https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=212.76.105.178 2026-05-04T04:55:20Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_-_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=624407 2023-08-15T13:08:10Z

<p>212.76.105.178: יצירת דף עם התוכן &quot;בשיחת ש&quot;פ עקב נ&quot;א כותב כ&quot;ק אד&quot;ש בהערה ובכוכבית שצ&quot;ע אם לקרוא לקו&quot;א חלק חמישי.--~~~~&quot;</p> <hr /> <div>בשיחת ש&quot;פ עקב נ&quot;א כותב כ&quot;ק אד&quot;ש בהערה ובכוכבית שצ&quot;ע אם לקרוא לקו&quot;א חלק חמישי.--[[מיוחד:תרומות/212.76.105.178|212.76.105.178]] 13:08, 15 באוגוסט 2023 (UTC)</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F&diff=624404 2023-08-15T13:06:00Z

<p>212.76.105.178: /* רצון ותענוג */</p> <hr /> <div>'''רצון''' היא הטיית הנפש - משיכתה לדבר חיצוני ממנה. <br /> הרצון הוא כוח [[מקיף]], שלא מוגבל באיבר ספציפי בגוף אלא נמצא למעלה ממנו ומשפיע על כולו. כאשר כח הרצון רוצה משהו, הוא מתגבר על כל הכוחות האחרים ומגשים את רצונו (&quot;אין דבר שעומד בפני הרצון&quot;). בנוסף לרצון, כח מקיף נוסף הוא כוח ה[[תענוג]].<br /> <br /> == מהות הרצון וביטולו לנפש ==<br /> בשונה מכל הכחות, שיש להם מהות עצמאית, שעומדת בפני עצמה בלי הנפש, כל מציאות הרצון הוא הנפש. אין בו שום דבר נוסף על הנפש.<br /> <br /> לשם המחשה, כאשר אדם משכיל בשכלו דבר שכל, גם אם המשכיל ימות השכל יישאר (על הספר או אצל תלמידיו וכיוצא בזה). אך אם אדם רוצה משהו, אין שום ממשות לרצון אם האדם ימות. הרצון הוא '''רק''' כלי ביטוי והתגלות של הנפש - של האדם הרוצה.<br /> <br /> ==הרצון - ככח שאיננו הנפש עצמה==<br /> <br /> למרות שכח הרצון נעלה יותר משאר כוחות הנפש, ובטל אליה יותר מכולם, עדיין איננו הנפש עצמה. <br /> <br /> הנפש עצמה איננה חסרה כלום. אין לה רצונות, היא איננה נזקקת למאום לצורך שלימותה. השלב בו האדם נזקק לרצות דבר מה - מוכיח שקיים כאן שלב נוסף. יש פה כבר יציאה מעצם הנפש וחתירה למקום חיצוני&lt;ref&gt;ראה סוף ד&quot;ה וכל העם רואים תרס&quot;ה&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == רצון באלוקות ==<br /> {{ערך מורחב|כתר}}<br /> עם הבנת הנושא איך שהוא אצל האדם - ניתן להבין אותו אצל הבורא: זוהי הדרגה שהבורא מתחיל לרצות בבריאת העולמות. אמנם אין פה דבר זולת הרצון שלו, (בשונה מהשלב בו הוא התחיל '''בפועל''' לברוא עולמות נפרדים ממנו), אך אין זה עצמותו.<br /> <br /> == דרגות ברצון ==<br /> כל רצון ניתן לסווג אותו למספר קטגוריות:<br /> ==== פנימיות הרצון ====<br /> זהו הרצון האמיתי של האדם, כוונתו הפנימית וכל שאר הפעולות והרצונות שנגררות ממנו אינם אלא חיצוניות{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1W893hR06AlsKqkywKLCzx1HFAmCkK1U2/view בענין פנימיות וחיצוניות הרצון], הערות התמימים ואנ&quot;ש מונטריאול (קיא) י' שבט תשפ&quot;ג, עמוד 17.}}.<br /> <br /> למשל, כאשר האדם יוצא לעבוד, גם אם יש לו רצון בעבודתו, אין זה הרצון האמיתי. אין זה אלא חיצוניות הרצון. הרצון האמיתי הוא להרוויח כסף. וגם זה אין זה עדיין תכלית הרצון. תכלית הרצון בכסף הוא על מנת לפרנס את עצמו ואת משפחתו. והרצון הזה נובע מהרצון האמיתי - הפנימי והמהותי - רצונו של האדם בחיים. חפצו של האדם להמשיך להתקיים.<br /> <br /> ==== חיצוניות הרצון ====<br /> זהו רצון שמגיע בשביל דבר אחר. מלך שמכין סעודה גדולה לשריו ועבדיו החשובים, בהכרח שיישאר שאריות שאותם ייקחו עובדי המטבח, ויישארו עצמות אותם ייקחו הכלבים. מובן שרצונו של המלך במאכל לכלבים לא הניע אותו לעשות את כל הסעודה. זהו חיצוניות הרצון בלבד. פנימיות הרצון זה שריו החשובים{{הערה|ראה סידור עם דא&quot;ח ד&quot;ה עבדים היינו. ד&quot;ה [https://drive.google.com/file/d/1pRNohw5jHOLTckEjrU_qo2O5HJUB__Xu/view ביום עשתי עשר תשל&quot;א]}}.<br /> <br /> גם ברצונו של הבורא בעולמות, יש חיצוניות הרצון ופנימיות הרצון&lt;ref&gt;ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ג|תניא פרק כ&quot;ג]], [[ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ד|כ&quot;ד]], [[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ה|ל&quot;ה]].&lt;/ref&gt;: מטרתו של העולם היא שיעשו ממנו דירה לבורא, על ידי יהודים שיקיימו תורה ומצוות. היהודים והתורה זהו הרצון הפנימי של הבורא. שאר העולם זה הרצון החיצוני שלו. (ואם ח&quot;ו יהודי עובר עבירה זהו נגד רצון ה'). <br /> <br /> כאשר יהודי יודע את האמת, שהרצון האמיתי של הבורא הוא תורה ומצוות, (למרות שאם יבחר בדברים אחרים בעולם - יכול להיות שהוא ישרת את האינטרסים שלו יותר, אבל הוא מוותר על הכל ו)בוחר לקיים את פנימיות רצון הבורא.<br /> <br /> ==== רצון עצמי ====<br /> כל סוגי הרצון האמורים לעיל, הם רצונות של הנפש לדבר מסוים, מפני מעלתו של הדבר. האדם רוצה לעבוד, כי על ידי זה הוא ירוויח כסף. הוא לא ירצה בדבר שלא מביא לו תועלת. בדקות - מה שמביא לרצון זה המעלה של הדבר הרצוי, ולא בחירתו החופשית של הרוצה. (במובן מסוים זה לא '''הוא''' הרוצה, אלא האובייקט הנרצה '''מכריח''' אותו להירצות).<br /> <br /> ישנו סוג רצון, שהאדם רוצה משהו לא מפני המעלות והתועלת שיש בדבר, אלא כי כך הוא רצה. זהו רצונו ובחירתו. פה עצמיות הנפש שלו מתגלה.<br /> <br /> להמחשה: אם אדם רוצה להתפרנס, וצריך לשם כך סכום כספי מסוים, גם אם יחסר כמה שקלים מהסכום הרצון שלו ימומש פחות או יותר. לעומת זאת, אם אדם רוצה את '''אותו''' סכום, לא מצד ה''סכום'' אלא כי ''הוא'' רוצה, אזי אם יחסר ולו שקל רצונו לא יתמלא.<br /> <br /> קשה להביא דוגמה לרצון זה, כי במושגים שלנו לרצות בדבר חסר תועלת זה סתם התעקשות, אבל אצל הבורא קיים כזה דבר. זה שהבורא חפץ בלהתגלות, לברוא את כל העולמות, זה לא כי (ח&quot;ו) יש מעלה בכך&lt;ref&gt;והרי לפני הבורא אין חשיבות לשום דבר.&lt;/ref&gt; אלא כי כך הוא רוצה. <br /> <br /> == שליטתו על כל הכוחות ==<br /> כאשר הרצון רוצה משהו, אזי הוא שולט על כל כוחות הנפש, וממלא את רצונו. <br /> <br /> לעומת תענוג, שמכווין את הכוחות ומוסיף להם חיות, תכונת הרצון היא בעיקר ללכת ב&quot;דווקא&quot;. 'אני רוצה וזהו'...<br /> <br /> עם זאת, כתוב כי &quot;אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ&quot;, זאת אומרת שעל ידי הרצון הכוחות פועלים יותר טוב.<br /> <br /> == רצון ותענוג ==<br /> {{להשלים}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תענוג]]}}<br /> בד&quot;כ מוסבר בחסידות שרצון יותר נעלה מתענוג.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רצון העליון]]<br /> *[[אבה]]<br /> <br /> == לעיון במקורות ==<br /> *ד&quot;ה שמיני עצרת בהמשך תרס&quot;ו<br /> *ד&quot;ה לך לך וד&quot;ה כי ידעתיו תרס&quot;ו<br /> *ד&quot;ה [https://drive.google.com/file/d/1ZZ7kPHVTbZZe1I4Jqoen9-bNVVtkEwgu/view בלילה ההוא תש&quot;כ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה: מבשרי אחזה אלוקה]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91_(%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1)&diff=624392 2023-08-15T12:43:23Z

<p>212.76.105.178: יצירת דף עם התוכן &quot;משפחתו הוא לא אח (אולי (בן דוד?) של דוד אבא?&quot;</p> <hr /> <div>משפחתו<br /> הוא לא אח (אולי (בן דוד?) של דוד אבא?</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%98%22%D7%96&diff=624249 2023-08-15T09:28:01Z

<p>212.76.105.178: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> '''אשרי תבחר תשט&quot;ז''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר]] מאת [[הרבי]] הפותח במילות הפסוק &quot;אשרי תבחר ותקרב&quot; (פסוק זה נאמר במהלך הברית על ידי ה[[מוהל]]), ונהוג לחזור על מאמר זה ב[[ברית מילה]]. <br /> <br /> ==אמירת המאמר והדפסתו==<br /> המאמר נאמר במקורו לרב [[אפרים אליעזר ילס]] בליל ה[[ברית]] של נכדו ב[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי בחודש [[חשוון]] [[תשט&quot;ז]].<br /> <br /> לאחר ה[[יחידות]] כתב הרב יאלעס את ראשי פרקים מהמאמר הטרי, ובהמשך נערך ונדפס המאמר ב[[ספר המאמרים]] [[תשט&quot;ז]] (בהוצאת '[[ועד כתבי קודש]]').<br /> <br /> לקראת [[ח&quot;י ניסן]] [[תנש&quot;א]] בעת מלאות שמונים ותשע שנה לברית של [[הרבי]] נערך המאמר פעם נוספת באריכות, הוגה על ידי הרבי, ונדפס בקונטרס ח&quot;י [[ניסן]] [[תנש&quot;א]] לאחר מכן ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.<br /> <br /> ==תוכן המאמר==<br /> {{לשכתב|פסקה=כן}}<br /> המאמר פותח בפסוק &quot;אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך&quot; שנהוג שהמוהל אומר אותו במהלך ה[[ברית]], הרבי מבאר את הקשר של הפסוק לברית ומסביר שהפסוק מונה ד' ענינים: שני חצרות (חצריך לשון רבים) - חצר שאינה מקורה וחצר מקורה, ביתך והיכל, ומסביר שד' דרגות אלו נמצאים גם באדם ובעולמות, באדם הם בירור [[נפש הבהמית]], ששמירתה הוא ע&quot;י חצר שאינה מקורה, ו[[נפש השכלית]] שדומה לעוף, צריכה שמירה גדולה יותר שמרומזת בחצר מקורה.<br /> <br /> וזהו גם ענין הביטול בנפש הבהמית ושכלית, &quot;ביתך והיכלך&quot; זהו ב' מדרגות בביטול ב[[נפש האלוקית]] הכוחות של הנפש כפי שמתלבשות בנפש הבהמית, והם בביטול היש וכפי שהם מצד עצמם ביטול במציאות, וכן בעולמות: עולמות [[עשיה]] ו[[יצירה]] הם מציאות, ועולם ה[[בריאה]] הוא אפשרות המציאות ועולם ה[[אצילות]] הוא בביטול לאלוקות ברמה שאין שום אפשרות למציאות אחרת, והסיבה לחילוק בין העולמות נובעת מהדרגות ברמות הביטול שלהם, שבעולמות [[עשיה]] ו[[יצירה]] הביטול הוא [[ביטול היש]], ובעולמות [[עשיה]] ו[[אצילות]] הביטול הוא [[ביטול במציאות]], ולכן נהוג לומר את הפסוק הזה לפני הברית, מכיוון שברית מילה היא המשכה שלמעלה מהשתלשלות, ובשביל המשכה זו צריך את שלימות השתלשלות (כמו שמתבטאת בפסוק &quot;אשרי תבחר ותקרב)&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/24 המאמר בגרסת טקסט]''' באתר [[ספריית ליובאוויטש]]<br /> * [מפגש עם הנכד שלכבודו נאמר המאמר http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96635]<br /> [[קטגוריה:מאמרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] קישור לא עובד</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%98%22%D7%96&diff=624248 2023-08-15T09:27:25Z

<p>212.76.105.178: /* תוכן המאמר */</p> <hr /> <div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> '''אשרי תבחר תשט&quot;ז''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר]] מאת [[הרבי]] הפותח במילות הפסוק &quot;אשרי תבחר ותקרב&quot; (פסוק זה נאמר במהלך הברית על ידי ה[[מוהל]]), ונהוג לחזור על מאמר זה ב[[ברית מילה]]. <br /> <br /> ==אמירת המאמר והדפסתו==<br /> המאמר נאמר במקורו לרב [[אפרים אליעזר ילס]] בליל ה[[ברית]] של נכדו ב[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי בחודש [[חשוון]] [[תשט&quot;ז]].<br /> <br /> לאחר ה[[יחידות]] כתב הרב יאלעס את ראשי פרקים מהמאמר הטרי, ובהמשך נערך ונדפס המאמר ב[[ספר המאמרים]] [[תשט&quot;ז]] (בהוצאת '[[ועד כתבי קודש]]').<br /> <br /> לקראת [[ח&quot;י ניסן]] [[תנש&quot;א]] בעת מלאות שמונים ותשע שנה לברית של [[הרבי]] נערך המאמר פעם נוספת באריכות, הוגה על ידי הרבי, ונדפס בקונטרס ח&quot;י [[ניסן]] [[תנש&quot;א]] לאחר מכן ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.<br /> <br /> ==תוכן המאמר==<br /> {{לשכתב|פסקה=כן}}<br /> המאמר פותח בפסוק &quot;אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך&quot; שנהוג שהמוהל אומר אותו במהלך ה[[ברית]], הרבי מבאר את הקשר של הפסוק לברית ומסביר שהפסוק מונה ד' ענינים: שני חצרות (חצריך לשון רבים) - חצר שאינה מקורה וחצר מקורה, ביתך והיכל, ומסביר שד' דרגות אלו נמצאים גם באדם ובעולמות, באדם הם בירור [[נפש הבהמית]], ששמירתה הוא ע&quot;י חצר שאינה מקורה, ו[[נפש השכלית]] שדומה לעוף, צריכה שמירה גדולה יותר שמרומזת בחצר מקורה.<br /> <br /> וזהו גם ענין הביטול בנפש הבהמית ושכלית, &quot;ביתך והיכלך&quot; זהו ב' מדרגות בביטול ב[[נפש האלוקית]] הכוחות של הנפש כפי שמתלבשות בנפש הבהמית, והם בביטול היש וכפי שהם מצד עצמם ביטול במציאות, וכן בעולמות: עולמות [[עשיה]] ו[[יצירה]] הם מציאות, ועולם ה[[בריאה]] הוא אפשרות המציאות ועולם ה[[אצילות]] הוא בביטול לאלוקות ברמה שאין שום אפשרות למציאות אחרת, והסיבה לחילוק בין העולמות נובעת מהדרגות ברמות הביטול שלהם, שבעולמות [[עשיה]] ו[[יצירה]] הביטול הוא [[ביטול היש]], ובעולמות [[עשיה]] ו[[אצילות]] הביטול הוא [[ביטול במציאות]], ולכן נהוג לומר את הפסוק הזה לפני הברית, מכיוון שברית מילה היא המשכה שלמעלה מהשתלשלות, ובשביל המשכה זו צריך את שלימות השתלשלות (כמו שמתבטאת בפסוק &quot;אשרי תבחר ותקרב)&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/24 המאמר בגרסת טקסט]''' באתר [[ספריית ליובאוויטש]]<br /> * [מפגש עם הנכד שלכבודו נאמר המאמר http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96635]<br /> [[קטגוריה:מאמרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%98%22%D7%96&diff=624247 2023-08-15T09:25:15Z

