חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

זלמן גופין

2010-10-05T19:23:35Z

212.199.100.148:

[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן גופין]]
ר' '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (נקרא בקיצור '''ר' זלמן''') הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של [[קעמפ גן ישראל]] ב[[ארץ הקודש]]. מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.

הרב גופין נולד לר' ישעיה גופין. בשנת [[????]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשנ"ה]], בעקבות פטירתו של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], מונה "משפיע ראשי".

הרב גופין מתייחד בידיעותיו ב[[תורת החסידות]] ובהסברתם. התוועדויותיו מאופיינות בדרישה ותביעה לעסוק ב[[עבודת ה']].

== ספריו ==
[[תמונה:שיעורים בחסידות.jpg|left|thumb|250px|הספר 'שיעורים בחסידות']]
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו, ר' שמעון גופין ויוצאים לאור על ידי [[קה"ת]].

*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]].

== משפחתו ==
*אחיו: הרב יוסף גופין, שליח הרבי ב[[קונטיקט]].
*אחיו: הרב גבריאל גופין, קראון הייטס.
*בנו: הרב שמעון גופין, משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד ובלוד.
*חתנו: הרב חיים זקס, נו"נ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" ב"תומכי תמימים" - ר' זלמן גופין] - וידיאו
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות - ר' זלמן גופין] - טקסט
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת - ר' זלמן גופין] - אודיו

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גופין שניאור זלמן מנחם אברהם]]

שיחה:מקווה

2010-07-25T11:11:45Z

212.199.100.148:

דכרינא לי שראיתי בכ"מ ב[[תורת החסידות]] שמקווה עניינו 'ביטול'. מישהו יכול לעזור לי למצוא מ"מ? די דחוף. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]''' 18:49, 30 במאי 2010 (UTC)
:מאמר המפורסם ד"ה "לפיכך נקראו" תשט"ו (לערך. אולי תשי"ז). --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 06:40, 31 במאי 2010 (UTC)
::נכנסתי לפה להודיע-להרגיע שמצאתי את מאמר ד"ה 'לפיכך נקראו הראשונים סופרים' ('''תשט"ז'''), המיוסד על לקו"ת ד"ה 'תחת אשר לא עבדת', והנה אני רואה שר' חיים הקדימני...---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:עדכון: חיים נהר הוא לא רק [[למדן]] ב[[נגלה]], אלא גם בקי גדול ב[[חסידות]]... --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום י"ח בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:14, 31 במאי 2010 (UTC)

נגלה וחוזר ונכסה

2010-06-17T10:58:14Z

212.199.100.148: אני ספאם אוטומטי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

'''נכסה וחוזר ונגלה''', הוא מצב מיוחד של כיסוי אחר התגלות המשיח, ולאחר מכן תהיה ההתגלות נצחית.

כן הלשון ביוצר לפרשת החודש: ויתכסה מהם וישוב ויתגלה. והוא כתוב גם ברש"י דניאל יב, יב.

=== סמוך לעלות השחר מתגבר החושך ===

כתוב בספרים<REF>כלי יקר שמות ו, א.</REF> שכאשר חושך הגלות מתגבר סימן הוא לכך שה[[גאולה]] קרובה, "שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה, ואחר כך אור השחר בוקע ועולה".

מלכות בית דוד דומה ללבנה, פעמים נגלית ופעמים נסתרת. בדורנו - הדור השביעי לאחרי גילוי אדיר של מלכות בית דוד במשך עשרות שנים, ואחרי שהרבי מודיע לכל העולם כי עומדים אנו על סף הגאולה ומלך המשיח כבר התגלה, ומעודד לעיני העולם כולו את ההכרזה על חייו הנצחיים כמלך המשיח - נראה לעינינו ההיפך, וביום [[ג' תמוז תשנ"ד]] נעלם המלך המשיח מעיני עם ישראל.

=== כשם שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה... ===

כתוב במדרש רבה<REF>ראה שמו"ר ה, כד. במדב"ר י"א, ג.</REF> שלפני גאולת מצרים נעלם הגואל - משה רבנו למדין, כשם
שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר ונגלה. מקורות רבים בנגלה<REF>רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. רש"י דניאל יב, יב. ועוד.</REF> ובנסתר <REF>ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. וכן יסד ר' אליעזר הקליר בסילוק יוצר פרשת החדש). ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב ח"א ע' תיט-כ. ועוד.</REF> מעידים על ניסיון זה בתקופה של טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים<REF>סנהדרין צז, א.</REF> שמשיח בא בהיסח הדעת.

=== הרבי עצמו מרמז על המצב ===

הרבי עצמו, כשבוע לפני כ"ז אדר תשנ"ב<REF>[[דבר מלכות]] פרשת כי תשא ס"ז. ההדגשה איננה במקור.</REF> רמז על
מצב זה, וזה לשונו הקדוש: "נעשית ירידה לפי שעה (על דרך מה שנאמר "רגע קטן עזבתיך"<REF>ישעיה נד, ז.</REF> ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העליה שלא בערך, ולא רק עליה לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עליה. נצחית שאין אחריה הפסק כלל". עד כאן לשונו הקדוש<REF>וראה דברים נפלאים של [[אדמו"ר האמצעי]] בהקדמה ל"[[שער האמונה]]".</REF>.

ידוע<REF>שמות לב, א ובפרש"י.</REF> שבעת עליית משה רבנו להר סיני לאחרי מתן תורה לקבל את ה[[תורה]] ואת הלוחות, הבטיח להם שיחזור לאחר ארבעים יום. ביום הארבעים, התעכב משה מלבוא, והשטן הראה להם דמות משה מת בשמים, בני ישראל לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל, רק שבט לוי עמד בניסיון.

בכתבי האריז"ל<REF>"ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.</REF> מובא, כי ניסיון זה יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המלך המשיח עצמו יתעלם. ונאמר במדרש<REF>במדב"ר יא, ג.</REF> כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שמאמינו אוכל גחלי רתמים ושרשי מלוחים"!

כמו כן כתוב אודות ניסיון נוסף: בתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"<REF>אגרות הרמב"ן ח"א ע' שכ"ב. וכן בכתבי ה[[אריז"ל]] שעה"ג פי"ג.</REF>, אך בבוא העת, מתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים שבדור הגאולה יהיו [[צדיקים]] ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. כך היה במלכות בית דוד שגדולי ישראל לא הלכו מתחילה עם המלך שבחר ה', כך גם היו התנגדויות לגדולי ישראל רבים, החל ממשה רבינו שקרח ועדתו מגדולי האומה חלקו עליו, והמשך ב[[רמב"ם]] ובנשיאי החסידות . אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת"- אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".

ומעניין לציין שבשיחת ג' תמוז ה'תנש"א, שנקבע ל'[[דבר מלכות]]' ליום ג' תמוז מעיר הרבי, כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו היה בהר!

== זמן הכיסוי ==
בנוגע למשך זמן הכיסוי ישנם כמה דיעות.

דעת רש"י בדניאל פי"ב, יב, שזמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. במדרש רות (ה, ו) מובא כי זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש יום.

ומאידך ביוצרות לפרשת החודש כתוב - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שזה ארבעים ושתים, - ולגירסה המצויה בידינו "ויתכסה מהם שבועיים שבעה", שזה ארבעים ותשע. אם כי יש לומר שזה אין זה סתירה לשיטת רש"י, שכן אין הפייט מזכיר את מספר המדויק של השנים אלא את מספר השבועות - שבעיים, ולכן אומר "ששה" (42) או "שבעה" (49) שאלו המספרים הקרובים לכך.

ביוצרות גם לא כתוב אם מדובר בשנים - כדעת רש"י, או בימים - כדעת המדרש.

גם בנוגע לזמן הכיסוי בשלבי ביאת המשיח אינו ברור: בכתוב בדניאל, משם מביא רש"י את ראיותו לכיסוי, משמע שזה יהיה לאחר חידוש קרבן התמיד, - אם כי אין מוכח שזה יהיה לאחר חורבן בית המקדש, שכן ניתן להקריב על המזבח גם בזמן שאין בית המקדש קיים, כמובא ברמב"ם. ביוצרות לפרשת החודש משמע לפי סדר היוצרות, שזה יהיה לאחר תחיית המתים "ויקיצו כל נרדמים", ורק אח"כ "ויתכסה מהם שבועיים שבעה".

אך יש לציין את דברי הרמב"ם שהם יסוד הדברים בנוגע לביאת המשיח, וזה לשונו<REF>[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=15021 פרק י"ב הלי"ב מהלכות מלכים]</REF> בנוגע לפרטי ביאת משיח: וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו. שדברים סתומין הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו. אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו.

ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות. ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן. ולא ישימם עיקר. שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקצין. אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.
== מהות הכיסוי ==
הכיסוי, הוא מצב שלא מבואר בפירוש מהותו. אחד מהפירושים לכך, הוא מצב בו נראה כביכול מלך המשיח מת. מצבים דומים נשנו בהסטוריה של כלל ישראל פעמים מספר, כאשר למראה העינים נראה הדבר כאילו מת, ובאמת לא מת אלא "סבורים היו שמת".

1. '''יעקב אבינו''': בגמרא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=5b&format=pdf תענית ה, ב.]</REF> אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר לו: מקרא אני דורש. ופרש"י: לא מת. אלא חי הוא לעולם: מקרא אני דורש. '''והאי דחנטו חנטיא - סבורים היו שמת!'''

ישנם "עמי הארץ" שלומדים את פירוש הגמרא לפי המשך הגמרא, שכתוב שם "מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". דהיינו שמהות חייו הנצחיים הם על ידי המשך של "זרעו בחיים", שעל ידי זה כאילו לא מת...

אך לדאבונם '''אף אחד מהראשונים''' לא לומד שיעקב אבינו מת כפשוטו, אלא כולם כאחד מפרשים את חיותו הנצחית, עיין ברמב"ן<REF>פרשת ויחי.</REF> וברבינו בחיי<REF>שם.</REF> שמסביר כי יעקב אבינו עבר לגוף אחר, לבוש דק, ובו נחשב לחי עלי אדמות, כמו רבינו הקדוש.

2.'''משה רבינו''', כאשר עלה השמימה לקבל את התורה, בא השטן ביום הארבעים, ערבב את העולם והראה להם לישראל כמין דמות משה מת.<REF> [[מסכת שבת]] פט, א. רש"י שמות לב, א. וראה עוד במ"ר שמות פ׳ מא פסקא י׳ (ובדפוסי ווילנא פסקא ז׳).</REF> לבסוף אלו שכפרו במשה ועבדו את העגל נידונו בארבע מיתות, ואלו שהמתינו בסבלנות הם [[שבט לוי]], אשר זכו להם ולזרעם עד עולם.

3. '''רבינו הקדוש''', אשר גם לאחר מיתתו עדיין נחשב כחי בעולם הזה, עד שיכול היה להוציא את בני ביתו ידי חובת קידוש. <REF>[[כתובות]] קג, א. ועיין ברמב"ן וברבינו בחיי פרשת ויחי שם שביארו הענין.</REF>

מצב זה הוא המצב בו מלך המשיח "נתכסה". אך לבסוף - "חוזר ונתגלה".

הרבי זי"ע נסתלק! גזירת שמיים וצריך לקבלה באהבה! בלי להתכחש למציאות כי זו לא דרך התורה! תתביישו לכם! מנוולים חסרי מעש!

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:מלך המשיח]]

שלום בער גנזבורג

2010-06-15T13:47:06Z

212.199.100.148:

[[קובץ:שלום בער גנזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום בער גנזבורג]]
הרב '''שלום בער גנזבורג''' זכה להיות [[משב"ק]] אצל [[הרבי]]. הי' בן בית אצל [[הרבי]], התגורר ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]] וסעד איתו [[סעודת שבת|את סעודות השבת]].

נולד ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ז]]. לאביו ולאמו שהייתה בתו של ה[[חסיד]] ר' [[ישראל נח בליניצקי]].

את עבודתו החל בשנת [[תשי"ג]] כאשר נקרא לשמש ולעזור ל[[הרבנית נחמה דינה]] - אשתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שהבחינה בעבודתו המסורה בקשה ממנו לסייע גם בביתם.

בשנת [[תשל"א]], עקב פטירת הרבנית נחמה דינה, החל להקדיש את כל זמנו לעבודה בבית הרבי. בשנת [[תשל"ט]], ע"פ הוראת [[הרבי]], עבר להתגורר בביתם של הרבי והרבנית.

לפני [[כ"ז אדר תשנ"ב]], אמר לו [[הרבי]] כי הוא ממנה אותו לאחראי על חדרו ועל ביתו, ר' שלום בער הבין מהרבי כי הרבי רוצה כי הוא ימשיך להתגורר בבית, ואכן כך הי'.

בערך בשנת [[תשס"ד]] סולק מהמקום על ידי עמותת ה[[מרכז לענייני חינוך]], בתואנה כי-הם אחראים על המקום{{הערת שוליים|ע"פ צוואת [[הרבי מלך המשיח]].}}.

כיום הוא אחראי על תפעול [[גן עדן העליון]].

מאז שנת [[תשנ"ו]] סועד על שולחנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שי', שיחד עם בנו ר' יוסף, רשמו מפי הרב גאנזבורג מנהגים ועדויות, שחלקם נקבצו בשנת [[תשס"ז]] בקובץ [[בקודש פנימה]] - מנהגי הרבי וזכרונות מפי הרב גנזבורג. על אמינות המופיע בקובץ קמו חולקים.

==לקריאה נוספת==
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55351 קטעים מהקובץ 'בקודש פנימה' - מזכרונות הרב גנזבורג]
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גנזבורג שלום בער]]

משיח מהחיים בגוף או בנפש

2010-06-13T18:30:51Z

212.199.100.148: ???

{{למחיקה|סיבה=שם הערך לא יכול להיות שאלה. לאיחוד עם ערך רלוונטי}}
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.

:::''אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות"''.

מגמרא זו רואים כי אכן האמוראים עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מהצדיקים החיים בעולם בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.

בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת רבינו הקדוש ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו יסורים.

ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים. אם כי מדברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פ"י מהלכות מלכים.}} משמע שמדובר במלך שימלוך על עם ישראל וילחם מלחמות השם תקופה מסוימת לפני שיגאול את עם ישראל כליל.
== קישורים חיצונים ==

הרב [[גרשון אבצן]], '''האם משיח יכול לבוא מן המתים?''' [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 חב"ד אינפו]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

תבנית:ארכיון

2010-05-29T20:08:42Z

212.199.100.148:

{| border="1" align="left" width="15%" cellpadding="5"
| align="center" bgcolor=#F5FFFA | '''תיבת ארכיון'''
----
[[תמונה:ארכיון 2 (Large).jpg|180px|כיתוב תמונה]]

{{{מספר ארכיון}}}
|}
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

שיחה:יוסף שלום אלישיב

2010-05-04T20:14:34Z

212.199.100.148: /* השקפת העדה */

:הרב בענגיס תמך בכניסה לרבנות הראשית? סליחה, אבל זה הזוי. המקור של כותב הדברים כאן בויקיפדיה, והמקור שם בקטע עיתון המופיע בחדרי חרדים, ובו הבן של הרב פרנק מספר את הדברים, שנראים במחילה הזויים, ומופרכים בעליל, לכל מי שמכיר את הלך הרוח דאז. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:45, 4 במאי 2010 (UTC)
::מישהו יודע על המקור לשם אמו: "חיה מושא"? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:50, 4 במאי 2010 (UTC)
:כדאי מאוד לעיין בערך בויקיפדיה על [[העדה החרדית]], ואז תראה שהשקפת העדה החרדית בנושא המדינה וכו' היא דבר חדש! ודו"ק. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 05:52, 4 במאי 2010 (UTC)
::על העדה החרדית כדאי ללמוד ממקורות אחרים, ובכל אופן לכל הדיעות, כל חברי וראשי ואנשי העדה החרדית והחרדים בכלל, התנגדו התנגדות נחרצת ופומבית לישיבה בבית הדין הגדול. ולומר שהרב בענגיס שהיה מראשי בד"צ העדה החרדית, היה בעד, זה הזוי לחלוטין. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:03, 4 במאי 2010 (UTC)
:קשה לי להזכר מי הביא ציטוטים מויקיפדיה בדף השיחה של [[יעקב ישראל קנייבסקי]]. אשמח אם תעזור לי בכך.
[[קובץ:דושינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף צבי דושינסקיא, גאב"ד העדה החרדית, מעיד בפני ועדת אונסקופ של האומות המאוחדות בשאלת חלוקת הארץ (ויקיפדיה)]]

והציטוט לפניך:

==השקפת העדה==
השקפת העדה החרדית כיום היא קיצונית וחריפה הרבה יותר מתקופת הקמתה.

דוגמה לכך ניתן להתרשם ממחאת בית הדין של העדה החרדית, בכוונה להצהיר על הסכמת ראשי היישוב על בעלות ה[[ערבים]] על מתחם [[הכותל המערבי]]. במחאתו לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] טען בית הדין בין היתר, שהכותל שייך לכל עם ישראל, "בכל מקום שהם" שאף אחד לא מוסמך לשום וויתור בשמם. וטען ש"מוטב שיחתמו על ביטול הצהרת בלפור ולא ח"ו שלהם [הערבים] הבעלות על הכותל". [http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2331672]. כך אכן נהג בפועל הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] כאשר נדרש לעניין [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2401741].

[[גאב"ד]] בית הדין של העדה החרדית הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] הופיע בפני [[ועדת פיל]] ואמר ש"על יסוד ההכרה במציאות שפזורי עם התורה מרגישים את עצמם עוד היום כבנים של ארץ הקדושה ניתנה הצהרת בלפור". ו"אין לבדוק כל אחד אם הוא חרדי או לא". יש להסיר את כל ההגבלות הממשלתיות בעליה וברכישת קרקעות. אמר הרב דושינסקי באזני ראש הוועדה. [http://www.meporush.co.il/?categoryId=7515&itemId=7443] --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:17, 4 במאי 2010 (UTC)
::איני מתווכח על שינויים בהשקפת העדה נגד הציונות או בפרטים אחרים. אני מדבר על ההתנגדות לרבנות הראשית ודייניה. אז אומר בקיצור: רבני העדה החרימו את הבחירות לרבנות הראשית לישראל, כאשר נבחר הרב קוק, ומאוחר יותר אף התבדלו לחלוטין מהיכל שלמה וכל הקשור בו, מלבד בפרט אחד בכדי שח"ו לא יהיו נישואין אסורים. אבל מכאן ועד לומר שאחד מראשי העדה החרדית צידד בהצטרפות לבית הדין הגדול של הרה"ר, רחוקה הדרך עד מאוד. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:26, 4 במאי 2010 (UTC)
:אפ אכן ההסטוריה כדבריך (אינך חשוד על שקר ח"ו) הדבר אכן מוזר. אם כי כדאי לראות מה יאמרו ע"ז חיים וחסיד. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:36, 4 במאי 2010 (UTC)
::אכן פיני הנך צודק, והפרט אודות הרב בענגיס הוא חלק ממסע טיוח ענק, שעיקרו הוא בספר (שלא יצא ולא יצא בעתיד...) 'הרב מבריסק' ח"ד, וד"ל...'''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום כ' באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!'''
:::בכל החוגים החרדים נהוג לטייח טעויות עבר, ואצל חוגים מסויימים זה באופן כפול ומכופל. ידוע כי הללו מתביישים בכך שישב ברה"ר, ולכן מנסים לתלות זאת בתירוצים מוזרים. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 11:53, 4 במאי 2010 (UTC)
:כפי הכלל הידוע לדון לכף זכות אגיד את הידוע לי: המצב הכלכלי שלו היה אז בכי רע '''וגובל בפיקו"נ, וכפי השמועה אחת מבנותיו מתה ברעב,''' ודי בזה. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:02, 4 במאי 2010 (UTC)
הוא הלך לרה"ר בגלל 'פרנסה'? [[מיוחד:תרומות/212.199.100.148|212.199.100.148]] 20:14, 4 במאי 2010 (UTC)

שיחה:איסר זלמן מלצר

2010-04-26T19:32:18Z

212.199.100.148:

הנני מעתיק מרשימה שערכתי פעם ולא פורסמה לבסוף. '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:מה היה הנושא של אותה רשימה? רק על הרב מלצר? או עוד חומר? --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:56, 26 באפריל 2010 (UTC)

מתי נפטר?

ניגון ידידי רועי מקימי

2010-04-19T20:29:15Z

212.199.100.148:

'''ידידי רועי מקימי''' הינו [[ניגון]] המקונן על אורך ה[[גלות]]. חיברו [[ר']] ישראל נג'ארה, רבה של עזה, והשתייך לעיר [[צפת]].

ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה כשעיניהם זולגות [[דמעות]]<ref>מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]</ref>. [[אדמו"ר הריי"ץ]] אמר<ref>סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]</ref> שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

מילות הניגון (החלק החב"די): "יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי, מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן. הַגִּידָה נא לִי אַתָּה, עַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן".

ניגון זה הוא ניגון ש"י ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]].
==מקורות==
<references/>

[[קטגוריה:ניגוני געגועים]]

שיחה:זמרוני זליג ציק

2010-04-19T12:11:21Z

212.199.100.148: /* קישורים */

ערך קצר, לדמות רבת פעלים. חבל. פיני 17:54, 16 יולי 2009 (IDT)
:יש דמויות הרבה יותר חשובות עם ערכים הרבה יותר דלים. וכדאי (כפי שכמדומני אמר כבר יואל) להתמקד יותר בעבר - ולא בחסידים מהווה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::כוונתי היתה, שבאם מתמקדים - אזי יש להתמקד בערכים יותר מהותיים ומלאי תוכן מאשר הקמת ופירוק מוסדות וכדומה. אם נשים לב נראה שרוב הערכים של חסידים בימינו - מלאים בהקמות ופירוקים וחברותם בארגונים שונים, ועל כן, אם כבר כותבים על חסידים - כדאי יותר ועדיף יותר לכתוב על חסידים מהעבר.
שונה הדבר בנידון דידן, שכן חסיד זה (ר' זמרוני שי' ציק) נזקפים לזכותו לא מעט '''פעולות כלל חב"דיים וארציים בענייני משיח וגאולה, ובמיוחד - שהוא עומד במסירות נפש בעניינים אלו''' למרות ההשמצות מבית וד"ל (לא שאני מסכים לחלוטין עם התנהגותו, אך בהחלט אני מעריך אותו ואת אמונתו ודביקותו במטרה), ועל כן צודק פיני שערך זה קצר מאוד לדמות רבת פעלים וחשובה זו, וחבל מאוד מאוד! [[משתמש:יואל|יואל]]

== התואר 'רב' למבטל צומות?! ==
לאחר פסק הרב אקסלרוד ולאור סירובו של ציק להכחיש את המיוחס לו, תוך התפתלויות משונות, הוא אינו ראוי יותר לתואר 'רב' (ולא שלפני זה היה ראוי, לאור מעשי הביזיון וחילול ה' שעשה בפבים ושאר מרעין בישין וכפי שמציין בעצמו במכתבו שהוא אינו רב). ועל כן יש למחוק את התואר רב ולהסירו מקטגוריית 'חסידי כ"ק אדמו"ר שליט"א'
:הוא במפורש אמר שהוא לא ביטל צומות. אני לא יודע מה אתה רוצה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:53, 27 בינואר 2010 (UTC)
::הוא אמר, אבל ישנם עדים שהוא אמר להם שהוא לא צם. אז לכל הפחות להוריד לדרגת ר'... (כמובאר בשיחה אודות אמרתי אפאהים וכו')

::מצטרף במקצת לדברי האלמוני, ה'קו' של [[שבועון בית משיח]] ושל [[חב"ד אינפו]] - לא לדווח על פעולותיו. אנחנו עכ"פ לא צריכים לתת תארי כבוד. אגב, הוא לא קיבל סמיכה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

:::לדעת ההלכה: '''להאמין''' - אסור בשום פנים ואופן עד שיתבר ב2 עדים כשרים ובבית דין לאחר חקירות ודרישות. - איסור גמור מהתורה להאמין לדברים אלו אפי' בלב.

:::'''למיחש - מבעיא''' ולהסירו מהאתר.--[[משתמש:שלום|שלום]] 18:21, 27 בינואר 2010 (UTC)

::::אין הבדל בין ר' להרב. זמרוני כתב שהוא מתייעץ עם רבנים ולכן, כפי שכתב ר' שלום, אין לנו לפסוק דין לגביו עד שיוברר העניין בבי"ד והוא הינו בחזקת כשרות (רמב"ם הלכות עדות פ"ב ה"ב). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:58, 27 בינואר 2010 (UTC)
:::::הרב אקסלרוד לא מספיק בשבילך? הוועדה הרוחנית בראשות הרב שווי לא מספיק לך? להאשיר לענ"ד (כמו שיהי' ערך על [[דוד פישר]]) אך כמובן שלא להכתירו בתארי כבוד. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

כמובן שהוועדה הרוחנית של חב"דפדיה - הרב שווי מכריע. אך מנין לי לדעת שזו היא החלטת הוועדה.--[[משתמש:שלום|שלום]] 21:04, 27 בינואר 2010 (UTC)
:ר' שלום, הוועדה פסקה כי '''אין לדווח על פעילות ר' זמרוני''', ואני כוונתי לא אליך הייתה...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::אם הרב אקסלרוד מספיק בשבילי או לא, זה עניין אישי שלי. כאן זה מיזם ציבורי וככזה הוא כפוף להרכב של שלושה, היינו בית דין מרבני חב"ד או לרב שהתקבל ע"י חברי המערכת כרב מנחה. ועיין עוד במה שכתבתי לעיל. באם תוכל להפנות אותי להחלטת הוועדה הנ"ל (שאגב, אינה שייכת לעניינינו עדיין) --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:10, 27 בינואר 2010 (UTC)
:::החלטת חב"ד אינפו, '''שע"פ השמועה''' מגובה בהחלטת הרב שווי, תוכל לפנות במייל למערכת. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::כפי איך שאני מכיר את המערכת "ע"פ השמועה" זה בסופו של דבר המצאות ובכל אופן, שמועות, גם נכונות, לא מחייבות אותנו. ובכלל אין לנו זמן להתעסק עם שמועות. את התורה קיבלנו במסמך רישמי קבל עם ועדה.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:19, 27 בינואר 2010 (UTC)

שמועות ניט שמועות - יש לפנות לוועדה הרוחנית לקבל הוראות. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:אדרבה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:28, 27 בינואר 2010 (UTC)

::דווחתי שהוועדה הרוחנית החליטה על הפסקה בדיווח פעילויותיו. ואכן, אין אנו מדווחים על פעילויותיו. לא הוחלט על השמצה או הוקעתו רח"ל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:27, 28 בינואר 2010 (UTC)
:::ואין מה להוסיף בתארים. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::וגם לא להוריד. התואר רב מציין את היותו בראש קהילה וזה נכון כל עוד לא הוקא ע"י בית דין מוסמך לדבר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:33, 28 בינואר 2010 (UTC)
:::::רב, למיטב ידיעתי, הוא אדם שקיבל [[סמיכה לרבנות]]...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::::כפי שכתבת, סמיכה לרבנות זה סמיכה לשמש כרב, לא תנאי להיות רב. נוסף על כך, התואר רב משמש לא רק במובן של רב קהילה, זהו גם תואר-כינוי קדום בעם ישראל "ר'". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:03, 28 בינואר 2010 (UTC)

זמרוני ציק פרסם באתרו הגאולה שני מאמרים הקוראים רח"ל לבטל הצומות (מאמר של טוביה דורון ומרדכי סיבוני..) ולמעשה הוא מסביר שכיום כל אחד צריך לעשות מה שליבו חפץ ובשיטתו זו הפיל חללים רבים. ואת המאמרים הללו הוא פרסם לאחר הנידוי של הרב אקסלרוד. איך אדם כזה יכול להיכלל בתואר חסיד של הרבי שליט"א מלך המשיח? זה כואב נורא, אבל אדם כזה שמחנך יהודים לפריקת עול נוראה, אין לנו חלק ונחלה עימו.{{שכח|212.199.100.148}}

חיים נהר, ע"פ הנ"ל לכאורה אין מקום לתואר "רב" (ובמיוחד שיש שמחפשים... וד"ל).--[[מיוחד:תרומות/95.86.87.54|95.86.87.54]] 08:45, 7 באפריל 2010 (UTC)
:א. התואר "רב" משמעו אדם העומד בראש קהילה אורתודוכסית. כל זמן שהוא וקהילתו לא הוצאו מכלל היהדות החרדית (ח"ו), הם נחשבים לכאלו במלוא מובן המילה (למרות דבריו החריפים של אקסלרוד, שהוא דעת יחיד ובכלל לא בי"ד וגם יש רבנים החולקים עליו בנושא זה). ב. באם תוכל להביא קישורים למאמרים שהזכרת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 09:38, 7 באפריל 2010 (UTC)

התואר רב הוא בניגוד לקראי, כן הוא ע"פ ההיסטוריה הצרופה, לא מצאנו בחז"ל שום מקום שמכונה תלמיד חכם או פוסק בתור 'רב', התואר בא לציין את המקבל המסורת של התורה שבעל פה כנגד מי שאינו מקבלה. עד כאן לעובדות. עכשיו בנוגע לנידון הערך: בנוגע למקרה הספציפי של ביטול הצומות, יש לומר שהוא בגדר של 'קלא דלא פסיק', אך חלוש קצת כי הוא טוען שיש לו שונאים שמוציאים את הקול, אך נראה שיש בזה משהו: א. נאמן הר"ג אקסלרוד שאינו מוציא מכתב כה חמור אם לא שבירר היטב, אא"כ נאמר שהוא מצד שנאה כבושה על שהפסיק ז"ז ציק להתייעץ עימו (ע"פ הודאת בע"ד), ב. ז"ז ציק לא הכחיש ענין זה מכל וכל, ושני עדים כשרים העידו בפני שהוא גם לא שלל בפניהם ענין זה, רק הורה להתייעץ עם רב. שומו שמים! יהודי שואל יהודי אחר אם מותר שלא לצום, והוא עונה לו: א גוטע קשיא! משהו פה צ"ע ובירור.

