חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תמים

2021-05-13T17:45:49Z

212.76.122.225:

[[קובץ:תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד [[תומכי תמימים]] ה[[אדמו"ר הרש"ב]] והמנהל פועל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]'''תמים''' הוא כינוי ל'''בחור''' הלומד בישיבות [[תומכי תמימים]]. מקור הכינוי הוא משם ה[[ישיבה]] "תומכי תמימים", ועל שם היותוו תמים ושלם בעקבות כך שהוא לומד הן את [[תורת הנגלה]] והן את [[תורת החסידות]].

==השם==
[[אדמו"ר הרש"ב]], מייסד הישיבה, אמר ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תרנ"ט]]: "תומך תמימים הושיעה נא" (מהפסוקים הנאמרים ב[[הקפות]]) - הישיבה שמה '[[תומכי תמימים]]' והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה קרויים תמימים".

השם "תמים" וכן השם [[תומכי תמימים]] מבטאים את חידושה של הישיבה והתלמידים, בכך שהייחודיות שלה היא שלומדים שם את שלימות (תמימות - שלימות) ה[[תורה]], דהיינו על שני חלקיה [[נגלה]] ו[[נסתר]] (-[[חסידות]]) באותה דירוג.

==המהות==

בשיחות ומכתבים רבים מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]] את התפקיד והאופי של זה הנושא את התואר "תמים".

[[רבותינו נשיאנו]] התייחסו אל התמימים כאל ילדיהם הפרטיים, והשקיעו ודאגו לחינוכם.

עוד אמר [[אדמו"ר הרש"ב]], "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].

[[הרבי]] ראה בתמימים כילדיו ממש ואף בכל ערב יום כיפור בזמן בו נוהג האב לברך את ילדיו, מתכנסים כל התמימים ב[[זאל הקטן]] ו[[הרבי]] מברכם את "[[ברכת הבנים]]".

פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]: "געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!

בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו ב[[תומכי תמימים]] אלא רק למד מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשל"ו, [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\14\B0000324.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324].}}{{הערה|1=ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח}}.

== ראו גם ==
*[[חיילי בית דוד]]
*[[ליובאוויטש וחייליה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2021-05-13T17:44:22Z

212.76.122.225: לא קשור לישיבה זו דווקא

{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת גדולה
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]
|מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים=כ~400
|ספר פלפולים=לכבודו של מלך
|קובץ הערות=קריית מלך רב
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.

==היסטוריה==
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].

בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים תשמ"א - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].

בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.

תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].

לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש אדר [[תשע"ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].

בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.

בתחילת חורף [[תשפ"א]] החלה הבניה של מבנה נוסף לישיבה.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בארה"ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, וברזיל). נכון לשנת הלימודים תשע"ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים.

== ארגונים בישיבה ==
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.
* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן לאחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.
* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '[[קרית מלך רב]]' וספריו יוצאים תחת שם זה.
* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.
* '''שידור''' - אחראי על הקרנת וידאו מדי יום בזאל הישיבה וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים, ועל מערכת ההגברה בזאל הישיבה לצורך שיעורים ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] וכדומה. בקיץ תש"פ פתח דרייב מיוחד לתמימים והיה אחראי על הקלטת השיעורים בזום ובישיבה, עריכתם והעלאתם לדרייב השיעורים של הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.
* '''קול מנחם''' - האחראי על הקלטת השיעורים הישיבה, והעתקת שיחות וניגונים מהרבי לצורך תלמידי הישיבה.

== צווות הישיבה ==
===הנהלה===
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף.
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]
===רבני הישיבה===
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.
*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] הרב [[אליעזר ירס]]
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]] והרב [[יעקב יוסף קופרמן]].
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, הרב שניידר, הרב ראובן שניאורסון.
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב]]נות בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]]
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]]
*'''מנהל הישיבה''': הרב דב טייכמן

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']
* [https://drive.google.com/drive/folders/1ZNUd98e4lHXmvJEl7KEQgCi1A8j7Iy75 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך {{שטורעם}}]

==ראו גם==
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]

==לקריאה נוספת==
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].

{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

התקשרות

2021-05-12T12:20:03Z

212.76.122.225:

{{פירוש נוסף|נוכחי=התקשרות בין [[רבי]] ו[[חסיד]]|אחר=פירוש אחר|ראו=התקשרות (פירושונים)}}
{{לעריכה|}}
[[קובץ:אור וחום ההתקשרות.png|ממוזער|טיוטה שהכין [[הרבי]] ל[[מכתב כללי]] שהיה מיועד לשליחה אל כלל [[חסידי חב"ד]] ברחבי תבל, בו הוא מעורר כי בתום חלוף שנה מ[[הסתלקות הרבי הריי"צ]] '''"יש חשש אשר יתיישן הדבר, ואור וחום ההתקשרות לנשיאנו, לתורתו ולהוראותיו -אשר כולה חד - ילך הלוך וחסור ח"ו"''' והוא מדגיש את הצורך לרענן את רגש ההתקשרות מחדש]]
'''התקשרות''' בין [[חסיד]] ל[[רבי]] היא יסוד עיקרי בדמותו של החסיד בעולם, הן ב[[עבודת השם]] שלו והן בהצלחתו החומרית.

ההתקשרות מתבטאת הן כרגש אהבה פנימי שהחסיד רוחש לרבו, והן בקיום הוראותיו ולימוד תורתו של הרבי. ישנם שינויים בין דפוסי ההתקשרות הנהוגים בין [[חסידי חב"ד]] לאלו של [[חסידי פולין]].

