חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

כ"ט בתשרי

2017-10-19T15:56:30Z

212.76.101.76: /* אירועים ביהדות */

{{חודש תשרי}}
'''כ"ט בתשרי''' הוא היום העשרים ותשעה ב[[חודש תשרי]].

==אירועים ביהדות==
*ג'תמ"ט - [[שמעון הצדיק]], הכהן הגדול משיירי כנסת הגדולה, הסתלק.
*ה'תר"א רבי אברהם דוד מבטשאטש מגדולי הגאונים הצדיקים האדמור"ים בדורו הסתלק.
*ה'תרמ"ה רבי מנחם מענדל הגר מוויזניץ האדמו"ר הראשון לבית ויזניץ הסתלק.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תש"ח]] - הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], משלוחי הרבי ב[[צפת]], וממחדשי ההתיישבות החב"דית בעיר.

===נפטרו===
*[[תשס"ד]] - הרב [[שניאור חיים גוטניק]], מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, כיהן במשך שנים כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה.
*[[תשע"ב]] - הרב [[אהרן חיטריק]], יושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של [[חסידות חב"ד]] - [[אוצר החסידים]].

{{להיום יום|כ"ט|תשרי}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א כט]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כט]]

כ"ט בתשרי

2017-10-19T15:55:39Z

212.76.101.76: /* אירועים ביהדות */

{{חודש תשרי}}
'''כ"ט בתשרי''' הוא היום העשרים ותשעה ב[[חודש תשרי]].

==אירועים ביהדות==
*ג'תמ"ט - [[שמעון הצדיק]], הכהן הגדול משיירי כנסת הגדולה, נפטר.
*ה' תר"א רבי אברהם דוד מבטשאטש מגדולי הגאונים הצדיקים האדמור"ים בדורו.
*ה' תרמ"ה רבי מנחם מענדל הגר מוויזניץ האדמו"ר הראשון לבית ויזניץ.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תש"ח]] - הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], משלוחי הרבי ב[[צפת]], וממחדשי ההתיישבות החב"דית בעיר.

===נפטרו===
*[[תשס"ד]] - הרב [[שניאור חיים גוטניק]], מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, כיהן במשך שנים כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה.
*[[תשע"ב]] - הרב [[אהרן חיטריק]], יושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של [[חסידות חב"ד]] - [[אוצר החסידים]].

{{להיום יום|כ"ט|תשרי}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א כט]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כט]]

יהודה לייב מאניפולי

2017-10-03T16:55:29Z

212.76.101.76: /* ספריו */

[[קובץ:הכהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' יהודה לייב]]
רבי '''יהודה לייב הכהן מ[[אניפולי]]''' נולד לאביו רבי יוסף גרשון, והיה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], מחבר הספר אור הגנוז.

== קרבתו למגיד ממזריטש ==
בשעת [[הסתלקות]] [[המגיד ממזריטש]], שהו במקום ארבעה מתלמידיו בלבד: רבי [[אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ורבי יהודה לייב, ורבי [[זושא מאניפולי]]. במהלך הדיבורים האחרונים שנשמעו מפי המגיד, התעניין המגיד אם רבי יהודה לייב נמצא במקום. כשנענה בחיוב, הביט המגיד בפניו, ואמר בלשון קדשו, גם אתה תהיה במחיצתי, כי שפתי '''כהן''' {{הערת שוליים|שהרי רבי יהודה לייב, היה כהן.}} ישמרו '''דעת''', ואני מעולם ה[[דעת]]... {{הערת שוליים|מכתב מרבי אברהם המלאך, [[הגניזה החרסונית]] מכתב רמ"ו.}}
== ידידותו עם [[אדמו"ר הזקן]] ==

[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: ל[[זושא מאניפולי|ר' זושא]], ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' '''לייב הכהן'''.{{הערה|1=מסיפורי ה[[משפיע]] ר"ש גרונם - 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.}}.

== הסכמתו על [[ספר התניא]] ==

הסכמתו על [[ספר התניא]] הינה היחידה, מלבד הסכמתו של רבי [[זושא מאניפולי]]. אודות כך מסופר:

באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מ[[רוסיה]] המגושמת? הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי לייב הכהן. ב[[לילה]] הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים' שניהם נתלהטו מאוד מהספר, וב[[בוקר]] הורו ל[[אדמו"ר הזקן]] להדפיסם.

פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!{{הערה|1= ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' [[בערל יפה]]. ספר 'בן לאשרי'.}}

בהסכמתו מתאר את [[אדמו"ר הזקן]] בתוארים מופלגים "הרב הגאון איש אלוקים קדוש וטהור חסיד ועניו".

הסתלק ב[[י"ד תשרי]] [[תקס"ז]], ונקבר בעיר [[אניפולי]] בסמוך לציונם של [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[זושא מאניפולי]].

== משפחתו ==
*בנו רבי יוסף.
*חתנו הוא רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ.

== ספריו ==
ספרו של רבי לייב עוסק בחכמת הקבלה, בשמות הקדושים ובספירות העליונות.

ספרו הראשון על התורה נקרא אור הגנוז וספרו השני על ה[[משניות]] נקרא וזאת ליהודה.

ספרו אור הגנוז הוא אחד מהספרים(ואולי היחיד) שקיבל הסכמה מ[[הצמח צדק]].

== לקריאה נוספת ==

[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=33&lang=hebrew מאמר מר' יהושע מונדשיין]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

יהודה לייב מאניפולי

2017-10-03T16:55:07Z

212.76.101.76: /* ספריו */

[[קובץ:הכהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' יהודה לייב]]
רבי '''יהודה לייב הכהן מ[[אניפולי]]''' נולד לאביו רבי יוסף גרשון, והיה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], מחבר הספר אור הגנוז.

== קרבתו למגיד ממזריטש ==
בשעת [[הסתלקות]] [[המגיד ממזריטש]], שהו במקום ארבעה מתלמידיו בלבד: רבי [[אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ורבי יהודה לייב, ורבי [[זושא מאניפולי]]. במהלך הדיבורים האחרונים שנשמעו מפי המגיד, התעניין המגיד אם רבי יהודה לייב נמצא במקום. כשנענה בחיוב, הביט המגיד בפניו, ואמר בלשון קדשו, גם אתה תהיה במחיצתי, כי שפתי '''כהן''' {{הערת שוליים|שהרי רבי יהודה לייב, היה כהן.}} ישמרו '''דעת''', ואני מעולם ה[[דעת]]... {{הערת שוליים|מכתב מרבי אברהם המלאך, [[הגניזה החרסונית]] מכתב רמ"ו.}}
== ידידותו עם [[אדמו"ר הזקן]] ==

[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: ל[[זושא מאניפולי|ר' זושא]], ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' '''לייב הכהן'''.{{הערה|1=מסיפורי ה[[משפיע]] ר"ש גרונם - 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.}}.

== הסכמתו על [[ספר התניא]] ==

הסכמתו על [[ספר התניא]] הינה היחידה, מלבד הסכמתו של רבי [[זושא מאניפולי]]. אודות כך מסופר:

באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מ[[רוסיה]] המגושמת? הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי לייב הכהן. ב[[לילה]] הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים' שניהם נתלהטו מאוד מהספר, וב[[בוקר]] הורו ל[[אדמו"ר הזקן]] להדפיסם.

פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!{{הערה|1= ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' [[בערל יפה]]. ספר 'בן לאשרי'.}}

בהסכמתו מתאר את [[אדמו"ר הזקן]] בתוארים מופלגים "הרב הגאון איש אלוקים קדוש וטהור חסיד ועניו".

הסתלק ב[[י"ד תשרי]] [[תקס"ז]], ונקבר בעיר [[אניפולי]] בסמוך לציונם של [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[זושא מאניפולי]].

== משפחתו ==
*בנו רבי יוסף.
*חתנו הוא רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ.

== ספריו ==
ספרו של רבי לייב עוסק בחכמת הקבלה, בשמות הקדושים ובספירות העליונות.

ספרו הראשון על התורה נקרא אור הגנוז וספרו השני על ה[[משניות]] נקרא וזאת ליהודה.

אחד מהספרים(ואולי היחיד) שקיבל הסכמה מ[[הצמח צדק]].

== לקריאה נוספת ==

[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=33&lang=hebrew מאמר מר' יהושע מונדשיין]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

י"ג בתשרי

2017-10-02T18:19:45Z

212.76.101.76: /* אירועים ביהדות */

{{חודש תשרי}}
'''י"ג בתשרי''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש תשרי]].

==אירועים ביהדות==
*ב'מ"ט - סדום וערי הכיכר נהפכות.
*[[תקס"ג]] - רבי [[שלום שכנא מפרוביטש]] נפטר.
*[[תקצ"ח]] - רבי [[עקיבא אייגר]], נפטר.

==ימי חב"ד==
*'''[[תרמ"ג]] - [[אדמו"ר המהר"ש]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]]'''.
*[[תשמ"ו]] - נפטר ר' [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] (חז"ק), ממזכירי [[אדמו"ר הריי"צ]] ובעל תפקידי מפתח בניהול המחתרת היהודית ברוסיה.
*[[תשמ"ח]] - [[הרבי]] הודיע ב[[שיחה]] על פתיחת [[מבצע הקהל]].

{{להיום יום|י"ג|תשרי}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א יג]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב יג]]

שלום שכנא מפרוביטש

2017-10-02T18:09:18Z

212.76.101.76:

[[קובץ:שלום שכנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי שלום שכנא בבית החיים העתיק שבפורוהביטש]]
הרב הקדוש רבי '''שלום שכנא מפורוהביטש''' היה בנו של רבי [[אברהם המלאך]] וחתנו של רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].

הוא היה מידידיו הקרובים של [[אדמו"ר הזקן]], ומתי שאדמו"ר הזקן נאסר התפלל עליו רבי שלום הרבה ואף מקובל כי הפסוק אותו אמר [[אדמו"ר הזקן]] כשהשתחרר מהמאסר - "פדה בשלום נפשי", כוונתו על ידידו רבי שלום{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&pgnum=19 ספר הצאצאים]}}.

במכתב לרבי [[ברוך ממזיבוז']]{{הערת שוליים|1=[[הגניזה החרסונית]] מכתב רעב.}} הוא כותב כי שמע מאביו הקדוש:

:::''מי שחולק על [[אדמו"ר הזקן|רבי זלמן]], הרי הוא בדיוק כמי שחולק על התורה הקדושה, כי בו נכללת כל התורה...''

