חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משה ובר

2012-03-12T13:41:26Z

212.25.77.118: /* הערכה */

[[קובץ:ר' משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה ובר]]
הרב '''משה ובר''' ([[ה' בכסלו]] [[תרע"ד]] 1913 - [[י"ח באדר]] א' [[תש"ס]] 2000) היה מראשי [[ישיבה|ישיבות]] "חת"ם סופר" ו"אוהל משה", [[חזרה בתשובה|מחזיר בתשובה]] וזקן [[משפיע (חב"ד)|משפיעי]] [[חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. נצר לשושלת [[אדמו"ר]]ים ורבנים, בראשם הישמח משה - אבי שושלת [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. חוזרים בתשובה רבים ראו בו את אביהם הרוחני.
==ביוגרפיה==
הרב משה ובר נולד בירושלים שבין החומות לרבי פנחס לייבוש, תלמיד של רבי [[חיים מבריסק]], ומרת חווה. השם "משה" הוענק לו על שם זקנו, בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, הונגריה. בהיותו בן שנתיים התייתם מאביו, שחלה במחלת הטיפוס, לאחר שסעד חולים שלקו במחלה זו ודאג לכל מחסורם. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת של [[חסידות חב"ד|חב"ד]], בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים, (זאת בעוד שאר אחיו התחנכו בישיבת עץ חיים בשכונת מחנה יהודה.) בישיבת תורת אמת השלים את ידיעותיו ב[[תלמוד]] ובפוסקים, ובלימוד ספרי [[חסידות חב"ד]]. על פי הוראתו של האדמו"ר [[הריי"צ]], התמנה בעודו צעיר לימים, לתפקיד "[[משפיע]]" בישיבה. לפני המינוי, בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]] 1929, פגש האדמו"ר הריי"צ ברב ובר, ועמד על טיבו. מני אז נקשרה נפשו של התלמיד ברבו, והשניים עמדו בקשרי מכתבים.

[[התוועדות| התוועדויותיו]] עם תלמידי הישיבה הפכו עד מהרה לשם דבר ורבים נועצו בו. התייחד במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]], הנחשב לספר היסוד של חסידות חב"ד. הוא תבע מתלמידיו שלמות רוחנית, והעמיד אלפי תלמידים בשיטה ייחודית זו. רבים מחסידי חב"ד ראו בו כמי שמגלם בקומתו הרוחנית את מדרגת ה[[בינוני]] הנשגבת, כפי שהיא מבוארת ב[[ספר התניא]].

עם הסתלקותו של האדמו"ר הריי"צ, קיבל עליו רבי משה ובר את מרותו של [[הרבי]], שמינה אותו ל"משפיע" הראשי לקהל חסידי חב"ד בירושלים. הרבי הרבה להתבטא בשבחו של הרב ובר, ובעת ביקורו הראשון בחצרו, בשנת [[תשי"ז]] [[1957]], שלח הרבי מליובאוויטש את מזכירו האישי, הרב [[בנימין קליין]], על מנת שיקבל את פניו בשדה התעופה. הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת [[תשמ"א]] ואחר כך ב[[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תשמ"ט]]. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרבי, היה קרוב ואמיץ. זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכלליים. כשביקר אצל הרבי בשנת [[תשמ"א]], הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על התורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר "אין צורך עוד להתווכח עם [[מתנגדים]], רק תראה להם את הספר שלך".
===הערכה===
נוסף על גדלותו התורנית, היה רבי משה ובר מקורב לצדיקי ירושלים בדורו, שגילו כלפיו הערכה עמוקה. כאשר חלה בצעירותו ב[[דלקת ריאות]] קשה, הכריז רבה של [[העדה החרדית]] בירושלים, רבי [[יוסף צבי דושינסקי]], על קיום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". חיבה יתירה רחש כלפיו האדמו"ר רבי שלמה מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], שאף שלח את נכדיו ללמוד עמו ב[[חברותא]]. במשך שנים לא ידע איש, שה"כולל" לאברכים שניהל רבי משה ובר, מתוקצב ישירות ידי הרבי מזוויהעל.

הרב ובר שמר על קשר אישי קרוב עם מנהיגי היהדות החרדית מכל הזרמים, ובהם האדמו"ר רבי [[יואל מסאטמר]], פוסק ההלכה הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], מנהיג [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]], והדיין הרב [[משה הלברשטאם]]. האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], הרב [[דוד קאהן]], היה תלמידו בלימודי [[תורת החסידות]].

==פועלו==
רבי משה ובר התייחד והתפרסם בזכות מידת ה[[חסד]] שאפיינה אותו. את כל כולו נתן עבור הזולת. ביתו בן שני החדרים בשכונת [[בתי אונגרין]] בירושלים, שזכה לכינוי "מלון ובר", נודע כפתוח לרווחה לחסרי בית ומרי נפש. אף רעייתו, הרבנית מרים, עמדה לימינו והכינה מטעמים עבור האורחים הרבים. רבי משה ובר היה מכתת רגליו למרחקים על מנת לסייע לאנשים במצוקה.

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים, הקים הרב ובר, יחד עם הרב יהודה דייטש מירושלים, את "המרכז לשיעורי תורה לנוער ולמבוגרים". במסגרת הרשת, שהיתה חלוצת עולם התשובה בישראל, העבירה קבוצת רבנים מכל רחבי הארץ שיעורים בתורת ישראל בפני בני נוער ומבוגרים בערי הפריפריה, במעברות ובמושבות. הרב ובר עצמו נהג לנדוד מדי יום לערי השדה, על מנת להעביר חלק משיעורי התורה. אחד הרבנים שצורפו על ידו למסירת השיעורים, הוא הרב [[ראובן אלבז]] שלימים הקים את ישיבת "אור החיים", המיועדת לחוזרים בתשובה.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר [[הכותל המערבי]] הוחזר לידיים יהודיות, הקים רבי משה ובר, בהוראת הרבי מליובאוויטש, את הדוכן ל[[הנחת תפילין]] הפועל מאז ועד היום ברחבת הכותל המערבי. מאות איש מניחים בו תפילין מדי יום. רבי משה ובר עצמו נוהג היה להקדיש שעות ניכרות במשך היום, על מנת להניח תפילין עם באי הכותל, ואף לשמור עימם על המשך קשר. רבים שיחרו לפתחו על מנת לקבל ממנו הדרכה צמודה בענייניהם האישיים.

כאשר החלו גורמים שונים לעודד את העלייה ל[[הר הבית]], עמד רבי משה ובר על המשמר, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. הוא התבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה להר הבית בזמן הזה איסור כרת. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העליה להר, ואף הציב שומרים שיפקחו על כך.
==מורשתו==
בין התלמידים שהוחזרו על ידו בתשובה, נמנים דמויות מוכרות בציבוריות החרדית והישראלית כאחד. אחד מהם הוא הרב [[עידו ארליך-ובר]], מרצה חרדי נודע, המרבה להופיע בכלי התקשורת ולהרצות בנושאי יהדות שונים ועורך העלון השבועי המפורסם "שמעו ותחי נפשכם", שבאמצעותו הוא מפיץ את תורת רבי משה ובר. הרב עידו ארליך-ובר אף הוסיף לעצמו, כמחווה, את שם משפחתו של רבו.

הרב משה ובר היה חשוך ילדים. עם זאת, רבים מתלמידיו רואים בו מעין אב רוחני. אחיו היה רבי זלמן ובר ראש ישיבת פרשבורג. גיסו היה הרב עמרם בלוי מנהיג נטורי קרתא, שהיה נשוי לאחותו של הרב ובר.

בחורף [[תש"ס]] חלה הצדיק רבי משה ובר. למרות זאת, התאמץ להתמיד בסדר יומו, שכלל קבלת קהל עמוסה, הנחת תפילין עם מקורבים ברחבת הכותל המערבי ומסירת שיעורים בישיבות שבראשן עמד. השתדל בכל מאודו להסתיר את סבלו מעיניהם של הפוקדים את מעונו, אף אם הדבר עלה לו במאמץ רב.

ביום [[י"ח באדר|ח"י באדר]] [[ה'תש"ס]] השיב את נשמתו, לקול בכיותיהם של המוני תלמידיו. הוא נטמן לצד אמו, בסמוך ל"חלקת הרבנים" ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.

===ספריו===

* "ירים משה" - על חמישה חומשי תורה ומסכתות הש"ס.
* "ילקוט אמונה ובטחון" - פרקים ביסודות האמונה היהודית.
* "שמעו ותחי נפשכם" - לקט הוראות למעשה לפי סדר פרשיות השבוע.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ובר משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ובר משה]]

משה ובר

2012-03-12T13:40:35Z

212.25.77.118:

[[קובץ:ר' משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה ובר]]
הרב '''משה ובר''' ([[ה' בכסלו]] [[תרע"ד]] 1913 - [[י"ח באדר]] א' [[תש"ס]] 2000) היה מראשי [[ישיבה|ישיבות]] "חת"ם סופר" ו"אוהל משה", [[חזרה בתשובה|מחזיר בתשובה]] וזקן [[משפיע (חב"ד)|משפיעי]] [[חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]. נצר לשושלת [[אדמו"ר]]ים ורבנים, בראשם הישמח משה - אבי שושלת [[חסידות סאטמר|סאטמר]]. חוזרים בתשובה רבים ראו בו את אביהם הרוחני.
==ביוגרפיה==
הרב משה ובר נולד בירושלים שבין החומות לרבי פנחס לייבוש, תלמיד של רבי [[חיים מבריסק]], ומרת חווה. השם "משה" הוענק לו על שם זקנו, בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, הונגריה. בהיותו בן שנתיים התייתם מאביו, שחלה במחלת הטיפוס, לאחר שסעד חולים שלקו במחלה זו ודאג לכל מחסורם. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת של [[חסידות חב"ד|חב"ד]], בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים, (זאת בעוד שאר אחיו התחנכו בישיבת עץ חיים בשכונת מחנה יהודה.) בישיבת תורת אמת השלים את ידיעותיו ב[[תלמוד]] ובפוסקים, ובלימוד ספרי [[חסידות חב"ד]]. על פי הוראתו של האדמו"ר [[הריי"צ]], התמנה בעודו צעיר לימים, לתפקיד "[[משפיע]]" בישיבה. לפני המינוי, בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]] 1929, פגש האדמו"ר הריי"צ ברב ובר, ועמד על טיבו. מני אז נקשרה נפשו של התלמיד ברבו, והשניים עמדו בקשרי מכתבים.

[[התוועדות| התוועדויותיו]] עם תלמידי הישיבה הפכו עד מהרה לשם דבר ורבים נועצו בו. התייחד במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]], הנחשב לספר היסוד של חסידות חב"ד. הוא תבע מתלמידיו שלמות רוחנית, והעמיד אלפי תלמידים בשיטה ייחודית זו. רבים מחסידי חב"ד ראו בו כמי שמגלם בקומתו הרוחנית את מדרגת ה[[בינוני]] הנשגבת, כפי שהיא מבוארת ב[[ספר התניא]].

עם הסתלקותו של האדמו"ר הריי"צ, קיבל עליו רבי משה ובר את מרותו של [[הרבי]], שמינה אותו ל"משפיע" הראשי לקהל חסידי חב"ד בירושלים. הרבי הרבה להתבטא בשבחו של הרב ובר, ובעת ביקורו הראשון בחצרו, בשנת [[תשי"ז]] [[1957]], שלח הרבי מליובאוויטש את מזכירו האישי, הרב [[בנימין קליין]], על מנת שיקבל את פניו בשדה התעופה. הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת [[תשמ"א]] ואחר כך ב[[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תשמ"ט]]. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרבי, היה קרוב ואמיץ. זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכלליים. כשביקר אצל הרבי בשנת [[תשמ"א]], הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על התורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר "אין צורך עוד להתווכח עם [[מתנגדים]], רק תראה להם את הספר שלך".
===הערכה===
נוסף על גדלותו התורנית, היה רבי משה ובר מקורב לצדיקי ירושלים בדורו, שגילו כלפיו הערכה עמוקה. כאשר חלה בצעירותו ב[[דלקת ריאות]] קשה, הכריז רבה של [[העדה החרדית]] בירושלים, רבי [[יוסף צבי דושינסקי]], על קיום תענית ב"כולל" שבראשותו והוסיף לו את השם "חיים". חיבה יתירה רחש כלפיו האדמו"ר רבי שלמה מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]], שאף שלח את נכדיו ללמוד עמו ב[[חברותא]]. במשך שנים לא ידע איש, שה"כולל" לאברכים שניהל רבי משה ובר, מתוקצב ישירות ידי הרבי מזוויהעל.

למרות היותו חסיד חב"ד, הרב ובר שמר על קשר אישי קרוב עם מנהיגי היהדות החרדית מכל הזרמים, ובהם האדמו"ר רבי [[יואל מסאטמר]], פוסק ההלכה הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], מנהיג [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]], והדיין הרב [[משה הלברשטאם]]. האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], הרב [[דוד קאהן]], היה תלמידו בלימודי [[תורת החסידות]].

==פועלו==
רבי משה ובר התייחד והתפרסם בזכות מידת ה[[חסד]] שאפיינה אותו. את כל כולו נתן עבור הזולת. ביתו בן שני החדרים בשכונת [[בתי אונגרין]] בירושלים, שזכה לכינוי "מלון ובר", נודע כפתוח לרווחה לחסרי בית ומרי נפש. אף רעייתו, הרבנית מרים, עמדה לימינו והכינה מטעמים עבור האורחים הרבים. רבי משה ובר היה מכתת רגליו למרחקים על מנת לסייע לאנשים במצוקה.

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים, הקים הרב ובר, יחד עם הרב יהודה דייטש מירושלים, את "המרכז לשיעורי תורה לנוער ולמבוגרים". במסגרת הרשת, שהיתה חלוצת עולם התשובה בישראל, העבירה קבוצת רבנים מכל רחבי הארץ שיעורים בתורת ישראל בפני בני נוער ומבוגרים בערי הפריפריה, במעברות ובמושבות. הרב ובר עצמו נהג לנדוד מדי יום לערי השדה, על מנת להעביר חלק משיעורי התורה. אחד הרבנים שצורפו על ידו למסירת השיעורים, הוא הרב [[ראובן אלבז]] שלימים הקים את ישיבת "אור החיים", המיועדת לחוזרים בתשובה.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר [[הכותל המערבי]] הוחזר לידיים יהודיות, הקים רבי משה ובר, בהוראת הרבי מליובאוויטש, את הדוכן ל[[הנחת תפילין]] הפועל מאז ועד היום ברחבת הכותל המערבי. מאות איש מניחים בו תפילין מדי יום. רבי משה ובר עצמו נוהג היה להקדיש שעות ניכרות במשך היום, על מנת להניח תפילין עם באי הכותל, ואף לשמור עימם על המשך קשר. רבים שיחרו לפתחו על מנת לקבל ממנו הדרכה צמודה בענייניהם האישיים.

כאשר החלו גורמים שונים לעודד את העלייה ל[[הר הבית]], עמד רבי משה ובר על המשמר, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. הוא התבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה להר הבית בזמן הזה איסור כרת. הוא הציב שלט המזהיר על איסור העליה להר, ואף הציב שומרים שיפקחו על כך.
==מורשתו==
בין התלמידים שהוחזרו על ידו בתשובה, נמנים דמויות מוכרות בציבוריות החרדית והישראלית כאחד. אחד מהם הוא הרב [[עידו ארליך-ובר]], מרצה חרדי נודע, המרבה להופיע בכלי התקשורת ולהרצות בנושאי יהדות שונים ועורך העלון השבועי המפורסם "שמעו ותחי נפשכם", שבאמצעותו הוא מפיץ את תורת רבי משה ובר. הרב עידו ארליך-ובר אף הוסיף לעצמו, כמחווה, את שם משפחתו של רבו.

הרב משה ובר היה חשוך ילדים. עם זאת, רבים מתלמידיו רואים בו מעין אב רוחני. אחיו היה רבי זלמן ובר ראש ישיבת פרשבורג. גיסו היה הרב עמרם בלוי מנהיג נטורי קרתא, שהיה נשוי לאחותו של הרב ובר.

