חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חסידות רחמסטריווקה

2023-09-11T08:24:45Z

212.199.92.118:

[[קובץ:רבי דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מרחמסטריבקא שליט"א מקבל כוס של ברכה מהרבי]]
[[קובץ:רחמסטריבקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי דוד מרחמסטריבקא ורבי [[נחמן יוסף טברסקי]] בניחום אבלים אצל רבי [[משה אשכנזי]]]]
'''חסידות רחמסטריבקא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], נפטר ד' [[ניסן]] [[תרנ"ה]].

בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי [[ירושלים]] בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת [[תרס"ה]] עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת [[תר"פ]], כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מ[[הכותל]].
*בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי [[מנחם נחום מרחמסטריווקה]]. אותו מכנה הריי"צ בתוארים הבאים:

:::כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=f081fc08-72de-48a4-91d1-44996fd61e0e&st=טברסקי אגרות הריי"צ]}}.

בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי [[יוחנן טברסקי|יוחנן מרחמסטריבקא]] (נפטר ב[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]), עמד בקשר מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1210&search=טברסקי אגרות קודש ח"ד]}}, כן היה מודיע לו על שמחות שערך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/21/7888&search=טברסקי אגרות קודש חכ"א]}}, נפטר בכ' כסלו [[תשמ"ב]].

גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב ישראל
מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.

בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו;
*רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] הוכתר כאדמו"ר ב[[ארץ ישראל]]. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ"ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]], הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב [[סיון]] [[תשס"ד]]. בנו הקטן ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה [[קראון הייטס]] וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].

::*לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר חתן הגה"צ רבי משה ניישלאס אב"ד שיכון סקווער ואב"ד סערדעלי זי"ע.
רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מ[[חסידות סטמר]], ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה להצביע ב[[בחירות לכנסת]] אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף מ[[מדינת ישראל]].
*אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] נולד בשנת [[תרצ"א]] לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] של רבי [[איסר זלמן מלצר]]. האדמו"ר מבעלזא קרבו מאוד. בבחרותו השתתף בחבורות הבחורים דחסידי קארלין. מסופר שלמד בבחרותו עם אביו ספרי אדמוה"ז תניא, ליקוטי תורה ותורה אור בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא. התחתן בארצות הברית, והתגורר ב[[עיירה]] סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בארצות הברית. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מה[[עיירה]] סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארצות הברית יש רשת תלמודי תורה, ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[ליקווד]]. דרשותיו ומאמריו נדפסו בספר 'אמרות טהורות'.

==לקריאה נוספת==
[[מנחם נחום מרחמסטריווקה]]
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות סקווירא

2023-09-11T08:21:06Z

212.199.92.118:

[[קובץ:סקוירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מסקוירא עם רבי אברהם יהושע העשיל מ[[מחנובקה]]]]
[[קובץ:סקווירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מסקוירא עם משפחת ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] לפני הערעור במשפטו]]
'''חסידות סקווירא''' היא חצר חסידית שמקורה בעיר [[אוקראינה|האוקראינית]] סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות [[רב|הרב]] דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, [[ניו יורק]].

== תולדות החסידות ==
האדמו"ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר"ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת"צ - תקל"ח) להיות רב ה[[עיירה]]. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז.

אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו "ר' דוד'ל". אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-[[תרע"ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע"ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא.

בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר"ס]]-[[תשכ"ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר [[ארצות הברית|לארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון ב[[ארצות הברית]].

לאחר פטירתו ב[[תשכ"ח]] ירש את מקומו בנו '''רבי דוד טוורסקי'''.

כיום מונה חסידות סקווירא יותר מעשרת אלפים משפחות, ובערך חצי מהם גרים בשיכון.

== קשרי החצר עם חב"ד ==
האדמו"ר הקודם רבי יעקב יוסף, הרבה לעודד את חסידי סקווירא ובמיוחד את אברכי ה[[כולל]]ים, תלמידי ה[[ישיבה]] וה[[תלמוד תורה]], שילמדו את [[שולחן ערוך הרב]], בהדגישו שבימי קדם היו לומדים וקובעים ההלכה בחצרות החסידיות אך ורק על פי שולחן ערוך זה. בעקבות כך, בנו, האדמו"ר הנוכחי, מפעיל כוחות ומורה ש[[לימוד התורה|ילמדו]] את שולחן ערוך הרב בעשרות בתי-המדרש, כוללי [[הלכה]] וישיבות שייסד והקים.

כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו"ר מ[[ויזניץ]] מונסי.

בהשראתם של אדמו"רי סקווירא, הדפיס הרב [[יהושע לייפער]], [[מו"ץ]] בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב"ד השיכון, את השולחן ערוך הרב בשנת [[תשנ"ג]] בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון [[עוז והדר]] שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון "כנישתא דבי רב" שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי "שולחן ערוך הרב המבואר" וספר "קונטרס אחרון המבואר" על הלכות שבת; ובשנת [[תשס"א]] הו"ל הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא ב[[ברוקלין]] את ספר "ביאורי השולחן" על השולחן ערוך הרב.

במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] הרב [[יוסף ישראל אייזנברגר]] חבר בד"צ דחסידי סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שב[[חג החנוכה]] הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום [[הרמב"ם]] שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי [[הרמב"ם]] בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}}

במעמד סיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ו]] הופיע הרב הגאון ר' [[אהרן גולדמינצר]], דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של [[צדיק הדור]]. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]}} בשנת [[תשס"ח]] נאם הרב שלום פאללאק דומ"ץ סקווירא.

חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש [[טלית]] קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה"ז בעל ה[[תניא]], כותב ב[[סידור הרב]] שעל פי ה[[אריז"ל]] ה[[ציצית]] חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו"ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו ה[[מגיד ממזריטש]].{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4890 בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם].}}

החל משנת [[תש"ע]] התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשולחן ערוך הרב, במסגרת לימוד [[הלכה]] המאורגן על ידי "חברת [[תורה]] ו[[תפילה]] דחסידי סקווירא" בראשות האדמו"ר. החברה הנ"ל מפיצה מדי [[חודש]] בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת [[קה"ת]] בפורמט של קונטרסים עם לוח לימוד יומי המודפס בפנים. החל משנת [[תשפ"א]] עורך ארגון "שארית לפינחס דשיכון סקווירא" בנשיאות האדמו"ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד השעוה"ר. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים את הבחינות בבתי-המדרש של החסידות בערים שונות ב[[ארץ ישראל]] וב[[חו"ל]], ארגון הנ"ל משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונות השמיע האדמו"ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדים ציבוריים שונים ומסר את ברכותיו ועידודו מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים הנ"ל לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד שולחן ערוך הרב בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו"ר.

