חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=212.179.42.227 חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-15T08:27:21Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8&diff=298407 זאב ווגנר 2017-07-31T08:37:34Z

<p>212.179.42.227: /* שליחות ברוסיה */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''זאב וגנר''', מפעילי קהילת חב"ד ב[[מוסקבה]] תחת שלטון הקומוניסטים. לאחר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תשל"ו]] הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה מעורכי ה[[אנציקלופדיה היהודית ברוסית]]. לאחר [[נפילת מסך הברזל]] היה נוסע ל[[שליחות]] ב[[מוסקבה]] ובעיירות הסמוכות, ולאחר כמה שנים התיישב בעיירה טולא הסמוכה למוסקבה ונהיה לרבה.<br /> <br /> הרב וגנר היה מעורב בהשגת תעודות החקירה של ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]] ושל [[הרבי הריי"צ]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשי"א]] למשפחה מסורתית, מצאצאי חסידי [[מחנובקה]]. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו אם כי לא הקפידו כל כך, אך שמרו על [[שבת]], [[יום טוב|חגים]] ו[[כשרות]].<br /> <br /> בגיל 13-14 התחיל להתעניין יותר ביהדות וקרא את כתב העת שעסק בעניני דת "נאוקה אי רליגיה" (מדע ודת). בנסיעתו למוּקַצ'וֹבוֹ פגש יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת אלה אימץ חיי יהדות מלאים{{הערה|'''בנימין פינקוס''', '''[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/2/benjamin.pdf דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות]''', בתוך עיונים בתקומת ישראל 2.}}.<br /> <br /> בגיל עשרים [[נישואין|התחתן]] עם אירינה לישנווצקי, אשר אמנם הגיעה מבית לא דתי אך קיבלה על עצמה לשמור תורה ומצוות לאחר החתונה. לאחר חתונתו המשיך להתגורר במוסקבה ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. כל [[שבת]] היה הולך לבית הכנסת ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו, או מרחק שעה וחצי מביתו של ידיד שהיה שוהה אצלו לפעמים בשבתות.<br /> <br /> שמירתו על המצוות הביאו אותו להיכרות עם [[חסידי חב"ד]] במוסקבה ובעזרתם התקדם בשמירת המצוות. באותה תקופה איגד כמה מסורבי עליה שהוריהם יצאו כבר מרוסיה, וכינה אותם 'יתומי עלייה', במטרה ליצור רעש תקשורתי, ומפעם לפעם היו נפגשים. מפגשים אלו נוצלו ללימוד משותף של חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את ר' [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}. בעוד לאשתו היתה ההשתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה מקורב ל{{ה|אדמו"ר ממחנובקה}}, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר שאמר לו שחב"ד היא הדרך עבורו (כעבור שנים כאשר יצא מרוסיה פגש שוב את האדמו"ר, והוא חזר על דבריו שחב"ד היא הדרך עבורו){{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}.<br /> <br /> לאחר שהיה [[מסורב עליה]] במשך כשנתיים, עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[אדר ב']] [[תשל"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית בארץ==<br /> לאחר עלייתו הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה משתתף בתוכניות רדיו בקול ישראל, מפרסם בעיתונות הרוסית מודעות ומאמרים שעסקו בנושאי יהדות, נוסע לביקורי בית בכל רחבי הארץ. למסעותיו הוא היה מביא ספרים, תשמישי קדושה, מזוזות ועוד. כך קירב הרבה יהודים לחיי תורה ומצוות מלאים.<br /> <br /> במסגרת עבודתו זו היו לו כמה [[יחידות|יחידויות]] ו[[אגרות קודש|התכתבויות]] עם [[הרבי]]{{הערה|1='''[[שיחת השבוע]]''', [[ט' תמוז]] [[תשע"ב]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8797&CategoryID=1648 בן שבעים לשיבה ולעשייה]''' (מה שכתוב שם שהוא בן שבעים הוא לכאורה טעות, כי נולד ב[[תשי"א]]).}}.<br /> <br /> באותו זמן ניהלה אשתו מעבדה במכון שעסק בפתרון לבעיות פוריות על-פי ההלכה, מכון שהיה בזמנו יחידי בארץ. הפעילות שלה סייעה לזוגות נואשים להביא ילדים לעולם.<br /> <br /> ==שליחות ברוסיה==<br /> בשנת [[תשמ"ט]] נסע ליריד [[ספרים]] בינלאומי שנערך במוסקבה, הוא הביא איתו ספרים יהודיים של הוצאת שמי"ר ושהה שם במשך עשרה ימים. לאחר שחזר משם ביקש מ[[הרבי]] ברכה לצאת ל[[שליחות]] ברוסיה, ועם קבלת האישור החל מיד לפעול.<br /> <br /> הוא הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם בכל רחבי רוסיה, מסר הרצאות ביהדות בקהילות השונות, יזם לראשונה תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, ב[[ריגא]] וב[[פטרבורג]] שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני [[הדלקת נרות שבת]] בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.<br /> <br /> כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון שמי"ר וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את ברכתו של הרבי והוטל עליו. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה המוערכת נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.<br /> <br /> לצד הפרוייקט המסיבי, עסק בהדפסת ספר התניא במקומות שונים ברוסיה, בהוראתו של הרבי. הוא הדפיס את הספר ב[[ליובאוויטש]], ב[[פטרופבלובסקי קרפוסט|מבצר בפטרבורג]] בו היה עצור [[אדמו"ר הזקן]], ב[[וילנה]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ב]] נהיה לרב בקהילות בהם אין רב קבוע. הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד להבדיל לוויה יהודית.<br /> <br /> לאחר שבטולא - עיירה הנמצאת בסמוך למוסקבה שהיתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, התבקש לכהן כרב קבוע בטולא. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום. בשנת תשע"ד אף הכניס ספר תורה לבית הכנסת שבטולא.<br /> <br /> בשנת תשע"ה בערב יוה"כ קיבל צו גירוש מרוסיה בטענה שהוא פועל למען המיסיון - דבר שהוא נגד החוק ברוסיה.<br /> כשבועיים לאחר מכן בשבת בראשית נפטרה אשתו מרת אירנה ע"ה כשהיא בת 63, הלוויתה התקיימה בירושלים בהשתתפות שלוחים רבים ואישים חשובים ומנוחתה כבוד בהר המנוחות.<br /> <br /> כאמור לאחר שקיבל צו גירוש היה עליו לעזוב מיד את רוסיה, ועבר לביתו שבירושלים בשכונת רמות. כיום הוא משמש כמרצה ורב בחב"ד בעלייה לעולי רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' אהרן, שליח הרבי לאירקוצק שבסיביר.<br /> *בנו ר' בנימין לייב, השליח הרבי לקרסניארסק שבסיביר.<br /> *בתו מרת מרים שיינר ביתר עילית.<br /> *בתו מרת נתניאלה ניימרק, בעבר שלוחים בעיר פערם שברוסיה כיום שלוחים בגבעת זאב, גבעת זאב.<br /> *בתו מרת רחל פרדני, ירושלים.<br /> *בנו ר' לוי יצחק, כפר חב"ד.<br /> *בתו מרת יהודית גלבשטיין, כפר חב"ד. <br /> <br /> == חתניו ==<br /> <br /> *ר' יצחק שיינר - מורה ומחנך וותיק בת"ת תפארת מנחם. מרצה ויועץ בענייני הוראה, ביתר עילית.<br /> *ר' מאיר פרדני - ירושלים.<br /> *ר' מנחם מענדל ניימרק - שלוחים בגבעת זאב, גבעת זאב.<br /> *ר' שמואל גלבשטיין - כפר חב"ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2936612 '''ברכב, במטוסים, ברכבות ובסקייפ'''], כתבה על הרב וגנר באתר [http://www.he.chabad.org/ '''בית חב"ד'''].<br /> *[http://www.hidabroot.org/article/94672 '''מדוע רוסיה מגרשת את הרב זאב וגנר?'''] באתר '''הידברות'''.<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית ■ סיפורה הבלתי יאמן של השליחה הגב' אירינה ווגנר – נחשף'''], באתר '''[[שטורעם]]''' {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וגנר, זאב}}<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8&diff=298404 זאב ווגנר 2017-07-31T08:30:28Z

<p>212.179.42.227: /* שליחות ברוסיה */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''זאב וגנר''', מפעילי קהילת חב"ד ב[[מוסקבה]] תחת שלטון הקומוניסטים. לאחר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תשל"ו]] הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה מעורכי ה[[אנציקלופדיה היהודית ברוסית]]. לאחר [[נפילת מסך הברזל]] היה נוסע ל[[שליחות]] ב[[מוסקבה]] ובעיירות הסמוכות, ולאחר כמה שנים התיישב בעיירה טולא הסמוכה למוסקבה ונהיה לרבה.<br /> <br /> הרב וגנר היה מעורב בהשגת תעודות החקירה של ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]] ושל [[הרבי הריי"צ]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשי"א]] למשפחה מסורתית, מצאצאי חסידי [[מחנובקה]]. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו אם כי לא הקפידו כל כך, אך שמרו על [[שבת]], [[יום טוב|חגים]] ו[[כשרות]].<br /> <br /> בגיל 13-14 התחיל להתעניין יותר ביהדות וקרא את כתב העת שעסק בעניני דת "נאוקה אי רליגיה" (מדע ודת). בנסיעתו למוּקַצ'וֹבוֹ פגש יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת אלה אימץ חיי יהדות מלאים{{הערה|'''בנימין פינקוס''', '''[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/2/benjamin.pdf דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות]''', בתוך עיונים בתקומת ישראל 2.}}.<br /> <br /> בגיל עשרים [[נישואין|התחתן]] עם אירינה לישנווצקי, אשר אמנם הגיעה מבית לא דתי אך קיבלה על עצמה לשמור תורה ומצוות לאחר החתונה. לאחר חתונתו המשיך להתגורר במוסקבה ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. כל [[שבת]] היה הולך לבית הכנסת ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו, או מרחק שעה וחצי מביתו של ידיד שהיה שוהה אצלו לפעמים בשבתות.<br /> <br /> שמירתו על המצוות הביאו אותו להיכרות עם [[חסידי חב"ד]] במוסקבה ובעזרתם התקדם בשמירת המצוות. באותה תקופה איגד כמה מסורבי עליה שהוריהם יצאו כבר מרוסיה, וכינה אותם 'יתומי עלייה', במטרה ליצור רעש תקשורתי, ומפעם לפעם היו נפגשים. מפגשים אלו נוצלו ללימוד משותף של חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את ר' [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}. בעוד לאשתו היתה ההשתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה מקורב ל{{ה|אדמו"ר ממחנובקה}}, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר שאמר לו שחב"ד היא הדרך עבורו (כעבור שנים כאשר יצא מרוסיה פגש שוב את האדמו"ר, והוא חזר על דבריו שחב"ד היא הדרך עבורו){{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}.<br /> <br /> לאחר שהיה [[מסורב עליה]] במשך כשנתיים, עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[אדר ב']] [[תשל"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית בארץ==<br /> לאחר עלייתו הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה משתתף בתוכניות רדיו בקול ישראל, מפרסם בעיתונות הרוסית מודעות ומאמרים שעסקו בנושאי יהדות, נוסע לביקורי בית בכל רחבי הארץ. למסעותיו הוא היה מביא ספרים, תשמישי קדושה, מזוזות ועוד. כך קירב הרבה יהודים לחיי תורה ומצוות מלאים.<br /> <br /> במסגרת עבודתו זו היו לו כמה [[יחידות|יחידויות]] ו[[אגרות קודש|התכתבויות]] עם [[הרבי]]{{הערה|1='''[[שיחת השבוע]]''', [[ט' תמוז]] [[תשע"ב]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8797&CategoryID=1648 בן שבעים לשיבה ולעשייה]''' (מה שכתוב שם שהוא בן שבעים הוא לכאורה טעות, כי נולד ב[[תשי"א]]).}}.<br /> <br /> באותו זמן ניהלה אשתו מעבדה במכון שעסק בפתרון לבעיות פוריות על-פי ההלכה, מכון שהיה בזמנו יחידי בארץ. הפעילות שלה סייעה לזוגות נואשים להביא ילדים לעולם.<br /> <br /> ==שליחות ברוסיה==<br /> בשנת [[תשמ"ט]] נסע ליריד [[ספרים]] בינלאומי שנערך במוסקבה, הוא הביא איתו ספרים יהודיים של הוצאת שמי"ר ושהה שם במשך עשרה ימים. לאחר שחזר משם ביקש מ[[הרבי]] ברכה לצאת ל[[שליחות]] ברוסיה, ועם קבלת האישור החל מיד לפעול.<br /> <br /> הוא הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם בכל רחבי רוסיה, מסר הרצאות ביהדות בקהילות השונות, יזם לראשונה תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, ב[[ריגא]] וב[[פטרבורג]] שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני [[הדלקת נרות שבת]] בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.<br /> <br /> כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון שמי"ר וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את ברכתו של הרבי והוטל עליו. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה המוערכת נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.<br /> <br /> לצד הפרוייקט המסיבי, עסק בהדפסת ספר התניא במקומות שונים ברוסיה, בהוראתו של הרבי. הוא הדפיס את הספר ב[[ליובאוויטש]], ב[[פטרופבלובסקי קרפוסט|מבצר בפטרבורג]] בו היה עצור [[אדמו"ר הזקן]], ב[[וילנה]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ב]] נהיה לרב בקהילות בהם אין רב קבוע. הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד להבדיל לוויה יהודית.<br /> <br /> לאחר שבטולא - עיירה הנמצאת בסמוך למוסקבה שהיתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, התבקש לכהן כרב קבוע בטולא. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום.<br /> <br /> בשנת תשע"ה בערב יוה"כ קיבל צו גירוש מרוסיה. וכשבועיים אחרי בשבת בראשית נפטרה אשתו מרת אירנה ע"ה כשהיא בת 63, הלוויתה התקיימה בירושלים בהשתתפות שלוחים רבים ואישים חשובים ומנוחתה כבוד בהר המנוחות.<br /> <br /> כאמור לאחר שקיבל צו גירוש היה עליו לעזוב מיד את רוסיה, ועבר לביתו שבירושלים בשכונת רמות. כיום הוא משמש כמרצה ורב בחב"ד לעולי רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' אהרן, שליח הרבי לאירקוצק שבסיביר.<br /> *בנו ר' בנימין לייב, השליח הרבי לקרסניארסק שבסיביר.<br /> *בתו מרת מרים שיינר ביתר עילית.<br /> *בתו מרת נתניאלה ניימרק, בעבר שלוחים בעיר פערם שברוסיה כיום שלוחים בגבעת זאב, גבעת זאב.<br /> *בתו מרת רחל פרדני, ירושלים.<br /> *בנו ר' לוי יצחק, כפר חב"ד.<br /> *בתו מרת יהודית גלבשטיין, כפר חב"ד. <br /> <br /> == חתניו ==<br /> <br /> *ר' יצחק שיינר - מורה ומחנך וותיק בת"ת תפארת מנחם. מרצה ויועץ בענייני הוראה, ביתר עילית.<br /> *ר' מאיר פרדני - ירושלים.<br /> *ר' מנחם מענדל ניימרק - שלוחים בגבעת זאב, גבעת זאב.<br /> *ר' שמואל גלבשטיין - כפר חב"ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2936612 '''ברכב, במטוסים, ברכבות ובסקייפ'''], כתבה על הרב וגנר באתר [http://www.he.chabad.org/ '''בית חב"ד'''].<br /> *[http://www.hidabroot.org/article/94672 '''מדוע רוסיה מגרשת את הרב זאב וגנר?'''] באתר '''הידברות'''.<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית ■ סיפורה הבלתי יאמן של השליחה הגב' אירינה ווגנר – נחשף'''], באתר '''[[שטורעם]]''' {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וגנר, זאב}}<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8&diff=298403 זאב ווגנר 2017-07-31T08:28:04Z

<p>212.179.42.227: /* שליחות ברוסיה */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''זאב וגנר''', מפעילי קהילת חב"ד ב[[מוסקבה]] תחת שלטון הקומוניסטים. לאחר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תשל"ו]] הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה מעורכי ה[[אנציקלופדיה היהודית ברוסית]]. לאחר [[נפילת מסך הברזל]] היה נוסע ל[[שליחות]] ב[[מוסקבה]] ובעיירות הסמוכות, ולאחר כמה שנים התיישב בעיירה טולא הסמוכה למוסקבה ונהיה לרבה.<br /> <br /> הרב וגנר היה מעורב בהשגת תעודות החקירה של ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]] ושל [[הרבי הריי"צ]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשי"א]] למשפחה מסורתית, מצאצאי חסידי [[מחנובקה]]. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו אם כי לא הקפידו כל כך, אך שמרו על [[שבת]], [[יום טוב|חגים]] ו[[כשרות]].<br /> <br /> בגיל 13-14 התחיל להתעניין יותר ביהדות וקרא את כתב העת שעסק בעניני דת "נאוקה אי רליגיה" (מדע ודת). בנסיעתו למוּקַצ'וֹבוֹ פגש יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת אלה אימץ חיי יהדות מלאים{{הערה|'''בנימין פינקוס''', '''[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/2/benjamin.pdf דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות]''', בתוך עיונים בתקומת ישראל 2.}}.<br /> <br /> בגיל עשרים [[נישואין|התחתן]] עם אירינה לישנווצקי, אשר אמנם הגיעה מבית לא דתי אך קיבלה על עצמה לשמור תורה ומצוות לאחר החתונה. לאחר חתונתו המשיך להתגורר במוסקבה ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. כל [[שבת]] היה הולך לבית הכנסת ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו, או מרחק שעה וחצי מביתו של ידיד שהיה שוהה אצלו לפעמים בשבתות.<br /> <br /> שמירתו על המצוות הביאו אותו להיכרות עם [[חסידי חב"ד]] במוסקבה ובעזרתם התקדם בשמירת המצוות. באותה תקופה איגד כמה מסורבי עליה שהוריהם יצאו כבר מרוסיה, וכינה אותם 'יתומי עלייה', במטרה ליצור רעש תקשורתי, ומפעם לפעם היו נפגשים. מפגשים אלו נוצלו ללימוד משותף של חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את ר' [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}. בעוד לאשתו היתה ההשתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה מקורב ל{{ה|אדמו"ר ממחנובקה}}, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר שאמר לו שחב"ד היא הדרך עבורו (כעבור שנים כאשר יצא מרוסיה פגש שוב את האדמו"ר, והוא חזר על דבריו שחב"ד היא הדרך עבורו){{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}.<br /> <br /> לאחר שהיה [[מסורב עליה]] במשך כשנתיים, עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[אדר ב']] [[תשל"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית בארץ==<br /> לאחר עלייתו הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה משתתף בתוכניות רדיו בקול ישראל, מפרסם בעיתונות הרוסית מודעות ומאמרים שעסקו בנושאי יהדות, נוסע לביקורי בית בכל רחבי הארץ. למסעותיו הוא היה מביא ספרים, תשמישי קדושה, מזוזות ועוד. כך קירב הרבה יהודים לחיי תורה ומצוות מלאים.<br /> <br /> במסגרת עבודתו זו היו לו כמה [[יחידות|יחידויות]] ו[[אגרות קודש|התכתבויות]] עם [[הרבי]]{{הערה|1='''[[שיחת השבוע]]''', [[ט' תמוז]] [[תשע"ב]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8797&CategoryID=1648 בן שבעים לשיבה ולעשייה]''' (מה שכתוב שם שהוא בן שבעים הוא לכאורה טעות, כי נולד ב[[תשי"א]]).}}.<br /> <br /> באותו זמן ניהלה אשתו מעבדה במכון שעסק בפתרון לבעיות פוריות על-פי ההלכה, מכון שהיה בזמנו יחידי בארץ. הפעילות שלה סייעה לזוגות נואשים להביא ילדים לעולם.<br /> <br /> ==שליחות ברוסיה==<br /> בשנת [[תשמ"ט]] נסע ליריד [[ספרים]] בינלאומי שנערך במוסקבה, הוא הביא איתו ספרים יהודיים של הוצאת שמי"ר ושהה שם במשך עשרה ימים. לאחר שחזר משם ביקש מ[[הרבי]] ברכה לצאת ל[[שליחות]] ברוסיה, ועם קבלת האישור החל מיד לפעול.<br /> <br /> הוא הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם בכל רחבי רוסיה, מסר הרצאות ביהדות בקהילות השונות, יזם לראשונה תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, ב[[ריגא]] וב[[פטרבורג]] שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני [[הדלקת נרות שבת]] בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.<br /> <br /> כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון שמי"ר וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את ברכתו של הרבי והוטל עליו. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה המוערכת נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.<br /> <br /> לצד הפרוייקט המסיבי, עסק בהדפסת ספר התניא במקומות שונים ברוסיה, בהוראתו של הרבי. הוא הדפיס את הספר ב[[ליובאוויטש]], ב[[פטרופבלובסקי קרפוסט|מבצר בפטרבורג]] בו היה עצור [[אדמו"ר הזקן]], ב[[וילנה]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ב]] נהיה לרב בקהילות בהם אין רב קבוע. הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד להבדיל לוויה יהודית.<br /> <br /> לאחר שבטולא - עיירה הנמצאת בסמוך למוסקבה שהיתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, התבקש לכהן כרב קבוע בטולא. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום.<br /> <br /> בשנת תשע"ה בערב יוה"כ קיבל צו גירוש מרוסיה. וכשבועיים אחרי בשבת בראשית נפטרה אשתו מרת אירנה ע"ה, הלוויתה התקיימה בירושלים בהשתתפות שלוחים רבים ואישים חשובים ומנוחתה כבוד בהר המנוחות.<br /> <br /> כאמור לאחר שקיבל צו גירוש היה עליו לעזוב מיד את רוסיה, ועבר לביתו שבירושלים בשכונת רמות. כיום הוא משמש כמרצה ורב בחב"ד לעולי רוסיה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' אהרן, שליח הרבי לאירקוצק שבסיביר.<br /> *בנו ר' בנימין לייב, השליח הרבי לקרסניארסק שבסיביר.<br /> *בתו מרת מרים שיינר ביתר עילית.<br /> *בתו מרת נתניאלה ניימרק, בעבר שלוחים בעיר פערם שברוסיה כיום שלוחים בגבעת זאב, גבעת זאב.<br /> *בתו מרת רחל פרדני, ירושלים.<br /> *בנו ר' לוי יצחק, כפר חב"ד.<br /> *בתו מרת יהודית גלבשטיין, כפר חב"ד. <br /> <br /> == חתניו ==<br /> <br /> *ר' יצחק שיינר - מורה ומחנך וותיק בת"ת תפארת מנחם. מרצה ויועץ בענייני הוראה, ביתר עילית.<br /> *ר' מאיר פרדני - ירושלים.<br /> *ר' מנחם מענדל ניימרק - שלוחים בגבעת זאב, גבעת זאב.<br /> *ר' שמואל גלבשטיין - כפר חב"ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2936612 '''ברכב, במטוסים, ברכבות ובסקייפ'''], כתבה על הרב וגנר באתר [http://www.he.chabad.org/ '''בית חב"ד'''].<br /> *[http://www.hidabroot.org/article/94672 '''מדוע רוסיה מגרשת את הרב זאב וגנר?'''] באתר '''הידברות'''.<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית ■ סיפורה הבלתי יאמן של השליחה הגב' אירינה ווגנר – נחשף'''], באתר '''[[שטורעם]]''' {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וגנר, זאב}}<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8&diff=298400 זאב ווגנר 2017-07-31T08:21:31Z