אולם מכיון שאי אפשר לברר, הרי צריך להעמיד בחזקה דמעיקרא, בבחינת כאן נמצא כאן היה, עד שיבוא אליהו או גדליהו או גואל צדק, במהרה--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:23, 8 באפריל 2010 (UTC)

==קישור שבור==
הקישור החיצוני השלישי - שבור.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:03, 29 בינואר 2010 (UTC)
:אצלי זה עובד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 14:08, 29 בינואר 2010 (UTC)

== קישורים ==

מה לא ראוי בקישורי חב"דפד? רעלוואנטי הרבה יותר מקריאתו של הרשד"ב וואלפא. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:כיון שהערך עוסק בזימרוני ולא בצומות, אין זה מן הראוי להביא בערך על האדם את כל הפולמוס על הצומות. הגילוי דעת של וולפא מתייחס ישירות לגילוי דעת של זמרוני, ולכן דומני שזה כן מתאים שישאר בערך, לעומת שאר הקישורים שהתעוררו בעקבות הנושא, אך נגעו נוגעים בו ישירות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:32, 6 באפריל 2010 (UTC)
::כרוז הרבנים וכו' הרי כוון נגד זמרוני, כברור (אא"כ כוונתך שלא נגדו בפירוש?). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::כל עוד ולא מופיע בגוף המכתב שמו של זמרוני, לא נוכל לדעת כלפי מי באמת מכוונים הדברים וכבר היו דברים מעולם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:49, 6 באפריל 2010 (UTC)
::::זה לא העניין ובאזני שמעתי מא' החותמים שהכוונה הייתה עליו. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::ובכל זאת, הזהירות צריכה להיות רבה, כל עוד והדברים לא מפורשים, כדאי שנימנע מלייחס זאת אליו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:08, 6 באפריל 2010 (UTC)
מיותר לדעתי, לאחר שהעיד החסיד, שבאוזניו שמע מהחותם, הלא דבר הוא?--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:24, 8 באפריל 2010 (UTC)

לצערי, המצב עם ז.צ. חמור הרבה יותר משחושבים. הוא נוטה לעקור מצוות נוספות בשגיונותיו וסטייתו מדת האמת. הדברים נאמרים על סמך עדויות עם אנשים עימם הא מדבר. וע"כ יש להוריד את האיש הזה בכלל מחבדפיה. כל הסיפור באיביזה ואוסטרליה ונשות קראון הייטס אלו תלמידיו בגוף ובנפש ר"ל. הדברים בדוקים ומגובים בעדויות. אל תשחקו ראש קטן כי זה יבוא אליכם אחרי זה בצורה קשה הרבה יותר.
:דעתך חשובה מאוד, אך אנו מתחשבים לא רק בה, אלא גם בדעות של רבנים ואלה לא אמרו את מה שאתה אומר ולא הסיקו את מסקנותיך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:41, 12 באפריל 2010 (UTC)

למה אתה אומר שרבנים לא אמרו? הרי היה מכתב של הרב אקסלרוד שהוא דיין וגבה עדויות בעניין. כל רבני אנ"ש והמשפיעים מדירים את רגליהם ממנו, וגם אלו שהופיעו אצלו בטעות בי' שבט התחרטו ולא מגיעים אליו, ולא מדובר באנשים שחלילה שונאים אותו, אלא אדרבה, חסידים שחיבבו אותו ועזרו לו וראו בו שותף לדרך, אבל המציאות הקשה נאלצה לא לשתף עימו פעולה. והלוואי כולנו מחכים שיחזור בו ונוכל להמשיך להפיץ יחד את בשורת הגאולה והרבי שליט"א מלך המשיח. אבל לצערנו כל זמן שהאיש לא מתחרט ובאתרו מפורסם מאמרים לעקירת הצומות, אי אפשר להמשיך ככה.

הגבהת התורה

2010-04-18T12:01:56Z

212.199.100.148:

ב'''הגבהת התורה''' ישנם מספר הבדלים בין מנהג [[חב"ד]] למנהג העולם:

א.מנהג העולם הוא להסתפק בהסתכלות על ספר התורה בשעת ההגבה, אך [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהג]] [[חב"ד]] המבוסס על דברי האריז"ל הוא להביט על ספר התורה מקרוב ולראות אות משמו, "ובזה נמשך אור גדול על המסתכל".

ב.על פי מנהגינו אין אנו מורים באצבע בשעת הגבהת ה[[תורה]] על ספר התורה.
לרוב, מנהג העולם הוא להורות באצבע, אך יש כמה קהילות שמנהגן הוא כמנהג חב"ד.

ג.מנהג חב"ד הוא שקודם מורידים ספר התורה ורק אחר כך מתיישבים.

ד.מנהג חב"ד מרימים פחות משלוש עמודות ופותחים באוויר להשלים לשלוש מסתובבים לשמאל ואח"כ לימין, וכל זה ברגלים סגורות.

[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]

שיחה:זמרוני זליג ציק

2010-04-12T12:36:12Z

212.199.100.148:

בית חב"ד

2010-04-10T21:08:08Z

212.199.100.148:

[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית חב"ד הגדול בעולם בניו ג'רסי (בבניה)]]'''בית [[חב"ד]]''' הוא מרכז [[דת]]י-[[יהודי]] בו מתבצעת פעילות ה[[שלוחים]], [[חסידי חב"ד]], באי-כוחו של [[הרבי מליובאוויטש]] הנשלחים למקומות בהם יש יהודים על מנת להקים תשתית קהילתית יהודית או כדי לחזק את המוסדות הקיימים. בתי חב"ד הוקמו לראשונה בשנות ה-50. לכל בית חב"ד יש מנהל-שליח, החולש על החלק הארגוני והפיננסי של בית חב"ד. בדרך כלל, קיימים מוסדות נוספים תחת הנהלת בית חב"ד, כגון [[בית כנסת|בתי כנסת]], [[מקווה|מקוואות]], בתי ספר ומדרשיות, חנויות תשמישי [[קדוש]]ה ומזון כשר, מרכזי [[חסד]] ועוד.

מטרת בית חב"ד, כפי שהוגדרה על-ידי מייסדם - [[אדמו"ר שליט"א]], היא להוות "בית שמגדלים בו [[תורה]], [[תפילה]], ו[[גמילות-חסדים]]", לסייע לכל יהודי בכל מקום בו הוא נמצא, הן בעניני דת ו[[רוחני]]ות והן בצרכים שונים.

המושג "בית חב"ד", נטבע ע"י הרבי מליובאוויטש בשנות המ"מים (שנות ה-80) ומאז הוא הפך לשם-נרדף לסניף חב"די בעולם. ארגון הגג של הבתי חב"ד ב[[ישראל]] הוא [[צעירי אגודת חב"ד]], המסייע לשלוחים בפעילות השוטפת, בעיקר באספקת מוצרים נחוצים במחיר מסובסד ובייעוץ והכוונה. בארצות הברית וברחבי העולם פועלים בתי חב"ד תחת הנהלת ה[[מרכז לענייני חינוך]].

כיום פועלים ברחבי תבל כ-3,000 בתי חב"ד, המנוהלים על ידי כ-5,000 שליחים.

יש לציין שהרבי ביקש שכל בית פרטי ייהפך לבית חב"ד "בית שמגדלים בו [[תורה]], [[תפילה]], ו[[גמילות-חסדים]]",

==סוגי בתי חב"ד==
אף שכל בתי חב"ד בעולם פועלים למען אותה מטרה, לסייע ליהודים "בגשמיות וברוחניות", ניתן למנות סוגים שונים של בתי חב"ד, ובהם:

*בתי חב"ד אוניברסיטאי - מתמקדים בסטודנטים יהודים ובצרכים המיוחדים להם. קיימים בעיקר בארה"ב ובאירופה.

*בתי חב"ד למטיילים - מתמקדים בסיוע לתרמילאים יהודיים במהלך הטיול. אלו נפוצים בעיקר במזרח הרחוק ובדרום אמריקה.

*בתי חב"ד המיועדים לאוכלוסיות מסוימות, כגון בתי חב"ד לדוברי רוסית או צרפתית.

*בתי משיח - 'בית חב"ד' שמתרכז יותר בפעילות סביב הנושא של [[משיח]].

ישנם גם מרכזי פעילות חב"ד בשמות דומים; "בית ליובאוויטש", "מרכז חב"ד" וכדומה, אלה עוסקים בפעילות ספציפית ולא כללית.

==ראו גם==

*[[שליח]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=shluchim_he רשימת בתי חב"ד בעולם]

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]

יעקב שניאורסון

2010-04-10T21:03:26Z

212.199.100.148: נרשם ע"י משתמש:חסיד שאין לו כוח להיכנס למשתמש שלו. לילה טוב.

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}הרה"ח ר' '''יעקב שניאורסון''' הוא בנו השישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

נשא לאשה בשבת פרשת בהעלותך, חודש [[סיוון]] [[תקצ"ה]] את בת ר' [[ברוך (נכד אדמו"ר הזקן)]], בן [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בת [[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו נסע ל[[טולצ'ין]], שם נחלה מאד. כאשר ביקשה [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיתפלל עבורו, ענה לה "[[אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים]]".

ואכן, ר' יעקב נפטר בעיר [[טולצ'ין]] בשנת [[תקצ"ז]], השאיר אחריו את בנו, ר' [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]

קטגוריה:כינוסים

2010-04-08T15:32:46Z

212.199.100.148: ביטול גרסה 61817 של 77.127.130.73 (שיחה)

[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]

שיחה:ברוך פורטוגלי-בטלן

2010-04-07T04:23:10Z

212.199.100.148:

מה זה "פורטוגלי"? פורטוגל? א"כ צריך לשנות את שם הערך וגם להסיר הכינוי "בטלן". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:46, 6 באפריל 2010 (UTC)
:סליחה שלא הבהרתי את עצמי. ע"פ דברי מוהריי"צ במהדורה האידית של 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות' שם המשפחה הי' במקורו 'פורטוגלי' (ע"ש מוצא המשפחה), ועקב פרישותו של ר' ברוך הוא כונה בטלן, אט-אט הפך הכינוי לשם משפחתו, עד שהוא ומשפחתו כונו 'פורטוגלי-בטלן', וכן בתו רחל, עד נישואה לרש"ז פוזנר כונה 'רחל פורטוגלי-בטלן'. אקווה דייקתי. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::כוונתך הייתה ברורה. אך כיון שבאותם ימים השימוש בשמות משפחה לא היה נפוץ כבימינו ולצורך זיהוי אדם השתמשו בסיומת של שם או כינוי אביו. ולכן צריך לברר מה היה השם המקובל יותר בו קראו את ברוך שלנו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:06, 6 באפריל 2010 (UTC)
:::בטלן.

שיחה:זמרוני זליג ציק

2010-03-23T23:42:29Z

212.199.100.148: /* התואר 'רב' למבטל צומות?! */

משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)

2010-03-19T00:49:40Z

212.199.100.148:

הרב '''משה מרדכי הכהן עמרמי''' - פארלסקי נולד בשנת [[תרכ"ג]] בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו"ב. נפטר בג' [[אלול]] [[תש"א]], שימש כראש ישיבה בפוצ'פ וחיבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ב[[רמת גן]].

==ימי ילדותו==
על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה.
"חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת. כשהיתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מועמד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ו"אוכל ימים". לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסת.

"קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן.

"כשהיה בן שש עשרה ושרה– מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שהוסמך לרב. את הסמיכה קיבל מ"החפץ חיים" וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר ב[[אדמו"ר המהר"ש]] (או [[אדמו"ר הרש"ב]]) שכן היה זה אחר חתונתו ב[[תרל"ט]] ואדמו"ר המהר"ש הסתלק ב[[תרמ"ג]]] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ".

תחילה שימש כשו"ב בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי יהושע נטע גנסין, המכונה ר' העשיל נטע, שהיה מחשובי חסדי חב"ד ומגאוני התורה המפורסמים בדורו. בהיותו שוחט מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

== ר"מ בישיבת "תומכי תמימים" ==
לאחר [[פסח]] [[תר"ע]] התמנה ר' משה כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]]. תלמידיו הכירו בו עד מהרה כגאון אדיר הבקי בכל מקצועות התורה, עמקן ומחדש נפלא, אך עם זאת התנהג בהצנע לכת ובלי בליטות – הנהגה של [[חסיד]] [[פנימי]]. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי היתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונות.

תלמידיו של הרב פרלסקי סיפרו עד לסוף ימיהם בהערכה רבה על הר"מ שלהם, שהותיר בהם רושם עז למרות שלמדו אצלו תקופה כה קצרה.

הרב משה מרדכי לא חפץ להשאר כר"מ בשצעדרין בזמן [[חורף]] [[תרע"א]] ונתקבל להיות ר"מ ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] מתייחס לכך באחד ממכתביו בשנת [[תרפ"ד]]: הרב ר' משה מרדכי שי' הרב דפאצעפ (שהיה תחילה שו"ב שם. ומפורסם ללמדן גדול, ומומחה להעמיד תלמידים בעלי ידיעה גדולה בלימוד...)" אך גם שם לא לימד זמן רב, כיון שבחורף [[תרע"ב]] כבר שב לעיר מגוריו פוצ'פ.

== פעילותו בפוצ'פ ==
בפוצ'פ שימש ברבנות באותה תקופה רבי הרשל נטע גנסין, שרבים מתלמידיו למדו בליובאוויטש. הרב הבחין ברבי משה מרדכי כי הינו כלי יקר, ולא הסכים שיקחו אותו לעיירות אחרות לשמש בהן כרב. הוא טען באוזניו כי הוא הולך ומזקין וכי הוא רוצה שימלא את מקומו אחריו. כך אכן היה. הרב גנסין כיהן כרב עוד שנים רבות, שכן האריך ימים, ומשה מרדכי סייע בעדו בעבודת הרבנות, אך לא שימש ברבנות בפועל. את פרנסתו מצא מהשגחה על שוחטי העיר ובכל שאלה שהתעוררה היה הפוסק המכריע. בניו זוכרים כי תמיד השתדל למצוא את הדרך לפסיקה מקילה.

ביתו של הרב משה מרדכי היה גם בית ועד לחכמים – בית מכניס אורחים בסבר פנים יפות, כפי שמספר על כך הבן צבי: "הנה לביתנו היו סרים להתאכסן כל מיני שד"רים, מגידים ורבנים רבים. ולמה דווקא אלינו? לבית אבא? ראשית, מפני שהיה לנו אולם גדול בו עמדו כמה ספות עם פרגודים להלנת אורחים. שנית, כל כלי הקודש היו בטוחים בביתנו בכשרות למהדרין מן המהדרין, מה שאין כן בבית מלון סתם. והשלישית, שאצלנו הכל ניתן בחינם אין כסף. נוסף על כך היה אבא מעניק מתת יד לנצרך, נוסף על האש"ל".

== ייסוריו ==
צרות גדולות ידע הרב משה מרדכי בחייו. 18 ילדים נולדו לו ועשרה מהם ל"ע נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא מצאו סיבה מיוחדת לדבר. הרב ורעייתו קיבלו זאת כגזירה שאין להרהר אחריה. רק כשנולד נח, הבן הצעיר בשנת [[תרע"ג]], גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא שרה-מינה הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם אפוא לקחת מינקת לתינוק, וכך הוא חי שנים רבות.
אם לא די בעשרה ילדים שנפטרו, הרי שבן נוסף טבע בנהר. הרב משה מרדכי היה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. באחד הימים יצא לנהר עם הבן אברהם והוא בן 17, לשחיית בוקר מוקדמת. האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר. הבן מיהר וקפץ להצילו, אך הוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל. כך משמונה עשרה ילדים שנולדו, נותרו בחיים רק שבעה.

באותה תקופה תפסו הקומוניסטים את השלטון, והחלו לחולל מהפך בחיי הכלכלה של אזרחי רוסיה. בתוך תקופה קצרה סבלו אזורים נרחבים מרעב כבד. באותם ימים היה בפוצ'פ מלאי של מלח, מצרך מבוקש, אבל חסרו מוצרי מזון אחרים. יצאה אפוא שרה מינה ל[[מוסקבה]] הרחוקה כשבאמתחתה שקיקי מלח, ושם החליפה אותם במוצרי מזון, ומזה התפרנסה המשפחה.

בנסיעה אחת נדבקה בטיפוס הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה, והיא בת חמישית ואחת שנים בלבד.

הרב נשאר אפוא אלמן, כאשר כמה מהילדים עדיין קטנים ורכים בשנים. הגדולים שבהם היו מוכרחים לעזוב את הבית, כיון שהמשטר הקומוניסטי חייב את הילדים ללמוד בבתי ספר גויים. רבי משה מרדכי, כמו שאר חסידי חב"ד, מסר את נפשו על כך, ובהוראת רבותינו נשיאנו לא נתן לילדיו ללמוד בבתי ספר הקומוניסטים אלא בחיידר, ועל כן שלחם מהבית.

המשפחה התפזרה אפוא. ב[[ארץ ישראל]] כבר התגוררו בניו דוב, הירשל (צבי) ורבקה. ב[[ארצות הברית]] התגוררה הבת מרת חיה בסקין ואילו הבת הצעירה יותר, מרים, נסעה לאודסה ושם נישאה, בבית נשארו אפוא רק הילדים הקטנים – ציפורה ונח.

== רבה של פוצ'פ ==
ב[[סתיו]] [[תרע"ז]] נפטר הרב גנסין. אך טבעי היה שרבי משה מרדכי ייכנס למקומו, אולם הוא סירב לשאת בתפקיד לפני שהקהילה תתכנס ותחליט מעצמה האם לבחור בו כרב – כיון שלא רצה לקבל את המשרה מכוח הצוואה של הרב גנסין. הקהילה, כצפוי, בחרה בו לרבה החדש של פוצ'פ.

לאחר שקיבל את משרת הרבנות, החליטו בני הקהילה כי לא יאה לרב להתגורר לבדו ללא אישה. אולם רבי משה מרדכי היה [[כהן]], ולא יכול היה להתחתן עם גרושה. מאידך, איזו רווקה תסכים להינשא כשהוא בשנות החמישים לחייו?! בני הקהילה פתחו אפוא בחיפושים נרחבים אחר אישה מתאימה, עד שנמצאה אישה מבוגרת ושמה שפרה רחל. היא היתה נערה שכל חייה חפצה להינשא לרב – והנה זכתה והיתה לרבנית.

עם עלותו על כס הרבנות נעשה עד מהרה לאחד מגדולי המשיבים, וכל דבר קשה ומסובך שאלו אותו והוא השיב בפשטות ובבהירות. בנו הפרופסור נח עמרמי מספר, כי לאביו היתה התכתבות ענפה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בענייני הלכה. הרב שהתחבב על כל תושבי העיר, שימש כתובת לכל בעיה, וכל בני פוצ'פ ראו בו לא רק רב, כי אם גם אב ופטרון. הוא היה דואג למחסורים של עניי העיר ופעל רבות לטובתם של כל הנדכאים ושבורי הלב.

== מאסרו ==
בשנים ההן אסר השלטון הקומוניסטי על לימוד התורה, אולם רבי משה מרדכי דבק בדרכי אבותינו נשיאנו ולימד תורה ב[[מסירות נפש]] ילדים ונערים, בהם גם ילדיו, ובגין כך נאסר. מאסרו נמשך כשנה תמימה. מספר נכדו מר אמציה עמרמי: מאסרו היה בתחילת שנות השלושים, והוא הועבר למאסר בעיירה הומיל, שם נכלא בחדר אחד עם רוצח אלים, בכוונה תחילה כדי שהרוצח יזיק לו. אולם לאחר זמן, הבחינו הסוהרים כי הרוצח לא רק שלא נגע בו לרעה, אלא אף נרגע מתאוות ההיזק שהיתה לו. הוא דאג לרב וכיבדו בגלל חכמתו הרבה. סוהריו ניסו להאכילו טריפות במרמה, אולם הוא גילה זאת וכך ניצל מלהיכשל במאכלות אסורות.

== עליתו לארץ ישראל ==
הרב פוגורלסקי ניסה במשך שנים רבות לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו.

בסופו של דבר המאמצים נשאו פרי, ובשנת [[תרצ"ז]] קיבל רשות לעזוב את רוסיה והוא הפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ב[[רמת גן]]. הוא אכן נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן.

ברמת גן פגש בחברו הטוב משכבר הימים הגאון הרב [[משה אקסלרוד]], וכן את תלמידו הרב לייב ליפשיץ, שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש.

במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן.

גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה לכל שואל. פנו אליו בשאלות מערים קרובות ורחוקות. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], מרא דאתרא ד[[כפר חב"ד]], מספר כי בשלב מסוים רצו למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], אולם בגלל גילו המבוגר הדבר לא יצא לפועל.

הרב עמרמי היה גאון לא רק בלימוד התורה, אלא, להבדיל, גם במתמטיקה ובהנדסה. סיפורים רבים מהלכים אודות ידיעותיו המופלגות במתמטיקה.

בני משפחתו מחזיקים בידיהם כתבים שונים ובהם רישומים מתמטיים שלו, אותם כתב בסוף ימיו.

== פטירתו ==
ביום ג' באלול תש"א נפטר הרב משה מרדכי עמרמי – פוגורלסקי בעיר [[רמת גן]]. פטירתו השרתה אבל כבד בקרב ידידיו ומכיריו ובפרט בקרב קהילת [[חב"ד]] ב[[רמת גן]].

== ספריו ==
*[[נתיבים במי הים]] – ג' חלקים.
*[[מזמרת הארץ (ספר)|מזמרת הארץ]] – ב' חלקים.
*[[דרכים למשה (ספר)|דרכים למשה]].

כמו כן הניח אחריו כתבי יד רבים היכולים למלא עוד ספרים רבים. רק מעט מזעיר נדפס בקובץ '[[יגדיל תורה]]' ובספר '[[הר המלך]]' על הרמב"ם.

בספר [[סופרים וספרים]] כתב הרב [[שלמה יוסף זווין]] דברי הערכה על ספריו.

==מקור לערך==
המקור לערך זה: מאמר נרחב לתולדות חייו של הרב עמרמי, מאת [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 380.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ע]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ע]]

משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)

2010-03-19T00:47:46Z

212.199.100.148:

הרב '''משה מרדכי הכהן עמרמי''' - פארלסקי נולד בשנת [[תרכ"ג]] בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו"ב. נפטר בג' [[אלול]] [[תש"א]], שימש כראש ישיבה בפוצ'פ וחיבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ב[[רמת גן]].

==ימי ילדותו==
על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה.
"חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת. כשהיתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מועמד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ו"אוכל ימים". לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסת.

"קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן.

"כשהיה בן שש עשרה ושרה– מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שהוסמך לרב. את הסמיכה קיבל מ"החפץ חיים" וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר ב[[אדמו"ר המהר"ש]] (או [[אדמו"ר הרש"ב]]) שכן היה זה אחר חתונתו ב[[תרל"ט]] ואדמו"ר המהר"ש הסתלק ב[[תרמ"ג]]] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ".

תחילה שימש כשו"ב בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי יהושע נטע גנסין, המכונה ר' העשיל נטע, שהיה מחשובי חסדי חב"ד ומגאוני התורה המפורסמים בדורו. בהיותו שוחט מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

== ר"מ בישיבת "תומכי תמימים" ==
לאחר [[פסח]] [[תר"ע]] התמנה ר' משה כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]]. תלמידיו הכירו בו עד מהרה כגאון אדיר הבקי בכל מקצועות התורה, עמקן ומחדש נפלא, אך עם זאת התנהג בהצנע לכת ובלי בליטות – הנהגה של [[חסיד]] [[פנימי]]. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי היתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונות.

הרב משה מרדכי לא חפץ להשאר כר"מ בשצעדרין בזמן [[חורף]] [[תרע"א]] ונתקבל להיות ר"מ ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] מתייחס לכך באחד ממכתביו בשנת [[תרפ"ד]]: הרב ר' משה מרדכי שי' הרב דפאצעפ (שהיה תחילה שו"ב שם. ומפורסם ללמדן גדול, ומומחה להעמיד תלמידים בעלי ידיעה גדולה בלימוד...)" אך גם שם לא לימד זמן רב, כיון שבחורף [[תרע"ב]] כבר שב לעיר מגוריו פוצ'פ.

== פעילותו בפוצ'פ ==
בפוצ'פ שימש ברבנות באותה תקופה רבי הרשל נטע גנסין, שרבים מתלמידיו למדו בליובאוויטש. הרב הבחין ברבי משה מרדכי כי הינו כלי יקר, ולא הסכים שיקחו אותו לעיירות אחרות לשמש בהן כרב. הוא טען באוזניו כי הוא הולך ומזקין וכי הוא רוצה שימלא את מקומו אחריו. כך אכן היה. הרב גנסין כיהן כרב עוד שנים רבות, שכן האריך ימים, ומשה מרדכי סייע בעדו בעבודת הרבנות, אך לא שימש ברבנות בפועל. את פרנסתו מצא מהשגחה על שוחטי העיר ובכל שאלה שהתעוררה היה הפוסק המכריע. בניו זוכרים כי תמיד השתדל למצוא את הדרך לפסיקה מקילה.

ביתו של הרב משה מרדכי היה גם בית ועד לחכמים – בית מכניס אורחים בסבר פנים יפות, כפי שמספר על כך הבן צבי: "הנה לביתנו היו סרים להתאכסן כל מיני שד"רים, מגידים ורבנים רבים. ולמה דווקא אלינו? לבית אבא? ראשית, מפני שהיה לנו אולם גדול בו עמדו כמה ספות עם פרגודים להלנת אורחים. שנית, כל כלי הקודש היו בטוחים בביתנו בכשרות למהדרין מן המהדרין, מה שאין כן בבית מלון סתם. והשלישית, שאצלנו הכל ניתן בחינם אין כסף. נוסף על כך היה אבא מעניק מתת יד לנצרך, נוסף על האש"ל".

== ייסוריו ==
צרות גדולות ידע הרב משה מרדכי בחייו. 18 ילדים נולדו לו ועשרה מהם ל"ע נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא מצאו סיבה מיוחדת לדבר. הרב ורעייתו קיבלו זאת כגזירה שאין להרהר אחריה. רק כשנולד נח, הבן הצעיר בשנת [[תרע"ג]], גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא שרה-מינה הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם אפוא לקחת מינקת לתינוק, וכך הוא חי שנים רבות.
אם לא די בעשרה ילדים שנפטרו, הרי שבן נוסף טבע בנהר. הרב משה מרדכי היה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. באחד הימים יצא לנהר עם הבן אברהם והוא בן 17, לשחיית בוקר מוקדמת. האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר. הבן מיהר וקפץ להצילו, אך הוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל. כך משמונה עשרה ילדים שנולדו, נותרו בחיים רק שבעה.

באותה תקופה תפסו הקומוניסטים את השלטון, והחלו לחולל מהפך בחיי הכלכלה של אזרחי רוסיה. בתוך תקופה קצרה סבלו אזורים נרחבים מרעב כבד. באותם ימים היה בפוצ'פ מלאי של מלח, מצרך מבוקש, אבל חסרו מוצרי מזון אחרים. יצאה אפוא שרה מינה ל[[מוסקבה]] הרחוקה כשבאמתחתה שקיקי מלח, ושם החליפה אותם במוצרי מזון, ומזה התפרנסה המשפחה.

בנסיעה אחת נדבקה בטיפוס הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה, והיא בת חמישית ואחת שנים בלבד.

הרב נשאר אפוא אלמן, כאשר כמה מהילדים עדיין קטנים ורכים בשנים. הגדולים שבהם היו מוכרחים לעזוב את הבית, כיון שהמשטר הקומוניסטי חייב את הילדים ללמוד בבתי ספר גויים. רבי משה מרדכי, כמו שאר חסידי חב"ד, מסר את נפשו על כך, ובהוראת רבותינו נשיאנו לא נתן לילדיו ללמוד בבתי ספר הקומוניסטים אלא בחיידר, ועל כן שלחם מהבית.

המשפחה התפזרה אפוא. ב[[ארץ ישראל]] כבר התגוררו בניו דוב, הירשל (צבי) ורבקה. ב[[ארצות הברית]] התגוררה הבת מרת חיה בסקין ואילו הבת הצעירה יותר, מרים, נסעה לאודסה ושם נישאה, בבית נשארו אפוא רק הילדים הקטנים – ציפורה ונח.

== רבה של פוצ'פ ==
ב[[סתיו]] [[תרע"ז]] נפטר הרב גנסין. אך טבעי היה שרבי משה מרדכי ייכנס למקומו, אולם הוא סירב לשאת בתפקיד לפני שהקהילה תתכנס ותחליט מעצמה האם לבחור בו כרב – כיון שלא רצה לקבל את המשרה מכוח הצוואה של הרב גנסין. הקהילה, כצפוי, בחרה בו לרבה החדש של פוצ'פ.

לאחר שקיבל את משרת הרבנות, החליטו בני הקהילה כי לא יאה לרב להתגורר לבדו ללא אישה. אולם רבי משה מרדכי היה [[כהן]], ולא יכול היה להתחתן עם גרושה. מאידך, איזו רווקה תסכים להינשא כשהוא בשנות החמישים לחייו?! בני הקהילה פתחו אפוא בחיפושים נרחבים אחר אישה מתאימה, עד שנמצאה אישה מבוגרת ושמה שפרה רחל. היא היתה נערה שכל חייה חפצה להינשא לרב – והנה זכתה והיתה לרבנית.

עם עלותו על כס הרבנות נעשה עד מהרה לאחד מגדולי המשיבים, וכל דבר קשה ומסובך שאלו אותו והוא השיב בפשטות ובבהירות. בנו הפרופסור נח עמרמי מספר, כי לאביו היתה התכתבות ענפה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בענייני הלכה. הרב שהתחבב על כל תושבי העיר, שימש כתובת לכל בעיה, וכל בני פוצ'פ ראו בו לא רק רב, כי אם גם אב ופטרון. הוא היה דואג למחסורים של עניי העיר ופעל רבות לטובתם של כל הנדכאים ושבורי הלב.

== מאסרו ==
בשנים ההן אסר השלטון הקומוניסטי על לימוד התורה, אולם רבי משה מרדכי דבק בדרכי אבותינו נשיאנו ולימד תורה ב[[מסירות נפש]] ילדים ונערים, בהם גם ילדיו, ובגין כך נאסר. מאסרו נמשך כשנה תמימה. מספר נכדו מר אמציה עמרמי: מאסרו היה בתחילת שנות השלושים, והוא הועבר למאסר בעיירה הומיל, שם נכלא בחדר אחד עם רוצח אלים, בכוונה תחילה כדי שהרוצח יזיק לו. אולם לאחר זמן, הבחינו הסוהרים כי הרוצח לא רק שלא נגע בו לרעה, אלא אף נרגע מתאוות ההיזק שהיתה לו. הוא דאג לרב וכיבדו בגלל חכמתו הרבה. סוהריו ניסו להאכילו טריפות במרמה, אולם הוא גילה זאת וכך ניצל מלהיכשל במאכלות אסורות.

== עליתו לארץ ישראל ==
הרב פוגורלסקי ניסה במשך שנים רבות לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו.

