />
<br />
==אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח==<br />
{{ערך מורחב|ערך=אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח}}<br />
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקוטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח והוציאום כספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח". האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.<br />
<br />
==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==<br />
<br />
יהודים רבים נוהגים כיום, לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש. <br />
<br />
(ראוי לציין מקור אחד מתורתו של הרבי להנהגה זו ([[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] ח"א עמוד 309): "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב". למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf ראה כאן] בנספח). <br />
<br />
הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג לפני הפנייה לרבי, לקבל [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.<br />
<br />
==ראה גם==<br />
*[[מכתב כללי]] <br />
*[[מכתב כללי - פרטי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]<br />
* [http://www.otzar770.com/site_sections.asp?section_name=library אוצרו של משיח] אתר המכיל את כל ספרי האגרות - צילום הדף + חיפוש<br />
* [http://shop.chabad.info/?string=%E0%E2%F8%E5%FA+%F7%E5%E3%F9&url=search&lang=he לרכישת ספרי אגרות קודש] - אתר חב"ד-שופ<br />
* [http://igrut.blogspot.com בלוג עם מאות סיפורים מאגרות קודש]<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>213.151.41.54