בחורף [[תש"ס]] חלה הצדיק רבי משה ובר. למרות זאת, התאמץ להתמיד בסדר יומו, שכלל קבלת קהל עמוסה, הנחת תפילין עם מקורבים ברחבת הכותל המערבי ומסירת שיעורים בישיבות שבראשן עמד. השתדל בכל מאודו להסתיר את סבלו מעיניהם של הפוקדים את מעונו, אף אם הדבר עלה לו במאמץ רב.

ביום [[י"ח באדר|ח"י באדר]] [[ה'תש"ס]] השיב את נשמתו, לקול בכיותיהם של המוני תלמידיו. הוא נטמן לצד אמו, בסמוך ל"חלקת הרבנים" ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.

===ספריו===

* "ירים משה" - על חמישה חומשי תורה ומסכתות הש"ס.
* "ילקוט אמונה ובטחון" - פרקים ביסודות האמונה היהודית.
* "שמעו ותחי נפשכם" - לקט הוראות למעשה לפי סדר פרשיות השבוע.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ובר משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ובר משה]]

שיחה:שמואל אלעזר הלפרין

2012-01-22T11:20:32Z

212.25.77.118:

[[תמונה:הלפרין.jpg|left|thumb|300px|הרב הלפרין]]
יש עידכונים בויקיפדי'.
:יש לנו מקורות משלנו, על פי הרוב אנחנו לא מעתיקים מויקיפדיה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:25, 25 אוקטובר 2009 (IST)

::יש כאן לינק מחב"ד אינפו, כשיהיה למישהו זמן שיעתיק משם חומר במקום מויקפידיה.

התמונות: התמונה בצעירותו, מופיעה ב[[חב"ד אינפו]] בקישור שבערך זה, והתמונה שבזקנותו איני יודע אם זה הוא או לא, מישהו העלה כאן קובץ בשם ,הלפרין" בעבר, ולא הדביק זאת לשום ערך. הנה היא כאן. אם מישהו יודע שיגיד. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 01:04, 26 בפברואר 2010 (UTC)
:זה הוא. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

==היילפרין==
טפשי לכתוב ש"היילפרין" זהו שם המשפחה באידיש...
"היילפרין" הוא שם המשפחה. רק היות שבהברה המקובלת במדינת ישראל ה"יו"דים" לא נשמעים, לכן הם נעלמו אט-אט גם מהכתיבה. ידוע לכל מי שהכיר את הרב שהוא הקפיד מאוד לאיית את שמו עם היו"דים.
:כפי שכתבת "הם נעלמו מהכתיבה" וחב"דפדיה לא יוצאת דופן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז בטבת ה'תשע"ב 09:23, 22 בינואר 2012 (UTC)

ראיתי שגם ה"שניאורסאהן" עבר תהליך עיברות, אז ניחא...
כך או כך, אין שום קשר בין שתי היו"דים הללו לשפה האידית...

שיחה:שמואל אלעזר הלפרין

2012-01-22T11:18:22Z

212.25.77.118: /* היילפרין */

[[תמונה:הלפרין.jpg|left|thumb|300px|הרב הלפרין]]
יש עידכונים בויקיפדי'.
:יש לנו מקורות משלנו, על פי הרוב אנחנו לא מעתיקים מויקיפדיה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:25, 25 אוקטובר 2009 (IST)

::יש כאן לינק מחב"ד אינפו, כשיהיה למישהו זמן שיעתיק משם חומר במקום מויקפידיה.

התמונות: התמונה בצעירותו, מופיעה ב[[חב"ד אינפו]] בקישור שבערך זה, והתמונה שבזקנותו איני יודע אם זה הוא או לא, מישהו העלה כאן קובץ בשם ,הלפרין" בעבר, ולא הדביק זאת לשום ערך. הנה היא כאן. אם מישהו יודע שיגיד. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 01:04, 26 בפברואר 2010 (UTC)
:זה הוא. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

==היילפרין==
טפשי לכתוב ש"היילפרין" זהו שם המשפחה באידיש...
"היילפרין" הוא שם המשפחה. רק היות שבהברה המקובלת במדינת ישראל ה"יו"דים" לא נשמעים, לכן הם נעלמו אט-אט גם מהכתיבה. ידוע לכל מי שהכיר את הרב שהוא הקפיד מאוד לאיית את שמו עם היו"דים.
:כפי שכתבת "הם נעלמו מהכתיבה" וחב"דפדיה לא יוצאת דופן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז בטבת ה'תשע"ב 09:23, 22 בינואר 2012 (UTC)

ראיתי שגם את ה"שניאורסאהן" עבר תהליך עיברות, אז ניחא...
כך או כך, אין שום קשר בין שתי היו"דים הללו לשפה האידית...

שלמה רוזנברג

2011-07-21T13:24:21Z

212.25.77.118: /* ייסוד ישיבה */

[[קובץ:שלמה רוזנברג אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג אצל [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]]
הרב [[שלמה רוזנברג]] היה [[חסיד חב"ד]], עסקן חב"די, מייסדה ומנהלה של ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. בעבר שימש, בהוראת [[הרבי]], כמנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[בני ברק]]. בתקופה מאוחרת יותר גם לקח חסות על ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]], לאחר שזו כמעט ונאלצה להסגר בעקבות קשיים כלכליים.

==קורות חייו==
[[קובץ:שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג בכנס בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ([[חשוון]] [[תשע"א]])]]

הרב רוזנברג נולד ביום [[כ"א בשבט]] שנת [[תש"י]] לרב שמעיה ולאה רוזנברג ב[[צפת]]. בשנת [[תשי"ג]] עברו הוריו לגור בעיר [[בני ברק]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים בבני ברק ועל כך קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]].

נישא למרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי [[צאנז]] ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר בבני ברק והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת [[בית חב"ד]] שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.

==ייסוד תלמוד תורה וכולל==
[[קובץ:בניין ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רונזברג ובנו, על רקע בניין הישיבה בפרדס כץ]]

למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך למשיך במצב הזה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד בני ברק על המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.

באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורת שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג הלווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך להתקיים. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "היום לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לחסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: {{ציטוטון|זהו המוסד שלי בבני ברק}}{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".}}.

במקביל ייסד כולל אברכים בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.

==ייסוד ישיבה==
[[קובץ:קמחא דפסחא שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג (מימין) מפקח על חלוקת המצרכים לנזקקים ([[ניסן]] [[תשס"ט]])]]

לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל הקים את ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. תחילה פתח [[ישיבה קטנה]] כששאל את הרבי על ישיבה בבני ברק הרבי אמר לו הרווח כולו יהיה שלי ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב ירחמיאל בלינוב) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' כשהרב רונזברג - יחד עם שני בניו, הרב שמואל והרב לוי רוזנברג, שהצטרפו לניהול - מתמקדים בישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור הישיבה קטנה.

הרב רונזברג, שמלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקוה ואף נקרא לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]] שכבר הספיק להיסגר מחמת הקשיים הכספיים.

ישיבת תומכי תמימים בבני ברק הייתה מחלקת לקראת החגים, תחת חסותו של הרב רוזנברג, חבילות מזון עבור משפחות נזקקות.

==פטירתו==
ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים - ביום [[י' בתמוז]]. מנוחתו כבדו בבית העלמין בבני ברק.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג

;בניו ובנותיו
*מרת רייזי שליסל
*מרת יהודית גרינוולד
*ר' לוי יצחק רוזנברג
*ר' שמואל לייב רוזנברג
*מרת חיה לאה רוזנברג
*מרת מרים אקסלרוד
*מרת בתיה ויינפלד
*מרת ברכה כהן
*מרת רבקה ביכלר
*ר' משה מרדכי רוזנברג
*מנחם מענדל
*שלום דובער
*שמעיה
*ישראל

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים בני ברק]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62810 מרחיב גבולות תורה וחסידות - כתבה על הרב רוזנברג ופעולותיו] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/?string=%F9%EC%EE%E4+%F8%E5%E6%F0%E1%F8%E2&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 מפעולותיו של הרב שלמה רוזנברג] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'

2010-04-12T06:41:57Z

212.25.77.118: לרבי יחיאל יהושע היתה בת בכורה מרת גיטל גוטהלף. בית המדרש סקרנביץ בחיפה הוא בן 40 שנה לפחות.

{{חצרות}}[[קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|left|thumb|250px|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ' ב
[[חלוקת דולרים]]]]
'''רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מביאלא-פשיסחא, בנו של רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע - אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF> בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]). מונה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אביו ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]], ולאחר מספר שנים פתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים.

== ביקורו אצל הרבי ==
ה[[אדמו"ר]] בא לביקור אצל [[הרבי]] וסיפר שנוסע ל[[ארץ ישראל]]. [[הרבי]] הגיב כי על הפסוק "ואת זהב הארץ" אומרת הגמרא "אין [[תורה]] כתורת [[ארץ ישראל]]" ובירכו בהצלחה רבה.

האדמו"ר הציג בפני [[הרבי]] את מלויו ואת בכור בניו האדמו"ר רבי [[אלימלך רבינוביץ]] שליט"א מביאלא פשיסחא <REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 פנינים מחלוקת הדולרים - חלק 1 (17:07-18:00)]</REF>.

== צאצאיו ==
*בנו רבי '''אלימלך רבינוביץ''', האדמו"ר מביאלא פשיסחא, חיפה.
*בנו רבי '''מנחם מנדל רבינוביץ''', האדמו"ר מפשיסחא, בני ברק.
*חתנו '''האדמו"ר מספינקא''', בני ברק.
*בנו רבי '''ברוך רבינוביץ''' האדמו"ר מביאלא לונדון, לונדון.
*בנו רבי '''שמחה רבינוביץ''', רמות ירושלים, מח"ס פסקי תשובות.
*בנו רבי '''צמח דוד רבינוביץ''' ר"מ בישיבת נדבורנא, בני ברק.
*בנו רבי '''משה רבינוביץ''', הר נוף ירושלים.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]

ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'

2010-04-09T06:20:04Z

212.25.77.118:

{{ידידי חב"ד}}[[קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|left|thumb|250px|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ' ב
[[חלוקת דולרים]]]]
'''רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מפשיסחא ביאלא בנו של רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע - אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF> בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]). מונה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אביו ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]], ולאחר מספר שנים פתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים.

== ביקורו אצל הרבי ==
ה[[אדמו"ר]] בא לביקור אצל [[הרבי]] וסיפר שנוסע ל[[ארץ ישראל]]. [[הרבי]] הגיב כי על הפסוק "ואת זהב הארץ" אומרת הגמרא "אין [[תורה]] כתורת [[ארץ ישראל]]" ובירכו בהצלחה רבה.

האדמו"ר הציג בפני [[הרבי]] את מלויו ואת בכור בניו האדמו"ר רבי [[אלימלך רבינוביץ]] שליט"א מביאלא פשיסחא שפתח את בית מדרשו לאחר פטירת אביו בעיר חיפה<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 פנינים מחלוקת הדולרים - חלק 1 (17:07-18:00)]</REF>.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]

חסידות ביאלא

2010-04-09T06:12:13Z

212.25.77.118:

[[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בש"ם בן ציון מביאלא, עם ר' [[נפתלי רוט]] ([[COL]])]]
[[תמונה:משה.jpg|left|thumb|250px|רבי משה ב"ר ירחמיאל יהודה מביאלא פשיסחא, באירועי הכנה לי"א ניסן תשס"ה]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של שושלת פשיסחא.

==השושלת==
תחילתה של השושלת ביהודי הקדוש מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של החוזה מלובלין. לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא - שבנו הראשון היה רבי יעקב יצחק מביאלא, הדברי בינה, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר כשנה לאחר התמנותו לאדמו"ר. מיד לאחר מכן נתמנה בנו הגדול רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בפולין, אחר בפרוץ המלחמה ברח לרוסיה. לאחר שנות סבל ונדודים חזר מרוסיה לארץ ישראל, שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות מעשה שהיה (שריפה באחד מבתי מדרשיו) עבר לירושלים.

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך את מקומו. לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק, ולאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן. שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד.

צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה.

== רבי אלימלך רבינוביץ ==
רבי אלימלך נולד לאביו רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא - פשיסחא. לאחר פטירת אביו מונה לאדמו"ר מביאלא פשיסחא, ופתח את בית מדרשו באשדוד.

רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות]]

חסידות ביאלא

2010-03-19T01:34:18Z

212.25.77.118: /* השושלת */ תיקונים

[[תמונה:משה.jpg|left|thumb|250px|רבי משה ב"ר ירחמיאל יהודה מביאלא פשיסחא, באירועי הכנה לי"א ניסן תשס"ה]]
'''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של שושלת פשיסחא.

==השושלת==
תחילתה של השושלת ביהודי הקדוש מפשיסחא - רבי יעקב יצחק שיהי בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, שהיה תלמידו המובהק של החוזה מלובלין. לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא - שבנו הראשון היה רבי יעקב יצחק מביאלא, הדברי בינה, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.

בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר כשנה לאחר התמנותו לאדמו"ר. מיד לאחר מכן נתמנה בנו הגדול רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בפולין, אחר בפרוץ המלחמה ברח לרוסיה. לאחר שנות סבל ונדודים חזר מרוסיה לארץ ישראל, שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות מעשה שהיה (שריפה באחד מבתי מדרשיו) עבר לירושלים.

רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF>, ועוד.

לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך את מקומו. לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי דוד מתתיהו משדליץ - ביאלא בני ברק, ולאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מטשחויב - ביאלא רמת אהרן. שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.

לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד, הסמוכה לעיר מגוריו.

צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה.

== רבי אלימלך רבינוביץ ==
רבי אלימלך נולד לאביו רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא - פשיסחא. לאחר פטירת אביו מונה לאדמו"ר מביאלא פשיסחא, ופתח את בית מדרשו באשדוד.

רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות]]

שיחה:ביאלא

2010-03-19T01:21:03Z

212.25.77.118: דף חדש: ציטוט מהערך: '''שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד, הסמוכה לעיר מגוריו.''', לא ידעתי שא…

ציטוט מהערך: '''שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד, הסמוכה לעיר מגוריו.''', לא ידעתי שאשדוד סמוכה לחיפה... [[מיוחד:תרומות/212.25.77.118|212.25.77.118]] 01:21, 19 במרץ 2010 (UTC)

ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'

2010-03-19T01:17:19Z

212.25.77.118:

{{ידידי חב"ד}}'''רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מביאלא (פשיסחא) בכור בניו של רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע - אגרות קודש ח"כ עמ' לה]</REF> בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]). מונה לאדמו"ר כשנה לאחר פטירת אביו ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]], ופתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים.

== ביקורו אצל הרבי ==
ה[[אדמו"ר]] בא לביקור אצל [[הרבי]] וסיפר שנוסע ל[[ארץ ישראל]]. [[הרבי]] הגיב כי על הפסוק "ואת זהב הארץ" אומרת הגמרא "אין [[תורה]] כתורת [[ארץ ישראל]]" ובירכו בהצלחה רבה.

האדמו"ר הציג בפני [[הרבי]] את מלויו ואת בכור בניו האדמו"ר רבי [[אלימלך רבינוביץ]] שליט"א מביאלא פשיסחא שפתח את בית מדרשו לאחר פטירת אביו בעיר חיפה<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 פנינים מחלוקת הדולרים - חלק 1 (17:07-18:00)]</REF>.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]

יעקב יצחק רבינוביץ'

2010-03-19T01:16:48Z

212.25.77.118:

[[קובץ:ביאלה.jpg|ממוזער|שמאל|האדמו"ר מביאלא רמת אהרן]]
'''רבי יעקב יצחק רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מ[[ביאלא]] (רמת אהרן). אביו רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא בעל ה"חלקת יהושע" שהינו צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]).

ר' יעקב מונה לאדמו"ר לאחר פטירת אביו ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]] בעודו גר ב[[פתח תקווה]]. לאחר מכן עבר לבני ברק, ופתח את בית מדרשו בשכונת רמת אהרן ב[[בני ברק]].

== ביקורו אצל הרבי ==
ה[[אדמו"ר]] ר' יעקב בא לביקור אצל [[הרבי]] ושאל מה הסיבה להיחלשות הפרנסה אצל כלל ישראל. האדמו"ר הציע כפתרון שיכוונו בפסוק "פותח את ידיך" את פירוש רש"י, ואמר לרבי כי ישנם יהודים שאומרים כי על האדמו"רים להשפיע פרנסה ממקום גבוה. הרבי ביטל זאת ואמר כי קודם כל יאמרו אותם יהודים לעצמם מה לעשות ורק אחר כך יאמרו לאדמו"רים מה לעשות.