לפני מספר שנים הגיעה ל[[בית חב"ד]] ב[[קוזומל]] [[מקסיקו]] משפחה שלא שמרה תומ"צ מחסידות סקווירא לשעבר, ובעקבות הביקור בבית חב"ד כל המשפחה [[חזרה בתשובה]], וכיום הם משפחה חב"דית לכל דבר. בסיוון [[תשפ"ב]] נפגש ה[[שליח]] לקוזומל הרב [[דודי כפלין]] עם האדמו"ר מסקווירא שהתפעל ואמר '''שרק ה[[רבי]] יכול לגעת בכל סוגי היהודים''', ובסיום אף ביקש להשתתף בפעילות הבית חב"ד בקוזומל.
(האדמו"ר מסקווער בהכרת הטוב לבית חב"ד קוזומל במקסיקו, חב"ד אינפו, י"ג סיוון תשפ"ב).
=== רבי משה ניישלאס אב''ד שיכון סקווער ===
רבי משה ניישלאס אב''ד סקווער ואב''ד סערדעלי מגדולי פוסקי הדור עמד בקשרים חמים עם הרבי ועם חסידות חב''ד.
נפטר בכ''ז אדר א' תשנ''ז.
בנו רבי יהודה אליעזר דוד ניישלאס גאב''ד סערדעלי דומ''ץ בהעדה החרדית
וחתנו האדמו''ר מרחמסטריוקא ממשיכים לקיים קשר חם עם חסידי חב''ד.
== ענפים ==
=== סקווירא [[בורו פארק]] ===
לאחר פטירתו של רבי דוד טברסקי בתרע"ט התמנה בנו רבי יעקב יוסף כאדמו"ר. בשנת [[תרפ"ג]] עבר אחיינו '''רבי יצחק טברסקי''', בן-אחיו הגדול רבי מרדכי טברסקי שנפטר בסמוך לאביהם רבי דוד, ל[[ארצות הברית]] והקים חצר חסידית בניו יורק במקביל לחצר הוותיקה באירופה. רבי יצחק נפטר בניו יורק בשנת תש"א ובמקומו כיהן בנו '''רבי דוד טברסקי''' שנפטר בשנת [[תשס"א]], ובמקומו מכהן כיום בנו '''רבי יחיאל מיכל טברסקי''' כאדמו"ר מסקווירא ב[[בורו פארק]]. חסידות סקווירא בבורו פארק היא מצומצמת יותר ומפורסמת פחות מאחותה הבכירה שהוקמה לאחר [[השואה]] בניו סקוור שבמדינת ניו יורק.

=== מחנובקה ===
{{ערך מורחב|חסידות מחנובקה}}
לאחר פטירתו של רבי יצחק טברסקי בתקצ"ז התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר וביחד איתו כהן אחיו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי כמעין אדמו"ר בסקווירא, ולאחר פטירתו בתרמ"ו פתח בנו רבי יוסף מאיר טברסקי את חצרו בעיר מחנובקה, לאחר פטירתו עלה בנו רבי [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] (השני) ל[[ארץ ישראל]] ופתח את חצר מחנובקה ב[[בני ברק]], לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בן אחינו רבי [[יהושע רוקח]] (נינו של רבי יששכר דוב רוקח [הראשון] מבעלז) שאומץ על ידו.
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}

[[קטגוריה:חסידויות ושושלות|סקווירא]]

חסידות בישטינא

2023-09-11T08:14:56Z

212.199.92.118:

[[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר מבישטינא רבי [[יששכר בער לייפער]] ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[יששכר בער לייפער]] רוכש ספרים המכילים את [[תורת חסידות חב"ד]] ב[[סניף קה"ת כפר חב"ד]]]]
'''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה בעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה.

לעיר זו נודעת עבר אדמו''ר [[חסידי]]. רבי מרדכי מ[[נדבורנא]] עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן הייתה ב[[עיירה]] [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנא נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כ[[ירושה]] מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן.

== רבי איתמר לייפער מבישטינא ==

לאחר פטירת רבי מרדכי לייפער מנדבורנא (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מנדבורנא- סאטמר . ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה ל[[עיירה]] זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי [[השואה]] בתאריך ח' [[סיוון]] [[תש"ד]].

== רבי מרדכי לייפער מבישטינא ==

בנו היה ר' מרדכי לייפער. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהיה חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארצות הברית]]. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של רבי [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]] כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שרבי אהרן הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא ב[[בורו פארק]] שב[[ארצות הברית]].

ר' מרדכי לייפער מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] ועל פי בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]].

==משפחתו==
{{ערך מורחב|ערך=[[יששכר בער לייפער]]}}
*בנו, רבי יששכר בער לייפער - מכהן כהאדמו"ר מבישטינא ב[[פתח תקווה]] ומקורב גדול ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].

{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות בישטינא

2023-09-11T08:14:05Z

212.199.92.118:

[[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר מבישטינא רבי [[יששכר בער לייפר]] ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[יששכר בער לייפער]] רוכש ספרים המכילים את [[תורת חסידות חב"ד]] ב[[סניף קה"ת כפר חב"ד]]]]
'''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה בעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה.

לעיר זו נודעת עבר אדמו''ר [[חסידי]]. רבי מרדכי מ[[נדבורנא]] עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן הייתה ב[[עיירה]] [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנא נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כ[[ירושה]] מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן.

== רבי איתמר לייפער מבישטינא ==

לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנא (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מנדבורנא- סאטמר . ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה ל[[עיירה]] זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי [[השואה]] בתאריך ח' [[סיוון]] [[תש"ד]].

== רבי מרדכי לייפער מבישטינא ==

בנו היה ר' מרדכי לייפער. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהיה חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארצות הברית]]. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של רבי [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]] כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שרבי אהרן הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא ב[[בורו פארק]] שב[[ארצות הברית]].

ר' מרדכי לייפער מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] ועל פי בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]].

==משפחתו==
{{ערך מורחב|ערך=[[יששכר בער לייפר]]}}
*בנו, רבי יששכר בער לייפער - מכהן כהאדמו"ר מבישטינא ב[[פתח תקווה]] ומקורב גדול ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].

{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות קרטשניף

2023-09-11T08:12:45Z

212.199.92.118:

[[קובץ:מ"מ אליעזר זאב.jpg|שמאל|ממוזער|;150px|רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף]]

'''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף בן רבי מרדכי לייפער מנדבורנא נצר לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.

לאחר [[הסתלקות]]ו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף-סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]].
היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[דרוש מקור]
לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרטשניף ל[[ארה"ק]] והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]], עד ל[[הסתלקות]]ו בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו ברומניה.

== התפצלות החסידות ==
לאחר [[הסתלקות]]ו של רבי דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התחלקו בין בניו האדמו"רים.

א. רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף. נקרא בשם "מנחם" על שם רבי [[מנחם מענדיל מקאסוב]] (רבו של סביו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש), ו"אליעזר זאב" על שם סבו.

בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערט - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו , רבי אהרן יחיאל לייפער מנאדבורנא [בעיה"ק צפת ת ''ו] שנודע בקשריו עם חב''ד, וכן רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב ,המחותן האדמו"ר מראצפערט ועוד.

אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".

לאחר ה[[הסתלקות]] - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שב[[רחובות]]. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.

[[קובץ:רוזנבוים 4.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי ניסן רוזנבוים]]
ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קריית גת. ממלא את מקום אביו ב[[קריית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד לפטירתו בחשוון [[תש"פ]]. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט.

ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]] מביטשקוב. שימש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם [[הסתלקות]] חמיו רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב, שהוא עצמו נקרא על שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש, נפטר ב[[כ"א אדר שני]] [[תשע"ד]],
בנו הוא האדמו"ר רבי [[דוד רוזנבוים]] מביטשקוב.

ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו מזה למעלה מ-20 שנה בקריית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארצות הברית]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו.
==משפחתו==
*חתנו, האדמו''ר רבי מרכי יצחק לייפער - האדמו"ר מקאליש בן האדמו"ר מנדבורנא צפת זצ"ל מתגורר ברמת בית שמש ג 2

{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חסידות זוטשקא

2023-09-11T08:11:26Z

212.199.92.118:

חסידות '''זוטשקא''' הינה חסידות רומנית, שנוסדה שנים בודדות לפני ה[[שואה]] על ידי האדמו"ר הרה"ק רבי [[יצחק אייזיק רוזנבוים]], נכד רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרעטשניף, נכד הרה"ק רבי בערצ'י לייפער מנדבורנה, בן הרה"ק רבי יצחק לייפער מקאלוש, נכדו של רבי [[מאיר הגדול מפרימישליאן]]. כיום נמצא מרכז החסידות ב[[בני ברק]], [[ארץ ישראל]].