<p>212.76.105.178: /* תוכן המאמר */</p> <hr /> <div>{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> '''אשרי תבחר תשט&quot;ז''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר]] מאת [[הרבי]] הפותח במילות הפסוק &quot;אשרי תבחר ותקרב&quot; (פסוק זה נאמר במהלך הברית על ידי ה[[מוהל]]), ונהוג לחזור על מאמר זה ב[[ברית מילה]]. <br /> <br /> ==אמירת המאמר והדפסתו==<br /> המאמר נאמר במקורו לרב [[אפרים אליעזר ילס]] בליל ה[[ברית]] של נכדו ב[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי בחודש [[חשוון]] [[תשט&quot;ז]].<br /> <br /> לאחר ה[[יחידות]] כתב הרב יאלעס את ראשי פרקים מהמאמר הטרי, ובהמשך נערך ונדפס המאמר ב[[ספר המאמרים]] [[תשט&quot;ז]] (בהוצאת '[[ועד כתבי קודש]]').<br /> <br /> לקראת [[ח&quot;י ניסן]] [[תנש&quot;א]] בעת מלאות שמונים ותשע שנה לברית של [[הרבי]] נערך המאמר פעם נוספת באריכות, הוגה על ידי הרבי, ונדפס בקונטרס ח&quot;י [[ניסן]] [[תנש&quot;א]] לאחר מכן ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.<br /> <br /> ==תוכן המאמר==<br /> {{לשכתב|פסקה=כן}}<br /> המאמר פותח בפסוק &quot;אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך&quot; שנאמר ע&quot;י המוהל במהלך ה[[ברית]], הרבי מבאר את הקשר של הפסוק לברית ומסביר שהפסוק מונה ד' ענינים: שני חצרות (חצריך לשון רבים) - חצר שאינה מקורה וחצר מקורה, ביתך והיכל, ומסביר שד' דרגות אלו נמצאים גם באדם ובעולמות, באדם הם בירור [[נפש הבהמית]], ששמירתה הוא ע&quot;י חצר שאינה מקורה, ו[[נפש השכלית]] שדומה לעוף, צריכה שמירה גדולה יותר שמרומזת בחצר מקורה.<br /> <br /> וזהו גם ענין הביטול בנפש הבהמית ושכלית, &quot;ביתך והיכלך&quot; זהו ב' מדרגות בביטול ב[[נפש האלוקית]] הכוחות של הנפש כפי שמתלבשות בנפש הבהמית, והם בביטול היש וכפי שהם מצד עצמם ביטול במציאות, וכן בעולמות: עולמות [[עשיה]] ו[[יצירה]] הם מציאות, ועולם [[הבריאה]] הוא אפשרות המציאות ועולם ה[[אצילות]] הוא בביטול לאלוקות ברמה שאין שום אפשרות למציאות אחרת, והסיבה לחילוק בין העולמות נובעת מאופן רמות הביטול שלהם, שבעולמות [[עשיה]] ו[[יצירה]] הביטול הוא [[ביטול היש]], ובעולמות [[עשיה]] ו[[אצילות]] הביטול הוא [[ביטול במציאות]], ולכן נהוג לומר את הפסוק הזה לפני הברית, מכיוון שברית מילה היא המשכה שלמעלה מהשתלשלות, ובשביל המשכה זו צריך את שלימות השתלשלות (כמו שמתבטאת בפסוק &quot;אשרי תבחר ותקרב)&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/24 המאמר בגרסת טקסט]''' באתר [[ספריית ליובאוויטש]]<br /> * [מפגש עם הנכד שלכבודו נאמר המאמר http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96635]<br /> [[קטגוריה:מאמרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=624233 2023-08-15T08:51:43Z

<p>212.76.105.178: /* עסקנות ציבורית בארץ הקודש */ הגהה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי מייסד קהילת חב&quot;ד בצפת ומנהל מוסדות הקהילה|ראו=[[אריה לייב קפלן (פירושונים)]]}}<br /> {{דמות<br /> | שם = הרב אריה ליב קפלן<br /> | תמונה =קפלן.jpg<br /> | תיאור =הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]<br /> | כינוי =<br /> | תאריך לידה =[[י&quot;ט בתשרי]] [[תש&quot;ח]]<br /> | מקום לידה =[[פריז]], [[צרפת]]<br /> | תאריך פטירה =[[ט&quot;ז באייר]] [[תשנ&quot;ח]]<br /> | מקום פטירה =<br /> | מקום קבורה =[[בית העלמין בצפת]]<br /> | מקום מגורים =[[צפת]]<br /> | תחומי עיסוק =עסקן ציבורי<br /> | תפקידים נוספים =מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ממייסדי קהילת חב&quot;ד בצפת<br /> }}<br /> הרב '''אריה ליב קפלן''' ([[י&quot;ט תשרי]] [[תש&quot;ח]] - [[ט&quot;ז אייר]] [[תשנ&quot;ח]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], עמד בראשות [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]] בישראל, שימש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ו[[כולל חב&quot;ד]] בישראל. הקים וייסד את קהילת חב&quot;ד בעיר הקודש [[צפת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב קפלן נולד ב[[י&quot;ט תשרי]] [[תש&quot;ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], לאביו הרב [[משה בנימין קפלן]] ורעייתו, בתקופה שלאחר היציאה מרוסיה. לאחר זמן קצר עברה המשפחה ל[[אנגליה]].<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] עברה משפחת קפלן ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[בדפורד]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ&quot;ב]]-[[תשכ&quot;ה]], שימש כ&quot;[[חוזר]]&quot; - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל [[מעריב]] לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] ובשנת [[תשכ&quot;ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו בשליחות הרבי לחזק את ישיבה הגדולה של חב&quot;ד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. הישיבה שנפתחה שנים רבות קודם אך נסגרה, נפתחה מחדש ב[[י&quot;א בשבט|י&quot;א שבט]] [[תשכ&quot;ו]], וכעבור כשנה שלח הרבי שלוחים כדי לחזק את הישיבה{{הערה|התמים גיליון ה, סקירה אודות הישיבה במלבורן}}. <br /> <br /> נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת &quot;[[ועד להפצת שיחות]]&quot;. הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], וזכה אז למענות רבות מהרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] רבה הראשי של [[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], שהתגורר באותה עת ב[[דטרויט]] שבמדינת [[מישיגן]]. חתונתם התקיימה בח' טבת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> ===מקים ומנהל קרית חב&quot;ד צפת===<br /> הבשורה כי נבחר על ידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לאחר פסח [[תשל&quot;ב]]{{הערה|כפר חב&quot;ד 2008 עמוד 78}}.<br /> בחודש [[אב]] [[תשל&quot;ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]].<br /> <br /> המשימה הראשונה שקיבל מהרבי, היתה שיקום בית הכנסת [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot; בעיר העתיקה בצפת]], כדי שכבר בחודש החגים יוכלו להתפלל בו ולפתוח בו 'כולל'{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}. לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם &quot;כולל&quot;. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] החל הרב קפלן בבניית השיכון החב&quot;די ב[[צפת]], בניית השיכון הושלמה ב[[תשל&quot;ח]]. אודות הקמת הקריה בצפת קיבל הוראות והנחיות מהרבי על כל צעד ושעל{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}. <br /> <br /> ב[[צפת]] הקים הרב קפלן לפי הוראות הרבי (רבות מהן מוזכרות בספר [[ימי תמימים]]), מוסדות חב&quot;דים רבים: <br /> *[[ישיבה גדולה חח&quot;ל צפת|ישיבה גדולה]], ו[[תומכי תמימים צפת (תש&quot;נ - תשנ&quot;ח)|קטנה]]<br /> *כולל אברכים<br /> *[[בית חנה (צפת)|תיכון וסמינר &quot;בית-חנה&quot;]]<br /> *[[תלמוד תורה אור מנחם צפת|מוסדות חינוך &quot;אור-מנחם&quot;]], בהם בית הספר לבנים, גני הילדים ובית הספר לבנות <br /> *[[מכון אלטע]]<br /> *[[מכון אסנט]]<br /> *[[קריית חב&quot;ד צפת]] על כל שלביה<br /> *בית-כנסת חב&quot;ד, מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות<br /> *מקוואות מפוארים לגברים ולנשים<br /> *קרנות גמ&quot;חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי<br /> *קהילת חב&quot;ד<br /> <br /> הרב קפלן כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.<br /> <br /> הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ [[תשל&quot;ג]], הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב&quot;ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב&quot;ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב&quot;ד בצפת{{הערה|הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ&quot;ג, עמוד 54}}.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית בארץ הקודש==<br /> הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב&quot;ד בארץ, וכיהן כיו&quot;ר [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]] וכחבר ב&quot;[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]&quot; ובהנהלת &quot;[[כולל חב&quot;ד]]&quot; ב[[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> בפרשיית [[התרגיל המסריח]] נטל חלק מרכזי בהטעיית הציבור והטעיית ראשי מפלגת [[אגודת ישראל]] כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות [[שמעון פרס]], בעקבות הבנתו והבנת רבים מחסידי חב&quot;ד את כוונתו של הרבי באופן שכביכול מעודד את הממשלה בראשות פרס. בעקבות הפרשייה ב[[כ&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;נ]] כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן ע&quot;י המזכיר הרב [[בנימין קליין]], שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש&quot;ס - הדף היומי', של [[אנטוורפן]] להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון ביקש ברכה): {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב&quot;ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%92.jpg צילום הכתב יד קודש]}}. בהמשך, בחודש [[שבט]] [[תנש&quot;א]] כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] קיבל יחס רגיל כאיש פשוט{{הערה|לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד}} ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים &quot;שהחברים אמרו&quot; במכתבו, וכתב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש&quot;א מענה קסה}}. <br /> <br /> ב[[ט&quot;ז אייר]] [[תשנ&quot;ח]] נסע הרב קפלן ל[[בלארוס|בלרוס]], ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שארגן בית חב&quot;ד שם, נהרג בתאונת דרכים קשה. על קבלת הבשורה הטרגית בקרב חסידי חב&quot;ד, נכתב בבית משיח לאחר פטירתו: חסידי חב&quot;ד בעולם כולו קיבלו בזעזוע ובתדהמה את הבשורה המרה על האסון הטרגי בו נפטר שליח כ&quot;ק אדמו&quot;ר לצפת ת&quot;ו הרה&quot;ח הרה&quot;ג הרב ר' אריה ליייב קפלן ע&quot;ה {{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}. ארונו הובא לארץ והוא נטמן ב[[ל&quot;ג בעומר]] ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].<br /> <br /> ==הנצחתו==<br /> ===חוברת &quot;קרית חב&quot;ד בצפת&quot;===<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות. <br /> <br /> החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב&quot;דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה.<br /> <br /> תוכן החוברת:<br /> *תולדות הרב אריה לייב קפלן<br /> * בית כנסת צמח צדק בצפת<br /> *שיקום בית הכנסת<br /> *ייסוד קרית חב&quot;ד בצפת<br /> *התפתחות קרית חב&quot;ד בצפת<br /> *שליח מיוחד לצפת<br /> *מבצעים<br /> *הקמת בית חב&quot;ד<br /> *הוראות מיוחדות מהרבי<br /> <br /> ===תמיד שליח===<br /> תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ&quot;ג]] וכוללת:<br /> <br /> *תחנות חייו של הרב אריה לייב קפלן, <br /> <br /> *תלמיד חכם מופלג,וחיבוריו העמקניים<br /> <br /> *חסיד ומקושר <br /> <br /> *העשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה&quot;ק כולה בכלל.<br /> <br /> *פעילות במסגרת אגו&quot;ח העולמית<br /> <br /> עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. <br /> <br /> בשבועון כפר חב&quot;ד גיליוניות 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.<br /> <br /> ===קרן אריה לייב===<br /> על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]].<br /> <br /> ===רחוב על שמו===<br /> בצפת נקרא רחוב על שם הרב קפלן{{הבהרה|הרחבה, מקור, תמונות??}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, הרבנית שרה הינדה - מרצה במכללת בית רבקה בצפת, מחנכת ב[[מכון אלטע]] ב[[צפת]], ובעלת טור שבועי לשעבר במוסף 'נשי' של [[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)]] - מהדיר ספרי אביו, חבר מערכת ההוצאה לאור של תורת הרבי שע&quot;י [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> *בנו, הרב [[חיים קפלן]] - יו&quot;ר אגודת קריית חב&quot;ד בצפת וממלא מקומו של אביו <br /> *בנו, הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] '[[צעירי השלוחים]]' ו'[[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל]]' ב[[צפת]]<br /> *בנו, הרב מאיר קפלן - משלוחי הרבי בויקטוריה, בריטיש קולומביה.<br /> *בנו, הרבי לוי קפלן - משגיח בישיבת תות&quot;ל [[דטרויט]]<br /> *בנו, הרב [[יצחק קפלן]] - משלוחי הרבי ב[[אשדוד]], מרצה באתר [[Chabad.org|חב&quot;ד אורג]] בעברית ומוסר שיעורים בקביעות ב[[פרוייקט לקוטי שיחות]].<br /> *חתנו, הרב [[שלום דובער הרצל]] - שליח הרבי לישובי רמת הגולן ומרצה במכללת בית רבקה בצפת (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים)<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל וולף - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]]<br /> <br /> == מספריו ==<br /> <br /> *'''פסקי אדמו&quot;ר הזקן בהלכות איסור והיתר''', חלק א', [[תשנ&quot;ו]], חלקים א-ב בכרך אחד, [[תשס&quot;ח]], בעריכת בנו הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל]], ב[[הוצאת ספרים קה&quot;ת| הוצאת קה&quot;ת]]. <br /> <br /> *'''משולחן הארי''' - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, בהוצאת קה&quot;ת, ברוקלין נ.י., [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> *'''ביאורים לפירוש רש&quot;י על התורה''' (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה&quot;ת, הוצאה שנייה [[תשנ&quot;ג]] (עורך שותף).<br /> <br /> *'''ביאורים לפרקי אבות''' (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה&quot;ת, הוצאה שנייה [[תשנ&quot;ג]] (עורך שותף).<br /> <br /> *''' קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי''' ח&quot;א : הערות והשגות. הל' יסוה&quot;ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה ליב קפלן), [[תשמ&quot;ב]]. הספר פורך את ה&quot;חידושים&quot; שבספר &quot;אבי עזרי&quot;. {{הערה|להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב&quot;ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.}}.<br /> <br /> <br /> כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של &quot;פרדס חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[ימי תמימים]] - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה<br /> *[[שבועון בית משיח]] 182 עמוד 74 כ&quot;ו אייר [[תשנ&quot;ח]] - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב&quot;ד ומוסדות חב&quot;ד בצפת, פעילות חב&quot;דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות<br /> *[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב&quot;ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו&quot;ל<br /> *תשורה משפחת קפלן, [[תשס&quot;ט]], מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב&quot;ד ומוסדות צפת<br /> *תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ&quot;ג]], תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה&quot;ק כולה בכלל. עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. ובשבועון כפר חב&quot;ד 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ג אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב&quot;ד בצפת]''', סקירת תולדות חייו, ופעולותיו למען הקמת קרית חב&quot;ד ב[[צפת]], תשורה מנישואי צאצאיו<br /> *[https://col.org.il/news/77654 הרב קפלן מתמודד לראש העיר בצפת]<br /> *[https://col.org.il/news/38488 נחנך מרכז סת&quot;ם לעילוי נשמת הרב אריה לייב קפלן]<br /> *[https://col.org.il/news/75477 ציון 15 שנה לפטירת הרב קפלן, בשילוב חנוכת גן האותיות במרכז אוצר סת&quot;ם]<br /> *[https://col.org.il/news/118440 השליח שהפך את צפת סרט דוקומנטרי אודות תולדות הרב אריה לייב קפלן]<br /> *[https://col.org.il/news/20073 הנוסע הנעדר בתאונה בה נהרג הרב קפלן]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קפלן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אחי תמימים נוארק]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=623724 2023-08-14T15:01:52Z

<p>212.76.105.178: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[גן ישראל]] - על המושג 'קעמפ'<br /> *[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]] - המאגדת קייטנות וקעמפים בארץ ישראל, תחת [[ארגון צבאות השם (ישראל)|ארגון צבאות השם]]<br /> <br /> === בארץ ישראל ===<br /> <br /> *[[קעמפ אורו של משיח]] - הקעמפ הגדול בעולם<br /> *[[קעמפ גן ישראל צפת]] - קעמפ המתקיים בצפת<br /> *[[קעמפ גן ישראל ארץ הקודש]] - קעמפ המתקיים בכפר סיטרין<br /> *[[גן ישראל צבא הרבי באר שבע]] - קעמפ המתקיים ב[[באר שבע]] <br /> *[[קעמפ צבא הגאולה]] - קעמפ שהתקיים ב[[לוד]]<br /> *קעמפ [[גן ישראל כפר חב&quot;ד]] - קעמפ המתקיים ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *קעמפ [[גן ישראל השלוחים הצעירים]] - קעמפ המתקיים ע&quot;י [[צא&quot;ח]] בארץ הקודש.<br /> *דיי קעמפ [[גן ישראל נתיבות]] - די קעמפ המתקיים לילדי העיר [[נתיבות]] שאינם מ[[אנ&quot;ש]] ע&quot;י הבית חב&quot;ד.<br /> *דיי קעמפ [[גן ישראל חדרה]] - די קעמפ המתקיים לילדי אנ&quot;ש בחדרה ובסביבותיה ופועל ע&quot;י הבית חב&quot;ד.<br /> *[[קעמפ יורדי הים]] - קעמפ שהתקיים ב[[כפר חב&quot;ד]] עבור ילדי הסביבה בשנות הכפי&quot;ם.<br /> *[[גן ישראל צבא הרבי לוד]] - די קעמפ המתקיים בעיר [[לוד]].<br /> *[[דיי קעמפ גן ישראל נחלה]] - די קעמפ המתקיים בעיר [[קרית מלאכי]].<br /> *דיי קעמפ [[גן ישראל לגיונו של הרבי]] ב[[נתניה]].<br /> *דיי קעמפ [[גן ישראל אלעד]] - דיי קעמפ המתקיים בעיר [[אלעד]], הדיי קעמפ מיועד לכל ילדי העיר.<br /> *קעמפ [[גן ישראל בני הישיבות]] - המתקיים בכפר חב&quot;ד ומיועד לבני הישיבות.<br /> === בחוץ לארץ ===<br /> *[[קעמפ מחנה משיח]] - קעמפ המתקיים בחודש תשרי אצל הרבי<br /> *[[קעמפ חיילי המלך]] - קעמפ המתקיים בפנסיבלניה<br /> }}</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623718 2023-08-14T14:58:00Z

<p>212.76.105.178: /* בית הכנסת חב&quot;ד היכל הברכה - חן (חב&quot;ד מערב אלעד) */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד היכל הברכה - חן (חב&quot;ד מערב אלעד) ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' [[ישראל חן]] הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג המשפיעים בבית הכנסת הם הרב [[זאב דוב הלפרין (אלעד) ]] והרב [[משה זילברשטרום]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם, כמו&quot;כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן. <br /> <br /> בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; משמש הרב [[דוד יואל ווינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ&quot;ב.<br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=623713 2023-08-14T14:56:15Z