האדמו"ר הוסיף ושאל: "מה הרבי מציע לכלל ישראל כדי לחזק את הפרנסה"? השיב הרבי: "חיזוק בלימוד ה[[תורה]] ונתינת [[צדקה]]". לשאלת האדמו"ר אולי גם צריך חיזוק במידת ההכנעה<REF>כמ"ש בגמרא (ברכות ל ב) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופרש"י: [[הכנעה]]</REF> [[הרבי]] הגיב, על ידי שנותנים צדקה לפני התפילה מביאים לשפע בכל הענינים. בסיום השיחה ביקש האדמו"ר שוב מ[[הרבי]] שיתפלל לשלוח לכלל [[ישראל]] שפע רב<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1370 פנינים מחלוקת הדולרים - חלק 7 (49:50-51:50)]</REF>.

== משפחתו ==
*הרב ירחמיאל צבי רבינוביץ שליט"א - בנו בכורו (מחבר הספר עיוני הלכות - שני חלקים. בספר מברר מאות מנהגים של רביים ונשיאי החסידויות השונות כיצד הם מתאימים על פי ההלכה, וכן מברר את דעתם ההלכתית של ה[[אדמו"ר]]ים. בין השאר מברר רבי ירחמיאל בספרו עשרות מנהגים חבדי"ם, כשהוא מביא ראיות לדבריו בעיקר מספרי [[אגרות קודש]] של [[אדמו"ר שליט"א]], אותם הוא מתמצת היטב).
*רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] - אחיו מביאלא פשיסחא.
*רבי [[אלימלך רבינוביץ]] שליט"א - אחיינו מביאלא פשיסחא.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים]]

שיחת פורטל:ניגוני חב"ד

2009-07-09T15:26:35Z

212.25.77.118:

מנין ההגדרה למנין ניגונים '''רשמי'''? ספר הניגונים נגדע בחטף ע"י פטירת העורך ר' שמואל זלמנוב ע"ה, זה לא עושה את שאר הניגונים שעדיין לא נקלטו בו לפחות רשמיים.
הניגונים שעל פרקי הרבי פרקי הפ' צ' וכו' אינם רשמיים?

חשבתי אולי להוסיף קישורים לקטגוריות השונות בניגונים וכן קישור לכל ניגון וניגון ע"פ סדר האל"ף בי"ת (ראה [[משתמש:חיים נהר/ארגז חול]]), כך שמהפורטל יהווה גישה לכל סוגי הניגונים שזה בעצם הרעיון של פורטל. מה אתה אומר? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:54, 20 יולי 2007 (EDT)
:רצוי מאד. כדאי יהי'ה לעשות את זה בתיבות נפרדות אולי. תכניס בבקשה את כל החומר שאתה רוצה כאן, בדף השיחה, ואני אכניס את זה לפורטל. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 22:09, 21 יולי 2007 (EDT)

== הוספה לפורטל ==

לדעתי יש להוסיף מספר ריבועים:

ריבוע 1 - '''ניגוני רבותינו נשיאינו''':

[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן|ניגוני אדמו"ר הזקן]]

[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר האמצעי|ניגוני אדמו"ר האמצעי]]

[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק|ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]]

[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש|ניגוני אדמו"ר המהר"ש]]

[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב|ניגוני אדמו"ר הרש"ב]]

[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הריי"צ|ניגוני אדמו"ר הריי"צ]]

[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|ניגוני אדמו"ר שליט"א]]

ריבוע 2 - '''ניגונים ע"פ קטגוריות''':

[[:קטגוריה:הניגונים המכוונים|הניגונים המכוונים]]

[[:קטגוריה:ניגוני געגועים|ניגוני געגועים]]

[[:קטגוריה:ניגוני התוועדות|ניגוני התוועדות]]

[[:קטגוריה:ניגוני טעמים|ניגוני טעמים]]

[[:קטגוריה:ניגוני נצחון|ניגוני נצחון]]

[[:קטגוריה:ניגוני ריקוד|ניגוני ריקוד]]

[[:קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב|ניגוני שבת ויום טוב]]

[[:קטגוריה:ניגוני שמחה|ניגוני שמחה]]

[[:קטגוריה:ניגוני תפלה לימים נוראים|ניגוני תפלה לימים נוראים]]

[[:קטגוריה:ניגונים מיוחסים|ניגונים מיוחסים]]

ריבוע 3 - '''ניגונים ע"פ סדר אל"ף בי"ת''':

''כנראה עדיף שזה יהיה מסודר באופן הזה (ולא כפי שהוא למטה יותר).''

[[ניגון א']] | [[ניגון ב']] | [[ניגון ג']] | [[ניגון ד']] | [[ניגון ה']] | [[ניגון ו']] | [[ניגון ז']] | [[ניגון ח']] | [[ניגון ט']] | [[ניגון י']] | [[ניגון י"א]] | [[ניגון י"ב]] | [[ניגון י"ג]] | [[ניגון י"ד]] | [[ניגון ט"ו]] | [[ניגון ט"ז]] | [[ניגון י"ז]] | [[ניגון י"ח]] | [[ניגון י"ט]] | [[ניגון כ']] | [[ניגון כ"א]] | [[ניגון כ"ב]] | [[ניגון כ"ג]] | [[ניגון כ"ד]] | [[ניגון כ"ה]] | [[ניגון כ"ו]] | [[ניגון כ"ז]] | [[ניגון כ"ח]] | [[ניגון כ"ט]] | [[ניגון ל']] | [[ניגון ל"א]] | [[ניגון ל"ב]] | [[ניגון ל"ג]] | [[ניגון ל"ד]] | [[ניגון ל"ה]]
* [[ניגון ל"ו]]
* [[ניגון ל"ז]]
* [[ניגון ל"ח]]
* [[ניגון ל"ט]]
* [[ניגון מ']]
* [[ניגון מ"א]]
* [[ניגון מ"ב]]
* [[ניגון מ"ג]]
* [[ניגון מ"ד]]
* [[ניגון מ"ה]]
* [[ניגון מ"ו]]
* [[ניגון מ"ז]]
* [[ניגון מ"ח]]
* [[ניגון מ"ט]]
* [[ניגון נ']]
* [[ניגון נ"א]]
* [[ניגון נ"ב]]
* [[ניגון נ"ג]]
* [[ניגון נ"ד]]
* [[ניגון נ"ה]]
* [[ניגון נ"ו]]
* [[ניגון נ"ז]]
* [[ניגון נ"ח]]
* [[ניגון נ"ט]]
* [[ניגון ס']]
* [[ניגון ס"א]]
* [[ניגון ס"ב]]
* [[ניגון ס"ג]]
* [[ניגון ס"ד]]
* [[ניגון ס"ה]]
* [[ניגון ס"ו]]
* [[ניגון ס"ז]]
* [[ניגון ס"ח]]
* [[ניגון ס"ט]]
* [[ניגון ע']]
* [[ניגון ע"א]]
* [[ניגון ע"ב]]
* [[ניגון ע"ג]]
* [[ניגון ע"ד]]
* [[ניגון ע"ה]]
* [[ניגון ע"ו]]
* [[ניגון ע"ז]]
* [[ניגון ע"ח]]
* [[ניגון ע"ט]]
* [[ניגון פ']]
* [[ניגון פ"א]]
* [[ניגון פ"ב]]
* [[ניגון פ"ג]]
* [[ניגון פ"ד]]
* [[ניגון פ"ה]]
* [[ניגון פ"ו]]
* [[ניגון פ"ז]]
* [[ניגון פ"ח]]
* [[ניגון פ"ט]]
* [[ניגון צ']]
* [[ניגון צ"א]]
* [[ניגון צ"ב]]
* [[ניגון צ"ג]]
* [[ניגון צ"ד]]
* [[ניגון צ"ה]]
* [[ניגון צ"ו]]
* [[ניגון צ"ז]]
* [[ניגון צ"ח]]
* [[ניגון צ"ט]]
* [[ניגון ק']]
* [[ניגון ק"א]]
* [[ניגון ק"ב]]
* [[ניגון ק"ג]]
* [[ניגון ק"ד]]
* [[ניגון ק"ה]]
* [[ניגון ק"ו]]
* [[ניגון ק"ז]]
* [[ניגון ק"ח]]
* [[ניגון ק"ט]]
* [[ניגון ק"י]]
* [[ניגון קי"א]]
* [[ניגון קי"ב]]
* [[ניגון קי"ג]]
* [[ניגון קי"ד]]
* [[ניגון קט"ו]]
* [[ניגון קט"ז]]
* [[ניגון קי"ז]]
* [[ניגון קי"ח]]
* [[ניגון קי"ט]]
* [[ניגון ק"כ]]
* [[ניגון קכ"א]]
* [[ניגון קכ"ב]]
* [[ניגון קכ"ג]]
* [[ניגון קכ"ד]]
* [[ניגון קכ"ה]]
* [[ניגון קכ"ו]]
* [[ניגון קכ"ז]]
* [[ניגון קכ"ח]]
* [[ניגון קכ"ט]]
* [[ניגון ק"ל]]
* [[ניגון קל"א]]
* [[ניגון קל"ב]]
* [[ניגון קל"ג]]
* [[ניגון קל"ד]]
* [[ניגון קל"ה]]
* [[ניגון קל"ו]]
* [[ניגון קל"ז]]
* [[ניגון קל"ח]]
* [[ניגון קל"ט]]
* [[ניגון ק"מ]]
* [[ניגון קמ"א]]
* [[ניגון קמ"ב]]
* [[ניגון קמ"ג]]
* [[ניגון קמ"ד]]
* [[ניגון קמ"ה]]
* [[ניגון קמ"ו]]
* [[ניגון קמ"ז]]
* [[ניגון קמ"ח]]
* [[ניגון קמ"ט]]
* [[ניגון ק"נ]]
* [[ניגון קנ"א]]
* [[ניגון קנ"ב]]
* [[ניגון קנ"ג]]
* [[ניגון קנ"ד]]
* [[ניגון קנ"ה]]
* [[ניגון קנ"ו]]
* [[ניגון קנ"ז]]
* [[ניגון קנ"ח]]
* [[ניגון קנ"ט]]
* [[ניגון ק"ס]]
* [[ניגון קס"א]]
* [[ניגון קס"ב]]
* [[ניגון קס"ג]]
* [[ניגון קס"ד]]
* [[ניגון קס"ה]]
* [[ניגון קס"ו]]
* [[ניגון קס"ח]]
* [[ניגון קס"ט]]
* [[ניגון ק"ע]]
* [[ניגון קע"א]]
* [[ניגון קע"ב]]
* [[ניגון קע"ג]]
* [[ניגון קע"ד]]
* [[ניגון קע"ה]]

זה בשלב ראשון. בהמשך כשיתווספו ערכים חיוניים, כדאי גם להכניס ערכים הקשורים על ניגונים.

בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:52, 22 יולי 2007 (EDT)

שיחה:מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)

2009-07-09T15:22:49Z

212.25.77.118:

ישנה שמועה שהי' גופו שלם בשעת הקבורה, הודיעו על כך לרבי, ביקש לצלם (!), ולא נמצאה מצלמה בצפת(...).
כמובן שיש לברר שמועה כזו לפני שמפרסמים אותה, אבל אם היא נכונה ובטח ניתן לבררה אצל ותיקי השלוחים בצפת וכדו', אז חבל שתחסר.

שיחה:החנוכיה הגדולה בעולם

2009-07-09T15:15:54Z

212.25.77.118:

החונכיה הכי גדולה, היא לא החנוכיה בלטרון, שהקים בצלאל קופצ'יק?!

בצלאל קופציק אמנם הקים חנוכיה בלטרון, אך ראשית כל - היא לא קיימת כיום. שנית - היא היתה אמנם גדולה אך לא בגודל של החנוכיה המדוברת בערך זה.
יהיה רעיון מאוד טוב לעשות ערך על החנוכיה בלטרון! [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]

החנוכי'ה בלטרון היתה (?) גדולה הרבה יותר מהחנוכיה הזו. החנוכיה בלטרון היתה בגובה של 20 מטר (וסנטימטר אליבא דעורכי ספר השיאים גינס שמדדו...) שזה '''כפול''' מהחנוכיה הזו.
ולכן נכנסה לספר השיאים כחנוכיה הגדולה בעולם.
מה שניתן לומר שהחנוכיה במנהטן היא החנוכיה ה'''כשרה''' הגדולה בעולם, באם היא נמוכה מ20 אמה.

חנן לוין

2009-06-29T05:46:47Z

212.25.77.118:

[[תמונה:חנן לוין.jpg|left|thumb|250px|הרב לוין בצרפת]]
הרב '''חנן (אלחנן) לוין''' נולד בו' [[טבת]] [[תרע"א]] בפריסלב, לאביו הרב [[אברהם לוין]].

בקטנותו עברה המשפחה לקייב, שם ניצל את זמנו להפצת יהדות. היה לו כושר כתיבה, ובזכותו הצליח לפרסם בעיתון ילדים לא דתי מאמר בשם "אין עוד מלבדו".

בקייב למד ב[[תומכי תמימים קייב]]. באותם ימים היה דבר כרוך במסירות נפש, וחקרו את התלמידים כמה פעמים. אך רבי חנן לא ויתר.

ב[[תשרי]] [[תרצ"ט]] בא בקשרי השידוכין עם זוגתו בת ר' [[אליהו שמואל חאפט]].הוא התחתן בי' אלול תרצ"ט ושבוע לאחר חתונתו פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] והוא גוייס לחזית.

בשנת [[ת"ש]] שוחרר רבי חנן מהגיוס, אלא שב[[תש"א]] פלשו הנאצים לרוסיה והוא גוייס שוב, שעה לאחר שנולדה לו בת - אותה הספיק לראות עוד במאמצים רבים.

במסירות נפש שמר על מצוות התורה - והצליח במשך כל ימי גיוסו שלא להיגעל במאכלי טריפה.

במשך שירותו כתב יומן מצמרר המתאר את מסירות הנפש שלו במלחמה (חלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] גליון 616).

לאחר שירותו הוצע לו "לחתום קבע" אך הוא התחמק. הוא חזר לקייב שם נפגש עם אחיו, שאול לוין, ונודע לו כי הוריהם נרצחו וכי אשתו וביתו ב[[סמרקנד]]. הוא נסע מיד לסמרקנד ונפגש עם אשתו. ביתו בהתחלה טענה כי הוא לא אביה... אך לבסוף קיבלה את הדבר.

בבריחה הידועה ברח ר' חנן עם משפחתו, היה זה ב[[אלול]] [[תש"ו]].

הוא רצה מיד ליסוע לאדמו"ר ה[[ריי"צ]] אך ר' [[ניסן נעמנוב]] ביקשו להישאר ב[[צרפת]] להיות [[שד"ר]] ל[[תומכי תמימים ברינואה]]. געגועיו העזים לרבי לא נתנו לו מנוח, אלא שאז הגיע ההוראה - להישאר בצרפת..

ור' חנן נשאר.

במשך שנים היה במסירות נפש מכתת רגלים עבור הישיבה - ולא הפסיק מעולם, הרי "הרבי ציווה".

בשנת [[תשי"ז]] נסע לראשונה ל[[אדמו"ר שליט"א]], שם הוצע לו להיות חזן במניין הרבי, אך הוא סירב "מי אני שאעמוד לפני הרבי?".

בשנת [[תשנ"ז]] חלה מאד, וסבל ייסורים רבים. ביום ל' ניסן אמר ווידוי, הכריז {{יחי}} והבהיר כי אומר זאת מתוך אמונה בדברי הרבי שזו הכרזה שמזרזת את "הקיצו ורננו שוכני עפר". אח"כ הכריז שוב יחי ויצאה נשמתו ב"מלך".