<p>212.179.42.227: /* חתניו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''זאב וגנר''', מפעילי קהילת חב"ד ב[[מוסקבה]] תחת שלטון הקומוניסטים. לאחר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תשל"ו]] הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה מעורכי ה[[אנציקלופדיה היהודית ברוסית]]. לאחר [[נפילת מסך הברזל]] היה נוסע ל[[שליחות]] ב[[מוסקבה]] ובעיירות הסמוכות, ולאחר כמה שנים התיישב בעיירה טולא הסמוכה למוסקבה ונהיה לרבה.<br /> <br /> הרב וגנר היה מעורב בהשגת תעודות החקירה של ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]] ושל [[הרבי הריי"צ]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשי"א]] למשפחה מסורתית, מצאצאי חסידי [[מחנובקה]]. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו אם כי לא הקפידו כל כך, אך שמרו על [[שבת]], [[יום טוב|חגים]] ו[[כשרות]].<br /> <br /> בגיל 13-14 התחיל להתעניין יותר ביהדות וקרא את כתב העת שעסק בעניני דת "נאוקה אי רליגיה" (מדע ודת). בנסיעתו למוּקַצ'וֹבוֹ פגש יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת אלה אימץ חיי יהדות מלאים{{הערה|'''בנימין פינקוס''', '''[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/2/benjamin.pdf דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות]''', בתוך עיונים בתקומת ישראל 2.}}.<br /> <br /> בגיל עשרים [[נישואין|התחתן]] עם אירינה לישנווצקי, אשר אמנם הגיעה מבית לא דתי אך קיבלה על עצמה לשמור תורה ומצוות לאחר החתונה. לאחר חתונתו המשיך להתגורר במוסקבה ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. כל [[שבת]] היה הולך לבית הכנסת ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו, או מרחק שעה וחצי מביתו של ידיד שהיה שוהה אצלו לפעמים בשבתות.<br /> <br /> שמירתו על המצוות הביאו אותו להיכרות עם [[חסידי חב"ד]] במוסקבה ובעזרתם התקדם בשמירת המצוות. באותה תקופה איגד כמה מסורבי עליה שהוריהם יצאו כבר מרוסיה, וכינה אותם 'יתומי עלייה', במטרה ליצור רעש תקשורתי, ומפעם לפעם היו נפגשים. מפגשים אלו נוצלו ללימוד משותף של חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את ר' [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}. בעוד לאשתו היתה ההשתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה מקורב ל{{ה|אדמו"ר ממחנובקה}}, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר שאמר לו שחב"ד היא הדרך עבורו (כעבור שנים כאשר יצא מרוסיה פגש שוב את האדמו"ר, והוא חזר על דבריו שחב"ד היא הדרך עבורו){{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}.<br /> <br /> לאחר שהיה [[מסורב עליה]] במשך כשנתיים, עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[אדר ב']] [[תשל"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית בארץ==<br /> לאחר עלייתו הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה משתתף בתוכניות רדיו בקול ישראל, מפרסם בעיתונות הרוסית מודעות ומאמרים שעסקו בנושאי יהדות, נוסע לביקורי בית בכל רחבי הארץ. למסעותיו הוא היה מביא ספרים, תשמישי קדושה, מזוזות ועוד. כך קירב הרבה יהודים לחיי תורה ומצוות מלאים.<br /> <br /> במסגרת עבודתו זו היו לו כמה [[יחידות|יחידויות]] ו[[אגרות קודש|התכתבויות]] עם [[הרבי]]{{הערה|1='''[[שיחת השבוע]]''', [[ט' תמוז]] [[תשע"ב]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8797&CategoryID=1648 בן שבעים לשיבה ולעשייה]''' (מה שכתוב שם שהוא בן שבעים הוא לכאורה טעות, כי נולד ב[[תשי"א]]).}}.<br /> <br /> באותו זמן ניהלה אשתו מעבדה במכון שעסק בפתרון לבעיות פוריות על-פי ההלכה, מכון שהיה בזמנו יחידי בארץ. הפעילות שלה סייעה לזוגות נואשים להביא ילדים לעולם.<br /> <br /> ==שליחות ברוסיה==<br /> בשנת [[תשמ"ט]] נסע ליריד [[ספרים]] בינלאומי שנערך במוסקבה, הוא הביא איתו ספרים יהודיים של הוצאת שמי"ר ושהה שם במשך עשרה ימים. לאחר שחזר משם ביקש מ[[הרבי]] ברכה לצאת ל[[שליחות]] ברוסיה, ועם קבלת האישור החל מיד לפעול.<br /> <br /> הוא הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם בכל רחבי רוסיה, מסר הרצאות ביהדות בקהילות השונות, יזם לראשונה תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, ב[[ריגא]] וב[[פטרבורג]] שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני [[הדלקת נרות שבת]] בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.<br /> <br /> כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון שמי"ר וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את ברכתו של הרבי והוטל עליו. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה המוערכת נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.<br /> <br /> לצד הפרוייקט המסיבי, עסק בהדפסת ספר התניא במקומות שונים ברוסיה, בהוראתו של הרבי. הוא הדפיס את הספר ב[[ליובאוויטש]], ב[[פטרופבלובסקי קרפוסט|מבצר בפטרבורג]] בו היה עצור [[אדמו"ר הזקן]], ב[[וילנה]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ב]] נהיה לרב בקהילות בהם אין רב קבוע. הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד להבדיל לוויה יהודית.<br /> <br /> לאחר שבטולא - עיירה הנמצאת בסמוך למוסקבה שהיתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, התבקש לכהן כרב קבוע בטולא. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' אהרן, שליח הרבי לאירקוצק שבסיביר.<br /> *בנו ר' בנימין לייב, השליח הרבי לקרסניארסק שבסיביר.<br /> *בתו מרת מרים שיינר ביתר עילית.<br /> *בתו מרת נתניאלה ניימרק, בעבר שלוחים בעיר פערם שברוסיה כיום שלוחים בגבעת זאב, גבעת זאב.<br /> *בתו מרת רחל פרדני, ירושלים.<br /> *בנו ר' לוי יצחק, כפר חב"ד.<br /> *בתו מרת יהודית גלבשטיין, כפר חב"ד. <br /> <br /> == חתניו ==<br /> <br /> *ר' יצחק שיינר - מורה ומחנך וותיק בת"ת תפארת מנחם. מרצה ויועץ בענייני הוראה, ביתר עילית.<br /> *ר' מאיר פרדני - ירושלים.<br /> *ר' מנחם מענדל ניימרק - שלוחים בגבעת זאב, גבעת זאב.<br /> *ר' שמואל גלבשטיין - כפר חב"ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2936612 '''ברכב, במטוסים, ברכבות ובסקייפ'''], כתבה על הרב וגנר באתר [http://www.he.chabad.org/ '''בית חב"ד'''].<br /> *[http://www.hidabroot.org/article/94672 '''מדוע רוסיה מגרשת את הרב זאב וגנר?'''] באתר '''הידברות'''.<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית ■ סיפורה הבלתי יאמן של השליחה הגב' אירינה ווגנר – נחשף'''], באתר '''[[שטורעם]]''' {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וגנר, זאב}}<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A8&diff=298399 זאב ווגנר 2017-07-31T08:20:44Z

<p>212.179.42.227: /* משפחתו */ עיצוב, עיצוב</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''זאב וגנר''', מפעילי קהילת חב"ד ב[[מוסקבה]] תחת שלטון הקומוניסטים. לאחר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תשל"ו]] הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה מעורכי ה[[אנציקלופדיה היהודית ברוסית]]. לאחר [[נפילת מסך הברזל]] היה נוסע ל[[שליחות]] ב[[מוסקבה]] ובעיירות הסמוכות, ולאחר כמה שנים התיישב בעיירה טולא הסמוכה למוסקבה ונהיה לרבה.<br /> <br /> הרב וגנר היה מעורב בהשגת תעודות החקירה של ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]] ושל [[הרבי הריי"צ]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשי"א]] למשפחה מסורתית, מצאצאי חסידי [[מחנובקה]]. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו אם כי לא הקפידו כל כך, אך שמרו על [[שבת]], [[יום טוב|חגים]] ו[[כשרות]].<br /> <br /> בגיל 13-14 התחיל להתעניין יותר ביהדות וקרא את כתב העת שעסק בעניני דת "נאוקה אי רליגיה" (מדע ודת). בנסיעתו למוּקַצ'וֹבוֹ פגש יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת אלה אימץ חיי יהדות מלאים{{הערה|'''בנימין פינקוס''', '''[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/2/benjamin.pdf דת ולאומיות ביהדות ברית המועצות]''', בתוך עיונים בתקומת ישראל 2.}}.<br /> <br /> בגיל עשרים [[נישואין|התחתן]] עם אירינה לישנווצקי, אשר אמנם הגיעה מבית לא דתי אך קיבלה על עצמה לשמור תורה ומצוות לאחר החתונה. לאחר חתונתו המשיך להתגורר במוסקבה ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. כל [[שבת]] היה הולך לבית הכנסת ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו, או מרחק שעה וחצי מביתו של ידיד שהיה שוהה אצלו לפעמים בשבתות.<br /> <br /> שמירתו על המצוות הביאו אותו להיכרות עם [[חסידי חב"ד]] במוסקבה ובעזרתם התקדם בשמירת המצוות. באותה תקופה איגד כמה מסורבי עליה שהוריהם יצאו כבר מרוסיה, וכינה אותם 'יתומי עלייה', במטרה ליצור רעש תקשורתי, ומפעם לפעם היו נפגשים. מפגשים אלו נוצלו ללימוד משותף של חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את ר' [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}. בעוד לאשתו היתה ההשתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה מקורב ל{{ה|אדמו"ר ממחנובקה}}, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר שאמר לו שחב"ד היא הדרך עבורו (כעבור שנים כאשר יצא מרוסיה פגש שוב את האדמו"ר, והוא חזר על דבריו שחב"ד היא הדרך עבורו){{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}.<br /> <br /> לאחר שהיה [[מסורב עליה]] במשך כשנתיים, עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[אדר ב']] [[תשל"ו]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית בארץ==<br /> לאחר עלייתו הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה משתתף בתוכניות רדיו בקול ישראל, מפרסם בעיתונות הרוסית מודעות ומאמרים שעסקו בנושאי יהדות, נוסע לביקורי בית בכל רחבי הארץ. למסעותיו הוא היה מביא ספרים, תשמישי קדושה, מזוזות ועוד. כך קירב הרבה יהודים לחיי תורה ומצוות מלאים.<br /> <br /> במסגרת עבודתו זו היו לו כמה [[יחידות|יחידויות]] ו[[אגרות קודש|התכתבויות]] עם [[הרבי]]{{הערה|1='''[[שיחת השבוע]]''', [[ט' תמוז]] [[תשע"ב]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8797&CategoryID=1648 בן שבעים לשיבה ולעשייה]''' (מה שכתוב שם שהוא בן שבעים הוא לכאורה טעות, כי נולד ב[[תשי"א]]).}}.<br /> <br /> באותו זמן ניהלה אשתו מעבדה במכון שעסק בפתרון לבעיות פוריות על-פי ההלכה, מכון שהיה בזמנו יחידי בארץ. הפעילות שלה סייעה לזוגות נואשים להביא ילדים לעולם.<br /> <br /> ==שליחות ברוסיה==<br /> בשנת [[תשמ"ט]] נסע ליריד [[ספרים]] בינלאומי שנערך במוסקבה, הוא הביא איתו ספרים יהודיים של הוצאת שמי"ר ושהה שם במשך עשרה ימים. לאחר שחזר משם ביקש מ[[הרבי]] ברכה לצאת ל[[שליחות]] ברוסיה, ועם קבלת האישור החל מיד לפעול.<br /> <br /> הוא הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם בכל רחבי רוסיה, מסר הרצאות ביהדות בקהילות השונות, יזם לראשונה תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, ב[[ריגא]] וב[[פטרבורג]] שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני [[הדלקת נרות שבת]] בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.<br /> <br /> כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון שמי"ר וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את ברכתו של הרבי והוטל עליו. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה המוערכת נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.<br /> <br /> לצד הפרוייקט המסיבי, עסק בהדפסת ספר התניא במקומות שונים ברוסיה, בהוראתו של הרבי. הוא הדפיס את הספר ב[[ליובאוויטש]], ב[[פטרופבלובסקי קרפוסט|מבצר בפטרבורג]] בו היה עצור [[אדמו"ר הזקן]], ב[[וילנה]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ב]] נהיה לרב בקהילות בהם אין רב קבוע. הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד להבדיל לוויה יהודית.<br /> <br /> לאחר שבטולא - עיירה הנמצאת בסמוך למוסקבה שהיתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, התבקש לכהן כרב קבוע בטולא. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' אהרן, שליח הרבי לאירקוצק שבסיביר.<br /> *בנו ר' בנימין לייב, השליח הרבי לקרסניארסק שבסיביר.<br /> *בתו מרת מרים שיינר ביתר עילית.<br /> *בתו מרת נתניאלה ניימרק, בעבר שלוחים בעיר פערם שברוסיה כיום שלוחים בגבעת זאב, גבעת זאב.<br /> *בתו מרת רחל פרדני, ירושלים.<br /> *בנו ר' לוי יצחק, כפר חב"ד.<br /> *בתו מרת יהודית גלבשטיין, כפר חב"ד. <br /> <br /> == חתניו ==<br /> <br /> ר' יצחק שיינר - מורה ומחנך וותיק בת"ת תפארת מנחם. מרצה ויועץ בענייני הוראה, ביתר עילית.<br /> ר' מאיר פרדני - ירושלים.<br /> ר' מנחם מענדל ניימרק - שלוחים בגבעת זאב, גבעת זאב.<br /> ר' שמואל גלבשטיין - כפר חב"ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2936612 '''ברכב, במטוסים, ברכבות ובסקייפ'''], כתבה על הרב וגנר באתר [http://www.he.chabad.org/ '''בית חב"ד'''].<br /> *[http://www.hidabroot.org/article/94672 '''מדוע רוסיה מגרשת את הרב זאב וגנר?'''] באתר '''הידברות'''.<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית ■ סיפורה הבלתי יאמן של השליחה הגב' אירינה ווגנר – נחשף'''], באתר '''[[שטורעם]]''' {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וגנר, זאב}}<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=298391 אהרן משה שיינר 2017-07-31T08:00:44Z

<p>212.179.42.227: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}'''אהרן משה שיינר''' נולד בכ"ד תמוז ה'תרצ"ז, בעיר צ'רנוביץ שבמחוז בוקובינה, רומניה, <br /> לאביו הרה"ח ר' אפרים מנשה ז"ל ואמו מרת פרומא ע"ה. <br /> <br /> בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בעקבות פקודת השלטון הרומני-נאצי, גורשה משפחתו יחד עם כל יהודי גטו צ'רנוביץ לטרנסניסטריה, רבים מבני משפחתו נרצחו על קידוש ה', הי"ד. בהגיעו לגיל שמונה עשרה, גוייס לשורות הצבא הרוסי ושמר ב[[מסירות נפש]] על קיום תורה ומצוות, ובמשך כל שנות שירותו לא בא [[בשר]] טרף אל פיו. <br /> <br /> ב[[חודש אדר]] של שנת ה'תש"כ נישא לחיה שרה גאלדא, בתו של הרב [[אהרן חזן]]. לאחר עלייתו של חמיו לארץ ישראל, בשנת [[תשכ"ו]], המשיך יחד עם גיסו ר' [[משה גרינברג]] להחזיק את המניין הקבוע שקיים חמיו בשבתות. <br /> בשנת תשכ"ז, לאחר שנים ארוכות של מאמצים חוזרים ונשנים קיבל אישור עלייה לארץ, והתיישב ב[[כפר חב"ד]], וב[[חודש תשרי]] ה'[[תשכ"ח]] נסע לראשונה לחצרות קדשנו, יחד עם גיסו, הרב משה גרינברג מ[[בני-ברק]], שם זכה ל[[יחידות]] ארוכה בקודש פנימה. <br /> <br /> יחד עם מספר תושבים נוספים בכפר, נאבק עד כדי מסירות נפש למען שימור צביונו החסידי של הכפר, לאחר שקמו מספר תושבים מהישוב "תוחלת" ששכן בסמוך לכפר חב"ד וביקשו להחדיר לכפר אורח חיים חילוני שפגע בצביון החרדי של הישוב, עד כדי תנועת מכוניות בעצם יום השבת בכפר. במשך שנים ארוכות היה מנהל חשבונות בחברת "טמפו".כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]], בניו ונכדיו עוסקים בעבודת השליחות ובשדה החינוך במוסדות חב"ד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אביו: הרה"ח ר' אפרים מנשה ז"ל, נולד בשנת [[תרנ"ה]] בקראקא למשפחת חסידי הורדנקא, ובשנים מאוחרות יותר התקרב לליובאוויטש. מגדולי בעלי מסירות-נפש ברוסיה, והקפיד על קלה כבחמורה גם בשנות הזעם הסובייטי. עלה עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תשכ"ד. נלב"ע בערש"ק, כ"ב מנחם אב תשמ"ה ונטמן בהר הזיתים. <br /> <br /> אמו: מרת פרומא ע"ה (לבית שוויטץ) נולדה בשנת תרס"א ב[[עיירה]] הסמוכה לויז'ניץ, רומניה. עמדה לימין בעלה במסי"נ, בעלת חסד עצומה, נלב"ע בכ"ט שבט תשנ"ד ונטמנה בהר-הזיתים.<br /> <br /> אחיו: שלמה, מושב יסודות<br /> <br /> אחותו: לאה רבקה, אשת הרה"ח יוסף גרינברג ז"ל <br /> <br /> בניו:<br /> * שלמה, כפר חב"ד<br /> * יצחק, מחנך ותיק בת"ת חב"ד בביתר עילית, מרצה ויועץ בענייני הוראה,<br /> * מרדכי, מורה בבית הספר הוירטואלי לילדי השלוחים חיידר-נט, בעבר שימש כשליח הרבי בעיר בירבוידז'אן רוסיה, ביתר עילית.<br /> * שלום דב-בער, עסקן ציבורי ונציג חב"ד בעיריית לוד. <br /> * שניאור-זלמן, כפר חב"ד<br /> * יוסף מאיר, בעבר היה שליח הרבי בקזחסטן, כפר חב"ד<br /> חתניו:<br /> * שמואל יעקב קעניג, [[משפיע]] בכפר חב"ד, ובעל תפילה נודע.<br /> * יוסף יצחק הניג, ירושלים. סופר סתם ידוע שכותב בין היתר גם את ספרי התורה של ילדי ישראל.<br /> * משה קורנט, שליח הרבי בנשר<br /> * משה משי-זהב, ירושלים<br /> * בן ציון שיינברגר, חבר וועד כפר חב"ד<br /> * מאיר הולצברג, שליח הרבי בעיר בליא-צרקוב, אוקראינה<br /> * דניאל גורדון, מארגון "אור אבנר",כפר חב"ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:שיינר, משה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]][[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=298294 תומכי תמימים ביתר עילית 2017-07-29T20:17:10Z

<p>212.179.42.227: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:תותל ביתר.jpg|left|thumb|250px|הישיבה בביתר]]<br /> '''ישיבת [[תומכי תמימים]] [[ביתר עלית]]''' הינה סניף של [[ישיבה קטנה]] בעיר [[ביתר עילית]]. הוקמה בשנת [[תשנ"ז]] ושכנה במבנים ארעים ולקראת שנת [[תשס"ט]] נכנסה הישיבה למבנה קבוע.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הישיבה כשמונים בחורים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *ראש הישיבה: הרב [[מרדכי מישולבין]]. <br /> * מנכ"ל הישיבה: הרב אלחנן מישולובין.<br /> *[[משגיח]] הישיבה: הרב מנחם מענדל רויטמן.<br /> *[[משגיח]] ערב: הרב יעקב טורנהיים.<br /> *מנהל גשמי: הרב דובער סגל.<br /> *[[משפיע|משפיעים]]: הרב מנחם מענדל רוט, הרב שלמה ליצמן, הרב עזריאל זעליג וולפא, הרב שניאור זלמן אופן, הרב שניאור זלמן לאסקר, הרב יחיאל אלפנביין.<br /> *מגידי שיעורים: <br /> שיעור א': הרב מנחם מענדל רוט, הרב יחיאל אלפנביין. <br /> שיעור ב': הרב מרדכי מינצברג. <br /> שיעור ג': הרב פנחס רוזנברג.<br /> *משיבים: הרב אריאל נווה, הרב חננאל קוט, הרב יוסף חנינא ביינדמן.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: מוסדות]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=298293 תומכי תמימים ביתר עילית 2017-07-29T20:15:15Z

