https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=200.12.168.32 2026-05-01T14:07:13Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=843509 2026-04-23T08:49:23Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>הרב '''צמח יוסף יצחק וילנסקי''' (? [[תשט&quot;ו]] - [[ג' אייר]] [[תשפ&quot;ו]]) היה רב קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]], ראש ישיבת תומכי תמימים, ודיין גדול של ועד העיר ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> [[קובץ:צמח יוסף יצחק וילנסקי.png|ממוזער|הרב התמים ר' יוסי וילנסקי]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[ה'תשט&quot;ו]] להוריו הרב יהושע ונחמה וילנסקי.<br /> <br /> זכה ש[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] שלח כמה תמימים בכדי שיהיה [[מניין|מנין]] כשהכניסוהו בבריתו של אברהם אבינו.<br /> <br /> למד בישיבה בבולטימור.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב [[יצחק הנדל]] - רבה של מונטריאל.<br /> <br /> הוא היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] ותיק ל[[תשב&quot;ר]] ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים מונטריאל]].<br /> <br /> הוא ארגן פרויקט מיוחד בשם ה&quot;'''בלאק שיחה'''&quot;{{הערה|מאז פטירתו של [[יהושע העשיל צייטלין]], מילא את מקומו.}} שיעורים במרחב העיר מונטריאל בליקוטי שיחות מדי שבת, כל רחוב שיעור משלהם.<br /> <br /> וכן הפיץ תורתו של הרבי, קונטרסים ב[[לקוטי שיחות|ליקוטי שיחות]], כל שבוע בהמון בתי כנסיות, גם באלו שאינם מייצגים את עצמם עדיין כ[[חסידי חב&quot;ד]]. <br /> <br /> היה לו להט מיוחד בפעולות על אלו שבאו ל[[גיל הזקנה]], היה מבקר אותם ועושה מבצעים איתם. ומעודד לילדים לטלפן לסבא וסבתות לאחל להם &quot;שבת שלום&quot;, לעילוי נשבת סבו וסבתו. <br /> <br /> מהזהיר טפי שלו, שמחת חתן וכלה, ב[[תחפושת]] של [[דוב]] וכיו&quot;ב.<br /> <br /> נפטר ב[[מונטריאול]] ב[[ג' אייר]] [[תשפ&quot;ו]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1311598/ מונטריאול: הרב יוסי וילנסקי ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו, ר' [[דוד וילנסקי]] – אליזבט, [[ניו ג'רזי]].<br /> אחיו, ר' משה וילנסקי – פורטלנד, מיין.<br /> אחיו, ר' חיים וילנסקי – פארקלנד, [[פלורידה]].<br /> אחותו, מרת טובי הלון – [[קראון הייטס]].<br /> <br /> * בנו, מנחם מענדל וילנסקי – [[מונטריאול]].<br /> * בנו, דוד לייב וילנסקי - מלמד תשב&quot;ר – [[בולטימור]], מרילנד.<br /> * בתו, שרה'לה לשס – [[מונטריאול]].<br /> * בתו, רבקי פרל – [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, אלי וילנסקי – [[פיטסבורג]], [[פנסילבניה]].<br /> * בנו, יעקב וילנסקי – רוזלין, [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]].<br /> * בנו, משה וילנסקי – [[פלורידה]].<br /> * בתו, חיה גוטליב – [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, שלום וילנסקי – [[קינגסטון (עיר)|קינגסטון]], [[פנסילבניה]].<br /> * בתו, טובי וולף – [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, ברוך וילנסקי – לאס וגאס.<br /> * בנו, שמואל וילנסקי – פורטו ריקו.<br /> * בנו, נח וילנסקי – [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, יששכר צבי וילנסקי – [[קראון הייטס]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וילנסקי, צמח יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילנסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8.%D7%96./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%90&diff=842838 2026-04-20T08:17:56Z

<p>200.12.168.32: /* צמח יוסף ווילענסקי */</p> <hr /> <div>בס&quot;ד<br /> <br /> נא להשלים מה שחסר. ובאם פתחת ערך ערך על אחד שהאנשים דלקמן. נא למחוק את התוכן מכאן, ולהשאיר רק השם בקישור לערך החדש.<br /> <br /> =[[יצחק יארמוש (פירשונים)]]=<br /> =[[יצחק יארמוש (מונטריאל)]]=<br /> collive.com/wp-content/uploads/photos/2019/05/sholemsptgrphy-1-de-1-21-10.jpg (בצד שמאל) <br /> <br /> (יליד תשי&quot;א לע') בנו של ר' [[דוד יארמוש]]. <br /> <br /> נשא בתו של [[יהושע העשיל צייטלין]]. <br /> <br /> מחנך ותיק ב[[תלמוד תורה|חדר]] [[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים מונטריאל]], בכיתה ג', העמיד דורות של תלמידים יראי שמים.<br /> <br /> השאיר חומר רב למלמדים ללמד. <br /> <br /> אחראי על המקוה טהרה של אנ&quot;ש.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> '''מזמור לדוד''' דיני ומנהגי חב&quot;ד על הלכות שבת (קדושת השבת).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בנו, הרב שמואל ([[קראון הייטס]])<br /> <br /> חתנו, הרב לוי ווייספיש - סופר סת&quot;ם ([[מונטריאול]])<br /> <br /> חתנו, הרב גד הרשקופ (קראון הייטס)<br /> <br /> חתנו, הרב צבי הירש ברוד (מונטריאול)<br /> <br /> חתנו, הרב זלמן דוכמאן (רוסבילט אייסלאנד, נ.י.)<br /> <br /> בנו, הרב מנחם מענדל ([[איסט פלטבוש]])<br /> <br /> חתנו, הרב נפטלי חריטון - מלמד דרדקי בליובאוויטש ישיבה (קראון הייטס)<br /> <br /> חתנו, הרב יקותיאל שוסטערמאן (בל-איר, מ.ד.)<br /> <br /> בנו, הרב ישראל (מונטריאול)<br /> <br /> בנו, הרב שניאור זלמן - שליח במרכז דוברי עברית (מונטריאל)<br /> <br /> חתנו, הרב בנציון שםטוב (סירה ויסטא, אריזונא)<br /> <br /> בתו, מרת חוה (קראון הייטס)<br /> <br /> חתנו, הרב אברהם הרטמן (הא-חי-מין, וויעטנאם)<br /> <br /> בנו, הרב יהושע העשיל (קראון הייטס)<br /> <br /> בנו, הרב אברהם שלמה (קראון הייטס)<br /> <br /> בנו, הרב דוד אריה (מונטריאול)<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> =[[משה שמעון נוטיק]]=<br /> collive.com/wp-content/uploads/photos/2024/04/dsc08713.jpg (בצד שמאל)<br /> <br /> ידוע כבעל שמועה נפלא, ומפרסם זהותו של הגואל, ובשורת הגאולה.<br /> <br /> בן של ר' [[שלום בער הגדול]]. נולד בצרפת, בילדותו למד אצל ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]].<br /> <br /> כשהיה ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה|ישיבת תומכי תמימים ברינוא]], ביקר אצל הרבי ונשאר ללמוד ב770.<br /> <br /> התחתן על בתו של ר' [[מאיר פלוטקין]]. למד בכולל שעל יד המזכירות.<br /> <br /> משנת תשמ&quot;ח היה [[ועד המסדר]].<br /> <br /> כעת הוא שליח של הרבי לעיר שואל-ברוק (מונטריאל), ועוד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בנו, הרב מענדל נוטיק<br /> <br /> בנו, התמים לייבל נוטיק<br /> <br /> בנו, התמים יוסף נוטיק<br /> <br /> =[[צמח יוסף ווילענסקי]]=<br /> -ג' אייר תשפ&quot;ו<br /> <br /> collive.com/like-father-like-son/<br /> <br /> הרבי שלח כמה תמימים שיהיה מנין כשהכניסוהו בבריתו של אברהם אבינו.<br /> <br /> למד בישיבה בבוטלטימור.<br /> <br /> נשא ביתו של הרב הנדל רבה של מונטריאל.<br /> <br /> מלמד ותיק לתשב&quot;ר בישיבת תומכי תמימים מונטריאל.<br /> <br /> מסדר ה&quot;בלאק שיחה&quot; - שיעורים במרחב העיר מונטריאל בליקוטי שיחות מדי שבת, כל רחוב שיעור משלהם.<br /> <br /> ומפיץ תורתו של הרבי, קונטרסים בליקוטי שיחות, כל שבוע בהמון בתי כנסיות, גם באלו שאינם מייצגים את עצמם עדיין כחסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> יש לו להט מיוחד בפעולות על אלו שבאו ל[[גיל הזקנה]], מבקר אותם ועושה מבצעים איתם. ומעודד לילדים לטלפן לסבא וסבתות לאחל להם &quot;שבת שלום&quot;, לעילוי נשבת סבו וסבתתו. <br /> <br /> מהזהיר טפי שלו, שמחת חתן וכלה, בתחפוסת של דוב וכיו&quot;ב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> יש לו 14 ילדים<br /> <br /> * בנו, מנחם מענדל - מונטריאל<br /> * בנו, דוד לייב - מלמד תשב&quot;ר בבולטימור<br /> * בנו, נח<br /> <br /> =[[שלום דובער גורקוב|שלום דובער גורקאוו]]=<br /> <br /> = [[שמואל קויפמאן]] =<br /> הרב החסיד ר' '''שמואל קויפמאן''' הינו שליח של הרבי ב.... מונטריאל, ומנהל בית ספר תלמוד תורה ‏‏[[תומכי תמימים מונטריאול]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> למד ב[[טורונטו]] אצל הרב [[עקיבא גרשון וגנר]]. <br /> <br /> נשא ביתו של הרב [[דובער בעל]].<br /> <br /> היה [[מלמד]] כיתה ב' בחדר מוצכי תמימים מונטריאול משך עשור, ומחמת הצורך עבר להיות מלמד משך שנה לכיתה ו'.<br /> <br /> וכעת הוא המנהל של החדר, ופועל גדולות ונצורות למען חינוך ילדי ישראל. <br /> <br /> יש לו מאז ומקדם תכלית שלתלמידים יהיה חיות תענוג וכיף בלימוד התורה. אשר על כן יזם אתר [[תורה גיים'ס]], שבו אפשר ללמוד א-ב, שורשים, וחומש [[פרשת לך לך]] - [[פרשת חיי שרה]] באופן ויזואלי. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * בנו, מנחם מענדל<br /> * בנו, רפאל<br /> * בנו, יוסף<br /> * בנו, דוד<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''כתובת האתר תורה גיים'ס''' torahgames.org<br /> <br /> = [[צבי ברנט]] =<br /> <br /> רבי '''צבי ברנט''' הוא מחנך ותיק המתגורר בברוקלין, ניו יורק. במשך למעלה מ-40 שנה הוא עוסק בחינוך ילדים יהודיים והפך לדמות משמעותית בהשראת דורות של ילדים באמצעות סיפוריו המרתקים.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> רבי ברנט ידוע כמאסטר בתחום הסיפור. הוא משתמש בכוחם של סיפורים להעברת מסרים חשובים על ניסי החיים וחכמתם. באמצעות סיפוריו הוא מחייה את פרשות השבוע דרך סיפורי מדרש מרגשים ומלאי תוכן.<br /> <br /> רבי ברנט הוא גם סופר סת&quot;ם מוסמך, ותלמיד מובהק של הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. מהמיוחד ומהנדים בספרות שלו, הוא שהוא כותב את פרשיות התפילין על קלף שהוא מעבד בעצמו. <br /> <br /> באתר שלו הוא משתף סרטונים של מלאכתו המקודשת של כתיבת סת&quot;ם. וגם איך שהוא מנגן במפוחית כרומטית ובקלידים, והוא נהנה לשתף את אהבתו למוזיקה עם קהלים שונים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * besttorahstories.com - אתר הסיפורים ועוד של רבי צבי ברנט<br /> <br /> = [[צבי הירש גוראריה (מונטריאול)|צבי הירש גוראריה]] =<br /> הרב '''צבי הירש גוראריה''' הוא משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ומגיד שיעור בחסידות לאנ&quot;ש במונטריאול. <br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד לאביו הרב [[יצחק מאיר גוראריה]].<br /> <br /> מפעיל את האתר של ה[[השיחה היומית]] שמטרתו להביא את שיטתו הברורה של הרבי בנושא של שלימות הארץ, משיח וגאולה, חייו הנצחיים של נשיא הדור, חינוך, ותפקידן של נשי ובנות ישראל ועוד.<br /> <br /> משפיע ומגיד שיעור בחסידות בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].<br /> <br /> גם פועל ומשפיע לאנ&quot;ש במונטריאול, ומוסר שיעור מידי יום בחסידות ב[[ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מאמרים של הרבי]] בבוקר לפני התפילה, וכמו כן בשבת קודש בבוקר. ובימי ראשון שיעור [[ספר התניא|תניא]]. <br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> יחד עם אביו הוציא לאור ספרים בחסידות, על תניא שער היחוד והאמונה<br /> <br /> * עיונים וליקוטים וביאורים על שער היוחד והאמונה - חלק א' (חנוך לנוער)<br /> * עיונים וליקוטים וביאורים על שער היוחד והאמונה - חלק ב' (פרק א')<br /> * עיונים וליקוטים וביאורים על שער היוחד והאמונה - חלק ג' (פרק ג') - יצא לאור כ' חשון תשפ&quot;ה<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> חתנו, [[שלום בער שיינגרטן]]<br /> <br /> חתנו, פינחס שפירא<br /> <br /> בנו, שמואל<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> * [https://thedailysicha.com/ האתר של השיחה היומית]<br /> * [https://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%27%D7%94.pdf עיונים ב&quot;שער היחוד והאמונה&quot; ריש פרק ב']{{PDF}}<br /> <br /> = [[אברהם חיים כהן]] =<br /> מלמד תשב&quot;ר בחיידער [[תומכי תמימים מונטריאול]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> בנו של הרב כהן וחוי ([[:קובץ:תוף יחי.jpg|מי שנתנה את התוף עם כיתוב יחי לרבי]]).<br /> <br /> היה מהתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> מלמד א-ב וקריאה לתשב&quot;ר בחיידער [[תומכי תמימים מונטריאול]] כיתה פרי-1-א.<br /> <br /> בהקהילת אנ&quot;ש דמונטראיל, מוסר שיעור ב[[עניני משיח וגאולה]] מדי שבוע.<br /> <br /> מאז תחילת ה[[מלחמת חרבות ברזל|מלחמה]], עושה [[מסיבות שבת]] לילדים מדי שבת בשבתו, אומרים תהילים עבור המצב בארץ הקודש, ו[[י&quot;ב הפסוקים]], ו[[סיפורי חסידים]], ו[[ניגונים חב&quot;דיים|ניגונים]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בנו, יהודה לייב כהן<br /> <br /> = [[דוד כהן (מונטריאל)]] =<br /> רב בית הכנסת &quot;בית מנחם זאב&quot;, [[סופר סת&quot;ם]], ובעל מרץ ורב פעלים, עסקן בקהילה החבדי&quot;ת במונטריאול. חבר מוועד העיר דמונטריאל.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נשא ביתו של החסיד הרב המקובל [[מנחם זאב גרינגלס|זאב וואלף גרינגלאס]].<br /> <br /> הקים בית הכנסת, וקרא לו &quot;בית מנחם זאב&quot; על שם חותנו הרב גרינגלאס.<br /> <br /> יש לו מרכז סת&quot;ם, מוכר [[תשמישי קדושה]], [[ארבעת המינים|ד' מינים]], ו[[מצה שמורה|מצות]] לפסח.<br /> <br /> בעיר מונטריאול הרב דוד כהן הוא מהמארגנים את ה[[הדלקה ציבורית]] ב[[חנוכה]]. ו[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], וכינוכי הקהל בשנת [[הקהל]]. <br /> <br /> כמו כן נמנה בין וועד הכשרות בוועד העיר.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> בנו, משה כהן - מוועד הגשמי בחיידר תומכי תמימים מונטריאול</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=841839 2026-04-15T05:24:40Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>ר' '''ישראל דרייזין''' ([[ט&quot;ו ניסן]] [[תרח&quot;צ]]-[[י' תמוז]] [[תשס&quot;ד]]) היה פילנתרופ חסידי, מעמודי התווך של מוסדות החינוך ב[[קראון הייטס]] וסוחר מצליח.<br /> [[קובץ:הרב ישראל דרייזין.jpg|ממוזער|הרב דרייזין]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשבת קודש חג הפסח [[ט&quot;ו ניסן]] [[תרח&quot;צ]] בעיירה טרסובקה במחוז מוסקבה שברוסיה לחסיד הנודע ר' [[אברהם מאיור]].<br /> <br /> בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] נדדה משפחתו ל[[סמרקנד]] ול[[טשקנט]], וכאשר נוצרה ההזדמנות, הצטרפו ל'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', והבריחו את הגבול דרך [[למברג]], ובשנת [[תש&quot;ט]] הגיעה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] וקבעה את מגוריה בלוד.<br /> <br /> הוא נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב ובהמשך בישיבת תומכי תמימים לוד ובהמשך שימש כמדריך בישיבה וכמחנך בתלמוד תורה כפר חב&quot;ד{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/04_091.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] היגרה המשפחה לארצות הברית וקבעה את מגוריה בקראון הייטס בסמוך לחצר הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] היה מפעילי צא&quot;ח שעסקו בפרסום [[מבצע פורים]] רחב היקף באמצעות יוזמה מקורית של השלכת כרוזים על מבצע [[משלוח מנות]] באמצעות אוירון{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=3493&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;search_mode=simple תצלום ותיעוד באתר ספריים ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> בעידודו של הרבי עבר גם הוא בעקבות המשפחה לקראון הייטס, התחתן עם רעייתו פייגא וגידל את משפחתו בקראון הייטס.<br /> <br /> היה איש עסקים ופילנתרופ ידוע בקהילה היהודית בקראון הייטס, והיה אחד מעמודי התווך של המוסדות הראשיים בקראון הייטס.<br /> <br /> היה ידוע גם כבעל הכנסת אורחים והרבה להכניס אורחים אל תוך ביתו ובמיוחד בחודש החגים.<br /> <br /> נפטר באופן פתאומי{{הערה|1=[col.org.il/news/5841 ברוך דיין האמת: הרה&quot;ח ר' ישראל דריזין ע&quot;ה] {{COL}}}} בגיל 66 ב[[י' תמוז]] [[תשס&quot;ד]], ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.<br /> <br /> לזכרו, הקדיש אחיו ר' [[שלום דובער דרייזין]] את מקוה הטהרה שהוקם במרתף בניין הפנימיה של ישיבת תומכי תמימים [[749]], [[מקווה ישראל]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יוסי דרייזין<br /> *בנו, ר' זלמן דרייזין<br /> *בתו מרת רחל<br /> *בתו, מרת נחמה ברנשטיין - מנהלת 'קרן ישראל'{{הערה|1=[kerenyisroel.org/ קרן ישראל].}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דרייזין, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דריזין]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=831204 2026-03-09T07:51:38Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נר נשמה.gif|שמאל|200px|ממוזער|אש תמיד תוקד - לא תכבה!]]<br /> <br /> '''אש תמיד''' היא מצוה{{הערה|ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · קלב.}} להדליק אש על המזבח תמיד - בכל יום. וביחד אם זה ישנו גם איסור שלא לכבות את האש{{הערה|ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · קלג.}}.<br /> <br /> == מקור המצוה ==<br /> {{ציטוט|תוכן=אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה|מקור=ויקרא ו, ו}}<br /> <br /> == מדיני המצוה ==<br /> יש להשים על המזבח עצים בבוקר ובין הערביים.<br /> <br /> אמרו [[חז&quot;ל]]{{הערה|שם=:0|יומא מה, א.}} אף על פי שהאש יורד מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט. וזהו המצוה לתת את האש על המזבח מלבד האש שצריכים עבור הקרבנות, היו נותנים אש למזבח במצוה זו, שנאמר &quot;ונתנו בני אהרן הכהן אש וגו'&quot; (ויקרא א, ז). ובבוקר (משנה, תמיד ב) היו עורכים עצים ועושים בראש המזבח מערכה גדולה של עצים, שנאמר (שם וה) &quot;ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר&quot;. ומלבד העצים הערוכים על המערכה מצוה על הכהן להעלות למזבח בשני גזירין של עץ, שנאמר ובער עליה הכהן עצים, ומעוט עצים שנים. וכן מוסיפין גם כן שני גזירין עם תמיד של בין הערבים ומעלין אותם שני כהנים, שנאמר וערכו, ושל שחר כהן אחד.<br /> <br /> במזבח היו שלוש מערכות של אש - הראשונה גדולה שעליה מקריבין קרבן התמיד עם שאר הקרבנות, שניה בצדה קטנה ממנה שממנה לוקחין אש במחתה להקטיר קטרת בכל יום, ומערכה שלישית לא היו מקריבין עליה כלום, זה היה רק שם בכדי לקיים מצו זו של &quot;אש תמיד&quot;.<br /> <br /> אמרו [[חז&quot;ל]]{{הערה|שם=:0}} השלושה מערכות שקבלו במסורה, מרומז גם בפסוקים, כי כתוב שלשה פסוקים בעניין של הבערת האש על המזבח, ודרשו &quot;על מוקדה&quot; - זו מערכה גדולה, &quot;ואש המזבח תוקד בו&quot; - זה מערכה שניה של קטורת, &quot;והאש על המזבח תוקד בו&quot; זה מערכה שלישית של קיום האש.<br /> <br /> ואסור לכבות האש שעל המזבח, אמרו חכמינו זכרונם לברכה{{הערה|יומא מו, ב.}} שאפילו הוריד אש מעל המזבח{{הערה|אבל אינו לוקה באש מן המחתה, ואש המנורה, למרות שהם נדלקו מהאש של המזבח, כי כבר נתקה מן המזבח ואין אני קורא בו אש המזבח, אפילו אם עדיין הוא עומד על המזבח.}} וכבהו לוקה.<br /> <br /> == מטעמי המצוה ==<br /> למרות שהקב&quot;ה בטובו הגדול עושה לבני אדם [[נס|נסים]] גדולים, אבל לא תמיד הקב&quot;ה מגלה אותם, ויסתיר את הנס וזה יראה כאילו שזה בדרכי ה[[טבע]] ממש או בקרוב לטבע. וכמו כן הקב&quot;ה ציוונו להבעיר אש במזבח למרות שיורד אש מן השמים, כדי להסתיר הנס. ובדרך כלל האש היורדת מן השמים לא היתה נראית ברידתה כי הקב&quot;ה רוצה בזה להסתיר את הנס.<br /> <br /> ביום השמיני של מילואים, וכמו כן כמה פעמים אחרים ראו במוחש את האש האלקי יורד מן השמים, כמו אצל [[גדעון]]{{הערה|שופטים ו, כא.}} ו[[מנוח]]{{הערה|שופטים יג, כ.}} (ו[[אליהו הנביא|אליהו]] בהר הכרמל).<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> בירושלמי{{הערה|ירושלמי יומא פרק ד הלכה ו.}} נאמר ש&quot;תמיד&quot; פירושו אפילו בשבת ו&quot;תמיד&quot; אפילו בטומאה.<br /> <br /> המקדש והמשכן יש לא רק בגשמיות, כי אם גם ברוחניות בעבודה בנפש האדם.<br /> <br /> ומבואר בחסידות{{הערה|[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] דברים עח, ד.}} שהמזבח במובנו הרוחני, הוא לב האדם. וכמו שבמקדש הגשמי יש שני מזבחות - מזבח הפנימי ומזבח החיצון. כמו כן בלב, מזבח הפנימי - הוא פנימיות הלב. ומזבח החיצון - חיצוניות הלב.<br /> <br /> הציווי שצריך להיות אש תמיד תוקד על המזבח, היא על מזבח החיצון - חיצוניות הלב (זאת אומרת שלא מספיק שליהודי בוער אש לקדוש ברוך הוא בפנימיותו, כי אם) צריך להיות אש תמיד - אש אהבה גלויה בוערת ל[[הקדוש ברוך הוא|הקב&quot;ה]] בחיצוניות הלב.<br /> <br /> ובזה יש שני חידושים: גם בשבת, וגם בטומאה.<br /> <br /> בשבת במובנו הרוחני הוא, השגה אלקית, יהודי שיש לו השגה גדולה באלקות וכתוצאה מכך יש לו תענוג נפלא - &quot;וקראת לשבת עונג&quot;. והחידוש הוא שלמרות שהיהודי הוא חדור בעניינים יותר נעלים מרגש הלב, הוא כל כולו חדור בהשגה אלוקית. אסור לטעות שאין הוא צריך את ההתרגשות את האש אהבה בוערת להקב&quot;ה, אלא צריך שגם אצלו יהיה אהבה אש להקדוש ברוך הוא.<br /> <br /> והדבר השני הוא שתמיד אפילו בטומאה. אפילו יהודי שהוא טמא ויכול הוא רחוק.מערכות.שלא יחשוב שהוא במצב אבוד, כי אם צריך לראות ש&quot;לא תכבה&quot; שיתמיד ללבות את האש שבליבו להקדוש ברוך הוא שלא תכבה (ושיתגלה גם בחיצוניות הלב), ועל ידי זה יהיה &quot;לא&quot; - זאת אומרת כל הענינים הבלתי רצויים - &quot;תכבה&quot; יכבו ויעלמו{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;א פ' צו ע' 217.}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:בית המקדש]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&diff=831203 2026-03-09T07:50:14Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>[[הפטורה]]: ויהי דבר ה' גו' - דברתי ועשיתי. אומרים [[אב הרחמים]].<br /> <br /> [[רבינו הזקן]] סיפר: מהתורות שאמר מורי ([[הרב המגיד]]) לפני ב[[יחידות]], היתה [[תורה]] על הפסוק &quot;[[אש]] תמיד תוקד על ה[[מזבח]] לא תכבה&quot;, דהגם שהאש יורד מלמעלה ב[[אתערותא דלעילא]], [[מצוה]] להביא מן ההדיוט, כי ב[[אתערותא דלתתא]] אתערותא דלעילא, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלעילא, ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ו[[מצות עשה]] להבעיר [[אש תמיד|אש על המזבח]], מזבח הוא אדם כי יקריב מכם, וההקרבה עצמה אינה מספקת, וצריכים להבעיר אש על הקרבן אשר מכם, ואש זה לא תכבה, שהיא מכבה את ה&quot;לא&quot;.<br /> <br /> את התורה הזאת אמר מורי לפני עשר פעמים - כדי לחקקה בעשר [[כוחות הנפש|כחות נפשי]] - ויאמר לי, אתה [[תלמיד]]י הנך נצרך להאש תמיד, לפי שעליך הוטל לכבות לא (של ה[[מתנגדים|מנגדים]]) גדול. אתה תכבה את הלא והשם יתברך יהפוך את הלא להן.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י&quot;ט אדר ב'|י&quot;ט אדר ב']]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;א אדר ב'|כ&quot;א אדר ב']]}}[[קטגוריה:היום יום|ה]]&lt;/noinclude&gt;</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=818523 2026-01-13T07:36:52Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]<br /> '''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד]]ים ו[[יהודי]]ם מחוגים רחבים [[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]] ולקבל את עצתו וברכתו, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את [[הרבי]].<br /> <br /> כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת ה[[פ&quot;נ]], הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה&quot;[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]&quot;. במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, יראה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].<br /> <br /> ==התפשטות המנהג==<br /> לאחר כ&quot;ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי והציבור היה במבוכה גדולה, החל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] לעשות לעצמו קביעות בלימוד מסדרת ה[[אגרות קודש]].{{הערה| הרב גלוכובסקי נוהג לקרוא כל יום לפני השינה 5 מכתבים של הרבי ב'אגרות קודש'.}}<br /> כאשר קרא את האגרות שם לב כי הוא רואה התייחסויות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלו על סדר היום. ברגע שהדבר נשנה כמה פעמים, הוא הסיק מזה כי יש בזה ענין לא רגיל.<br /> <br /> באחת ההזדמנויות אחד מבני משפחתו היה צריך להתאשפז, ואז פתח באגרות קודש וראה תשובה בה הרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר. בעניו נחשב הדבר כאילו התשובה מכוונת אליו.<br /> <br /> באותה תקופה שלאחר כ&quot;ז אדר, הוא ראה חסידים רבים עצובים מהמצב שהרבי לא עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים, והחל לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שימצא דרכים איך לענות, וכך סיפר סיפורים שונים שהתרחשו עמו כשקיבל מענה מהרבי דרך האגרות קודש. בעקבות זאת הדברים התפרסמו ואנשים הגיעו, שאלו וביררו, וכך הענין נודע לכל הציבור{{הערה|גליון בית משיח 274 עמוד 48.}}.<br /> <br /> ==מקורות המנהג==<br /> בכללות ניתן לחלק את המנהג לשני חלקים: א) '''כתיבה לרבי''' - כלומר הכנסת [[פ&quot;נ]], דו&quot;חות ובשורות טובות ובקשת ברכה, ב) '''קבלת מענה מהרבי''' - ההתייחסות לתשובה במקום שנפתח כתשובה מהרבי.<br /> <br /> חסידים מביאים מקורות שונים, בהם ניתן לראות אפשרות של שימוש בספרי הרבי כדי לכתוב לו, וכן שימוש בספרים כדי לקבל מענה:<br /> <br /> ===כתיבה לרבי באמצעות הספר===<br /> לגבי הכנסת [[פדיון נפש]], כותב [[הרבי]] שיש לצייר תמונת הנשיא ולהכניס את המכתב לספריו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יקרא כל אחד פ&quot;נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ&quot;נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ&quot;נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.|מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ד' אגרת תתפה}}<br /> <br /> דבר דומה נמצא בספר '[[לשמע אוזן]]' של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בשם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]:<br /> &quot;כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי!&quot;. - ומוסיף - כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב.}}.<br /> <br /> כמו כן, לגבי מקרה בו זקוקים לברכה, נאמר שיש בכוחו של יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר 'רבי עזרו לי'{{הערה|[[לשמע אוזן]].}}.<br /> <br /> ===קבלת תשובה באמצעות הספר===<br /> מובא בפוסקים{{הערה|שו&quot;ת חיים שאל (להחיד&quot;א) ח&quot;ב ס' ל&quot;ח, מ&quot;א. ועוד (נסמנו ב&quot;שערי ישיבה&quot; ח&quot;ד (צפת, תשס&quot;א) ע' 617 ואילך).}} שניתן לפתוח ספר קודש, ולראות התוכן הנפתח כסימן להצלחה. המנהג מוסכם על כל נושאי כלי השו&quot;ע, ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיוצא בזה, היה להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 309}}<br /> <br /> אם כי משיחה זו ניתן רק להסיק שמדובר ב&quot;סימן מלמעלה&quot;, ולא שהרבי עונה תשובות.<br /> <br /> אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה, בהם יש לשאול [[רב]].<br /> <br /> ובשיחה אחרת (ספר השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;ב עמ' 489):<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע מנהג ישראל מקדמת דנא שכשהיו רוצים לברר איך להתנהג בעניני הרשות, (בענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך) היו מבררים ע&quot;פ גורל וכיו&quot;ב, כמו, לפתוח ספר קדוש (חומש וכיו&quot;ב) ובקום שנפתח הספר - שזהו בהשגחה פרטית - מוצאים סימן כו', ועפ&quot;ז מחליטים כיצד לנהוג בפועל, ומפרשים שכיון שנפתח הספר בפסוק פלוני, הרי זה '''סימן מן השמים''' שרצונו של הקב&quot;ה שיעשו באופן כך.}}<br /> <br /> ובהערה שם (98):<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולהעיר, שמצד גודל הזהירות שצריך להיות בספרי קודש – אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי '''קודש''', ופשיטא שלא בשביל בירור בעניני חול, ויעשו גורל בשאר אופנים - ולהעיר שגורל '''בכלל''' הוא מפי שמים.}}<br /> <br /> כמו כן, במענה לשאלה פרטית בענין שידוכים, כתב הרבי{{הערה|היכל מנחם ח&quot;ב ע' רי&quot;ז.}}: {{ציטוטון|ישנם כאלה שנוהגים לפתוח חומש או תהלים והפסוק הראשון שמזדמן לפניהם על פי דין למדים מה לעשות}}.<br /> <br /> באגרת קודש מפורטת ששלח הרבי ליהודי שכתב שפתח את ספר התנ&quot;ך ותפסו את תשומת ליבו שני פסוקים, הסביר הרבי את הנהגה זו ושנכונה היא. וזו לשון קודשו:<br /> <br /> {{ציטוטון|במכתבך אתה שואל איזו משמעות עשויה להיות עבורך בשני פסוקים בספר משלי (ח, ו-ז) אשר תפסו את תשומת ליבך כאשר פתחת את התנ&quot;ך &quot;באקראי&quot;. אתה כמובן צודק בהנחתך שיש מסר מיוחד עבורך בקטע זה. למעשה כפי שאתה בוודאי יודע, 'תורה' בכלל פירושה 'הוראה', והיא ניתנת ככזאת לא רק לעמנו ככלל, אלא לכל יהודי בפרט. זוהי אחת הסיבות לכך שבמתן תורה, ה' פתח בכך שדיבר בעצמו בגוף שני יחיד - &quot;אנכי ה' אלוקיך וכפי שחז&quot;ל מספרים לנו, הנשמות של כל בני ישראל, כולל אלה של כל הדורות בעתיד, היו נוכחות במתן תורה. בוודאי כשחושבים על כך שהפסוקים הנ&quot;ל מציגים עצמם בפניך באופן כה משמעותי ובזמן סגולה, כפי שאתה מתאר במכתבך - ברור שזה מציין מסר ברור, משום שכל דבר הוא בהשגחה פרטית. יתירה מזו, הבעל שם טוב מזכיר לנו שכל דבר שיהודי רואה או שומע מכיל מסר עבורו בעבודת השם}}{{הערה|תרגום חופשי מאגרת מכ&quot;ד ניסן תשל&quot;ח, נדפסה בספר מורה לדור נבוך חלק ג' עמוד 249}}.<br /> <br /> בהמשכה של האגרת מבאר הרבי באריכות מהי התשובה וההוראה הטמונה בפסוקים שנגלו לעיני השואל בעת פתיחת הספר, וכיצד עליו ליישם הוראה זו בחייו ועבודתו.<br /> <br /> הרבי אומר{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&amp;cPartLetter=B&amp;nBookId=84&amp;refrashBookNav=Y שיחת הרבי, שבת פרשת פנחס תשמ&quot;ח].}} שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי, הרי נהיה הוא &quot;קריינא דאיגרתא&quot; (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה.<br /> <br /> בנוסף, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש{{הערה|לדוגמא, קריאת פרשיות התורה בשמות (ועד שלומד ומדייק בזה רבות), חלוקת הפרקים בתורה.}}, וכמו כן, הכתיבה והשאלה באמצעות ספר קודש הוא מנהג שהתקבל.<br /> <br /> ==היחס למנהג==<br /> ===המצדדים בעד===<br /> [[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי ב[[ל&quot;ג בעומר]] ב[[מירון]]]]<br /> רוב גדול מחסידי חב&quot;ד מכל קצוות הקשת נוהגים לכתוב לרבי באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;. משפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;. ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]], אותו הפקיד הרבי על ניהול ארכיון המכתבים וכן על מסירתן לדפוס בסדרת ה'אגרות קודש', צידד בעד נוהג זה ואמר שלמפרע רואה בו כסיבה לכך שהרבי זירז אותו בהוצאתם לאור והדפסתם בהקדם הכי אפשרי{{הערה|עפ&quot;י דבריו בכמה הזדמנויות ומהם בהתוועדות י&quot;א ניסן תשנ&quot;ה המרכזית ב-770, בית משיח - הובאו ב[https://drive.google.com/file/d/1yJLt_3pqjQ--V0VTLPTi6qL3XwJV-zey/view?usp=sharing תכנית 'ואביטה נפלאות - אדר א' תשפ&quot;ב'] (דקה 22:30)}}. <br /> <br /> יש הרואים חיזוק למנהג, מהאמור במבוא לכרך י&quot;ב באגרות. מבוא שנכתב על ידי המו&quot;ל לבקשת הרבי, היה למראה עיניו ואושר על ידו, שמקשר בין העובדה שנפסק מנהג ה[[יחידות]] להדפסת האגרות: &quot;בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין&quot;{{הערה|אברהם רייניץ, '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך [[שבועון בית משיח]]}}.<br /> <br /> בנוסף, יהודים רבים שאינם מחסידי חב&quot;ד נוהגים לכתוב לרבי, באופן תדיר או באקראי, באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;. באירועים מרכזיים שונים מדי שנה, כמו [[ל&quot;ג בעומר|הילולת רשב&quot;י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות, מקימים [[תמימים]] ואברכים, בעיקר מ[[ישיבה גדולה צפת]], אוהלים לכתיבה לרבי. כמה רבנים מחוץ לחסידות חב&quot;ד עודדו את הכתיבה באופן זה{{הערה|ראה בקישורים חיצוניים.}}<br /> <br /> סיפורי ניסים רבים מתפרסמים מתוך אמונה שאלו התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים כאלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החב&quot;די [[שיחת הגאולה]], ולאחר מכן גם בשבועונים החב&quot;דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], ומשם נלקטו בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך - דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'.<br /> <br /> ===המסתייגים===<br /> עם זאת, ישנם חסידים המבקרים הנהגה זו וטוענים כי זוהי סטיה מהדרך החב&quot;דית המקובלת, ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. כחיזוק לטענה זו מצטטים מכתב של הרבי מהתקופה שלאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי&quot;צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומה שמקשה הלא אי אפשר עתה לשאול את כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן [= ימצא הרבי דרך כיצד לענות לו]|מקור=[[אגרות קודש]] כרך ג אגרת תקעט}}<br /> <br /> כמו כן, יש המסייגים את הכתיבה ואומרים כי בהתאם להוראות הרבי יש להפנות שאלות אלו (גם) לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט תשמ&quot;ח. ובשיחת ב' אדר תשמ&quot;ח - שישאלו ג' רבנים חסידיים (&quot;חסידיש'ע רבנים&quot;).}}, והכתיבה באמצעות האגרות קודש צריכה להיות במקביל ובנוסף לפעולות הללו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=61919&amp;lang=he הרב יוסף ישעי' ברוין: מתי כותבים לרבי, ומתי פונים לידידים מבינים?]. [https://chabad.info/magazine/603278/ הרב יצחק אקסלרוד: כתיבה באגרות קודש בנוסף לדרכים שקבע הרבי].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פדיון נפש]]<br /> *[[כתיבה לרבי]]<br /> *[[מרכז אגרות קודש]]<br /> *[[ידידים מבינים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *נספח לחוברת '''[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]''', מכון תורתו של המשיח, [[בני ברק]] [[אלול]] תשס&quot;ו.<br /> *הרב אשר גרשוביץ, '''שערי ישיבה''', [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] חלק ד'<br /> * במענה למכתביו - מוסף שבועון בית משיח, ג' בתמוז תשע&quot;ז<br /> {{בית|רינת נועה בת עליזה|אתם תראו! עוד יהיו ניסים|636|42-47|תשס&quot;ח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.info/video/news-video/תשרי-בליובאוויטש/במענה-למכתבו-הווידאו-המדובר-כעת-לצפי/ במענה למכתבו]''' - תכנית מולטימדיה העוסקת בכתיבה לרבי {{וידפו}} תשרי תשע&quot;ט<br /> * '''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים לרבי]''', האתר הרשמי המאפשר כתיבה לרבי און ליין באמצעות אגרות קודש.<br /> * '''[http://www.igrot.com אגרות קודש, התשובה שלך ממלך המשיח]''', אתר נוסף המאפשר כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש אונליין<br /> * '''[http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים מהרבי באמצעות אגרות קודש]'''<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ&quot;ב תמוז התשע&quot;א {{אינפו}}<br /> * '''[https://www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/הרבי-חי-אגרות-קודש-מותר-או-אסור/ הרב שמואל אליהו: אין בזה איסור חס ושלום]'''<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 הרצאה ב'הידברות': נכון לפתוח אגרות קודש?]''' - הרב יצחק בצרי מתייחס לכתיבה ב'אגרות קודש' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב' תמוז התשע&quot;ג {{צליל}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/9/704898004260.html בית ספר שמחנך לכתוב לרבי]''' - סקירה על בית הספר החב&quot;די לבנות בצפת המחנך לכתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:התקשרות]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]<br /> [[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]<br /> <br /> [[en:Writing to the Rebbe through Igrot Kodesh]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%92&diff=818422 2026-01-12T04:31:01Z