== משפחתו ==
*בנו הרב אברהם מרדכי, מתגורר בלוד ישראל.
*בנו הרב יוסף יצחק, מתגורר בסרסל צרפת.
*בנו הרב מנחם מענדל, מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק.
*חתנו הרב [[מרדכי בלינוב]], מתגורר בצרפת.
*חתנו הרב ישראל לאבקאווסקי, מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק.
* חתנו הרב לוי פאריז, מתגורר בלונדון, אנגליה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|לוין חנן (אלחנן)]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לוין חנן (אלחנן)]]

תומכי תמימים ביתר עילית

2009-04-27T01:31:40Z

212.25.77.118:

[[תמונה:תותל ביתר.jpg|left|thumb|250px|הישיבה בביתר]]
ישיבת ‘[[תומכי תמימים]]’ בעיר ביתר-עלית, הוקמה בשנת [[תשנ"ז]]. הישיבה קטנה הוקמה עקב חובת המציאות בעקבות הגידול המבורך של קהילת [[אנ"ש]] במקום, וכחלק מהתפתחות מפתיעה ומדהימה של ישיבות ‘תומכי תמימים’ ברחבי ארץ הקודש.

כיום מונה הישיבה כארבעים בחורים.

בתחילת שנת הלימודים [[תשס"ט]] נכנסה הישיבה ללמוד בבניין חדש, גדול ומפואר.

==צוות הישיבה==

ראש הישיבה: הרב [[מרדכי מישולבין]].

מנהל גשמי: הרב [[אלחנן מישולובין]].
[[משפיעים]]: הרב [[מנחם מענדל]] ב"ר [[נפתלי]] הכהן [[רוט]] והרב [[שלמה הלוי]] ב"ר [[טובי'ה]] [[ליצמן מ[[ביתר עילית]]
[[מגידי שיעורים]]: שיעור א': הרב [[מרדכי מישולובין]], שיעור ב': הרב [[מרדכי מינצברג]], שיעור ג' הרב [[מ"מ הרשקוביץ]].
[[משיבים]]: הרב [[אברהם ברוך]] ב"ר [[יצחק]] ז"ל [[פבזנר]], הרב [[נבות מיארה]], והרב [[יצחק ציטרון]] מייסד הישיבה.
לפרטים נוספים: אפשר לטלפן ל 052-7618656

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]

אליעזר מישולובין

2009-04-27T01:29:20Z

212.25.77.118:

הגברת [[בסיה מישולובין]] נולדה בכ"ה [[טבת]] [[תרס"א]] בעיירה [[נעוול]] לאביה הרב [[מיכאל גרשון הלוי שמואלוביץ]]. בעלה היה הרב [[אליעזר מישולובין]] מ[[וויטעבסק]].

כאשר גרו ב[[סמרקנד]] בין תש"ב - תשכ"ט היה ביתה מוקד לפעילות [[חסיד]]ית ומנוס לנרדפים מתוך [[מסירות נפש]].

כעבור מספר שנים עלו ל[[ארץ הקודש]] והתגוררו בכפר חב"ד,

לאחר פטירת בעלה בכ"ח טבת תשל"ד עברה ל[[נחלת הר חב"ד]], שם הייתה ממיסדות ארגון "[[תפארת זקנות]]" ופעלה רבות למען תושבות השכונה.

נפטרה בג' [[שבט]] [[תשנ"ו]] ומנוחתה כבוד בהר הזיתים שב[[ירושלים]].

בני'ה: ר' [[דוד דב]] מ[[לוס אנג'לס]], ר' [[חיים אלי'הו]] ז"ל מ[[כפר חב"ד]], ר' [[מיכאל]] המשפיע ד[[נחלת הר חב"ד]] ור' [[יצחק]] מ[[קראון הייטס]]

[[קטגוריה:נשי ובנות החסידים|מישולובין בתיה]]

תומכי תמימים ביתר עילית

2009-04-27T01:20:25Z

212.25.77.118: /* צוות הישיבה */

[[תמונה:תותל ביתר.jpg|left|thumb|250px|הישיבה בביתר]]
ישיבת ‘[[תומכי תמימים]]’ בעיר ביתר-עלית, הוקמה בשנת [[תשנ"ז]]. הישיבה קטנה הוקמה עקב חובת המציאות בעקבות הגידול המבורך של קהילת [[אנ"ש]] במקום, וכחלק מהתפתחות מפתיעה ומדהימה של ישיבות ‘תומכי תמימים’ ברחבי ארץ הקודש.

כיום מונה הישיבה כארבעים בחורים.

בתחילת שנת הלימודים [[תשס"ט]] נכנסה הישיבה ללמוד בבניין חדש, גדול ומפואר.

==צוות הישיבה==

ראש הישיבה: הרב [[מרדכי מישולבין]].

מנהל גשמי: הרב [[אלחנן מישולובין]].
[[משפיעים]]: הרב [[מנחם מענדל]] ב"ר [[נפתלי]] הכהן [[רו]]ט והרב [[שלמה הלוי]] ב"ר [[טובי'ה]] [[ליצמן מ[[ביתר עילית]]
[[מגידי שיעורים]]: שיעור א': הרב [[מרדכי מישולובין]], שיעור ב': הרב [[מרדכי מינצברג]], שיעור ג' הרב [[מ"מ הרשקוביץ]].
[[משיבים]]: הרב [[אברהם ברוך]] ב"ר [[יצחק]] ז"ל [[פבזנר]], הרב [[נבות מיארה]], והרב [[יצחק ציטרון]] מייסד הישיבה.
לפרטים נוספים: אפשר לטלפן ל 052-7618656

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]

נס מבצע פורים תשל"ו

2009-01-29T09:37:30Z

212.25.77.118:

[[תמונה:משמחים חיילים.jpg|left|thumb|250px|חסידי חב"ד משמחים חיילים]]
'''נס מבצע פורים תשל"ו''' התרחש ב[[חג הפורים]] בשנת [[תשל"ו]]. נסעו אז כמה חסידי חב"ד צעירים לעבר בסיסי צה"ל לחלק משלוחי מנות לחיילים, ולשמחם. בתא הנהג ישבו נהג וחייל נוסף שמתפקידו היה לשמור על נוסעי הרכב, ואילו בארגז המשאית ישבו ה[[תמים]] יוסף יצחק גורביץ' שהגיע כחודשיים קודם לכן עם קבוצת ה[[השלוחים לארץ הקודש]] הראשונה, [[הרב יעקב אלחנן סגל]] (ז"ל) גבאי בית הכנסת ב[[שיכון חב"ד ירושלים]], והתמימים משה רייניץ, ומנחם גליצנשטיין שהיו בחורים צעירים שרק נעשו בר מצווה.

== מחסום בדרך ==

באמצע הדרך נעצרה המשאית בחריקה צורמנית. ריח של שריפה מילא את האוויר ועשן שחור חדר פנימה, ה'[[טנקיסט|טנקיסטים]]' החבד"יים לא ידעו מדוע נעצר הרכב ואז נשמעה טריקת דלת והחייל המלווה הציץ פנימה בפנים חיוורות, הוא פנה אל יושבי המשאית, מחסום אבנים חוסם את דרכנו, המוני ערבים עומדים מסביב והם מתחילים להתקרב לעברנו, מוכרחים לחזור. באותה תקופה מחסומי אבנים וצמיגים בוערים לא היו דבר שבשגרה. היה זה לפני שהכירו בארץ את המילה "אינתיפאדה". אין זה פלא שכולם נכנסו למתח.

עוד הם משתאים, ולפתע נשמע קול נפץ אדיר. אבן כבדה נחתה על דופן המשאית. לאחר הראשונה הגיעו עוד אבנים וסלעים שכל אחד מהם הקפיץ את לבבות היושבים במכונית. החייל דרך את נשקו וירה צרור יריות. לרגע קצר נרתעו המוני הערבים אבל מיד חזרו לעשתונותיהם, והמשיכו בריצה לכיוון המשאית. המלכודת היתה מתוזמנת היטב. הסכנה מוחשית, זה היה עניין של דקות ספורות בלבד..

ראש חוליית החבדניקים, השליח יוסף יצחק גורביץ, פנה אל החייל ואמר בתוקף חסידי:
אנו לא חוזרים, אנחנו ממשיכים הלאה! החייל הביט בו נדהם. אנחנו חוזרים אחורה חזר על דבריו, יש לי אחריות עליכם. גורביץ התעקש: אנחנו פה בשליחות [[הרבי]]! אם אתה חוזר אני יורד ונשאר כאן. החייל נכנע והנהג החייל נסע מעט אחורה ובנהמת מנוע זינק קדימה ורמס את מחסום האבנים הבוער, הרכב הענק קרטע, התנדנד מצד אל צד וכמעט התהפך, אך המשיך הלאה...
בערבו של יום חזרו התמימים לירושלים והרב גורביץ דיווח למזכירות על כל הסיפור.

== התייחסות הרבי למאורע ==
ולמחרת ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשל"ו]] הרבי התייחס לענין בצורה מיוחדת.
ה[[שיחה]] הראשונה של [[הרבי]] עוסקת בענייני דיומא, עניינו של פורים ב[[פשט]], [[רמז]], [[דרוש]], ו[[סוד]], ובעבודת האדם. לאחר הניגון באה השיחה השניה, והחסידים משתהים כשהרבי פותח ואומר:
על ידיעה שהגיעה זה עתה מארץ הקודש שמבטאת את התוכן של סיפור המגילה והרבי התחיל לפרט ולהאריך בסיפור המאורע, מי נסע במכונית, היכן אירע המאורע, מה חשב איש הצבא ומה שכנעו אותו השלוחים. וההוראה הנלמדת בפועל, שכש[[יהודי]] עומד בתוקף אז ו"נפל חד היהודים עליהם" שהאויב מתבטל, עד ש"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד".

== קישור חיצוני ==
[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1447 לשמיעת הסיפור] באתר [[חב"ד אינפו]].

[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]

פרשת הספרים

2009-01-28T11:00:31Z

212.25.77.118:

[[תמונה:770.jpg|left|thumb|250px|הספרים חוזרים]]
'''משפט הספרים''' הינו השם הכוללני לפרשיה שהתרחשה בחסידות חב"ד משנת [[תשמ"ה]], כאשר ספרים יקרי ערך נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי התייחס לעניין ברצינות רבה, וראה במשפט קיטרוג על חסידות חב"ד בדורנו.

עיקר הפרשיה - "[[דידן נצח]]" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה התסיימה רק בשנת [[תש"נ]].

==השתלשלות הפרשיה==

משפט הספרים החל למעשה בגניבת הספרים מ[[ספרית ליובאוויטש]]. בחורף [[תשמ"ה]], כאשר ספרים יקרי ערך לחסידות וליהדות כולה, הכוללים הן פרשנות נדירה על ספרי קבלה והן פירושים מופלאים על ספרי תנ"ך, נעלמו מן המדפים.

כל הנסיונות לגלות את האחראי להיעלמות הספרים לא נשאו פרי, עד אשר מצלמה נסתרת הותקנה במקום. שבועות מספר, סרט המצלמה נשאר ריק, עד אשר תועדה עליו כניסתו של בארי גוראריה - ממשפחת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] ובנו של ר' [[שמריהו גוראריה]] - למרתף הספריה בשעות המאוחרות של הלילה, ועזיבתו של הנ"ל זמן קצר לאחר מכן תוך כדי שהוא נושא עמו שקיות מלאות ספרים.

כשהנ"ל נתבקש להחזיר את הספרם הוא סירב, באומרו שאמו נתנה לו רשות לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. הוא התעקש שהספרים שייכים לו, והוא מתכונן למכור אותם תמורת סכום הגון. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, אך כששאלו אצל הרבנית, הטענה הוכחשה מכל וכל ונמצאה שקר גמור הבדוי מלבו של ב.ג.. כתגובה לגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלה.

בינתיים נתברר שהנ"ל החל במכירת ארבע מאות הספרים שהספיק לגנוב מהספריה. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96.000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מוכר את ההגדה לסוחר עתיקות שמוכן לשלם 150,00$. מאוחר יותר נודע לחסידי חב"ד שהנ"ל פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך ב"ה הצוות חשד במכירת סחורה גנובה, ונענה בשלילה לבקשת הנ"ל לסייע לסחור בספרים.

לאחר שהנ"ל סירב שוב ושוב להחזיר את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשות אגו"ח באופן ידידותי - הועבר העניין להכרעת בית המשפט, שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד ל"[[דידן נצח]]" הסופי.

== המשפט ==

משפט הספרים החל ב[[י"ט כסלו תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו תשמ"ו]].

=== עורכי הדין ===

צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים מניו-יורק, וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]] (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של ארצות הברית (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.

שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[וורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].

למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספרים, הוזמן פעמים רבות להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]] של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את המשפט ניהל לוין לא כחסיד, אלא כמשפטן. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: "תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו [[חסיד]]".

במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ביחידות עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות אגודת חסידי חב"ד על הספריה, על מכתבו של הרבי הריי"צ לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים בניו יורק, מאדר ראשון תש"ו, בו כותב בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד . . כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.

==פסק הדין==

ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר:

"לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר התבוננות במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא היתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת ירושה אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב"ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש".

ברגע שהודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.

==הערעור==

לאחר ה"דידן נצח" בה' טבת, ערערו הנתבעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק.

לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ תשמ"ז, ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל.

הפסק ניתן ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. ב[[ב' כסלו תשמ"ז]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי להדפיס מיד בהוצאת [[קה"ת]] את הספר "[[דרך אמונה]]", ולמוכרו במחיר של דולר 1.

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]

שיחת משתמש:Chabadnik

2009-01-18T17:41:18Z

212.25.77.118: /* רעיון לפורטל */

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 1|ארכיון 1]] - [[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 2|ארכיון 2]]}}
'''שלום וברוכים הבאים.'''

אשמח לעזור בכל שאלה שאוכל.



== ברוכים הבאים ==
:העברתי את השאלה ל[[שיחה:ברוכים הבאים|דף השיחה של הערך]] (כדאי שנתחיל להקפיד לעשות את הדיונים הללו בדפי השיחה). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:29, 13 אוקטובר 2008 (EDT)

::ואיך תדע שישנה הערה, שמופנית אליך, בדף ההוא? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 01:50, 2 נובמבר 2008 (EST)
:::א. אם הנושא יעניין אותי, אדאג לעקוב אחריו. ב. תמיד אפשר לכתוב בדף שיחה של משתמש על תגובה שהגבת על דבריו באחד הערכים. את ההגיון בלדון על ערך בדף השיחה שלו אתה מן הסתם מבין. אם לא -אשמח להסביר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:01, 2 נובמבר 2008 (EST)

== חג שמח ==
חג שמח [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:חג שמח גם לך. הצלחה בהמשך --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:33, 13 אוקטובר 2008 (EDT)

== שאלה ==

אולי כדאי להחזיר ל[[עמוד ראשי]] את [[תבנית:הידעת?]]? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

נ.ב. אבקש ממך בשונה מן הרגיל לענות לי בדף השיחה שלי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

== א גוטע נאכט ==

נראה לי שהספקנו פה הלילה יותר ערכים מכמה שבועות...:).

אני פורש עכשיו בל"נ עד הצהריים של מחר.

לילה טוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

== מז"ט מז"ט לנו! ==

ב"ה בתוך פחות מחודש עשינו 100 ערכים! בקצב הזה תוך שנה נגיע ליותר מ3000 ערכים! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:מצטער שלא הגבתי עד עכשיו, לא הייתי כאן. אכן, הספקנו - ובעיקר הספקת - ממש יפה, בקצב הזה נגיע ל 3,000 הרבה לפני [[תש"ע]]... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:55, 29 אוקטובר 2008 (EDT)

בעזרת השם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

ושוב פעם מז"ט - עוד מאה ערכים בתוך פחות מחצי חודש - אנו בדרך המלך!. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]].

מז"ט מז"ט, '''"מי שיש לו מנה רוצה מאתיים"'''. --[[משתמש:מתמיד|מתמיד]] 15:32, 19 נובמבר 2008 (EST)

ונאך א מזל טוב! עוד מאה - 2300!. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].
::עבר חודש מאז המאה הקודמים? אם כן, נכניס ידיעה נוספת ל[[חב"ד אינפו]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:49, 20 דצמבר 2008 (EST)

== שוב פעם ==

69.114.216.58 ממשיכה לההשחית!

