חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלום דובער רסקין

2017-09-05T17:38:37Z

212.179.42.242:

'''שלום דובער רסקין''' (נולד בשנת [[תרפ"א]] או [[תרפ"ב]] ; נפטר ב[[ז' סיוון]] [[תשע"ג]]), [[חסיד]] בעל [[אהבת ישראל]] ו[[הכנסת אורחים|מכניס אורחים]], ש[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]].

==תולדות חיים==
שלום דובער רסקין נולד כשנה וחצי אחרי {{מונחון|היסתלקות|פטירת}} [[הרבי הרש"ב]] (בשנת [[תר"פ]]), והיה מהראשונים שנקראו על שמו.

שלום דובער התייתם מאביו ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]] בגיל 20{{הערה|אביו נפטר בגיל 60 בעקבות המאורעות אותם חווה בזמן [[מלחמת העולם השניה]]}} עוד קודם נישואיו, ועל כתפיו נפלה הדאגה למשפחה המורחבת יחד עם הכנסת האורחים אותה הנהיג אביו בביתו.

לאחר נישואיו, בזמן הגזירות על שמירת התורה והמצוות מצד [[רוסיה הקומוניסטית|הממשלה הרוסית]], התמסר בכל מאודו לחינוך הילדים, חרף המעקבים של [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]] על ביתו. לבניו שכר [[מלמד]] פרטי שלימדם בביתו, והתעקש שלא ילכו ללמוד ב[[שקאלע]].
בימי הקיץ היה לוקח את בניו לטבול בנהר, כשהוא עצמו היה נוהג כך גם בימי החורף.

בביתו היה מתקיים מידי [[שבת]] [[קידוש]] למתפללי ה[[מניין]] המחתרתי.

כדי להשיג פטור מהצבא הרוסי, שם לא היה אפשרי לשמור על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], עשה הצגה של אדם עם בעיות נפשיות, מה שגרם אחר כך שהיה חייב להשתבץ בעבודה עם אנשים מסוג זה. למרות שההכנסה הייתה דלה מאוד, הייתה לו נדיבות ו[[הכנסת אורחים]] בלתי רגילה.
המשפחה התגוררה בדירת חדר בעיר [[גרקי]] (כיום [[ניז'ני נובגורד]]), על הדרך מ[[סיביר]] ל[[מוסקבה]]. למרות הדירה הקטנה והצפופה והנפשות הרבות שהתגוררו בה{{הערה|מלבד ילדי המשפחה התגוררה בבית גם הסבתא, אם אביו.}} היה הבית מלא תמיד באורחים. כשמת [[סטלין]] וניתנה חנינה לאלפי אסירים, עברו המוני [[יהודי]]ם ו[[חסיד]]ים דרך ביתם, לנוח להתרחץ ולאכול.

יחד עם הכנסת האורחים בביתו, היה דואג גם למשפחות רחוקות שנקלעו למצבים כלכליים אנושים. כשר' [[משה וישצקי]] מ[[צ'רנוביץ]] נאסר והוגלה ל[[סיביר]] היה ר' שלום דובער שולח למשפחתו מידי שבוע כסף לפרנסת הבית.

עבודתו הייתה לכרוך מסמכים ממשלתיים, אך לצורך הכנסה נוספת התעסק גם במסגור תמונות מבלי לדווח. לצורך זה נאלץ לעבוד בתוך ביתו בשעות הלילה.

משפחתו יצאה מרוסיה, והתיישבה ב[[כפר חב"ד]].

== עם [[הרבי הריי"צ]] ==
לפני [[מלחמת העולם השניה]] התגורר אחד מאחיו ב[[ורשה]] דרכו היה שולח מכתבים ל{{ה|רבי הריי"צ}}, ואחיו היה שולח גלויות מוצפנות עם נקודות מה[[התוועדות|התוועדויות]]. כשפרצה המלחמה והקשר עם [[רוסיה]] נותק, הופסקה חליפת המכתבים.

== עם [[הרבי]] ==
כשגיסו ר' [[משה וישצקי]] הצליח לצאת ממסך הברזל, ביקש ממנו רסקין שישאל את [[הרבי]] אם להגיש בקשות ליציאה, ואם כן, לכאורה כדאי לבקש זאת בעיר אחרת, שכן העיר בה התגוררו הייתה עיר קומוניסטית מובהקת שכמעט ולא ניתנו בה אישורי יציאה. הרבי השיב שיש לבקש, ודווקא בעיר שלהם. לילה קודם שקיבלו את היתרי היציאה חלם ר' שלום דובער שניגש אליו אדם הדור פנים ומגיש לו פתק ואומר לו: עם זה תצאו מכאן". למחרת קיבל היתר יציאה לכל בני המשפחה.
כשהגיעו ל[[ארץ הקודש|ארץ]] לביתו של וישצקי ראה על הקיר תמונה גדולה של הרבי, וגילה כי זה האיש שהיה אצלו בחלום.

לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] הודיע הרבי כי הוא מזמין את כל העולים מרוסיה להגיע אליו לחודש החגים, בשתי תנאים: א. מי שלא היה עדיין אצל הרבי. ב. מגיל 20 ומעלה.

רסקין ביקש לצרף גם את בנו ה[[יהושע רסקין (נחלת הר חב"ד)|היישקע]] שימלאו לו 20 שנה באמצע החודש, הבקשה הופנתה ל[[מזכירות]] ו[[הרב חודקוב]] אישר. גם בנו ר' [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] רצה לנסוע וטען כי ב[[חודש תשרי]] ימלאו לו 19 שנים, והוא נכנס לשנת העשרים. התשובה הייתה שיקבל חצי כרטיס.

באותו [[תשרי]] זכו עולי רוסיה לקירובים רבים, כמו ב[[תקיעת שופר]] שהרבי חיכה שכולם יעלו על הבימה ורק אז החל בתקיעה.

כעבור שנתיים זכה בכרטיס טיסה יחד עם אשתו, ונכנסו ל[[יחידות]]. ב[[יחידות]] ביקש ברכה לבריאות איתנה, כיוון שבגלל הלחץ המתמיד שהיה שרוי ברוסיה, סבל מכאבים חזקים בלבו. הרבי הגיב: "זה לא הלב, זה הנערווין" [=עצבים], ולאחר מכן בירכו הרבי באריכות ימים.

שלום דובער נפטר בשיבה טובה בגיל 92, ביום [[ז' בסיוון]] [[תשע"ג]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].

== משפחתו ==
;אשתו:
*הגב' רבקה רסקין.

;בניו:
*יהושע (היישקע) רסקין - [[נחלת הר חב"ד]].
*[[שלמה רסקין]] - יו"ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

;בנותיו:
*בתיה קמינצקי, [[כפר חב"ד]].
*רישא וישצקי, [[כפר חב"ד]].

== לקריאה נוספת ==
*מענדי ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76274 כתבת פרופיל על ר' שלום דובער], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע"ג.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: רסקין, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שטורעם (אתר)

2017-06-18T15:15:46Z

212.179.42.242:

[[קובץ:Logo block.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אתר 'שטורעם']]
'''שטורעם''' ('''shturem.net''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת ה'[[תשס"ו]] ומשמש גם כבמה לכותבים חב"דיים, גלריות וקטעי וידאו ואודיו על חב"ד, מדורי נוסטלגיה וזכרונות, מדור תורני ועוד. העורך הראשי הוא ר' [[יאיר בורוכוב]] מ[[רחובות]].

בשנותיו הראשונות של האתר, הפיקו העורכים גליון חודשי מצולם, המסכם את הכותרות העיקריות שסוקרו במהלך החודש באתר. העיתון הופץ בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, והוא הפסיק לצאת לאור בשנת תשס"ח.

החל משנת [[תשע"ד]] מפעיל האתר שלוחה בשפה האנגלית, ומתפרסמות בו בסופי שבוע כתבות נושא מיוחדות תחת השם 'מגזין עונג חב"ד'.

==צוות האתר==
;הנהלת האתר:
*'''שלמה חיים (שלומי) פלס'''.
;צוות העורכים:
*'''שימי סגל''' - עורך ראשי.
*'''מנדי זילברשטרום''' - עורך.

;צלמים:
*מאיר אלפסי.
*ברוך עזאגווי.
*ניתאי אבל.
*חיים טויטו.

;כתבים קבועים:
*'''הרב [[משה מרינובסקי]]''' - פנינים משולחן גבוה.
*'''הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]''' - דעות בעניני השעה.
*'''הרב [[אליהו וולף]]''' - שיחה מעובדת מתורתו של הרבי.
*'''הרב [[זלמן רודרמן]]''' - סיפור לשבת.
*'''הרב [[יוסי שטיינברג]]''' - שו"ת כשרות.
*'''הרב זלמן וישצקי''' - בלוג שליחות שבועי.
*'''הרב [[נחמיה וילהלם]]''' - בלוג שליחות שבועי.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net// דף הבית של 'שטורעם']

[[קטגוריה:אתרי חדשות חב"ד]]

שטורעם (אתר)

2017-06-18T15:14:49Z

212.179.42.242:

[[קובץ:Logo block.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אתר 'שטורעם']]
'''שטורעם''' ('''shturem.net''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת ה'[[תשס"ו]] ומשמש גם כבמה לכותבים חב"דיים, גלריות וקטעי וידאו ואודיו על חב"ד, מדורי נוסטלגיה וזכרונות, מדור תורני ועוד. העורך הראשי הוא ר' [[יאיר בורוכוב]] מ[[רחובות]].

בשנותיו הראשונות של האתר, הפיקו העורכים גליון חודשי מצולם, המסכם את הכותרות העיקריות שסוקרו במהלך החודש באתר. העיתון הופץ בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, והוא הפסיק לצאת לאור בשנת תשס"ח.

החל משנת [[תשע"ד]] מפעיל האתר שלוחה בשפה האנגלית, ומתפרסמות בו בסופי שבוע כתבות נושא מיוחדות תחת השם 'מגזין עונג חב"ד'.

==צוות האתר==
;הנהלת האתר:
*שלמה חיים (שלומי) פלס.
;צוות העורכים:
*'''שימי סגל''' - עורך ראשי.
*'''מנדי זילברשטרום''' - עורך.

;צלמים:
*מאיר אלפסי.
*ברוך עזאגווי.

;כתבים קבועים:
*'''הרב [[משה מרינובסקי]]''' - פנינים משולחן גבוה.
*'''הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]''' - דעות בעניני השעה.
*'''הרב [[אליהו וולף]]''' - שיחה מעובדת מתורתו של הרבי.
*'''הרב [[זלמן רודרמן]]''' - סיפור לשבת.
*'''הרב [[יוסי שטיינברג]]''' - שו"ת כשרות.
*'''הרב זלמן וישצקי''' - בלוג שליחות שבועי.
*'''הרב [[נחמיה וילהלם]]''' - בלוג שליחות שבועי.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net// דף הבית של 'שטורעם']

[[קטגוריה:אתרי חדשות חב"ד]]

שטורעם (אתר)

2017-06-18T15:14:36Z

212.179.42.242:

[[קובץ:Logo block.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אתר 'שטורעם']]
'''שטורעם''' ('''shturem.net''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת ה'[[תשס"ו]] ומשמש גם כבמה לכותבים חב"דיים, גלריות וקטעי וידאו ואודיו על חב"ד, מדורי נוסטלגיה וזכרונות, מדור תורני ועוד. העורך הראשי הוא ר' [[יאיר בורוכוב]] מ[[רחובות]].

בשנותיו הראשונות של האתר, הפיקו העורכים גליון חודשי מצולם, המסכם את הכותרות העיקריות שסוקרו במהלך החודש באתר. העיתון הופץ בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, והוא הפסיק לצאת לאור בשנת תשס"ח.