<p>200.12.168.32: /* התייחסותו לרבי כמלך המשיח ולהכרזת ה&#039;יחי&#039; */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פינחס הירשפרונג]]<br /> [[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הירשפרונג עם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]]]]<br /> [[קובץ:הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פינחס הירשפרונג ב[[תפילה]]]]<br /> [[קובץ:מתפלפלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הירשפרונג והרב [[יצחק פיקרסקי]] במהלך פלפול תורני]]<br /> <br /> הרב '''פינחס הירשפרונג''' ([[תער&quot;ב]] - [[כ&quot;ז טבת]] [[תשנ&quot;ח]]) היה רבה הראשי של העיר מונטריאול שבקנדה, וראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]{{הערה|הערך בנוי על פי הספר שמן ששון מחבריך חלק א' ע' 272–282, פרק הרב הירשפרונג - תולדותיו וקשר עם הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] דוקלה בשנת [[תרע&quot;ב|תער&quot;ב]] לאביו, ר' חיים, שהיה חתנו של הגאון ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד [[תורה]] אצל סבו לאחר מכן הפך תלמיד מובהק של רבי [[מאיר שפירא]] הגאון מלובלין. באותה תקופה העיד עליו רבו הגר&quot;מ שפירא כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה.<br /> <br /> כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] פרסם את פרי ביכוריו 'פרי פינחס&quot;, ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי &quot;אהל תורה&quot;, אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים מזמנו. הרב שפירא, מינהו באותה עת גם לבוחן של תלמידיו החדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין בה למד. כדי לשמש כבוחן בישיבה, היו זקוקים לידע עצום. מבחן הכניסה כלל בחינה על 400 של גמרא עם המפרשים.<br /> <br /> בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח להימלט מ[[השואה]]. הוא חצה בהצלחה את הגבול אל האזור בשליטת ה[[סובייטים]] ב[[ליטא]]. והחל מסע לקובה שביפן דרך [[סיביר]], ונשאר ב[[שנחאי]]. בשנת [[תש&quot;א]] הגיע ל[[קנדה]].<br /> <br /> הוא תיאר את תלאותיו בזכרונותיו אותם פרסם בשנת [[תרצ&quot;ה]]. שם התמנה לרבה של קהילת &quot;עדת ישורון&quot; ב[[מונטריאול]] ולראש ישיבת &quot;מרכז התורה&quot;. מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן לרבה הראשי של קנדה.<br /> <br /> הרב הירשפרונג היה אחד הניצולים היחידים מרבני [[פולין]]. הוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים בדורנו ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, שאותם ידע בעל פה. זה היה בנוסף לחדות ההבנה שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי בעומק דרשותיו וחידושיו. עם זאת, הוא היה אדם צנוע אשר לא לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות בצרכי קהילתו.<br /> <br /> החלק השלישי של הספר [[ויואל משה]] אותו כתב [[יואל טייטלבוים|האדמו&quot;ר מסאטמר]], נכתב אליו.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ז טבת]] [[תשנ&quot;ח]].<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> הרב הירשפורנג נהג להגיע אל הרבי בקביעות, לדון בנושאים תורניים עמו ולהשתתף בהתוועדויות.<br /> <br /> כאשר חיבר את חיבורו הראשון, שלח מכתב לרבי{{הערה|[[אגרות קודש]], מחול המועד סוכות תשט&quot;ו.}}. כמו כן שלח לרבי את ספרו של סבו - &quot;מנחת סולת&quot; על [[ספר החינוך]] - והרבי השיב לו במכתבו הערות על הספר.<br /> <br /> פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי&quot;ז]]{{הערה|שם=פלוטקין|'''[https://www.merkazato.co.il/הרב-פנחס-הירשפרונג-אמונה-וגאונות הרב פנחס הירשפרונג – אמונה וגאונות]''', תלמידו הרב [[מאיר פלוטקין]] מספר על קשריו של הרב הירשפרונג עם הרבי, פורסם בגיליון 'פנימיות' 52 אדר ה'תשנ&quot;ח - מופיע גם באתר מרכז את&quot;ה.}}:<br /> <br /> כשנכנס לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו ומסר לרבי את הפ&quot;נ, קם הרבי ושאל: &quot;{{ציטוטון|אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו{{הערה|מאמר [[רבי דוסא בן הרכינס]] על [[רבי עקיבא]] ב[[מסכת יבמות]] ט&quot;ז, א.}}}}?&quot; לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: &quot;אכן, אתה כעקיבא בן יוסף&quot;... כאשר הגאון מחה, הרבי חייך ושאל: חלילה &quot;למה&quot;? זה לא גמרא מפורשת?... עד אשר הרב הירשפרונג השיב בהכנעה: חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף...<br /> <br /> באחת ההזדמנויות, במהלך המחלוקת שהייתה נגד הרבי בשנות המ&quot;מים, הרב הירשפרונג הוזמן לשמחה משפחתית ב[[ארץ ישראל]], ונשלחו לו כרטיסי טיסה חינם, במטרה ובמהלך שבסופו היה אמור להכפיש - חס ושלום - את כבוד הרבי. כאשר הרב שמע מכך, הוא ביטל מיד את נסיעתו, וזאת יום לפני הנסיעה, כשכל מזוודותיו היו ארוזות.<br /> אירע, שאחד הרבנים הגדולים של ארה&quot;ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. בתקופה זו נלחם הרבי לתקן את חוק &quot;[[מיהו יהודי]]?&quot; והשתתפות הרב הירשפרונג היתה עלולה להתפרש כי הוא בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. הרב הירשפרונג לא היסס, והתקשר אליו לומר לו שלא יסע. הרב אמר לר' הירשפרונג כי רק אם יפסוק לו ל[[הלכה]] שאסור לו ללכת לא ילך. הרב הירשפרונג נענה מיד כי על פי ההלכה קיים איסור גמור לנסוע למקום.<br /> <br /> דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שעל כל הרבנים לחתום על פסק הלכה שקבע כי אסור למסור שום חלק של ארץ ישראל לערבים. הרב הירשפרונג ישב במשך כמה שעות עם הטלפון של אחד ממכריו, חייג את המספרים של רבנים שונים, והסביר להם את חשיבות חתימתם. עשרות הרבנים הבינו את ההשלכות החמורות מהחזרת שטחים מארץ ישראל, והם התנגדו למהלך.<br /> <br /> בדרשת [[שבת הגדול]] לאחר כ&quot;ז [[אדר]] [[תשנ&quot;ב]], כמעט מחצית מדרשתו נסובה על כך שראש בני ישראל חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל [[יהודי]] צריך את [[הרבי]] בריא, כי הוא ורק הוא מנהיג הדור. עם דמעות בעיניו, הגאון צעק לשמיים ועורר את הקהל שהיה מורכב ברובו מיהודי ליטא, להתפלל להחלמתו של הרבי.<br /> <br /> === בלימוד התורה ===<br /> הרב הירשפרונג ביקר אצל הרבי מספר פעמים. אך לא הצליח לדבר איתו בלימוד, מכיון שהרבי כיוון את השיחה לכיוון הפצת היהדות. בהזדמנות ביקש מהרבי לשוחח בלימוד, למרות זמנו היקר של הרבי, והרבי הסכים.<br /> <br /> הוא אמר לרבי כי יש מספר שאלות קשות אשר שאל את כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו כמה מהם שהחלישו את תוקף השאלות, אבל לא מצא מישהו יכול לתת לו תשובה אמיתית לשאלות. הרבי הביט בו בחום ואמר בהפתעה: כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול? הרב הירשפרונג ענה שהוא בטוח בכך שהרבי יתרץ אל נכון את קושיותיו.<br /> <br /> הרבי הנהן בראשו והורה לרב הירשפרונג לשאול. הרב הירשפרונג שאל שאלות באחת הסוגיות הקשות ביותר ב[[תלמוד ירושלמי]], אך למרות זאת הרבי ישב בצורה ניחוחה, עד שהרב הירשפרונג תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. לולי שמע על גאונותו של הרבי, היה מפסיק לדבר, בהיותו בטוח שהרבי לא מבין את השאלות, אך בידיעתו על גאונותו העצומה של הרבי הוא המשיך לרצות את השאלות.<br /> <br /> כשסיים, אמר הרבי: זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של הירושלמי אלא אשמתך, כיוון שאתה לא למדת את הנושא כראוי. אם היית לומד את הירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כקורא מתוך הספר. הוא הראה לו כי על ידי לימוד כראוי, שאלותיו אינן קשות כלל, להפתעת הרב פנחס, שהציג כבר את שאלותיו לפני גדולי ישראל מהשורה הראשונה, אף לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לימוד לא מכוון של הסוגיא בירושלמי מלכתחילה.<br /> <br /> הרב התבטא לאחר מכן: &quot;מעולם לא פגשתי עומק כזה בלימוד בחיי. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו המתקרב אל הרבי בגאונות&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך קשריו עם הרבי וקהילת חב&quot;ד הלכו וגברו, ובמובן מסוים נהפך להיות חסיד חב&quot;ד{{הערה|שם=פלוטקין}}.<br /> <br /> פעם מסר הרב הירשפרונג שיעור בירחי כלה בקיץ [[תשמ&quot;ז]] בהרי הקטסקיל, ניו יורק. כאשר הקהל הביע את פליאתו על הבקיאות המדהימה שלו בש&quot;ס [[תלמוד בבלי|בבלי]] ירושלמי בעל פה, אמר הרב הירשפרונג: &quot;אתם חושבים שזו בקיאות? הרוצים אתם לראות בקיאות אמיתית? פתחו את כל אחד מעשרות הכרכים של [[ליקוטי שיחות]], לימדו כל שיחה עם הערות השוליים ואז תבינו מה בקיאות מה היא!&quot;<br /> <br /> בהזדמנות סיפר הרב הירשפרונג על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה ב[[יחידות]] עם הרבי. במהלך שיחתם עלתה ההגדרה ההלכתית של &quot;מייד&quot; ו&quot;לאלתר&quot;. הוא היה המום על מיכולתו של הרבי &quot;לטייל&quot; איתו לאורך כל הש&quot;ס ועד לספרי האחרונים כדי ללקט מהם את כל המקומות בהם מוזכרות הגדרות אלו.<br /> <br /> הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי הרב הירשפרונג. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו &quot;[[ספר תורה]] חי&quot;. בכל פעם שהוא בא ל[[התוועדות]] או לחלוקת הדולרים, בירך אותו הרבי בחום.<br /> <br /> === הזכות להיות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ===<br /> מסיבה כלשהי, הרב הירשפרונג נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. אך הדבר טעות.<br /> <br /> בכל פעם הגאון היה נוהג לנסוע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]. לאחרי התקף הלב של הרבי על [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ח]], חשש הגאון, שהרבי לא יתוועד בי&quot;ט כסלו. השמחה שלו הייתה בלתי ניתנת לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה בהתוועדות אחרי הכל.<br /> <br /> אחרי התוועדות, בדרך חזרה הביתה, הגאון לא הפסיק לדבר על הזכות הגדולה שהיה לו לשהות בהתוועדות של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. &quot;אנחנו חייבים לצאת לרחוב ולרקוד משמחה, על כך שאנחנו ראויים להתוועד עם הרבי זמן קצר אחרי מה שקרה&quot;.<br /> <br /> == התייחסותו לרבי כמלך המשיח ולהכרזת ה'יחי'==<br /> [[קובץ:מכתב הירשפרונג משיח.jpg|ממוזער|מכתב הרב הירשפרונג בנושא [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]] והכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]], כפי שהתפרסם בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]]]]<br /> הרב הירשפרונג חתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] וכן העניק הסכמה לספר יחי המלך המשיח בו מוכיח הרב [[שלום דובער וולפא]] כי [[הרבי]] בחזקת משיח.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג אייר]], ה[[תשנ&quot;ז]] פרסם הרב הירשפרונג מכתב בו התייחס לביקורת שהושמעה כלפי שירת והדפסת [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|'יחי']]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46091 הרב הירשפרונג מוחה על ניסיון לערער האמונה] באתר חב&quot;ד אינפו.}}:<br /> {{ציטוט|תוכן= הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו&quot;ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ&quot;מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד&quot;יחי אדמו&quot;ר מלך המשיח לע&quot;ו&quot; וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש&quot;ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחינת רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא)...<br /> <br /> ועל דרך זה בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב&quot;י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב&quot;ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב&quot;י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…}}<br /> <br /> ובהמשך אותו מכתב:<br /> {{ציטוט|תוכן= דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה&quot;ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב&quot;י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז&quot;ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד &quot;דעת תורה&quot; שלו עצמו}}תלמידו הרב [[מאיר פלוטקין]] סיפר שהיה ברור לרב הירשפרונג שהרבי הוא [[מלך המשיח]].<br /> <br /> כאשר הוא שאל את רבו: מה ראית ברבי, שלא ראית במישהו אחר? השיב הרב הירשפרונג: ישנם שני דברים, שבהם מיוחד הרבי, ואין דומה לו. 1) [[לימוד התורה]] שלו. 2) מנהיג הדור. ואני אומר לך כי אין אף אחד כמוהו, לא רק בדורנו, אלא גם בדורות קודמים. הייתי עם הרב [[מאיר שפירא]] בלובלין, עם הגאון רבי [[מנחם זמבה]], וכל הגאונים של הדור הקודם, ולא מצאתי אחד הדומה לגדולתו של הרבי בכל תחומי התורה. ומיותר להתעכב באריכות על מנהיגותו... הוא היחיד שעליו אפשר לומר כי הוא ב[[חזקת משיח]]{{הערה|שם=פלוטקין}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], שמן ששון מחבריך חלק א' ע' 272–282, פרק הרב הירשפרונג - תולדותיו וקשר עם הרבי<br /> * מכון [[ באהלי צדיקים]], ספר '''בסוד שיח''' ע' 130–133.<br /> * שיח שרפי קודש ע' 167–173<br /> * [[היכל הבעש&quot;ט]], גליון לא, ניסן תשע&quot;א עמ' ל ואילך (התכתבות הרב הירשפרונג עם הרבי).{{כפר| מענדי קורטס| '''בקיאות במראי מקומות הוא עניין מיוחד אצלכם'''|, מוסף 'אורחים' 2081|12| חג הסוכות תשפ&quot;ה }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/123048/ הרב פנחס הירשפרונג בהתוועדות אצל הרבי] {{וידפו}}<br /> * '''[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?63217 גדולת פנחס]''' - מתולדותיו, ניו יורק, ה'תשנ&quot;ט, באתר אוצר החכמה<br /> * '''[https://chabad.info/magazine/928063/ האם אין אף אחד שמבקש משיח באמת?]''' - הרב [[יואל זושא זילברשטיין|זושא זילברשטיין]], מוותיקי השלוחים בעירו מונטריאול, מספר כיצד חתם הרב הירשפרונג על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], בראיון ל[[אברהם ישעיה רייניץ|אברהם רייניץ]] - אתר חב&quot;ד אינפו, מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[https://www.merkazato.co.il/הרב-פנחס-הירשפרונג-אמונה-וגאונות/ הרב פנחס הירשפרונג – אמונה וגאונות]''', באתר מרכז את&quot;ה ([http://moshiach.net/blind/hebrew/pnimut52.htm הכתבה בפורמט שונה] באתר moshiach.net)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[en:Pinchas Hirschprung]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91&diff=818420 2026-01-12T03:04:44Z

<p>200.12.168.32: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עמנואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חביב מוסר שיעור ב[[כולל תורה אור]]]]<br /> הרב '''עמנואל חביב''' הוא מרבני חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] ראש ישיבת 'אור מנחם ניעפערוויל' ורב ב[[מכון הלכה חב&quot;ד]] בעבר שימש כרב בית כנסת חב&quot;ד ב[[ביתר עלית]] גבעה B, מנהל [[כולל תורה אור]] ויועץ מיוחד למשרד המשפטים ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב עמנואל חביב נולד ב[[כ' שבט]] [[תשל&quot;א]] בעיר מרסיי שב[[צרפת]] לרב דוד חביב ומרת דניס, ניצולי [[שואה]], ששמרו ב[[מסירות נפש]] על הגחלת היהודית בזמן המלחמה. <br /> <br /> בהיותו בן שבע עלתה משפחתו לארץ ישראל והתשתכנו בשכונת קטמון שב[[ירושלים]]. בישיבה קטנה למד ב&quot;פורת יוסף&quot; ובישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים קריית גת]]. לאחר מכן, נסע ל[[קבוצה]] ב-[[770]] במחיצת [[הרבי]] בשנת [[תשנ&quot;א]]. לאחר סיום שנת ה[[קבוצה]] חזר ל[[קריית גת]] על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות. <br /> <br /> התחתן ב[[ירושלים]] ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשנ&quot;ב]] עם מרת שרה ביתו של הרב [[אברהם לסקר]] מ[[מונטריאול]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל ללמוד רבנות בהכוונת הרב [[דב בער אליעזרוב]], שזכה להיות אצלו בן בית ומקורב.<br /> הצטרף ל[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה של [[ירושלים]], בשכונת קטמון בירושלים כיהן כרב הקהילה. לאחר מכן, התמנה לחבר במועצת המנהלים החינוכית ב[[צרפת]] ומונה לעבודת השירות שכיהן בה קרוב לשבע שנים, שם גם לימד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> לאחר שליחותו בצרפת, חזר עם משפחתו לירושלים במטרה ללמוד דיינות. הרב חביב חיבר ספר ראשון שלו על הוראות משניות. הטקסט באופן ייחודי מלמד את התלמיד כיצד ללמוד משנה, פרשנות ברטנורה, ואת אופן התפתחות ההלכה לתוך ימינו, באמצעות תרגום צרפתי. הרב הצטרף לכולל 'מקדש שאול' להשלים את הדיינות, שם עשה שימוש עם בית המשפט הרבני באר שבע. לאחר ההכשרה, קיבל משרה במשרד משפטים, שם עמד על הפער שבין חוק תורה וישראל.<br /> <br /> כיהן כרב בית כנסת חב&quot;ד בשכונת התמר ב[[ביתר]] עילית, שם גם מסר שיעורים בהלכה וניהל את ה[[כולל תורה אור]], שהקים שם. <br /> <br /> באותו זמן גם ההשתתף בדיונים משפטיים - הלכתיים מטעם מדינת ישראל.<br /> <br /> כיום גר ב[[מונטריאול]] מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] וראש ישיבת 'אור מנחם ניעפערוויל' ומוסר שיעורים פרטיים וברבים.<br /> <br /> == הסמכה לדיינות ==<br /> הרב חביב הוסמך לדיינות על ידי גדולי הפוסקים והדיינים ב[[ארץ ישראל]]. הוא 'שימש' אצל הגאון הרב יצחק אלמליח, אב&quot;ד [[תל אביב]], והרב משה לנל אב&quot;ד [[רחובות]]. כמו כן 'שימש' ב[[גיטין]] בבית דין הרבני של באר שבע.<br /> <br /> == יועץ מיוחד למשרד המשפטים בישראל ==<br /> לאור מאמרים שכתב בנושא 'המשפט העברי', הפך הרב חביב לדמות מבוקשת מאוד בקרב שופטים, עורכי דין, ובכירי המשפטנים בישראל, ובאופן תדיר נשלחים אליו תביעות לבוררות על פי ההלכה היהודית. לאחר זמן התבקש להצטרף למחלקה מיוחדת במשרד המשפטים העוסקת בחקר המשפט העברי ומעניקה חוות דעת תורניות למשרד המשפטים ולממשל בישראל בפרשיות אקטואליות ובהצעות חוק. מאז כתב הרב חביב חוות דעת רבות, חלקם עבור היועץ המשפטי לממשלה. <br /> <br /> ==[[בית דין צדק קראון הייטס]]==<br /> ב[[אלול]] [[תש&quot;ע]] התמודד בבחירות לרב שלישי לכהן מטעם ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]. <br /> בפועל הוא לא קיבל מספיק קולות.<br /> <br /> ==בית דין חב&quot;ד קייב==<br /> בשנת [[תשע&quot;א]] נתמנה ל[[אב&quot;ד]] [[מורה צדק]] ורב ראשי של קייב ומדינת [[אוקראינה]] מטעם הרב [[משה אסמן]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[יצחק חביב]] - שליח לדוברי צרפתית בשכונת גילה.<br /> *אחיו, הרב [[אברהם חביב]] - שליח לדוברי צרפתית בשכונת קטמון. <br /> *גיסו, הרב [[משה ברדוגו]],[[מגדל העמק]] <br /> *בנו, הרב יהודה לייב חביב - [[ישיבת חח&quot;ל צפת]].<br /> *בנו, שניאור זלמן חביב - [[מונטריאול]].<br /> *בנו, מנחם מענדל חביב - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בנו , שמואל חביב - תורת אמת ירושלים <br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a2%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%99%d7%91/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב חביב באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב&quot;ד {{מכון הלכה}}<br /> *[http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html אתר ה'כולל' - תורה אור] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/14-2.htm מסמך משפטי רשמי הנסמך על חוו&quot;ד הלכתית שסיפק הרב חביב למדינת ישראל]<br /> <br /> {{רבני מכון הלכה חב&quot;ד}}<br /> {{מיון רגיל:חביב, עמנואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לסקר]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=818419 2026-01-12T03:03:19Z

<p>200.12.168.32: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{מקורות}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=חבר הח'ברא קדישא' במונטריאול|אחר=ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים לוד ומשיב בישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ראו=[[אברהם יצחק לסקר]]}}<br /> הרב '''אברהם לסקר''' ([[כ' בכסלו]] [[ה'תש&quot;ג]] - [[י&quot;ט בטבת]] [[ה'תשפ&quot;ו]]) היה חבר קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] ומאנשי ה[[חברא קדישא]] של קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[כ' בכסלו]] [[ה'תש&quot;ג]] (1942) בקזבלנקה שב[[מרוקו]].<br /> <br /> בילדותו עברה משפחתו לאלג'יר, ובהמשך ל[[צרפת]], כחלק מגלי ההגירה של יהודי צפון אפריקה בשנים שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> בשנת ה'[[תש&quot;מ]] (1980) היגר עם משפחתו למונטריאול, קנדה. במהלך שנותיו הראשונות בקהילה היהודית בעיר התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], ובאמצעות השליח הרב [[זושא זילברשטיין]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]], ומאז נמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד והיה חלק מקהילת אנ&quot;ש במונטריאול.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א|ה'תנש&quot;א]] (1991) קיבל ברכה מהרבי לעלות ל[[ארץ ישראל]], ועבר להתגורר ב[[ירושלים]]. לאחר כעשר שנים שב למונטריאול, נודע במסירותו בקביעת עיתים לתורה, ושימש כחבר ה[[חברא קדישא]] של קהילת חב&quot;ד המקומית, זאת לצד פעילותו במסירות בשאר צרכי הציבור.<br /> <br /> נפטר ביום חמישי [[י&quot;ט בטבת]] [[ה'תשפ&quot;ו]] (2026), בגיל 83. הלווייתו יצאה ממונטריאול, עברה בחזית [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]], ולאחר מכן הובא ארונו לקבורה בארץ ישראל בבית העלמין ארץ החיים ב[[בית שמש]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת שרה, רעיית הרב [[עמנואל חביב]] <br /> *בנו, ר' אליהו לסקר<br /> *בנו, ר' מנחם לסקר<br /> *בנו, ר' אפרים משה לסקר<br /> *בנו, ר' בנימין לסקר<br /> <br /> {{מיון רגיל:לסקר, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אנשי חברא קדישא]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ו]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=817515 2026-01-07T06:39:12Z