<p>212.179.42.227: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:תותל ביתר.jpg|left|thumb|250px|הישיבה בביתר]]<br /> '''ישיבת [[תומכי תמימים]] [[ביתר עלית]]''' הינה סניף של [[ישיבה קטנה]] בעיר [[ביתר עילית]]. הוקמה בשנת [[תשנ"ז]] ושכנה במבנים ארעים ולקראת שנת [[תשס"ט]] נכנסה הישיבה למבנה קבוע.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הישיבה כשמונים בחורים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *ראש הישיבה: הרב [[מרדכי מישולבין]]. <br /> * מנכ"ל הישיבה: הרב אלחנן מישולובין.<br /> *[[משגיח]] הישיבה: הרב מנחם מענדל רויטמן.<br /> *[[משגיח]] ערב: הרב יעקב טורנהיים.<br /> *מנהל גשמי: הרב דובער סגל.<br /> *[[משפיע|משפיעים]]: הרב מנחם מענדל רוט, הרב שלמה ליצמן, הרב עזריאל זעליג וולפא, הרב שניאור זלמן אופן, הרב שניאור זלמן לאסקר.<br /> *מגידי שיעורים: <br /> שיעור א': הרב מנחם מענדל רוט, הרב יחיאל אלפנביין. <br /> שיעור ב': הרב מרדכי מינצברג. <br /> שיעור ג': הרב פנחס רוזנברג.<br /> *משיבים: הרב אריאל נווה, הרב חננאל קוט, הרב יוסף חנינא ביינדמן.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: מוסדות]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8&diff=283846 יחיאל קוצר 2017-01-24T18:45:01Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[File:הרב_קוצר_2016-10-13_17-10.jpg|thumbnail|הרב קוצר]]<br /> <br /> <br /> הרב '''יחיאל חיים קוצר''' (יליד שנת [[תשל"ב]], 1972) הינו אחד מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[אילת]], רב מלון דן וקהילת [[רשב"י]] בעיר, ורבה של מדרשיית נשים הפועלת במקום.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בקיבוץ דוברת שבעמק יזרעאל ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ב]] להוריו פישל ומרים קוצר. בילדותו התקרבו הוריו ל[[חסידות חב"ד]] על ידי רעייתו של הרב [[אברהם דונין]] מ[[תענך]] והשתתפות פעילה בשיעורי ה[[תניא]] לנשים שהתקיימו בביתה, ובעקבות קירובם ליהדות ולחסידות, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן היה שליח ב[[תומכי תמימים קרית גת|ישיבה גדולה בקרית גת]].<br /> <br /> ב[[כ"ד ניסן]] [[תש"מ]] זכה להיכנס ל[[רבי]] שליט"א [[מלך המשיח]] ל[[יחידות]] יחד עם אימו, ובשנת [[תשנ"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> עם סיום מסלול הלימודים, יצא לשליחות ב[[בית חב"ד]] ב[[רוסיה]] ועזר ל[[שליח]] המקומי לתחזק את הפעילות החב"דית המקומות, ולאחר מכן חזר לארץ והתגייס ל[[צה"ל]] והשתלב כלוחם קרבי בחטיבת 'גבעתי', ושירת כסמל מחלקה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם פנינה יהודית לבית משפחת כהן, נסעו לשליחות בתאילנד לכשנה וחצי. לאחר השליחות הצטרף לצוות שלוחי הרבי באילת, והחל להתמקד בפעילות במלונות הרבים הפזורים בעיר. לאחר מספר שנות פעילות מבורכת, התמנה כרב [[בית הכנסת]] הגדול [[רשב"י]] בעיר, ובהמשך התמנה כרב מלון דן בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ח]] נפתחה בעיר מדרשייה חב"דית לבנות, והרב קוצר החל לכהן כרב המדרשייה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36693 מדרשייה חדשה לבנות באילת] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לרב קוצר ידידות קרובה עם ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי, שאף השתתף באופן אישי בחגיגות יובל החמישים להולדתו.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ד]] נבחר לשאת את הנאום המרכזי בערב לידידי חב"ד שנערך על ידי [[צעירי חב"ד בארץ הקודש|צעירי חב"ד]] בבניני האומה בירושלים, בתור נציג השלוחים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68947 נציג השלוחים בערב חב"ד: הרב יחיאל קוצר מאילת] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ז]] נפטרה רעייתו פנינה אפרת יהודית, לאחר מחלה קשה, וסבל רב.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69900 הרב קוצר מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} כ' אדר ראשון [[תשע"ד]] (20.02.2014)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוצר, יחיאל חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד אילת: אישים]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8&diff=283845 יחיאל קוצר 2017-01-24T18:44:46Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[File:הרב_קוצר_2016-10-13_17-10.jpg|thumbnail|הרב קוצר]]<br /> <br /> <br /> הרב '''יחיאל חיים קוצר''' (יליד שנת [[תשל"ב]], 1972) הינו אחד מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[אילת]], רב מלון דן וקהילת [[רשב"י]] בעיר, ורבה של מדרשיית נשים הפועלת במקום.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בקיבוץ דוברת שבעמק יזרעאל ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ב]] להוריו פישל ומרים קוצר. בילדותו התקרבו הוריו ל[[חסידות חב"ד]] על ידי רעייתו של הרב [[אברהם דונין]] מ[[תענך]] והשתתפות פעילה בשיעורי ה[[תניא]] לנשים שהתקיימו בביתה, ובעקבות קירובם ליהדות ולחסידות, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן היה שליח ב[[תומכי תמימים קרית גת|ישיבה גדולה בקרית גת]].<br /> <br /> ב[[כ"ד ניסן]] [[תש"מ]] זכה להיכנס ל[[רבי]] שליט"א [[מלך המשיח]] ל[[יחידות]] יחד עם אימו, ובשנת [[תשנ"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> עם סיום מסלול הלימודים, יצא לשליחות ב[[בית חב"ד]] ב[[רוסיה]] ועזר ל[[שליח]] המקומי לתחזק את הפעילות החב"דית המקומות, ולאחר מכן חזר לארץ והתגייס ל[[צה"ל]] והשתלב כלוחם קרבי בחטיבת 'גבעתי', ושירת כסמל מחלקה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם פנינה יהודית לבית משפחת כהן, נסעו לשליחות בתאילנד לכשנה וחצי. לאחר השליחות הצטרף לצוות שלוחי הרבי באילת, והחל להתמקד בפעילות במלונות הרבים הפזורים בעיר. לאחר מספר שנות פעילות מבורכת, התמנה כרב [[בית הכנסת]] הגדול [[רשב"י]] בעיר, ובהמשך התמנה כרב מלון דן בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ח]] נפתחה בעיר מדרשייה חב"דית לבנות, והרב קוצר החל לכהן כרב המדרשייה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36693 מדרשייה חדשה לבנות באילת] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לרב קוצר ידידות קרובה עם ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי, שאף השתתף באופן אישי בחגיגות יובל החמישים להולדתו.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ד]] נבחר לשאת את הנאום המרכזי בערב לידידי חב"ד שנערך על ידי [[צעירי חב"ד בארץ הקודש|צעירי חב"ד]] בבניני האומה בירושלים, בתור נציג השלוחים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68947 נציג השלוחים בערב חב"ד: הרב יחיאל קוצר מאילת] {{שטורעם}}}}.<br /> בשנת [[תשע"ז]] נפטרה רעייתו פנינה אפרת יהודית, לאחר מחלה קשה, וסבל רב.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69900 הרב קוצר מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} כ' אדר ראשון [[תשע"ד]] (20.02.2014)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוצר, יחיאל חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד אילת: אישים]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=279635 רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב) 2016-12-23T10:50:16Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שלום דובער שניאורסון<br /> |תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]<br /> |כינוי=אדמו"ר מהורש"ב<br /> |תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]<br /> |מקום פטירה=רוסטוב<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}<br /> <br /> '''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון]] - [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד רבי שלום דובער לאביו רבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ו[[אדמו"ר האמצעי]] הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". [[אדמו"ר האמצעי]] אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ו[[אדמו"ר האמצעי]] ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].<br /> <br /> ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]].<br /> <br /> ===תספורת והכנסה ל"חדר"===<br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"ב, אמר הסבא [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלוש, יביאו את הילד שיישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: <br /> <br /> {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ([[אדמו"ר המהר"ש]]) ובכח זה הנני מושח את הילד}}.<br /> <br /> כנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[חדר]]" שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו [[סוכר]]יות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את ה[[סוכר]]יות. בערב [[פסח]] בזמן בדיקת כיסי ה[[בגד|בגדים]] של הילדים, קרא [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנכדו ושאלו מה עשה עם ה[[סוכר]]יות? והוא נאלץ לאוכלן.<br /> <br /> מידי יום היה [[אדמו"ר הרש"ב]] נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.<br /> <br /> ===[[נישואין]]===<br /> ====שידוך====<br /> בילדותו שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] רבות בבית סביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו [[שטערנא שרה]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{הערה|על פי השמועה}} <br /> <br /> ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים {{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא - [[אדמו"ר הצמח צדק]] התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]] (מתוך אמונה בביאת משיח).<br /> <br /> בתקופה שקדמה לחתונה הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב.<br /> <br /> כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה בעיר הכלה אוורוטש.<br /> <br /> ====חתונה====<br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש (מקום מגורי אבי הכלה). התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת. <br /> <br /> בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".<br /> <br /> [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. [[אדמו"ר המהר"ש]] ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.<br /> ====שבע ברכות====<br /> רצונו של אבי החתן, היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה [[ליובאויטש]] מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת שבע ברכות", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (ה[[צמח צדק]]), מהסבא ([[אדמו"ר האמצעי]]), ומאב הסבא ([[אדמו"ר הזקן]]), עם לב מבין".<br /> <br /> עם היות שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאויטש, אך [[אדמו"ר המהר"ש]] היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אף מאמר ריבוי עצום של [[מאמר]]י חסידות - 32!, ו"ב[[שבת]] שבע ברכות", התוועד הרבי שלוש פעמים, גליויים נפלאים גילה הרבי באותה שבוע, בין היתר הסביר גם במעלת בנו, החתן.<br /> <br /> מיד לאחר החתונה אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|ב[[שבת]] נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה אך עיקר לימודו היה [[דא"ח]] וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה ב[[תורת הנגלה]] או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}<br /> ביום [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב ש[[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום [[ט"ז בתשרי]], אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "כתר יתנו לך" וב[[חנוכה]] "תנו רבנן נר חנוכה".}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות).<br /> <br /> בשנת האבילות נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. <br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ג]], לקראת סוף שנת האבילות, נכנסו החברים המלמדים, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה אל הרב [[אברהם מזמבין]] כדי לשאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק ל[[צדקה]] לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. <br /> <br /> בשנת [[תר"נ]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ל[[יחידות]] באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}.<br /> <br /> לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "[[אדמו"ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת [[אדמו"ר הרש"ב]] - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר"נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.<br /> ===ייסוד ישיבת תומכי תמימים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}<br /> ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, קרא [[אדמו"ר הרש"ב]] לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר [[אדמו"ר הרש"ב]] את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.<br /> <br /> שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז"ל]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו{{הערה|כתובות ט, ב.}}". בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].<br /> <br /> ===אסיפת הרבנים עת"ר===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת"ר]]}}<br /> בשנת [[תר"ע]] התקיימה בעיר פטרבורג אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי.<br /> <br /> באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה.<br /> <br /> תחת הנהגתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת.<br /> <br /> ==בריאותו==<br /> [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בעל [[גוף]] חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות, בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים.<br /> ב[[כסלו]] [[תרנ"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים, ובחודש הראשון היה סגור בחדרו, ובכ"ד טבת יצא מחדרו לתפלה, בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. <br /> <br /> ===ביקורו אצל פרופסור פרויד===<br /> <br /> בחורף ה'תרס"ג (1903) נסע הרבי לווינה עם בנו [[הרבי הריי"צ]] ונפגש עם זיגמונד פרויד. הסיבה לנסיעה לווינה ולביקוריו אצל פרויד הייתה אובדן תחושה בידו השמאלית. הרש"ב תיאר במכתביו‏ את מצבו הבריאותי ואת ביקוריו אצל הרופאים והטיפולים שנעשו לו. מהמכתבים עולה כי פרויד נתן לו טיפול בחשמל, שהועיל להחזרת התחושה בידו. הוא המשיך בטיפולים האלה גם בשובו לביתו, אך הציוד שהיה ברוסיה התברר כלא יעיל.<br /> <br /> בנוסף לטיפולים, מסתבר שהרבי שוחח עם פרויד בעניינים שונים. בכתבי [[הרבי הריי"צ]] מובאים שני תיאורים לשיחות בין השניים. בתיאור הראשון מתעניין פרויד בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל אותו על מהותה. בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית. לאחר מכן מתואר כיצד הרש"ב סבל באותה שנה מ'נמיכות הרוח', מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. פרויד אמר על כך "המוח משיג מה שהלב אינו יכול להכיל, והלב אינו מכיל מה שהמוח משיג" והמליץ שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך "יעוררו רגש הרוממות בנפשו"‏.<br /> <br /> == מליובאוויטש לרוסטוב ==<br /> [[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]<br /> בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זו.<br /> <br /> תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. [[אדמו"ר הרש"ב]] קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע ל[[רוסטוב]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.<br /> <br /> באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרע"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]].<br /> <br /> ב[[תרע"ח]] פתח [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב את בית ה[[דפוס עזרא]], ובו הודפס [[סידור רוסטוב]].<br /> <br /> ==שלוחי אדמו"ר הרש"ב==<br /> <br /> [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות [[רוסיה]], כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]].<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> [[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקורית]]<br /> בשנת [[תר"פ]] תיכנן [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br /> <br /> לצורך הנפקת הויזה צילמו את [[אדמו"ר הרש"ב]] וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא [[אדמו"ר הרש"ב]] מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב.<br /> <br /> == [[הסתלקות]]ו ==<br /> [[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]<br /> ביום חמישי בלילה, כ"א ב[[אדר]] [[תר"פ]], [[אדמו"ר הרש"ב]] היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד"ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש [[אדמו"ר הרש"ב]] לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו [[מים]] קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק [[אדמו"ר הרש"ב]] לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ב, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים. <br /> <br /> ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו"ר הרש"ב, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת ה'טיפוס' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"ר לנדא, ד"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד"ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על [[אדמו"ר הרש"ב]] יש לשנות את שיטת טיפול. <br /> <br /> למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת. <br /> <br /> בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. ב[[מוצאי שבת]] בשעה עשר, פקח לפתע [[אדמו"ר הרש"ב]] את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של [[אדמו"ר הרש"ב]] היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ נ"ע חלק א'עמוד קיג.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין{{הערה|אשכבתא דרבי.}}!".<br /> <br /> [[אדמו"ר הרש"ב]] הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם [[אדמו"ר הזקן]] בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני [[הסתלקות]]ו, אף הוא ב[[מוצאי שבת]] קודש.<br /> <br /> לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע [[אדמו"ר הרש"ב]] את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. [[אדמו"ר הריי"צ]] שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של אביו היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו"ר הריי"צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאת.<br /> <br /> במשך כל תקופת מחלתו, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.<br /> <br /> ביום ב' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. [[אדמו"ר הרש"ב]] יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, וה[[נשמה]] הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}.<br /> <br /> ===הלוויתו===<br /> זקני ומכובדי [[אנ"ש]] ערכו את ה"טהרה" וסיפרו שעל פניו הטהורות של [[אדמו"ר הרש"ב]] היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה עטוף, מלבד התריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.<br /> <br /> בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו"ר הרש"ב, לכיוון [[בית עלמין|בית העלמין]] הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק [[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ"ש. לפני הקבורה, פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> ===העברת ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]]=== <br /> חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על ה[[אוהל אדמו"ר הרש"ב|אוהל]] של קבר אדמו"ר הרש"ב. בחורף שנת [[תרצ"ט]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של [[אדמו"ר הרש"ב]] והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של [[אדמו"ר הרש"ב]] אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. [[אדמו"ר הריי"צ]] שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם [[נגלה]] מחזה מדהים - גופו הקדוש של [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר שלם וה[[טלית]] שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את ה[[גוף]] הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש. לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים את המקום תדיר.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> #'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי יה"{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי"ח.}}.<br /> #'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני [[תקיעת שופר]] בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-שופר בראש השנה.<br /> #'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].<br /> #'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על [[אדמו"ר הרש"ב]] ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]], ולעיתים בסדר ניגונים מנוגן על הסדר כניגון של [[אדמו"ר הרש"ב]].<br /> <br /> ==ספריו (חלקי)==<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]].יצאו לאור בששה כרכים.<br /> *'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].<br /> *'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות נשיאותו. <br /> *'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] שנאמרו בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] ב[[חגים]] ומועדי השנה. <br /> <br /> ;קונטרסים<br /> *'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילה]].<br /> *'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות. <br /> *'''[[קונטרס עץ חיים]]''' - קונטרס אותו כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.<br /> *'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב. <br /> *'''[[קונטרס התפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפלה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]] <br /> * הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב. <br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''גזע חסידים''' - התיעוד המלא על העברת קברו.<br /> * אדמו"ר הרש"ב, '''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.<br /> * [[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]'''.<br /> * [[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''.<br /> * [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] על שלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] לגרוזיה.<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]] על שלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד.<br /> * [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת קה"ת, תשע"ב.<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], [[המשפיע שלא חזר]] יומן ההסתלקות שכתב הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].<br /> * הרב [[אלישיב קפלון]], "בתוך הגולה" - [[רוסטוב]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו"ר מהורש"ב - {{חב}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[כ' חשוון]] - [[תרכ"א]] - [[ב' ניסן]] - [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}<br /> [[קטגוריה:אדמו"ר הרש"ב|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=279511 שלום מענדל קלמנסון 2016-12-22T15:37:56Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום מענדל קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום מענדל קלמנסון]]<br /> הרב '''שלום מענדל קלמנסון''' ([[תרפ"ב]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשע"ב]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת "שניאור" בעיר [[אוברוויליע]] ב[[צרפת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו===<br /> <br /> הרב קלמנסון נולד בשנת [[תרפ"ב]] בעיר [[ויטבסק]] להוריו הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]]|ומרת [[מנוחה קלמנסון]].<br /> <br /> בשנים הבאות עברה המשפחה לפושקינה - פרבר של העיר לנינגרד (כיום - '[[פטרבורג]]') בו החלה להתפתח באותן השנים קהילה חב"דית. <br /> <br /> === בתומכי תמימים ===<br /> <br /> בגיל חמש עשרה בלבד נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]], ישיבה שהתקיימה בתנאי מחתרת. עקב רדיפות השלטונות אחרי הישיבה נאלץ לעבור מקורסק אל העיר קלינצי.<br /> <br /> בשלב מסוים נפתח סניף של הישיבה בעיר מליטופול שבחצי האי קרים, ושלום מענדל נדד גם לשם. אביו ר' זלמן, חשש שמא אימו לא תתן את הסכמתה למסע ארוך שיגרום לניתוקו מהבית והמשפחה, ולכן ליווה ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת והעלהו על הרכבת שיצאה לדרכה. רק מששב לביתו הודיע לרעייתו כי בנם נסע ללמוד בסניף '[[תומכי תמימים]]' המרוחק אלפי ק"מ מביתם. <br /> <br /> במליטופול למד יחד עם חמשה או ששה תמימים. הוא שהה בישיבה זו כשנתיים ימים, משנת [[תרח"צ]] עד חורף [[ת"ש]], או אז נסע לסניף [[תומכי תמימים]] ב[[כותאיס]] שב[[גרוזיה]], שם למד אצל הרב [[יוסף גולדברג]]. לימים התמנה שלום מענדל בעצמו להיות מגיד שיעור בישיבה, והוא בן שמונה עשרה שנים בלבד. <br /> <br /> גם בגרוזיה עקבו אנשי [[המשטרה החשאית]] אחרי הישיבות החב"דיות ורדפו אחריהן. בשלב מסוים פשטו על הישיבה, ולקחו את כל ניירותיו של שלום מענדל, שבדרך כלשהי הצליח להימלט והתחבא בבית משפחה לא יהודית, שם שהה חודשים מספר עד שקיבל בחזרה את ניירותיו. משנרגעו קמעה הרוחות, נסע ל[[עיירה]] סינקי שבגרוזיה, שם ניהל מחלקת 'תומכי תמימים' עד תום ימי המלחמה, אז נסע ל[[סמרקנד]], לשם הגיעו בני משפחתו שברחו מביתם בלנינגרד.<br /> <br /> בחודשים הבאים הגיע שלום מענדל ללבוב, עיר הגבול, ומשם הצליח לצאת מ[[רוסיה]] ב[[בריחת החסידים]] הידועה ולהגיע עד למחנה העקורים [[פוקינג]].<br /> <br /> === פוקינג===<br /> <br /> בתחילת חורף תש"ז החליטו אנ"ש במחנה הפליטים [[פוקינג]], שיש צורך להושיב אנשים קבועים בפראג כדי שיתעסקו בהצלת החסידים ששהו ב[[פולין]] ובמדינות אחרות שהיו בשליטת הקומוניסטים. בניגוד לפוקינג, בפראג היתה אפשרות לטלפן ולעמוד בקשר רצוף עם [[הרבי הריי"צ]] ששהה אז בניו יורק.<br /> ועד אנ"ש בפוקינג בראשות ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]], שלחו לפראג שלושה חסידים: הרב שלום מענדל קלמנסון, הרב [[הלל פבזנר]] (לימים רב קהילת חב"ד בצרפת) ומרת [[הדסה גרליק]] (פרמן). לא חלף זמן רב, ור' שלום מענדל נותר לבדו (מלבד זמן מוגבל בו שהה עמו ידידו הוותיק ר' [[משה מרוזוב]]). ר' שלום מענדל פעל בפראג במסגרת '[[הלשכה]]' בהנהלת הרב [[בנימין גורודצקי]], ובהכוונת [[הרבי הריי"צ]]. <br /> <br /> על פי הוראות [[הרבי הריי"צ]], המשיך הת' שלום מענדל לסייע לחסידים להמשיך דרכם מהמדינות הקומוניסטיות אל מדינות המערב כמו [[צרפת]] וגרמניה. הוא אף סייע להקים מוסד חינוכי '[[בית שרה]]' עבור בנות הפליטים. ועסק בפועל בניהולו במשך תקופה. בד בבד זכה לשמש כאיש הקשר בין הרבי לאמו הרבנית הצדקנית מרת חנה שהגיעה באותה עת לצרפת. <br /> <br /> הוא אף עסק בשליחויות שונות על פי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי, בין היתר גם בהדפסת ספרי [[קה"ת]]. כפי העולה מסדרת ספרי "אגרות קודש", זכה ר' שלום מענדל לקבל מהרבי אגרות רבות באותן שנים, ובהן הוראות רבות, הן לגבי ההדפסה והן לגבי הפליטים. רבות מתכתובות אלו עברו דרך הרב קלמנסון, שכתב לרבי בחורף תש"ז: "אני הנה כל עניני בתור מקשר וזה אני עושה כפי היכולת".<br /> <br /> בתחילת קיץ תש"ז ביקש רשות מהרבי לעזוב את פראג, אך לא קיבל תשובה חיובית עד לט"ו מר חשוון תש"ח, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] השיב לו: "'''ועל שאלתו אודות עצמו, יעתיק מושבו לפאריז'''".<br /> <br /> בחודשים הבאים עבר לפריז, לשם כבר הגיעו רבים מהחסידים שיצאו מרוסיה. <br /> <br /> ==אוברוויליע ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אוברוויליע]]}}<br /> בשנת [[תש"ט]] הקים את ביתו עם הרבנית בתיה, בת החסיד הנודע הרב [[עוזיאל חזנוב]]. בשנים שלאחר החתונה, למד את אמנויות השחיטה והמילה, מלאכות קודש שבהן עסק במסירות במשך עשרות שנים. לאחר מספר שנים התיישב יחד עם משפחות חבדיות נוספות בעיר [[אוברוויליע]] הסמוכה לפריז. <br /> <br /> בעקבות הוראת הרבי החלו לערוך פעילות עם יהודי [[אוברוויליע]], במסגרתה הקימו גן ילדים, בית ספר שנקרא בשם "שניאור" ומוסדות נוספים. כמו כן הקימו קעמפ בשם "גן ישראל" בהוראה מפורשת של הרבי.<br /> <br /> היחס של הרבי לפעילות ר' שלום מענדל ורעייתו היה מיוחד במינו. בני המשפחה מספרים, כי כאשר בתם מרת פייגא לויטין המתגוררת בניו -הייבן התכוננה ללידתה הראשונה, הגיעה אליה אמה הרבנית בתיה כדי לסייע לה. מיד לאחר הלידה, היישר מ[[בית רפואה|בית הרפואה]] נסעה הרבנית ל-770 ונכנסה ל'יחידות'. עוד לפני שהספיקה להודיע לרבי על הבשורה הטובה, איחל לה הרבי "מזל טוב", ושאלה עד מתי היא מתכוננת להישאר בניו יורק, משהשיבה על כוונתה להישאר עד אחרי הברית, הורה לה הרבי באופן מפתיע לחזור מיד לצרפת. הוראה זו גרמה לה לשמחה רבה; היא נוכחה לדעת עד כמה הרבי מייקר את עבודתה במוסדות "שניאור". כבר למחרת עלתה על מטוס שיעדו צרפת, ואת איחוליה לברית המילה מסרה באמצעות הטלפון.<br /> <br /> === פטירתו ===<br /> <br /> ביום שני [[כ"ג כסלו]] [[תשע"ב]], השיב הרב שלום מענדל קלמנסון את נשמתו לבוראה והוא בן 89 שנים. במסע ההלוויה שלו שהחל בפאריז, נחסמו רחובות על ידי קהל רב מכל החוגים, תלמידים ומכרים ובני משפחותיהם, אשר בזכותו הם הולכים בדרך היהדות והחסידות. אלפי התלמידים שלמדו במוסדותיו במשך השנים, באו להיפרד ממי שעמד שנים רבות בראשות המוסדות במסירות אמיתית.<br /> <br /> הלווייתו שיצאה מצרפת, המשיכה לארץ הקודש ולאחר מסע רב-משתתפים נטמן בהר הזיתים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * הרב יוסף יצחק קלמנסון - אוברוויליע.<br /> * הרב מאיר שמחה קלמנסון - אוברוויליע.<br /> * גב' ביילה גנזבורג - מילאנו איטליה.<br /> * גב' רבקה ליפסקר - ניו יורק.<br /> * גב' רחל ברוכשטט - ניו יורק.<br /> * גב' פייגא לויטין - ניו הייבן.<br /> * גב' שטערנא שרה דייטש - מגדל העמק.<br /> * גב' לאה רסקין - אוסטרליה.<br /> * גב' חיה ניסלביץ - אוברוויליע.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שלום דובער פרינלנד, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Deitsch-Mendelson%20-%20Elul%2015%2C%205775.pdf תשורה מנישואי נכדו הסוקרת את תולדות חייו]''', ט"ו [[אלול]] תשע"ה, כפר חב"ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:קלמנסון, שלום מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A8&diff=279442 אברהם מנחם מענדל וכטר 2016-12-21T15:48:10Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[תמונה:וכטר.jpg|left|thumb|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]<br /> [[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]]<br /> <br /> הרב '''אברהם מנחם מענדל וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶכְטֶר''', יליד שנת [[תש"ח]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ומתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו-כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י"ח כסלו]] [[תש"ח]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. לאחר נישואיו עם בתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר, לרבנית רחל, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.<br /> <br /> ===התקרבותו לחסידות חב"ד===<br /> קודם התקרבותו לחב"ד, הכיר רק את 'ספר הערכים' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג 'ממלא וסובב כל עלמין'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי ניו-יורק, נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה<br /> <br /> בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".