== הדור הראשון ==
תיכף אחר נישואיו קבע רבי יצחק אייזיק את מקום מגוריו בזוטשקא, [[עיירה]] קטנה בפרברי צ'רנוביץ, שם שימש כרב העיר עוד בחיי אביו, ועל שמה נקרא ה[[אדמו"ר]] מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן באדמו"רות עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

אחר [[השואה]] היגר ל[[ארצות הברית]], תחילה ישב באיסט [[ניו יורק]] וב[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]].

בשנת [[תשל"ג]], עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ"ב ניסן]], עלה למלא את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת [[יד אליהו]] ב[[תל אביב]], שם השפיע רבות על תושבי האזור. בשנת [[תשמ"א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על [[שולחן ערוך]] ו[[משנה ברורה]] הלכות שבת.

האדמו"ר מזוטשקא עמד בקשרים חמים ביותר עם [[הרבי]] ועם [[חב"ד]] - {{ערך מורחב|יצחק אייזיק רוזנבוים}}

== הדור השני ==
עם [[הסתלקות]]ו של האדמו"ר מזוטשקא בשנת [[תש"ס]], מונה בנו הצעיר רבי נתן דוד לממלא מקומו כאדמו"ר מזוטשקא ב[[בני ברק]]. תחת הנהגתו פותחה והורחבה החסידות, ולטישים שלו נוהרים רבים מתושבי בני ברק ביום כח שבט תשע"ט נפטר האדמו"ר לאחר ששכב על ערש דווי מלג בעומר האחרון בגיל עד' שנים.
הדור השלישי
ע"פ צוואת הרבי הוכתרו ארבעת בניו לאדמו"רים
א' הבכור רבי אשר ישעי בביהמ"ד בבני ברק
ב' רבי גדליה משה.
ג' רבי שלמה בביהמ"ד בי"ם
ד' רבי שלמה במאנסי.
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

שושלת פשיסחא

2023-09-11T08:08:37Z

212.199.92.118:

[[קובץ:היהודי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברו של היהודי הקדוש בפשיסחא, פולין.]]
'''שושלת פשיסחא''' מתחילה ב[[היהודי הקדוש מפשיסחא]] - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].

לאחר פטירתו ב[[י"ט בתשרי]] ה'[[תקע"ד]] הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, (ה'תקכ"ה, / ה'תקכ"ז - [[י"ב באלול]] ה'[[תקפ"ז]]), אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש.
בנו בשני הוא רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב שבנו רבי אריה מרדכי רבינוביץ עלה לירושלים בשנת תרל"ה ונפטר בג' תמוז ה'תרמ"ה והשאיר שושלת גדולה בירושלים ובהם הרבה מחסידי חב"ד שהם.משפחות רבינוביץ פריינד פרשן בריכטא בידרמן ועוד.
בנו השלישי הרה"ח ר' נחמיה היה חסיד הרה"ק מרוזין שאף גידלו כיתום.
חתנו רבי משה בידרמן אבי שושלת לעלוב

{{ערך מורחב|ביאלא}}

לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, היו שני מועמדים לתפקיד: [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] (ה'תקמ"ז - [[כ"ב בשבט]] ה'[[תרי"ט]]), ורבי יצחק מאיר בעל החידושי הרי"ם מ[[גור]]. החידושי הרי"ם הסתגר בחדרו שעות ארוכות, ולאחר מכן יצא והודיע כי הוא מקבל את מרותו של רבי מנחם מנדל מקוצק.

בתקופת הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, הייתה תקופה מסוימת שהוא הסתגר לעשר שנים בחדרו, באותה תקופה פרשה קבוצה נכבדה מהחסידות, ומינו לרבם את רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. מחסידות זו מסתעפת חצר [[ראדזין]].

החידושי הרי"ם לעומת זאת, נשאר בחצר קוצק, ולאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מקוצק הוא הוכתר לאדמו"ר. לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.

לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם [[אדמו"ר הרש"ב]].{{הערה|1=המוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.}} ועם אדמו"ר הריי"צ.

{{ערך מורחב|גור}}

אחד מחסידיו המפורסמים של רבי מנחם מנדל הוא חתנו, רבי [[אברהם בורנשטיין]], בעל האבני נזר ואגלי טל.

== פשיסחא כיום ==
כיום מכהנים כאדמורים כמה מנכדיו ובהם
האדמו"ר ממונקטש רבי משה יהודה חייב רבינוביץ
האדמו"ר רבי עקיבא רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב
האדמו"ר רבי חיים רבינוביץ ממשכנות הרועים
האדמו"ר רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלשין
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידות גור]]

חסידות קרטשניף

2023-09-11T08:03:37Z

212.199.92.118:

[[קובץ:מ"מ אליעזר זאב.jpg|שמאל|ממוזער|;150px|רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף]]

'''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף שהיה דור שישי לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.

לאחר [[הסתלקות]]ו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף-סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]].
היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[דרוש מקור]
לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרטשניף ל[[ארה"ק]] והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]], עד ל[[הסתלקות]]ו בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו ברומניה.

== התפצלות החסידות ==
לאחר [[הסתלקות]]ו של רבי דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התחלקו בין בניו האדמו"רים.

א. רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף. נקרא בשם "מנחם" על שם רבי [[מנחם מענדיל מקאסוב]] (רבו של סביו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש), ו"אליעזר זאב" על שם סבו.

בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערט - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו , רבי אהרן יחיאל לייפער מנאדבורנא [בעיה"ק צפת ת ''ו] שנודע בקשריו עם חב''ד, וכן רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב ,המחותן האדמו"ר מראצפערט ועוד.

אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".

לאחר ה[[הסתלקות]] - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שב[[רחובות]]. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.

[[קובץ:רוזנבוים 4.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי ניסן רוזנבוים]]
ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קריית גת. ממלא את מקום אביו ב[[קריית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד לפטירתו בחשוון [[תש"פ]]. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט.

ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]] מביטשקוב. שימש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם [[הסתלקות]] חמיו רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב, שהוא עצמו נקרא על שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש, נפטר ב[[כ"א אדר שני]] [[תשע"ד]],
בנו הוא האדמו"ר רבי [[דוד רוזנבוים]] מביטשקוב.

ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו מזה למעלה מ-20 שנה בקריית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארצות הברית]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו.
==משפחתו==
*חתנו, האדמו''ר רבי מרכי יצחק לייפער - האדמו"ר מקאליש בן האדמו"ר מנדבורנא צפת זצ"ל מתגורר ברמת בית שמש ג 2

{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

יעקב אריה אלתר

2023-09-11T08:01:05Z

212.199.92.118:

[[קובץ:יעקב אלתר מגור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר]]
[[קובץ:גור רבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר אצל הרבי]]
'''רבי יעקב אריה אלתר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==תולדות חיים==
נולד בכ"ט ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]], למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

בילדותו למד עם האדמור מנדבורנא צפת זי' 'ע.

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש אביו בשנת [[תשמ"ה]], נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו [[הפני מנחם]].

לאחר הסתלקות אביו בשנת [[תשנ"ב]], מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת [[תשנ"ו]] מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות מעיון לגירסא, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות [[גור]] בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. והנהגה ריכוזית תקיפה וסגורה מאוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

==קשריו עם חב"ד==
ב[[יחידות]] שקיים אביו הלב שמחה עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "{{מונחון|א שטיק'ל|חתיכת}} חב"דניק"{{הערה|שמן ששון מחבריך ערך [[הלב שמחה]].}}. האדמו"ר מקיים בכמה וכמה מהנהגותיו בדרך חסידות חב"ד, כגון להתפלל בסידור נוסח "תהלת ה'", ועוד.