בנו היה ה[[צדיק]] ר' [[ישראל מרוז'ין]].

[[הסתלקות]]ו הייתה בגיל צעיר מאד - ביום י"ג לחודש [[תשרי]] [[תקס"ג]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

עקיבא איגר

2017-10-01T20:08:41Z

212.76.101.76: /* עם אדמו"ר האמצעי */

[[קובץ:איגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עקיבא איגר]]
רבי '''עקיבא איגר''' נולד בעיר אייזנשטייט ב[[הונגריה]] ביום [[י"א חשוון]] [[תקכ"ב]], לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל היתה ידועה בצדקותה וחכמתה, היתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג.

הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי.

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנה היו לו שני בנים ושתי בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16058&hilite=c52e1f7c-1a43-4ac5-839c-e8c3921cc6b4&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 שמועסן מיט יונגע קינדער]}}

נסתלק לישיבה של מעלה [[י"ג בתשרי]] [[תקצ"ח]].

== עוסק בספר התניא ==
חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות!{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}

== עם [[אדמו"ר האמצעי]] ==
בהיות ה[[אדמו"ר האמצעי]] במעייני הרפואה בקארלסבאד, התראה עם הגאון רבי עקיבא איגר.

הגאון רבי עקיבא איגר יצא מפתח ביתו עם נר דלוק בידו לקבל את פניו, וכשראה את רבנו אמר לו: אור זרוע לצדיק.

אמר לו רבנו: עקיבא שנכתב בה"א כשר, והפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה - סופי תיבות - עקיבה.
מסופר שאמר הרבי האמצעי לפני בואו שאינו רוצה לדבר עמו בלימוד כי הוא מחלק, "ואנא חילוק לא ידענא"

הם דיברו בענין המחלוקת בין ה[[חסידים]] וה[[מתנגדים]], והגאון רבי עקיבא איגר מרוב צדקתו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=52a65474-004e-4d1d-9699-e45031ec684f&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמודים פה-פו]. ראה גם [[אגרות קודש]] [[אדמו"ר האמצעי]] חלק א' ע' רעט, על דבר הנסיעה לקארילסבאד, ושם ע' רפא, על דבר התראותו עם הגאון הישיש רע"ק.. איגר.}}

באותה הזדמנות, שהיתה בין השנים [[תקפ"א]] - [[תקפ"ה]], אמר לפניו גם מאמר חסידות. המאמר נדפס ב[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&hilite=1c940180-7898-4df6-bb41-0234c49680ab&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=6 שם בהערות]}} רבי עקיבא איגר ונהנה אך כבדה אוזנו משמוע, כפי שכתב [[אדמו"ר האמצעי]] במכתבו. כמו כן אמר לו מחידושי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורבי עקיבא נהנה מהחידושים.

רבי עקיבא איגר גם מסר לו באותו הזדמנות מחידושי תורתו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=89 רשימות]}}

== כתב יד ==

בידי [[אדמו"ר הריי"צ]] היה [[שולחן ערוך]], עם כתב יד של הגאון רבי עקיבא איגר, שקיבל במתנה מהרב [[מאיר אשכנזי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=a3c545f6-648b-4f18-b1c0-4e10a1a09119&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אגרות הריי"צ]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]

עקיבא איגר

2017-10-01T19:48:08Z

212.76.101.76: /* עם אדמו"ר האמצעי */

[[קובץ:איגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עקיבא איגר]]
רבי '''עקיבא איגר''' נולד בעיר אייזנשטייט ב[[הונגריה]] ביום [[י"א חשוון]] [[תקכ"ב]], לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל היתה ידועה בצדקותה וחכמתה, היתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג.

הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי.

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנה היו לו שני בנים ושתי בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16058&hilite=c52e1f7c-1a43-4ac5-839c-e8c3921cc6b4&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 שמועסן מיט יונגע קינדער]}}

נסתלק לישיבה של מעלה [[י"ג בתשרי]] [[תקצ"ח]].

== עוסק בספר התניא ==
חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות!{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}

== עם [[אדמו"ר האמצעי]] ==
בהיות ה[[אדמו"ר האמצעי]] במעייני הרפואה בקארלסבאד, התראה עם הגאון רבי עקיבא איגר.

הגאון רבי עקיבא איגר יצא מפתח ביתו עם נר דלוק בידו לקבל את פניו, וכשראה את רבנו אמר לו: אור זרוע לצדיק.

אמר לו רבנו: עקיבא שנכתב בה"א כשר, והפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה - סופי תיבות - עקיבה.
מסופר שאמר הרבי האמצעי לפני בואו שאינו רוצה לדבר עמו בלימוד כי הוא מחלק, "ואנא חילוק לא ידענא"

הם דיברו בענין המחלוקת בין ה[[חסידים]] וה[[מתנגדים]], והגאון רבי עקיבא איגר מרוב צדקתו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=52a65474-004e-4d1d-9699-e45031ec684f&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמודים פה-פו]. ראה גם [[אגרות קודש]] [[אדמו"ר האמצעי]] חלק א' ע' רעט, על דבר הנסיעה לקארילסבאד, ושם ע' רפא, על דבר התראותו עם הגאון הישיש רע"ק.. איגר.}}

באותה הזדמנות, שהיתה בין השנים [[תקפ"א]] - [[תקפ"ה]], אמר לפניו גם מאמר חסידות. המאמר נדפס ב[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&hilite=1c940180-7898-4df6-bb41-0234c49680ab&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=6 שם בהערות]}} רבי עקיבא איגר(לפי הרשימות נתפעל ולפי המלך במסבו כבדה אוזנו משמוע המאמר מיכיוון שזה קבלה ועיסוקו היה נגלה), כפי שכתב [[אדמו"ר האמצעי]] במכתבו. כמו כן אמר לו מחידושי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורבי עקיבא נהנה מהחידושים.

רבי עקיבא איגר גם מסר לו באותו הזדמנות מחידושי תורתו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=89 רשימות]}}

== כתב יד ==

בידי [[אדמו"ר הריי"צ]] היה [[שולחן ערוך]], עם כתב יד של הגאון רבי עקיבא איגר, שקיבל במתנה מהרב [[מאיר אשכנזי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=a3c545f6-648b-4f18-b1c0-4e10a1a09119&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אגרות הריי"צ]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]

עקיבא איגר

2017-10-01T19:41:33Z

212.76.101.76: /* עם אדמו"ר האמצעי */

[[קובץ:איגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עקיבא איגר]]
רבי '''עקיבא איגר''' נולד בעיר אייזנשטייט ב[[הונגריה]] ביום [[י"א חשוון]] [[תקכ"ב]], לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל היתה ידועה בצדקותה וחכמתה, היתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג.

הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי.

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנה היו לו שני בנים ושתי בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16058&hilite=c52e1f7c-1a43-4ac5-839c-e8c3921cc6b4&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 שמועסן מיט יונגע קינדער]}}

נסתלק לישיבה של מעלה [[י"ג בתשרי]] [[תקצ"ח]].

== עוסק בספר התניא ==
חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות!{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}

== עם [[אדמו"ר האמצעי]] ==
בהיות ה[[אדמו"ר האמצעי]] במעייני הרפואה בקארלסבאד, התראה עם הגאון רבי עקיבא איגר.

הגאון רבי עקיבא איגר יצא מפתח ביתו עם נר דלוק בידו לקבל את פניו, וכשראה את רבנו אמר לו: אור זרוע לצדיק.

אמר לו רבנו: עקיבא שנכתב בה"א כשר, והפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה - סופי תיבות - עקיבה.
מסופר שאמר הרבי האמצעי לפני בואו שאינו רוצה לדבר עמו בלימוד כי הוא מחלק, "ואנא חילוק לא ידענא"

הם דיברו בענין המחלוקת בין ה[[חסידים]] וה[[מתנגדים]], והגאון רבי עקיבא איגר מרוב צדקתו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=52a65474-004e-4d1d-9699-e45031ec684f&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמודים פה-פו]. ראה גם [[אגרות קודש]] [[אדמו"ר האמצעי]] חלק א' ע' רעט, על דבר הנסיעה לקארילסבאד, ושם ע' רפא, על דבר התראותו עם הגאון הישיש רע"ק.. איגר.}}

באותה הזדמנות, שהיתה בין השנים [[תקפ"א]] - [[תקפ"ה]], אמר לפניו גם מאמר חסידות. המאמר נדפס ב[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&hilite=1c940180-7898-4df6-bb41-0234c49680ab&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=6 שם בהערות]}} רבי עקיבא איגר כבדה אוזנו משמוע המאמר מיכיוון שזה קבלה ועיסוקו היה נגלה, כפי שכתב [[אדמו"ר האמצעי]] במכתבו. כמו כן אמר לו מחידושי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורבי עקיבא נהנה מהחידושים.

רבי עקיבא איגר גם מסר לו באותו הזדמנות מחידושי תורתו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=89 רשימות]}}

== כתב יד ==

בידי [[אדמו"ר הריי"צ]] היה [[שולחן ערוך]], עם כתב יד של הגאון רבי עקיבא איגר, שקיבל במתנה מהרב [[מאיר אשכנזי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=a3c545f6-648b-4f18-b1c0-4e10a1a09119&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אגרות הריי"צ]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]

אברהם המלאך

2017-10-01T19:26:07Z

212.76.101.76:

[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]]
הרה"ק רבי '''אברהם פרידמן''' (מכונה '''רבי אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]].

נולד בשנת תק"א בעיר פאסטוב, לאישה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".

בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מחומריות העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש ומורם מעם.

הרב המגיד קבע ש[[אדמו"ר הזקן]] ור' אברהם המלאך ילמדו בחברותא. [[אדמו"ר הזקן]] היה מלמד את רבי אברהם המלאך [[תורת הנגלה]], ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה.

בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא [[נבואה]] קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.

ל[[אדמו"ר הזקן]] ציוה שישתדל שבנו ר"א המלאך ישב על כסאו.

==מנהיג עדת החסידים==

מיד לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.

ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך היתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.

אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם [[מתנגד|המנגדים]] דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.

על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה"ק ר' אברהם וכל החבריא קדישא - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין.

החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את [[אדמו"ר הזקן]] להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי [[המגיד ממזריטש|המגיד]].

רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, [[הסתלקות|ונסתלק]] ביום [[י"ב תשרי]] [[תקל"ז]], בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד [[קייב]].