<br /> <br /> לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].<br /> <br /> הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.<br /> <br /> ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות [[שבת]] עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]]. <br /> <br /> היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!<br /> <br /> הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס הסירטוק שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן בתורת הנגלה.<br /> <br /> ===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===<br /> בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'הושענא רבה' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' [[אייר]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הוכה הרב וכטר עד זוב דם, [[זקן|זקנו]] ופאותיו נגזזו, בגדיו הפשטו ממנו, וכך נשאר ערום, והוא הושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח אפרו-אמריקאי שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע שהתפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. כתוצאה מפגיעה קשה זו, החרימו [[רבני חב"ד]] את כשרות סאטמר.<br /> <br /> מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב את "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.<br /> <br /> ===נסיעתו לארץ===<br /> לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.<br /> <br /> כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך של כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.<br /> <br /> במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע"ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארה"ב' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;חתניו<br /> *הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].<br /> *הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40499 "הרבי כנביא וגדריה של הנבואה בימינו"] - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)<br /> {{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A8&diff=279441 אברהם מנחם מענדל וכטר 2016-12-21T15:45:31Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[תמונה:וכטר.jpg|left|thumb|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]<br /> [[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס"ט]])]]<br /> <br /> הרב '''אברהם מנחם מענדל וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶכְטֶר''', יליד שנת [[תש"ח]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ומתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב"ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו-כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י"ח כסלו]] [[תש"ח]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. לאחר נישואיו עם בתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר, לרבנית רחל, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים "ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג", ועמד בראשה.<br /> <br /> ===התקרבותו לחסידות חב"ד===<br /> קודם התקרבותו לחב"ד, הכיר רק את 'ספר הערכים' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג 'ממלא וסובב כל עלמין'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי ניו-יורק, נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה<br /> <br /> בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".<br /> <br /> לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].<br /> <br /> הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.<br /> <br /> ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות [[שבת]] עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]]. <br /> <br /> היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!<br /> <br /> הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס הסירטוק שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש"ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן בתורת הנגלה.<br /> <br /> ===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===<br /> בשנת [[תשמ"ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב"ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'הושענא רבה' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי "שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה". בט' [[אייר]] תשמ"ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הוכה הרב וכטר עד זוב דם, [[זקן|זקנו]] ופאותיו נגזזו, והוא הושלך אל הרחוב באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח אפרו-אמריקאי שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע שהתפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו"רים הביעו מחאה חריפה. כתוצאה מפגיעה קשה זו, החרימו [[רבני חב"ד]] את כשרות סאטמר.<br /> <br /> מאורע זה "חשף" את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב"ד ובעקבות כך החליט לעזוב את "רשמית" את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב"ד]] באופן רשמי וגלוי.<br /> <br /> ===נסיעתו לארץ===<br /> לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב"ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.<br /> <br /> כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך של כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב"ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.<br /> <br /> במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע"ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב"די מנחלת הר-חב"ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארה"ב' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;חתניו<br /> *הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].<br /> *הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40499 "הרבי כנביא וגדריה של הנבואה בימינו"] - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב"ד]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס"ח]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)<br /> {{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=279306 אליעזר שם טוב 2016-12-20T13:51:34Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>הרב '''אליעזר גרשון שמטוב''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הוא שליח הרבי במונטווידאו, אורוגוואי. סופר חסידי ומרצה מבוקש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[אברהם שם טוב]] בברוקלין, ניו יורק.<br /> <br /> בעודו תינוק, יצא אביו לפעול בשליחות הרבי ב[[פילדלפיה]], ושם גדל בשנות ילדותו. בצעירותו למד ב[[אהלי תורה קראון הייטס]] שם נמנה בשנת [[תש"מ]] על קבוצת התלמידים המייסדת של [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|קובץ הערות וביאורים]] היוצא לאור על ידי תלמידי הישיבה ומהווה את אחת הבימות התורניות החשובות והמרכזיות של [[חסידות חב"ד]] עד היום.<br /> <br /> בהמשך, למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ולאחר סיום מסלול לימודיו [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] בשנת [[תשד"מ]], ובאותה שנה התחתן עם רעייתו חנה, בת הרב [[צבי הירש חיטריק]], [[שליח]] [[הרבי]] לברזיל.<br /> <br /> בשנת [[תשמ"ה]] נשלח על ידי הרב לאורוגוואי, וייסד את בית חב"ד בעיר מונטווידאו, והקים את מוסדות חב"ד המקומיים.<br /> <br /> הרב שמטוב מפרסם באופן קבוע טורים בעניני יהדות באתר חב"ד.אורג באנגלית, וחלק ממאמריו מתורגמים ומתפרסמים במדור האתר בשפה העברית.<br /> <br /> בשנת [[תשע"ו]] יצא לאור ספרו 'תניא לאנשים כמוך וכמוני' שערך בשותפות יחד עם ר' [[דובי ליברמן]], ומנגיש רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי.<br /> <br /> ידוע כבעל שפה רהוטה, ומוזמן לעיתים תדירות להרצות בשבתונים ואירועים שונים של בתי חב"ד ברחבי העולם.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - בהוצאת [[פעילי חב"ד]], [[אייר]] תשע"ו (עורך שותף).<br /> <br /> {{מיון רגיל:שמטוב, אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שמטוב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בדרום אמריקה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אהלי תורה קראון הייטס]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=272032 יעקב גלינסקי 2016-11-01T15:03:30Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גלינסקי]]<br /> הרב '''יעקב גלינסקי''', ([[ט' טבת]] [[תרפ"א]] - [[כ"ב שבט]] [[תשע"ד]]) [[ראש ישיבה]] ודרשן ברוח [[תורת המוסר]], זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]] ולקבל הדרכות מפורטות כיצד להתנהג עם ילדי העולים במסגרת עבודתו החינוכית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גלינסקי נולד ב[[ט' טבת]] [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] קריניק שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה.<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבה]] בעיירת הולדתו, ובשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' ב[[ביאליסטוק]]. בזמן לימודיו בישיבה ערך לעצמו תרגילים ל[[מסירות הגוף|שבירת מידות רעות]], כפי שהנהיג ה'סבא מנובהרדוק' תרגילים לפי חודשי השנה. לימים אמר כי תרגילים אלו נתנו לו את הכוח להתמודד מול המשטר הסובייטי.<br /> <br /> === בברית המועצות ===<br /> ב[[מלחמת העולם השניה]], בשנת [[תש"א]] ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק ל[[ליטא]], אך זמן קצר אחר כך נאצלו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות ב[[סיביר]], מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. ב[[סיביר]] הוחרמו מהם ה[[תפילין]] וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר [[חז"ל]] "כל המאריך ב[[ה' אחד (קריאת שמע)|אחד]] מאריכים לו ימיו ושנותיו".<br /> <br /> כעבור שנתיים שוחרר מה[[מחנה עבודה|מחנות]] ועבר ל[[קזחסטאן]], שם נפגש עם ר' אייזיק רוט - ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח [[תלמוד תורה]] מחתרתי ל[[יהודי]] המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה.<br /> <br /> אחרי המלחמה [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' חיים בנימין ברוד,(נפטרה תמוז תשע"ו). והיה שותף להצלת הרב מטשעבין מ[[רוסיה]]. <br /> <br /> === בארץ ישראל ===<br /> כעבור זמן יצא מ[[רוסיה]] ושהה במחנות העקורים ב[[גרמניה]], ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ והתיישב ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בשנת [[תשי"ג]] פקד עליו רבו, הרב אלחנן פרלמוטר, לקבל על עצמו לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשות]] ישיבת [[חדרה]] ו[[ראש העין]] לעולים, כשבמקביל הסתובב במעברות וחיזק את משפחות העולים לשמור על חיי תורה ומצוות. בהמשך הקים רשת [[כולל]]ים, וייסד קרנות [[צדקה]] וחסד.<br /> <br /> באמצע [[חודש שבט]] [[תשע"ד]] אושפז בב[[בית הרפואה]] "מעייני הישועה" ב[[בני ברק]] כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי [[כ"ב שבט]] נפטר בגיל 93.<br /> <br /> == אצל הרבי ==<br /> בשל תפקידיו הרבים והעול הכספי שהיה בהחזקת הכוללים וקרנות החסד שהקים נאלץ לנסוע רבות לחוץ לארץ למטרת גיוס כספים. באחת מנסיעותיו (בשנת [[תש"ל]]) זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ארוכה אצל [[הרבי]], אך מעולם לא גילה מה היה ביחידות, פרט לכך שהרבי נתן לו הוראות מדויקות כיצד לנהוג עם ילדי העולים בישיבה ובמעברות.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על [[חמשה חומשי תורה]], [[הגדה של פסח]], [[ימים נוראים]] ו[[מגילת אסתר]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרב גלינסקי שלוש-עשרה ילדים, מהם זכה לראות כ-400 צאצאים. בנו הרב משה גלינסקי מ[[חיפה]] נמנה על [[חסיד]]י [[חב"ד]]. מנכדיו נמנה על [[אנ"ש]] גם ר' שמואל נחמיה גלינסקי ([[נחלת הר חב"ד]]). חתנו הבכור של הרב גלינסקי הוא הרב [[חיים ברמן]] מ[[ישיבת פוניבז']], שלמד בצעירותו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. כמו כן גיסיו, אחי וגיסי רעייתו, הינם חסידי חב"ד: ר' [[ישראל ברוד]] מ[[כפר חב"ד]], ר' [[יחזקאל ברוד]] מ[[קראון הייטס]], ר' [[יעקב לפקיבקר]] ור' [[זלמן לייב אסטולין]] מ[[בני ברק]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * חיים גלינסקי, '''הסבא מגיד מישרים''', ל' בשבט תשע"ד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1544.<br /> <br /> {{מיון רגיל:גלינסקי, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:תנועת המוסר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוד]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=271506 מרדכי גורודצקי 2016-10-31T15:53:59Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי גורודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורודצקי ב[[הכנסת ספר תורה]] (תשע"ב)]]<br /> הרב '''מרדכי גורודצקי''' (יליד שנת [[תרצ"ב]], 1931) הינו יו"ר [[ועד נחלת הר חב"ד]], ומראשי עסקני חב"ד המקומיים, וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[סמרקנד]] ב[[כ' כסלו]] [[תרצ"ב]] לאביו ר' [[שמחה גורודצקי]], ששימש בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כמנהיג רוחני לתושבי המקום. <br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]], הפכה סמרקנד המרוחקת לאחד מהמרכזים התוססים של החיים החסידיים כאשר מאות משפחות חסידיות שברחו מהתופת לעמקי רוסיה מצאו בה את מושבם, והוא זכה לקבל חינוך מגדולי החסידים בעיר, ולמד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|סניף ישיבת תומכי תמימים שנוסד בעיר]].<br /> <br /> זמן קצר לאחר המלחמה, נעצר אביו על ידי הבולשת הרוסיה ונחקר באכזריות, ואמו שעשתה את כל המאמצים לשחררו ללא הצלחה נפלה למשכב וקיבלה שיתוק מוחי בחצי גופה. בהיותו בן יחיד (בנוסף לאחותו), ובהתחשב במצבה הרפואי של אמו, לא יכל להרשות לעצמו להצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים (במבצע שנודע לימים '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'), והוא נותר ללמוד בישיבה בסמרקנד וסעד את אמו.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת דינה בת ר' [[משה וישצקי]] מ[[טשקנט]], קבע את מגוריו בסמיכות למקום מגורי חותנו והיה מאנשי הקהילה החסידית בטשקנט עד ליציאתו מרוסיה.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> [[קובץ:מרדכי גורודצקי2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורודצקי בתקופת עלייתו לארץ הקודש]]<br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ו]] קיבל אביו ר' [[שמחה גורודצקי]] מכתב מהרבי בו מבשר כי בנו ר' מרדכי ומשפחת חתנו ר' [[יונה לבנהרץ]] קיבלו אישורי יציאה. היה בזה [[רוח הקודש]] גלויה, שכן רק שבועיים לאחר מכן, למחרת תשעה באב, קיבלו בנו וחתנו את אישורי היציאה וב[[חודש אלול]] הגיעו לארץ הקודש.<br /> <br /> עם הגיעם התיישבו ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תש"ל]] כאשר הוקם המפעל 'גולגוטקס'{{הערה|נסגר בשנת תשע"א.}} בבעלות משותפת שלו יחד עם גיסו ר' [[יונה לבנהרץ]] ואחיו ר' [[זלמן לבנהרץ]] וכן ר' [[משה גולדשמיד]], הרבי אישר להקמת המפעל הלוואה גבוהה במיוחד בתנאי שמנהלי המפעל יעברו להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] ובעקבות כך עבר להתגורר בשכונה החדש.<br /> <br /> כבר בתקופה הראשונה למגוריו, החל לפעול לביסוס וחיזוק השכונה, כאשר הצעד הראשון היה דאגה לפרנסה למתיישבים החדשים במסגרת המפעל, וכן הקמת מוסדות וגיוס משאבים.<br /> <br /> עם הקמת [[ועד נחלת הר חב"ד]], הועמד בראש הועד וזכה למענות והראות רבות מהרבי בקשר לפעילותו לטובת נחלת הר חב"ד.<br /> <br /> בשנת [[תש"נ]] צורף כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' אהרן לייב רסקין - קראון הייטס<br /> *בתו מרת שושנה, רעיית ר' יצחק בלזינסקי - קרית מלאכי<br /> *חתנו ר' מנחם מענדל גורליק - משלוחי הרבי באשקלון<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורודצקי, מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד נחלת הר חב"ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורודצקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&diff=270847 נתן וולף 2016-10-30T16:24:39Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>{{קובץ|נתן וולף2|הרב וולף צועד ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ב[[נחל'ה]]}}<br /> הרב [[נתן וולף]] (מכונה '''נוסקע''', יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הינו מנהל ו[[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצתית בסיום ה[[התוועדות]] ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] בקבינט הבטחוני במשלחת של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בתמונה נראים מימין לשמאל: מר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], [[אריאל שרון]], ר' ישראל מיידנצי'ק, ר' מאיר זיילר, ר' אברהם מיידנצ'יק, הרב משה נפרסטק, '''הרב וולף''' ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br /> נולד ב[[א' ניסן]] [[תש"ג]] לאביו הרב [[אפרים וולף]], ולאמו מרת פסיה. כבר בהיותו בחור נודע כ"[[עובד]]", ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ"ו]] ייסד יחד עם ר' [[שלמה זרחי]] ר' [[אפרים פיקרסקי]] ר' [[יהודה לייב שפירא]] ר' [[שלום בער לויטין]] ר' [[יהושע דוברבסקי]] ור' [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] את [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> כאשר למד אצל הרבי בשנת ה[[קבוצה]] נכנס יהודי לא חב"דניק ל-[[770]] ושאל את הבחורים שאלה תורנית כל שהיא, על מנת לבדוק את היקף ידיעותיהם בלימוד. ר' נתן ענה לו שהתשובה לשאלה זו נמצאת ב'פני יהושע' ב[[מסכת מגילה]]. לאחר שאותו יהודי יצא, שאלו אותו חבריו היכן רכש את הבקיאות הזו, והוא השיב שבאחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] דיבר [[הרבי]] על כך שאסור לבטל את הזמן. וממילא כשעמד וחיכה שיתחילו מנחה, הוא פתח את הספר הראשון שעמד מולו.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת פנינה הגר נמנה על הקבוצה המייסדת של [[נחלת הר חב"ד]], וקיבל לידיו את ניהול מוסדות החינוך החב"דיים המקומיים לבנים, בהם התלמוד תורה וישיבת [[בית הר"מ]].<br /> <br /> על פי השמועה, כאשר טען אחד החסידים בפני הרבי שאין כיום מי שעובד ב[[עבודת התפילה]] כראוי, שלח אותו הרבי לנחלת הר חב"ד כדי שיראה כיצד הרב וולף מתפלל{{הערה|פורום חב"ד fm - [http://www.chabad.fm/141/3008.html מה קורה עם האריכות בתפילה?].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס"ב]] מונה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם עוד שלושה מנהלי מוסדות נוספים (הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[חיים יוסף גינזבורג]]).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב חיים יהודה גרינברג - מנהל [[היכל מנחם ביתר עילית]]. <br /> '''בניו'''<br /> * הרב אברהם וולף - ר"מ ב[[תומכי תמימים ברינוא]] ו[[משפיע]] הקהילה.<br /> * הרב יוסף יצחק וולף - חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. <br /> * הרב מנחם מענדל וולף - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]], ורב בית כנסת בעיר. <br /> * הרב יששכר דוב וולף - [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים בית הר"מ]] ורב [[בית הכנסת]] האשכנזי הגדול ב[[קרית מלאכי]]. <br /> * הרב [[שמואל וולף]] - משלוחי הרבי ב[[יהוד]].<br /> * הרב בנימין וולף - משלוחי הרבי וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת זקנים' באודסה, אוקראינה. <br /> * ר' שניאור זלמן וולף - כפר חב"ד.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולף, נתן}}<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולף]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=270846 מנחם מענדל ברוד 2016-10-30T16:23:35Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|אחר=דובר צעירי אגודת חב"ד|ראו=[[מנחם מענדל יצחק ברוד]]}}<br /> הרב '''מנחם מענדל הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1989) הוא משלוחי הרבי ב[[תל אביב]], רב [[בית הכנסת]] 'הבנים' בשכונת שיכון דן בעיר, ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[בית הרפואה]] אסותא שב[[תל אביב]].<br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> נולד ב[[ט' תשרי]] [[תשמ"ט]] לאביו הרב [[אליעזר ברוד]] רבה של כרמי יוסף.<br /> <br /> בילדותו למד ב[[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]] ובישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. לאחר מכן כיהן כשליח בישיבת תומכי תמימים שב[[חדרה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע"ב]] התחתן עם פסיה בתו של הרב [[מנחם מענדל גרליק]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשקלון]].<br /> <br /> בשנת [[תשע"ג]] יצא לשליחות בעיר [[תל אביב]].<br /> ומאז משמש כ[[רב]] ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונת שיכון דן בצפון [[תל אביב]] וכ[[רב]] [[בית הכנסת]] "הבנים" ב[[תל אביב]], ובנוסף משמש כשליח הרבי ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "אסותא" ב[[תל אביב]].<br /> <br /> מתוקף תפקידו כ[[רב]] ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונת שיכון דן בצפון [[תל אביב]] משמש הרב ברוד כשליח לאנשי עסקים ואישי ציבור, ומנצל את מפגשיו עמהם להפצת יהדות ו[[חסידות]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *סבו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br /> <br /> *אביו, הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> <br /> *חותנו, הרב מנחם מענדל גרליק.<br /> <br /> *גיסו הרב שמחה גרליק.<br /> <br /> *גיסו, הרב [[חנא חיים פרידמן]].<br /> <br /> *גיסו, הרב [[חיים ברוך רוזן]].<br /> <br /> *גיסו,הרב דוד אולידורט.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%90_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=270845 חנא חיים פרידמן 2016-10-30T16:22:51Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div><br /> הרב '''חנא חיים פרידמן''' הוא תלמיד חכם, מרביץ תורה ומחבר ספרים.<br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> נולד ב[[י' תשרי]] - [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ט]] לאביו הרב גרשון צבי פרידמן, [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[ירושלים]] שבנערותו התקרב לחסידות [[חב"ד]].<br /> <br /> בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד ב[[ירושלים]], ובישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שסיים את שנת הקבוצה כיהן כשליח ל[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> בתקופת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] זכה לסיים את ה[[ש"ס]].<br /> <br /> בשנת [[תשע"א]] התחתן עם חי' יהודית, בתו של הרב [[אליעזר ברוד]], רבה של כרמי יוסף וראש בית מדרש להוראה בישיבת "אור מנחם" ב[[כפר חב"ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע"ג]] מונה למשיב בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br /> <br /> בנוסף, מוסר כל יום שלישי שיעור ב[[בית הכנסת]] "נחום יצחק" שיעור בגמרא, במסגרת השיעורים של "תא שמע".<br /> <br /> == ספריו ==<br /> <br /> * עיונים והערות במנחת החינוך.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אביו הרב גרשון צבי פרידמן.<br /> <br /> *חותנו הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> <br /> *גיסו הרב [[מנחם מענדל ברוד (תל אביב)|מנחם מענדל הלוי ברוד]]<br /> <br /> *גיסו הרב [[חיים ברוך רוזן]].<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%90_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=270844 חנא חיים פרידמן 2016-10-30T16:21:15Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div><br /> הרב '''חנא חיים פרידמן''' הוא תלמיד חכם, מרביץ תורה ומחבר ספרים.<br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> נולד ב[[י' תשרי]] - [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ט]] לאביו הרב גרשון צבי פרידמן, [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[ירושלים]] שבנערותו התקרב לחסידות [[חב"ד]].<br /> <br /> בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד ב[[ירושלים]], ובישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שסיים את שנת הקבוצה כיהן כשליח ל[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> בתקופת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] זכה לסיים את ה[[ש"ס]].<br /> <br /> בשנת [[תשע"א]] התחתן עם חי' יהודית, בתו של הרב [[אליעזר ברוד]], רבה של כרמי יוסף וראש בית מדרש להוראה בישיבת "אור מנחם" ב[[כפר חב"ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשע"ג]] מונה למשיב בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br /> <br /> בנוסף, מוסר כל יום שלישי שיעור ב[[בית הכנסת]] "נחום יצחק" שיעור בגמרא, במסגרת השיעורים של "תא שמע".<br /> <br /> == ספריו ==<br /> <br /> * עיונים והערות במנחת החינוך.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אביו הרב גרשון צבי פרידמן.<br /> <br /> *חותנו הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> <br /> *גיסו הרב [[מנחם מענדל ברוד (תל אביב)|מנחם מענדל הלוי ברוד]]<br /> <br /> *גיסו הרב [[חיים ברוך רוזן]].<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=257710 בנימין זאב סגל 2016-09-06T15:26:47Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין זאב סגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]] תשע"ב]]<br /> [[קובץ:בנימין סגל בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[מבצע תפילין]] ב{{ה|כותל המערבי}}]]<br /> הרב '''בנימין זאב סגל''' (מכונה גם בשם '''ר' וועלוועל''', יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הינו חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] שכיהן בראשות ישיבות חב"ד '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' ב[[ירושלים]], ו'[[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]]' ב[[לוד]], ו'[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]]' ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[תש"ד]] להוריו אסתר ו[[חיים שלום סגל]].<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת "סלבודקה", ובתקופת לימודיו במקום הצטרף לחבורת בחורים מבתים חסידיים שקיימו קביעות בלימוד ספרי חסידות ובראשם ספר ה[[תניא]], יחד עם חבריו לספסל הלימודים האחים הרבנים [[יוסף יצחק הבלין|יוסף יצחק]] ו[[משה הבלין]].<br /> <br /> למרות שכבר התקרב לחסידות, נמנע מלעבור לישיבת חב"ד מכיון שטען שרמת הלימודים שם לא מספקת אותו ולא ניתן להתקדם בלימוד, אך באחד מביקוריו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] על מנת להשתתף ב[[התוועדות]] של ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]], הפגישו אותו הבחורים עם תלמיד בישיבה בשם [[שלמה גלעדי]] (כיום, ראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[רחובות]]), ובעקבות התרשמותו מרמת הידיעות שלו - עבר ללמוד בישיבה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו חנה ברכה, התיישב ב[[בני ברק]], וכעבור מספר שנים התמנה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך, כראש ישיבת [[בית הר"מ]] ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> הוא סיים את תפקידו כראש ישיבת תות"ל לוד והוחלף על ידי הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. תקופה קצרה לאחר מכן התמנה כראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ובעקבות תפקידו עבר לגור בעיר.<br /> <br /> כיהן במקביל כראש הישיבה קטנה וכראש הישיבה גדולה, ובשנת [[תש"ע]] הפסיק לכהן כראש הישיבה קטנה והוחלף על ידי הרב [[ראובן בורושנסקי]], ובשנת [[תשע"ג]] הפסיק לכהן בראשות הישיבה גדולה, והוחלף על ידי הרב [[אברהם לפידות]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, קלונימוס קלמן, [[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[פתח תקווה]].<br /> *בנו, חיים שלום, רפובליקת מלטה.<br /> *בנו, אליהו, שליח הרבי בשכונה ב[[ראשון לציון]].<br /> *ביתו, שרה שפרה, אשת הרב [[יוסף צבי צירקוס]], [[ירושלים]].<br /> *חתנו הרב [[יוסף פינקוביץ]]<br /> *חתנו הרב [[יהושע נויהויזר]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, בנימין זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=257709 בנימין זאב סגל 2016-09-06T15:26:14Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין זאב סגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]] תשע"ב]]<br /> [[קובץ:בנימין סגל בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[מבצע תפילין]] ב{{ה|כותל המערבי}}]]<br /> הרב '''בנימין זאב סגל''' (מכונה גם בשם '''ר' וועלוועל''', יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הינו חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] שכיהן בראשות ישיבות חב"ד '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' ב[[ירושלים]], ו'[[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]]' ב[[לוד]], ו'[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]]' ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[תש"ד]] להוריו אסתר ו[[חיים שלום סגל]].<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת "סלבודקה", ובתקופת לימודיו במקום הצטרף לחבורת בחורים מבתים חסידיים שקיימו קביעות בלימוד ספרי חסידות ובראשם ספר ה[[תניא]], יחד עם חבריו לספסל הלימודים האחים הרבנים [[יוסף יצחק הבלין|יוסף יצחק]] ו[[משה הבלין]].<br /> <br /> למרות שכבר התקרב לחסידות, נמנע מלעבור לישיבת חב"ד מכיון שטען שרמת הלימודים שם לא מספקת אותו ולא ניתן להתקדם בלימוד, אך באחד מביקוריו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] על מנת להשתתף ב[[התוועדות]] של ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]], הפגישו אותו הבחורים עם תלמיד בישיבה בשם [[שלמה גלעדי]] (כיום, ראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[רחובות]]), ובעקבות התרשמותו מרמת הידיעות שלו - עבר ללמוד בישיבה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו חנה ברכה, התיישב ב[[בני ברק]], וכעבור מספר שנים התמנה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך, כראש ישיבת [[בית הר"מ]] ב[[קרית מלאכי]].<br /> <br /> הוא סיים את תפקידו כראש ישיבת תות"ל לוד והוחלף על ידי הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. תקופה קצרה לאחר מכן התמנה כראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ובעקבות תפקידו עבר לגור בעיר.<br /> <br /> כיהן במקביל כראש הישיבה קטנה וכראש הישיבה גדולה, ובשנת [[תש"ע]] הפסיק לכהן כראש הישיבה קטנה והוחלף על ידי הרב [[ראובן בורושנסקי]], ובשנת [[תשע"ג]] הפסיק לכהן בראשות הישיבה גדולה, והוחלף על ידי הרב [[אברהם לפידות]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, קלונימוס קלמן, [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[פתח תקווה]].<br /> *בנו, חיים שלום, רפובליקת מלטה.<br /> *בנו, אליהו, שליח הרבי בשכונה ב[[ראשון לציון]].<br /> *ביתו, שרה שפרה, אשת הרב [[יוסף צבי צירקוס]], [[ירושלים]].<br /> *חתנו הרב [[יוסף פינקוביץ]]<br /> *חתנו הרב [[יהושע נויהויזר]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, בנימין זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=204027 שמריהו אבלסקי 2015-11-10T19:44:09Z