<p>212.76.105.178: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[גן ישראל]] - על המושג 'קעמפ'<br /> *[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]] - המאגדת קייטנות וקעמפים בארץ ישראל, תחת [[ארגון צבאות השם (ישראל)|ארגון צבאות השם]]<br /> <br /> === בארץ ישראל ===<br /> <br /> *[[קעמפ אורו של משיח]] - הקעמפ הגדול בעולם<br /> *[[קעמפ גן ישראל צפת]] - קעמפ המתקיים בצפת<br /> *[[קעמפ גן ישראל ארץ הקודש]] - קעמפ המתקיים בכפר סיטרין<br /> *[[גן ישראל צבא הרבי באר שבע]] - קעמפ המתקיים ב[[באר שבע]] <br /> *[[קעמפ צבא הגאולה]] - קעמפ שהתקיים ב[[לוד]]<br /> *קעמפ [[גן ישראל כפר חב&quot;ד]] - קעמפ המתקיים ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> *קעמפ [[גן ישראל השלוחים הצעירים]] - קעמפ המתקיים ע&quot;י [[צא&quot;ח]] בארץ הקודש.<br /> *דיי קעמפ [[גן ישראל נתיבות]] - די קעמפ המתקיים לילדי העיר [[נתיבות]] שאינם מ[[אנ&quot;ש]] ע&quot;י הבית חב&quot;ד.<br /> *דיי קעמפ [[גן ישראל חדרה]] - די קעמפ המתקיים לילדי אנ&quot;ש בחדרה ובסביבותיה ופועל ע&quot;י הבית חב&quot;ד.<br /> *[[קעמפ יורדי הים]] - קעמפ שהתקיים ב[[כפר חב&quot;ד]] עבור ילדי הסביבה בשנות הכפי&quot;ם.<br /> *[[גן ישראל צבא הרבי לוד]] - די קעמפ המתקיים בעיר [[לוד]].<br /> *דיי קעמפ [[גן ישראל לגיונו של הרבי]] ב[[נתניה]].<br /> *דיי קעמפ [[גן ישראל אלעד]] - דיי קעמפ המתקיים בעיר אלעד, הדיי קעמפ מיועד לכל ילדי העיר.<br /> === בחוץ לארץ ===<br /> *[[קעמפ מחנה משיח]] - קעמפ המתקיים בחודש תשרי אצל הרבי<br /> *[[קעמפ חיילי המלך]] - קעמפ המתקיים בפנסיבלניה<br /> }}</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:66.23.206.165&diff=623695 2023-08-14T14:41:46Z

<p>212.76.105.178: /* למה מחקת מהערך של הישיבה באור יהודה? */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{הזמנה}}. בנוסף שיחזרתי את עריכתך בערך [[לחלוחית גאולתית]] משום שבעריכתך נמחקו קטעים שנוסחו בצורה אינציקלופדית ונלקחו מהאתר שלהם בהגדרת הארגון ובפעולותיו. בתקווה להבנה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:12, כ&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;ג<br /> ==אנא הירשם==<br /> {{תודה|בן ציון הגר}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(01:05, כ&quot;א באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == למה מחקת מהערך של הישיבה באור יהודה? ==<br /> <br /> למה מחקת קטעים מהערך (של גדולה ושל קטנה)?<br /> כעת הערך נראה קטן ודל.--[[מיוחד:תרומות/212.76.105.178|212.76.105.178]] 14:41, 14 באוגוסט 2023 (UTC)</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=623683 2023-08-14T14:32:30Z

<p>212.76.105.178: </p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> &lt;!--ב&quot;ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--&gt;<br /> <br /> == פיתוח ==<br /> <br /> אם נא תואיל בטובך להציץ [[שיחת חב&quot;דפדיה:פיתוח|כאן]] ולהגיב (לאו דוקא לתקן) יש שם שאלות שמחכות לתגובה הרבה זמן כבר (לא רק שלי). תודה מראש, '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • ל' בתשרי ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> == [[פורטל:הפצת המעיינות]] ==<br /> <br /> שלום שיע היקר. האם יש אפשרות לשים פורטל חשוב זה בקישורים בצד של האתר לצד שאר הפורטלים האחרים? פורטל זה כבר הושלם ובהחלט יפה מאוד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:31, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;13 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> <br /> == ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ&quot;ל ==<br /> שלום וברכה ר' שייע היקר הסבא רבא שלי היה רבה של עדת החסידים בעיר שקלוב משנת תרע&quot;א ועד שנת תרפ&quot;ז שנת פטירתו שמו היה ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ&quot;ל <br /> <br /> הסבא רבא שלי היה רבה של עדת החסידים בעיר [[שקלוב]] משנת תרע&quot;א ועד שנת תרפ&quot;ז שנת פטירתו. שמו היה ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ&quot;ל משום מה הוא לא מוזכר בכלל בערך '''שקלוב''' ובכלל בערך שמות החסידים שישבו בשקלוב.<br /> אף לא כחסיד בלבד מה גם שישנו מכתב שלו שבו התייעץ עם רבו השר&quot;ב בעניין מקווה. כמו&quot;כ לפני כן כיהן כרב בעיירה סמיליאן במשך 11 שנה לפחות, ובספר מלך ביופיו על הגאון ר' יחזקאל אברמסקי זצ&quot;ל אף מופיע סיפור מענין, כי הגאון המ&quot;ל נבחר אחריו להיות רבה של סמיליאן כאשר עבר לרבנות שקלוב, אך דא עקא שבא מליטא ולא היה רגיל לומר מאמר חסידי כנהוג אצל חסידים. לכן נשאר עימו הגה&quot;ח ר' שזל&quot;י שיינין למשך שלושה חודשים, ללמדו לומר מאמר חסידות.<br /> <br /> אשמח לשמוע ממכם ואשמח לערוך ערך על אותו צדיק נפלא שהיה דבוק ברבותיו והוא עצמו היה נצר לגדולי חסידי ליובאוויטש.<br /> <br /> מענין לענין באותו ענין, סבו היה הגאון ר' דובער שיינין שבסוף ימיו עלה לירושלים, וגם היה מעדת חסידי חב&quot;ד, וישנן עדויות כתובות על כך שאבותיו היו מה&quot;חוזרים&quot; לפני האדמו&quot;ר האמצעי. אשמח את תחזור אלי . מספר הטלפון שלי הוא 0548442555 אין לי סמס או וואטסאם בטלפון<br /> לחילופין אפשר לשלוח לי למייל שלי ravzev44@gmail.com<br /> :{{א|יצחק זאב}}, אשמח ליצור איתך קשר במייל. (אני לא שיע, אני אחד המשתמשים ומוכן להתנדב לכתוב ערך) [[משתמש:הרבי מתגלה|'''&lt;span style=&quot;color: orange;;&quot;&gt;היום! הרבי מתגלה!&lt;/span&gt;''']]&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;''']]&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; 18:54, ה' בתמוז, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> <br /> ==הפרת זכויות יוצרים==<br /> ראה מה כתבתי לך באולם הדיונים. ככל שחולף יותר זמן ככה יהיה יותר מוזר לבוא. צריך לעשות סוף לגניבות הקרדיט מחב&quot;דפדיה, ובחדרי חרדים זה לא פעם ראשונה ולדעתי בלי שיגור איום מרומז אליהם הם לא ישנו את מנהגם. בתקווה שתפנה אליהם כמה שיותר מהר. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 18:11, 13 במרץ 2022 (UTC)<br /> :יש חדש? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 17:02, 15 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::אנונימי כתב שם שאפשר לתבוע אותם (הוא כתב על 500,000 ₪ נראה לי). בכ&quot;מ ניתן להשתמש בזה כאזהרה {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 19:29, י&quot;ב באדר ב', ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(15 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> ==זכויות יוצרים מס' 12345==<br /> אם זכור לך אחרי פטירת ר' נחום פרסמן פרסמו את מה שנכתב בחב&quot;דפדיה ללא קרדיט לאתר - והדבר התגלגל עד כדי כך שאתרים אחרים העתיקו מאתר שהעתיק ממנו - וציינו קרדיט לאתר ההוא ולא לנו.. אמרת שם שכתבת להם על-כך והם טפלו בזה אך נראה שזה לא עזר.. הנה [https://www.bhol.co.il/news/1352929 קישור לבחדרי חרדים] הם עדיין לא טפלו בזה, www.kore.co.il/viewArticle/100299 לאתר הזה גם צריך לפנות. למרות שעבר הרבה זמן מאז עדיין יש לכך השלכות, עוד יחשבו שאנחנו מעתיקים מאתרים אחרים.. לדעתי רק איומים יעזרו פה. צריך רק להזכיר להם מה ענשו של מי שמפר זכויות יוצרים, ועוד לאחר הרבה אזהרות.. בתקווה לשינוי, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 13:25, 10 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :יש&quot;כ השינוי שדובר זה על מכאן ולהבא, וכמו שכתבתי שם, לדעתי חבל להשקיע אנרגיה וכח בכתבות ישנות שאף אחד לא נכנס אליהם. אגב התחלה של שינוי יש כבר בכך שמציינים קרדיט ב [[COL|https://col.org.il/news/140653]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ&quot;ב 16:53, 1 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> == שינוי שם משתמש ==<br /> שולם וברכה! אשמח אם תטפל בתבניות שינוי שם המשתמש (ובתוכם שלי) הממתינות לשינוי. שכוייח מראש! יחי המלך! --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]]! - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|נייעס חסידי מעניין]] 13:46, 20 באוקטובר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==ק ר ד י ט י ם....==<br /> עוד פעם זה קורה.. [https://col.org.il/news/144415 כתבה בcol על פטירתו של ר' ירמיאל אלפרוביץ' ע&quot;ה] שכולה העתקה מילה במילה מחב&quot;דפדה ללא קרדיט. כמובן אתה תכתוב להם לשים קרדיט והם &quot;יזכרו&quot; לשים (אם בכלל) עוד שבוע מתי שכבר אף אחד לא יסתכל בזה. שיע צריך לעשות לזה סוף הם לא לומדים לקח. אי אפשר רק לאיים עליהם יש גם עניין של נאה מקיים, אפשר סתם תלונה קטנה בשרת שלהם (אם יש כזה אני לא מבין באתרים) משהו קטן אבל שיעביר להם מסר. בברכה ובתקווה לשינוי, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חוזרים למערכה! עכשיו יותר מתמיד כולנו מתגייסים}}]] 18:24, 12 במרץ 2023 (UTC)<br /> :אטפל בעז&quot;ה, תודה על תשומת הלב, חשוב בהחלט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז בניסן ה'תשפ&quot;ג 14:16, 7 באפריל 2023 (UTC)<br /> ::שיע, סליחה אם אני טרדן מידי אך אני חושב שזה דבר ממש חשוב. [https://col.org.il/section/13 יש פה הרבה חומר הדרוש קרדיטים] לטיפולך המסור.. בהצלחה! בתקווה לראות תוצאות בשטח {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חוזרים למערכה! עכשיו יותר מתמיד כולנו מתגייסים}}]] 21:25, 13 במאי 2023 (UTC)<br /> <br /> == sinun770.org ==<br /> <br /> משום מה (כנראה בטעות) מחקת את בקשתי לפתיחת האתר ב[[חב&quot;דפדיה:בקשות ממפעילים]]. מדובר בתחליף מצוין וכשר (למהדרין!) ליוטיוב. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ב' באייר ה'תשפ&quot;ג ליצירה | 05:07, 23 באפריל 2023 (UTC)<br /> :סליחה, בוצע [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באייר ה'תשפ&quot;ג 20:25, 23 באפריל 2023 (UTC)<br /> ::יישר כח! [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ה' באייר ה'תשפ&quot;ג ליצירה | 06:20, 26 באפריל 2023 (UTC)<br /> <br /> == פייטל לוין ==<br /> הועבר ל[[שיחה:פייטל לוין]]. חשוב שדיונים כאלו ייעשו בדף הערך כדי לחסוך דיונים חוזרים בעתיד. אפשר להפנות אותי או כל משתמש אחר אל הדיון באמצעות דף השיחה האישי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז באייר ה'תשפ&quot;ג 23:17, 7 במאי 2023 (UTC)<br /> <br /> ==חדד==<br /> הועבר ל[[שיחת משתמש:דידן נצח|שיחה]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז באייר ה'תשפ&quot;ג 23:03, 7 במאי 2023 (UTC)<br /> ==בחירות מפעילי מערכת==<br /> הקיימים לא פעילים. אמור להיות בקרוב? --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;דער רעבע איז דא&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;נייעס חסידי מעניין&lt;/font&gt;]] 16:47, י&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:47, 8 במאי 2023 (UTC)<br /> :שלום לך, המשתמשים 'חלוקת קונטרסים' ו'חיים שמואל' שנבחרו בפעם האחרונה דווקא כן פעילים. לפי הכללים בחירות יתקיימו בעז&quot;ה כעבור שנתיים, בחודש אב תשפ&quot;ד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באייר ה'תשפ&quot;ג 17:58, 9 במאי 2023 (UTC)<br /> ::מקובל לחלוטין. --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;דער רעבע איז דא&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;נייעס חסידי מעניין&lt;/font&gt;]] 18:25, 9 במאי 2023 (UTC)<br /> ==מייל==<br /> שלחתי לך הודעה במייל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(20:21, כ&quot;ג באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ==חסימה מידית למשחית!==<br /> פותח המון דפים ללא תוכן. תחסום אותו מיד! 101.99.34.45. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(20:56, ד' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :תודה, מחקתי את כל העריכות שלו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בסיוון ה'תשפ&quot;ג 15:43, 28 במאי 2023 (UTC)<br /> <br /> ==עזרה==<br /> המשתמש יחי המלך המשיח!!! הוא שלי אשמח אם תוכל לחבר אותו למשתמש הקצנה (כי הוא יותר וותיק)--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י&quot;ז בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ג]] יחי המלך המשיח!<br /> :תכתוב בקשה בדף המשתמש שלי גם בשם המשתמש 'יחי המלך'. כך שיהיה ברור שיש לך את הסיסמה לשני המשתמשים. תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט בסיוון ה'תשפ&quot;ג 22:06, 8 ביוני 2023 (UTC)<br /> אני יוכל רק ביום שלישי--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ' בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ג]] יחי המלך המשיח! 12:07, 9 ביוני 2023 (UTC)<br /> ::זה משתמש יחי המלך המשיח מבקש שתחבר את שני המשתמשים --[[משתמש:יחי המלך המשיח!!!|יחי המלך המשיח!!!]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח!!!|שיחה]], 15:18, כ&quot;ג בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 15:18, 12 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::שלום לך, אני רוצה לוודאות שאתה מבין את משמעות הפעולה. אני ממזג את 'יחי המלך' ל'הקצנה'. כך שכל התרומות של יחי, יהיו מיוחסות להקצנה. ויחי לא יהיה קיים יותר אלא רק הקצנה. הפעולה הזו היא בלתי הפיכה. מאשר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד בסיוון ה'תשפ&quot;ג 13:27, 13 ביוני 2023 (UTC)<br /> ::::כן. --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ&quot;ד בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ג]] יחי המלך המשיח! 13:31, 13 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::::כן. --[[משתמש:יחי המלך המשיח!!!|יחי המלך המשיח!!!]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח!!!|שיחה]], 13:33, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 13:33, 13 ביוני 2023 (UTC)<br /> ::::::בוצע, בהצלחה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד בסיוון ה'תשפ&quot;ג 14:04, 13 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::::::תודה רבה רבה!! --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ&quot;ד בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ג]] יחי המלך המשיח! 17:36, 13 ביוני 2023 (UTC)<br /> <br /> ==קישורים שבורים==<br /> אני מבקש ממך בכל לשון להתיר לי למחוק את כל הקישורים השבורים, אני עובר פה על ניגונים עם כמה וכמה קישורים ואף אחד מהם לא עובד! זה מתסכל. תבנית קישור שבור לא עוזרת לאדם שמעוניין לפתוח את הקישור, או במקרה הזה לשמוע את הניגון. תודה מראש. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(20:54, כ&quot;ב בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :ועוד דבר: האם אני יכול להעלאות גירסה חדשה לתמונה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:06, כ&quot;ב בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::שלום יוסף, כתבתי עבורך {{חיוך}} ועבור אחרים {{קריצה}} את [[חב&quot;דפדיה:קישורים חיצוניים שבורים]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד בסיוון ה'תשפ&quot;ג 14:02, 13 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::לגבי תמונות, אם התמונה הראשונה בעייתית אז נכון יהיה להעלות גרסה חדשה וטובה יותר. אם לא אז עדיף להעלות תמונה חדשה לגמרי מבלי למחוק את הקודמת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד בסיוון ה'תשפ&quot;ג 14:06, 13 ביוני 2023 (UTC)<br /> ::::'''הכי חשוב''' לגבי ניגונים, במקום למחוק את הקישורים להחליף אותם בקובץ מחב&quot;דפדיה כלומר להעלות את הניגון לאתר שלנו ולקשר אליו. לדעתי זה נחוץ מאוד ואחד השימושים הכי חשובים ונפוצים שיש לחב&quot;דפדיה, אבל זה הרבה עבודה... אם תרצה להתגייס לזה, אוכל לשלוח לך קישור להורדת ניגונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד בסיוון ה'תשפ&quot;ג 19:53, 13 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::::לגבי קישורים שבורים - אין בדף זה תשובה גורפת בנוגע לאתרים שנמחקו מהרשת (שטורעם ואינפו). לאתרים האלה אין תחליף כלל והם מאוד מציקים, כיוון שהם נמצאים - המון - פעמים בערכים שונים וסתם מעמיסים על הדף. לא שימושיים.<br /> :::::לגבי תמונות - איך אני מעלה גירסא חדשה? ניסיתי ולא הצלחתי.<br /> :::::לגבי ניגונים - אני בעד להעלות ניגונים במקום קישורים שבורים. חשבתי לעשות זאת ובהשגחה פרטית כתב לי אליהו.ב אודות כך וכעת אתה. האם אפשר להעלות ניגונים גם כאשר הקישור אינו שבור? מכיוון שקישורים רבים ישברו בעתיד (להערכתי) והעלאת ניגונים לאתר נחוצה לטווח ארוך. שלח לי את הקישור להורדת ניגונים ואתחיל לעבוד על כך במרץ, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:45, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::::לגבי הקישורים מאינפו וכיו&quot;ב, זה שאלה גדולה כי העובדה שהיה פעם קישור כולל הכותרת של הקישור, מאפשרת לפעמים למצוא את המידע מחדש. לכן אם חיפשת ולא מצאת אולי אכן אפשר למחוק. (באינפו למשל יש הרבה כתבות שהם העלו מספר פעמים לפעמים בשינוי כותרת אבל כתבה זהה, אני מתכוון בעיקר לכתבות שעוסקות באישים ובתאריכים, כאלו שבעצם כל שנה אפשר להעלות מחדש, וזה סוג של כתבות שנפוץ אצלנו לקשר, לכן חשוב לחפש לפני מחיקה). לגבי הניגונים, אשמח אם תוכל להתקשר, זה ארוך מידי לכתוב.... קידומת 054 ולאחריה 8147703. תודה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;ג 18:21, 15 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::::::לגבי הקישורים - אני מדבר על חב&quot;ד אינפו ושטורעם ש'''נמחקו מהרשת'''. אין מה לקשר אליהם יותר, אפשר אכן לחפש באינפו הקיים את אותה כתבה שהייתה באינפו הישן, אך אין צורך בקישורים אלו כלל ובפרט את הקישורים של שטורעם שאין להם תחליף. לגבי התמונות - עניתי לך במייל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(05:47, כ&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == שינוי שם משתמש 2 ==<br /> שולם וברכה! אשמח אם תטפל בתבנית שינוי שם המשתמש של הממתין לשינוי. שכוייח מראש! יחי המלך המשיח! [[משתמש:120 לרבי מה&amp;#34;מ|120 לרבי מה&amp;#34;מ]] - [[שיחת משתמש:120 לרבי מה&amp;#34;מ|שיחה]], 16:06, כ&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ג<br /> :בוצע. בהצלחה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו בסיוון ה'תשפ&quot;ג 19:29, 15 ביוני 2023 (UTC)<br /> <br /> == הרשאה להעלות תמונות ==<br /> <br /> אפשר לקבל הרשאה להעלות תמונות? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 22:12, ז' בתמוז, ה'תשפ&quot;ג 22:12, 26 ביוני 2023 (UTC)<br /> :שלום לך, ההרשאה מתקבלת אוטומטית אחר 4 ימים ו-50 עריכות משתמש. ראה עוד ב[[עזרה:העלאת קובץ מדיה]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ג 11:09, 2 ביולי 2023 (UTC)<br /> ::הוא כבר העלה קובץ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(11:13, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::אכן, עכשיו רואה, תודה יוסף. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ג 18:17, 2 ביולי 2023 (UTC)<br /> <br /> == הרשאה ==<br /> <br /> אני יכול לחסום בעצמי משחיתים? אם תוכל לתת לי הרשאה כזאת [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:41, ט&quot;ז בתמוז, ה'תשפ&quot;ג 15:41, 5 ביולי 2023 (UTC)<br /> :{{א|קעניג!}} ביקשתי ממך להפסיק עם בקשות כפולות! חבל מאוד שאתה ממשיך עם זה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:10, ט&quot;ז בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::בסדר {{לא חתם|קעניג!}}<br /> :::{{א|קעניג!}} תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:18, ט&quot;ז בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> העליתי ערך על [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)]] שוה קריאה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]]<br /> <br /> שיע זה קעניג אפשר לתת לי הרשאות? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 14:28, י&quot;ט באב, ה'תשפ&quot;ג 14:28, 6 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> (( אם אתה יכול לשלוח לי קישור של וידאו של הרבי משנת תשנ&quot;ג (עדיף בקישור של תיקיית דרייב) כשהוא מעודד יחי אדונינו?))<br /> :קעניג שלום, לגבי הערך 'מ&quot;מ קעניג - ישר כח הערך מושקע וכתוב ברמה יפה. רק הערה לגבית התמונות, התמונה הראשונה ממש לא איכותית, בדרך כלל אפשר להשיג תמונה משמחה משפחתית כזו שמלכתחילה הייתה דיגיטלית על המחשב וכו' ואז זה איכותי יותר, ולא תמונה סרוקה. דבר שני לגבי תמונת המגילה הגדולה בעולם, רצוי מאוד להימנע מתמונות עם לוגואים וכו', בנוסף כאמור בכללים של עזרה העלאת תמונות, אם יש תמונה מאינפו, יש להעדיף אותה על פני תמונה מCOL, זאת מטעמי זכויות יוצרים. לסיום, ראיתי שאתה מקפיד לציין מקור, לתמונות שאתה מעלה, זה מצוין, ישר כח. <br /> :לגבי הרשאות, אם אתה מבקש הרשאות מפעיל, תוכל לראות את הנאים והתהליך בדף [[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת]] ובדף המשנה שם - בחירות. בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באב ה'תשפ&quot;ג 17:43, 6 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת? ==<br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> רציתי בבקשה להבין עניין מסויים:<br /> <br /> ב[[חב&quot;דפדיה:ועדה רוחנית]], מובא '''שאלה''' שנשאלה בזה הלשון:<br /> <br /> &quot;מעת לעת מתעוררים דיונים בנוגע לפסקאות ביקורת בערכים שונים (דוגמת [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ועוד), האם מקומם בחב&quot;דפדיה.<br /> <br /> כמובן שעיקר ענינינו בהפצת אור, ולכן כדאי ככל האפשר להמעיט בפסקאות ביקורת, השאלה אם נכון להידרש לביקורת אידיאלוגית ולא פרסונלית על ארגון/אישיות שפעילותם עומדת בסתירה מובהקת וחד משמעית ליסודות המשמעותיים ביותר שאנו מאמינים בהם כחסידים האמונים על שיחות הדבר מלכות והשליחות היחידה, דברים המעוגנים בקווי היסוד של האנציקלופדיה החב&quot;דית ברשת חב&quot;דפדיה.<br /> <br /> מצד אחד ייתכן שזהו המקום היחיד בו ניתן להעביר ביקורת מאופקת המנוסחת בזהירות על הארגון, ומצד שני ייתכן שזהו כלל לא העניין שלנו, ואנו מתמקדים רק באור.&quot;<br /> <br /> '''תשובת''' הועדה כפי שמובאת שם:<br /> <br /> {{ציטוטון|אין מניעה מציון העובדות בצורה אנציקלופדית, או מהדגשת השוני בין ארגונים וכיוצא בזה, אך יש להשמיט ולהימנע מהצגת הדברים כביקורת.}}<br /> <br /> '''אם''' איני טועה בהבנת תשובת הועדה - הועדה ענתה ש'''אין''' להציג הדברים כביקורת.<br /> <br /> אשר לפי זה לא הבנתי מדוע בערך [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ומסתמא בעוד ערכים - מופיעה פיסקת ביקורת.<br /> <br /> יש&quot;כ. בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 08:53, כ&quot;ב באב, ה'תשפ&quot;ג 08:53, 9 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> == שינוי שם הדף נחלת מנחם בחזרה לכרמי הנדיב (דחוף) ==<br /> <br /> מתוך השחיה:<br /> משתמש:שלומה הטון‬ שם השוכונה השתנה 4 פעמים מאז היה שחינוי שם לשכונה לפי העיריה השכונה שהוקמה היתיה נקראת נחלת מנחם כהיום כרמי הנדיב אתה מוזמנים להכנס ל GIS קריית מלאכי ללחוץ על &quot;שכבות מידע&quot; לחפש ב &quot;אתר שכבה&quot; לכתוב שכונת ולרואת בעמצכם שאין שכונה,<br /> <br /> שמי שאמר כאן זה מתחמם ולא שכונה בפני עצמה ואין אצלינו בעיר ההגדרה של מתחם.<br /> בנסוף כל אחד יכול לוהסיף דברים בגוגל באור אורך בגוגל אם כשתי מליון צפיות אתה יכול לחפש תמונות 360 בשכונה ג'רמי הנדיב כמעט על הצילומים שלי, <br /> אני יכול להגיד זאת אני אתן לך כמה טעיות בגוגל מפות שלא תוכל לתת לי את זה כדוגמה: להלן: תחנה אוטבוס הנקראת בעברית המרווה/אורן<br /> <br /> מופיע רק בעברית ולא משנה כמה פעמים תפנה זה לא יעדתכן, משהו נוסף בשכונה שאיך שאת קרואים לה &quot;נחלת מנחם&quot; חסרים את רחובות בעל התניא הרימון אתה לא יכול להסתמך על מפות<br /> ובמס תוכנית 18/מק/2069 קרית מלאכי אפשר לראות בתשריט שחלק &quot;משכונת מנחם&quot; היא חלק מתוכנית הנקראת: מקום התוכנית שכ' אחוזת רוטנר, שזה שם לפני השינוי לכרמי הנדיב.<br /> <br /> וגם באתר זה של משרד המשפטים תחפש: בית הכנסת המרכזי, כרמי הנדיב (ע&quot;ר) עמותה<br /> אפשר לראות שבית כנסת המרכזי בנחלת מנחם נמצא לפי המדינה בכרמי הנדיב בהמשך אתן עוד הוכחות אם השיוני לא יאושר או יקבל מידע אמין שלא מפות גוגל.<br /> גם בכנסייה לשכונה יש ככיר ושם הככיר כרמי הנדיב!<br /> <br /> <br /> חזרה לדף &quot;נחלת מנחם&quot;. [[משתמש:שלומה הטון|שלומה הטון]] - [[שיחת משתמש:שלומה הטון|שיחה]], 07:09, כ&quot;ג באב, ה'תשפ&quot;ג 07:09, 10 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> בנוסף משתמש: אליהו ב.<br /> לא מסתכל לפי הוכחות אלה רק אל מפות גוגל משחית את דף &quot;נחלת מנחם&quot; על התבססות במפות גוגל ולא של עירייה<br /> <br /> == עזרה ==<br /> <br /> איך אני משנה פונטים בחתימתי, או סתם בדף עם טקסט? --[[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|שיחה]]. בואו לעזור לי בעריכת הערכים הבאים: [[מוסקבה|כאן]] [[בית חב&quot;ד מונטגו ביי|וכאן]]! 07:53, 10 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> == ה[[חב&quot;דפדיה:חממה|חממה]] ==<br /> <br /> מה עם [[חב&quot;דפדיה:חממה|מיזם החממה]]? אשמח להפעילו! האם זה אפשרי שהמיזם יופעל שוב?--[[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|שיחה]]. בואו לעזור לי בעריכת הערכים הבאים: [[מוסקבה|כאן]] [[בית חב&quot;ד ג'מייקה|וכאן]]! 14:48, 11 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> <br /> אני גם אשמח להפעילו ביחד עם משתמש חילזון [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]]<br /> <br /> == שמואל יעקב קעניג השני מכפר חב&quot;ד ==<br /> <br /> שיע רוצה לעזור לי לעשות ערך על שמואל יעקב קעניג השני מהתניא והסופר סת&quot;ם? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 19:24, כ&quot;ה באב, ה'תשפ&quot;ג 19:24, 12 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> ואם תוכל לענות לי גם לגבי החממה אם אני יוכל להפעילה... תודה<br /> <br /> בדיקת רובוט בשינויי עריכה גדולה<br /> הבדירה של המחשב דורשת להקליד מספר ולעשות את הסמל של שתי קווים ובמחשב שלי אינני מצליח לעשות שווה.--[[מיוחד:תרומות/212.76.105.178|212.76.105.178]] 14:32, 14 באוגוסט 2023 (UTC)</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=623677 2023-08-14T14:22:35Z