בסופו של דבר המאמצים נשאו פרי, ובשנת [[תרצ"ז]] קיבל רשות לעזוב את רוסיה והוא הפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ב[[רמת גן]]. הוא אכן נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן.

ברמת גן פגש בחברו הטוב משכבר הימים הגאון הרב [[משה אקסלרוד]], וכן את תלמידו הרב לייב ליפשיץ, שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש.

במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן.

גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה לכל שואל. פנו אליו בשאלות מערים קרובות ורחוקות. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], מרא דאתרא ד[[כפר חב"ד]], מספר כי בשלב מסוים רצו למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], אולם בגלל גילו המבוגר הדבר לא יצא לפועל.

הרב עמרמי היה גאון לא רק בלימוד התורה, אלא, להבדיל, גם במתמטיקה ובהנדסה. סיפורים רבים מהלכים אודות ידיעותיו המופלגות במתמטיקה.

בני משפחתו מחזיקים בידיהם כתבים שונים ובהם רישומים מתמטיים שלו, אותם כתב בסוף ימיו.

== פטירתו ==
ביום ג' באלול תש"א נפטר הרב משה מרדכי עמרמי – פוגורלסקי בעיר [[רמת גן]]. פטירתו השרתה אבל כבד בקרב ידידיו ומכיריו ובפרט בקרב קהילת חב"ד ברמת גן.

== ספריו ==
*[[נתיבים במי הים]] – ג' חלקים.
*[[מזמרת הארץ (ספר)|מזמרת הארץ]] – ב' חלקים.
*[[דרכים למשה (ספר)|דרכים למשה]].

כמו כן הניח אחריו כתבי יד רבים היכולים למלא עוד ספרים רבים. רק מעט מזעיר נדפס בקובץ '[[יגדיל תורה]]' ובספר '[[הר המלך]]' על הרמב"ם.

בספר [[סופרים וספרים]] כתב הרב [[שלמה יוסף זווין]] דברי הערכה על ספריו.

==מקור לערך==
המקור לערך זה: מאמר נרחב לתולדות חייו של הרב עמרמי, מאת [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 380.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ע]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ע]]

משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)

2010-03-19T00:46:28Z

212.199.100.148:

הרב '''משה מרדכי הכהן עמרמי''' - פארלסקי נולד בשנת [[תרכ"ג]] בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו"ב. נפטר בג' [[אלול]] [[תש"א]], שימש כראש ישיבה בפוצ'פ וחיבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ב[[רמת גן]].

==ימי ילדותו==
על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה.
"חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת. כשהיתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מועמד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ו"אוכל ימים". לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסת.

"קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן.

"כשהיה בן שש עשרה ושרה– מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שהוסמך לרב. את הסמיכה קיבל מ"החפץ חיים" וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר ב[[אדמו"ר המהר"ש]] (או [[אדמו"ר הרש"ב]]) שכן היה זה אחר חתונתו ב[[תרל"ט]] ואדמו"ר המהר"ש הסתלק ב[[תרמ"ג]]] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ".

תחילה שימש כשו"ב בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי יהושע נטע גנסין, המכונה ר' העשיל נטע, שהיה מחשובי חסדי חב"ד ומגאוני התורה המפורסמים בדורו. בהיותו שוחט מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

== ר"מ בישיבת "תומכי תמימים" ==
לאחר [[פסח]] [[תר"ע]] התמנה ר' משה כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]]. תלמידיו הכירו בו עד מהרה כגאון אדיר הבקי בכל מקצועות התורה, עמקן ומחדש נפלא, אך עם זאת התנהג בהצנע לכת ובלי בליטות – הנהגה של [[חסיד]] [[פנימי]]. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי היתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונות.

הרב משה מרדכי לא חפץ להשאר כר"מ בשצעדרין בזמן [[חורף]] [[תרע"א]] ונתקבל להיות ר"מ ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] מתייחס לכך באחד ממכתביו בשנת [[תרפ"ד]]: הרב ר' משה מרדכי שי' הרב דפאצעפ (שהיה תחילה שו"ב שם. ומפורסם ללמדן גדול, ומומחה להעמיד תלמידים בעלי ידיעה גדולה בלימוד...)" אך גם שם לא לימד זמן רב, כיון שבחורף [[תרע"ב]] כבר שב לעיר מגוריו פוצ'פ.

== פעילותו בפוצ'פ ==
בפוצ'פ שימש ברבנות באותה תקופה רבי הרשל נטע גנסין, שרבים מתלמידיו למדו בליובאוויטש. הרב הבחין ברבי משה מרדכי כי הינו כלי יקר, ולא הסכים שיקחו אותו לעיירות אחרות לשמש בהן כרב. הוא טען באוזניו כי הוא הולך ומזקין וכי הוא רוצה שימלא את מקומו אחריו. כך אכן היה. הרב גנסין כיהן כרב עוד שנים רבות, שכן האריך ימים, ומשה מרדכי סייע בעדו בעבודת הרבנות, אך לא שימש ברבנות בפועל. את פרנסתו מצא מהשגחה על שוחטי העיר ובכל שאלה שהתעוררה היה הפוסק המכריע. בניו זוכרים כי תמיד השתדל למצוא את הדרך לפסיקה מקילה.

ביתו של הרב משה מרדכי היה גם בית ועד לחכמים – בית מכניס אורחים בסבר פנים יפות, כפי שמספר על כך הבן צבי: "הנה לביתנו היו סרים להתאכסן כל מיני שד"רים, מגידים ורבנים רבים. ולמה דווקא אלינו? לבית אבא? ראשית, מפני שהיה לנו אולם גדול בו עמדו כמה ספות עם פרגודים להלנת אורחים. שנית, כל כלי הקודש היו בטוחים בביתנו בכשרות למהדרין מן המהדרין, מה שאין כן בבית מלון סתם. והשלישית, שאצלנו הכל ניתן בחינם אין כסף. נוסף על כך היה אבא מעניק מתת יד לנצרך, נוסף על האש"ל".

== ייסוריו ==
צרות גדולות ידע הרב משה מרדכי בחייו. 18 ילדים נולדו לו ועשרה מהם ל"ע נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא מצאו סיבה מיוחדת לדבר. הרב ורעייתו קיבלו זאת כגזירה שאין להרהר אחריה. רק כשנולד נח, הבן הצעיר בשנת [[תרע"ג]], גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא שרה-מינה הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם אפוא לקחת מינקת לתינוק, וכך הוא חי שנים רבות.
אם לא די בעשרה ילדים שנפטרו, הרי שבן נוסף טבע בנהר. הרב משה מרדכי היה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. באחד הימים יצא לנהר עם הבן אברהם והוא בן 17, לשחיית בוקר מוקדמת. האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר. הבן מיהר וקפץ להצילו, אך הוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל. כך משמונה עשרה ילדים שנולדו, נותרו בחיים רק שבעה.

באותה תקופה תפסו הקומוניסטים את השלטון, והחלו לחולל מהפך בחיי הכלכלה של אזרחי רוסיה. בתוך תקופה קצרה סבלו אזורים נרחבים מרעב כבד. באותם ימים היה בפוצ'פ מלאי של מלח, מצרך מבוקש, אבל חסרו מוצרי מזון אחרים. יצאה אפוא שרה מינה ל[[מוסקבה]] הרחוקה כשבאמתחתה שקיקי מלח, ושם החליפה אותם במוצרי מזון, ומזה התפרנסה המשפחה.

בנסיעה אחת נדבקה בטיפוס הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה, והיא בת חמישית ואחת שנים בלבד.

הרב נשאר אפוא אלמן, כאשר כמה מהילדים עדיין קטנים ורכים בשנים. הגדולים שבהם היו מוכרחים לעזוב את הבית, כיון שהמשטר הקומוניסטי חייב את הילדים ללמוד בבתי ספר גויים. רבי משה מרדכי, כמו שאר חסידי חב"ד, מסר את נפשו על כך, ובהוראת רבותינו נשיאנו לא נתן לילדיו ללמוד בבתי ספר הקומוניסטים אלא בחיידר, ועל כן שלחם מהבית.

המשפחה התפזרה אפוא. ב[[ארץ ישראל]] כבר התגוררו בניו דוב, הירשל (צבי) ורבקה. ב[[ארצות הברית]] התגוררה הבת מרת חיה בסקין ואילו הבת הצעירה יותר, מרים, נסעה לאודסה ושם נישאה, בבית נשארו אפוא רק הילדים הקטנים – ציפורה ונח.

== רבה של פוצ'פ ==
ב[[סתיו]] [[תרע"ז]] נפטר הרב גנסין. אך טבעי היה שרבי משה מרדכי ייכנס למקומו, אולם הוא סירב לשאת בתפקיד לפני שהקהילה תתכנס ותחליט מעצמה האם לבחור בו כרב – כיון שלא רצה לקבל את המשרה מכוח הצוואה של הרב גנסין. הקהילה, כצפוי, בחרה בו לרבה החדש של פוצ'פ.

לאחר שקיבל את משרת הרבנות, החליטו בני הקהילה כי לא יאה לרב להתגורר לבדו ללא אישה. אולם רבי משה מרדכי היה [[כהן]], ולא יכול היה להתחתן עם גרושה. מאידך, איזו רווקה תסכים להינשא כשהוא בשנות החמישים לחייו?! בני הקהילה פתחו אפוא בחיפושים נרחבים אחר אישה מתאימה, עד שנמצאה אישה מבוגרת ושמה שפרה רחל. היא היתה נערה שכל חייה חפצה להינשא לרב – והנה זכתה והיתה לרבנית.

עם עלותו על כס הרבנות נעשה עד מהרה לאחד מגדולי המשיבים, וכל דבר קשה ומסובך שאלו אותו והוא השיב בפשטות ובבהירות. בנו הפרופסור נח עמרמי מספר, כי לאביו היתה התכתבות ענפה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בענייני הלכה. הרב שהתחבב על כל תושבי העיר, שימש כתובת לכל בעיה, וכל בני פוצ'פ ראו בו לא רק רב, כי אם גם אב ופטרון. הוא היה דואג למחסורים של עניי העיר ופעל רבות לטובתם של כל הנדכאים ושבורי הלב.

== מאסרו ==
בשנים ההן אסר השלטון הקומוניסטי על לימוד התורה, אולם רבי משה מרדכי דבק בדרכי אבותינו נשיאנו ולימד תורה ב[[מסירות נפש]] ילדים ונערים, בהם גם ילדיו, ובגין כך נאסר. מאסרו נמשך כשנה תמימה. מספר נכדו מר אמציה עמרמי: מאסרו היה בתחילת שנות השלושים, והוא הועבר למאסר בעיירה הומיל, שם נכלא בחדר אחד עם רוצח אלים, בכוונה תחילה כדי שהרוצח יזיק לו. אולם לאחר זמן, הבחינו הסוהרים כי הרוצח לא רק שלא נגע בו לרעה, אלא אף נרגע מתאוות ההיזק שהיתה לו. הוא דאג לרב וכיבדו בגלל חכמתו הרבה. סוהריו ניסו להאכילו טריפות במרמה, אולם הוא גילה זאת וכך ניצל מלהיכשל במאכלות אסורות.

== עליתו לארץ ישראל ==
הרב פוגורלסקי ניסה במשך שנים רבות לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו.

בסופו של דבר המאמצים נשאו פרי, ובשנת [[תרצ"ז]] קיבל רשות לעזוב את רוסיה והוא הפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ב[[רמת גן]]. הוא אכן נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן.

ברמת גן פגש בחברו הטוב משכבר הימים הגאון הרב [[משה אקסלרוד]], וכן את תלמידו הרב לייב ליפשיץ, שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש.

במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן.

גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה לכל שואל. פנו אליו בשאלות מערים קרובות ורחוקות. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], מרא דאתרא ד[[כפר חב"ד]], מספר כי בשלב מסוים רצו למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], אולם בגלל גילו המבוגר הדבר לא יצא לפועל.

הרב עמרמי היה גאון לא רק בלימוד התורה, אלא, להבדיל, גם במתמטיקה ובהנדסה. סיפורים רבים מהלכים אודות ידיעותיו המופלגות במתמטיקה.

== פטירתו ==
ביום ג' באלול תש"א נפטר הרב משה מרדכי עמרמי – פוגורלסקי בעיר [[רמת גן]]. פטירתו השרתה אבל כבד בקרב ידידיו ומכיריו ובפרט בקרב קהילת חב"ד ברמת גן.

== ספריו ==
*[[נתיבים במי הים]] – ג' חלקים.
*[[מזמרת הארץ (ספר)|מזמרת הארץ]] – ב' חלקים.
*[[דרכים למשה (ספר)|דרכים למשה]].

כמו כן הניח אחריו כתבי יד רבים היכולים למלא עוד ספרים רבים. רק מעט מזעיר נדפס בקובץ '[[יגדיל תורה]]' ובספר '[[הר המלך]]' על הרמב"ם.

בספר [[סופרים וספרים]] כתב הרב [[שלמה יוסף זווין]] דברי הערכה על ספריו.

==מקור לערך==
המקור לערך זה: מאמר נרחב לתולדות חייו של הרב עמרמי, מאת [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 380.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ע]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ע]]

רפאל נחמן כהן

2010-03-19T00:44:47Z

212.199.100.148:

{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל נחמן כהן (פולע)|אחר=רפאל כהן (נרצח ב[[שואה]])|ראו=[[רפאל כהן]]}}
[[תמונה:רפאל נחמן כהן.jpg|left|thumb|200px|רפאל נחמן כהן]]
הרה"ח ר' פאלע כהן נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיר [[רודניא]] להוריו הרה"ח ר' ברוך שלום וסלאווא כהן ז"ל. נחשב כ[[בעל שמועה]] גדול, חיבר את הספרים "[[שמועות וסיפוירם]]", [[ליובאוויטש וחיליה]]" ו[[מאחורי מסך הברזל]].

==ביוגרפיה==
כבר בהיותו ילד בן שמונה לקחתו אמו – במצוות אביו – לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], מתוך כוונה להשאירו ללמוד שם. בהגיעו לליובאוויטש, הביעה הרבנית [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] ע"ה את תמיהתה על הכוונה להשאיר ילד כה קטן לבדו הרחק מבית הוריו וייעצה לאם שתכניסו לרבי ל'[[יחידות]]'. כשנכנס הילד בן ה-8, לבדו, להיכל קדשו של [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע חייך אליו הרבי, התעניין בלימודו ואף בחנו. במהלך ה'יחידות' שאל אותו הרבי אם הוא ישן ב[[טלית קטן]] וב[[כיפה]] וכך המשיך לשאול ולחקור בפרטי פרטים את הילד בן השמונה... לבסוף שאלו הרבי ברכות: "הרוצה אתה להישאר כאן?" – "כן", השיב הקטן. "והאם לא תתגעגע לאמא?" – המשיך הרבי להקשות בחיוך – אזי נפרץ לפתע סכר הדמעות, והילדון החל להתייפח... מיד שילחו הרבי מהחדר, הורה לאימו לחזור עמו הביתה, ובו במקום כתב מכתב לאביו: "בנך הינו עדיין ילד הזקוק לאימו. אם עוד שנתיים, ח"ו, לא יבוא המשיח – הביאהו הנה ללמוד!".

כך מגיל 10, גדל ר' פאלע בליובאוויטש, בישיבת [[תומכי תמימים]]. ל'[תמים|תמימים]]' היה כידוע סדר לימודים מיוחד, אך לר' פאלע נתן הרבי הוראה מיוחדת לשנות מעט סדר זה – כדי שאף יספיק ללמוד [[תניא]] בע"פ, כדי שתוך זמן יידע בע"פ את כל ליקוטי אמרים תניא.

ר' פאלע הצעיר היה נחשב ל"ציור" בליובאוויטש. הוא היה [[חסיד]] ב[[לב]] ו[[נפש]]. בנוסף להיותו '[[עובד]]' ו'[[משכיל]]' ב[[חסידות]], הוא נמנה גם עם ה[[מנגן|מנגנים]] המיוחדים במקהלה של הרבי הרש"ב נ"ע.

היה זמן, שבו היה ר' פאלע ישן בביתו של הרבי הרש"ב, עם עוד תלמיד. היה להם חדר מיוחד בקצה המסדרון. ערב אחד, כשהיו בחדרם, נפתחה הדלת, ובפתח עמד [[הרבי הריי"צ]]: "בואו לשמוע דברים טובים מאבא!" – אמר להם בהתרגשות. הם מיהרו אחריו, ויחד עמו הציצו ביראת הרוממות בעד סדק, לחדר ה'יחידות'. התקיימה אז 'יחידות' מעניינת מאוד שבה הושמעו דברים נפלאים – ובמשך ארבעים וחמש דקות נשען הרבי הריי"צ על פאלע וחבירו – כאשר יחדיו הם 'מציצים' ומקשיבים לדברי הקודש... מיד לאחר הסתלקות רבו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התקשר ר' פאלע בכל לב ונפש אל בנו הק', ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. באותם ימים, מיד לאחר ההסתלקות, שלח מכתב נפלא אל כל החסידים בו כתב על הדרכים להתקשרות לאדמו"ר הריי"צ. במכתבו הנפלא עומד ר' פאלע על גודל ענין רוממותו והפלאתו האלוקית של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, וסיים במילים: "ויפה כח הבן".

כמו כל חסיד חב"ד ממוצע, גם ר' פאלע נעצר באותה תקופה, וכך מספר ר' פאלע על עצמו בספרו "מאחורי מסך הברזל": "בשבת קודש ח"י סיוון תר"צ קיבלתי מכתב מהג.פ.או. ובו כתוב "עליך להתייצב במשרד הג.פ.או. ברח' לוביאנקה מס' 2 ביום ראשון 15/06/1930 בשעה 11:00".

"פחד גדול נפל עלי, על אשתי, על הורי ועל ידידי הקרובים ביותר... ומה חטאי הנוספים? אולי בענייני דת... ה[[מקווה]]... ואולי בגלל חדרי "תומכי תמימים... אולם הם ידועים רק לאנ"ש העוסקים בהם..."

"למחרת, ב-12:30 לפני הצהריים, הלכתי למשרדי הג.פ.או. אבי ז"ל ליווני עד דלת בית הג.פ.או. קיבלתי ברכת פרידה מאבי, נכנסתי פנימה וניגשתי למודיעין... הפקיד לחץ בכפתור והחייל הופיע... החייל הוליכני למטה, הכניסני לתוך חדר ואת הדלת נעל אחריו...".

לאחרי כמה חקירות כאשר לא הצליחו להוציא ממנו שום מידע על ה[[מקווה|מקוואות]], ה'[[תלמוד תורה|חדרים]]' והישיבות המחתרתיות, הציעו לו שישחררו אותו בתנאי שפעם בחודש יבוא לספר להם קצת על ה[[חסידים]] - מה הם עושים ומה הם מדברים. אבל, ר' פאלע כמובן לא הסכים וכעונש על זה נשלח לשלוש שנים גלות באורל שב[[סיביר]].

פעם בהיותו באורל באו אליו ביו"ט ודרשו ממנו לחתום על מסמך מסויים. כשסירב הכניסו אותו בגסות לתא כלא, ואיימו עליו בהשלכה לאי הדובים הלבנים – מקום שאין חוזרים ממנו – אך ר' פאלע עמד באומץ על-אנושי בסירובו ולא חילל יו"ט. לבסוף שיחררו אותו – בדרך נס והניחוהו לנפשו.

בהיותו בכפר חע – מקום הישוב בצפוני ביותר, כמעט על הקוטב, כשהטמפרטורה במקום עומדת על 75° צלזיוס מתחת לאפס, שלחה לו אמו בדואר מגפיים חמים. היא אמנם הודיעה לו שהם בדוקים מחשש שעטנז, אך ר' פאלע חשד בה ששינתה מן האמת מחשש פיקוח נפש, לכן לא נעל אותם, והסתפק – למרות סכנת הנפשות בכך – בנעלים פשוטות! בעקבות זאת הצטנן קשות וקיבל חום. רק כאשר קיבל מכתב מה"דודה יֵזָ'ה" (זהו 'הכינוי המכתבי' לר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יענקל זוראוויצ'ער]], כי סכנה הייתה לכתוב שמות אמיתיים במכתבים) ובו מבטיח הוא נאמנה שאין כל חשש שעטנז במגפיים, החל לנעול אותם. כל זאת – למרות שידע כי לפי הדין היה לו מותר לנעלם לכתחילה, אף מבלי כל בירור כל שהוא, וזאת – כי נשלחו ע"י יהודי. על אחת כמה וכמה כאשר באי-נעילתם יש משום סכנת נפשות ממש. "אך כיצד יכולתי לנעול אותם לכתחילה?" כתב לאחיו, לייבע ז"ל, ש'יסרו' על 'עקשנותו', "והלא ידוע על הנוטריקון של שעטנז ('שטן עז')! ומלבד זאת – הרי עבירה נשארת בשלש קליפות טמאות לעולם!".

כזה היה ר' פאלע ואלו היו הבעיות שהטרידו אותו בארץ גזירה אי שם בקוטב. לדקדק, להחמיר, להדר ובאופן של "[[לכתחילה אריבער]]" – גם שם בתנאי מאסר וגלות, כפור ורעב, עד שבחסדי ה' ניצל בנס ממש מקבורה תחת מעטה שלג בסופת חורף, והתחמק בניסי ניסים מהבולשת הרוסית ובשנת [[תרצ"ה]] הצליח בחסדי ה' לעלות עם משפחתו לארץ ישראל.

===עלייתו לארץ ישראל===
ביציאתו לארץ ישראל, נסע דרך וינה על מנת לפגוש את [[הרבי הריי"צ]] שהיה אז בעיירת הנופש פורקסדורף הסמוכה לוינה, שם נפגש עם הרבי הריי"צ ו[[הרבי]]. הרבי הריי"צ בירכו באותה הדמנות 'שנשמע בשורות טובות איש מרעהו'.

כשעלו משפחת כהן לרכבת על מנת לנסוע לכיוון הנמל הופתעו לראות את [[הרבי שליט"א]] מגיע ובידיו שוקולד לילדים. הרבי סיפר שחותנו ביקש ממנו 'לראות כיצד נסעתם'.

כאשר הגיע לא"י הוצע לו לגור ב[[חיפה]], שם גם היה המקום היחיד בו הוצעה לו איזושהי פרנסה, אולם הוא התעקש לגור דווקא ב[[תל אביב]], שם סבל מדלות איומה ועבד קשה כל היום בסלילת כבישים. כשנשאל מדוע הוא מתעקש לגור דווקא בתל-אביב, השיב שהרבי אמר לו עוד בהיותו בחו"ל שצריך לחזק את החסידים שהגיעו לתל-אביב!

כעבור שנים עבר להתגורר ב[[רמת גן]] שם עבד למחייתו כחלבן... מיד עם הגיעו לאה"ק, מבלי לאבד אף רגע החל מתרוצץ בקדחתנות בין משרדי הממשלה השונים כדי להשיג אשרות כניסה לא"י עבור רבים מהחסידים שנשארו ברוסיה.

נהוג היה ברמת-גן אשר ב[[שמחת תורה]] מתאספות כל המשפחות החב"דיות על נשיהם וטפם בביתו של ר' פאלע, והוא היה מתוועד בכל להט חמימות נפשו, כדרכו. גם '[[משקה]]' היה לא חסר, כמובן. לאחר ההתוועדות הארוכה והמרוממת, היו כולם – החסידים בראש, ואחריהם המשפחות וצאצאיהם, צועדים בסך, בזמרה ובריקודים, אל עבר ביתו של הרב, לשתות ולהתוועד מעט ומשם נכנסים לכל בתי החסידים, כשבכל דירה שוהים מעט ל"מיני-[[פארבריינגען]]". בתי החסידים המועטים ברמת-גן – מפוזרים היו בכל העיר, כך שהיה על התהלוכה לחצות כבישים ראשיים. והנה, בכל עת הגיעם לכביש סואן, הי' ר' פאלע ניצב קוממיות באמצעו, עוצר את כל התנועה, מסביר בקול רם ושמח על שמחת תורה, מעורר לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]], ומסיים בהתלהבות סוחפת: "היום שמחת תורה, חייבים לשמוח, לרקוד ואף לעשות גלגול!", ואז, מול עיניהם העולזות-משתאות של כל הנהגים ונוסעיהם (רובם הכירוהו...) הי' ר' פאלע הנלהב קופץ ועורך 'קולע' באמצע הכביש הראשי(!) – ואחריו התגלגלו ('קולע') אף חסידים נוספים. כך הי' בכל עת עבור התהלוכה לפני כביש. זו היתה שמחת תורה ברמת-גן, מדי שנה בשנה, עם ר' פאלע.

בערוב ימיו רק' פולע היה חולני, אך בהרבה מקרים עמד בזה בגבורה עילאית. אירע שקיבל פעם התקפה נוראה של קוצר נשימה. במהירות בהולה הסיעו נכדו לבית הרפואה בצריפין. כל שניה היתה יקרה, כל רגע עמדה נשימתו להידום לעד, ובתו ונכדיו שליווהו, התפללו שימשיך לנשום לפחות עד הגיעם. סוף סוף קרבה המכונית במהירות נועזת לשערי בית הרפואה. לפתע פנה ר' פאלע לנהג, וביקש תוך חרחורים: "עצור, רגע, אל תיכנס לבית הרפואה" נזכרתי, שמחר יש לאבי ז"ל יארצייט. והלוא חייב אני להתפלל לפני העמוד! המתן נא", העתיר, חסר נשימה, "אולי אצליח להתגבר על קוצר הנשימה!".

וכך ישב ר' פאלע, כ-2 דקות ברכב העומד הכן, כשמלוויו עוקבים במתיחות עצומה אחר מלחמתו החזקה, העקשנית, בקדחת הקצרת. והנה אט אט שככו החרחורים, השתחררו הלחלוחים, ור' פאלע נשם לרווחה: "אפשר לנסוע הביתה! מחר אוכל לומר קדיש".

מיוחד הי' ר' פאלע גם באמונתו הלוהטת בביאת ה[[משיח]] ובציפייתו היומיומית ממש לבואו. עוד ברמת גן - סיפרו בני ביתו – בשמעו על קריאת הרבי הריי"ץ "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]", שב הביתה בשמחה עמוקה, בישר באושר לזוגתו ז"ל את [[בשורת הגאולה]], ומיהר בצהלה ובטחון אל ארון הספרים. כשמצא את "קינות לתשעה באב", ערך לכבודן מדורה, ובגילת-רנן זרקן לאש – אש של ביטחון!

בסוף ימיו, כשהחל [[הרבי שליט"א]] לזעוק בקול "[[משיח נאו]]" וכו' - חיזק את האמונה במשיח והביטחון בבואו המיידי, והחדירה בתוקף בכל צאצאיו. ר' פאלע חי את האמונה בגאולה בכל רגע ביום.

יומיים לפני פטירתו, כשכבר לא יכל לדבר כלל בחולשתו הנוראה, התאמץ בכל כוחו והוציא מפיו את המילים: "ווען קומט ער? ווען קומט ער?" (=הוא הגיע? הוא הגיע)

ר' פאלע זכה להעמיד דורות של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל ונפטר בשיבה טובה ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].
ת.נ.צ.ב.ה.

סיפור תלאותיו בימי המאסר מסופרים בפרטות בספר '[[מאחורי מסך הברזל]]'.

== משפחתו ==
=== ילדיו ===
* הרב [[יואל כהן]].
* מרת חסיה (פריז).
* מרת פרידה (סגל).
* מרת גיטא (גאנזבורג).

== ספריו ==
* [[מאחורי מסך הברזל]]
* [[שמועות וסיפורים]]
* [[ליובאוויטש וחייליה]].

==לקריאה נוספת==

*[[אחים חסידים]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן רפאל נחמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|כהן רפאל נחמן]]

חב"דפדיה:ברוכים הבאים

2010-03-18T16:02:20Z

212.199.100.148: הסרת כל התוכן מדף זה

חב"דפדיה:מיזמים/השבחת והוספת ערכים

2010-03-18T16:01:46Z

212.199.100.148: הסרת כל התוכן מדף זה

שיחת משתמש:פיני

2010-03-15T22:51:26Z

212.199.100.148: /* הערות נחוצות */

{{בה}}. תודה על תרומתך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]] 08:39, 4 מאי 2009 (EDT)

== התרומות שלך מדהימות! ==

ישר כוחך! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:תודה[[משתמש:פיני|פיני]] 06:58, 12 מאי 2009 (EDT)
::ואני הייתי מוסיף ואומר: מדהימות מאוד! כל הכבוד. אתה עוזר להכניס כאן רוח חיים ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. [[משתמש:יואל|יואל]]
:::משתדל [[משתמש:פיני|פיני]] 01:39, 10 יוני 2009 (EDT)

== קישור לקטגוריה ==
ממש כל הכבוד על הערכים והעריכות! אתה תורם הרבה למיזם ובע"ה שתמשיך כך. כשאתה כותב ערך חדש, צריך לקשר אותו ל[[קטגוריה]] המתאימה. איך לעשות זאת אתה יכול לקרוא [[קטגוריה|כאן]]. הצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:17, 3 יוני 2009 (EDT)
:בערך [[שיעור מקווה]] אני רואה שכבר למדת לקשר ערך, ולכן ראה את הערתי הקודמת כבטלה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:18, 3 יוני 2009 (EDT)

== דף המשתמש שלך ==

אם תשים לב, ישנם 54 קישורים לדף המשתמש שלך. אולי תכנ יס בו כמה מילים?
:נוסף לכך, אם תוסיף בו מילים זה יקל עליך בעבודתך (תוכל להכין לעצמך ארגז חול אישי) ועלינו - להכיר אותך..[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

::אולי תסביר במילים פשוטות, מה כוונתך שיש 54 קישורים לדף המשתמש שלי?[[משתמש:פיני|פיני]] 02:12, 5 יוני 2009 (EDT)
:::קישורים אליו מופיעים 54 פעם בחב"דפדיה, כמו בדפי שיחה שחתמת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::: תיכף אכתוב משהו[[משתמש:פיני|פיני]] 02:10, 7 יוני 2009 (EDT)

== דף משתמש ==

דף משתמש יפה עשית..[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== הרשאות להעלת תמונה ==
בירכותי, קיבלת הרשאות להעלות תמונות ל[[חב"דפדיה]]. בהצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:35, 10 יוני 2009 (EDT)
תודה [[משתמש:פיני|פיני]] 15:51, 10 יוני 2009 (EDT)

==אשמח==
לכשתיכנס לחב"דפדיה, לעיין במשנה החב"דפדית אותה הנני מגבש, ולחוות דעתך בדף השיחה שלי. זה יועיל לכולנו (במיוחד לערכים אותם הינך כותב...). תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''

==הצעה, אנא חווה דעתך==
באולם הדיונים, תחת כותרת המשנה "הצעה למתקפת עריכת הערכים". [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:תודה על תגובתך באולם הדיונים, עניתי לך שם. בהצלחה בהמשך. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

==הצבעה באולם הדיונים==
בקשר למתקפת עריכת הערכים. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:הרי השתתפת ונטלת חלק בדיון!!! [[משתמש:חסיד|חסיד]], [[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]], [[משתמש:א איד|א איד]] ו[[משתמש:אדג|אדג]] כבר הצביעו. למה אתה מחכה? '''אנא, הצבע, לטוב או למוטב'''. תודת כולנו נתונה מראש! [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

==דעתך בנוגע לעמוד הראשי==

אשמח שתחווה דעתך בקשר להצעות שהעלנו סומכוס ואני בנוגע לעמוד הראשי ב[[שיחה:עמוד ראשי]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== חסימה ==

שלום פיני וסליחה!