<p>200.12.168.32: /* JEMai */</p> <hr /> <div>[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית]]<br /> '''בינה מלאכותית''' ('''בינה מלאכותית''' (מכונה גם לפי בראשי התיבות ב[[אנגלית]]: '''AI''' - אֵי אַי{{הערה|'''Artificial intelligence''' כלומר 'אינטליגנציה מלאכותית'}}) היא תחום במדעי המחשב העוסק בפיתוח מערכות המסוגלות לדמות תהליכי חשיבה, למידה, הבנה וקבלת החלטות הדומים לפעילות מוח אנושי. תחום זה נמצא בהתפתחות מואצת ומשפיע רבות על תחומי חיים רבים, לרבות רפואה, תחבורה, תעשייה, חינוך ואפילו תחום ההוראה וההפצה התורנית.<br /> <br /> ===מהות הבינה המלאכותית===<br /> מערכות AI פועלות באמצעות ניתוח כמויות מידע גדולות (Big Data), למידת מכונה (Machine Learning), ניתוח שפה טבעית (NLP), ולמידה עמוקה (Deep Learning). בעזרת מנגנונים אלו, מערכות מסוגלות לזהות תבניות, להסיק מסקנות, ואף ליזום פתרונות בהתאם למצב נתון.<br /> <br /> נעשה שימוש גובר בבינה מלאכותית לצרכים תורניים, כולל תרגום, סיכום והנגשת שיעורים, יצירת תכנים חסידיים ומענה לשאלות על בסיס מאגרי מידע תורניים.<br /> <br /> ==יחס היהדות והחסידות לטכנולוגיה==<br /> בחסידות חב&quot;ד בכלל, ובשיחותיו של הרבי, ניכר יחס חיובי-מהותי להתקדמות המדע והטכנולוגיה. הרבי הסביר כי כל החידושים המדעיים נועדו לסייע בהפצת המעיינות והכנת העולם לגאולה השלמה. לדבריו, יש להשתמש בטכנולוגיה ככלי לקידוש השם, להפצת תורה ולזיכוי הרבים.<br /> <br /> באחת משיחותיו{{הערה|שיחת ש&quot;פ [[עקב]] תשמ&quot;ח ([[דברי משיח]] [[תשמ&quot;ח]] ח&quot;ה ע' 162 ואילך).}} אמר הרבי שמדובר בפתיחת &quot;מעיינות החכמה התחתונה&quot;, ההולכת יד ביד עם התגלות החכמה העליונה – פנימיות התורה.<br /> <br /> == יוזמות חב&quot;דיות בתחום הבינה המלאכותית ==<br /> === פודקאסט [[דבר מלכות]] בניתוח AI ===<br /> [[קובץ:דבר מלכות AI.jpg|300px|ממוזער|דבר מלכות AI]]<br /> החל משבוע [[פרשת תזריע]] [[פרשת מצורע|מצורע]] [[תשפ&quot;ה]], מעלה ערוץ [[ארגון זמן הגאולה]] מדי שבוע פודקאסט דו שיח על שיחת [[דבר מלכות]] השבועי, בניתוח AI.<br /> <br /> אורך הפודקאסט הוא 6-8 דקות, וכולל סיכום על השיחה בסוף כל רצועת שמע.<br /> <br /> === JEMai ===<br /> [[JEM|JEM (Jewish Educational Media)]] השיקה בשנת תשפ&quot;ה (2025) את פלטפורמת '''JEMai''', כלי AI מתקדם לגישה אל ארכיון שיחות וקטעי וידאו מהרבי. הכלי מאפשר:<br /> <br /> חיפוש מותאם לפי שאלה או נושא, קבלת סיכומים תורניים מדויקים וגישה ישירה למקורות האותנטיים. וכן תמיכה בממשק ידידותי לשפה האנגלית.<br /> <br /> המערכת מאפשרת גם למשתמשים בלתי מקצועיים לגשת לאוצרות תורניים בקלות, ומתאימה לשימוש אישי, לימודי והפצתי.<br /> <br /> === יוזמות פרטיות ===<br /> '''הרב מאיר שמוקלר''', במסגרת פרויקט newera.now, פיתח מערכות מבוססות בינה מלאכותית המשלבות שיעורי חסידות, תרגום ודיגיטציה קולית.<br /> <br /> פיתוח בוטים חינוכיים שמסבירים את תוכן שיעורי תניא על בסיס כתבי משפיעים.<br /> <br /> מחוללים (Generators) המבוססים על כתבי רבותינו נשיאינו, שמסייעים להנגיש את התורה החסידית ברוח הזמן.<br /> <br /> ארגון רשת מועדוני נוער חב&quot;ד פיתח בוט בינה מלאכותית בנושאי פעילות ויצירה עם ילדים עבור שליחות ומדריכות הארגון{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''&quot;זה היהלום שבכתר בעבודת השליחות&quot;''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2111 עמ' 90.}}.<br /> <br /> ר' זאבי גרין ערך סרטון הנפשה לציורי ר' [[זלמן קליינמן]] באמצעות בינה מלאכותית{{הערה|[https://anash.org/lubavitch-of-old-brought-to-life-with-ai/ ליובאוויטש של פעם קמה לחיים בעזרת בינה מלאכותית] {{אנ&quot;ש|}} {{וידאו}}}}.<br /> <br /> ==חששות ואתגרים==<br /> לצד ההזדמנויות, עולות גם סוגיות הלכתיות, כמו: האיסור להסתמך על כלי בינה מלאכותית ללא בקרה אנושית, מכיון שמערכת זאת ממציאה מידע הלכתי שאינו קיים ומשתמשת במקורות שאינם קשורים כלל לשאלה המתבקשת{{הערה|1=ראה במאמרו של בינה מלאכותית בשירות עולם החינוך התורני, תמונת מצב - סיכונים וסיכויים, הרב פרופ' נריה גוטל [https://meyda.education.gov.il/files/hemed/A.I.hemed/AI-in-Torah-education.docx להורדה]}}.<br /> <br /> ולכן מומלץ, חובה לערוך הגהה אנושית על תוצרי AI, במיוחד במאמרים תורניים. ולהדריך את הבקשות שיוגשו למערכות AI כדי להשיג עומק ומובנות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|מנדי דיקשטיין|הבינה המלאכותית בשדה החינוך החב&quot;די|1473|28|תשפ&quot;ה}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://meetjemai.jem.tv/ אתר JEMai הרשמי]<br /> *[https://newera.now/ אתר של פרויקט שיעורי חסידות AI].<br /> *[https://col.org.il/news/145742 רובוט GPT יכול להיות דיין? כינוס תורה בנחלת הר חב&quot;ד • תיעוד] {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_23.html בינה מלאכותית וטכנולוגיה? כך חזה זאת המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן • מפעים ועכשווי]''', באתר {{לחלוחית}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/5941649 מותר האדם מן המכונה: למה לא תהיה חכמה מלאכותית?] {{בית חב&quot;ד}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/12QmFin33h4OmbEkWLqKtIdB-jQS8skSi/view?usp=sharing '''בינה מלאכותית לגאולה -'''] גיליון [[שיחת הגאולה]] 1555<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[טכנולוגיה]]<br /> *[[גאולה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=810224 2025-11-17T21:21:53Z

<p>200.12.168.32: /* סיבות התקנה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px]]<br /> '''שבת מברכים''' הוא כינויה של ה[[שבת]] שלפני כל [[ראש חודש]]. השבת נקראת &quot;מברכים&quot;, משום שבשבת זו קודם [[תפילת מוסף]] [[בני ישראל]] [[ברכה|מברכים]] את החודש הבא בברכה מיוחדת שנתקנה על ידי הגאונים{{הערה|ב[[סידור תהילת השם]] התפילה מודפסת במקום אמירתו, אחרי יקום פורקן.}}.<br /> <br /> יוצאת מהכלל, היא השבת שלפני ראש חודש תשרי ([[ראש השנה]]), שבה עם ישראל לא מברכים את החודש, אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו [[ברכה|מברכו]], וזה נותן את הכוח לעם ישראל לברך את שאר חודשי השנה{{הערה|[[אדמו&quot;ר הזקן]] בשם ה[[בעל שם טוב]]: החודש הראשון לחודשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים אחד עשר פעמים בשנה. קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים. נדפס ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמ' 193, היום יום כ&quot;ה אלול.}}.<br /> <br /> כמו כן נקרא יום זה '''יום התוועדות'''{{הערה|[[היום יום]] כ&quot;ו כסלו.}}.<br /> <br /> ==מנהגי שבת מברכים==<br /> אודות הסדר המיוחד בשבת מברכים כתב [[הרבי הריי&quot;צ]]:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביום השבת קדש מברכים החדש, השכם בבוקר יתקבצו אנשי שלומינו לבית הכנסת ולהגיד כל התהלים ואחר אמירת תהלים ילמדו כשעה איזה מאמר של חסידות שיהיה מובן לכל, ואחר כך תפילה, ומועד התועדות כפי הזמן שיגבילו מתאים לתנאי המקום.|מקור=[[קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים]]. נדפס ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמ' 193}}{{הערה|וראה גם בעמוד 192.}}<br /> <br /> אמירת התהלים בשבת מברכים נוגעת לו, לבניו ולבני בניו{{הערה|[[לוח היום יום]] כ&quot;ה שבט.}}. <br /> <br /> יום [[התוועדות חסידית|התוועדות]] וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל{{ה|רבי}} להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[תשמ&quot;ח]] החל הרבי להתוועד בכל שבת).<br /> <br /> בשבתות החורף שבהן לא תמיד יש את האפשרות להתוועד כראוי בצהרי השבת, הורה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לסדר את ההתוועדויות במוצאי שבת.<br /> <br /> ===פרטי תקנת אמירת ה[[תהלים]]===<br /> <br /> 1) האמירה צריכה להיות השכם בבוקר לפני [[תפילת שחרית]] (ולימוד [[חסידות]]). <br /> <br /> 2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור וב[[בית הכנסת]]. <br /> <br /> 3) אחר התהלים יאמרו [[קדיש]] יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו [[קדיש]] אחר כל ספר מהתהלים. <br /> <br /> 4) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהלים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהלים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'. <br /> <br /> 5) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהלים. <br /> <br /> 6) מי שלא הספיק לומר את כל התהלים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהלים{{הערה|קובץ רז&quot;ש עמוד 30.<br /> וכך משמע גם מאג&quot;ק הרבי הריי&quot;צ חלק ג עמוד תקע&quot;ח שם מפורש שצריך להיות &quot;לפי הזמן המתאים&quot; ואפשר גם בין מנחה למעריב}}, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים [[תהלים]] עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהלים ביום ראשון.<br /> <br /> 7) לא מספיקה אמירת התהלים של כל אחד לעצמו, אלא כל אחד צריך גם להשפיע על סביבתו לומר תהלים. הרבי אף התבטא שזאת תהיה תביעתו של משיח כאשר יתגלה: על כמה יהודים פעלת לומר את התהלים בשבת מברכים{{הערה|שיחת שבת פרשת פקודי תשכ&quot;ז.}}.<br /> <br /> הרבי נוהג לומר את כל ספר התהלים ברציפות, מבלי להפסיק באמצע לאמירת ה'יהי רצון' לאחר כל ספר{{הערה|אך בשנת האבלות עצר הרבי לאמירת הקדישים, ואז גם אמר את היהי רצון שקודם הקדיש.}}.<br /> <br /> ===סיבות התקנה===<br /> <br /> שבת מברכים הוא יום כללי ה[[משפיע]] [[ברכה]] לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת ב[[שבת]] הזו: &quot;חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה&quot;, והמשכת ה[[ברכה]] תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהלים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהלים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש. <br /> <br /> לכן בשבת מברכים אומרים [[תהלים]] לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת&quot;ת|אמירת תהלים מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה{{הערה|עם זאת מי שלא הספיק לומר זאת קודם התפילה, יאמר זאת בין מנחה לערבית, או ביום ראשון (בית משיח כ&quot;ד מנחם אב תש&quot;פ עמוד 29), אך לא בין שחרית למנחה (ככל הנראה - היות וזמן זה מוקדש להתוועדות).}}. <br /> <br /> מדוע לא הייתה התקנה לומר [[תהלים]] בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ו[[משפיע]] עליהם כמו שראש מנהיג ו[[משפיע]] על כל הגוף? <br /> <br /> ראשית - אמירת [[תהלים]] בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר.<br /> שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו&quot;כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו&quot;. <br /> <br /> כי היא בעצם משפיעה על כל ימי החודש בשתי דרכים: <br /> <br /> 1) השפעה ישירה ממנה לכל ימי החודש.<br /> <br /> 2) היות שיום [[ראש חודש]] הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש. <br /> <br /> לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהלים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה [[משפיע]] ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה.<br /> <br /> ===ברכת החודש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ברכת החודש]]}}<br /> את ברכת החודש נוהגים לומר בעמידה, זכר למעמד קידוש הלבנה בזמן שבית המקדש היה קיים, שכאשר בית דין היו מכריזים על קידוש החודש, העם כולו היו עומדים על רגליהם.<br /> <br /> קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב&quot;ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש.<br /> <br /> נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. כאשר יש יומיים ראש חודש החלים בשבת-ראשון, נוהגים להוסיף ולומר &quot;בשבת קודש '''ולמחרתו''' ביום הראשון&quot;, ואילו כאשר הם חלים באמצע השבוע, יש בזה חילוקי מנהגים בין חסידי חב&quot;ד האם לומר 'ולמחרתו' או לא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44].}}.<br /> <br /> שבת בה מברכים את החודש הינה יום של שמחה, ובשל כך אין אומרים 'אב הרחמים' למעט בשבת מברכים סיון בה אומרים אותה היות ונתקנה לזכר הרוגי פרעות תקנ&quot;ו, שאירעו בימים אלו{{הערה|כך מנהג חסידי חב&quot;ד, בקהילות אחרות נהוג לומר את תפילת 'אב הרחמים' בכל שבתות ספירת העומר.}}.<br /> <br /> ==נתינת כח==<br /> את החודש יברכו תמיד בחודש שלפניו, גם כשראש חודש חל בשבת אין מברכים את החודש בשבת עצמה, אלא שבת קודם.<br /> <br /> [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&amp;st=&amp;pgnum=86 [[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב עמוד 73].}} מחדש שהסיבה [[פנימיות (בחסידות)|הפנימית]] לכך, היא כדי לומר לנו {{ציטוטון|שה[[ברכה]] ונתינת כח}} לעבודת החודש, מגיעה מהחודש שקדם לו.<br /> <br /> ===שבת מברכים החודש תשרי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פלעדז']]}}<br /> ב[[תבנית:היום יום/כ&quot;ה אלול|לוח היום יום לתאריך כ&quot;ה אלול]] מובא בשם [[הבעל שם טוב]] שהמנהג שלא לומר את נוסח ברכת החודש בשבת מברכים החודש האחרון בשנה, כיון שאת חודש תשרי [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו מברך, ובכח זה [[בני ישראל]] מברכים את החדשים י&quot;א פעמים בשנה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] יצא הרבי בקריאה לחתום מייד אחרי שבת מברכים זו על כתב התחייבות (&quot;[[פלעדזש]]&quot;) לתת צדקה בהרחבה במשך השנה, ובכך לפתוח צינורות חדשים של פרנסה בהרחבה.<br /> <br /> == לקריאה נוספת == <br /> *'''עשר עובדות על אמירת תהלים בשבת מברכים''' בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1225<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|85354|היסטוריה חב&quot;דית: כך תוקנה אמירת [[תהלים]] בשבת מברכין||{{תע|12/22/2014}}}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3368614 4 דברים שלא ידעתם על שבת מברכים]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} אתר בית חב&quot;ד<br /> *'''[https://anash.org/who-initiated-shabbos-mevorchim-tehillim/ מי יזם את אמירת התהלים בשבת מברכים?]''' {{אנש}} (אנגלית){{הערה|בתגובות שבקישור זה מופיע גירסה נוספת להשתלשלות האירועים מפי ר' שלום בער נוטיק.}}<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2599 'שבת מברכים' מקסימלית] - כתבה ב[[שבועון בית משיח]] מאת ישראל יהודה {{קישור שבור}}.<br /> <br /> {{שבת}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]<br /> [[קטגוריה:תקנות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]<br /> [[קטגוריה:ראש חודש]]<br /> [[en:Shabbos Mevarchim]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8.%D7%96./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%90_%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94&diff=805750 2025-10-12T09:36:46Z

<p>200.12.168.32: /* מפטיר יונה */</p> <hr /> <div>'''כולם מוזמנים ליצור ערך על כל הפטורה שתרצו, אין בעיה של התנגשות.<br /> <br /> כאן הנני באמצע להשים המראה מקומות מספר המפתחות לשיחות קודש, לסדר ע&quot;פ סדר ההפטורות והפרשיות, בכדי שיקל ליצור ערך.<br /> '''<br /> ==בראשית==<br /> ההפרש בין שנה מעורת לשנה פשוטה. סיפור דשנת [[ה'תרצ&quot;ה]]. הנהגת הרבי בשנת [[ה'תשכ&quot;ה]]{{הערה|בראשיץ ץשכ&quot;ה ס&quot;ג.}}.<br /> <br /> [[ה'תשי&quot;ד]] הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב&quot;ד לסיים ב&quot;יגדיל תורה ויאדיר&quot;{{הערה|בראשית (א) תשי&quot;ד, סי&quot;ב.}}.<br /> <br /> סיום ההפטרה{{הערה|בראשית (א) תשי&quot;ז ס&quot;ו.}}.<br /> <br /> ==וירא==<br /> קשר דההפטורה עם הפרשה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ה ע' 331.}}.<br /> <br /> ==תולדות== <br /> השייכות להפרשה{{הערה|תולדות תשל&quot;א ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==ויגש==<br /> איחוד ב' העצים לפני מסירת הנבואה{{הערה|ויגש תשכ&quot;ט ס&quot;א.}}.<br /> <br /> הקשר והשייכות לפרשה{{הערה|לקו&quot;ש חט&quot;ו ע' 412.}}<br /> <br /> ==וארא==<br /> השייכות להפרשה בשני אופנים. דיוקים והוראות{{הערה|וארא תשכ&quot;ז ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==בשלח==<br /> הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דבורה הנביאה]], וב[[שביעי של פסח]] אודות השירה של [[דוד המלך]]{{הערה|בשלח תשי&quot;ד סי&quot;ז.}}.<br /> <br /> דווקא שירת דבורה{{הערה|יו&quot;ד שבט תשי&quot;ז סכ&quot;ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ&quot;ש יא שבט תשח&quot;י סי&quot;ז.}}. וזה מדגיש שזהו עיקר תוכן הפרשה{{הערה|בשלח תשל&quot;ו ס&quot;א.}}.<br /> <br /> {{הערה|בשלח תשכ&quot;ח ס&quot;ב.}}.<br /> <br /> ההשוואות להפרשה{{הערה|בשלח תשל&quot;ו ס&quot;ה. ס&quot;ט.}}.<br /> <br /> ===מנהגים===<br /> מנהג חב&quot;ד: היא להתחיל &quot;ודבורה אישה נביאה&quot;, למרות שמנהג חב&quot;ד לקצר בההפטורות, דוגמת פרשת בשלח שמדובר כעין זה{{הערה|בשלח תשל&quot;ו ס&quot;ב.}}.<br /> <br /> ==יתרו==<br /> בההפטורה של הג השבועות עומדים, משא&quot;כ יתרו. והחידוש שבזה{{הערה|המלך במסיבו ח&quot;א ע' רכ, רכז.}}.<br /> <br /> ==משפטים==<br /> לפעמים אפשר להיות בשבת זו שלושה קריאת בתורה (פרשת משפטים, ראשת חודש, פרשת שקלים), למרות שהם שלושה קריאות ההפטוה היא אחת, שזה גם מורה על שייכות השלושה קריאות{{הערה|משפטים תשל&quot;ז סוס&quot;ב.}}.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשל&quot;ח]] מתחילה הרבי קרא &quot;יהודה&quot; ואחר כך &quot;יהודי&quot;.<br /> <br /> ==תרומה==<br /> בשנת [[ה'תשל&quot;ח]] מתחילה הרבי קרא &quot;חירום&quot; ואחר כך &quot;חירם&quot;.<br /> <br /> ==צו==<br /> ההפטורה היא &quot;עם [[זה|זו]] יצרתי&quot; הרבי מבאר תוכן הפסוק{{הערה|ד&quot;ה עם זו תשי&quot;ב.}}.<br /> <br /> בההפטוה מדלגים הפסוקים של ההיפך. אך בתורה לא מודגש ענין של היפך הברכה{{הערה|צו תשל&quot;ט סנ&quot;ט.}}.<br /> <br /> ==פינחס==<br /> הקשר דההפטרה להפרשה: שניהם הם בהעבודה ד[[מלמטה למעלה]]{{הערה|פינחס תשכ&quot;א ס&quot;ב.}}.<br /> <br /> שבת הראשונה של [[בין המצרים]], השייכות{{הערה|פינחס תשכ&quot;א ס&quot;ח.}}.<br /> <br /> ==מסעי==<br /> ההפטורה בהמשך לסיום הקריאה של הפרשה. ובמטות ומסעי - לפרשה השניה{{הערה|מטו&quot;מ תשל&quot;ב ס&quot;א.}}.<br /> <br /> פעם [[הרבי הרש&quot;ב]] קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע &quot;שמעו&quot;.<br /> <br /> {{הערה|עקב ר&quot;ח מנ&quot;א תשל&quot;ה ס&quot;ו (לקו&quot;ש חי&quot;ג ע' 278). מטו&quot;מ תשל&quot;ה ס&quot;ג.}}.<br /> <br /> גם בשנת [[ה'תשמ&quot;א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומן|יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש&quot;פ וארא תשמ&quot;ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב&quot;ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.<br /> <br /> מנהג חב&quot;ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.<br /> <br /> ==עקב==<br /> השייכות להפרשה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 79.}}.<br /> <br /> ==ראה==<br /> כשחל ראש חודש, מפטירין של ראש חודש וההפטורה של הפרשה דשבעה דנחמטא קוראים יחד עם פרשת כי תצא (בנביא הם בהמשך אחד). והטעם{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 350.}}.<br /> <br /> ראש חודש או ערב ראש חודש{{הערה|פרשת ראה תשל&quot;ז סכ&quot;ט.}}.<br /> <br /> עני' סוערה. למרות שכבר קראו ההפטורה (?) הרי זה שלא בערך לאחרי הירידה{{הערה|פרשת ראה תשל&quot;ה ס&quot;ב.}}.<br /> <br /> ==נצבים וילך==<br /> אוש אשיש, לפני [[ראש השנה]] ה[[שמחה]] היא שלא בהתגלות{{הערה|נצו&quot;י תשל&quot;ה ס&quot;ב.}}.<br /> <br /> ==מחר חודש==<br /> ההוראה שלא להתיאש{{הערה|משפטים תשט&quot;ו סי&quot;א.}}.<br /> <br /> אף ש'''מחר''' חודש הוא עושה שינוי על ההפטורה של שבת{{הערה|במדבר תשל&quot;ה ס&quot;ב.}}. החידוש של הפטורת מחר חודש היא שהיא איננה שייך לפרשת השבוע, וגם לא קוראים בתורה איזה שהוא פרשה מיוחדת לפני זה.{{הערה|משפטים תשל&quot;ו ס&quot;א. במדבר תשל&quot;ט ס&quot;ד.}}.<br /> <br /> ===מנהגים===<br /> אם כשחל ערב ראש חודש בראש חודש שבת, אומרים שני הפטורה של מחר חודש, אבל רק פסוק ראשון ואחרון{{הערה|במדבר תשל&quot;ט ס&quot;ה.}}.<br /> <br /> ===חנוכה===<br /> שייכותו לחנוכה{{הערה|תולדות תשל&quot;ד סוס&quot;ב.}}.<br /> <br /> ==שבת שובה==<br /> ===מנהגים===<br /> אין נותנים ההפטורה לקטן{{הערה|וילך תשכ&quot;ב ס&quot;ד וס&quot;ד.}}.<br /> <br /> יש דיעה שמפטירין &quot;דרשו&quot;{{הערה| האזינו תשכ&quot;ז ס&quot;ב. ס&quot;ז.}}.<br /> <br /> ==מפטיר יונה==<br /> סגולה לעשירו. ומנהג בית הרב, כל בני הרבי מהר&quot;ש היו עולים לתורה למפטיר יונה{{הערה|המלך במסיבו ח&quot;א ע' עג.}}.<br /> <br /> ==שבת חוה&quot;מ סוכות==<br /> ההפטורה בענין [[גוג ומגוג]], הטעם בפנימיות הענינים{{הערה|שבת חוה&quot;מ סוכות תשכ&quot;ד ס&quot;א.}}. {{הערה|אחרון של פסח תש&quot;ל סוס&quot;ט.}}.<br /> <br /> החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]]{{הערה|שחוה&quot;מ סוכות תשכ&quot;ט ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==זכור==<br /> ההפטורה בהמשך להקריאה{{הערה|תצוה תשל&quot;ב ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==פרה==<br /> בשנת [[ה'תשל&quot;ד]] הרבי קרא &quot;לעיניכם ואחר כך &quot;לעיניהם&quot;{{הערה|&quot;דברי שלום&quot; יומן הרשד&quot;ב שור ע' סח.}}.<br /> <br /> ==החודש==<br /> ה[[נשיאי חב&quot;ד|נשיאים]] אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא{{הערה|צו תשכ&quot;ו ס&quot;ה.}}.<br /> <br /> פרה והחודש וההמשך{{הערה|צו תשל&quot;ו סוס&quot;א.}}.<br /> <br /> מאז שנת [[ה'תשי&quot;א]] הרבי התחיל להוסיף את הפסוקים אודות הנשיא לפני ואחרי ההפטורה. בשנת [[ה'תשל&quot;ט]] הרבי רק הוסיף את הפסוקים בסוף ההפטורה ולא בהתחלת ההפטורה.<br /> <br /> ==שבת חול המועד פסח==<br /> החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]]{{הערה|שחוה&quot;מ סוכות תשכ&quot;ט ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ההפטורה אודות העצמות היבישות, השייכות לחודש ניסן, ולחוה&quot;מ פסח{{הערה|אחרון של פסח תש&quot;ל ס&quot;ט-ס&quot;י.}}.<br /> <br /> הטעם לההפטורה בענין העצמות היבישות{{הערה|המלך מבסיבו ח&quot;ב ע' ע' קלג.}}.<br /> <br /> ==שביעי של פסח==<br /> הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דוד המלך]], וב[[פרשת בשלח]] אודות השירה של [[דבורה הנביאה]]{{הערה|בשלח תשי&quot;ד סי&quot;ז.}}.<br /> <br /> ==אחרון של פסח==<br /> שייכות ההפטורה לאחרון של פסח (כי הסיפור היה בתחילת חג הפסח){{הערה|אחש&quot;פ תשכ&quot;ב סי&quot;ב.}}. בענין משיח{{הערה|אחש&quot;פ תשכ&quot;ו ס&quot;ה.}}.<br /> <br /> ==שבעה דנחמתא==<br /> דין ודברין בין הקב&quot;ה לישראל{{הערה|וישב תשכ&quot;ט ס&quot;ה.}}.<br /> <br /> {{הפטרה}}</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=804991 2025-10-05T05:06:06Z

<p>200.12.168.32: /* כלאי הבהמה */</p> <hr /> <div>{{עריכה|}}<br /> מצוות '''כלאים''' הוא איסור הכולל ערבוב של שני מינים בזריעה, בחרישה או בטוויה הנלמד מהכתוב: &quot;בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ&quot;&lt;ref&gt;ויקרא, י&quot;ט, י&quot;ט.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == סוגי הכלאיים ==<br /> <br /> === [[שעטנז]] ===<br /> {{ערך מורחב|שטענז|ערך=[[שעטנז]]}}<br /> <br /> === כלאי האדמה ===<br /> <br /> ==== כלאי זרעים ====<br /> איסור כלאי זרעים, הוא לזרוע במקום אחד שני מיני זרעים ממיני תבואה, קטניות או ירקות, הראויים למאכל אדם. אסור לגדל בסמוך גידולים של שני מיני זרעים ופרטי הדינים נכתבו ב[[מסכת כלאיים]] לעניין המרחקים וכדומה. שיעור ההפרדה תלוי בגודל השדה ובסוג הזרעים: ירקות בודדים בערוגה אחת: הרחקה טפח וחצי, חלקה מרובעת (קרחת) של כעשר אמות, חלקה מאורכת (מישר), שתי שורות, תלם בודד, שדה תבואה: הרחקה עשר אמות וחצי, שדה ירק: הרחקה 6 טפחים או ראש תור- שדה של מין אחד פוגש בקצהו שדה ממין אחר. איסור כלאי זרעים נהוג רק בארץ ישראל&lt;ref&gt;ראה רמב&quot;ם, הלכות כלאיים&lt;/ref&gt;.<br /> ====כלאי האילן====<br /> אסור להרכיב ייחור (רוכב) של עץ בכנה של מין אילן אחר אבל מותר להרכיב ייחור על גזע של אילן שמאותה משפחה. באיסור ההרכבה נכללים גם הרכבת ירק באילן, אילן בירק, והרכבת ירק בירק. אולם אם כבר הרכיבו ייחור על גזע של אילן אחר, מותר להשתמש באילן שנוצר. איסור הרכבת אילן נוהג גם בחוץ לארץ. אסור להשאיר בשדה גידולים שהם כלאים. פרי שנוצר מכלאי זרעים מותר באכילה.<br /> ====כלאי הכרם====<br /> אסור לזרוע חרצן ענבים עם שני מיני זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות, וכן אסור לזרוע בסמוך לגפן או לכרם זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות. שיעור ההרחקה מגפן יחידית: 6 טפחים, מן הכרם: 4 אמות. אם זרע שני מיני זרעים במקום אחד, ללא גדר מפסיק ביניהם, נאסרים הזרעים, וכאמור בפסוק: ”פן תקדש המליאה”, והם טעונים שרפה. איסור כלאי הכרם נוהג בארץ ישראל כאיסור דאורייתא ובחוץ לארץ כאיסור מדרבנן.<br /> ===כלאי הבהמה===<br /> איסור הרבעה בין בעל חיים ממין אחד לבעל חיים ממין אחר. האיסור כולל [[איסור חרישה בשור וחמור|לא לחרוש בשור וחמור יחדיו]] מחשש שמא יבואו להיות ביחד.<br /> <br /> ==עניינו ע&quot;פ חסידות==<br /> מבואר בקבלה שעניינו של כלאים הוא חיבור ב' הפכים כמו [[חסד]] ו[[גבורה]] שהחיבור ביניהם יכול לגרום למחלוקת ופירוד.<br /> <br /> דווקא כלאי הבגד מותר לצורך מצווה משום ששם אפשר להפריד ואילו ב[[בשר בחלב]] אי אפשר להפריד אך לא יוצרים מציאות חדשה ולכן יש הווה מינה שיהיה מותר לצורך מצווה ובכלאי הכרם ובהמה אפילו אין הווה מינה מכיוון שהם יוצרים מציאות חדשה שהיא נגד רצון ה'&lt;ref&gt;ע&quot;פ לקו&quot;ש, חכ&quot;ט, תצא, שיחה א'.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> [[קטגוריה:מצוות]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%90_%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A9&diff=804990 2025-10-05T05:01:36Z

<p>200.12.168.32: /* כסייג למצוות */</p> <hr /> <div>'''מופלא הסמוך לאיש''' הוא ילד או ילדה לפני גיל שהם גדולים, קטן מאז שהוא בן [[שתיים עשרה]] ויום אחד עד [[בר מצוה|בן שלוש שערה ויום א']], וקטנה מאז שהיא בת [[אחד עשרה]] ויום אחד עד [[בת מצווה|בת שתיים עשרה ויום א']]. [[מדאורייתא|מדאורייתא (מן התורה)]] הגיל של מופלא הסמוך לאיש הוא אחרי שהקטן נהייה בן שלש ערה יום א', והקטנה בת י&quot;ב יום א' אם לא הביאו עדיין סימני גדלות עד שיבאיאו סימנים.<br /> <br /> == דיני מופלא וסמוך לאיש ==<br /> ילד או ילדה שנה לפני גיל החיוב במצוות כל נדר, או שבועה, או הקדש שלהם - חלים, אף על פי שהם עדיין לא בני חיוב במצוות, וזאת רק אם הם יודעים את משמעות עניין הנדר, ואת השלכותיו.<br /> <br /> == עונת נדרים ==<br /> ישנם שני דעות מתי הוא עונת נדרים:<br /> <br /> '''א'''. הגיל לפני בר או בת מצוה.<br /> <br /> והטעם לכך היא מפני שני סיבות אפשריים:<br /> <br /> 1. '''גיל''' - לענין נדרים כבר בגיל של שנה לפני בר או בת מצוה יכולים לידור, ורק יש לבדוק שאכן יודעים (כי הדין הוא שאם לא ידעו, אין נדריהם נדר).<br /> <br /> 2. '''דעת''' - לענין נדרים מספיק קצת דעת, ומגיל זה שייך שיהיה להם דעת מספיק לכך.<br /> <br /> '''ב'''. עונת נדרים היא אחרי בר ובת מצווה אבל לפני שהביאו סימנים. בזה היא החידוש של התורה שנדריהם נדר.<br /> <br /> אם כן שנת הי&quot;ב לקטן והי&quot;א לקטנה הוא רק [[מדרבנן]].<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> <br /> === הטעם לדין מופלא סמוך לאיש ===<br /> <br /> ==== כסייג למצוות ====<br /> במכתב&lt;ref&gt;אג&quot;ק, כרך ד', מכתב א'קטו.&lt;/ref&gt; הרבי מבאר למה חייבים בנדרים בגיל מופלא סמוך לאיש לפני [[גיל מצוות]]{{הערה|שלדעת כמה ראשונים זה {{מונחון|מדאורייתא|מהתורה}}}}.<br /> <br /> הרי עניין הנדרים הוא סייג נוסף מעבר למצוות התורה, כמאמר רז&quot;ל &quot;נדרים סייג לפרישות&quot;. אף אמרו רז&quot;ל בירושלמי&lt;ref&gt;נדרים סוף פרק ט'&lt;/ref&gt; &quot;דייך במה שאסרה עליך תורה&quot;, ולכאורה יש לראות בנדר משום [[גאווה|יוהרא]] ואף חשש [[בל תוסיף|איסור בל תוסיף]]. לכן אומרת ה[[תורה]] ההיפך כי בלי סייגים זה הרי כדברי הרמב&quot;ן ש&quot;אפשר שיהיה נבל ברשות התורה{{הערה|ר&quot;פ קדושים}}&quot;, ולכן דרושים סייגים וגדרים.<br /> <br /> ומצווות הנדרים מהווה הכנה לחייוב במצוות, על ידי הוספת סייגים.<br /> <br /> ==== בחינת פלא ====<br /> הטעם לחידוש שקטן יכול לנדור, בא מכח עליון בחינת [[פלא]], כלשון הכתוב &quot;איש כי יפליא&quot;. שהוא הצד זה שישראל קדמו לתורה{{הערה|לקו&quot;ש חכ&quot;ח ע' 191 ואילך.}}.<br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [[לקוטי שיחות]] חלק כ&quot;ח עמוד 191 ואילך<br /> * [[אגרות קודש (הרבי)|אגרות קודש]], כרך ד', מכתב א'קטו<br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:גילאים בהלכה]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%91%D7%94&diff=804984 2025-10-05T04:39:06Z