<p>212.179.42.227: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''שמריהו הכהן אבלסקי'''. למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז, לאחר מכן עבר יחד עם כתתו לישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]], שהיתה סניף של הישיבה בליובאוויטש. לאחר מכן המשיך והיה למשפיע בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.<br /> <br /> במוסקבה בא בברית הנישואין עם מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' - הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] - שכיהן כרב הראשי לברית המועצות.<br /> <br /> שו"ב חסיד וירא שמים, את מלאכת הזביחה נסע בחשאיות ללמוד אצל השו"ב הרב שמואל זלמנוב בעיר שימש בה כשוחט ובודק, אצלו למד ועבר שימוש במלאכת השו"ב. <br /> <br /> נפטר בטשקנט י' אייר תש"ב.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *אביו הרב '''משה אבלסקי'''.<br /> <br /> *חמיו הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] - ה'בוידער רב', הרב הראשי לברית המועצות.<br /> *רעייתו מרת '''נחמה רחל אבלסקי''' (לבית שובאוו).<br /> ;גיסיו<br /> *הרב '''בן ציון שובאוו'''<br /> *הרב '''מרדכי דוד לאקשין'''<br /> *הרב '''אברהם פלדמן'''<br /> ;בניו<br /> *הרה"ח הרב '''[[זלמן טוביה אבלסקי]]''' (שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה)<br /> הרה"ת '''שלום דובער אבלסקי'''<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=203939 שמריהו אבלסקי 2015-11-04T21:20:31Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>הרב שמריהו הכהן אבלסקי למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז,<br /> <br /> במוסקבה בא בברית הנישואין עם מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] (שכיהן הרב הראשי לברית המועצות).<br /> <br /> <br /> למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז, לאחר מכן עבר יחד עם כתתו לישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]], שהיתה סניף של הישיבה בליובאוויטש. לאחר מכן המשיך והיה למשפיע בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.<br /> <br /> שו"ב חסיד וירא שמים, את מלאכת הזביחה נסע בחשאיות ללמוד אצל השו"ב הרב שמואל זלמנוב בעיר שימש בה כשוחט ובודק, אצלו למד ועבר שימוש במלאכת השו"ב. <br /> <br /> נפטר בטשקנט י' אייר תש"ב.<br /> <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *;אביו הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> *;חמיו הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] - ה'בוידער רב', הרב הראשי לברית המועצות.<br /> <br /> * ;רעייתו מרת נחמה רחל אבלסקי (לבית שובאוו).<br /> <br /> *;גיסיו הרב בן ציון שובאוו<br /> הרב מרדכי דוד לאקשין<br /> הרב אברהם פלדמן<br /> <br /> *;בניו הרה"ח הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] (שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה)<br /> הרה"ת שלום דובער אבלסקי ע"ה -</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=203938 שמריהו אבלסקי 2015-11-04T21:14:28Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>הרב שמריהו הכהן אבלסקי למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז,<br /> <br /> במוסקבה בא בברית הנישואין עם מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] (שכיהן הרב הראשי לברית המועצות).<br /> <br /> <br /> למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז, לאחר מכן עבר יחד עם כתתו לתומכי תמימים שצעדרין, משפיע בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.<br /> <br /> שו"ב חסיד וירא שמים, את מלאכת הזביחה נסע בחשאיות ללמוד אצל השו"ב הרב שמואל זלמנוב בעיר שימש בה כשוחט ובודק, אצלו למד ועבר שימוש במלאכת השו"ב. <br /> <br /> נפטר בטשקנט י' אייר תש"ב.<br /> <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *;אביו הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> *;חמיו הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] - ה'בוידער רב', הרב הראשי לברית המועצות.<br /> <br /> * ;רעייתו מרת נחמה רחל אבלסקי (לבית שובאוו).<br /> <br /> *;גיסיו הרב בן ציון שובאוו<br /> הרב מרדכי דוד לאקשין<br /> הרב אברהם פלדמן<br /> <br /> *;בניו הרה"ח הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] (שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה)<br /> הרה"ת שלום דובער אבלסקי ע"ה -</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=203937 ישעיהו משולם זושא שוב 2015-11-04T21:12:47Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>הרב '''משולם ישעיהו זושא (זוסיא) שובאוו''' היה רבה הראשי של [[רוסיה]] תחת שלטון האימה הקומוניסטי, שימש כרב בבית הכנסת החב"די המיתולוגי '[[מרינה רושצ'ה]]' ב[[מוסקבה]] שם התאספו החסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר "סרדינה בודע" שבאוקראינה לאביו ר' טוביה שהיה שוחט ובודק ב[[בוברויסק]]. נקרא על שם זקנו ר' [[זושא מאניפולי|משולם ישעיה זוסיא מאניפולי]], והיה מיוחס גם ל{{ה|של"ה}} הקדוש. <br /> <br /> <br /> בצעירותו למד אצל רבי [[אליעזר מטעלז]]{{הערה|היה גאון אדיר והיה ראש ישיבה מוערך אצל הליטאים, עד שגדול הדור ה"שדי חמד" כינה אותו הגאון האדיר}}.<br /> <br /> כיהן כרבה של העיר בוידע עד שנקרא לכהן כרבה של [[מוסקבה]], ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי 'דער בוידער רב'. היה ידוע כגאון חסידי וכ[[עובד|עובד ה']] גדול בדרך החסידות ותפילתו היתה בדביקות ואריכות.<br /> <br /> חסדים מספרים עליו שהיה בקיא בש"ס עם פירושי התוספות בעל פה.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ונקבר ב[[מוסקבה]].<br /> <br /> =משפחתו=<br /> *בנו, הרב בן ציון שובאוו<br /> *חתנו, הרב מרדכי דוד לאקשין<br /> *חתנו, הרב [[שמריהו אבלסקי]]<br /> *חתנו, הרב אברהם פלדמן<br /> *בן דודו, הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *אברהם בער, '''[http://www.scribd.com/doc/155773496/889 הבוידע-רב - שילוב של חסידות וגאונות]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 889 עמוד 40<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שובאוו ישעיה זושא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=203936 שמריהו אבלסקי 2015-11-04T21:11:07Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>הרב שמריהו הכהן אבלסקי למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז,<br /> <br /> במוסקבה בא בברית הנישואין עם מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] (שכיהן הרב הראשי לברית המועצות).<br /> <br /> <br /> למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז, לאחר מכן עבר יחד עם כתתו לתומכי תמימים שצעדרין, משפיע בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.<br /> <br /> שו"ב חסיד וירא שמים, את מלאכת הזביחה נסע בחשאיות ללמוד אצל השו"ב הרב שמואל זלמנוב בעיר שימש בה כשוחט ובודק, אצלו למד ועבר שימוש במלאכת השו"ב. <br /> <br /> נפטר בטשקנט י' אייר תש"ב.<br /> <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;אביו<br /> הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> ;חמיו<br /> הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] - ה'בוידער רב', הרב הראשי לברית המועצות.<br /> <br /> ;רעייתו <br /> מרת נחמה רחל אבלסקי (לבית שובאוו).<br /> <br /> ;גיסיו<br /> הרב בן ציון שובאוו<br /> הרב מרדכי דוד לאקשין<br /> הרב אברהם פלדמן<br /> <br /> ;בניו<br /> הרה"ח הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] (שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה)<br /> הרה"ת שלום דובער אבלסקי ע"ה -</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=203935 שמריהו אבלסקי 2015-11-04T21:07:49Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>הרב שמריהו הכהן אבלסקי למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז,<br /> <br /> במוסקבה בא בברית הנישואין עם מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] (שכיהן הרב הראשי לברית המועצות).<br /> <br /> <br /> למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז, לאחר מכן עבר יחד עם כתתו לתומכי תמימים שצעדרין, משפיע בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.<br /> <br /> שו"ב חסיד וירא שמים, את מלאכת הזביחה נסע בחשאיות ללמוד אצל השו"ב הרב שמואל זלמנוב בעיר שימש בה כשוחט ובודק, אצלו למד ועבר שימוש במלאכת השו"ב. <br /> <br /> נפטר בטשקנט י' אייר תש"ב.<br /> <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;אביו<br /> הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> ;חמיו<br /> * הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] - ה'בוידער רב', הרב הראשי לברית המועצות.<br /> <br /> ;רעייתו <br /> מרת נחמה רחל אבלסקי (לבית שובאוו).<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרה"ח הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] (שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה)<br /> הרה"ת שלום דובער אבלסקי ע"ה -</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=203934 שמריהו אבלסקי 2015-11-04T21:07:35Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>הרב שמריהו הכהן אבלסקי למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז,<br /> <br /> במוסקבה בא בברית הנישואין עם מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] (שכיהן הרב הראשי לברית המועצות).<br /> <br /> <br /> למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז, לאחר מכן עבר יחד עם כתתו לתומכי תמימים שצעדרין, משפיע בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.<br /> <br /> שו"ב חסיד וירא שמים, את מלאכת הזביחה נסע בחשאיות ללמוד אצל השו"ב הרב שמואל זלמנוב בעיר שימש בה כשוחט ובודק, אצלו למד ועבר שימוש במלאכת השו"ב. <br /> <br /> נפטר בטשקנט י' אייר תש"ב.<br /> <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;אביו<br /> הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> ;חמיו<br /> * הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] - ה'בוידער רב', הרב הראשי לברית המועצות.<br /> <br /> <br /> ;רעייתו <br /> מרת נחמה רחל אבלסקי (לבית שובאוו).<br /> <br /> <br /> ;בניו<br /> *הרה"ח הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] (שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה)<br /> הרה"ת שלום דובער אבלסקי ע"ה -</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=203933 דוד נחשון 2015-11-04T21:05:20Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[תמונה:דוד נחשון.jpg|left|thumb|250px|הרב נחשון]][[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון (במרכז) עם מר נתניהו (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> הרב '''ישראל דוד נחשון''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש ותנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)]] בארץ הקודש, יו"ר מוסדות חב"ד נצרת עילית, חבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[מטה משיח בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב נחשון נולד לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] בשנת [[ה'תש"ח]]. למד בחוגי הפועל המזרחי עד גיל 17 אז החליט לעבור ללמוד לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת הלימודית [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במהלכה זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, שנמשכו גם בשנים שלאחר מכן. אחרי נישואיו עם מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] (שכיהן כרב הראשי למדינת מולדובה), נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ובית חב"ד נצרת עילית.<br /> <br /> בשנים אלו גם שירת ב[[צה"ל]] ויצר עמו קשר קרוב שנמשך גם לאחר היכנסו של נתניהו לחיים הציבוריים.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> בתשל"ז בהוראת הרבי הקים במרץ רב ובמאמצים אדירים את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות באה"ק. כל פעולותיו זכו ליחס ולמענה מהרבי על כל צעד ושעל ומונים אלפי מענות. זכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר לחיים על כוס מלא. נכנס אל הקודש פנימה 17 פעמים ופעם אחת הרבה אחרי שנסתיימו היחידויות פרטיות בו' תשרי תש"נ. מתשד"מ בהוראת הרבי סייע רבות למר בנימין נתניהו להצלחת תפקידו כשגריר באו"ם.<br /> <br /> בין השנים תשמ"ז-תש"נ זכה לשמש כשליח אישי יחד עם ידידו ומקורבו הנגיד הרב [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ האוהלים הקדושים ברוסיה ואוקראינה ובהמשך לפעול במסגרת עזרת אחים ברחבי המדינות הנ"ל. הרבי שלחו לשליחויות חשאיות רבות בשנים לפני המהפיכה. כשהכניס ר' ליפא ברענען את תכנית כינוס השלוחים העולמי בתשמ"ח שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי ומאז עד תשנ"ד נאם במלוה מלכה במוצש"ק שבמסגרת הכינוס השלוחים. <br /> <br /> מיד עם שיחת הרבי בכ"ח ניסן תנש"א התגייס בכל המרץ למשימה ויזם הקמת מטה עולמי להבאת המשיח שבמסגרתו דנו על הדרכים להבאת הגאולה. על פי המסקנות פנו לרבנים חשובים מרבני חב"ד שינסחו פסק דין הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום ב' אייר תנש"א ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון ור' אבי טאוב את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הינו ה[[חסיד]] הראשון שהכריז "[[יחי אדוננו]]" לפני [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת [[תנש"א]], יחד עם חברו ר' [[אברהם טאוב]] - מנכ"ל חברת [[שפע ימים]]. בימים שלאחר מכן מינוהו רבני חב"ד לשליח בית דין יחד עם ר' אבי טאוב למסור את הפסק דין הנ"ל באוהלים הק' של רבותינו נשיאנו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;חמיו<br /> *הרה"ח הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] (שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה)<br /> ;בניו<br /> * הרב שלום דובער נחשון, שליח בדנייפרטרובסק, אוקראינה. <br /> * הרב מנחם מענדל נחשון - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].<br /> * הרב שמואל נחשון - רב הנח"ל החרדי, יו"ש. <br /> * הרב לוי יצחק נחשון - משפיע בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ומנכ"ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה"ק]]. <br /> * הרב משה נחשון - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]], ירושלים.<br /> * הת' ברוך שניאור נחשון.<br /> <br /> ;חתניו: <br /> * הרב [[שלום דובער פריימן]] - שליח בכפר תבור. <br /> * הרב שלמה מרגליות - מנכ"ל [[ניידות חב"ד ]]להפצת יהדות באה"ק.<br /> * הרב יעקב ריבקין - כפר חב"ד.<br /> ;גסיו:<br /> *הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - מנהל בית חב"ד נמל תעופה בן גוריון וחבר אגו"ח באה"ק.<br /> * הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק.<br /> * הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;חדשות:<br /> *[http://www.chabad.info/?string=%E3%E5%E3+%F0%E7%F9%E5%EF&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 ידיעות על הרב נחשון בחב"ד אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57415 בפגישה עם יו"ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}<br /> <br /> ;ראיונות:<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44782&ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת "פעילות הטנקים רק תתרחב"] {{אינפו}}<br /> <br /> ;נאומים וסרטי וידאו:<br /> *[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שע"י אגו"ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:נחשון, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br /> [[קטגוריה:צבאות השם]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=203932 שמריהו אבלסקי 2015-11-04T21:02:55Z