<p>212.76.105.178: </p> <hr /> <div>סגל ישבעם צריך להופיע תחת האות ס' ולא תחת האות י' - איך משנים את זה? {{שכח לחתום|שניאור}}<br /> <br /> עניתי לך ב[[שיחת משתמש:שניאור|דף השיחה]] שלך. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:55, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> למה לא לכתוב שיחי' ליד החסידים שחיים איתנו כיום או הפוך: לכתוב ע&quot;ה ליד אלו שהם בעולם האמת. לפעמים אנשים מסוגלים להיכנס לפחד ולחשוב על מי שהופיע כאן שהלך לעולמו חס וחלילה.<br /> <br /> <br /> מה פירוש &quot;מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;? הרי עדיין אנו בתקופת אד&quot;ש? ואם הכוונה ללפני ג' תמוז, צריך לשנות שם הקטגרויה.<br /> :פשוט. חסידים מ[[דור השביעי]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br /> ::חסידים מדור השביעי (אם כבר '''ב'''דור השביעי), זה קצת בעיה, כי אז אתה צריך לשנות את כל הדורות. לדעתי צריך להיות '''חסידי אדמו&quot;ר שליט&quot;א'''. השאלה היא האם אפשר לשנות את זה בלי שיצטרכו לשנות את המיקום הקטגוריוני בגוף הערכים? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:26, 11 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :::אני עורך רגע נסיון. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> ::::לא הצליח. אבל ייץתכן שאיני יודע לעשות זאת. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> מה ניסית לעשות? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 23:28, 11 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :::::להעביר. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> לתשומת לב, ישנם שמות המופיעים לפי הא&quot;ב של השם הפרטי. כמו: יאיר כלב, אהרן שפירא. יש לדאוג לעקביות.<br /> :הינך מוזמן לסייע בנידון. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 11:51, 21 בפברואר 2010 (UTC)<br /> האם שייך להופך את זה מ&quot;חסידים '''מ'''תקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ל&quot;חסידים '''ב'''תקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; אות אחת שעושה הרבה הבדל, והייתי מציע גם להוסיף מלך המשיח. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 09:39, 30 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == שם ==<br /> <br /> מה דעת המשתמשים לשנות כפי שהציעו בעבר לקטגוריה:חסידים '''ב'''תקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א או רעיון אחר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 23:44 • ט' באלול תש&quot;פ<br /> :{{א|חלוקת קונטרסים}}, תסביר בבקשה מפורט יותר. מה משמעות הקטגוריה הלזאת? קטגוריה הכוללת את כל חסידי חב&quot;ד מתחילת נשיאות הרבי? (כלומר שכל ערך של חסיד חב&quot;ד משנת תש&quot;י נכלל בקטגוריה זאת) משמע כמו ספר הטלפונים של כל חסידי הרבי רק במקום טל' מידע עליו.<br /> :או הכוונה בכלילת כל חסידי חב&quot;ד שחזו את הרבי בעייני בשר ודם? (הנוסח הכי טוב שהצלחתי למצוא ב&quot;ה.)--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] · [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] · [[חב&quot;דפדיה:הצטרפו למיזם| עושים סדר בליובאוויטש]] 16:29, 9 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::את כל חסידי חב&quot;ד החל מתקופת נשיאותו של הרבי. אין הרבה הבדל במספר האנשים הנכללים בקטגוריה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:16 • כ' באלול תש&quot;פ<br /> :::חסידים '''ב'''תקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א נשמע מצוין, וכמובן שהקטגוריה מתייחסת לכל תקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א הן לפני והן אחרי ג' תמוז. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשפ&quot;א 21:40, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br /> ::::{{בוצע}}. לצורך הענין היה דיון ע&quot;ז גם [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 14#קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|כאן]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:39 • י&quot;ג בתשרי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> --[[מיוחד:תרומות/212.76.105.178|212.76.105.178]] 14:22, 14 באוגוסט 2023 (UTC)אפשר להוסיף: חסידים שהרבי שימש עבורם כסנדק (יש 3 כאלו), (אני לא מצליח להוסיף).</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623666 2023-08-14T14:14:08Z

<p>212.76.105.178: /* משוב */</p> <hr /> <div>במה לוקה בחסר?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 08:50, 4 באפריל 2010 (UTC)<br /> :צריך לשאול את מציב התבנית. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 14:40, 4 באפריל 2010 (UTC)<br /> ::אין שום רקע על הישיבה. הייתי מוסיף פרטים על הקמת הישיבה, מי ובאילו נסיבות. האם הישיבה קטנה או גדולה, מיקום הישיבה בשנים הראשונות. שם קובץ ההערות של הישיבה. מילה על העיר שבה נמצאת הישיבה. האזורים בהם הישיבה פועלת במסגרת ה'מבצעים'. וכו' וכו'. (הישיבה בקריות גם בעייתית בתחום הזה). אני לא למדתי שם, אבל חושבני שאתה תוכל להוסיף עוד פרטים מעבר למה שכתבתי. בהצלחה. --[[משתמש:Sh12|שניאור]] 23:08, 12 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> או.קי. טיפלתי קצת.<br /> בנוגע לקובץ ההערות: בתור מי שערך שתים מתוך שלשה מהקבצים - אני לא חושב שזה לעניין...--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 00:39, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> :אוי, איך שאני מתגעגע!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 00:40, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> ::מעולה, עבודה טובה. אשקול להוריד את התבנית...--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:52, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> :::תנסה להשיג תמונה עדכנית, ההיא שבערך - היסטורית--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 10:09, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> == קשיים מהעיריה ==<br /> ערכתי מחדש את הפסקה על הקשיים שנערמו על הישיבה מצד העירייה. נראה לי שאם תסתכלו על השינויים תסכימו איתי, עדיין זה לא מושלם, וצריך לגבות את הטענות עם הוכחות.<br /> <br /> מחקתי לחלוטין את הקטעים על המריבות של בחורי הישיבה על שטחים מהעירייה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ג 00:54, 1 במאי 2013 (IDT)<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> כיום האישור לבניית הבניין עבור הישיבה מתעכב עקב התנכלות של גורמים אינטרסנטים המנגדים לישיבת תומכי תמימים בעיר בעיר שמנסים כמה שנים להשתלט על הישיבה המצליחה{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.123.20|95.86.123.20]] 23:11, 29 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> אני רוצה לשכות את הישיבה לשבת אני ישמח אם תיצרו איתי קשר<br /> {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/80.246.131.233|80.246.131.233]] 15:37, 16 באוקטובר 2017 (UTC)0583272110<br /> <br /> <br /> מסיבות שבת:<br /> כבר כמה שנים שהתמימים בישיבה לא יוצאים בישיבה למסיבות שבת, בעקבות התנאי של דובלה הלפרין (המשגיח) שיעשו חברת תהילים בבתי כנסת ולא אמירת 12 הפסוקים ברחוב (דבר שלטענתו גורם ביזיון בקרב הציבורק החרדי), אך גבאי בתי כנסת רבים בעיר לא הסכימו, ומאז לא יוצאים התמימים למסיבו&quot;ש, (להקהלת קהילות אם אינני טועה יוצאים מספר בודד של תמימים, וגם זה בספק - אפשר לבדוק). - לכן מחקתי מהערך את המסיבו&quot;ש.--[[מיוחד:תרומות/212.76.105.178|212.76.105.178]] 13:52, 14 באוגוסט 2023 (UTC)<br /> :אני סקרן, מה היה המקרה שגרם להחלטה זו? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 14:08, כ&quot;ז באב, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> לפני כמה שנים היתה מלחמת ביצים ברחוב בין ויז'ניצערס לתמימים, ואולי קשור להנ&quot;ל. על הרעיון בהחלטה שמעתי גם ממשפיעים בישיבות אחרות, רק שהם אמרו שלציבור חרדי צריך להאריך את הפסוקים לתהילים ולדברי תורה, אך לא ביטלו את המסיבו&quot;ש.--[[מיוחד:תרומות/212.76.105.178|212.76.105.178]] 14:14, 14 באוגוסט 2023 (UTC)</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:212.76.105.178&diff=623658 2023-08-14T14:10:37Z