<p>200.12.168.32: /* בשכונת המלך */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמחת בית השואבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמחת בית השואבה ברחובות [[קראון הייטס]] כיום. צילום: חיים טויטו]]<br /> '''שמחת בית השואבה''' הוא מעמד [[שמחה]], שתיקנו בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים לרגל [[ניסוך המים]] שהיה ב[[סוכות]].<br /> <br /> על שמחה זו אמרו חז&quot;ל{{הערה|משנה סוכה ה, א.}} &quot;מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו&quot;.<br /> <br /> ==שאיבת המים==<br /> בנוגע לשמחה בשאיבת המים עבור ניסוך המים על גבי המזבח מבאר הרבי, שניסוך המים - שלא נתפרש בתורה שבכתב - אין הצדוקים מודים בו, כפי שמצינו ש&quot;למנסך אומר לו הגבה ידך (שנראה שתתן המים בספל, לפי שהצדוקין אין מודים בניסוך המים), שפעם אחד נסך (צדוקי) אחד (את המים) על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן&quot;.<br /> <br /> וזהו גם הטעם לגודל השמחה בשאיבת המים - דאף שמהפסוק ושאבתם [[מים]] בששון יש רק ראיה ששאיבת המים צריך להיות בשמחה, בכל זאת, כדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים בנוגע לשאיבת המים - שאינה אלא הכנה לניסוך המים - שתהיה בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/4/9/44&amp;search=ניסוך+המים תורת מנחם תשי&quot;ב].}}.<br /> <br /> ==שיטה נוספת - שמחה יתירה==<br /> אמנם יש שיטה אחרת (הרמב&quot;ם, כמו שמבואר במפרשיו{{הערה|ביאור הרי&quot;פ פערלא לסהמ&quot;צ רס&quot;ג ח&quot;ג מילואים סי' ה'.}}) ששמחת בית השואבה אינה קשורה לניסוך המים אלא הוא חיוב מן התורה לשמוח בחג הסוכות שמחה יתירה ונלמד מהפס'{{הערה|אמור כג, מ}} &quot;ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים&quot;, ומבאר בכך הרבי{{הערה|לקו&quot;ש חלק י&quot;ז עמ' 267 ואילך.}} שאין זה מצווה חדשה, אלא רק חיזוק של המצוה של שמחה ביו&quot;ט שכבר קיימת והסיבה ששמו &quot;שמחת בית השואבה&quot; הוא רק משום שזהו שם המקום בו תקנו את השמחה ולא שהוא בגלל השאיבה (ולכן קוראים לו שמחת בית השואבה ולא שמחת השאיבה).<br /> <br /> ===הכל שמחים בה===<br /> ולפי זה מבאר הרבי ששמחה זו משתנית אצל כל אחד לפי דרגתו, משום ששמחה זו היא רק הוספה של שמחת יו&quot;ט, (משא&quot;כ אם היה זה מצוה בפני עצמה לא היה מקום לחלק בחיוב, ודווקא בגלל שכל ענינו הוא חיזוק לחיוב שכבר ישנו שייך לחלק כמה יש להוסיף וזהו דבר שתלוי בהרגש הלב) ואם כן תלוי זה בגודל חביבותו למצוה ולחג, ולכן בשמחת בית השואבה בבית המקדש, רק האנשים בעלי המעלה רקדו בעצמם אך שאר האשנים הסתפקו משמחה ממה שצפו בריקודם של אלו משום שלא היו ברדה כל כך נעלית.<br /> <br /> וזהו שכתב הרמב&quot;ם: &quot;ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין&quot; ובזה הוסיף על דברי המשנה: א. גדולי חכמי ישראל ב. ראשי ישיבות ג. סנהדרין ד. זקנים.<br /> <br /> ומבאר הרבי את מקור הדברים והוא מהגמרא המספרת אודות תנאים מסויימים שהיו רוקדים ושמחים ביותר בשמחת בית השואבה אף שברור שכל התנאים היו שמחים בה, מכל מקום בחרה הגמרא לספר על תנאים מסויימים ואף להזכירם בשמם, והוא כדי לבאר שכל אחד רקד משום מעלתו שלו: &quot;[[רבי יהושע בן חנניא]]&quot; המוזכר לשבח כחכם גדול שניצח את חכמי אומות העולם בויכוחיהם{{הערה|בכורות ח, ב.}} ומכאן שגדולי חכמי ישראל היו שמחים בשמחת בית השואבה, &quot;[[רבי שמעון בן יהוצדק| בן יהוצדק]]&quot;, שמו המלא הוא &quot;רבי שמעון בן יהוצדק&quot; והתואר רבי ניתן למי שיש לו תלמידים וא&quot;כ ראש ישיבה היה &quot;[[רבן שמעון בן גמליאל]]&quot; מוזכר משום שהיה נשיא הסנהדרין &quot;[[הלל הזקן]]&quot; מוזכר בתואר &quot;הזקן&quot; ומובן שזהו המעלה שבשלה רקד בשמחת בית השואבה - להיותו חלק מ&quot;הזקנים&quot;.<br /> <br /> ==בדורנו==<br /> ===התוועדויות שמחת בית השואבה===<br /> כבר לפני הנשיאות קבע הרבי את ימי חול המועד סוכות לעריכת התוועדות מיוחדת שנשאה אופי תורני והיתה מיועדת בעיקרה לתלמידי ישיבות שלא מחוגי חב&quot;ד{{הערה|1=ראו [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16726&amp;CategoryID=2544 סקירה על התוועדויות אלו] בתוך שבועון התקשרות.}}.<br /> <br /> הפעם הראשונה בה התוועד הרבי בפומבי בחול המועד סוכות, היתה מייד בחודש החגים הראשון שאחרי [[חתונת הרבי והרבנית|החתונה עם הרבנית]], בשנת תר&quot;צ, בריגא, ובשנים שלאחר מכן באוטווצק שבפולין, בפריז, ובכל מקום שבו שהה הרבי בחול המועד. חלק מהתוועדויות אלו העלה הרבי על גבי הכתב.<br /> <br /> עם [[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|הגיעו של הרבי לארצות הברית]], החלו להתפרסם בעיתונות לקראת חג הסוכות מודעות מטעם ה[[מרכז לעניני חינוך]], וההתוועדויות נשאו אופי מיוחד ושונה.<br /> <br /> הנוהג נמשך אף לאחר הנשיאות, וככל שחלפו השנים הלך וגדל מספר המשתתפים בהתוועדויות ועמו הדוחק הלך וגבר, עד שהפריע לסדר הטוב של ההתוועדות, והרבי חזר וביקש לשמור על הסדר, ולאחר שבשנת [[תשכ&quot;ד]] נשבר אחד מקירות הסוכה, הרבי הפסיק את ההתוועדויות המסורתיות, אך המשיך להתוועד ביום טוב ובשבת חול המועד עד לשנת [[תש&quot;ל]].<br /> <br /> אף לאחר שהרבי הפסיק להתוועד בסוכה, המשיך הרבי לדרוש מהחסידים להתוועד בלילות חג הסוכות.<br /> <br /> יוצא דופן אחד היתה התוועדות של הרבי עם ילדי [[שיעורי לימודי הדת]], בשנת [[תשל&quot;ז]] שנערכה אף היא בסוכה.<br /> <br /> ===בשכונת המלך===<br /> {{תקנות הרבי}}<br /> ב[[שנת הקהל תשמ&quot;א]] החל [[הרבי]] באמירת [[שיחה]] בלילה הראשון של [[חג הסוכות]], ובה עורר על חגיגת שמחת בית השואבה ב[[ריקוד]] ברחוב. מיד לאחר השיחה יצא הקהל בספונטניות אל רחוב [[קינגסטון]] והחלו בריקודים, כשהריקודים ממשיכים במורד הרחוב ולאט לאט יורדים אל הכביש - עד שכאשר הגיעו לרחוב מונטגומרי הגיעה המשטרה וחסמה את הכביש עבור הרוקדים. מאז נקבע מקום הריקודים מידי לילה בצומת זו של קינגסטון ומונטגומרי{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=84304 בימים ההם: שמחת בית השואבה בשנת תשנ&quot;ב{{תמונה}}{{אינפו}}]}}.<br /> <br /> בריקודים משתתפים אלפים מתושבי השכונה והאורחים, ובנוסף מושכים אליהם קהל מבקרים מגוון משכונות [[ניו יורק]]. הריקודים ממשיכים ברחוב עד השעה 6:00 בבוקר. בשנים האחרונות מרקיד את הציבור הקלידן ר' [[יוסי כהן (קלידן)|יוסי כהן]]{{הערה|בן הרב [[אשר לעמיל כהן]]}} בלילות החול של החג.<br /> <br /> [[קובץ:זושא_וילימובסקי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[זושא וילימובסקי]] (הפרטיזן), משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה' בקראון הייטס]]<br /> מאז אותו לילה, החל הרבי לומר שיחה בקביעות בכל לילה מלילי חג הסוכות, בתור התוועדות הפותחת את שמחת בית השואבה, ואחריה מתחילים הריקודים. בשיחות אלו מדבר הרבי רבות על מעלת הריקודים וההשתתפות בהם בשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, גם כאשר עייפים ממאמץ הריקוד, וכן מעורר על הוספה בשמחה מידי יום ביחס ליום שלפניו. הרבי התבטא פעמים רבות שהשמחה צריכה להגיע &quot;עד שהרחוב עצמו ירקוד&quot;.<br /> <br /> לאורך השנים הפכו הריקודים למסורת המושכת אליה אלפי יהודים מכל רחבי האזור, כאשר השמחה הולכת ומתגברת לאורך שעות הלילה, ושעות השיא של השמחה הן לפנות בוקר, בהן מנגן הקלידן החסידי ר' [[יוסי כהן (קלידן)|יוסי כהן]].<br /> <br /> בכל יום מערב סוכות ועד ערב הושענא רבה, המשטרה נערכת משעות הצהרים ולקראת התחלת שמחת בית השואבה, קטעים מרחוב קינגסטון נחסמים לתנועה ובכל הסביבה מוצבים מחסומים מאויישים כדי למנוע תנועה לכיוון החסום.<br /> <br /> הריקודים והמוזיקה בתחילת הלילה מותאמים לקהל באותן שעות - ילדים,נשים, קשישים ואורחים, ובשעה מאוחרת המוזיקה מתחלפת ומותאמת לאלפי הבחורים שהתוועדו בתחילת הלילה ומגיעים לאחר חצות להרקיד את הרחוב.<br /> <br /> ===בשאר העולם===<br /> בקהילות חב&quot;ד בארץ ובעולם ואצל שלוחי הרבי הפועלים ברחבי העולם (כמו גם חצרות חסידיות אחרות) מארגנים ריקודי שמחת בית השואבה באחד הלילות של סוכות, ובמקומות מסויימים אף בכל לילה ולילה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ריקוד חסידי]]<br /> *[[מעייני הישועה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''גודל שמחת בית השואבה ברשות הרבים''', הוצאת צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש, תשס&quot;ח.<br /> *'''לרקוד כמו חסיד''', ליקוט מאת הרב [[יוסף יצחק כץ]] מחבר הספר 'ממעייני' ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1878 עמוד 73<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.torah4blind.org/hebrew/hhh-tishrei4.pdf המעשה הוא העיקר]''' - הוראות הרבי אודות ריקודי שמחת בית השואבה<br /> *'''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf לטעום את ימות המשיח]''', הוראות הרבי בקשר לריקודים, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 תשרי תשע&quot;ז<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.84752625262_5402422.pdf דליים של שמחה]''', סקירה על ההתוועדויות שערך הרבי בסוכה לרגל שמחת בית השואבה {{PDF}} בתוך קובץ לחיזוק ההתקשרות בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] תשרי תשע&quot;ו<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/571550#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content מדוע עורכים שמחת בית השואבה?]''' {{בית חבד}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/1kpHMKSQrQrpE6b_Tqen-AaQqrRzzxeJR/view?usp=drivesdk קטעים מהרבי בנושא '''שמחת בית השואבה'''] גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]] {{PDF}}<br /> *שלום יעקב חזן, '''[https://chabad.info/blogs/718660/ שמחת בית השואבה בדור השביעי • דעה]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133818 הרבי נשא שיחה מפתיעה, המוני הרוקדים גדשו את הרחוב]''' {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/147996 מאז ולדורי דורות: כשדדי גראוכר סחף בשמחת בית השואבה{{וידאו}}{{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סוכות}}<br /> [[קטגוריה:סוכות]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=804983 2025-10-05T04:33:20Z

<p>200.12.168.32: /* בתורת החסידות */</p> <hr /> <div>'''ניסוך המים''' היא [[מצווה]] שנעשתה ב[[בית המקדש]] ב[[חג הסוכות]] מידי יום מימי החג. המצווה התקיימה בניסוך [[מים]] בשעת הקרבת [[קרבן התמיד]] של שחר בנוסף ל[[ניסוך היין]] שהתקיים לאורך כל השנה בשעת הקרבת ה[[קורבנות]].<br /> <br /> מקור מצווה זו הוא &quot;[[הלכה למשה מסיני]]&quot;. עם זאת, מצאו [[חז&quot;ל]] רמז לניסוך המים ב[[פרשת פנחס]] בשינויי אותיות קלים בין הפסוקים הכמעט זהים לקרבנות הימים השונים של סוכות, אשר יוצרים יחדיו את הצירוף &quot;מים&quot;{{הערה|&quot;מתניתין דרבי עקיבה, דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה: בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ&quot;ם יו&quot;ד מ&quot;ם: מים&quot; (ירושלמי, ראש השנה, פרק א' הלכה ג'). רבי עקיבא מתייחס לקורבנות שהקריבו בבית המקדש בחול המועד סוכות, תוך שהוא מסתמך על שינויי אותיות שקיימים במילים מסוימות, שבסופו של דבר יוצרים את המילה &quot;מים&quot; -בכל הימים כתוב &quot;ונסכה&quot;, אך ביום השני כתוב במקום &quot;ונסכיהם&quot; (עם תוספת האות מ&quot;ם), וביום השישי כתוב &quot;ונסכיה&quot; (עם תוספת האות יו&quot;ד). בכל הימים היה כתוב &quot;כמשפט&quot;, וביום השביעי היה כתוב &quot;כמשפטם&quot; (עם תוספת האות מ&quot;ם). וזהו הרמז}}.<br /> <br /> ==טעם המצווה==<br /> הניסוך נעשה ב[[חג הסוכות]] שבו מתפללים ונידונים על המים - גשמי ה[[חורף]] של אותה השנה. ניסוך המים, בדומה ל[[מנחת העומר]] או להבאת ה[[ביכורים]], הוא מעין קרבן ראשית לקראת עונת הגשמים, כמאמר ה[[תוספתא]]: {{ציטוטון|אמר [[רבי עקיבא]]: אמרה תורה: הבא עומר שעורים בפסח, שהוא פרק שעורין, כדי שתתברך עליך תבואה... הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים.|תוספתא סוכה, סוף פרק ג.}}<br /> <br /> ==סדר הניסוך==<br /> בכל יום מימי חג הסוכות, עם שחר, היו יוצאים הכהנים והעם לשאוב מים ממעיין השילוח בצלוחית של [[זהב]] המכילה שלושה לוגים (כליטר). השאיבה נעשתה בפומביות וחגיגיות רבה, ולוותה בכלי נגינה. לאחר השאיבה, היו מגיעים לשער המים ב[[בית המקדש]] שם תקעו והריעו ותקעו בחצוצרות וב[[שופר]]ות. ה[[כהן]] שזכה בעבודת הניסוך, היה עולה ב[[כבש (מזבח)|כבש]] אל [[מזבח העולה]], ופונה לפינה המערבית-דרומית, שם היו נעשים הנסכים. הכהן היה שופך את המים מצלוחית הזהב לתוך ספל כסף המנוקב בתחתיתו, תוך כדי שפיכת יין לספל זהה, המנוקב בתחתיתו אף הוא{{הערה|כדי שיציאת המים והיין תסתיים יחד, נקבו של ספל היין היה רחב יותר, כי היין היה סמיך יותר מהמים, והואיל והיו מתחילים לנסך את המים והיין בבת אחת, היה נקב ספל יין רחב יותר, וכך יציאת המים הסתיימה יחד עם סיום יציאת היין.}}. מהספלים היו נוזלים המים והיין דרך המזבח ל[[השיתין|שיתין]] (חלל עמוק מתחת למזבח).<br /> <br /> ==התנגדות הצדוקים==<br /> ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה סוכה ד, ט}} מתוארים ניסיונות של ה[[צדוקים]] לבטל את מצוות ניסוך המים זאת כיוון שאינה נזכרת במפורש ב[[תורה שבכתב]] אלא אך ורק ב[[תורה שבעל פה]]. מתואר אף מקרה בו כהן צדוקי (המלך ינאי) ניסך את המים על [[רגל]]יו במקום לתוך הספל, על מנת לבזות את המצווה. על פי המתואר, תגובת הפרושים הייתה קשה ביותר - &quot;רגמוהו כל העם ב[[אתרוג]]יהן&quot;. בשל מעשה זה, קבעו חז&quot;ל כי מצוות ניסוך המים תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה - כדי לשלול את דעתם של הצדוקים.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> בתורת החסידות מוסבר שהעניין הפנימי של עבודת ניסוך המים היא עבודת ה' למעלה מטעם ודעת{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19855&amp;hilite=e32eed35-c2a8-49b4-a3e0-e0ee878451e3&amp;st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&amp;pgnum=137 מאמר ד&quot;ה ושאבתם מים בששון, שבת חוה&quot;מ סוכות תשי&quot;ט]}}.<br /> <br /> בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז&quot;ל לגבי ניסוך המים &quot;אין שיעור למים&quot;. <br /> <br /> {{ציטוט|&quot;הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|ביטול במציאות]].<br /> דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו, אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה.<br /> <br /> ועל דרך [[משל]] - [[השתחואה|המשתחוה]] לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי&quot;. <br /> <br /> וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי. <br /> <br /> הפרש נוסף קיים בין [[בינה]] לחכמה, שבבינה יש התחלקות, והיינו שהאהבה אינה בכולם בשוה, דכיון שהאהבה באה מצד ההתבוננות, הרי ככל שמבין ומשיג יותר אזי נרגשת אצלו יותר התשוקה כו', ונמצא<br /> שהאהבה מתחלקת לפי אופן ההשגה וההרגש, מה שאין כן במים, שהוא כמשל העומד לפני המלך בביטול במציאות, הרי בזה לא שייך התחלקות. וטעם הדבר הוא לפי שענין ההתחלקות הוא רק בענין שבא מצד הרגש<br /> האדם, וכיון שענין ביטול במציאות אינו מצד ההרגש שלו, כי אם מצד ראיית פני המלך, הרי מצד המלך כולם בשוה&quot;}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שמחת בית השואבה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1306461 מהו ניסוך המים? ומדוע חגגו זאת בשמחה גדולה כל-כך?] {{בית חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{סוכות}}<br /> {{בית המקדש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בית המקדש]]<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:סוכות]]<br /> [[קטגוריה:מים]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97&diff=804896 2025-10-03T18:59:02Z

<p>200.12.168.32: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שוטר לעקאח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שוטר]] עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת לעקאח]] בפתח [[חדר הרבי|חדרו]]]]<br /> '''לעקאַח'''{{הערה|מכונה גם '''לעקאך, לייקח'''.}} היא עוגת טורט המעורבת בדבש.<br /> <br /> ב[[מנהג|מנהגי ישראל]] עוגה זו קשורה במיוחד עם [[ערב יום הכיפורים]] בו נוהגים לבקש חתיכת לעקאח כסגולה לשנה טובה ומתוקה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> התיאור 'לעקאח' לעוגת דבש מוזכר בספרות היהודית לראשונה לפני כ-800 שנה.<br /> <br /> העוגה מוזכרת בין השאר בסדר ברכות הנהנין{{הערה|פרק ב' סעיף ט'.}} בהתייחסות לברכה שיש לברך עליה.<br /> <br /> העוגה היתה נפוצה בעיקר בקרב קהילות אשכנז, ובקהילות החסידים היה נפוץ להביא אותה לבית הכנסת לקידושים ו[[יארצייט|אזכרות]], כאשר בחסידות גור לדוגמא, נקבע כי זוהי העוגה היחידה שמותר להביא לקידושים ושמחות הנערכים בשטיבעל החסידי{{הערה|ככל הנראה בין השאר כדי לא לעורר קנאה ותחרות סמויה בין האמידים יותר ובין אלו שאין להם.}}.<br /> <br /> העוגה נחשבה כעוגה שמגישים בימים מיוחדים דווקא, כפי שניתן לראות בין השאר בעדותו של ר' יוזפא שמש שב[[וורמייזא]] ט&quot;ו בשבט היה יום חופש לתלמידים והמלמדים מחלקים להם [[יין שרף]] ו&quot;לעקאח&quot;{{הערה|&quot;מנהג חודש שבט, רי&quot;א, חמשה עשר אומרים תחינה אפי'[לו] בשחרית, והוא יומא דמפגרי ביה רבנן המלמדים, ובפרט למקרי דרדקי, והוא יום משתה ושמחה למלמדי'[ם] והתלמידים. ונוהגין לתת לתלמידי'[ם] יין שרף ולשמוח עמם&quot; ('''מנהגים דק&quot;ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש''', מהדורת יצחק זימר, מכון ירושלים, תשמ&quot;ח, חלק ראשון, עמ' רמט-רנ).}}.<br /> <br /> ===בערב יום הכיפורים===<br /> בערב יום הכיפורים המנהג '''לבקש''' לעקאח, וכן לאכול ממנו{{הערה|שם=מנהגים}}. נהוג בדרך כלל לבקש מאת הגבאים{{הערה|בספר 'ליקוטי מאיר' (אות כא) כתב טעם נוסף ששמע מחסידים למנהג זה, שאם ח&quot;ו נהנה הגבאי בשוגג מקופת הקהל, על כן נותן להם מיני מתיקה שייהנו ממנו וימחלו לו. באוצר י&quot;ד החיים להג&quot;ר ישכר דוב באב&quot;ד זצ&quot;ל מביא עוד טעם למנהג זה, וכה כותב: מה שהמנהג שהגבאים דבתי מדרשים נותנים יין שרף ולעקאך בערב יוה&quot;כ, עיין במדרש איכה פרק ג' ובתניא רבתי, שהיה להם הגרסא שהריש כנישתא היה עושה סעודה בערב יוה&quot;כ.}} ושמשי בית הכנסת{{הערה|שם=מנהגים|ספר המנהגים עמוד 58.}}.<br /> <br /> טעם המנהג הוא, שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'{{הערה|ראה לקוטי שיחות חי&quot;ד עמ' 373, ע&quot;פ אלף המגן למט&quot;א סי' תרד-תרה ס&quot;ק ל&quot;ח, בשם נה&quot;ש}}. <br /> <br /> המנהג התפשט עוד קודם לדורו של [[הבעל שם טוב]], שהיה נוהג לומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח היה אומר: &quot;איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר&quot; (תרגום: אני נותן לך 'לעקאח' וש[[הקב&quot;ה]] יתן לך שנה טובה). [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה מוסיף על כך ואומר &quot;אַ זיס יאָר&quot; (תרגום: שנה מתוקה){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/4/9&amp;search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D תורת מנחם תשי&quot;א]}}.<br /> <br /> במקורות חסידיים שונים מופיע שהבעל שם טוב העניק לכל אחד מהחסידים ג' חתיכות לעקאח, וכן שהיה מקפיד שכל אחד יבקש בפיו לעקאח{{הערה|הוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור&quot;י סקאליא.}}. ומנהג האדמו&quot;ר הרה&quot;ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף שהקפיד לחתוך בעצמו לכל אחד ואחד מהעוגה והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'{{הערה|רזא דעובדא.}}.<br /> <br /> הרבי קישר את נתינת הלעקאח ב'לשון נופל על לשון' עם הפסוק &quot;כי '''לקח''' טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו&quot; המדבר אודות ה[[תורה]], וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר &quot;ושאבתם מים בששון&quot; מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|שיחת שבת פרשת האזינו תש&quot;נ.}}.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאינו==<br /> מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח.<br /> <br /> כך לדוגמה בחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו תקמ&quot;ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור{{הערה|על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כ[[תקנות ליאזנא]].}} כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו&quot;ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת &quot;לעקאח&quot; וכוסית &quot;[[משקה]]&quot;, ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. בהמשך, הוסיף אדמו&quot;ר הזקן וסיפר שכאשר היה ב[[מזריטש]] שמע מ[[המגיד ממעזריטש]] בשם [[הבעל שם טוב]] שחלת דבש מקמח דגן 'קארענע לעקאך' מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה{{הערה|1=[http://teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf ספר התולדות אדמו&quot;ר האמצעי].}}. <br /> <br /> גם אצל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ&quot;ח].}}.<br /> <br /> על [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מסופר שפעם שבעת אירוע שהתקיים בבית הכנסת ביקש שיביאו לו עוגה מביתו ולא הסכים לאכול מה'לעקאח' כי חשש שהעוגה שבבית הכנסת יש בה מן ה'[[איסור חדש|חדש]]'.<br /> <br /> מנהג הרבי הוא לחלק לעקאח לכל אחד מהחסידים בערב יום הכיפורים כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה{{הערה|שם=מנהגים}}.<br /> <br /> [[קובץ:תור לעקאח.jpeg|שמאל|ממוזער|תור ללעקאח באחת משנות המ&quot;ם]]<br /> בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים.<br /> <br /> באחת ההזדמנויות שחילק הרבי לעקאח לאחד החסידים במוצאי יום הכיפורים, אמר הרבי: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אף על פי כן הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר: הא לך, &quot;פּאַשען זיך&quot;... על כל השנה{{הבהרה|מה הפירוש?}}.<br /> <br /> בשנות המ&quot;ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.<br /> <br /> החל משנת תש&quot;נ מחלק הרבי את העוגה עטופה בדולר שליחות מצווה לצדקה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חילק הרבי בכ&quot;ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ&quot;ח חשון תשנ&quot;ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] העניק הרבי דבש עבור [[מכון חנה]]{{הערה|מפי השמועה, היה זה ר' איצ'קע גאנזבורג שקיבל זאת מהרבי.}} על מנת להכניס בתערובת של העוגה ולחלק ממנה לתלמידות (ומדבש זה ממשיכים עד היום להכין עוגות שמעורב בהם דבש שהרבי העניק לצורך חלוקת לעקאח).<br /> <br /> חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים [[תשמ&quot;א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו{{הערה|החשש היה בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל&quot;ח]], שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.}}, וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא &quot;ישחקו&quot; עמו{{הערה|יומן שנת הקהל תשמ&quot;א}}.<br /> <br /> לילדה ששאלה את הרבי מדוע אין על הלעקאח קרם, השיב לה הרבי: &quot;בליובאוויטש אין קרם&quot;{{הערה|1=[https://www.neshei.com/wp-content/uploads/2017/04/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F.pdf קובץ י&quot;א ניסן (אחות התמימים), עמוד 3].}}, ובהזדמנות אחרת כאשר עבר החסיד ר' [[זלמן טייבל]] לפני הרבי, החל הרבי לנגן '[[אנא עבדא (ניגון)|אנא עבדא]]'{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12315&amp;CategoryID=2054 שבועון התקשרות].}}.<br /> <br /> כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.<br /> <br /> פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב&quot;ד בשכונת מלחה בירושלים &quot;תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה&quot;. הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע&quot;ג. כך גם הורה הרבי לרבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.<br /> <br /> הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה|חג הפורים תשכ&quot;ז. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ&quot;ף מנחם אב תשי&quot;ד].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המסר מהלעקאח ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שז&quot;ר]]''', אגרות קודש חכ&quot;ד ע' רמא<br /> *'''לעקאח טוב נתתי לכם..''' בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב יששכר דב קלויזנר, '''[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=868&amp;cat=4&amp;haoro=1 בערב יום הכיפורים מבקשים לעקאח]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון 868<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/748985 רגעים נצחיים: לעקאח (עוגת דבש)]''', ערב יום כיפור תשמ&quot;ט {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3077596 י&quot;ח תשרי תשמ&quot;ח] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/89855/ חלוקת לעקאח לפני יום כיפור]''', רבי יומי {{וידפו}}<br /> *'''[https://orchayalive.org.il/%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A2%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%9A-%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96/ מה שמסתתר בלעקאח]''', נחמה גרייזמן<br /> *'''[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם]''' {{COL}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br /> [[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br /> [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97&diff=804895 2025-10-03T18:58:22Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שוטר לעקאח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שוטר]] עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת לעקאח]] בפתח [[חדר הרבי|חדרו]]]]<br /> '''לעקאַח'''{{הערה|מכונה גם '''לעקאך, לייקח'''.}} היא עוגת טורט המעורבת בדבש.<br /> <br /> ב[[מנהג|מנהגי ישראל]] עוגה זו קשורה במיוחד עם [[ערב יום הכיפורים]] בו נוהגים לבקש חתיכת לעקאח כסגולה לשנה טובה ומתוקה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> התיאור 'לעקאח' לעוגת דבש מוזכר בספרות היהודית לראשונה לפני כ-800 שנה.<br /> <br /> העוגה מוזכרת בין השאר בסדר ברכות הנהנין{{הערה|פרק ב' סעיף ט'.}} בהתייחסות לברכה שיש לברך עליה.<br /> <br /> העוגה היתה נפוצה בעיקר בקרב קהילות אשכנז, ובקהילות החסידים היה נפוץ להביא אותה לבית הכנסת לקידושים ו[[יארצייט|אזכרות]], כאשר בחסידות גור לדוגמא, נקבע כי זוהי העוגה היחידה שמותר להביא לקידושים ושמחות הנערכים בשטיבעל החסידי{{הערה|ככל הנראה בין השאר כדי לא לעורר קנאה ותחרות סמויה בין האמידים יותר ובין אלו שאין להם.}}.<br /> <br /> העוגה נחשבה כעוגה שמגישים בימים מיוחדים דווקא, כפי שניתן לראות בין השאר בעדותו של ר' יוזפא שמש שב[[וורמייזא]] ט&quot;ו בשבט היה יום חופש לתלמידים והמלמדים מחלקים להם [[יין שרף]] ו&quot;לעקאח&quot;{{הערה|&quot;מנהג חודש שבט, רי&quot;א, חמשה עשר אומרים תחינה אפי'[לו] בשחרית, והוא יומא דמפגרי ביה רבנן המלמדים, ובפרט למקרי דרדקי, והוא יום משתה ושמחה למלמדי'[ם] והתלמידים. ונוהגין לתת לתלמידי'[ם] יין שרף ולשמוח עמם&quot; ('''מנהגים דק&quot;ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש''', מהדורת יצחק זימר, מכון ירושלים, תשמ&quot;ח, חלק ראשון, עמ' רמט-רנ).}}<br /> <br /> ===בערב יום הכיפורים===<br /> בערב יום הכיפורים המנהג '''לבקש''' לעקאח, וכן לאכול ממנו{{הערה|שם=מנהגים}}. נהוג בדרך כלל לבקש מאת הגבאים{{הערה|בספר 'ליקוטי מאיר' (אות כא) כתב טעם נוסף ששמע מחסידים למנהג זה, שאם ח&quot;ו נהנה הגבאי בשוגג מקופת הקהל, על כן נותן להם מיני מתיקה שייהנו ממנו וימחלו לו. באוצר י&quot;ד החיים להג&quot;ר ישכר דוב באב&quot;ד זצ&quot;ל מביא עוד טעם למנהג זה, וכה כותב: מה שהמנהג שהגבאים דבתי מדרשים נותנים יין שרף ולעקאך בערב יוה&quot;כ, עיין במדרש איכה פרק ג' ובתניא רבתי, שהיה להם הגרסא שהריש כנישתא היה עושה סעודה בערב יוה&quot;כ.}} ושמשי בית הכנסת{{הערה|שם=מנהגים|ספר המנהגים עמוד 58.}}.<br /> <br /> טעם המנהג הוא, שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'{{הערה|ראה לקוטי שיחות חי&quot;ד עמ' 373, ע&quot;פ אלף המגן למט&quot;א סי' תרד-תרה ס&quot;ק ל&quot;ח, בשם נה&quot;ש}}. <br /> <br /> המנהג התפשט עוד קודם לדורו של [[הבעל שם טוב]], שהיה נוהג לומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח היה אומר: &quot;איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר&quot; (תרגום: אני נותן לך 'לעקאח' וש[[הקב&quot;ה]] יתן לך שנה טובה). [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה מוסיף על כך ואומר &quot;אַ זיס יאָר&quot; (תרגום: שנה מתוקה){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/4/9&amp;search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D תורת מנחם תשי&quot;א]}}.<br /> <br /> במקורות חסידיים שונים מופיע שהבעל שם טוב העניק לכל אחד מהחסידים ג' חתיכות לעקאח, וכן שהיה מקפיד שכל אחד יבקש בפיו לעקאח{{הערה|הוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור&quot;י סקאליא.}}. ומנהג האדמו&quot;ר הרה&quot;ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף שהקפיד לחתוך בעצמו לכל אחד ואחד מהעוגה והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'{{הערה|רזא דעובדא.}}.<br /> <br /> הרבי קישר את נתינת הלעקאח ב'לשון נופל על לשון' עם הפסוק &quot;כי '''לקח''' טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו&quot; המדבר אודות ה[[תורה]], וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר &quot;ושאבתם מים בששון&quot; מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|שיחת שבת פרשת האזינו תש&quot;נ.}}.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאינו==<br /> מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח.<br /> <br /> כך לדוגמה בחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו תקמ&quot;ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור{{הערה|על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כ[[תקנות ליאזנא]].}} כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו&quot;ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת &quot;לעקאח&quot; וכוסית &quot;[[משקה]]&quot;, ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. בהמשך, הוסיף אדמו&quot;ר הזקן וסיפר שכאשר היה ב[[מזריטש]] שמע מ[[המגיד ממעזריטש]] בשם [[הבעל שם טוב]] שחלת דבש מקמח דגן 'קארענע לעקאך' מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה{{הערה|1=[http://teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf ספר התולדות אדמו&quot;ר האמצעי].}}. <br /> <br /> גם אצל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה|[[רמ&quot;ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ&quot;ח].}}.<br /> <br /> על [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מסופר שפעם שבעת אירוע שהתקיים בבית הכנסת ביקש שיביאו לו עוגה מביתו ולא הסכים לאכול מה'לעקאח' כי חשש שהעוגה שבבית הכנסת יש בה מן ה'[[איסור חדש|חדש]]'.<br /> <br /> מנהג הרבי הוא לחלק לעקאח לכל אחד מהחסידים בערב יום הכיפורים כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה{{הערה|שם=מנהגים}}.<br /> <br /> [[קובץ:תור לעקאח.jpeg|שמאל|ממוזער|תור ללעקאח באחת משנות המ&quot;ם]]<br /> בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים.<br /> <br /> באחת ההזדמנויות שחילק הרבי לעקאח לאחד החסידים במוצאי יום הכיפורים, אמר הרבי: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אף על פי כן הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר: הא לך, &quot;פּאַשען זיך&quot;... על כל השנה{{הבהרה|מה הפירוש?}}.<br /> <br /> בשנות המ&quot;ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.<br /> <br /> החל משנת תש&quot;נ מחלק הרבי את העוגה עטופה בדולר שליחות מצווה לצדקה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חילק הרבי בכ&quot;ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ&quot;ח חשון תשנ&quot;ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] העניק הרבי דבש עבור [[מכון חנה]]{{הערה|מפי השמועה, היה זה ר' איצ'קע גאנזבורג שקיבל זאת מהרבי.}} על מנת להכניס בתערובת של העוגה ולחלק ממנה לתלמידות (ומדבש זה ממשיכים עד היום להכין עוגות שמעורב בהם דבש שהרבי העניק לצורך חלוקת לעקאח).<br /> <br /> חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים [[תשמ&quot;א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו{{הערה|החשש היה בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל&quot;ח]], שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.}}, וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא &quot;ישחקו&quot; עמו{{הערה|יומן שנת הקהל תשמ&quot;א}}.<br /> <br /> לילדה ששאלה את הרבי מדוע אין על הלעקאח קרם, השיב לה הרבי: &quot;בליובאוויטש אין קרם&quot;{{הערה|1=[https://www.neshei.com/wp-content/uploads/2017/04/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F.pdf קובץ י&quot;א ניסן (אחות התמימים), עמוד 3].}}, ובהזדמנות אחרת כאשר עבר החסיד ר' [[זלמן טייבל]] לפני הרבי, החל הרבי לנגן '[[אנא עבדא (ניגון)|אנא עבדא]]'{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12315&amp;CategoryID=2054 שבועון התקשרות].}}.<br /> <br /> כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.<br /> <br /> פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב&quot;ד בשכונת מלחה בירושלים &quot;תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה&quot;. הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע&quot;ג. כך גם הורה הרבי לרבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.<br /> <br /> הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה|חג הפורים תשכ&quot;ז. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ&quot;ף מנחם אב תשי&quot;ד].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''המסר מהלעקאח ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שז&quot;ר]]''', אגרות קודש חכ&quot;ד ע' רמא<br /> *'''לעקאח טוב נתתי לכם..''' בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב יששכר דב קלויזנר, '''[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=868&amp;cat=4&amp;haoro=1 בערב יום הכיפורים מבקשים לעקאח]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון 868<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/748985 רגעים נצחיים: לעקאח (עוגת דבש)]''', ערב יום כיפור תשמ&quot;ט {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3077596 י&quot;ח תשרי תשמ&quot;ח] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/89855/ חלוקת לעקאח לפני יום כיפור]''', רבי יומי {{וידפו}}<br /> *'''[https://orchayalive.org.il/%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A2%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%9A-%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96/ מה שמסתתר בלעקאח]''', נחמה גרייזמן<br /> *'''[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם]''' {{COL}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br /> [[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br /> [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=804744 2025-10-03T06:48:49Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>{{עריכה|}}<br /> מצוות '''כלאים''' הוא איסור הכולל ערבוב של שני מינים בזריעה, בחרישה או בטוויה הנלמד מהכתוב: &quot;בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ&quot;&lt;ref&gt;ויקרא, י&quot;ט, י&quot;ט.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == סוגי הכלאיים ==<br /> <br /> === [[שעטנז]] ===<br /> {{ערך מורחב|שטענז|ערך=[[שעטנז]]}}<br /> <br /> === כלאי האדמה ===<br /> <br /> ==== כלאי זרעים ====<br /> איסור כלאי זרעים, הוא לזרוע במקום אחד שני מיני זרעים ממיני תבואה, קטניות או ירקות, הראויים למאכל אדם. אסור לגדל בסמוך גידולים של שני מיני זרעים ופרטי הדינים נכתבו ב[[מסכת כלאיים]] לעניין המרחקים וכדומה. שיעור ההפרדה תלוי בגודל השדה ובסוג הזרעים: ירקות בודדים בערוגה אחת: הרחקה טפח וחצי, חלקה מרובעת (קרחת) של כעשר אמות, חלקה מאורכת (מישר), שתי שורות, תלם בודד, שדה תבואה: הרחקה עשר אמות וחצי, שדה ירק: הרחקה 6 טפחים או ראש תור- שדה של מין אחד פוגש בקצהו שדה ממין אחר. איסור כלאי זרעים נהוג רק בארץ ישראל&lt;ref&gt;ראה רמב&quot;ם, הלכות כלאיים&lt;/ref&gt;.<br /> ====כלאי האילן====<br /> אסור להרכיב ייחור (רוכב) של עץ בכנה של מין אילן אחר אבל מותר להרכיב ייחור על גזע של אילן שמאותה משפחה. באיסור ההרכבה נכללים גם הרכבת ירק באילן, אילן בירק, והרכבת ירק בירק. אולם אם כבר הרכיבו ייחור על גזע של אילן אחר, מותר להשתמש באילן שנוצר. איסור הרכבת אילן נוהג גם בחוץ לארץ. אסור להשאיר בשדה גידולים שהם כלאים. פרי שנוצר מכלאי זרעים מותר באכילה.<br /> ====כלאי הכרם====<br /> אסור לזרוע חרצן ענבים עם שני מיני זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות, וכן אסור לזרוע בסמוך לגפן או לכרם זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות. שיעור ההרחקה מגפן יחידית: 6 טפחים, מן הכרם: 4 אמות. אם זרע שני מיני זרעים במקום אחד, ללא גדר מפסיק ביניהם, נאסרים הזרעים, וכאמור בפסוק: ”פן תקדש המליאה”, והם טעונים שרפה. איסור כלאי הכרם נוהג בארץ ישראל כאיסור דאורייתא ובחוץ לארץ כאיסור מדרבנן.<br /> ===כלאי הבהמה===<br /> איסור הרבעה בין בעל חיים ממין אחד לבעל חיים ממין אחר. האיסור כולל לא לחרוש בשור וחמור יחדיו מחשש שמא יבואו להיות ביחד.<br /> <br /> ==עניינו ע&quot;פ חסידות==<br /> מבואר בקבלה שעניינו של כלאים הוא חיבור ב' הפכים כמו [[חסד]] ו[[גבורה]] שהחיבור ביניהם יכול לגרום למחלוקת ופירוד.<br /> <br /> דווקא כלאי הבגד מותר לצורך מצווה משום ששם אפשר להפריד ואילו ב[[בשר בחלב]] אי אפשר להפריד אך לא יוצרים מציאות חדשה ולכן יש הווה מינה שיהיה מותר לצורך מצווה ובכלאי הכרם ובהמה אפילו אין הווה מינה מכיוון שהם יוצרים מציאות חדשה שהיא נגד רצון ה'&lt;ref&gt;ע&quot;פ לקו&quot;ש, חכ&quot;ט, תצא, שיחה א'.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> [[קטגוריה:מצוות]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%9C%D7%A7&diff=803584 2025-09-25T21:09:15Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>'''מצוות מחיית עמלק''' היא אחת מתרי&quot;ג מצוות שעניינה הוא למחות את זכר עמלק מהעולם.<br /> <br /> == מקור המצוה ==<br /> המצוה נזכרת ב[[ספר דברים]]: &quot;תמחה את זכר [[עמלק]]&quot; {{הערה|דברים כה, יט}}. המצווה היא להכרית את זכר עמלק, ללא הבדל בין זכר או נקבה, גדול או קטן.<br /> <br /> ב[[תלמוד|גמרא]]{{הערה|בבא בתרא, כא.}} מובא כי [[יואב בן צרויה]] טעה בניקוד וקרא &quot;תמחה את '''זָכָר''' [[עמלק]]&quot; במקום &quot;'''זֵכֶר''' עמלק&quot;, והשאיר את הנקבות.<br /> <br /> המצווה היא אחת משלושת המצוות שנצטוו [[בני ישראל]] בכניסה ל[[ארץ ישראל|ארץ]]{{הערה|סנהדרין, כ, ב.}}<br /> <br /> == דיני המצוה ==<br /> <br /> * כל זכר מזרע עמלק – מוטל עליו חיוב ההשמדה, אם כוחו בידו ובכל מקום ובכל זמן.<br /> <br /> * מצוות מחיית עמלק היא מהמצוות המוטלות על הציבור,<br /> <br /> == בחסידות ==<br /> <br /> === ביטול קליפת עמלק על ידי קבלת עול ===<br /> בהפטרת פרשת זכור מסופר איך ששאול לא חמל על אדד ועל מיטב הצאן. והביאור בזה: עבודת שאול הי' על פי טעם ודעת (&quot;זבח&quot; ו&quot;חלב&quot;), ולכן &quot;הלך אחר הטעם&quot; והבין את המעלה הנפלאה דקרבנות באופן של יתרון האור מתוך החושך - ממיטב הצאן דעמלק. אך שאול טעה, כי היסוד צריך להיות קבלת עול, &quot;שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אלים&quot;, כי דוקא ע&quot;י קבלת עול הוא יוצא ממציאותו. וזהו הקשר לפורים, דבפורים עמדו כל בנ&quot;י במסירות נפש שלמעלה מהטעם, שעי&quot;ז ביטלו את שורש קליפת עמלק, ועי&quot;ז &quot;והרוג בשונאיהם&quot;, שביטלו את עמלק דלמטה.{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ג ע' 913}}<br /> <br /> === זיכרון בספר - כי יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו ===<br /> בגמרא{{הערה|מגילה, ז', א.}} כתוב על הפסוק {{ציטוטון|כתב זאת זיכרון בספר}} &quot;כתב זאת מה שכתוב כאן{{הערה|פרשת בשלח}} ובמשנה תורה, זכרון מה שכתוב בנביאים, בספר מה שכתוב במגילה&quot;. <br /> <br /> כתוב ברמב&quot;ם:שמגילת אסתר ניצחית כמו [[תורה|תורה שבכתב]] (וב{{מונחון|נ&quot;ך|[[ספר נביאים|נביאים]] [[כתובים]]}} רק ההוראות נצחיות).<br /> <br /> ==== ע&quot;י [[התקשרות]] לנשיא הדור ====<br /> הסיבה שמחיית עמלק הוא &quot;זיכרון בספר&quot; הוא מפני שעמלק &quot;יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו&quot;, ולכן הוא נמצא בכל מדריגה ויש צורך להלחם בו. והכח להילחם בו הוא מ[[הקדוש ברוך הוא|הקב&quot;ה]], &quot;כי מחה אמחה&quot;, ע&quot;י ההתקשרות ל[[נשיא הדור]].{{הערה|לקוטי שיחות חכ&quot;ו ע' 219}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> * [[עמלק]]<br /> * [[שבת זכור]]<br /> * [[זכירת עמלק]]<br /> * [[קליפת עמלק]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> [[ספר החינוך]], תרד.<br /> <br /> [[מסכת סוטה]], פרק ח.<br /> <br /> [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> [https://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=2131 למה ייכחד עמלק?] באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> <br /> [https://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=2202 מחיית עמלק היום, ולאחר שייכחד] באתר {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> <br /> [https://chabad.info/beis-medrash/131762/ מחיית עמלק על פי תורת החסידות] באתר {{אינפו}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:תרי&quot;ג מצוות]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%90_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=795667 2025-08-18T06:05:20Z

