https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=212.76.120.229חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-19T13:08:24Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=587492ישראל אלתר2023-04-10T09:39:17Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בית ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר רבי ישראל מגור]]<br />
[[קובץ:מצבת הבית ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו]]<br />
האדמו"ר '''רבי ישראל אלתר (מכונה 'הבית ישראל') מגור''' ([[כ"ד תשרי]] [[תרנ"ה]] - [[ב' אדר]] [[תשל"ז]]) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמור"י [[גור]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פולין]] באסרו [[חג הסוכות]] [[כ"ד תשרי]] [[תרנ"ה]]. עד גיל עשר למד אצל סבו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו ה'אמרי אמת'. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל, ובת - רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט מביליץ.<br />
<br />
בזמן [[השואה]] ברח מ[[פולין]] לארץ ישראל בסיוע אדמו"ר הריי"צ, אך בני משפחתו הקרובה נרצחו כולם בידי הנאצים כמו גם רוב ה[[חסיד]]ים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה ב[[ארץ ישראל]] לאדמו"ר ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים.<br />
<br />
נפטר ב[[ב' אדר]] ה'[[תשל"ז]]. אחרי פטירתו הוכתר לאדמו"ר אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר]].<br />
<br />
תורתו מלוקטת בספר "בית ישראל על התורה" (5 כרכים).<br />
<br />
== יחסו לחב"ד ==<br />
סיפר שבצעירותו זכה לראות פעם אחת בחייו את הרבי הרש"ב, בזמן שהרבי הרש"ב היה בפולין ונהג לטייל באויר הצח לצורך הבריאות. וכך תיאר האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור: "כשראיתי אותו מרחוק הוא היה נראה כמו נסיך אציל, אבל כשהתקרבתי וראיתי אותו מקרוב ראיתי יהודי עם לב נשבר" {{הערה|כך סיפר הרב חיים שלום דייטש בהתוועדות}}<br />
<br />
רבי ישראל התבטא בהזדמנות: [[הרבי|הרבי מליובאוויטש שליט"א]] הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא [[משיח]], אמר: "העיקר שיבוא כבר".<br />
<br />
אהדתו ל[[ספר התניא]] הייתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] של [[ספר התניא]] (בו מדובר על דרך העבודה ב[[שמחה]] שהיא האפשרות היחידה לנצח את ה[[יצר הרע]]). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את [[ספר התניא]] מונח על השולחן. אמר: "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"! (לגירסא אחרת נקב במספר אלף).<br />
<br />
== מתפלל ב[[סידור תהילת ה']] ==<br />
האדמו"רים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.]}}<br />
לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים ב[[סידור תהלת השם|סידור]] שעל פי נוסח [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב"ד' גליון 100 עמ' 88.}}. וכן{{הערה|1=שמן ששון מחבריך' חלק א' עמ' 75.}} גם האדמו"ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אך יש אומרים{{הערה|שם "שוב העירני הרי"מ: "הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה"ה בנש"ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א".}} שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי"ה ככתבו,{{הערה|1=שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות" (שו"ת 'ארץ צבי' סוף סימן מה).}} ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי"ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים.<br />
<br />
לפי גרסא אחת{{הערה|שם, מפי הרב [[יוסף ברקוביץ]].}}, בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואחר כך החליף ל'תיקון מאיר'{{הערה|1=שנדפס על ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.}} מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי [[פולין]] - נוסח ספרד{{הערה|1=וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר על זה ר"י מונדשיין: "ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואחר כך החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מ הנ"ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט"א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרב אליעזר ביין".}} אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים{{הערה|אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כ[[שליח ציבור]] פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.}}. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו כן אחיו ה'פני מנחם' התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב{{הערה|שם, "כפי ששמעתי בעצמי כמה וכמה פעמים."}}.<br />
<br />
מסופר בשמו של הגאון רבי אליהו פישר ראש כולל גור בברוקלין: מרן הבית ישראל מגור התפלל בנוסח אדמוה"ז.. כן נהג גם כשהתפלל לפני העמוד. פעם שאל אותו אחד החסידים: אולי גם הוא יכול להתדמות בזה לאדמו"ר ולהתפלל בנוסח זה? וענה לו הבית ישראל: "אם תתפלל בנוסח זה לא תוכל גם לפצח אגוזים בשבת". כלומר שאם מתפללים בנוסח אדמוה"ז - מוכרחים לנהוג גם בכל שאר הפסקים שלו בסידורו. (שמן ששון מחבריך, חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 110. הסיפור מופיע גם ב"פאר ישראל", מאת אהרן סורסקי, חלק א, ושם מופיע גם שהבית ישראל הנהיג נוסח התפילה ע"פ נוסח אדה"ז).<br />
<br />
אחיו של ה"בית ישראל", ה"פני מנחם", כותב בפירוש: "כי אדמו"ר שליט"א [=הבית ישראל] התפלל נוסח הרב [=בעל התניא]". {{הערה|ספר שולי הגליון, [ירושלים תשע"ו], שו"ע - או"ח, עמ' יב. אבל מה שכתב הפני מנחם שם שאחיו ה"בית ישראל" "לא אמר העקידה בשבת", כי סבר שזו דעת אדה"ז, הרי טעות הייתה ביד ה"בית ישראל" בזה, שהרי לפי נוסח אדמו"ר הזקן אומרים נוסח העקדה גם בשבת, ורק לא אומרים "או"א" ו"רבש"ע" שלפניה ולאחריה (ראו שערי הלכה ומנהג, או"ח, חלק ב, עמ' ריט).}}.<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
בין הבית ישראל לרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין:<br />
<br />
כשהכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הורה ה'בית ישראל' שיכריזו בבית-המדרש שלו על החובה לסייע למבצע באמצעות תרומות כספיות. הוא עצמו תרם סכום נכבד לרכישת זוגות [[תפילין]] עבור הפעילים המניחים [[תפילין]] ליד [[הכותל המערבי]]. נוסף לכך הביע את הערכתו כלפי הרבי "שכוחו גדול לשלוח את חסידיו לעשות זאת ברשות הרבים". הוא אף נזף באלה שיצאו נגד המבצע, וכאשר באו לבקשו שיצרף את חתימתו למכתב שהוציאו נגד המבצע, נסערה רוחו מאוד והוא קרא: "אינני רוצה לראותם כלל! שלא יעזו לדרוך על מפתן הבית שלי!".<br />
<br />
כן, ידוע כי ה'בית ישראל' השתתף אישית (יחד עם אחיו ה"לב שמחה") בחתונתו של הרבי בוורשה, בי"ד כסלו תרפ"ט, בשליחות אביו בעל ה'אמרי אמת'. אז מסר לחתן שי מאת אביו. פעם אמר ה"בית ישראל" לחסיד ר' אליעזר מאיר ביין: "במהלך החתונה ניסה החתן להסתיר את מהותו. סבור אתה שגם אותי הצליח לרמות? לא היא! אני הבחנתי כבר באותו לילה בגדולתו העצומה" (שמן ששון מחבריך, מהדורת תשע"ו, עמ' 107, בשם הרב ביין).<br />
<br />
בביקורם של שליחי חב"ד בישראל בקיץ תשט"ז, כאשר נכנסו אל ה'בית ישראל', ציווה להביא [[יין]] ומזונות, וחתך בעצמו את המזונות ומזג להם את היין. בתוך הדברים התעניין מדוע הרבי אינו מבקר בארץ, והשליחים ענו לו שהטעם הפשוט הוא מרוב עומס העבודה המוטלת על כתפיו. כשסיפרו לו שמטרת שליחותם היא [[הפצת המעיינות]] חוצה, אמר: "דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין" (את זה צריכים כאן לעודד ולעורר), ולקראת סיום איחל להם שיצליחו בשליחותם. אחר כך ביקש למסור דרישת-שלום לרבי, ואחד מהשלוחים שעמד אצלו שמע ממנו שאומר בלחש: "זאל דער אויבערשטער העלפן, אז מ'זאל קאנען זאגען דעם רבי'ן אליין ברוכים הבאים" [=יעזור השם יתברך, שנוכל לומר לרבי בעצמו 'ברוכים הבאים']. (מתוך דו"ח השלוחים על הביקור, שנשלח לרבי. שמן ששון מחבריך, מהדורת תשע"ו, עמ' 108-107).<br />
<br />
הגאון רבי נחום קרנביסר שליט"א ראש ישיבת חידושי הרי"מ, סיפר:<br />
"זכורני כשמכרו בחודש שבט תש"ל אותיות בספר תורה של משיח, היה אז הבית ישראל זצ"ל בכפר שמריהו, ואני גם שהיתי אז בביתו. לאחר שביקרו אצלו השלוחים של חב"ד אמר לי בזה הלשון: "רשמתי אות וגם נתתי להם כסף. שמעתי שמועה שיש המקטרג על זה שהרבי מליובאוויטש שליט"א אמר שס"ת זה יכול להביא את הגאולה, ואינני מסוגל להבין בכלל את ההתנגדות הזו". באותם ימים הייתה גם שמועה שפלוני אמר על כך שזה עבודה זרה רח"ל, ובתגובה על כך אמר לי הבית ישראל זצ"ל: "קשה לי מאד להאמין שפלוני אמר כך, ואולם אם הייתי יודע באמת שכך אמר לא הייתי מוכן יותר להיפגש עימו בכלל. פעם היה אצלי מישהו שהתבטא בקשר לברסלב שזהו ענין של עבודה זרה. ויותר לא הייתי מוכן להיפגש עימו. שתדע לך שהליובאוויטשער הוא א מוראדיקער מענטש, מנהיג ישראל". שמעתי פעמים רבות מפה קדשו של הבית ישראל זצ"ל כי הרבי מליובאוויטש שליט"א הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו". עד כאן מדברי הרב קרנביסר. (כפר חב"ד, גליון 127).<br />
<br />
הרב שמואל א. הלפרין, כותב: "הגאון הקדוש רבי ישראל מגור זלה"ה, מייסדה של חסידות גור בארץ ישראל אחר השואה, הדריך את האברכים ללמוד פרקים מסוימים בתניא, ויחידי סגולה שביניהם אף עסקו בלקוטי תורה. באחת הפעמים אמר כי אין עוד ספר שיש בו יראת שמים כמו התניא. הוא היה בידידות עמוקה עם כ"ק אדמו"ר והתעניין מאוד בשיחותיו. בדירתו של הבית ישראל בחיפה מצאו הרבה מהשיחות של הרבי. שמעתי על כך מפי ידידי הרש"ז כהן. בתקופה שלפני הסתלקותו אמר לחסידיו שעליהם ללמוד מחסידי חב"ד עד כמה שהם שומעים בקול רבם, על כך שמעתי מפי חסידי גור. היתה לי הזכות להשתתף פעמיים במשלחות חסידי חב"ד שביקרוהו מטעם כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר למאבקו לתיקון חוק מיהו יהודי. בפעם הראשונה היה זה ביחד עם דודי הרה"ג והרה"ח רבי עזריאל זעליג סלונים זצ"ל לפני חג השבועות בשנת תשל"א, הצענו לרבי מגור לערוך כנס מחאה בענין זה ליד הכותל המערבי. בראש הנואמים היו אז הגאון רבי יעקב בצלאל דולטי שליט"א רבה של ירושלים. ביקשנו את עזרתו של הרבי מגור בזה והוא הבטיח. בשבת קודש הוא ציוה להכריז בבית מדרשו שכולם ילכו לדרשתו של הרב זולטי בכותל. אח"כ השתתפתי בפגישה נוספת אצל הרבי מגור זצוק"ל עם הגאון רבי שניאור זלמן גרליק זצ"ל, רבה של כפר חב"ד, ורבני חב"ד נוספים, בקשר להכרזת התענית לביטול החוק. בשתי הפעמים קיבל אותנו יפה וגילה יחס מיוחד להרב עזריאל זעליג סלונים ולרבה של כפר חב"ד" (מבוא לספר הצאצאים, עמ' 12).<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[שמן ששון מחבריך]], חלק א, מהדורת תשע"ו, עמ' 99 ואילך.<br />
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]<br />
* [[מנחם משיב נפשי]]<br />
* התקשרות גליון 750, ה'בית-ישראל' בחתונת הרבי <br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 45-52.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74630 המאמץ השמיימי להביא את הגאולה ● מיוחד] מתוך העתון "שעה טובה" {{אינפו}}<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד תשרי]] [[תרנ"ה]] - [[ב' אדר]] [[תשל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר ישראל]] [[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=587491משה יחיאל אפשטיין2023-04-10T09:26:57Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:משה יחיאל אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מאוז'רוב]]<br />
רבי '''משה יחיאל הלוי אפשטיין''' ([[ו' טבת]] [[תר"נ]] - [[א' שבט]] [[תשל"א]]) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אוז'רוב. מענקי הרוח בדורו, מפורסם בגאונותו בנגלה ובנסתר, ובצדקותו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו האדמו"ר רבי אברהם שלמה הלוי מאוז'רוב, מחבר ספר שארית ברכה, ב[[ו' טבת]] [[תר"נ]].<br />
<br />
החל מגיל שלוש, נהג אביו להכניסו לחדר מלא ספרי קודש ולסגור בעדו את הדלת, וכך התרגל ללמוד ללא הפסקה. בילדותו למד אצל אביו ואצל סבו - האדמו"ר הרב אריה לייב (לייבוש). אביו לקחו גם לאדמו"רים מחסידויות אחרות.<br />
<br />
בגיל 17 התחתן הרב משה יחיאל עם הרבנית חנה, בתו של הרב עמנואל וולטפרייד, האדמו"ר מבאפיניץ ריוספשא. בט"ו באייר תרע"ט נפטרה הרבנית בהיותה בת 29 בלבד, ממחלת טיפוס הבטן שבה נדבקה, עת טיפלה בחולים. לאחר מותה נשא את הרבנית קילא, בתו של הרב מנחם מנדל טננבוים, ומאוחר יותר את הרבנית שינדל יוכבד בת הרב משה דוד לנדאו.<br />
<br />
עד גיל 20 למד ר' משה תלמוד ומפרשים. לעיתים למד 20 שעות ברצף. החל מגיל זה החל ללמוד גם קבלה.<br />
<br />
בגיל 22 התמנה לרב באוז'רוב. כדי לקבל את אישור השלטונות למד את שפת המדינה, עם הרב יחזקאל האלטשיק, בנו של האדמו"ר מאוסטרובצה.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] לחץ עליו סבו להגר לאמריקה, באמרו שהתגלה לו שאחד מנכדיו חייב לעבור לשם. הרב משה יחיאל עשה כדבריו ועבר לניו יורק, למרות חששו לחינוך הילדים באמריקה. כמה חודשים לאחר הגיעם לניו יורק נולד לבני הזוג ילדם הרביעי, לאחר ששלושת הקודמים, בן ושתי בנות, נפטרו.<br />
<br />
בי"ז בתמוז תשי"ג עלה ארצה. חסידיו ב[[בני ברק]] רצו רצו לשכור לו דירה שם, כדי שיהיה קרוב אליהם, אך ר' משה העדיף לגור בדרום תל אביב. בארץ היה לנשיא אגודת ישראל. הוא ארגן כנסים ונתן הרצאות כדי לעודד אנשים להצביע למפלגה.<br />
<br />
ר' משה יחיאל היה מראשי היוצאים כנגד חילול השבת ההמוני. הוא עודד אנשים לצאת, להפגין ולהיאבק על השבת שנזנחה. נהג לומר שהמחלל שבת הוא כמי שמבטל את כל התורה, שהרי אמרו חז"ל ש"שקולה שבת כנגד כל המצוות".<br />
<br />
נפטר באור ל[[ראש חודש שבט]] [[תשל"א]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129}}.<br />
<br />
לאחר כל ספר שהיה מוציא לאור, היה שולח שליח לרבי להעביר לו את ספרו. הרבי התעניין בהם מאוד{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 קלטת וידאו, (23:10 שניות)], [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
במכתב מח' טבת, תשי"ט כותב הרבי לאדמו"ר מאוז'רוב: "בהזדמנות זו, אאשר קבלת ספרו אש דת חלק ו', ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים ירבה חיילים לאורייתא ויהי רצון שיוסיף בזה בהנקודה התיכונה ע"ד גודל ההכרח על כאו"א מבנ"י ללמוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וההדגשה בזה על הענין דלימוד באופן דהשגה והבנה, וכדין לימוד תורה שבע"פ שנחשב ללימוד דוקא באם מבינים ומשיגים, יעוין מג"א שו"ע או"ח סי' נו"ן, הובא בלקו"ת לרבנו הזקן בויקרא ד"ה לא תשבית (ה, ב), וכבר מפורסמים דברים חוצבים להבות אש מהרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות, ומבוארים הענינים בארוכה לאדמו"ר מוהרש"ב בקונטרס עץ חיים שלו, ובודאי שלדכוותי' אין הענין דורש אריכות כלל וכלל". {{הערה|אגרות קודש, חלק יח, ע' קלב.}}.<br />