החל משנת [[תשע"ד]] מפעיל האתר שלוחה בשפה האנגלית, ומתפרסמות בו בסופי שבוע כתבות נושא מיוחדות תחת השם 'מגזין עונג חב"ד'.

==צוות האתר==
;הנהלת האתר:
*שלמה חיים (שלומי) פלס.
;צוות העורכים:
*'''שימי סגל''' - עורך ראשי.
*מנדי זילברשטרום - עורך.

;צלמים:
*מאיר אלפסי.
*ברוך עזאגווי.

;כתבים קבועים:
*'''הרב [[משה מרינובסקי]]''' - פנינים משולחן גבוה.
*'''הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]''' - דעות בעניני השעה.
*'''הרב [[אליהו וולף]]''' - שיחה מעובדת מתורתו של הרבי.
*'''הרב [[זלמן רודרמן]]''' - סיפור לשבת.
*'''הרב [[יוסי שטיינברג]]''' - שו"ת כשרות.
*'''הרב זלמן וישצקי''' - בלוג שליחות שבועי.
*'''הרב [[נחמיה וילהלם]]''' - בלוג שליחות שבועי.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net// דף הבית של 'שטורעם']

[[קטגוריה:אתרי חדשות חב"ד]]

יוסף יצחק אהרונוב

2017-04-13T17:38:20Z

212.179.42.242:

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, משמש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה ליו"ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. אך אולץ לפרוש מתפקידיו הציבוריים{{מקור}}, בעקבות כתב האישום על העלמות מס והצהרות כוזבות במסמכי תאגיד.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהוה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

בשנת [[תשנ"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב ר' י. י. אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה"צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב"ד]].

בשנת [[תש"ן]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב יצחק קוגן 'הצדיק מלנינגרד' והיו שותפים לו גם הרב שמואל חפר והרב דובער שיף ע"ה. הרבי עודד מאד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב יוסף יצחק הלוי רייטשיק ע"ה, עד לפטירתו בחודש [[אלול]] תשס"ח.

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
בשנת [[תשס"ז]] בעקבות חשד למעילה של אחד העובדים בעמותת [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], עתר אהרונוב לבית המשפט, כך החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מליון וחצי ש"ח.

[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה, וגם כיום ממשיכים וטוענים כי הוא אינו אשם בכל הפרשייה, והצדק עוד ייצא לאור.

ב[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] יצא הרב אהרונוב מבית הכלא אל ביתו. באותו יום עשה [[התוועדות]] ב[[770]] ב[[כפר חב"ד]], כשלשם הגעיו רבני ועסקני חב"ד.
===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
בשנת תש"נ בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, היו מי שסברו כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו בכדי לשמור על שלימות הארץ.

הרב אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד המאשרת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב אהרונוב טוען כי כל הפעולה היתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב"ד בענין זה. עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים.

===פרסום זהות מלך המשיח===
בראשית שנות הנוני"ם פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות הרבי כמשיח. הרבי ביקש לדעת כיצד הגיבו עד עתה, וענו שלא הגיבו. על כך התקבל מענה מהרבי שלהבא ימשיכו באותו קו. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, לא ענו בחיוב ולא בשלילה בנושא.

ב'{{הערה|http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html}}.

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

==משפחתו==

;בניו:
*הרב שמואל אהרונוב, שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*הרב שלום דובער אהרונוב, כפר חב"ד.

;חתניו:
*הרב חיים מאיר ליברמן, שליח הרבי בקיסריה.
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]], מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] שמפיץ את סרטונים על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[שלמה מיידנצ'יק]]|הבא=-|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=מ[[תשס"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]

יוסף יצחק אהרונוב

2017-04-13T17:37:08Z

212.179.42.242:

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, משמש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה ליו"ר שלו, מינויו שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. אך אולץ לפרוש מתפקידיו הציבוריים{{מקור}}, בעקבות כתב האישום על העלמות מס והצהרות כוזבות במסמכי תאגיד.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהוה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

בשנת [[תשנ"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב ר' י. י. אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה"צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב"ד]].

בשנת [[תש"ן]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב יצחק קוגן 'הצדיק מלנינגרד' והיו שותפים לו גם הרב שמואל חפר והרב דובער שיף ע"ה. הרבי עודד מאד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב יוסף יצחק הלוי רייטשיק ע"ה, עד לפטירתו בחודש [[אלול]] תשס"ח.

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
בשנת [[תשס"ז]] בעקבות חשד למעילה של אחד העובדים בעמותת [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], עתר אהרונוב לבית המשפט, כך החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מליון וחצי ש"ח.

ב[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] יצא הרב אהרונוב מבית הכלא אל ביתו. באותו יום עשה [[התוועדות]] ב[[770]] ב[[כפר חב"ד]], כשלשם הגעיו רבני ועסקני חב"ד.

[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה, וגם כיום ממשיכים וטוענים כי הוא אינו אשם בכל הפרשייה, והצדק עוד ייצא לאור.

===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
בשנת תש"נ בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, היו מי שסברו כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו בכדי לשמור על שלימות הארץ.

הרב אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד המאשרת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב אהרונוב טוען כי כל הפעולה היתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב"ד בענין זה. עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים.

===פרסום זהות מלך המשיח===
בראשית שנות הנוני"ם פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות הרבי כמשיח. הרבי ביקש לדעת כיצד הגיבו עד עתה, וענו שלא הגיבו. על כך התקבל מענה מהרבי שלהבא ימשיכו באותו קו. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, לא ענו בחיוב ולא בשלילה בנושא.

ב'{{הערה|http://www.hageula.com/news/chabad/9424.html}}.

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

==משפחתו==

;בניו:
*הרב שמואל אהרונוב, שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*הרב שלום דובער אהרונוב, כפר חב"ד.

;חתניו:
*הרב חיים מאיר ליברמן, שליח הרבי בקיסריה.
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]], מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] שמפיץ את סרטונים על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[שלמה מיידנצ'יק]]|הבא=-|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=מ[[תשס"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]

הר המנוחות

2017-02-28T16:11:21Z

212.179.42.242:

[[קובץ:הר המנוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט על הר המנוחות]]
'''הר המנוחות''' הוא [[בית קברות|בית הקברות]] ה[[יהודים|יהודי]] המרכזי ב[[ירושלים]] כיום. בית הקברות נפתח בשנת [[תשי"א]], והוא נמצא על גבעת הר המנוחות, בצדה המערבי של ירושלים, מצפון מערב לשכונת [[גבעת שאול]].

מזרחית להר המנוחות ממוקם [[בית הקברות גבעת שאול]], השני בגודלו מבין בתי הקברות בירושלים.

== בית הקברות ==
בית הקברות נפתח בשנת [[תשי"א]], בעקבות הכיבוש הירדני של [[הר הזיתים]], שם שכן [[בית הקברות בהר הזיתים|בית הקברות היהודי]] לפני [[מלחמת העצמאות]]. פתיחתו הרחיבה מאוד את יכולת הקבורה בירושלים.

בית הקברות נמצא במגמת התרחבות עם חלקים חדשים הנפתחים ובשנים האחרונות הורחב שטחו על שטח יער ירושלים.

== חסידים נודעים הקבורים בהר המנוחות ==

עם הקבורים בהר המנוחות נמנים:

==== חסידים ====
{{טורים|מספר=3|תוכן=
* [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]]
* [[שמעון בן ציון אייזנבך]]
* [[חיים אשכנזי]]
* [[שלום דובער וולף]]
* [[אריה זאב ליפסקר]]
* [[משה ובר]]
* [[יותנן בורגן]]
* [[יהודה אריה קורנט]]
* [[לוי פרסמן]]
* [[אורי בן שחר]]
* [[מנחם מענדל ברוק]]
* [[חיים שטרן]]
* [[ישראל יהודה לוין]]
* [[מנחם בן ציון וילהלם]]
* [[ברוך שמעון שניאורסון]]
* [[חיים צבי ליפסקר]]
* [[אורי עזרא ליפש]]
* [[משה ליפש]]
* [[מאיר וורזוב]]
* [[אבנר לביוב]]
* [[יצחק צבי אייזנבך]]
}}

*מרת [[שושנה רייזל הרטמן]]

==== רבנים וידידי חב"ד ====
{{טורים|מספר=3|תוכן=
* הרב [[יצחק כדורי]]
* הרב [[מרדכי אליהו]]
* הרב [[משה פיינשטיין]]
* הרב [[אשלג|ברוך שלום הלוי אשלג]]
* הרב [[יהודה מאיר שפירא|מאיר שפירא]]
* האדמו"ר מ[[בעלז]] [[אהרן רוקח]]
* הרב מאיר כהנא
* הרב [[יוסף שלום אלישיב]]
* הרב [[שלמה קרליבך]]
* הרב [[אשלג|יהודה לייב הלוי אשלג]]
* הרב [[שלום משאש]]
* הרב [[יעקב יוסף]]
* הרב [[נחום פרצוביץ']]
* הרב [[יחזקאל אברמסקי]]
* הרב [[אליהו כי טוב]]
}}

[[קטגוריה:בתי עלמין בארץ הקודש]]

אהרן מרדכי זילברשטרום

2016-12-19T13:26:25Z

212.179.42.242:

[[קובץ:אהרן מרדכי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום]]
[[קובץ:אמ זילברשטרום770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקבל [[לעקאח]] מ[[הרבי]]]]
הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' ([[תרפ"ג]]-[[תשע"ב]]), מנהל [[תלמוד תורה]] 'שילה' בירושלים, איש חינוך בכיר, ומאנשי קהילת חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז באייר]] [[תרפ"ג]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום. בליל [[שבת]] קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו.

בנעוריו למד בישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי אלחנן ווסרמן, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' [[דוד משה ליברמן]].
(יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה).

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות [[צרפת]] (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי מלך המשיח]] ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]].

===בצרפת===
לאחר שנגמרה המלחמה, הקים ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] ב[[מסירות נפש]] רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת. בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם.

הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, ש[[הרבי]], בעת שבא לשהות עם [[הרבנית חנה|אמו]] כשלושה חודשים בשנת [[תש"ז]] ב[[פאריז]], ביקר במוסדות.
באותם חודשים, הזמין הרבי את הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות.
לאחר שחזר הרבי ל[[ארצות הברית]], שלח הרבי מתנה אישית לכל ילד וילדה שהכיר בביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בצרפת.

ב[[התוועדות]] 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, [[התוועדות]] שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי [[קבלה]] וחסידות, [[נגלה]] ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.

הראשון בתור, היה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, והרבי אף הוסיף ואמר לו את שליחות ומטרת חייו על פי סוד שמו: לתת שיעורים בנגלה ובחסידות ולכתוב ספרים, גם (ובמיוחד?) בשפה הצרפתית, שהרב זילברשטרום רכש בצורה מקצועית ביותר. ולנהל מוסדות חינוך לילדים וילדות.

עוד באותו מעמד הועידו הרבי בנבואה שמיימית, לפרוייקט שהטיל הרבי על חסידי חב"ד מיד עם עלותו על כס הנשיאות ב[[י"א שבט תשי"א]] - הקמת רשת בתי הספר [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]].

===בארץ הקודש===
לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של [[בני ברק]] הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'.
מברק מיוחד של 3 מילים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אישר את סגירת השידוך.
תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קבלו החתן והכלה את הידיעה מ[[ארצות הברית]] על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.
מברק שהם שיגרו אל [[הרבי]], בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.

מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר החרדי הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא יעקב אלתר, מכהן היום כהאדמו"ר מגור.

בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי.
כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] ועוד, פתחו ב[[מסירות נפש]] בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.

כשיצא הרבי ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]], קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' [[שמעון יעקובוביץ]], ובה החזיק עד לפני פטירתו. בנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא.

כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמורים אצל צאצאיו.

