https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=213.137.72.54 2026-04-16T16:50:47Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=673431 2024-04-10T13:45:58Z

<p>213.137.72.54: </p> <hr /> <div>[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]]]<br /> מר '''יצחק רבין''' ([[א' אדר]] ה'[[תרפ&quot;ב]] - [[י&quot;ב חשוון]] ה'[[תשנ&quot;ו]]) היה רמטכ&quot;ל [[צה&quot;ל]] ו[[מדינת ישראל|ראש ממשלת ישראל]]. חתם עם ארגון הטרור [[אש&quot;ף]] על [[הסכמי אוסלו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו נחמיה ולאמו רוזה. נקרא על שם סבו מצד אמו, הרב יצחק כהן, שהיה חסיד [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> בהיותו בן שנה עברה משפחתו ל[[חיפה]], וכעבור זמן מה עברו ל[[תל אביב]], שם גדל.<br /> <br /> ===שירות צבאי===<br /> <br /> בשנת ה'[[תש&quot;א]] הצטרף למחתרת &quot;ההגנה&quot;, וכאשר הוקם הפלמ&quot;ח, עבר לשרת בו.<br /> <br /> בשנת ה'[[תש&quot;ו]] נעצר על ידי השלטונות הבריטיים, במסגרת &quot;השבת השחורה&quot;, בה נעצרו רבים ממנהיגי &quot;ההגנה&quot;, ושוחרר כעבור חמישה חודשים.<br /> <br /> במהלך [[מלחמת השחרור|מלחמת תש&quot;ח]] פיקד על חזית [[ירושלים]] מטעם הפלמ&quot;ח, ומאוחר יותר הצטרף ל[[צה&quot;ל]], ומונה למפקד חטיבת הראל.<br /> <br /> בזמן ההפוגה הראשונה פיקד רבין על הטבעת אוניית הנשק 'אלטלנה', שהובאה לארץ על ידי ארגון האצ&quot;ל. רבין הורה להפגיז את האונייה, ואף השליך בעצמו מספר רימונים לעברה.<br /> <br /> בעקבות הוראתו, נהרגו 16 יהודים.<br /> <br /> במהלך המלחמה השתתף רבין בתכנון וכיבוש מספר ערים, כגון [[לוד]], [[רמלה]], [[באר שבע]] ועוד.<br /> <br /> לאחר המלחמה התקדם בסולם הדרגות, עד שבשנת ה'[[תשכ&quot;ג]] מונה לרמטכ&quot;ל [[צה&quot;ל]].<br /> <br /> במהלך כהונתו כרמטכ&quot;ל התרחשה [[מלחמת ששת הימים]], במהלכה כבש צה&quot;ל את חצי האי סיני, חבל עזה, [[יהודה ושומרון]] ו[[ירושלים]].<br /> <br /> ===קריירה פוליטית===<br /> <br /> לאחר פרישתו מ[[צה&quot;ל]] בשנת ה'[[תשכ&quot;ח]], התמנה לשגריר [[מדינת ישראל]] ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ג]] חזר לארץ, ובשנת ה'[[תשל&quot;ד]] נבחר לכנסת מטעם מפלגת המערך, והתמנה לשר העבודה.<br /> <br /> ====קדנציה ראשונה כראש ממשלה====<br /> <br /> לאחר פרסום מסקנות וועדת אגרנט אודות מחדלי [[מלחמת יום הכיפורים]], התפטרה גולדה מאיר מראשות הממשלה, ורבין התמנה במקומה לראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]].<br /> <br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ז]] נחת בארץ מטוס F-15 הראשון של חיל האוויר, ונערך לו טקס קבלת פנים שנמשך לאחר כניסת ה[[שבת]].<br /> <br /> בעקבות כך, הגישו המפלגות הדתיות הצעת אי-אימון בממשלה, ושני שרים מטעם המפד&quot;ל נמנעו בהצבעה. רבין החליט בעקבות זאת לפטר את שרי המפד&quot;ל, ולהקדים את הבחירות.<br /> <br /> במהלך מסע הבחירות התגלה כי אשתו של רבין ניהלה חשבון בנק בחו&quot;ל, בניגוד לחוק. בעקבות הגילוי פרש רבין ממועמדות מפלגתו לראשות הממשלה.<br /> <br /> בבחירות אלו ניצחה מפלגת הליכוד בראשות [[מנחם בגין]], ורבין נשאר באופוזיציה.<br /> <br /> ====שר הביטחון====<br /> <br /> לאחר הבחירות בשנת ה'[[תשד&quot;מ]] הוקמה ממשלת אחדות בהנהגת [[שמעון פרס]] ממפלגת המערך, ו[[יצחק שמיר]] ממפלגת הליכוד, ויצחק רבין מונה בה לשר הביטחון, ושימש בתפקיד זה עד '[[התרגיל המסריח]]' בשנת ה'[[תש&quot;נ]].<br /> <br /> במהלך כהונתו כשר ביטחון פרצה האינתיפאדה הראשונה.<br /> <br /> ====קדנציה שנייה כראש ממשלה====<br /> <br /> בשנת ה'[[תשנ&quot;ב]] נבחר פעם נוספת לראשות הממשלה מטעם מפלגת העבודה.<br /> <br /> עם היכנסו לתפקיד החל במשא ומתן לחתימת [[שלימות הארץ|הסכם שלום]] עם הערבים.