<p>200.12.168.32: /* שלושה פעמים בתורה */</p> <hr /> <div>'''מרכא כפולה''' היא אחד מ[[טעמי המקרא]], והיא טעם נדיר המופיע בשלוש מקומות בלבד ב[[תורה]]. שמה מעיד על מהותה – תופעה של שני טעמי מרכא עוקבים, מה שמרמז על עומק נוסף בפשט ו[[סוד|בסוד]] של הפסוק.<br /> <br /> == שלושה פעמים בתורה ==<br /> מרכא כפולה מופיעה שלוש פעמים בתורה:<br /> <br /> *בפרשת [[תולדות]] – על המילה &quot;לו&quot; בפסוק: {{ציטוטון|ויבא לו יין וישת}}{{הערה|בראשית כז, כה.}}.<br /> *בפרשת [[שמיני]] – על המילה &quot;לא&quot; בפסוק: {{ציטוטון|אשר לא צווה אותם ה'}}{{הערה|ויקרא י, א.}}.<br /> *בפרשת [[מטות]] – על המילה &quot;לה&quot; בפסוק: {{ציטוטון|ויקרא לה נובח בשמו}}{{הערה|במדבר לב, מב.}}.<br /> <br /> בחסידות מבואר שמרכא כפולה רומזת לשלוש מדרגות רוחניות המקבילות לשלוש הספירות: [[מלכות]], [[זעיר אנפין|ז&quot;א]] (זעיר אנפין), ו[[בינה]]. שלוש מדרגות אלו קשורות גם לשלוש בחינות של [[תשובה]]:<br /> <br /> *תשובה על [[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]<br /> *תשובה על המידות<br /> *תשובה על ה[[מוחין]]<br /> <br /> מרכא כפולה מייצגת עבודה רוחנית עם '''תענוג כפול'''. מעבר לעבודה רגילה של קיום מצוות, היא מרמזת על עבודת ה' מתוך תענוג עמוק, מעין זה שיהיה בימות ה[[גאולה]], אז תתגלה פנימיות ה[[עתיק]] – פנימיות התענוג, ויתגלו טעמי ורזי התורה.<br /> <br /> === קשר לפרשיות ותקופת בין המצרים ===<br /> ההופעה בפרשת מטות – &quot;ויקרא לה נובח&quot; – נקראת תמיד בתקופת [[שלושת השבועות]] שבין י&quot;ז בתמוז לתשעה באב, זמן של דין וצורך ב'''נחמה כפולה'''. מרכא כפולה מבטאת את אותו תענוג עליון שעתיד להתגלות, כעין אור הגאולה המאיר גם בתקופת החורבן.<br /> <br /> ==תמונתה==<br /> מבחינה טכנית, המרכא כפולה מופיעה כ&quot;שני טעמים נוטים שמאלה&quot; (בניגוד לרוב הטעמים הנוטים לימין). בפרדס מצויין שטעמי המקרא נוטים בדרך כלל לימין, אך בדפוסים שלפנינו נוטים לשמאל – דבר המעורר תמיהה. בייחוד ב&quot;ויבא לו יין וישת&quot;, שם מדובר בהבאת יין מעורב במים – פעולה שיש בה ממידת החסד. ולמרות זאת, המרכא כפולה שם נוטה לשמאל, דבר הדורש ביאור.<br /> <br /> בשני הפסוקים האחרים &quot;ויקרא לה נובח&quot; ו&quot;אשר לא צווה&quot;, מובן מדוע יש נטייה לשמאל – משום שמדובר בבחינות של דין שלא עברו המתקה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&amp;st=&amp;pgnum=295 לקוטי שיחות חלק כ&quot;ח עמ' 283, הערה 51 ובשולי הגליון] {{הב}}.}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[טעמי המקרא]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:טעמי המקרא]]<br /> [[en:Mercha kefula]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=792344 2025-08-06T13:50:59Z

<p>200.12.168.32: /* תחילת הבריאה היא רק מצד חסד ה&#039; */</p> <hr /> <div>'''דיני קניינים''' הם הדינים והאופנים לדון בקניני מקח וממכר איש מחבירו, שמצווה לדון את ענייני הקנייה והמכירה על פי דין תורה. יש לבחון אם המכירה כשרה ומתקיימת על פי התורה, כלומר, אם יש צדדים שמאפשרים את קיומה של המכירה ויש צדדים שבהם המכירה אינה תקפה. חובתנו לדון ולברר את הזכויות והחובות של המוכר והלוקח לפי כללי התורה.<br /> <br /> == טעמים למצווה ==<br /> הטעם למצוות הדינים ברור: הדבר נדרש כדי לשמור על סדר וצדק בין בני אדם. כאשר ישנם כללים מדויקים המכתיבים איך להכריע בסכסוכים בנוגע למכירה, ניתן לשמור על הישוב החברתי ולהימנע מאי סדר.<br /> <br /> == מדיני המצווה ==<br /> בפסקי ההלכה מצוין שדיני המכירה שונים לפי סוג הממכר:<br /> <br /> # '''קרקעות ועבדים''' – נקנים בכסף, בשטר ובחזקה.<br /> # '''מטלטלין''' – ישנן דרכים שונות לקנות אותם, כמו הגבהה, משיכה או מסירה. הגבהה נחשבת לקנייה שלמה ומספקת, בעוד המשיכה ומסירה הן קניות חלקיות.<br /> <br /> נאמר בגמרא שדעת רבי יוחנן היא, שמעצם דין התורה מעות קונות במטלטלין, אך ישנה גזירה שצריך גם להחיל את דרך המשיכה, כדי למנוע מצבים שבהם המוכר יוכל לטעון שהמכירה לא הייתה תקפה.<br /> <br /> ==== פרטי הדינים ====<br /> הדינים נוספים כוללים את ההבנה כי אם המוכר אינו שומר על הכלים או הממכר באותו מקום שבו יש לו זכות לרשות, לא ניתן לקנות את המטלטלין באותו מקום. אולם, אם הלוקח שומר את הכלי או את הממכר במקום שבו יש לו זכויות, ניתן לקנות את הממכר אף ללא הצורך במשיכה.<br /> <br /> ==== קניין החליפין ====<br /> המצווה מציינת גם את קניין החליפין, שבו אדם מחליף סחורה או כלים עם חברו, וזה נחשב כקנייה על פי דין תורה.<br /> <br /> ==== קיום המצווה ====<br /> המצווה הזו נוהגת בכל זמן ומקום, אך ישנה החובה על הזכרים לדון כראוי על פי התורה, ובית דין שאינו פוסק כדין התורה בטל את פסקי דינו, אלא אם כן יש הסכמה של שני הצדדים למהלך הלא תואם את התורה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה שלו.}}.<br /> <br /> == בחסידות == <br /> === הקב&quot;ה קונה שמים וארץ: ===<br /> במדרשי חסידות מוסבר כי הכתוב &quot;קונה שמים וארץ&quot;{{הערה|בראשית י&quot;ד, י&quot;ט.}} מתאר את פעולתו של ה' הקונה את כל העולם. כל קנייניו של הקב&quot;ה הם &quot;משיכה&quot; ו&quot;כסף&quot; על פי התורה.<br /> <br /> ==== תחילת הבריאה היא רק מצד חסד ה' ====<br /> על פי תורת הסוד והחסידות, בריאת העולם נובעת מזה שהק&quot;ה הוא חפץ חסד, וחפץ להיטיב עם בריותיו. רק משום זה בתחילה, עלה ברצונו של ה' לברוא את העולמות, ו[[צמצום הראשון|צמצם את עצמו]] והמשיך [[קו וחוט|קו]] בכדי שיהיה נתינת מקום לבריאה, ויהיה בבחינת [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]], שבאמת לגביו ית' זהו השפלה עצומה, רק שזהו ענותנותו של הקב&quot;ה{{הערה|מגילה ל&quot;א א.}} להשפיל עצמו להיות נק' גדול ב[[סובב]] ו[[ממלא]], בדיוק כמו למשל המלך ישפיל את עצמו לדבר עם איש נבזה ושפל. <br /> ש ירידה והמשכה זו בתחלה היה מאיליו ומעצמו, רק כי חפץ חסד הוא.<br /> <br /> ==== לאחר הבריאה – הכל תלוי במעשה התחתונים ====<br /> לאחר בריאת העולם, ההשפעה האלוקית לעולם תלויה במעשיהם של התחתונים. על ידי [[אתעדל&quot;ת]] שלהם ב[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא, ממשיכים הארת אא&quot;ס ב&quot;ה להיות נמשך בבחי' סובב ומשם בבחי' ממלא בגילוי גדול ועצום ביתר שאת ויתר עז תוספת מרובה על העיקר, בתוספת על ההארה הנמשך מתחלה מצד כי חפץ חסד.<br /> <br /> === הקנין של הקב&quot;ה: ===<br /> ==== הקב&quot;ה נותן לישראל את הכסף: ====<br /> וזהו הנקרא קנין שה' ית' קונה מהתחתונים ובפרט מישראל עם סגולתו, שהקב&quot;ה נותן להם את הכסף - שזהו המשכת והתגלות [[אור אין סוף|אורו האין סופי]], בעבור החפץ שמקבל מישראל - שזהו האהבה לה' להעלות נפשו ב[[אתעדל&quot;ת]] למקור חוצבה, ולעורר על ידי זה המשכת אא&quot;ס ב&quot;ה.<br /> <br /> ==== המשכת החפץ לרשותו של ה' ====<br /> במונחים של חסידות, ה' מושך את החפץ לרשותו, כלומר הוא מוציא את נפשו של האדם מן המקום שבו היא מצויה ומעלה אותה ממצב של פירוד ([[רשות הרבים]]) שהם הקליפות, למצב של אחדות עם הקב&quot;ה ([[רשות היחיד]]){{הערה|וכמ&quot;ש בחו&quot;מ שם ס&quot;ט שמשיכה אינה קונה ברה&quot;ר. כי עיקר המשיכה והעלאת מ&quot;ן הוא לצאת מעלמא דפרודא. כדכתיב אליך ה' נפשי אשא (תלים כ&quot;ה א').}}.<br /> <br /> ==== לאחר המשיכה - הקב&quot;ה נותן את הכסף ====<br /> לאחר שהמשיכה מתבצעת, הקב&quot;ה נותן את הכסף שהוא התגלות [[אהבה רבה]] ואור אינסופי. על ידי קדימת [[אהבה זוטא]] הבא על [[התבוננות]], על ידי זה ממשיך מלמעלה גלוי אא&quot;ס ב&quot;ה בכל העולמות, ומשם מאיר הארה רבה ועצומה גם על נפשו - והמשכה זו היא הנק' בשם [[מים דוכרין|מ&quot;ד]] וממנה יבא אהבה רבה זו בנפש האדם אשר בגוף. <br /> וזהו הפירוש של &quot;כסף&quot; מל' כוסף ואהבה רבה.<br /> <br /> == התהפכות ארץ כנען לארץ ישראל, מסחר ==<br /> על פי תורת החסידות, ארץ כנען היא מקום שבו מתבצע &quot;מסחר רוחני&quot;{{הערה|וכנען מל' סוחר כמ&quot;ש כנען בידו מאזני מרמה (הושע י&quot;ב ח').}} - תהליך של בירור ניצוצות אלוקיים מתוך העולם התחתון. תהליך זה מתבצע בעיקר על ידי מצוות מעשיות כי רוב המצוות תלויית בארץ ישראל. וכאשר ישראל מקיימים את המצוות בארץ ישראל, הם [[העלאת ניצוצות הקדושה|מעלים את הניצוצות]] המפוזרים בבריאה ומביאים לגלוי את האור האלוקי הגלוי.<br /> <br /> ==== רוב הבירורים בארץ ישראל באמצעות מצוות מעשיות ====<br /> המצוות התלויות בארץ ישראל מקשרות את עם ישראל לתהליך של בירור רוחני, בו הם מעלים ניצוצות אלוקיים ומגייסים את הגילוי האלוקי מתוך הבריאה הגשמית. כל מצווה בארץ ישראל תורמת לחשיפת אור אלוקי ולקידום התהליך הרוחני של &quot;העלאת מ&quot;ן&quot; (מאבק עם קליפות וניצוץ טוב).<br /> <br /> ==== רוב הבירורים בארץ ישראל באמצעות מצוות מעשיות ====<br /> כי רוב המצות תלויות בארץ שכולם ענינם העלאה [[רפ&quot;ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] ועל ידי זה נמשך גלוי אא&quot;ס ב&quot;ה מלפני ה[[קו]] להיות מאיר לתוך החלל. והנה ההעלאה היא המשיכה{{הערה|וכמ&quot;ש אהבת עולם אהבתיך ע&quot;כ משכתיך חסד (ירמי' ל&quot;א ב.)}} כי האהבה הבאה מהתבוננות נקראת משיכה ונקראת [[מ&quot;ן]], וההמשכה הבאה עי&quot;ז נק' [[מים דוכרין|מ&quot;ד]] ונק' כסף הקדשים. וכל זה הוא בארץ כנען ששם עיקר המסחר הזה לפי ששם עיקרי הניצוצות, ואחר הבירור נקראת ארץ ישראל{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוה לדון במקח וממכר, לו, ב.}}. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:חושן משפט]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%9C%22%D7%90&diff=792271 2025-08-06T01:12:18Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> <br /> '''המשך והחרים תרל&quot;א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> ההמשך כולל כשנים עשר מאמרי חסידות. מתחיל מ[[דיבור המתחיל]] &quot;והחרים ה' את לשון ים מצרים&quot;{{הערה|ישעי' יא, טו.}}, [[שביעי של פסח]] [[תרל&quot;א]], ומסתיים בדיבור המתחיל &quot;וביום הביכורים&quot; [[חג השבועות]] תרל&quot;א.<br /> <br /> ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש&quot;ה]] על ידי [[הרבי]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה&quot;ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת [[תשע&quot;ה]], הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי{{הערה|אודות הוראת הרבי להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש&quot;פ קדושים, ב' דר&quot;ח אייר תשמ&quot;ט (סה&quot;ש תשמ&quot;ט ח&quot;ב ע' 431), ושיחת ש&quot;פ וארא תנש&quot;א (סה&quot;ש תנש&quot;א ח&quot;א ע' 270).}} מגוף כתב יד קודש של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. בהוצאה החדשה, במקומות בו הי' נראה כ&quot;פליטת הקולמוס&quot;, מוער ע&quot;כ בשולי הדף.<br /> <br /> ההמשך נדפס בשם [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] שער ב'.<br /> <br /> ==אודותיו==<br /> [[הרבי]] מבאר{{הערה|שיחת אדר&quot;ח אייר תשמ&quot;א.}}, שעניינו של המשך והחרים (וכן של [[המשך וככה תרל&quot;ז]]) קשור עם עניינו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו הייתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת &quot;[[המשך|המשכים]]&quot; זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ו ([[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ו]] ח&quot;א ע' 163).}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש באמירת &quot;המשכים&quot; הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י&quot;ג תשרי תש&quot;נ ([[דברי משיח]] [[תש&quot;נ]] ח&quot;א ע' 80).}}.<br /> <br /> ה&quot;פתח דבר&quot; להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת [[תש&quot;ה]], נכתב על ידי הרבי. בתור פתח דבר ל&quot;[[המשך]]&quot; חסידות הראשון מבין כל ה&quot;המשכים&quot;, הרבי מתאר את המבנה הכללי של &quot;המשך&quot; חסידות:<br /> <br /> {{ציטוטון|הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם הייתה: פסוק, מאמר רז&quot;ל, או &quot;להבין עניין פלוני כו'&quot;. אח&quot;כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ&quot;פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז&quot;ל זה. ורק אח&quot;ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים '''בהמשך''' למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב&quot;ד.<br /> <br /> כשניתנו ה&quot;המשכים&quot; להעתקה הרי, לעיתים תכופות השמיטו - ע&quot;פ ציווי אדמו&quot;ר בעל המאמר - התחלה וסיום כל מאמר - מלבד המאמר הראשון - למען יבוא ה&quot;המשך&quot; מסודר בחטיבה אחת.<br /> <br /> יתר על כן: כמה המשכים נכתבו, ע&quot;י אדמו&quot;ר האומרם, '''לכתחילה''' בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים&quot;}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *סקירה על ההמשך, בבטאון פנימיות גליון 124 אלול תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://beta.hebrewbooks.org/15796 ספר המאמרים - תרל&quot;א (חלק א')] באתר [[היברו בוקס]]<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/631a/1/38/index.htm המשך והחרים תרל&quot;א] {{ספרייה}}<br /> *[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=112041 שיעורים על ההמשך] מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=87844 הרבי שהתבטא &quot;קורץ און שארף&quot;] מאמר מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], דרכו וספריו, לרגל הדפסת ה&quot;המשכים&quot; בשנת תש&quot;ה, ב'קובץ ליובאוויטש' (גיליון 8). מתורגם על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו|ו]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ו]]<br /> [[קטגוריה:המשכים]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A_%D7%AA%D7%A8%D7%A0%22%D7%98&diff=792269 2025-08-06T01:08:02Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> [[קובץ:סה&quot;מ תרנ&quot;ט שער תש&quot;פ.jpg|ממוזער|שער הספר]]<br /> [[קובץ:המשך רנט.png|ממוזער|הגהות בכתב יד קדשו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על ההמשך]]<br /> [[קובץ:סה&quot;מ תרנ&quot;ט - הוצאת תשפ&quot;ב.jpg|250px|ממוזער|ספר המאמרים תרנ&quot;ט - ברוקלין, תשפ&quot;ב]]<br /> '''המשך תרנ&quot;ט''' הינו [[המשך]] מאמרי חסידות של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שנאמרו בשנת [[תרנ&quot;ט]], מההמשכים הראשונים והיסודיים של עיקרי [[תורת חסידות חב&quot;ד]]. ומהמשכים הנלמדים בכיתות הראשונות של ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי הארץ ובעולם.<br /> <br /> ההמשך עצמו הוא בן שמונה מאמרים, בהמשך הספר נדפסו המאמרים שנאמרו ב[[ליובאוויטש]] החל מ[[ראש השנה]] בשנת [[תרנ&quot;ט]] עד סיום השנה. לצד ההמשך הידוע אמר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] גם את המאמר המפורסם [[החלצו רנ&quot;ט]] שנאמר בשמחת תורה ובשבת פרשת נח. המאמר מדבר על אחדות ישראל ושלילת המחלוקת.<br /> <br /> ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תשל&quot;ז]] כשהוא נערך על ידי [[מערכת אוצר החסידים]] ויצא לאור על ידי [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> ==אודותיו==<br /> <br /> ידוע אשר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נקרא על ידי החסידים בשם &quot;הרמב&quot;ם של תורת החסידות&quot;, שסידר את סוגיות החסידות בצורה ברורה ומסודרת ומשוכללת בדוגמת מעשה [[הרמב&quot;ם]] בספרו [[היד החזקה]].<br /> <br /> לאחר ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בשלהי [[תרנ&quot;ז]] התחיל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] באמירת דרושי חסידות שמטרתם היתה ללמד דעת את תלמידי הישיבה ביסודות [[חסידות חב&quot;ד]], ואחד מההמשכים הראשונים שהפך לחומר לימוד בסיסי של עיקרי תורת החסידות הוא המשך &quot;יום טוב של ראש השנה תרנ&quot;ט&quot;, המשך בן שמונה מאמרים, הדן בביאור דברי המדרש הידועים &quot;בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מידת הרחמים&quot;. מדרש זה מתבאר בהמשך זה תוך כדי ביאור מעלת כח ה[[דיבור]], ענינה של [[ספירת המלכות]], ענין ה[[צמצום]], [[אורות]] ו[[כלים]], ועוד.<br /> <br /> מלבד זאת נאמר בשנה זו ההמשך של [[י&quot;ט כסלו]] העוסק בענין ההפרש תורה ותפילה, וכן המאמר הידוע &quot;[[החלצו רנ&quot;ט]]&quot; שנאמר על ידי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשמחת תורה ובש&quot;פ נח של אותה שנה, ותוכנו ביאור מקיף במעלת ענין אחדות ישראל ושלילת הפירוד והמחלוקת, תוך ביאור מושגים עמוקים בקבלה ובחסידות.<br /> <br /> == הוצאות הספר ==<br /> <br /> במשך השנים היה ספר זה נפוץ בהעתקות ובקופיר, ובשנת [[תשל&quot;ז]] יצא לאור לראשונה בדפוס &quot;ספר המאמרים תרנ&quot;ט&quot;, כשהוא נערך על ידי חברי [[מערכת אוצר החסידים]]: הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[יצחק מאיר ססובר]], ויצא לאור על ידי [[הוצאת קה&quot;ת]].<br /> <br /> הוצאה שני' - [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]]; הוצאה שלישית עם תיקונים והוספות - ברוקלין, [[תשד&quot;מ]]; הוצאה רביעית עם הוספות - ברוקלין, [[תנש&quot;א]]; הוצאה חמישית - ברוקלין, [[תשס&quot;ה]]; הוצאה שישית עם תיקונים - ברוקלין, [[תש&quot;פ]]; הוצאה שביעית עם תיקונים - ברוקלין, [[תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> מאמרים נבחרים מן ההמשך נדפסו במהדורה חדשה עם תרגום אנגלי עם ביאורים ומקורות, במסגרת הסידרה Chasidic Heritage Series{{הערה|[https://col.org.il/news/15080 ידיעה באתר שטורעם].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]]<br /> *[[החלצו רנ&quot;ט]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1LMredU0q2V2OcbGTezEXRmeod0vJ2yVf/view?usp=sharing ספר המאמרים תרנ&quot;ט]''', הוצאת [[תש&quot;פ]] {{PDF}}<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/c/ca/%D7%A8%D7%A0%D7%98_%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9D.pdf סיכומים בהמשך תרנ&quot;ט] מאת הרב [[שלום דובער וולף]] {{PDF}}<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]], '''[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=100159 שיעורים בהמשך תרנ&quot;ט]''' באתר [[יהדות TV]] <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:המשכים]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%95&diff=792268 2025-08-06T01:06:13Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}<br /> [[קובץ:יום טוב של ראש השנה - תרס&quot;ו.jpg|ממוזער|250px|דף השער של 'המשך תרס&quot;ו']]<br /> [[קובץ:המשך תרס&quot;ו הוצאת תשפ&quot;ד.jpeg|ממוזער|250px|'המשך תרס&quot;ו' - הוצאת [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> '''יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו''' ('''[[המשך]] ס&quot;ו'''; '''סָמֵ&quot;ך וָא&quot;ו''') הוא 'המשך' של שישים וששה [[מאמר|מאמרי חסידות]], שנאמרו על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] במהלך שנות [[תרס&quot;ו]], [[תרס&quot;ז]] וראשית שנת [[תרס&quot;ח]]. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב&quot;ד, והוא הנלמד ביותר בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.<br /> <br /> == מדברי הרבי אודות ההמשך ==<br /> [[הרבי]] אמר אודות ה'המשך':<br /> {{ציטוט|תוכן=במאמריו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע, אשר בהם באים ענייני החסידות בביאור יותר רחב ובהבנה והשגה שכלית יותר, מכמו שהם (בגלוי - גם לאנשים כערכנו) במאמרי רבותינו שקדמו . . מבין מאמריו גופא דיבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע במיוחד בשבח ההמשך תרס&quot;ו. כי כל מעלות הנ&quot;ל, בהן נשתבחו מאמריו, ישנן במדה מרובה ומיוחדת בהמשך זה.<br /> ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של &quot;חכמה זו&quot; לגאולה העתידה.|מקור=משיחת [[אחרון של פסח]] [[תש&quot;ל]] ([[לקוטי שיחות]] ח&quot;ז ע' 206). נדפס גם בהוספות להמשך תרס&quot;ו (קה&quot;ת, תשפ&quot;ד) ע' תתז ואילך|אנגלית=|מרכאות=כן}}<br /> <br /> == רעיונות מרכזיים בספר ==<br /> ==== תכלית וסיבת הבריאה ====<br /> תכלית כוונת [[בריאת העולם]] היא המשכת גילוי [[אור אין סוף]] שהיה קודם [[צמצום הראשון|הצמצום]] בעולמות [[אבי&quot;ע]] באופן שהנבראים יכילו את הגילוי, וזאת באמצעות קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] על ידי [[עם ישראל]]. בנוסף, על ידי קיום התורה והמצוות יומשך גם גילוי אלוקי נעלה אף יותר מכמו שהיה קודם הבריאה. אידיאל זה הוא מפני ש[[הקב&quot;ה]] 'נתאווה שתהיה לו [[דירה בתחתונים]]', כלומר שגילוי האלוקות יוחדר במציאות הגשמית.<br /> <br /> בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב&quot;ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות [[ידיעת ה']], שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך [[הרבי הרש&quot;ב]] מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב&quot;ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי.<br /> <br /> לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב&quot;ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, &quot;הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו ז&quot;ל]] על זה &quot;אויף א תאווה איז קיין קשיא&quot; (תרגום מ[[אידיש]]: על תאווה אין להקשות קושיות), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא&quot;{{הערה|המשך תרס&quot;ו ע' ח.}}.<br /> <br /> ==== התהוות 'יש מאין' ====<br /> המקובלים הראשונים ([[הרמ&quot;ק]], [[מנחם עזריה מפאנו|הרמ&quot;ע]] ו[[האר&quot;י]]) דנו בביאור השם [[אור אין סוף]], שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ&quot;ק היא שדרגה זו היא [[עצמות]] הבורא, דעת הרמ&quot;ע היא שזהו הרצון, דעת האר&quot;י ז&quot;ל היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ&quot;ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאם הקב&quot;ה עצמו הוא בבחינת מקור לעולמות, אי אפשר לומר &quot;לא שניתי&quot;, הן מצד עצם ההתהוות והן מצד הרצון להתהוות. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא [[אין ואפס]] לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור).<br /> <br /> == מבנה ההמשך ==<br /> [[קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי הרש&quot;ב]]]]<br /> ההמשך מורכב משישים ואחד [[מאמר]]ים שנאמרו על סדר השנה. המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן [[הגהה|הגהות]] מאת הרבי הרש&quot;ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש'{{הערה|המשך תרס&quot;ו ע' תקלז.}}, והוא לא נאמר בעל פה.<br /> <br /> על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך [[הרבי]] הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם &quot;אין צריך להעתיק&quot;{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ&quot;ב כרך ד', ע' 2060 ואילך.}}.<br /> <br /> המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס&quot;ו-תרס&quot;ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת [[אוצר החסידים]]).<br /> <br /> == מהדורות הספר ==<br /> <br /> מעת אמירת המאמרים למדו במאמרים אלו מתוך העתקות [[כת&quot;י]] או כתובים במכונת-כתיבה. לראשונה הספר נדפס בשנת [[תשל&quot;א]] על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]], בהוראה ישירה מ[[הרבי]].<br /> * מהדורה ראשונה - קה&quot;ת, ברוקלין, תשל&quot;א.<br /> <br /> הספר בא לראשונה בדפוס, עם השוואה לכת&quot;י ר' שמואל הסופר. בסוף הספר נוסף שיחה מוגהת מכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מאחש&quot;פ תש&quot;ל{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח&quot;ז ע' 206, וכן בהוספות להמשך תרס&quot;ו (קה&quot;ת, תשפ&quot;ד) ע' תתז ואילך. ובכ&quot;מ.}}.<br /> * מהדורה שניה - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תשל&quot;ו]].<br /> <br /> בהוצאה זו נכנסו תיקונים רבים ע&quot;פ הכתי&quot;ק, וכן נכנסו מאמרים משנים אלו שאינם מההמשך - מכתי&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> * מהדורה שלישית - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> בהוצאה זו נוספו, בין השאר: 'הנחות' מכמה מאמרים, השמטות, הערות ובאורים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועוד.<br /> * מהדורה רביעית - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תנש&quot;א]].<br /> <br /> בהוצאה זו נדפסו לראשונה שתי הנחות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> * מהדורה חמישית - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> הוצאה זו היא צילום מהוצאת תנש&quot;א, ללא שינויים בגוף הספר.<br /> * מהדורה שישית - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תשע&quot;ז]].<br /> <br /> בהוצאה זו נוספו לראשונה תשעה מאמרים חדשים, וכן הספר סודר מחדש עם תיקונים.<br /> * מהדורה שביעית - קה&quot;ת, ברוקלין, [[תשפ&quot;ד]].<br /> <br /> בהוצאה זו נדפסו לראשונה המשך הערות וביאורים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וכן רשימה שלו משנת תרס&quot;ו.<br /> <br /> בנוסף, נכנס בהוצאה זו מפתח לעניני משיח וגאולה{{הערה|ע&quot;פ הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]].}} וכן 'רשימת דפוסי ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב'.<br /> <br /> == ביאורים ==<br /> * '''הערות וביאורים להתחלת המשך תרס&quot;ו''', מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * '''שערי עיונים בדא&quot;ח, שני כרכים''', מאת הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] (משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]).<br /> * '''שיעורים בחסידות''' (ב' כרכים), מאת הרב [[זלמן גופין]] (משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]).<br /> * '''שיעורים בתורת החסידות - המשך תרס&quot;ו''' (ב' חוברות), מאת הרב [[יואל כהן]] (משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]).<br /> * שני קובצים בשם '''ניצוצי דא&quot;ח''', יו&quot;ל על ידי 'מפעל החסידות'.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/המשך_יום_טוב_של_ראש_השנה_תרס%22ו.pdf המשך יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו]''', הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשע&quot;ז]] {{PDF}}<br /> * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&amp;pgnum=1 המשך יום טוב של ר&quot;ה - תרס&quot;ו], קה&quot;ת, [[תנש&quot;א]] - באתר [[HebrewBooks]] {{PDF}}<br /> * שיעורי הרב [[יוסף יצחק אופן]] ב[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=97067 המשך תרס&quot;ו], באתר 'חסידות TV'<br /> * שיעורי הרב [[ישראל אלפנביין]] בהמשך תרס&quot;ו [https://chabad.info/tag/המשך-תרסו/ חדש: סדרת שיעורים מעמיקה ב'המשך תרס&quot;ו'] {{אינפו}}<br /> * שיעורי הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] בהמשך תרס&quot;ו [https://drive.google.com/drive/folders/1dzoQQULhVT_wzHYigODBOL4vqZljjfri?usp=drive_link]<br /> <br /> ==== אודות ה'המשך' ====<br /> * דוד אולידורט, [https://www.yeshiva.org.il/midrash/14731 '''המשך &quot;יום טוב של של ר&quot;ה&quot; תרס&quot;ו'''], באתר ישיבה<br /> * מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3444&amp;CategoryID=909 '''המשך תרס&quot;ו'''], [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]], גיליון 643<br /> * מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10002&amp;CategoryID=1790 '''&quot;המשך הגדול&quot; תרס&quot;ו'''], התקשרות, גיליון 1005<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:המשכים]]<br /> [[En:Yom Tov of Rosh Hashanah 5666 - Samach Vov]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8.%D7%96./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%90_%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94&diff=792145 2025-08-05T18:08:37Z