האדמו"ר מאוז'רוב גם התכתב עם הרבי בנושאי עסקנות הכלל, וחילופי המכתבים בנושא נמצאים אצל נכדו {{הערה|ראו: בלבת אש, חלק ב, ע' רד, ובהערה 37 שם}}.<br />
<br />
בספריו מצטט רבי משה יחיאל רבות מספר ה[[תניא]] {{הערה|ראו למשל [להלן דוגמאות בלבד מתוך הכרכים הרבים של הספר "אש דת":] בספרו "אש דת", חלק ז: עמ' קיז, עמ' שפה, עמ' תקסב. בחלק י: עמ' ריז, עמ' שג. חלק יא: עמ' נה. שם, עמ' קיב. עמ' קכח. עמ' תקעח.}}. וכן מעוד ספרי חסידות חב"ד {{הערה|למשל: לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן (אש דת, חלק יא, ע' שי.) בונה ירושלים (אש דת, חלק ח, עמ' תנב. חלק יא, עמ' שנז). סידור עם דא"ח (אש דת, חלק י, עמ' לה. חלק יא, עמ' תרמט).}}<br />
<br />
<br />
==ציפייתו לגאולה==<br />
<br />
העיד על עצמו שמיום עמדו על דעתו, לא הסיח דעתו אף לשעה קלה מ[[משיח]] צדקנו.<br />
<br />
בשולחנו האחרון, שערך ב[[ח"י טבת]], אחד-עשר יום קודם פטירתו, לרגל הילולת זקנו, האדמו"ר מחנצ'ין, דיבר אודות ה[[קץ]] ו[[תחיית המתים]], באותו מעמד גם השמיע אמרה רבת משמעות, שהצדיק בבואו לעלמא דקשוט אומר שם חידושי תורה שבהם הוא מגלה את מדתו שעליה עבד כל ימי חייו.<br />
<br />
שאלו אותו פעם, שכתוב בתלמוד הירושלמי, כי השטן בשומעו את קול השופר,<br />
נבהל שמא זה קול השופר הגדול, שופרו של<br />
משיח, שאז תועבר רוח הטומאה מן הארץ,<br />
ולכן הוא מתבלבל ואינו מקטרג על עם ישראל. עולה כאן השאלה: והלוא השטן שמע גם אשתקד את קול השופר, ונוכח בסופו של דבר<br />
כי זה לא היה שופרו של משיח, ואם כן, מדוע הוא נבהל מחדש?<br />
<br />
השיב האדמו"ר: "תקיעת השופר מעוררת את<br />
הנקודה הפנימית שבכל יהודי, ולכן השטן<br />
נתקף אימה — מי יודע, אולי הפעם יעשו<br />
יהודים תשובה אמיתית ומשיח אכן יבוא<br />
בפועל"{{הערה|מתוך [[שיחת השבוע]]}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*סדרת הספרים '''אש דת''' - 11 כרכים, הסדרה עוסקת בעיקר בענייני אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל. הספר מסודר לפי פרשיות התורה והוא מבוסס גם על תורת הקבלה.<br />
*סדרת הספרים '''באר משה''' - חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת ==<br />
'''בלבת אש''', מאת אהרן סורסקי (ב' חלקים), פרקי חייהם ומשנתם של כ"ק ... רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין ושלשלת אבותיו ... אדמור"י בית אוז'רוב-חנצ'ין (ניתן לעיין ב"אוצר החכמה").<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אפשטיין משה יחיאל}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=587483משה יחיאל אפשטיין2023-04-10T08:23:10Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:משה יחיאל אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מאוז'רוב]]<br />
רבי '''משה יחיאל הלוי אפשטיין''' ([[ו' טבת]] [[תר"נ]] - [[א' שבט]] [[תשל"א]]) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אוז'רוב. מענקי הרוח בדורו, מפורסם בגאונותו בנגלה ובנסתר, ובצדקותו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו האדמו"ר רבי אברהם שלמה הלוי מאוז'רוב, מחבר ספר שארית ברכה, ב[[ו' טבת]] [[תר"נ]].<br />
<br />
החל מגיל שלוש, נהג אביו להכניסו לחדר מלא ספרי קודש ולסגור בעדו את הדלת, וכך התרגל ללמוד ללא הפסקה. בילדותו למד אצל אביו ואצל סבו - האדמו"ר הרב אריה לייב (לייבוש). אביו לקחו גם לאדמו"רים מחסידויות אחרות.<br />
<br />
בגיל 17 התחתן הרב משה יחיאל עם הרבנית חנה, בתו של הרב עמנואל וולטפרייד, האדמו"ר מבאפיניץ ריוספשא. בט"ו באייר תרע"ט נפטרה הרבנית בהיותה בת 29 בלבד, ממחלת טיפוס הבטן שבה נדבקה, עת טיפלה בחולים. לאחר מותה נשא את הרבנית קילא, בתו של הרב מנחם מנדל טננבוים, ומאוחר יותר את הרבנית שינדל יוכבד בת הרב משה דוד לנדאו.<br />
<br />
עד גיל 20 למד ר' משה תלמוד ומפרשים. לעיתים למד 20 שעות ברצף. החל מגיל זה החל ללמוד גם קבלה.<br />
<br />
בגיל 22 התמנה לרב באוז'רוב. כדי לקבל את אישור השלטונות למד את שפת המדינה, עם הרב יחזקאל האלטשיק, בנו של האדמו"ר מאוסטרובצה.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] לחץ עליו סבו להגר לאמריקה, באמרו שהתגלה לו שאחד מנכדיו חייב לעבור לשם. הרב משה יחיאל עשה כדבריו ועבר לניו יורק, למרות חששו לחינוך הילדים באמריקה. כמה חודשים לאחר הגיעם לניו יורק נולד לבני הזוג ילדם הרביעי, לאחר ששלושת הקודמים, בן ושתי בנות, נפטרו.<br />
<br />
בי"ז בתמוז תשי"ג עלה ארצה. חסידיו ב[[בני ברק]] רצו רצו לשכור לו דירה שם, כדי שיהיה קרוב אליהם, אך ר' משה העדיף לגור בדרום תל אביב. בארץ היה לנשיא אגודת ישראל. הוא ארגן כנסים ונתן הרצאות כדי לעודד אנשים להצביע למפלגה.<br />
<br />
ר' משה יחיאל היה מראשי היוצאים כנגד חילול השבת ההמוני. הוא עודד אנשים לצאת, להפגין ולהיאבק על השבת שנזנחה. נהג לומר שהמחלל שבת הוא כמי שמבטל את כל התורה, שהרי אמרו חז"ל ש"שקולה שבת כנגד כל המצוות".<br />
<br />
נפטר באור ל[[ראש חודש שבט]] [[תשל"א]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129}}.<br />
<br />
לאחר כל ספר שהיה מוציא לאור, היה שולח שליח לרבי להעביר לו את ספרו. הרבי התעניין בהם מאוד{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 קלטת וידאו, (23:10 שניות)], [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
במכתב מח' טבת, תשי"ט כותב הרבי לאדמו"ר מאוז'רוב: "בהזדמנות זו, אאשר קבלת ספרו אש דת חלק ו', ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים ירבה חיילים לאורייתא ויהי רצון שיוסיף בזה בהנקודה התיכונה ע"ד גודל ההכרח על כאו"א מבנ"י ללמוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וההדגשה בזה על הענין דלימוד באופן דהשגה והבנה, וכדין לימוד תורה שבע"פ שנחשב ללימוד דוקא באם מבינים ומשיגים, יעוין מג"א שו"ע או"ח סי' נו"ן, הובא בלקו"ת לרבנו הזקן בויקרא ד"ה לא תשבית (ה, ב), וכבר מפורסמים דברים חוצבים להבות אש מהרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות, ומבוארים הענינים בארוכה לאדמו"ר מוהרש"ב בקונטרס עץ חיים שלו, ובודאי שלדכוותי' אין הענין דורש אריכות כלל וכלל". {{הערה|אגרות קודש, חלק יח, ע' קלב.}}.<br />
האדמו"ר מאוז'רוב גם התכתב עם הרבי בנושאי עסקנות הכלל, וחילופי המכתבים בנושא נמצאים אצל נכדו {{הערה|ראו: בלבת אש, חלק ב, ע' רד, ובהערה 37 שם}}.<br />
<br />
בספריו מצטט רבי משה יחיאל רבות מספר ה[[תניא]] {{הערה|ראו למשל [להלן דוגמאות בלבד מתוך הכרכים הרבים של הספר "אש דת":] בספרו "אש דת", חלק ז, עמ' קיז, עמ' שפה, עמ' תקסב. חלק י, עמ' ריז, עמ' שג. חלק יא, עמ' נה. שם, עמ' קיב. עמ' קכח. עמ' תקעח.}}. וכן מעוד ספרי חסידות חב"ד {{הערה|למשל: לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן (אש דת, חלק יא, ע' שי.}}.<br />
<br />
<br />
==ציפייתו לגאולה==<br />
<br />
העיד על עצמו שמיום עמדו על דעתו, לא הסיח דעתו אף לשעה קלה מ[[משיח]] צדקנו.<br />
<br />
בשולחנו האחרון, שערך ב[[ח"י טבת]], אחד-עשר יום קודם פטירתו, לרגל הילולת זקנו, האדמו"ר מחנצ'ין, דיבר אודות ה[[קץ]] ו[[תחיית המתים]], באותו מעמד גם השמיע אמרה רבת משמעות, שהצדיק בבואו לעלמא דקשוט אומר שם חידושי תורה שבהם הוא מגלה את מדתו שעליה עבד כל ימי חייו.<br />
<br />
שאלו אותו פעם, שכתוב בתלמוד הירושלמי, כי השטן בשומעו את קול השופר,<br />
נבהל שמא זה קול השופר הגדול, שופרו של<br />
משיח, שאז תועבר רוח הטומאה מן הארץ,<br />
ולכן הוא מתבלבל ואינו מקטרג על עם ישראל. עולה כאן השאלה: והלוא השטן שמע גם אשתקד את קול השופר, ונוכח בסופו של דבר<br />
כי זה לא היה שופרו של משיח, ואם כן, מדוע הוא נבהל מחדש?<br />
<br />
השיב האדמו"ר: "תקיעת השופר מעוררת את<br />
הנקודה הפנימית שבכל יהודי, ולכן השטן<br />
נתקף אימה — מי יודע, אולי הפעם יעשו<br />
יהודים תשובה אמיתית ומשיח אכן יבוא<br />
בפועל"{{הערה|מתוך [[שיחת השבוע]]}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*סדרת הספרים '''אש דת''' - 11 כרכים, הסדרה עוסקת בעיקר בענייני אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל. הספר מסודר לפי פרשיות התורה והוא מבוסס גם על תורת הקבלה.<br />
*סדרת הספרים '''באר משה''' - חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת ==<br />
'''בלבת אש''', מאת אהרן סורסקי (ב' חלקים), פרקי חייהם ומשנתם של כ"ק ... רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין ושלשלת אבותיו ... אדמור"י בית אוז'רוב-חנצ'ין (ניתן לעיין ב"אוצר החכמה").<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אפשטיין משה יחיאל}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=587480משה יחיאל אפשטיין2023-04-10T07:33:23Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:משה יחיאל אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מאוז'רוב]]<br />
רבי '''משה יחיאל הלוי אפשטיין''' ([[ו' טבת]] [[תר"נ]] - [[א' שבט]] [[תשל"א]]) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אוז'רוב. מענקי הרוח בדורו, מפורסם בגאונותו בנגלה ובנסתר, ובצדקותו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו האדמו"ר רבי אברהם שלמה הלוי מאוז'רוב, מחבר ספר שארית ברכה, ב[[ו' טבת]] [[תר"נ]].<br />
<br />
החל מגיל שלוש, נהג אביו להכניסו לחדר מלא ספרי קודש ולסגור בעדו את הדלת, וכך התרגל ללמוד ללא הפסקה. בילדותו למד אצל אביו ואצל סבו - האדמו"ר הרב אריה לייב (לייבוש). אביו לקחו גם לאדמו"רים מחסידויות אחרות.<br />
<br />
בגיל 17 התחתן הרב משה יחיאל עם הרבנית חנה, בתו של הרב עמנואל וולטפרייד, האדמו"ר מבאפיניץ ריוספשא. בט"ו באייר תרע"ט נפטרה הרבנית בהיותה בת 29 בלבד, ממחלת טיפוס הבטן שבה נדבקה, עת טיפלה בחולים. לאחר מותה נשא את הרבנית קילא, בתו של הרב מנחם מנדל טננבוים, ומאוחר יותר את הרבנית שינדל יוכבד בת הרב משה דוד לנדאו.<br />
<br />
עד גיל 20 למד ר' משה תלמוד ומפרשים. לעיתים למד 20 שעות ברצף. החל מגיל זה החל ללמוד גם קבלה.<br />
<br />
בגיל 22 התמנה לרב באוז'רוב. כדי לקבל את אישור השלטונות למד את שפת המדינה, עם הרב יחזקאל האלטשיק, בנו של האדמו"ר מאוסטרובצה.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] לחץ עליו סבו להגר לאמריקה, באמרו שהתגלה לו שאחד מנכדיו חייב לעבור לשם. הרב משה יחיאל עשה כדבריו ועבר לניו יורק, למרות חששו לחינוך הילדים באמריקה. כמה חודשים לאחר הגיעם לניו יורק נולד לבני הזוג ילדם הרביעי, לאחר ששלושת הקודמים, בן ושתי בנות, נפטרו.<br />
<br />
בי"ז בתמוז תשי"ג עלה ארצה. חסידיו ב[[בני ברק]] רצו רצו לשכור לו דירה שם, כדי שיהיה קרוב אליהם, אך ר' משה העדיף לגור בדרום תל אביב. בארץ היה לנשיא אגודת ישראל. הוא ארגן כנסים ונתן הרצאות כדי לעודד אנשים להצביע למפלגה.<br />
<br />
ר' משה יחיאל היה מראשי היוצאים כנגד חילול השבת ההמוני. הוא עודד אנשים לצאת, להפגין ולהיאבק על השבת שנזנחה. נהג לומר שהמחלל שבת הוא כמי שמבטל את כל התורה, שהרי אמרו חז"ל ש"שקולה שבת כנגד כל המצוות".<br />
<br />
נפטר באור ל[[ראש חודש שבט]] [[תשל"א]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129}}.<br />
<br />
לאחר כל ספר שהיה מוציא לאור, היה שולח שליח לרבי להעביר לו את ספרו. הרבי התעניין בהם מאוד{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 קלטת וידאו, (23:10 שניות)], [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
במכתב מח' טבת, תשי"ט כותב הרבי לאדמו"ר מאוז'רוב: "בהזדמנות זו, אאשר קבלת ספרו אש דת חלק ו', ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים ירבה חיילים לאורייתא ויהי רצון שיוסיף בזה בהנקודה התיכונה ע"ד גודל ההכרח על כאו"א מבנ"י ללמוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וההדגשה בזה על הענין דלימוד באופן דהשגה והבנה, וכדין לימוד תורה שבע"פ שנחשב ללימוד דוקא באם מבינים ומשיגים, יעוין מג"א שו"ע או"ח סי' נו"ן, הובא בלקו"ת לרבנו הזקן בויקרא ד"ה לא תשבית (ה, ב), וכבר מפורסמים דברים חוצבים להבות אש מהרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות, ומבוארים הענינים בארוכה לאדמו"ר מוהרש"ב בקונטרס עץ חיים שלו, ובודאי שלדכוותי' אין הענין דורש אריכות כלל וכלל". {{הערה|אגרות קודש, חלק יח, ע' קלב.}}.<br />
האדמו"ר מאוז'רוב גם התכתב עם הרבי בנושאי עסקנות הכלל, וחילופי המכתבים בנושא נמצאים אצל נכדו {{הערה|ראו: בלבת אש, חלק ב, ע' רד, ובהערה 37 שם}}.<br />
<br />
<br />
==ציפייתו לגאולה==<br />
<br />
העיד על עצמו שמיום עמדו על דעתו, לא הסיח דעתו אף לשעה קלה מ[[משיח]] צדקנו.<br />
<br />
בשולחנו האחרון, שערך ב[[ח"י טבת]], אחד-עשר יום קודם פטירתו, לרגל הילולת זקנו, האדמו"ר מחנצ'ין, דיבר אודות ה[[קץ]] ו[[תחיית המתים]], באותו מעמד גם השמיע אמרה רבת משמעות, שהצדיק בבואו לעלמא דקשוט אומר שם חידושי תורה שבהם הוא מגלה את מדתו שעליה עבד כל ימי חייו.<br />
<br />
שאלו אותו פעם, שכתוב בתלמוד הירושלמי, כי השטן בשומעו את קול השופר,<br />
נבהל שמא זה קול השופר הגדול, שופרו של<br />
משיח, שאז תועבר רוח הטומאה מן הארץ,<br />
ולכן הוא מתבלבל ואינו מקטרג על עם ישראל. עולה כאן השאלה: והלוא השטן שמע גם אשתקד את קול השופר, ונוכח בסופו של דבר<br />
כי זה לא היה שופרו של משיח, ואם כן, מדוע הוא נבהל מחדש?<br />
<br />
השיב האדמו"ר: "תקיעת השופר מעוררת את<br />
הנקודה הפנימית שבכל יהודי, ולכן השטן<br />
נתקף אימה — מי יודע, אולי הפעם יעשו<br />
יהודים תשובה אמיתית ומשיח אכן יבוא<br />
בפועל"{{הערה|מתוך [[שיחת השבוע]]}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*סדרת הספרים '''אש דת''' - 11 כרכים, הסדרה עוסקת בעיקר בענייני אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל. הספר מסודר לפי פרשיות התורה והוא מבוסס גם על תורת הקבלה.<br />
*סדרת הספרים '''באר משה''' - חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת ==<br />
בלבת אש, מאת אהרן סורסקי, ב' חלקים, .פרקי חייהם ומשנתם של כ"ק ... רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין ושלשלת אבותיו ... אדמור"י בית אוז'רוב-חנצ'ין (ניתן לעיין ב"אוצר החכמה").<br />
<br />
בספריו הוא מצטט רבות מספר ה[[תניא]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אפשטיין משה יחיאל}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8&diff=587478תנועת המוסר2023-04-10T07:28:36Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{לאיחוד|תורת המוסר|תנועת המוסר}}<br />