אנא לחסמה זמנית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:שבוע טוב גם לך.
:המדיניות היא להשתדל כמה שפחות לחסום משתמשים. ההשחתות שלו עדיין לא עברו את הגבול בשביל שנחסום אותו. לפעמים הרווח בלחסום IP לא שווה את ההפסד (יכול להיות שממספר ה IP הזה כותבים עוד חבר'ה). הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:29, 1 נובמבר 2008 (EDT)

::אוקיי. (אגב, אפשר לדעת מאיזה מחשב '''בדיוק''' הוא כותב ולשלוח לו בקשה באיי-מל?). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:::לשלוח לו אימייל לא תוכל מכיון שהוא לא נרשם כאן עם כתובת אימייל. תוכל אבל לשלוח הודעה למספר ה-IP איתו הוא גולש, וברגע שהוא יכנס ל[[חב"דפדיה]], הוא יראה את ההודעה (בדיוק כמו שאתה רואה הודעות חדשות בפס כתום, כאשר מישהו רשם לך הודעה בדף השיחה שלך). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:35, 1 נובמבר 2008 (EDT)
:::תודה רבה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

== השבוע בימי חב"ד ==

למה הורדת אותו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:כי לא מצאתי מאורעות שהתרחשו השבוע בתולדות חב"ד... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:34, 1 נובמבר 2008 (EDT)

אז אולי תכניס תאריכים של חסידים:
*הרב [[חיים משה יהודה בלוי]] נולד בד' חשוון [[תרע"ג]].
*הרב [[מנחם מענדל קפלן]] נפטר בו' חשוון [[תרפ"א]].
*הרב [[חיים בן ציון רסקין]] נפטר בז' חשוון [[תרצ"ט]].
* הרב [[אברהם דרייזין]] נולד בי' חשוון [[תרס"א]].
:רעיון. אעשה זאת. תודה רבה :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:50, 1 נובמבר 2008 (EDT)

== נשים בחב"ד ==

כדאי לעשות קטגוריה על נשים בתולדות החסידות, אני אכניס כמה ערכים כאלה.

וכן היו ערכים שמחקת כי אין קטגוריה לנשים - אפשר לשחזר אותם (כדוגמת [[רוזה נייהוז]]). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:אין בעיה. אתה יכול בשמחה לפתוח [[קטגוריה]] כזו. תקרא לה אולי "נשות החסידים". אגב, בדקתי, ולא היה ערך עם השם "רוזה נייהוז". --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:03, 4 נובמבר 2008 (EST)

== שאלה ==

ברצוני לעשות ערך (במסגרת "אירועים בחסידות") על הסדר שעשה [[הרבי]] ב[[תש"נ]] במוסדות חב"ד ב[[ארצות הברית]].

שאלתי: תחת איזה שם לכותבו? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:אני לא יודע בדיוק מה אתה רוצה להכניס בערך, וכנראה ויש מקום לכמה ערכים כאלה. אם אני מבין נכון מהשאלה שלך, שם שיתאים לך זה "מאורעות תש"נ". --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:47, 6 נובמבר 2008 (EST)

::כן, אבל "מאורעות תש"נ" זה גם "התרגיל" והאירוע עם ר' [[אפרים וולף]] וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:::אני לא יודע על מה מדובר. תכניס את הכל לערך "מאורעות תש"נ בארה"ב" ונעשה סדר ביחד, לפי מה שיתאים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:51, 6 נובמבר 2008 (EST)

== כל הכבוד! ==

אני מעריך את תגובתך המכובדת על שטויות שביצעתי בעריכה,
בעז"ה דבר כזה לא יישנה.
:אני שמח לשמוע ומקווה שנראה אותך פעיל כאן לטובה :). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:07, 10 נובמבר 2008 (EST)

== הכנסה נורמלית לקטגוריה ==

כתבתי ערך (מותחל) בשם ר' שמואל זלמנוב (קורסקער) ובהמשך ארחיב אותו בל"נ. בנתיים הנ"ל לא נכנס בסדר השמות בקטגוריות החסידים אלא לפני האות אל"ף, משום מה, ולכאורה צריך לסדר את זה. כמו כן אם זה ייכנס בדף פירושונים (לשם שמואל זלמנוב) זה יהיה מצויין. יישר כח.

== אולי כדאי ==

ראיתי שעשו פה פעם פרויקט להגיע ל2000 ערכים עד [[ה' טבת]], יתכן שכדאי להכריז על פרויקט כזה (להגיע ל3000) גם השנה.

אשמח אם תענה לי בדף השיחה שלי, על מנת שאוכל לשים לב (אני קצת עייף היום).

בברכה להצלחה בניצול האינטרנט לקדושה,[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]].

נ.ב. עלה בזכרוני שגם בסי או אל היה פעם משהו דומה ל[[חב"דפדיה]], יש קשר בין זה לזה?.[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]].

==שאלה והצעה==
שאלה: מדוע ב[[עמוד ראשי]] אין את הלוגו של חב"דפדיה? חבל.

הצעה: מפרסמים לרוב באינפו אודות חב"דפדיה ומבקשים להצטרף ולעזור וכו',גם כאן (לעיל) הציעו להכריז על פרויקט 3000 עד ה' טבת. לדעתי, לתועלת הציבור כדאי ליצור איזשהם משימות מוגדרות ורעיונות על מה אפשר וכדאי לעבוד.

כמה רעיונות:

1.בעמוד הראשי ישנו אמנם קישור לדף [[בקשת ערכים]], אבל לא ראיתי אותו במבט ראשון (וגם לא במבט שני). אפשר לעשות תבנית בעמוד הראשי (כמו שיש ערך מומלץ והשבוע בימי חב"ד) של בקשת ערכים כמובן עם שם יותר אטרקטיבי ומי שילחץ על זה יגיע לדף הנ"ל.

2.כדאי אולי לעבור על הקטגוריות ולראות באיזה מהם חסרים הרבה ערכים ולרשום את שמות הקטגוריות ו\או הערכים בדף הנ"ל. (אפשר גם לרשום בקטגוריה את הערכים שחסרים שיופיעו כמובן באדום (כמדומני שראיתי כזה דבר בויקיפדיה) וממילא כשבן אדם ילחץ על הקטגוריה בדף בקשת ערכים יראה מיד מה חסר).

3.בדף בקשת ערכים אפשר לשים קישור לערך [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages דפים מבוקשים] (לא יודע איך לקשר לשם) ולדפי [[עזרה]].

4.(לא יודע בדיוק איך אפשר לעשות זאת בפועל) 'להחיות' את הדף הנ"ל – אולי לחלק אותו לנושאים (יש כזה דבר בויקיפדיה , עיי"ש), לכתוב הצעות מעשיות מהיכן אפשר לקחת חומר לכתיבה (למשל, ניגונים – ספר הניגונים, מנהגים – ס' המנהגים וכד').--[[משתמש:M&n|M&n]] 17:31, 22 נובמבר 2008 (EST)
:הלוגו בראש כל עמוד באמת חסר, וזה נשלח לטיפול. בתקווה שזה יסודר בהקדם.
:בקשר להצעות שהעלת, בכללות כולם נשמעות טובות ונכונות. לשים תבנית עם "ערכים מבוקשים" בעמוד הראשי לא היה נראה לי כדאי לעשות עד היום, מכיוון שאם לא יכינו את הערכים האלה, זה יראה לא טוב בעמוד הראשי...
:בפועל, כל הצעה שהעלת ואתה מוכן לקחת על עצמך את הביצוע שלה, שתהיה לך הצלחה רבה. אני מוכן לעזור במה שאוכל. אם יש לך - או למישהו אחר - רעיונות גם איך בכלל להחיות יותר את העמוד הראשי, אתה מוזמן להציע ג"כ. הצלחה רבה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:01, 23 נובמבר 2008 (EST)
::בשעה טובה הלוגו סודר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:54, 7 דצמבר 2008 (EST)
:::ישר כח גדול. אגב אשתדל לסדר את בקשת ערכים אבל בטוח שזה יקח לי זמן. --[[משתמש:M&n|M&n]] 14:16, 7 דצמבר 2008 (EST)
::::נתן [[אני|לי]] הרגשה טובה לראות את הלוגו יפה בראש העמוד, תודה רבה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].
:::::אם הייתי יודע שזה יעשה לכם כ"כ טוב, הייתי משתדל שזה יהיה קודם... :). סתם, האמת היא שהרבה זמן אני מבקש ממי ששייך לעשות את זה שידאג לזה. היום בשעה טובה הוא התפנה לזה (מסתבר). הצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:48, 7 דצמבר 2008 (EST)

== כיוון שי"ט כסלו בפתח ==

כדאי יהיה שיכניסו על הערך של[[תניא מהדורא קמא]] ב[[חב"ד אינפו]], הרבה אנשים לא יודעים מה סיפורו של הספר הזה, לכן גם הכנסתי אותו כמומלץ. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].
:רעיון יפה. אציע אותו בהמשך לאתר.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:12, 10 דצמבר 2008 (EST)

== ערך רשימות ==

אולי כדאי שיחזור לגרסתו הקודמת וכה"ג? לא חושב ללמוד את זה צריך לדעת את התוכן.
:נראה לי שכל זמן שלא מובאים בערך הכתבים עצמם, אין סיבה לשחזר. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:30, 13 דצמבר 2008 (EST)

== ציטוט בשפת הפדיה ==

אשמח לדעת איך עושים "ציטוט" בשפת הפדיה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]

שיחת משתמש:Chabadnik

2009-01-18T17:38:33Z

212.25.77.118: /* ציטוט בשפת הפדיה */

שלום דובער וולפא

2008-08-28T22:17:17Z

212.25.77.118: /* המאבק נגד ההתנתקות */

[[תמונה:הרב וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב וולפא]]
'''הרב שלום דובער הלוי וולפא שיחי' ''', נולד בשנת [[תש"ח]] (1948). נכדו של הרב [[עזריאל זליג סלונים]].

גדל בירושלים ולמד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות ותלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן למד בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובהוראת [[הרבי]] עבר להתגורר בקרית גת והקים בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית ענפה. נשוי ואב ל-11.

בשנת [[תש"מ]] 1979 קיבל הוראה מהרבי להוציא לאור את הספר [[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]. בהוראת הרבי התגייס למאבק, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים כנגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. בשנת [[תשמ"ב]] 1982 הוציא את הספר '[[שלום שלום ואין שלום]]' בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

הרב וולפא התפרסם בין השנים [[תשמ"ג]]- [[תשמ"ט]] במאבקו העיקש למען שמירת כבודו של [[הרבי מלך המשיח]] לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות החל להצר את רגלי חסידי חב"ד בארה"ק, במהלך מאבק זה הוציא הרב וולפא את ספריו "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"ידבר שלום".

בהמשך לכך הוציא הרב וולפא בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] את ספריו "יחי המלך" ו"יחי המלך המשיח" על מנת להסביר בטוב טעם את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.

לאחר [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] המשיך הרב וולפא במגמה זו בהוציאו את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" להסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא משיח גם לאחר ג' בתמוז.

פן נוסף של מאבקו זה, הוא סדרת הספרים (למרות שאינה מוגדרת ככזו) שנועדה להשיב על שאלותיו של הרב מאיר מאזוז- ראש ישיבת כסא רחמים" על התנהגות חסידי חב"ד שהיא כביכול מנוגדת להלכה, סדרה זו כוללת את הספרים: "ותורה יבקשו מפיהו" ו"לקט שכחת הפאה".

הרב וולפא הוציא גם את הספר [[בין אור לחושך]] להסביר את שיטת חב"ד בנושא "אתחלתא דגאולה" והמדינה.

בשנת 2006 הקים ביישוב החרדי ביתר עלית את [[מכון הרמב"ם השלם]]. בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.

==המאבק נגד ההתנתקות==

בעת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו"כ יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההינתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמיים כמו כן ניתנה האפשרות למשתתפים בגירוש לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשה נפשע זה (ובכך למנוע את פרסומם בחוברת, מהלך שגרם לרבים מהמגרשים להתחרט על המעשה ולהצהיר כי לא יחזרו עליו שוב!.

==מספריו==

*[[דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]].

*[[שלום שלום ואין שלום]].

*[[גדולי תורה על החזרת שטחים]].

*[[יחי המלך (ספר)]].

*[[יחי המלך המשיח (ספר)]].

*[[קבלת פני משיח צדקנו (ספר)]]

*[[הנסיון האחרון]]

*[[ספר סופר וסיפור]]

*[[פרדס שלום שער ההלכה]].

*[[פרדס שלום שער החסידות]].

*[[לקט שכחת הפאה]].

*[[ותורה יבקשו מפיהו]].

*[[יקם שערה לדממה]].

*[[ידבר שלום]].

*[[רודף ובא במחתרת]].

*[[ובערת הרע מקרבך]].

*[[כי הם חיינו מושגים ביהדות]].

*[[כי הם חיינו מושגים ביהדות מנוקד]].

*[[בין אור לחושך]].

*[[שמן ששון מחבריך]] (שלשה כרכים).

*[[הרמב"ם השלם]] על הלכות שבת.

{{ויקיפדיה}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ו]]

יוסף יצחק וילשאנסקי

2008-03-18T20:29:11Z

212.25.77.118:

הרב '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' - ראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] - בנו של הרב [[רפאל ווילשאנסקי]] נולד ב[[צרפת]]. התחתן עם בתו של הרה"ח [[משה אשכנזי]].

נשלח על ידי [[הרבי]] כ[[שליח]] ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]] יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]].

בארץ הקודש מתגורר הרב ווילשאנסקי בעיר [[צפת]] שם מנהל את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת - הישיבה שנכון לשנת [[תשס"ח]] הינה [[ישיבות חב"ד|ישיבת חב"ד]] הגדולה בעולם. בנוסף לזה, חבר הרב ווילשאנסקי ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

בניו של הרב וילשנסקי משמשים במשרות קודש ברחבי הארץ והעולם:

*הרב מנחם מענדל ווילשאנסקי - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]].
*הרב מאיר - שמשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]].
*הרב חיים אליעזר וילשנסקי - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים דלתון]].
*הרב שמואל אלכסנדר סענדר - מנהל את הישיבה ומכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].
*חתנו הרב שמואל ליפשיץ ר"מ בישיבת תות"ל במגדל העמק.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ווילשאנסקי, יוסף]]

רוסטוב

2007-10-31T09:37:10Z

212.25.77.118: /* העתקת אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב */

ברוסיה ישנן שתי ערים בשם '''רוסטוב'''. משום כך, בשנת [[תקס"ז]] הוסיפו לעיר רוסטוב הגדולה את התואר '''נא דונו''' - ובעברית: רוסטוב על הדון. שכן, העיר שוכנת משתי גדותיו של הנהר דון.

רוסטוב, ממוקמת בדרום מערבה של רוסיה, מעט לפני תחילת רכס הרי הקווקז. העיר ממוקמת קרוב לחופי ימת אזוב שמתחברת לים השחור.

[[ח' כסלו תרע"ו]] - זה היום בו קמה קהילת ליובאוויטש ברוסטוב אשר על שפת נהר הדון. ביום זה הגיע [[אדמו"ר הרש"ב]] לרוסטוב, ובעקבותיו החלו להגיע למקום חסידי חב"ד נוספים.

השתלשלות האירועים שהביאה להתיישבות הרבי הרש"ב ברוסטוב, מתחילה בגזירת תחום המושב - שאסרה על היהודים להתגורר בערים הגדולות ובהן רוסטוב. בעיר זו האיסור נאכף בקפדנות יותר, שכן בה ובסביבותיה התגוררו קוזקים רבים, והשלטונות ביקשו למנוע התקרבות אפשרית בין הקוזקים ליהודים; הקוזקים היו אמורים לדכא במהירות ובאכזריות כל התנגדות לממשלה, בעוד שהיהודים הוחזקו כמתנגדי הממשלה.

למרות האיסור החמור, התגוררו ברוסטוב יהודים מעטים, בעיקר בעלי תארים אקדמאיים מיוחדים או בעלי מקצוע שהוחלט כי העיר זקוקה להם במיוחד. היו גם יהודים שהתגוררו בעיר עוד לפני הוצאת האיסור, להם ולבניהם הותר להמשיך לשהות ברוסטוב.

אלא שעד אז נהגו יהודי רוסטוב להביא מלמדים וכלי קודש מערי ליטא, ובגין הגזירה אפשרות זו ירדה מעל הפרק.