עד לשנותיו האחרונות שימש בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].

==קשרים עם בית בריסק==
כיון ששורש משפחת אביו מה[[עיירה]] [[בריסק]], הוא מונה על ידי הרבי לשמור על קשרים אישיים עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולוביצ'יק.

במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם הדרכה צמודה מידידו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], והיה נכנס לפגישות ומסרים מחב"ד ליובאוויטש אצל חצרות הרבנים מבריסק בעיר ירושלים.

בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, ואלפים מלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים.

בשנת [[תשע"ז]] הוציאו משפחתו ספר עליו, בשם: "איש החינוך", ובו סיפורים, אמרות ופנינים שאמר במשך השנים.

==משפחתו==
*בתו מרת אסתר, אשת הרב אלישע שוחט - טורונטו
*בנו, ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]] - ירושלים
*בנו, ר' [[טוביה זילברשטרום]] - רב בשיכון חב"ד בירושלים
*בנו, ר' [[יוסף יצחק זילברשטרום (לוד)|יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד בלוד
*בנו, ר' [[חנוך העניך זילברשטרום]] - ר"מ בישיבת תומכי תמימים רחובות, כפר חב"ד
*בנו, ר' [[דוד זילברשטרום]] - מחנך ב[[חיידר אידיש]] בכפר חב"ד
*בתו מרת חנה, אשת הרב [[משה דב גינזבורג]] - שליח הרבי ב[[חיפה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/20/310096374210.html מעגלי חיים נפתחים ונסגרים]''' - פרק מתוך הספר לזכרו בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=96180 כשראש ישיבת בריסק ספד למחנך החב"די המסור]''' - כתבתו של [[אריה ארליך]], באתר {{COL}}
{{מיון רגיל:זילברשטרום, אהרן מרדכי}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

אהרן מרדכי זילברשטרום

2016-12-19T13:25:50Z

212.179.42.242:

[[קובץ:אהרן מרדכי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום]]
[[קובץ:אמ זילברשטרום770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקבל [[לעקאח]] מ[[הרבי]]]]
הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' ([[תרפ"ג]]-[[תשע"ב]]), מנהל [[תלמוד תורה]] 'שילה' בירושלים, איש חינוך בכיר, ומאנשי קהילת חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז באייר]] [[תרפ"ג]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום. בליל [[שבת]] קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו.

בנעוריו למד בישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי אלחנן ווסרמן, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' [[דוד משה ליברמן]].
(יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה).

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות [[צרפת]] (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי מלך המשיח]] ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]].

===בצרפת===
לאחר שנגמרה המלחמה, הקים ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] ב[[מסירות נפש]] רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת. בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם.

הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, ש[[הרבי]], בעת שבא לשהות עם [[הרבנית חנה|אמו]] כשלושה חודשים בשנת [[תש"ז]] ב[[פאריז]], ביקר במוסדות.
באותם חודשים, הזמין הרבי את הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות.
לאחר שחזר הרבי ל[[ארצות הברית]], שלח הרבי מתנה אישית לכל ילד וילדה שהכיר בביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בצרפת.

ב[[התוועדות]] 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, [[התוועדות]] שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי [[קבלה]] וחסידות, [[נגלה]] ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.

הראשון בתור, היה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, והרבי אף הוסיף ואמר לו את שליחות ומטרת חייו על פי סוד שמו: לתת שיעורים בנגלה ובחסידות ולכתוב ספרים, גם (ובמיוחד?) בשפה הצרפתית, שהרב זילברשטרום רכש בצורה מקצועית ביותר. ולנהל מוסדות חינוך לילדים וילדות.

עוד באותו מעמד הועידו הרבי בנבואה שמיימית, לפרוייקט שהטיל הרבי על חסידי חב"ד מיד עם עלותו על כס הנשיאות ב[[י"א שבט תשי"א]] - הקמת רשת בתי הספר [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]].

===בארץ הקודש===
לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של [[בני ברק]] הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'.
מברק מיוחד של 3 מילים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אישר את סגירת השידוך.
תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קבלו החתן והכלה את הידיעה מ[[ארצות הברית]] על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.
מברק שהם שיגרו אל [[הרבי]], בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.

מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר החרדי הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא יעקב אלתר, מכהן היום כהאדמו"ר מגור.

בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי.
כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] ועוד, פתחו ב[[מסירות נפש]] בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.

כשיצא הרבי ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]], קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' [[שמעון יעקובוביץ]], ובה החזיק עד לפני פטירתו. בנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא.

כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמורים אצל צאצאיו.

עד לשנותיו האחרונות שימש בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].

==קשרים עם בית בריסק==
כיון ששורש משפחת אביו מה[[עיירה]] [[בריסק]], הוא מונה על ידי הרבי לשמור על קשרים אישיים עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולוביצ'יק.

במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם הדרכה צמודה מידידו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], והיה נכנס לפגישות ומסרים מחב"ד ליובאוויטש אצל חצרות הרבנים מבריסק בעיר ירושלים.

בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, ואלפים מלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים.

בשנת [[תשע"ז]] הוציאו משפחתו ספר עליו, בשם: "איש החינוך", ובו סיפורים, אמרות ופנינים שאמר במשך השנים.

==משפחתו==
*בתו מרת אסתר, אשת הרב אלישע שוחט - טורונטו
*בנו, ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]] - ירושלים
*בנו, ר' [[טוביה זילברשטרום]] - רב בשיכון חב"ד בירושלים
*בנו, ר' [[יוסף יצחק זילברשטרום (לוד)|יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד בלוד
*בנו, ר' [[חנוך העניך זילברשטרום]] - ר"מ בישיבת תומכי תמימים רחובות, כפר חב"ד
*בנו, ר' [[דוד זילברשטרום]] - מחנך ב[חיידר אידיש]] בכפר חב"ד
*בתו מרת חנה, אשת הרב [[משה דב גינזבורג]] - שליח הרבי ב[[חיפה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/20/310096374210.html מעגלי חיים נפתחים ונסגרים]''' - פרק מתוך הספר לזכרו בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=96180 כשראש ישיבת בריסק ספד למחנך החב"די המסור]''' - כתבתו של [[אריה ארליך]], באתר {{COL}}
{{מיון רגיל:זילברשטרום, אהרן מרדכי}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

אהרן מרדכי זילברשטרום

2016-12-19T13:25:36Z

212.179.42.242:

[[קובץ:אהרן מרדכי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זילברשטרום]]
[[קובץ:אמ זילברשטרום770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקבל [[לעקאח]] מ[[הרבי]]]]
הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' ([[תרפ"ג]]-[[תשע"ב]]), מנהל [[תלמוד תורה]] 'שילה' בירושלים, איש חינוך בכיר, ומאנשי קהילת חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז באייר]] [[תרפ"ג]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום. בליל [[שבת]] קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו.

בנעוריו למד בישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי אלחנן ווסרמן, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' [[דוד משה ליברמן]].
(יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה).

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות [[צרפת]] (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי מלך המשיח]] ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]].

===בצרפת===
לאחר שנגמרה המלחמה, הקים ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] ב[[מסירות נפש]] רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת. בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם.

הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, ש[[הרבי]], בעת שבא לשהות עם [[הרבנית חנה|אמו]] כשלושה חודשים בשנת [[תש"ז]] ב[[פאריז]], ביקר במוסדות.
באותם חודשים, הזמין הרבי את הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות.
לאחר שחזר הרבי ל[[ארצות הברית]], שלח הרבי מתנה אישית לכל ילד וילדה שהכיר בביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בצרפת.

ב[[התוועדות]] 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, [[התוועדות]] שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי [[קבלה]] וחסידות, [[נגלה]] ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם.

הראשון בתור, היה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, והרבי אף הוסיף ואמר לו את שליחות ומטרת חייו על פי סוד שמו: לתת שיעורים בנגלה ובחסידות ולכתוב ספרים, גם (ובמיוחד?) בשפה הצרפתית, שהרב זילברשטרום רכש בצורה מקצועית ביותר. ולנהל מוסדות חינוך לילדים וילדות.

עוד באותו מעמד הועידו הרבי בנבואה שמיימית, לפרוייקט שהטיל הרבי על חסידי חב"ד מיד עם עלותו על כס הנשיאות ב[[י"א שבט תשי"א]] - הקמת רשת בתי הספר [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]].

===בארץ הקודש===
לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של [[בני ברק]] הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'.
מברק מיוחד של 3 מילים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אישר את סגירת השידוך.
תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קבלו החתן והכלה את הידיעה מ[[ארצות הברית]] על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.
מברק שהם שיגרו אל [[הרבי]], בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.

מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של בית הספר החרדי הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא יעקב אלתר, מכהן היום כהאדמו"ר מגור.

בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי.
כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] ועוד, פתחו ב[[מסירות נפש]] בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.

כשיצא הרבי ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]], קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' [[שמעון יעקובוביץ]], ובה החזיק עד לפני פטירתו. בנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא.

כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמורים אצל צאצאיו.

עד לשנותיו האחרונות שימש בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות למגוון קהלים: לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].

==קשרים עם בית בריסק==
כיון ששורש משפחת אביו מה[[עיירה]] [[בריסק]], הוא מונה על ידי הרבי לשמור על קשרים אישיים עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולוביצ'יק.

במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם הדרכה צמודה מידידו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], והיה נכנס לפגישות ומסרים מחב"ד ליובאוויטש אצל חצרות הרבנים מבריסק בעיר ירושלים.

בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה בהשתתפות בני המשפחה, ואלפים מלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים.

סשנת [[תשע"ז]] הוציאו משפחתו ספר עליו, בשם: "איש החינוך", ובו סיפורים, אמרות ופנינים שאמר במשך השנים.

==משפחתו==
*בתו מרת אסתר, אשת הרב אלישע שוחט - טורונטו
*בנו, ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]] - ירושלים
*בנו, ר' [[טוביה זילברשטרום]] - רב בשיכון חב"ד בירושלים
*בנו, ר' [[יוסף יצחק זילברשטרום (לוד)|יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד בלוד
*בנו, ר' [[חנוך העניך זילברשטרום]] - ר"מ בישיבת תומכי תמימים רחובות, כפר חב"ד
*בנו, ר' [[דוד זילברשטרום]] - מחנך ב[חיידר אידיש]] בכפר חב"ד
*בתו מרת חנה, אשת הרב [[משה דב גינזבורג]] - שליח הרבי ב[[חיפה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/20/310096374210.html מעגלי חיים נפתחים ונסגרים]''' - פרק מתוך הספר לזכרו בתוך [[שבועון בית משיח]]
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=96180 כשראש ישיבת בריסק ספד למחנך החב"די המסור]''' - כתבתו של [[אריה ארליך]], באתר {{COL}}
{{מיון רגיל:זילברשטרום, אהרן מרדכי}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)

2016-12-19T13:17:00Z

212.179.42.242:

{{דמות
|שם=רבי שמואל שניאורסון
|תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר המהר"ש
|תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו"ר המהר"ש
|תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ"ד]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[י"ג [[תשרי]] תרמ"ג]]
|מקום פטירה=ליובאוויטש
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}
'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] {{מונחון|תבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]]. [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו.

==תולדות חייו==

===לידתו===

ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך ב'היום יום' של ב' אייר כתוב שנולד בתקצ"ג}} אחד מימי [[ספירת העומר]] אשר מכוון כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]]. נולד כבן שביעי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].

הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ"ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי [[תהילים]] מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.

===הברית===
סיפור תיאור הברית של [[אדמו"ר המהר"ש]] הינו מופלא ושמימי.