'''תנועת המוסר''' הייתה תנועה שייסד ר' [[ישראל מסלנט]] במזרח-אירופה במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות. הרב סלנטר פעל להקים תנועה שתתמודד מצד אחד עם הסחף האדיר במזרח אירופה לחסידות ומן הצד השני עם ההידרדרות הנוראה למשכילות ואפיקורסיות.<br />
<br />
ר' ישראל סלנטר היה מתלמידיו של רבי יוסף זונדל מסלנט שהיה מגדולי תלמידיו של רבי [[חיים מוולוז'ין]]. רבי יוסף זונדל, היה דמות נחבאת אל הכלים, שרבים לא הכירוהו אך תלמידיו העידו כי היה דמות מוסרית משכמה ומעלה, והוא היה מקורב עם גדולי ישראל - ובראשם [[אדמו"ר המהר"ש]]. סביבו בישיבת וולוז'ין התקבץ חוג מוסרי שניתן לראות בו גלגול ראשוני של תנועת המוסר.<br />
<br />
כמו אנשי מוסר שקדמו לו, האמין גם הרב ישראל בלימוד ספרי מוסר מסוגים שונים. אולם הוא טען שלא די בכך כדי להניע את האדם לקיים את כל המצוות כראוי, כולל [[מצוות]] שישנה נטייה לזלזל בהן, כמו מצוות שבין אדם לחברו למשל; מסיבה זו - הוא טען - על האדם לחדור אל מעבר לצד השכלי, אל תוך "הכוחות הכהים" שבנפשו. והדרך לכך היא "לימוד מוסר בהתפעלות", תוך חזרה על משפטי מפתח ובניגון מתאים, עד שיחדרו הדברים לתוך טבעו של האדם. פרקטיקה נוספת שפיתח הרב ישראל היא הקמת "בתי מוסר" המיועדים למטרה זו של לימוד מוסר בהתפעלות.<br />
==תלמידיו==<br />
תלמידיו נחלקו בדרך הנחלת המוסר:<br />
<br />
*שיטת "הסבא מקלם", ר' שמחה זיסל זיו, שהתייחדה בשיטת [[חינוך]] קפדנית, ובתביעה למנוחת הנפש, לסדר וניקיון ולמשמעת עצמית חמורה.<br />
<br />
*שיטת "הסבא מסלובודקה", ר' נתן צבי פינקל. אסכולת סלובודקה הדגישה את החדרת המוסר דרך ה[[שכל]] וההכרה דווקא. במסגרת זו הדגיש הסבא את עקרון "גדלות האדם" - שהוא גדול יותר אפילו מן המלאכים, וממילא עליו להתנהג בהתאם. עיקרון זה התבטא גם בהקפדה על חזות חיצונית אירופאית מכובדת.<br />
<br />
*שיטת "הסבא מנובהרדוק", ר' יוסף יוזל הורוביץ, שהחזיק בשיטה הפוכה מן הקודמת, שהדגישה את שפלות האדם. בספרו "מדרגת האדם" מדגים הסבא עד כמה האדם שפל ומלא "נגיעות", כלומר אינטרסים פרטיים המעכבים בעדו להגיע ל[[אמת]]. לכן דגלה שיטה זו בשבירת המידות ובהשפלת האדם, כולל על ידי פעולות קיצוניות ולעיתים גם מוזרות. אסכולה זו הדגישה מאוד גם את מידת ה"[[ביטחון]]" כלומר ביטחון בקב"ה שיספק את כל צורכי האדם ללא כל השתדלות מצדו.<br />
<br />
תלמידים בולטים נוספים שהנחילו את תורת המוסר אך לא יצרו אסכולות משלהם:<br />
*רבי יצחק (איצל'ה) בלאזר, שהוציא את כתבי רבו בספר "אור ישראל", מחבר ספר "כוכבי אור" במוסר ושו"ת פרי יצחק הלמדני.<br />
*רבי נפתלי אמסטרדם.<br />
*רבי אליעזר שולביץ, ראש ישיבת לומז'א הישיבה המוסרית הראשונה באזורי פולין החסידית.<br />
<br />
==ההתנגדות לתנועת המוסר==<br />
<br />
השינוי של תנועת המוסר, ובפרט המהלך של הכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד הגמרא, נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני הליטאי.<br />
<br />
בעקבות הפולמוס, התפצלה ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה המוסרית, כשהפורשים הקימו את ישיבת כנסת בית יצחק.<br />
<br />
הפולמוס תואר בספר קצר בשם פולמוס המוסר שיצא לאור כנספח לספר תנועת המוסר, מאת הרב דב כץ.<br />
<br />
== המוסר כיום ==<br />
כיום מקובל כמעט בכל הישיבות הליטאיות סדר מוסר בן 30 דקות ואמירת שיחות מוסריות וועדים על ידי רבני הישיבה ובפרט המשגיח. זאת גם בישיבות שלומדות בדרך הלימוד של ה[[חזון איש]] שלא היה מזוהה עם תנועת המוסר, כישיבות סלבודקה וזיכרון מיכאל.<br />
<br />
בחלק מכוללי האברכים גם כן מקובל סדר מוסר, אם כי קצר יותר ומעת לעת מתקיימת שיחת מוסר.<br />
<br />
את שיטתה היחודית של קלם ישנו מכון שמפיץ בספרים ערוכים בלשון דורינו, בשלב זה יצאו שני כרכים בשם '''להתעלות'''.<br />
<br />
==יחס החסידות ורבותינו נשיאנו למוסר==<br />
{{ערך מורחב|תורת המוסר}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
תנועת המוסר לרב דב כץ, חמשה כרכים.<br />
<br />
[[קטגוריה:דרכים בעבודת השם]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=587477משה יחיאל אפשטיין2023-04-10T07:25:37Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:משה יחיאל אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מאוז'רוב]]<br />
רבי '''משה יחיאל הלוי אפשטיין''' ([[ו' טבת]] [[תר"נ]] - [[א' שבט]] [[תשל"א]]) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אוז'רוב. מענקי הרוח בדורו, מפורסם בגאונותו בנגלה ובנסתר, ובצדקותו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו האדמו"ר רבי אברהם שלמה הלוי מאוז'רוב, מחבר ספר שארית ברכה, ב[[ו' טבת]] [[תר"נ]].<br />
<br />
החל מגיל שלוש, נהג אביו להכניסו לחדר מלא ספרי קודש ולסגור בעדו את הדלת, וכך התרגל ללמוד ללא הפסקה. בילדותו למד אצל אביו ואצל סבו - האדמו"ר הרב אריה לייב (לייבוש). אביו לקחו גם לאדמו"רים מחסידויות אחרות.<br />
<br />
בגיל 17 התחתן הרב משה יחיאל עם הרבנית חנה, בתו של הרב עמנואל וולטפרייד, האדמו"ר מבאפיניץ ריוספשא. בט"ו באייר תרע"ט נפטרה הרבנית בהיותה בת 29 בלבד, ממחלת טיפוס הבטן שבה נדבקה, עת טיפלה בחולים. לאחר מותה נשא את הרבנית קילא, בתו של הרב מנחם מנדל טננבוים, ומאוחר יותר את הרבנית שינדל יוכבד בת הרב משה דוד לנדאו.<br />
<br />
עד גיל 20 למד ר' משה תלמוד ומפרשים. לעיתים למד 20 שעות ברצף. החל מגיל זה החל ללמוד גם קבלה.<br />
<br />
בגיל 22 התמנה לרב באוז'רוב. כדי לקבל את אישור השלטונות למד את שפת המדינה, עם הרב יחזקאל האלטשיק, בנו של האדמו"ר מאוסטרובצה.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] לחץ עליו סבו להגר לאמריקה, באמרו שהתגלה לו שאחד מנכדיו חייב לעבור לשם. הרב משה יחיאל עשה כדבריו ועבר לניו יורק, למרות חששו לחינוך הילדים באמריקה. כמה חודשים לאחר הגיעם לניו יורק נולד לבני הזוג ילדם הרביעי, לאחר ששלושת הקודמים, בן ושתי בנות, נפטרו.<br />
<br />
בי"ז בתמוז תשי"ג עלה ארצה. חסידיו ב[[בני ברק]] רצו רצו לשכור לו דירה שם, כדי שיהיה קרוב אליהם, אך ר' משה העדיף לגור בדרום תל אביב. בארץ היה לנשיא אגודת ישראל. הוא ארגן כנסים ונתן הרצאות כדי לעודד אנשים להצביע למפלגה.<br />
<br />
ר' משה יחיאל היה מראשי היוצאים כנגד חילול השבת ההמוני. הוא עודד אנשים לצאת, להפגין ולהיאבק על השבת שנזנחה. נהג לומר שהמחלל שבת הוא כמי שמבטל את כל התורה, שהרי אמרו חז"ל ש"שקולה שבת כנגד כל המצוות".<br />
<br />
נפטר באור ל[[ראש חודש שבט]] [[תשל"א]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129}}.<br />
<br />
לאחר כל ספר שהיה מוציא לאור, היה שולח שליח לרבי להעביר לו את ספרו. הרבי התעניין בהם מאוד{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 קלטת וידאו, (23:10 שניות)], [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
במכתב מח' טבת, תשי"ט כותב הרבי לאדמו"ר מאוז'רוב: "בהזדמנות זו, אאשר קבלת ספרו אש דת חלק ו', ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים ירבה חיילים לאורייתא ויהי רצון שיוסיף בזה בהנקודה התיכונה ע"ד גודל ההכרח על כאו"א מבנ"י ללמוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וההדגשה בזה על הענין דלימוד באופן דהשגה והבנה, וכדין לימוד תורה שבע"פ שנחשב ללימוד דוקא באם מבינים ומשיגים, יעוין מג"א שו"ע או"ח סי' נו"ן, הובא בלקו"ת לרבנו הזקן בויקרא ד"ה לא תשבית (ה, ב), וכבר מפורסמים דברים חוצבים להבות אש מהרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות, ומבוארים הענינים בארוכה לאדמו"ר מוהרש"ב בקונטרס עץ חיים שלו, ובודאי שלדכוותי' אין הענין דורש אריכות כלל וכלל". {{הערה|אגרות קודש, חלק יח, ע' קלב.}}.<br />
האדמו"ר מאוז'רוב גם התכתב עם הרבי בנושאי עסקנות הכלל, וחילופי המכתבים בנושא נמצאים אצל נכדו {{הערה|ראו: בלבת אש, חלק ב, ע' רד, ובהערה 37 שם}}.<br />
<br />
בכבוד וברכה. {{הערה| .}}.<br />
==ציפייתו לגאולה==<br />
<br />
העיד על עצמו שמיום עמדו על דעתו, לא הסיח דעתו אף לשעה קלה מ[[משיח]] צדקנו.<br />
<br />
בשולחנו האחרון, שערך ב[[ח"י טבת]], אחד-עשר יום קודם פטירתו, לרגל הילולת זקנו, האדמו"ר מחנצ'ין, דיבר אודות ה[[קץ]] ו[[תחיית המתים]], באותו מעמד גם השמיע אמרה רבת משמעות, שהצדיק בבואו לעלמא דקשוט אומר שם חידושי תורה שבהם הוא מגלה את מדתו שעליה עבד כל ימי חייו.<br />
<br />
שאלו אותו פעם, שכתוב בתלמוד הירושלמי, כי השטן בשומעו את קול השופר,<br />
נבהל שמא זה קול השופר הגדול, שופרו של<br />
משיח, שאז תועבר רוח הטומאה מן הארץ,<br />
ולכן הוא מתבלבל ואינו מקטרג על עם ישראל. עולה כאן השאלה: והלוא השטן שמע גם אשתקד את קול השופר, ונוכח בסופו של דבר<br />
כי זה לא היה שופרו של משיח, ואם כן, מדוע הוא נבהל מחדש?<br />
<br />
השיב האדמו"ר: "תקיעת השופר מעוררת את<br />
הנקודה הפנימית שבכל יהודי, ולכן השטן<br />
נתקף אימה — מי יודע, אולי הפעם יעשו<br />
יהודים תשובה אמיתית ומשיח אכן יבוא<br />
בפועל"{{הערה|מתוך [[שיחת השבוע]]}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*סדרת הספרים '''אש דת''' - 11 כרכים, הסדרה עוסקת בעיקר בענייני אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל. הספר מסודר לפי פרשיות התורה והוא מבוסס גם על תורת הקבלה.<br />
*סדרת הספרים '''באר משה''' - חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים.<br />
<br />
בספריו הוא מצטט רבות מספר ה[[תניא]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אפשטיין משה יחיאל}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=587476אגודת ישראל2023-04-10T07:24:02Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>'''אגודת ישראל''' הינה תנועה חרדית עולמית שהוקמה בשנת [[תער"ב]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה ממייסדי תנועת אגודת ישראל{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] אף הוצב במקום השני ב[[מועצת גדולי התורה]] של אגודת ישראל.}}, אך כעבור זמן קצר זמן קצר לאחרי היסוד פרש ממנה כשמכריז על פרישתו זו{{הערה|עיין [[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]], וכמענה הרבי שנדפס ב[[אגרות קודש]] חלק ל"ב אגרת יא'שלה - ראה לקמן פסקת 'יחס הרבי הרש"ב והרבי הריי"ץ לאגודה'}}.<br />
<br />
==יחס הרבי הרש"ב והרבי הריי"ץ לאגודה==<br />
הרבי הרש"ב היה בהתחלה ממקימי האגודה ואף שלח מכתב לקראת ועידת היסוד שלה{{הערה|{{היברובוקס2|'''מכתבי ברכה והסכמה''', פרנקפורט, תרע"ג|עמ' 11|33732||עמוד=11}}.}}, אך פרש ממנה מחשש שהוועד ה'מוציא לפועל' של האגודה יתחבר ל[[ציונים]]{{הערה|ואכן, בשנת [[תש"ח]] חששותיו של הרבי הרש"ב התאמתו, ונציג אגו"י חתם על מסמכים הקשורים להקמת [[מדינת ישראל|"גופים שונים"]], '''בניגוד להחלטת האגודה'''. וראה בחוברת [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/אוצרות-חסידים-ה-בין-גלות-לגאולה.pdf "בין גלות לגאולה"] באריכות.}}. נצגי האגודה אף הגיעו ל[[ליובאוויטש]] בכדי להשפיע על אדמו"ר הרש"ב לחזור לאגודה. הרבי הרש"ב לא חזר בו, ואף השפיע על הרב [[חיים מבריסק]] וה[[חפץ חיים]] לפרוש מהאגודה.<br />
<br />
הרב חיים השתכנע, אולם הסביר לרבי הרש"ב כי אילצו אותו לחתום על מכתב התומך באגודה{{הערה|1=אג"ק אדמו"ר הרש"ב ח"ב אגרת שס"א.}}. השליח שנשלח ל"חפץ חיים" סירב לבצע את שליחותו, ולאחר לא הרבה זמן נפל למשכב ונפטר{{הערה|בין גלות לגאולה הנ"ל עמוד 21}}.<br />
<br />
את פעולותיו של הרבי הרש"ב בעת ייסוד האגודה הגדיר הרבי במענה במענה לר' צבי ויינמן ששלח אל הרבי את טיוטת ספרו 'מקטוביץ עד ה' באייר - פרקים בתולדות היהדות החרדית ואגודת ישראל ובמשנתן': {{ציטוטון|ידוע ומפורסם (וגם נדפס) שכ"ק אדמו"ר נשמתו עדן (מהורש"ב) היה ממיסדי (לשון רבים) אגודת ישראל. אבל<br />
בזמן קצר לאחרי היסוד הודיע ופרסם ש"הוא יוצא מאגודת ישראל"}}{{הערה| אגרות קודש חלב ל"ב אגרת יא'שלה}}.<br />
<br />
גם אדמו"ר הריי"צ נמנע מלהשתתף בכנסותיה - גם כשהיה בקרבת מקום.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי {{מונחון|ש"ב|שאר בשרי}} האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני '''איני ממעריצם''' מנקודת ראות מפלגתי"{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 צילום המכתב].}}.<br />
<br />
===מכתבי הרבי הרש"ב נגד האגודה===<br />
<br />
{{ציטוט|מקור=אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"א.|תוכן="...מדי עברי דרך ווארשא התראתי עם הרב ר' חיים מבריסק נ"י ושאלתיו בדבר האגודה, ואמר לי שאינה טובה בעיניו ומ"מ נתן להם מכתב ותירץ א"ע שהכריחו אותו ע"ז אני כתבתי לו מפה שאינו ראוי כלל שיחזיק בידם, ואני חושש אשר במשך הזמן תהי' אגודת ציונית והשי"ת ישמרנו מהם"}}<br />
<br />
{{ציטוט|מקור=אג"ק מוהרש"ב ח"ב אגרת שס"ג.|תוכן="בכל יום ויום ממש באים אנשים אם מפראנקפורט או מפה בענינים שונים הן בעניני האגודה.. האגודה מרעשת עולמו של אשכנז ונעשה פירוד גדול בין ברייער ויעקב ראזנהיים, וברייער יצא מן האגודה, ומתאונן מאוד על הר"ח מבריסק יחי' אשר בקאטאויץ הבטיח לו בפה מלא להיות עמו, וגם כתב צעטיל והבטיח לו לשולחו בחתימתו מביתו, ועתה פרסם האיזרעליט שהגר"ח עמם אני כתבתי להגר"ח בחוזק שאנחנו אינו יכולים לילך אתם ולא להחזיקם כלל, כי יכול להיות אשר במשך יהיה נצרך להרחיקם ואפשר גם לצאת נגדם כי לפי השקפתי יהי' זה במשך הזמן כמו אגודת ציונית ועוד לא קיבלתי תשובה על זה"}}<br />
<br />
{{ציטוט|מקור=אג"ק למוהרש"ב ח"ב אגרת שסו.|תוכן="...וכאשר מתחלה רציתי להיות על אסיפת קאטאויץ וכאשר ראיתי שבהנאספים היו ציונים כמו... וכדומה אמרתי בביתי שלפי השערתי לא טוב הדבר, וכאשר אין אצלם שום הגדרה את מי לקבל כ"א ההגדרה שיהיו שומרי תורה ומצות, וזה יסביר כל אחד לעצמו כרצונו, והציונים אומרים אשר שיטתם היא כל המצות וכנודע הדברים הלא יקבצו אלי' יהי' מי שיהי' וממילא גם הועד ישתנה גם אם יהי' מהיראים האמיתים ומה גם שא"א שיהי' הכלל לא מן הפרט, וגם כאשר מקבלים ציונים מזרחים די ומספיק לנו שלא נהי' אנחנו בהאגודה. לדוגמה אמרתי לו אשר אני לא אעבוד יחד עם... וכדומה כי שונים אנחנו בדעתינו, ויבוא רק לידי מחלוקת וגם מי שיראה שאני מתחבר עם הנ"ל יכשיר זאת את הנ"ל בעיני הבריות ויאמרו התירו הפרושים כו' וגם יבוא לידי מחלוקת, ואינו כדאי לעשות אגודה על זאת והציונות היא מולדת רוסי' ויודעים אנחנו מה המה, והמזרחים המה כמו המערבים, ובאשכנז ג"כ המזרחים לא טובים המה, רק שבאשכנז אינו ניכר כ"כ ההבדל בין בלתי ציוני לציוני מזרחי כי זה מתנהג בכשרות וגם זה מתנהג בהדברים חיצונים כמוהו... ואומר שהמזרחים האשכנזי' טובים המה רק יש להם איזה טעות, אמרתי לו שבהכרח יש מקום ויסוד דשם מוצא הטעות מקום לנוח. ובסוף אמרתי אשר יש חשש גדול שבהאגודה תהי' במשך הזמן אגודת ציונית ונתפעל מתרגש מאוד ואומר להיפך אשר גם הציונים המזרחים הנכנסים בה לא יהיו ציונים במשך הזמן, ואני אמרתי לו עוד הפעם השקפתי הנ"ל שבאם יהי' רק תערובות ציונים יהפכו את כולם לציונים כו', ולא יהיו ערבים ובטוחים כלל בהתוקף שמדמים עתה, ובזה נגמר השיחה אתו. ראזנהיים עוד לא הי' אצלי. הראיתי לשטרויס שבין הנדבות על האגודה הנדפסים בהדרך ישנם נדבות מציונים גמורים כמו... וכדומה, וא"ל אשר גאטליב מפינסק נסע למאסקווא לעשות נפשות אל האגודה ולקבל נדבות, ואין אחריות הדבר עליהם..."}}<br />