==ההתקשרות לצדיק==
{{להשלים}}

==רגש ההתקשרות==

חסידים היו נוהגים, על מנת לעורר בליבם את רגש ההתקשרות והאהבה לרבם, לצייר (כלומר לדמיין) במחשבתם את התקופות והזמנים בהן שהו במחיצת רבם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ו' עמוד שנג|תוכן=מנהג החסידים והמקושרים בכל דור ודור, שהיו קובעים לעצמם זמן מיוחד להתעורר ברגשי אהבה למורם ורבם - פשוט ליב האבען דעם רבי'ן באהבה מורגשת בלב כמו אהבה בשרית לאישה ובנים... ובהתעוררות רגש האהבה היו מציירים לעצמם אותם זמנים שהיו ב[[יחידות]] או שהיו שומעים [[מאמר|דא"ח]] או היו בעת ההתוועדויות, שבאופן כזה היו תמיד מקושרים}}

[[הרבי הריי"צ]] הורה, כי יש לערוך התבוננות כזו לפחות פעם אחת בשנה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[ראש השנה]] של שנת תש"ה}}. במשך ה[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ]] גם לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]], היה מונח במקומו של הרבי הריי"צ סט של סכו"ם, צלחת, גביע וחלות, וסדר הישיבה של הנוכחים היה כפי שהיה בחייו של הרבי הריי"צ. כאשר שאל [[הרש"ג]] את הריב מדוע ממשיכים בסדר זה, השיב הרבי כי על ידי כך ייזכרו בקלות בצורה בה היו הדברים בחייו של הרבי הריי"צ ובדברים שאמר אז{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד קמז}}.

[[אדמו"ר הזקן]] שמע מרבו [[המגיד ממזריטש]] את מה ששמע מרבו של המגיד [[הבעל שם טוב]] את הביטוי: {{ציטוטון|וואס געדענקסטו?}} (ב[[אידיש]]: "מה הינך זוכר?"). האמרה הפכה בין החסידים למטבע לשון, בה השתמשו ככינוי לצורך בהעלאת זכרונות על מנת לעורר את רגש ההתקשרות על ידי זיכרון החוויות שחווה החסיד במחיצת הרבי{{הערה|על פי דברי [[הרבי הריי"צ]] ב[[ספר השיחות תש"ט]] עמוד 333}}.

בין [[מנהגי יום הולדת]], עוד מאלו שהודפסו בספר [[היום יום]] מתוך דברי [[הרבי הריי"צ]], הם {{ציטוטון|העלאת זכרונות וההתבוננות בהם}}{{הערה|היום יום י"א ניסן}}, כשהכוונה היא להיזכר בשאלה ששאל את הרבי ב[[יחידות]] ואת התשובה שקיבל באותה שעה{{הערה|על פי רשימת המנהגים שפירט הרבי ב[[ספר השיחות]] תשמ"ח חלק א' עמוד 406}}. במקרים מסויימים הורה הרבי כי על ההתבוננות לערוך כחמש עשרה דקות{{הערה|מובא בקובץ [[תחיינו]] גליון מספר 9 עמוד 90}}.

==דרכי ההתקשרות==
{{להשלים}}
הדרך להתקשרות היא בכמה דרכים ואופנים. במשך השנים התייחסו אליהם רבות [[רבותינו נשיאינו]], כשההדרכה הבולטת ביניהן היא של [[הרבי הריי"צ]] בקט ממכתבו שהובא ב[[לוח היום יום]] שערך הרבי:
{{ציטוט|מירכאות=כן|מקור=[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ד סיון|כ"ד סיוון]]|תוכן=השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים... ההתקשרות האמיתית היא על ידי [[לימוד התורה]], כשהוא לומד ה[[מאמר]]י [[חסידות]] שלי, קורא את ה[[שיחה|שיחות]] ומתחבר עם ידידי [[אנ"ש]] ותלמידי ה[[תמימים]] יחיו בלימודם וב[[התוועדות חסידית|התוועדותם]], ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, '''הנה בזה היא ההתקשרות'''}}
[[חסידים]] המליצו את מאמר ה[[משנה]] על שלושת האפשרויות בהן יכול הבעל לקדש אישה - שיכול להתבצע בשלושה דרכים {{ציטוטון|ב(קנייני) כסף, בשטר וביאה}} (תחילת [[מסכת קידושין]]), לשלושת הפעולות שנעשות כחלק מדרכי ההתקשרות: קניין כסף - נתינת [[דמי מעמד]], קניין שטר - [[כתיבה לרבי]], ובקניין ביאה - [[נסיעה לרבי|לבוא אל הרבי]].

===לימוד תורתו של הרבי===
{{ציטוט צף|טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?!|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req{{=}}4611&pgnum{{=}}297 שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275]}}
היסוד העיקרי בהתקשרות הוא לימוד תורת הרבי, היות ובעת הלימוד האדם מחובר ומאוחד עם הרעיון בו הוא מעמיק, והיות וצדיקים דומים לבוראם והקדוש ברוך הא 'הכניס את עצו' בתוך התורה שנתן לעם ישראל (כפי דורשים חז"ל את [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של המילה '''אנוכי''' שבתחילת עשרת הדיברות - '''א'''נא '''נ'''פשי '''כ'''תבית '''י'''הבית, אני את נפשי כתבי ונתתי), כך גם הרבי 'הכניס את עצמו' בתוך תורתו{{הערה|שיחת שבת פרשת ניצבים תשי"ד. [[תורת מנחם]] חלק י"ב עמוד 211}}.

עיקר הלימוד צריך להיות בתורת הנשיא שבאותו דור, היות ויש בתתורתו את המסרים והרעיונות השייכים במיוחד לאותו הדור{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' עמוד קנג}}. בסדר הלימוד יש זכות הקדמה בחלקים השייכים לתקופה ([[פרשת השבוע]] או מועדי השנה){{מקור}}.