ביום השמיני ללידתו ציוה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעתיים אחר חצות היום והאב [[הצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: "הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני", לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: "הברית יהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש,

בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ללימוד חסידות משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, לאחר השעה הרביעית יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד, ויקרא שמו בישראל שמואל.

במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק [[המהרי"ל]]: "על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא.

===נעוריו===

בהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה.
נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר מהר"ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שב[[ספירת התפארת|תפארת]] אין זו פליאה" (לידתו היתה בב' אייר וב[[ספירת העומר]] יום זה מכוון לספירת [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת).

בקיץ של שנת [[תר"א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי.

בשנת תר"ג באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם [[המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ"צ: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|תפארת]] שבנצח.

בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[מלמד]] מיוחד.

בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד [[משניות]] בעל פה בנוסף לליומדיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].

[[אדמו"ר המהר"ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.

בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "סמיכה" מהרבנים ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] ור' [[שניאור זלמן פרדקין]] (מחבר הספר תורת חסד), ר' [[הלל מפאריטש]] ומהרי"א בהרד מויטעבסק.

בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו.

==חתונתו==
;[[נישואין]] ראשונים
בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].

החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

;[[נישואין]] שניים
שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]].

לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר.

אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב- הרב למפרט מ[[ניעזין]].

החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]. ביום חופתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו.

כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך".

בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא"ח]].

ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות.

==ילדיו==

*ר' זלמן אהרון, - [[הרז"א]].

*רבי שלום דובער, - [[אדמו"ר הרש"ב]].

*ר'[[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].

*ר'[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]]

*הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|דבורה לאה]]

*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]

==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==

בשנת [[תר"ח]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים.

בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין.

בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים.

בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת [[תרי"ט]] נסע לגרמניה להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.

בשנת [[תרכ"ה]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא]] וזאמוט.

==קבלת הנשיאות==

כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המכתב: "לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי [[דא"ח]] שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך"{{הערה|ספר המאמרים תש"י, הוספות}}.

נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.

ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|[[הסתלקות]]ו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר [[אדמו"ר המהר"ש]] את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.

באחד מלילות שבת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. ב[[מוצאי שבת]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".

בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].

חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".

שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.

===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===
[[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]
לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.

בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת [[תר"מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}.

==לכתחילה אריבער==
{{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}
[[אדמו"ר המהר"ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של "לכתחילה אריבער" (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,
וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}
:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער.

'''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}

תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".

הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] היתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]] נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].

==[[הסתלקות]]ו==
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.

==תמונתו==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[תמונה:מיוחס למהר"ש.jpg|left|thumb|150px|תמונה משוערת של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]
| [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|"תמונת אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש.]]
| [[קובץ:MAHRACHE XX PD Photoshop.png|שמאל|ממוזער|150px|מחקר המגלה מה היא תמונת [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתית.]]
|}

כיום לא ידוע לנו על תמונה ודאית של [[אדמו"ר המהר"ש]] ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות של אדמו"ר המהר"ש:

#תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}.
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו"ר המהר"ש.

[[הרבי]] התייחס ב[[שיחה]] לנושא התמונה של אדמו"ר המהר"ש:
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור=[[י' בכסלו]] שנת [[תשמ"ד]]|
תוכן=בנוגע ל[[אדמו"ר המהר"ש]], שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו של אדמו"ר מהר"ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני ה[[חסיד]]ים שראו גם את אדמו"ר מהר"ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהר"ש. ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות.}}

==מספריו==
*'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]''' - מ[[מאמר]]יו וכתבי יד.
*'''[[שו"ת אדמו"ר המהר"ש]]'''
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)]]'''

==ניגוניו==
*'''[[ניגון אשרי איש]]
*'''[[ניגון שובו שובו]]
*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש]]

==ראו גם==
*[[ב' אייר (מנהגים)]]
*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]

==קישורים חיצוניים==
*רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי
* [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=96&lang=hebrew "ימי בראשית" של אדמו"ר מוהר"ש] - רשימת מ[[אדמו"ר הריי"צ]] על שנת [[תרכ"ו]] - [[אתר שטורעם]]
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/hhh15_17.htm#5 'המעשה הוא העיקר'] הוראות מהרבי ליום ב' אייר - אתר moshiach.net
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=90 הרבי מספר סיפורים על אדמו"ר מהר"ש] {{שמע}} - {{אינפו}}
*הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר המהר"ש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 תשרי תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=המהר"ש}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ב' באייר]] - [[תקצ"ד]] - [[י"ג בתשרי]] - [[תרמ"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}

[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|6]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]

אהרן הלפרין

2016-10-26T16:29:46Z

212.179.42.242:

הרב '''אהרן הלפרין''' הוא משגיח כשרות ועירובין, חבר הנהלת [[חיידר אוהלי תורה]] ב[[כפר חב"ד]] וראש כולל במסגרת בית חב"ד ב[[בת ים]], המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. נמנה על חברי ה'[[קבוצה]]' הראשונה של תלמידי ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]] שנסעו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט ניסן]] [[ת"ש]] לאביו ר' ישראל יצחק ולאמו מרת מיכלע.

למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשכ"ב]] נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], בתופעה שזכה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב"די ונודעה בשם '[[קבוצה]]'.

עם הגיעו, הביא לרבי רימונים מארץ ישראל, וזכה בשל כך להיכנס לסעודת ליל [[ראש השנה]] במחיצת הרבי.

לאחר חזרתו לישראל [[קידושין ונישואין|נשא את]] מרת רבקה בת ר' יחיאל מיכל.

למד במשך מספר שנים בבית המדרש הגבוה לאברכים ב[[כפר חב"ד]], ובמהלכו חיבר את קובץ 'עטרת ישועה'.

עם הקמת 'חיידר אידיש' [[אהלי תורה כפר חב"ד]], הצטרף להנהלת המוסד, ושימש בתפקיד זה מספר שנים עד שהחל לעבוד כמשגיח כשרות ועירובין.

כיום משמש כראש [[כולל]] במסגרת בית חב"ד ב[[בת ים]].

==חיבורו==
*'''עטרת ישועה''' - הלכות [[הנחת תפילין]] לגידם, בהוצאת ארגון נכי צה"ל.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה הלפרין]]
בניו:
*הרב ישראל יצחק- כפר חב"ד.
* הרב אריה מרדכי - כפר חב"ד .
* הרב שניאור זלמן- ביתר.
*הרב יוסף - ביתר. שליח הרבי בכותל המערבי.
חתניו:
* הרב [[ירחמיאל גורליק]] שליח הרבי בחולון.
* הרב נפתלי שטרן - לוד.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|71009|news|ברגע אחד, ריפא הרבי את ליבו של ר' ברקה חן|מאת יצחק כהן|ג' בניסן תשע"ד}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/688822399124.html קבוצי מעלה]''' - סיפורה של ה'קבוצה' הראשונה בה מעלה זכרונות אישיים משנת לימודיו בחצר הרבי {{בית משיח}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

אהרן הלפרין

2016-10-26T16:29:13Z

212.179.42.242:

הרב '''אהרן הלפרין''' הוא משגיח כשרות ועירובין, חבר הנהלת [[חיידר אוהלי תורה]] ב[[כפר חב"ד]] וראש כולל במסגרת בית חב"ד ב[[בת ים]], המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. נמנה על חברי ה'[[קבוצה]]' הראשונה של תלמידי ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]] שנסעו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט ניסן]] [[ת"ש]] לאביו ר' ישראל יצחק ולאמו מרת מיכלע.

למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשכ"ב]] נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], בתופעה שזכה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב"די ונודעה בשם '[[קבוצה]]'.

עם הגיעו, הביא לרבי רימונים מארץ ישראל, וזכה בשל כך להיכנס לסעודת ליל [[ראש השנה]] במחיצת הרבי.

לאחר חזרתו לישראל [[קידושין ונישואין|נשא את]] מרת רבקה בת ר' יחיאל מיכל.

למד במשך מספר שנים בבית המדרש הגבוה לאברכים ב[[כפר חב"ד]], ובמהלכו חיבר את קובץ 'עטרת ישועה'.

עם הקמת 'חיידר אידיש' [[אהלי תורה כפר חב"ד]], הצטרף להנהלת המוסד, ושימש בתפקיד זה מספר שנים עד שהחל לעבוד כמשגיח כשרות ועירובין.

כיום משמש כראש [[כולל]] במסגרת בית חב"ד ב[[בת ים]].

==חיבורו==
*'''עטרת ישועה''' - הלכות [[הנחת תפילין]] לגידם, בהוצאת ארגון נכי צה"ל.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה הלפרין]]
*בניו -
*הרב ישראל יצחק- כפר חב"ד.
* הרב אריה מרדכי - כפר חב"ד .
* הרב שניאור זלמן- ביתר.
*הרב יוסף - ביתר. שליח הרבי בכותל המערבי.
* חתניו-
* הרב [[ירחמיאל גורליק]] שליח הרבי בחולון.
* הרב נפתלי שטרן - לוד.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|71009|news|ברגע אחד, ריפא הרבי את ליבו של ר' ברקה חן|מאת יצחק כהן|ג' בניסן תשע"ד}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/688822399124.html קבוצי מעלה]''' - סיפורה של ה'קבוצה' הראשונה בה מעלה זכרונות אישיים משנת לימודיו בחצר הרבי {{בית משיח}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

אהרן הלפרין

2016-10-26T16:28:43Z

212.179.42.242:

הרב '''אהרן הלפרין''' הוא משגיח כשרות ועירובין, חבר הנהלת [[חיידר אוהלי תורה כפר חב"ד]] ווראש כולל במסגרת בית חב"ד ב[[בת ים]], המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. נמנה על חברי ה'[[קבוצה]]' הראשונה של תלמידי ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]] שנסעו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט ניסן]] [[ת"ש]] לאביו ר' ישראל יצחק ולאמו מרת מיכלע.

למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשכ"ב]] נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], בתופעה שזכה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב"די ונודעה בשם '[[קבוצה]]'.

עם הגיעו, הביא לרבי רימונים מארץ ישראל, וזכה בשל כך להיכנס לסעודת ליל [[ראש השנה]] במחיצת הרבי.

לאחר חזרתו לישראל [[קידושין ונישואין|נשא את]] מרת רבקה בת ר' יחיאל מיכל.

למד במשך מספר שנים בבית המדרש הגבוה לאברכים ב[[כפר חב"ד]], ובמהלכו חיבר את קובץ 'עטרת ישועה'.

עם הקמת 'חיידר אידיש' [[אהלי תורה כפר חב"ד]], הצטרף להנהלת המוסד, ושימש בתפקיד זה מספר שנים עד שהחל לעבוד כמשגיח כשרות ועירובין.

כיום משמש כראש [[כולל]] במסגרת בית חב"ד ב[[בת ים]].

==חיבורו==
*'''עטרת ישועה''' - הלכות [[הנחת תפילין]] לגידם, בהוצאת ארגון נכי צה"ל.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה הלפרין]]
*בניו -
*הרב ישראל יצחק- כפר חב"ד.
* הרב אריה מרדכי - כפר חב"ד .
* הרב שניאור זלמן- ביתר.
*הרב יוסף - ביתר. שליח הרבי בכותל המערבי.
* חתניו-
* הרב [[ירחמיאל גורליק]] שליח הרבי בחולון.
* הרב נפתלי שטרן - לוד.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|71009|news|ברגע אחד, ריפא הרבי את ליבו של ר' ברקה חן|מאת יצחק כהן|ג' בניסן תשע"ד}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/688822399124.html קבוצי מעלה]''' - סיפורה של ה'קבוצה' הראשונה בה מעלה זכרונות אישיים משנת לימודיו בחצר הרבי {{בית משיח}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

אהרן הלפרין

2016-10-26T16:28:24Z

212.179.42.242:

הרב '''אהרן הלפרין''' הוא משגיח כשרות ועירובין, חבר הנהלת [[חיידר אוהלי תורה כפר חב"ד]]ו ראש כולל במסגרת בית חב"ד ב[[בת ים]], המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. נמנה על חברי ה'[[קבוצה]]' הראשונה של תלמידי ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]] שנסעו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט ניסן]] [[ת"ש]] לאביו ר' ישראל יצחק ולאמו מרת מיכלע.

למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשכ"ב]] נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], בתופעה שזכה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב"די ונודעה בשם '[[קבוצה]]'.

עם הגיעו, הביא לרבי רימונים מארץ ישראל, וזכה בשל כך להיכנס לסעודת ליל [[ראש השנה]] במחיצת הרבי.

לאחר חזרתו לישראל [[קידושין ונישואין|נשא את]] מרת רבקה בת ר' יחיאל מיכל.

למד במשך מספר שנים בבית המדרש הגבוה לאברכים ב[[כפר חב"ד]], ובמהלכו חיבר את קובץ 'עטרת ישועה'.

עם הקמת 'חיידר אידיש' [[אהלי תורה כפר חב"ד]], הצטרף להנהלת המוסד, ושימש בתפקיד זה מספר שנים עד שהחל לעבוד כמשגיח כשרות ועירובין.

כיום משמש כראש [[כולל]] במסגרת בית חב"ד ב[[בת ים]].

==חיבורו==
*'''עטרת ישועה''' - הלכות [[הנחת תפילין]] לגידם, בהוצאת ארגון נכי צה"ל.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה הלפרין]]
*בניו -
*הרב ישראל יצחק- כפר חב"ד.
* הרב אריה מרדכי - כפר חב"ד .
* הרב שניאור זלמן- ביתר.
*הרב יוסף - ביתר. שליח הרבי בכותל המערבי.
* חתניו-
* הרב [[ירחמיאל גורליק]] שליח הרבי בחולון.
* הרב נפתלי שטרן - לוד.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|71009|news|ברגע אחד, ריפא הרבי את ליבו של ר' ברקה חן|מאת יצחק כהן|ג' בניסן תשע"ד}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/688822399124.html קבוצי מעלה]''' - סיפורה של ה'קבוצה' הראשונה בה מעלה זכרונות אישיים משנת לימודיו בחצר הרבי {{בית משיח}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

אהרן הלפרין

2016-10-26T16:28:16Z

212.179.42.242:

הרב '''אהרן הלפרין''' הוא משגיח כשרות ועירובין, חבר הנהלת [[חיידר אוהלי תורה כפר חב"ד]]וראש כולל במסגרת בית חב"ד ב[[בת ים]], המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. נמנה על חברי ה'[[קבוצה]]' הראשונה של תלמידי ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]] שנסעו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט ניסן]] [[ת"ש]] לאביו ר' ישראל יצחק ולאמו מרת מיכלע.

למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשכ"ב]] נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], בתופעה שזכה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב"די ונודעה בשם '[[קבוצה]]'.

עם הגיעו, הביא לרבי רימונים מארץ ישראל, וזכה בשל כך להיכנס לסעודת ליל [[ראש השנה]] במחיצת הרבי.

לאחר חזרתו לישראל [[קידושין ונישואין|נשא את]] מרת רבקה בת ר' יחיאל מיכל.

למד במשך מספר שנים בבית המדרש הגבוה לאברכים ב[[כפר חב"ד]], ובמהלכו חיבר את קובץ 'עטרת ישועה'.

עם הקמת 'חיידר אידיש' [[אהלי תורה כפר חב"ד]], הצטרף להנהלת המוסד, ושימש בתפקיד זה מספר שנים עד שהחל לעבוד כמשגיח כשרות ועירובין.

כיום משמש כראש [[כולל]] במסגרת בית חב"ד ב[[בת ים]].

==חיבורו==
*'''עטרת ישועה''' - הלכות [[הנחת תפילין]] לגידם, בהוצאת ארגון נכי צה"ל.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה הלפרין]]
*בניו -
*הרב ישראל יצחק- כפר חב"ד.
* הרב אריה מרדכי - כפר חב"ד .
* הרב שניאור זלמן- ביתר.
*הרב יוסף - ביתר. שליח הרבי בכותל המערבי.
* חתניו-
* הרב [[ירחמיאל גורליק]] שליח הרבי בחולון.
* הרב נפתלי שטרן - לוד.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|71009|news|ברגע אחד, ריפא הרבי את ליבו של ר' ברקה חן|מאת יצחק כהן|ג' בניסן תשע"ד}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/688822399124.html קבוצי מעלה]''' - סיפורה של ה'קבוצה' הראשונה בה מעלה זכרונות אישיים משנת לימודיו בחצר הרבי {{בית משיח}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]

יוסף יצחק בוטמן

2016-01-21T15:57:47Z

212.179.42.242:

[[קובץ:יוסף יצחק בוטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוסף יצחק בוטמן]]
הרב '''יוסף יצחק בוטמן''', הינו [[משפיע]] ומשגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]].

נולד ב[[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]] ב[[ניו יורק]] לאביו הרב [[שלום בער בוטמן]] ולאימו מרת דבורה, בתו של ר' [[חיים שמריהו גוראריה]]. בהיותו בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[תל אביב]].

בצעירתו למד בישי"ק [[תורת אמת]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]], וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"מ]] היה אמור הרב בוטמן לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי{{הערה|ס' מגדל דוד חלק ח'}}, והחלטתו של המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]], נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד במגדל העמק]] שנפתחה באותה שנה, לשמש בה כשלוחים, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ועוד.

בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב770.

לאחר נישואיו עם בת למשפחת לנדסברג מ[[ירושלים]] ניהל את [[בית חב"ד]] בשכונת ג'סי כהן ב[[חולון]]. בחודש אלול תשמ"ג החל לעבוד כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], באישורו של [[הרבי]]{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ח'}}. בשנות הנו"נים מונה למשגיח ראשי בישיבה, בתפקידים אלו הוא מכהן עד היום.

בנוסף לכך הוא משמש כחבר בהנהלה החינוכית של התלמוד תורה בלוד וכחבר ב[[בית חב"ד נמל התעופה]].

==משפחתו==
לרב בוטמן 14 ילדים, ששה נשואים ומשמשים כשלוחים ברחבי הארץ והעולם. הרב בן ציון שליח בפנום-פאן קומבודיה, הרב שניאור זלמן שליח בפרדס חנה, הרב שמריהו בביתר עלית, הרב מנחם מענדל שליח בחולון, הרב מאיר שלמה בירושלים וחתנו הרב אליהו קניג, שליח בנהריה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בוטמן יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]

שלום דובער וולפא

2015-08-04T22:51:16Z

212.179.42.242: /* משפחתו */

[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]
הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יוסף" ב[[ירושלים]].

==קורות חייו==
הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר]] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].

== פעילותו הציבורית ==
===שלימות הארץ===
[[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]
בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.

בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם הרב וולפא יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. התמיכה עוררה פולמוס והתנגדות בקרב חלק מרבני וחסידי חב"ד{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E1%E7%E9%F8%E5%FA%20%EC%EB%F0%F1%FA%20%E4-19 ידיעות ומאמרים, תחת התגית: בחירות לכנסת ה-19], אתר [[חב"ד אינפו]]. לאחר הבחירות, מפלגה זו חברה למפלגתו של יאיר לפיד ויחד הקימו גוש חוסם להקמת קואליציה ללא המפלגות החרדיות.}}. בפועל רק אחוזים מעטים תמכו במפלגת הבית היהודי, ורובם הצביעו למפלגת עוצמה לישראל{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}.בבחירות תשע"ה חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר א שם שהורה להצביע בכתב ובע"פ למפלגת יחד בראשות אלי ישי

בעקבות תמיכת הרב וולפא במפלגת 'הבית היהודי' פרשו חלק מהרבנים שתמכו במטה להצלת העם והארץ{{הערה|יוסי חסיד, [http://www.jdn.co.il/news/156852 חשיפה: הרב יעקב יוסף פורש בזעם מתנועת ארץ ישראל שלנו], כ"ג בכסלו תשע"ג, אתר JDN}}. כיום הרב וולפא עומד בראש ארגון בעל שם שונה: 'וועד רבני ארץ ישראל'.

=== הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===
בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".

בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו". בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

=== ביתר ===
בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.

בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

== מספריו ==
[[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]

*'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש"מ.
*'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
*'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ"א.
*'''[[ידבר שלום]]''' (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. [[תשמ"ז]]-[[תנש"א]].
*'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]] . יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ז]].
*'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]] . יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ח]].
*'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]''' - מושגים ביהדות. [[תנש"א]].
*'''[[יחי המלך (ספר)]]''', [[תשנ"ב]].
*'''קבלת פני משיח צדקנו''', שאלות ותשובות בשיחות [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. [[ניסן]] [[תשנ"ב]].
*'''יחי המלך המשיח''' - ביאור גדרו ההלכתי של [[הרבי כמלך המשיח]] - על יסוד סימני [[בחזקת משיח]] המופיעים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. יצא לאור בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ג]], בהסכמתם של הרבנים [[עובדיה יוסף]], [[מרדכי אליהו]], [[פנחס הירשפרונג]], [[משה שטרן]], [[מאיר מזוז]], [[בד"ץ קראון הייטס]] ושל כל [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.
*'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מתשובות לשאלות שנשאלו על ידי אברכים שאינם חסידי חב"ד באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].
*'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קרית גת]].
*'''ספר סופר וסיפור''' - תשובה לספר [[יתבררו ויתלבנו]] של הרב [[יחזקאל סופר]], [[תשנ"ו]].
*'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים - [[תשנ"ח]]-[[תשע"א]]).
*'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
*'''פרדס שלום - שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
*'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת אדמו"ר שליט"א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].
[[קובץ:לקט שכחת הפאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר לקט שכחת הפאה]]
*'''[[לקט שכחת הפאה]]''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ"ט]].
*'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב"ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מזוז]], [[תש"ס]].
*'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל"ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס"ב]].
*'''[[יקם שערה לדממה]]''' - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - [[תשס"ד]].
*'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף. [[תשס"ו]].
*'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].
*'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת (ארבע כרכים ע, ע). [[תשע"ה]] ואילך..
*''' [[תומת ישרים תנחם]]'''{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 סקירה על הספר] ב{{אינפו}}.}} תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ז"ל, לשעבר רבה של [[כפר חב"ד]]
*אחיו, הרב [[מנחם וולפא]], שליח הרבי בנתניה

'''בניו וחתניו:'''
*ר' אהרון סלומון, ביתר
*הרב [[נחמיה וילהלם]], שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד
*הרב בנימין זאב גנדל, [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]]
*הרב דובער פרבר, ר"מ ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריות]]
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], משפיע ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]]
*הרב צבי הירש וולפא

== לקריאה נוספת ==
*'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר{{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}

;וידאו
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ"ב)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש (אלול תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וולפא, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]

עקיבא גרשון וגנר

2015-08-04T21:27:26Z

212.179.42.242:

[[קובץ:עקיבא גרשון וגנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בסוכה שבחצר [[770]] (באמצע) לצד אחיו הרב [[נועם וגנר]] והמשפיע הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]
הרב '''עקיבא גרשון וגנר''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הוא ראש [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה.

==תולדות חיים==
נולד בטורונטו שבקנדה בחודש אייר [[תשכ"ח]] לאביו הרב רפאל מנחם נחום ורעייתו רחל בתיה וגנר (לבית שוחט, אחות הרב [[יעקב עמנואל שוחט]]).