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ז אלול]] ה'[[תשנ&quot;ג]] חתם רבין עם ארגון הטרור [[אש&quot;ף]] על [[הסכם אוסלו]], בו הוחלט על הקמת &quot;הרשות הפלסטינית&quot; מערכת אוטונומיה ששולטת על חיי הפלסטינים ביהודה ושמרון וברצועת עזה, העברת שליטה על שטחים מ[[ארץ ישראל]] לרשותה, ציוד &quot;שוטרים&quot; מטעמה בנשק, וחזרת אלפי מחבלי אש&quot;ף שגורשו אחרי [[מלחמת לבנון הראשונה]] לתוניס.<br /> <br /> על ההסכם נמתחה ביקורת רבה בעקבות סכנת הנפשות שהוא מוביל, והוא גרר הפגנות סוערות בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> ארגון [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] יצא אז בקמפיין ארצי, תחת הסלוגן &quot;ארץ ישראל בסכנה&quot;.<br /> <br /> ב[[ד' תשרי]] [[תשנ&quot;ה]] חתם רבין על הסכם אוסלו ב'<br /> <br /> ב[[כ&quot;א חשוון]] ה'[[תשנ&quot;ה]] חתם על הסכם שלום עם ירדן.<br /> <br /> ===רציחתו===<br /> <br /> ב[[י&quot;ב חשוון]] ה'[[תשנ&quot;ו]] נערכה הפגנה בכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]], כתמיכה ב[[הסכם אוסלו]] אותו הוביל רבין.<br /> <br /> בסיום העצרת, בשעה שצעד רבין לעבר רכבו, נורה על ידי מתנקש. רבין הובהל ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] איכילוב, שם נקבע מותו.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> <br /> בעת כהונתו כשגריר [[מדינת ישראל]] ב[[ארצות הברית]], נכנס רבין ליחידות אצל הרבי, בשליחותו של הפרזידנט [[זלמן שז&quot;ר]], על מנת לברך את הרבי לרגל [[י&quot;א ניסן|יום הולדתו]] השבעים.<br /> <br /> ביחידות דיבר איתו הרבי על הפסוק &quot;הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב{{הערה|במדבר כ&quot;ג ט'.}}&quot;, ואמר כי אסור להתחשב באומות העולם.<br /> <br /> לאחר יציאתו מהיחידות התבטא עליו הרבי כי הוא &quot;גנרל טוב&quot;{{הערה|1=מצוטט בספר &quot;הרב אשכנזי&quot;, ע' 341}}<br /> <br /> רבין העניק ראיון לחברת המדיה [[JEM]], בו סיפר על היחידות.<br /> <br /> לאחר כניסתו לתפקיד ראש הממשלה בשנת ה'[[תשל&quot;ו]], כתב לו הרבי מכתב ברכה &quot;הצלחה אמיתית ורבה בתפקידו&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/144106 הרבי איחל לרבין בכתב ידו: &quot;הצלחה אמיתית ורבה בתפקידו&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בעת כהונתו, נפגש עם [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], הרבי הורה לרב [[מרדכי מענטליק]] לומר לרבין כי דבריו אודות הפסוק &quot;הן עם לבדד ישכון&quot; תקיפים ביתר שאת כעת, בתפקידו כראש ממשלה. הרבי שלח לרבין צ'ק בעבור בניין הארץ. כמו כן, כתב הרבי מכתב לרבין בערב חג הפסח של אותה שנה {{הערה|נדפס באג&quot;ק חלק לא, עמ' קפו.}}.<br /> <br /> לקראת יום הולדתו השבעים וחמש של הרבי, שלח לרבי מכתב ברכה, והרבי השיב לו במכתב, בו הזכיר שוב את הפסוק &quot;הן עם לבדד ישכון&quot;{{הערה|היו שקישרו את דבריו של הרבי להכרזה שהכריז רבין בזמן הסכמי אוסלו &quot;לא עוד עם לבדד ישכון&quot;; מעניין לציין שהערך המספרי של שמו, בצירוף שמות הוריו, כדלהלן: &quot;יצחק בן נחמיה רוזה&quot;, הוא בגימטריה 591, כמניין &quot;הן עם לבדד ישכון&quot; (בכתיב מלא)}}.<br /> <br /> בשנת ה'[[תש&quot;מ]] השתתף בתוכנית רדיו לציון 30 שנה לנשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==משפחה וחיים אישיים==<br /> ראש ממשלת ישראל יצחק רבין נשא לאשה לאה רבין (לבית שלוסברג) ילידת קניגסברג שבגרמניה, שעלתה לארץ ישראל והתגוררה בתל אביב, ושם הכירו אחד את השני.<br /> <br /> ב-23 באוגוסט 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נישאו השניים. ילדיהם; בתם הבכורה, דליה רבין-פילוסוף שנישאה לאבי אברהם פילוסוף. ובנם השני יובל רבין. נכדיהם הם; נועה רוטמן, אלדד רוטמן, יונתן בן ארצי.