בהשתדלותו בסוף שנות המ"מים התפרסמו שיחות הרבי מידי שבוע בעיתון [[המודיע]] ע"י הרב [[טוביה פלס]] שהיה עימו בקשרי ידידות{{הערה|תשורה פלס תש"פ ע' 52}}. בשנת תשמ"ט הגן אביו, ה"לב שמחה" מגור, על כבודו של הרבי במסירות נפש. רבי יעקב אריה שעמד לימין אביו, היה מי שהוביל (יחד עם ה"פני מנחם") את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנַגדי חב"ד, במחיר פרידתם של בני ליטא ממפלגת אגודת ישראל. לאור פנייתו בנושא הורה הרבי לפני הבחירות באופן חד פעמי שחסידי חב"ד יבחרו בקלפי במפלגת [[אגודת ישראל]] וישכנעו כמה שיותר אנשים להצביע למפלגה. בעקבות זאת המפלגה זכתה בניצחון סוחף.

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות של [[רבנים]], [[משפיעים]] ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת [[תשס"ח]] אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר [[חסידות מבוארת]] על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה. במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]].

ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]].

ב[[חודש אלול]] [[תשפ"א]] בעת ביקורו במונסי ניו יורק, נפגשו עימו מספר רבנים חב"דיים, ונתנו לו את הספר 'דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים' בענייני גאולה ומשיח{{הערה|[https://col.org.il/news/133091 משלחת חב"ד במונסי ביקרה במעונו של האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}}}

===קשריו עם הרבי===
ביקורו הראשון של האדמו"ר היה ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ז]], אז היה ב[[יחידות]] עם הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במשך כחצי שעה. האדמו"ר הגיע בשעה תשע וחצי בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. בתחילה הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו"ר מסר דרישת שלום מאביו [[הלב שמחה]] כשהרבי משיב שמסתמא קיבל [[הלב שמחה]] את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל. בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי סבו האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] לאור החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב"ה, ועוד {{הערה| [https://drive.google.com/file/d/1fTNAnJyPyQv5EzmBHv_ULrhCznlKfNVn/view רשימת הדברים ביחידות (באידיש)], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק)].}}. טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח [[גן עדן התחתון]]. היחידות נמשכה מהשעה 9:32 ועד 11:03{{הערה|פרדס חב"ד גליון 18}}. במשך כל עת היחידות התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/16kQrZxIs8GEafQwimWrvSL9CqN7R82tQ/view יומן חדשות מבית חיינו]}}. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו ידוע כמיושב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10Fe2t2_AeeG6s6APB0CMUxsPwqpKQXdy/view יומן אחד התמימים]}}.

כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], הרב [[יעקב כ"ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל הרבי והוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש שמאד נתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ"ש]] אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 167}} שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאוד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר בחוגי ה[[מזרחי]] וכו' גם ענין חינוך הילדים. בענייני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.

ב[[חול המועד סוכות]] [[תשמ"ט]] בעת שהרבי ביקש מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לרב [[אפרים וולף]] שיכול לפרסם שישנה הוראה מהרבי, באופן יוצא מן הכלל, לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושעסקני חב"ד ורבני חב"ד וכו' וכו' ייכנסו בזה וכו' וכו' שכמה שיותר אנשים יצביעו בעד ג' במסגרת [[בחירות תשמ"ט]], הורה הרבי להודיע על הוראה זו ל"רבי יעקב שליט"א" - האדמו"ר{{הערה|ימי תמימים ח"ח ע' 393}}.

ב[[ו' אדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר האדמו"ר בפעם השנייה והאחרונה אצל הרבי, ושוחח עם הרבי למשך מספר דקות בהשתתפות קהל קטן ב[[גן עדן התחתון]] ב[[770]]. את השיחה פתח הרבי בציינו ש"פותחים בשלום" התעניין בשלום בריאות אביו של האדמו"ר, [[הלב שמחה]] שלא חש בטוב באותה העת וכן שאל האם הוא עורך טישים. האדמו"ר השיב בחיוב ואמר שבארבעת השבועות האחרונים מרגיש יותר טוב אבל עדיין צריך לרפואה והרבי בירך שתהיה לו רפואה בתוך כלל ישראל והתבטא שיש לו את הזכות של כלל ישראל. הרבי אף קישר זאת ל[[חודש אדר]] בו "מרבים בשמחה"{{הערה|בקשר לשמו: רבי '''שמחה''' בונים}} והזכיר את עניינו של פורים (לעומת חנוכה) ששייך דווקא לגשמיות, דבר המתבטא גם במצוות החג הקשורות לעניינים גשמיים ([[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]]) ושדווקא על ידי זה (גשמיות) מגיעים לעניין הנעלה של "וקיבל את אשר החלו לעשות"{{הערה|אסתר ט, כג}} במשמעות של קבלה של ההתחלה שהייתה ב[[מתן תורה]]. אחר כך נותרו הרבי והאדמו"ר לבדם לשיחה של כחצי שעה שעסקה גם{{הערה|מפי השמועה}} בענין העסקנות ב[[ארץ הקודש]]. בסיום השיחה יצא האדמו"ר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "{{מונחון|יישר כח|תודה}} שהבאתם לכאן את האורח החשוב"{{הערה|במקור (באידיש): "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"}} לאחר מכן יצא האדמו"ר, ו[[הרבי]] המתין על מפתן הכניסה ל770 למשך כדקה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/132110/ וידאו מהביקור], [https://photos.google.com/share/AF1QipPqpJEthuVQO28A-qq2JYtXwnvqJRH-4BpTUFDbSL4_avtfvbzLJVZI4MmD1XBktg?key=eHFvR0tqeElVbVhxbVhoMVVYSnk2d3pRcVB5dEVn גלריית תמונות מהביקור {{רבי דרייב}}], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf תיאור מפורט של היחידות והאירועים שנלוו לה]}}.

יש המספרים שהאדמו"ר אמר פעם כי באחת מהיחידויות אמר לו הרבי: "אני ואתה נזכה לראות את המשיח בגשמיות"{{הערה|במקור (באידיש): "איך ואט אייר ווען דער לעבן זהען משיח'ן אין גשמיות" - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=26921 הרבי אמר שאראה את המשיח] {{שטורעם}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* '''[[שיח שרפי קודש]]'''
* '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ"ט והאירועים שנלוו אליו - חולק בשמחת החתונה בגור באלול תשפ"א ב[[מונסי]].
* '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 71-73.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/ ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי] {{וידפו}}
* [https://col.org.il/news/137219 33 שנים אחרי: הוידאו מ'יחידות' האדמו"ר מגור אצל הרבי - נחשף] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר מגור]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48205 נציגי ישיבת חב"ד צפת אצל האדמו"ר]
*
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=מ[[כ"ט אייר]] [[תרצ"ט]]|הבא=-}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]

יעקב אריה אלתר

2023-09-11T08:00:50Z

212.199.92.118:

[[קובץ:יעקב אלתר מגור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר]]
[[קובץ:גור רבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר אצל הרבי]]
'''רבי יעקב אריה אלתר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==תולדות חיים==
נולד בכ"ט ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]], למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

בילדותו למד עם האדמור מנדבורנא צפת זי''ע.

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש אביו בשנת [[תשמ"ה]], נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו [[הפני מנחם]].