<p>212.179.42.227: יצירת דף עם התוכן "הרב שמריהו הכהן אבלסקי למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז, במוסקבה בא בברית ..."</p> <hr /> <div>הרב שמריהו הכהן אבלסקי למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז,<br /> <br /> במוסקבה בא בברית הנישואין עם מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב ישעיה זושא שובאוו (שכיהן הרב הראשי לברית המועצות),<br /> <br /> <br /> <br /> למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנות תרע"ו-תרע"ז, לאחר מכן עבר יחד עם כתתו לתומכי תמימים שצעדרין.<br /> <br /> שו"ב חסיד וירא שמים, את מלאכת הזביחה נסע בחשאיות ללמוד אצל השו"ב הרב שמואל זלמנוב בעיר שימש בה כשוחט ובודק, אצלו למד ועבר שימוש במלאכת השו"ב. <br /> נפטר בטשקנט י' אייר תש"ב.</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=203931 משה זלמנוב 2015-11-04T21:00:44Z

<p>212.179.42.227: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]<br /> [[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]<br /> הרב '''משה זלמנוב''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא מ[[שלוחי הרבי]] ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ב[[מגדל העמק]], חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" ו"[[צבאות ה' בארץ הקודש]]" וחבר הנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]], מנהל "מכון כשרות בהידור", המשמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב משה זלמנוב נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] להוריו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] ולאמו מרת יוכבד.<br /> <br /> בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת לוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת תש"מ. מתש"מ עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] כפר חב"ד לאחר מכן בתשמ"א התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שע"י [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת תשמ"ב התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת תשמ"ד, לאחר חזרתו מ- 770 בחודש תמוז שנת ה'תשמ"ז נשלח בשליחות הרבי לעיר [[מגדל העמק]] והיה מראשוני המתיישבים במקום. בחודש אלול נישא לרעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].<br /> <br /> לאחר נישואיו ניהל וביסס את הישיבה החב"דית בעיר והמוסדות, הביא למגדל העמק את מנהלי המוסדות מהשורה הראשונה שהביאו שגשוג ופריחה.<br /> ממיסדי ומגבאי בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר עבור הקהילה, ייסד ומנהל את סניף "[[צבאות ה' מגדל העמק]]" ובכל השנים הרבות מפתח ומבסס את בית הכנסת ומטפל במסירות בכל צרכי המקום ואנ"ש.<br /> <br /> ==מבצע כשרות==<br /> <br /> הזהיר טפי שלו, הוא מבצע כשרות, עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בניהולו מבצע כשרות רב היקף בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770 במסגרת 'הועדה לדוברי עברית - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא זלמנוב]], מאות מטבחים הכשיר ליהודים שם, ועשרות שיעורי תורה בכשרות מסר.<br /> ביציאתו לשליחות במגדל העמק ממשיך בשליחות זו, ואחראי על מבצע כשרות של בית חב"ד בעיר, מבצע זה פיתח רבות ונסע להכשיר מטבחים לאנשים ללא תמורה בכל אזור הצפון ובמרחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] אחת משליחויות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כמשגיח ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ- 25 שנה בעיקר במפעלי מזון הצפון הארץ עבור כשרויות : בד"צ [[העדה החרדית]] - ירושלים, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - בני ברק, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - כפר חב"ד, הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] - קרית מוצקין, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]], הרב רובין - רחובות, הרב גרוסמן - רבנות מגדל העמק, הרב הנדל - מגדל העמק, הרב [[ישעיהו הרצל]]- רבנות נצרת עילית, רבנות עפולה, רבנות עמק יזרעאל, חוג "חתם סופר" - בני ברק, הרב מחפוד - בד"צ "יורה דעה" ועוד. במהלך השנים תפס עמדה בכירה ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.<br /> מקים ומייסד מערכות כשרות, והביא להידורים רבים בהקפדת חסידי חב"ד ועמך בית ישראל ומודעות רבה לאכילת מאכלים כשרים למהדרין.{{הערה|שם=חבורת אנש למצות בהידור בפיקוח תמידי|1=[http://chabad.info/ad-post/%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99/] חבורת אנש למצות בהידור בפיקוח תמידי באתר חב"ד אינפו}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;אביו<br /> *הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] שו"ב - מפעילי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.<br /> ;חמיו<br /> *הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ע"ה - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].<br /> ;אחיו<br /> *הרב [[שרגא זלמנוב]] - שליח הרבי לקווינס.<br /> *הרב מנחם מענדל זלמנוב - קראון הייטס.<br /> *הרב שמואל זלמנוב - מונטריאל קנדה.<br /> *הרב ירחמיאל זלמנוב - שליח הרבי לקווינס.<br /> ;בניו<br /> * ר' ישראל יצחק זלמנוב - חבר הצוות החינוכי של [[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד, [[לוד]].<br /> * ר' מנחם מענדל זלמנוב - מה[[שלוחים]] ב[[בית שמש]].<br /> ;חתניו<br /> * ר' יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]].<br /> * ר' מאיר שלמה נפרסטק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נצרת עילית, [[נצרת עילית]].<br /> ;גיסיו<br /> * הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות ה' (ישראל)]] ו"[[ניידות חב"ד]]".<br /> * הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].<br /> *הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - יו"ר עזרת אחים וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.<br /> * הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] נמל תעופה בן גוריון וחבר אגו"ח באה"ק.<br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש ישיבת [[תות"ל מגדל העמק]].<br /> *הרב [[משה אבלסקי]] (ע"ה) - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br /> *הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", בורו פארק.<br /> * הרב שמואל גולדשטיין ע"ה. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=201221 דוד נחשון 2015-08-02T11:08:22Z

<p>212.179.42.227: /* קורות חייו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:דוד נחשון.jpg|left|thumb|250px|הרב נחשון]][[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון (במרכז) עם מר נתניהו (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> הרב '''ישראל דוד נחשון''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש ותנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)]] בארץ הקודש, יו"ר מוסדות חב"ד נצרת עילית, חבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[מטה משיח בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב נחשון נולד לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] בשנת [[ה'תש"ח]]. למד בחוגי הפועל המזרחי עד גיל 17 אז החליט לעבור ללמוד לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת הלימודית [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במהלכה זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, שנמשכו גם בשנים שלאחר מכן. אחרי נישואיו עם מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] ע"ה (שכיהן כרב הראשי למדינת מולדובה), נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ובית חב"ד נצרת עילית.<br /> <br /> בשנים אלו גם שירת ב[[צה"ל]] בסיירת מטכ"ל תחת פיקודו של [[בנימין נתניהו]] ויצר עמו קשר קרוב שנמשך גם לאחר היכנסו של נתניהו לחיים הציבוריים.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> בתשמ"א בהוראת הרבי הקים במרץ רב ובמאמצים אדירים את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות באה"ק. כל פעולותיו זכו ליחס ולמענה מהרבי על כל צעד ושעל ומונים אלפי מענות. זכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר לחיים על כוס מלא. נכנס אל הקודש פנימה 17 פעמים ופעם אחת הרבה אחרי שנסתיימו היחידויות פרטיות בו' תשרי תש"נ. מתשד"מ בהוראת הרבי סייע רבות למר בנימין נתניהו להצלחת תפקידו כשגריר באו"ם.<br /> <br /> בין השנים תשמ"ז-תש"נ זכה לשמש כשליח אישי יחד עם ידידו ומקורבו הנגיד הרב [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ האוהלים הקדושים ברוסיה ואוקראינה ובהמשך לפעול במסגרת עזרת אחים ברחבי המדינות הנ"ל. הרבי שלחו לשליחויות חשאיות רבות בשנים לפני המהפיכה. כשהכניס ר' ליפא ברענען את תכנית כינוס השלוחים העולמי בתשמ"ח שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי ומאז עד תשנ"ד נאם במלוה מלכה במוצש"ק שבמסגרת הכינוס השלוחים. <br /> <br /> מיד עם שיחת הרבי בכ"ח ניסן תנש"א התגייס בכל המרץ למשימה ויזם הקמת מטה עולמי להבאת המשיח שבמסגרתו דנו על הדרכים להבאת הגאולה. על פי המסקנות פנו לרבנים חשובים מרבני חב"ד שינסחו פסק דין הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום ב' אייר תנש"א ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון ור' אבי טאוב את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הינו ה[[חסיד]] הראשון שהכריז "[[יחי אדוננו]]" לפני [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת [[תנש"א]], יחד עם חברו ר' [[אברהם טאוב]] - מנכ"ל חברת [[שפע ימים]]. בימים שלאחר מכן מינוהו רבני חב"ד לשליח בית דין יחד עם ר' אבי טאוב למסור את הפסק דין הנ"ל באוהלים הק' של רבותינו נשיאנו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;חמיו<br /> *הרה"ח הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] (שימש כשליח הרבי ורבה הראשי של מדינת מולדובה)<br /> ;בניו<br /> * הרב שלום דובער נחשון, שליח בדנייפרטרובסק, אוקראינה. <br /> * הרב מנחם מענדל נחשון - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].<br /> * הרב שמואל נחשון - רב הנח"ל החרדי, יו"ש. <br /> * הרב לוי יצחק נחשון - משפיע בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ומנכ"ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה"ק]]. <br /> * הרב משה נחשון - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]], ירושלים.<br /> * הת' ברוך שניאור נחשון.<br /> <br /> ;חתניו: <br /> * הרב [[שלום דובער פריימן]] - שליח בכפר תבור. <br /> * הרב שלמה מרגליות - מנכ"ל [[ניידות חב"ד ]]להפצת יהדות באה"ק.<br /> * הרב יעקב ריבקין - כפר חב"ד.<br /> ;גסיו:<br /> *הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - מנהל בית חב"ד נמל תעופה בן גוריון וחבר אגו"ח באה"ק.<br /> * הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק.<br /> * הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> ;חדשות:<br /> *[http://www.chabad.info/?string=%E3%E5%E3+%F0%E7%F9%E5%EF&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 ידיעות על הרב נחשון בחב"ד אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57415 בפגישה עם יו"ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}<br /> <br /> ;ראיונות:<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44782&ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת "פעילות הטנקים רק תתרחב"] {{אינפו}}<br /> <br /> ;נאומים וסרטי וידאו:<br /> *[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שע"י אגו"ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:נחשון, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br /> [[קטגוריה:צבאות השם]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=201220 ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) 2015-08-02T11:06:06Z

<p>212.179.42.227: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבת נצרת עילית.jpg|250px]]<br /> |כתובית=סיום הרמב"ם בישיבה<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]] <br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[נצרת עילית]]<br /> |מייסד=הרב [[דוד נחשון]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]<br /> |משגיח ראשי=הרב שלמה חיים עזאגווי <br /> |מנהל גשמי=מנהל כללי הרב ליאור מנור,הרב מנחם גנדל <br /> |מספר תלמידים=כשישים תמימים<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] גדולה בנפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב '''[[מנחם מענדל נחשון]]''' עיר [[נצרת עילית]] . הישיבה מונה כשישים [[תמימים]]{{הערה|נכון לשנת תשע"ה}}.<br /> <br /> ==מענות הרבי להקמת הישיבה==<br /> על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק. <br /> <br /> לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנצרת עילית והרבי הנהן בראשו לאות הן.<br /> <br /> עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.<br /> <br /> ==מכון סמיכה==<br /> לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. <br /> <br /> [[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].<br /> <br /> ==ישיבה גדולה==<br /> תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.<br /> <br /> הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.<br /> <br /> ===צוות הישיבה===<br /> *'''ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון'''.<br /> *הרב שלמה חיים עזאגווי - משגיח ראשי.<br /> *הרב שניאור זלמן שארף - משגיח. <br /> *הרב אורן סיבוני - משגיח.<br /> <br /> ;שיעור א':<br /> * משפיע - הרב [[לוי יצחק נחשון]].<br /> * ר"מ - הרב יונה נבון.<br /> ;שיעור ב': <br /> * משפיע - הרב לוי יצחק אליאס.<br /> * ר"מ - הרב משה קורנווייץ.<br /> ;שיעור ג':<br /> * משפיע - הרב מנחם מענדל נחשון.<br /> * ר"מ - הרב שמואל מקמל.<br /> <br /> ===הנהלה גשמית===<br /> *מנהל גשמי הרב מנחם גנדל.<br /> *חבר וועד ההנהלה ומוועד המייסדים, הרב [[משה זלמנוב]].<br /> <br /> ==ישיבה קטנה==<br /> [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]] בנצרת עילית נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]. כיום הישיבה מונה כ-60 תמימים מרחבי הארץ. נוסף להם [[שלוחים] ו[[אבנר]] הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה. בשנת תשע"ג הוציאו תלמידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]].<br /> <br /> {{הערות שוליים|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=201219 ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) 2015-08-02T11:05:35Z