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''רבין שלא הכרתם''', מגזין 'עולמות' גליון 12 חשון תשפ&quot;א עמוד 16<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19761 נפגשתי עם מנהיג דגול] יצחק רבין מספר על פגישתו עם הרבי {{שטורעם}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=258&amp;article=2574 מכתבו של הרבי לרבין] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=258&amp;article=2574 לפתע סטה רבין מנאומו וסיפר על היחידות עם הרבי...] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24498 גיליון כפר חב&quot;ד מוקדש לרצח רבין] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/134218 בחזרה להקלטה הנדירה: כשרבין ז&quot;ל תיאר את היחידות אצל הרבי]''' {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/113999 יצחק רבין וחב&quot;ד ● היו ימים] {{col}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[גולדה מאיר]]|הבא=[[מנחם בגין]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשל&quot;ד]] - [[תשל&quot;ז]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[יצחק שמיר]]|הבא=[[שמעון פרס]] (בפועל)|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשנ&quot;ב]] - [[תשנ&quot;ה]]}}<br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רבין, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ו]]</div>

213.137.72.54 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%92%27%D7%90%D7%A8%D7%94&diff=650575 2024-01-03T17:53:56Z

<p>213.137.72.54: </p> <hr /> <div>רבי '''ישראל נג'ארה''' מכונה '''נעים זמירות ישראל''' ([[דמשק]], [[ה'שט&quot;ו]] – [[עזה]], [[ה'שפ&quot;ח]]-[[ה'שפ&quot;ט]]) [[רב]] שמקור משפחתו מגירוש [[יהדות ספרד|ספרד]], ראב&quot;ד ורב ראשי הקהילה היהודית ב[[עזה]], [[מקובל]], בעל מנגן, בן דורם של [[האר&quot;י הקדוש]] והרב [[יוסף קארו]] שהתגורר עימהם, [[פרשן|פרשן]] מקרא [[שיר|ומשורר]] המכונה '''נעים זמירות ישראל''', מגדולי המשוררים [[פיוט|והפייטנים]] ה[[עברית|עבריים]] בכל הזמנים עד לימינו.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> נולד ב[[דמשק]]. מוצאו מהעיר [[נג'ארה]] ב[[ספרד]] ועל שמה נקרא [[משפחה|משפחתו]]. למד אצל אביו רבי [[משה נג'ארה (לקח טוב)]], מילידי [[צפת]] תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, ואצל סבו רבי [[ישראל די קוריאל]], מחכמי צפת ואחד מארבעת המוסמכים הראשונים על ידי רבי [[יעקב בירב]] המכונה המהר&quot;י בירב. <br /> <br /> ==פיוטיו הרבים של הרב ישראל נג'ארה==<br /> הרב ישראל נג'ארה התפרסם בעיקר כמשורר ופייטן, וליצירתו השפעה ניכרת בקהילות יהודיות בכל תפוצות ישראל ובכל החוגים והעדות.<br /> <br /> ===חלק מפיוטיו===<br /> בין פיוטיו המפורסמים: [[אַנַּה אֵלֵךְ]], &quot;יַעֲרַת דְּבַשׁ&quot;, &quot;[[יה ריבון|יָה רִבּוֹן עָלַם]]&quot;, &quot;[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]&quot;, &quot;יַעְלָם שָׁבַנִי&quot;, &quot;[[יעלה יעלה|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]&quot;, &quot;[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]&quot;, &quot;[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]&quot;, &quot;[[ניגון ידידי רועי מקימי|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], &quot;יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל&quot;, ורבים נוספים.<br /> <br /> בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.