בצעירותו למד בישיבה ליטאית, ובהשפעת דודיו החב"דיים התקרב לחב"ד, ואת שנות לימודיו ב[[ישיבה גדולה]] עשה בישיבת תומכי תמים ליובאוויטש [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שב[[קראון הייטס]] ולאחרי סיום מסלול הלימודיו נסע בשנת הלימודים [[תשמ"ט]] לשנת שליחות בהוראת הרבי בישיבת 'אור אלחנן' בלוס אנג'לס קליפורניה.

בקיץ של אותה שנה, נסע למחנה הקיץ גן ישראל במישיגן שם עסק בהדרכת ילדים, ולאחר מכן חזר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] עד לנישואיו עם רעייתו למשפחת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ב[[ט"ו סיון]] [[תשנ"א]]. בשנת [[תשנ"ב]] נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל אברכים]] שבשכונת קראון הייטס, ולאחר מכן נקרא להצטרף לצוות הרוחני של ישיבת מתיבתא אהלי תורה.

עם הקמתה של [[ישיבת ליובאוויטש טורונטו]] 'אהלי מנחם מענדל' שבקנדה, נקרא לעמוד בראשה.

נודע כלמדן בעל ידע מקיף, והוא מפרסם מאמרים תורניים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] וכן בקובצי ההערות והפלפולים היוצאים לאור על ידי תלמידי ישיבתו.

==משפחתו==
*אחיו, הרב מאיר צבי וגנר - משלוחי הרבי בקליפורניה
*אחיו, הרב [[נועם וגנר]] - ראש ישיבת חב"ד ביוהנסבורג דרום אפריקה
*חתנו, ר' מנחם מענדל ליברמן

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/-770.html לחיות בפנימיות את הרבי שנמצא ב-770 היום]''', ראיון משותף יחד עם אחיו הרב [[נועם וגנר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944 עמוד 24
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Liberman-Wagner%20-%20Sivan%2015%2C%205775.pdf תשורה משמחת הנישואין של משפחות ליברמן-וגנר] ט"ו סיון תשע"ה {{PDF}}

{{מיון רגיל:וגנר, עקיבא גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי אהלי תורה קראון הייטס]]

דוד נחשון

2015-06-04T17:57:40Z

212.179.42.242: /* משפחתו */

[[תמונה:דוד נחשון.jpg|left|thumb|250px|הרב נחשון]][[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון (במרכז) עם מר נתניהו (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ישראל דוד נחשון''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש ותנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)]] בארץ הקודש, יו"ר מוסדות חב"ד נצרת עילית, חבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[מטה משיח בארץ הקודש]].

==קורות חייו==
הרב נחשון נולד לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] בשנת [[ה'תש"ח]]. למד בחוגי הפועל המזרחי עד גיל 17 אז החליט לעבור ללמוד לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת הלימודית [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במהלכה זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, שנמשכו גם בשנים שלאחר מכן. אחרי נישואיו עם מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] (המכהן כיום כרב הראשי למדינת מולדובה), נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ובית חב"ד נצרת עילית.

בשנים אלו גם שירת ב[[צה"ל]] בסיירת מטכ"ל תחת פיקודו של [[בנימין נתניהו]] ויצר עמו קשר קרוב שנמשך גם לאחר היכנסו של נתניהו לחיים הציבוריים.

==פעילות ציבורית==
בתשמ"א בהוראת הרבי הקים במרץ רב ובמאמצים אדירים את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות באה"ק. כל פעולותיו זכו ליחס ולמענה מהרבי על כל צעד ושעל ומונים אלפי מענות. זכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר לחיים על כוס מלא. נכנס אל הקודש פנימה 17 פעמים ופעם אחת הרבה אחרי שנסתיימו היחידויות פרטיות בו' תשרי תש"נ. מתשד"מ בהוראת הרבי סייע רבות למר בנימין נתניהו להצלחת תפקידו כשגריר באו"ם.

בין השנים תשמ"ז-תש"נ זכה לשמש כשליח אישי יחד עם ידידו ומקורבו הנגיד הרב [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ האוהלים הקדושים ברוסיה ואוקראינה ובהמשך לפעול במסגרת עזרת אחים ברחבי המדינות הנ"ל. הרבי שלחו לשליחויות חשאיות רבות בשנים לפני המהפיכה. כשהכניס ר' ליפא ברענען את תכנית כינוס השלוחים העולמי בתשמ"ח שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי ומאז עד תשנ"ד נאם במלוה מלכה במוצש"ק שבמסגרת הכינוס השלוחים.

מיד עם שיחת הרבי בכ"ח ניסן תנש"א התגייס בכל המרץ למשימה ויזם הקמת מטה עולמי להבאת המשיח שבמסגרתו דנו על הדרכים להבאת הגאולה. על פי המסקנות פנו לרבנים חשובים מרבני חב"ד שינסחו פסק דין הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום ב' אייר תנש"א ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון ור' אבי טאוב את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הינו ה[[חסיד]] הראשון שהכריז "[[יחי אדוננו]]" לפני [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת [[תנש"א]], יחד עם חברו ר' [[אברהם טאוב]] - מנכ"ל חברת [[שפע ימים]]. בימים שלאחר מכן מינוהו רבני חב"ד לשליח בית דין יחד עם ר' אבי טאוב למסור את הפסק דין הנ"ל באוהלים הק' של רבותינו נשיאנו.

== משפחתו ==
;חמיו
*הרה"ח הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ע"ה - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה.
;בניו
* הרב שלום דובער נחשון, שליח בדנייפרטרובסק, אוקראינה.
* הרב מנחם מענדל נחשון - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
* הרב שמואל נחשון - רב הנח"ל החרדי, יו"ש.
* הרב לוי יצחק נחשון - משפיע בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ומנכ"ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה"ק]].
* הרב משה נחשון - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]], ירושלים.
* הת' ברוך שניאור נחשון.

;חתניו:
* הרב [[שלום דובער פריימן]] - שליח בכפר תבור.
* הרב שלמה מרגליות - מנכ"ל [[ניידות חב"ד ]]להפצת יהדות באה"ק.
* הרב יעקב ריבקין - כפר חב"ד.
;גסיו:
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - מנהל בית חב"ד נמל תעופה בן גוריון וחבר אגו"ח באה"ק.
* הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק.
* הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].

== קישורים חיצוניים ==
;חדשות:
*[http://www.chabad.info/?string=%E3%E5%E3+%F0%E7%F9%E5%EF&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 ידיעות על הרב נחשון בחב"ד אינפו] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57415 בפגישה עם יו"ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}

;ראיונות:
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44782&ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת "פעילות הטנקים רק תתרחב"] {{אינפו}}

;נאומים וסרטי וידאו:
*[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שע"י אגו"ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}

{{מיון רגיל:נחשון, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

אליהו הנביא

2015-05-18T15:47:03Z

212.179.42.242:

[[קובץ:מערת אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת אליהו]]
[[קובץ:כסא של אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תצורת סלע המכונה "כיסא אליהו" למרגלות הר [[מירון]]]]
'''אליהו הנביא''', הינו [[נביא]] תלמידו של [[אחיה השילוני]] מיוצאי [[מצרים]], שחי בימי 250 נביאי הבעל, והחזיר את עם ישראל ב[[תשובה]] על ידי האש שירדה על המזבח כאשר הקריב את קרבנו - לעומת קרבנם של נביאי הבעל, וכל העם נענה בזעקת ה' הוא האלקים.

ישנם דיעות<REF>[[רש"י]] ורלב"ג בשמואל ב'. רד"ק במעשה של פילגש בגבעה.</REF> כי אליהו הוא לא אחר מאשר פנחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]], אשר קינא את קנאת ה' בזמרי בן סלוא, וחי זמן רב לאחר מכן מכח ברכת השם "הנני נותן לו את בריתי שלום", אשר בה כלולה אריכות ימים. אך יש האומרים כי פנחס היה משבט בנימין.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st=%D7%9E%D7%99+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90&pgnum=22 ראה רשימת המקורות בהקדמת תנא דבי אליהו]</REF>

אליהו הנביא היה מהיחידים במשך הדורות, שלא מת מעולם, אלא הינו חי וקיים, אחרי שעלה בגופו השמימה לעיני תלמידו המובהק - [[אלישע הנביא]].

ישנה מחלוקת בקרב רבותינו, אם אליהו הנביא נכנס לגן עדן בגופו - כדעת הרמב"ן,<REF>פרשת אחרי מות על הפסוק אשר יעשה אותם וכו'.</REF> או לא.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39633&hilite=e7ec4727-0494-49e1-b81f-652f6722ad0c&st=מי+הוא+אליהו+הנביא&pgnum=2 ראה בהקדמת תנא דבי אליהו]</REF>

== ביאת אליהו ==
בספר מלאכי נאמר: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם ה', הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם}}{{הערה|מלאכי ג, כג.}}.

אליהו הנביא שהיה תלמידו של [[אחיה השילוני]] הסתלק בגופו לשמים, לפני [[ביאת משיח]] יבוא אליהו ויחזור שוב לבני ישראל. מכאן מגיע הברכה המפורסמת: "הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".

==זמן ביאתו==
בגמרא <REF>[[עירובין]] מג ב.</REF> נאמר שאליהו הנביא מגיע יום לפני ביאת [[משיח]], ומבשר על ביאתו.

במדרשים שונים מובא זמנים שונים ביחס לזמן ביאתו, לדוגמא בפסיקתא רבתי מובא שאליהו מגיע ג' ימים קודם ביאת משיח ומקונן על הרי ישראל, לאחר מכן מבשר בשלשת הימים על טובה שלום וישועה לעם ישראל.

בהלכות מלכים כתב ה[[רמב"ם]]: יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות ה[[משיח]] תהיה [[מלחמת גוג ומגוג]], ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו'. ואינו בא לא לטהר הטמא ולא לטמא הטהור, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא-בהם, לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו.

לשיטת [[הרבי]], אין מחלוקת במציאות מתי יבוא אליהו, ופשוט שאליהו יבוא הן לפני [[גוג ומגוג]] והן לפני ביאת משיח, אך המחלוקת בין שתי הדעות הנ"ל היא, מתי היא ביאתו העיקרית.

==מטרת ביאתו==
במסכת עדויות<REF>פרק ח' משנה ז'.</REF> נאמר: אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע.. רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק, רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת, וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא גו'.

לשיטת [[הרבי]]<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=35 שערי גאולה חלק ב' (ימות המשיח), עמ' (עמ' 35)]</REF> אין מחלוקת מה הם פעולותיו של אליהו, כי את '''כל''' הפעולות הנזכרות לעיל יעשה אליהו, אך השאלה מה יעשה כחלק ושלב ב[[גאולה]].

בגמ'<REF>עירובין מג ב.</REF> נאמר שאליהו בא לבשר אודות הגאולה העתידה, לכן יבוא אליהו יום אחד קודם ביאת משיח.

בתלמוד ובספרות התורנית מובא הרבה פעמים המושג תיק"ו, שמשמעותו על פי הרמז '''ת'''שבי '''י'''תרץ '''ק'''ושיות '''ו'''איבעיות, כלומר שכשיבוא אליהו בביאת משיח יפשוט הוא חלק גדול מהספיקות ההלכתיות, כמובן שהפסיקה תהיה בתור רב ולא בתור נביא מכיון ו"[[תורה לא בשמיים היא]]".

ב[[תלמוד ירושלמי]] נאמר "תחית המתים לידי אליהו ז"ל".

==אופן ומקום ביאתו==
אליהו הנביא יבוא דווקא מלובש בגוף, כיון שאחרת לא יוכל לפסוק תשובות הלכתיות.