<p>212.76.105.178: </p> <hr /> <div>צריכים לפרסם בכל מקום ומקום שהקב&quot;ה אומר לכל אחד ואחד ע&quot;י עבדיו הנביאים &quot;ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה&quot;, ועד שהיום ממש רואים את ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> הָאט מען די הוראה כנ&quot;ל, אז מ'דַארף<br /> מפרסם זיין לכל אנשי הדור, ַאז מ'הָאט<br /> זוכה געווען ַאז דער אויבערשטער הָאט<br /> אויסגעקליבן און ממנה געווען ַא בעל־<br /> בחירה, ווָאס מצד עצמו איז ער שלא<br /> בערך העכער פון אנשי הדור, ַאז ער זָאל<br /> זיין „שופטיך&quot; און „יועציך&quot; און דער נביא<br /> הדור, וועלכער זָאל ָאנווייזן הוראות און<br /> געבן עצות בנוגע צו דער עבודה פון ַאלע<br /> אידן און ַאלע מענטשן פון דעם דור, בכל<br /> עניני תורה ומצוות, און בנוגע צו דעם<br /> ַאלגעמיינעם טָאג טעגלעכן לעבן און<br /> אויפפירונגען, אויך אין „בכל דרכיך<br /> )דעהו(&quot; און „כל מעשיך )יהיו לשם<br /> שמים(&quot;,115<br /> ביז — די נבואה העיקרית — די<br /> נבואה116 ַאז „לאלתר לגאולה&quot; און תיכף<br /> ומיד ממש „הנה זה )משיח( בא&quot;.11</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:212.76.105.178&diff=623655 2023-08-14T14:09:12Z

<p>212.76.105.178: יצירת דף עם התוכן &quot;צריכים לפרסם בכל מקום ומקום שהקב&quot;ה אומר לכל אחד ואחד ע&quot;י עבדיו הנביאים &quot;ראה אנכי נותן לפני...&quot;</p> <hr /> <div>צריכים לפרסם בכל מקום ומקום שהקב&quot;ה אומר לכל אחד ואחד ע&quot;י עבדיו הנביאים &quot;ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה&quot;, ועד שהיום ממש רואים את ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> הָאט מען די הוראה כנ&quot;ל, ַאז מ'דַארף<br /> מפרסם זיין לכל אנשי הדור, ַאז מ'הָאט<br /> זוכה געווען ַאז דער אויבערשטער הָאט<br /> אויסגעקליבן און ממנה געווען ַא בעל־<br /> בחירה, ווָאס מצד עצמו איז ער שלא<br /> בערך העכער פון אנשי הדור, ַאז ער זָאל<br /> זיין „שופטיך&quot; און „יועציך&quot; און דער נביא<br /> הדור, וועלכער זָאל ָאנווייזן הוראות און<br /> געבן עצות בנוגע צו דער עבודה פון ַאלע<br /> אידן און ַאלע מענטשן פון דעם דור, בכל<br /> עניני תורה ומצוות, און בנוגע צו דעם<br /> ַאלגעמיינעם טָאג טעגלעכן לעבן און<br /> אויפפירונגען, אויך אין „בכל דרכיך<br /> )דעהו(&quot; און „כל מעשיך )יהיו לשם<br /> שמים(&quot;,115<br /> ביז — די נבואה העיקרית — די<br /> נבואה116 ַאז „לאלתר לגאולה&quot; און תיכף<br /> ומיד ממש „הנה זה )משיח( בא&quot;.11</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623652 2023-08-14T14:01:08Z

<p>212.76.105.178: /* בית הכנסת חב&quot;ד היכל הברכה - חן (חב&quot;ד מערב אלעד) */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד היכל הברכה - חן (חב&quot;ד מערב אלעד) ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' [[ישראל חן]] הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג המשפיעים בבית הכנסת הם הרב [[זאב דוב (דובלה) הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם, כמו&quot;כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן. <br /> <br /> בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; משמש הרב [[דוד יואל ווינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ&quot;ב.<br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623651 2023-08-14T14:00:40Z

<p>212.76.105.178: /* בית הכנסת חב&quot;ד היכל הברכה - חן (חב&quot;ד מערב אלעד) */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד היכל הברכה - חן (חב&quot;ד מערב אלעד) ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' [[ישראל חן]] הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> נכון לשנת תשפ&quot;ג המשפיעים בבית הכנסת הם הרב [[זאב דוב הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם, כמו&quot;כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן. <br /> <br /> בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; משמש הרב [[דוד יואל ווינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ&quot;ב.<br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93)&diff=623649 2023-08-14T13:59:11Z

<p>212.76.105.178: </p> <hr /> <div>{{מפנה|זאב דוב הלפרין}}<br /> [[קובץ:דובלה הלפרין אלעד.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זאב דב הלפרין]]<br /> הרב '''זאב דב (דובלה) הלפרין''' הוא [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן, מרצה ונואם מוכשר, מנחה מידי שנה את [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] המסורתית ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[מרדכי הלפרין]] יו&quot;ר וועד היישוב [[מירון]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], [[תומכי תמימים ברינואה]], [[תומכי תמימים מוריסטון]] וב[[אוהלי תורה]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר שנת הקבוצה פעל למשך כמה חודשים כ[[תלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]] <br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת טויבע ליבא ביתו של הרב [[נתן אשכנזי]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] ניהל קעמפ [[גן ישראל]] בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] נקרא על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]] לשמש כ[[משגיח]] ראשי בישיבה. במסגרת תפקידו מחנך את ה[[תמימים]] ל[[שמירת הסדרים]] לניצול הזמן ולהשקעה ב[[עבודת התפילה]].<br /> <br /> הרב הלפרין ידוע כמרצה ונואם מוכשר. מנחה בחן רב כנסים והתוועדויות, ובמשך כעשור משמש כמנחה ההתוועדות המסורתית ב[[י&quot;ט כסלו]] ב[[בית מנחם]] שב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/122104 הנאום של הרב הלפרין שריגש את נתניהו בהתוועדות בכפר חב&quot;ד] {{col}} {{וידאו}}<br /> *[https://col.org.il/news/101468 מאחורי הקלעים של התוועדות י&quot;ט כסלו המרכזית] {{col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: הלפרין, זאב דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=623645 2023-08-14T13:53:49Z

<p>212.76.105.178: /* הצוות הרוחני */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה<br /> |תמונה=סמל מוסדות אור יהודה.png<br /> |כתובית=סמל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[תשס&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[אור יהודה]]<br /> |מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br /> |מנהל=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=יוסף יצחק שוורץ<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מספר תלמידים=כ-55<br /> |ספר פלפולים=אור התמימים<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבה גדולה '''תומכי תמימים אור יהודה''' נוסדה לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ישיבת גדולה [[תומכי תמימים]] ב[[אור יהודה]] נוסדה ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ט]] כהמשך ל[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה באור יהודה]].<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ו]] נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני [[סמיכה לרבנות]], וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ&quot;ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה גדולה כ-55 תלמידים.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ&quot;ש' היוצאת על ידי הישיבה, החל לצאת לאור בשנת [[תשע&quot;ו]] הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.<br /> <br /> הקובץ מודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, ומופץ בישיבות ובריכוזי אנ&quot;ש. בגליון כותבים אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן משתתפים בו ראש ישיבת תות&quot;ל נתניה הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).<br /> <br /> עורך העלון הוא הרב משה רוזנבלט, ומסייעים בידו השלוחים בישיבה.<br /> <br /> ==הצוות הרוחני==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *ראש הישיבה - [[הרב]] [[שלום דובער הנדל]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)]] - מנהל רוחני.<br /> *הרב [[אהרון כהן]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] כללי.<br /> *הרב יוסף יצחק שוורץ - משגיח.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.<br /> *הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ומשפיע ראשי.<br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> *הרב מנחם מענדל פלדמן<br /> *הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623644 2023-08-14T13:52:38Z

<p>212.76.105.178: </p> <hr /> <div>במה לוקה בחסר?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 08:50, 4 באפריל 2010 (UTC)<br /> :צריך לשאול את מציב התבנית. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 14:40, 4 באפריל 2010 (UTC)<br /> ::אין שום רקע על הישיבה. הייתי מוסיף פרטים על הקמת הישיבה, מי ובאילו נסיבות. האם הישיבה קטנה או גדולה, מיקום הישיבה בשנים הראשונות. שם קובץ ההערות של הישיבה. מילה על העיר שבה נמצאת הישיבה. האזורים בהם הישיבה פועלת במסגרת ה'מבצעים'. וכו' וכו'. (הישיבה בקריות גם בעייתית בתחום הזה). אני לא למדתי שם, אבל חושבני שאתה תוכל להוסיף עוד פרטים מעבר למה שכתבתי. בהצלחה. --[[משתמש:Sh12|שניאור]] 23:08, 12 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> או.קי. טיפלתי קצת.<br /> בנוגע לקובץ ההערות: בתור מי שערך שתים מתוך שלשה מהקבצים - אני לא חושב שזה לעניין...--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 00:39, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> :אוי, איך שאני מתגעגע!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 00:40, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> ::מעולה, עבודה טובה. אשקול להוריד את התבנית...--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:52, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> :::תנסה להשיג תמונה עדכנית, ההיא שבערך - היסטורית--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 10:09, 13 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> == קשיים מהעיריה ==<br /> ערכתי מחדש את הפסקה על הקשיים שנערמו על הישיבה מצד העירייה. נראה לי שאם תסתכלו על השינויים תסכימו איתי, עדיין זה לא מושלם, וצריך לגבות את הטענות עם הוכחות.<br /> <br /> מחקתי לחלוטין את הקטעים על המריבות של בחורי הישיבה על שטחים מהעירייה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ג 00:54, 1 במאי 2013 (IDT)<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> כיום האישור לבניית הבניין עבור הישיבה מתעכב עקב התנכלות של גורמים אינטרסנטים המנגדים לישיבת תומכי תמימים בעיר בעיר שמנסים כמה שנים להשתלט על הישיבה המצליחה{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.123.20|95.86.123.20]] 23:11, 29 באוקטובר 2016 (UTC)<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> אני רוצה לשכות את הישיבה לשבת אני ישמח אם תיצרו איתי קשר<br /> {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/80.246.131.233|80.246.131.233]] 15:37, 16 באוקטובר 2017 (UTC)0583272110<br /> <br /> <br /> מסיבות שבת:<br /> כבר כמה שנים שהתמימים בישיבה לא יוצאים בישיבה למסיבות שבת, בעקבות התנאי של דובלה הלפרין (המשגיח) שיעשו חברת תהילים בבתי כנסת ולא אמירת 12 הפסוקים ברחוב (דבר שלטענתו גורם ביזיון בקרב הציבורק החרדי), אך גבאי בתי כנסת רבים בעיר לא הסכימו, ומאז לא יוצאים התמימים למסיבו&quot;ש, (להקהלת קהילות אם אינני טועה יוצאים מספר בודד של תמימים, וגם זה בספק - אפשר לבדוק). - לכן מחקתי מהערך את המסיבו&quot;ש.--[[מיוחד:תרומות/212.76.105.178|212.76.105.178]] 13:52, 14 באוגוסט 2023 (UTC)</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623643 2023-08-14T13:48:07Z

<p>212.76.105.178: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים אלעד<br /> |תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br /> |כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] תשס&quot;ג<br /> |מיקום=[[אלעד]]<br /> |מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br /> |ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br /> |משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br /> |משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב משה פולק<br /> |קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |מספר תלמידים=כ-80}}<br /> [[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br /> <br /> הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br /> <br /> בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב&quot;ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br /> <br /> הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס&quot;ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות.<br /> <br /> בחודש תשרי תשפ&quot;א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות&quot;ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ&quot;א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש&quot;ח.<br /> <br /> בח&quot;י אלול תשפ&quot;ב נערך מעמד קביעת מזוזה לבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד והחלו הלימודים בו. חדר האוכל והפנימייה עדיין שוכנים בקראוונים שעברו חידוש ושיפוץ לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ג. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. <br /> <br /> ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסת לקמפוס החדש, מתכוננים צוות הישיבה לפתוח שתי כיתות בכל שיעור.<br /> <br /> תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה כ-85 תלמידים.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br /> *'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br /> *'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br /> *'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br /> *'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br /> *'''מנכ&quot;ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br /> *'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br /> *'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br /> <br /> :'''שיעור א'''': ר&quot;מ: הרב שניאור זלמן לסקר. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]<br /> :'''שיעור ב'''': ר&quot;מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br /> :'''שיעור ג'''': ר&quot;מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]<br /> :'''משיב''': הרב אלישע גולדובסקי<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות&quot;ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש הראשון] - אוצר החכמה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב&quot;ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|אלעד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623637 2023-08-14T13:42:06Z

<p>212.76.105.178: /* בית הכנסת חב&quot;ד היכל הברכה - חן (חב&quot;ד מערב אלעד) */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד היכל הברכה - חן (חב&quot;ד מערב אלעד) ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' [[ישראל חן]] הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם, כמו&quot;כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן. <br /> <br /> בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; משמש הרב [[דוד יואל ווינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ&quot;ב.<br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623635 2023-08-14T13:41:43Z

<p>212.76.105.178: /* בית הכנסת חב&quot;ד מערב אלעד */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד היכל הברכה - חן (חב&quot;ד מערב אלעד) ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם, כמו&quot;כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן. <br /> <br /> בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; משמש הרב [[דוד יואל ווינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ&quot;ב.<br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=623633 2023-08-14T13:40:05Z

<p>212.76.105.178: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה דב זילברשטרום.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זילברשטרום מעניק תעודת הצטיינות לתלמיד. תשע&quot;ח]]<br /> הרב '''משה דב זילברשטרום''' הוא מחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק, [[משפיע]] כללי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומשפיע בקהילת חב&quot;ד [[אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] ב[[ירושלים]] בכ&quot;ט אדר ב' תשל&quot;ח <br /> <br /> למד במשך ילדותו במוסדות [[תורת אמת]] בירושלים<br /> <br /> לישיבה קטנה נסע ללמוד בתות&quot;ל [[אחי תמימים]] בה קיבל הוראה מהמשפיע ר' [[ מנחם מענדל פוטערפאס]] ללמוד [[תניא בע&quot;פ]].<br /> <br /> הי' ממושפעיו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] ע&quot;ה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת ציפורה ביתו של הרב שניאור סגל מ[[בני ברק]].<br /> <br /> עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] בשנת [[תשס&quot;ג]] החל לשמש כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'. בשנים שלאחר מכן התמנה למשפיע כללי בישיבה.<br /> <br /> הרב זילברשטרום ידוע בחיות הרבה שלו ב[[עבודת התפילה]] ובלימוד [[תניא בע&quot;פ]] ומחדיר זאת במושפעיו בשיעורים, בהתוועדויות ובדוגמא אישית. כמו&quot;כ ידוע הוא כ'בעל מנגן' גדול עם חוש בנגינה.<br /> <br /> משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד באלעד. בין פעולותיו ניתן למנות את סדר &quot;[[ליל שישי]] חסידי&quot;, המתקיים משנת [[תשס&quot;ז]] ברציפות, שבו מידי יום חמישי בערב מתוועדים ולומדים [[מאמר]] חסידות של [[הרבי]] הקשור לפרשת השבוע או לתאריך.<br /> <br /> משמש כמחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק.<br /> <br /> חתנו-<br /> <br /> הרב שלמה פרידמן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/635864/ אלעד: התוועדות מיוחדת בבית חב&quot;ד לרגל י' כסלו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, משה דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=623632 2023-08-14T13:39:09Z