<p>200.12.168.32: /* שבעה דנחמתא */</p> <hr /> <div>'''כולם מוזמנים ליצור ערך על כל הפטורה שתרצו, אין בעיה של התנגשות.<br /> <br /> כאן הנני באמצע להשים המראה מקומות מספר המפתחות לשיחות קודש, לסדר ע&quot;פ סדר ההפטורות והפרשיות, בכדי שיקל ליצור ערך.<br /> '''<br /> ==בראשית==<br /> ההפרש בין שנה מעורת לשנה פשוטה. סיפור דשנת [[ה'תרצ&quot;ה]]. הנהגת הרבי בשנת [[ה'תשכ&quot;ה]]{{הערה|בראשיץ ץשכ&quot;ה ס&quot;ג.}}.<br /> <br /> [[ה'תשי&quot;ד]] הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב&quot;ד לסיים ב&quot;יגדיל תורה ויאדיר&quot;{{הערה|בראשית (א) תשי&quot;ד, סי&quot;ב.}}.<br /> <br /> סיום ההפטרה{{הערה|בראשית (א) תשי&quot;ז ס&quot;ו.}}.<br /> <br /> ==וירא==<br /> קשר דההפטורה עם הפרשה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ה ע' 331.}}.<br /> <br /> ==תולדות== <br /> השייכות להפרשה{{הערה|תולדות תשל&quot;א ס&quot;א.}}<br /> <br /> ==ויגש==<br /> איחוד ב' העצים לפני מסירת הנבואה{{הערה|ויגש תשכ&quot;ט ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==וארא==<br /> השייכות להפרשה בשני אופנים. דיוקים והוראות{{הערה|וארא תשכ&quot;ז ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==בשלח==<br /> הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דבורה הנביאה]], וב[[שביעי של פסח]] אודות השירה של [[דוד המלך]]{{הערה|בשלח תשי&quot;ד סי&quot;ז.}}.<br /> <br /> דווקא שירת דבורה{{הערה|יו&quot;ד שבט תשי&quot;ז סכ&quot;ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ&quot;ש יא שבט תשח&quot;י סי&quot;ז.}}<br /> <br /> {{הערה|בשלח תשכ&quot;ח ס&quot;ב.}}.<br /> <br /> ==יתרו==<br /> בההפטורה של הג השבועות עומדים, משא&quot;כ יתרו. והחידוש שבזה{{הערה|המלך במסיבו ח&quot;א ע' רכ, רכז.}}.<br /> <br /> ==פינחס==<br /> הקשר דההפטרה להפרשה: שניהם הם בהעבודה ד[[מלמטה למעלה]]{{הערה|פינחס תשכ&quot;א ס&quot;ב.}}.<br /> <br /> שבת הראשונה של [[בין המצרים]], השייכות{{הערה|פינחס תשכ&quot;א ס&quot;ח.}}.<br /> <br /> ==מסעי==<br /> ההפטורה בהמשך לסיום הקריאה של הפרשה. ובמטות ומסעי - לפרשה השניה{{הערה|מטו&quot;מ תשל&quot;ב ס&quot;א.}}.<br /> <br /> פעם [[הרבי הרש&quot;ב]] קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע &quot;שמעו&quot;.<br /> <br /> גם בשנת [[ה'תשמ&quot;א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש&quot;פ וארא תשמ&quot;ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב&quot;ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.<br /> <br /> מנהג חב&quot;ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.<br /> <br /> ==עקב==<br /> השייכות להפרשה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 79.}}.<br /> <br /> ==ראה==<br /> שכחל ראש חודש, מפטירין של ראש חודש וההפטורה של הפרשה דשבעה דנחמטא קוראים יחד עם פרשת כי תצא (בנביא הם בהמשך אחד). והטעם{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 350.}}.<br /> <br /> ==מחר חודש==<br /> ההוראה שלא להתיאש{{הערה|משפטים תשט&quot;ו סי&quot;א.}}<br /> <br /> ===חנוכה===<br /> שייכותו לחנוכה{{הערה|תולדות תשל&quot;ד סוס&quot;ב.}}.<br /> <br /> ==שבת שובה==<br /> ===מנהגים===<br /> אין נותנים ההפטורה לקטן{{הערה|וילך תשכ&quot;ב ס&quot;ד וס&quot;ד.}}.<br /> <br /> יש דיעה שמפטירין &quot;דרשו&quot;{{הערה| האזינו תשכ&quot;ז ס&quot;ב. ס&quot;ז.}}.<br /> <br /> ==מפטיר יונה==<br /> סגולתו, ומנהג בית הרב{{הערה|המלך במסיבו ח&quot;א ע' עג.}}.<br /> <br /> ==שבת חוה&quot;מ סוכות==<br /> ההפטורה בענין [[גוג ומגוג]], הטעם בפנימיות הענינים{{הערה|שבת חוה&quot;מ סוכות תשכ&quot;ד ס&quot;א.}}. {{הערה|אחרון של פסח תש&quot;ל סוס&quot;ט.}}.<br /> <br /> החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]]{{הערה|שחוה&quot;מ סוכות תשכ&quot;ט ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==זכור==<br /> ההפטורה בהמשך להקריאה{{הערה|תצוה תשל&quot;ב ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==החודש==<br /> ה[[נשיאי חב&quot;ד|נשיאים]] אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא{{הערה|צו תשכ&quot;ו ס&quot;ה.}}.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשי&quot;א]] הרבי התחיל מהפסוקים אודות הנשיא.<br /> <br /> ==שבת חול המועד פסח==<br /> החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]]{{הערה|שחוה&quot;מ סוכות תשכ&quot;ט ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ההפטורה אודות העצמות היבישות, השייכות לחודש ניסן, ולחוה&quot;מ פסח{{הערה|אחרון של פסח תש&quot;ל ס&quot;ט-ס&quot;י.}}.<br /> <br /> הטעם לההפטורה בענין העצמות היבישות{{הערה|המלך מבסיבו ח&quot;ב ע' ע' קלג.}}.<br /> <br /> ==שביעי של פסח==<br /> הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דוד המלך]], וב[[פרשת בשלח]] אודות השירה של [[דבורה הנביאה]]{{הערה|בשלח תשי&quot;ד סי&quot;ז.}}.<br /> <br /> ==אחרון של פסח==<br /> שייכות ההפטורה לאחרון של פסח (כי הסיפור היה בתחילת חג הפסח){{הערה|אחש&quot;פ תשכ&quot;ב סי&quot;ב.}}. בענין משיח{{הערה|אחש&quot;פ תשכ&quot;ו ס&quot;ה.}}.<br /> <br /> ==שבעה דנחמתא==<br /> דין ודברין בין הקב&quot;ה לישראל{{הערה|וישב תשכ&quot;ט ס&quot;ה.}}.<br /> {{הפטרה}}</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8.%D7%96./%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%90_%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94&diff=792143 2025-08-05T18:07:23Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>'''כולם מוזמנים ליצור ערך על כל הפטורה שתרצו, אין בעיה של התנגשות.<br /> <br /> כאן הנני באמצע להשים המראה מקומות מספר המפתחות לשיחות קודש, לסדר ע&quot;פ סדר ההפטורות והפרשיות, בכדי שיקל ליצור ערך.<br /> '''<br /> ==בראשית==<br /> ההפרש בין שנה מעורת לשנה פשוטה. סיפור דשנת [[ה'תרצ&quot;ה]]. הנהגת הרבי בשנת [[ה'תשכ&quot;ה]]{{הערה|בראשיץ ץשכ&quot;ה ס&quot;ג.}}.<br /> <br /> [[ה'תשי&quot;ד]] הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב&quot;ד לסיים ב&quot;יגדיל תורה ויאדיר&quot;{{הערה|בראשית (א) תשי&quot;ד, סי&quot;ב.}}.<br /> <br /> סיום ההפטרה{{הערה|בראשית (א) תשי&quot;ז ס&quot;ו.}}.<br /> <br /> ==וירא==<br /> קשר דההפטורה עם הפרשה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ה ע' 331.}}.<br /> <br /> ==תולדות== <br /> השייכות להפרשה{{הערה|תולדות תשל&quot;א ס&quot;א.}}<br /> <br /> ==ויגש==<br /> איחוד ב' העצים לפני מסירת הנבואה{{הערה|ויגש תשכ&quot;ט ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==וארא==<br /> השייכות להפרשה בשני אופנים. דיוקים והוראות{{הערה|וארא תשכ&quot;ז ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==בשלח==<br /> הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דבורה הנביאה]], וב[[שביעי של פסח]] אודות השירה של [[דוד המלך]]{{הערה|בשלח תשי&quot;ד סי&quot;ז.}}.<br /> <br /> דווקא שירת דבורה{{הערה|יו&quot;ד שבט תשי&quot;ז סכ&quot;ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ&quot;ש יא שבט תשח&quot;י סי&quot;ז.}}<br /> <br /> {{הערה|בשלח תשכ&quot;ח ס&quot;ב.}}.<br /> <br /> ==יתרו==<br /> בההפטורה של הג השבועות עומדים, משא&quot;כ יתרו. והחידוש שבזה{{הערה|המלך במסיבו ח&quot;א ע' רכ, רכז.}}.<br /> <br /> ==פינחס==<br /> הקשר דההפטרה להפרשה: שניהם הם בהעבודה ד[[מלמטה למעלה]]{{הערה|פינחס תשכ&quot;א ס&quot;ב.}}.<br /> <br /> שבת הראשונה של [[בין המצרים]], השייכות{{הערה|פינחס תשכ&quot;א ס&quot;ח.}}.<br /> <br /> ==מסעי==<br /> ההפטורה בהמשך לסיום הקריאה של הפרשה. ובמטות ומסעי - לפרשה השניה{{הערה|מטו&quot;מ תשל&quot;ב ס&quot;א.}}.<br /> <br /> פעם [[הרבי הרש&quot;ב]] קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע &quot;שמעו&quot;.<br /> <br /> גם בשנת [[ה'תשמ&quot;א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש&quot;פ וארא תשמ&quot;ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב&quot;ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.<br /> <br /> מנהג חב&quot;ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.<br /> <br /> ==עקב==<br /> השייכות להפרשה{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 79.}}.<br /> <br /> ==ראה==<br /> שכחל ראש חודש, מפטירין של ראש חודש וההפטורה של הפרשה דשבעה דנחמטא קוראים יחד עם פרשת כי תצא (בנביא הם בהמשך אחד). והטעם{{הערה|לקו&quot;ש ח&quot;ט ע' 350.}}.<br /> <br /> ==מחר חודש==<br /> ההוראה שלא להתיאש{{הערה|משפטים תשט&quot;ו סי&quot;א.}}<br /> <br /> ===חנוכה===<br /> שייכותו לחנוכה{{הערה|תולדות תשל&quot;ד סוס&quot;ב.}}.<br /> <br /> ==שבת שובה==<br /> ===מנהגים===<br /> אין נותנים ההפטורה לקטן{{הערה|וילך תשכ&quot;ב ס&quot;ד וס&quot;ד.}}.<br /> <br /> יש דיעה שמפטירין &quot;דרשו&quot;{{הערה| האזינו תשכ&quot;ז ס&quot;ב. ס&quot;ז.}}.<br /> <br /> ==מפטיר יונה==<br /> סגולתו, ומנהג בית הרב{{הערה|המלך במסיבו ח&quot;א ע' עג.}}.<br /> <br /> ==שבת חוה&quot;מ סוכות==<br /> ההפטורה בענין [[גוג ומגוג]], הטעם בפנימיות הענינים{{הערה|שבת חוה&quot;מ סוכות תשכ&quot;ד ס&quot;א.}}. {{הערה|אחרון של פסח תש&quot;ל סוס&quot;ט.}}.<br /> <br /> החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]]{{הערה|שחוה&quot;מ סוכות תשכ&quot;ט ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==זכור==<br /> ההפטורה בהמשך להקריאה{{הערה|תצוה תשל&quot;ב ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ==החודש==<br /> ה[[נשיאי חב&quot;ד|נשיאים]] אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא{{הערה|צו תשכ&quot;ו ס&quot;ה.}}.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשי&quot;א]] הרבי התחיל מהפסוקים אודות הנשיא.<br /> <br /> ==שבת חול המועד פסח==<br /> החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]]{{הערה|שחוה&quot;מ סוכות תשכ&quot;ט ס&quot;א.}}.<br /> <br /> ההפטורה אודות העצמות היבישות, השייכות לחודש ניסן, ולחוה&quot;מ פסח{{הערה|אחרון של פסח תש&quot;ל ס&quot;ט-ס&quot;י.}}.<br /> <br /> הטעם לההפטורה בענין העצמות היבישות{{הערה|המלך מבסיבו ח&quot;ב ע' ע' קלג.}}.<br /> <br /> ==שביעי של פסח==<br /> הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דוד המלך]], וב[[פרשת בשלח]] אודות השירה של [[דבורה הנביאה]]{{הערה|בשלח תשי&quot;ד סי&quot;ז.}}.<br /> <br /> ==אחרון של פסח==<br /> שייכות ההפטורה לאחרון של פסח (כי הסיפור היה בתחילת חג הפסח){{הערה|אחש&quot;פ תשכ&quot;ב סי&quot;ב.}}. בענין משיח{{הערה|אחש&quot;פ תשכ&quot;ו ס&quot;ה.}}.<br /> <br /> ==שבעה דנחמתא==<br /> דין ודברין בין הקב&quot;ה לישראל{{הערה|וישב תשכ&quot;ט ס&quot;ה.}}.</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%96.%D7%A8./%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%A7&diff=792141 2025-08-05T18:02:17Z

<p>200.12.168.32: /* הקשר לפרשת בלק */</p> <hr /> <div>== הפטרת פרשת בלק ==<br /> ה'''הפטרה לפרשת בלק'' היא ה[[הפטרה]] מתוך ספר מלאכי (פרק ג, פסוקים י&quot;ט–כ&quot;ב) שקוראים אחרי [[קריאת התורה]] ב[[שבת]] [[פרשת בלק]]. <br /> === תוכן ההפטרה ===<br /> {{להשלים}}<br /> היא מתארת את מצב &quot;שארית יעקב&quot; – אותם אנשים שיישארו בעם ישראל לאחר תקופות של גזירות, גלות וקשיים. <br /> בפסוקים מופיע הביטוי המפורסם: <br /> ''&quot;והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים, כצפור מן השממה, אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם&quot;'' – כלומר, שארית העם תלויה רק בה', ואינה סומכת על עזרה או תקווה מבני אדם.<br /> <br /> === הקשר לפרשת בלק ===<br /> {{להשלים}}<br /> מעין הפרשה{{הערה|בלק תשל&quot;ג ס&quot;ג.}}.<br /> <br /> פרשת בלק עוסקת במאבק בין עם ישראל לעמי הסביבה, כאשר בלק מלך מואב מנסה להרע לישראל באמצעות בלעם הנביא. למרות ניסיונות האויב, ה' מגן על עמו ובלעם מברך את ישראל. <br /> בהפטרה מוזכר לזכור מה יעץ מלך מואב, ועוד. <br /> <br /> הרבי מסביר{{הערה|לקוטי שיחות חי&quot;ח ע' 293.}} שהקשר לפרשה היא גם ובעיקר בתחילת ההפטרה &quot;והיה שארית יעקב...&quot; המתארת את תחילת הגאולה העתידה, אך בתקופה זו עדיין קיימים רעשים ומלחמות, והגאולה אינה שלמה עדיין. ולכן יש צורך במדת ה[[ביטחון בה']] שבה האדם ועם ישראל אינם &quot;מקווים לאיש ולא ייחלים לבני אדם&quot; – כלומר, אינם מסתמכים על דרכי הטבע או עזרה אנושית אלא על ה'. <br /> <br /> והכוונה היא לברר את דרכי הטבע אך לא לבטל אותן, אלא ליצור כלים שמבוססים על רצון עליון, שמעל לדרכי הטבע. וזהו ההוראה המעשית להימנע מהסתמכות על דרכי הטבע ולבטוח אך ורק בה' – מצב שמאפשר שחרור מדאגות וקליטה של גאולה פרטית, וממנה גאולה כללית.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הפטרה}}<br /> [[קטגוריה:פרשת בלק]]<br /> [[קטגוריה:הפטרה]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%97%D7%98%D7%90%D7%94&diff=788607 2025-07-29T04:05:08Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>{{לפשט}}<br /> {{יג מידות הרחמים|}}<br /> '''וְחַטָּאָה''' הוא התיקון השניים-עשר מ[[י&quot;ג תיקוני דיקנא]], שהם [[י&quot;ג מידות הרחמים]] של [[אריך אנפין]].<br /> <br /> ==עניינו==<br /> מוסבר כי שם &quot;[[אלקים]]&quot; רמוז ב[[י&quot;ג מידות הרחמים]] באופן הבא: אותיות [[א']] ו-[[ל|ל']] הם המידה הראשונה [[א&quot;ל]] והם רומזים ל&quot;מיצר הזקן&quot;, כאשר ההשפעה היא צרה ועדיין אינה רחבה. המילים &quot;[[ורב חסד]]&quot; מקבילות לשם [[י&quot;ה]], ורומזות לשני צידי הזקן. המילה &quot;וחטאה&quot; רומזת לאות [[מ']]{{הערה|שער התפילה דף מ&quot;ה ע&quot;א.}}.<br /> <br /> תיקון זה הוא כנגד בחינת ה[[מלכות]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:י&quot;ג מידות הרחמים]]<br /> <br /> [[en:V'Chatah]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%AA&diff=787543 2025-07-25T02:27:02Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=לשכה שהקים ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כדי לפעול בעניני הכלל|אחר=אחד מהלשכות שהיו בבית המקדש|ראו=לשכות בית המקדש#לשכת חשאין}}{{מקורות}}<br /> '''הלשכה החשאית''' היא לשכה שהקים ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כדי לפעול בעניני הכלל.<br /> <br /> מטרת הלשכה הייתה לסכל כל גזירה עוד כשהיא בראשיתה, אז קל יותר לפעול בענין.<br /> <br /> בשנת [[אלול]] [[תרנ&quot;ד]] החליט [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על ייסוד לשכה מסודרת לעניני הכלל והתחיל לפעול בענין. בחודש [[מרחשוון]] [[תרנ&quot;ה]] הוא איסף אסיפה של גבירים, והטיל עליהם להשיג סכום של חמשה עשר אלף רובלים, שיהיו מונחים ביד גזבר ויוציאו אותם רק על פי פקודתו.<br /> <br /> אודות פעילות הלשכה כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אי אפשר לפרט כמה תוצאות טובות בא בעזה&quot;י על ידי אמצעית הלשכה, טובות פרטיות בהצלת נפשות ממש מפני כמה בלבולים ועלילות, וכמה הצלת גירוש מהכפרים ומבתי מלון בפרשת דרכים קרעטשמע וכמה טובות כלליות, ובפרט בימי השרים צוררי היהודים, טרעפאוו, שצעגלאוויטאוו, פלעווע, שווארץ, סטאליפין שהיו להם ועדים מיוחדים לחולל גזירות על ישראל ר&quot;ל - בכל המקצועות בחיים הרוחנים ובחיי הכלכלים. יסודה לשכה הייתה לעזור לישראל בחייו הכלכלים ולהגן על ישראל מבלי הבדל מפלגה ושאיפה מלשדוד זכותו כאזרח המדינה ולהציל ומסכנה בחייו ברכושו וקיומו. {{ש}}{{ש}}בעשרים שנות קיומו של הלשכה ([[תרנ&quot;ה]] [[תרע&quot;ה]]) הוציאה יותר מארבעה מאות אלפים והיו רשומים מאורעות שונות כללים ופרטים במספרים רבים, וכמה עשיריות פאגראמים דחתה הלשכה, אחרי הפאגראמין דקישינוב ואדעס - ל&quot;ע - וכמה מאות - או אפשר אלפים נפשות הצילה הלשכה אחרי אשר המיתו את השר פלעווע ואחרי המהפכה דשנת [[תרס&quot;ה]], ואחרי הנקמה דתשע ליאנואר, [[משפט בייליס]], אחרי אשר המיתו את השר סטאליפין ועוד|מקור=[[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ד' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;hilite=afcd8e1d-3089-4a2b-82f9-7ac84ae8e7ff&amp;st=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98+%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A1&amp;pgnum=409 עמ' שעב].}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים שנסגרו]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%AA&diff=787542 2025-07-25T02:25:55Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=לשכה שהקים ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כדי לפעול בעניני הכלל|אחר=אחד מהלשכות שהיו בבית המקדש|ראו=לשכות בית המקדש#לשכת חשאין{{!}}לשכת חשאין}}{{מקורות}}<br /> '''הלשכה החשאית''' היא לשכה שהקים ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כדי לפעול בעניני הכלל.<br /> <br /> מטרת הלשכה הייתה לסכל כל גזירה עוד כשהיא בראשיתה, אז קל יותר לפעול בענין.<br /> <br /> בשנת [[אלול]] [[תרנ&quot;ד]] החליט [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על ייסוד לשכה מסודרת לעניני הכלל והתחיל לפעול בענין. בחודש [[מרחשוון]] [[תרנ&quot;ה]] הוא איסף אסיפה של גבירים, והטיל עליהם להשיג סכום של חמשה עשר אלף רובלים, שיהיו מונחים ביד גזבר ויוציאו אותם רק על פי פקודתו.<br /> <br /> אודות פעילות הלשכה כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אי אפשר לפרט כמה תוצאות טובות בא בעזה&quot;י על ידי אמצעית הלשכה, טובות פרטיות בהצלת נפשות ממש מפני כמה בלבולים ועלילות, וכמה הצלת גירוש מהכפרים ומבתי מלון בפרשת דרכים קרעטשמע וכמה טובות כלליות, ובפרט בימי השרים צוררי היהודים, טרעפאוו, שצעגלאוויטאוו, פלעווע, שווארץ, סטאליפין שהיו להם ועדים מיוחדים לחולל גזירות על ישראל ר&quot;ל - בכל המקצועות בחיים הרוחנים ובחיי הכלכלים. יסודה לשכה הייתה לעזור לישראל בחייו הכלכלים ולהגן על ישראל מבלי הבדל מפלגה ושאיפה מלשדוד זכותו כאזרח המדינה ולהציל ומסכנה בחייו ברכושו וקיומו. {{ש}}{{ש}}בעשרים שנות קיומו של הלשכה ([[תרנ&quot;ה]] [[תרע&quot;ה]]) הוציאה יותר מארבעה מאות אלפים והיו רשומים מאורעות שונות כללים ופרטים במספרים רבים, וכמה עשיריות פאגראמים דחתה הלשכה, אחרי הפאגראמין דקישינוב ואדעס - ל&quot;ע - וכמה מאות - או אפשר אלפים נפשות הצילה הלשכה אחרי אשר המיתו את השר פלעווע ואחרי המהפכה דשנת [[תרס&quot;ה]], ואחרי הנקמה דתשע ליאנואר, [[משפט בייליס]], אחרי אשר המיתו את השר סטאליפין ועוד|מקור=[[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ד' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&amp;hilite=afcd8e1d-3089-4a2b-82f9-7ac84ae8e7ff&amp;st=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98+%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A1&amp;pgnum=409 עמ' שעב].}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים שנסגרו]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C&diff=787541 2025-07-25T02:19:35Z