<br />
==אישי חב"ד באגו"י==<br />
<br />
כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רשמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] (בהיותו בלטביה בצעירותו), הרב [[מרדכי דובין]], הרב [[אברהם חיים נאה]].<br />
<br />
==הקשר עם הרבי==<br />
הרב [[יצחק מאיר לוין]] ששימש כמנהיג אגודת ישראל ב[[ארץ הקודש]] נפגש עם הרבי ביחידות{{הערה|במכתב מח' מרחשון תשי"ד הרבי כותב: "כפי שהמצב כאן הולך ומתברר, וכן על פי הידיעות שנתקבלו כאן מארץ הקודש ת“ו, הנה לדאבוננו – החינוך העצמאי מקבל צורת עניין מפלגתי עם כל התגים, וחוזרים עוד הפעם על השגיאה שעשו מאז בזה, '''וכמו שאמרתי גם כן להרה“ח הרי“מ לעווין כשביקרני פה, אבל אז ביאר שלא יהיה בזה כל עניין מפלגתי וכו‘ וכו‘'''"}} ועמד בקשרי מכתבים וידידות עם הרבי.<br />
<br />
רבים מחברי הכנסת של האגודה נפגשו ושוחחו עם הרבי בעת כהונתם ב[[יחידות]], ב[[חלוקת הדולרים]] או בהזדמנויות אחרות, ומהם: מר שלמה לורינץ, ר' [[מנחם פרוש]], שלמה יעקב גרוס, הרב [[יעקב מזרחי]], ר' שמואל הלפרט, ר' אברהם יוסף שפירא, הרב [[משה זאב פלדמן]]. אף הרב [[אברהם יוסף לייזרזון]] שעמד בקשר קרוב עם הרבי ונפגש ושוחח עם הרבי כמה פעמים כיהן לימים כחבר כנסת מטעם האגודה. ר' [[מאיר פרוש]] ור' [[יעקב ליצמן]] שנפגשו ושוחחו עם הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] משמשים כחברי כנסת מטעם האגודה.<br />
<br />
הרב [[אליעזר מזרחי]], חסיד חב"ד הכפוף ובטל להוראות הרבי, שימש כחבר כנסת מטעם האגודה וקיבל בקשר לזה ברכות הוראות והדרכות מהרבי.<br />
<br />
===בחירות תשמ"ט===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}<br />
בתקופה שלפני הבחירות לכנסת ה-12, ניהל ראש [[ישיבת פוניבז']] מסע תעמולה והשמצות נגד [[חסידות חב"ד]] והעומד בראשה - [[הרבי]]. הוא דרש מהנהלת אגודת ישראל לנדות את חסידי חב"ד מקרב הציבור החרדי בארץ ישראל, ואיים כי באם לא ייענו דרישותיו יפרשו הליטאים מהמפלגה ובכך - לדבריו - היא לא תצליח להכנס לכנסת.<br />
<br />
עקב סירובה של מועצת גדולי התורה - ובראשה האדמו"ר [[שמחה בונים אלתר|בעל ה'לב שמחה']] ואחיו [[פנחס מנחם אלתר|בעל ה'פני מנחם']] מגור - להיענות לרצונו, פרשו הליטאים מהמפלגה ורצו ברשימה נפרדת בשם "דגל התורה".<br />
<br />
מצד ריבוי טעמים{{הערה|כ[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=915 דברי הרבי ביחידות לחברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד בט' מרחשון תשמ"ט - ימים מספר קודם הבחירות]}} הורה אז הרבי באופן חד פעמי, לכלל חסידי חב"ד בארץ להתגייס למערכה ולתמוך במפלגת אגודת ישראל, שסימנה בקלפי היה 'ג'.<br />
<br />
חסידי חב"ד פתחו בקמפיין נרחב לטובת המפלגה{{הערה|לפי כל הסקרים לפני פתיחת הקמפיין לא הייתה המפלגה זוכה ליותר ממנדט אחד}}, שבסופו של דבר קיבלה חמישה מנדטים{{הערה|רק כמאתיים קולות חסרו למנדט השישי}}, בעוד המפלגה המתחרה עברה בקושי את סף שני המנדטים.<br />
<br />
בבחירות שלאחר מכן, התאחדה אגודת ישראל עם דגל התורה, ל[[מפלגת יהדות התורה]].<br />
<br />
== איחוד עם פועלי אגודת ישראל ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
== חזית טכנית ==<br />
שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת [[מדינת ישראל]], בשליחות [[החזון איש]] ל[[רבי]] ולאדמו"ר ר' [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמר]] בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת מר שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).<br />
<br />
נראה היה כי לורנץ קיבל את עמדתו של הרבי בנושא אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!"{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]]<br />
*[[בחירות]]<br />
*[[ציונות]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''רבותינו נשיאנו, רבני גרמניה ו"אגודת ישראל"''' - ספר 'אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה' ע' 202 ואילך<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]<br />
* [[נודע בשיעורים]]<br />
*[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/אוצרות-חסידים-ה-בין-גלות-לגאולה.pdf "בין גלות לגאולה"]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידות גור]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=587475משה יחיאל אפשטיין2023-04-10T07:20:00Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:משה יחיאל אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מאוז'רוב]]<br />
רבי '''משה יחיאל הלוי אפשטיין''' ([[ו' טבת]] [[תר"נ]] - [[א' שבט]] [[תשל"א]]) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אוז'רוב. מענקי הרוח בדורו, מפורסם בגאונותו בנגלה ובנסתר, ובצדקותו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו האדמו"ר רבי אברהם שלמה הלוי מאוז'רוב, מחבר ספר שארית ברכה, ב[[ו' טבת]] [[תר"נ]].<br />
<br />
החל מגיל שלוש, נהג אביו להכניסו לחדר מלא ספרי קודש ולסגור בעדו את הדלת, וכך התרגל ללמוד ללא הפסקה. בילדותו למד אצל אביו ואצל סבו - האדמו"ר הרב אריה לייב (לייבוש). אביו לקחו גם לאדמו"רים מחסידויות אחרות.<br />
<br />
בגיל 17 התחתן הרב משה יחיאל עם הרבנית חנה, בתו של הרב עמנואל וולטפרייד, האדמו"ר מבאפיניץ ריוספשא. בט"ו באייר תרע"ט נפטרה הרבנית בהיותה בת 29 בלבד, ממחלת טיפוס הבטן שבה נדבקה, עת טיפלה בחולים. לאחר מותה נשא את הרבנית קילא, בתו של הרב מנחם מנדל טננבוים, ומאוחר יותר את הרבנית שינדל יוכבד בת הרב משה דוד לנדאו.<br />
<br />
עד גיל 20 למד ר' משה תלמוד ומפרשים. לעיתים למד 20 שעות ברצף. החל מגיל זה החל ללמוד גם קבלה.<br />
<br />
בגיל 22 התמנה לרב באוז'רוב. כדי לקבל את אישור השלטונות למד את שפת המדינה, עם הרב יחזקאל האלטשיק, בנו של האדמו"ר מאוסטרובצה.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] לחץ עליו סבו להגר לאמריקה, באמרו שהתגלה לו שאחד מנכדיו חייב לעבור לשם. הרב משה יחיאל עשה כדבריו ועבר לניו יורק, למרות חששו לחינוך הילדים באמריקה. כמה חודשים לאחר הגיעם לניו יורק נולד לבני הזוג ילדם הרביעי, לאחר ששלושת הקודמים, בן ושתי בנות, נפטרו.<br />
<br />
בי"ז בתמוז תשי"ג עלה ארצה. חסידיו ב[[בני ברק]] רצו רצו לשכור לו דירה שם, כדי שיהיה קרוב אליהם, אך ר' משה העדיף לגור בדרום תל אביב. בארץ היה לנשיא אגודת ישראל. הוא ארגן כנסים ונתן הרצאות כדי לעודד אנשים להצביע למפלגה.<br />
<br />
ר' משה יחיאל היה מראשי היוצאים כנגד חילול השבת ההמוני. הוא עודד אנשים לצאת, להפגין ולהיאבק על השבת שנזנחה. נהג לומר שהמחלל שבת הוא כמי שמבטל את כל התורה, שהרי אמרו חז"ל ש"שקולה שבת כנגד כל המצוות".<br />
<br />
נפטר באור ל[[ראש חודש שבט]] [[תשל"א]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129}}.<br />
<br />
לאחר כל ספר שהיה מוציא לאור, היה שולח שליח לרבי להעביר לו את ספרו. הרבי התעניין בהם מאוד{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 קלטת וידאו, (23:10 שניות)], [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
במכתב מח' טבת, תשי"ט כותב הרבי לאדמו"ר מאוז'רוב: "בהזדמנות זו, אאשר קבלת ספרו אש דת חלק ו', ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים ירבה חיילים לאורייתא ויהי רצון שיוסיף בזה בהנקודה התיכונה ע"ד גודל ההכרח על כאו"א מבנ"י ללמוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וההדגשה בזה על הענין דלימוד באופן דהשגה והבנה, וכדין לימוד תורה שבע"פ שנחשב ללימוד דוקא באם מבינים ומשיגים, יעוין מג"א שו"ע או"ח סי' נו"ן, הובא בלקו"ת לרבנו הזקן בויקרא ד"ה לא תשבית (ה, ב), וכבר מפורסמים דברים חוצבים להבות אש מהרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות, ומבוארים הענינים בארוכה לאדמו"ר מוהרש"ב בקונטרס עץ חיים שלו, ובודאי שלדכוותי' אין הענין דורש אריכות כלל וכלל". {{הערה|אגרות קודש, חלק יח, ע' קלב.}}.<br />
<br />
בכבוד וברכה. {{הערה| .}}.<br />
==ציפייתו לגאולה==<br />
<br />
העיד על עצמו שמיום עמדו על דעתו, לא הסיח דעתו אף לשעה קלה מ[[משיח]] צדקנו.<br />
<br />
בשולחנו האחרון, שערך ב[[ח"י טבת]], אחד-עשר יום קודם פטירתו, לרגל הילולת זקנו, האדמו"ר מחנצ'ין, דיבר אודות ה[[קץ]] ו[[תחיית המתים]], באותו מעמד גם השמיע אמרה רבת משמעות, שהצדיק בבואו לעלמא דקשוט אומר שם חידושי תורה שבהם הוא מגלה את מדתו שעליה עבד כל ימי חייו.<br />
<br />
שאלו אותו פעם, שכתוב בתלמוד הירושלמי, כי השטן בשומעו את קול השופר,<br />
נבהל שמא זה קול השופר הגדול, שופרו של<br />
משיח, שאז תועבר רוח הטומאה מן הארץ,<br />
ולכן הוא מתבלבל ואינו מקטרג על עם ישראל. עולה כאן השאלה: והלוא השטן שמע גם אשתקד את קול השופר, ונוכח בסופו של דבר<br />
כי זה לא היה שופרו של משיח, ואם כן, מדוע הוא נבהל מחדש?<br />
<br />
השיב האדמו"ר: "תקיעת השופר מעוררת את<br />
הנקודה הפנימית שבכל יהודי, ולכן השטן<br />
נתקף אימה — מי יודע, אולי הפעם יעשו<br />
יהודים תשובה אמיתית ומשיח אכן יבוא<br />
בפועל"{{הערה|מתוך [[שיחת השבוע]]}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*סדרת הספרים '''אש דת''' - 11 כרכים, הסדרה עוסקת בעיקר בענייני אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל. הספר מסודר לפי פרשיות התורה והוא מבוסס גם על תורת הקבלה.<br />
*סדרת הספרים '''באר משה''' - חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים.<br />
<br />
בספריו הוא מצטט רבות מספר ה[[תניא]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אפשטיין משה יחיאל}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=587474משה יחיאל אפשטיין2023-04-10T07:18:50Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{לעריכה}}<br />
[[קובץ:משה יחיאל אפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מאוז'רוב]]<br />
רבי '''משה יחיאל הלוי אפשטיין''' ([[ו' טבת]] [[תר"נ]] - [[א' שבט]] [[תשל"א]]) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אוז'רוב. מענקי הרוח בדורו, מפורסם בגאונותו בנגלה ובנסתר, ובצדקותו.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו האדמו"ר רבי אברהם שלמה הלוי מאוז'רוב, מחבר ספר שארית ברכה, ב[[ו' טבת]] [[תר"נ]].<br />
<br />
החל מגיל שלוש, נהג אביו להכניסו לחדר מלא ספרי קודש ולסגור בעדו את הדלת, וכך התרגל ללמוד ללא הפסקה. בילדותו למד אצל אביו ואצל סבו - האדמו"ר הרב אריה לייב (לייבוש). אביו לקחו גם לאדמו"רים מחסידויות אחרות.<br />
<br />
בגיל 17 התחתן הרב משה יחיאל עם הרבנית חנה, בתו של הרב עמנואל וולטפרייד, האדמו"ר מבאפיניץ ריוספשא. בט"ו באייר תרע"ט נפטרה הרבנית בהיותה בת 29 בלבד, ממחלת טיפוס הבטן שבה נדבקה, עת טיפלה בחולים. לאחר מותה נשא את הרבנית קילא, בתו של הרב מנחם מנדל טננבוים, ומאוחר יותר את הרבנית שינדל יוכבד בת הרב משה דוד לנדאו.<br />
<br />
עד גיל 20 למד ר' משה תלמוד ומפרשים. לעיתים למד 20 שעות ברצף. החל מגיל זה החל ללמוד גם קבלה.<br />
<br />
בגיל 22 התמנה לרב באוז'רוב. כדי לקבל את אישור השלטונות למד את שפת המדינה, עם הרב יחזקאל האלטשיק, בנו של האדמו"ר מאוסטרובצה.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] לחץ עליו סבו להגר לאמריקה, באמרו שהתגלה לו שאחד מנכדיו חייב לעבור לשם. הרב משה יחיאל עשה כדבריו ועבר לניו יורק, למרות חששו לחינוך הילדים באמריקה. כמה חודשים לאחר הגיעם לניו יורק נולד לבני הזוג ילדם הרביעי, לאחר ששלושת הקודמים, בן ושתי בנות, נפטרו.<br />
<br />
בי"ז בתמוז תשי"ג עלה ארצה. חסידיו ב[[בני ברק]] רצו רצו לשכור לו דירה שם, כדי שיהיה קרוב אליהם, אך ר' משה העדיף לגור בדרום תל אביב. בארץ היה לנשיא אגודת ישראל. הוא ארגן כנסים ונתן הרצאות כדי לעודד אנשים להצביע למפלגה.<br />
<br />
ר' משה יחיאל היה מראשי היוצאים כנגד חילול השבת ההמוני. הוא עודד אנשים לצאת, להפגין ולהיאבק על השבת שנזנחה. נהג לומר שהמחלל שבת הוא כמי שמבטל את כל התורה, שהרי אמרו חז"ל ש"שקולה שבת כנגד כל המצוות".<br />
<br />
נפטר באור ל[[ראש חודש שבט]] [[תשל"א]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129}}.<br />
<br />
לאחר כל ספר שהיה מוציא לאור, היה שולח שליח לרבי להעביר לו את ספרו. הרבי התעניין בהם מאוד{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 קלטת וידאו, (23:10 שניות)], [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
במכתב מח' טבת, תשי"ט כותב הרבי לאדמו"ר מאוז'רוב: "בהזדמנות זו, אאשר קבלת ספרו אש דת חלק ו', ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים ירבה חיילים לאורייתא ויהי רצון שיוסיף בזה בהנקודה התיכונה ע"ד גודל ההכרח על כאו"א מבנ"י ללמוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וההדגשה בזה על הענין דלימוד באופן דהשגה והבנה, וכדין לימוד תורה שבע"פ שנחשב ללימוד דוקא באם מבינים ומשיגים, יעוין מג"א שו"ע או"ח סי' נו"ן, הובא בלקו"ת לרבנו הזקן בויקרא ד"ה לא תשבית (ה, ב), וכבר מפורסמים דברים חוצבים להבות אש מהרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות, ומבוארים הענינים בארוכה לאדמו"ר מוהרש"ב בקונטרס עץ חיים שלו, ובודאי שלדכוותי' אין הענין דורש אריכות כלל וכלל". {{הערה|https://chabadlibrary.org/books/admur/index.htm.}}.<br />
<br />
בכבוד וברכה. {{הערה| .}}.<br />
==ציפייתו לגאולה==<br />
<br />
העיד על עצמו שמיום עמדו על דעתו, לא הסיח דעתו אף לשעה קלה מ[[משיח]] צדקנו.<br />
<br />
בשולחנו האחרון, שערך ב[[ח"י טבת]], אחד-עשר יום קודם פטירתו, לרגל הילולת זקנו, האדמו"ר מחנצ'ין, דיבר אודות ה[[קץ]] ו[[תחיית המתים]], באותו מעמד גם השמיע אמרה רבת משמעות, שהצדיק בבואו לעלמא דקשוט אומר שם חידושי תורה שבהם הוא מגלה את מדתו שעליה עבד כל ימי חייו.<br />
<br />
שאלו אותו פעם, שכתוב בתלמוד הירושלמי, כי השטן בשומעו את קול השופר,<br />
נבהל שמא זה קול השופר הגדול, שופרו של<br />
משיח, שאז תועבר רוח הטומאה מן הארץ,<br />
ולכן הוא מתבלבל ואינו מקטרג על עם ישראל. עולה כאן השאלה: והלוא השטן שמע גם אשתקד את קול השופר, ונוכח בסופו של דבר<br />
כי זה לא היה שופרו של משיח, ואם כן, מדוע הוא נבהל מחדש?<br />
<br />
השיב האדמו"ר: "תקיעת השופר מעוררת את<br />
הנקודה הפנימית שבכל יהודי, ולכן השטן<br />
נתקף אימה — מי יודע, אולי הפעם יעשו<br />