לאחר הסתלקות אביו בשנת [[תשנ"ב]], מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת [[תשנ"ו]] מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות מעיון לגירסא, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות [[גור]] בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. והנהגה ריכוזית תקיפה וסגורה מאוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

==קשריו עם חב"ד==
ב[[יחידות]] שקיים אביו הלב שמחה עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "{{מונחון|א שטיק'ל|חתיכת}} חב"דניק"{{הערה|שמן ששון מחבריך ערך [[הלב שמחה]].}}. האדמו"ר מקיים בכמה וכמה מהנהגותיו בדרך חסידות חב"ד, כגון להתפלל בסידור נוסח "תהלת ה'", ועוד.

בהשתדלותו בסוף שנות המ"מים התפרסמו שיחות הרבי מידי שבוע בעיתון [[המודיע]] ע"י הרב [[טוביה פלס]] שהיה עימו בקשרי ידידות{{הערה|תשורה פלס תש"פ ע' 52}}. בשנת תשמ"ט הגן אביו, ה"לב שמחה" מגור, על כבודו של הרבי במסירות נפש. רבי יעקב אריה שעמד לימין אביו, היה מי שהוביל (יחד עם ה"פני מנחם") את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנַגדי חב"ד, במחיר פרידתם של בני ליטא ממפלגת אגודת ישראל. לאור פנייתו בנושא הורה הרבי לפני הבחירות באופן חד פעמי שחסידי חב"ד יבחרו בקלפי במפלגת [[אגודת ישראל]] וישכנעו כמה שיותר אנשים להצביע למפלגה. בעקבות זאת המפלגה זכתה בניצחון סוחף.

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות של [[רבנים]], [[משפיעים]] ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת [[תשס"ח]] אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר [[חסידות מבוארת]] על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה. במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]].

ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]].

ב[[חודש אלול]] [[תשפ"א]] בעת ביקורו במונסי ניו יורק, נפגשו עימו מספר רבנים חב"דיים, ונתנו לו את הספר 'דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים' בענייני גאולה ומשיח{{הערה|[https://col.org.il/news/133091 משלחת חב"ד במונסי ביקרה במעונו של האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}}}

===קשריו עם הרבי===
ביקורו הראשון של האדמו"ר היה ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ז]], אז היה ב[[יחידות]] עם הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במשך כחצי שעה. האדמו"ר הגיע בשעה תשע וחצי בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. בתחילה הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו"ר מסר דרישת שלום מאביו [[הלב שמחה]] כשהרבי משיב שמסתמא קיבל [[הלב שמחה]] את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל. בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי סבו האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] לאור החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב"ה, ועוד {{הערה| [https://drive.google.com/file/d/1fTNAnJyPyQv5EzmBHv_ULrhCznlKfNVn/view רשימת הדברים ביחידות (באידיש)], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק)].}}. טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח [[גן עדן התחתון]]. היחידות נמשכה מהשעה 9:32 ועד 11:03{{הערה|פרדס חב"ד גליון 18}}. במשך כל עת היחידות התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/16kQrZxIs8GEafQwimWrvSL9CqN7R82tQ/view יומן חדשות מבית חיינו]}}. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו ידוע כמיושב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10Fe2t2_AeeG6s6APB0CMUxsPwqpKQXdy/view יומן אחד התמימים]}}.

כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], הרב [[יעקב כ"ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל הרבי והוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש שמאד נתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ"ש]] אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 167}} שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאוד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר בחוגי ה[[מזרחי]] וכו' גם ענין חינוך הילדים. בענייני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.

ב[[חול המועד סוכות]] [[תשמ"ט]] בעת שהרבי ביקש מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לרב [[אפרים וולף]] שיכול לפרסם שישנה הוראה מהרבי, באופן יוצא מן הכלל, לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושעסקני חב"ד ורבני חב"ד וכו' וכו' ייכנסו בזה וכו' וכו' שכמה שיותר אנשים יצביעו בעד ג' במסגרת [[בחירות תשמ"ט]], הורה הרבי להודיע על הוראה זו ל"רבי יעקב שליט"א" - האדמו"ר{{הערה|ימי תמימים ח"ח ע' 393}}.

ב[[ו' אדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר האדמו"ר בפעם השנייה והאחרונה אצל הרבי, ושוחח עם הרבי למשך מספר דקות בהשתתפות קהל קטן ב[[גן עדן התחתון]] ב[[770]]. את השיחה פתח הרבי בציינו ש"פותחים בשלום" התעניין בשלום בריאות אביו של האדמו"ר, [[הלב שמחה]] שלא חש בטוב באותה העת וכן שאל האם הוא עורך טישים. האדמו"ר השיב בחיוב ואמר שבארבעת השבועות האחרונים מרגיש יותר טוב אבל עדיין צריך לרפואה והרבי בירך שתהיה לו רפואה בתוך כלל ישראל והתבטא שיש לו את הזכות של כלל ישראל. הרבי אף קישר זאת ל[[חודש אדר]] בו "מרבים בשמחה"{{הערה|בקשר לשמו: רבי '''שמחה''' בונים}} והזכיר את עניינו של פורים (לעומת חנוכה) ששייך דווקא לגשמיות, דבר המתבטא גם במצוות החג הקשורות לעניינים גשמיים ([[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]]) ושדווקא על ידי זה (גשמיות) מגיעים לעניין הנעלה של "וקיבל את אשר החלו לעשות"{{הערה|אסתר ט, כג}} במשמעות של קבלה של ההתחלה שהייתה ב[[מתן תורה]]. אחר כך נותרו הרבי והאדמו"ר לבדם לשיחה של כחצי שעה שעסקה גם{{הערה|מפי השמועה}} בענין העסקנות ב[[ארץ הקודש]]. בסיום השיחה יצא האדמו"ר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "{{מונחון|יישר כח|תודה}} שהבאתם לכאן את האורח החשוב"{{הערה|במקור (באידיש): "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"}} לאחר מכן יצא האדמו"ר, ו[[הרבי]] המתין על מפתן הכניסה ל770 למשך כדקה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/132110/ וידאו מהביקור], [https://photos.google.com/share/AF1QipPqpJEthuVQO28A-qq2JYtXwnvqJRH-4BpTUFDbSL4_avtfvbzLJVZI4MmD1XBktg?key=eHFvR0tqeElVbVhxbVhoMVVYSnk2d3pRcVB5dEVn גלריית תמונות מהביקור {{רבי דרייב}}], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf תיאור מפורט של היחידות והאירועים שנלוו לה]}}.

יש המספרים שהאדמו"ר אמר פעם כי באחת מהיחידויות אמר לו הרבי: "אני ואתה נזכה לראות את המשיח בגשמיות"{{הערה|במקור (באידיש): "איך ואט אייר ווען דער לעבן זהען משיח'ן אין גשמיות" - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=26921 הרבי אמר שאראה את המשיח] {{שטורעם}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* '''[[שיח שרפי קודש]]'''
* '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ"ט והאירועים שנלוו אליו - חולק בשמחת החתונה בגור באלול תשפ"א ב[[מונסי]].
* '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 71-73.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/ ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי] {{וידפו}}
* [https://col.org.il/news/137219 33 שנים אחרי: הוידאו מ'יחידות' האדמו"ר מגור אצל הרבי - נחשף] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר מגור]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48205 נציגי ישיבת חב"ד צפת אצל האדמו"ר]
*
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=מ[[כ"ט אייר]] [[תרצ"ט]]|הבא=-}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]

יעקב אריה אלתר

2023-09-11T08:00:13Z

212.199.92.118:

[[קובץ:יעקב אלתר מגור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר]]
[[קובץ:גור רבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר אצל הרבי]]
'''רבי יעקב אריה אלתר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==תולדות חיים==
נולד בכ"ט ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]], למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.
בילדותו למד עם האדמור מנדבורנא צפת זי''ע

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש אביו בשנת [[תשמ"ה]], נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו [[הפני מנחם]].