<p>200.12.168.32: /* תספורת הכהן הגדול */</p> <hr /> <div>[[קובץ:כהן-גדול.png|ממוזער|הכהן הגדול]]<br /> [[קובץ:כהן גדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול לבוש בבגדי כהונה]]<br /> '''כהן גדול''', הוא ראש ה[[כהנים]] בעבודת [[בית המקדש]], אשר נתמנה לכך ב[[משכן]] וב[[בית ראשון]] על ידי [[שמן המשחה]]{{הערה|עד דורו של [[יאשיהו המלך]] שגנז את [[שמן המשחה]] יחד עם הארון.}}, וב[[בית שני]] על ידי ששימש בשמונה [[בגדי כהונה|בגדים]].<br /> <br /> ב[[יום הכיפורים]], היה הכהן הגדול עושה עבודות מיוחדות אשר אין [[כהן הדיוט]] יכול לעשותם. וכן הקריב בכל יום מנחה, חציה בבוקר עם קרבן התמיד של שחר וחציה בערב עם תמיד של בין הערביים.<br /> <br /> == מי ראוי להיות כהן גדול ==<br /> כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים, בנוי בכח ב[[עושר]] בחכמה ובמראה. <br /> <br /> אם אין לו די ממון כדי שיהיה [[עשירות|עשיר]] יותר מכל הכהנים, כל הכהנים נותנין לו משלהן כל אחד לפי עשרו, עד שי[[עשירות|עשיר]] יותר מ[[עשירות|עשיר]] שבכולן.<br /> <br /> בדיעבד אם מינוהו, אין תנאים אלו מעכבים.<br /> <br /> == כבודו ==<br /> חייב הכהן הגדול לנהוג כבוד בעצמו. לא יראו אותו ערום לא בבית המרחץ ולא בבית הכסא ולא כשמסתפר.<br /> <br /> לא יכנס לבית המשתה, ולא לסעודה של רבים אפילו בסעודה של מצוה. <br /> <br /> אם רצה הכהן, יכול הוא ללכת לבית האבל. אבל גם זאת, באופן מכובד ביותר. כשהוא הולך, אינו הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא מסבבין אותו הכהנים וחולקין לו כבוד. והסגן מפריד בינו לבין העם. הסגן והמשוח שעבר צועדים מימינו, וראש בית אב הכהנים והאבלים, וכל העם משמאלו. ואומר לאבלים &quot;תנוחמו&quot;. והן מחויבים לכבד אותו כפי כוחם.<br /> <br /> כמו כן הוא לא מחויב להעיד מלבד למלך, בכדי להרבות בכבודו.<br /> <br /> === הנהגת הכהן במקרי אבל ===<br /> אם מת לו מת, אינו יוצא אחריו ללוותו. ואינו יוצא אפילו מפתח ביתו או מן המקדש. <br /> <br /> גם בניחומו נוהגים בו כבוד, כל העם באים לנחמו לביתו, והוא עומד בשורה וסגן מימינו וראש בית אב וכל העם משמאלו, ואומרים לו &quot;אנו כפרתך&quot;, והוא אומר להם &quot;תתברכו מן השמים&quot;.<br /> <br /> הוא גם לא קורע על מתו כשאר הכהנים, ואם קרע לוקה. אבל קורע הוא מלמטה כנגד רגליו.<br /> <br /> === תספורת הכהן הגדול ===<br /> <br /> אסור לו לגדל את [[שערות הראש והזקן|שערותיו]] אף פעם, אפילו בעת שלא יכנס למקדש. אלא מספר מערב [[שבת]] ל[[ערב שבת]]. <br /> <br /> גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג (מספריים), באופן שראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת.<br /> <br /> בן אלעשה, חתנו של [[רבי יהודה הנשיא]] היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול{{הערה|1=[[מסכת נדרים]].}}.<br /> <br /> ==בגדי כהן גדול==<br /> לכהן הגדול היו שמונה בגדים, חלקם עשוים מזהב. בגדי הפשתן: [[כתונת]] ו[[מכנסים]] ו[[מגבעות]] ו[[אבנט]]. בגדי הזהב: [[מעיל]], ו[[אפוד]], ו[[חושן]], ו[[ציץ]].<br /> <br /> אבנטו של כהן גדול מעשה רוקם הוא משטענז, והוא דומה בעשייתו לאבנט כהן הדיוט.<br /> <br /> == לשכת כהן גדול ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לשכת העץ]]}}<br /> לכהן גדול יש לשכה מיוחדת בבית המקדש הנקראת &quot;לשכת העץ&quot; או &quot;לשכת פרהדרין&quot;. ומכבודו של הכהן הגדול, שיהיה יושב ב[[מקדש]] כל היום.<br /> <br /> == דרגתו ==<br /> דרגתו של הכהן גדול היא [[יחידה]], והוא נכנס ל[[קדש הקדשים]] שענינו הוא היחידה במקום, ב[[יום הכיפורים]] שהוא היחידה בזמן{{הערה|מאמר ד&quot;ה &quot;וכל אדם לא יהיה באוהל מועד&quot; [[תשכ&quot;ג]]}}.<br /> <br /> שאלו פעם את הוד אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש, כשהכהן הגדול היה נכנס ביום כיפור לפני ולפנים - מדובר על כהן גדול [[צדיק]] גמור, לא על הכהנים שעליהם נאמר שקשורים בשלשלאות - כיצד ידע את הזמן שלא להאריך יותר מאשר צריכים, ענה הוד [[אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש]], שהכהן הגדול הרגיש את כוח הגבול שבאין סוף{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש&quot;ב]]. מובא ב[[תורת שמואל ספר השיחות]].}}.<br /> <br /> כל הכהנים ענינם הוא &quot;איש חסד&quot;, והכהן הגדול הוא המעורר [[אהבה]] רבה (שלמעלה מחסד סתם) ב[[נשמה|נשמות]] ישראל.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[בגדי כהונה]]<br /> <br /> {{בית המקדש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:כהן גדול|*]]<br /> [[קטגוריה:בית המקדש]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=781340 2025-07-03T03:14:57Z

<p>200.12.168.32: יצירת דף עם התוכן &quot;== רקע והיסטוריה == &#039;&#039;&#039;אהלי יוסף יצחק&#039;&#039;&#039; (OYYL – Oholei Yosef Yitzchok Lubavitch) הוקם בשנת 2009 בקראון הייטס, ברוקלין, מתוך שאיפה להציע חינוך חסידי-חב&quot;די &quot;על־טהרת הקודש&quot; :contentReference[oaicite:2]{index=2}. מוסד זה החל כגן ילדים קטן ובשנים שלאחר מכן התרחב לכדי בית־ספר יסודי ולחטיבה, עם חלוקה ל...&quot;</p> <hr /> <div>== רקע והיסטוריה ==<br /> '''אהלי יוסף יצחק''' (OYYL – Oholei Yosef Yitzchok Lubavitch) הוקם בשנת 2009 בקראון הייטס, ברוקלין, מתוך שאיפה להציע חינוך חסידי-חב&quot;די &quot;על־טהרת הקודש&quot; :contentReference[oaicite:2]{index=2}. מוסד זה החל כגן ילדים קטן ובשנים שלאחר מכן התרחב לכדי בית־ספר יסודי ולחטיבה, עם חלוקה לבנים ולבנות :contentReference[oaicite:3]{index=3}.<br /> <br /> בעשורים האחרונים חויב בית־הספר במסירותו כלפי ערכי חסידות חב&quot;ד, בהקניית טיפוח קשר אישי בין התלמידים לרבי, ובהקניית הכישורים הרוחניים והחברתיים הנחוצים להתפתחות תלמיד מסור ושמח :contentReference[oaicite:4]{index=4}.<br /> <br /> ### רכישת מבנה<br /> בשנת תשפ&quot;ג (2023) רכשה OYYL את המבנה שלה ב‑333 Albany Ave, בניו יork, כמבנה ייעודי לגן הילדים :contentReference[oaicite:5]{index=5}. ההתרחבות ע&quot;י רכישת המבנה סימנה צעד חשוב בהתחזקות מוסדית ובאפשרויות קיבוץ תלמידים נוספות :contentReference[oaicite:6]{index=6}.<br /> <br /> == צוות והנהלה ==<br /> * **מייסדים ומנהלים**: הרב מוטל ושׁמִלה שניידרמן – ממקימי הבית־ספר ומנהלי החינוך והחזון :contentReference[oaicite:7]{index=7}.<br /> * **מנהלת גן ומורה בכירה**: סגל חינוכי מקצועי שהוכשר במכון מורים (“AYOL”) באמצעות Nurtured Heart Approach, לימוד רב־חושי, ופיתוח הוראה מותאמת אישית :contentReference[oaicite:8]{index=8}.<br /> * צוות המורים כולל מומחים לנושא, מתמצי שורשים (CVS), ומשלב קורסים והכשרות מקצועיות חודשיות לשיפור איכות ההוראה :contentReference[oaicite:9]{index=9}.<br /> <br /> == שיטת לימוד וייחודיות ==<br /> OYYL מצטיין בשילוב גישה חינוכית חסידית אותנטית עם שיטות הוראה מודרניות:<br /> * **חינוך “על־טהרת הקודש”** – קיום הוראה ללא השפעות חיצוניות, בהלימה לערכי החסידות :contentReference[oaicite:10]{index=10}.<br /> * **שיטת לימוד רב־חושית ומיומנויות** – גירוי כל החושים (שמע, ראיה, מגע, ריח, טעם) על מנת להעמיק את ההבנה והזיכרון :contentReference[oaicite:11]{index=11}.<br /> * **קבוצות קטנות והוראה פתוחה** – כיתות של 12‑14 תלמידים, למידה בקבוצות קטנות או פרטנית, התאמה אישית של הקצב והשפה :contentReference[oaicite:12]{index=12}.<br /> * **לימודים על־פי &quot;שכבות&quot;** – גישה המאפשרת התקדמות לפי השלמת מיומנויות בהתאם לרמת התלמיד :contentReference[oaicite:13]{index=13}.<br /> * **CVS – Chumash Vocabulary System** – שיטת שורשים ללימוד לשון הקודש, עם קופסאות מילים – מעל 800 שורשים :contentReference[oaicite:14]{index=14}.<br /> * **קשר אישי עם הרבי והחסידות** – טיפוח חיבור חווייתי וחזק לדמות רבי מנחם מנדל, מתוך אמונה שזה משפיע על תחושת שייכות :contentReference[oaicite:15]{index=15}.<br /> <br /> == פעילות ומיזמים ==<br /> * **AYOL מכון מורים** – הכשרות והשתלמויות למורים, כולל ניהול הכיתה, קידום חשיבה ביקורתית, פיתוח תכנים, ועבודה עם רמות שונות בכיתה :contentReference[oaicite:16]{index=16}.<br /> * **פעילויות נוספות** – חוגי אמנות ומוזיקה חסידית, קראפטים, מועדון “צבא ה’ הילדותי”, חוגי קיץ, ספריה, מפגשי שבת :contentReference[oaicite:17]{index=17}.<br /> <br /> == הישגים והוקרה ==<br /> * ציון עשר שנות פעילות בשנת תשע&quot;א–תשע&quot;ב (2021), עם סיום השנה ה־11–12–13, אירועי סיום מרשימים וחתימות סיום :contentReference[oaicite:18]{index=18}.<br /> * רכישת המבנה ב–333 Albany Ave :contentReference[oaicite:19]{index=19}.<br /> * השקת אוטובוס מוסדי בשנת 2021 לשם הובלת התלמידים בבטיחות :contentReference[oaicite:20]{index=20}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * אתר בית‑הספר: oyyl.org<br /> * עמוד צור קשר: כתובת, טלפון, מייל, שעות פעילות :contentReference[oaicite:21]{index=21}.</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=781339 2025-07-03T03:13:31Z

<p>200.12.168.32: /* מוסדות חינוך */</p> <hr /> <div>{{קראון הייטס|<br /> |שם=קראון הייטס<br /> |תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br /> |כתובית=צומת רחובות '[[קינגסטון]]' ו'[[איסטרן פארקווי]]' בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדרה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)<br /> |עיר=[[ניו יורק]]<br /> |רובע=[[ברוקלין]]<br /> |עיר תאומה=[[כפר חב&quot;ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> |מייסד הקהילה=[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> |משפיעים בשכונה=<br /> |מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], [[המרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - ועד הכשרות]], [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב&quot;ד]], [[די אידישע היים]], [[בית משיח (שבועון)]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[ידידי פליטי מזרח אירופה]], [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]], [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים המרכזית 770]], [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד<br /> |מוסדות הקהילה=[[בד&quot;צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד<br /> |בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]<br /> |מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]<br /> |מספר משפחות=5,000<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]<br /> |משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=<br /> |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]<br /> }}<br /> '''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ומפורסמת כשכונה בה גר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]]. בשכונה הממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]]. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה [[חב&quot;ד|החב&quot;דית]] בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.<br /> <br /> קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו&quot;רים היו בשכונה. אולם בתחילת שנות הכ&quot;פים החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב&quot;ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.<br /> <br /> בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב. בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב&quot;ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים. בשכונה 75 בתי כנסת ו-15 מקוואות. <br /> <br /> בקראון הייטס ארגונים חב&quot;דיים מרכזיים ומוסדות חינוך גדולים, ארגוני צדקה וחסד ובהם:<br /> [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], [[המרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - ועד הכשרות]], [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[נשי חב&quot;ד]], [[די אידישע היים]], [[בית משיח (שבועון)]], [[אוצר ספרי ליובאוויטש]], [[ידידי פליטי מזרח אירופה]], [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]], [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים המרכזית 770]], [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]],[[בד&quot;צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]].<br /> <br /> ==מרכז חב&quot;ד העולמי==<br /> [[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}<br /> בשנת [[ת&quot;ש]], בזמן ש[[הרבי הריי&quot;צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו &quot;בתוך עמי אנכי יושב&quot;, כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה&quot;איסט סייד&quot; שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.<br /> <br /> לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר&quot;צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב&quot;ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב&quot;ד]] בעולם כולו.<br /> <br /> ==המאבק על צביון השכונה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}<br /> צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו&quot;רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.<br /> <br /> הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.<br /> <br /> כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.<br /> <br /> כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> ==מהומות קראון הייטס==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו &quot;מהומות קראון הייטס&quot; או &quot;פוגרום קראון הייטס&quot;.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תנש&quot;א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ&quot;ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של &quot;הצלה&quot;) הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.<br /> <br /> במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.<br /> <br /> בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.<br /> <br /> במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.<br /> <br /> ==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==<br /> [[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]<br /> *'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה&quot;ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.<br /> *[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.<br /> *770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.<br /> *770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.<br /> *השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|אחד מסימניו]] של [[מלך המשיח]] הוא &quot;יתיב ביני עניי&quot;.<br /> <br /> כשהגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה&quot;ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב&quot;ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.<br /> <br /> הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:<br /> {{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!! אחת ולעתיד לבוא - כהנ&quot;ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}<br /> <br /> עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב&quot;ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.<br /> <br /> ==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==<br /> ===בית דין===<br /> [[קובץ:Chk לוגו ברור.png|250|שמאל|ממוזער|250px|חותמת ה[[כשרות]] של הבד&quot;ץ]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}<br /> בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה.<br /> <br /> משרדי בית הדין נמצאים במרכז השכונה ב[[רחוב קינגסטון]], בין הרחובות קראון ומונטגומרי.<br /> <br /> ====כשרות רבני קראון הייטס====<br /> לבית הדין קיימת מערכת כשרות הידועה בשם &quot;CHK&quot; (ראשי התיבות: [[קראון הייטס]] כשר), המופעלת על ידי שני חברי הבד&quot;ץ הרב [[אברהם אזדבא]], והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מנהל מערכת הכשרות הוא הרב [[דובער לברטוב (קראון הייטס)|דובער לברטוב]].<br /> <br /> מערכת כשרות מכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות ומפעלים בשכונה וסביבותיה.<br /> <br /> ===ועד הקהל===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}<br /> את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד&quot;ר אליהו רוזן.<br /> <br /> ===מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח===<br /> [[קובץ:סמל מרכז חב&quot;ד העולמי.jpeg|ממוזער|סמליל המרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]}}<br /> הוקם בשנת [[תשנ&quot;ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב&quot;ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.<br /> <br /> מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונה.<br /> <br /> ===ארגוני חסד===<br /> [[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]<br /> *[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].<br /> *[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ&quot;ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל&quot;ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.<br /> *[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.<br /> *[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.<br /> *חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.<br /> *[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.<br /> *[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה&quot;ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.<br /> * תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.<br /> *[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.<br /> * [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח לינה סעודות ואירועים, שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנ&quot;ש, תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש&quot;ל.<br /> * [[אגודת גדליה]] - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' [[גדליה שייפער]], מתושבי השכונה.<br /> <br /> ===מוסדות חינוך===<br /> [[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]<br /> [[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]<br /> *[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב&quot;ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי&quot;צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].<br /> *[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט&quot;ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו&quot;ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> ;מוסדות לבנים:<br /> * [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].<br /> * [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.<br /> * [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט{{הערה|ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/140368835/879 אור של חינוך חסידי]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 879, עמוד 68}}.<br /> <br /> * חיידר [[אהלי יוסף יצחק (קראון הייטס)|'אהלי יוסף יצחק']] 333 אלבני אוו.<br /> * דרכי מנחם 438 רוטלנד.<br /> * [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.<br /> * [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.<br /> <br /> ;מוסדות לבנות<br /> * [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.<br /> * [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.<br /> * [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.<br /> * עטרת חיה.<br /> * [[אהלי יוסף יצחק (קראון הייטס)|אהלי יוסף יצחק]] - בנות.<br /> * מכון ליהדות - בנות אנ&quot;ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.<br /> <br /> ===מוסדות להפצת היהדות===<br /> * [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב&quot;ד]] בעולם. יו&quot;ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי&quot;צ]].<br /> * [[חב&quot;ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);<br /> * JNET<br /> * משרד השלוחים<br /> * [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט&quot;ו]] על ידי [[הרבי]]. יו&quot;ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].<br /> *[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש&quot;ס]] המרכזית ב[[י&quot;ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש&quot;א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> * [[של&quot;ה (ארגון)]] - ארגון של&quot;ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא &quot;ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר&quot;, מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> *[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר&quot;י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט ובמקומות אחרים בניו יורק.<br /> <br /> ===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===<br /> [[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]<br /> *[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב&quot;ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב&quot;ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].<br /> *[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב&quot;ד]] - גוף האמור לייצג את חב&quot;ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו&quot;ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.<br /> * [[צבאות השם (ניו יורק)]].<br /> * [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.<br /> * [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).<br /> * כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].<br /> * קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל<br /> * [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.<br /> <br /> ===הוצאה לאור===<br /> * [[קה&quot;ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב&quot;ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק&quot;ה], שנת הלידה של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש&quot;ב] על ידי הרבי הריי&quot;צ. לקה&quot;ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה&quot;ת במגוון שפות.<br /> * [[ועד הנחות התמימים]]<br /> * [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] - מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי [[הרבי]] בתרגום ל[[לשון הקודש]], באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]]. הארגון מוציא לאור את תורת הרבי בכרכים בסדרות שונות. בשנים האחרונות משתתף הארגון בעריכת סדרת [[אגרות קודש]].<br /> * [[ועד להפצת שיחות]] -מכון [[הוצאה לאור]] העוסק בעריכת, הדפסת והפצת [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה]]ות של [[הרבי]] ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת [[תשכ&quot;ז]], ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]]. מכון זה, הוא הממונה הרשמי מטעם הרבי על הדפסת והפצת ספרי חסידות חב&quot;ד.<br /> * [[אוצר ספרי ליובאוויטש]] -מרכז להוצאה לאור של ספרי חב&quot;ד, העובד בשיתוף פעולה עם [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. מנהל ההוצאה לאור היה ר' [[יעקב רייך]] מ[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==כלי תקשורת==<br /> [[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער בית משיח בעברית]]<br /> [[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו בית משיח במהדורה האנגלית]]<br /> [[קובץ:חבד אינפו מתקדם.png|ממוזער|שמאל|250px|לוגו חב&quot;ד אינפו]]<br /> [[קובץ:לוגו אנש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אנ&quot;ש]]<br /> ===עיתונים===<br /> <br /> ==== קראון הייטס====<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] החל לצאת עיתון בשם &quot;קראון הייטס&quot; במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.<br /> <br /> ====שבועון בית משיח====<br /> '''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב&quot;ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. <br /> <br /> יוצא לאור על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו&quot;רי חב&quot;ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - &quot;התמים&quot; העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב&quot;דיים.<br /> <br /> בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב&quot;ד בכל העולם.<br /> <br /> ====בית משיח באנגלית====<br /> <br /> המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.<br /> <br /> ====[[התמים (בית משיח)|התמים]]====<br /> מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] ו[[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.<br /> <br /> ====ספרים בהוצאת 'בית משיח'====<br /> לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.<br /> <br /> ====אתרים====<br /> *[[חב&quot;ד און ליין]] אנגלית -בשנת [[תשס&quot;ח]] הוקם האתר: &quot;COLlive&quot;. האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר COL בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' [[יהודה לייב צייטלין]], שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.<br /> *[[חב&quot;ד אינפו]] - '''חב&quot;ד אינפו''' ('''chabad.info''') הינו אתר חדשות חב&quot;די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בארץ ובעולם. <br /> הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי ר' [[שרגא קרומבי]]. האתר מביא מידי יום חדשות משלוחי הרבי וקהילות חב&quot;ד בכל רחבי תבל, ומרבה לפרסם תמונות, מסמכים וחומרים שונים בפרסום ראשון. כמו כן חב&quot;ד אינפו מפרסם כתבות מתוך [[שבועון בית משיח]].<br /> [https://chabadinfo.com/ אתר חב&quot;ד אינפו - בשפה האנגלית] - האתר המקביל לחב&quot;ד אינפו בעברית, מביא חדשות חב&quot;דיות מכל העולם בשפה האנגלית.<br /> *[[ אנ&quot;ש (אתר)]], האתר '''אנ&quot;ש אורג''', הינו אתר חדשות חב&quot;די בשפה האנגלית, שהוקם בשנת [[תשע&quot;ט]].<br /> *[[קראון הייטס אינפו]]<br /> <br /> ===בתי כנסת===<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].<br /> *'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש&quot;ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.<br /> *'''בית שמואל''' - ע&quot;ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ&quot;נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.<br /> *'''אגודת ישראל''' - ביהכ&quot;נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.<br /> *'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ&quot;נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].<br /> *'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ&quot;ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;חסידים ואנשי מעשה&quot;''' בבייסמנט של 1466 יוניון.<br /> *'''&quot;ר' מיכאל'ס מנין&quot;''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.<br /> *&quot;אהבת אחים&quot; -&quot;'''אמפייר שטיבל'''&quot; - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אהבת משה&quot;''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;שיין שול&quot;''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.<br /> *בית הכנסת '''&quot;געצעל שול&quot;''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע&quot;ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אנשי לובאוו קהל חסידים&quot;''' &quot;באומגרטין שול&quot;.<br /> *בית הכנסת &quot;'''רעים אהובים'''&quot; 1614 קארול סט. הרב משה קליין.<br /> *בית הכנסת '''&quot;פרנקל'ס שול&quot;''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.<br /> *בית הכנסת &quot;'''אנשי רובשוב'''&quot; של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.<br /> *בית הכנסת &quot;בית המדרש '''&quot;אהל נתן&quot;''' 580 קראון סט&quot;.<br /> *בית הכנסת '''&quot;דער שטיבל&quot;''' בשלום סנטר אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די שול&quot;''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.<br /> *בית הכנסת &quot;'''אליהו נחום'''&quot; 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית לוי יצחק'''&quot; שול 556 קראון קומה שניה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די בינוני שול&quot;''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;מעיינות&quot;''' קינגסטון. הרב סילווער.<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית מנחם מענדל&quot;''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;כולל מנחם&quot;''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> *בית הכנסת '''המנין של המל&quot;ח&quot;''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *בית הכנסת 770 בזאל הקטן.<br /> *בית הכנסת &quot;'''עלייה שול'''&quot; איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית רבקה'''&quot; 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית דוד&quot;''' 450 ניו יורק &quot;נוסח אשכנז&quot; הרב דוד גרשון.<br /> *בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.<br /> *בית הכנסת ספרדים '''&quot;נימני&quot;''' הרב נימני אמפייר.<br /> *בית הכנסת &quot;'''נתן שול'''&quot; מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.<br /> *בית הכנסת '''&quot;די בעשט&quot;''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;קול ישראל&quot;''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.<br /> *בית הכנסת &quot;'''בית בנציון'''&quot; - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).<br /> *בית הכנסת &quot;'''מורפי שול'''&quot; חובבי תורה למטה.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אהל נתן&quot;''' אלבני.<br /> *בית הכנסת &quot;'''מרכז דוברי עברית'''&quot; 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.<br /> *בית הכנסת קהילת '''&quot;אנשי ליובאוויטש&quot;''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;חברה אהבת ישראל&quot;''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.<br /> *בית הכנסת '''&quot;ריינס שול&quot;''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.<br /> *בית הכנסת '''&quot;חברת ש&quot;ס&quot;''' קינגסטון מונטגומרי.<br /> *בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.<br /> *בית הכנסת '''&quot;משכן מנחם&quot;''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.<br /> *בית הכנסת '''&quot;F.R.E.E.&quot;''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.<br /> *בית הכנסת '''&quot;אנשי משה&quot;''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.<br /> *בית הכנסת '''&quot;מרכז אברכים&quot;''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].<br /> *בית הכנסת '''&quot;בית גימפל חיים&quot;''' ע&quot;ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.<br /> *בית הכנסת '''בית כנסת אנ&quot;ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.<br /> }}<br /> <br /> ===היכלי לימוד===<br /> בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]<br /> *היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).<br /> *היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).<br /> *בית המדרש 580 קראון סט.<br /> *'''&quot;היכל הלימוד יגדיל תורה&quot;''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.<br /> *היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.<br /> * היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.<br /> <br /> ===מקוואות טהרה===<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> ====מקוואות גברים:====<br /> *&quot;[[מקווה ישראל]]&quot; - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].<br /> *&quot;[[מקווה מאיר]]&quot; - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).<br /> *&quot;פרנקל'ס מקווה&quot; - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).<br /> *&quot;לפרץ מקווה&quot; - 672 לפרץ.<br /> *&quot;אמפייר שטיבל מקווה&quot; - 469 אמפייר.<br /> *&quot;מקווה שעל ידי בית כנסת אנ&quot;ש&quot; - 770 מונטגומרי.<br /> *&quot;טייטלבוים'ס מקווה&quot; - 340 איסט 52.<br /> *&quot;רעים אהובים&quot; - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.<br /> *&quot;אנשי ליובאוויטש&quot; - 578 אלבני.<br /> <br /> ====מקוואות פרטיים:====<br /> *בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br /> *בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *בבית ר' יעקב עלבערג.<br /> <br /> ====מקוואות נשים:====<br /> *1506 יוניון (פינת אולבני).<br /> *'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).<br /> *קארול וטרוי.}}<br /> <br /> ==רחובות בשכונה==<br /> {{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}<br /> * '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770]]<br /> * '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב&quot;דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.<br /> * '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].<br /> * '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.<br /> <br /> ==תחבורה==<br /> קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.<br /> <br /> בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==כלכלה==<br /> בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ&quot;ט - תשל&quot;ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].<br /> *אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> *אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י&quot;ב תשרי תשע&quot;ח עמוד 326<br /> *מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1911 עמוד 46<br /> *'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב&quot;ד, חג סוכות תשפ&quot;ב, ע' 52–62<br /> *ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} גליון 2030 עמוד 36 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}<br /> *[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{COL}}<br /> *[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים] {{col}} {{תמונה}}<br /> <br /> {{ברוקלין}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ברוקלין]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס|*]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%96.%D7%A8./%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%90%D7%97%D7%99&diff=781338 2025-07-03T03:04:03Z

<p>200.12.168.32: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;מחנה למען אחי&#039;&#039;&#039; (באנגלית: &#039;&#039;&#039;Camp L&#039;man Achai&#039;&#039;&#039;) הוא מחנה קיץ חסידי לבנים, המתקיים מדי שנה במדינת ניו יורק, ארצות הברית. המחנה מיועד לילדים ולנערים יהודים בגילאי 8–16, ומציע אווירה יהודית-חסידית עם מגוון פעילויות חווייתיות וחינוכיות. == רקע == המחנה נוסד על יד הרב קל...&quot;</p> <hr /> <div>'''מחנה למען אחי''' (באנגלית: '''Camp L'man Achai''') הוא מחנה קיץ חסידי לבנים, המתקיים מדי שנה במדינת ניו יורק, ארצות הברית. המחנה מיועד לילדים ולנערים יהודים בגילאי 8–16, ומציע אווירה יהודית-חסידית עם מגוון פעילויות חווייתיות וחינוכיות.<br /> <br /> == רקע ==<br /> המחנה נוסד על יד הרב קליימן שנולד כחסיד מסוגי אדמורי&quot;ם אחרים, ומההשגחה העליונה הביאה אותו להיות בהמון התוועדויות של הרבי בהם הרבי תבע שילדים גם אלו שאינם לומדים בבתי ספר יהודים, יש לנצל את ימי הקיית שיהיה במשך כל המעתלעת בסביבה יהודית במחנה קייץ. והרב קליימן לקח את זה לליבו, והקים את 'מחנה למען אחי' מתוך מטרה להעניק לילדים יהודיים מארצות הברית ומחוצה לה חוויה קיצית שמשלבת חינוך יהודי מסורתי, חסידות ואהבת ישראל, עם חוויות פנאי, טבע ואתגר.<br /> <br /> ואכן הילדים במחנה מגוון מכמה קצוות, וביניהם יש כאלו שבאים מביתי ספר שאינם יהודים, ואלו שאינם יודעים דבר על יהדותם. וכלם לומדים וגודלים באווירה המיוחדת, ובדרך כלל כל שנה ישנם אלו שמקבלים [[ברית מילה]]. ואחד מהייעדים הגדולים במחנה, היא לשלוח אחרי הקייץ את הילידים (את אלו ששייכים) ללמוד לבתי ספר דעתיים.<br /> <br /> == אודות המחנה ==<br /> המחנה שוכן בלב אזור הררי וירוק בצפון מדינת ניו יורק, בסמוך לעיירה Andes ולמאגר המים Pepacton. שטח המחנה הוא גדול וכולל אגם פרטי, מגרשי ספורט, שדות ויער, ולכן בנוסף לכך שהספורט (כדורסל, בייסבול, כדורגל, הוקי), הינם בשטח המחנה, אפילו פעילויות מים (שחייה, שייט, קיאקים, דיג) וחוויות אתגר (מטווח חץ וקשת, קיר טיפוס, מסלולי הישרדות, ועוד. ובנוסף לכך גם הולכים לטיולים ליעדים כמו מפלי הניאגרה, פארקי שעשועים וטיולי טבע.<br /> .<br /> <br /> למחנה יש שני חלקים '''א''' - חטיבה צעירה: גילאי 8–13 (כיתות ו'-ח'). '''ב''' חטיבה בוגרת (Teen Division): גילאי 14–16 (כיתות ט'-י&quot;ב).<br /> <br /> המחנה נותן שילוב של תפילה לימוד ותוכן חסידי, יחד עם חוויה שכיף. מהמיוחד במחנה זה בשנים האחרונות, הוא שהמדריך שאחריאי על לימוד תורה בעל פה וכיוצא בזה, הוא אותו מדריך שאחראי על כל שאר פעילויות ומשחקים בערב, כך שהילדים יוצאים בתחושה והרגשה שלימוד התורה הוא כיף.<br /> <br /> החטיבה הבוגרת, בדרך כלל מידי שנה מקיימים טיול ל[[770]] שבברוקלין.<br /> <br /> המחנה פועל לפי מודל תשלומים מדורג, בהתאם לרמת ההכנסה של המשפחה, עם אפשרות לקבלת מלגות מלאות. כמו כן מוצעות הנחות למשתתפים חוזרים, אחים, ולמשפחות המפנות משתתפים חדשים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [camplmanachai.com האתר הרשמי של מחנה למען אחי]<br /> * [jewishcamp.org/camp/camp-lman-achai/ פרופיל המחנה באתר Jewish Camp Network]<br /> <br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=781323 2025-07-02T21:58:40Z