===כתיבה לרבי===
{{ערך מורחב|כתיבה לרבי}}
אחת מדרכי ההתקשרות היא כתיבה לרבי, בה החסיד כותב לרבי מכתב בו הוא מדווח על פעולותיו הטובות והחלטות טובות שקיבל על עצמו, התרחשויות שהוא חווה, או מבקש ברכה עבורו או עבור מכריו. באופן כללי, מחולקת הכתיבה בין כתיבת דו"ח או מכתב בו מבקשים ברכה, לבין כתיבת [[פדיון נפש]], הנכתב דווקא בימי סגולה ובזמנים מיוחדים.

===נסיעה לרבי===
{{ערך מורחב|נסיעה לרבי}}
אחת מדרכי ההתקשרות לרבי היא הנסיעה איליו, על מנת לעורר מחדש את רגש ההתקשרות ולקיחת כוחות לחיות והתמדה ב[[עבודת השם]] בתקופה הקרובה.

===ציור פני הרב===
{{ערך מורחב|ציור פני הרב}}
אחת הדרכים לעורר את ההתקשרות היא ציור פני הרב", על ידי שחזור מראה פניו של רבו של המצייר כפי שזכה לראותם. הרבי הורה כי אף מי שלא זכה לראות את פניו של [[הרבי הריי"צ]], יכול לבצע זאת לאחר התבוננות ב[[תמונה]] בה מצולמת דמותו.

===דמי מעמד===
{{ערך מורחב|דמי מעמד}}
אחת מדרכי ההתקשרות היא נתינת דמי מעמד המיועדים להחזקת משפחתו של הרבי. [[הרבי הריי"צ]] נהג, ולאחריו המשיך [[הרבי]] במנהג זה, להעביר את רובם של דמי המעמד אל [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[לשכת חשאין]] (אחת ממחלקות מחנה ישראל).

===קיום הוראותיו===
===הנהגות נוספות===
*'''[[יחידות]]'''.
*'''[[אמירת פרק הרבי]]''' - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת [[שיעור התהילים היומי]] שתיקן [[הרבי הריי"צ]] לומר לאחר ה[[תפילה]], מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
*'''[[פסוק אישי|אמירת הפסוק באלוקי נצור]]''' - על פי הסגולה לומר לפני סיום קטע ברכת 'אלוקי נצור' שבסוף תפילת [[שמונה עשרה]] פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל{{הערה|מקורו של המנהג הוא ב[[פירוש רש"י]] על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד}}. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל){{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}.
*'''הזכרת הרבי ב[[ברכת המזון]]''' - בעת אמירת סדרת הבקשות הפותחות במילת "הרחמן" בברכה האחרונה שבברכת המזון, ניתן להוסיף איזו בקשה שרוצים הפותחת במילה "הרחמן". בעקבות כך, חסידים נהגו לומר "הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבנו"{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 23. וראה [[אגרות קודש]] כרך ט"ו עמוד קפז}}.
*'''[[שפיץ חב"ד#חיקוי מעשי הרבי|חיקוי הנהגותיו של הרבי]]''' - נהוג בין חסידים לחקות את הנהגותיהם ואף את כתב ידם של רבם, על בסיס הכלל ההלכתי [[הואיל ונפיק מפומיה]] דרב{{הערה|ראה על הנהגה זו באריכות במבוא לספר [[מעשה מלך]], הסוקר את ההנהגה והיחס והמקרים הנכונים בהם יש לנהוג בה}}. עם זאת, ישנם מנהגים שהם הנהגתו הפרטית של הרבי ואינם הוראה לרבים{{הערה|ראה בתחילת ספר המנהגים קטע מ[[שיחה|שיחת]] הרבי בה הוא מבואר איזו מההנהגות היא הוראה לרבים ואיזו לא}}.

==ראו גם==
*[[כתב התקשרות]]
*[[אמירת פרק הרבי]]

==לקריאה נוספת==
*'''קובץ התקשרות''' בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*'''אור וחום ההתקשרות''', ליקוט כל שיחות הרבי על ההתקשרות ודרכי ההתקשרות. [[ועד תלמידי התמימים]], תשע"ו.
*'''התקשרות לרבי ודביקות בתלמידי חכמים''', הרב משה קורנוייץ בתוך 'היכל ליובאוויטש' בית שמש שבט תשפ"א עמוד 96
*'''אוי רבי, מתי נתראה''', לקט סיפורי חסידים על התקשרות לרבי, שבועון כפר חב"ד 1863 עמוד 63
*הרב יצחק ערד, '''מדוע מתקשרים לרבי?''', שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 75

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf01/index.html אלא אתה]''', מוסף בית משיח העוסק בנושא האהבה וההתקשרות של חסידים לרבי בדור השביעי, [[תשרי]] ה'תשע"ד
*'''הנשיא - לב כל קהל ישראל''' - חוברות לימוד בנושא התקשרות: [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_1.pdf (א) החוט המקשר] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_2.pdf (ב) נצח ישראל] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82457_he_3.pdf (ג) טאַפּאָרו דאַ פּלאַחו] {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב לאופר, '''[http://habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=658&CategoryID=423 ניצוצי רבי - והלכת בדרכיו]''', חיקוי הנהגותיו של הרבי, בתוך גליון התקשרות
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/07-12-2020-17-16-33-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf תנועת צדיק]''', י"ד כסלו תשפ"א

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:התקשרות]]

צדקה

2021-05-12T12:08:18Z

212.76.122.225:

[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]]
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל הנצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה.

בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.

== תוכן המצווה ==
שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד{{הערה|כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.}}, והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

[[רבינו הזקן]] כותב{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]]}} שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של [[הקב"ה]] מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים [[חסד]] דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל ה[[קרבנות]], ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי [[בהמה]] אחת, וכל ה[[צומח]] על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים{{הערה|מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.}}, הרבי מדגיש{{הערה|שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.}} שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

===עבודת הצדקה===
{{להשלים}}

=== עשר בשביל שתתעשר ===
בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת [[תשי"ז]] בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15897&hilite=d7a95085-ee1a-499c-97e1-17de56113066&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)]}}. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50]}}

=== מקרבת את הגאולה ===
חז"ל אמרו{{הערה|שם=בב}} כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של [[חלוקת הדולרים]] על ידי [[הרבי]] מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את ה[[גאולה]] השלימה{{מקור}}.

כן התבטא גם הרבי בפירוש. ב[[י' שבט]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את ה[[גאולה]], גדולה צדקה שמקרבת את ה[[גאולה]] כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

==לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה==
ב[[ירושלמי]]{{מקור|מסכת?}} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת ל[[עני]], כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי [[יוסף רוזין]] מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה {{ציטוטון|האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא}}{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]], חלק י"ט [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14942&hilite=06da8bcb-9293-42b1-8ff4-77457d16e0f7&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D עמ' 130.].}}

==אצל אומות העולם==
קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל{{הערה|שם=בב|[[מסכת בבא בתרא]], י ע"א.}} אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא '''הכמות''' להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר{{הערה|ראה בערך [[כמות ואיכות]]}}{{הבהרה|אם מישהו יודע לפענח מה כתוב פה}}.

הרמב"ם פוסק{{הערה|משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.}}, ש[[גוי]] שנתן צדקה ל[[בית המקדש]] לא מקבלים ממנו. ואם נתן ל[[בית כנסת]], מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון ל[[עבודה זרה]]. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים [[שבע מצוות בני נח]], מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא [[עובדי כוכבים|עובד כוכבים]], נותנים אותה לעניי [[עובדי כוכבים]].

==בלילה ובמוצאי שבת==
בספרי המקובלים מובא{{הערה|ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.}} כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.}}.

בצוואת רבי [[יהודה החסיד]] כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]]{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}.

במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

==קופת צדקה==
{{ערך מורחב|קופת צדקה}}
[[קובץ:קופה במטבח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קופת הצדקה הקבועה בקיר המטבח ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]] (תשמ"ט)]]
'''קופת צדקה''' (מכונה באידיש: '''צדקה-פושקע''', ובכתבי [[רבותינו נשיאינו]]: '''שופר'''{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/921 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא]. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.}}) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות ה[[צדקה]] גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.}}.

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה [[אדמו"ר האמצעי]], עבור [[כולל חב"ד]], ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק מ[[מבצע צדקה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.}}, עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.}}, ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.

==קרן השנה==
{{ערך מורחב|קרן השנה}}
על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.

בשנת [[תשנ"ד]] עברה קרן השנה לפעול תחת [[קופת רבינו]].

==ראו גם==
*[[מבצע צדקה]]

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 שערי צדקה]''', בהוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94 לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)] - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F4%F0%E9%F0%E9%ED%20%EE%E7%EC%E5%F7%E5%FA%20-%20WLCC מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צדקה|*]]

כתיבה לרבי

2021-05-12T10:35:21Z

212.76.122.225: /* תשובות הרבי */

[[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא "[[פדיון נפש]]" ב[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]]]]
'''כתיבה לרבי''' אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ה[[התקשרות]] בין רבי ל[[חסיד]], בה מודיעים ל[[רבי]] על מצב הכותב ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.

==כתיבה לרבי==

מאז קיבל הרבי על עצמו את [[קבלת הנשיאות של הרבי|עול הנשיאות]], נכתבו אל הרבי רבבות מכתבים במגוון רחב של נושאים ותחומים, ממכתבים בעניינים אישיים ביותר, ועד למכתבים העוסקים בנושאים ציבורים וכלל עולמיים. הרבי עצמו העיד: "קורא אני את כל המכתבים המתקבלים על שמי, וגם עונה עליהם בעצמי . . וכנהוג מימים ימימה ומדורות"{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תשכ"א]].}}.

ברבים ממכתביו מבקש הרבי ואף תובע שיכתבו אליו. הדבר ניכר מאד בהתבטאות השכיחה "לאחר הפסק ארוך - נתקבל מכתבו" ובביטויים נוספים.

על בקשה זו חזר הרבי גם בהזדמנויות נוספות, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] וב[[יחידות|יחידויות]] רבות.

הרבי הבהיר שקריאת המכתבים איננה מכבידה עליו, ודרש לקבל מכתבים מפורטים{{הערה|{{ציטוטון|בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא - העמידה בקישור מכתבים - מחזק, און מאכט קלענער דעם געפיל פון עלנטקייט [ומקטין את רגש הבדידות] ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי על כל פנים מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא}}. מכתב מ[[כ"ח מנחם אב]] [[תש"י]].}}. ב[[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|ביקור השלוחים]] בארץ הקודש בשנת [[ה'תשט"ז]], אמרו הללו לאישיות מסוימת כי קריאת מכתבים איננה מכבידה על הרבי, הרבי מאשר זאת: {{ציטוטון|ובוודאי צדקו השלוחים אשר אין מכתבים מכבידים עליי, והלוואי שנזכה בתוככי כלל ישראל שתוכן מכתב איש לרעהו יהיה משמח הן בגשמיות והן ברוחניות ובטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[י"ב חשון]] [[תשי"ז]].}}.