לא נחסמת ח"ו! ככל הנראה מדובר בתקרית גרידא ואנחנו ממש מצטערים על תחושתך. ביומן החסימות אינך מופיע כחסום. אולי אתמול כ[[משתמש:משחית]] נחסם לצמיתות ובאופן אוטומטי המערכת חוסמת גם את הכתובת IP למשך 24 שעות ויכול שקיבלת בדיוק את הכתובת שלו. נדיר מאוד שזה קורה (רק באם שניכם כיבתם את האינטרנט ואתה נכנסת מחדש וגם אז סבירות אפסית), אבל זה ההסבר היחיד שעולה במוחי להסבר התופעה. נסה להיכנס עכשיו לחשבונך ובאם אתה עדיין חסום אפנה לאיש מקצוע בתחום. הרבה הצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:35, 13 אוקטובר 2009 (IST)
:עשיתי נסיון נוסף. בדוק עכשיו!. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:41, 13 אוקטובר 2009 (IST)

:: תודה רבה על המאמץ, החסימה השתחררה כלא היתה פיני 15:48, 13 אוקטובר 2009 (IST)
:::קצת מוזר. אתה גולש אולי בוואיערלעס של שכן או כיוצ"ב. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:53, 13 אוקטובר 2009 (IST)
:::: לא גולש באמצעים הנזכרים פיני 16:07, 13 אוקטובר 2009 (IST)
:::::א"כ הוא קצת פלא גדול, איך בדיוק הכתובת IP שנחסמה הגיע אליך. אולי בכ"ז גלש מישהו מהמחשב שלך? הבאת איזה חבר הביתה? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:14, 13 אוקטובר 2009 (IST)
:::::: אין לי חברים פיני 16:37, 13 אוקטובר 2009 (IST)
:::::::אוהא. סליחה שאני חודר לך לחיים. אני עושה זאת רק בשביל לעזור. אבל אולי תספר לי למה אין לך חברים? אני למשל מרגיש חבר שלך.. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:58, 13 אוקטובר 2009 (IST)
::::::::אני יודע שזה נשמע מוזר מאד, אבל הערב כשנכנסתי לחב"דפדיה, קיבלתי הודעה כי - אני חולק אותו כתובת עם המשחית - ואני חסום!...
:::::::::תכננתי לפנות אליכם היום, ועכשיו כשנכנסתי גילתי ששוחררתי.
::::::::::ולא, לא גולש באמצעי הנזכרים, ואיש לא גלש מהמחשב שלי.\
:::::::::::אני יודע, זה נשמע מוזר גם לי, אבל זו המציאות...'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
אני מבין שיש כאן תקרית ששייכת לאנשי מקצוע. גם הכתובת שלו הייתה מוזרה. מצטער על האי נעימות שקרתה כאן. החסימה של ה IP הייתה אוטומטית ולא אני ביצעתי אותה. בהצלחה לכולם! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:54, 13 אוקטובר 2009 (IST)
::סוף טוב הכל טוב. ולמי שדואג, יש לי חברים, והנזכר לעיל נאמר בציניות בלבד פיני 08:51, 14 אוקטובר 2009 (IST)
:::ב"ה. נשמח לראותך עימנו. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:14, 14 אוקטובר 2009 (IST)

== ביקורו של רבינו בתו"ת חרקוב ==

וודאי לי שיש לך סיבה למחיקה, אך מהיא? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:העובדה נכונה וידועה הרבה לפני שיצא 'היום יום תשס"ט', אבל היא אינה ציון דרך בתולדות הרבי פיני 05:56, 26 אוקטובר 2009 (IST)
::וכי רק '''ציוני דרך''' נכנסים? זה איורע חשוב שיוזכר, וכי בכל יומא מבקר כ"ק בישיבה? [[משתמש:חסיד|חסיד]].

== ראויים לערך? ==

אשמח אם תביע דעתך לטוב או למוטב ב[[שיחה:חיה מושקא עטיה]]. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

== אריות גורארי' ==

מתרומותיך נראה כי בקיא אתה בהסטורי' החב"דית.

לאחרונה ראיתי לתדהמתי כי על אריות גורארי' - על רבים (ר' [[מנחם מענדל גוראריה]], ר' [[נתן גוראריה (רוסיה)|נתן גוראריה]], הרב [[שמואל גוראריה]] ועוד) אין בכלל ערך. ועל רבים (ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], הר"ר [[משה גוראריה]], ר' [[אליעזר קרסיק]]) יש ערך כלל לא מספק. ברצוני לשנות מצב בלתי-ראוי-רצוי זה, ואבקש עזרתכם. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

::הזמן קצר. קח נא שביבים על האריות לבית גורארי', ואת השאר תמצא בחיפוש ברשת, אוצה"ח ודומיו:
ר' שמואל, מהזיצערס בימי המהר"ש.
אדמו"ר הרש"ב אמר עליו: הוא יד ימיני.
למדן, עשיר גדול.
בימי המהפיכה ברח לאודסה, אחר כך ברוסטוב שם נפטר.
נקבר ב'אוהל' הרש"ב.

ר' נתן. קרעמנצ'וג.
במהפיכה עבר לרוסטוב.
בתרפ"ב, עבר שוד, נפטר כעבור זמן קצר.
נקבר על יד אוהל הרש"ב.
אביהם של ר' הערשל, ר' שמר'ל, ר' משה, לאה קרסיק, ר' ג'ימי ועוד.

ר' מ"מ
למדן עשיר אביו של הרש"ג.
פיני 15:01, 10 בינואר 2010 (UTC)
::ור' הירשל צבי? [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
::: ערך יש אודותו, ניתן להוסיף כהנה וכהנה פיני 08:01, 11 בינואר 2010 (UTC)
::::הלזה ערך יקרא? וזו היייתה שאלתי, מאי כהנה וכהנה? [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

::::: חיפוש במאגרים אלקטרוניים וספרים מתאימים, ויש חומר וסיפורים אודותו, וגם תמונה, אבל להכל צריך זמן פיני 15:24, 11 בינואר 2010 (UTC)

== עשרה ==

מז"ט לרגל עשרה חודשים דילך בכאן. יה"ר שתמשיך לעזרינו ולסעדינו. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

תודה ובהצלחה. פיני 16:13, 24 בפברואר 2010 (UTC)

גם אני מצטרף. חשבתי אולי באמת שתחליף את השם משתמש שלך לשם:

'''הַמְבַקֵר'''

וזה לא עקיצה. להיפך. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:55, 24 בפברואר 2010 (UTC)

:אבל הוא גם מוסיף פנינים, כך שהשם פיני הולם אותו לא פחות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:14, 24 בפברואר 2010 (UTC)

::אכן, איני מתכחש לעבודתו בהוספת פנינים אז אולי שיהיה לו שני שמות משתמש, פיני - ע"ש הפנינים, והמבקר. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 20:16, 24 בפברואר 2010 (UTC)

:::איזה מחמאות. תודה מקרב לב. פיני 10:41, 25 בפברואר 2010 (UTC)

== אוצר ==

:יש אוצר החכמה באינטרנט? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 13:58, 2 במרץ 2010 (UTC)
: בכתובת זו, הספרים פתוחים חלקית http://www.otzar.org/wotzar/otzar.asp. פיני 07:21, 3 במרץ 2010 (UTC)
יישר כח. איזה ספרים פתוחים ואיזה לא? איך זה עובד? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 13:57, 3 במרץ 2010 (UTC)
::כנס ללינק, אם יווצרו קשיים, תזעק לי לעזרה. פיני 15:54, 3 במרץ 2010 (UTC)
:::השאלה היא מה רמת הנגישות לספרים? האם אפשר לקשר לשם או שהם מחליפים כל פעם את מאגר הספרים הפתוחה? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:02, 3 במרץ 2010 (UTC)
::אין ספרים שתמיד פתוחים. אבל חב"פדים מומחים, יכולים לנסות להיכנס לספרים פתוחים, בכדי לשאוב משם חומר מעניין. פיני 16:07, 3 במרץ 2010 (UTC)
:::תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:10, 3 במרץ 2010 (UTC)
::::יישר כח. אשמח אם תביע את דעתך ב[[אולם דיונים#מי זכאי לערך נפרד?]]. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:06, 3 במרץ 2010 (UTC)

הבע דעתך החשובה ב[[שיחת משתמש:חיים נהר#שושלות]]. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 01:03, 7 במרץ 2010 (UTC)
== מיזמי ערכים ==

ראה [[אולם דיונים#4000 ערכים!]] --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:03, 9 במרץ 2010 (UTC)

== הערות נחוצות ==

זה זמן רב שהנני רוצה לומר לך ב' נקודות:

א. נוכחותך במקום מועילה מאוד. הביקורת הייחודית שלך - היא זו שבזכותה נגיע לגובה האמיתי. עוד כמה "פרפקציוניסטים" כמוך ואנחנו מסודרים.

ב. ממליץ מאוד לערוך את חתימתך כקוד ויקי. כך, גם נזהה טוב יותר שזו חתימה וגם יקל עלינו להגיע לדף שיחתך וכיו"ב.

--בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:53, 15 במרץ 2010 (UTC)

:תודה. כוונתך כך: [[פיני]]פיני 21:57, 15 במרץ 2010 (UTC)
:: בקיצור, לא הלך לי לכוון לדעתך. בא תסביר בבקשה כיצד נוח שאחתום. פיני 21:58, 15 במרץ 2010 (UTC)
:::בדף [[מיוחד:העדפות]] יש שדה בשם "חתימה". תוכל להוסיף את הטקסט הזה לדוגמא <nowiki>"[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(פנינים)]]"</nowiki> ולסמן ב"V" "טיפול בחתימה כקוד ויקי" ואז יתווסף חתימה זו בכל פעם שתוסיף ארבעה טילדות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:08, 15 במרץ 2010 (UTC)
תודה. אטפל בקרוב. פיני 22:10, 15 במרץ 2010 (UTC)
[[מיוחד:תרומות/212.199.100.148|212.199.100.148]] 22:51, 15 במרץ 2010 (UTC)

שיחה:יעקב ישראל קנייבסקי

2010-03-14T08:26:53Z

212.199.100.148:

==למחוק את הערך==
נשוא הערך ממקימי 'יתד נאמן'. סיבה מספיקה למחוק את הערך. פיני 22:45, 13 במרץ 2010 (UTC)
:ושמא הקשר החב"די מצדיק ערך? המלצתי, להוסיף זאת בינתיים למיזם "הרבי וגדולי ישראל". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:01, 13 במרץ 2010 (UTC)
::'''ערך צריך שיהי' על כל אחד'''. לא להיחפז, הערך רק בתחילתו. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38161 הסטייפלר ומבצע ס"ת של הרבי]] לתשומת הלב העורכים. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 05:58, 14 במרץ 2010 (UTC)
::::: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99 כאן נכתב כי הוא ממקימי דגל התורה פיני 08:01, 14 במרץ 2010 (UTC)
:::::: כדאי לעיין גם כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%AA%D7%93_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F
ובקיצור מדובר במי שתמך במפלגה ועיתון אשר לחמו ללא הפסקה ברבי שלנו, כן, ברבי שלנו, אבינו מורנו. פיני 08:04, 14 במרץ 2010 (UTC)

::::::::וז"ל של המשועמם שכתב את ויקפידיה: בבחירות תשד"מ, הצטרף לרב שך והודיע "אני ובני ביתי נצביע ש"ס" ובכך נפתח המהלך שהוביל לפיצול אגודת ישראל והקמת דגל התורה לקראת בחירות תשמ"ט.

::::::::ויש לדייק מזה קצת שהיה לו שייכות למהלך, שהרי רצה להצביע ש"ס... אך אין מוכרח ממש שהיה לו שייכות.

ובכל אופן השייכות שהיתה לו לרבי וההכנעה, מאפילה על מעט השייכות שהיתה לו לדגל (אם) --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 08:06, 14 במרץ 2010 (UTC)

:::::::::חוצמזה שהמניעות שהיו לו לפתיחת העיתון, לא היו מאותם מניעות של נגד חב"ד אלא מניעות אחרות. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 08:08, 14 במרץ 2010 (UTC)

:::::::::::הסטייפלער היה ממקימי יתד ודגל, שנשאו את דגל הלחימה ברבי, ולזה קוראים הכנעה לרבי? ואולי גם תכתוב על ר"י פונוביז' שהרי הוא ניסה להיות ר"י בלוד (עכ"פ לפי שמועות), וכך גם על לורנץ, שפעם ראה חסיד חב"ד ולא הרגו, וגם על רביץ שמפעם לפעם נפגש עם חסידי חב"ד. החב"דפדיה יהיה מכלול של ערכים חסידיים וליטאיים, זה יהיה מרתק ואובייקטיבי מאוד, דמוקרטיה בנוסח המזוכיסטים. פיני 08:17, 14 במרץ 2010 (UTC)

הכנעה לרבי? במה זה התבטא? פיני 08:17, 14 במרץ 2010 (UTC)

צריך גם לשקול הפסד מול שכר, חבל שקשריו עם הרבי לא יוזכרו בגלל פרשיה כואבת. זה הפסד שלנו לא להזכיר - כל דבר שיש מזה תועלת לחב"ד. מסתמא ראית את הקישור לעיל, ויש עוד הרבה חומר למשתמש:חסיד. בסיום העריכה - תביע את דעתך שוב, אין מה ךמהר לשום מקום, הערך לא יברח.

מלבד זאת שכמו שאמר [[משתמש:חסיד]] - ערך צריך להיות על כל אחד. כמו שהרבי אמר שבספרייה יהיו גם ספרים שנגד היהדות... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 08:08, 14 במרץ 2010 (UTC)

::אז מי שיודע שיצור קטגוריה: שונאי חב"ד, יריבי חב"ד, שונאים ואוהבים כאחד, שונאים חלקית, אוהבים חלקית. וכך נוכל לכתוב ערכים על המן, אביגדור, קוטלר, גפני, וגם לרב מזוז, הרב עובדיה יוסף הראי"ה קוק ואחרים יהיו קטגוריות מתאימות יותר מאשר "ידידים". [[מיוחד:תרומות/212.199.100.148|212.199.100.148]] 08:26, 14 במרץ 2010 (UTC)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2010-03-04T13:25:49Z

212.199.100.148: /* מי זכאי לערך נפרד? */

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|ארכיון 1]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|ארכיון 2]]}}



== אפשערעניש לחב"דפדיה ==

לקראת יום הולדתה השלישית של חב"דפדיה (אפשערעניש), בעוד כחצי שנה, ראוי שנציב לעצמנו מטרות-יעד.
#סיום פרוייקט [[היום יום]] - לוקח את זה על עצמי.
#עיצוב מחודש של העמוד הראשי - יש לי כבר רעיון ובסיס לעיצוב החדש. עומד גם בקשר עם מעצבי אייקונים.
#להגיע ל-4000 ערכים - רק בעזרת התורמים הקיימים וגיוס תורמים נוספים.
#שיפור ערכים מאסיבי ויסודי - כנ"ל.

רעיונות נוספים, נא להוסיף לרשימה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:39, 7 בינואר 2010 (UTC)

#סיום פרויקט [[תניא]]
#עריכת ה'מנהגים' למיניהם.
#הרחבה על משפחות שונות ב[[ליובאוויטש]] - [[משפחת הכט]], [[משפחת גוראריה]], [[משפחת זלמנוב]] וכו'.

--בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

::פרויקט תניא אמור לכלול; מבוא לכל פרק, סיכום לכל פרק (ראה [[משתמש:חיים נהר/ארגז חול|כאן, תחילת העבודה]]), צילום הפרק ועוד. ולואי ונגמור. בעז"ה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:08, 7 בינואר 2010 (UTC)

== תורהפדיה ==

יש כאן נידון אם לפתוח כאן באינטרנט תורה פדיה. למה? ראו בהרחבה בדף [[משתמש:שלום]] הגם ש[[משתמש:חיים נהר]] טוען שזה מדי מוקדם לפתוח עכשיו תורה-פדיה לפני ש[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1 '''מיזם חידושי הרבי על הש"ס'''] מוכן.

אבל בכל אופן הייתי רוצה לשאול את הקהל. יש כאן מישהו שמעוניין בזה? יש מי שיכתוב שאלות או תשובות שם? או שאני יסתובב שם לבד, אני יכתוב את השאלה ואני יכתוב את התשובה?

לדעתי זה דבר טוב מאוד, למי שאין חברותא - אז ניגשים לחידושי הרבי, לומדים גמרא עם חידושי הרבי המוקים מדבש, ואחר כך כותבים שאלות שמתעוררים לכם על הנושא או על חידושי הרבי ב[[תורהפדיה]]. וככה הסתפקתם ללמוד. איך ההרגשה אחרי לימוד? רש"י בפסחים מט: '''ללמוד תורה - ולחיות.''' סאיז א'מחיה. --[[משתמש:שלום|שלום]] 03:38, 12 בינואר 2010 (UTC)
:אמנם, חוששני שהמיזם יהי' סופו כ[[אידישעפדיה]]. עכ"פ אם יהי' - בל"נ אכתוב שם. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
::לא לשכוח שאחרי סיום "מיזם ביאורי הרבי על הש"ס" ע"פ נגלה, שקשה להאמין שניתן לסיימו כ"כ מהר. אפשר להוסיף ביאורים ע"פ קבלה וחסידות. וכן אפשר להוסיף קישורים לשיחות של הרבי, כמו שהציעו, לפי נושאים. זאת אומרת, שבכל ערך יהיה גם הפניה לשיחה של הרבי בנושא ועוד ועוד. לא חסר מה לעשות ולהשקיע. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 10:08, 12 בינואר 2010 (UTC)

דרך אגב, כבר עכשיו חלק גדול מהנכתב שם הוא ע"פ [[חסידות]], ואכן מן הראוי היה לציין זאת לפני כל ביאור שם. בהצלחה --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 13:49, 12 בינואר 2010 (UTC)

== ידיד או קשר חד-פעמי ==
יש המכלילים בקטגוריית "ידידי חב"ד", כאלו אשר היו בקשר רצוף של מכתבים או יחידויות, השתתפות בהתוועדויות ואירועים וכדו', וכאן יש המנסים להכניס כל אחד שאמר כמה מילים או כתב מכתב אחד או שניים, ל"ידידי חב"ד". ניתן לערוך אם רוצים, רשימת אדמו"רים וצדיקים בכל הדורות והתייחסותם לחב"ד, ואז לכתוב כי האדמו"ר רבי אהרן מסאטמר אמר כמה מילים על חב"ד, והגרש"ז אויערבך כתב פעם אחת מכתב, ואמר כמה מילים על הרבי. דעתכם בנידון? פיני 08:49, 15 בפברואר 2010 (UTC)

:בנוגע לגרש"ז אויערבאך - הוגב שם בדף השיחה.

:בנוגע לר' אהרן מסאטמאר - הערך באמצע עבודה. ויש עוד חומר (אם כי אכן לא מאוד הרבה).

:יש לזכור מה המטרה של קטגוריית ידידי חב"ד, כמו גם הספרים שמן ששון מחבריך ושיח שרפי קודש. בעוד שברחוב ישנם כאלו המנסים להכפיש את שמה של חב"ד (ולצערי שמעתי זאת מיותר מבן אדם אחד,) כאילו כל גדולי ישראל היו נגד חב"ד, הרי שההפך הגמור הוא כמו שרואים כאן, שכל גדולי ישראל היו ידידיהם וקרובי חב"ד להוציא ראש ישיבה אחד. בפרט חשוב הדבר כשזה נוגע לחסידות כמו סאטמאר, חשוב להדגיש את דעתו של רבם ר' אהרן. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 14:02, 15 בפברואר 2010 (UTC)
::אכן, יש להפריד בין "ידידי חב"ד" ל"התייחסו לחב"ד". כרגע משקיעים התורמים בעיקר בהוספת הקשרים והיחסים עם חב"ד. הינך מוזמן לסדר את החלוקה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:26, 15 בפברואר 2010 (UTC)

== לתשומת ליבנו ==

לתשומת ליבנו, כותבים נכבדים: [http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?p=13456#13456 עוד פרט לחשבון נפשינו]. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:ודאי שיש ערך על הניגון, שהרי כל ספר הניגונים מופיע בחב"דפדיה. זה סך כל עניין של הפניה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:34, 24 בפברואר 2010 (UTC)
::לא ר' חיים, מדובר בניגונו של ר' בענטשע שמטוב, שאינו מופיע ב[[ספר הניגונים]]. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::מעניין.. זה הרי ניגון כ"כ מוכר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:20, 24 בפברואר 2010 (UTC)
::::לצערינו עריכת [[ספר הניגונים]] נקטעה באיבה, וממילא הספר אינו מושלם כלל. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

== איחוד ערכים ==
כחלק ממערכת שיפור ושכלול חב"דפדיה, אני עוסק במחיקת ערכים קצרים ו\או חסרי חשיבות ואיחודם עם ערכים נוספים. דבר זה יש בו מספר יתרונות:

א. מחיקת ערכים קצרים וחסרי משמעות - עליית רמתה של חב"דפדיה.

ב. חשיפת גדולה יותר של המידע - הפצת המעיינות.

ג. האדרת והגדלת ערך ע"י שילוב מספר ערכים יחד - קידום מספר ערכים גדולים, מה שמאפיין כל אנציקלופדיה מכובדת.

כמובן, שהכל לפי העניין והנושא ולא כל ערך קצר יועד לאיחוד. ערכים שאוחדו ולאחר מכן הורחבו עד לכדי ערך מכובד, ודאי שיש מקום להוציאם כ"ערך מורחב".

אשמח לשמוע חוות דעתכם בנידון. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:41, 24 בפברואר 2010 (UTC)

:מקובל וייש"כ. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 20:10, 24 בפברואר 2010 (UTC)

::יש להזהר שלא לשים גם מדי הרבה ערכים בדף אחד, דבר שמקשה על קריאת הדף, בכמה אופנים, לדוגמא הדף [[עשר ספירות#שלוש אמות ושבע כפולות]] ארוך מדי.

יש לשמור על דרך הממוצע באורך הדפים. לא קצר מיד, אל גם לא להכניס ספר שלם בתוך ערך אחד... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:24, 25 בפברואר 2010 (UTC)
:זה לא עניין של אורך אלא של נושא אחיד. כל עוד ומדובר באותו נושא, זה צריך להיות באותו ערך, אא"כ ישנו ערך מישני הרחב דיו שיהיה ערך בפני עצמו. הערך "עשר ספירות" הוא בכלל לא ארוך במיוחד. ראה ערך [[הרבי]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:56, 25 בפברואר 2010 (UTC)

::למה המשתמשים, חבדני"ק, חסיד, שניאור, שמואל מונקס, פיני וכו' לא מביעים דעתם? לדעתי ערך גדול מדי, כמו הנ"ל, או כמו [[רמב"ם (תקנה)]] הוא קשה לקריאה מפני כמה סיבות, ודווקא ערכים קצרים הם יותר נחמדים. הביעו דעתכם!!

כמובן שבאם אף אחד לא יביע דעתו, יכריע ר' חיים, מפני שהוא ותיק ובקי יותר, אבל חבל שהמשתמשים האחרים לא מביעים דעתם.... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:09, 26 בפברואר 2010 (UTC)
:אכן, ערכים קטנים הם יותר נוחים לקריאה. ועוד דבר: הם מעוררים יוצתר פוטנציאל להוסיף. אלו גם הקוים המנחים (בדרך כלל) בויקיפדיה. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::החלוקה לפיסקאות מיועדת בדיוק בשביל להקל על הקריאה. לדעתי צריך יותר להשקיע בניסוח מתומצת וחלוקה נכונה של הפיסקאות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:48, 27 בפברואר 2010 (UTC)
:::ערכים קטנים מעוררים יותר חשק להוסיף, הרבה ערכים שמנוסחים יפה ומכובד נותנים יותר הרגשת 'מכובדות' מערך א' מלא פיסקאות ותתי פיסקאות. וכמאור, גם בויקי הבינו זאת, והם דוגלים כיום בגישת ההפרדה. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

::גם אני נשאר בדעתי, ומצטרף לאיש חסיד. מלבד זאת אני סבור שערכים קצרים ונפרדים יותר מסודרים וקלים לקריאה מאשר ערכים ארוכים. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 16:19, 28 בפברואר 2010 (UTC)
:::הפרטת הערכים בויקיפדיה נעשית בערכים שאורכם עולה על עשרות קילו-בייטים. וגם שם, קיצור הערך מכיל פיסקה מכובדת, שאצלנו זה כל תוכן הערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:50, 1 במרץ 2010 (UTC)
::::ר' חיים יקר, ההפרדה נעשית שם גם בערכים לא ארוכים - ובלבד שיש חשיבות לערך. ואתן דוגמא אחת מיני רבות: הערך [[יוסף יצחק אהרונוב]] היה בתוך [[צעירי אגודת חב"ד]], שאינו ארוך. הוא הפרד - למרות שעם ההפרדה נשארו ב' הערכים קצרים - כי נערך דיון והוחלט שיש לו '''חשיבות''', תוך תקווה שבמשך הזמן יתווסף עוד חומר (מה שאכן קרה). זה לענ"ד צריך להיות גם אצלנו. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::בויקיפדיה ההחלטה על חשיבות נעשית על פי כללים רגילים. כאן - בחב"דפדיה - הקשר לנשוא הערך עם החב"ד, הוא הקבוע את רמת חשיבות הערך. והוא אשר אמרתי, שככל הנראה, הקשר של רוב מאות גדולי ישראל עם הרבי אינו חשוב דיו לערך נפרד, למעט, לדעתי, רק כמה עשרות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:27, 1 במרץ 2010 (UTC)
:::::: איני מרבה לדחוק את ראשי בין הרים גבוהים כגון חסיד וחיים נהר אך היות והתבקשתי להביע דעתי, הנני מסכים עם דעתו של חסיד אשר ערכים קטנים טובים יותר, מהסיבות שהוא מביא.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 20:58, 1 במרץ 2010 (UTC)
:::::::עכשיו נשארה רק השאלה אם אכן ב[[חב"דפדיה]] מכריע הרוב... או הותיק... למעשה שאלה זו כבר נשאלה ב[[יבמות]] דף יד ע"א. אך במקרה שלנו יש לנו גם את הרוב, וגם אחד ממפעילי המערכת מהותיקים ביותר. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 21:02, 1 במרץ 2010 (UTC)
::::::::מי שצריך להחליט הוא הרה"ח וכו' חב"דניק הי"ו, הביורקרט וראש המערכת. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::::::אין ספק שהחלטת הרוב מכריעה! אך כיון שחב"דניק מכיר את המערכת טוב מכולנו, אני מאמין שהוא יוכל לחדד את הדיון ולהוסיף נימוקים ושיקולים לכאן או לכאן, כך שכולנו נשקול את הדיון מחדש (כך בהיסטוריית הדיונים שלי איתו). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:37, 1 במרץ 2010 (UTC)
:::::::השאלה היא מה עושים במקרה שחבדני"ק לא יגיב? הרי אין סומכין על הנס... והלא כלל הוא בתורה: הלך אחר הרוב. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 03:18, 2 במרץ 2010 (UTC)
::::::::ככל הידוע לי חב"דניק נכנס כאן מידי פעם וכדאי שנחכה לו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:22, 2 במרץ 2010 (UTC)
אין כאן ענייין של "מי וותיק יותר" או "עם מי הרוב". אין ספק שכולם רוצים את טובת המיזם שיהיה בנוי נכון ומוצלח יותר.

כאנציקלופדיה חב"דית ברשת, אנו אמורים לחשוב מה הכי מתאים ומכובד לחב"דפדיה. לכן, באופן כללי אני מסכים עם חיים נהר, שערך אחד גדול מכבד יותר מכמה ערכים קטנים (למרות מספר הערכים שיתקטן כתוצאה מכך). לכתוב שלושה ערכים "עשר ספירות", "שלוש אמות" ו"שבע כפולות", מוריד את הרמה. זה קצת כמו לכתוב ערך נפרד על "אדמו"ר הריי"צ", "לידתו" ו"הסתלקותו". יכול להיות שיהיו אלה שזה יהיה להם נוח יותר, אבל זה לא מתאים לאנציקלופדיה, ובשביל זה יש בכל עמוד פסקאות.

לעומת זאת, ישנם נושאים שכן זכאים לערך בפני עצמם, למרות שיש להם 'אב' אליו הם משתייכים. לדגומא: [[משקה]] הוא ערך בפני עצמו ו[[תקנת המשקה]] זהו ערך בפני עצמו. אמנם תקנת המשקה הינה תולדה של משקה, אבל בהחלט מתאים שלתקנת המשקה יהיה ערך בפני עצמו (ובערך 'משקה' יובא עניין תקנת המשקה בכמה מילים כפי שזה עכשיו).

הטענות שערך קטן מעורר כתיבה, יותר קל לקרוא ויותר קל לדפדף בו, הינן נכונות, אבל לא אלו השיקולים שאמורים לקבוע. כל נושא שמגיע לו ערך בפני עצמו, גם אם נכתבו בו 2-3 שורות, לא נשייך אותו לערך אחר (כגון אהרונוב וצעירי חב"ד, שברור ששני עניינים אלו זכאים לערך אישי כל אחד). אבל במקרים אחרים, לערך הקצר אין זכות קיום בפני עצמו, אלא רק בערך האב.

בשורה התחתונה: הדיון צריך להעשות על כל ערך בפני עצמו, בדף השיחה שלו. ישנם ערכים שנדרש למחוק במהירות ולצרף את תוכנם לערך האב, וישנם ערכים שלא נדרש למחוק (אבל יהיה מועיל להוסיף בהם עוד תוכן). חיים נהר, כל ערך שאתה רוצה למחוק, תציין זאת ב[[דף השיחה]] שלו, עם כמה מילים מדוע לדעתך אין לערך מקום בפני עצמו. אם לאחר שבעה ימים לא תקבל מענה מאף אחד, תהווה שתיקה זו הסכמה.