לאחר הסתלקות אביו בשנת [[תשנ"ב]], מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת [[תשנ"ו]] מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות מעיון לגירסא, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות [[גור]] בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. והנהגה ריכוזית תקיפה וסגורה מאוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

==קשריו עם חב"ד==
ב[[יחידות]] שקיים אביו הלב שמחה עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "{{מונחון|א שטיק'ל|חתיכת}} חב"דניק"{{הערה|שמן ששון מחבריך ערך [[הלב שמחה]].}}. האדמו"ר מקיים בכמה וכמה מהנהגותיו בדרך חסידות חב"ד, כגון להתפלל בסידור נוסח "תהלת ה'", ועוד.

בהשתדלותו בסוף שנות המ"מים התפרסמו שיחות הרבי מידי שבוע בעיתון [[המודיע]] ע"י הרב [[טוביה פלס]] שהיה עימו בקשרי ידידות{{הערה|תשורה פלס תש"פ ע' 52}}. בשנת תשמ"ט הגן אביו, ה"לב שמחה" מגור, על כבודו של הרבי במסירות נפש. רבי יעקב אריה שעמד לימין אביו, היה מי שהוביל (יחד עם ה"פני מנחם") את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנַגדי חב"ד, במחיר פרידתם של בני ליטא ממפלגת אגודת ישראל. לאור פנייתו בנושא הורה הרבי לפני הבחירות באופן חד פעמי שחסידי חב"ד יבחרו בקלפי במפלגת [[אגודת ישראל]] וישכנעו כמה שיותר אנשים להצביע למפלגה. בעקבות זאת המפלגה זכתה בניצחון סוחף.

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות של [[רבנים]], [[משפיעים]] ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת [[תשס"ח]] אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר [[חסידות מבוארת]] על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה. במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]].

ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]].

ב[[חודש אלול]] [[תשפ"א]] בעת ביקורו במונסי ניו יורק, נפגשו עימו מספר רבנים חב"דיים, ונתנו לו את הספר 'דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים' בענייני גאולה ומשיח{{הערה|[https://col.org.il/news/133091 משלחת חב"ד במונסי ביקרה במעונו של האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}}}

===קשריו עם הרבי===
ביקורו הראשון של האדמו"ר היה ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ז]], אז היה ב[[יחידות]] עם הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במשך כחצי שעה. האדמו"ר הגיע בשעה תשע וחצי בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. בתחילה הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו"ר מסר דרישת שלום מאביו [[הלב שמחה]] כשהרבי משיב שמסתמא קיבל [[הלב שמחה]] את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל. בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי סבו האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] לאור החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב"ה, ועוד {{הערה| [https://drive.google.com/file/d/1fTNAnJyPyQv5EzmBHv_ULrhCznlKfNVn/view רשימת הדברים ביחידות (באידיש)], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק)].}}. טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח [[גן עדן התחתון]]. היחידות נמשכה מהשעה 9:32 ועד 11:03{{הערה|פרדס חב"ד גליון 18}}. במשך כל עת היחידות התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/16kQrZxIs8GEafQwimWrvSL9CqN7R82tQ/view יומן חדשות מבית חיינו]}}. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו ידוע כמיושב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10Fe2t2_AeeG6s6APB0CMUxsPwqpKQXdy/view יומן אחד התמימים]}}.

כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], הרב [[יעקב כ"ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל הרבי והוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש שמאד נתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ"ש]] אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 167}} שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאוד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר בחוגי ה[[מזרחי]] וכו' גם ענין חינוך הילדים. בענייני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.

ב[[חול המועד סוכות]] [[תשמ"ט]] בעת שהרבי ביקש מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לרב [[אפרים וולף]] שיכול לפרסם שישנה הוראה מהרבי, באופן יוצא מן הכלל, לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושעסקני חב"ד ורבני חב"ד וכו' וכו' ייכנסו בזה וכו' וכו' שכמה שיותר אנשים יצביעו בעד ג' במסגרת [[בחירות תשמ"ט]], הורה הרבי להודיע על הוראה זו ל"רבי יעקב שליט"א" - האדמו"ר{{הערה|ימי תמימים ח"ח ע' 393}}.

ב[[ו' אדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר האדמו"ר בפעם השנייה והאחרונה אצל הרבי, ושוחח עם הרבי למשך מספר דקות בהשתתפות קהל קטן ב[[גן עדן התחתון]] ב[[770]]. את השיחה פתח הרבי בציינו ש"פותחים בשלום" התעניין בשלום בריאות אביו של האדמו"ר, [[הלב שמחה]] שלא חש בטוב באותה העת וכן שאל האם הוא עורך טישים. האדמו"ר השיב בחיוב ואמר שבארבעת השבועות האחרונים מרגיש יותר טוב אבל עדיין צריך לרפואה והרבי בירך שתהיה לו רפואה בתוך כלל ישראל והתבטא שיש לו את הזכות של כלל ישראל. הרבי אף קישר זאת ל[[חודש אדר]] בו "מרבים בשמחה"{{הערה|בקשר לשמו: רבי '''שמחה''' בונים}} והזכיר את עניינו של פורים (לעומת חנוכה) ששייך דווקא לגשמיות, דבר המתבטא גם במצוות החג הקשורות לעניינים גשמיים ([[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]]) ושדווקא על ידי זה (גשמיות) מגיעים לעניין הנעלה של "וקיבל את אשר החלו לעשות"{{הערה|אסתר ט, כג}} במשמעות של קבלה של ההתחלה שהייתה ב[[מתן תורה]]. אחר כך נותרו הרבי והאדמו"ר לבדם לשיחה של כחצי שעה שעסקה גם{{הערה|מפי השמועה}} בענין העסקנות ב[[ארץ הקודש]]. בסיום השיחה יצא האדמו"ר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "{{מונחון|יישר כח|תודה}} שהבאתם לכאן את האורח החשוב"{{הערה|במקור (באידיש): "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"}} לאחר מכן יצא האדמו"ר, ו[[הרבי]] המתין על מפתן הכניסה ל770 למשך כדקה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/132110/ וידאו מהביקור], [https://photos.google.com/share/AF1QipPqpJEthuVQO28A-qq2JYtXwnvqJRH-4BpTUFDbSL4_avtfvbzLJVZI4MmD1XBktg?key=eHFvR0tqeElVbVhxbVhoMVVYSnk2d3pRcVB5dEVn גלריית תמונות מהביקור {{רבי דרייב}}], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf תיאור מפורט של היחידות והאירועים שנלוו לה]}}.

יש המספרים שהאדמו"ר אמר פעם כי באחת מהיחידויות אמר לו הרבי: "אני ואתה נזכה לראות את המשיח בגשמיות"{{הערה|במקור (באידיש): "איך ואט אייר ווען דער לעבן זהען משיח'ן אין גשמיות" - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=26921 הרבי אמר שאראה את המשיח] {{שטורעם}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* '''[[שיח שרפי קודש]]'''
* '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ"ט והאירועים שנלוו אליו - חולק בשמחת החתונה בגור באלול תשפ"א ב[[מונסי]].
* '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 71-73.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/ ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי] {{וידפו}}
* [https://col.org.il/news/137219 33 שנים אחרי: הוידאו מ'יחידות' האדמו"ר מגור אצל הרבי - נחשף] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר מגור]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48205 נציגי ישיבת חב"ד צפת אצל האדמו"ר]
*
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=מ[[כ"ט אייר]] [[תרצ"ט]]|הבא=-}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]

שושלת נדבורנה

2023-09-11T07:41:09Z

212.199.92.118:

[[קובץ:נדבורנא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[יששכר בער רוזנבוים|יששכר בער מנדבורנא]] אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]]]]
[[קובץ:נדבורנאא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מנדבורנה צפת שליט"א ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשס"ט]]]]
[[קובץ:ישכר בער לייפער.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מברייטן ארה"ב ב[[חלוקת דולרים]]]]
'''שושלת נדבורנא''', מסתעפת מהצדיק הקדוש רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, שהיה תלמיד חבר של [[הבעל שם טוב]] הקדוש. נולד לאביו רבי יעקב בן רבי דוד בן רבי משה "השרף".