יהודים תשובה אמיתית ומשיח אכן יבוא<br />
בפועל"{{הערה|מתוך [[שיחת השבוע]]}}.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*סדרת הספרים '''אש דת''' - 11 כרכים, הסדרה עוסקת בעיקר בענייני אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל. הספר מסודר לפי פרשיות התורה והוא מבוסס גם על תורת הקבלה.<br />
*סדרת הספרים '''באר משה''' - חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים.<br />
<br />
בספריו הוא מצטט רבות מספר ה[[תניא]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אפשטיין משה יחיאל}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=587426אלחנן בונים וסרמן2023-04-09T19:35:29Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' אלחנן ווסארמאן.jpeg|ממוזער|הרב אלחנן בונים וסרמן]]<br />
הרב אלחנן בונים וסרמן הי"ד ([[ו' שבט]] [[ה'תרל"ה]] - [[י"א בתמוז]] [[ה'תש"א]]) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם במקומות שונים{{הערה|ראה בספר זכרונותי להרב [[נחום שמריהו ששונקין]]}}, וממנהיגי [[אגודת ישראל]].<br />
<br />
היה תלמידם המובהק של ר' [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] ו"[[החפץ חיים]]". מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נספה בשואה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר בירז' בליטא. בשנת [[תר"ן]] עברה משפחתו לבויסק שבלטביה. למד בישיבת טלז אצל רבי [[שמעון שקופ]] ואצל הרב אליעזר גורדון. בחופשות שבהן שהה בביתו למד בחברותא עם רב העיר דאז, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. אחר מספר שנים שם פנה ללמוד אצל הרב [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק. בשנת [[תרנ"ט]] (1899 למניינם) התחתן עם בתו של הרב מאיר אטלס, רבה של סלנט באותה העת. בשנים [[תרס"ג]]-[[תרס"ד]] ייסד את ישיבת אמצ'יסלב ברוסיה. בשנת [[תרס"ז]] הגיע לראדין, למד ב"כולל קדשים" אצל [[החפץ חיים]] והיה לאחד מתלמידיו המובהקים.<br />
<br />
בשנת [[תר"ע]] (1910 למניינם) קיבל עליו את משרת ראש הישיבה בבריסק, מקום מושבו של רבו הרב [[חיים סולובייצ'יק]]. בשנת [[תרפ"א]] (1921 למניינם) נתמנה לעמוד בראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ'.<br />
<br />
נרצח על ידי הנאצים ב[[י"א תמוז]] [[תש"א]] בעת שלמד עם תלמידיו המובחרים הלכות [[קידוש ה']].<br />
<br />
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
על שמו נקראת ישיבת "[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]]" בלוס אנג'לס. הישיבה הוקמה על ידי בנו רבי אלעזר שמחה, ועברה לבעלות חב"דית בשנת תשל"ח בתנאי ששמה יישמר, אירוע שצוין על ידי הרבי. הרב שמחה וסרמן, היה מקורב לרבי, והתכתב עם הרבי. <br />
הרב שמחה וסרמן כותב באחת מאגרותיו: "עובדא חשובה שהשבתי לרביי שמרני [=קונסרבטיבי]. הוא פגשני במסיבה ביחד עם אנשי חב"ד, ושאלני מה לאיש ליטא עם אנשי חב"ד? השבתי: בתורה בני ישראל נקראים צבאות ה' (שמות יב, מא) בצבא יש כמה מחלקות: רגלים, רוכבי סוסים, צי הים, צבא האויר וכו', כל אחד עובד במחלקה שלו וכל אחד מכבד את כל אחד, שכולם אנשי צבא אחד" {{הערה|קובץ מאמרים ואגרות, חלק ב, עמ' שמג.}}. <br />
<br />
בספרו "עקבתא דמשיחא", מתאר את תקופתנו כתקופת הגאולה, לאחר המאורעות האיומות שהיו בשואה.<br />
<br />
בלקוטי שיחות חלק ה' הרבי מזכירו את ביאורו בענין "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל".<br />
<br />
==הנהגתו בישיבה==<br />
הרב ווסרמן היה נוהג בקירבה אישית ואיכפתית מאוד לכל תלמיד.<br />
<br />
תלמידו הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]{{הערה|בספרו זכרונותי עמודים 22-27, במהדורה שיצא לאור על ידי "חזק"}} מתאר באופן מיוחד את אופן לימדו דרך מסירתו השיעורים על ידו, ואת הקשר והאיכפתיות שהיה לו עם כל בחור בישיבה{{הערה|ראה במקור הדברים אריכות, ולא העתקנו רק הדברים שנוגעים לצייר את דרכו ואישיותו של הרב וסרמן.}}:<br />
<br />
הרב רבי אלחנן היה בא מדי יום ביומו למועד התחלת הלימוד ומי שהיה מאחר שלוש פעמים, אחרי שהתרה בו, היה משלחו מן הישיבה...<br />
<br />
בדרך כלל נהג הרב וסרמן את נשיאותו בישיבה ברמה וידע תוך כדי הגדת שיעורו, לזרוק מרה בהתלמידים, כדי שיקשיבו ויאזינו היטב את השיעור, דרכו הייתה להרצות את הגמרא לפני התלמידים בהסברה מפליאה. הוא עסק רק בפשוטה של הגמרא, עם פירוש רש"י, בהסבירו בטוב טעם את המילים, עד כי גם תינוק היה מבין. כה יפה ונעים היה הסברו עד שקושית התוספות על רש"י הייתה נפתרת מאליה.<br />
<br />
דרכו הייתה להתבונן היטב בהאזנת התמידים לשיעור; מי שומע היטב, מי בקלות ומי אינו שומע כלל. כאשר גמר, היה פונה למיד לחזור על הענין בעל פה, כשהוא מצוה עליו לסגור את הגמרא. כיון שהלה לא שמע, מממילא לא ידע לחזור. הוא היה מניח את הלזה וציווה לחזור על הענין למי ששמע בקלות. <br />
<br />
מאחר ששמע קצת, יודע היה לחוזר אבל היה מגמגם בחזרתו. הוא עזר לו ומעמדיו על העינן עד שגמר לחזור. אז פנה שוב לראשון, למי שלא ידע מקודם, ובאם הפעם שמע וידע היטב, מה טוב; ובמידה ולא, היה משיב על לבו כי הוא מהתלמידים שאינם רוצים לשמוע, מאלו שמסירים אזניהם לשמוע תורה. ואם בפעם השלישית לא ידע לחזור את הענין בעל פה, הוחזק הלה אצלו כתלמיד שאינו שומע את השיעור והיה משלחו מן הישבה. כך עקר מן השורש את אי ההקשבה לשיעור, מתחלה מפני היראה, ולאחר מכן היו מתרגלים כולם להאזין ולהקשיב את השיעור.<br />
<br />
את דברי התוספות היה נותן לתלמידים לומר, ובמקום שהיה נצטרך להסבר או לביאור היה מעמיד את התלמיד מסביר ומבאר עד שהדברים היו מאירים וברורים מאד.<br />
<br />
הוא אהב רק לבאר פשוטן של דברי הגמרא והתוספות, ולא אהב את הפלפול כאשר גמרו ללמוד ענין מסוים לפעמים שבעה דפים ויותר, היה מכריז כי משך שני ימים לא יאמרו שיעור ורק יחזרו היטב על הגמרא. <br />
<br />
כאשר גמרו הזה, ביום השלישי, כבר היו רשומים אצלו "ועדים" תלמידים, בני רמה דומה בכשרונותיהם ובידיעותיהם. פעמים היה זה ועד של שלושה ופעמים של חמישה או יותר, הוא היה מכניס כל ועד בנפרד שואלם שאלות שונות, ואם היו בקיאים היטב בגמרא והתוספות שלמדו היו פותרים בקלות את שאלותיו. וכיון שראו התלמידים כי הכל תלוי בבקיאות היו מתחרים לחזור היטב על מה שלמדו. אף כי בסדר שכשזה הספקו ללמוד פחות ביחס לשאר הישיבות.<br />
<br />
אך מספר הדפים שלמדו ידעו היטב, והיו שגורים על פיהם...<br />
<br />
אצלי נתרבה החשק בהלימוד .. לערך שתי שעות לאחר חצות הלילה בקיץ - כי (שם) אז האיר כבר היום - הייתי מקיץ משנתי ורץ להישיבה לחוזר על לימודי .. כשנודע על כך לרבי אלחנן, הציע לי שלא להשכים קום כל כך כדי שלא יזיק להבנה.<br />
<br />
==מלחמתו נגד לימודי חול==<br />
ממשיך הרב ששונקין ומספר: בקייץ האחרון לשהותו של הרב אלחנן בהישבה, אירע מקרה לא נעים. באותה תקופה היו כבר בעיר מספר בריונים שהסיתו את בני הישיבה ללמוד למודי חול. למרבה הצער, עלה בידם למשוך אחריהם עשרים תלמידים אשר הסכימו ללמוד לימודי חול, אך גם רצו לשמוע את השיעור מפי רבי אלחנן. ברם, מיד עם בואם, שלח אותם רבי אלחנן החוצה, ובכדי שלא תתעורר שערוריה, נאמרו השיעורים במשך שני שבועות במקומות סגורים, עד כי נתייאשו מלבוא אל השיעור. רבי אלחנן הכריז אז, כי '''בישיבה אין מקום ללמודי חול, וכל הרוצה בלימודי חול, יעזוב את כתלי ישבתו!'''<br />
<br />
כל התלמידים הסכימו אמנם לדבריו. אולם, מעשה שטן הצליח, כי הבריונים מצאו כמה בעלי בתים בעיר אשר עמדו לצידם והסיתו את רבה העיר, לקחת תחת פיקוחו וחסותו את בני הישיבה. הם הבריקו מיד לרבי אלחנן - אשר נסע לחגים לבני ביתו - כי יישאר בביתו, ומעתה ימלא הרב את מקומו, <br />
<br />
הישיבה הוסיפה להתקיים עוד זמן אחד בלבד - ונתבטלה. מששמעו תלמידי השיעור של רב אלחנן שרבם לא יבוא, לא היה להם כל ענין לבוא.<br />
<br />
==תלמידיו בין חסידי חב"ד==<br />
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]<br />
*ר' [[שמואל זלמנוב]]{{הערה|ראה זכרון שמואל עמוד 15}}<br />
*ר' [[זושא ווילימובסקי]]{{הערה|ימי תמימים עמוד 24 וכן בספרו של ר' [[שניאור זלמן ברגר]] על ר' זושא עמ' 8}} הפרטיזן<br />
*ר' [[אליהו פינקל]]<br />
*ר' [[דוד גרשוביץ]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
*קובץ שיעורים, חידושים על הש"ס, תשכ"ד-תשכ"ז (שני כרכים), שנכתבו על ידי תלמידי ישיבתו. בכרך ב נוסף חיבורו דברי סופרים, דיונים על מסורת התורה.<br />
*קובץ מאמרים ואגרות, מאמרים במחשבה והשקפה ופירושי אגדה, תש"ס (שני כרכים)<br />
*קובץ הערות, חידושים על מסכת יבמות. בראש הספר הודפסו שאלות ותשובות משו"ת הרשב"א הנוגעות לענייני המסכת. כ"כ צורף בסופו קונטרס ביאורי אגדות על דרך הפשט.<br />
*עקבתא דמשיחא, (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו)<br />
*ילקוט מאמרים ומכתבים, ברוקלין, תשמ"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:וסרמן, אלחנן בונים}}<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=587418ישראל מאיר הכהן2023-04-09T19:00:56Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br />
|תמונה=[[קובץ:החפץ חיים.jpg|250px]]<br />
|תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים"<br />
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]]<br />
}}<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br />
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל ב[[מחוז הורדנה]] (כיום ב[[בלארוס]]) להרב [[אריה זאב הכהן]] ולמרת דובורושה. <br />
<br />
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי [[שמעון הלוי אפשטיין]] ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם".{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D חלק ג' עמ' רסא]}}<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br />
<br />
== ספרו המשנה ברורה ==<br />
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. [[הרבי]] הסביר {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}} שזכה לכך מכיון שהקפיד על דבריו.<br />
<br />
המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז כדי להשוותו לה[[גר"א]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי]. יש לציין כי גם בעל "ערוך השולחן" שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו"ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו"ע אדמו"ר הזקן, מכנה את אדמו"ר הזקן בשם: הגר"ז.}}<br />
<br />
{{מקור}} אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו כל כך את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו.<br />
<br />
[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות<br />
ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}<br />
<br />
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}<br />
<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם.{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br />
<br />
מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים". ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12.}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: "כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".<br />
<br />
[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". <br />
<br />
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות ש[[החסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."<br />
<br />
בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים [יש] שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם". {{הערה|"דוגמא מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=587417ישראל מאיר הכהן2023-04-09T19:00:03Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br />
|תמונה=[[קובץ:החפץ חיים.jpg|250px]]<br />
|תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים"<br />
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]]<br />
}}<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br />
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל ב[[מחוז הורדנה]] (כיום ב[[בלארוס]]) להרב [[אריה זאב הכהן]] ולמרת דובורושה. <br />
<br />
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי [[שמעון הלוי אפשטיין]] ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם".{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D חלק ג' עמ' רסא]}}<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br />
<br />
== ספרו המשנה ברורה ==<br />
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. [[הרבי]] הסביר {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}} שזכה לכך מכיון שהקפיד על דבריו.<br />
<br />
המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז כדי להשוותו לה[[גר"א]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי]. יש לציין כי גם בעל "ערוך השולחן" שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו"ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו"ע אדמו"ר הזקן, מכנה את אדמו"ר הזקן בשם: הגר"ז.}}<br />
<br />
{{מקור}} אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו כל כך את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו.<br />
<br />
[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות<br />
ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}<br />
<br />
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}<br />
<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם.{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br />
<br />
מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים". ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12.}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: "כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".<br />
<br />
[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". <br />
<br />
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות ש[[החסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."<br />
<br />
בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים יש שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם". {{הערה|"דוגמא מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=587416ישראל מאיר הכהן2023-04-09T18:59:37Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי ישראל מאיר הכהן<br />
|תמונה=[[קובץ:החפץ חיים.jpg|250px]]<br />
|תיאור=תמונה צבועה של "החפץ חיים"<br />
|תאריך לידה=[[תקצ"ח]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תרצ"ג]]<br />
}}<br />