==העתקת אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב==

בגין מצב בריאותו של אדמו"ר הרש"ב הוא נסע מידי חורף למקומות מרפא באיטליה ובצרפת, אולם בעת מלחמת העולם הראשונה, בחר הרבי להתגורר ברוסטוב הקרובה להרי הקווקז, שם היו מקומות מרפא רבים.

בני הקהילה הרוסטובית הזמינו את הרבי לבוא אליהם, ואף הודיעו כי יש דירה ניאותה מוכנה עבור הרבי ובני ביתו.

הרבי הרש"ב, בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] ובני ביתם יצאו מאריאל והגיעו לרוסטוב ביום שני ח' ב[[כסלו]].

במקום הקים חסיד בשם ר' אליהו יצחק 'חדר' מיוחד עבור תלמידים מקומיים שעד ביאתו של אדמו"ר הרש"ב נסעו ללמוד מחוץ לעיר, והרבי הרש"ב תמך כלכלית בחדר זה.

באותה תקופה הגיעו לעיר חסידי חב"ד נוספים, וכן פליטים מערי פולין.

בשנה [[תרע"ח]], רכש הרבי הרש"ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש"ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב [[יעקב לנדא]], ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.

לקראת ראש השנה [[תרע"ט]] נכנס הרבי להתגורר בבנין זה, בו התגורר עד לפטירתו בשנת [[תר"פ]].

==מלחמת העולם הראשונה==

בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה העיר רוסטוב עברה מיד ליד - הגרמנים כבשוה, ה'אדומים' (המהפכנים הקומוניסטים) השתלטו עליה, וגם ה'לבנים' (אנטי מהפכנים) השתוללו בה.

המהפכה הקומוניסטית שהחלה בכ"ב במר חשוון תרע"ח, הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן, חורף [[תרפ"א]], ועד אז היו ערי רוסיה לשדות קרב. חסידים רבים ברחבי המדינה נאלצו לעקור ממקומות מגוריהם, והיו מהם שבחרו להשתקע ברוסטוב ליד הרבי הרש"ב.

=='תומכי תמימים' ברוסטוב ==

בעקבות עזיבת אדמו"ר הרש"ב את [[ליובאוויטש]], עברה גם ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים רוסטוב|לרוסטוב]]. היה זה במהלך קיץ [[תר"פ]].

על תלאותיה של הישיבה ברוסטוב סיפר הרב יהודה חיטריק ע"ה מתלמידי הישיבה, בזכרונותיו:

בסוף חורף תרפ"א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב , הטילו על הרבי הריי"צ מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש"ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. הישיבה נסגרה אפוא, והתמימים עברו ללמוד בערים אחרות.

בחודש תשרי [[תרפ"ד]], החליט אדמו"ר הריי"צ להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'.

תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות.

[[תמים|התמימים]] לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. שנות דור חלפו, ובשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב"ד בניהולו של שליח [[הרבי]] מה"מ הרב חיים פרידמן.

בשנת [[תרפ"ד]] נסגרה ישיבת 'תומכי תמימים' שפעלה בעיר, והתלמידים עברו ללמוד בישיבות בערים אחרות ברחבי ברית המועצות.

רק לאחר כחמש שנים - בשנת [[תר"צ]] - שוב הוקמה ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר, בה למדו מספר קטן של תלמידים.

במשך כשמונה שנים הייתה רוסטוב לבירתה של חסידות ליובאוויטש.

==רוסטוב לאחר עזיבתו של אדמו"ר הריי"צ==

לאחר עזיבת הרבי הריי"צ את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב"דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה"מניין החב"די" בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרה"ח ר' [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב.

בשנת [[תרצ"ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב"די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי הקנטוניסטים, ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, הרה"ח [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]].

בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם הרבי הריי"צ את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות.

מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב"ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, והאהבה והאחדות שררו במקום.

==המקווה נסגר==

ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף תרפ"א, הרבי הריי"צ הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי"צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות מקווה חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד מקווה בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: "אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ"ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד מקווה בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש..." כתב לרבי הריי"צ.

לא עלה בידינו לברר האם, איפה וכיצד נבנתה מקווה חדש.

==גל מעצרים ==

בימים הראשונים של שנת [[תרצ"ו]], ספגה קהילת חב"ד ברוסטוב גל מעצרים שפקד את הקהילה הקטנה והחשובה. בליל [[ראש השנה]] עצרו השלטונות הקומוניסטים את החסידים הרב [[משה מדליה]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]] (היה משב"ק אצל הרבי הריי"צ ברוסטוב), ושניים נוספים. גל המעצרים שהחל בראש השנה [[תרצ"ו]], הסתיים כעבור תשעה ימים, עם מעצרם של ר' [[שמאי ויגאן]] ור' [[לייזר ננס]] בליל ערב [[יום הכיפורים]].

(כמה מהעצורים נשלחו לסיביר; מהם אשר שבו לביתם בתום גלותם ומהם נפחו את נשמתם מתוך סבל רב).

==העברת 'ציון' הרבי הרש"ב==

החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש"ב. בחורף [[תרצ"ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ שאלו החסידים את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בנוגע לבעיות ההלכתיות ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי, ויהי לפלא. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.

==20.000 נרצחו ==

בשבת פרשת עקב, י"ח ב[[מנחם אב]] [[תש"ב]], התפרסמה קריאה ליהודים מטעם המפקד הצבאי של רוסטוב, בה ציוה על היהודים להתפקד, אולם רק כאלפיים איש התפקדו. בינתיים מונה ד"ר לוריא ליו"ר היודנראט, והוא שפרסם בכ"ז מנחם אב קריאה לכל היהודים להתרכז במקום אחד על מנת להעבירם למקום בטוח יותר, כביכול.

בקריאה התבקשו היהודים לקחת עמם חפצי ערך, כסף ומסמכים אישיים, על מנת שיוכלו לזכות בדירה במקום המגורים החדש. היהודים הובלו, מי ברצון ומי בכוח, לפאתי רוסטוב, שם נרצחו באכזריות. הטבח ההמוני נמשך יומיים - בכ"ח ובכ"ט מנחם אב תש"ב. בחודשים הבאים המשיכו הנאצים ללכוד יהודים שהתחבאו במקומות מסתור ברחבי העיר, אסרו אותם והרגום.

רק בט' [[אדר]] ראשון שחררו הרוסים בשנית את רוסטוב, ושבוע לאחר מכן פרסם רדיו מוסקבה ידיעה כי על יד העיר נמצאו קברי המונים ובהם גוויות של 20.000 נרצחים. .

לאחר נפילתה של ברית המועצות, חזרו חסידי חב"ד לפקוד את ה'ציון' של אדמו"ר הרש"ב בפאתי העיר. אל העיר הגיע השליח הרב אלישיב קפלון, וכיום פועל בו השליח הרב חיים פרידמן. לימים נגאל ביתם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ על-יד [[אגודת חסידי חב"ד - רוסיה|אגו"ח שברוסיה]], ובו מתקיימת כיום ישיבת '[[תומכי תמימים רוסטוב (כיום)|תומכי תמימים]]' לתפארת. מקום המקווה שהיה מכוסה בחול ובעפר, התגלה בשלימותו, דבר שהיה פלא ונס.

==דמויות חסידיות==

כמה מחשובי חסידי חב"ד התגוררו ברוסטוב, גם לאחר עזיבתו של הרבי הריי"צ. ביניהם: הרב [[משה וולף לאבאק]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[אברהם אליהו ניימרק]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[שמאי וויגאן]].

[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]

ישיבת קיץ חיילי בית דוד

2007-08-24T12:00:15Z

212.25.77.118: /* היסטורית ה'ישיבת קיץ' */

[[תמונה:תמונה קבוצתית.jpg|left|thumb|250px|תמונה קבוצתית משנת [[תשס"ו]]]]

'''ישיבת קיץ חיילי בית דוד''' הינה מסגרת ל[[תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] לימי [[בין הזמנים]] ומיועדת לתמימים בגיל [[ישיבה קטנה]] (עולים לישיבה-קטנה, לומדים בישיבה-קטנה ועולים ל[[ישיבה-גדולה]]). ה'ישיבת קיץ' הינה תחת ארגון [[את"ה העולמי 770]].

לראשונה הוקמה ה'ישיבת קיץ' ב[[קיץ]] [[תשס"ב]] ומאז הולכת ומתרחבת משנה לשנה, בכמות ובאיכות, הן בגשמיות והן ברוחניות.

==היסטורית ה'ישיבת קיץ'==
*בשנת [[תשס"ב]] אורחה הישיבה באכסניית גשר שב[[ירושלים]], ונוהלה על ידי התמימים: שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי, חיים אליעזר ווילשאנסקי ושלום בער הנדל.

*בשנת [[תשס"ג]] אורחה הישיבה בישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בעיר [[ביתר]]. צוות ההנהלה נשאר כבשנה הראשונה.

*בשנת [[תשס"ד]] אורחה ה'ישיבת קיץ' בישיבת התיכונית ב[[דימונה]]. מנהלי הישיבה היו הרב שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי והתמים חיים הלל שפרינגר.

*בשנת [[תשס"ה]] אורחה ה'ישיבת קיץ' בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]] . מנהלי הישיבה היו הרב מנחם מענדל הראל והרב יוסף יצחק שוורץ.

*בשנת [[תשס"ו]] אורחה ה'ישיבת קיץ' בישיבת ההסדר בישוב מצפה רמון. מנהלי הישיבה היו התמימים: ישראל ווילשאנסקי ומנחם מענדל פרידמן.

*בשנת [[תשס"ז]] הישיבת קיץ התקיימה בישוב קוממיות שבדרום, מנהלי ה'ישיבת קיץ' היו התמימים: ישראל ווילשאנסקי ומנחם מענדל פרידמן.

[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בישראל]]

רבי

2007-08-22T10:55:15Z

212.25.77.118:

בתורת החסידות מבוארות מעלותיו של '''רבי''' כראש-מח והלב של כל עם ישראל.

הרבי הינו נשמה כללית ובו כלולים נשמות כל ישראל. החיות לכולם נמשכת על ידו. כשם שאדם לא יכול להתקיים לא ראש, כך בעצם עם ישראל איננו יכול לחיות ללא 'רבי' - שהוא ה[[משה רבינו]] שישנו בכל דור.

במהלך [[משפט הספרים]] נדרש [[הרבי]] להגדיר מהי מהותו של "רבי", כדי שגם השופט הגוי יבין מהו רבי, ומהו תפקידו העיקרי.

בפתק נדיר שכתב הרבי באותה תקופה, מגדיר הרבי באותיות ברורות מהו תפקידם של אדמו"רי חב"ד, וקובע כי עיקר שליחותו הנפשית של האדמו"ר היא לנהל ולעודד את עדת החסידים, ולהראות בזה דוגמא חיה עד כדי מסירות נפש בפועל. רק לאחר זה, באים חייו הפרטיים של האדמו"ר, אך בשום פנים ואופן לא ייתכן שחייו הפרטיים של האדמו"ר יסיטו אותו מתפקידו העיקרי.

ראוי לציין ש'''רבי''' הינו ראשי התיבתו של המילים "ראש בני ישראל".

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]

רבי

2007-08-22T10:54:31Z

212.25.77.118:

בתורת החסידות מבוארות מעלותיו של '''רבי''' כראש-מח והלב של כל עם ישראל.

הרבי הינו נשמה כללית ובו כלולים נשמות כל ישראל. החיות לכולם נמשכת על ידו. כשם שאדם לא יכול להתקיים לא ראש, כך בעצם עם ישראל איננו יכול לחיות ללא 'רבי' - שהוא ה[[משה רבינו]] שישנו בכל דור.
'''רבי הוא ההמשכה של עצמות ומהות בעולם ולכן גם נאמר שבביאת משיח יקראו לו ה' צדקנו מכיוון שהוא אלוקים בגוף אדם.'''במהלך [[משפט הספרים]] נדרש [[הרבי]] להגדיר מהי מהותו של "רבי", כדי שגם השופט הגוי יבין מהו רבי, ומהו תפקידו העיקרי.

בפתק נדיר שכתב הרבי באותה תקופה, מגדיר הרבי באותיות ברורות מהו תפקידם של אדמו"רי חב"ד, וקובע כי עיקר שליחותו הנפשית של האדמו"ר היא לנהל ולעודד את עדת החסידים, ולהראות בזה דוגמא חיה עד כדי מסירות נפש בפועל. רק לאחר זה, באים חייו הפרטיים של האדמו"ר, אך בשום פנים ואופן לא ייתכן שחייו הפרטיים של האדמו"ר יסיטו אותו מתפקידו העיקרי.

ראוי לציין ש'''רבי''' הינו ראשי התיבתו של המילים "ראש בני ישראל".

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]

רוסטוב

2007-08-22T10:52:24Z

212.25.77.118:

ברוסיה ישנן שתי ערים בשם '''רוסטוב'''. משום כך, בשנת [[תקס"ז]] הוסיפו לעיר רוסטוב הגדולה את התואר '''נא דונו''' - ובעברית: רוסטוב על הדון. שכן, העיר שוכנת משתי גדותיו של הנהר דון.

רוסטוב, ממוקמת בדרום מערבה של רוסיה, מעט לפני תחילת רכס הרי הקווקז. העיר ממוקמת קרוב לחופי ימת אזוב שמתחברת לים השחור.

[[ח' כסלו תרע"ו]] - זה היום בו קמה קהילת ליובאוויטש ברוסטוב אשר על שפת נהר הדון. ביום זה הגיע [[אדמו"ר הרש"ב]] לרוסטוב, ובעקבותיו החלו להגיע למקום חסידי חב"ד נוספים.

השתלשלות האירועים שהביאה להתיישבות הרבי הרש"ב ברוסטוב, מתחילה בגזירת תחום המושב - שאסרה על היהודים להתגורר בערים הגדולות ובהן רוסטוב. בעיר זו האיסור נאכף בקפדנות יותר, שכן בה ובסביבותיה התגוררו קוזקים רבים, והשלטונות ביקשו למנוע התקרבות אפשרית בין הקוזקים ליהודים; הקוזקים היו אמורים לדכא במהירות ובאכזריות כל התנגדות לממשלה, בעוד שהיהודים הוחזקו כמתנגדי הממשלה.

למרות האיסור החמור, התגוררו ברוסטוב יהודים מעטים, בעיקר בעלי תארים אקדמאיים מיוחדים או בעלי מקצוע שהוחלט כי העיר זקוקה להם במיוחד. היו גם יהודים שהתגוררו בעיר עוד לפני הוצאת האיסור, להם ולבניהם הותר להמשיך לשהות ברוסטוב.

אלא שעד אז נהגו יהודי רוסטוב להביא מלמדים וכלי קודש מערי ליטא, ובגין הגזירה אפשרות זו ירדה מעל הפרק.

==העתקת אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב==

בגין מצב בריאותו של אדמו"ר הרש"ב הוא נסע מידי חורף למקומות מרפא באיטליה ובצרפת, אולם בעת מלחמת העולם השניה, בחר הרבי להתגורר ברוסטוב הקרובה להרי הקווקז, שם היו מקומות מרפא רבים.

בני הקהילה הרוסטובית הזמינו את הרבי לבוא אליהם, ואף הודיעו כי יש דירה ניאותה מוכנה עבור הרבי ובני ביתו.

הרבי הרש"ב, בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] ובני ביתם יצאו מאריאל והגיעו לרוסטוב ביום שני ח' ב[[כסלו]].

במקום הקים חסיד בשם ר' אליהו יצחק 'חדר' מיוחד עבור תלמידים מקומיים שעד ביאתו של אדמו"ר הרש"ב נסעו ללמוד מחוץ לעיר, והרבי הרש"ב תמך כלכלית בחדר זה.

באותה תקופה הגיעו לעיר חסידי חב"ד נוספים, וכן פליטים מערי פולין.

בשנה [[תרע"ח]], רכש הרבי הרש"ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש"ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב [[יעקב לנדא]], ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.

לקראת ראש השנה [[תרע"ט]] נכנס הרבי להתגורר בבנין זה, בו התגורר עד לפטירתו בשנת [[תר"פ]].

==מלחמת העולם הראשונה==

בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה העיר רוסטוב עברה מיד ליד - הגרמנים כבשוה, ה'אדומים' (המהפכנים הקומוניסטים) השתלטו עליה, וגם ה'לבנים' (אנטי מהפכנים) השתוללו בה.