מקווה שהועלתי. הצלחה רבה.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:34, 2 במרץ 2010 (UTC)
:גם בנוגע לאדמו"רים וידידים, ישנם אדמו"רים שהקשר שלהם עם הרבי לא מספק בכדי שהם יהיו זכאים לערך, לעומת כאלה אחרים שכן זכאים. כל מקרה לגופו. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:41, 2 במרץ 2010 (UTC)
::הבעתי את דעתי ב[[שיחה:חסידות צאנז]]. א יישר כוח, ומצפה לתגובות. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

== תמונות ==
[[תמונה:הקערה.jpg|left|thumb|200px|הקערה (לפי מנהגי חב"ד??). אחת מהתמונות שיתווספו במיזם הענק של [[חב"דפדיה]] - תמונה לכל ערך., בערך מנהגי ליל הסדר, בכותרת הקערה.]]
[[תמונה:נבקעה.jpg|left|thumb|200px|נבקעה העיר. עשרה בטבת.]]
[[תמונה:נרות שבת.jpg|left|thumb|200px|אחת מהתמונות שיתוופסו במיזם הענק של [[חב"דפדיה]] - תמונה לכל ערך, בערך על שבת, או על מבצע נש"ק.]]
היסוד הראשון לדעתי ברמתה של כל אנציקפלודיה היא בתמונות בכל ערך. ערך עם תמונה מתאימה, כמו תמונה של האיש או של המקום שווה אלף פעם יותר כפי הכלל הידוע: תמונה אחת שווה אלף מילים. כמדומני שגם ר' חיים מסכים לכך.

אלא שהשאלה היא מה עושים בערך שאין עליו תמונה המסבירה את הערך, אלא רק תמונת רקע, כמו: בליל הסדר - תמונה מליל הסדר, שריפת חמץ - ציור של ר' זלמן של שריפת חמץ, וכן הלאה... האם זה מוסיף לערך, או דווקא מוריד מאיכותו - כדעת ר' חיים? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:13, 26 בפברואר 2010 (UTC)
:לענ"ד מוסיף, בהחלט. מקל מאד על הקריאה וכו'. ובכלל - כל ערך בינוני בארכו ללא לפחות תמונה אחת זהו ('''לענ"ד''') בושה. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::למה אין תמונה?! שהרבי שורף חמץ, זה לא תמונה?! חדר האוכל של אדמו"ר הריי"צ, המקום בו סעד הרבי את ארוחות החג, אינו תמונה?! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:49, 27 בפברואר 2010 (UTC)
:::היות וכנראה שדעת הרוב היא שצריך וחייבים תמונה בכל ערך, וכנראה שגם ר' חיים מסכים לכך, על כן כנראה שמכאן והלאה הנכון יהיה להוסיף תמונות מהסוג הנ"ל, ואם למישהו יהיה תמונות מתאימות יותר - שיפעל בשיטת הוסף והורד. - '''מצא''' את התמונה המתאימה יותר ו'''אחר כך''' הורד את התמונה שלא מתאימה כמותה.

[אגב גם אני ראיתי איזה תמונה בחב"ד אינפו המקום שבו הרבי סעד את סעודות חג הפסח (וככל הנראה גם שבועות וסוכות ולג בעומר ושמחת תורה והושענא רבה וחנוכה וזאת חנוכה ופםורים קטן ופורים גדול) כתמונת רקע. מה רואים שם בתמונה שקשור לליל הסדר?] --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 05:11, 1 במרץ 2010 (UTC)
::::החלטות מתקבלות רק לאחר מיצוי הדיונים, מה שטרם קרה בדיון הנוכחי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:48, 1 במרץ 2010 (UTC)
:::::טובה תמונה אחת מאלף מילים - אם היא קשורה ישירות. אין עניין להעמיס על ערכים תמונות ללא קשר. תחשוב מה יגיד אדם מבחוץ שלא יבין את הקשר הישיר בין הערך לתמונה, אם לא תהיה תמונה הוא יוכל לחשוב שהאתר בעריכה תמידית ועוד יוסיפו, אך אם תהיה תמונה לא קשורה זה מוריד מאוד את הרמה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 21:03, 1 במרץ 2010 (UTC)
::::::תמונת רקע לא נחשבת לתמונה שמוסיפה לערך? למה תמונה של שולחן סדר בערך על [[ליל הסדר]] נחשבת לתמונה שלא מוסיפה לערך? אם בגלל שכולם יודעים איך נראה שולחן סדר, גם כולם יודעים איך נראה [[הרבי מליובאוויטש]]. הבעיה מתחילה בדרך כלל מהתמונה השניה. לתמונה אחת בתחילת הערך, ברור שיש מקום (כמובן תמונה עם קשר ישיר, ולא כזאת שצריך לחפש בה את הקשר). לתמונה השניה כבר צריך שתהיה סיבה טובה. תמונה שניה שלא מוסיפה דבר על התמונה הראשונה בהחלט מיותרת. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:56, 2 במרץ 2010 (UTC)
:::::::יפה מאוד. אז דומה כי בכך הוכרע הענין. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:24, 2 במרץ 2010 (UTC)
::::::::אכן. והייתי ממליץ להשקיע בבחירת התמונה שתותאם באופן מירבי לתוכן הערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:28, 2 במרץ 2010 (UTC)
::::::::בראשונה הנני להוסיף את שלושת התמונות המצוגים כאן בצד. אם יש לך תמונה מתאימה יותר אמור. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:29, 2 במרץ 2010 (UTC)
:::::::::אין לי תמונה בפועל, אבל הייתי ממליץ על תמונה של ילדה שמדליקה נרות שבת, מה שיבליט את הדגשתו של הרבי במבצע נש"ק, שגם ילדות ידליקו נרות שבת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:34, 2 במרץ 2010 (UTC)
::::::::::אכן, אם היה '''ציור''' של ילדה המדליקה נרות שבת, היה זה מתאים ביותר. בנוגע לתמונה של ילדה, הרי מג' שנים ואילך נפסק בשו"ע שאסור להסתכל בפניה, ואכמ"ל כיון שכבר הארכנו במקום אחר. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:37, 2 במרץ 2010 (UTC)

== הרבי ==

משפט חכם שמצאתי בעלעול ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2]]:

כאשר מזכירים את [[הרבי]] בערך על אחד החסידים, לדעתי לא צריך לכתוב [[מלך המשיח]] [[שליט"א]], כיון שמספיק שהמילה הרבי היא לינק לערך על הרבי ושם יש את כל החומר וכו'. ככה אתה מצד אחד נותן כביכול לכל אחד להרגיש שזה מקום גם בשבילו ולא צריך להיות משיחיסט קיצוני כדי להיות חלק מהמיזם, ומאידך לא מפסיד כלום כי בסופו של דבר כל אחד שרוצה לדעת מהו --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:43, 2 במרץ 2010 (UTC)רבי או כל ערך אחר שיש לו שייכות למשיח וכו' - יהיה לו את כל החומר הנדרש.
בהצלחה רבה לכולם. עד כאן לשונו הקוה"ט.

ויש להוסיף, שלדעתי טוב מאוד שזה אכן יהיה הקו שלנו: לכתוב הרבי (כמו שנהוג בחב"ד אינפו כפי ששמתם לב) ולא אדמו"ר שליט"א. זה מוסיף לאבייקטיות של חב"דפדיה, ולא מעצבן אף אחד.

אולי בקרוב אשנה זאת בערכים שאעבוד אליהם, וכן ב[[מיזם:חידושי הרבי על הש"ס]]. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 14:25, 1 במרץ 2010 (UTC)
:מצטרף. ישנה אפשרות להפעיל 'בוט' אוטומטי שיחליף בכל המערכת. בוט כזה בינתיים לא נמצא אצלנו. בעז"ה בעתיד נבנה כזה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:29, 1 במרץ 2010 (UTC)
::'''מצטרף - ובהוספה'''. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::גם אני הקטן מצטרף לכל הנ"ל.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 21:04, 1 במרץ 2010 (UTC)
::::'''ההחלטה התווספה ל[[חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה]]'''. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:04, 2 במרץ 2010 (UTC)
:::::לפי מה שמוכח ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1 #בוט ההחלפות נכנס לפעולה]] אינו מובן כלל למה אומר כבודו שאין לנו בוט החלפה אוטמטית, עי"ש היטב. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:45, 2 במרץ 2010 (UTC)
::::::כפי שהינך נוכח בעליל שהבוט לא עובד אוטומטי, אלא צריך להפעיל אותו. לא אמרתי שאין כאן את האפשרות, אלא שבפועל כרגע הוא לא עובד. מקווה שבשבועות הקרובים אצליח להשיג את הבוט שראית בארכיון. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:50, 2 במרץ 2010 (UTC)

== '''[[חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה|קביעת מדיניות חב"דפדיה]]''' ==

התחלתי לבנות דף שירכז כל החלטות הדיונים וקביעתם כ"מדיניות חב"דפדיה" בכדי שישמרו ויהיו אבני היסוד לתקנון המיזם, מבלי שיהיה צורך לדון בכל פעם מחדש. לכן בקשתי, נושאים שנראים לכם שזקוקים להתווסף כחלק מהמדיניות, נא להעלות כאן לדיון. כמובן, שהדף הנ"ל יכיל רק את הכללים שכוחם יפה בכל זמן ובכל מקום ואין עליהם שום עוררין. החלטות שעשויות להיות שייכות לכל מקרה לגופו, אין מקומן בדף הנ"ל.

ניתן להגיב ב'''[[שיחת חב"דפדיה:מדיניות חב"דפדיה]]'''. בתקווה לשיתוף פעולה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:59, 2 במרץ 2010 (UTC)

== מי זכאי לערך נפרד? ==
{{כתב קטן|'''דיון זה הועבר מהדף [[שיחה:חסידות צאנז]]'''}}

למרות שעקרונית הנני תומך במיזם האיחוד. הנני חושב שערכים על רבנים וכו' - מקומם ('''לכל הדעות''') בחוץ, ערכים נפרדים, עם 'ראו גם'. וזאת (גם) על-מנת שהם יורחבו בהמשך. '''הרי לא נכניס את כל הערכים הכלולים ב[[:קטגוריה:חסידים]] ב[[חסידות חב"ד]], ניט? '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:כפי הנראה, רוב האדמו"רים אינם זכאים לערך נפרד. אל תשכח שאדם שנכנס לערך [[חסידות צאנז]], לדוגמא, ורואה את כל היחס של הרביים עם כל אדמו"ריו וכיו"ב בערך אחד, זה מרשים יותר מאשר שהוא צריך לעבור מערך לערך. יחד עם זאת שאנחנו צריכים לשמור על רמת ערכים ולא כל מילה שאמר איזה אדמו"ר הוא יקבל ערך, ליד "אצילות" ו"משיח" ועוד. הרחבת ערכים לא אמורה להיות רק לערכים קצרים. כל מי שיש לו מידע להוסיף על ערך מסויים, יוסיף. וללא ספק, אדמו"ר שיהיה עליו הרבה מידע יוצא ל"ערך מורחב". זו דעתי ואשמח להחליט יחד עם תורמים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:14, 27 בפברואר 2010 (UTC)
::כ"א יקבל כמה מילים בערך המרכזי עם הפני' ערך מורחב כנ"ל. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::ומה יהיה עם אדמו"רים שהקשר שלהם לחב"ד הוא קלוש? --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 00:45, 1 במרץ 2010 (UTC)
::::בלאו הכי ערכים מסוג זה נעשים רק לשושלות, שבהם יש על פי רוב בין שנים לשמונה בשושלת, ולכן בערך המרכזי מרחיבים רק בנוגע לקשר המרכזי של החסידות, ושל שני האדמו"רים ביחד.

מלבד הקשר הכללי של החסידות לחב"ד, ערכים אלו גם נועדו להרחיב מעט על ההיסטוריה הכללית של החסידות, פשוט בשביל האנושיות, הרי אי אפשר לכתוב רק ארבעה חמשה שורות על קשרי האדמו"ר לחב"ד מבלי שיוסבר כלל מי האדמו"ר, מחצבתו, השושלת, וכו', מצד שני תוכן זה אינו מתאים לכתוב בגוף הערך של האדמו"ר, אך חובה לכתוב בגוף ערך השושלת. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 04:53, 1 במרץ 2010 (UTC)
:אם הבנתי נכון, חיים נהר וחסיד לא חלוקים, ושניהם מסכימים שלכל חסידות יהיה ערך ראשי, בו יובאו כמה שורות על הקשר של כל אדמו"ר עם הרבי-חב"ד. אדמו"ר שיש עליו הרבה מידע, יקבל ערך בפני עצמו, כאשר בערך הראשי תהיה הפניה ל"ערך מורחב". אני צודק? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:46, 2 במרץ 2010 (UTC)
::השאלה היא מה נחשב הרבה מידע? לדעתי פחות 8/10 kb, לא מגיע ערך נפרד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:10, 2 במרץ 2010 (UTC)
:::וזו בדיוק השאלה...לדעתי צריך לבדוק מבחי' תוכנית - עד כמה '''הי' לו קשר''', ולא עד כמה יש תוכן. רב שכל הקשר שלו הוא שעבר פעמיים בדולרים, שוט שיכנס בערך האב, לעומת זאת רב שהערך עליו ממש דל - אבל '''אפשר''' להרחיב בו כהנה וכהנה, יקבל ערך נפרד. וכהלשון הידוע ([[יוסף יצחק חיטריק]]): "זו רק דעתי, מה דעתכם?". '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::אכן כן. הייתי מחדד את זה ואומר: קשר מתמשך ורצוף עם הרבי - זכאי בכל אופן לערך. קשרים חד פעמיים מידי פעם, יצורף לערך ה'אב'. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:46, 2 במרץ 2010 (UTC)
:::::דעתי נוטה יותר ללכת לפי כמות החומר, שכן יש כאלו שהיה להם קשר מתמשך עם הרבי, נדמה לי שרבי [[יוחנן סופר]] ורבי [[עובדיה יוסף]] ורבי[[אברהם יעקב פרידמן]] מסדיגורה נכללים בזה, אבל כאן בפדיה עדיין אין עליהם די חומר אלא רק שנים ושלושה שורות, עדיף להכליל אותם בערך האב,
פשוט בגלל שאין להרבות בהפניות וערכים, ריבוי ערכים בעלי שלושה-ארבעה שורות אינם דבר מומלץ, ומאידך ערכים ארוכים ביותר שיש עליהם הרבה חומר, למרות שהקשר לא היה אדוק ביותר, כמו רבי [[יואל טייטלבום]] זצ"ל, שיש עליו הרבה חומר, ראוי לערך בפני עצמו.

ובכלל קשה מאוד להגדיר מי היה לו קשר חזק יותר או קל יותר, ואין לדבר סוף, ויותר נראה לי ללכת לפי אורך הערך.

וכפי שידוע האימרה: שני יהודים, ושלושה דיעות. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 00:07, 3 במרץ 2010 (UTC)

ולענ"ד-

א. כאשר האדם המצוי רואה ערך על רבו - וכן החב"דניק שרואה ערך - ה"ז מעורר מאד.

ב. וא"ת - ערך קטן יוצר תחושה לא רצינית - הלא בשביל זה נוצרה [[תבנית:קצרמר]], לומר לאנשים ולאנ"שי - ערך זה בחיתוליו (וע"כ נראה כך) - הנכם מוזמנים לתמוך בו.

ג. קשר גדול=יותר מפגישה אחת או\ו- ריבוי מכתבים, ביטויי הערצה, ביקורים אצל חסידים, ביקורי חסידים אצלו, הקדושת על ספרים וכתיבת מאמרים בקובצי [[כבוד חכמים]] וכיו"ב.

ד. קשר קטן= רק א' או שניים מכל הנ"ל. במקרה הזה בד"כ ריבוי החומר מורכב מ'מריחות' ותיאורים עיתונאים, שבכ"מ צריכים להימחק. ערך כזה צריך לעבור לערך אב.

ה. אורך כידוע, לא תמיד משקף (שוו בנפשיכו - ביטאון [[הקריאה והקדושה]] לא זוכה אפי' לערך!!! ולעומת זאת, [[חב"ד און ליין]]...הדבר מובן.

אשמח להמשך דיון פורה ולמסקנות מעשיות. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

:::כדי להבין קצת יותר את דעתכם אשמח אם תגדירו את האישים הבאים: [[יוחנן סופר]], [[יואל טייטלבום]], [[אהרן רוזנפלד]], [[אריה רוזנפלד]], [[חי יצחק טברסקי]], [[ישראל מרדכי טברסקי]]. מי מהם זכאי לערך בעצמו? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:10, 3 במרץ 2010 (UTC)
{{ביאלא}}
::::טייטלבוים (אין עליו אבל חובה בגלל היחסים וכו'), והטווערסקיים זכאים וודאי. סופר זכאי אבל עם תבנית קצרמר, כיוון שהיו יחסים רבים אבל הם אינם מוזכרים כלל, לדעתי יש לקצץ את התיאורים הארוכים בפינסק קרלין ולצמצם אותם ב[[חסידות פינסק קרלין]]. זו רק דעתי וכו'. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::להוסיף שרוב הערכים על גדולי ישראל, זקוקים לעריכה ותימצות. כך שגם באם ערך נראה כרגע מלא, מאוד ייתכן שהרבה מהחומר חוזר על עצמו או מקומו בהערות שוליים. כמו כן, צריך ליצור את ה[[תבנית:ערך קצר]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:24, 3 במרץ 2010 (UTC)
::::::כיון שיש עדיין כמה שצריכים עוד להצביע, נשאיר את הערכים עליהם אנו חלוקים, דהיינו - אדמו"רי ביאלא, שלדעתכם אינם רשאים לערך נפרד, - נשאיר אותם בפריז'ר עד שתסתיים ההצבעה - היום מחר (בלאו הכי שניכם אינכם מבקרים באתר כמעט או בכלל בימי חמישי - מוצ"ש.) השושלות שלכולי עלמא זכאים לערך נפרד, כמו צ'רנוביל (רחמסריבקא), בריסק, וכו', אערוך עליהם תבניות נפרדות פנימיות, כך. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:35, 3 במרץ 2010 (UTC)
:::::::שלום, אני מוחה (: כיצד הגעת למסקנה שאיני מבקר פה בסופ"ש? ואגב, לענ"ד יש לסכם בקצרה את הדעות השונות של כל א' מאיתנו. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::אמנם בעיקר התכוונתי לר' חיים, שכל הנראה במספר השבועות האחרונים הוא לא ביקר בכלל באתר בימים חמישי-מוצ"ש, אך היה נדמה לי שגם כבודו אינו מבקר בימים שישי - מוצ"ש. כתבתי זאת מתוך כאב. אם טעיתי - אשמח מאוד לשמוע זאת. (כמובן שאיני בא ח"ו להכריע לאף אחד מה לעשות, בפרט בזמנים חשובים אלו.)

בנוגע לסיכום אולי נמתין עד שפיני ו-או שניאור יצביעו, כתבתי להם בדף השיחה שיצביעו. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:42, 3 במרץ 2010 (UTC)
:::אני לא רואה פה שום הצבעה, רק דיון שלרוב חוזר על עצמו וכל הדעות שוות (פחות או יותר). צריך רק לסכם הדברים בצורה מסודרת ועניינית ולמקד את הדיון על הנושאים שלא מוצו בדיון. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:05, 3 במרץ 2010 (UTC)

:::: החשוב ביותר, למקד את הערך בקשר עם רבותינו נשיאינו, ולא בתולדות האדמו"ר. עוד כלל: רב שהיה לו קשר חד פעמי עם הרבי, כגון יחידות אחת, מכתב אחד וכו' אינו זכאי לערך, [[מיוחד:תרומות/212.199.100.148|212.199.100.148]] 13:25, 4 במרץ 2010 (UTC)

== תבניות ==

{{בעלזא}}
מה דעתכם על תבנית זו? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:58, 3 במרץ 2010 (UTC)
:בכלל בכל הקשור לתבניות מומלץ להמתין. תבניות פותחים לאחרי שיש גודש ערכים בנושא מסויים. בינתיים אפשר לציין בפיסקה "ראו גם" לכל שאר האדמו"רים מאותה חצר. לכשנהיה בשלבים מתקדמים יותר, נחליט על תבניות מתאימות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:03, 3 במרץ 2010 (UTC)

::יש צורך בהפניה לכל שאר השושלות. ובכלל תבניות אלו הם היחידות שמסדרים את השושלות והאדמור"ים לפי סדר מסוים. ללא תבניות אלו אין שום דרך לקורא התמים לדעת שיש עוד ערכים על עוד אדמו"רים מעוד שושלות, ועל אלו שושלות. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 20:14, 3 במרץ 2010 (UTC)
:::בכל זאת, כל עוד לא יוכרעו הדיונים מי כן זכאי לערך ומי לא, אין טעם ליצור תבניות בנושא שלבסוף יימחקו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:15, 3 במרץ 2010 (UTC)
::::בנתיים אני עורך תבניות רק לחסידויות שבוודאי זכאים לערך. השאלה היא עכשיו לא לאיזה חסידות ראוי תבנית, אלא על אופן התבנית. היא בסדר? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 20:20, 3 במרץ 2010 (UTC)
:::::גם על זה עדיף לחכות, כי מערכת תבניות חכמה תיצור קשר בין כל הערכים על כל גדולי ישראל ולכן לדעתי כדאי לחכות בכדי שבסוף נוכל לבנות מערכת תבניות מושלמת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:58, 3 במרץ 2010 (UTC)
לא הבנתי מה היא התוכנית שלך ובאיזה אופן אפשר לבנות מערכת שתקשר בין כל גדולי ישראל? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 00:12, 4 במרץ 2010 (UTC)

== [[תבנית:ערך חסר]] ==

ברשותכם וכפי הצעת משתמש חסיד, יצרתי את התבנית הבאה שיועדה לערכים הקובעים ברכה לעצמם, אך מבחינות טכניות טרם התפתחו דיו. תבנית זו אמורה לפתור את תחושת המרץ המתגברת בערכים קצרים לעומת הארוכים, כשבפועל ישנם ערכים ארוכים הזקוקים לא פחות להרחה והוספת מידע חיוני. ממולץ להציב תבנית זו בתחתית הערך החסר.

'''והנה הוא לפניכם:'''

{{תבנית:ערך חסר}}

אשמח לשמוע הארות והערות. תודה! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:59, 3 במרץ 2010 (UTC)

מדהים!! --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 20:00, 3 במרץ 2010 (UTC)
:הגיע הזמן. כל הכבוד. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

מנורות בית המקדש

2010-02-23T14:13:19Z

212.199.100.148:

[[תמונה:מנורות.jpg|left|thumb|300px|ציור הדמיה של בית המקדש, בו ניתן להבחין במנורות הזהב שנועדו להאיר את בית המקדש]]
[[תמונה:מנורות 2.jpg|left|thumb|300px|מנורות הזהב שנועדו להאיר את בית המקדש]]
ב[[בית המקדש]], היו עשרים '''מנורות''' זהב, אשר נועדו להאיר את בית המקדש.

מנורות אלו נעשו על ידי שלמה המלך, בבית ראשון.

כאשר טענו לפני הרבי, איך ניתן לומר כי המנורה היתה בעלת קנים אלכסונים, כאשר מצאו ממצאים ארכיאלוגים המראים כי ציורי המנורה על בית כנסיות הישנים היו בצורת מנורות עגולות, השיב הרבי מספר תשובות, ואחת מהם היא, כי שלמה המלך בנה בבית המקדש עשרים מנורות זהב, ויתכן - בדוחק - כי מנורות אלו היו עגולות, באים לחקות הציורים הנ"ל.

לענ"ד זקן וצדיק המשפיעים היום רבי זאב קסלמן שליט"א היה חותם על כל מיל הכאן. בדוק.

גם הררבי וועכטר. וגם הרבי מליאזנע רש"ש דאייטש שליט"א.

== ראה עוד ==
[[קני המנורה]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.anash.com/beit-habechira/day8/ סיור בביהמ"ק]
*התמונות בערך, מהחוואי אלק ג'ררד [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 חב"ד אינפו]
[[קטגוריה:בית המקדש]]

חיים שאול ברוק

2010-02-01T19:31:10Z

212.199.100.148: /* ילדיו */

[[תמונה:PlTi2570418.jpg|thumb|הרב ברוק]]ה[[משפיע]] ר' '''חיים שאול ברוק''' נולד לאביו ר' בן ציון ולאימו מרת לאה לבית ליבין, נכדת הרב [[יהודה לייב שאול ליבין]] בעיירה סנובסק בשנת [[תרנ"ד]]. בשנת [[תרס"ט]] נסע לעיירה [[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]].

התמדתו העצומה הייתה לשם דבר גם בין ה'מתמידים' של [[תומכי תמימים]] והיה נקרא בשם 'הסנאווסקער עילוי'.

בהיותו בישיבה היה לתלמידו המובהק של הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] וקיבל ממנו רבות.

בישיבה למד עד שנת [[תרע"ו]], אז נישא לבת מלמד ב[[בינשקוביץ']]. תקופה מסוימת היה מלמד נערים ב[[ויטבסק]], ולאחר מכן מונה לרב העיירה [[אלינוי]].

בשנת [[תרפ"ח]] עבר ל[[זוויהל]] וחידש את [[תומכי תמימים זוויהל]].

ר' חיים שאול שימש כראש ישיבה, [[משפיע]] ומשגיח גם יחד.

תחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר.

שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה"יבסקציה" לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו אפוא תורן בחלון בית הכנסת כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר בית הכנסת ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף.

עוד צעד של זהירות נקט ר' שאול ברוק: את השיעורים מסר ר' שאול בשעות הבוקר כשהוא עטוף בטלית ובתפילין, כדי שאם יבואו הרשעים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ביחידות עוד שעה ארוכה.

כחודש לאחר הקמת הישיבה, "זכתה" הישיבה לביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן להתפלל בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח אחר כבוד למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.

בגלל המצב החמור שנוצר, היה ברור כי חייבים לשנות את מיקום הלימודים. הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים.

הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים.

הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז היה נראה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של חזן בית הכנסת שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]].

בחודש חשוון התקיים משפטו של הרב חיים שאול ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי.

אז עברו התלמידים לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. בית הכנסת היה נראה לכאורה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך למרבה הצער, לא רחוק מבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב.

בג' בטבת תרפ"ט גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.

לאחר כמה חקירות קצרות ולא מעיקות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו, ואז שוחרר לביתו.

ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי.

הר"מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו הרשעים על דעתם כי הוא-הוא הר"מ.

בסוף חודש אדר נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה.

השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. לדאבון לב, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של '[[תומכי תמימים]]' בערים אחרות.

הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ"ט]].

לאחר מכן גורש ר' חיים שאול ל[[ברדיטשוב]], ובשנת [[תרצ"ה]] ייסד שם את ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב]].

בשנת [[תרצ"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[ראשון לציון]] ומונה לרב הקהילה החסידית בעיר, בראשות הרב [[יוסף שמוטקין]].

בשנת [[תרח"צ]] מונה לראש ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

בשנת [[תש"ט]] שימש תקופה קצרה כ[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].

בשנת [[תשי"ב]] יייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ועמד בראשה, שם קירב תלמידים רבים.
בשנת [[תשכ"א]] היה בין נוסעי [[הצ'רטר הראשון]].

היה חבר בהנהלת [[משלחת חב"ד בג'וינט]].

נפטר בי"ב [[ניסן]] [[תשכ"ה]].

ביאוריו ל[[תניא]] נדפסו ב[[ספר זכרון - ברוק]] וב[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]].

== ילדיו ==
מרת ריבה ע"ה שהיתה נשואה להרה"ת שץ הי"ד שהיה מ"עשרה הרוגי מלכות". הרה"ת ר' מנחם מענדל ע"ה מוותיקי כפר חב"ד. הרה"ת ר' ישראל ע"ה שהיה נשוי לבתו של הר' יצחק גרשנטקורן, מייסד בני ברק. מרת ביילא אשת הרה"ח ר' יצחק גליצנשטיין ע"ה. מרת רחל שתחי' הלפרין אלמנתו של הרה"ח הר' משה צבי הלפרין ע"ה, רב קהילת חב"ד בראשון לציון.