<p>212.76.105.178: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה דב זילברשטרום.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זילברשטרום מעניק תעודת הצטיינות לתלמיד. תשע&quot;ח]]<br /> הרב '''משה דב זילברשטרום''' הוא מחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק, [[משפיע]] כללי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומשפיע בקהילת חב&quot;ד [[אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] ב[[ירושלים]] בכ&quot;ט אדר ב' תשל&quot;ח <br /> <br /> למד במשך ילדותו במוסדות [[תורת אמת]] בירושלים<br /> <br /> לישיבה קטנה נסע ללמוד בתות&quot;ל [[אחי תמימים]] בה קיבל הוראה מהמשפיע ר' [[ מנחם מענדל פוטערפאס]] ללמוד [[תניא בע&quot;פ]].<br /> <br /> הי' ממושפעיו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] ע&quot;ה<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת ציפורה ביתו של הרב שניאור סגל מ[[בני ברק]].<br /> <br /> עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] בשנת [[תשס&quot;ג]] החל לשמש כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'. בשנים שלאחר מכן התמנה למשפיע כללי בישיבה.<br /> <br /> הרב זילברשטרום ידוע בחיות הרבה שלו ב[[עבודת התפילה]] ובלימוד [[תניא בע&quot;פ]] ומחדיר זאת במושפעיו בשיעורים, בהתוועדויות ובדוגמא אישית. כמו&quot;כ ידוע הוא כ'בעל מנגן' גדול עם חוש בנגינה.<br /> <br /> משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד באלעד. בין פעולותיו ניתן למנות את סדר &quot;[[ליל שישי]] חסידי&quot;, המתקיים משנת [[תשס&quot;ז]] ברציפות, שבו מידי יום חמישי בערב מתוועדים ולומדים [[מאמר]] חסידות של [[הרבי]] הקשור לפרשת השבוע או לתאריך.<br /> <br /> משמש כמחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק.<br /> <br /> חתנו-<br /> <br /> הרב שלמה פרידמן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/635864/ אלעד: התוועדות מיוחדת בבית חב&quot;ד לרגל י' כסלו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, משה דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=623628 2023-08-14T13:37:04Z

<p>212.76.105.178: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה דב זילברשטרום.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זילברשטרום מעניק תעודת הצטיינות לתלמיד. תשע&quot;ח]]<br /> הרב '''משה דב זילברשטרום''' הוא מחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק, [[משפיע]] כללי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומשפיע בקהילת חב&quot;ד [[אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] ב[[ירושלים]] בכ&quot;ט אדר ב' תשל&quot;ח <br /> <br /> למד במשך ילדותו במוסדות [[תורת אמת]] בירושלים<br /> <br /> לישיבה קטנה נסע ללמוד בתות&quot;ל [[אחי תמימים]] בה קיבל הוראה מהמשפיע ר' [[ מנחם מענדל פוטערפאס]] ללמוד [[תניא בע&quot;פ]].<br /> <br /> הי' ממושפעיו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] ע&quot;ה<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת ציפורה ביתו של הרב שניאור סגל מ[[בני ברק]].<br /> <br /> עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] בשנת [[תשס&quot;ג]] החל לשמש כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'. בשנים שלאחר מכן התמנה למשפיע כללי בישיבה.<br /> <br /> הרב זילברשטרום ידוע בחיות הרבה שלו ב[[עבודת התפילה]] ובלימוד [[תניא בע&quot;פ]] ומחדיר זאת במושפעיו בשיעורים, בהתוועדויות ובדוגמא אישית.<br /> <br /> משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד באלעד. בין פעולותיו ניתן למנות את סדר &quot;[[ליל שישי]] חסידי&quot;, המתקיים משנת [[תשס&quot;ז]] ברציפות, שבו מידי יום חמישי בערב מתוועדים ולומדים [[מאמר]] חסידות של [[הרבי]] הקשור לפרשת השבוע או לתאריך.<br /> <br /> משמש כמחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק.<br /> <br /> חתנו-<br /> <br /> הרב שלמה פרידמן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/635864/ אלעד: התוועדות מיוחדת בבית חב&quot;ד לרגל י' כסלו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, משה דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=623624 2023-08-14T13:34:32Z

<p>212.76.105.178: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה דב זילברשטרום.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זילברשטרום מעניק תעודת הצטיינות לתלמיד. תשע&quot;ח]]<br /> הרב '''משה דב זילברשטרום''' הוא מחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק, [[משפיע]] כללי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומשפיע בקהילת חב&quot;ד [[אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] ב[[ירושלים]] בכ&quot;ט אדר ב' תשל&quot;ח <br /> <br /> למד במשך ילדותו במוסדות [[תורת אמת]] בירושלים<br /> <br /> לישיבה קטנה נסע ללמוד בתות&quot;ל [[אחי תמימים]] בה קיבל הוראה מהמשפיע ר' [[ מנחם מענדל פוטערפאס]] ללמוד [[תניא בע&quot;פ]].<br /> <br /> הי' ממושפעיו של הרב [[מנחם צבי גרוזמן]] ע&quot;ה<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת ציפורה ביתו של הרב שניאור סגל מ[[בני ברק]].<br /> <br /> עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] בשנת [[תשס&quot;ג]] החל לשמש כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'. בשנים שלאחר מכן התמנה למשפיע כללי בישיבה.<br /> <br /> הרב זילברשטרום ידוע בחיות הרבה שלו ב[[עבודת התפילה]] ובלימוד [[תניא בע&quot;פ]] ומחדיר זאת במושפעיו בשיעורים, בהתוועדויות ובדוגמא אישית.<br /> <br /> משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד באלעד. בין פעולותיו ניתן למנות את סדר &quot;[[ליל שישי]] חסידי&quot;, המתקיים משנת [[תשס&quot;ז]] ברציפות, שבו מידי יום חמישי בערב מתוועדים ולומדים [[מאמר]] חסידות של [[הרבי]] הקשור לפרשת השבוע או לתאריך.<br /> <br /> משמש כמחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק.<br /> <br /> חתנו-<br /> <br /> הרב שלמה פרידמן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/635864/ אלעד: התוועדות מיוחדת בבית חב&quot;ד לרגל י' כסלו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, משה דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=623623 2023-08-14T13:34:13Z

<p>212.76.105.178: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה דב זילברשטרום.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זילברשטרום מעניק תעודת הצטיינות לתלמיד. תשע&quot;ח]]<br /> הרב '''משה דב זילברשטרום''' הוא מחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק, [[משפיע]] כללי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] ומשפיע בקהילת חב&quot;ד [[אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] ב[[ירושלים]] בכ&quot;ט אדר ב' תשל&quot;ח <br /> <br /> למד במשך ילדותו במוסדות [[תורת אמת]] בירושלים<br /> <br /> לישיבה קטנה נסע ללמוד בתות&quot;ל [[אחי תמימים]] בה קיבל הוראה מהמשפיע ר' [[ מנחם מענדל פוטערפאס]] ללמוד [[תניא בע&quot;פ]].<br /> <br /> הי' ממושפעיו של הרב [[מנחם צבי גרוזמ]]ן ע&quot;ה<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת ציפורה ביתו של הרב שניאור סגל מ[[בני ברק]].<br /> <br /> עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] בשנת [[תשס&quot;ג]] החל לשמש כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'. בשנים שלאחר מכן התמנה למשפיע כללי בישיבה.<br /> <br /> הרב זילברשטרום ידוע בחיות הרבה שלו ב[[עבודת התפילה]] ובלימוד [[תניא בע&quot;פ]] ומחדיר זאת במושפעיו בשיעורים, בהתוועדויות ובדוגמא אישית.<br /> <br /> משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד באלעד. בין פעולותיו ניתן למנות את סדר &quot;[[ליל שישי]] חסידי&quot;, המתקיים משנת [[תשס&quot;ז]] ברציפות, שבו מידי יום חמישי בערב מתוועדים ולומדים [[מאמר]] חסידות של [[הרבי]] הקשור לפרשת השבוע או לתאריך.<br /> <br /> משמש כמחנך בתלמוד תורה בני מנחם חב&quot;ד בבני ברק.<br /> <br /> חתנו-<br /> <br /> הרב שלמה פרידמן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/635864/ אלעד: התוועדות מיוחדת בבית חב&quot;ד לרגל י' כסלו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, משה דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623619 2023-08-14T13:32:26Z

<p>212.76.105.178: /* משפיעי הקהילה */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד מערב אלעד ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם, כמו&quot;כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן. <br /> <br /> בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; משמש הרב [[דוד יואל ווינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ&quot;ב.<br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623617 2023-08-14T13:32:07Z

<p>212.76.105.178: /* משפיעי הקהילה */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד מערב אלעד ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם, כמו&quot;כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן. <br /> <br /> בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; משמש הרב [[דוד יואל ווינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיערים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ&quot;ב.<br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623614 2023-08-14T13:30:32Z

<p>212.76.105.178: /* משפיעי הקהילה */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד מערב אלעד ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' משה זילברשטרום, [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם, כמו&quot;כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן. <br /> <br /> כיום פועל בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; המשפיע הרב רייצעס. בפסח תשפ&quot;ב היגר לקהילה הרב [[דוד יואל ווינפלד]], והוא משמש כמשפיע ומוסר שיערים בחסידות.<br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623612 2023-08-14T13:24:46Z

<p>212.76.105.178: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד מערב אלעד ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' משה זילברשטרום, [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם. <br /> <br /> כיום פועל בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; המשפיע הרב רייצעס. בפסח תשפ&quot;ב היגר לקהילה הרב [[דוד יואל ווינפלד]], והוא משמש כמשפיע ומוסר שיערים בחסידות. <br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623611 2023-08-14T13:24:22Z

<p>212.76.105.178: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד מערב אלעד ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' משה זילברשטרום, [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם. <br /> <br /> כיום פועל בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; המשפיע הרב רייצעס. בפסח תשפ&quot;ב היגר לקהילה הרב [[דוד יואל ווינפלד]], והוא משמש כמשפיע ומוסר שיערים בחסידות. <br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=623610 2023-08-14T13:22:17Z

<p>212.76.105.178: /* מוסדות חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br /> |עיר=אלעד<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br /> |מוסדות בקהילה= בית חב&quot;ד, גני חב&quot;ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br /> <br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]]. נכון לשנת [[תשע&quot;ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב&quot;ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד==<br /> === בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> [[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;שבת סליחות&quot;, נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב&quot;ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב&quot;ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב&quot;די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב&quot;ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן &quot;מבצע חמישים&quot; בו התגייס המניין החב&quot;די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב&quot;די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב&quot;די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב&quot;ד. <br /> שבוע לאחר מכן, בכ&quot;ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד. בכ&quot;ג [[סיוון]] תש&quot;ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה &quot;לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ&quot;ו אדר תש&quot;ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב&quot;ד&quot;. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת.<br /> <br /> כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד&quot;א כנראה בן הרב ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש , והוא משמש את חסידי חב&quot;ד הגרים בדרום אלעד.<br /> <br /> בב' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br /> <br /> ===בית כנסת &quot;דרך מצוותיך&quot;===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב&quot;ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב&quot;ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;דרך מצוותיך&quot; שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br /> בפסח תשפ&quot;ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד מערב אלעד ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס&quot;ה, להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב&quot;ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב&quot;ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס&quot;ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב&quot;ד באדר תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי &quot;רימון&quot; בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ט הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב&quot;ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא&quot;ח בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל&quot;ג בעומר]] ,ליל סדר מרכזי בפסח ואת הדלקת החנוכיות המרכזיות ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח&quot;י אלול תשפ&quot;א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש&quot;ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש&quot;ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> *'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס&quot;ד. בשנת [[תשס&quot;ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס&quot;ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב&quot;ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס&quot;ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי&quot;ף 35. לאחר שבקשת בית חב&quot;ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב&quot;ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת תשס&quot;ב פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים : תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות.הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנה&quot;ל תשס&quot;ג וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת תשס&quot;ה. כיום מכהן כיו&quot;ר המוסדות הרב אורן מזרחי וכמנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; מכהן הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר.<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;מעייני ישראל&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' דיי קעמפ בהנהלת הרב [[שניאור זלמן חביב]].<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==רבני הקהילה==<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ==משפיעי הקהילה==<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' משה זילברשטרום, [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם. <br /> <br /> כיום פועל בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; המשפיע הרב רייצעס. בפסח תשפ&quot;ב היגר לקהילה הרב [[דוד יואל ווינפלד]], והוא משמש כמשפיע ומוסר שיערים בחסידות. <br /> <br /> ==נציגי חב&quot;ד בעירייה== <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=623603 2023-08-14T13:08:42Z