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתום על קול קורא יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]]]]<br />
רבי '''ישראל מאיר הכהן מראדין''', (מפרוסם בכינויו על שם ספריו '''החפץ חיים''' וכן '''המשנה ברורה'''; ה'[[תקצ"ח]] - [[כ"ד באלול]] [[ה'תרצ"ג]]), ידוע בכינוי '''החפץ חיים''', בעל ה'משנה ברורה', נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[עיירה]] ז'עטיל ב[[מחוז הורדנה]] (כיום ב[[בלארוס]]) להרב [[אריה זאב הכהן]] ולמרת דובורושה. <br />
<br />
בשנים הראשונות שלאחר חתונתו התגורר ב[[ראדין]] בה חי אביו החורג רבי [[שמעון הלוי אפשטיין]] ואכל על שולחנו. כאשר נקלע האב החורג לקשיים כלכליים פתחה אשתו חנות, כשהחפץ חיים במקביל לומד בעצמו ומלמד נערים כשלעיתים קיבל על כך תשלום. מונה לרבה של ראדין אך כעבור תקופה התפטר מתפקידו. <br />
<br />
בשנת [[תרכ"ט]] הקים בראדין ישיבה ש[[ראש ישיבה|בראשותה עמד]], ובתקופה הראשונה לקיומה אף ניהל אותה בעצמו.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] מזכירו במכתב משנת [[תרס"א]] שיצטרף לאסיפה מסוימת, "אם כי איננו מפורסם ואיננו עסקן, יכול להצטרף עמהם".{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב]], [http://ww.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=12721d4b-ced5-4f86-8177-f9b503ef9412&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D חלק ג' עמ' רסא]}}<br />
<br />
עם פרוץ המהפכה הקמוניסטית, צידד בשיטה כי אין להשאר בתחום שלטון הקמוניסטים שמנעו את קיום התורה והמצוות, וברח יחד עם תלמידיו אל מחוץ לגבולות בהם שלטו הקמוניסטים.<br />
<br />
== ספרו המשנה ברורה ==<br />
הוא חיבר את ספר המשנה ברורה, שנתקבל בכל תפוצות ישראל. [[הרבי]] הסביר {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}} שזכה לכך מכיון שהקפיד על דבריו.<br />
<br />
המשנה ברורה מזכיר רבות את ה[[אדמו"ר הזקן]] ומכנהו הגר"ז ולא שו"ע הרב או בעל התניא. כאשר בא לחלוק על אדמו"ר הזקן אינו מזכירו בשמו כבשער הציון בסי' רמ"ב בנושא ריבית. הגאון רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] הסביר כי החפץ חיים הסביר שעשה זאת לאחר שחשבו שהוא [[מתנגד]], ובדרך זו רצה לבטא שאצלו [[הגר"א]] ובעל התניא הם באותה דרגא ולכן בחר לכתוב הגר"ז כדי להשוותו לה[[גר"א]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799 מפי הגאון רבי חיים קנייבסקי]. יש לציין כי גם בעל "ערוך השולחן" שהיה גם הוא ליטאי, אך זכה להיפגש עם אדמו"ר הצמח צדק, ומביא פעמים רבות בספרו משו"ע אדמו"ר הזקן, מכנה את אדמו"ר הזקן בשם: הגר"ז.}}<br />
<br />
{{מקור}} אומרים שה'חפץ חיים' התבטא, שאילו היה יודע שקהילות רבות כל כך של חסידים קיבלו כל כך את פסקי אדמו"ר הזקן, הוא היה נוטה יותר לפסוק כמותו.<br />
<br />
[[הרבי]] הורה ללמוד בספר. היה זה במלאת חמש מאות שנה לפטירת [[הבית יוסף]], אז אמר הרבי כי יש להתחיל במבצע לעסוק בספרי [[השולחן ערוך]], ובנושאי הכלים, וא"צ לומר ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ובעניני אורח חיים בכלל - חיבורו של המשנה ברורה, אשר, להיותו "האיש החפץ חיים", זכה שנתקבל חיבורו בתפוצות<br />
ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=168 התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 171 (עמ' 168)]}}<br />
<br />
הרבי אמר: מי לנו גדול כהחפץ חיים, בשלילת הנהגה של היפך אהבת ישראל, ודיבורים לא טובים על כלל ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&hilite=00395b37-cebb-45b7-903f-42518f70085c&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd&pgnum=168 שם עמ' 177]}}<br />
<br />
<br />
== עם רבותינו נשיאינו ==<br />
החפץ חיים עמד בקשרים תמידיים עם נשיאי חב"ד, ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]], ובין היתר השתתף באסיפות שאורגנו על ידם, וחתם על כרוזים פרי יוזמתם.{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הרש"ב, אגרת תצ"א עמוד תתס"ו. ועוד רבות. אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] כרך ב' עמודים קפג - קפה, עמוד קנ"ב אגרת תכג, עמודים קסח - קסט. עמוד רל אגרת תסט שנת תר"ץ, עמוד רלז, אגרת תעב שנת תר"ץ, עמוד תסא, כרך ה': עמוד שלז אגרת אתכח. (ויקפידיה)}}<br />
<br />
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו, והוא אכן בא{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] ייסד את וועד ההצלה האירופאי לטובת יהודי [[רוסיה]], יחד עם הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ.{{הערה|1=אגרות קודש - [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f80673b9-214b-40be-8235-9788ad7cf100&st=%u05d4%u05d7%u05e4%u05e5+%u05d7%u05d9%u05d9%u05dd עמ' קעח (197)]}}<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)]] והביע את התרשמותו והתפעלותו מהישיבה ולומדיה.<br />
<br />
מסופר{{הערה|ראה "ספר הזוהר מאלף צדיקים". ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12.}}, שבהזדמנות כלשהי, הביע בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] את פליאתו מכך כי בישיבת [[תומכי תמימים]] שהקים פשוט שאין מגלחים את ה[[זקן]], הרבי הרש"ב הפטיר שאין בכך שום חידוש, משום שזה הכוח של לימוד [[פנימיות התורה]]. ששמע זאת החפץ חיים, אמר בהתפעלות: "כך?! אז צריך להכניס את לימוד פנימיות התורה לישיבות!".<br />
<br />
[[הרבי]] סיפר, כי אחד מתלמידיו של החפץ חיים בא לשאול בעצתו כיצד להתנהג במשרת הרבנות שהכתירוהו. החפץ חיים יעץ לו ששלא כנהוג, יצווה שלא ימתינו לו עם גמר [[תפילת שמונה עשרה]]. הסיבה לכך היא מכיון שדבר זה יכול לגרום למצב של שוחד, שירצה למצוא חן בעיני הבעלי בתים שלו, בשביל הכבוד שמקבל מהם.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=80ccfd79-341e-4f20-bf06-be2f622b637c&st=%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&pgnum=317 עמ' 11 (317)]}}<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]], אמר הרבי בשיחה עם [[יוחנן טברסקי|האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריבקא]]: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". <br />
<br />
סיפר ר' [[אביגדור מילר]] בשמו של החפץ חיים שאמר בקשר לטענות ש[[החסידים]] מתפללים לאחר [[זמן תפילה]]: "הם מתפללים מאוחר אבל ה[[מתנגדים]] אינם מתפללים כלל..."<br />
<br />
בנו של החפץ חיים, ר' יהודה לייב, כותב על אביו: "בעשיריות שניו לעת זקנתו היה מחשיב מאד עדת החסידים, באמרו כי הם בזמנינו ככותל אבנים... שמעמידים בין בתי עץ שאינה מניחה להתפשטות שריפה, ובימינו שנגף הכפירה פשטה בכל עבר ופאה, ולאלפים שש שהם מאמינים בד' ובתורתו, אבל כמו מתביישים בקיום מצוותיה בריש גלי, בל יהא לשחוק בין הגוים ובין פריצי עמנו שרבו המלעינים מכל קודש, עלינו לשבח לעדת החסידים שהם אמיצי רוח, עושי דברו ביד רמה ובפומבי, ועוד הם מגדלים בניהם לתורה ולעבודה כאבותיהם, רוממות א-ל בגרונם, ולשונם כחרב חרה להשיב להחופשים אל חיקם עשרת מונים בוז וקלון, ועל כל פשעים תכסה אהבת ד' שֶׁבָּם". {{הערה|"דוגמא מדרכי אבי זצ"ל", עמ' טו, אות מ. וראו עוד דברים בשבח החסידים, שם בעמ' יז, אות מא. }}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''מי האיש החפץ משיח?''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 6<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=730&limit=0&field=TITLE&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94&search_mode=simple עותק נדיר ומקורי של המשנה ברורה בכתב יד - באתר ספריית ליובאוויטש]<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=587406משה פיינשטיין2023-04-09T17:28:57Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב משה פיינשטיין<br />
|כינוי=<br />
|תמונה=[[קובץ:פיינשטיין.jpg|250px]]<br />
|תיאור= יושב ראש מועצת גדולי התורה ב[[אמריקה]]<br />
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרנ"ה]]<br />
|מקום לידה=[[רוסיה]]<br />
|תאריך פטירה= [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]<br />
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=ר' פסח פרוסקין<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=ראו [[משה פיינשטיין#ספריו|בהמשך]]<br />
|השתייכות=[[ליטא]]<br />
}}<br />
<br />
הרב '''משה פיינשטיין''' ([[ז' באדר]] [[תרנ"ה]] - [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]) היה נשיא '[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה ב[[ארצות הברית]]', ראש מתיבתא תפארת [[ירושלים]] ב[[ניו יורק]] ומגדולי הפוסקים בדורו. היה בקשר עם [[הרבי]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] וניהל עימו דיונים תורניים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הלויית הרב פיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב פיינשטיין ב[[ניו יורק]]]]<br />
נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק, אז ברוסיה, לרב דוד פיינשטיין רבה של קהילת החסידים בעיירה, ומצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערה|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת נכדי הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5.}}, ואמו פייא גיטל מצאצאי ה[[של"ה]].<br />
<br />
בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלוש מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענה להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.<br />
<br />
הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו "אגרות משה". הוא היה נערץ על גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים הקדוש" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינשטיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו.<br />
<br />
בחודש [[אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]]{{הערה|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], רבי שניאור קוטלר ועוד רבנים חשובים רבים.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ"ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין.<br />
<br />
בסוף ימיו חלה במחלה קשה, נפטר ב[[י"ג באדר]] שני בשנת [[תשמ"ו]] בהיותו בן תשעים שנה. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל. ההלוויה יצאה מ[[ארצות הברית]] והמשיכה ל[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] שם נטמן.<br />
<br />
== קשריו עם חב"ד ==<br />
[[קובץ:הרבי ופיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] (במרכז מאחור) והרב פיינשטיין (מימין) בחתונה]]<br />
[[קובץ:פיינשטיין מברך תמימים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין מברך [[תמימים]] לאחר בחינה]][[קובץ:הרב פיינשטיין מכתב הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין בקריאת מכתב שקיבל מ[[הרבי]]. לידו, ר' [[אברהם שמואל לוין]]]]<br />
סבתו של אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר [[ליאזנא]], עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ו[[אהבה]] גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה לאדמו"ר הזקן והוא המליץ להכניס אותה שתלמד ב'חדר' בפינה, יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד{{הערה|הקדמת נכדי ר' משה פיינשטיין ל"אגרות משה", חלק ח, עמ' 5.}}.<br />
<br />
בתקופת רדיפות הייבסקציה נגד יהדות ברית המועצות, פנה ר' מרדכי פיינשטיין, אחיו של הרב משה פיינשטיין, ורב העיר שקלוב, לרבי הריי"צ, בבקשה לסייע לקהילתו, בבניית מקווה חדש. מכתב דומה נשלח לרבי הריי"צ מקהילת סטאראבין (עיירתו של ר' משה פיינשטיין) בשם "הרב דסטאראבין [=ר' דוד פיינשטיין, אביו של ר' משה] והגבאים"{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' קפא. צילום המכתב, שם עמ' קפז.}}.<br />
<br />
הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושקין]] ביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערה|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}. כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות. בהמשך גם החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערה|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}. בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערה|וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}.<br />
<br />
בתקופה הראשונה לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, היתה מחשבה למנות אותו כראש הישיבה, דבר שלא הבשיל לידי גמר בסופו של דבר{{הערה|1=[https://anash.org/how-reb-moshe-feinstein-almost-became-rosh-yeshiva-of-770/ כיצד כמעט והיה ר' משה פיינשטיין לראש ישיבת 770]''' {{וידאו}}{{אנש}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי{{הערה|המכתב מ[[כ"ה באייר]] הודפס בירחון ה"הפרדס" מ[[חודש סיוון]] [[תשכ"ט]]: {{ציטוטון|הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה}}.}}.<br />
<br />