== לקריאה נוספת ==

*[[ספר זכרון - ברוק]] בעריכת תלמידו ר' [[אורי בן שחר]] שיצא לאור לעילוי נשמתו.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ברוק חיים שאול]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברוק חיים שאול]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוק חיים שאול]]

שיחה:אגודת חסידי חב"ד בישראל

2010-01-01T12:09:06Z

212.199.100.148: /* חברי אגו"ח */

== הערך חייב עריכה מחודשת ==

ערך זה מוקדש ברובו להוראות הרבי לאגו"ח; רצוי להכניס כאן את פעולות אגו"ח, ולשלב בזה את הוראות הרבי. [[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 04:33, 19 אוגוסט 2007 (EDT)

איפה אפשר למצוא עוד חומר על זה? [[משתמש:213.8.6.227|213.8.6.227]]

== חברי אגו"ח ==

הצגת חברי אגו"ח, המזכיר וכו' זה פשוט בדיחה, ואם אתם רוצים לעשות צחוק מעצמכם לעיני כל, תמשיכו ככה. כל ילד יודע שהרב אהרונוב הוא יו"ר אגו"ח בפועל, וזה בכלל לא משנה אם אוהבים אותו אם לאו. העובדה היא שהוא מנהל את המוסד והוא המוסמך באופן רשמי וחוקי לחתום על טשעקים ועל התחייבויות בשם אגו"ח. על הרב אריאל למברג לא שמעו אצלכם?
אני יודע שיש בכם כאלו שלא מרוצים מזה והם היו רוצים שאגו"ח יהי' באופן אחר. אבל א"א לכתוב תיאור של מציאות עפ"י משאלות לב.
גם כל הענין של חברים שחברותם מוטלת בספק היא קשקוש אחד גדול. יש ברשימה כאלו שאין שום ספק על חברותם כי הם לא רשומים בשום מקום בתור חברי אגו"ח, ולאידך הרב חיטריק, הרב רוט והרב בוטמן אין שום ספק על חברותם והם חברי אגו"ח חוקיים ללא עוררין. {{שכח|אנונימי}}
:טענותיך-הבליך הוכחשו כמה=וכמה פעמים, וחבל שצריך לחזור על כך. כאחד המעורב מעט בעניין, אני מעיד כי דבריך, מה לעשות, לא תואמים את ה[[מציאות]]. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::אולי במקום "להעיד" תענה רק על דבר אחד פשוט ביותר: מיהו היום '''בפועל''' יו"ר אגו"ח שיש בידיו זכות לנהל את בית אגו"ח ולחתום על טשעקים של אגו"ח ולהשתמש עם החותמת של אגו"ח? אתה יודע כמו שהכל יודעים שזהו הרב אהרונוב.
::ואתה יודע שניסו לערער ע"ז בביה"ד הרבני - ונדחו. וניסו לערער בביהמ"ש ואמנם הצליחו למצוא פגם טכני באסיפת אגו"ח, אז חברי אגו"ח עשו עוד אסיפה שהיא אושרה גם בערעורים בביהמ"ש ושוב בחרו בהרב אהרונוב. וכבר למעלה מ-5 שנים הוא מנהל בפועל את אגו"ח, והיו שוב ושוב אסיפות חוקיות שא"א לערערם. וההחלטה בביהמ"ש העליון להעביר לגישור זה עצמו אומר שאין סיכוי למערערים לבטל זאת, ולכן מציעים להם שינסו להתדבר ע"י גישור.
::כנ"ל בכל מה שכתבתי על חברי אגו"ח, הרי זה מציאות ברורה שאפשר לראות ברשם העמותות מיהו חבר בעמותה ומינו אינו חבר. אז האם באמת חושבים אז מ'נארט אפ דעם עולם? {{שכח|אנונימי}}
:::מ'נארט ניט אפ קיינעם. מטבע הדברים, כשכותבים אנציקלופדיה [[חב"ד]]ית, מונחים יותר בעניינים של [[חסידות]] מאשר בפוליטיקה. הוסף על זה שישנם עידכונים מידי תקופה, שלאו דווקא זוכים לפרסום הכי גדול ומזה נוצרים אי-הסכמות באשר ל"עובדות". בימים הקרובים אקבל לידי את המסמכים הרישמיים ואעיין בהם לראות מיהם החברים הרשומים ומי לא ובכלל על מה המשפט. בתקווה לסבלנות וסליחה באם נכתבו דברים שאינם עולים בקנה אחד עם הידוע לך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:33, 29 בדצמבר 2009 (UTC)
::::וכי מה מעניין אותי מי 'רשום'? מי 'רסמי'?
:::::לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ישנה הנהלה, הכוללת חברים שנוספו בין השנים [[תש"נ]] - [[תשס"א]], ומאושרים על ידי '''כולם''' (עיין החלטת [[בית דין רבני חב"ד]], [[חול המועד]] [[פסח]] [[תשס"ד]]). שאר החברים, כנפלי רוט, רמ"מ גרונר, י"ב בוטמן, ראובן קופצ'יק, יוסף בלוי, ר' חיים אשכנזי ועוד, יכולים להיות '''בספק''', לא חברים. נקודה, לדעתי. באתר בית המשפט יכולים לראות ההחלטה האחרונה מ[[כסלו]][[תש"ע]], שלדעתי מלמת רבות, וכיוון שהיא האחרונה, היא היא הקובעת. עיי"ש. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::::::עכשיו הבנתי. החלטות בי"ד רבני חב"ד לא מעניין אותכם (אה, שכחתי, יש חבר בי"ד אחד שלא מסכים להחלטה בגלל שלטענתו היו צריכים לחכות לו. ממש תירוץ נפלא, וכאילו לא שמעתם על יחיד ורבים וכו'). גם החלטות ביהמ"ש לא מעניין אותכם. וגם המציאות בפועל ב-5 שנים האחרונות לא מעניין אותכם. במלים אתרות קוראים לזה "משחקים בנדמה לי". שיהי' בהצלחה
:::::::לא אכנס כאן לאריכות הדברים, אבל מהסוף רואים כמה אתה מעורב ויודע את העובדות. העובדה היא שבג"צ עדיין מתלבט בנושא ולכן שלח את שני הצדדים לגישור אצל השופט שמגר. ואילו אתה קובע כמובן שבית המשפט פסק כדעת צד אחד...{{שכח|אנונימי}}
::::::::ידידי היקר, ה'עובדה' שלך נכונה בדיוק כמו "המציאות בפועל".
:::::::::לידיעתך: ב[[תשנ"ט]] פסק הבי"ד שהחלטה חוקית היא המתקבלת ע"י '''כל''' החברים - ובאסיפה. על ה'מחטף' של [[תשס"ד]] חתמו ארבע\חמש חברים, מתוך שמונה (אז). אסיפה לא נערכה והחברים הסכימו באמצעות הטלפון, וניצלו את פטירת ר' שליימק'ה ז"ל.
::::::::::"שיהי' בהצלחה". '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::::::::::אחד מהשניים, או שאין לך שום מושג על העובדות בפועל, או שאתה יודע ומסלף ביודעין. אתה כותב: "אסיפה לא נערכה והחברים הסכימו באמצעות הטלפון". שקר וכזב! היתה אסיפה בירושלים עיה"ק וההחלטה התקבלה אחרי דיון יסודי. השתתפו באסיפה כל חברי הבי"ד שהיו יכולים להשתתף (הרב אשכנזי לא רצה להשתתף בגלל שאביו ע"ה היה צד בענין, והרב העכט והרב גורארי' לא היו באה"ק). הרב גורארי' נכנס אח"כ לעובי הקורה והחליט לצרף את חתימתו. נשאר רק רב אחד שלא הסכים, הרב העכט, וע"ז רוצים לבנות שכביכול ההחלטה לא "חוקית"? אתמהה!
:::::::::::כתוב בערך שחלק מחברי הבי"ד עתרו לבית המשפט. ח"ו לומר שקר כזה! אף אחד מחברי הבי"ד לא תבע בבימ"ש!. גם לא רוב חברי אגו"ח אלא מיעוטם. ועוד הרבה דברים שאין בהם אמת כלל.
:::::::::::לאנונימי: אתה לא מבין כנראה בענינים אלו ולכן לא הבנתי את דברי. המצב המעודכן הוא כדלהלן: ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה של הרב וילשנסקי והרב רסקין נגד האסיפה שבה נבחרה הנהלת אגו"ח, ולכן הנהלת אגו"ח בראשות הרב אהרונוב היא ההנהלה החוקית ויש בידיה את כל הסמכויות. אמנם הרב וישנסקי והרב רסקין הגישו ערעור לבת המשפט העליון, אבל שם לא קבלו את טענותיהם אלא הציעו להם ללכת לגישור והצדדים קבלו את ההצעה. זה המצב החוקי לשעה זו, ועכ"פ עד שלא תהי' החלטה אחרת המציאות היא שהנהלת אגו"ח היא בראשות הרב אהרונוב והוא היו"ר בפועל, כהחלטת הבי"ד.
:::::::::::ובתור חסידים רואים פה את הכח של הרבי שגם כשהולכים לערכאות נגד הבי"ד שלו הרי בפועל לא מצליחים ובסופו של דבר נהי' בפועל כפי שהחליט בי"ד רבני חב"ד, שהוא הבי"ד של הרבי. כל טוב לכלם.
::::::::::::את הההגדרה היותר תואמת לפיסקא הראשונה נתתה אתה. "שקר וכזב".
:::::::::::::'''לא הייתה אסיפה!'''. ורוב חברי הבי"ד לא חתמו. תעיין בבקשה בפסק.
::::::::::::::לדייק יותר - הרב העכט הי' שותף בתביעה.
:::::::::::::::המצב המעודכן הוא כלדהלן: בית המשפט העליון גילה אי-סדרים חמורים בעניין אגו"ח - הרב אהרונוב. תביעתם של הרבנים ווילשאנסקי וראסקין נתקלבה בערכאה אחת ונדחתה באחר. כעת הם בישור. סוף פסוק.
::::::::::::::::קצת מוזר שמתווכחים על מציאות...."כל טוב לכולם". '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::::::::::::::::זה כנראה שיטה אצלך לומר דברים שאין להם שחר ולצעוק "שקר" על זה שאומר אמת. ביקשת שאעיין בפסק, אכן עיינתי ואני מציע גם לך לעיין. מצאתי אותו ברשת בקישור: http:// . .co.il/imgres?imgurl=http://www.col.org.il/pics/nf_1635_76825.jpg&imgrefurl=http://www.col.org.il/show_news.rtx%3FartID%3D34797&usg=__pBzWVe_4PNMdOwPnz39W1qR0VIs=&h=870&w=800&sz=75&hl=iw&start=133&tbnid=5LlzKLFnWRR-4M:&tbnh=145&tbnw=133&prev=/images%3Fq%3D%25D7%2590%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%2591%2B%25D7%2594%25D7%2597%25D7%259C%25D7%2598%25D7%25AA%26as_st%3Dy%26ndsp%3D21%26hl%3Diw%26safe%3Dactive%26sa%3DN%26start%3D126. האם גם עכשיו אתה טוען ש"לא היתה אסיפה" ו"רוב חברי הבי"ד לא חתמו"? כנ"ל בענין הרב העכט הוא כלל וכלל לא היה בתביעה וח"ו להאשים רב בישראל שירים יד בתורת משה וילך לערכאות.
::::::::::::::::::כיוון שאינך יודע הסטורי', נאלץ אתה ללמדה מאלה שמשמכתבים אותה. לא הייתה אסיפה, ואם אתה מביא ראי' מהפסק המשכותב הנ"ל, מה אתה מצפה שאומר, וד"ל....
:::::::::::::::::::אם כך אתה כותב על הרב העכט שי', נראה שאין לך השגה בענייני המשפט.
::::::::::::::::::::אגב: ויכוח על מציאות בשטח מעולם לא קסם לי.
:::::::::::::::::::::אדרבא: פנה לרב אהרונוב שי' ושאל אותו מה כתב על הרב העכט שי' - מדוע יתנגד שישתתף בזבל"א המתוכנן (שכמובן בוטלה...).?
::::::::::::::::::::::אמנם לא נראה כי ישכנע אותך הנכתב לקמן, אך בכ"ז ראה במסמכים הנ"ל: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5323 מספר 1] ו[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5587 מספר 2]. הייתי ממליץ לך לקרא אותם בעיון ובאוביקטיביות.
::::::::::::::::::::::::ומי שמדבר על ערכאות...מי תבע את יב"ז לערכאה?
:::::::::::::::::::::::::התנצלות: באמרי 'לא הי' אסיפה' פרחה מזכרוני ההתכנסתו הקיקיונית של ג' מהחברים בערב שביעי של פסח, ועמך הסליחה. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::::::::::::::::::::::::::אין טעם להגיב לכל הנ"ל, ובפרט למה שאתה קורא "מסמכים" שהם פאשקווילים של שקר מתחילתם ועד סופם וסילוף המציאות הידוע לכל. אני מעדיף לעסוק בעובדות והמסמך שמובא בקישור שהבאתי הוא מסמך ברור שמדבר בעד עצמו. אז עכשיו אתה מתנצל, וזה סימן מעודד. רק כדאי שתתנצל גם על הפיכת אסיפה של '''5''' רבנים ל"ההתכנסתו הקיקיונית של ג' מהחברים" (שעצם הסגנון מראה את הזלזול הנורא ברבנים שהרבי מינה!). ובכן, לא '''ג'''' אלא '''ה' חברים''' שהם רוב הבי"ד (וכאמור אלו כל הרבנים שיכלו להשתתף). אלא מאי, מאחר שקבוצה ידועה לא מוכנה לקבל את החלטת הבי"ד ממציאים כל מיני טענות. רק כדאי לזכור איך הגיב הרבי כשבאו וטענו נגד החלטות של בי"ד, וגם להם היו טענות מטענות שונות ומשונות, אבל הרבי אמר שאלו שמערערים נגד בי"ד ה"ז כמו רפורמים רח"ל. וה' ירחם ויערה רוח ממרום וכו'.
::::::::::::::::::::::::::::ג' ידידי. פסק זה משוכתב הוא. (מה קרה, באינפו אי אפשר להכניס ארס בתגובות, שמצאתם את חב"דפדיה?). '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::::::::::::::::::::::::::::::אולי אני מתערב בשיחה לא לי, אני כבר זמן ארוך רואה את הויכוח הקטנוני הזה, מר אלמוני, באם רצונך להתגייס ולעזור בשמחה אך אין ענין סתם להתקיף בויכוחים, כנראה שלא הויכוח פה יכריע את מעמד אגו"ח.
:::::::::::::::::::::::::::::::שנית, (ונא לענות בצורה רגועה), מה הפירוש של מה שנכתב כאן מספר פעמים, ושוכתב אף בערך על ר' י"י אהרונוב, שבפועל הוא יו"ר אגו"ח, מה הכוונה '''בפועל''', וכי כינוס או פעולות מסוימות נקרא הנהגה בפועל של אגו"ח?! אתמהה?!. האם פעולותיהם של הצד השני השנוי במחלוקת, הם לא פעולות גדולות ומקיפות יותר. פעולתיהם של התאחדות החסידים שתחת אגו"ח, מטה משיח שתחת אגו"ח, הועדה של החינוך שתחת אגו"ח וכיו"ב. נראה לי שזה קצת דמגוגיה לומר שהוא אחראי בפועל.
:::::::::::::::::::::::::::::::ושוב נא לענות בענייניות, בכנות, ובמתינות.--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 18:13, 31 בדצמבר 2009 (UTC)
::::::::::::::::::::::::::::::::השיחה היא לך ולך. אני מבחינתי סיימתי עם הויכוח הזה. כבדריך, מי קבע שאריאל למברג, לוחותיו ועלוניו ודיווחי הבלונים בריבקין עדיפים על פעילות בליניצקי, התאחדות, חסיד שלמה ומשה, מנהלי המוסדות, מטמ"ש, איגוד המשפיעים, "הבול" (גם צא"ח ואגו"ח זה בעצם מחלקה באגו"ח...). ויכוח קטנוני ומטופש עם א' שלא תרם מאומה. סוף דיון, מבחינתי. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]]!. [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
ידידי היקרים, אני ממש לא מבין למה אתם מושכים את הדיון למקומות אחרים. אחים אנחנו גם אם יש מחלוקת על כו"כ נושאים ידועים, ואפשר לתת כבוד זל"ז. אני גם לא השמצתי אף אחד אך ראו נא כמה שנאה וזלזול יש בדברי כמה מהמגיבים (חלקם - בהחלט לא כלם).

ולך "שלום" ולאחרים אשתדל לחדד הדברים: אין כאן שאלה האם מטה משיח והתאחדות החסידים וועדת החינוך וכו' עושים דברים טובים, זה בכלל לא הנושא. אגודת חסידי חב"ד היא מוסד, גוף, עמותה, זה לא איזה כותרת גג מופשטת או מסגרת לנתינת תוארי כבוד. חייבים להיות אנשים שבידם הסמכויות להשתמש בשם המוסד ולחתום בשמו ולתת טשעקים בשמו ולהחזיק בנכסיו (למשל בית אגו"ח 770). והרי ברור לכם שאם לא היה כן, לא היו כל המאבקים וההליכה לבתי משפט.

אז המצב העובדתי והחוקי הוא שההנהלה החוקית של אגו"ח (שנבחרה כמה פעמים באסיפות כלליות של העמותה) מורכבת מהחברים הרבנים: '''אהרונוב, גורודצקי, חיטריק, ליברמן, בוטמן'''. (כפי שאפשר לראות באחד המסמכים כאן: http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34797). היו"ר הנבחר הוא הרב אהרונוב. אלה הם האנשים שמנהלים בפועל ובסמכות את המוסד ששמו אגו"ח באה"ק וזוהי המציאות.

אגו"ח מעסיקה מזכיר שמנהל בפועל את עבודת המוסד - הרב אריאל למברג. כמו"כ בית אגו"ח מנוהל ע"י הרב מנחם מענדל לאטאר. גם זה מציאות עובדתית, שאנשים אלה עובדים באופן רשמי מטעם אגו"ח ומקבלים משכורת חוקית מאגו"ח.

לכן אני מבקש דבר פשוט: רק לכתוב את האמת. צריך להיות כתוב ב'ערך' מי היו"ר החוקי ומי הם חברי ההנהלה והמזכיר ומנהלי הבנין וכו'.

אם רוצים אפשר להוסיף שיש כמה מחברי אגו"ח (רק הם ולא אף רב מהבי"ד! זה פשוט לא נכון ואפי' רק מהסיבה הפשוטה שהם לא חברי העמותה ואין להם מעמד חוקי בעמותה) שערערו לבית המשפט והנושא הועבר לגישור וכו'. אבל בודאי אתם מבינים שכל זמן שהערעור לא התקבל וגם לא ניתן צו על תנאי אין זה משנה את המצב שבפועל הניהול הוא ע"י הרב אהרונוב וההנהלה הנ"ל.

פשיטא שהדיון כאן לא יכריע את עניני אגו"ח אבל זה פשוט לא נאה ולא מכובד להתעלם ממציאות קיימת של למעלה מ-5 שנים ולכתוב בערך אנציקלופדי דברים שאינם אמיתיים בעליל.

תארו לעצמכם שאני הייתי מנהל את חב"דפדיה, האם הייתי מעלה על דעתי לכתוב שמנהל ניידות חב"ד באה"ק הוא מישהו אחר רק בגלל שהרב דוד נחשון אינו בצד שלי? גם אם הייתי רוצה שהניידות ינוהלו ע"י מישהו אחר, הייתי מכבד את העובדה שהוא המנהל. וכמו"כ אני מכבד את העובדה שהרב שמואל הנדל הוא מנהל מטה משיח, כי זאת המציאות. בדיוק ככה יש לכבד את העובדה שהרב אהרונוב הוא יו"ר אגו"ח, בין אם אוהבים זאת או לאו.

אשמח אם נסכים לתקן את הערך ולהתאימו למצב העובדתי, ואני מוכן להציע נוסח לתיקון הערך ברוח הדברים הנ"ל (בלי לנקוט עמדה לשום צד אלא לתאר את המצב העובדתי). ואולי יהי' זה עוד צעד לקירוב הלבבות בתוך אנ"ש.

אני רואה את הוויכוח הזה כאן ולא מבין. תראה נוסח, ונתווכח עליו אין מה להתווכח באוויר נקודה. בברכה אלון נאור

== היושב ראש ==

כיון שחבר בי"ד אחד (אולי שניים) נמנעו מהבחירה, כתבתי "כמה מחברי הבי"ד". כמו כן איך נכתב שחברי אגו"ח הסכימו למינוי כשבשורה אחרי"ז נאמר שהם ערערו. הסרתי את הסכמת חברי אגו"ח. אשמח לקבל הערות, באם תעיתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 17:44, 29 בדצמבר 2009 (UTC)
:ארבע מהחברים. חברי אגו"ח כלל לא הסכימו, מלבד כארבע לערך. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::אולי מאן-דהו יועיל להפנות אותנו למסמכים ונוכל להכריע בדיון. קצת מגוחך שמתווכחים כאן על מציאות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 17:52, 29 בדצמבר 2009 (UTC)
:::מדומה לי שבאתר בית המשפט. וכן במיוחד בפורום השכן, אשר מסמכים וכו' מפוזרים באשכלותיו הרבים - כ50 אשכולות בנושא, בערך. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::::אבדוק את הנושא. חשוב מאוד להיזהר בנושא ולא להיכנס ל"מריבות". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:09, 29 בדצמבר 2009 (UTC)

פורטל:ספרות חב"ד

2009-12-29T00:22:44Z

212.199.100.148: ,הרבי ויהדות ספרד

{{פורטל|צבע=#80CCFF|צבע רקע=#E5F4FF|פורטל=ספרות חב"ד|תוכן=[[תמונה:Safrut.jpg|100px|שמאל|פורטל:ספרות חב"ד]]ההיקף העצום של הספרות החב"דית הולם בהחלט את שמה – חסידות חכמה בינה ודעת. מקור מעיינותיה של תורת החסידות לא חדל לנבוע משך עשרות ומאות שנים, כל אחד [[פורטל:נשיאי חב"ד|מרבותינו נשיאינו]] אמר וכתב ריבוי דרושי חסידות, כך שמכל אחד מהם יש לנו כיום עשרות ספרי חסידות, אשר נעתקו מכתבי-יד-קודשם, [[הנחה|מהנחות]] [[חסיד|חסידים]] או מהעתקי סופרים.

סוגים שונים של ספרי חסידות נכתבו על ידי רבותינו נשיאנו. ספרים מיוחדים שנכתבו על-ידם כמו [[ספר התניא|ספר ה"תניא"]], "[[אמרי בינה]]", "[[אור התורה]]" וכדומה. מהם המהווים מבחר מאמרים כמו "[[תורה אור]]" ו"[[לקוטי תורה]]", רוב ספרי החסידות הם ספרי המאמרים לפי סדר אמירתם, ומהם המהווים קובץ קונטרסים המסודרים לפי סדר הוצאת לאור.

[[אדמו"ר המהר"ש]] חידש את המושג '[[המשך]]', בו הענין אינו מסתיים במאמר אחד אלא ממשיך על פני עשרות מאמרים, ב'המשכים' מתבארות באריכות ובהרחבה הסוגיות העמוקות בתורת החסידות. 'המשכים' כאלו ישנם לעשרות, בעיקר מאדמו"ר המהר"ש ובנו [[אדמו"ר הרש"ב]].

גם בחלק הנגלה ישנם כמה וכמה ספרים חב"דיים, החל [[שולחן ערוך הרב|מה"שולחן ערוך"]] המפורסם של [[אדמו"ר הזקן]], וכן ספרי "[[צמח צדק]]" שעל שמם נקרא [[אדמו"ר הצמח צדק]], כן נכתבו ספרי "[[פסקי דינים]]" על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] ואדמו"ר מהר"ש.

בנוסף לכך מפארת את הספריה החב"דית עשרות כרכי ה"אגרות קודש" של רבותינו נשיאינו, העשירים בדברי תורה, נגלה וחסידות, בעניני עבודת ה', דרכי החסידות וסיפורים חסידיים, בעסקנות הכלל בעניני הפצת התורה והחסידות, וכן בעצות, הדרכות והוראות בכל תחומי החיים.

כיון שעיקר תורתם של רבותינו נשיאנו היה [[מאמר|במאמרי]] חסידות הרי החסידים לא חזרו ולא רשמו את [[שיחה|שיחותיהם]], ספרי-שיחות קיימים איפה החל מאדמו"ר הרש"ב שחלק משיחותיו נלקטו בספר "[[תורת שלום]]".

שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הקודם]] נרשמו ונדפסו בסדרת "[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]" שלו. שיחות אלו מכילים בעיקר התעוררות לעבודת ה' וסיפורי חסידים שנאמרו [[התוועדות|בהתוועדויותיו]] עם חסידים.

תורתו של [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח מיוחדת היא בחידושיה על תורת קודמיו, הן בהיקפה הנדיר, והן בסגנונה המיוחד ובגיוון שבה. בשונה מקודמיו, עיקר תורתו של הרבי שליט"א מלך המשיח היא בשיחותיו, זאת בנוסף לריבוי מאמרי החסידות. בשיחות נתבארו ענינים מכל חלקי התורה ונתאחדו לתורה אחת. חלק הארי שבהם [[מוגה|הוגה]] על-ידו ויצא לאור בסדרת "[[ליקוטי שיחות]]", כאשר שאר השיחות שלא הוגהו נדפסו בסדרת "[[שיחות קודש]]" באידיש וסדרת "התוועדויות" בלשון הקודש, זאת בנוסף לעוד ריבוי ספרים שכתב ושנערכו מתורתו.

במשך רוב השנים לא היו ספרי חב"ד כל-כך נפוצים, מלבד [[ספר התניא]], "[[תורה אור]]" ו"[[לקוטי תורה]]", את המהפך בתחום חולל הרבי שליט"א מלך המשיח מאז מונה ע"י חותנו הרבי הקודם ליו"ר הנהלת הוצאה לאור "[[קה"ת]]", ופעל במשך עשרות שנים ללא לאות, תחלה בעצמו ואחר כך על ידי עושי דברו, לההדרת כל ספרי רבותינו נשיאנו, כמו גם ספרים רבים אחרים, ספרי הקבלה של אביו וכן ספרי נגלה וחסידות של חסידים מכל הדורות.
}}
{|
|}
{| class="collapsible" style="border: 1px solid #104E8B; width: 100%; margin: right;background#1AA3FF;"
!colspan="2" | <div style="text-align: center;">'''[[:קטגוריה:ספרי רבותינו נשיאנו|ספרי רבותינו נשיאינו]]'''</div>
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|אדמו"ר הזקן
|style="padding-left:5px;background:#80CCFF;" align="right"| [[תניא]] | [[תניא מהדורא קמא]] | [[תורה אור]] | [[ליקוטי תורה]] | [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] | [[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] | [[אגרת הקודש]] | [[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]] | [[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]] | [[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן|שאלות ותשובות]] | [[שאלות ותשובות הרב]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ט]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ו]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|אדמו"ר האמצעי
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[ביאור המילות]] | [[דרושי חתונה (אדמו"ר האמצעי)|דרושי חתונה]] | [[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]] | [[נר מצוה ותורה אור]] | [[קונטרס ההתפעלות]] | [[קונטרסים (אדמו"ר האמצעי)|קונטרסים]] | [[שערי אורה]] | [[הנחות - תקע"ז]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|אדמו"ר הצ"צ
|style="padding-left:5px;background:#80CCFF;" align="right"| [[אור התורה]] | [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]] | [[דרך אמונה (ספר החקירה)|דרך אמונה]] | [[דרך מצותיך]] | [[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]] | [[צמח צדק]] | [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|אדמו"ר המהר"ש
|style="padding-left:5px;" align="right"| [[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]] | [[מאמרי אדמו"ר המהר"ש תרכ"ז]] | [[מאמרי אדמו"ר המהר"ש תרכ"ט]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|אדמו"ר הרש"ב
|style="padding-left:5px;background:#80CCFF;" align="right"| [[בשעה שהקדימו תער"ב]] | [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] | [[המשך תרס"ו]] | [[השמטות לתורת שלום]] | [[ספר השיחות תורת שלום]] | [[קונטרס העבודה]] | [[קונטרס התפילה]] | [[קונטרס עץ חיים]] | [[קונטרס ומעין מבית ה']] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|אדמו"ר הריי"צ
|style="padding-left:5px;" align="right"| [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]] | [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] | [[קונטרס לימוד החסידות]] | [[קונטרס תורת החסידות]] | [[דברי ימי החוזרים]] | [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ|לרשימה המלאה...]]'''
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#1AA3FF; color: #F8F8FF;"|אדמו"ר שליט"א
|style="padding-left:5px;background:#80CCFF;" align="right"| [[לקוטי שיחות]] | [[לוח היום יום]] | [[אגרות קודש - אדמו"ר שליט"א]] | [[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] | [[רשימות]] | [[ענינה של תורת החסידות (קונטרס)|ענינה של תורת החסידות]] | [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] | [[תורת מנחם התוועדויות]] | [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] | [[לוח התיקון לסידור תורה אור]] | [[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]] | [[מפת בית המקדש]] | [[קונטרס אהבת ישראל]] | [[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]] • '''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|לרשימה המלאה...]]'''
|}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align=" right;"
|-
|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''ביאורים בחסידות''':
vrrrrr
[[בחירתו של הפיקח]]

[[משכיל לאיתן]]

[[שערי אמונה]]

[[דבר מלכות עם פיענוחים]]

[[חסידות מבוארת]]

[[ללמוד איך להתפלל]]

• '''[[:קטגוריה:ביאורים בחסידות|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ביאורים בהלכה''':

[[הגדה של פסח עם מנהגי חב"ד|הגש"פ עם מנהגי חב"ד]]

[[ותורה יבקשו מפיהו]]

[[המבצעים כהלכתם]]

[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]

[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]

[[בין אור לחושך]]

• '''[[:קטגוריה:ביאורים בהלכה|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''ביאורים בנגלה''':

[[אוצר חידושים בש"ס]]

[[ימות המשיח בהלכה]]

[[רזין דאורייתא]]

[[תומכי תמימים על הש"ס]]

[[ימות המשיח בהלכה]]

[[ארוכה מארץ מידה]]

• '''[[:קטגוריה:ביאורים בנגלה|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ספרי חסידים''':

[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]

[[גאון וחסיד]]

[[חסידים הראשונים]]

[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]

[[סיפור של חג - חג השבועות|סיפורו של שבועות]]

[[ספר הזכרונות לילדים]]

• '''[[:קטגוריה:ספרי חסידים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''תולדות חסידים''':

[[דוד עבדי (ספר)|דוד עבדי]]

[[ישראל נח הגדול (ספר)|ישראל נח הגדול]]

[[הטרקטוריסט של הרבי]]

[[אנשים חסידים היו]]

[[תולדות אברהם חיים]]

[[תפארת בנים אבותם]]

• '''[[:קטגוריה:תולדות חסידים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ספרי יקותיאל גרין''':

[[אהבה ואחדות באור החסידות]]

[[משכיל לאיתן]]

[[אהבת ישראל במשנת חב"ד]]

[[באתי לגני (ספר - גרין)|באתי לגני]]

[[שנאת חינם ודרכי מניעתה]]

[[ה' אחד (ספר)|ה' אחד]]

• '''[[:קטגוריה:ספרי יקותיאל גרין|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''ספרי זיגלבוים''':

[[סיפור של חג - חג הפורים|סיפורו של פורים]]

[[סיפור של חג - חג הפסח|סיפורו של פסח]]

[[סיפור של חג - חג השבועות|סיפורו של שבועות]]

[[סיפור של חג - חג סוכות|סיפורו של סוכות]]

[[סיפורים מחדר הרבי]]

[[לספר מבראשית]]

• '''[[:קטגוריה:ספרי מנחם זיגלבוים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ספרי שלום דובער וולפא''':

[[הנסיון האחרון]]

[[יקם שערה לדממה]]

[[הרמב"ם השלם]]

[[עבד מלך]]

[[מבשר טוב]]

[[אוצר חידושים בש"ס]]

• '''[[:קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא|לרשימה המלאה]]''' •
|}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="right"
|-
|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ליקוטים מרבותינו נשיאנו''':

[[ביאורים לפרקי אבות]]

[[יש נביא בישראל (ספר)|יש נביא בישראל]]

[[מאוצר המלך]]

[[שלמות הארץ]]

[[שערי הלכה ומנהג]]

[[מה שסיפר לי הרבי]]

• '''[[:קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''ספרי גאולה ומשיח''':

[[הנה ימים באים]]

[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]

[[עד מתי (ספר)|עד מתי]]

[[פניני גאולה]]

[[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]]

[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]

• '''[[:קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''ספרים בשפות שונות''':

[[אבנים יקרות לרבי]]

[[חסידיק דמיינשן]]

[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]

[[בך יברך ישראל (ספר)|בך יברך ישראל]]

[[ביום הולדתך]]

[[מרים הקטנה]]

• '''[[:קטגוריה:ספרים בשפות שונות|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''גליונות ועלונים''':

[[אלגמיינר ז'ורנאל]]

[[יגדיל תורה (קובץ - ירושלים)|יגדיל תורה]]

[[שבועון כפר חב"ד]]

[[שיחת הגאולה]]

[[חב"ד טיימס]]

[[עלון ברקת]]

• '''[[:קטגוריה:גליונות ועלונים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''חוברות וקבצים''':

[[לוח כולל חב"ד]]

[[אמונה ללא פשרות]]

[[הניצוץ שבך]]

[[יחי המלך המשיח (קובץ)|יחי המלך המשיח]]

[[המעלה והחיוב בגידול הזקן]]

[[כ"ב שבט (קובץ)|כ"ב שבט]]

• '''[[:קטגוריה:חוברות וקבצים|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''תשורות''':

[[ארבעה חסידים]]

[[יומן קבוצה תשכ"ו]]

[[בנה ביתך]]

[[מאוצר המלך]]

[[חסיד ללא פעמונים]]

[[דובר שלום (וולף)|דובר שלום]]

• '''[[:קטגוריה:תשורות|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#E5F4FF;" align="center"|'''סדרות''':

[[אלה תולדות פרץ]]

[[חב"ד בשואה]]

[[לקוטי שיחות]]

[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח| לקו"ש גאו"מ]]

• '''[[:קטגוריה:סדרות|לרשימה המלאה]]''' •

|style="padding-left:0px;background:#80CCFF;" align="center"|'''סידורים''':

[[סידור אדמו"ר הזקן]]

[[סידור מהרי"ד]]

[[סידור רוסטוב]]

[[סידור תהילת ה']]

[[תורה אור (סידור)]]

• '''[[:קטגוריה:סידורים|לרשימה המלאה]]''' •
|}
{|
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="left"

! style="background-color: #80CCFF;" |ערכים מתבקשים:
|-
|div style="text-align: right;background-color: #E5F4FF;"| '''בעריכת הפורטל נמצא שרוב הערכים על הספרות החב"דית '''הבסיסית''' של רבותינו נשיאינו - חסרה! מי מדבר על הריבוי העצום של ספרי החסידים והמלקטים לאלפיהם.