<p>212.76.105.178: /* תלמידיו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס<br /> |תמונה = מענדל פוטרפס.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]<br /> |תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו = [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> |חיבוריו= דבריו תועדו בספרי תולדותיו ובמאמרי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> |השתייכות = [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> }}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> <br /> הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים סניפי ישיבות תומכי תמימים במחתרת ב[[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל&quot;ג]] שימש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]] ושד&quot;ר בחו&quot;ל לעורר ברוחניות ולגייס תקציבים. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב&quot;ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס&quot;ח {{מקור}} או תרס&quot;ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי&quot;ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימה למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.<br /> <br /> הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב&quot;ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב&quot;ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע&quot;ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: &quot;ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים&quot;! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).<br /> והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.<br /> <br /> מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> === לימודיו בישיבה ===<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]<br /> בסוף שנת [[תר&quot;פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ&quot;ד]]{{מקור}}, בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבה והוא נאלץ לברוח.<br /> משנת [[תרפ&quot;ה]] למד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ&quot;ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב: למד בשנים תרפ&quot;ה-ט ב[[חרקוב]], [[ויטבסק]] ו[[נעוועל]]}}.<br /> <br /> ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד ה[[גמרא]].<br /> <br /> הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב [[זלמן משה היצחקי]] הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.<br /> <br /> ===משגיח בתומכי תמימים===<br /> בשנת תר&quot;צ נקרא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ב[[יקטרינוסלב]]. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br /> <br /> באותה שנה כיהן גם כמשגיח ב[[אודסה]]{{הערה|שם=תולדות חב&quot;ד ברוסיה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב}}.<br /> <br /> ===&quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot;===<br /> <br /> ר' מענדל נסע אל בית אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].<br /> <br /> באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: &quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot; - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.<br /> <br /> הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: &quot;נראה, שהבחור הזה הוא &quot;א אמת'ר חסידישער בחור&quot; (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא &quot;להתראות&quot;, ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך&quot;.<br /> <br /> ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> ==למען תומכי תמימים ופידיון שבויים==<br /> אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק&quot;מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי &quot;לא יחרץ&quot; - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.<br /> <br /> הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ&quot;ש נצרכו בסכום כסף גדול ל&quot;פדיון שבויים&quot;, פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.<br /> <br /> ===לטובת החסידים===<br /> בימי [[מלחמת העולם השניה]], כשהנאצים ימ&quot;ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], לשם הגיעו רבים מאנ&quot;ש ופליטי [[פולין]] ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מדי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.<br /> <br /> החל משלהי חורף [[תש&quot;ג]], בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|שם=תולדות חב&quot;ד ברוסיה}}, בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים {{הערה|בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה}}. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל &quot;חדר&quot; ורובם בגיל ישיבה.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה מאסר וגלות==<br /> ===ממארגני היציאה מרוסיה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב&quot;ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.<br /> <br /> בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ&quot;ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> ===מאסר תשעת החסידים===<br /> ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה,<br /> עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם:<br /> <br /> הרב [[שמואל נוטיק]] רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' אברהם גורביץ ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה &quot;בנים&quot; של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ארבעה חסידים ע' 98}}. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי [[חב&quot;ד אורג]]: &quot;נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב&quot;ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש&quot;ט&quot;{{הערה|התזכיר שנחשף בחב&quot;ד אורג מתורגם בחב&quot;ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}.<br /> <br /> מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.<br /> העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], ארבעה חסידים}}.<br /> <br /> ===גלות סיביר ותיק לבוב===<br /> [[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה. חב&quot;ד אורג, חב&quot;ד און ליין]]<br /> [[קובץ:תיק החקירה מענדל פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. אנש]]<br /> [[קובץ:פקודת מעצר פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב&quot;ד)]] <br /> [[קובץ:תיק_לבוב_פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס]]<br /> לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל 10 שנות גלות ועבודת פרך במחנות עבודה{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב&quot;ד און ליין}}}} והוגלה ל[[סיביר]].<br /> <br /> במהלך הגלות הובא ל[[לנינגרד]] ל'שפולרקע' שם נחקר שוב, כאשר השלטונות חקרו רבים בענין [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג|תיק לבוב]]{{הערה|ראה ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]] פרק כח, תיק לבוב. ר' [[נתן קערפיל קובלנוב]], זכרונות קובלנוב מדור לדור}}.<br /> <br /> בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות}}<br /> בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ&quot;ד.<br /> <br /> <br /> ==מסמכים מארכיון הק.ג.ב.==<br /> מסמכים מתיק לבוב וזכרונות חדשים אודות ר' מנדל פוטרפאס - פורסמו במהלך השנים תשפ&quot;ב-תשפ&quot;ג בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[חב&quot;ד אורג]], [[חב&quot;ד און ליין]], [[אנ&quot;ש (אתר)|אנ&quot;ש]]}}.<br /> <br /> *אלול תשפ&quot;ב. באתר חב&quot;ד אורג (ובתרגום לעברית בחב&quot;ד און ליין) פורסמו מסמכי ק.ג.ב. משנת תש&quot;י בהם משקפים תמונת מצב של בריחת החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. ובמסמכים אלו יש גם תיעוד המאסרים ובהם של ר' מענדל פוטרפס:<br /> <br /> &quot;בין ראשי חב&quot;ד שנעצרו בעקבות המבצע היו ר' מנדל פוטרפס (נעצר ברכבת שיצאה מלבוב ב-1947, שוחרר מהגולאג ב-1956); יונה קהאן (&quot;פולטאבר&quot;, נעצר ב-1948, מת בגולאג ב-1949); ומרדכי דובין (נעצר ב-1948, נפטר במעצר סובייטי ב-1957)&quot;.<br /> <br /> *תמוז תשפ&quot;ג. תיק החקירה של ר' מענדל הגיע לידי הרב [[יוסף יצחק קרץ]], מו&quot;ל הספר אודותו הנמצא בשלבי הכנה על ידי הסופר הרב [[ישראל אלפנביין]]. קטעים מהתיק פורסמו בקבוצות ווצפ, מה שעורר דיונים ופולמוסים. מתוך הפרסומים מובן כי ר' מענדל ומארגני הבריחה ובהם גיסו ר' [[דובער רובינסון]] ור' [[שמעון קצנלבויגן]] השיגו סכומי עתק כדי להוציא מאות משפחות חב&quot;דיות מרוסיה. בפרסומים יש גם פרטים אודות ניסיון הבריחה של ר' מענדל עם הרב [[שמואל נוטיק]]{{הערה|[[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]}}.<br /> <br /> *בי&quot;א תמוז תשפ&quot;ג (לרגל חג הגאולה יב תמוז), פורסמו באתר אנש צילומים נוספים מתוך תיק ר' מענדל פוטרפאס{{הערה|[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל]}}. (אנ&quot;ש)<br /> <br /> *בי&quot;ז תמוז תשפ&quot;ג, פורסמו מסמכים נוספים מהתיק, ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2016, מהם עולה כי לאחר חקירות הצליחו החוקרים להוציא הודאה מר' מענדל, על פועלו בארגון הברחות החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. אבל מספר שנים לאחר שיצא מברית המועצות, בוטל הגזר דין למפרע והוחלט שלא בגד במולדת וזאת בגין תלונתו משנת תשי&quot;ח כי ההודאה הוצאה ממנו באמצעים בלתי חוקיים.<br /> <br /> ==צ'רנוביץ, סמרקנד==<br /> לאחר השחרור פעל בתחומים רבים בערים בהם היה: [[צ'רנוביץ]] בה פעל עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחסידים נוספים{{הערה|ר'[[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יח - מהפכת המשוחררים ופרק כ מחתרת צ'רנוביץ}} וב[[סמרקנד]]{{הערה|ר' [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]]}}.<br /> *אירגן פעילות מחתרתית לאנ&quot;ש והתמימים<br /> *פתח מקוואות<br /> *פעל עם יהודים רבים<br /> <br /> ===התיחסות הרבי לר' מענדל בגלות רוסיה===<br /> <br /> במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:<br /> [[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ&quot;ד)]]<br /> *בשנת תשט&quot;ז, הרב [[בן ציון שניאורסון]] גיסו של הרבי הריי&quot;צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|ר'[[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.<br /> *באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:<br /> &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ&quot;מ שליט&quot;א וזוגתו מרת לאה שתליט&quot;א&quot;{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.<br /> *בהתוועדות י' שבט [[תשכ&quot;ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.<br /> <br /> ==מסמרקנד ללונדון==<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ&quot;ב]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר מ[[סמרקנד]] ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב&quot;ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.<br /> <br /> ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בי&quot;ט אייר [[תשל&quot;א]] נפטר הרב [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע של [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. כחודש וחצי לאחר מכן מהמזכירות אמרו לר' מענדל שהרבי שואל אם יכול להגיע ל-770 לי&quot;ב תמוז. ר' מענדל הגיע ל-770 לקראת י&quot;ב תמוז, וביחידות הרבי הודיע על ההצעה שיתמנה למשפיע של תומכי תמימים כפר חב&quot;ד, הורה לו לנסוע לארץ הקודש ולבקר במוסדות חב&quot;ד ובמקומות הקדושים ולגבי התיישבות בארץ הקודש, אמר לו הרבי נדבר שנה הבאה{{הערה|ר' מענדל אמר לרבי כי מעולם לא כיהן כמשפיע והרבי הורה שבכל אופן יכהן כמשפיע בתומכי תמימים. ר' מענדל שאל מה ידבר עם התמימים והרבי השיב: אתה אדם חכם ותמצא מה לדבר איתם}}. כפי שהורה הרבי - נדבר שנה הבאה- לקראת י&quot;ב תמוז [[תשל&quot;ב]], הגיע ר' מענדל לרבי וביחידות הורה הרבי לכהן כמשפיע קבוע בתומכי תמימים בכפר חב&quot;ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1367}}.<br /> <br /> עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים [[תשל&quot;ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ&quot;ש ברחבי ארץ הקודש כולה.<br /> בהתוועדויות הקדיש זמן רב לנושא ההתקשרות לרבי, מסירות מוחלטת לרבי, נסיעות לרבי - נושאים שלא היו במוקד העניינים בהתוועדויות בישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> בהתוועדויות שזר סיפורים ותיאורים חיים מהתקופה בה שהה בסיביר, כאשר מסיק מהכוחות שמשקיע מי שאין לו ברירה כמו אסיר, לכוחות שהחסידים והתמימים חייבים להשקיע כדי למלאת את רצון הרבי. התוועדויותיו קנו להם שם טוב, ואנ&quot;ש והתמימים וגם מקורבים רבים נהרו להתוועדויות שלו, שנערכו בדרך כלל בזאל ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד. גם כאשר הגיע לבית חיינו, נהג להתוועד שעות ארוכות עם קהל תמימים רחב. <br /> <br /> הקדיש שעות רבות לשיחות בארבע עיניים עם תמימים, כדי להשפיע ולרומם אותם ברוחניות.<br /> <br /> ==לטובת הכלל==<br /> במקביל לתפקידו כמשפיע המשיך הוא בהוראת הרבי בתפקידו כ[[שד&quot;ר]] אותו היה ממלא בחודשים אלול - כסלו. במסגרת תפקידו זה היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם השד&quot;ר הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].<br /> [[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]<br /> בד בבד עם תפקידו בישיבה לאחד מראשי העסקנים החב&quot;דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב&quot;ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] בכפר חב&quot;ד. בשנת [[תשל&quot;ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב&quot;ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|ר'[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}. כמו כן מסופר שהייתה לו הוראה מהרבי &quot;לדחוף את האף&quot; בכל ענייני חב&quot;ד בארץ ולפעול מה שצריך{{הערה|מכתבי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}.<br /> <br /> כשהרב [[גרשון דב שיף| (בורקע) שיף]] חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.<br /> <br /> כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].<br /> <br /> ==אחרי כ&quot;ז אדר וג' תמוז==<br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר]] ו[[ג' תמוז]], על רקע ההעלם והסתר שהופיעו אז ואפפו את עדת החסידים, זהרה דמותו החסידית של ר' מענדל ואמונתו והתקשרותו האיתנים:<br /> <br /> ===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===<br /> מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|שם=גינזבורג|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]]}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|שם=גינזבורג}}.<br /> <br /> לאחרי תשרי [[תשנ&quot;ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ&quot;ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ&quot;ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש&quot;ניפול&quot; ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא &quot;ניתן&quot; לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[שבועון בית משיח]] גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש&quot;י על הפסוק &quot;תמים תהיה עם ה' אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג}} - &quot;התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות&quot;{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> בחודש סיון תשנ&quot;ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בקשר להדפסת ספרי ה[[לקוטי שיחות]] המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר &quot;שליט&quot;א&quot; על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד{{הערה|לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים}}: {{ציטוטון|צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט&quot;א}}. כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: {{ציטוטון|ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב}}. בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספרים עם התואר שליט&quot;א ובשער הספר לציין: &quot;תהא שנת נפלאות דגולות&quot;{{הערה|באריכות ובפירוט ראה בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' ב[https://drive.google.com/file/d/1l2qgPkMKIw02C2_uCXr1mqxaPKosSy99/view?usp=sharing קובץ 'וירם קרן משיחו'] (ע' 27 - 31)}}.<br /> <br /> ===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===<br /> [[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]<br /> לקראת חודש תשרי תשנ&quot;ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ&quot;ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ&quot;ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: &quot;סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר&quot; וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים &quot;לעשות כלים&quot; - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה&quot;כלים&quot; הם עצמם &quot;ימשיכו אור&quot; ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ&quot;ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ&quot;ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - &quot;אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים&quot;{{הערה|מפי הרב [[אלעזר וילהלם]] ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו מ[[ארץ ישראל]] ל770 עוד בתחילת תשרי תשנ&quot;ג.<br /> <br /> גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ&quot;ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: &quot;שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!&quot;{{הערה|מפי תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 47, ועוד}}. כמו כן הוא נשאל אז ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: &quot;מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!&quot; ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ&quot;ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.<br /> <br /> ===עידוד וחיות בענייני משיח===<br /> על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון &quot;[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]&quot;{{הערה|הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 187}}.<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ&quot;ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: &quot;זה בא מהשכלה בלי עבודה&quot;{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט]] תשנ&quot;ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.<br /> <br /> בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ&quot;ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים כביכול ל&quot;הצלת כבודו של הרבי&quot; מבזיון על ידי פרסום ענייני משיח וכו': &quot;אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ&quot;ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .&quot;. ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' [[יחזקאל סופר]] ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג}}.<br /> <br /> בכינוס אנ&quot;ש ב[[כ&quot;ח ניסן]] תשנ&quot;ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ&quot;י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ&quot;ג) ע' 3}}.<br /> <br /> במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ&quot;ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' [[אמיר רוזן]], תלמידו קרוב של ר' מענדל שלמד אז ב-770, שסועד סעודות שבת בבית הרב [[יואל כהן]] - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: {{ציטוטון|אם כן, הרי שהוא (אתה) מ&quot;המשיחסטים&quot; - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה}}. בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש אייר [[תשנ&quot;ג]] התוועד אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הכוונה לרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}} וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין &quot;יחי אדוננו&quot; ועל כך שזה בא מתוך התפילה{{הערה|ממכתבו של ר' [[שלום בער רייכמן]] - נדפס בבית משיח גל' 187}}<br /> <br /> גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז &quot;יחי&quot; או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר &quot;יחי&quot;{{הערה|רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.<br /> <br /> באותה תקופה כשהכריזו &quot;יחי&quot; היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר&quot;מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה &quot;להסביר&quot; לו עד כמה כביכול הענין של &quot;יחי&quot; מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: &quot;אבל אני איני מסכים איתך&quot; ללא הסברים נוספים, &quot;כך גם אני אומר לך: &quot;אינני מסכים איתך&quot;&quot;{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.<br /> <br /> אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני &quot;ובקרוב נזכה ליחי…&quot; וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.<br /> <br /> ===אהבה בין החסידים ושלילת מחלוקת===<br /> בתקופה זו של העלם והסתר בה גברו חילוקי הדעות הדגיש ר' מענדל כמה פעמים את ההכרח הגמור שתשרור אהבה ואחדות בין חסידים.<br /> <br /> הוא ציטט אז ועורר רבות על דברי אדמו&quot;ר הזקן &quot;ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת כשנשאל על המחלוקות בנושא המשיל על כך משל מדוב שהיה זולל דבש עד שבעליו טיכסו עצה להעמיד ענף שיצליף בפניו של הדוב כל פעם שיתקרב ואכן כשהתקרב הצליף בו הענף והוא פנה לעסוק במריבות עימו עד שהותש ונפל, והנמשל שכ[[נסיון]] מעמידים לנו מנגד מרגיז שהמלחמה והמריבה עימו תסיח את דעתנו מהדבש והעניין העיקרי{{הערה|בשם ר' [[חיים יצחק כהן]] ששמע זאת ממנו באנגליה אחרי ג' תמוז}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לקראת [[חודש תשרי]] תשנ&quot;ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==תיעוד תולדותיו וסיפוריו==<br /> * לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> * כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם &quot;ר' מענדל&quot; שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.<br /> * הרב לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם &quot;המשפיע&quot; ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.<br /> * בשנת [[תשפ&quot;ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==תלמידיו==<br /> {{להשלים|פיסקה=כן}}<br /> בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[שלום דובער קסלמן]], הרב [[זאב קסלמן]], הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב [[שלום דובער רייכמן]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], הרב [[שלמה זלמן לנדא]], הרב [[שי סוקניק]], ועוד רבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]<br /> * רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס&quot;ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]<br /> * אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br /> *גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]<br /> *גיסו הרב [[יהושע קארף]]<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:<br /> * בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים ב[[ח' אלול]] [[תשל&quot;א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס&quot;ח]] ל [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, לייבל - נפטר בילדותו.<br /> * בנו, אברהם - נפטר בילדותו.<br /> * בתו, רחל - נפטרה בילדותה.<br /> * בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]<br /> * '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]] ([[תשנ&quot;ט]]).<br /> * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות עמוד תמב<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס&quot;ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).<br /> * '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ&quot;מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 674.<br /> * ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [[הוצאת אורות]]<br /> *'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.<br /> *[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.<br /> *'''גזר הדין:עשר שנים בסביר בגין בגידה במולדת''' - קטעים מתיק החקירה שלו במאסר הקומוניסטי. [[עיתון כפר חב&quot;ד]] מספר 2016, י&quot;ז בתמוז תשפ&quot;ג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע&quot;ה]''' פורסם בתמוז תשנ&quot;ה ימים ספורים לאחר הפטירה<br /> *ר' [[ישראל אלפנביין]], שבועון בית משיח, [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ&quot;ג<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ&quot;ג {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 ר' מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz&quot;]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ&quot;א. (טקסט)<br /> *'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש&quot;מ, תמלול והאזנה {{COL}}<br /> * &quot;Derher &quot;[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend&quot; – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ===מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס===<br /> * [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס וגם תמונת ר' מענדל פוטרפס בעת מאסרו] {{col}}<br /> *קטעים מתיק החקירה כפי שפורסמו בתמוז תשפ&quot;ג [[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]<br /> *[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל נחשפים] (אנ&quot;ש)<br /> *[https://col.org.il/news/146440 מסמכים מתוך תיק החקירה של המשפיע, איש מסירות הנפש, נחשפים לראשונה] {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=623578 2023-08-14T12:30:15Z

<p>212.76.105.178: /* הצוות הרוחני */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה<br /> |תמונה=סמל מוסדות אור יהודה.png<br /> |כתובית=סמל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[תשס&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[אור יהודה]]<br /> |מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br /> |מנהל=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=יוסף יצחק שוורץ<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מספר תלמידים=כ-55<br /> |ספר פלפולים=אור התמימים<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבה גדולה '''תומכי תמימים אור יהודה''' נוסדה לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ישיבת גדולה [[תומכי תמימים]] ב[[אור יהודה]] נוסדה ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ט]] כהמשך ל[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה באור יהודה]].<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ו]] נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני [[סמיכה לרבנות]], וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ&quot;ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה גדולה כ-55 תלמידים.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ&quot;ש' היוצאת על ידי הישיבה, החל לצאת לאור בשנת [[תשע&quot;ו]] הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.<br /> <br /> הקובץ מודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, ומופץ בישיבות ובריכוזי אנ&quot;ש. בגליון כותבים אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן משתתפים בו ראש ישיבת תות&quot;ל נתניה הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).<br /> <br /> עורך העלון הוא הרב משה רוזנבלט, ומסייעים בידו השלוחים בישיבה.<br /> <br /> ==הצוות הרוחני==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *ראש הישיבה - [[הרב]] [[שלום דובער הנדל]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל גורליק]] - מנהל רוחני.<br /> *הרב [[אהרון כהן]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] כללי.<br /> *הרב יוסף יצחק שוורץ - משגיח.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.<br /> *הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ומשפיע ראשי.<br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> *הרב מנחם מענדל פלדמן<br /> *הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=616685 2023-07-27T14:32:29Z