מנגד, שלל הרבי בתקיפות כתיבת דו"חות שהכילו דברים שלא התרחשו במציאות{{הערה|{{ציטוטון|ישנם החושבים שלכל לראש יש להשתדל לכתוב אלי מכתבים, וכל המרבה הרי זה משובח - ללא כל נפקא מינה מיהו הכותב, מהו מעמדו ומצבו, על איזה ענין הוא כותב וכו' - העיקר הוא לכתוב מכתבים. ועד כדי כך, שכמה מהם מתייגעים למצוא ענינים לכתוב אודותם, ויתירה מזה - שמתייגעים להמציא דברים שאינם במציאות, אלא, שעושים מהם מציאות שיהיה להם על מה לכתוב... ועל ידי זה ידעו שהם אנשים חשובים...

ולכן, יש צורך להבהיר שלפני שכותבים מכתב (למי שיהיה, אנשים נשים וטף), יחשבו פעם נוספת האם אמנם יש צורך בכתיבת מכתב זה, או שחבל על הזמן, הן זמנו של הכותב והן זמנו של המקבל. ואם יש ספק בדבר - הרי, במקום להקדיש שימת-לב טרחא וכו' לענין שיש בו ספק, מוטב להניח את הספק על הצד, ולעסוק בדבר ודאי - לקחת ספר וללמוד... [[נגלה]] או [[חסידות]], [[תניא]] וכיוצא בזה, ואם כבר למד ויודע הכל - יעסוק ב[[הפצת המעיינות חוצה]], או בשאר עניני תורה ומצוות}}. [[שיחה|שיחת]] יום ב' [[פרשת תולדות]] [[תשמ"ט]].}}.

== אופן הכתיבה ==

הכתיבה לרבי אינה דומה לכתיבת איש לרעהו. ביום בו כותב החסיד לרבי הוא [[טבילה במקווה|טובל במקוה]] לתוספת קדושה וטהרה, ומשתדל להתנהג ביום זה בהתאם.

טרם הכתיבה לרבי נוהגים חסידים [[נטילת ידיים|ליטול את ידיהם]]. הכתיבה, כמובן, ב[[מגבעת קנייטש|כובע]] וחליפה (הנשואים - אף בחגירת [[גארטל]]).

חסידים משתדלים לכתוב לרבי בצורה מכובדת - זוהי הסיבה שכתיבת הפ"נ נעשית על גבי דף חלק ללא שורות, בעט ובכתב ברור.

את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו.

מעניינת ביותר היא התייחסותו של הרבי למכתב שקיבל ותיבה אחת במכתב לא הייתה ברורה דיה. הרבי הקיף בעיגול תיבה זו, וכתב: "1. לאחרי בקשת סליחה וכו' - כמו ש"לשון ברורה" מעלה היא גם כתב ברור כן הוא. 2. מהדברים שאין שמים לב עליהם כלל ולכלל: כתב יד כל נשיאי חב"ד הכי ברור ופשוט. 3. להעיר מלשון [[חז"ל]] (ובהלכה) כתב נאה, וצריך עיון הפירוש"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט עמ' 357.}}.

התייחסות נוספת לצורת הכתיבה מצויה במכתב הבא: "כיון שכותב בכל מכתב כמה וכמה ענינים ביחד ונוסף על זה ריבוי שיטים בכל עמוד וכותב גם בין השיטים וממעל לשיטים, שכל זה מקשה העיון ולפעמים גם הקריאה, לכן גם המענה נדחה"{{הערה|[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]].}}.

בין המכתבים ניתן למצוא גם התייחסות בנוגע לסגנון הכתיבה אשר "מובן . . שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קפח.}}.

לפעמים ישנה מעלה דווקא כשהאדם כותב את שאלתו בעצמו, כיון שאז הוא מרגיש נוח יותר, ומפרט כל מה שעל ליבו. - כך ענה הרבי לשאלה שנשאל ב'[[יחידות]]' הנוגעת לקרוב משפחה של השואל: "הרי זה ענין שעליו לשאול בעצמו. יוועץ תחילה עם רעייתו, יציע כל הטעמים שיש לו בענין, הן החיוביים והן השליליים . . ושמא ישתנו דעותיהם בכלל ולאחר מכן יכתוב הכל לכאן, ואז יהיה אפשר לומר חוות דעת".

כאשר על פני השואל עלתה ארשת תמיהה, המשיך הרבי: "אולי יש לו עוד טעמים שלא גילם לפניך, לחיוב או לשלילה? בכלל הרי טוב יותר כששואלים בכתב באמצעות אחר מאשר שואלים בעל פה על ידי אחר - בכתב על ידי אחר הרי לא גרע מהדואר, ואולי עוד יותר טוב, משא"כ בעל פה על ידי אחר - שהרי ככל שיפרטו, הרי תיתכן מציאות שיחסירו פרט שלא גילו לאזני השואל, ואילו האדם עצמו בכתבו, כותב הוא בכל הפרטים - לכן מוטב שיכתוב עם כל הפרטים, ואז נראה מה לענות"{{הערה|מ[[יחידות]] [[ניסן]] [[תשל"ד]] - 'התקשרות' גליון תקטז.}}.

לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת מ[[כ"ט תמוז]] [[תשי"ג]], "נהניתי ממה שבין השיטין של מכתבו ניכר...". וכן ב'יחידות' בשנת [[תשל"ו]]: "קיבלתי את כל מכתביך, קראתי אותם, וקראתי גם מה שכתבת בין השיטין..."{{הערה|'משבחי רבי' עמ' 100.}}.