המהפכה הקומוניסטית שהחלה בכ"ב במר חשוון תרע"ח, הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן, חורף [[תרפ"א]], ועד אז היו ערי רוסיה לשדות קרב. חסידים רבים ברחבי המדינה נאלצו לעקור ממקומות מגוריהם, והיו מהם שבחרו להשתקע ברוסטוב ליד הרבי הרש"ב.

=='תומכי תמימים' ברוסטוב ==

בעקבות עזיבת אדמו"ר הרש"ב את [[ליובאוויטש]], עברה גם ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים רוסטוב|לרוסטוב]]. היה זה במהלך קיץ [[תר"פ]].

על תלאותיה של הישיבה ברוסטוב סיפר הרב יהודה חיטריק ע"ה מתלמידי הישיבה, בזכרונותיו:

בסוף חורף תרפ"א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב , הטילו על הרבי הריי"צ מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש"ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. הישיבה נסגרה אפוא, והתמימים עברו ללמוד בערים אחרות.

בחודש תשרי [[תרפ"ד]], החליט אדמו"ר הריי"צ להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'.

תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות.

[[תמים|התמימים]] לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. שנות דור חלפו, ובשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב"ד בניהולו של שליח [[הרבי]] מה"מ הרב חיים פרידמן.

בשנת [[תרפ"ד]] נסגרה ישיבת 'תומכי תמימים' שפעלה בעיר, והתלמידים עברו ללמוד בישיבות בערים אחרות ברחבי ברית המועצות.

רק לאחר כחמש שנים - בשנת [[תר"צ]] - שוב הוקמה ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר, בה למדו מספר קטן של תלמידים.

במשך כשמונה שנים הייתה רוסטוב לבירתה של חסידות ליובאוויטש.

==רוסטוב לאחר עזיבתו של אדמו"ר הריי"צ==

לאחר עזיבת הרבי הריי"צ את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב"דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה"מניין החב"די" בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרה"ח ר' [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב.

בשנת [[תרצ"ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב"די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי הקנטוניסטים, ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, הרה"ח [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]].

בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם הרבי הריי"צ את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות.

מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב"ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, והאהבה והאחדות שררו במקום.

==המקווה נסגר==

ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף תרפ"א, הרבי הריי"צ הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי"צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות מקווה חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד מקווה בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: "אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ"ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד מקווה בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש..." כתב לרבי הריי"צ.

לא עלה בידינו לברר האם, איפה וכיצד נבנתה מקווה חדש.

==גל מעצרים ==

בימים הראשונים של שנת [[תרצ"ו]], ספגה קהילת חב"ד ברוסטוב גל מעצרים שפקד את הקהילה הקטנה והחשובה. בליל [[ראש השנה]] עצרו השלטונות הקומוניסטים את החסידים הרב [[משה מדליה]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]] (היה משב"ק אצל הרבי הריי"צ ברוסטוב), ושניים נוספים. גל המעצרים שהחל בראש השנה [[תרצ"ו]], הסתיים כעבור תשעה ימים, עם מעצרם של ר' [[שמאי ויגאן]] ור' [[לייזר ננס]] בליל ערב [[יום הכיפורים]].

(כמה מהעצורים נשלחו לסיביר; מהם אשר שבו לביתם בתום גלותם ומהם נפחו את נשמתם מתוך סבל רב).

==העברת 'ציון' הרבי הרש"ב==

החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש"ב. בחורף [[תרצ"ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ שאלו החסידים את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בנוגע לבעיות ההלכתיות ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי, ויהי לפלא. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.

==20.000 נרצחו ==

בשבת פרשת עקב, י"ח ב[[מנחם אב]] [[תש"ב]], התפרסמה קריאה ליהודים מטעם המפקד הצבאי של רוסטוב, בה ציוה על היהודים להתפקד, אולם רק כאלפיים איש התפקדו. בינתיים מונה ד"ר לוריא ליו"ר היודנראט, והוא שפרסם בכ"ז מנחם אב קריאה לכל היהודים להתרכז במקום אחד על מנת להעבירם למקום בטוח יותר, כביכול.

בקריאה התבקשו היהודים לקחת עמם חפצי ערך, כסף ומסמכים אישיים, על מנת שיוכלו לזכות בדירה במקום המגורים החדש. היהודים הובלו, מי ברצון ומי בכוח, לפאתי רוסטוב, שם נרצחו באכזריות. הטבח ההמוני נמשך יומיים - בכ"ח ובכ"ט מנחם אב תש"ב. בחודשים הבאים המשיכו הנאצים ללכוד יהודים שהתחבאו במקומות מסתור ברחבי העיר, אסרו אותם והרגום.

רק בט' [[אדר]] ראשון שחררו הרוסים בשנית את רוסטוב, ושבוע לאחר מכן פרסם רדיו מוסקבה ידיעה כי על יד העיר נמצאו קברי המונים ובהם גוויות של 20.000 נרצחים. .

לאחר נפילתה של ברית המועצות, חזרו חסידי חב"ד לפקוד את ה'ציון' של אדמו"ר הרש"ב בפאתי העיר. אל העיר הגיע השליח הרב אלישיב קפלון, וכיום פועל בו השליח הרב חיים פרידמן. לימים נגאל ביתם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ על-יד [[אגודת חסידי חב"ד - רוסיה|אגו"ח שברוסיה]], ובו מתקיימת כיום ישיבת '[[תומכי תמימים רוסטוב (כיום)|תומכי תמימים]]' לתפארת. מקום המקווה שהיה מכוסה בחול ובעפר, התגלה בשלימותו, דבר שהיה פלא ונס.

==דמויות חסידיות==

כמה מחשובי חסידי חב"ד התגוררו ברוסטוב, גם לאחר עזיבתו של הרבי הריי"צ. ביניהם: הרב [[משה וולף לאבאק]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[אברהם אליהו ניימרק]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[שמאי וויגאן]].

[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]

רוסטוב

2007-08-22T10:51:07Z

212.25.77.118:

ובכן:
ברוסיה ישנן שתי ערים בשם '''רוסטוב'''. משום כך, בשנת [[תקס"ז]] הוסיפו לעיר רוסטוב הגדולה את התואר '''נא דונו''' - ובעברית: רוסטוב על הדון. שכן, העיר שוכנת משתי גדותיו של הנהר דון.

רוסטוב, ממוקמת בדרום מערבה של רוסיה, מעט לפני תחילת רכס הרי הקווקז. העיר ממוקמת קרוב לחופי ימת אזוב שמתחברת לים השחור.

[[ח' כסלו תרע"ו]] - זה היום בו קמה קהילת ליובאוויטש ברוסטוב אשר על שפת נהר הדון. ביום זה הגיע [[אדמו"ר הרש"ב]] לרוסטוב, ובעקבותיו החלו להגיע למקום חסידי חב"ד נוספים.

השתלשלות האירועים שהביאה להתיישבות הרבי הרש"ב ברוסטוב, מתחילה בגזירת תחום המושב - שאסרה על היהודים להתגורר בערים הגדולות ובהן רוסטוב. בעיר זו האיסור נאכף בקפדנות יותר, שכן בה ובסביבותיה התגוררו קוזקים רבים, והשלטונות ביקשו למנוע התקרבות אפשרית בין הקוזקים ליהודים; הקוזקים היו אמורים לדכא במהירות ובאכזריות כל התנגדות לממשלה, בעוד שהיהודים הוחזקו כמתנגדי הממשלה.

למרות האיסור החמור, התגוררו ברוסטוב יהודים מעטים, בעיקר בעלי תארים אקדמאיים מיוחדים או בעלי מקצוע שהוחלט כי העיר זקוקה להם במיוחד. היו גם יהודים שהתגוררו בעיר עוד לפני הוצאת האיסור, להם ולבניהם הותר להמשיך לשהות ברוסטוב.

אלא שעד אז נהגו יהודי רוסטוב להביא מלמדים וכלי קודש מערי ליטא, ובגין הגזירה אפשרות זו ירדה מעל הפרק.

==העתקת אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב==

בגין מצב בריאותו של אדמו"ר הרש"ב הוא נסע מידי חורף למקומות מרפא באיטליה ובצרפת, אולם בעת מלחמת העולם השניה, בחר הרבי להתגורר ברוסטוב הקרובה להרי הקווקז, שם היו מקומות מרפא רבים.

בני הקהילה הרוסטובית הזמינו את הרבי לבוא אליהם, ואף הודיעו כי יש דירה ניאותה מוכנה עבור הרבי ובני ביתו.

הרבי הרש"ב, בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] ובני ביתם יצאו מאריאל והגיעו לרוסטוב ביום שני ח' ב[[כסלו]].

במקום הקים חסיד בשם ר' אליהו יצחק 'חדר' מיוחד עבור תלמידים מקומיים שעד ביאתו של אדמו"ר הרש"ב נסעו ללמוד מחוץ לעיר, והרבי הרש"ב תמך כלכלית בחדר זה.

באותה תקופה הגיעו לעיר חסידי חב"ד נוספים, וכן פליטים מערי פולין.

בשנה [[תרע"ח]], רכש הרבי הרש"ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש"ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב [[יעקב לנדא]], ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.

לקראת ראש השנה [[תרע"ט]] נכנס הרבי להתגורר בבנין זה, בו התגורר עד לפטירתו בשנת [[תר"פ]].

==מלחמת העולם הראשונה==

בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה העיר רוסטוב עברה מיד ליד - הגרמנים כבשוה, ה'אדומים' (המהפכנים הקומוניסטים) השתלטו עליה, וגם ה'לבנים' (אנטי מהפכנים) השתוללו בה.

המהפכה הקומוניסטית שהחלה בכ"ב במר חשוון תרע"ח, הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן, חורף [[תרפ"א]], ועד אז היו ערי רוסיה לשדות קרב. חסידים רבים ברחבי המדינה נאלצו לעקור ממקומות מגוריהם, והיו מהם שבחרו להשתקע ברוסטוב ליד הרבי הרש"ב.

=='תומכי תמימים' ברוסטוב ==

בעקבות עזיבת אדמו"ר הרש"ב את [[ליובאוויטש]], עברה גם ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים רוסטוב|לרוסטוב]]. היה זה במהלך קיץ [[תר"פ]].

על תלאותיה של הישיבה ברוסטוב סיפר הרב יהודה חיטריק ע"ה מתלמידי הישיבה, בזכרונותיו:

בסוף חורף תרפ"א התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב , הטילו על הרבי הריי"צ מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש"ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. הישיבה נסגרה אפוא, והתמימים עברו ללמוד בערים אחרות.

בחודש תשרי [[תרפ"ד]], החליט אדמו"ר הריי"צ להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'.

תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות.

[[תמים|התמימים]] לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. שנות דור חלפו, ובשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב"ד בניהולו של שליח [[הרבי]] מה"מ הרב חיים פרידמן.

בשנת [[תרפ"ד]] נסגרה ישיבת 'תומכי תמימים' שפעלה בעיר, והתלמידים עברו ללמוד בישיבות בערים אחרות ברחבי ברית המועצות.

רק לאחר כחמש שנים - בשנת [[תר"צ]] - שוב הוקמה ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר, בה למדו מספר קטן של תלמידים.

במשך כשמונה שנים הייתה רוסטוב לבירתה של חסידות ליובאוויטש.

==רוסטוב לאחר עזיבתו של אדמו"ר הריי"צ==

לאחר עזיבת הרבי הריי"צ את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב"דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה"מניין החב"די" בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרה"ח ר' [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב.

בשנת [[תרצ"ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב"די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי הקנטוניסטים, ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, הרה"ח [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]].

בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם הרבי הריי"צ את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות.

מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב"ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, והאהבה והאחדות שררו במקום.

==המקווה נסגר==

ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף תרפ"א, הרבי הריי"צ הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי"צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות מקווה חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד מקווה בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: "אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ"ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד מקווה בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש..." כתב לרבי הריי"צ.

לא עלה בידינו לברר האם, איפה וכיצד נבנתה מקווה חדש.

==גל מעצרים ==

בימים הראשונים של שנת [[תרצ"ו]], ספגה קהילת חב"ד ברוסטוב גל מעצרים שפקד את הקהילה הקטנה והחשובה. בליל [[ראש השנה]] עצרו השלטונות הקומוניסטים את החסידים הרב [[משה מדליה]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]] (היה משב"ק אצל הרבי הריי"צ ברוסטוב), ושניים נוספים. גל המעצרים שהחל בראש השנה [[תרצ"ו]], הסתיים כעבור תשעה ימים, עם מעצרם של ר' [[שמאי ויגאן]] ור' [[לייזר ננס]] בליל ערב [[יום הכיפורים]].

(כמה מהעצורים נשלחו לסיביר; מהם אשר שבו לביתם בתום גלותם ומהם נפחו את נשמתם מתוך סבל רב).

==העברת 'ציון' הרבי הרש"ב==

החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש"ב. בחורף [[תרצ"ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ שאלו החסידים את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בנוגע לבעיות ההלכתיות ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי, ויהי לפלא. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.

==20.000 נרצחו ==

בשבת פרשת עקב, י"ח ב[[מנחם אב]] [[תש"ב]], התפרסמה קריאה ליהודים מטעם המפקד הצבאי של רוסטוב, בה ציוה על היהודים להתפקד, אולם רק כאלפיים איש התפקדו. בינתיים מונה ד"ר לוריא ליו"ר היודנראט, והוא שפרסם בכ"ז מנחם אב קריאה לכל היהודים להתרכז במקום אחד על מנת להעבירם למקום בטוח יותר, כביכול.

בקריאה התבקשו היהודים לקחת עמם חפצי ערך, כסף ומסמכים אישיים, על מנת שיוכלו לזכות בדירה במקום המגורים החדש. היהודים הובלו, מי ברצון ומי בכוח, לפאתי רוסטוב, שם נרצחו באכזריות. הטבח ההמוני נמשך יומיים - בכ"ח ובכ"ט מנחם אב תש"ב. בחודשים הבאים המשיכו הנאצים ללכוד יהודים שהתחבאו במקומות מסתור ברחבי העיר, אסרו אותם והרגום.

רק בט' [[אדר]] ראשון שחררו הרוסים בשנית את רוסטוב, ושבוע לאחר מכן פרסם רדיו מוסקבה ידיעה כי על יד העיר נמצאו קברי המונים ובהם גוויות של 20.000 נרצחים. .

לאחר נפילתה של ברית המועצות, חזרו חסידי חב"ד לפקוד את ה'ציון' של אדמו"ר הרש"ב בפאתי העיר. אל העיר הגיע השליח הרב אלישיב קפלון, וכיום פועל בו השליח הרב חיים פרידמן. לימים נגאל ביתם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ על-יד [[אגודת חסידי חב"ד - רוסיה|אגו"ח שברוסיה]], ובו מתקיימת כיום ישיבת '[[תומכי תמימים רוסטוב (כיום)|תומכי תמימים]]' לתפארת. מקום המקווה שהיה מכוסה בחול ובעפר, התגלה בשלימותו, דבר שהיה פלא ונס.

==דמויות חסידיות==

כמה מחשובי חסידי חב"ד התגוררו ברוסטוב, גם לאחר עזיבתו של הרבי הריי"צ. ביניהם: הרב [[משה וולף לאבאק]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[אברהם אליהו ניימרק]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[שמאי וויגאן]].

[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]

ישיבת קיץ חיילי בית דוד

2007-08-10T12:44:41Z

212.25.77.118: /* היסטורית הישיבת קיץ */

[[תמונה:תמונה קבוצתית.jpg|left|thumb|250px|תמונה קבוצתית משנת [[תשס"ו]]]]
'''ישיבת קיץ חיילי בית דוד''' הינה מסגרת ל[[תמים|תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] לימי [[בין הזמנים]]. הישיבת קיץ הינה תחת ארגון [[את"ה העולמי 770]].

לראושנה הוקמה הישיבת קיץ ב[[קיץ]] [[תשס"ב]].

הישיבת קיץ מיועדת לתמימים שעולים לישיבות קטנות, לתמימים הלומדים בישיבות קטנות ולתמימים העולים לישיבות גדולות.

==היסטורית הישיבת קיץ==
*בשנת [[תשס"ב]] אורחה הישיבה באכסניית גשר שב[[ירושלים]], ונוהלה על ידי התמימים: שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי, חיים אליעזר ווילשאנסקי ושלום בער הנדל.