השאיר אחריו שני בנים ובת.
בנו, ר' שלום שכנא, שחונך לאחר פטירת אביו אצל ר' שלמה מקרלין. לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי [[ישראל מרוז'ין]] אבי שושלת רוז'ין.
בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה.

===ספריו===
* [[ספירת החסד|חסד]] לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]].

==לקריאה נוספת==

*שיחת [[פורים]] [[תשד"מ]] - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.

[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

הסבא משפולי

2017-09-25T16:51:37Z

212.76.101.76: /* תולדות חיים */

[[קובץ:תמונת האוהל של הסבא משפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת האוהל של הסבא משפולי בעיר שפולי, כל הזכויות שמורות למכון "אור הגנוז"]]
'''הסבא משפאלע''' (באידיש '''דער שפאלער זיידע''', שמו המלא היה: '''רבי אריה לייב''') (תפ"ה-תקע"ב) היה מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממעזריטש]], וידיד קרוב של אדמו"ר הזקן.

חי בן השנים [[תפ"ה]]-[[תקע"ב]], ומקום קבורתו בשפולי{{הערה|אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה כסלו|נר ראשון של חג החנוכה]] [[תפ"ה]] לאביו רבי ברוך, בברכתו של [[הבעל שם טוב]] שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.

בהיותו בן שלש שנים ביקר את [[הבעל שם טוב]] והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם{{הערה|כך העיד בפני [[אדמו"ר הזקן]] כשביקר אצלו בסביבות שנת תקס"ט. הסיפור נדפס בספר [[היום יום]], י"ד [[טבת]].}}.

הוא היה מתלמידי ר' [[פנחס מקוריץ]] ואחר כך - של [[הבעל שם טוב]], ואחר כך של [[המגיד ממעזריטש]] ואאחר כך של [[התולדות יעקב יוסף]] מפולאנה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.

התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש גל של עצמות. }}.

== [[ספרן של צדיקים]] ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, ש[[רבינו הזקן]] כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.

[[הרבי]] אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין [[הסתלקות]] ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו ב{{מונחון|חדא מחתא|בבת אחת}}, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה{{הערה|1=[[התוועדות]] שבת פרשת מקץ [[תשכ"ב]]. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2853 אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג].}}.

== הערכתו הנפלאה ל[[אדמו"ר הזקן]] ==
הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, [[בהמה]] וכו'.

בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה ב[[ליאזנא]] בעת נשיאות כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו
הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע ל[[אדמו"ר הזקן]] איר "גייט צום דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל ה[[בהמה]] הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. [[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף: ואמר לי [[אדמו"ר מהר"ש|כ"ק אאמו"ר]] שמכיון ששורש נשמתו משם [[ב"ן]] שכנגד [[ספירת המלכות]] שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן
קרא עצמו בשם בהמה. ודרך כלל [[נשמה|נשמות]] אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא
שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר).{{הערה|1=במוצאי [[שבת קודש]] פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.}}

פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התוכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת [[בית הכנסת]] אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז"{{הערה|איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה}}.

==צאצאיו==
על צאצאיו נמנים רבים משפחות חסידי חב"ד. ביניהן אפשר להזכיר את משפחות: סטמבלר, גלויברמן, גייסינסקי, קלמנסון, ליפסקר, קרליבך, זילברמן, גופין, ליסון, וולוביק ורבות אחרות.

==תורתו==
דברי תורתו של הסבא משפולי לא נכתבו. רק דברי תורה בודדים נותרו ממנו. אחד מהם בסידור לב שמח שכותב על הפסוק {{הערה|תהילים פרק קמז, טז}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: שמעתי ממורי חמי ([[רבי שלום מבעלזא]]) ז"ל שאמר בשם הצדיק משפאליע "שורש עלייות הוא ידוע חב"ד, ובזה נתעלה הפ"ר ניצוצין וזה מורה בסוד כ"ו פ"ר, כאפר כ"א פ"ר, יפזר י"ז פ"ר, שהוא חכמה בינה ודעת שורש העלייה בהתקשרות המחשבה".

רבי [[דוד יצחק אייזיק רבינוביץ']] מסקוליא כותב בספרו{{הערה|תהלה לדוד קיט, לט}} כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת [[בית שמאי]], אבל שיטת [[בית הלל]] אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (טז, ב) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת סומא ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}} שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.

חלק מדברי תורתו, סיפורים ותולדות חייו מובאים בספר תולדות מהרא"ל וכן בספר איש הפלא לר' מנשה מילר.

==ראו גם ==
*[[לייב שרה'ס]]
*[[ניגון קול ביער]] הסבא משפולי היה מנגן ניגון זה קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] או לפני תיקון חצות
* [[ניגון הופ קוזק]] ניגון שמקורו בסבא משפולי

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf לקט דברי אדמו"רי חב"ד וסיפורי חסידים הקשורים לסבא משפולי].
*הרב משה לוי יצחק לאופר, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf תולדות חייו של הסבא משפולי לאור כתבי [[חסידות חב"ד]]]''', פרדס חב"ד גליון 19, עמוד 297.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=34032 לראשונה בנחל'ה: סעודה לצאצאי הסבא משפולי] - אתר שטורעם

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

הסבא משפולי

2017-09-25T16:51:13Z

212.76.101.76: /* תולדות חיים */

[[קובץ:תמונת האוהל של הסבא משפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת האוהל של הסבא משפולי בעיר שפולי, כל הזכויות שמורות למכון "אור הגנוז"]]
'''הסבא משפאלע''' (באידיש '''דער שפאלער זיידע''', שמו המלא היה: '''רבי אריה לייב''') (תפ"ה-תקע"ב) היה מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממעזריטש]], וידיד קרוב של אדמו"ר הזקן.

חי בן השנים [[תפ"ה]]-[[תקע"ב]], ומקום קבורתו בשפולי{{הערה|אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה כסלו|נר ראשון של חג החנוכה]] [[תפ"ה]] לאביו רבי ברוך, בברכתו של [[הבעל שם טוב]] שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.

בהיותו בן שלש שנים ביקר את [[הבעל שם טוב]] והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם{{הערה|כך העיד בפני [[אדמו"ר הזקן]] כשביקר אצלו בסביבות שנת תקס"ט. הסיפור נדפס בספר [[היום יום]], י"ד [[טבת]].}}.

הוא היה מתלמידי ר' [[פנחס מקוריץ]] ואחר כך - של [[הבעל שם טוב]], ואחר כך של [[המגיד ממעזריטש]] ואאחר כך של [[התולדות יעקב יוסף]] מפולאנה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.

התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש }}.

== [[ספרן של צדיקים]] ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, ש[[רבינו הזקן]] כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.

[[הרבי]] אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין [[הסתלקות]] ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו ב{{מונחון|חדא מחתא|בבת אחת}}, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה{{הערה|1=[[התוועדות]] שבת פרשת מקץ [[תשכ"ב]]. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2853 אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג].}}.

== הערכתו הנפלאה ל[[אדמו"ר הזקן]] ==
הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, [[בהמה]] וכו'.

בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה ב[[ליאזנא]] בעת נשיאות כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו
הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע ל[[אדמו"ר הזקן]] איר "גייט צום דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל ה[[בהמה]] הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. [[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף: ואמר לי [[אדמו"ר מהר"ש|כ"ק אאמו"ר]] שמכיון ששורש נשמתו משם [[ב"ן]] שכנגד [[ספירת המלכות]] שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן
קרא עצמו בשם בהמה. ודרך כלל [[נשמה|נשמות]] אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא
שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר).{{הערה|1=במוצאי [[שבת קודש]] פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.}}

פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התוכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת [[בית הכנסת]] אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז"{{הערה|איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה}}.

==צאצאיו==
על צאצאיו נמנים רבים משפחות חסידי חב"ד. ביניהן אפשר להזכיר את משפחות: סטמבלר, גלויברמן, גייסינסקי, קלמנסון, ליפסקר, קרליבך, זילברמן, גופין, ליסון, וולוביק ורבות אחרות.

==תורתו==
דברי תורתו של הסבא משפולי לא נכתבו. רק דברי תורה בודדים נותרו ממנו. אחד מהם בסידור לב שמח שכותב על הפסוק {{הערה|תהילים פרק קמז, טז}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: שמעתי ממורי חמי ([[רבי שלום מבעלזא]]) ז"ל שאמר בשם הצדיק משפאליע "שורש עלייות הוא ידוע חב"ד, ובזה נתעלה הפ"ר ניצוצין וזה מורה בסוד כ"ו פ"ר, כאפר כ"א פ"ר, יפזר י"ז פ"ר, שהוא חכמה בינה ודעת שורש העלייה בהתקשרות המחשבה".

רבי [[דוד יצחק אייזיק רבינוביץ']] מסקוליא כותב בספרו{{הערה|תהלה לדוד קיט, לט}} כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת [[בית שמאי]], אבל שיטת [[בית הלל]] אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (טז, ב) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת סומא ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}} שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.

חלק מדברי תורתו, סיפורים ותולדות חייו מובאים בספר תולדות מהרא"ל וכן בספר איש הפלא לר' מנשה מילר.

==ראו גם ==
*[[לייב שרה'ס]]
*[[ניגון קול ביער]] הסבא משפולי היה מנגן ניגון זה קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] או לפני תיקון חצות
* [[ניגון הופ קוזק]] ניגון שמקורו בסבא משפולי

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf לקט דברי אדמו"רי חב"ד וסיפורי חסידים הקשורים לסבא משפולי].
*הרב משה לוי יצחק לאופר, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf תולדות חייו של הסבא משפולי לאור כתבי [[חסידות חב"ד]]]''', פרדס חב"ד גליון 19, עמוד 297.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=34032 לראשונה בנחל'ה: סעודה לצאצאי הסבא משפולי] - אתר שטורעם

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

התולדות יעקב יוסף

2017-09-24T19:54:12Z

212.76.101.76: הפניה לדף יעקב יוסף כ"ץ

#הפניה[[יעקב יוסף כ"ץ]]

התולדות יעקב יוסף

2017-09-24T19:53:00Z

212.76.101.76: הפניה לדף תולדות יעקב יוסף

#הפניה[[תולדות יעקב יוסף]]

הסבא משפולי

2017-09-24T19:52:15Z

212.76.101.76:

[[קובץ:תמונת האוהל של הסבא משפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת האוהל של הסבא משפולי בעיר שפולי, כל הזכויות שמורות למכון "אור הגנוז"]]
'''הסבא משפאלע''' (באידיש '''דער שפאלער זיידע''', שמו המלא היה: '''רבי אריה לייב''') (תפ"ה-תקע"ב) היה מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממעזריטש]], וידיד קרוב של אדמו"ר הזקן.

