יהודה מאיר שפירא

2022-09-29T12:05:27Z

213.137.65.250:

{{דמות
|שם=רבי יהודה מאיר שפירא
|תמונה=[[קובץ:שפירא.jpg|250px]]
|כינוי=ר' מאיר שפירא
|תיאור=ראש ישיבת 'חכמי לובלין'
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרמ"ז]]
|מקום לידה=שאץ, רומניה
|תאריך פטירה=[[ז' בחשוון]] [[תרצ"ב]]
|מקום פטירה=לובלין
|מקום פעילות=[[פולין]]
|תפקידים נוספים=נציג אגודת ישראל ב'סיים' בפולין
|רבותיו=רבי שמואל יצחק שור ורבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב
|תלמידיו=[[יהודה מאיר שפירא#תלמידיו|ראו בהמשך]]
|חיבוריו="מרגניתא דרבי מאיר", "אמרי דעת", "אור המאיר"
|השתייכות=
}}
רבי '''יהודה מאיר שפירא''' ([[ז' באדר]] [[תרמ"ז]] – [[ז' בחשוון]] [[תרצ"ב]]) היה גאון ב[[תורה]] ו[[חסידות]], מ[[רב]]ני [[פולין]], ראש ישיבת 'חכמי לובלין' ומייסד תקנת ה[[דף היומי]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב שפירא על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק ל[[הרבי|רבי]] כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] ב[[עיירה]] שאץ (סוצ'אבה) שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה){{הערה|רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי [[פנחס מקוריץ]]. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".}} ומרגלא שפירא (בתו של הרב שמואל יצחק שור, בעל שו"ת "מנחת שי").

בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את ה[[שולחן ערוך]] חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. הרב שפירא עסק גם ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות]]. הוא הגה בספר [[תולדות יעקב יוסף]] ובכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. אהב והשקיע בלימוד חכמת האסטרונומיה וענייני [[קידוש החודש]].

בשנת [[תרס"ג]], כשהיה בן שש עשרה, נפטר רבו-סבו והנער חזר לעיר שאץ וכונה "העילוי משאץ". כשרבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (המהרש"ם מברז'אן) עבר בעיר שאץ, יצא לו לפגוש את הרב שפירא. הוא מאוד התרשם מכשוריו וכתב עליו: {{ציטוטון|בעברי דרך בוקבינה ראיתי בחור נפלא אחד שלגדולות נוצר, התווכחתי אתו הרבה בהוויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] ונהניתי מאוד מדבריו, וברכתי עליו: "ברוך יוצר המאורות"}}.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תרס"ו]] [[נישואין|נשא]] את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי [[ישראל מצ'ורטקוב]]. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על ה[[תורה]] שקיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס.

בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם ייצג את היהדות בכבוד רב. בסוף שנת תרפ"ג, בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בוינה, הגה את רעיון לימוד [[הדף היומי]] שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר".

בישיבת חכמי לובלין למדו מאות בחורים והנהלת הישיבה הייתה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו ב[[פולין]] בתפקידים רוחניים רבים, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]]. כשהישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ הרב שפירא לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת חסות על הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]], קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת [[תשי"ח]] העלו תלמידיו את ארונו ל'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].

==ניגוניו==
הרב מאיר שפירא היה גם מלחין ניגונים המושרים רבות בחצרות החסידים, שניים מתוכם אף הפכו לניגוני חב"ד-ליובאוויטש כגון: [[ניגון בך בטחו]] ו[[ניגון עוצו עצה]].

==עם הרבי==
[[קובץ:מכתב מאיר שפירא לרייצ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב שפירא ל[[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:הלויית מאיר שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב מאיר שפירא בלובלין]]

הרב שפירא השתתף בחתונת [[הרבי]] שנערכה ביום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] ב[[וורשה]]. במהלך החתונה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרב שפירא שישוחח עם הרבי בדברי תורה. הרב שפירא פנה אל הרבי ואמר לו "נו.. אמור משהו". הרבי הרצה לפניו במשך שעה ארוכה, בשקט ובמתינות, תוך כדי שהרב שפירא מקשיב ומעיר מדי פעם הערות קצרות. בסיום השיחה פנה הרב שפירא לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו: "הרבי מליובאוויטש, לקחתם חתן גאון עולם". למחרת החתונה, הגיע הרב שפירא למלון בו שהה הרבי אחרי החתונה, כדי לתת לו מתנת חתונה את ספרו "שו"ת אור המאיר" כשעליה הקדשה בכתב ידו. הרבי והרב שפירא הסתגרו למשך כמה שעות בחדר צדדי בבית מלון ובסיומן יצא הרב שפירא בהתפעלות גדולה{{הערה|על פי עדותו של הרב [[שמואל זלמנוב]] שהיה המלצר האחראי על השולחן המרכזי בחתונה, בו ישבו אדמו"ר הריי"צ, הרבי ושאר גדולי ישראל שהשתתפו בחתונה, ביניהם הרב שפירא. כמו כן, היה מלווה את הרבי (ה"שומר") בזמן שהותו בבית מלון לאחר חתונתו. עדותו הודפסה ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 358.}}.