*בשנת [[תשס"ג]] אורחה הישיבה בישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בעיר [[ביתר]]. צוות ההנהלה נשאר כבשנה הראשונה.

*בשנת [[תשס"ד]] אורחה הישיבת קיץ בישיבת התיכונית ב[[דימונה]]. מנהלי הישיבה היו הרב שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי והתמים חיים הלל שפרינגר.

*בשנת [[תשס"ה]] אורחה הישיבת קיץ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]] . מנהלי הישיבה היו הרב מנחם מענדל הראל והרב יוסף יצחק שוורץ.

*בשנת [[תשס"ו]] אורחה הישיבת קיץ בישיבת ההסדר בישוב מצפה רמון. מנהלי הישיבה היו התמימים: ישראל ווילשאנסקי ומנחם מענדל פרידמן.

*השנה תשס"ז מסתיימת ישיבת קיץ אותה ניהלו בהצלחה כבשנה שעברה התמימים: ישראל שניאור זלמן שי' וילישאנסקי, מנחם מענדל פרידמן.

[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בישראל]]

ישיבת קיץ חיילי בית דוד

2007-08-10T12:44:20Z

212.25.77.118: /* היסטורית הישיבת קיץ */

[[תמונה:תמונה קבוצתית.jpg|left|thumb|250px|תמונה קבוצתית משנת [[תשס"ו]]]]
'''ישיבת קיץ חיילי בית דוד''' הינה מסגרת ל[[תמים|תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] לימי [[בין הזמנים]]. הישיבת קיץ הינה תחת ארגון [[את"ה העולמי 770]].

לראושנה הוקמה הישיבת קיץ ב[[קיץ]] [[תשס"ב]].

הישיבת קיץ מיועדת לתמימים שעולים לישיבות קטנות, לתמימים הלומדים בישיבות קטנות ולתמימים העולים לישיבות גדולות.

==היסטורית הישיבת קיץ==
*בשנת [[תשס"ב]] אורחה הישיבה באכסניית גשר שב[[ירושלים]], ונוהלה על ידי התמימים: שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי, חיים אליעזר ווילשאנסקי ושלום בער הנדל.

*בשנת [[תשס"ג]] אורחה הישיבה בישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בעיר [[ביתר]]. צוות ההנהלה נשאר כבשנה הראשונה.

*בשנת [[תשס"ד]] אורחה הישיבת קיץ בישיבת התיכונית ב[[דימונה]]. מנהלי הישיבה היו הרב שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי והתמים חיים הלל שפרינגר.

*בשנת [[תשס"ה]] אורחה הישיבת קיץ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]] . מנהלי הישיבה היו הרב מנחם מענדל הראל והרב יוסף יצחק שוורץ.

*בשנת [[תשס"ו]] אורחה הישיבת קיץ בישיבת ההסדר בישוב מצפה רמון. מנהלי הישיבה היו התמימים: ישראל ווילשאנסקי ומנחם מענדל פרידמן.

*השנה (תשס"ז) מסתיימת ישיבת קיץ אותה ניהלו בהצלחה כבשנה שעברה התמימים: ישראל שניאור זלמן שי' וילישאנסקי, מנחם מענדל פרידמן.

[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בישראל]]

ישיבת קיץ חיילי בית דוד

2007-08-10T12:41:40Z

212.25.77.118: /* היסטורית הישיבת קיץ */

[[תמונה:תמונה קבוצתית.jpg|left|thumb|250px|תמונה קבוצתית משנת [[תשס"ו]]]]
'''ישיבת קיץ חיילי בית דוד''' הינה מסגרת ל[[תמים|תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] לימי [[בין הזמנים]]. הישיבת קיץ הינה תחת ארגון [[את"ה העולמי 770]].

לראושנה הוקמה הישיבת קיץ ב[[קיץ]] [[תשס"ב]].

הישיבת קיץ מיועדת לתמימים שעולים לישיבות קטנות, לתמימים הלומדים בישיבות קטנות ולתמימים העולים לישיבות גדולות.

==היסטורית הישיבת קיץ==
*בשנת [[תשס"ב]] אורחה הישיבה באכסניית גשר שב[[ירושלים]], ונוהלה על ידי התמימים: שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי, חיים אליעזר ווילשאנסקי ושלום בער הנדל.

*בשנת [[תשס"ג]] אורחה הישיבה בישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בעיר [[ביתר]]. צוות ההנהלה נשאר כבשנה הראשונה.

*בשנת [[תשס"ד]] אורחה הישיבת קיץ בישיבת התיכונית ב[[דימונה]]. מנהלי הישיבה היו הרב שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי והתמים חיים הלל שפרינגר.

*בשנת [[תשס"ה]] אורחה הישיבת קיץ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]] . מנהלי הישיבה היו הרב מנחם מענדל הראל והרב יוסף יצחק שוורץ.

*בשנת [[תשס"ו]] אורחה הישיבת קיץ בישיבת ההסדר בישוב מצפה רמון. מנהלי הישיבה היו התמימים: ישראל ווילשאנסקי ומנחם מענדל פרידמן.

*השנה (תשס"ז) מסתיימת ישיבת קיץ אותה ניהלו בהצלחה כבשנה שעברה התמימים: ישראל שניאור שזלמן שי' וילישאנסקי, מנחם מענדל פרידמן.

[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בישראל]]

צבאות השם

2007-07-24T14:39:12Z

212.25.77.118:

צבאות השם הוא שמה של תנועת ילדים ונוער יהודיים שנוסדה בשנת התשמ"א (1980) על ידי [[הרבי]]. שמו של הארגון -"צבאות השם", הוא שמו של העם היהודי בפסוק בספר שמות: "ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות השם מארץ מצרים".

הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליח|שלוחי]] הרבי, משרדי הארגון בניורק. גם בארץ קיימות מאות "מועדוניות צבאות השם". משרד הארגון בארץ נמצא בנצרת עלית.

סיסמת הארגון, כפי שנקבעה על ידי מייסדה - הרבי - היא "[[ווי וואנט משיח נאו]]", הסיסמה מתורגמת לכל השפות, כשבעברית היא: "אנו רוצים משיח עכשיו".

{{ויקיפדיה}}

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]

יהודה קלמן מרלו

2007-07-10T13:52:30Z

212.25.77.118: /* פטירתו */

[[תמונה:הרב מארלאו.jpg|left|thumb|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי מלך המשיח את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']]
הרב יהודה קלמן מארלאו נולד בי' [[אדר א]] ה'[[תרצ"ב]] ב[[פרנקפורט דמיין]] ש[[בגרמניה]], לאביו ר' אברהם -בנו של יהושע מאלינובסקי, שהיה בנו של ר' ברוך קלמן מלינובסקי שמסר שיעורים בבית מדרשו של הרב ברויער - ולאמו מרת רחל שהייתה נצר לשושלת רבנים מפורסמת שתחילתה בגאון רבי העשל, אב בית הדין של קהילת קראקא (עליו כתב החיד"א ש"רבו כמו רבו רבנים וגאונים יוצאי חלציו קדושים אשר בארץ החיים המה, ויבדלו החיים רבני גאוני הדור, נכבדיו וקרוביו - יהיה שם לעולם, כן יהי רצון"). אביה היה ר' יהודה זעליג מישעלוברסקי, ואמה מרת לאה למשפחת שיינקל.

==בארצות הברית==

לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר ימ"ש לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שב[[ניו ג'רסי]], שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו.

למרות מבצם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד בישיבת 'תורה ודעת'. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מנטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של ר' יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם חסידות חב"ד באמצעות הרב [[שלום דובער גורדון]], אברך חב"די שהיגר לארצות הברית שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את תורת החסידות במוסדות החינוך היהודיים.

==חתונתו==

בשנת [[תשי"ט]] התחתן הרב עם מרת חיה לבית משפחת רייכער. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, כאן התקבלה בביתם של משפחת בעקער. את הקידושין ערך [[הרבי]] ב[[יום חמישי]] ד' [[אדר]].

לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]]. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו.

באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשבי ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה.

==האירוע בסוכת בית חיינו==
ב[[חג הסוכות]] [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות.

לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים.

==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס==
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז אדר תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו, הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה.

תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן (ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת מטות מסעי [[תשמ"ו]]): "כשראיתי את מצב הדברים - לא היתה לי ברירה אלא לפנות מכל עיסוקי ולהניחם הצדה, ולדאוג שכל הנושא של בחירת ומינוי רבנים יתנהל על פי השולחן ערוך".

בשיחת שבת פרשת משפטים [[תשמ"ז]] קרא הרבי על רבני השכונה את מאמר חז"ל "ירובעל בדורו כמשה בדורו . . יפתח בדורו כשמואל בדורו . . נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים . . אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך".

==מפיץ בשורת הגאולה==
חיות מיוחדת היתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו.

בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו ב[[תל אביב]]. נאומו ערך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן:

"כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת קראון הייטס - "[[כאן צוה ה' את הברכה]]", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "[[עד מתי]]".

חשוב לציין שהיום, עברו כבר עשרה חודשים בהם אנו נמצאים במצב המדגיש יותר את הזעקה "עד מתי", והעיקר שמסיימין בטוב - היום מלאו שבע שנים שלימות מאז שהרבי מלך המשיח הודיע לנו אודות הכרזת "יחי". אני מייצג כאמור את קהילת קראון הייטס המכריזים הכרזה זו כאן בארץ הקודש: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".

==פטירתו==
באחרית ימיו לקה במחלה קשה ממנה סבל במשך 7 חודשים, עד לפטירתו ביום [[כ' סיון תש"ס]]. בהלוויתו השתתפו אלפי תושבי שכונת קראון הייטס ורבנים מרחבי העולם.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מ]]

אורו של משיח (קעמפ)

2007-07-10T13:48:58Z

212.25.77.118: /* היסטורית הקעמפ */

[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|לוגו הקעמפ]]
'''אורו של משיח''' הינו קעמפ לילדי [[אנ"ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. הקעמפ הוקם על ידי הרב פרץ פרידמן בשנת [[תשנ"ו]].

"אורו של משיח" הינו הקעמפ הראשון מסוגו בארץ, בו שוהים הילדים 24 שעות ביממה במשך שבועיים רצופים.

הקעמפ מתקיים בדרך כלל בקמפוסים מפוארים של ישיבות בני עקיבא הפזורות ברחבי הארץ, ובנוי במתכונת צבאית, הכוללת שניים או שלושה מרכזים, מתחתם שלושה אנשי משמעת ומתחתם המדריכים האחראים על קבוצות של 10 - 12 ילדים בקבוצה.

אחת ממעלותיו של הקעמפ היא המערך הלימודי של הקעמפ, מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים. זאת באמצעות חומר לימודים מיוחד הבנוי בצורת סיפור מתח, בתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר.

בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים משניות ו[[תניא]] בעל-פה, כמו כן בזמני הארוחות.

בשנת [[תשס"ו]] השתתפו בקעמפ בסביבות ה-430 ילדים בנוסף לצוות הקעמפ שמנה קרוב ל-100 תמימים.

== פעולות הקעמפ במשך השנה ==

אחת המעלות הייחודיות בקעמפ היא שמירת הקשר עם החיילים במשך ימות השנה. צוות הקעמפ מפעיל את מערכת "ממשיכים להלחם" הכוללת, שמירת קשר טלפוני בין המפקד לחייל, [[ממשיכים להילחם (עלון)|עלון חודשי מהודר]] וכן שי אישי ל[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים, הנשלח על ידי המדריך וצוות הקעמפ. אחד המייזמים המבטא את שמירת הקשר הוא -"שבתות קעמפ" ב[[פורטל:ערים וקהילות חב"ד|קהילות אנ"ש]]. מידי חודש יוצאים צוות המדריכים לשבת עם הקעמפ באחת מקהילות חב"ד בארץ. כך שבמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חיילי הקעמפ.

אחת מפעולות מערכת "ממשיכים להלחם" היא גם הפקת דיסק משירי הקעמפ - [[מקהלת אורו של משיח]] - שיצא לאור בשנת תשס"ד.

==לקסיקון הקעמפ ==

לקעמפ לקסיקון משלו הבנוי על הלקסיקון הצבאי בשילוב שמות מההוי החבד"י.

*מרכז: גנרל.
*איש משמעת: מח"ט.
*מדריך: מפקד.
*חניך: חייל.
*בית כנסת: [[770]].
*חדר אוכל: 1414.
*משכן המפקדים: מפקדה.
*הצוות הטכני: "הסיירת".
*שינון יומי של 4 שורות תניא: מכסה יומית.

==מושגים בקעמפ ==

*'''שעון קעמפ:''' עם הגעת החיילים לשערי המחנה מחליפים את השעה בשעון לשעה אחת קדימה, בכך מעצימים את התחושה שהקעמפ הינו 'עולם אחר' המנותק לגמרי מהמתרחש סביבו.

*'''מסדר:''' מידי בוקר נפתח הקעמפ במסדר הצדעה לרבי, כל חיילי הקעמפ על צוותו, עומדים בשורות ישרות ובהינתן האות מצדיעים לרבי. בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] כשלאחריהם מכריזה הסיירת המצטיינת "{{יחי}}".
מידי ערב מתקיים 'מסדר נעילה' ליום שחלף.

*'''מתיחה:''' בימי ההכנות לקעמפ, מגבש הצוות הניהולי של הקעמפ רעיון מיוחד שיפורסם במהלך הקעמפ כדבר שעומד להתרחש (כגון טיול מיוחד, או ביקור של אדם מפורסם) ובמהלך האירוע, כאשר החיילים בטוחים שאכן הדבר קורה -'מפוצצים' את התכנית בשתי מילים "מלחמת ופרצת" - מילים אלו הינם סימן ההיכר לכך שהנ"ל היה מתיחה.
מרגע זה ואילך מתחילה 'מלחמת ופרצת'.

בין המתיחות המיוחדות שהיו במשך השנים: ברית מילה לבן של מנהל הקעמפ, כשלבסוף התגלה שהנימול אינו אל בובה. מנהל ה'סופרלנד' הגיע לקעמפ לדבר בפני החיילים כשהוא מבטיח שני דברים א. לבנות את 'קרית גן ישראל -אורו של משיח' וב. 'מלחמת ופרצת'.

לרעיון המתיחה יש מטרה ברורה: להכניס את חיילי הקעמפ לאווירה תוססת לקראת 'מלחמת ופרצת'.

*'''מלחמת ופרצת:''' לאחר התפצצות המתיחה מחלקים הקעמפ (כולל אנשי הצוות) לשניים, כל קבוצה מקבלת שם עם נושא (כגון: משיח וגאולה) אותו היא אמורה להדגיש בכל מהלך המלחמה. לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה (בשנים האחרונות התווסף גם סמ"ל) - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.

==היסטורית הקעמפ ==

*בשנת [[תשנ"ו]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעל (באר יעקב).
הגנרלים: ה[[תמים]] פרץ פרידמן, שימעון ברגמן, אליעזר ווילשאנסקי.

*בשנת [[תשנ"ז]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין.
הגנרלים: הת' אליעזר ווילשאנסקי, אבי חדד.

*בשנת [[תשנ"ח]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בחדרה.
הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, אליעזר ווילשאנסקי.

*בשנת [[תשנ"ט]] התארח הקעמם בקמפוס ישיבת "מגדלור" במגדל העמק.
הגנרלים: הת' שמואל אלכסנדר סענדער ווילשאנסקי, הת' שלום בער מרזל, מנחם מענדל פרידמן.

*בשנת [[תש"ס]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת שבי שמרון.
הגנרלים: אליעזר וילשאנסקי, אבי חדד.

*בשנת [[תשס"א]]-[[תשס"ב]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע.
הגנרלים:(ס"א) הת' חיליק קופצ'יק.(ס"ב)הת' לוי נחשון והת' ישי קלי

*בשנת [[תשס"ג]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון.
הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, ינון ששון.

*בשנת [[תשס"ד]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין.
הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, לוי נחשון.

*בשנת [[תשס"ה]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בכפר מימון.
הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.

*בשנת [[תשס"ו]] התארח הקעמפ בלב הגן הלאומי "פארק אשכול".
הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל|א]]