<p>212.179.42.227: /* ישיבה קטנה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבת נצרת עילית.jpg|250px]]<br /> |כתובית=סיום הרמב"ם בישיבה<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]] <br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[נצרת עילית]]<br /> |מייסד=הרב [[דוד נחשון]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]<br /> |משגיח ראשי=הרב שלמה חיים עזאגווי <br /> |מנהל גשמי=מנהל כללי הרב ליאור מנור,הרב מנחם גנדל <br /> |מספר תלמידים=כשישים תמימים<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] גדולה בנפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב '''[[מנחם מענדל נחשון]]''' עיר [[נצרת עילית]] . הישיבה מונה כשישים [[תמימים]]{{הערה|נכון לשנת תשע"ה}}.<br /> <br /> ==מענות הרבי להקמת הישיבה==<br /> על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק. <br /> <br /> לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנצרת עילית והרבי הנהן בראשו לאות הן.<br /> <br /> עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.<br /> <br /> ==מכון סמיכה==<br /> לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. <br /> <br /> [[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].<br /> <br /> ==ישיבה גדולה==<br /> תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.<br /> <br /> הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.<br /> <br /> ===צוות הישיבה===<br /> *'''ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון'''.<br /> *הרב שלמה חיים עזאגווי - משגיח ראשי.<br /> *הרב שניאור זלמן שארף - משגיח. <br /> *הרב אורן סיבוני - משגיח.<br /> <br /> ;שיעור א':<br /> * משפיע - הרב [[לוי יצחק נחשון]].<br /> * ר"מ - הרב יונה נבון.<br /> ;שיעור ב': <br /> * משפיע - הרב לוי יצחק אליאס.<br /> * ר"מ - הרב משה קורנווייץ.<br /> ;שיעור ג':<br /> * משפיע - הרב מנחם מענדל נחשון.<br /> * ר"מ - הרב שמואל מקמל.<br /> * יש לציין שבשנת [[תשע"ה]], תלמידי שיעור ג' שינו את פני הישיבה מן הקצה אל הקצה בלימוד הנהגה ואווירה חסידית כהכנה ל[[קבוצה]] [[תשע"ו]] בהנהגת הת' השליח מאיר שוורצמאן.<br /> <br /> ===הנהלה גשמית===<br /> *מנהל גשמי הרב מנחם גנדל.<br /> *חבר וועד ההנהלה ומוועד המייסדים, הרב [[משה זלמנוב]].<br /> <br /> ==ישיבה קטנה==<br /> [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]] בנצרת עילית נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]. כיום הישיבה מונה כ-60 תמימים מרחבי הארץ. נוסף להם [[שלוחים] ו[[אבנר]] הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה. בשנת תשע"ג הוציאו תלמידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]].<br /> <br /> {{הערות שוליים|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=201162 רשת אהלי יוסף יצחק 2015-07-30T10:51:02Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרשת.jpg|left|thumb|150px|סמל הרשת]]<br /> [[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]<br /> '''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' הינה רשת של מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. הרשת הינה אחד המפעלים הכבירים והחשובים ביותר שקמו ביובל השנים האחרונות בארץ ישראל. הרשת כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים אלפי תלמידים.<br /> <br /> ==הקמת ה'רשת'==<br /> [[תמונה:כיצד נחנך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]<br /> כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. <br /> <br /> בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זושא וילימובסקי]] יחד עם ר' [[זלמן אבלסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי". <br /> <br /> על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. <br /> <br /> את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי' ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".<br /> <br /> ==בתי הספר הראשונים== <br /> <br /> במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.<br /> <br /> '''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. <br /> <br /> בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית. <br /> <br /> '''‘מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך. <br /> <br /> ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] שחרש את השטח הקשה והמשיך לבתי ספר נוספים של הרשת למיגור הבעיות והקשיים שצצו בכל מקום. מנהל בית-הספר היה הרב אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי. <br /> <br /> גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] עד כדי מסירות נפש, קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]].<br /> <br /> ==ניהול הרשת==<br /> <br /> המנהלים הראשונים של הרשת היו הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שלושתם עשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת. עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. <br /> <br /> בתקופה הבאה היו עוד שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת. <br /> <br /> הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'. <br /> <br /> לימינו של הרב חנזין פעל ללא לאות הרב זלמן אבלסקי, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.<br /> <br /> במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא. <br /> <br /> הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך". <br /> <br /> הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש. <br /> <br /> מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל. <br /> <br /> במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.<br /> <br /> ==מנהלי הרשת==<br /> *מייסדי הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]] הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב [[משה סלונים]]<br /> *הרב [[מאיר פריימן]]<br /> *הרב [[ישראל בוטמן]]<br /> <br /> == מנהלי בתי ספר ברשת ==<br /> * הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> <br /> ==הנהלה נוכחית==<br /> <br /> *יו"ר ההנהלה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> *סמנכ"ל: הרב אליהו קריצ'בסקי.<br /> *מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת: הרב [[יעקב ליברמן]].<br /> <br /> *הרב [[שמואל חפר]]: - חבר הנהלת הרשת.<br /> <br /> *הרה"ג [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]: - חבר הנהלת הרשת.<br /> <br /> *הרב [[צבי רוטנברג]]: - חבר הנהלת הרשת.<br /> <br /> ==מבקרי הרשת==<br /> מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:<br /> <br /> * הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> * הרב [[אברהם פריז]]<br /> <br /> ==פקחי הרשת מטעם משרד החינוך==<br /> *הרב [[יחיאל מלוב]]<br /> <br /> ==הוצאות לאור==<br /> *'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף הרטמן]] ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. (ב' כרכים).<br /> *'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]''', ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים אלול תשרי.<br /> *'''לחשוב כיהודי''', תרגום ספרו של הרב [[יצחק זלמן פוזנר]] מאנגלית, כפר חב"ד תשמ"ג.<br /> <br /> ===ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד===<br /> '''ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד''' הוקם בתשרי תשל"א ע"י רשת אוהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת.<br /> בין תשרי תשל"א לאייר תשל"ג יצאו שישה גליונות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ג]].<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]].<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]].<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]], [[תשע"ב]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''דוד עבדי''' - יומנו של הרב [[דוד חנזין]], [[תשס"ג]].<br /> *[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].<br /> *[[אליהו וולף]], '''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]], [[תשס"א]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.reshet.org.il/chinuch אתר "רשת אהלי יוסף יצחק"]<br /> [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=201161 זלמן טוביה אבלסקי 2015-07-30T10:50:22Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div> {{דמות<br /> |שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]<br /> |כינוי=הרב אבלסקי<br /> |תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה<br /> מלפנים: שליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה, <br /> חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, <br /> ראשון השלוחים לעיר קרית גת.<br /> |תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]<br /> |מקום לידה=בעיר מוסקבה ב[[רוסיה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]<br /> |מקום פטירה=[[קישינב, מולדובה]]<br /> |מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה<br /> |תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה<br /> |רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין<br /> <br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"<br /> |השתייכות= חב"ד<br /> }}<br /> [[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]<br /> הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[תשע"ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, חבר הנהלות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] בשנת [[תרפ"ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. <br /> <br /> ===בשליחות הריי"צ ברומניה===<br /> <br /> בישיבה בפוקינג קיבל את הוראה מאדמו"ר מהוריי"צ לצאת לרומניה בשליחות סודית ביותר במטרה לסייע משם ביציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הסטאליניסטית. זמן רב חיפשו אחריו, ובניסים גדולים יצא בריא ושלם מתוך לוע הארי.<br /> <br /> ===בחצר סקולען===<br /> <br /> במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]], כל פעולה קשה הטיל האדמו"ר מסקולען על "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. ידע האדמו"ר כי כל פעולה "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", יבצע אותה על הצד הטוב ביותר, בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.<br /> <br /> ר' זלמן היה יושב עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ומלמד אותו גמרא ומפרשים, הוא השקיע בנער הצעיר רבות כבקשת אביו האדמו"ר, באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים בנו וממלא מקומו של אביו באדמו"רות של חסידות סקולען וידיד חב"ד. <br /> <br /> [[הרבי]] מלך המשיח שליט"א התבטא לר' זלמן פעם : "בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא". כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות אדמו"ר הריי"צ השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו"ר מסקולען, שליחות אותה ייקר [[הרבי]] וחיבב עד למאוד.<br /> <br /> בשנת תשע"א, ביקור ידידו האדמו"ר ב[[מולדובה]] נרשם כ'ביקור היסטורי' של 'סגירת מעגל', האדמו"ר ביקר במוסדות [[חב"ד]] בעיר והתוועד עם [[שליח]] הרבי והרב הראשי למולדובה, הרב זלמן הכהן אבלסקי, יצויין ש'סקולען' היא עיר במולדובה, שם קבור 'הרב מסקולען'.<br /> <br /> כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה, ה[[חסיד]] השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי והרבי פעל למען הצלתו. הרבי הפעיל את חסידיו וקשריו, ושלח את הרב אליעזר סילבר לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו, אך בפועל הסכים לבקשת הרבי ובדרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הוא כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו"ר מסקולן שבמאסר ברומניה. השגרירות בארצות הברית שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו"ר.<br /> מסכת קשרים מלאה ביצעה הרב אבלסקי, עם הגורמים והשלטונות במקום, ואף חתם את שמו בשם האדמו"ר וזכו לאישור המיוחל מרומניה הקומוניסטית אודות לברכתו של הרבי ולמאמציו של שליחו הרב אבלסקי.<br /> <br /> <br /> ==בעל הבית של מדינת רומניה==<br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br /> <br /> במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.<br /> <br /> הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.<br /> <br /> חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר מהוריי"צ ברומניה הקומוניסטית. <br /> הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו שיגיד לחיים בתור נציגו.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==ממקימי ומייסדי ה'רשת'==<br /> <br /> כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. <br /> <br /> בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] והרב זלמן אבלסקי מקיימי ומייסדי הרשת מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זלמן אבלסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי". <br /> <br /> על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. <br /> <br /> לימינו של הרב חנזין פעל ללא לאות הרב זלמן אבלסקי, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.<br /> <br /> <br /> ===מקים בתי ספר חב"ד בארץ===<br /> <br /> במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו כבר לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר חב"ד במקומות הללו.<br /> זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.<br /> בית-הספר, נוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.<br /> ‘מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, גם לבית ספר זה סייע רבות.<br /> ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. בשנותיו הקשות של הקמת ניהל את בית-הספר הרב אבלסקי<br /> חרש זרע וייסד, והעביר את המלאכה הקלה יחסית, כשממשיך לזרוע ביעד הבא. <br /> גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. אותו ניהל בשנותיו הראשונות והקשות הרב זלמן אבלסקי, בניהלו את בית ספר זה, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.<br /> <br /> ===שליח ומייסד בקהילת חב"ד בקרית גת===<br /> בשנת [[תש"כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם היה שותף בייסוד הקהילה ומוסדות החינוך שלה. שימש כחבר הנהלה ומשפיע בישיבה, בבית הכנסת חב"ד ובבית הספר "אהלי יוסף יצחק".<br /> <br /> <br /> ===בכוח המשלח מברך יהודים===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב אבלסקי<br /> |מקור= רואיין ב[[א' כסלו]] [[תשע"ד]] <br /> |תוכן=<br /> "לא עת לחוש ולא זמן לשתוק! הרבי נתן לנו משנה סדורה, לפרסם לכל העולם כולו על ביאת המשיח, מתוך תעמולה רחבה בנושא. מאוד מוזר בעיני שישנם כאלו שמתביישים ומפחדים מכך. צריכים אנו לאמץ את דרכי העבודה של חסידי ליובאוויטש במשך כל הדורות. פעם היה מקובל אצל חסידים, שמה שרבותינו נשיאנו אומרים ברמז – חסידים עשו מזה רעש ושטורעם. לדאבוננו, נוצר היום מצב הפוך: הרבי אמר בשטורעם הכי גדול, ופתאום אנו שומעים קולות הפוכים – שמה שהרבי אמר והורה בקול רעש גדול, צריכים החסידים לדבר ברמז... למעשה, מהרבי קיבלנו לא רק רמז אלא דברים ברורים. ודאי וודאי שצריך לפעול בזה בשיא השטורעם, להכין את העולם כולו למלכותו של רבינו שליט"א, שיהיה מלך על כל העולם בגאולה השלימה. <br /> <br /> "כאשר מביטים במפת השליחות של הרבי, רואים מול העיניים את פועלו של משיח בעולם. זהו הרי עניינו של משיח – לקרב את ליבם של כל ישראל לה' ולמשה עבדו. נביט ללשונו של הרמב"ם שכותב שמשיח הוא צדיק הדור הנקרא בכמה שמות ומהם: יחיד בדור (רמב"ם, בפירוש המשניות) נשיא הדור (במדבר כא, וברש"י). דבר הדור (דברים, לא, ז, ורש"י סנהדרין ח, ע"א). איש כזה לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות – כותב הרמב"ם – שאר האנשים נבראו כדי להיות משמשים לאחד ההוא כדי שהיחיד בדור ימצא צרכו מזומן . . ותתישב הארץ ותהי' החכמה מצוי'.<br /> <br /> יש הרבה יהודים שעוסקים בהפצת התורה. ברם, כוחם ויכולתם מספיקים להם רק בכדי להפיץ תורה במקום מגוריהם או במקום ספציפי. לא מעבר לכך! הפצה כזאת של תורה ויהדות בעולם כולו, יכול לעשות רק הדַבָּר של הדור, וזהו אחד הסימנים, שעל פיו אנו רואים מיהו המשיח של הדור, הרבי הוא היחיד בדורנו המפיץ תורה ומצוות בכל העולם כולו. ממלכת חב"ד-ליובאוויטש אין לה גבולות. היא משתרעת על פני כל העולם כולו, והשלוחים נמצאים בכל מקום בכל קצות הגלובוס. לנו, השלוחים, יש את הזכות הגדולה להיות חלק מן המערך של פעולותיו של משיח בעולם. <br /> <br /> "כשמציגים את מקורות תורתנו הקדושה – לא ניתן להתווכח. ניתן ללכת עם זה לחסידי פולין ולכל מי שרוצים. זוהי הרי הלכה ברורה בתורתנו, כי ההלכה אומרת שהרבי מליובאוויטש משיח וזה דבר ברור. חשוב גם לציין את פסק הדין של מאות רבנים על הרבי שהוא הוא המלך המשיח. כאשר אדם יגיע ויחקור את ההלכה 'אליבא דנפשי' מכל כיוון אפשרי, יגיע למסקנה אחת ברורה חד משמעית שהליובאוויטשער רבי, הוא הוא משיח צדקנו.<br /> <br /> "הובטחנו, שכאשר אומרים את הדברים כמו שצריך, בתוקף ובנועם המתאים, הדברים מתקבלים ומתגלית בהם במלוא עוצמתה ה'אמונת-חכמים' הטבעית החבויה בכל מי שדם יהודי זורם בעורקיו, עדי כדי כך שהם בעצמם מפיצים את הדברים לחבריהם ומכריהם. אסור בשום אופן לשתוק. יש לשוחח אודות כך עם רבנים וראשי ישיבות שיש להם השפעה על קהלים רחבים יותר, שידעו ויעיינו בכל המקורות בתורתנו הקדושה, על מציאותו של מלך המשיח ועל חייו הנצחיים. יש ללמוד עמם את הדברים מתוך המקורות המצוינים לעיל כמו: הרש"י 'חתם סופר', וה'ילקוט שמעוני' 'אגרת דכלה', ועוד מקומות רבים בתורתנו הקדושה. עד שתהיה לזה פעולה נמשכת, כך שבעקבותיהם ילמדו תלמידיהם את הדברים בעיון הראוי, וידעו כל העולם 'אז ליובאוויטש לעבט, אייביק. או דער רבי לעבט אייביק (ליובאוויטש חי' לנצח, והרבי חי לנצח) עד שנראה זאת בחוש ובעינינו הגשמיות בהתגלות המלאה והמושלמת".}}<br /> <br /> בחודש שבט בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו שברכם בהוראת הרבי<br /> <br /> פעולות נוספות<br /> הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים ובישובים ברחבי הארץ, במסגרת הארגון [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. <br /> <br /> ===השליחות במולדובה===<br /> <br /> בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. כחסיד שאל את הרבי שנתן את עידודו הסכמתו וברכתו. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.<br /> <br /> לרב אבלסקי קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח על רבות אצל פוליטקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה.<br /> <br /> ==תפקידיו==<br /> <br /> * שליחו החשאי של אדמו"ר מהוריי"צ למדינת רומניה.<br /> * חבר ארגון הפעילים.<br /> * ממייסדיי וחבר הנהלת'רשת אוהלי יוסף יצחק'.<br /> * חבר הנהלת צערי אגודת חב"ד.<br /> * משפיע ומחנך. <br /> * חבר הנהלת הישיבה ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתים להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.<br /> <br /> מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון יצא מ[[770 כפר חב"ד]] ועצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לעבר ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. שם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==ימי השבעה==<br /> רבנים, שלוחים, אוליגרכים לצד משפחות אנ"ש מרחבי הארץ, תלמידי ובוגרי ישיבת תו"ת בקישינב, סטודנטים לרפואה יוצאי המקום, מקורבים, תלמידי רשת אוהלי יוסף יצחק, עסקני חב"ד, חברים מהקהילה היהודית בקישינב, חברי כיתתו בישיבה המחתרתית תו"ת בפאקינג, רבנים ראשים למדינות בחבר העמים, תלמידיו הרבים מקהילת חב"ד בקריאת גת, ועוד רבים רבים אנ"ש ומשפחותיהם הגיעו לנחם את בניו ובנותיו ורעייתו מרת לאה תבדלחט"א. הסיפורים שסופרו בימי השבעה, נתנו להבין איזה אדם גדול איבדה חסידות חב"ד, אלפי תלמידיו, מושפעיו וכלל עמך בית ישראל.<br /> <br /> לקראת סיום ימי השבעה, נציגות מהמשפחה ובני המנוח יצאו לחזק ולעורר את הקהילה היהודית במולדובה ובירתה קישינב.<br /> שם הודיעה המשפחה על המשכת את מפעל השליחות והרבנות לצד הנהגת הקהילות במדינת מולדובה, ובנו הרב יוסף יצחק הכהן אבלסקי, ימלא את מקום אביו - כבקשת וכרצון אביו המנוח - יחד עם משפחות השלוחים נמרצים שיגיעו למדינה בקרוב{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון ● ראיון|ראיין: דובער פישמן; צילום: אלכס חן|{{תע|11/08/2012}}}}}}.<br /> <br /> בסיום ימי השבעה תחת אבטחה כבדה עלו של כוחות מג"ב מוגברים והשמירה המקומית, בני המשפחה עלו בסיום השבעה לקברו לגילוי המצבה ואמירת תהילים, קדיש, ובקשת הגאולה השלימה של ראש משפחתם הענפה הרב אבלסקי, להר הזיתים מול מקום המקדש, שם נקבר השליח והרה"ר בחלקת חב"ד.<br /> <br /> ==הנצחה==<br /> בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממלא מקומו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות והתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}. <br /> <br /> ביום לציון ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגן כנסי זיכרון ועצרות התעוררות באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול ב קישינב בירת מולדובה.<br /> בבית הכנסת המרכזי בבכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158]}}. <br /> אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222]}}, בנוסף להתוודעויות חסידים ברחבי תבל, ארץ הקודש, ובשכונת המלך. בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, מקורביו, מקוריו, משפעיו ועוד.<br /> <br /> <br /> באירועים חולק חוברת "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180]}}" ובו מכתבי ניחומים ופעולות לזכרו שנערכו עד לימי השלושים.<br /> <br /> ==פעולות לזכרו==<br /> * '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.<br /> * '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל ע"י נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.<br /> * '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - בית מדרש ע"ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.<br /> * '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית.<br /> <br /> * '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב אבלסקי, שיוכנס בעזרת השם לבית הכנסת הגדול במולדובה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;אביו<br /> הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> ;אחיו<br /> הרה"ת שלום דובער אבלסקי ע"ה - <br /> <br /> ;רעייתו <br /> מרת לאה אבלסקי (לבית הורביץ) - השליחה והרבנית הראשית למולדובה.<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]] וממלא מקום אביו.<br /> *הרב [[משה אבלסקי]] ע"ה. - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br /> *הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].<br /> *הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].<br /> *הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי אד"ש למגדל העמק, חבר הנהלות ישיבות [[מגדל העמק]] ו[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}<br /> *דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br /> *{{קישור חבד אינפו|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}<br /> {{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=201160 זלמן טוביה אבלסקי 2015-07-30T10:45:55Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div> {{דמות<br /> |שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]<br /> |כינוי=הרב אבלסקי<br /> |תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה<br /> מלפנים: שליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה, <br /> חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, <br /> ראשון השלוחים לעיר קרית גת.<br /> |תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]<br /> |מקום לידה=בעיר מוסקבה ב[[רוסיה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]<br /> |מקום פטירה=[[קישינב, מולדובה]]<br /> |מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה<br /> |תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה<br /> |רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין<br /> <br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"<br /> |השתייכות= חב"ד<br /> }}<br /> [[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]<br /> הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[תשע"ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, חבר הנהלות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] בשנת [[תרפ"ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. <br /> <br /> ===בשליחות הריי"צ ברומניה===<br /> <br /> בישיבה בפוקינג קיבל את הוראה מאדמו"ר מהוריי"צ לצאת לרומניה בשליחות סודית ביותר במטרה לסייע משם ביציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הסטאליניסטית. זמן רב חיפשו אחריו, ובניסים גדולים יצא בריא ושלם מתוך לוע הארי.<br /> <br /> ===בחצר סקולען===<br /> <br /> במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]], כל פעולה קשה הטיל האדמו"ר מסקולען על "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. ידע האדמו"ר כי כל פעולה "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", יבצע אותה על הצד הטוב ביותר, בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.<br /> <br /> ר' זלמן היה יושב עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ומלמד אותו גמרא ומפרשים, הוא השקיע בנער הצעיר רבות כבקשת אביו האדמו"ר, באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים בנו וממלא מקומו של אביו באדמו"רות של חסידות סקולען וידיד חב"ד. <br /> <br /> [[הרבי]] מלך המשיח שליט"א התבטא לר' זלמן פעם : "בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא". כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות אדמו"ר הריי"צ השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו"ר מסקולען, שליחות אותה ייקר [[הרבי]] וחיבב עד למאוד.<br /> <br /> בשנת תשע"א, ביקור ידידו האדמו"ר ב[[מולדובה]] נרשם כ'ביקור היסטורי' של 'סגירת מעגל', האדמו"ר ביקר במוסדות [[חב"ד]] בעיר והתוועד עם [[שליח]] הרבי והרב הראשי למולדובה, הרב זלמן הכהן אבלסקי, יצויין ש'סקולען' היא עיר במולדובה, שם קבור 'הרב מסקולען'.<br /> <br /> כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה, ה[[חסיד]] השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי והרבי פעל למען הצלתו. הרבי הפעיל את חסידיו וקשריו, ושלח את הרב אליעזר סילבר לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו, אך בפועל הסכים לבקשת הרבי ובדרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הוא כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו"ר מסקולן שבמאסר ברומניה. השגרירות בארצות הברית שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו"ר.<br /> מסכת קשרים מלאה ביצעה הרב אבלסקי, עם הגורמים והשלטונות במקום, ואף חתם את שמו בשם האדמו"ר וזכו לאישור המיוחל מרומניה הקומוניסטית אודות לברכתו של הרבי ולמאמציו של שליחו הרב אבלסקי.<br /> <br /> <br /> ==בעל הבית של מדינת רומניה==<br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br /> <br /> במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.<br /> <br /> הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.<br /> <br /> חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר מהוריי"צ ברומניה הקומוניסטית. <br /> הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו שיגיד לחיים בתור נציגו.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==ממקימי ומייסדי ה'רשת'==<br /> <br /> כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. <br /> <br /> בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] והרב זלמן אבלסקי מקיימי ומייסדי הרשת מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זלמן אבלסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי". <br /> <br /> על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. <br /> <br /> <br /> ===מקים בתי ספר חב"ד בארץ===<br /> <br /> במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו כבר לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר חב"ד במקומות הללו.<br /> זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.<br /> בית-הספר, נוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.<br /> ‘מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, גם לבית ספר זה סייע רבות.<br /> ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. בשנותיו הקשות של הקמת ניהל את בית-הספר הרב אבלסקי<br /> חרש זרע וייסד, והעביר את המלאכה הקלה יחסית, כשממשיך לזרוע ביעד הבא. <br /> גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. אותו ניהל בשנותיו הראשונות והקשות הרב זלמן אבלסקי, בניהלו את בית ספר זה, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.<br /> <br /> ===שליח ומייסד בקהילת חב"ד בקרית גת===<br /> בשנת [[תש"כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם היה שותף בייסוד הקהילה ומוסדות החינוך שלה. שימש כחבר הנהלה ומשפיע בישיבה, בבית הכנסת חב"ד ובבית הספר "אהלי יוסף יצחק".<br /> <br /> <br /> ===בכוח המשלח מברך יהודים===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב אבלסקי<br /> |מקור= רואיין ב[[א' כסלו]] [[תשע"ד]] <br /> |תוכן=<br /> "לא עת לחוש ולא זמן לשתוק! הרבי נתן לנו משנה סדורה, לפרסם לכל העולם כולו על ביאת המשיח, מתוך תעמולה רחבה בנושא. מאוד מוזר בעיני שישנם כאלו שמתביישים ומפחדים מכך. צריכים אנו לאמץ את דרכי העבודה של חסידי ליובאוויטש במשך כל הדורות. פעם היה מקובל אצל חסידים, שמה שרבותינו נשיאנו אומרים ברמז – חסידים עשו מזה רעש ושטורעם. לדאבוננו, נוצר היום מצב הפוך: הרבי אמר בשטורעם הכי גדול, ופתאום אנו שומעים קולות הפוכים – שמה שהרבי אמר והורה בקול רעש גדול, צריכים החסידים לדבר ברמז... למעשה, מהרבי קיבלנו לא רק רמז אלא דברים ברורים. ודאי וודאי שצריך לפעול בזה בשיא השטורעם, להכין את העולם כולו למלכותו של רבינו שליט"א, שיהיה מלך על כל העולם בגאולה השלימה. <br /> <br /> "כאשר מביטים במפת השליחות של הרבי, רואים מול העיניים את פועלו של משיח בעולם. זהו הרי עניינו של משיח – לקרב את ליבם של כל ישראל לה' ולמשה עבדו. נביט ללשונו של הרמב"ם שכותב שמשיח הוא צדיק הדור הנקרא בכמה שמות ומהם: יחיד בדור (רמב"ם, בפירוש המשניות) נשיא הדור (במדבר כא, וברש"י). דבר הדור (דברים, לא, ז, ורש"י סנהדרין ח, ע"א). איש כזה לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות – כותב הרמב"ם – שאר האנשים נבראו כדי להיות משמשים לאחד ההוא כדי שהיחיד בדור ימצא צרכו מזומן . . ותתישב הארץ ותהי' החכמה מצוי'.<br /> <br /> יש הרבה יהודים שעוסקים בהפצת התורה. ברם, כוחם ויכולתם מספיקים להם רק בכדי להפיץ תורה במקום מגוריהם או במקום ספציפי. לא מעבר לכך! הפצה כזאת של תורה ויהדות בעולם כולו, יכול לעשות רק הדַבָּר של הדור, וזהו אחד הסימנים, שעל פיו אנו רואים מיהו המשיח של הדור, הרבי הוא היחיד בדורנו המפיץ תורה ומצוות בכל העולם כולו. ממלכת חב"ד-ליובאוויטש אין לה גבולות. היא משתרעת על פני כל העולם כולו, והשלוחים נמצאים בכל מקום בכל קצות הגלובוס. לנו, השלוחים, יש את הזכות הגדולה להיות חלק מן המערך של פעולותיו של משיח בעולם. <br /> <br /> "כשמציגים את מקורות תורתנו הקדושה – לא ניתן להתווכח. ניתן ללכת עם זה לחסידי פולין ולכל מי שרוצים. זוהי הרי הלכה ברורה בתורתנו, כי ההלכה אומרת שהרבי מליובאוויטש משיח וזה דבר ברור. חשוב גם לציין את פסק הדין של מאות רבנים על הרבי שהוא הוא המלך המשיח. כאשר אדם יגיע ויחקור את ההלכה 'אליבא דנפשי' מכל כיוון אפשרי, יגיע למסקנה אחת ברורה חד משמעית שהליובאוויטשער רבי, הוא הוא משיח צדקנו.<br /> <br /> "הובטחנו, שכאשר אומרים את הדברים כמו שצריך, בתוקף ובנועם המתאים, הדברים מתקבלים ומתגלית בהם במלוא עוצמתה ה'אמונת-חכמים' הטבעית החבויה בכל מי שדם יהודי זורם בעורקיו, עדי כדי כך שהם בעצמם מפיצים את הדברים לחבריהם ומכריהם. אסור בשום אופן לשתוק. יש לשוחח אודות כך עם רבנים וראשי ישיבות שיש להם השפעה על קהלים רחבים יותר, שידעו ויעיינו בכל המקורות בתורתנו הקדושה, על מציאותו של מלך המשיח ועל חייו הנצחיים. יש ללמוד עמם את הדברים מתוך המקורות המצוינים לעיל כמו: הרש"י 'חתם סופר', וה'ילקוט שמעוני' 'אגרת דכלה', ועוד מקומות רבים בתורתנו הקדושה. עד שתהיה לזה פעולה נמשכת, כך שבעקבותיהם ילמדו תלמידיהם את הדברים בעיון הראוי, וידעו כל העולם 'אז ליובאוויטש לעבט, אייביק. או דער רבי לעבט אייביק (ליובאוויטש חי' לנצח, והרבי חי לנצח) עד שנראה זאת בחוש ובעינינו הגשמיות בהתגלות המלאה והמושלמת".}}<br /> <br /> בחודש שבט בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו שברכם בהוראת הרבי<br /> <br /> פעולות נוספות<br /> הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים ובישובים ברחבי הארץ, במסגרת הארגון [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. <br /> <br /> ===השליחות במולדובה===<br /> <br /> בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. כחסיד שאל את הרבי שנתן את עידודו הסכמתו וברכתו. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.<br /> <br /> לרב אבלסקי קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח על רבות אצל פוליטקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה.<br /> <br /> ==תפקידיו==<br /> <br /> * שליחו החשאי של אדמו"ר מהוריי"צ למדינת רומניה.<br /> * חבר ארגון הפעילים.<br /> * ממייסדיי וחבר הנהלת'רשת אוהלי יוסף יצחק'.<br /> * חבר הנהלת צערי אגודת חב"ד.<br /> * משפיע ומחנך. <br /> * חבר הנהלת הישיבה ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתים להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.<br /> <br /> מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון יצא מ[[770 כפר חב"ד]] ועצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לעבר ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. שם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==ימי השבעה==<br /> רבנים, שלוחים, אוליגרכים לצד משפחות אנ"ש מרחבי הארץ, תלמידי ובוגרי ישיבת תו"ת בקישינב, סטודנטים לרפואה יוצאי המקום, מקורבים, תלמידי רשת אוהלי יוסף יצחק, עסקני חב"ד, חברים מהקהילה היהודית בקישינב, חברי כיתתו בישיבה המחתרתית תו"ת בפאקינג, רבנים ראשים למדינות בחבר העמים, תלמידיו הרבים מקהילת חב"ד בקריאת גת, ועוד רבים רבים אנ"ש ומשפחותיהם הגיעו לנחם את בניו ובנותיו ורעייתו מרת לאה תבדלחט"א. הסיפורים שסופרו בימי השבעה, נתנו להבין איזה אדם גדול איבדה חסידות חב"ד, אלפי תלמידיו, מושפעיו וכלל עמך בית ישראל.<br /> <br /> לקראת סיום ימי השבעה, נציגות מהמשפחה ובני המנוח יצאו לחזק ולעורר את הקהילה היהודית במולדובה ובירתה קישינב.<br /> שם הודיעה המשפחה על המשכת את מפעל השליחות והרבנות לצד הנהגת הקהילות במדינת מולדובה, ובנו הרב יוסף יצחק הכהן אבלסקי, ימלא את מקום אביו - כבקשת וכרצון אביו המנוח - יחד עם משפחות השלוחים נמרצים שיגיעו למדינה בקרוב{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון ● ראיון|ראיין: דובער פישמן; צילום: אלכס חן|{{תע|11/08/2012}}}}}}.<br /> <br /> בסיום ימי השבעה תחת אבטחה כבדה עלו של כוחות מג"ב מוגברים והשמירה המקומית, בני המשפחה עלו בסיום השבעה לקברו לגילוי המצבה ואמירת תהילים, קדיש, ובקשת הגאולה השלימה של ראש משפחתם הענפה הרב אבלסקי, להר הזיתים מול מקום המקדש, שם נקבר השליח והרה"ר בחלקת חב"ד.<br /> <br /> ==הנצחה==<br /> בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממלא מקומו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות והתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}. <br /> <br /> ביום לציון ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגן כנסי זיכרון ועצרות התעוררות באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול ב קישינב בירת מולדובה.<br /> בבית הכנסת המרכזי בבכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158]}}. <br /> אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222]}}, בנוסף להתוודעויות חסידים ברחבי תבל, ארץ הקודש, ובשכונת המלך. בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, מקורביו, מקוריו, משפעיו ועוד.<br /> <br /> <br /> באירועים חולק חוברת "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180]}}" ובו מכתבי ניחומים ופעולות לזכרו שנערכו עד לימי השלושים.<br /> <br /> ==פעולות לזכרו==<br /> * '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.<br /> * '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל ע"י נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.<br /> * '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - בית מדרש ע"ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.<br /> * '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית.<br /> <br /> * '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב אבלסקי, שיוכנס בעזרת השם לבית הכנסת הגדול במולדובה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;אביו<br /> הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> ;אחיו<br /> הרה"ת שלום דובער אבלסקי ע"ה - <br /> <br /> ;רעייתו <br /> מרת לאה אבלסקי (לבית הורביץ) - השליחה והרבנית הראשית למולדובה.<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]] וממלא מקום אביו.<br /> *הרב [[משה אבלסקי]] ע"ה. - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br /> *הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].<br /> *הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].<br /> *הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי אד"ש למגדל העמק, חבר הנהלות ישיבות [[מגדל העמק]] ו[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}<br /> *דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br /> *{{קישור חבד אינפו|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}<br /> {{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=201158 רשת אהלי יוסף יצחק 2015-07-30T10:43:03Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרשת.jpg|left|thumb|150px|סמל הרשת]]<br /> [[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]<br /> '''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' הינה רשת של מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. הרשת הינה אחד המפעלים הכבירים והחשובים ביותר שקמו ביובל השנים האחרונות בארץ ישראל. הרשת כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים אלפי תלמידים.<br /> <br /> ==הקמת ה'רשת'==<br /> [[תמונה:כיצד נחנך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]<br /> כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. <br /> <br /> בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זושא וילימובסקי]] יחד עם ר' [[זלמן אבלסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי". <br /> <br /> על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. <br /> <br /> את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי' ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".<br /> <br /> ==בתי הספר הראשונים== <br /> <br /> במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.<br /> <br /> '''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. <br /> <br /> בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית. <br /> <br /> '''‘מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך. <br /> <br /> ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] שחרש את השטח הקשה והמשיך לבתי ספר נוספים של הרשת למיגור הבעיות והקשיים שצצו בכל מקום. מנהל בית-הספר היה הרב אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי. <br /> <br /> גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]].<br /> <br /> ==ניהול הרשת==<br /> <br /> המנהלים הראשונים של הרשת היו הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שלושתם עשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת. עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. <br /> <br /> בתקופה הבאה היו עוד שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת. <br /> <br /> הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'. <br /> <br /> במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא. <br /> <br /> הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך". <br /> <br /> הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש. <br /> <br /> מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל. <br /> <br /> במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.<br /> <br /> ==מנהלי הרשת==<br /> *מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב [[משה סלונים]]<br /> *הרב [[מאיר פריימן]]<br /> *הרב [[ישראל בוטמן]]<br /> <br /> == מנהלי בתי ספר ברשת ==<br /> * הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> <br /> ==הנהלה נוכחית==<br /> <br /> *יו"ר ההנהלה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br /> *סמנכ"ל: הרב אליהו קריצ'בסקי.<br /> *מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת: הרב [[יעקב ליברמן]].<br /> <br /> *הרב [[שמואל חפר]]: - חבר הנהלת הרשת.<br /> <br /> *הרה"ג [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]: - חבר הנהלת הרשת.<br /> <br /> *הרב [[צבי רוטנברג]]: - חבר הנהלת הרשת.<br /> <br /> ==מבקרי הרשת==<br /> מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:<br /> <br /> * הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> * הרב [[אברהם פריז]]<br /> <br /> ==פקחי הרשת מטעם משרד החינוך==<br /> *הרב [[יחיאל מלוב]]<br /> <br /> ==הוצאות לאור==<br /> *'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף הרטמן]] ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. (ב' כרכים).<br /> *'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]''', ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים אלול תשרי.<br /> *'''לחשוב כיהודי''', תרגום ספרו של הרב [[יצחק זלמן פוזנר]] מאנגלית, כפר חב"ד תשמ"ג.<br /> <br /> ===ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד===<br /> '''ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד''' הוקם בתשרי תשל"א ע"י רשת אוהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת.<br /> בין תשרי תשל"א לאייר תשל"ג יצאו שישה גליונות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ג]].<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]].<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]].<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]], [[תשע"ב]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''דוד עבדי''' - יומנו של הרב [[דוד חנזין]], [[תשס"ג]].<br /> *[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''', [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].<br /> *[[אליהו וולף]], '''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]], [[תשס"א]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.reshet.org.il/chinuch אתר "רשת אהלי יוסף יצחק"]<br /> [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=201157 זלמן טוביה אבלסקי 2015-07-30T10:36:43Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div> {{דמות<br /> |שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]<br /> |כינוי=הרב אבלסקי<br /> |תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה<br /> מלפנים: שליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה, <br /> חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, <br /> ראשון השלוחים לעיר קרית גת.<br /> |תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]<br /> |מקום לידה=בעיר מוסקבה ב[[רוסיה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]<br /> |מקום פטירה=[[קישינב, מולדובה]]<br /> |מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה<br /> |תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה<br /> |רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין<br /> <br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"<br /> |השתייכות= חב"ד<br /> }}<br /> [[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]<br /> הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[תשע"ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, חבר הנהלות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] בשנת [[תרפ"ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. <br /> <br /> ===בשליחות הריי"צ ברומניה===<br /> <br /> בישיבה בפוקינג קיבל את הוראה מאדמו"ר מהוריי"צ לצאת לרומניה בשליחות סודית ביותר במטרה לסייע משם ביציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הסטאליניסטית. זמן רב חיפשו אחריו, ובניסים גדולים יצא בריא ושלם מתוך לוע הארי.<br /> <br /> ===בחצר סקולען===<br /> <br /> במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]], כל פעולה קשה הטיל האדמו"ר מסקולען על "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. ידע האדמו"ר כי כל פעולה "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", יבצע אותה על הצד הטוב ביותר, בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.<br /> <br /> ר' זלמן היה יושב עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ומלמד אותו גמרא ומפרשים, הוא השקיע בנער הצעיר רבות כבקשת אביו האדמו"ר, באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים בנו וממלא מקומו של אביו באדמו"רות של חסידות סקולען וידיד חב"ד. <br /> <br /> [[הרבי]] מלך המשיח שליט"א התבטא לר' זלמן פעם : "בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא". כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות אדמו"ר הריי"צ השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו"ר מסקולען, שליחות אותה ייקר [[הרבי]] וחיבב עד למאוד.<br /> <br /> בשנת תשע"א, ביקור ידידו האדמו"ר ב[[מולדובה]] נרשם כ'ביקור היסטורי' של 'סגירת מעגל', האדמו"ר ביקר במוסדות [[חב"ד]] בעיר והתוועד עם [[שליח]] הרבי והרב הראשי למולדובה, הרב זלמן הכהן אבלסקי, יצויין ש'סקולען' היא עיר במולדובה, שם קבור 'הרב מסקולען'.<br /> <br /> כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה, ה[[חסיד]] השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי והרבי פעל למען הצלתו. הרבי הפעיל את חסידיו וקשריו, ושלח את הרב אליעזר סילבר לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו, אך בפועל הסכים לבקשת הרבי ובדרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הוא כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו"ר מסקולן שבמאסר ברומניה. השגרירות בארצות הברית שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו"ר.<br /> מסכת קשרים מלאה ביצעה הרב אבלסקי, עם הגורמים והשלטונות במקום, ואף חתם את שמו בשם האדמו"ר וזכו לאישור המיוחל מרומניה הקומוניסטית אודות לברכתו של הרבי ולמאמציו של שליחו הרב אבלסקי.<br /> <br /> <br /> ==בעל הבית של מדינת רומניה==<br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br /> <br /> במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.<br /> <br /> הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.<br /> <br /> חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר מהוריי"צ ברומניה הקומוניסטית. <br /> הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו שיגיד לחיים בתור נציגו.<br /> <br /> ==פעילותו==<br /> בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ===מקים בתי ספר חב"ד בארץ===<br /> <br /> במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו כבר לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר חב"ד במקומות הללו.<br /> זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.<br /> בית-הספר, נוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.<br /> ‘מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, גם לבית ספר זה סייע רבות.<br /> ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. בשנותיו הקשות של הקמת ניהל את בית-הספר הרב אבלסקי<br /> חרש זרע וייסד, והעביר את המלאכה הקלה יחסית, כשממשיך לזרוע ביעד הבא. <br /> גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. אותו ניהל בשנותיו הראשונות והקשות הרב זלמן אבלסקי, בניהלו את בית ספר זה, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.<br /> <br /> ===שליח ומייסד בקהילת חב"ד בקרית גת===<br /> בשנת [[תש"כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], שם היה שותף בייסוד הקהילה ומוסדות החינוך שלה. שימש כחבר הנהלה ומשפיע בישיבה, בבית הכנסת חב"ד ובבית הספר "אהלי יוסף יצחק".<br /> <br /> <br /> ===בכוח המשלח מברך יהודים===<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב אבלסקי<br /> |מקור= רואיין ב[[א' כסלו]] [[תשע"ד]] <br /> |תוכן=<br /> "לא עת לחוש ולא זמן לשתוק! הרבי נתן לנו משנה סדורה, לפרסם לכל העולם כולו על ביאת המשיח, מתוך תעמולה רחבה בנושא. מאוד מוזר בעיני שישנם כאלו שמתביישים ומפחדים מכך. צריכים אנו לאמץ את דרכי העבודה של חסידי ליובאוויטש במשך כל הדורות. פעם היה מקובל אצל חסידים, שמה שרבותינו נשיאנו אומרים ברמז – חסידים עשו מזה רעש ושטורעם. לדאבוננו, נוצר היום מצב הפוך: הרבי אמר בשטורעם הכי גדול, ופתאום אנו שומעים קולות הפוכים – שמה שהרבי אמר והורה בקול רעש גדול, צריכים החסידים לדבר ברמז... למעשה, מהרבי קיבלנו לא רק רמז אלא דברים ברורים. ודאי וודאי שצריך לפעול בזה בשיא השטורעם, להכין את העולם כולו למלכותו של רבינו שליט"א, שיהיה מלך על כל העולם בגאולה השלימה. <br /> <br /> "כאשר מביטים במפת השליחות של הרבי, רואים מול העיניים את פועלו של משיח בעולם. זהו הרי עניינו של משיח – לקרב את ליבם של כל ישראל לה' ולמשה עבדו. נביט ללשונו של הרמב"ם שכותב שמשיח הוא צדיק הדור הנקרא בכמה שמות ומהם: יחיד בדור (רמב"ם, בפירוש המשניות) נשיא הדור (במדבר כא, וברש"י). דבר הדור (דברים, לא, ז, ורש"י סנהדרין ח, ע"א). איש כזה לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות – כותב הרמב"ם – שאר האנשים נבראו כדי להיות משמשים לאחד ההוא כדי שהיחיד בדור ימצא צרכו מזומן . . ותתישב הארץ ותהי' החכמה מצוי'.<br /> <br /> יש הרבה יהודים שעוסקים בהפצת התורה. ברם, כוחם ויכולתם מספיקים להם רק בכדי להפיץ תורה במקום מגוריהם או במקום ספציפי. לא מעבר לכך! הפצה כזאת של תורה ויהדות בעולם כולו, יכול לעשות רק הדַבָּר של הדור, וזהו אחד הסימנים, שעל פיו אנו רואים מיהו המשיח של הדור, הרבי הוא היחיד בדורנו המפיץ תורה ומצוות בכל העולם כולו. ממלכת חב"ד-ליובאוויטש אין לה גבולות. היא משתרעת על פני כל העולם כולו, והשלוחים נמצאים בכל מקום בכל קצות הגלובוס. לנו, השלוחים, יש את הזכות הגדולה להיות חלק מן המערך של פעולותיו של משיח בעולם. <br /> <br /> "כשמציגים את מקורות תורתנו הקדושה – לא ניתן להתווכח. ניתן ללכת עם זה לחסידי פולין ולכל מי שרוצים. זוהי הרי הלכה ברורה בתורתנו, כי ההלכה אומרת שהרבי מליובאוויטש משיח וזה דבר ברור. חשוב גם לציין את פסק הדין של מאות רבנים על הרבי שהוא הוא המלך המשיח. כאשר אדם יגיע ויחקור את ההלכה 'אליבא דנפשי' מכל כיוון אפשרי, יגיע למסקנה אחת ברורה חד משמעית שהליובאוויטשער רבי, הוא הוא משיח צדקנו.<br /> <br /> "הובטחנו, שכאשר אומרים את הדברים כמו שצריך, בתוקף ובנועם המתאים, הדברים מתקבלים ומתגלית בהם במלוא עוצמתה ה'אמונת-חכמים' הטבעית החבויה בכל מי שדם יהודי זורם בעורקיו, עדי כדי כך שהם בעצמם מפיצים את הדברים לחבריהם ומכריהם. אסור בשום אופן לשתוק. יש לשוחח אודות כך עם רבנים וראשי ישיבות שיש להם השפעה על קהלים רחבים יותר, שידעו ויעיינו בכל המקורות בתורתנו הקדושה, על מציאותו של מלך המשיח ועל חייו הנצחיים. יש ללמוד עמם את הדברים מתוך המקורות המצוינים לעיל כמו: הרש"י 'חתם סופר', וה'ילקוט שמעוני' 'אגרת דכלה', ועוד מקומות רבים בתורתנו הקדושה. עד שתהיה לזה פעולה נמשכת, כך שבעקבותיהם ילמדו תלמידיהם את הדברים בעיון הראוי, וידעו כל העולם 'אז ליובאוויטש לעבט, אייביק. או דער רבי לעבט אייביק (ליובאוויטש חי' לנצח, והרבי חי לנצח) עד שנראה זאת בחוש ובעינינו הגשמיות בהתגלות המלאה והמושלמת".}}<br /> <br /> בחודש שבט בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו שברכם בהוראת הרבי<br /> <br /> פעולות נוספות<br /> הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים ובישובים ברחבי הארץ, במסגרת הארגון [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. <br /> <br /> ===השליחות במולדובה===<br /> <br /> בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. כחסיד שאל את הרבי שנתן את עידודו הסכמתו וברכתו. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.<br /> <br /> לרב אבלסקי קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח על רבות אצל פוליטקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה.<br /> <br /> ==תפקידיו==<br /> <br /> * שליחו החשאי של אדמו"ר מהוריי"צ למדינת רומניה.<br /> * חבר ארגון הפעילים.<br /> * ממייסדיי וחבר הנהלת'רשת אוהלי יוסף יצחק'.<br /> * חבר הנהלת צערי אגודת חב"ד.<br /> * משפיע ומחנך. <br /> * חבר הנהלת הישיבה ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתים להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.<br /> <br /> מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון יצא מ[[770 כפר חב"ד]] ועצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לעבר ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. שם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==ימי השבעה==<br /> רבנים, שלוחים, אוליגרכים לצד משפחות אנ"ש מרחבי הארץ, תלמידי ובוגרי ישיבת תו"ת בקישינב, סטודנטים לרפואה יוצאי המקום, מקורבים, תלמידי רשת אוהלי יוסף יצחק, עסקני חב"ד, חברים מהקהילה היהודית בקישינב, חברי כיתתו בישיבה המחתרתית תו"ת בפאקינג, רבנים ראשים למדינות בחבר העמים, תלמידיו הרבים מקהילת חב"ד בקריאת גת, ועוד רבים רבים אנ"ש ומשפחותיהם הגיעו לנחם את בניו ובנותיו ורעייתו מרת לאה תבדלחט"א. הסיפורים שסופרו בימי השבעה, נתנו להבין איזה אדם גדול איבדה חסידות חב"ד, אלפי תלמידיו, מושפעיו וכלל עמך בית ישראל.<br /> <br /> לקראת סיום ימי השבעה, נציגות מהמשפחה ובני המנוח יצאו לחזק ולעורר את הקהילה היהודית במולדובה ובירתה קישינב.<br /> שם הודיעה המשפחה על המשכת את מפעל השליחות והרבנות לצד הנהגת הקהילות במדינת מולדובה, ובנו הרב יוסף יצחק הכהן אבלסקי, ימלא את מקום אביו - כבקשת וכרצון אביו המנוח - יחד עם משפחות השלוחים נמרצים שיגיעו למדינה בקרוב{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון ● ראיון|ראיין: דובער פישמן; צילום: אלכס חן|{{תע|11/08/2012}}}}}}.<br /> <br /> בסיום ימי השבעה תחת אבטחה כבדה עלו של כוחות מג"ב מוגברים והשמירה המקומית, בני המשפחה עלו בסיום השבעה לקברו לגילוי המצבה ואמירת תהילים, קדיש, ובקשת הגאולה השלימה של ראש משפחתם הענפה הרב אבלסקי, להר הזיתים מול מקום המקדש, שם נקבר השליח והרה"ר בחלקת חב"ד.<br /> <br /> ==הנצחה==<br /> בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממלא מקומו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות והתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}. <br /> <br /> ביום לציון ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגן כנסי זיכרון ועצרות התעוררות באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול ב קישינב בירת מולדובה.<br /> בבית הכנסת המרכזי בבכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158]}}. <br /> אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222]}}, בנוסף להתוודעויות חסידים ברחבי תבל, ארץ הקודש, ובשכונת המלך. בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, מקורביו, מקוריו, משפעיו ועוד.<br /> <br /> <br /> באירועים חולק חוברת "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180]}}" ובו מכתבי ניחומים ופעולות לזכרו שנערכו עד לימי השלושים.<br /> <br /> ==פעולות לזכרו==<br /> * '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.<br /> * '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל ע"י נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.<br /> * '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - בית מדרש ע"ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.<br /> * '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית.<br /> <br /> * '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב אבלסקי, שיוכנס בעזרת השם לבית הכנסת הגדול במולדובה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;אביו<br /> הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים<br /> <br /> ;אחיו<br /> הרה"ת שלום דובער אבלסקי ע"ה - <br /> <br /> ;רעייתו <br /> מרת לאה אבלסקי (לבית הורביץ) - השליחה והרבנית הראשית למולדובה.<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]] וממלא מקום אביו.<br /> *הרב [[משה אבלסקי]] ע"ה. - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br /> *הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].<br /> *הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].<br /> *הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי אד"ש למגדל העמק, חבר הנהלות ישיבות [[מגדל העמק]] ו[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}<br /> *דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br /> *{{קישור חבד אינפו|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}<br /> {{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]</div>