<br /> <br /> ==שירת רבי ישראל נאג'ארה אצל [[רבותינו נשיאנו]]==<br /> בקהילות חסידות חב&quot;ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש&quot;ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה. <br /> ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ&quot;ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים &quot;על מי נטשת מעט הצאן&quot; היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר{{הערה|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש&quot;ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב&quot;ד]]&quot; על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על הניגון:<br /> <br /> על מי נטשת-על מי סמכת. שה&quot;מעט&quot; יורגש ב&quot;צאן&quot;, והכוונה על '''&quot;כי אתם המעט מכל העמים&quot;'''.<br /> <br /> כשניגן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ניגון זה, כשהגיע למילים &quot;הגידה נא לי עתה על מי נטשת מעט הצאן&quot; השעין ידו על מצחו בתנועת העמקה.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ש&quot;י ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]].<br /> <br /> וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> ===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===<br /> הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב&quot;ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש&quot;ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר &quot;כתובת ישראל&quot; (הפותח במילים &quot;ירד דודי לגנו&quot;) המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי &quot;התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה&quot; (מתוך ספרו &quot;שתי ידות&quot;, דף קמ&quot;ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.<br /> <br /> ==חיים אישיים==<br /> המשורר רבי ישראל נג'ארה בבחרותו עבר לדמשק והיה [[שליח ציבור]] בקהילה ה[[יהדות ספרד|ספרדית]] שם. לאחר תקופה שעבר בין ערים שונות במקומות שונים, בין היתר ב[[סוריה]], שב לדמשק לתקופה קצרה. לאחר מכן חזר לצפת, שם התחתן עם אשה בזיווג ראשון ונולדה לו בת.<br /> <br /> בעקבות [[מגפה]] בה שיכל את בתו ואשתו, חזר רבי ישראל נג'ארה לדמשק והתחתן בשנית. מנישואים אלה נולדו לו 3 ילדים. לאחר תקופה בדמשק עבר לעזה, שם שימש כ[[פוסק]]. בנו, הרב [[משה נג'ארה בן ישראל]], שימש כרבה הראשי של עזה אחריו. בהיותו בעזה היה מורה של המשורר [[אבטליון (משורר)|אבטליון]]. הרב נג'ארה נפטר בשנת [[ה'חפ&quot;ש]] או [[ה'שפ&quot;ט]] בעזה, ונקבר ב[[בית קברות|בית העלמין]] היהודי בעיר. על פי עדויות נוספות, קברו מצוי כיום בשטח מחנה הפליטים [[אל-בורייג']] שבמרכז [[רצועת עזה]] ובמבצע [[חרבות ברזל]] שהחל בשנת [[תשפ&quot;ד]] השתטחו חיילים לתפילה על קברו.<br /> ==חלק מספריו שיצאו לאור עולם==<br /> * '''זמירות ישראל''' – פיוטים<br /> * '''מערכות ישראל''' – פירוש ל[[תורה]]<br /> * '''מקוה ישראל''' – [[דרשה|דרשות]]<br /> * '''פצעי אוהב''' – פירוש על [[ספר איוב]]<br /> *'''מחזיק ברכה''' – בעניין ברכות וברכת המזון<br /> *'''שוחטי הילדים''' – דיני [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]] ב[[חריזה|חרוזים]]{{הערה|שמו של הספר נובע מכך שהוא כתוב בצורה פשוטה שגם ילדים יכולים להבין שווה לכל נפש.}}<br /> <br /> ==הנצחתו ב[[מדינת ישראל]]==<br /> ישנם כמה רחובות בערי ישראל שהנציחו את שמו ובמספר ערים ב[[ישראל]] ישנם רחובות הנושאים את שמו, וביניהן [[ירושלים]] בשכונת [[גבעת שאול]], [[תל אביב]], [[חולון]], [[רעננה]], ו[[רחובות]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[טובה בארי]] (עורכת), '''ישראל נג'ארה – שירים''', הוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], [[תשע&quot;ה]]<br /> * אוצר השירה והמליצה, מאת י.ח. טביוב, הוצאת דביר, תרפ&quot;ט 1929, תל אביב א&quot;י, עמוד 204<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב אברהם ישעיהו דיין, '''[[האוצר (כתב עת)|האוצר]]''' כא (חשון ה'תשע&quot;ט), עמ' קמא–קנו<br /> ==הערות שוליים==</div>

213.137.72.54