==סוגי הכתיבה השונים==
ישנם אופנים שונים בכתיבה לרבי, ומהם:

=== פ"נ ===
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}

כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]] ו[[יום הילולא|יום ההילולא]]. שלא כמו במכתב וכיוצא בזה, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]] שליט"א [[מלך המשיח]], אנא לעורר רחמים רבים (יש שהוסיפו "ממקור הרחמים והחסדים האמיתים" או "ממקור הרחמים והסליחות" אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות {{הערה|[[תורת מנחם]] תש"י עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}} על [[נרנח"י]] של (השם הפרטי ושם האם)", ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.

=== מכתב ===
[[קובץ:בקשת ברכה.jpeg|ממוזער|טופס בקשת ברכה מהרבי בהפקת ה[[בית חב"ד]]]]
המכתבים אל הרבי לא נשאו אופי מוגדר. שאלות בעניני [[תורה]], בריאות, [[חינוך]], [[עבודת התפילה]], פרנסה, [[שידוך]], מקום-מגורים, לימוד החסידות, מלחמת היצר ו[[עבודת ה']] - הם רק חלק מהתחומים בהם כתבו יהודים בדם ובתמצית ליבם, ושטחו את בעיותיהם ומצוקותיהם בפני הרבי.

הצד השווה שבהם - כולם כותבים את שעל ליבם אל 'לב כל ישראל' - הרבי, זאת כיון שיודעים ומכירים ש"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' - לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תש"ט]].}}.

=== דו"ח ===

בנוסף לכתיבת מכתבים, ישנה חשיבות מיוחדת בכתיבת דו"ח (דין-וחשבון).

פעמים רבות הרבי ביקש שיכתבו לו דו"ח מפורט מכל פעולה - פרטית או כללית. הרבי תבע ממוסדות וארגונים גדולים, מ'[[שלוחים]]' ואפילו מאנשים פרטיים לדווח לו מכל פרט ופרט מהמתרחש אצלם.

היו כאלו שהרבי הורה להם לכתוב לו פעם בחודש, בערב ראש חודש{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16532&CategoryID=2528 יחידות לרב אברהם שמואל לוין, גליון התקשרות פרשת עקב ה'תש"פ].}}.

התבטאויות על הכתיבה "בקיצור הכי נמרץ" מצויות לרוב באגרותיו, והרבי מבקש עוד ועוד שיכתבו לו בפירוט ובהרחבה עד כדי כך ש"כל המפרט הרי זה משובח"{{הערה|[[כ"ו כסלו]] [[תשי"ט]].}}...

=== בשורות טובות ו"צרות חסידים"===

חסידים השתדלו תמיד להרבות בכתיבת בשורות טובות לרבי. מכתבים כאלו גורמים נחת רוח לרבי, כפי שניכר ממענותיו עליהם. לעיתים, כשחלף פרק זמן ללא בשורות טובות, קבל הרבי על חסרונם ותבע לחזור ולשלחם.

באגרות רבות פונה הרבי ל[[חסידים]], ל[[תמים|תמימים]] ול[[מקושר]]ים, ולאלו שעדיין אינם כאלה, בבקשה לבשר לו בשורות טובות, מהנעשה בלימוד ה[[נגלה]] ובלימוד ה[[חסידות]], בקביעת שיעורים וב[[הפצת המעיינות]], כך גם ב[[עבודת התפילה]] וכן בענינים הגשמיים - בשורות טובות ממצב הבריאות, שלום המשפחה וכו'.

הרבי מעוניין לדעת הכל, כפי שניתן, אולי, ללמוד מהמכתב הבא, בו הרבי מפרט היטב מה כדאי לכתוב לו: "הפ"נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ"ק אדמו"ר הכ"מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו בכלל ומצב בריאותו בפרט. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו'"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קעג.}}.

כמה פעמים התאונן הרבי בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", "היינו כשאירע להם איזה מאורע לא טוב ח"ו, דערמאנען זיי זיך אויפן רבי'ן און אויף חסידות און מען שרייבט א פדיון [נזכרים הם ברבי ובחסידות וכותבים פדיון], וכאשר הייתה הרווחה איש תחת גפנו ואיש תחת תאינתו כו'"{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש"י]].}}.

גם בשיחת שבת פרשת [[ויקהל-פקודי]] [[תשל"ה]] דיבר הרבי על "פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שישנם "צרות חסידים", דבעת שטוב להם אין "באים", כשמטילים עליהם שליחות בהפצת המעיינות משתמטים כו' ורק כשנמצאים בעת צרה ר"ל באים בתביעה כו' שצריכים ל"[[מופת]]" - הנה במצב כזה אינם [[כלים]] ראויים להשתתפות [[משה]] וברכתו".

דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מסוג החסידים הללו, והוא תבע שוב ושוב לכתוב אליו בשורות טובות ומשמחות.

== כתיבה גם בעניני היפך הטוב ==

על אף האמור לעיל - בנוגע לכתיבת בשורות טובות - ביקש הרבי שלא ימנעו מלכתוב לו גם ענינים של היפך הטוב, כיון ששלילת הכתיבה אליו בענינים אלו, עלולה לגרום לירידה חס ושלום, ולכן היא מעצת היצר:

"במענה למכתבו . . שספק אצלם באם צריכים לכתוב גם על דבר המגרעות, ושהיו בזה וויכוחים חריפים.

ולפלא גדול הספק בכגון דא, כיון שכמה פעמים כתבתי על דרך זה וביחוד לאחרי ההודעה שבלאו הכי ישנם מודיעים על דבר כל הנ"ל אלא שמאנשים מן הצד, ובמילא מגזימים וכו' שלכן התוצאות הפוכות הן מאשר תקות המצדדים להעדר כתיבה זו.