212.179.42.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=201156 ישראל יצחק זלמנוב 2015-07-30T10:36:28Z

<p>212.179.42.227: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל יצחק זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בוועידת צא"ח העולמית. מימנו ר' יוסף ווינבערג ור' דוד רסקין]]<br /> <br /> הרב '''ישראל יצחק זלמנוב''' ([[תרפ"א]] - [[י' אדר|י' אדר א']] [[תשמ"א]]) היה מזכיר [[ועד כפר חב"ד]] ומראשוני המתיישבים במקום, והיה בהכשרתו המקצועית [[שוחט ובודק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] שו"ב בשנת ה'[[תרפ"א]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ"ו]] קיבל אביו אישורי יציאה והיגר עם משפחתו ל[[תל אביב]].<br /> <br /> נישא למרת יוכבד בתו של הרב [[חיים מאיר גרליק]] לאחר עלייתו לארץ, היה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br /> <br /> היה מפעילי [[צעירי חב"ד באה"ק]] משך שנים רבות, בחלק מהשנים המשרדים אף התנהלו מביתו.<br /> <br /> במשך שנים ארוכות שירת ב'חיל הים' ב[[צה"ל]] והיה דוגמא למופת של חסיד לחיילים האחרים. בד בבד כיהן כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תשכ"ב]] זכה ב[[ועדת ההגרלה|הגרלה]] על [[נסיעה לרבי]], ושימש כנציג החסידים בארץ הקודש ל[[תשרי|חודש החגים]] של אותה שנה.<br /> <br /> נפטר בשבת [[פרשת תצווה]] [[י' אדר|יו"ד אדר א']] [[תשמ"א]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> * הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא]] - [[שליח]] [[הרבי]] לקווינס.<br /> * הרב מנחם מענדל - [[קראון הייטס]].<br /> * הרב שמואל - מונטריאל קנדה.<br /> * הרב [[משה זלמנוב|משה]] - משלוחי [[הרבי]] למגדל העמק.<br /> * הרב ירחמיאל - [[שליח]] [[הרבי]] לקווינס.<br /> <br /> ;חתניו:<br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] מגדל העמק.<br /> * הרב שמואל ע"ה גולדשטיין - צפת.<br /> <br /> {{מיון רגיל:זלמנוב, ישראל יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]</div>

212.179.42.227