חי בן השנים [[תפ"ה]]-[[תקע"ב]], ומקום קבורתו בשפולי{{הערה|אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה כסלו|נר ראשון של חג החנוכה]] [[תפ"ה]] לאביו רבי ברוך, בברכתו של [[הבעל שם טוב]] שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.

בהיותו בן שלש שנים ביקר את [[הבעל שם טוב]] והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם{{הערה|כך העיד בפני [[אדמו"ר הזקן]] כשביקר אצלו בסביבות שנת תקס"ט. הסיפור נדפס בספר [[היום יום]], י"ד [[טבת]].}}.

הוא היה מתלמידי ר' [[פנחס מקוריץ]] ואחר כך - של [[הבעל שם טוב]], ואחר כך של [[המגיד ממעזריטש]] ואאחר כך של [[התולדות יעקב יוסף]] מפולאנה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.

הסתלק ב[[ו' תשרי]] [[תקע"ב]].

== [[ספרן של צדיקים]] ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, ש[[רבינו הזקן]] כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.

[[הרבי]] אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין [[הסתלקות]] ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו ב{{מונחון|חדא מחתא|בבת אחת}}, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה{{הערה|1=[[התוועדות]] שבת פרשת מקץ [[תשכ"ב]]. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2853 אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג].}}.

== הערכתו הנפלאה ל[[אדמו"ר הזקן]] ==
הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, [[בהמה]] וכו'.

בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה ב[[ליאזנא]] בעת נשיאות כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו
הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע ל[[אדמו"ר הזקן]] איר "גייט צום דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל ה[[בהמה]] הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. [[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף: ואמר לי [[אדמו"ר מהר"ש|כ"ק אאמו"ר]] שמכיון ששורש נשמתו משם [[ב"ן]] שכנגד [[ספירת המלכות]] שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן
קרא עצמו בשם בהמה. ודרך כלל [[נשמה|נשמות]] אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא
שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר).{{הערה|1=במוצאי [[שבת קודש]] פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.}}

פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התוכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת [[בית הכנסת]] אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז"{{הערה|איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה}}.

==צאצאיו==
על צאצאיו נמנים רבים משפחות חסידי חב"ד. ביניהן אפשר להזכיר את משפחות: סטמבלר, גלויברמן, גייסינסקי, קלמנסון, ליפסקר, קרליבך, זילברמן, גופין, ליסון, וולוביק ורבות אחרות.

==תורתו==
דברי תורתו של הסבא משפולי לא נכתבו. רק דברי תורה בודדים נותרו ממנו. אחד מהם בסידור לב שמח שכותב על הפסוק {{הערה|תהילים פרק קמז, טז}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: שמעתי ממורי חמי ([[רבי שלום מבעלזא]]) ז"ל שאמר בשם הצדיק משפאליע "שורש עלייות הוא ידוע חב"ד, ובזה נתעלה הפ"ר ניצוצין וזה מורה בסוד כ"ו פ"ר, כאפר כ"א פ"ר, יפזר י"ז פ"ר, שהוא חכמה בינה ודעת שורש העלייה בהתקשרות המחשבה".

רבי [[דוד יצחק אייזיק רבינוביץ']] מסקוליא כותב בספרו{{הערה|תהלה לדוד קיט, לט}} כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת [[בית שמאי]], אבל שיטת [[בית הלל]] אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (טז, ב) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת סומא ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}} שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.

חלק מדברי תורתו, סיפורים ותולדות חייו מובאים בספר תולדות מהרא"ל וכן בספר איש הפלא לר' מנשה מילר.

==ראו גם ==
*[[לייב שרה'ס]]
*[[ניגון קול ביער]] הסבא משפולי היה מנגן ניגון זה קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] או לפני תיקון חצות
* [[ניגון הופ קוזק]] ניגון שמקורו בסבא משפולי

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf לקט דברי אדמו"רי חב"ד וסיפורי חסידים הקשורים לסבא משפולי].
*הרב משה לוי יצחק לאופר, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf תולדות חייו של הסבא משפולי לאור כתבי [[חסידות חב"ד]]]''', פרדס חב"ד גליון 19, עמוד 297.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=34032 לראשונה בנחל'ה: סעודה לצאצאי הסבא משפולי] - אתר שטורעם

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

אהרון רוקח

2017-09-24T18:41:26Z

212.76.101.76: /* פרישותו מחיי עולם וקדושתו */

[[קובץ:בעלזער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן מבעלז]]
רבי '''אהרן רוקח''' (מכונה '''המהר"א מבעלז''', בחסידות [[בעלז]] מכונה "דער רב זכרונו לברכה"), [[אלול]] ה'תר"ם - כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 - 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של [[חסידות בעלז]] ומקים חסידות [[בעלז]] בארץ ישראל לאחר השואה.
==קורות חייו==
רבי אהרן רוקח נולד ב[[חודש אלול]] בשנת [[תר"מ]] לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר ב[[עיירה]] בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] ועל שם סב זקנו, רבי [[אהרן מקרלין]]. הוא גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. התחתן עם הרבנית מלכה, בתו של דודו, רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מ[[ויז'ניץ]]). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, תוך כדי שהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים עם האנשים.

ביום [[כ"ב בחשוון]] [[תרפ"ז]] הסתלק אביו ורבי התמנה לממלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. נודע כצדיק גדול וקדוש וכגאון בנגלה ובנסתר, בעל [[רוח הקודש]] גלויה מלומד בניסים ובמופתים גדול ופועל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה עד שבעקבות [[מלחמת העולם השניה]], לאחר שאיבד את כל משפחתו(כל בניו ואשתו נרצחו בשואה ה' יקום דמם) ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח.

בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, סוריה ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ונביא והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני השואה.

===פרישותו מחיי עולם וקדושתו===
ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל [[בשר]] ובקושי לחם, וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, והיה רוב ימיו צם, כך שגם מה שאכל פעם ביום משהו קטן זה היה צלוחית קטנה של מרק, ומתי שאכל [[לחם]] או פירות היה אוכל רק בשביל הברכה ומשאיר הכל לשיירים שייקחו אחרים. אשר העיר לפניו משמשו על כך שלא אכל כמה ימים, נענה ואמר '''"האמן לי שאינני רעב. אילו הייתי חש צורך בכך, הייתי אוכל מעצמי ולא היית צריך להזכיר לי..."'''. מרוב פרישותו, הצטמק גופו עד שרק עור ועצמות נכרו עליו, עד כדי כך שבקיץ היה צריך ללכת במעיל פרווה בשביל לספק לגופו את החום הדרוש לו!

היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה{{הערה|1=מסופר שעוד כשהיה תינוק, כשעמד זבוב על ראשו כשישן - משך את שרוולו מעבר לף ידו וניעק את הזבוב - כדי שלא לגעת בידיו בשערות ראשו...}}, וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה [[משמש בקודש|משמש]] חדש, אחד משלושת הכללים{{הערה|1=הכללים הראשונים היו:'''"א:כשאקרא לך, עליך לענות לי מיד. אמנם, הרי יהודי אינו יושב בטל, ולכן בטרם תענה תמחול נא ותסגור את הספר, ואז תענה לי. ב:כשאקרא לך, תבוא מהר, כי אצלי דקה היא כמו שנה"'''}} שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:'''"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"'''...{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}.}}

=== [[הסתלקות]]ו ===

במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] הסתלק בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].

==קשריו עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ==
=== ועד עזרה ליהודי [[רוסיה]] ===
כשיצא [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת אדמורי"ם בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו (איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]), ענה הרבי מבעלזא: רב ברכות וכט"ס [=וכל טוב סלה] לכ"ק יד"נ ש"ב [=ידיד נפשי, שאר בשרי] ה"ה הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ב[[רוסיה]] ובכל מקומות מושבותיהם...

=== מאמצי אדמו"ר הריי"צ להצלת הרבי מבעלזא ===
[[קובץ:מכתב הרייץ להצלת אהרון רוקח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של אדמו"ר הריי"צ אל הרב משה בלוי למען הצלת רבי אהרון רוקח]]
בזמן שפרצה [[מלחמת העולם השניה]], היה האדמו"ר מבעלזא בסכנה גדולה, ונעשו מאמצים רבים על ידי כ"ק אדמו"ר הריי"צ להצלתו.

בי"ב [[אדר]] [[תש"א]] פנו ועד חסידי בעלזא אל אדמו"ר הריי"צ שהיה כבר ב[[קראון הייטס]], וביקשוהו לעזור בהצלה.

באיגרת א'תטו מכ"ד [[ניסן]] [[תש"א]] מבקש הרבי לדעת "באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות".

באותו יום פנה כ"ק אדמו"ר הריי"צ אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], וסידר לפניו בפרטיות מה עליו לעשות כדי להשיג רשיון יציאה מאירופה ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]] עבור הרבי מבעלזא.

הרבי הריי"צ פנה גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה "ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח". מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי יו"ר "אגודת ישראל", אל האדמו"ר מקופיטשניץ ואל האדמו"ר מצעלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד.

הרב אלימלך אשכנזי, אב"ד "מחזיקי הדת" במלבורן, שהיה מאותו ועד של חסידי בעלזא שכתבו את המכתב אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כותב בספרו "קדושת אהרון" חלק א' (וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז):
סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכ"ק הגה"צ האדמו"ר מליובאוויטש [=הריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי. עד כאן מספרו של הרב אלימלך אשכנזי.

=== "תודתו הגדולה, איננה ניתנת לביטוי" ===
לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח כ"ק אדמו"ר הריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר את כ"ק ש"ב האדמו"ר שליט"א מבעלז ולברכו בשמי בברכת ברוכים הבאים, לטוב ולברכה בגשמיות וברוחניות, ולכתוב לי בפרטיות ממצב בריאותו ובריאות בני ביתו יחיו.

ב[[יום ראשון]] י"ט [[שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל הרבי מבעלזא. השתתפו בה גם הרב שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב, רבה של חברון; הרב [[יצחק אורנשטיין]], והרב יהודה לייב סלונים.

=== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ===
כאשר הגיע אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ דו"ח על ביקור זה, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב ביום כ' שבט, הודה לו על הביקור באיגרת ב'שצט "נהנתי לשמוע מביקורם ושיחתם, יעזרהו השי"ת וימלא משאלות לבב קדשו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות".

ביום ו' [[אדר]] כתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא (איגרת ב'רצג) וז"ל: כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה!

ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו יתברך אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו.

כ"ק אדמו"ר הריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי האדמו"ר מבעלזא.

האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב: כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א.

אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו ל[[ארץ הקודש]] תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא.

ובכ"ג [[סיון]] [[תש"ד]] ב'תיג כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ: על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת עפ"י התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם.

לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב האדמו"ר מבעלזא על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]: שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק.. בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א.

אחר כך השיב האדמו"ר מבעלזא על שאלותיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת ב'תרי"ד מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]].
(המכתב הנ"ל של האדמו"ר מבעלזא, פורסם בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" ע' קס"ט).

===שליח אישי להתוועדות===
ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא.

ב"[[קובץ ליובאוויטש]]" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:
הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את הרבי, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.

בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.

כשחלה כ"ק אדמו"ר הריי"צ, באמצע שנת [[תש"ה]], כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ובאגרת ב'תשד מכ"ג [[אייר]] מודה לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ על ברכת הרפואה.

המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה.

==קשריו עם כ"ק אדמו"ר מלך המשיח==
=== "פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" ===
כאשר גרו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי האדמו"ר מוהר"א מבעלזא הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. הרבי שהיה אז אברך צעיר, השתוקק לראות את הצדיק המפורסם. הוא ביקש מידידו, חסיד [[גור]] שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרב חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.

לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות.

על סיפור זה שזכה לראות בעיניו, היה ר' חיים שניאורסון חוזר שוב ושוב לפני [[אנ"ש]] ב[[ירושלים]].

אישור נוסף לסיפור זה הגיע מהרב יחזקאל בעסער - מראשי "אגודת ישראל" ב[[ניו יורק]], שסיפר בראיון ל[[עיתון כפר חב"ד]], שאותו חסיד גור, ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג מברלין, שהתלווה אל הרבי בהליכתו לפגוש את האדמו"ר מבעלזא, התיידד עמו שנים רבות אחר כך כאשר גר בניו-יורק, וסיפר לו את הדברים ממקור ראשון.

הרב בעסער הוסיף, שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו "[[יחידות]]" עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!.. אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".

=== מאורע דומה בעיר וינה ===
סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]] שליט"א, נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אחר כך בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש.

==="משחק באש"===
בשנים הראשונות לנשיאות,שלח הרבי מכתב כללי למספר אדמורי"ם שיעוררו אודות [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט כסליו]] חג הגאולה ל[[אדמו"ר הזקן]] או שיערכו [[התוועדות]] בעצמם. בין האדמורי"ם שלח הרבי מכתב גם לאדמו"ר מבעלז. אחרי שהקריא מזכיר האדמו"ר מבעלז את המכתב, אמר: הרבי הצעיר הזה מתחיל להורות הוראות לגדולי וצדיקי הדור. כששמע הרבי מבעלזא את זה, אמר למזכיר: אתה משחק באש, לך מהר טול ידיך ותגיד שלש פעמים אני מתחרט, אני מתחרט, אני מתחרט.

===הרבי קיבל שיריים מרבי אהרן===
הרב יחזקאל בעסער מספר שפעם כשהיה אצל כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הזכיר את בעלזא בענין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלזא אמר כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שהאדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצוק"ל היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שקיבל "שיריים" מרבי אהרן מבעלזא זצוקלל"ה.

=== "ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף" ===
באור ליום ב', י' אדר ראשון ה'תשל"ג ביקר האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא שליט"א אצל הרבי מלך המשיח שליט"א והרבי מלך המשיח שליט"א סיפר לאדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא שליט"א כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא הרה"ק רבי אהרן רוקח זצוקלל"ה נבג"מ זיע"א, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף".

==לקריאה נוספת==
*הרב [[בן ציון גרוסמן]], "צנצנת המן" (קשריו עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, תשע"ה.
== קישורים חיצונים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז]. {{אינפו}}
*[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98-%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A3/ "ראיתי שהוא צורה בלי חומר מופשט מהגוף"] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)]] מבעלז|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[אלול]] [[תר"מ]] - [[כ"א מנחם אב]] [[תשי"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב רוקח (השני)]] מבעלז}}

{{חצרות}}
{{מיון רגיל:רוקח אהרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

שלמה מלוצק

2017-09-23T22:29:47Z

212.76.101.76: /* ספרו */

{{לעריכה}}
רבי '''שלמה מלוצק''' היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), ומגדולי מקורביו{{הערה|לפי הגדרת רבי משה לייב מסאסוב היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד}}.

==תולדות חיים==
נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו "רבי שלמה לוצקער", ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו "שלמה מלויצק ולע"ע ח"פ (- ולעת עתה חונה פה) ק"ק סקאהל". היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז"ל ואח"כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם "רב פעלים מקבצאל".

כתב את ספרו של המגיד [[מגיד דבריו ליעקב|"לקוטי אמרים" מגיד דבריו ליעקב]] על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש,

בשתי הקדמות לספר זה כלל רבים מהיסודות החשובים של החסידות, והפליא את גדולתו של ה[[בעש"ט]] ומדריגותיו הנפלאות, ותורתו של תלמידו המגיד, והדגיש את האמרה "לית אתר פנוי מיניה" שהם עיקר מוביל בהבנתו את תורת רבו. (אלו גם ראשי תיבות שם משפחתו בחילוף אותיות).

היה מורו של [[רבי שלום מבעלזא]] המכונה [[השר שלום]]. רבי שר שלום היה נשוי לבת מתנגד והבריחתו בעד החלון על מנת לשמוע את לקחו של רבי שלמה{{הערה|הקדמה לספר מעשה רוקח, וכן ב'תולדות רבינו' שצורף לספרו דברת שלמה, הנכתב בידי ר' הלל וינד.}}.

לימד את הסופר רבי דוד את סודות השמות הקדושים על פי בקשת המגיד, לקראת מציאת הפתרון המשלב את הכתב המקובל אז לפי ההלכה ואת כתב האריז"ל על פי תורת הסוד. ופְּגָשׁוֹ האדמו"ר הזקן את הסופר, באניפולי, והתאימו שתי הפתרונות שמצאו זה לזה והיה לפלא.{{הערה|1=גרסאות שונות לכך [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 במאמרו של הרב יהושע מונדשיין בשטורעם] משנת תשס"ח}}

נפטר ב[[י' שבט]] [[תקע"ג]].

==ספרו==
מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון ''תלמיד רבינו דב'' ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''שֶׁלֹּ'''א יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ [[החוזה מלובלין]], וכן [[רבי שלום מבעלזא]] ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.

בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמורי"ם באלעסק ונישאו עם משפחות אדמורי"ם ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).

אחד מבני בניו, רבי שמואל אהרן פלאם, חזר מירושלים לדובצק עם רעיתו, לכהן כרב העיירה בעצם ימי תחילת מלחמת העולם השניה ונספה שם עם זוגתו וקהילתו. הי"ד.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

שלמה מלוצק

2017-09-23T22:28:19Z

212.76.101.76: /* תולדות חיים */

{{לעריכה}}
רבי '''שלמה מלוצק''' היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), ומגדולי מקורביו{{הערה|לפי הגדרת רבי משה לייב מסאסוב היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד}}.

==תולדות חיים==
נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו "רבי שלמה לוצקער", ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו "שלמה מלויצק ולע"ע ח"פ (- ולעת עתה חונה פה) ק"ק סקאהל". היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז"ל ואח"כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם "רב פעלים מקבצאל".

כתב את ספרו של המגיד [[מגיד דבריו ליעקב|"לקוטי אמרים" מגיד דבריו ליעקב]] על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש,

בשתי הקדמות לספר זה כלל רבים מהיסודות החשובים של החסידות, והפליא את גדולתו של ה[[בעש"ט]] ומדריגותיו הנפלאות, ותורתו של תלמידו המגיד, והדגיש את האמרה "לית אתר פנוי מיניה" שהם עיקר מוביל בהבנתו את תורת רבו. (אלו גם ראשי תיבות שם משפחתו בחילוף אותיות).

היה מורו של [[רבי שלום מבעלזא]] המכונה [[השר שלום]]. רבי שר שלום היה נשוי לבת מתנגד והבריחתו בעד החלון על מנת לשמוע את לקחו של רבי שלמה{{הערה|הקדמה לספר מעשה רוקח, וכן ב'תולדות רבינו' שצורף לספרו דברת שלמה, הנכתב בידי ר' הלל וינד.}}.

לימד את הסופר רבי דוד את סודות השמות הקדושים על פי בקשת המגיד, לקראת מציאת הפתרון המשלב את הכתב המקובל אז לפי ההלכה ואת כתב האריז"ל על פי תורת הסוד. ופְּגָשׁוֹ האדמו"ר הזקן את הסופר, באניפולי, והתאימו שתי הפתרונות שמצאו זה לזה והיה לפלא.{{הערה|1=גרסאות שונות לכך [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 במאמרו של הרב יהושע מונדשיין בשטורעם] משנת תשס"ח}}

נפטר ב[[י' שבט]] [[תקע"ג]].

==ספרו==
מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון ''תלמיד רבינו דב'' ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''שֶׁלֹּ'''א יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יצחק יעקב מפולנאה, וכן רבי שר שלום מבעלזא ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.

בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמורי"ם באלעסק ונישאו עם משפחות אדמורי"ם ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).

אחד מבני בניו, רבי שמואל אהרן פלאם, חזר מירושלים לדובצק עם רעיתו, לכהן כרב העיירה בעצם ימי תחילת מלחמת העולם השניה ונספה שם עם זוגתו וקהילתו. הי"ד.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

שלמה מלוצק

2017-09-23T22:27:50Z

212.76.101.76: /* תולדות חיים */

{{לעריכה}}
רבי '''שלמה מלוצק''' היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), ומגדולי מקורביו{{הערה|לפי הגדרת רבי משה לייב מסאסוב היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד}}.

==תולדות חיים==
נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו "רבי שלמה לוצקער", ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו "שלמה מלויצק ולע"ע ח"פ (- ולעת עתה חונה פה) ק"ק סקאהל". היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז"ל ואח"כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם "רב פעלים מקבצאל".