בנו היה רבי אהרן אריה לייב, אביו של רבי [[מאיר מפרמישלאן]]. רבי מאיר היה ידוע בעבודתו הטמירה בפזרנותו לצדקה בענוותנותו המופלגת, הוא היה קורא לעצמו בשם "מאיר", כאשר היה מספר על עצמו לא היה אומר "אני" הלכתי "אני" דברתי, אלא "מאיר" הלך, "מאיר" דבר. בעיקר התפרסם רבי מאיר בגלל רוח קודשו זוכה להערצה מופלגה מכל צדיקי דורו, ביניהם מהרה"ק מנסכיז, רבי [[ישראל מרוז'ין]] רבי [[חיים מצאנז]] ועוד.

מסופר כי פעם היה הר גדול תלול ביותר, וכל מי שהיה הולך שם היה נופל מטה כשאיבריו מתפרקים, אבל רבי מאיר הלך שם בנחת ולא קרה לו מאומה, ואף הגיע בשלום מעבר ההר לקצהו. את הנס הסביר במילים: כשקשורים למעלה לא נופלים למטה{{הערה|1=[[הרבי]] בשם חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]], [[אגרות קודש]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%A2%D7%A8&pgnum=86&hilite=91dbd485-b881-4a33-b384-2a25a7ea822e קיץ תשי"ד]}}.

אחרי פטירתו של רבי אהרון לייב המשיך את דרכו בנו רבי יצחק מקאליש. אחריו המשיך בנו ר' ישכר בער מנדבורנא, אחריו בנו ר' מרדכי מנדבורנא, ואחריו כל אדמו"רי בית נדבורנא, קרעטשניף, פרמישלאן, עד היום.

==קשריהם עם נשיאי חב"ד==
=== רבי אהרן יחיאל לייפער ===
בדור האחרון, עמדו רבים משושלת זו בקשר מיוחד ותמידי עם הרבי. ביניהם היה רבי [[אהרן יחיאל לייפער]] מנדבורנא-צפת, שאף כיהן אחר המלחמה כרב קהילת חב"ד לעספעס. כמו כן, חתם על הפסק דין שהרבי מלך המשיח. גם בנו האדמו"ר מנדבורנא צפת שליט"א ממשיך את המסורת ומקיים קשר חם עם חסידי חב"ד בעיר צפת, וכן בנו האדמו"ר מנדבורנא באניא שליט"א מקיים קשר חם עם חסידות חב"ד, מוסר כל שבוע שיעור תניא וכן משתתף בסיומי הרמב"ם.
=== רבי חיים מרדכי רוזנבוים ===
בשנת [[תשכ"ז]] חתם רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} אף חתנו רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף סיגעט, ובנו ממשיך דרכו רבי [[יששכר בער רוזנבוים]] האדמו"ר מנדבורנא בני ברק, עמדו בקשרים חמים ותמידיים על הרבי.

=== רבי שלמה לייפער ===

רבי '''שלמה לייפער''', ה[[אדמו"ר]] מנדבורנא ב[[בורו פארק]]. תלמיד חכם עצום ועובד ה' מופלא.

ביקר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת הדולרים]] ב[[תש"ן]], וסיפר לרבי כי בא ל[[אוסטרליה]], שם פגש את [[חסיד]] [[הרבי]] [[יוסף יצחק גוטניק]], אשר מרבה ב[[צדקה]] עד להפליא, ולדעתו הוא בעל ה[[צדקה]] הגדול ביותר ב[[אוסטרליה]], וחש חובה לספר זאת לרבי.

שלא כרגיל - הוסיף רבי שלמה - שצריכים להגיע לבעלי [[צדקה]] מודרניים ידוע, כאן היה זה קידוש השם שאברך [[חסיד]]י נותן כנגד כולם. הסכום שהביא רבי יוסף יצחק היה כנגד כל הכסף שאסף ב[[אוסטרליה]] למרות שאסף כסף רב.

[[הרבי]] נהנה מדבריו והוסיף "הרי הוא גם כהן".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 ביקור האדמו"ר מברייטן ארה"ב אצל הרבי, 17:02-23:17]}}

== קישורים חיצונים ==
[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46765 במעמד סיום [[הרמב"ם]] שנת תשס"ט]
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

חיפה

2023-08-28T08:59:26Z

212.199.92.118:

{{קהילת חב"ד|
|שם=חיפה
|תמונה=[[קובץ:שלוחים בחיפה.jpeg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]]
|כתובית=שלוחי הרבי לחיפה, תשע"ו
|עיר=חיפה
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=נווה גאולה
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[גדליהו אקסלרוד]]
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מוסדות חינוך חב"ד, ישיבת תומכי תמימים, בית ספר שלהבות חב"ד
|שלוחים מרכזיים=הרב [[לייבל שילדקרויט]]
הרב [[דב גינזבורג]]
הרב [[מנחם מענדל וילישאנסקי]]
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=20
|מספר משפחות בקהילה=150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה: אישים בחיפה|אישים בחיפה]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה: מוסדות וארגונים בחיפה|מוסדות וארגונים בחיפה]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בחיפה|שלוחים בחיפה]]
}}
העיר '''חיפה''' הינה העיר השלישית בגודלה בארץ ישראל. בעיר קיימת קהילת [[חב"ד]] המונה כ-150 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב"ד ומוסדות.
כרב קהילת חב"ד בעיר מכהן הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] הרב [[אורי למברג]] והרב [[יהושע ליפש]] משמשים כמורי צדק.

==ייסוד הקהילה==
[[קובץ:הרב-גדליה-אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אקסלרוד רב קהילת חב"ד בחיפה]]
קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. ב-1934 עלה לחיפה הרב הגאון הרב מנחם מענדל קופרשטוך והקים בה קהילה חב"דית, בביתו שהיה גם בית הכנסת התפללו לפי נוסח האריז"ל וכן נערכו התוועדויות ב[[י"ט כסלו]], חגי הגאולה ובמועדים חב"דים. לימד [[תניא]] וחסידות בכל שבת במהלך הסעודה שלישית. הרב קופרשטוך היה מקושר בלב ובנפש ל[[אדמו"ר הריי"צ]] והוא שהטיל עליו להיות ממיסדי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בפטירתו בז' אדר א' [[תש"ו]] נתיתמה הקהילה בחיפה ובנו, ר' גרשון זאב נתבקש למלא את מקומו אך סרב והחליט לחפש אחר רב חב"די שינהיג את הקהילה. כך נבחר הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] לכהן בראש הקהילה. בניו של הרב קופרשטוך דאגו לקיים בבית הכנסת על שם הרב קופרשטוך בחיפה התוועדויות י"ט כסלו ברוח חב"ד עם בעלי מנגנים חב"דיים ומשפיעים. לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, ומשפחת הרב [[גרשון חן]].

כבר בשנת [[תשי"ב]] כתב הרבי לרב דוברוסקין: {{ציטוטון|ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם}}.