ובעיקר תמיהתי היא, שהרי קבלנו מרבותינו הקדושים הוראה ברורה לבחון בכגון סברות כאלו, לדעת המקור ממנו באות, באם ישנו ספק בזה (נדפס ב[[היום יום]] [[כ"ג סיון]]) באם שעל ידי זה יתוסף או יוגרע בענינים המועילים למעשה ועבודה בפועל, והרי בלי ספק, אשר לכשיודע שאין מודיעים למקום פלוני על דבר מגרעות, יביא זה לא למיעוט הגרעון והחסרון אלא אדרבה וק"ל. ומה לנו יותר ברור ממאמר [[רז"ל]], הלואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם".

הרבי מסיים את מכתבו באיחול שהכתיבה בעניינים אלו תתמעט מאליה:

"ויהי רצון שכתיבה האמורה תהיה באופן דפוחת והולך, אבל לא מפני הסברא בלתי מתאימה האמורה, אלא מפני שהמגרעות וסיבתן תהיינה באופן דפוחת והולך עד שיעברו כליל, ועל דרך האמור באגרת הקודש{{הערה|סוף סימן כ"ו}}, יכתבו מכתבים מפורטים לא על דבר בירור בירורים כי אם על דבר הוספה באורות וכו' וק"ל . . בברכה לבשורות טובות בכל האמור"{{הערה|ממכתב [[כ"ה טבת]] [[תשי"ט]].}}.

== התועלת שבכתיבה ==

בנוסף להנהגה החסידותית הפשוטה - לכתוב לרבי על מנת לגרום לו נחת רוח, כמבואר לעיל בארוכה - הרי שיש בכתיבה מעלה נוספת.

כאשר חסיד יודע שהוא צריך לכתוב מידי פעם לרבי - הרי זה פועל עליו שיתנהג כפי שצריך בכל ענייניו, וכפי שהרבי כותב "רואים שהידיעה שבמשך הזמן יכתבו על דבר הפעולות לפלוני - מביאה זה הוספה בפעולות אם בכמות או באיכות או בשניהם גם יחד"{{הערה|[[ט' אייר]] [[תשי"ט]].}}.

== תשובות הרבי ==
[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב [[יצחק הוטנר]] בשאלה אל [[הרבי]] בקשר ל[[מבצע תפילין#הפולמוס ההלכתי סביב המבצע|פולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]]. נוסח תשובת הרבי כתוב סביב לגוף שאלתו של הרב הוטנר, כהנחייה ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדת המכתב על פי תוכן התשובה הכתובה בכתב ידו של הרבי]]

בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה ה[[מזכירות|מזכיר]] הרב [[משה לייב רודשטיין]], שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] [[בת מצוה]] ו[[חתונה]], היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב"ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה).

לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] (מכונים 'מענות' במלרע והגייה אידישאית) ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל, כשהמזכיר מקליד את תוכן התשובה במכתב, או במדה והתשובה קצרה היה מראה את נוסח התשובה לכותב או מטלפן אליו כשהוא מקריא את נוסח התשובה.

הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] (בלשון המפורסמת בה השתמש הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}).

לעתים התבטא הרבי, כי תשובותיו כלולות ומרומזות בתוכן ה[[מכתב כללי|המכתב הכללי]] אותו שלח בבצורה פומבית אל כל יהודי{{הערה|ראה למשל במכתב זה: '''ובמש"כ [=ובמה שכתב] שאיני כותב (עונה) לו כו' - כו"כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוג' תחי') ובארוכה באמצעות המכ' שהתחלתם "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" שכו"כ מהם הגיעו אליהם (וקויתי שיגיע כפי' הלקו"ת ר"פ שמיני) והמצו"ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלו. וכששאלתי מן הצד - המענה גם כן "אין ידוע"'''. [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D.jpg צילום המכתב]}}.

מכתביו של הרבי מודפסים בסדרת [[אגרות קודש]], וה'מענות' מודפסים בין היתר בסדרת [[ליקוט מענות קודש]].
===הוראות כלליות===
{{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}}

בשנת [[תשמ"ח]] הורה הרבי שיש להימנע משאלות פרטיות, והפנה את השואלים לרבנים, 'ידידים מבינים' וכיוצא בזה כמו כן הרבי דיבר כמה וכמה פעמים בעת ההתוועדויות, שאין הזמן גרמא לענות ולאשר לכל אחד ואחת על המכתבים, והמענה על השאלות הוא בעת ההתוועדות וב'[[יחידות כללית]]'. הרבי נתן כמה כללים לשאלות מסויימות:

{{ציטוט|מקור=שבת פרשת בשלח תשמ"ח|תוכן=המענה הכללי לשאלות רבים - ולדוגמה: בעניני רפואה - כעצת רופא מומחה (ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' - כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' - הוראת המשנה 'עשה לך רב' וכיוצא בזה - לא זו בלבד שלא נגרע מאומה כשאין הזמן גרמא לענות לכל אחד ואחת בפרטיות וכוללים הפרט בהכלל, אלא אדרבה, על ידי זה נתוסף בו מעלת וכח הציבור.

ולכן בענינים אלו וכיוצא בהם (משא"כ בענינים מיוחדים) אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא יש לנהוג ע"פ המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים. ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים הדורשים מענה מפורט}}{{הערה|וראה גם שיחת חמשה עשר בשבט, כ"א שבט וב' אדר תשמ"ח.}}.

== כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ==
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}}

כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד]]ים וה[[יהודי]]ם לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו, באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], הכתיבה מתבצעת על ידי כתיבת הפ"נ, הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, רואה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].

עם זאת, ישנם חסידים מעטים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}.

כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה.

==קישורים חיצונים==
*[https://chabad.info/magazine/277909/ הרב אלימלך שחר והרב יעקב רייניץ מדברים על כתיבה לרבי]
*[https://chabad.info/magazine/278155/ מהותו של חסיד - לכתוב לרבי]
*ישראל יהודה, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 אנא לעורר רחמים רבים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:התקשרות]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

מכתב כללי

2021-05-12T10:23:07Z

212.76.122.225:

[[קובץ:מכתבים כלליים.jpg|ממוזער|מענה של הרבי על כך שהמכתב כללי מיועד עבור כל אחד באופן פרטי: '''ובמש"כ [=ובמה שכתב] שאיני כותב (עונה) לו כו' - כו"כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוג' תחי') ובארוכה באמצעות המכ' שהתחלתם "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" שכו"כ מהם הגיעו אליהם (וקויתי שיגיע כפי' הלקו"ת ר"פ שמיני) והמצו"ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלו. וכששאלתי מן הצד - המענה גם כן "אין ידוע"'''.]]
[[קובץ:מכתב כללי פסח.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב כללי שמפורסם כיום]]
'''מכתב כללי''' הוא מכתב מ[[הרבי]] המפורסם באופן בומבי, וממוען אל כל יהודי באשר הוא. המכתב נשלח בידי הרבי בכל שנה לקראת לקראת חגים ומועדים והשנה החדשה.

==היסטוריית המכתבים==
כתיבת המכתבים הכלליים החלה בח"י [[אלול]] [[תש"י]]. באותו יום נכתבו שני מכתבים כלליים לקראת השנה החדשה. מאז ואילך הרבי כתב לקראת (כמעט) כל יומא דפגרא, חג או מועד, "מכתב כללי" ובו ביאור על תוכנו של יום בעבודתו של כל יהודי כפרט, ובעבודת העם היהודי כולו בכלל, כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה.

המכתבים נכתבו בדרך כלל ב[[אידיש]] ותורגמו ל[[לשון הקודש]], בתחילה על ידי ר' [[אוריאל צימער]], לאחריו במשך כמה שנים תירגם ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ולאחר מכן על ידי ר' [[טוביה בלוי]]{{הערה|עד שנת [[תש"נ]], אז בעקבות פרשת [[התרגיל המסריח]] עברה מלאכת התרגום לרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]], ומאז ואילך הפסיק הרבי להגיה את התרגומים של המכתבים.}}. חלק מהמכתבים נכתבו הן באידיש והן בלה"ק. מיד עם הדפסתו של כל מכתב כזה, הוא התפרסם בעיתונים רבים ב[[ארצות הברית]] ובארץ הקודש.

מכתבים ייחודיים אלו נדפסו בסידרת ה[[אגרות קודש]] במקומם הכרונולוגי בין שאר המכתבים, ויצאו לאור בפני עצמם מתורגמים ללה"ק בספר [[אגרות מלך]] (ב' כרכים). כמו כן חלק ממכתבים אלו נדפס בהוספות לכרכי ה"[[לקוטי שיחות]]".

בעבר, כאשר התפרסמו המכתבים היו נוהגים המנהלים הרוחניים של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] לערוך שיעור לתלמידים בתוכנו של המכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79193 הרב [[דוד רסקין]] והרב [[מרדכי מענטליק]] בשיעור על המכתב כללי ב{{ה|זאל הקטן}}] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

== פרסום המכתב כללי כיום ==
מ[[חג הפסח]] של שנת [[תשס"ו]] התחדשה הדפסת המכתבים בעיתונים בארץ הקודש ביוזמת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/4211b77da0dd318dfc2e9789ddf8ae4c.jpg לצפיה במכתב כללי ל[[יום הכיפורים]] תשע"ד] {{אינפו}}}}.

בעקבות ההתעוררות לפרסום המכתבים בארץ הקודש, החלו לפרסם את המכתבים גם בעיתונים המתפרסמים בניו יורק ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/67907_he_1.pdf המכתב שהתפרסם לקראת חג הפסח תשע"ב] {{PDF}} • [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66513 המכתב שהתפרסם לקראת י' שבט תשע"ב] {{אינפו}}}}.

==אגרות מלך==
הספר "אגרות מלך" הינו ליקוט בן שני חלקים מכל המכתבים הכלליים של [[הרבי]] שנשלחו במשך השנים. נערך על ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]] ויצא לאור על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ב[[כפר חב"ד]] לכבוד [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]].

==ראו גם==
*[[מכתב כללי פרטי]]

==לקריאה נוספת==
*'''מבוא לספר אגרות מלך''' - סקירה נרחבת ומרתקת על המכתבים הכלליים, הרב פרץ אוריאל בלוי.

==קישורים חיצוניים==
* הרב פרץ אוריאל בלוי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77824 מאחורי הקלעים של פרסום ה'מכתב כללי'], חלק מסקירה שהתפרסמה במבוא לספר 'אגרות מלך' {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/yozeimL.pdf יוצאים לחירות - 10 מכתבים כלליים של הרבי לחג הפסח]''', בהוצאת 'מעיינותיך' {{PDF}} באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/MathilimShana.pdf מתחילים שנה - 10 מכתבים כלליים של הרבי לראש השנה]''', בהוצאת 'מעיינותיך' {{PDF}} באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2955 המעריץ הערבי - מדוע שינה הרבי מילה במכתב הכללי?], באתר {{חב"ד בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:אגרות קודש]]