כתב את ספרו של המגיד [[מגיד דבריו ליעקב|"לקוטי אמרים" מגיד דבריו ליעקב]] על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש,

בשתי הקדמות לספר זה כלל רבים מהיסודות החשובים של החסידות, והפליא את גדולתו של ה[[בעש"ט]] ומדריגותיו הנפלאות, ותורתו של תלמידו המגיד, והדגיש את האמרה "לית אתר פנוי מיניה" שהם עיקר מוביל בהבנתו את תורת רבו. (אלו גם ראשי תיבות שם משפחתו בחילוף אותיות).

היה מורו של רבי [[שלום מבעלזא]] המכונה [[השר שלום]]. רבי שר שלום היה נשוי לבת מתנגד והבריחתו בעד החלון על מנת לשמוע את לקחו של רבי שלמה{{הערה|הקדמה לספר מעשה רוקח, וכן ב'תולדות רבינו' שצורף לספרו דברת שלמה, הנכתב בידי ר' הלל וינד.}}.

לימד את הסופר רבי דוד את סודות השמות הקדושים על פי בקשת המגיד, לקראת מציאת הפתרון המשלב את הכתב המקובל אז לפי ההלכה ואת כתב האריז"ל על פי תורת הסוד. ופְּגָשׁוֹ האדמו"ר הזקן את הסופר, באניפולי, והתאימו שתי הפתרונות שמצאו זה לזה והיה לפלא.{{הערה|1=גרסאות שונות לכך [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 במאמרו של הרב יהושע מונדשיין בשטורעם] משנת תשס"ח}}

נפטר ב[[י' שבט]] [[תקע"ג]].

==ספרו==
מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון ''תלמיד רבינו דב'' ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''שֶׁלֹּ'''א יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יצחק יעקב מפולנאה, וכן רבי שר שלום מבעלזא ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.

בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמורי"ם באלעסק ונישאו עם משפחות אדמורי"ם ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).

אחד מבני בניו, רבי שמואל אהרן פלאם, חזר מירושלים לדובצק עם רעיתו, לכהן כרב העיירה בעצם ימי תחילת מלחמת העולם השניה ונספה שם עם זוגתו וקהילתו. הי"ד.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

חסידות בעלז

2017-09-23T22:14:43Z

212.76.101.76:

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחי]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא, משמש כאדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם 'מחנובקה בעלזא'). רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== הקשר עם חסידות חב"ד ==

מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים" כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?! .

בדומה לכך מסופר כי כששהה האדמו"ר הרה"ק ר' [[אהרן רוקח|אהרן מבעלז]] בעיר מסויימת באירופה וקיבל קהל לברכת שלום עליכם באותה שעה בדיוק היה הרבי באותה העיר ועבר אף הוא לפני ר' אהרן (שהיה באותה תקופה כבר סגי נהור) ר' אהרן לחץ את ידי האנשים כשמגבת מכסה את ידו{{הערה|1=נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר ל[[משמש בקודש|משמשו]]:" יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי" (ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 כאן]}}, אך כשעבר הרבי לפתע הוריד ר' אהרן את המגבת מעל ידו והושיטה לרבי כשהיא גלויה. לאחמ"כ התבטא בפני משמשיו "ער האט א ווארמע האנט" (יש לו יד חמימה){{הערת שוליים|"[[בסוד שיח|בסוד שיח]]"}}. במהלך [[השואה]] פעל והצליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לחלץ את ר' אהרון מפולין. לפני הקמת ישיבת בעלז ב[[ירושלים]], הניסו לפני ר' אהרון רשימת ספרים שכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה, הורה להוציא ספר מסויים (אף שנכנס לרשימה רק פעם אחת) ולהכניס במקומו סט נוסף של "[[שולחן ערוך הרב]]"{{הערת שוליים|1=הרב [[טוביה בלוי]] בראיון ל'המבשר - קהילות' גליון 352}}.

הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:
"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש".

לאדמו"ר הנוכחי רבי יששכר דב רוקח היה קשר מסויים עם הרבי. בעת שהותו בארה"ב בשנת תשמ"א נכנס ליחידות עם הרבי, באותה יחידות דיבר איתו הרבי על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה וכן על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו"ר מבעלז. בשנת תשמ"ט, בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו הליטאים מאגודת ישראל ויצאו במחלוקת נגד עדת החסידים ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת אגודת ישראל - עמד האדמו"ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל, (בסופו של דבר בזכות ההתערבות החב"דית קיבלה "אגודת ישראל" חמישה מנדטים ואילו "דגל התורה" בקושי עברה את אחוז החסימה) בעקבות כך שררה מאז מתיחות בין חסידות חב"ד לחסידות בעלז .

בשנת תשע"ו בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' יואל כהן עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו"ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן שישתתף בהתוועדות י"ט בכסליו שתערך בעוד מספר ימים בבניני האומה ונענה בחיוב, בעקבות כך נוצר רושם שכביכול הייתה זו פגישת פיוס בשם הרבי וחב"ד על מה שהיה ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא חשב שהפגיה תתפרש כפיוס בין חב"ד לאדמו"ר מבעלז. {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע [[הרבי הריי"צ]] להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

שלום רוקח

2017-09-23T22:13:06Z

212.76.101.76: /* רבותיו */

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי נפתלי הכהן כ"ץ בעל סמיכת חכמים.

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם. }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים. }}.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"
*רבי יוסף באב"ד בעל ה[[מנחת חינוך]]

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

המגיד מקוז'ניץ

2017-09-23T22:08:34Z

212.76.101.76: הפניה לדף המגיד מקוזניץ'

#הפניה[[המגיד מקוזניץ']]

שלום רוקח

2017-09-23T22:00:31Z

212.76.101.76: /* תולדות חייו */

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי נפתלי הכהן כ"ץ בעל סמיכת חכמים.

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם. }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים. }}.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"
*רבי יוסף באב"ד בעל ה[[מנחת חינוך]]

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

חסידות קרלין

2017-09-19T19:20:04Z

212.76.101.76: /* הרבי הריי"צ והינוקא מקרלין */

'''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד [[המגיד ממזריטש]]. היא אחת החצרות הוותיקות ב[[תנועת החסידות]]. בשנת תשט"ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת '''קרלין-סטולין''', בראשות רבי ברוך מאיר יעקב שוחט, והשנייה נקראת כיום '''[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק-קרלין]]''' ובראשה עומד רבי אריה רוזנפלד.

== תולדות חסידות קרלין ==

רבי [[שלמה מקרלין]], נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי [[אהרן מקרלין|אהרן הגדול מקרלין]]. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כ[[אדמו"ר]] לחסידות קרלין עשרים שנה.

{{ערך מורחב|ערכים=[[אהרן הגדול מקרלין]], [[שלמה מקרלין]]}}

רבי [[אשר מקרלין]], בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי אשר הראשון את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה [[סטולין]] בדרום בלארוס, ובשנת [[תק"ע]] שב לקרלין. רבי אשר מקרלין פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו"רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר ב-[[כ"ו בתשרי]] [[תקפ"ז]].

את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי אהרן השני". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י"ז בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]].

לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל"ג]] ב[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא רבי ישראל, שכיהן כאדמו"ר עד פטירתו ב[[ראש השנה]] [[תרפ"ב]].

רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ורובם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק.

== [[השואה]] והשפעתה על החסידות ==

לפני [[השואה]] היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, ב[[צפת]] היה בית כנסת שאותו בנה הרב [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]] גם בעיר [[טבריה]] שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם [[בית כנסת]] ששימש מקודם לדירה להרב [[מנחם מנדל מויטבסק]] שאותו קנה ה"בית אהרן" בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]], מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו [[ישיבה|ישיבות]] בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" בירושלים ובה כיהן הרב [[יהושע העשיל הלטובסקי]] כ[[ראש ישיבה]], אולם בשנת [[ת"ש]] הוקם ישיבה שניה בירושלים בשם "פאר ישראל" שבה כיהן הרב [[משה הולצברג (ראש פינה)|משה הולצברג]] ל[[ראש ישיבה]], ובתל אביב ישיבת "בית ישראל" בנשיאותו של רבי משה מסטולין.

בשואה נספו האדמו"רים ושאר האחים, האח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמורי קרלין יותר מחמשת אחיו.

== רבי יוחנן מקרלין ==

רבי יוחנן נולד בסטולין. לאחר [[השואה]] עלה לארץ ישראל ב-[[כ"ג באייר]] [[תש"ו]]. בשנת [[תש"ח]] עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. הוא רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים ב[[ארצות הברית]] ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת שתפעל תחת מרותו. בין השאר, השלים בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "בית ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז.

בשנת [[תשי"ד]] ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר [[ראש השנה]] [[תשט"ו]], אז שב ל[[ארצות הברית]] ונפטר שם בכ"א בכסלו [[תשט"ז]] והוא בן 56.
רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה ב[[ארצות הברית]] ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים:
* רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מקרלין - מכהן כאדמו"ר החסידות קרלין.
* רבי יוחנן [[שוחט]] מלוצק - אחיו הצעיר של רבי ברוך [[שוחט]] מקרלין. לאחר שקבוצת חסידים פנו אליו שינהג באדמו"רות, הסכים רק בתנאי שאחיו הבכור רבי ברוך יסכים לכך, אחיו הבכור נתן את הסכמתו המלאה ואף הכתירו כאדמו"ר, ונקרא בשם האדמו"ר מלוצק שבחסידות קרלין.

== המשך השושלת ==
אחרי פטירת רבי יוחנן פרלוב מלוצק, קיבלו עליהם רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם, לאדמו"ר את רבי ברוך, שהיה אז ילד צעיר. רוב זקני העדה העדיפו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון להנהיג גם את חסידי קרלין ובעקבות זאת קיימו 'זקני קרלין' בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לכהן כאדמו"ר.
בהסכם בוררות בין שני הפלגים הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין. במסגרת ההסכם נדחתה התביעה של קרלין-סטולין על בית המדרש של קרלין שבשכונת 'בית ישראל' בירושלים, משום שרוב המתפללים בבית הכנסת נמנו על חסידי 'פינסק קרלין'.

==חב"ד וקרלין==
=== הרבי הריי"צ והינוקא מסטולין ===

ר' [[זעליג סלונים]] סיפר, שהיה באוטווצק אצל [[הרבי הריי"צ]], וראה את אחד מבניו של הינוקא מסטולין (אדמו"ר ר' ישראל) מגיע לאדמו"ר הריי"צ. כאשר יצא מה[[יחידות]], ביקש מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שיברך את חסידיו שבאו איתו.