<p>212.76.105.178: /* משפחתו */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''משה בייטש''' ([[כ' מנחם אב]] [[תרע&quot;ז]] - [[ט&quot;ו תשרי]] [[תשנ&quot;ט]]) היה [[שוחט]] חסיד חב&quot;ד, בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]], שנמנה על ראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ' מנחם אב]] [[תרע&quot;ז]] בעיר [[קרמנצ'וג]] לאביו הרב אהרן יואל בייטש שנמנה על חסידי ראדזין. אביו ודודיו עבדו בבית החרושת של חסיד חב&quot;ד הרב [[צבי הירש גוראריה]].<br /> <br /> הוריו שהגיעו לקרמנצ'וג בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] וברחו מה[[עיירה]] בה התגוררו ב[[פולין]] על מנת להתרחק מקו החזית, חזרו בשנת [[תר&quot;פ]] ל[[עיירה]] סעווריש בה התגוררו קודם המלחמה, והכניסוהו ללמוד אצל המלמד המקומי. כשהגיע לגיל ישיבה, נשלח ללמוד בישיבה בעיר חלם שהייתה בירת המחוז.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] התייתם מאביו, ודודו החליט לשלוח אותו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] אך לאחר שהתברר שהישיבה מיועדת לבחורים מבוגרים יותר, הרעיון ירד מהפרק והוא נשלח ללמוד בישיבה ב[[ורשה]] בראשה עמד הרב שפיגלגאס.<br /> <br /> משלא הסתדר בישיבה החדשה, ביקש מדודו לנסות שוב להכניס אותו לישיבת תומכי תמימים, ולאחר שהרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בחן אותו, התקבל לישיבה ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תרצ&quot;ג]] פגש לראשונה באדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהגיע לבקר ולהתוועד עם חסידי חב&quot;ד ותלמידי הישיבה ששהו בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] עברה הישיבה בהוראתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[אוטבוצק]], והוא עבר ללמוד בה יחד עם שאר תלמידי הישיבה, ובתקופת לימודיו באוטבוצק עסק בלימודי ה[[סמיכה לרבנות]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]] הגיע לגיל גיוס, והרופא היהודי שסייע לתלמידי הישיבה להשיג פטור מהצבא אמר שלדעתו הדרך היחידה בה יוכל לקבל פטור היא אם יוריד ממשקלו בצורה דרסטית, דבר שהיה עלול לסכן את בריאותו בצורה קיצונית. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא נכח באותה שעה באזור היות שנסע לעיירת מרפא, ואת התלבטותו בענין הצבא שלח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ יחד עם הדו&quot;ח הכללי של הישיבה. כמענה על כך ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להורות לו להתרחק מהסיגופים והתעניות, ובירך אותו שה' יעזור לו להינצל מהצבא.<br /> <br /> בצורה פלאית, למרות שנמצא בלשכת הגיוס כשיר לעבודות הצבא, כאשר הגיע למקום הריכוז של כל המגוייסים בתאריך שנקבע לו, שלחוהו האחראים מהמקום בטענה שאין להם זמן בשבילו.<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] החל להטלטל בדרכים על מנת להתאחד עם משפחתו, ובהמשך הבריח את הגבול לצד הרוסי כהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. בשנת [[ת&quot;ש]] נאסר על ידי הרוסים ונשלח למחנה ריכוז ב[[סיביר]], שם עסק בכריית פחמים.<br /> <br /> לאחר כשנה של עבודה מפרכת, בסוף הקיץ של שנת [[תש&quot;א]] שוחרר ממחנה הריכוז, ובחר לנדוד למחוז סברדלובסק שם מצא עבודה בבית חרושת ממנו התקיים עד סיום המלחמה.<br /> <br /> במסגרת ההסכם בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] בסיום המלחמה, התאפשר לו לחזור כנתין פולני לאדמתה, והוא עשה את דרכו ללודז' שם התאסף קיבוץ גדול של יהודים. בזמן שהותו בלודז', [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל, בת החסיד ר' שלמה זלמן צבי כץ.<br /> <br /> בהמשך, הצטרף לחבורה מאנ&quot;ש שנסעה למחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], כשיחד איתו סחב גם את בני משפחת ליפש שהיו קרובי משפחתו, ובעקבותיו התקרבו ונעשו לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בהיותו במחנה הפליטים, קיבל הוראה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ללמוד את מלאכת השחיטה. בהמשך, קיבל את אישורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעלות לארץ הקודש, והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] שם התפרנס משחיטה.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] היה מצבו הכספי דחוק, אך מרוב ביישנותו לא העיז להתדפק על דלתות נדיבים, והרבי בעצמו באתערותא דלעילא התעניין במצבו אצל עסקני אנ&quot;ש וביקש מהם לסייע לו במידת האפשר{{הערה|מכתב מתאריך ט&quot;ז כסלו [[תשט&quot;ז]] אל הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בארץ, פעל להפצת יהדות לצד עיסוקו בשחיטה, ופעמים רבות היה מנצל את נסיעותיו כדי להעניק שיעורי יהדות לתושבי הערים בהם היה מבקר.<br /> <br /> נפטר ביום ראשון של חג הסוכות, [[ט&quot;ו תשרי]] [[תשנ&quot;ט]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אהרן יואל בייטש - ניו יורק<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק בייטש - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, ר' [[מרדכי בייטש]] - ירושלים<br /> *בנו, ר' לוי בייטש - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, ר' יעקב דב בייטש - ניו יורק<br /> *בנו, ר' שאול בייטש - כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו, ר' שמואל ריבקין - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 828<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בייטש, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ט]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=616682 2023-07-27T14:29:26Z

<p>212.76.105.178: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה מאיר שמואל גלוכובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גלוכובסקי בליווי חתנו מסיירים בזאל של ישיבת תומכי תמימים המרכזית - [[770]]]]<br /> ר' '''משה מאיר שמואל גלוכובסקי''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]]) הינו מזכיר בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:גלוכובסקי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלוכובסקי משוחח עם משפיע הישיבה הרב [[איצ'ה שפרינגער]]]]<br /> נולד ב[[דטרויט]] ב[[חודש טבת]] [[תשי&quot;ד]] לאביו הרב [[אברהם יעקב גלוכובסקי]] ולאמו מרת פריידא ראדע.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ונמנה על חברי הוועד המייסד של קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] שיצא לאור על ידי הישיבה, יחד עם ידידיו דוד לייב גרוסבוים ויהושע רוזנפלד. בכך, היו המוסד השלישי שהחל להוציא לאור קבצי חידושי תורה על פי הוראת הרבי, ובמשך השנים זכה הקובץ להתייחסויות רבות מהרבי, שאף הזכיר אותו במהלך ההתוועדויות שהתקיימו בשבת.<br /> <br /> בהמשך, למד (בשנת תשל&quot;ו) בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במשך שלוש שנים עד לנישואיו עם מרת רבקה לאה, בתו של הרב [[יוסף נחמן פרמן]], שהתקיימה בכ&quot;א כסלו [[תשל&quot;ט]].<br /> <br /> לאחר חתונתו התיישב ב[[קראון הייטס]] ולמד ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], ועם סיום שנות לימודיו בכולל, התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> {{ערך חסר}} <br /> *אחיו, הרב מ&quot;מ גלוכובסקי סגן מזכיר בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארה&quot;ק<br /> * בתו, מרת חנה אסתר, רעיית הרב לוי יצחק אלטיין<br /> * חתנו, ר' מנחם מענדל יוניק<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:גלוכובסקי, משה מאיר שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גלוכובסקי]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=615217 2023-07-24T19:49:19Z

<p>212.76.105.178: /* צוות הישיבה */ הגהה</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש<br /> |תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg<br /> |כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ&quot;ג]]<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע&quot;ט]]<br /> |מיקום=[[בית שמש]] רח' אחיה השילוני 12<br /> |ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר<br /> |משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]<br /> |ר&quot;מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]<br /> |משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]<br /> |מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]<br /> |מספר תלמידים=90 (נכון לשנת תשפ&quot;ג)<br /> |ספר פלפולים= היכל המלך<br /> |קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]<br /> |מפה=<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}<br /> <br /> '''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש&quot;פ על ידי הגאון החסיד הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשע&quot;ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה&quot;ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי&quot;צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש&quot;ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.<br /> <br /> זמן קצר קודם תחילת שנה&quot;ל פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.<br /> <br /> הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.<br /> <br /> הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].<br /> כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה כ-90 תמימים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב&quot;ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תשפ&quot;ב]] עקב הרחבתה העצומה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'<br /> *הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה<br /> *הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]<br /> *הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]<br /> *הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] כללי<br /> <br /> '''רבני שיעור א':'''<br /> *הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]<br /> *הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב מנחם מענדל חדאד - [[ר&quot;מ]] בהלכה<br /> <br /> '''רבני שיעור ב':'''<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - משפיע<br /> *הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר&quot;מ]]<br /> * הרב שמואל אבא דינרי - [[ר&quot;מ]] בהלכה<br /> <br /> '''רבני שיעור ג':'''<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר&quot;מ]] בהלכה ו[[משפיע]]<br /> *הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר&quot;מ]]<br /> <br /> ''' צוות גשמי :'''<br /> *הרב מאיר ריבקין - מנהל גשמי<br /> *ר' יצחק קליין - טבח ראשי<br /> *ר' שלומי שטיין - עוזר טבח<br /> <br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96%D7%A8&diff=615216 2023-07-24T19:43:20Z

<p>212.76.105.178: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{קובץ|תואר=הרב}}<br /> הרב '''יהושע מנחם הלוי נויהויזר''' (יליד שנת [[תש&quot;מ]], 1980) הוא [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]], ומחבר תורני הידוע בעיסוקו הרב בתורת [[הגאון הרוגוצ'ובר]]. בנוסף, משנת [[תשפ&quot;א]] משמש כחבר הנהלת [[את&quot;ה המרכזי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תש&quot;מ]] לאביו ר' [[יחיאל הלוי נויהויזר]] ולאמו מרת ( ינטא יונה חיה ז&quot;ל ) בעלי זיקה חזקה לחב''ד <br /> <br /> בצעירותו התקרב לחלוטין לחסידות חב&quot;ד ולמד בישיבת תומכי תמימים 'בית מנחם' בני ברק, מחודשיים אחרי פתיחתה באלול תשנ&quot;ד כשבאותם שנים התקרב אל הראש ישיבה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ולקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. והיה שם כמעט שנתיים ( לא רצוף ) <br /> <br /> במהלך שנות לימודיו ב-770, נמנה על צוות העריכה של קובצי הפלפולים שיצאו לאור על ידי מערכת הערות התמימים ואנ&quot;ש של ישיבת תות&quot;ל המרכזית, ועל חברי מכון המחקר והפיענוח של הסדרה הפופלרית [[דבר מלכות - פיענוחים]].<br /> <br /> עם ייסודו של בטאון '[[התמים (בית משיח)|התמים]]', הצטרף לצוות הכתבים בעיתון, ופרסמי סקירות עיוניות-תורניות על חידושיהם וספריהם של גדולי ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] פרסם תחת ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספרו [[הצפנת פענח במשנת הרבי (ספר)|הצפנת פענח במשנת הרבי]].<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[בנימין זאב הלוי סגל]], ושימש כר&quot;מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]. לאחר מכן הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] זכה במקום השני בתחרות הארצית של מפעל הפיס 'וקנה לך חבר' בחיבור שערך על דיני דברים הבאים בתוך הסעודה.<br /> <br /> משתתף בכתיבה בקבצים תורניים רבים, ביניהם בקובץ [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] היוצא לאור מטעם ישיבת תומכי תמימים אור יהודה. <br /> <br /> פיתח שיטת לימוד ייחודית (הכוללת טכניקות לזיכרון) ע&quot;פ הבנתו ב[[הלכות תלמוד תורה]] של אדה&quot;ז, וע&quot;פ מה ששמע מגדולי התורה ובעיקר ע&quot;פ מה ששמע מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], את שיטת הלימוד מנחיל לבחורי הישיבה בשיחות הדרכה בסדרי עיונא.<br /> <br /> {{מיון רגיל:נויהויזר, יהושע מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96%D7%A8&diff=615215 2023-07-24T19:42:49Z

<p>212.76.105.178: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{קובץ|תואר=הרב}}<br /> הרב '''יהושע מנחם הלוי נויהויזר''' (יליד שנת [[תש&quot;מ]], 1980) הוא [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]], ומחבר תורני הידוע בעיסוקו הרב בתורת [[הגאון הרוגוצ'ובר]]. בנוסף, משנת [[תשפ&quot;א]] משמש כחבר הנהלת [[את&quot;ה המרכזי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תש&quot;מ]] לאביו ר' [[יחיאל הלוי נויהויזר]] ולאמו מרת ( ינטא יונה חיה ז&quot;ל ) בעלי זיקה חזקה לחב''ד <br /> <br /> בצעירותו התקרב לחלוטין לחסידות חב&quot;ד ולמד בישיבת תומכי תמימים 'בית מנחם' בני ברק, מחודשיים אחרי פתיחתה באלול תשנ&quot;ד כשבאותם שנים התקרב אל הראש ישיבה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ולקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. והיה שם כמעט שנתיים ( לא רצוף ) <br /> <br /> במהלך שנות לימודיו ב-770, נמנה על צוות העריכה של קובצי הפלפולים שיצאו לאור על ידי מערכת הערות התמימים ואנ&quot;ש של ישיבת תות&quot;ל המרכזית, ועל חברי מכון המחקר והפיענוח של הסדרה הפופלרית [[דבר מלכות - פיענוחים]].<br /> <br /> עם ייסודו של בטאון '[[התמים (בית משיח)|התמים]]', הצטרף לצוות הכתבים בעיתון, ופרסמי סקירות עיוניות-תורניות על חידושיהם וספריהם של גדולי ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] פרסם תחת ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספרו [[הצפנת פענח במשנת הרבי (ספר)|הצפנת פענח במשנת הרבי]].<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[בנימין זאב הלוי סגל]], ושימש כר&quot;מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]. לאחר מכן הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] זכה במקום השני בתחרות הארצית של מפעל הפיס 'וקנה לך חבר' בחיבור שערך על דיני דברים הבאים בתוך הסעודה.<br /> <br /> משתתף בכתיבה בקבצים תורניים רבים, ביניהם בקובץ [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] היוצא לאור מטעם ישיבת תומכי תמימים אור יהודה. <br /> <br /> פיתח שיטת לימוד ייחודית (הכוללת טכניקות לזיכרון) ע&quot;פ הבנתו ב[[הלכות תלמוד תורה]] של אדה&quot;ז, וע&quot;פ מה ששמע מגדולי התורה ובעיקר ע&quot;פ מה ששמע מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], את שיטת הלימוד מנחיל לבחורי הישיבה בשיחות פרטניות בסדרי עיונא.<br /> <br /> {{מיון רגיל:נויהויזר, יהושע מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96%D7%A8&diff=615214 2023-07-24T19:42:11Z

<p>212.76.105.178: /* תולדות חיים */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{קובץ|תואר=הרב}}<br /> הרב '''יהושע מנחם הלוי נויהויזר''' (יליד שנת [[תש&quot;מ]], 1980) הוא [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]], ומחבר תורני הידוע בעיסוקו הרב בתורת [[הגאון הרוגוצ'ובר]]. בנוסף, משנת [[תשפ&quot;א]] משמש כחבר הנהלת [[את&quot;ה המרכזי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תש&quot;מ]] לאביו ר' [[יחיאל הלוי נויהויזר]] ולאמו מרת ( ינטא יונה חיה ז&quot;ל ) בעלי זיקה חזקה לחב''ד <br /> <br /> בצעירותו התקרב לחלוטין לחסידות חב&quot;ד ולמד בישיבת תומכי תמימים 'בית מנחם' בני ברק, מחודשיים אחרי פתיחתה באלול תשנ&quot;ד כשבאותם שנים התקרב אל הראש ישיבה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ולקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. והיה שם כמעט שנתיים ( לא רצוף ) <br /> <br /> במהלך שנות לימודיו ב-770, נמנה על צוות העריכה של קובצי הפלפולים שיצאו לאור על ידי מערכת הערות התמימים ואנ&quot;ש של ישיבת תות&quot;ל המרכזית, ועל חברי מכון המחקר והפיענוח של הסדרה הפופלרית [[דבר מלכות - פיענוחים]].<br /> <br /> עם ייסודו של בטאון '[[התמים (בית משיח)|התמים]]', הצטרף לצוות הכתבים בעיתון, ופרסמי סקירות עיוניות-תורניות על חידושיהם וספריהם של גדולי ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] פרסם תחת ה[[ועד להפצת שיחות]] את ספרו [[הצפנת פענח במשנת הרבי (ספר)|הצפנת פענח במשנת הרבי]].<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[בנימין זאב הלוי סגל]], ושימש כר&quot;מ ב[[תומכי תמימים נתניה]]. לאחר מכן הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] זכה במקום השני בתחרות הארצית של מפעל הפיס 'וקנה לך חבר' בחיבור שערך על דיני דברים הבאים בתוך הסעודה.<br /> <br /> משתתף בכתיבה בקבצים תורניים רבים, ביניהם בקובץ [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] היוצא לאור מטעם ישיבת תומכי תמימים אור יהודה. <br /> <br /> פיתח שיטת לימוד ייחודית (הכוללת טכניקות לזיכרון) ע&quot;פ הבנתו ב[[הלכות תלמוד תורה]] של אדה&quot;ז, וע&quot;פ מה ששמע מגדולי התורה ובעיקר מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], את שיטת הלימוד מנחיל לבחורי הישיבה בשיחות פרטניות בסדרי עיונא.<br /> <br /> {{מיון רגיל:נויהויזר, יהושע מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]</div>

212.76.105.178 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&diff=614822 2023-07-23T22:50:47Z

<p>212.76.105.178: /* שיטת לימוד */ הגהה</p> <hr /> <div>הוא אכן &quot;שווה&quot; ערך?<br /> <br /> אין תמונה יותר מחובד&quot;ת??<br /> <br /> למשל [http://old2.ih.chabad.info/#search=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F+%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8&amp;page=1], ניתן למצוא תמונות יפות יותר.--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 18:23, 5 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> רמי&quot;ם, מלמדים: ר&quot;מ, מלמדים, מנהלי מוסדות וכל משרה חינוכית זכאים לערך רק אם יש בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין בערך (&quot;מחנך מסור / שיעוריו נודעים בעמקותם&quot; לא נחשב ייחוד). כמו כן ראשי ישיבות של ישיבות גדולות (היינו זאל) '''ותיקות''' זכאים לערך. - עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים.<br /> <br /> עפ&quot;ז, הוא ראוי לערך??? [[משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי&amp;#39;|תהי צדיק - עולה מאלי&amp;#39;]] - [[שיחת משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי&amp;#39;|שיחה]], 21:31, כ&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 21:31, 17 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == שיטת לימוד ==<br /> <br /> מה הקשר בין קבצי ההסבר שהוציא על ההגדה של הרבי לבין שיטת לימודו?<br /> <br /> ובכלל, מהיכן הגיע לחבדפדיה הפסקאות המוזרות והחסרות כל תוכן וסימוכין הללו??? [[משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי&amp;#39;|תהי צדיק - עולה מאלי&amp;#39;]] - [[שיחת משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי&amp;#39;|שיחה]], 14:05, כ&quot;ד באב, ה'תש&quot;ף 14:05, 14 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> :מאוד קשור, יש לו שיטת לימוד באופן כללי וגם בלימוד בהגדה של הרבי, מה לא ברור?! ולא מוחקים קטעים שלמים כי החלטת! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 22:50, כ&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(17 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> ::פתחת פעם את הביאורים שלו על ההגדה? כל &quot;שיטת הלימוד המיוחדת והיסודות והקווים המנחים&quot; היא לפענח את המ&quot;מ... [[משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי&amp;#39;|תהי צדיק - עולה מאלי&amp;#39;]] - [[שיחת משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי&amp;#39;|שיחה]], 11:07, ז' בחשוון, ה'תשפ&quot;א 11:07, 25 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :::זה לא הסברים ע&quot;ד הפשט של המ&quot;מ, זה עמוק יותר ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:54 • ז' בחשוון ה'תשפ&quot;א<br /> נראה ש'שיטת הלימוד' היא דמיונות בעלמא. (בפרט שכישיבתו הוא עסוק ולא מוסר הרבה שיעורים</div>

212.76.105.178