במוצאי [[ראש חודש]] [[ניסן]] [[תשל"ד]] הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ל[[יחידות]] ושהה שם, יחד עם הרב [[שמחה עלברג]] והרב [[צבי הירש גאנזבורג]]{{הערה|נוכחות הרב גאנזבורג בביקור - עפ"י שבועון כפר חב"ד גל' 416 ע' 16}}, במשך למעלה משעה. עקב היחידות הממושכת נתאחרה תפילת ערבית במניינו של הרבי עד לשעה 10:30. לאחר תום השיחה ליווה הרבי את הרב פיינשטין בדרך יציאתו חוצה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש"[[חתונה|חתן]] פטור מ[[קריאת שמע]]". גם הרב עלברג שנכח ב'יחידות' סיפר על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב"ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי"{{הערה|מתוך ראיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 149.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ד]] עסק הרבי רבות בנושא תיקון [[חוק מיהו יהודי]]. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד"ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה{{הערה|מכתבו מיום [[ג' באדר]] [[תשל"ד]] וכך הוא כותב {{ציטוטון|לא להסכים להצעות פשרה לתיקונים מזויפים ולניסוחים מסורבלים.. קיים רק פתרון יחידי גיור כהלכה!}}}}. בשנת [[תשל"ה]] שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ברוסיה ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוק{{הערה|בשם ר' ליפא קליין ([[קריית מלאכי]]) שהיה במשלחת. מתוך זכרונותיו שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 868.}}. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד"ס' מאותה תקופה{{הערה|ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ה]] דיווח הירחון: {{ציטוטון|קבלת פנים מרשימה מאוד ניתנה מטעם "אגודת הרבנים" לקבוצת עולים.. שבאו להסתופף בימי החגים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. נשיא אגודת הרבנים הגאון רבי משה פיינשטיין יחד עם חבורה גדולה של רבנים, השתתפו בקבלת פנים.. העולים קבוצה מגוונת של גיל שונה עשו רושם עמוק מאוד על החברים הנאספים.. נמצאים ביניהם גם לומדים גדולים.. כולם כאחד מאוחדים.. באידיאל של [[מסירות נפש]].. במשך שעות אחדות ישבו הרבנים הנאספים כמרותקים למקומותיהם והקשיבו קשב רב לדבריהם של העולים.. השיא והמוסר השכל של כל נאומיהם היה, שבמסירות נפש אפשר לחולל ולפעול גדולות ונצורות. עדים לכך הם בעצמם.. שלמרות כל החשכות והדיכאון.. הם הצליחו לחנך את ילדיהם לדרגת בני תורה. ועובדה זו הוכחה בו במקום, בערך עשרה בחורים צעירים וילדים רבים התישבו כבגורן וענו לשאלותיהם של הרבנים על השגותיהם ב[[גמרא]] ותוספות. אחדים מהם הפליאו את השומעים בשננם בעל פה עמודים שלמים של מסכתות שונות עם המפרשים.. במיוחד מרשימה הייתה דרישת העולים, שהיהדות האמריקאית תגייס את כל כוחותיה להילחם נגד החוק של "מיהו יהודי". הרב משה פיינשטיין הביע באופן נמרץ את הזדהותה של אגודת הרבנים עם המלחמה המנוהלת על ידי האדמו"ר מליובאוויטש לזעזע את החוק הנוכחי של מיהו יהודי.. אגב - באותה פגישה עם עולי [[רוסיה]] השתתף גם הרה"ח הנודע בעל מסירות הנפש ר' יעקב נוטיק מנחלת הר חב"ד בארה"ק. הגר"מ שאל אותו: "איך הצלחתם לחיות כיהודים חרדים ולגדל דורי דורות של זרע ברך ה' העוסקים בתורה ובמצוות, כאשר כל שאר החוגים לא הצליחו לעמוד בנסיון הקשה"? ור' יעקב נוטיק השיב: "וכי הייתה לנו ברירה? הרי אנחנו יהודים ואיך אפשר אחרת"?! הגר"מ התפעל מאוד מהתשובה התמימה.}}}}. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו "כהלכה". מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתבים באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוק{{הערה|מכתב מ[[י"ד בשבט]] [[תשל"ה]]: {{ציטוטון|הנה החטא היותר גדול של ביזוי גדולי תורה וחכמיה ומנהיגיה.. בזמן האחרון התחילו אלו שחושבים עצמם לשומרי תורה ולמאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, גם כן לבזות את גדולי התורה.. שמהן צריכים ללמוד ומבזין וממאסין אותם. שלענין זה יש חומר בביזוי תלמיד חכם שבדורנו מתלמידי חכמים קדושי עליון מדורות עברו, שזה עושה שלא ילמדו מהם שהוא נְבָלָה גדולה מאין כמוהו לעשות עלילה במזיד בבזיון תלמידי חכמים גדולים.. ובכלל זה הוא גם מה שביזו מי שהם גם את הרבי מליובאוויטש שליט"א, כדי לזלזל במעשיו הגדולים ולזלזל בשאלת "מיהו יהודי" להכניס גוים בכלל ישראל, שהנבלה גדולה וגרועה ביותר, בנוסף על האיסור דביזוי תלמיד חכם}}.}} ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה"{{הערה|את מכתבו השני כתב בשנת [[תשמ"ג]].}}.<br />
<br />
גם בענייניו הפרטיים קיבל הרב פיינשטיין מהרבי. ב[[פורים]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שכל נער מגיל [[בר מצווה]] שיתחיל להניח גם [[תפילין]] של רבינו תם. הרב צבי הירש שפריצר, שהיה לו קשר קודם עם הרב פיינשטיין, החליט לגשת אליו ולדבר איתו בנושא. הרב פיינשטיין התעניין בדברי הרבי ואמר לו שאכן עד גיל שמונה עשרה הוא הניח תפילין דרבינו-תם ומסיבות שונות הפסיק להניחן. כעת, לאחר ששמע את דברי הוא הרבי, הוא מעוניין להתחיל להניחן שוב בתנאי שהרבי יבחר את הסופר שיכתוב את התפילין ושיהיה בכתב ה"בית יוסף". כששמע על כך הרבי, ביקש באמצעות מזכירו, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], שהסופר ר' אליעזר זירקינד יגש למחרת לביתו של הרב פיינשטיין ולראות באילו תפילין הוא בדיוק מעוניין. הרב זירקינד סר לביתו של הרב פיינשטיין שהנחה אותו לגבי הפרשיות וביקש ממנו שהוא רוצה לראות את הפרשיות לפני שמכניסים אותם ל'בתים'{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 252 מאת חתנו, הרב טנדלר ו[[שבועון בית משיח]] גיליון 648.}}. ב[[ערב שבת]] פרשת שקלים [[תש"מ]] הוא החל להניח את התפילין{{הערה|על פי מכתבו אל הרבי. מודפס ב"אגרות משה" אורח חיים, חלק ד' סימן ט'. וראה את מענה הרבי לר' משה פיינשטיין, שנדפס ב"שולחן מנחם", או"ח, חלק א, עמ' סו-סז.}}.<br />
<br />
הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי {{ציטוטון|האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין?!}}{{הערה|מופיע בספר "מאוצר המלך" חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב"ד.}}.<br />
<br />
צאצאיו של הרב פיינשטיין כותבים{{הערה|במבוא לאגרות משה, חלק ח, ירושלים תשנ"ו, עמ' 127}}: "אדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש היה מקורב במיוחד לרבינו [=רבי משה פיינשטיין] והיה מפנה אליו שאלות רבות בהלכה". <br />
<br />
במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובת{{הערה|את הרב דוד דב הולנדר, מראשי הסתדרות הרבנים בארה"ב, שהתלבט האם לכהן כרב בבית כנסת שאין בו מחיצה כהלכה, בין עזרת גברים לעזרת נשים, תמורת יכולת ההשפעה על מניעת איסורי תערובת באותה קהילה. [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 869.}} וענייני גיור{{הערה|מר יהודה אבנרי, איש משרד החוץ הישראלי, נשלח על ידי [[מנחם בגין]] לברר האם לפתוח בית דין ארצי לענייני גיור ב[[ארצות הברית]].}}<br />
<br />
במענה משנת תשל"ד, מפנה הרבי אשה שהייתה לה שאלה הלכתית בעניין גט, לרבי משה פיינשטיין, ומציין: "...והרב פיינשטיין שי' עונה לכל השואלים - גם כשאינו מכירם (ולפעמים גם ע"י טליפון) ונשאר בסוד, כמובן". (אג"ק חלק כט, עמ' רסט, אגרת יא'רסא.)<br />
<br />
במכתב לרב משה דוד ליברמן (ראו בערכו), כותב הרבי: "מכתבו הגיעני... ונהניתי לשמוע כי קיבל סמיכה מהרה"ג וכו' הר"מ פיינשטיין שי'". {{הערה|איגרת מז' תשרי תשי"א, נדפסה בתשורה חיטריק תשע"א.}}.<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ח]] לקראת חנוכת בית כנסת "[[בית מנחם]]" ב[[כפר חב"ד]] שנבנה על שם [[הרבי]], התקבל מכתב מהרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפילה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.<br />
<br />
באיגרת לסופר היהודי האמריקאי הרמן ווק (איגרת באנגלית מיום ד' אייר תשמ"ה – נדפסה בתרגום ללשון הקודש בספר 'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 140), התייחס הרבי לפרט ביוגרפי בחייו של הרב משה פיינשטיין:<br />
<br />
"....הזכרתי את פסק-הדין המפורסם של הרבנים וראשי-הישיבות הבולטים, שאחד מהם, דרך אגב, הוא גם הרב משה פיינשטיין שליט"א, אשר במשך שנים רבות לפני בואו לארצות-הברית, החזיק במשרה של רב בקהילה חסידית ברוסיה בתור רב חסידי. כשהגיע לניו-יורק, חברי הקהילה שלו כללו חסידים ומתנגדים ומגוון של קבוצות יהודיות אחרות.<br />
<br />
כשזה הגיע למנהגים, הוא הורה לחברי קבוצה מסויימת לנהוג לפי המנהגים המיוחדים שלהם. אבל כשזה הגיע לענין שנגע בקידוש-השם, או ההיפך מזה, לא היתה יכולה להיות שום גמישות, ואף לא חריגה, בייחוד לאור העובדה שזה היה מתפרש ברבים, כפי שהוזכר לעיל".<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] הוציא מכתב בנושא שלימות הארץ. בהזדמנות אחרת כששמע על רב מסויים בבריטניה שהתבטא שעל פי הלכה יש מקום לדון בענין מדינה פלסטינאית שבירתה ב[[ירושלים]] העתיקה, אמר: "קשה להאמין שהצהרה כזו נאמרה על ידי מי שמכהן כרב". ב[[תשמ"ג]] הושמעו דעות של אנשים חובשי כיפה, נגד התיישבות יהודית של השטחים שנכבשו ב[[מלחמת ששת הימים]]. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו הוא מעודד את ההתיישבות שם{{הערה|מכתבו מ[[חודש סיוון]] אודות העיר [[עמנואל]].}}.<br />
<br />
הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בוודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל{{הערה|בספרו "פרקי תשובה וגאולה".}}.<br />
<br />
בז' אדר תשמ"ו, בימיו חוליו האחרונים טרם פטירתו, התקיימה ב-770 אמירת תהילים לרפואתו בהוראת מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ}}.<br />
<br />
==קבוצות אצל הרב פיינשטיין==<br />
מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי.<br />
<br />
באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל"ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהם, ועימם נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]] לא פחות מבחור בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו], עמוד 84}}.<br />
<br />
כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת [[תשל"א]], הרבי שלח אותם לדבר בלימוד עם הרב פיינשטיין, הרב שבעצמו היה תקופה תחת הקומניסטים התפעל עמוקות, ושאל איך יכלתם להתחנך לתורה ומצוות שם? הבחורים ענו: 'היה לנו ברירה?', הרב פיישנטיין התפעל מאוד.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסטייל ווישיגטון למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם.<br />
<br />
==תמיכה במבצעי הרבי==<br />
[[קובץ:אסיפת רבני ארהב בעניין מיהו יהודי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אסיפת הרבנים שארגן הרב פיינשטיין בנושא [[מיהו יהודי]]]]<br />
[[קובץ:מכתב עידוד פיינשטיין קליפורניה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב עידוד מהרב פיינשטיין לפתיחת ישיבת תומכי תמימים ב[[קליפורניה]]]]<br />
[[קובץ:הקדשה דברות משה בבא בתרא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" למסכת [[בבא בתרא]], אותו העניק לרבי.]]<br />
הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות וה[[מבצעים]] של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], כשיצא הרבי עם [[מבצע נרות שבת קודש]], הוא כתב{{הערה|במכתב אל ידידו הרב [[נחום טרבניק]], הרב של [[כפר חב"ד]], באותה תקופה}}: {{ציטוטון|ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרבי סובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] הכריז הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח ב[[מבצע חינוך]]. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותב{{הערה|במכתבו מיום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשל"ט]]}}: {{ציטוטון|והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי ב[[ראש חודש כסלו|שמיני עצרת]], כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: {{ציטוטון|בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות [[מבצע תפילין|תפילין]] [[מבצע מזוזה|מזוזה]] [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת]] וכו'.. הרי בוודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו}}.<br />
<br />
ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"מ]], בתקופה בה הרבי חיזק את נושא [[תהלוכות ל"ג בעומר]], פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות{{הערה|במכתבו מא' דראש [[חודש אייר]] [[תש"מ]] הוא כותב {{ציטוטון|לכל חובבי תורה ומוקירי מצוה. זה למעלה משלושים שנה מארגנים ביום [[ל"ג בעומר]] תהלוכה פאראד שבו משתתפים עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי ניו יורק והסביבה במטרה להחדיר בלבות הנוער הצעירים את תודעת היהדות והשרשת האמונה הטהורה בדת ותורת ישראל, שלדאבונינו רחוק הוא מערכים כאלו. התכנסות רבבות בני נוער אלו גורמת לקידוש שם שמים והתעוררות רבה בקרבם, ומהנסיון למדנו שמעמד רב רושם זה גרם לקרב את הרחוקים אל חיק התורה והיהדות, ורבים אף עברו כתוצאה מכך ללמוד בתלמודי תורה וישיבות וכו'.. אי לכך, ובפרט במצב ההווה שעם ישראל זקוק לישועה, חוב קדוש מוטל על כל המחנכים והמדריכים, בני תורה ולומדי הישיבות, אשר בידם לתרום ולעזור ל"תהלוכה" חשובה זו, לסייע בידי המארגנים כפי כחם ויכלתם, וגם לבוא ולהשתתף בזה, כי ברוב עם הדרת מלך. ויהי חלקם בין מזכי הרבים, להאדרת והפצת התורה בקרב עם ישראל}}.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]], כשהרבי הכריז על כתיבת [[ספרי התורה הכללים]] ל[[אחדות]] [[עם ישראל]], קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב [[אברהם שמואל לוין]], מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב [[נחום טרבניק]] שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין והרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] כשהרבי הכריז על [[תקנת לימוד הרמב"ם]], הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרבי{{הערה|על פי עדות נכדו, הרב מרדכי טנדלר, הובאו דבריו בספר החגיגה העולמית לסיום ספר משנה תורה - מחזור ו עמ' 23}}. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"[[ירחי כלה]]" ב[[ניו יורק]], היה שולח [[פלפול]] תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: {{ציטוטון|ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם.. ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות [[לימוד התורה]] לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.<br />
<br />
את רשת [[ישיבות תומכי תמימים]], מיסודו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את ה[[שואה]] באירופה ושגשוגה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], בהנהגת הרבי{{הערה|לשון המכתב: {{ציטוטון|הנני בזה לברך את הישיבה הקדושה "תומכי תמימים" ליובאוויטש, שנתייסדה על ידי הגאון הצדיק מוהרש"ב זצוק"ל, בט"ו [[אלול]] שנת תרנ"ז.. וגם מקום הישיבה בליובאוויטש אשר שם הוכן המקום לקדושה ולטהרה להשפעת אדמו"רי חב"ד שהשפיעו מרחוק על אלפי קהילות קדושות בישראל, והשי"ת הצליח שאף אחרי חורבן הקהילות הקדושות באירופא, זרחה השמש של ישיבת תומכי תמימים שנתיסדו בפה אמריקה ובכמה מדינות, שנמצאו ברחמי שמים במדינות הללו משארית הפליטה על ידי הגאון הצדיק מוהריי"צ זצוק"ל. אשר יתברכו בריבוי תלמידים כברכת השי"ת את יעבץ תחת הנהגת הגאון הצדיק הרמ"מ שליט"א, עד יבוא גואל צדק במהרה, בתוך כל העוסקים להרבצת תורה בישראל}}.}}. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקס{{הערה|לשון המכתב {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את תלמידי הישיבה דקאראקאס ווענזועלא, והר"מ דישיבתם הרה"ג ר' ברוך ווינער שליט"א. אשר נתיסד על ידם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ובמשך זמן קצר הצליחו בהרבצת תורה, וכעת הוציאו חוברת של חידושי תורה על מסכת כתובות ועוד ענינים, ובוודאי יהנו מזה הלומדים. וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואני מברכם שיצליחו בדבר גדול זה, וגם יזכו לחדש עוד חידושי תורה ולהוציאם לאור עולם. וע"ז באתי על החתום בערב [[שבת קודש]] כ"ח ניסן. משה פיינשטיין.}}}} ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לס{{הערה|מכתב מיום [[ב' באייר]] שנת [[תשל"ח]]: {{ציטוטון|הנני בזה לברך ולעודד את הישיבה הגדולה, אור אלחנן חב"ד בלאס אנג'לס קאליפורניא, וביחוד אלו התלמידים והראש ישיבה הרה"ג ר' עזרא בנימין שוחט שליט"א, שנסעו לשם בשליחותו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א.. וכבר הוציאו חוברת חידושי תורה על [[מסכת כתובות]] שבוודאי יהנו מזה הלומדים, וכן על ידי זה יתרבה [[פלפול]] התלמידים ומשא ומתן של חידושי תורה. ואשרי חלקם וגדול זכותם של כל אחד ואחד המסייע להצלחת והרחבת מוסד קדוש זה.}}}}.<br />