באותה תקופה היה [[מקוה טהרה]] בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בבקשת עזרה. הרבי הקצה 100 ל"י לצורך בנית המקוה. לאחר מכן כתב לו הרבי כי באם המקווה תהיה בנויה ב[[מקווה חב"ד|שיטת חב"ד]] יקצה לו הרבי 150 ל"י.

בתשי"ד כותב הרבי לרב [[גרשון חן]]: {{ציטוטון|נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם [[בית הכנסת]] אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר"י, ותשואות חן אם יבשר טוב בזה}}.

==פעילות חב"ד בעיר==
[[קובץ:בשורת הגאולה בחיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט חוצות ענק המבשר את [[בשורת הגאולה]] על הישיבה גדולה]]
תשובת הרבי על הפעילות בחיפה:
{{ציטוטון|ומובן ורואים גם במוחש אשר הנהגת נחשון היא לא רק הוראה לשביעי של פסח ולקרי"ס כפשוטו, אלא לכל התחלה דענין אלקי במקום חדש, וק"ל, ובפרט כשהמדובר בהפצת המעינות ובדרא דעקבתא דמשיחא וב[[ארץ הקודש]] אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובמקום כזה אשר הלעו"ז יש לו בעוה"ר תוקף מיוחד עד שנודע גם בחו"ל בשם העיר האדומה}}.

את פעילות חב"ד בעיר בשנים הבאות פיתח הרב [[ראובן דונין]] שקיבל ריבוי הוראות מהרבי אודות הפעילות המתקיימת בחיפה. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים. עם השנים הקים הרב דונין בעיר 'סניף' [[בית חב"ד]] בו התקיימה הפעילות.

לאחר כמה שנים הגיע לעיר השליח הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט|לייבל שילדקרויט]] והתחיל בבנית מוסדות חב"ד.

בחודש [[חשוון]] בשנת [[תשמ"ח]] הגיעה משפחתו של הרב [[דב גינזבורג]] לחיפה. בתחילה פתחו את בית חב"ד במרכז 'הדר'. באיזור זה מתגוררים הרבה שומרי מצוות, ובכללם חסידי חב"ד. לאחר חצי שנה עברו משפחת גינזבורג לגור בשכונת קריית שפרינצק, שם מכהן הרב גינזבורג כרב בית כנסת 'היכל חנה'.

מאז יצא ל[[שליחות]] פועל הרב גינזבורג בתפקיד מנהל בית חב"ד המרכזי הנמצא בשכונת 'הדר', כאשר במקביל הוא פועל בקריית שפרינצק כרב [[בית הכנסת]] חב"ד "היכל חנה", במסירת שיעורי תורה רבים, ומארגן פעילות סביב לוח השנה לכל הגילאים.

ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב"ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה.
[[קובץ:צבאות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[תלמוד תורה צבאות מנחם]] חיפה והקריות]]
הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים.

מלבד זאת ישנם ברחבי העיר גם שיעורי תורה בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. בהזדמנוית רבות יוצאים [[אנ"ש]] [[תמים|והתמימים]] לנאום בעשרות בתי הכנסת בחיפה על אודות בשורת הגאולה - והתגובות חיוביות בהחלט.

במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה [[שלוחים]] הפועלים בשכונות שונות של העיר.

בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה|תומכי תמימים]], בראשות הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - [[בית לוי יצחק]] שבצפת עם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] תושבי העיר.

===נווה גאולה===
בשנת [[תשע"ה]] יצא הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] בעידוד רבני ומשפיעי אנ"ש בקניה ומכירה של בתים לחסידי חב"ד בשכונה ערבית הסמוכה לשכונת 'הדר' בה שוכנת הישיבה, ובכך להקים שכונה חדשה בשם 'נווה גאולה'.

נכון לשנת [[תשפ"א]] גרים כעשרים זוגות בשכונה שבחלקה מאוכלסת עדין במשפחות ערביות. מנתונים של הרשויות עולה כי גם בבתים המאוכלסים בערבים יותר מחצי בבעלות יהודית. כרב הקהילה משמש הרב מנחם מענדל וילשאנסקי ומתקיימות בה מדי שבוע [[התוועדות חסידים|התוועדויות]] ושיעורים.

כמו כן נקנה שטח בו יוקם שישמש את מוסדות החינוך ו[[מקווה טהרה]]. המוסדות הקיימים כוללים מעון וגני חב"ד בנים ובנות בניהולו של ר' גלעד גודס.

===ידידי חב"ד בעיר===
האדמו''ר מנדבורנא חיפה רבי חיים אלטר דוד לייפער הוא מגודלי הידידים של חב''ד בעיר.
רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר ב[[כינוס תורה]] בישיבת [[חב"ד]]: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים [[תשל"א]] בפמלייתו של הנשיא [[שז"ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"[[יחידות]]" נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי".

===בתי חב"ד בעיר===
*הרב [[לייבל שילדקרויט]] - שליח הרבי, ומנכ"ל המוסדות.
*הרב [[דב גינזבורג]] - בית חב"ד המרכזי בשכונת הדר.
*הרב [[אורי למברג]] - ראש [[כולל אברכים]] חב"ד.
*הרב [[שאול בורשטיין]] - מנהל מרכז חב"ד לדוברי רוסית.
;שכונות:
:'''אחוזה''' - מנהל: הרב [[יהודה דונין]]. בשכונה פועלים חנות תשמישי קדושה ובית כנסת חב"ד.
:'''בת גלים''' - מנהל: הרב ישי קלי.
:'''הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]].
:'''כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
:'''כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב יהודה גינזבורג.
:'''מושבה גרמנית - בית כנסת תיירותי''' מנהל: הרב [[בועז קלי]].
:'''נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס. בשכונה קיים בית חב"ד ובית כנסת חב"ד.
:'''נוה שאנן''' - מנהל: הרב [[אברהם דב רוזנבלט]].
:'''פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל ווילשאנסקי.
:'''קרית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש. בשכונה קיימת ספריה תורנית ומנין חב"ד.
:'''קרית שפרינצק''' - מנהל: הרב דב גינזבורג. הרב לוי אורנשטיין.
:'''רמות/קמפוס''' - מנהל: הרב [[יוסי רוזנברג]]. רכז פעילות סטודנטים: הרב אליעזר ש. ז. מורגשטרן. בשכונה פועל בית כנסת חב"ד, ופעילות קבועה של שיעורי תורה וסעודות שבת לסטודנטים.
:'''נמל הנוסעים של מפרץ חיפה''' - מנהל: הרב [[אסף חנוך פרומר]].
:'''קמפוס הנמל''' - מנהל: הרב אליעזר קליין. בשנת [[תשע"ו]] חנך בנין בית חב"ד לצעירים בן 3 קומות.
:'''אוניברסיטת חיפה''' - מנהל: הרב תנחום ריבקין.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79830&tag=חיפה כתבות ועדכונים הקשורים עם קהילת חב"ד בחיפה] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56612 השליח קיבל אות הוקרה מראש העיר] - באתר חב"ד אינפו
* [[א. אברהם]], '''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html#p=27 מעונות גאולה]''' סקירה על המעונות המופעלים על ידי בית חב"ד בחיפה, בתוך מגזין 'משיחי' של [[שבועון בית משיח]] עמוד 26 {{אינפו}} י"א [[ניסן]] תשע"ד
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/4/532941062633.html כפר חב"ד בחיפה]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] שבט תשע"ו
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/סיפורים%20ממשפיעי%20חיפה.pdf סיפורים ממשפיעי חיפה] תשורת חתונת משפחות - מרנץ וסוחייק
* מנדי שדה, [https://col.org.il/news/138067 כך נוסדה קהילת חב"ד בחיפה: פרק ראשון], באתר [[COL]] {{COL}}
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:חיפה]]