'''אי-לכך נראה הצורך לערוך את הפורטל בצורה משותפת (לבד לוקח יותר מידי זמן), למען השלם את המלאכה בקרוב.
----

''מבנה אולטימטיבי של ערך על ספר חב"די'':

'''א'''. שם הערך בתחילתו - '''מודגש'''.

'''ב'''. מידע על הספר; עניינו, תוכנו, אירועים הקשורים לספר, התבטאויות מיוחדות מרבותינו נשיאינו אודות הספר, הו"ל וכו' וכו'.

'''ג'''. תמונת שער הספר/הוצאה ראשונה או כיוצ"ב.

'''ד'''. קישור לאתרים בהם הספר מופיע ([http://hebrewbooks.org/ היברו-בוקס] - כמעט כל הספרים מופיעים שם, [http://www.chabadlibrary.org/books/ ספריית ליבאוויטש] ו[http://otzar770.com/ אוצר 770]).

'''ה'''. קישור לרכישת הספר ב[http://shop.chabad.info/? חב"ד שופ] - רוב ספרי חב"ד נמכרים שם.

'''ו'''. קישור לקטגוריה המתאימה ([http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 כיצד ליצור קטגוריה?]).

''כאמור, ניתן להיעזר באתרים'':

*'''[http://chabadlibrarybooks.com/home.aspx ספריית חב"ד]''' - באמצעות דפדוף בהקדמות הספר (ע"י פתיחת הספר בדפדפן), ניתן להפיק את מירב המידע על כל ספר.

*[http://www.otzar770.com/ אוצר 770] - חיפוש חכם בתוכני הספרים.

*[http://www.chabadlibrary.org/books/ ספריית ליובאוויטש - בער'ל לוין] - טקסטים.

----




'''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן|ספרי אדמו"ר הזקן]]''': <S>[[הלכות תלמוד תורה]]</S> | [[סדר ברכות הנהנין]] | <S>[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]]</S> | [[בונה ירושלים]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - אתהלך ליאזנא]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ב]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ג]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ד]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ה]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ז]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ח]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - תק"ע]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - על פרשיות התורה והמועדים]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - ענינים]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - מארז"ל]] | [[מאמרי אדמו"ר הזקן - נ"ך]] | <S>[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]]</S>.

'''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי|ספרי אדמו"ר האמצעי]]''': [[אמרי בינה]] | [[שער האמונה]] | [[שער היחוד (מצורף לשער היחוד)]] | [[שער התשובה והתפלה]] | <S>[[עטרת ראש]]</S> | [[פירוש המילות]] | [[הוספות לתורה אור]] | [[תורת חיים (בראשית-שמות]] | [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] | [[שני המאורות]] | [[גביע הכסף]] | <S>[[פוקח עורים]]</S> | [[עיון תפלה]] | [[עניין ההשתטחות]] | <S>[[בד קודש]]</S> | [[מאמר מזמור שיר ליום השבת - אידיש]] | [[מאמר אתה אחד ושמך אחד]] | [[מאמר אתם נצבים היום]] | [[מאמר ויספו ענוים גו']] | [[מאמר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים]] | [[מאמר להבין מארז"ל מפני מה ת"ח כו']] | [[פסקי דינים - יורה דעה]] | [[פסקי דינים - אבן העזר]] | <S>[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]]</S>.

'''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק|ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]''': [[שאלות ותשובות צמח צדק]] | <S>[[פסקי דינים צמח צדק]]</S> | [[ספר הליקוטים - דא"ח]] | [[קונטרס מאמרים על מאמרי חז"ל במסכתות בבא מציעא ובבא בתרא]] | <S>[[אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק]]</S>.

'''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש|ספרי אדמו"ר המהר"ש]]''': [[לקוטי תורה על ג' פרשיות]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, ספר - תרכ"ו]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, ספר - תרכ"ז]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, ספר - תרכ"ח]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, ספר - תרכ"ט]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, ספר - תר"ל]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, והחרים - תרל"א]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, ספר - תרל"ד]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, ספר - תרל"ו]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, מים רבים - תרל"ו]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, וככה - תרל"ז]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, חייב אדם לברך - תרל"ח]] | [[לקו"ת - תורת שמואל, זאת חנוכת המזבח, מצה זו, יונתי - תר"מ]] | [[מאמר נחמו נחמו עמי - תרכ"ו]] | [[מאמר פדה בשלום נפשי - תרל"ב]] | [[מאמר כי עמך מקור חיים - תרל"ב]] | [[מאמר לא יצא האיש לא בסייף - תרל"ב]] | [[מאמר את הוי' האמרת - תרל"ב]] | [[מאמר שופטים ושוטרים - תרל"ג]] | [[מאמר מאימתי קורין את שמע - תרמ"ב]] | [[קונטרס דרושי חתונה - תרמ"ב]] | [[אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]].

'''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב|ספרי אדמו"ר הרש"ב]]''': [[ספר המאמרים - תרמ"ג-תרמ"ד]] | [[ספר המאמרים - תרמ"ו-תר"נ]] | [[ספר המאמרים - תרנ"א]] | [[ספר המאמרים - תרנ"ב-תרנ"ג]] | [[ספר המאמרים - תרנ"ד]] | [[ספר המאמרים - תרנ"ה-תרנ"ו]] | [[ספר המאמרים - תרנ"ז]] | [[ספר המאמרים - תרנ"ח]] | [[ספר המאמרים - תרנ"ט]] | [[ספר המאמרים - תר"ס-תרס"ב]] | <S>[[ספר המאמרים - תרס"ה]]</S> | <S>[[ספר המאמרים - תרס"ח]]</S> | [[ספר המאמרים - תרס"ט]] | [[ספר המאמרים - עת"ר]] | [[ספר המאמרים - אעת"ר]] | [[ספר המאמרים - תער"ב-תרע"ו]] | [[ספר המאמרים - עזר"ת]] | [[ספר המאמרים - תרע"ח]] | [[ספר המאמרים - עטר"ת]] | [[ספר המאמרים - פר"ת]] | [[ספר המאמרים - ליקוט (תרמ"ד-פר"ת)]] | [[קונטרס בעניני כולל חב"ד]] | <S>[[חנוך לנער]]</S> | [[הגהות על התניא]] | [[הגהות על התורה אור]] | [[הגהות על הלקוטי תורה]] | [[הגהות על הסידור]] | [[הגהות על הגהות למאמר "פתח אליהו" - תרנ"ח]] | <S>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]</S>.

'''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ|ספרי אדמו"ר הריי"צ]]''': [[ספר המאמרים - תר"פ-תפר"א]] | [[ספר המאמרים - תרפ"ב-תרפ"ג]] | [[ספר המאמרים - תרפ"ד]] | [[ספר המאמרים - תרפ"ה]] | [[ספר המאמרים - תרפ"ו]] | [[ספר המאמרים - תרפ"ז]] | <S>[[ספר המאמרים - תרפ"ח]]</S> | [[ספר המאמרים - קונטרסים]] | [[ספר המאמרים - תרצ"ו-תרצ"ז]] | [[ספר המאמרים - תרח"ץ]] | [[ספר המאמרים - תרצ"ט]] | [[ספר המאמרים - ש"ת]] | <S>[[ספר המאמרים - אידיש]]</S> | [[ספר המאמרים - תש"א]] | [[ספר המאמרים - תש"ב]] | [[ספר המאמרים - תש"ג]] | [[ספר המאמרים - תש"ד]] | [[ספר המאמרים - תש"ה]] | [[ספר המאמרים - תש"ו-תש"ז]] | [[ספר המאמרים - תש"ח]] | [[ספר המאמרים - תש"ט]] | [[ספר המאמרים - תש"י]] | [[ספר המאמרים מלוקט - תשי"א]] | [[לקוטי דיבורים]] | [[ספר השיחות - תרצ"ו - חורף ת"ש]] | [[ספר השיחות - קיץ ת"ש]] | [[ספר השיחות - תש"א]] | [[ספר השיחות - תש"ב]] | [[ספר השיחות - תש"ג]] | [[ספר השיחות - תש"ד]] | [[ספר השיחות - תש"ה]] | [[קונטרס מאמרים ת"ש - אידיש]] | [[רשימת המאסר]] | [[קיצורים לביאורי הזהר]] | [[ספר הקיצורים - שערי אורה]] | [[קיצורים לקונטרס התפילה]] | [[מורה שיעור]] | [[סדר הסליחות]] | [[קובץ מכתבים]] | [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]].

'''[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|ספרי אדמו"ר שליט"א]]''': [[תשובות וביאורים (קובץ ליבאוויטש)]] | [[הערות על הצמח צדק, דרך מצותיך, קיצורים והערות לתניא, תורת שלום - ספר השיחות]] | [[ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש]] | [[הערות ומראי מקומות בקונטרסי כ"ק מו"ח אדמו"ר, לקוטי דיבורים]] | [[מפתח ספרי, מאמרי ודרושי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ]] | [[ליקוט מנהגי חב"ד]] | [[מאמרים ושיחות]] | [[מפתחות עניינים; תניא, דרך חיים, דרך מצותיך, שערי אורה, תורה אור, לקוטי תורה]] | [[הרב רבי הלל מפאריטש]] | [[מפתח עניינים למאמרי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ]] | <S>[[ספר המאמרים באתי לגני]]</S> | [[חורף תשל"ח (קונטרס)]] | [[י"ד כסלו תשל"ט (ליקוט)]] | [[חידושים וביאורים בש"ס]] | [[ויעקב הלך לדרכו (קונטרס)]] | [[סיום והכנסת ספר תורה (קונטרס)]] | [[סדר ברכת החמה]] | [[מגבעות אשורנו]] | [[הדרן על הרמב"ם (קונטרס)]] | [[מורה שיעור בלימוד הרמב"ם היומי (קונטרס)]] | [[ספר המאמרים - מלוקט]] | [[ספר השליחות]] | [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] | ועוד...

'''ספרים שונים''': <S>[[פלח הרימון]]</S> | [[אמרי נעם]] | [[חנה אריאל]] בעריכה...

|}
{|
|}
[[קטגוריה:פורטלים|ספרות]]

מנחם נחום גרליצקי

2009-12-19T17:13:41Z

212.199.100.148:

הרב '''מנחם נחום גערליצקי''' נולד לאביו ה[[חסיד]] [[משה אליהו גרליצקי]], זקן חסידי [[חב"ד]], המתגורר ב[[מונטריאול]], קנדה.

הרב גרליצקי מנהל את [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] ב-[[770]] ומארגן למעלה מעשרים שנה את [[רמב"ם (תקנה)|סיומי הרמב"ם]] ב-[[770]] באופן קבוע, "סיומים" שזכו לעידודו הישיר של [[אדמו"ר שליט"א]].

עד שנת [[תשס"ט]] שימש כגבאי ב[[770]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

אהרן יעקב שוויי

2009-12-19T17:12:53Z

212.199.100.148:

[[תמונה:הרב שוויי.jpg|left|thumb|450px|הרב אהרן יעקב שווי]]
הרב '''אהרון יעקב שווי''' הינו מרא דאתרא וחבר הבד"ץ ב[[קראון הייטס]].

במשך השנים שימש כר"מ ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], עד שנת [[תשס"ג]].

הרב שווי נבחר כחבר ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ בקראון הייטס]] בבחירות שנערכו בין תושבי השכונה בשנת [[תשס"ג]], ברוב של תשעים וחמש אחוז.

אחת הפסיקות הידועות של הרב שווי היא, בענין אי שתית מים במדינת [[ניו יורק]], בגלל תולעים שמצויים במים, ונגד אכילת תותים בכל העולם.

הרב שוויי הצטרף לרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] בנתינת ההשגחה על מצות "חבורת אנ"ש".

חבר גם בהנהלת [[קופת רבינו]].

אחיו של הרב שווי - הרב [[אייזיק שווי]] ע"ה שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

== קישורים חיצוניים ==

*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=104 מעמד ההכתרה של הרב שווי]

*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=192 הרב שווי על [[שבועון בית משיח]]]

* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29493 הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שווי אהרון]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|שווי אהרון]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|שווי אהרון]]

ירחמיאל בנימין קליין

2009-12-19T17:12:32Z

212.199.100.148:

הרב '''ירחמיאל בנימין קליין''' נולד בו' [[מנחם אב]] [[תרצ"ה]] ב[[ארץ ישראל]].

למד בישיבת [[תורת אמת (גדולה)|תורת אמת ירושלים]], ובשנת [[תשט"ז]] הגיע ל[[770]], שם למד בישיבת [[תומכי תמימים 770]].

מספר שנים לאחר מכן היה ממנהלי [[מסיבות שבת]] של [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]].

לאחר מכן נסע ל[[שליחות]] ב[[אוסטרליה]], שם היה ממיסדי [[תומכי תמימים מלבורן]]. בשנת [[תשכ"ו]] חזר ל[[ארה"ב]], שם התחתן עם בת הרב [[מרדכי שוסטרמן]]. מיד לאחר מכן החל לכהן כמזכיר [[הרבי]] וכעוזרו של הרב [[חודקוב]].

זכה שהרבי התבטא עליו לפני [[מנחם בגין]]: "מיין גנרל" (=הגנרל שלי).

כיום משמש הרב קליין כסמנכ"ל [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]], וכחבר הנהלת [[גמ"ח שומרי שבת]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליין ירחמיאל בנימין]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קליין ירחמיאל בנימין]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|קליין ירחמיאל בנימין]]

[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|קליין ירחמיאל בנימין]]

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן

2009-12-19T17:12:02Z

212.199.100.148: ביטול גרסה 42004 של 93.172.35.61 (שיחה)

'''שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך הגר"ז''' (- הגאון רבי זלמן) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על־ידי [[אדמו"ר הזקן]].

==כתיבת הספר==
את חיבורו כתב אדמו"ר הזקן במשך שנים אחדות, עוד בהיותו כבן 25, לבקשת רבו [[המגיד ממזריטש]]. כפי שכתבו בני המחבר בהקדמתם לחיבור:

"...משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו..."

בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורו הנפלא של הנושא שמימי הרמב"ם לא זכה להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב אדמו"ר הזקן עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] שריפה שכילתה את כל כתבי היד ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.

ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן אדמו"ר הזקן ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.

==מבנה הספר==
ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.

בשנת [[תשנ"ו]] הודפס ספר הנקרא בשם "[[פסקי אדמו"ר הזקן]]" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו"ע אדה"ז שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. ח"א הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

==קונטרס אחרון==
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב אדה"ז את הקונטרס אחרון, המודפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה להבנה, שבה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הרי את ה'קונטרס אחרון' כתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות: "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י" (הלכות שאלה סעיף קטן ו). שם של גאונות נדירה יצא על חלק זה, והגאון הרוגצ'ובי ר' [[יוסף רוזין]] אף התבטא, כי על מנת לכותבו נדרשים גידי מוח עבים כאצבע.

כדי לבאר את ה'קונטרס אחרון' נכתבו ספרים שונים: '[[רב להושיע]]' שנכתב על ידי הרב שגיב עמית על חלק 'חושן משפט', 'נימוקי יום-טוב' שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום־טוב, ועוד.

==תפוצת הספר==
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי חסידות חב"ד שהייתה כלואה במשך שנים ברוסיה הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על־פי הספר. בשנים האחרונות התרחבה תפוצת הספר, לאחר שהודפס במהדורה חדשה בתוספת הערות, בעריכת הרשד"ב לוין, בהוצאת [[קה"ת]] בניו יורק.

==קישורים חיצוניים==
[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/zavin.htm הרב [[שלמה יוסף זווין]] בתיאור על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן].

[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/amira שולחן ערוך אדמו"ר הזקן באתר ספריית ליובאוויטש] - (תפריט ניווט מימין הדף כלפי מטה).

{{ויקיפדיה}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

אברהם יצחק שם טוב

2009-12-19T17:11:03Z

212.199.100.148:

הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' בנו של הרב [[בן ציון שם טוב]], הינו [[שליח]] [[אדמו"ר שליט"א]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. משמש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], ושנים מסויימות כיהן, ע"פ מינוי הרבי, לאחד מראשי ועד הפועל של האגודה. בשנת [[תש"נ]] ביטל הרבי את ועד הפועל.

הרב שם טוב הגיע בשנת [[תשי"ג]] לראשונה ל - [[770]]. כששהה באניה זכה (יחד עם הרב [[שלום בער פוטרפס]]) לקבל מברק מיוחד מאדמו"ר שליט"א. היה זה בתאריך [[י"ג תשרי]].

יזם את קביעתו של יום [[י"א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארה"ב]] על ידי הפרזידנט דאז - רונלד רייגן.

זכה להיות מהמתעסקים ב[[משפט הספרים]].

==משפחתו==
*אביו הרב [[בן ציון שם טוב]].
*אחיו ר' [[שלום בער שם טוב]].
*בנו ר' [[לוי שם טוב]], יו"ר "[[מעגל הידידים]]".

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שם טוב אברהם]]

חיים יהודה קרינסקי

2009-12-19T17:10:46Z

212.199.100.148:

'''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי שליט"א]] [[מלך המשיח]] וזכה להתמנות על ידי הרבי כחבר ב[[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד]].

מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ב]] לבקשת הרב [[חודקוב|חמ"א חודקוב, יו"ר אגודת חסידי חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר ראשי בהנהלת [[מחנה ישראל]], ובשנת [[תשנ"ח]], עם פטירתו של הרב [[ניסן מינדל]], מונה למנהל.

זכה לשמש במסירות את [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה.

הרב קרינסקי החל לכהן כמזכיר של הרבי בשנת [[תשי"ח]]. בנוסף שימש דובר חב"ד בארצות הברית וכנהג של הרבי שליט"א ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ואף נכח במקום בעת האירוע ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]].

בשנת [[תשמ"ז]] עזב (בפקודת הרבי) את תפקיד המזכירות ועבר לשמש כנהגו של [[הרבי]].

בשנת ה'[[תשנ"ה]], לאחר שנמנע להופיע לקריאה ל[[דין תורה]] בענין הצוואה, הוציא הבד"צ דקראון הייטס מכתב בו כתוב עליו "לא צייתא לדינא".

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרינסקי חיים]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|קרינסקי חיים]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|קרינסקי חיים]]

אהרן יעקב שוויי

2009-12-19T17:10:27Z

212.199.100.148:

[[תמונה:הרב שוויי.jpg|left|thumb|450px|הרב אהרן יעקב שווי]]
הרב '''אהרון יעקב שווי''' הינו מרא דאתרא וחבר הבד"ץ ב[[קראון הייטס]].

במשך השנים שימש כר"מ ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], עד שנת [תשס"ג]].

הרב שווי נבחר כחבר ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ בקראון הייטס]] בבחירות שנערכו בין תושבי השכונה בשנת [[תשס"ג]], ברוב של תשעים וחמש אחוז.

אחת הפסיקות הידועות של הרב שווי היא, בענין אי שתית מים במדינת [[ניו יורק]], בגלל תולעים שמצויים במים, ונגד אכילת תותים בכל העולם.

הרב שוויי הצטרף לרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] בנתינת ההשגחה על מצות "חבורת אנ"ש".

חבר גם בהנהלת [[קופת רבינו]].

אחיו של הרב שווי - הרב [[אייזיק שווי]] ע"ה שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

== קישורים חיצוניים ==

*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=104 מעמד ההכתרה של הרב שווי]

*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=192 הרב שווי על [[שבועון בית משיח]]]

* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29493 הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שווי אהרון]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|שווי אהרון]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|שווי אהרון]]

שיחת משתמש:חיים נהר

2009-12-05T20:04:57Z

212.199.100.148: /* החסיד אהרן יצחק לייכטר */ פסקה חדשה

::::{| class="toccolours" style="clear: both; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:חיים נהר/ארכיון 1|סיון ס"ז - אלול ס"ט]]}}

== סיוע מועט ==

ניסיתי מעט לסייע במלאכת הקודש הקשה. מקווה שלא הפרעתי..'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

:אדרבה! וכפי שכתבת, אכן סייעת וסיוע חשוב. המשך לסייע. אגב, שים לב, ישנם שני ערכים על שרה - ביתו של אדמו"ר האמצעי וצריך למזג אותם ([[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)]] ו[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)]]. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 02:20, 18 ספטמבר 2009 (IDT)
::עפ"י מה שכותב האנונימי (שלדעתי זהו הרב מיכאל דרבמיקר שהקדיש את חייו לנושאים אלו של ר' לוי יצחק ומשפחתו. סגנון הכתיבה שלו כאן ובמקומות אחרים דומה) אלו ב' אחיות. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== [[משתמש:חסיד/עמוד ראשי]] ==

האם לדעתך יש להחליף את כל עיצוב ומראה העמוד (לדוגמא לשנות את הסמלים לסמלים אחרים (ציורי [[זלמן קליינמן]]? כמו שנעשה עד עתה)), או להשאירו עכ"פ ב[[עמוד ראשי|מתכונתו הנוכחית]]? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

:אין, לדעתי, צורך להחליף את '''כל''' עיצוב ומראה העמוד הראשי, אך בהחלט יהיה נחמד שהקטגוריות יופיעו כתמונות וציורים כפי שהתחלת לעשות. אמנם, כיון שהעיצוב הכללי של התמונות בדף הראשי הן בסגנון אחיד, צריך עוד איזה עיבוד גראפי בשביל לא לשבור את המראה הירוק.

:בנוגע לתמונה שבועית, לדעתי שתי תמונות בדף ראשי שמתחלפות, זה יותר מדי. לעומת זאת אפשר יותר לפתח את התמונה של הרבי שליט"א שגם כך מתחלפת כל שבוע (אמורה בכ"א) ולתת לה כותרת "תמונה שבועית" ולהוסיף כל שבוע תחת התמונה איזה פרטים ורקע על התמונה וכך גם יצטבר כמות של תמונות עם הרקע להם. אפשר להתחיל להביא את התמונות ב"פרסום ראשון" שהובאו בחב"ד אינפו, שם יש גם תגובות רבות וכו' וכו'.

:בנוגע ל"היום יום", חשוב לדעתי להשקיע קצת יותר בזה, הן מהבחי' החיצונית (עיצוב וכיוצ"ב) והן מבחי' תוכנית (אולי שיכלול קישורים לפיענוחים וכיוצ"ב). בכל אופן אני כרגע מתלמד את השפה שבה הויקי עובד ומקווה שתוך זמן אוכל קצת יותר לשפר גם באפיק הזה.

: ובלי קשר לכלום, נחמד לראות את העבודה היפה שאתה וסומכוס עושים. הצלחה רבה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:18, 21 ספטמבר 2009 (IDT)
::את דעתך בקשר לתמונה השבועית נביא לדיון.
:::בהחלט צריך עיבוד גראפי, אך אין לי את הכלים הדרושים לזה (אמרתי כבר שאני עובד מכמה מחשבים?), מה גם שאין לי את ציוריו של קליינמן, ומי שיטפל בשניהם - אין לי מילים להודות לו.
::::סמוכוס ואני ב"ה משפרים את תוכן "היום יום". בקשר לעיצוב אני מקווה שכאשר תוכל ללמוד את העניין - תשפר. לי עכ"פ אין כלל הבנה בעניין. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

לי דווקא יש כן את הציורים של קליינמן (אני לא בטוח שאפשר למצוא שם לכל הקטגוריות), אבל איך הצלחת לחתוך אותם בצורה עגולה וסימטרית? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:26, 21 ספטמבר 2009 (IDT)
:::::זה קשור בתוכנה שדווקא כן הייתה לי על המחשב - אופיס 2007. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::::::אהה. יש לי אותה. אני באמת נזכר איך עושים זאת. תודה רבה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:34, 21 ספטמבר 2009 (IDT)
:::::::בהצלחה! '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== קישורים בעמוד הראשי ==

איזה כן ואיזה לא? אנא חווה דעתך ב[[שיחה:עמוד ראשי]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== פורטל:נשיאי חב"ד/מספר שאלות ==

1.האם אתה מתכוון לקשור את הפורטל עם קטגוריות האדמו"רים המדוברות?

2.האם ליד כל אדמו"ר יהיה רשימה ממאורעותיו?

שאלות נוספות בהמשך'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

:תשובות:
:1. כפי שכבר הערת בנושא, ייקשרו כל הקטגוריות עם הפורטל. יותר מזה; בעקבות הערתך חשבתי שמן הנכון שבעתיד יהיה לכל אדמו"ר פורטל משלו (כמובן אחרי שרוב החומר החב"די כבר יופיע כאן בחב"דפדיה). מה דעתך בנושא?

:2. נסיתי לעשות זאת ולא הצלחתי. בכ"א בגוף הערך מופיע\יופיע כבר הכל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:33, 7 אוקטובר 2009 (IST)

:תשובה לתשובה:

1. וודאי! ויהיה זה שיפור גדול. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== ברכות ==

ברכותיי לרגל מנוייך לביורקרט השלישי כאן (לצד Root וChabadnik). '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::תודה, תודה רבה! אך מוקדם מדי לברכני. איני בירוקרט ולא ניתמנתי לכך. פשוט מקרה נקרא וישב לידי אחד מידידי ושוחחנו על התקדמות המיזם ותורמיו הדומיננטיים. תוך כדי שיחה מתברר שהוא הינו המשתמש [[משתמש:ROOT|ROOT]] שכלל אינו מופיע פה ומאוד נתפלאתי על משתמש זה שזכה להיות בירוקרט. הפנים, מסקרנותי ביקשתי ממנו שיכנס בסיסמתו בכדי שאוכל לראות את ההעדפות המיוחדות של הבירוקרט. מיד ראיתי שאין הרבה הבדל בין מפעיל מערכת לבירוקרט, למעט ההרשאה ל"ניהול הרשאות משתמשים". רציתי לוודא שזה אכן "עובד". נכנסתי ושיניתי לעצמי את ההרשאות ובזה פג זמני לשיטוט בשם המשתמש שלו. אני מאמין שלא יארכו הימים ומעמדי יחזור על כנו כבתחילה. מה גם שאין לי שום צורך בהרשאה זו (אני מסופק באם אני בעצמי יכול להסיר מעצמי את הרשאת הבירוקרט. אבדוק את הנושא). --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:45, 9 אוקטובר 2009 (IST)
:::אוקיי...אז אתה אומר בעצם שלמעט הענקת סמכויות אן עליונות לביוקרט? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::::בכל אופן מה שאני ראיתי. וכן אל תשכח שמבחינת ההיררכיה הבירוקרטים עומדים בראש הפירמידה. כך בויקיפדיה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:31, 11 אוקטובר 2009 (IST)
:::::בוודאי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
:בכ"א, לי אין שום שייכות לכל הבירוקרטיה, כאמור. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:34, 11 אוקטובר 2009 (IST)

== ויקיפדיה ==

ביקשו ממני למסור לך ישכ"ח על ההגנה המרשימה שלך בויקיפדיה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::חן חן!
::מדהים לראות איך על כל שטות טיפשית וחסרת כל משמעות הם מוכנים לריב ולערב את דוד שי שיבוא ויכריע, כאשר אחרי מספר חודשים ידוע שמחלמת עולם חדשה תפרוץ (ערכי הספורט והפוליטיקאים) וכאשר מדובר בערך על חב"ד, הרבי מיליובאוויטש, שכבר קיים מאות שנים והשינויים הם זעירים, כאן "הוא לא רוצה להיכנס למלחמות". גיחוך.. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:04, 11 אוקטובר 2009 (IST)

== פורטל ==

אני מוכרח לומר לך יישר כח על הפורטלים המפעימים שהנך עושה! '''מרשים מאד!''' בהצלחה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

:תודה רבה. העידוד עוזר מאוד. יש עוד הרבה מה לשפר. ואגב, גם לך יישר כח על הערכים הכ"כ חשובים שאתה עורך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:48, 12 אוקטובר 2009 (IST)

== ארכוב דף שיחתך ==

הוא כבר מכפיל את הכמות ה"אסורה", לדעתי כדאי שתארכב אותו. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

:החלטתי בזמנו שכאשר אגיע לחמישים פסקאות ארכיב אותו. לנוחיותך - ערוך פסקאות ולא את כל הדף. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:48, 12 אוקטובר 2009 (IST)
::עשיתי כעצתך. האמת, קצת קשה לי לראות את דף השיחה שלי במשך כשנתיים, ללא התבנית ברוכים הבאים שחב"דניק שם לי. אבל אתרגל במהרה - צריך להתקדם בחיים. תודה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:13, 15 אוקטובר 2009 (IST)

== מחיקת קטגוריות חסרות אירועים ==

מחקתי את כל הקטגוריות על שנות חב"ד שאין ידוע לנו על מאורע חב"די שהתרחש באותה שנה. לכשיתברר שכן היה מאורע, נשחזר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:42, 19 אוקטובר 2009 (IST)

== שינויים רבים כהרף עין ==

כיצד הצלחת לעשות שינויים כה רבים בהרף עין? האם הייתה כאן איזה שהיא טכניקה\הרשאה מיוחדת (ע"ד בוט) או ששזה נעשה בדרך הרגילה? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

:כבר אמרו קדומים ש[[משתמש:חסיד|חסיד]], עינו פיקחית. מעניין שאתה הראשון ששם לב לזה. ובכן, קודם כל אני פותח את כל הערכים בקטגוריה ספיציפית ([[:קטגוריה:ימי חב"ד - חודש סיון|ימי חב"ד - חודש סיון]], לדוגמא). מעתיק את הדרוש לערך [[חודש סיון]] ומוחק את המיותר ולא שומר (פשוט יותר קל לי לבצע אותה פעולה ריבוי פעמים, מאשר ריבוי פעולות שונות) ואז באמצעות המקשים 'קונטרול' ו'טאב' אני עובר בין החלונות ובד בבד במקשים 'אלט' ו'ד' אני שומר את כל השינויים שביצעתי ואלו התוצאות - שלושים עריכות בפחות מדקה וכמובן שזה אחרי עבודה של מספר דקות, כפי שניתן להיווכח בהיסטוריית הדפים. הבוט הוא תיכנות גרידא ושינוייו לא נצפים בדף ה"שינויים אחרונים". בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:43, 19 אוקטובר 2009 (IST)
::תודה רבה על ההסבר, ועל המחמאה..'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

בהמשך לעיני הפקחית:
:מדוע השינויים שלך כבר "בדוקים" ואילו שלי ושל השאר לא, האם אתה עובד לסמן כ"א? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::תוכל לעשות זאת ב[[מיוחד:העדפות|דף העדפות שלך]]. ואגב, מומלץ גם שתעשה זאת, למען הקל על מלאכת ההגהה. שבוע טוב ובהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:20, 24 אוקטובר 2009 (IST)

== אהרן יצחק לייכטר ==

יפריע אם אערוך בו שינויים קלים? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:לא. אדרבא! --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:58, 10 נובמבר 2009 (IST)

== הידעת ==

איני יודע אם כאן המקום, אבל לא ידעתי היכן למקם את הטקסט. אני מקווה שזה בסדר תן לי חות דעת
הייתי רוצה להכניס לכל פורטל הידעת.