אליהו יבוא לבי"ד הגדול<REF>ראה בגמרא שם.</REF> - נציגם של כל בני ישראל.
בית דין הגדול מקומו יהיה בטבריה כיון ששם היה המקום האחרון אליו גלו הסנהדרין, ולשם ישובו בתחילה.
ב[[יחידות]] לרב [[מרדכי אליהו]] אמר [[הרבי]] במדרשי חז"ל מצינו שמשיח צדקנו (אליהו הנביא) יתגלה תחילה בגליל, ובגליל גופא בטבריא ש"טובה ראייתה", אבל איש לא יקפיד גם אם אליהו הנביא יבוא בחוץ לארץ, ואפילו בברוקלין, ולמחרתו יבוא משיח לטבריא.

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=385 סקירה מקיפה על אליהו הנביא]
* [http://www.chabadworld.org/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=135 הרבי מתייחס לאפשרות ביאת אליהו לברוקלין]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נושאים בגאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]

יוסף יצחק אבלסקי

2015-05-12T18:52:30Z

212.179.42.242:

[[קובץ:יוסף אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אבלסקי]]
[[קובץ:הרב אבלסקי.png |ממוזער|הרב אבלסקי אומר 'לחיים' לאנשי הקהילה]]
הרב '''יוסף יצחק הכהן אבלסקי''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מוותיקי הפעילים ('הטנקיסטים') במסגרת [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], המכהן מאז שנת [[תשע"ד]] כממלא מקום אביו הרב [[זלמן אלבסקי]] כ[[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[י"ד אדר]] [[תשי"ד]] לאביו הרב [[זלמן אבלסקי]] ולאמו מרת לאה. בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] ב[[לוד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת]] (גדולה). בשנת [[תשל"א]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] וב[[קבוצה]] ב-[[770]] עד לשנת [[תשל"ח]].

עוד בזמן לימודיו בישיבות נודע כבעל ידע רב ושקדן בעל שיעור קומה, ונמנה על [[שבעת קני המנורה]] בתקופת לימודיו ב-770, ואף הוסמך לרבנות באותה תקופה על ידי הרה"ג ר' [[ישראל יצחק פיקרסקי]] ראש [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

לאחר סיום מסלול לימודיו, בחודש תמוז בשנת תשל"ח, נישא לרעייתו בת הרב הורביץ מירושלים, והתיישב ב[[נצרת עלית]] והצטרף לפעילות [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] ונמנה על הפעילים הנמרצים והבולטים ביותר במשך שלושה עשורים.

בעקבות פטירת אביו בשנת [[תשע"ד]], הוכרז כממלא מקומו, ועבר להתגורר במדינת מולדובה שם התמנה כשליח הרבי ורבה הראשי של המדינה.
ידוע בנאומיו המיוחדים, מלאי בטחון, ברורים והנלהבים.

==קירובים מהרבי==
למכתב ברכה לבר המצווה שלו הוסיף הרבי בכתב ידו הקדוש את המילה הכהן אחר שמו.

בשמחת תורה של תשל"א בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה. אביו הרב זלמן אבלסקי זכה ומונה באותו מעמד על ידי הרבי ל"בעל הבית" על מדינת רומניה, כמו כן היה היחיד שמונה ע"י הרבי ולא היה במקום. הרבי אמר את שמו זלמן טובי' אבלסקי, וחסידים הציעו כי בנו יוסף יצחק יאמר לחיים עבור אביו, ואכן זכה בכך, בזכות זאת שנסע לרבי מוקדם מהרגיל.

===פעילותו===
פעל רבות בהפצת היהדות בארץ הקודש ע"י [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] וקירב רבים וטובים לאביהם שבשמיים והכל בדרכי נועם ובדרכי שלום, וותיק הטנקיסטים ומסור לענין עד כדי מסירות נפש. עקב משרתו הרמה הרב אבלסקי מפיץ את [[בשורת הגאולה]] ו[[שבע מצוות בני נח]] לאנשי ממשל ושררה.

==משפחתו==
;אביו:
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ע"ה - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה.

;אחיו:
*הרב [[משה אבלסקי]] (ע"ה) - חבר הנהלת [[עזרת אחים]] ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - יו"ר [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.
* הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", בורו פארק.

;גסיו:
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] ו[[צבאות ה' (ישראל)]].
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - מנהל בית חב"ד נמל תעופה בן גוריון וחבר אגו"ח באה"ק.
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק ומשגיח כשרות נודע.

{{מיון רגיל: אבלסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

יוסף יצחק אבלסקי

2015-05-12T18:52:03Z

212.179.42.242:

[[קובץ:יוסף אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אבלסקי]]
[[קובץ:הרב אבלסקי.png |ממוזער|הרב אבלסקי אומר 'לחיים' לאנשי הקהילה]]
הרב '''יוסף יצחק הכהן אבלסקי''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מוותיקי הפעילים ('הטנקיסטים') במסגרת [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]], המכהן מאז שנת [[תשע"ד]] כממלא מקום אביו הרב [[זלמן אלבסקי]] כ[[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[י"ד אדר]] [[תשי"ד]] לאביו הרב [[זלמן אבלסקי]] ולאמו מרת לאה. בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] ב[[לוד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת]] (גדולה). בשנת [[תשל"א]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] וב[[קבוצה]] ב-[[770]] עד לשנת [[תשל"ח]].

עוד בזמן לימודיו בישיבות נודע כבעל ידע רב ושקדן בעל שיעור קומה, ונמנה על [[שבעת קני המנורה]] בתקופת לימודיו ב-770, ואף הוסמך לרבנות באותה תקופה על ידי הרה"ג ר' [[ישראל יצחק פיקרסקי]] ראש [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

לאחר סיום מסלול לימודיו, בחודש תמוז בשנת תשל"ח, נישא לרעייתו בת הרב הורביץ מירושלים, והתיישב ב[[נצרת עלית]] והצטרף לפעילות [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] ונמנה על הפעילים הנמרצים והבולטים ביותר במשך שלושה עשורים.

בעקבות פטירת אביו בשנת [[תשע"ד]], הוכרז כממלא מקומו, ועבר להתגורר במדינת מולדובה שם התמנה כשליח הרבי ורבה הראשי של המדינה.
ידוע בנאומיו המיוחדים, מלאי בטחון, ברורים והנלהבים.

==קירובים מהרבי==
למכתב ברכה לבר המצווה שלו הוסיף הרבי בכתב ידו הקדוש את המילה הכהן אחר שמו.

בשמחת תורה של תשל"א בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה. אביו הרב זלמן אבלסקי זכה ומונה באותו מעמד על ידי הרבי ל"בעל הבית" על מדינת רומניה, כמו כן היה היחיד שמונה ע"י הרבי ולא היה במקום. הרבי אמר את שמו זלמן טובי' אבלסקי, וחסידים הציעו כי בנו יוסף יצחק יאמר לחיים עבור אביו, ואכן זכה בכך, בזכות זאת שנסע לרבי מוקדם מהרגיל.

===פעילותו===
פעל רבות בהפצת היהדות בארץ הקודש ע"י [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] וקירב רבים וטובים לאביהם שבשמיים והכל בדרכי נועם ובדרכי שלום, וותיק הטנקיסטים ומסור לענין עד כדי מסירות נפש. עקב משרתו הרמה הרב אבלסקי מפיץ את [[בשורת הגאולה]] ו[[שבע מצוות בני נח]] לאנשי ממשל ושררה.

==משפחתו==
;אביו:
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ע"ה - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה.

;אחיו:
*הרב [[משה אבלסקי]] (ע"ה) - חבר הנהלת [[עזרת אחים]] ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - יו"ר [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.
* הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", בורו פארק.

;גסיו:
*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - מנהל בית חב"ד נמל תעופה בן גוריון וחבר אגו"ח באה"ק.
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק ומשגיח כשרות נודע.
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] ו[[צבאות ה' (ישראל)]].

{{מיון רגיל: אבלסקי, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

נחמן יוסף מיידנצ'יק

2015-05-12T18:51:14Z

212.179.42.242:

[[קובץ:E1a9b87b5dd7e193b47c27d44dda1c52.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב"ד שדה התעופה]]
הרב '''נחמן יוסף מיידנצ'יק''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו שליח הרבי המשמש כמנהל [[בית חב"ד]] בנמל התעופה בן גוריון.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשי"ד]] להוריו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ורעייתו רוזה ב[[כפר חב"ד]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשל"ט]] נישא לרעיתו מרת רחל לבית משפחת הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]], וכעבור מספר שנים החל לפעול בשליחות הרבי בנמל התעופה בן גוריון, ופתח במקום בית חב"ד פעיל.

עם מעבר שדה התעופה לטרמינל החדש, שכר מתחם אסטרטגי הממוקם בכניסה הראשית לטרמינל, דבר המאפשר מגע עם רוב הבאים בשערי שדה התעופה.

==משפחתו==
;חמיו:
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ע"ה - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה.
;אחיו:
*הרב שלום ישראל מיידנצ'יק - מנהל בית [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - כפר חב"ד.
*הרב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד.
;חתניו:
*הרב [[נחום סטולין]] - מנהל בית חב"ד קרית שדה התעופה בן גוריון.
*הרב מנחם מנדל אקסלרוד, כפר חב"ד.
;גיסיו:
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה.
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר צבאות השם בארץ הקודש וניידות חב"ד באה"ק, נצרת עילית.
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי אד"ש ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלות [[ישיבות מגדל העמק]] ו[[נצרת עילית]], מנהל 'מכון כשרות בהידור'.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל עזרת אחים וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.
*הרב [[עופר מיודובניק]], משפיע ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[משה אבלסקי]] ע"ה. - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", בורו פארק.
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, נחמן יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]

משה זלמנוב

2015-05-12T18:47:35Z

212.179.42.242: /* משפחתו */

[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]
[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]
הרב '''משה זלמנוב''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא מ[[שלוחי הרבי]] ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ב[[מגדל העמק]], חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" ו"[[צבאות ה' בארץ הקודש]]" וחבר הנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]], מנהל "מכון כשרות בהידור", המשמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]].
==תולדות חיים==
הרב משה זלמנוב נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] להוריו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] ולאמו מרת יוכבד.

בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת לוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת תש"מ. מתש"מ עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] כפר חב"ד לאחר מכן בתשמ"א התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שע"י [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת תשמ"ב התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת תשמ"ד ולאחר חזרתו מ- 770 בחודש תמוז שנת ה'תשמ"ז נשלח בשליחות הרבי לעיר [[מגדל העמק]] והיה מראשוני המתיישבים במקום. בחודש אלול נישא לרעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].

לאחר נישואיו ניהל וביסס את הישיבה החב"דית בעיר והמוסדות, הביא למגדל העמק את מנהלי המוסדות מהשורה הראשונה שהביאו שגשוג ופריחה.
ממיסדי ומגבאי בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר עבור הקהילה, ייסד ומנהל את סניף "[[צבאות ה' מגדל העמק]]" ובכל השנים הרבות מפתח ומבסס את בית הכנסת ומטפל במסירות בכל צרכי המקום ואנ"ש.

==מבצע כשרות==

הזהיר טפי שלו, הוא מבצע כשרות, עליו קיבל עידוים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בניהולו מבצע כשרות רב היקף בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770 במסגרת 'הועדה לדוברי עברית - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא זלמנוב]], מאות מטבחים הכשיר ליהודים שם, ועשרות שיעורי תורה בכשרות מסר.
ביציאתו לשליחות במגדל העמק ממשיך בשליחות זו, ואחראי על מבצע כשרות של בית חב"ד בעיר, מבצע זה פיתח רבות ונסע להכשיר מטבחים לאנשים ללא תמורה בכל אזור הצפון ובמרחבי ארץ הקודש.

הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] אחת משליחויות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כמשגיח ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ- 25 שנה בעיקר במפעלי מזון הצפון הארץ עבור כשרויות : בד"צ [[העדה החרדית]] - ירושלים, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - בני ברק, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - כפר חב"ד, הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] - קרית מוצקין, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]], הרב רובין - רחובות, הרב גרוסמן - רבנות מגדל העמק, הרב הנדל - מגדל העמק, הרב [[ישעיהו הרצל]]- רבנות נצרת עילית, רבנות עפולה, רבנות עמק יזרעאל, חוג "חתם סופר" - בני ברק, הרב מחפוד - בד"צ "יורה דעה" ועוד. במהלך השנים תפס עמדה בכירה ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.
מקים ומייסד מערכות כשרות, והביא להידורים רבים בהקפדת חסידי חב"ד ועמך בית ישראל ומודעות רבה לאכילת מאכלים כשרים למהדרין.{{הערה|שם=חבורת אנש למצות בהידור בפיקוח תמידי|1=[http://chabad.info/ad-post/%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99/] חבורת אנש למצות בהידור בפיקוח תמידי באתר חב"ד אינפו}}

==משפחתו==
;חמיו
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ע"ה - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].
;אחיו
*הרב [[שרגא זלמנוב]] - שליח הרבי לקווינס.
*הרב מנחם מענדל זלמנוב - קראון הייטס.
*הרב שמואל זלמנוב - מונטריאל קנדה.
*הרב ירחמיאל זלמנוב - שליח הרבי לקווינס.
;בניו
* ר' ישראל יצחק זלמנוב - חבר הצוות החינוכי של [[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד, [[לוד]].
* ר' מנחם מענדל זלמנוב - מה[[שלוחים]] ב[[בית שמש]].
;חתניו
* ר' יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]].
* ר' מאיר שלמה נפרסטק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נצרת עילית, [[נצרת עילית]].
;גיסיו
* הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות ה' (ישראל)]] ו"[[ניידות חב"ד]]".
* הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - יו"ר עזרת אחים וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.
* הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] נמל תעופה בן גוריון וחבר אגו"ח באה"ק.
* הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש ישיבת [[תות"ל מגדל העמק]].
*הרב [[משה אבלסקי]] (ע"ה) - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", בורו פארק.
* הרב שמואל גולדשטיין ע"ה.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]

כפר חב"ד

2015-02-09T16:17:02Z

212.179.42.242:

{{בעבודה מתמשכת}}

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg ‏|שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בארץ ישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הכפר ממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא תחת שיפוט המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני. נכון ל-[[תשע"ג]] מתגוררות בו כ-1,267 משפחות (כ-4,900 נפשות){{הערה|אתר המועצה האזורית עמק לוד.}} והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא הריכוז החב"די הגדול בישראל.
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]

== היסטוריה ==
{{ערך מורחב|ייסוד כפר חב"ד}}
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.

ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השנייה ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי ויחד עם גיסו הרב משה גורארי', שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.

זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.

ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]]. בחודש אייר [[תש"ט]] התיישבו החסידים בישוב הערבי הנטוש ספריא.

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

בערב שבת קודש פרשת בהר תש"ט שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על ספר תורה שנשלח אליהם.

במשך השנים תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

=== הפיגוע בבית הספר למלאכה ===
{{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

== ציוני דרך ==
{{פסקה חסרה}}
==התייחסויות מהרבי==
{{פסקה חסרה|}}

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]]
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תשע"ב]] מתגוררים בו למעלה מאלף בתי אב ו-5,205 נפשות כ"י{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70169 כמה תושבים מתגוררים בכפר חב"ד?] {{אינפו}}}}. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית עמק לוד. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

בכפר קיימות כ-8 שכונות, מתוכם שתי שכונות חדשות (שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים).

== שכונות ==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
בכפר אין שמות רחובות מסודרים. עם זאת, הוא מחולק לאזורים או שכונות המזוהים לפי השמות הבאים: "שכונת לוי יצחק" א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, שכונת הרכבת ושכונת הרוסים.

ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת [[תשס"ג]] הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות) ובתחילת שנת [[תשע"ג]] נפתח אולם נוסף בכפר חב"ד ב'. אולמות אלו משמשים היום את רוב רובן של החתונות החב"דיות בארץ ישראל.

== מוסדות ==
כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדי:
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]].
*[[אשנב לחב"ד]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].
*[[מרכז את"ה-אור חב"ד]].
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

=== מוסדות חינוך ===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
*"בית חינוך ליובאוויטש".
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

== מבני ציבור ==

=== בתי כנסת ===
בכפר עשרה בתי כנסת, בינהם:
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. בית הכנסת הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ה[[התוועדות|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[י"א ניסן]] ועוד.
*יעקב אבינו.
*"המרכזי".
*[[770 בכפר חב"ד|770]].
*ישראל אריה לייב, ''ע''ש אחיו של הרבי''. ''רב ביכנה''ס: אליעזר ברוד. משפיע ביכנה''ס: הרב אברהם שמואל בוקיעט.
*נחום יצחק.
*רייטשיק שול, על שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]].
*ר' מענדל'ס שול, על שם הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ומשפיע בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]].
*שערי אליהו.
*ברק'ה שול, על שמו של הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.

=== מקוואות ===

=== גלריית תמונות ===

== כלכלה ==

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות בגדים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד עור ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

=== דואר ישראל ===

== תחבורה ==
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן) ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.

* '''קו 357''' - מכפר חב"ד לירושלים וחזרה. פועל בסופי שבוע ו[[מוצאי שבת]].

=== תחנת הרכבת ===
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], הורתה רכבת ישראל להרוס את התחנה והוציאה מכרז לבניית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]]

== ועד כפר חב"ד ==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך במשך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים. במקום זאת הרב היה קורא לתושבים ומכריז שזוהי הצעתו וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת תש"כ מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב [[בנימין ליפשיץ]].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב [[ברוך גופין]], הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ומקווה טהרה לנשים.

== גלריית תמונות ==
<gallery>

קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>
:::::::::::גלריית צילומי אוויר של ישראל ברדוגו

== ראו גם ==
*[[ועד כפר חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].
*שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', [[תשס"ה]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:שכונות חב"דיות]]

כפר חב"ד

2015-02-09T16:15:24Z

212.179.42.242:

{{בעבודה מתמשכת}}

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg ‏|שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בארץ ישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הכפר ממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא תחת שיפוט המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני. נכון ל-[[תשע"ג]] מתגוררות בו כ-1,267 משפחות (כ-4,900 נפשות){{הערה|אתר המועצה האזורית עמק לוד.}} והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא הריכוז החב"די הגדול בישראל.
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]

== היסטוריה ==
{{ערך מורחב|ייסוד כפר חב"ד}}
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.

ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השנייה ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי ויחד עם גיסו הרב משה גורארי', שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.

זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.

ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]]. בחודש אייר [[תש"ט]] התיישבו החסידים בישוב הערבי הנטוש ספריא.

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

בערב שבת קודש פרשת בהר תש"ט שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על ספר תורה שנשלח אליהם.

במשך השנים תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

=== הפיגוע בבית הספר למלאכה ===
{{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

== ציוני דרך ==
{{פסקה חסרה}}
==התייחסויות מהרבי==
{{פסקה חסרה|}}

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]]
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תשע"ב]] מתגוררים בו למעלה מאלף בתי אב ו-5,205 נפשות כ"י{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70169 כמה תושבים מתגוררים בכפר חב"ד?] {{אינפו}}}}. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית עמק לוד. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

בכפר קיימות כ-8 שכונות, מתוכם שתי שכונות חדשות (שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים).

== שכונות ==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
בכפר אין שמות רחובות מסודרים. עם זאת, הוא מחולק לאזורים או שכונות המזוהים לפי השמות הבאים: "שכונת לוי יצחק" א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, שכונת הרכבת ושכונת הרוסים.

ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת [[תשס"ג]] הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות) ובתחילת שנת [[תשע"ג]] נפתח אולם נוסף בכפר חב"ד ב'. אולמות אלו משמשים היום את רוב רובן של החתונות החב"דיות בארץ ישראל.

== מוסדות ==
כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדי:
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]].
*[[אשנב לחב"ד]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].
*[[מרכז את"ה-אור חב"ד]].
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

=== מוסדות חינוך ===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
*"בית חינוך ליובאוויטש".
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

== מבני ציבור ==

=== בתי כנסת ===
בכפר עשרה בתי כנסת, בינהם:
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. בית הכנסת הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ה[[התוועדות|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[י"א ניסן]] ועוד.
*יעקב אבינו.
*"המרכזי".
*[[770 בכפר חב"ד|770]].
*ישראל אריה לייב, ע''ש אחיו של הרבי. רב ביכנה''ס: הרב אליעזר ברוד. משפיע ביכנה''ס: הרב אברהם שמואל בוקיעט.
*נחום יצחק.
*רייטשיק שול, על שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]].
*ר' מענדל'ס שול, על שם הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ומשפיע בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]].
*שערי אליהו.
*ברק'ה שול, על שמו של הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.

=== מקוואות ===

=== גלריית תמונות ===

== כלכלה ==

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות בגדים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד עור ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

=== דואר ישראל ===

== תחבורה ==
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן) ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.

* '''קו 357''' - מכפר חב"ד לירושלים וחזרה. פועל בסופי שבוע ו[[מוצאי שבת]].

=== תחנת הרכבת ===
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], הורתה רכבת ישראל להרוס את התחנה והוציאה מכרז לבניית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]]

== ועד כפר חב"ד ==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך במשך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים. במקום זאת הרב היה קורא לתושבים ומכריז שזוהי הצעתו וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת תש"כ מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב [[בנימין ליפשיץ]].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב [[ברוך גופין]], הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ומקווה טהרה לנשים.

== גלריית תמונות ==
<gallery>

קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>
:::::::::::גלריית צילומי אוויר של ישראל ברדוגו

== ראו גם ==
*[[ועד כפר חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].
*שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', [[תשס"ה]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:שכונות חב"דיות]]

אליעזר יעקב ברוד

2015-02-08T08:55:48Z

212.179.42.242:

[[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]]
הרב '''אליעזר יעקב ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הינו רב היישוב כרמי יוסף וכיהן בעבר כראש מכון הסמיכה של [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[י"ג טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב ישראל ברוך ברוד, ובגיל 3 עלה ארצה יחד עם משפחתו.

לאחר סיום מסלול הלימודים, התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ובשנת [[תשנ"א]] התמנה לכהן כראש היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'.

הרב ברוד כותב מידי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים.

בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.

ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות.

==ספריו==
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך והט"ז על הלכות איסורי והיתר. במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הט"ז והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשלחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.

עד כה יצאו שני ספרים על הלכות מליחה והלכות בשר וחלב.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל ברוד]].
*בנו, הרב מנחם מענדל ברוד (תל-אביב).
*חתנו, הרב חיים רוזן (חולון)
*חתנו, הרב חונא חיים פרידמן.

{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]

אליעזר יעקב ברוד

2015-02-08T08:55:00Z

212.179.42.242:

[[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]]
הרב '''אליעזר יעקב ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הינו רב היישוב כרמי יוסף וכיהן בעבר כראש מכון הסמיכה של [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[י"ג טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב ישראל ברוך ברוד, ובגיל 3 עלה ארצה יחד עם משפחתו.

לאחר סיום מסלול הלימודים, התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ובשנת [[תשנ"א]] התמנה לכהן כראש היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'.

הרב ברוד כותב מידי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים.

בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.

ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות.

==ספריו==
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך והט"ז על הלכות איסורי והיתר. במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הט"ז והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשלחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.

עד כה יצאו שני ספרים על הלכות מליחה והלכות בשר וחלב.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל ברוד]].
*בנו, הרב מנחם מענדל ברוד (תל-אביב).
*חתנו, הרב חיים רוזן(חולון)
*חתנו, הרב חונא חיים פרידמן.

{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]