ביום [[י' בסיוון]] שנת [[תרצ"ב]] חיתן אדמו"ר הריי"צ את בתו [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] בעיר לנדבורוב שב[[פולין]] והרב שפירא שלח מכתב ברכה לאדמו"ר הריי"צ לרגל נישואי בתו.

[[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[פרשת צו]] שנת [[תשל"א]], בהקשר לפירוש מסויים של [[רש"י]], סיפר: {{ציטוטון|בחתונתי שהתקיימה בוורשה, נכח גם הרב ר' מאיר שפירא מלובלין, שהעניק לי במתנה את ספרו "אור המאיר" ולאחר מכן אף נטל חלק בשבע ברכות. מורי וחמי חבבו ביותר ורצה מאוד שאשוחח אתו בלימוד.. התבוננתי אז בספר, ובין התשובות מצויה אחת העוסקת בפירוש [[רש"י]] זה הנידון עתה.. אל תחשדוני שאני בקי בכל ספרי השו"ת.. עיינתי אז (בתקופת החתונה) בספר, ומאז נשארו הדברים בזכרוני}}{{הערה|מדובר ב[[רש"י]] על הפסוק ([[פרשת ויקרא]] ז, ב) "והסיר את נוצתו במוראתה".}}.

אזכורים נוספים מהרבי לספרו "אור המאיר" של הרב שפירא מופיע בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי בנושא עיבור השנה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כרך כ"ד, אגרת ט'מ"ו הממוען אל אחיו של הרב שפירא. גם שם מתבטא הרבי "רשום בזכרוני".}}, ב[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]]{{הערה|חלק י"א ע' 311.}} וכן בביקור ה[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורא]] ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"מ]], הזכיר הרבי את שיחתו בלימוד עם הרב שפירא בחתונתו.

==חיבוריו==
*'''שו"ת אור המאיר''' - על מסכתות בש"ס
*'''מרגניתא דרבי מאיר''' - פירוש על ה[[ש"ס]].
*'''הערות על הש"ס ורמב"ם'''
*'''אמרי דעת''' - אוסף חידושיו על הלכה ואגדה. הספר נאבד בבית הדפוס.
==הנצחת הרב שפירא ב[[מדינת ישראל]]==
בארץ ישראל נקראים על שמו שכונת "[[זיכרון מאיר]]" ב[[בני ברק]] ורב השכונה, תלמידו הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], הקים בה את [[ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)|ישיבת חכמי לובלין]] על שם ישיבתו.
כמו כן הוחלט ב[[עיריית ירושלים]] ב[[יוני]] [[2012]] - [[סיון]] [[ה'תשע"ב]] להנציח את שמו בבניית כיכר עם צמחיה ואילנות בשכונת [[גבעת משה]] ב[[ירושלים]] בפינת הרחובות רחוב '''אהלי יוסף''' ורחוב '''גבעת משה''' הוקם כיכר לזכרו הנושא את השם '''כיכר מהר"ם שפירא מלובלין'''.
כמו כן קיים רחוב ב-5 ערים בארץ, על שם מפעל חייו בשם '''רחוב [[הדף היומי]]''' או רחוב '''מעלות הדף היומי''', רחוב זה הונצח בערים; ירושלים, תל אביב יפו, ביתר עלית, בני ברק, חיפה.
בנוסף הונצח שם ישיבתו ב3 ערים בארץ, בירושלים, פתח תקוה, ותל אביב, בשם 'רחוב חכמי לובלין' על שם ישיבתו. ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים, בעבר היה שמו של הרחוב 'רחוב רבי מאיר שפירא מלובלין' אולם מאוחר יותר שונה שמו ל'רחוב חכמי לובלין'.
כמו כן הונצח רחוב על שמו בלבד, בערים; בני ברק, נתיבות, בשם "רחוב הרב שפירא".

==תלמידיו==
*רבי [[ברוך שמעון שניאורסאהן]] - ראש ישיבת צ'בין, הוציא לאור ספר מחידושי רבו: "מרגניתא דרבי מאיר".
*רבי [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד [[מונטריאול]].
*רבי [[יצחק פלקסר]] - ראב"ד אגודת ישראל.
*רבי [[שמואל וואזנר]] - גאב"ד "זכרון מאיר".

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 237–240

==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/807 ספרו 'אור המאיר' חלק א']{{PDF}} - {{הב}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שפירא יהודה מאיר}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]]

חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יהודה מאיר שפירא