הידעת?

משפחת בית רבי

אדמו"ר הזקן

אדמו"ר הזקן ייסד את שיטת חסידות חב"ד בגיל 22 בלבד בשנת תקל"ב, עוד בחיי רבו המגיד ממזריטש. בגיל 25 בלבד החל לכתוב את ספרו שלחן ערוך (עקב ציווי המגיד ממזריטש).

אדמו"ר האמצעי

אדמו"ר האמצעי נפגש עם ר' עקיבא איגר (מגדולי רבני ישראל בהונגריה תקכ"א - תקצ"ח), והעניק לו במתנה ב' כרכים של שלחן ערוך אדמו"ר הזקן, ספר התניא וספרים נוספים של אדמו"ר האמצעי. בפגישה זו ביקש אדמו"ר האמצעי את ברכת ר' עקיבא איגר. בהמשך הפגישה אמר ר' עקיבא איגר שאין לו חלק בהתנגדות לחסידות וזהו שקר גמור מה שכתבו בשמו.

אדמו"ר הצמח צדק

לאחר פטירת אדמו"ר הצמח צדק, חוץ מבנו הבכור ר' ברוך שלום, כל בניו נהיו לאדמורי"ם בעיירות שונות, כולם נפטרו בגיל צעיר, תוך חמש עשרה שנה לפטירת אביהם (אף אחד מהם לא עבר את גיל 70).

אדמו"ר המהר"ש

אדמו"ר המהר"ש התנהג בעשירות מופלגה, ונהג כלפי חוץ כאחד הגבירים. אך הנהגתו הפנימית הייתה בשיא הפשטות. לדוגמא נעליו שכלפי חוץ היו נראות במצב טוב מאד, אך היו ללא סוליה, דבר שגרם ייסורים עצומים לאדמו"ר המהר"ש.

אדמו"ר הרש"ב

התקופה הכי ארוכה בה לא היה נשיא לתנועת חב"ד באופן רשמי, היה לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש. בנו אדמו"ר הרש"ב קיבל את הנשיאות רק כ-11 שנים לאחר פטירתו. אף שאמירת מאמרים (השייכת דווקא לנשיא) התחילה הרבה קודם לכן, כארבעה חודשים לאחר פטירת אביו. המועמד השני לנשיאות חב"ד היה הרז"א אך הוא סירב בכל התוקף.

אדמו"ר הריי"צ

אדמו"ר הריי"צ נכנס לעבודת העסקנות כבר בגיל 15. התחתן כבר בגיל 17. והתחיל להיות מנהלה בפועל מיום הווסדה, בעת היותו בגיל 17.

::נחמד מאוד. השאלה היא, אם אנחנו רוצים שזה יתחלף מידי פעם, צריך מאגר גדול יותר. באם תאגור "קטעים" נוספים אצור מערכת מיוחדת שתאגור את כל הקטעים ותאפשר הכנסת קטעים חדשים. --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:15, 15 נובמבר 2009 (IST)

מתי זה יתחיל להתחלף. אני בעז"ה יעדכן מידי כמה ימים. האם אכן לדעתך אפשר לעדכן 'הידעת?' מתוך ערכים קיימים, זה קצת נותן טעם לפגם, אני גם קצת חלוק עליך שכל 'הידעת' אמור להכנס בערך מסוים ראה 'הידעת-7' --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 21:02, 19 נובמבר 2009 (IST)

::בינתיים אחליף כל תחילת שבוע, כשאראה שיש מאגר גדול יותר, נחליף פעמיים בשבוע וכן הלאה לפי המאגר. מדור "הידעת?" אמור להיות עובדות מעניינות מתוך מאגר הידע. הסברה אומרת, שאם העובדה מעניינת ברמה של "הידעת?", אין שום סיבה שלא יופיע בערך כלשהו (לגבי [[תבנית:הידעת?/7]], יש לזה מקום בערך כלשהו, לא יודע היכן בדיוק). בכל-אופן, זה לאו דווקא קשור. תוכל להכין מאגר 'הידעת?' והשילוב בערך ייעשה בהזדמנות. נקודה נוספת: כדאי להביא דברים עם מקור מוסמך (לא חייב לציינו), ראה [[שיחת תבנית:הידעת?/8]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:13, 19 נובמבר 2009 (IST)

== תגובה ==

'''שלום Oraytb, תודה על תרומותיך לחב"דפדיה. רציתי להעיר נקודה חשובה. חב"דפדיה אינה אינציקלופדיה סתמית, אלא אינציקלופדיה חב"דית. כל ערך נוסף שמתווסף, לכל לראש חשוב שיופיע בו הקשר לעולם החב"די. בהצלחה.'''

אני מבקש מחילה על 2 דברים, א' אם אני עשיתי טעות או משהו, ב' אם זה לא המקום לכתוב. לא מבין במערכת הזאת כ"כ, בכל מקרה
אני רציתי אולי להגיד שמה שהכנסתי בלי קשר לחב"ד זה קשור בעקיפין.. אני נכנסתי וראיתי בדפים קישור פנימי למושגים שלא קיימים,
והיו כמה שידעתי, מה שידעתי אני פשוט הכנסתי.

מחילה אם עשיתי טעות או גרמתי טרחה

עניתי לך ב[[שיחת משתמש:Oraytb|דף השיחה שלך]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:22, 18 נובמבר 2009 (IST)

== בדיקה שאכן זה עובד ==

נראה לכאורה שזה עובד כראוי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:51, 22 בנובמבר 2009 (UTC)

== ניסוי הערת שוליים ==

שדגכשגדכש{{הערה|כאן כתוב את הערת השוליים}}

{{הערות שוליים}}

== החסיד אהרן יצחק לייכטר ==

== החסיד הנ"ל הקים משפחה חשובה ב"ה להלן ילדיו וחתניו לפי סדר לידתם אשמח אם תעדכן את הערך:
חתנו וביתו יעקב ומאשה וובר צפת שיח'
חתנו ובתו שבתאי ומרי פרידמן משיב בישיבת תות"ל חב"ד צפת שיח'
חתנו ובתו יהודה ושושנה רוזנברג צפת שיח'.
בתו וחתנו אברהם חיים ודבורה זילבר צפת שיח'
בנו מנחם מענדל לייכטר שליח ראשיבעיר סומגאיט אזרביג'אן שיח'
חתנו ובתו אהרן ואיטה דרוק צפת שיח'
חתנו ובתו יצחק ושרה קניג שליח ראשי באלקנה שיח'
חתנו ובתו שמואל אהרן ומושקא הגר ביתר שיח'
בניו: שניאור זלמן, שלום דב בער ,לוי שיחיו'
בתו רותי שתחי'

משתמש:ן. מאיר

2009-11-29T19:10:15Z

212.199.100.148:

שלום וברכה. אני הוא [[משתמש:נ. בן מאיר]], רציתי לשוב לפעילות כאן לאחר הפסקה קצרה. אך לצערי איני מצליח להיכנס לחשבוני. אני נכנס, מקיש הסיסמא, ונשאר בכתובת האיי פי. יש עצה???

לא הצלחתי. נרשמתי, ומיד יצאתי????

משתמש:ן. מאיר

2009-11-29T19:09:45Z

212.199.100.148: דף חדש: שלום וברכה. אני הוא משתמש:נ. בן מאיר, רציתי לשוב לפעילות כאן לאחר הפסקה קצרה. אך לצערי איני מצליח להיכ…

שלום וברכה. אני הוא [[משתמש:נ. בן מאיר]], רציתי לשוב לפעילות כאן לאחר הפסקה קצרה. אך לצערי איני מצליח להיכנס לחשבוני. אני נכנס, מקיש הסיסמא, ונשאר בכתובת האיי פי. יש עצה??? [[מיוחד:תרומות/212.199.100.148|212.199.100.148]]

שיחת משתמש:212.76.104.115

2009-11-19T16:08:06Z

212.199.100.148:

שלום וברכה.

הכנסת תכנים שאינם לרוח תנועת [[חב"ד]] ולרוח [[חב"דפדיה]] לערך [[אדמו"ר שליט"א]].

אנו מאמינים שהדבר נעשה בתום לב, ומקווים שהוא לא יישנה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

ניגון אנעים זמירות

2009-11-19T16:07:17Z

212.199.100.148:

#REDIRECT [[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)]]

שיחת משתמש:פיני

2009-10-26T13:29:33Z

212.199.100.148: /* ביקורו של רבינו בתו"ת חרקוב */

שיחת משתמש:פיני

2009-10-26T13:28:59Z

212.199.100.148: /* ביקורו של רבינו בתו"ת חרקוב */

אברהם חיים נאה

2009-10-24T17:10:54Z

212.199.100.148:

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' - הידוע בשם 'בעל השיעורים', נודע כרב ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים רבים, וממנהלי [[כולל חב"ד]]. ידוע בכינויו "ר' חיים נאה".

ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות.מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מחסידי חב"ד בירושלים, ומבני החוג הליטאי, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו.

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי]].

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של [[ירושלים]].

==שליחות בסמרקנד==
בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן.
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר [[חנוך לנער]] ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם ר' איצ'ה מתמיד.

==גלות מצרים==
לאחר ששב ארצה, התחתן וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם ר' חיים נאה.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.

==הסכמה לספרו מ[[אדמו"ר הריי"צ]]==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] (שאף הוא היה מקושר ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]), הריי"צ ביקר בבית אביו הגרמ"מ. אף קיבל מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע [[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'עדה החרדית'
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*חיבר ספרים רבים בהלכה
*ערך את [[לוח כולל חב"ד]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב בתפקידים שונים ב[[ארץ הקודש]].

==התקשרות==
מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו. בתום שליחותו ב[[סמרקנד]], נסע ל[[ליובאוויטש]] אל הרבי הרש"ב. זכה להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ, בעת ביקורו בארץ.

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*[[קצות השולחן]] - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*[[פתח דבריי]] - שאלות ותשובות.
*[[קונטרס הסידור]] - תיקונים לטעויות דפוס, בסידור [[אדמו"ר הזקן]].
*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*[[לוח כולל חב"ד]] - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*[[שיעורי תורה]] - שיעורים הלכתיים לפי מידות בני זמנינו.
*[[שיעור מקווה]] - שיעור של מקווה
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*[[אבני צדק]] - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
: (חלק קטן מהחומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]]) 

==צאצאיו==

בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]] והרב [[משה צבי נאה]].

חלק מצאצאיו מאוגד ב"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]]. יצויין כי חלק מצאצאיו מתנגדים לארגון זה.

==לקריאה נוספת==
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94 תולדותיו בויקיפדיה]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך 'המבשר']
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית ספרו שיעורי תורה]
* [http://chabadlibrarybooks.com/7720 ספרו קצות השולחן לקריאה והורדה]
* [http://chabadlibrarybooks.com/20888 ספרו שיעורי תורה לקריאה והורדה]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2009-10-24T17:07:39Z

212.199.100.148: /* חיבוריו */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה'''- 'בעל השיעורים', נודע כרב ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים רבים, וממנהלי [[כולל חב"ד]]. ידוע בכינויו "ר' חיים נאה".

ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות.מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מחסידי חב"ד בירושלים, ומבני החוג הליטאי, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו.

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי]].

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של [[ירושלים]].

==שליחות בסמרקנד==
בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן.
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר [[חנוך לנער]] ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם ר' איצ'ה מתמיד.

==גלות מצרים==
לאחר ששב ארצה, התחתן וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם ר' חיים נאה.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.

==הסכמה לספרו מ[[אדמו"ר הריי"צ]]==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] (שאף הוא היה מקושר ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]), הריי"צ ביקר בבית אביו הגרמ"מ. אף קיבל מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע [[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'עדה החרדית'
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*חיבר ספרים רבים בהלכה
*ערך את [[לוח כולל חב"ד]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב בתפקידים שונים ב[[ארץ הקודש]].

==התקשרות==
מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו. בתום שליחותו ב[[סמרקנד]], נסע ל[[ליובאוויטש]] אל הרבי הרש"ב. זכה להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ, בעת ביקורו בארץ.

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס

==חיבוריו==
*[[קצות השולחן]] - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*[[פתח דבריי]] - שאלות ותשובות.
*[[קונטרס הסידור]] - תיקונים לטעויות דפוס, בסידור [[אדמו"ר הזקן]].
*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*[[לוח כולל חב"ד]] - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*[[שיעורי תורה]] - שיעורים הלכתיים לפי מידות בני זמנינו.
*[[שיעור מקווה]] - שיעור של מקווה
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*[[אבני צדק]] - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
: (חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]]) 

==לקריאה נוספת==
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94 תולדותיו בויקיפדיה]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך 'המבשר']
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית ספרו שיעורי תורה]
* [http://chabadlibrarybooks.com/7720 ספרו קצות השולחן לקריאה והורדה]
* [http://chabadlibrarybooks.com/20888 ספרו שיעורי תורה לקריאה והורדה]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

יהושע פישל שניאורסון

2009-10-15T13:07:06Z

212.199.100.148:

[[תמונה:פישל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|פרופ' שניאורסון בצעירותו]]
[[תמונה:231194.jpg|250px|thumb|left|מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן]]
פרופסור '''יהושוע פישל שניאורסון''' היה פרופסור לפילוסופיה, סופר ובנו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מסטארדוב]], נינו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בצעירותו נסחף לציונות, אך למרות זאת המשיך לשמור מצוות.

עסק במדעים. בספר הצאצאים נכתב ביחס לעיסוקו במדעים:"נכנס בשלום ויצא בשלום".

היה מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים, בין חסידים מקובל שע"פ הוראת רופאיו היה האדמו"ר הריי"צ משוחח עימו אודות דברים המעיקים עליו.

חיבר ספרים רבים: ביניהם ספרי היסטוריה חסידית כמו "[[הנופל]]" ו"[[כוחה של סנגוריה]]" וספרי סיפורי חסידים כמו "[[סיפורי התגלות חסידיים]]". חיבר ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה, כתב מאמרים וחוברות על ההווי החסידי במבט של חסיד לשעבר כולל ביקורת נוקבת. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.

נפטר בה' סיון, ערב חג השבועות [[תשי"ח]].

==ביקורת הרבי על ספרו "סיפורי התגלות חסידיים"==

כאשר שלח לרבי את ספרו "סיפורי התגלות חסידיים", קיבל תגובה צוננת במיוחד. הרבי הסביר כי בכל סיפור שאדם שומע מאחר, כאשר השומע יכתוב את הסיפור, ישאר רושם ממהותו של השומע בסיפור. ובכל אופן מסביר לו הרבי, הוא יכול לעשות "קונץ" ולכתוב בדיוק כפי ששמע. עד כאן סיכום דברי הרבי. הוי אומר - הרבי מסביר לו כי את הסיפורים החסידיים ששמע מאביו ומקורות אחרים, שיכתב בצורה בה נמצא עתה, דהיינו לא חסיד בלשון המעטה, למרות שהוא יכול לכותבם ברוח חסידית אוטנטית.

המכתב הנזכר מופיע בסוף הספר, שיצא לא מכבר במהדורה שניה, על ידי מכון חשאי בשם: "מכון כפליים".

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

תשס"ח

2009-09-24T01:00:09Z

212.199.100.148: /* יצאו לאור */

== נפטרו ==
*הרב [[יצחק דוד גרונר]] ה[[שליח]] הראשי לאוסטרליה.
*הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]], סיו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב [[אהרון חזן]] מ[[בני ברק]].
*הרב [[שלמה מטוסוב]] ה[[שליח]] ל[[מרוקו]].
*החסיד ר' [[עמוס קרניאל]] מ[[כפר חב"ד]].

==אירועים==
*נוסדה ישיבה גדולה [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*נוסד [[חב"ד אינפו]] שופ; אתר המכירות ה[[חב"ד]]י הגדול בעולם.

== יצאו לאור ==
* הספר "'''[[שיח שרפי קודש]]'''" שיחות הרבי עם 120 גדולי ישראל בהוצאת מכון באהלי צדיקים
* הספר "[[עבד מלך]]" על הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].
* האלבום [[משיח תמונות ורגעים]] בהוצאת [[מכון ממ"ש]] ובעריכתו של הרב [[אסף חנוך פרומר]].
* הספר [[התפילין (ספר)|"התפילין"]] מאת הרב [[זאב ריטרמן]] מ[[נחלת הר חב"ד]].
* הספר [[שערי בר מצווה]] מאת מכון [[היכל מנחם]] [[ירושלים]].

{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}

צדיק נסופר (צ'ארלי)

2009-09-14T20:12:59Z

212.199.100.148:

{{בעבודה}}
[[תמונה:B042.jpg|left|thumb|350px|הרבי מעודד את צ'ארלי]]
[[תמונה:צארלי.jpg|left|thumb|350px|צדיק הלוי בוטנס (צ'ארלי)]]
'''צ'ארלי''' - '''צדיק הלוי בוטנס''' הינו אחת הדמויות הססגוניות ב[[770]]. לבושיו המיוחדים והסמלים התלויים על כובעו מאפיינים את דמותו המיוחדת.

שמו הפרטי הינו 'צדיק' ושם משפחתו הוא 'בוטנס'. שמו של אביו הוא ישראל אליעזר.

צ'ארלי זכה לקבל עידודים וחיוכים רבים מ[[הרבי]] במשך השנים. לאחר שכיפתו אבדה לו פעם אחת, זכה לקבל כיפה מ[[הרבי]].

צ'ארלי חבר בארגון חסד ב[[ניו יורק]] ויום אחד בשנה, לאחר הדינר השנתי של אותו ארגון, הוא מסתובב עם תלבושת הארגון.

מנצל כל הזדמנות (אירוע או [[התוועדות]] חסידית) לנאום באנגלית בענייני [[שלימות הארץ]].

== נאומו הקבוע של צ'ארלי ==

(תרגום מאנגלית)<ref>

הערה: יש בנאום זה כמה משחקי-מילים באנגלית, שמונעים תרגום-מדויק. דוגמאות:
א. "חתיכה אחרי חתיכה אחרי חתיכה" - באנגלית למילים חתיכה (Piece) ושלום (Peace) יש צליל דומה. צ'ארלי מתכוון בזה כנראה לזלזל במחשבה שבשביל שלום צריך לוותר על חתיכות מהארץ.

ב. "סיגייט" - בא כנראה בקשר ל"ים" שלפני זה (Seagate באנגלית זה "שער הים").
ג. "ודברת בָּם" בא בהמשך ל"להפציץ אותם", שבאנגלית נשמע כמו "בם" (bomb them - להפציץ אותם).</ref>.

'''[[לחיים]]! [[לחיים]] ולברכה תורה ומצוות חסידות, משיח עכשיו! [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! (ג"פ) [[הרבי מליובאוויטש]] הוא ה[[משיח]] של הדור שלנו, [[הרבי]] מליובאוויטש הוא המשיח של כל הדורות, שדבר ה[[משיח]] יצא לכל האומות. ישראל זה ארץ אחת, עם אחת, תורה אחת, לא יתחלק על ידי נשיאי ארצות הברית או הפוליטיקאים של ישראל כפי שנעשה עתה - חתיכה אחרי חתיכה אחרי חתיכה! לא יהיה שלום עד שישראל תהיה אחת כמ"ש בתורה: מנהר עד נהר, מים עד ים, מנהר מצרים עד נהר פרת, ואז המשיח יתגלה, [[לחיים]]! יחי [[צ'ארלי]], יחי היחי, יחי קופצ'יק, נהר נהר ים ים סיגייט, קבר אף פעם רבי לעולם, מה עם ה[[הארמון למלך המשיח|ארמון]], זק"א! [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח]] [[שלמה מיידנצ'יק|מיידנצ'יק]], כל פעם שהיה פיגוע התאבדות בישראל הנשיא אמר: "תעשו שלום! תחזירו חתיכה של הארץ!" היה פיגוע התאבדות בישראל הנשיא אמר: "תעשו שלום! תחזירו חתיכה של הארץ!" אבל, אם היה פיגוע התאבדות באמריקה, מה הנשיא היה עושה אז? זה הדוגמא שאחריה אנחנו צריכים ללכת! להפציץ אותם! להפציץ אותם! להפציץ אותם! ודברת בם! [[לחיים]]!'''

<references/>

==קישורים==

*[http://chabad.info/files/Movie_0002.wmv צ'ארלי נואם ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[770]].]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|צ'ארלי]] [[קטגוריה:ידידי חב"ד|צ'ארלי]]

ראובן דונין

2009-09-14T20:07:25Z

212.199.100.148: /* משפחתו */

[[תמונה:ראובןדונין.jpg|left|250px|כיתוב תמונה]]החסיד ה[[משפיע]] הרב ראובן דונין נולד בשנת [[תרצ"ד]] בבית של שומרי מצוות (דור שביעי ב[[חב"ד]]). הוריו התגוררו בחיפה ברחוב חרמון. הוא הושפע מהסביבה החלוצית טרום מדינה, וחיפה, שהיתה אז סמל של מפא”י על כל המשתמע: עבודה, חלוציות, חיים ללא עול תורה ומצוות וגם אנטי-דת.

ראובן עבד אז כטרקטוריסט, הוא הכשיר קרקעות לקראת בניית מאות שיכוני מגורים ברחבי הארץ. הוא סייע לבניית מפעלים, סלל שטחים לפרדסים ושדות, ובעצם עסק בכל עבודה מתבקשת. את לילותיו בילה עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה; חיים ללא עול.

==הקשר עם חב"ד==

בשלב מסוים עבר אחיו הצעיר, הרב [[אברהם דונין]] יבדלחט”א, ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. באחת מפגישותיהם ביקש האח הצעיר מראובן שיסתכל בדף כלשהו שהביא. ראובן סירב, אולם לאחר תחנונים ניאות. כבר בהתחלה המילים תפסו את לבו “[[אור אין סוף]]” “[[יש מאין]]”, אלו היו המושגים שראה לראשונה והוא התחבר אליהם מהרגע הראשון.

[[תמונה:108885.jpg |left|thumb||הרב ראובן דונין בשנת תשכ"ו]]

המילים הללו הגיעו בזמן הנכון אל חייו, שכן אז החל להרגיש רוויה מעבודתו, מחלוציותו ומבילוייו. הוא הרגיש שהגיע הזמן לנסות אורח חיים שונה. בתחילה ביקר בישיבות שונות, בהן שהה תקופות קצרות, אך לא מצא בהן מרגוע לנפשו והוא חזר אל הטרקטורים והשופלים במחצבות בהן עבד. הכמיהה למשהו אחר, פנימי יותר, הלכה והעצימה, ובאחד הימים כשאביו הודיע לו שקצה נפשו בהתנהגותו ואם לא יבוא איתו לישיבה שבה לומד אחיו (אברהם) אז... הסכים ראובן מצד כיבוד אב להתלוות אליו לישיבה.

לבסוף נסעו השניים לפרדס בלוד, שם שכנה הישיבה. המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] נתן מבט בוחן בצעיר שעמד בכניסה ל’[[זאל]]’ עם מכנסי חאקי קצרים ובלורית גבוהה. ר' שלמה חיים שמע את תחנוני האב שביקש שיקבלו לישיבה, אבל זה סירב. ר' תנחום (אביו של ראובן) בכה וביקש שוב, ור' שלמה חיים לא ענה, רק התבונן בראובן. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו, הוא ניגש אליו והבטיח כי יעשה '''כל''' מה שיאמרו לו. הוא התקבל.

כמו זרם מים שוטף שפרץ סכר, כך הרגיש ראובן באותם ימים. הוא ישב ושקד בהתמדה בלימוד התורה. הוא הספיק ללמוד עוד דף גמרא ועוד דף; עוד [[מאמר]] חסידות ועוד מאמר. התמדתו היתה לשם דבר עד שהמשפיע העיר לו באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] שלא יקבל גאווה מהשגיו כיון שאין זה אלא ב”[[אתערותא דלעילא]]”.

==הפגישה הראשונה עם הרבי==

בשלב מסויים, הרגיש כי ההתעוררות הנפשית העצומה שאחזה בו החלה להירגע. כמעט נעצרה, והוא ששמע רבות בישיבה על [[הרבי]], רצה לנסוע לרבי כדי למלא את המצברים. ר’ שלמה חיים לא הסכים לכך בקלות, והוא שאל אותו אם כבר סיים ללמוד את כל הספרים, שהוא חושב שיש לו זכות לנסוע לרבי.

בסופו של דבר קיבל את האישור, גייס את הכסף בעבודתו בטרקטור, ויצא לדרך.

הוא הגיע ל[[קראון הייטס]] ב[[יום שישי]] קייצי. למחרת - ב[[שבת]] - הלך רגלית משכונת וויליאמסבורג עד קראון הייטס, וכך הגיע לתפילת שחרית. בראיון שהעניק לפני מספר שנים ל[[שבועון כפר חב"ד]] (י”א ניסן תשנ”ב) סיפר על פגישתו הראשונה עם הרבי [[מלך המשיח]]: “עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי... עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העינים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא היתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והיתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה...”.

זו היתה הפגישה הראשונה של הרב דונין עם הרבי - פגישה שהובילה בעקבותיה פגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס חם ומיוחד שרק חסידים מעטים זכו.

==היחידות הראשונה==

חצי שנה שהה ר’ ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו: “ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה”, הוא מתאר.

אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא מתאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: “ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה . . גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.

“הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר’ שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב”יחידות” הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו’. הרבי התבונן בי ואמר: “כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה” והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: “אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר”.

“הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שליט”א שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.

“הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: “קודם כל יעלה על דרך התורה ומצוות בשמחה ובטוב לבב, ולאחר מכן נדבר על התשובה”.

“לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב”יחידות” שהייתי בשנת תשמ”ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...”.

==אהבת אב לבנו==

זו היתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות’. באותה תקופה, בשנת [[תשח"י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. “איך ידעתי שאני יכול להכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להכנס אליו עכשיו. למרות שזו היתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...”.

לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.

==שליח הרבי בחיפה==

לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום “שיראו אותך מה שיותר אנשים”.

מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה.

ברבות הימים למד כי דמותו של חב”דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו היתה אטרקציה אמיתית שדיברה אל אלפי אנשים.

בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.

ביתו היה “[[בית חב"ד]]” אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשוב|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה”עזר כנגדו”, מרת רבקה ע”ה, היתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.

בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.

ואכן, השפעתו על הסביבה היתה עצומה. במשך השנים קירבו ר’ ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהכנס לשיחה גם עם ה”גרעינים הקשים” של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה לכפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.

מהפכת התשובה שחולל ר’ ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי “אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו”.

בבית משפחת דונין היה כסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר’ ראובן לא ידע חוכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...

כשר’ ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.

==מפיץ נאמן של בשורת הגאולה וזהות הגואל==
[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|300px|הרב ראובן דונין בהתוועדות, עם "[[דגל משיח]]"]]
ברבות השנים עזב ר’ ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר’ ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.

בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]].

בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה“{{יחי}}”. ר’ ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה “משיח” הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".

בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ"ה]], הזמין ר’ ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.

==פטירתו==

בשבת האחרונה לחייו, שבת י"א [[מנחם אב]] [[תשס"ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו”ל.

כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה”צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב”ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד”א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.

בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מה”מ מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו בבית העלמין בחיפה.

==משפחתו==
===בניו===

*הרב [[יוסף יצחק דונין]] - בעבר מנהל [[בית חב"ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].

*הרב [[שלום דוב בער|שלום דוב '''בער''']] דונין - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מאימי פלורידה ב[[ארצות הברית]].

*הרב [[מנחם מענדל דונין]] - ראש ישיבת [[אור אבנר חב"ד כפר סיטרין]].

*הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי ב[[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].

*ר' [[לוי שמעון דונין]] - [[שליח]] הרבי בטקסס.

*ר' [[שמואל דונין]] - [[רחובות]].

*ר' [[שניאור זלמן דונין]] - [[נהריה]].

===חתניו===

*ר' [[ירון בר זוהר]] - מנכ"ל עמותת [[נבואת הגאולה]].

*ר' [[יוסף יצחק מוצ'קין]] - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].

*ר' [[שמואל ספיר]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דונין ראובן]]

==לקריאה נוספת==

*'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''', [[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], [[מגדל העמק]], [[תשס"ט]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1632 הקלטה מהתוועדות של ר' ראובן דונין]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40012 פרק מתוך ספר על ר' ראובן דונין]