כעבור כמה שנים שוב פגש ר' זעליג את האדמו"ר הנ"ל, והתגלגלה השיחה ביניהם אודות ה[[יחידות]] אצל הרבי הריי"צ, וסיפר שלאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הרש"ב]], אמר אביו הינוקא שיסעו לרבי הריי"צ, כי יש ממי לקבל. עוד סיפר, שפעם נסע הינוקא בעצמו להרים, וגם [[הרבי הריי"צ]] היה שם, וזה היה טרם נשיאותו. וכאשר ראה הינוקא את הדרת פניו של [[הרבי הריי"צ]] - נזדעזע כולו.

==הרבי ורבי ברוך מקרלין==

בשנת [[תשמ"ח]] ביקר רבי ברוך אצל הרבי בעת ניחום אבלים על הרבנית [[חיה מושקא]]. תיאור הפגישה ב[http://www.hageula.com/study/holiday/3461.html אתר הגאולה]: הרבי פתח ואמר שלאבל אסור לקום אפילו בפני נשיא ואמר שזו הפתיחה שלי. האדמו"ר שאל בת כמה הרבנית היתה. בתחילה הרבי ענה לו שהוא לא רגיל לספור אבל היות ושאל אמר שבאדר היא תהי' בת פ"ז. הוא שאל ממה קרה הפטירה ובתחילה הרבי לא ענה, ואחר כך שאל שוב והרבי אמר שזה היה ענין פנימי, ובכלל ה[[הסתלקות]] של צדיקים זה ענין פנימי למעלה וכו'.
[[תמונה:קרלין.jpg|left|thumb|250px|רבי מאיר פילטשיק שליח קרלין בסיום הרמב"ם]]
שלוחו של האדמו"ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]] [[תשס"ג]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}}

בשנת [[תשס"ו]] בא ראש ישיבת קרלין סטולין הרב חיים ברוך וואלפין, הביא את ברכתו של האדמו"ר מקרלין-סטולין ושיתף את הקהל בזכרונות משיעורי התניא של ה[[משפיע]] ר' [[שמואל לויטין]] שאותם הוא זוכר עד היום הזה, והביע את התפעלותו שלימוד [[הרמב"ם]] הולך ומתחזק.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]}}

מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, "בכל זאת, על פי מה שנאמר ‘חבר אני לכל אשר יראוך', מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור" {{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ט עמוד ח}}.

== גלריית תמונות ==
<gallery>

קובץ:קרלין_1.jpg|רבי ישראל מסטולין
קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר מסטולין
קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט
קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין
קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין
קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק - ארץ ישראל - ארצות הברית
קובץ:קרלין_7.JPG|רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מסטולין קרלין

</gallery>

==ראו גם==
* [[שושלת פינסק קרלין]]
*[[אהרן רוזנפלד]]
*[[אריה רוזנפלד]]

== לקריאה נוספת ==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3235 בית משיח 598]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידות קרלין]]

תורת משה

2017-09-19T15:03:38Z

212.76.101.76:

[[קובץ:משה סופר.JPG|שמאל|ממוזער|150px|רבי משה סופר, מחבר הספר]]
[[קובץ:החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך אוסטריה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור מוסמך]]
[[קובץ:חתם סופר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שער הספר]]
'''חתם סופר''' הינו ספר שנתחבר על ידי רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר, שהיה ידוע כגדול חכמי הונגריה. הספר יצא לאור במהדורות רבות, וכיום הוא מופיע בשני הוצאות: "חתם סופר על התורה", ו"תורת משה על התורה".

החתם סופר היה תלמידו של רבי [[פנחס הורוביץ]] בעל ההפלאה שהיה מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]]. משכך החתם סופר הושפע רבות מדרך החסידות. יחסו אל תלמידי הבעל שם טוב היה יחס של הערצה וביטול. כמו כן, הוא למד תורה גם מפי רבו הרב [[נתן אדלר]], שהיה נוהג ע"פ מנהגי הקבלה (אך אין להחליפו ברבי נתן אדלר השני, בעל ספר 'נתינה לגר', שהיה נכד של בן-דודו של הרב אדלר המוזכר).

==הספר וחסידות חב"ד==
===ציטוט דברי אדמו"ר הזקן===
דרכו של החתם סופר בספרו דומה לדרכו של רבו רבי פנחס בעל ההפלאה, תלמיד המגיד ממעזריטש. רוב הספר עוסק בדרוש, אך יש בו קטעים רבים שהם דומים לדרך החסידות.

ספר זה הינו אחד מהספרים הראשונים שמצטטים את [[ספר התניא]]{{הערה|1= בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו,}} בשמו, ועל פי הדברים שמצטט מהתניא בשם [[אדמו"ר הזקן]], מסביר גם את הפסוק{{הערה|במדבר יא, ד}} וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר". וזה לשונו "יש לומר על פי מה שכתוב בספר ליקוטי אמרים שהאריך כי נפש החיוני אשר בקרב האדם כשהוא רע אז מושך אחר תאוותיו גם נשמת הישראלי חלק אלוה ממעל אשר בקרבו להמשיכו גם הוא אחר תאוות הגשמיות עיין שם. וזהו האספסוף אשר בקרב כל איש הוא מדותיו הרעות שבנש החיוני שלו התאוה תאוה עעצומה כל כך עד שישובו ויבכו גם בני ישראל רוצה לומר נשמת הישראלי אשר בקרב כל איש מהם".

יש הטוענים כי הדבר סייע לכך ש[[ספר התניא]] יתקבל בקרב יהודי הונגריה, וישנם אף המנסים להוכיח מכך, שאף שרבי משה סופר, בעל החתם סופר, לא נחשב רשמית כמשתייך לתנועת החסידות{{הערה|1=אם כי היה תלמידו של רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.}}, למד את כל [[ספר התניא]] והיה בקיא בו, שהרי לא מסתבר שלמד קטע יחיד ואותו ציטט.

===דברי הרבי על הספר===
הרבי אמר כי בספרי החתם סופר, מובאים מאמרים חסידיים רבים, מכיון שהוא היה תלמיד מובהק של רבי [[נתן אדלר]], ותלמידו המובהק של רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=70e536f9-7ae2-4510-b112-a0d1ce4e27bb&st=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2+%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8&pgnum=172 תשי"א].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרות תורנית]]

===ספרי החת"ם סופר===
ספרי החת"ס באתר "היברובוקס" http://hebrewbooks.org/home.aspx

רבי שלום מבעלזא

2017-09-19T12:50:53Z

212.76.101.76: הפניה לדף שלום רוקח

#הפניה[[שלום רוקח]]

השר שלום

2017-09-19T12:49:09Z

212.76.101.76: הפניה לדף שלום רוקח

#הפניה[[שלום רוקח]]

חיים הלברשטאם

2017-09-19T12:47:24Z

212.76.101.76: /* תולדות חיים */

{{מפנה|חיים הלברשטאם|מנהל [[מכון WLCC]] וחבר בדק הבית של [[770]]|חיים ברוך הלברשטאם}}

[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים הלברשטאם מצאנז - ה'דברי חיים']]
רבי '''חיים הלברשטאם מצאנז''' ([[תקנ"ז]] - [[כ"ה בניסן]] [[תרל"ו]]), המכונה '''"הדברי חיים"''' - על שם ספרו, היה [[רב]]ה של העיר צאנז ומייסדה של [[חסידות צאנז]], ומגדולי ומנהיגי [[יהדות מזרח אירופה]] בדורו.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ז]] בעיר טארנוגרוד שב[[גליציה]] למרים, בתו של ר' משולם זלמן אשכנזי ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כ[[עילוי]], ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]]). מאשתו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו בחסידות היו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]] ורבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור גאון בנגלה ובנסתר וכאיש צדיק ו[[קדוש]] עליון , כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. תפלתו הייתה בהתלהבות ובדבקות בהתפשטות הגשמיות ונהג לחלק את כל כספו ממש לעניים וכך נודע כענק בכל שלשת העמודים עליהם העולם עומד תורה עבודה וגמילות חסדים.עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים.

רוב בניו וחתניו שימשו ב[[אדמו"ר|אדמורו"ת]], כשהמפורסם שבהם הינו בנו הבכור הרה"ק רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]]. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן: [[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]], [[חסידות צאנז-ז'מיגרד|צאנז-זאמיגראד]], [[חסידות באבוב|באבוב]], [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], [[חסידות צאנז-גריבוב]].

נפטר ביום [[כ"ה בניסן]] תרל"ו.

== רבי חיים ו[[חב"ד]] ==
רבי חיים כותב על [[אדמו"ר הזקן]] בהערצה "מי לנו גדול באחרונים ממנו."{{הערה|1=שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)}}

רבי חיים מזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת דברי חיים{{הערה| אבן העזר ח"ב סימן פ}} "מחותני הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש".

מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה"צמח צדק" בענין [[היתר עגונה]] ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]].

בשו"ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות [[עגונה]] שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}.

==מספריו==
ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:
* [[שו"ת]]
* ספרי חסידות על ה[[תורה]] ו[[מועדים]]
* רעיונות על [[חגי ישראל ומועדיו#חגים דתיים (בסדר אלפביתי)|מועדים]]
* [[מקווה|מקוואות]]
* פירוש על [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]]
* בירורים ב[[גט#שמות גיטין|שמות גיטין]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

צבי אלימלך מדינוב

2017-09-19T12:45:34Z

212.76.101.76: הפניה לדף צבי אלימלך שפירא

#הפניה[[צבי אלימלך שפירא]]

שלום רוקח

2017-09-19T12:44:18Z

212.76.101.76: /* גדולי ישראל על השר שלום */

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם. }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים. }}.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"
*רבי יוסף באב"ד בעל ה[[מנחת חינוך]]

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-19T12:44:05Z

212.76.101.76: /* גדולי ישראל על השר שלום */

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי [[צבי אלימלך]] מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם. }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים. }}.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"
*רבי יוסף באב"ד בעל ה[[מנחת חינוך]]

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-19T12:16:49Z

212.76.101.76: /* גדולי ישראל על השר שלום */

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם. }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים. }}.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"
*רבי יוסף באב"ד בעל ה[[מנחת חינוך]]

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-19T12:08:05Z

212.76.101.76: /* הסתלקותו */

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני החטא}} וביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם. }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים. }}.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"
*רבי יוסף באב"ד בעל ה[[מנחת חינוך]]

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-19T12:06:59Z

212.76.101.76: /* על גאולה ומשיח */

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" ({{תנ"ך|ישעיהו|לח|יד|קצר=כן}}), '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני החטא}} וביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם. }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים. }}.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"
*רבי יוסף באב"ד בעל ה[[מנחת חינוך]]

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-18T15:41:00Z

212.76.101.76: /* מתלמידיו */

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" ({{תנ"ך|ישעיהו|לח|יד|קצר=כן}}), '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני החטא}} וביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים }}.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"
*רבי יוסף באב"ד בעל ה[[מנחת חינוך]]

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-18T14:35:40Z

212.76.101.76:

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" ({{תנ"ך|ישעיהו|לח|יד|קצר=כן}}), '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני החטא}} וביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים }}.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-18T14:32:04Z

212.76.101.76:

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]ואדמו"ר מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" ({{תנ"ך|ישעיהו|לח|יד|קצר=כן}}), '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני החטא}} וביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים }}.

הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-18T14:30:53Z

212.76.101.76:

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]) עד לפטירתו. מייסד שושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" ({{תנ"ך|ישעיהו|לח|יד|קצר=כן}}), '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני החטא}} וביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים }}.

הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-18T14:30:02Z

212.76.101.76: /* על גאולה ומשיח */

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]) עד לפטירתו. מייסד שושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" ({{תנ"ך|ישעיהו|לח|יד|קצר=כן}}), '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני החטא}}.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים }}.

הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-18T14:28:42Z

212.76.101.76:

רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[1855]]) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת ה'תקע"ז ([[1817]]) עד לפטירתו. מייסד שושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו ==
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

===התקרבותו לחסידות ורבותיו===
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[השרף מסטרליסק]] ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===
בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

=== הסתלקותו===
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" ({{תנ"ך|ישעיהו|לח|יד|קצר=כן}}), '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר שלום===

רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני החטא}}.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}.

רבי יחזקאל משינאווא אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}

=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

=== על גאולה ומשיח===

השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם }}.

כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל לקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים }}.

הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

== ספריו ==
חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''
*'''מדבר קדש'''
*'''לקט אמרי קודש'''
*'''ביאורי החסידות'''
*'''הבינה והברכה'''

== ניגוניו ==
הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל
*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)
*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק
*רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]]

== מתלמידיו ==

*רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]
*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]
*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]
*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]
*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח"

== צאצאיו ==

*בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]
*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
*בנו רבי משה רוקח מקארוב
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]]
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

שלום רוקח

2017-09-18T12:31:14Z

212.76.101.76: יצירת דף עם התוכן "רבי '''שלום רוקח''' (ה'תקמ"א - כ"ז באלול ה'תרט"ו, 1781–1855) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות ..."

תורת משה

2017-09-18T12:09:35Z

212.76.101.76: /* דברי הרבי על הספר */

[[קובץ:משה סופר.JPG|שמאל|ממוזער|150px|רבי משה סופר, מחבר הספר]]
[[קובץ:החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך אוסטריה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור מוסמך]]
[[קובץ:חתם סופר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שער הספר]]
'''חתם סופר''' הינו ספר שנתחבר על ידי רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר, שהיה ידוע כגדול חכמי הונגריה. הספר יצא לאור במהדורות רבות, וכיום הוא מופיע בשני הוצאות: "חתם סופר על התורה", ו"תורת משה על התורה".

החתם סופר היה תלמידו של רבי [[פנחס הורוביץ]] בעל ההפלאה שהיה מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]]. משכך החתם סופר הושפע רבות מדרך החסידות. יחסו אל תלמידי הבעל שם טוב היה יחס של הערצה וביטול. כמו כן, הוא למד תורה גם מפי רבו הרב נתן אדלר, שהיה נוהג ע"פ מנהגי הקבלה (אך אין להחליפו ברבי נתן אדלר השני, בעל ספר 'נתינה לגר', שהיה נכד של בן-דודו של הרב אדלר המוזכר).

==הספר וחסידות חב"ד==
===ציטוט דברי אדמו"ר הזקן===
דרכו של החתם סופר בספרו דומה לדרכו של רבו רבי פנחס בעל ההפלאה, תלמיד המגיד ממעזריטש. רוב הספר עוסק בדרוש, אך יש בו קטעים רבים שהם דומים לדרך החסידות.

ספר זה הינו אחד מהספרים הראשונים שמצטטים את [[ספר התניא]]{{הערה|1= בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו,}} בשמו, ועל פי הדברים שמצטט מהתניא בשם [[אדמו"ר הזקן]], מסביר גם את הפסוק{{הערה|במדבר יא, ד}} וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר". וזה לשונו "יש לומר על פי מה שכתוב בספר ליקוטי אמרים שהאריך כי נפש החיוני אשר בקרב האדם כשהוא רע אז מושך אחר תאוותיו גם נשמת הישראלי חלק אלוה ממעל אשר בקרבו להמשיכו גם הוא אחר תאוות הגשמיות עיין שם. וזהו האספסוף אשר בקרב כל איש הוא מדותיו הרעות שבנש החיוני שלו התאוה תאוה עעצומה כל כך עד שישובו ויבכו גם בני ישראל רוצה לומר נשמת הישראלי אשר בקרב כל איש מהם".

יש הטוענים כי הדבר סייע לכך ש[[ספר התניא]] יתקבל בקרב יהודי הונגריה, וישנם אף המנסים להוכיח מכך, שאף שרבי משה סופר, בעל החתם סופר, לא נחשב רשמית כמשתייך לתנועת החסידות{{הערה|1=אם כי היה תלמידו של רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה.}}, למד את כל [[ספר התניא]] והיה בקיא בו, שהרי לא מסתבר שלמד קטע יחיד ואותו ציטט.

===דברי הרבי על הספר===
הרבי אמר כי בספרי החתם סופר, מובאים מאמרים חסידיים רבים, מכיון שהוא היה תלמיד מובהק של רבי [[נתן אדלר]], ותלמידו המובהק של רבי [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=70e536f9-7ae2-4510-b112-a0d1ce4e27bb&st=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2+%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8&pgnum=172 תשי"א].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרות תורנית]]

===ספרי החת"ם סופר===
ספרי החת"ס באתר "היברובוקס" http://hebrewbooks.org/home.aspx

כ"ז באלול

2017-09-18T12:08:53Z

212.76.101.76: /* אירועים ביהדות */

{{חודש אלול}}
'''כ"ז באלול''' הוא היום העשרים ושבעה ב[[חודש אלול]]. יום זה מתקן את חודש [[תמוז]] בשנה שחלפה.

יום זה הוא היום השלישי לבריאת העולם ובו כונסו המים והתגלתה היבשה ונבראו הצמחים.

==אירועים ביהדות==
*שע"ד - גירוש יהודי פרנקפורט שעל המיין.
*[[תק"ס]] - רבי [[נתן אדלר]] מפרנקפורט שעל המיין, נפטר.
*[[תרט"ו]] - רבי [[שלום רוקח]] ה'שר שלום' מ[[בעלז]], אבי שושלת בעלז, נפטר.
*[[תרי"ט]] - רבי כמוס נחייאסי, ראב"ד טריפולי - לוב, נפטר.

==ימי חב"ד==
*[[תש"מ]] - נפטר הרב [[שמואל אלעזר שאולזון]], מראשוני פעילי צא"ח בירושלים ועסקן נמרץ שכיהן גם כסגן ראש העיר.
*[[תש"ס]] - נפטר ר' [[זלמן יפה]], מעסקני חב"ד באנגליה שזכה לקירובים רבים מהרבי.

{{להיום יום|כ"ז|אלול}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ל כז]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב כז]]

חיים הלברשטאם

2017-09-18T11:10:00Z

212.76.101.76: /* תולדות חיים */

{{מפנה|חיים הלברשטאם|מנהל [[מכון WLCC]] וחבר בדק הבית של [[770]]|חיים ברוך הלברשטאם}}

[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים הלברשטאם מצאנז - ה'דברי חיים']]
רבי '''חיים הלברשטאם מצאנז''' ([[תקנ"ז]] - [[כ"ה בניסן]] [[תרל"ו]]), המכונה '''"הדברי חיים"''' - על שם ספרו, היה [[רב]]ה של העיר צאנז ומייסדה של [[חסידות צאנז]], ומגדולי ומנהיגי [[יהדות מזרח אירופה]] בדורו.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ז]] בעיר טארנוגרוד שב[[גליציה]] למרים, בתו של ר' משולם זלמן אשכנזי ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כ[[עילוי]], ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]]). מאשתו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.

רבותיו בחסידות היו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]] ורבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור גאון בנגלה ובנסתר וכאיש צדיק ו[[קדוש]] עליון , כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. תפלתו הייתה בהתלהבות ובדבקות בהתפשטות הגשמיות ונהג לחלק את כל כספו ממש לעניים וכך נודע כענק בכל שלשת העמודים עליהם העולם עומד תורה עבודה וגמילות חסדים.עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים.

רוב בניו וחתניו שימשו ב[[אדמו"ר|אדמורו"ת]], כשהמפורסם שבהם הינו בנו רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]]. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן: [[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]], [[חסידות צאנז-ז'מיגרד|צאנז-זאמיגראד]], [[חסידות באבוב|באבוב]], [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], [[חסידות צאנז-גריבוב]].

נפטר ביום [[כ"ה בניסן]] תרל"ו.

== רבי חיים ו[[חב"ד]] ==
רבי חיים כותב על [[אדמו"ר הזקן]] בהערצה "מי לנו גדול באחרונים ממנו."{{הערה|1=שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)}}

רבי חיים מזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת דברי חיים{{הערה| אבן העזר ח"ב סימן פ}} "מחותני הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש".

מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנא ואנא ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה"צמח צדק" בענין [[היתר עגונה]] ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]].

בשו"ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות [[עגונה]] שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}.

==מספריו==
ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:
* [[שו"ת]]
* ספרי חסידות על ה[[תורה]] ו[[מועדים]]
* רעיונות על [[חגי ישראל ומועדיו#חגים דתיים (בסדר אלפביתי)|מועדים]]
* [[מקווה|מקוואות]]
* פירוש על [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]]
* בירורים ב[[גט#שמות גיטין|שמות גיטין]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]