<br />
באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולם{{הערה|היה זה בפני משתתפי ה"ירחי כלה" של חב"ד בהרי הקטסקילס ב[[ניו יורק]]}}: {{ציטוטון|בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו.. כדי למנוע את שכחת התורה}}.<br />
<br />
==ציטוטים על הרבי==<br />
[[קובץ:הקדשה דברות משה שבת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ל[[מסכת שבת]], אותה העניק לרבי]]<br />
[[קובץ:הקדשה דברות משה יבמות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ל[[מסכת יבמות]], אותה העניק לרבי]]<br />
את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי ניתן לראות במכתביו אל הרבי, באחד מהם הוא כותב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br />
|מקור=מכתב מ[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ז]]<br />
|תוכן=הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט"א שניאורסאהן ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[מסירת נפש]] נפלאה שומר את חומות ה[[יהדות|דת]] ומפיץ [[תורה]] ו[[יראה]] בקרב [[עם ישראל]]. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי"ת ותורתו ו[[מצוות]]יו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל [[משיח]] צדקנו, ובנין [[בית מקדש]]נו, ולחוג [[חג הפסח]] עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם ב[[אהבה]] וב[[שמחה]], בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין.}}<br />
<br />
לקראת [[י"א בניסן]] שנת [[תשמ"ב]], יום הולדתו השמונים של [[הרבי]], כתב הרב פיינשטיין מכתב ברכה בו הוא מבטא את הערצתו וידידותו אל הרבי:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור="ויהי בישורון מלך", [[תשמ"ב]]<br />
|תוכן=בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה.. במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין ב[[תורת הנגלה]] ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו.. שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה.. בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה.. לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים.. ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א.}}<br />
<br />
שנה לאחר מכן, בשנת [[תשמ"ג]], כתב כנשיא אגודת הרבנים:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=<br />
|תוכן=מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".}}<br />
<br />
ב[[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] נמצאים מספרי הרב פיינשטיין כשעליהם הקדשה עבור הרבי, מאת המחבר:<br />
<br />
על הספר "דברות משה" על מסכת [[בבא בתרא]] כתב: {{ציטוטון|להוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ"ט"}}. על ה"דברות משה" של [[מסכת שבת]] כתב: {{ציטוטון|בעזרת השם יתברך. למעלת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו"ר דליובאויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר"ח אדר תשל"ב"}}. על ה"דברות משה" על מסכת יבמות, כתב: {{ציטוטון|בעה"י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י"ג תמוז תש"מ".}}<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:אגרות משה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "אגרות משה"]]<br />
*'''אגרות משה''' (9 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית, [[תשי"ט]]-[[תשנ"ו]].<br />
*'''דברות משה''' (15 כרכים) - על הש"ס.<br />
*'''קול רם''' (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.<br />
*'''דרש משה'''.<br />
*בדי משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער<br />
* טהרת משה 2 כרכים (ליקוט מכתביו) נערך על ידי הרב ויליגער<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 31–48.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;ספריו<br />
*[http://hebrewbooks.org/916 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים א, אבן העזר א)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/917 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה א)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/918 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט א, אורח חיים ב, אבן העזר ב)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/919 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה ב, אורח חיים ג, אבן העזר ג)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/920 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים ד, יורה דעה ג)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/921 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר ד, חושן משפט ב)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/922 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ה, יורה דעה ד)] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/40812 'דברות משה' בבא קמא חלק א'] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/40813 'דברות משה' בבא קמא חלק ב'] - היברו-בוקס<br />
<br />
;כתבות ופרסומים אודתיו<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] - חב"ד אינפו<br />
*[http://www.alysefer.com/דרכו-הפסיקתית-של-רבי-משה-פיינשטיין-שיח/ פרטים על הקשר בין הרב פיינשטיין לחב"ד], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80394 תיעוד נדיר > פוסק הדור הגר"מ פיינשטיין יוצא מ'יחידות' אצל הרבי] {{שטורעם}}<br />
* [https://col.org.il/news/30383 תמימים מתארחים בביתו של הרב פיינשטיין]<br />
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/358.-Acharon-Shel-Pesach-5782.pdf הילד שנדרש להיעלם]''', הרב [[יוסף יצחק זלצמן]] מספר על פגישתו עם הרב פיינשטיין, בראיון בגליון 'הסיפור שלי', 358 ערב חג הפסח תשפ"ב<br />
<br />
<br />
<br />
{{אחרונים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך מובחר}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]</div>212.76.120.229https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=587403יקותיאל יהודה הלברשטאם2023-04-09T17:06:46Z<p>212.76.120.229: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם<br />
|תואר=האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג<br />
|תמונה=[[קובץ:צאנז.jpg|אמצע|הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם|250px]]<br />
|כיתוב=<br />
|חיבורו העיקרי=שפע חיים, דברי יציב<br />
|תאריך לידה=[[ד' בשבט]] [[תרס"ה]]<br />
|מקום לידה=בעיר רודניק<br />
|תאריך פטירה=[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]<br />
|מקום פטירה=בקריית צאנז שבעיר [[נתניה]]<br />
|סיבת הפטירה=<br />
|מקום קבורה=<br />
|חסידות=[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]]<br />
|מקום מגורים=<br />
|מקום פעילות=<br />
|מספר בשושלת=הראשון<br />
|הקודם=<br />
|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]]{{ש}}<br />
|תחילת כהונה=[[תש"ו]]<br />
|סיום כהונה=בעת פטירתו<br />
|רבותיו=הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו)<br />
|נושאים בהם עסק=<br />
|חיבוריו=<br />
|אב=רבי [[צבי הירש הלברשטאם]]<br />
|אם=מרת חיה מנדל<br />
|בת זוג=פסיה טייטלבוים, ובזיווג שני חיה נחמה אונגר<br />
|ילדים=אחד עשר ילדיו מאשתו הראשונה נספו ב[[שואה]];{{ש}}שבעה ילדים מאשתו השנייה:, בהם הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] והרב [[שמואל דוד הלברשטאם]]<br />
|חתימה=<br />
}}<br />
רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכ[[ראש ישיבה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכה|הוסמך להוראה]] בידי רבי מאיר אריק ואחרים{{הערה|מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב [[זהב]] ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]].<br />
<br />
הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי חנה מקאלשיץ ורבי ישעיה מטשחיוב, וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, גליציה והונגריה.<br />
<br />
התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של ה[[אדמו"ר]] מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית.<br />
<br />
לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם.<br />
<br />
לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה ב[[וויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], לימים מחותנו.<br />
<br />
הרב הלברשטם במעשיו נהפך לסמל ליהודי שאיבד הכל בשואה, ועם כל זה בכוחות על אנושיים לא נפל ברוחו, והקים עולם של חיים תורה ויהדות לאחר השואה והינו ממייסדי החיים היהודים של דור הניצולים.<br />
<br />
הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים. לרגל חתונתו קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי הריי"צ{{הערה|ראה אגרות קודש מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג'קב, ושם נדפס מענה הרב הלברשטם.}}, הרב הלברשטם ענה במכתב לבבי המודה לרבי על ברכתו לחתונה (יש טוענים שהרבי הריי"צ עודד אותו להתחתן ובכך להקים חיים חדשים אחרי השכול של אשתו ואחד עשר ילדיו). כמו כן, נכנס ליחידות לרבי הריי"צ{{הערה|צילום הרשימה מתוכן פגישה זו נדפס בספר "לפיד האש", חלק ב, מול עמ' תכג.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ו]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס.<br />
<br />
בקריה ייסד האדמו"ר את המרכז הרפואי - לניאדו, בעקבות [[נדר]] שנדר בתקופת [[השואה]], שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל [[יהודים]]. בעת הקמת המרכז התייעץ רבות עם הרבי, ובהוראתו נקרא המקום "מרכז רפואי" (ולא "בית חולים").<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] חזר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ביוניון סיטי.<br />
<br />
נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו בארצות הברית.<br />
<br />
==קשריו עם הרבי==<br />
מאז עלות [[הרבי]] לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק [[משקה]] לאדמו"ר, באמרו: {{הדגשה|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני [[ארץ הקודש]] הם ניסיון}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}.<br />
<br />
התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}.<br />
<br />
גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}.<br />
<br />
האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}..{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}.<br />
<br />
בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו ממושכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה [[קנאה|מקנא]] אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}.<br />
<br />
כשחסידו הרב יעקב משה שפיצר שח באוזניו ששוקל להתארח ב[[קראון הייטס]] כדי לבקר אצל הרבי עליו שמע גדולות נענה ואמר: "הליובאוויטשער רבי הוא אדם גדול מאוד" ועודד אותו לנסוע אל הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75289 הרב שפיצר: האדמו"ר עודד אותי לנסוע לרבי {{אינפו}}]}}.<br />
<br />
בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}<br />
<br />
מסופר כי בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי, אמר לו הרבי בנוגע לשיעורי החומש-רש"י של האדמו"ר מקלויזנבורג: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דבורים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני {{הערה|הכוונה לצד של היפך הקדוּשה.}}. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועי"ז איתוקמא שכינתא מעפרא". {{הערה|לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.}}.<br />
<br />
==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ==<br />
בספר "הליכות חיים" - ניסן-פסח {{הערה|מהדורת תשע"ח. עמ' טו}}מספר העורך ר' אהרן יהושע קלוגר:<br />
"שמעתי מפי הרה"ח חיים יעקב ארנפלד הי"ו מקרית צאנז, נתניה: בשנים עברו כשהייתי ממונה על עניני הכשרות בקרית צאנז, זכורני שרבינו [=ה"שפע חיים"] זי"ע הורה לי ללמוד שולחן ערוך הלכות הגעלת כלים עם המגן אברהם והנושאי כלים, ולחזור על זה עם שו"ע הרב, בהוסיפו: 'בכל מקום שיש חילוקי דיעות בין הפוסקים - תעשה כפסקו של השו"ע הרב'".<br />
<br />
==משפחתו ומתלמידיו==<br />
'''בניו'''<br />
*רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] מקריית צאנז, נתניה, המכהן כאדמו"ר ב[[ישראל]].<br />
*רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] מ[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] המכהן כאדמו"ר בארצות הברית.<br />
<br />
'''חתניו'''<br />
*רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), כיהן כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל{{הערה|עד לפטירתו ב[[כ"ז תמוז]] ה'[[תשע"ז]]}}.<br />
*רבי דב וייס, מכהן כרב קרית צאנז בירושלים.<br />
*רבי אפרים פישל מוטצען, מכהן כרבה של קריית [[הבעל שם טוב]] ב[[פתח תקווה]].<br />
*רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי לאחר פטירת גיסו הרב גולדמן, מונה לממלא מקומו כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל.בנו הרב ברוך פריזנט הוא שליח הרבי באזור התעשייה של פרדס כץ, בני ברק <br />
*רבי אליעזר דוד שפירא, מכהן כרב חסידי צאנז בעיר [[בני ברק]] וראש ישיבת תורה לשמה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 185 ואילך.<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 134-137.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[https://col.org.il/news/119510 הרבי והאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*[https://col.org.il/news/5624 איש הקשר בין הרבי והאדמו"ר מצאנז] באתר {{חב"ד און ליין}}. <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[צאנז]]-קלויזנבורג|שנה=[[תש"ו]]-[[ט' תמוז]] [[תשנ"ד]]|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] - [[נתניה]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] - [[ניו יורק]]}}<br />
{{מיון רגיל:הלברשטאם, יקותיאל יהודה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]<br />
[[קטגוריה:חסידות צאנז]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]</div>212.76.120.229