<p>200.12.168.32: /* בהלכה */</p> <hr /> <div>{{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}}<br /> '''היסח הדעת:'''<br /> עינינו הוא הזזת המחשבה מנושא מסויים לנושא אחר.<br /> ==בביאת משיח:==<br /> כתוב בגמרא שאין המשיח בא אלא בהיסח הדעת. הרבי מסבר שהיסח הדעת אין הכוונה ששוכחים ח&quot;ו מהגאולה- אלא שעסוקים כ&quot;כ בלהביא אותה עד שזה נחשב ל&quot;היסח הדעת&quot;.<br /> <br /> ==במחשבה זרה==<br /> היסח את דעת ולא להשים לב למחשבות אלו, אלא להעסיק את המחשבה בענינים '''שאין להם כל שייכות כלל''' למחשבה הקודמת, אפילו לא '''לשלילת המחשבה,''' כי אם בענין שונה לגמרי. ומה טוב באותיות התורה ותפלה, שהרי אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור. {{הערה|שם=:0|אגרות קודש חכ&quot;ג מכ' ח'תתד.}}<br /> מבואר בחסידות ומובן גם בשכל הפשוט שהיסח הדעת אין ענינו '''מלחמה''' עם המחשבה לא טובה{{הערה|למי שהיה אומר תהלים לפני השינה, כדי לתקן או להנצל מענין הידוע, הרבי כתב לו שזה שהוא אומר תהלים - הוא היפך מהיסח הדעת, וק&quot;ל. (אגרות קודש כרך כב ח'רמב).}} ולא מלחמה נגד הענין ולא להתעסק בו, אפילו בשלילת הדבר, (כמה זה לא טוב) כי הרי זה '''היפך''' הענין של היסח הדעת, שעינינו להסיח דעתו לגמרי מכל אפילו מתקונו ומחשבות איך שרע הענין וכו'{{הערה|שם=:1}}.<br /> <br /> ===מקורות===<br /> כמבואר בכ&quot;מ, וההכרח בהיסח הדעת דוקא מבאר בכ&quot;מ ומיוסד ג&quot;כ על תשובת הצ&quot;צ הידועה (נדפסה בשו&quot;ת שלו שער המילואים סי' ס&quot;ב){{הערה|שם=:1|אגרות קודש כרך טז מכ' ה'תתנא.}}.<br /> <br /> == מכתבים של הרבי בנושא: ==<br /> <br /> === מחשבות של עצבות ===<br /> ומובן אשר כוונתי בהאמור בנוגע אלי', ששעת הכושר עתה הוא להוספה בברכת השם להצלחתה בכל עניני' מתחיל מחיזוק הבריאות כפשוטה, ועל ידי פעולה בזה (אפילו קלה) מצד האדם, נותנים לו ומוסיפים כמה פעמים ככה בהברכה מלמעלה, ופעולת האדם הרי לכל לראש היא - התחזקות בהבטחון בהשם והתבוננות בענין השגחתו, השגחה פרטית על כל פרט מבני אדם ועל כל פרטי חייהם, שמסקנא המידית מזה, לא לשים לב למחשבות המעוררות איזה דאגה או עצב ח&quot;ו, ובפרט ע&quot;פ המבואר בתורת רבותינו נשיאינו תורת החסידות, איך שענין העצבות מושלל בהחלט הוא, והשלילה הרי צריכה להיות לא ע&quot;י שקלא וטריא עם עצמו והבאת ראיות וכו' - כי אם על ידי היסח הדעת והעדר שימת לב למחשבות אלו, ובאם לא קל להפטר מהם, הרי מהעצות היעוצות - להעסיק המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי.<br /> <br /> ועוד להוסיף, אשר כיון שלכל דבר צריכה להיות איזו אחיזה בדרכי הטבע, מהנכון שתשאל דעת רופא ותמלא הוראותיו, ולאיזה רופא לפנות, תתייעץ עם הרופא המשפחתי שלהם, ותעשה כל האמור מתוך בטחון חזק, ובסגנון דוד המלך נעים זמירות ישראל בשם כל אחד ואחת מישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ומתוך בריאות וטוב לבב{{הערה|שם=:0}}.<br /> <br /> === מחשבות המבלבלות ===<br /> במ&quot;ש אודות מחשבות המבלבלות - ידוע עצה היעוצה בזה לכל לראש, לבדוק את התפילין שלו שתהיינה כשרות כדין, ועוד להסיח דעתו מכל מחשבות אודותם כותב, והיסח הדעת הוא לא מלחמה עם המחשבות, כי אם להניע את המחשבה ולהעתיקה לענינים אחרים, ומה טוב בעניני תורה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק יט, מכתב ז'ער.}}.<br /> <br /> במענה למכתבה מב' אייר, בו כותבת אודות מחשבות אשר לפעמים מבלבלות אותה, והתחלתן היו לפני כמה שנים, ושואלת דעתי בזה.<br /> <br /> ומובן וגם פשוט שברור הוא שאין בהן כל ממש ומציאות כלל וכלל, ובודאי גם היא עצמה נוכחה בזה, שהרי מאז התחילו המחשבות ראתה חסדי השי&quot;ת וברכתו בפועל במוחש בבנין בית בישראל על יסודי התורה והמצוה, והרי זהו מהענינים הכי יסודים והם עיקר בחיי איש ואשה הישראלים, אלא שבענינים התלוים במחשבה, העצה הכי ראשונה היא היסח הדעת, והיסח הדעת אין ענינו ללחום עם המחשבה בלתי רצוי' אלא להפנות את המחשבה לענין אחר, ומה טוב להפנות המחשבה לעניני יהדות, שאז מעט אור דוחה הרבה חשך, ודלא כמו שכותבת שהיא משתדלת להתגבר על המחשבה, שהרי מלחמה בענין האמור הוא היפך היסח הדעת{{הערה|אגרות קודש כרך יח ו'תתמז. }}.<br /> <br /> === מחשבות בלתי רצויות ===<br /> ב) איך להדוף מחשבות בלתי רצויות.<br /> <br /> בכלל העצה בזה, ע&quot;י היסח הדעת [ולא על ידי מלחמה עם המחשבה, שזהו דורש עיון בה שזהו היפך של היסח הדעת], אלא כיון שהמחשבה משוטטת תמיד, היסח הדעת הוא ע&quot;י שמעסיקים המחשבה בענין שונה לגמרי ומה טוב בענין של תורה ומצוה, ואם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור.<br /> <br /> ג) התחלה וסדר בתקון המדות.<br /> <br /> מובן שאין לקבוע מסמרות בזה שהרי תלוי הרבה בתכונת הנפש של כאו&quot;א ואין דיעותיהם שוות, ולכן יתייעץ עם זקני אנ&quot;ש אשר בסביבתו, המכירים אותו, או שיפרט עניניו לפניהם, והם יורוהו. ונקודה כללית בתקון האמור הוא, הליכה צעד אחר צעד מדרגא לדרגא ולא דלוג וקפיצה, שאין ענינם אלא הוראת שעה לעת מן העתים. כמובן הדברים אמורים בהנוגע רק לגדרים ופרישות בשטח האמור, שהרי מה שאסור אסור לעשות ואין לחכות לימים עד שיגיע לדרגא שיבינו האיסור וכו' שלכן לא רק דילוג וקפיצה הסדר בזה כי אם עקירה לגמרי ממקום הראשון למקום חדש, ומובן ריחוק המקומות מן הקצה אל הקצה, וע&quot;פ המבואר בתניא, שהעובר אפילו על דקדוק קל של ד&quot;ס אסור וקשור הוא בידי החיצונים ר&quot;ל, והשומר אפילו על דקדוק קל של ד&quot;ס מתקשר ומתאחד עי&quot;ז עם אין סוף ב&quot;ה, יעוין שם{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך יח מכ' ז'טו.}}.<br /> <br /> === שמחה ===<br /> וגם בכגון זה יש להמליץ מאמר חז&quot;ל יגעת ומצאת [אלא שהיגיעה בכגון זה היא דוקא על ידי היסח הדעת והתענינות והתבוננות בענינים של שמחה], והרי השם יתברך בורא העולם ויוצר האדם והוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב{{הערה|אגרות קודש כרך כב, מכתב ח'תקפו.}}.<br /> <br /> === תיקון לעון הידוע ===<br /> <br /> ==== התחלת התיקון ====<br /> במענה על מכתבו בו כותב אשר קשה עליו להתגבר על איזה ענין ואינו יודע איך לעשות את זה.<br /> <br /> כבר ידוע שהתחלת התיקון הוא לכל לראש ההשתדלות בהיסח הדעת מכל הענין, והיסח הדעת הוא גם שלא להלחם במחשבות אלו ולא להכנס גם בשקלא וטריא עם היצר הרע המסית ומפתה אותו לחשוב בענין זה, וצריך להשקיע מחשבתו בענין הפכי, זאת אומרת בענין של תורה עלי' נאמר תורה אור.<br /> <br /> כן מהנכון שיהיו חקוקים בזכרונו איזה פרקים משניות ולכל הפחות פרק אחד תניא ובכל יום חול לפני תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה ולאחר התפלה וגם בשויו&quot;ט יאמר השיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - ומובן שצריך להיות זהיר בטבילת עזרא, ולכל לראש חרטה גמורה על העבר ושמירת עיניו מלראות או מלקרות דברים המעוררים ומגרים ולהיות חזק בבטחונו אשר הקב&quot;ה הבטיח שלא ידח ממנו נדח, ואם ח&quot;ו אפילו נכשלים מושללת העצבות ע&quot;ז וכמבואר בספר התניא באריכות ובטח יש לו שיעור לימוד בספר זה, ובאם לא נקבע עד עתה הנה יקבע עתה קביעות לימוד בספר זה, וימצא שם במפתח הענינים שבסוף ספר התניא אותם הפרקים שם מדבר איך שאסור להיות בעצבות ואם אפילו נכשל צריך להתבונן וכו' עיין שם, ויהי רצון שיוכל לבשר טוב בכל האמור{{הערה|אגרות קודש כרך טו ה'תרדע.}}.<br /> <br /> ה) אופן התקון בענין הידוע, בזמננו זה, הוא - ענין היסח הדעת, והיסח הדעת אין הכוונה, מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להסיח דעת ממנה ולהניע את כח המחשבה ולהעסיקו בענין אחר, ומה טוב באותיות התורה והתפלה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך, עאכו&quot;כ הרבה אור{{הערה|אגרות קודש כרך כב, מכתב ח'שמב.}}.<br /> <br /> ולשאלתו תקון בענין הידוע - הנה יסיח דעתו מזה לגמרי, והיסח הדעת אינו ענין של מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להניע את המחשבה לענין אחר ומה טוב לתקוע ולהעסיקה באותיות של תורה ותפלה, שאם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור{{הערה|אגרות קודש חלק כ, מכתב ז'תצ.}}.<br /> <br /> ובמ&quot;ש אודות הענין הידוע, - ידוע העצה בזה להסיח דעת מזה לגמרי, ועד לאחרי [ה]חתונה בשעה טובה ומוצלחת, והיסח הדעת אינו ענין של מלחמה עם המחשבות הלא טובות, אלא להניע את המחשבה לענין אחר, ומה טוב לענינים של תורה ותפלה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור, ולכן יהי' בקי בעל פה לכה&quot;פ איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא, ויעבור עליהם במחשבה או גם בדבור בכל עת מצוא.<br /> <br /> כן מהנכון אשר בכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש פרוטות אחדות לצדקה, וכן ישמור על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים.<br /> <br /> ובמ&quot;ש אודות התעניות יחליף זה בתענית רצון, ז.א. שלא למלאות רצונו באכילת מאכל ערב וכיו&quot;ב ולהחליפם בנועם ועריבות בתורה ומצותי', ובזה מובן וגם פשוט השפעה על הזולת, שעליו להביט על עצמו כשלוחו של מקום ב&quot;ה, וכדבר משנה סוף קדושין אני נבראתי לשמש את קוני, אשר שמוש קונו הוא ע&quot;י הפצת תורתנו תורת חיים, וקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם, ועליו לעשות בזה בכל מקום שידו מגעת פעם אחר פעם ובדברים היוצאין מן הלב, שאז ה&quot;ה נכנסים ללב השומע, ואם לעת עתה לא נכנסו הרי זוהי הוכחה שאינו מדבר בלבביות הדרושה, ואדרבה באם ידברו כנ&quot;ל בדרכי נועם אבל בתוקף, לא לבד שיצליח בהנוגע לזולתו אלא שיצליח כהנה בהנוגע לעצמו ובלבטי נפשו, והרי הימים עת רצון אשר (כמבואר בלקוטי תורה לרבנו הזקן פ' ראה ד&quot;ה אני לדודי) אז המלך בשדה וכו' ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך יט, מכ' ז'תכו.}}.<br /> <br /> אנו אין לנו אלא הוראת תורתנו תורת חיים (גם כפשוטם בעולמנו זה), שאין לך דבר העומד בפני התשובה ובפרט שכמה דרגות בתשובה ועד לתשובה, שמתוך היותו בארץ צי' וצלמות היא הס&quot;א וכו' כמבואר הענינים בתניא סוף פרק ז' ובכ&quot;מ ובפרט כשיתחיל תיכף בתקון העבר (לכל לראש ע&quot;י המלחמה והחלטה, ככל הדרוש, בהנוגע לפועל כמובן וגם פשוט, וידוע העצה בזה להסיח דעתו לגמרי מכל הענין, והיסח הדעת הוא לא מלחמה עם המחשבה, אלא להניע המחשבה לענין אחר ומה טוב בענין של תורה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור), והעיקר ע&quot;י השפעתו בסביבתו ללמדם תורה, והרי המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו, שזהו תקון מדה כנגד מדה, ומוכרח גם כן שיהיו דברי תורה חקוקים במוח זכרונו והוא ע&quot;י שילמוד בעל פה לכה&quot;פ איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא, וכמבואר גם בלקו&quot;ת פ' קדושים ד&quot;ה והדרת פני זקן, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור{{הערה|אגרות קודש חי&quot;ח, מכ' ו'תשמה.}}.<br /> <br /> במענה על מכתבו, בו שואל עצה איך לצאת מהענינים הבלתי רצוים.<br /> <br /> וידוע אשר לכל לראש צריך להסיח דעת מכל הענין אפילו גם מתיקונו (ראה בזה ג&quot;כ שו&quot;ת צמח צדק שער המילואים סימן סב), והיסח הדעת פירושו כמבואר בכ&quot;מ בש&quot;ס לא אופן מלחמה בזה שזה ג&quot;כ היפך ענין היסח הדעת, אלא להסיח דעתו לענין אחר כיון שהמחשבה משוטטת תמיד היסח הדעת הוא ע&quot;י שיעתיק מחשבתו לענין אחר לגמרי ומה טוב בענין של אור תורה שהרי אפילו מעט אור דוחה הרבה חשך.<br /> <br /> וכיון שלכל דבר צריכים סייעתא דשמיא, הנה נוסף על שבטח זהיר הוא בטבילת עזרא, מהנכון שבכל יום חול לפני תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה וכמרז&quot;ל ר&quot;א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, וישמור על שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע בחומש תהלים ותניא הידועים, אשר סגולה הם לכו&quot;כ ענינים. מובן שכל הנ&quot;ל צ&quot;ל בלי נדר כנוהג בישראל עתה וכמובן הענין ממ&quot;ש בלקו&quot;ת פ' מטות דרושי הנדר ובסהמ&quot;צ להצ&quot;צ מצות נדרים{{הערה|אגרות קודש כרך טו ה'תקטז.}}.<br /> <br /> === מחשבות המבלבלות משקידה בתורה ===<br /> במענה על מכתבו אשר כיון שאין הוא שבע רצון מפרטים אחדים בסדרי הישיבה, ולפי דעתו מבלבלים פרטים אלו מהתמדה בלימוד כדבעי, וכן בהנוגע להתפלה, הרי יש אצלו סברא אודות נסיעה לישיבת תומכי תמימים באה&quot;ק ת&quot;ו, ושואל חוות דעתי בזה.<br /> <br /> והנה למותר להאריך בהידוע ופשוט, אשר הענינים המפריעים לתורה עבודה או גמילת חסדים, סיבתם הוא השאור שבעיסה, היינו היצר הרע המבלבל את האדם בכמה אופנים ודרכים, כי אף שנקרא כסיל, הנה בכל זה בהנוגע לעבודתו - אומן מומחה הוא, וכידוע פתגם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, אשר היצר הרע בא לכל אחד ואחד בטענות מתאימות לתכונת נפש אדם פרטי זה עד שגם לפעמים הוא מתלבש באצטלא של צורבא מרבנן, ירא שמים וכו', ולכן על כל אחד לבדוק הדק היטב היטב הדק את הנופל בדעתו בהנוגע שינויים בעבודת השי&quot;ת, ולדעת מי הטוען טענות אלו, אם מצד ימין או מצד שמאל. ובטח ידוע לו הסיפור אודות הרה&quot;צ מטשערנוביל, שנדפס בשיחת פסח תש&quot;ג, ואחת הבחינות היא אם השינוי יגרום לביטול תורה ועבודה - או לאו.<br /> <br /> ובנידון דידי' - כיון שנמצא הוא בישיבה שנתייסדה על ידי צדיקים נשיאי הדור ומתנהלת ברוחם, היינו לימוד התורה ביראת שמים, הנה קרוב הדבר, גם מבלי ידיעות פרטיות בזה, שלימוד בה תועלת גדולה כרוכה בזה, ובמילא מובן גם כן אשר היצה&quot;ר מתקומם בזה בכמה מיני תחבולות לבטל ולבלבל אותו מלהתנהג מתאים לפי דרישת הישיבה בכל הפרטים.<br /> <br /> מובן גם כן, שאם יבוא היצה&quot;ר ויגלה כוונתו שאינו רוצה להניחו להיות שוקד בלימדו תורת הנגלה ותורת החסידות, הרי בטח לא ישמע לו, ומתאים למה שנאמר והנחש הי' ערום, הרי בא בערמומיות, שאדרבה הישיבה מבלבלת אותו משקידה בתורה ומענינים דעבודת השם ביראת שמים כדבעי, שאז תקוותו שיתקבלו הטענות שלו, ויבלבל אותו מתורה ותפלה. ואף שצריך היצה&quot;ר להבטיח לו שאם יבוא לישיבה אחרת הרי אז לא יבלבל אותו ויכל לשקוד בתורה ולהדר בתפלה, הרי מובטח הוא היצה&quot;ר, שכיון שישמע לקולו בתחלה - שכל התחלות קשות - הרי בטח גם אחר כך ימצא אופן איך להמשיכו עוד יותר ברשתו.<br /> <br /> כי הרי נתנה לאדם הבחירה חפשית ושני דרכים לפניו, וכמאמר הכתוב ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את כו', אבל ביחד עם זה ניתנו לו לאדם סיוע מיוחד שיבחר בטוב, וכמאמר הכתוב ובחרת בחיים. ובודאי גם בנידון דידי' הרי אף שהיצה&quot;ר הוא ערום ביותר, ניתנו לו הכוחות לבטל כל הטענות שלו ולהתאמץ במסירה ונתינה על ידי היסח הדעת גמור מהטענות המבלבלות שאין הסביבה מתאמת לפניו ושהכל אשמים בביטול תורה ותפלה שלו ולא הוא בעצמו כו' וכו'.<br /> <br /> מובן גם כן שבין חביריו בישיבה ישנם כמה ענינים הדורשים תיקון, כי אין שלם בתכלית השלימות אלא הקב&quot;ה בורא העולם אבל העצה לזה הוא שישפיע על חביריו בתיקון עניניהם, ולא שהוא יהי' מושפע מהם, אשר זהו ג&quot;כ סגולה שיתתקנו חסרונותיו הוא על ידי חביריו, וכמאמר - וכמבואר - בהענין דכל ישראל ערבים זב&quot;ז, שהם קומה שלימה ויש מעלה בזה מה שאין בזה, ועל ידי אהבת ישראל משלימים כל אחד את חבירו.<br /> <br /> המורם מכל הנ&quot;ל, שיסיח דעתו ממחשבות המבלבלות מתורה ועבודה '''וישקיע''' את עצמו בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות ובעבודת התפלה - מתאים לסדרי הישיבה ודרישותי', ותקויים בו הבטחת רז&quot;ל אשר יגעת - הרי אז - ומצאת.<br /> <br /> אינו מזכיר אם גם בנוגע לחבירו... שי' הרי גם אותו מבלבלים אלו הטענות שכותב בהנוגע לעניניו, ואם כן הוא - הרי מובן שגם אליו שייך מענה הנ&quot;ל{{הערה|אגרות קודש כרך כא מכתב ח'ו.}}.<br /> <br /> === ספיקות באמונה ===<br /> ולכתבו אודות אמונה פשוטה.<br /> <br /> מבואר בספרים הק' וביחוד בספרי חסידות, איך שנמצאת היא '''בשלימות''' אצל כל אחד ואחת מבני ישראל, שכל אחד ואחת נקראים בן אברהם יצחק ויעקב ובת שרה רבקה רחל ולאה, אלא שלפעמים היצר הרע מטריד את כח המחשבה וגם מטעה את האדם לחשוב בענינים אחרים ולפעמים גם בענינים הפכים, ולזה מועיל כמבואר בספר תניא קדישא, לרגוז על נפש הבהמית וכו' אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' (תניא פרק כ&quot;ט ובשאר מקומות כמצוין במפתח הענינים, בסוף ספר התניא).<br /> <br /> ועוד דרך בזה והיא מעולה יותר, וכמדומה שכבר כתבתי לו זה, היסח הדעת לגמרי, וכשבא היצר בפיתוייו, עונים לו, שאין עתה פנוי הוא לכך, כי צריך ללמוד וצריך לקיים מצוה ולהתפלל וכו' וביחד עם זה הפרשה לצדקה פרוטות אחדות בכל יום חול בבקר קודם התפלה ושמירת שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועוד ועיקר התמדה ושקידה מתאים לסדרי הישיבה, והרי אפילו מעט אור דוחה אפילו הרבה חשך{{הערה|אגרות קודש כרך כ, מכתב ז'תקיג.}}.<br /> <br /> תקותי אשר שורותי המעטות בכמות, תספיקנה לעורר מחשבתה ולכוונה לנקודה האמיתית והפנימית שלה בעצמה, והיא, אשר בפנימיות נפשה, בוטחת בהחלט, אשר השם יתברך משגיח עלי', ועלי' רק להוציא מחשבה זו מפנימית הנפש לעניני' בחיי היום יומים, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, וכנ&quot;ל הדרך לזה הוא, לא על ידי דיון והעמקה בשכל, כי אם לסמוך על הרגש הפנימי שלה, שבוטחת בהשם יתברך, ולא לחפש ספיקות ולברוא קושיות, שאינן קושיות כלל, ובאמת גם אין מבלבלות אותה, והיסח הדעת מכל הענין, בודאי שיעזור לה להפטר בקל מהבלבולים האמורים{{הערה|אגרות קודש כרך יח ו'תתצג.}}.<br /> <br /> === התרגשות ומצב רוח ===<br /> ד) במ&quot;ש אודות מניעה מהריון וכו'.<br /> <br /> הרי תורתנו - מל' הוראה - היא תורת חיים (כולל חיים לא רק בעוה&quot;ב אלא גם בעולם הזה, ואדרבה - הוא העיקר, שהרי לא בשמים היא) והענין דלחץ דם, מלבד שמשתנה מזמן לזמן ותלוי במצב ההתרגשות ובמצב רוח בכלל וכו' והיסח הדעת ממעט בזה כו&quot;כ, הנה גם הרופא יסבירם אשר אלפים ואלפים בלחץ דם יותר על הרגיל, מולידים בנים ובנות באופן הכי טוב וכו'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך יט ז'נב.}}.<br /> <br /> === פחד ===<br /> במענה על מכתבו עם הפ&quot;נ שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ&quot;ק [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, בו כותב אשר מרגיש פחד וכו'.<br /> <br /> והנה בכלל ענינים כמו אלו אין להם מציאות (מלבד זה שהאדם חושב אודות זה ומתבונן בהם), והיסח הדעת מבטלם כליל, וידוע בענין היסח הדעת שאין זה מלחמה עם מחשבה מסוימה, שהרי גם מלחמה היפך דהיסח הדעת הוא, כי אם הענין כפשוטו שחושב ומתבונן בענינים אחרים לגמרי, וכשעולה מחשבה זו במוחו, אינו שם לבו עלי' ופשיטא שאין מגדילה וגם אין נלחם כנגדה אלא דוחה אותה ע&quot;י מחשבה אחרת וביחוד ע&quot;י מחשבה דעניני תורה ומצות שאפילו מעט אור דוחה הרבה חשך אפילו.<br /> <br /> מובן שהנ&quot;ל בנקל יותר לגשם כשהגוף חזק ובריא, ולכן כדאי שישאל עצת רופא בהנוגע לזה ויעשה כהוראתו בפועל אבל כנ&quot;ל מבלי התבונן אם יש לו רגש פחד כו' וכו' והרי נמצאים אנו בימים דחתימה וגמר חתימה טובה והשי&quot;ת שהוא עצם הטוב משפיע טוב עד למטה לאיש הישראלי בטוב הנראה והנגלה{{הערה|אגרות קודש כרך טז, מכ' ה'תשצ.}}.<br /> <br /> == בהלכה ==<br /> היסח הדעת נפוץ בתחומים שונים בהלכה, ומשמעותו משתנה בהתאם להקשר ההלכתי שבו הוא נידון.<br /> <br /> '''טהרה וטומאה''' – כאשר אדם מסיח את דעתו מגופו או מכלים טהורים שהוא נושא, הדבר עשוי להיחשב כפגם בשמירה על טהרתם. לדוגמה, אם הכהן המסיח דעתו מהגוף או מהבגדים, ייתכן שנפסלו לעניין עבודת המקדש או אכילת תרומה.<br /> <br /> '''[[מצות תפילין|תפילין]]''' – בהלכות תפילין, נדרשת &quot;כוונת הלב&quot; ושימת לב מתמדת. הסחת הדעת עשויה לפגום במצוות הנחת תפילין, בפרט כאשר היא מלווה בהתנהגות קלת ראש או שאינה הולמת את קדושתן{{הערה|שולחן ערוך אדמור הזקן הלכות תפילין סי' כ&quot;ח סעיף א'.}}.<br /> <br /> '''[[ברכה ראשונה]] ו[[ברכה אחרונה|אחרונה]] על [[אכילה]] ו[[שתייה]]''' – בהלכות ברכות, אם אדם הסיח דעתו מהמשך הסעודה או מהמאכל, ייתכן שיהיה עליו לברך ברכה חדשה אם ירצה להמשיך לאכול או לשתות.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה: סגנון]]<br /> [[קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה דחופה]]<br /> {{DEFAULTSORT:משתמש:ז.ר./היסח הדעת}}</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%97_%D7%94%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=781322 2025-07-02T21:58:15Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>{{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}}<br /> '''היסח הדעת:'''<br /> עינינו הוא הזזת המחשבה מנושא מסויים לנושא אחר.<br /> ==בביאת משיח:==<br /> כתוב בגמרא שאין המשיח בא אלא בהיסח הדעת. הרבי מסבר שהיסח הדעת אין הכוונה ששוכחים ח&quot;ו מהגאולה- אלא שעסוקים כ&quot;כ בלהביא אותה עד שזה נחשב ל&quot;היסח הדעת&quot;.<br /> <br /> ==במחשבה זרה==<br /> היסח את דעת ולא להשים לב למחשבות אלו, אלא להעסיק את המחשבה בענינים '''שאין להם כל שייכות כלל''' למחשבה הקודמת, אפילו לא '''לשלילת המחשבה,''' כי אם בענין שונה לגמרי. ומה טוב באותיות התורה ותפלה, שהרי אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור. {{הערה|שם=:0|אגרות קודש חכ&quot;ג מכ' ח'תתד.}}<br /> מבואר בחסידות ומובן גם בשכל הפשוט שהיסח הדעת אין ענינו '''מלחמה''' עם המחשבה לא טובה{{הערה|למי שהיה אומר תהלים לפני השינה, כדי לתקן או להנצל מענין הידוע, הרבי כתב לו שזה שהוא אומר תהלים - הוא היפך מהיסח הדעת, וק&quot;ל. (אגרות קודש כרך כב ח'רמב).}} ולא מלחמה נגד הענין ולא להתעסק בו, אפילו בשלילת הדבר, (כמה זה לא טוב) כי הרי זה '''היפך''' הענין של היסח הדעת, שעינינו להסיח דעתו לגמרי מכל אפילו מתקונו ומחשבות איך שרע הענין וכו'{{הערה|שם=:1}}.<br /> <br /> ===מקורות===<br /> כמבואר בכ&quot;מ, וההכרח בהיסח הדעת דוקא מבאר בכ&quot;מ ומיוסד ג&quot;כ על תשובת הצ&quot;צ הידועה (נדפסה בשו&quot;ת שלו שער המילואים סי' ס&quot;ב){{הערה|שם=:1|אגרות קודש כרך טז מכ' ה'תתנא.}}.<br /> <br /> == מכתבים של הרבי בנושא: ==<br /> <br /> === מחשבות של עצבות ===<br /> ומובן אשר כוונתי בהאמור בנוגע אלי', ששעת הכושר עתה הוא להוספה בברכת השם להצלחתה בכל עניני' מתחיל מחיזוק הבריאות כפשוטה, ועל ידי פעולה בזה (אפילו קלה) מצד האדם, נותנים לו ומוסיפים כמה פעמים ככה בהברכה מלמעלה, ופעולת האדם הרי לכל לראש היא - התחזקות בהבטחון בהשם והתבוננות בענין השגחתו, השגחה פרטית על כל פרט מבני אדם ועל כל פרטי חייהם, שמסקנא המידית מזה, לא לשים לב למחשבות המעוררות איזה דאגה או עצב ח&quot;ו, ובפרט ע&quot;פ המבואר בתורת רבותינו נשיאינו תורת החסידות, איך שענין העצבות מושלל בהחלט הוא, והשלילה הרי צריכה להיות לא ע&quot;י שקלא וטריא עם עצמו והבאת ראיות וכו' - כי אם על ידי היסח הדעת והעדר שימת לב למחשבות אלו, ובאם לא קל להפטר מהם, הרי מהעצות היעוצות - להעסיק המחשבה בענינים שאין להם כל שייכות כלל למחשבה הקודמת, אפילו לא לשלילת המחשבה, כי אם בענין שונה לגמרי.<br /> <br /> ועוד להוסיף, אשר כיון שלכל דבר צריכה להיות איזו אחיזה בדרכי הטבע, מהנכון שתשאל דעת רופא ותמלא הוראותיו, ולאיזה רופא לפנות, תתייעץ עם הרופא המשפחתי שלהם, ותעשה כל האמור מתוך בטחון חזק, ובסגנון דוד המלך נעים זמירות ישראל בשם כל אחד ואחת מישראל, ה' רועי לא אחסר, ה' לי לא אירא, ומתוך בריאות וטוב לבב{{הערה|שם=:0}}.<br /> <br /> === מחשבות המבלבלות ===<br /> במ&quot;ש אודות מחשבות המבלבלות - ידוע עצה היעוצה בזה לכל לראש, לבדוק את התפילין שלו שתהיינה כשרות כדין, ועוד להסיח דעתו מכל מחשבות אודותם כותב, והיסח הדעת הוא לא מלחמה עם המחשבות, כי אם להניע את המחשבה ולהעתיקה לענינים אחרים, ומה טוב בעניני תורה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] חלק יט, מכתב ז'ער.}}.<br /> <br /> במענה למכתבה מב' אייר, בו כותבת אודות מחשבות אשר לפעמים מבלבלות אותה, והתחלתן היו לפני כמה שנים, ושואלת דעתי בזה.<br /> <br /> ומובן וגם פשוט שברור הוא שאין בהן כל ממש ומציאות כלל וכלל, ובודאי גם היא עצמה נוכחה בזה, שהרי מאז התחילו המחשבות ראתה חסדי השי&quot;ת וברכתו בפועל במוחש בבנין בית בישראל על יסודי התורה והמצוה, והרי זהו מהענינים הכי יסודים והם עיקר בחיי איש ואשה הישראלים, אלא שבענינים התלוים במחשבה, העצה הכי ראשונה היא היסח הדעת, והיסח הדעת אין ענינו ללחום עם המחשבה בלתי רצוי' אלא להפנות את המחשבה לענין אחר, ומה טוב להפנות המחשבה לעניני יהדות, שאז מעט אור דוחה הרבה חשך, ודלא כמו שכותבת שהיא משתדלת להתגבר על המחשבה, שהרי מלחמה בענין האמור הוא היפך היסח הדעת{{הערה|אגרות קודש כרך יח ו'תתמז. }}.<br /> <br /> === מחשבות בלתי רצויות ===<br /> ב) איך להדוף מחשבות בלתי רצויות.<br /> <br /> בכלל העצה בזה, ע&quot;י היסח הדעת [ולא על ידי מלחמה עם המחשבה, שזהו דורש עיון בה שזהו היפך של היסח הדעת], אלא כיון שהמחשבה משוטטת תמיד, היסח הדעת הוא ע&quot;י שמעסיקים המחשבה בענין שונה לגמרי ומה טוב בענין של תורה ומצוה, ואם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור.<br /> <br /> ג) התחלה וסדר בתקון המדות.<br /> <br /> מובן שאין לקבוע מסמרות בזה שהרי תלוי הרבה בתכונת הנפש של כאו&quot;א ואין דיעותיהם שוות, ולכן יתייעץ עם זקני אנ&quot;ש אשר בסביבתו, המכירים אותו, או שיפרט עניניו לפניהם, והם יורוהו. ונקודה כללית בתקון האמור הוא, הליכה צעד אחר צעד מדרגא לדרגא ולא דלוג וקפיצה, שאין ענינם אלא הוראת שעה לעת מן העתים. כמובן הדברים אמורים בהנוגע רק לגדרים ופרישות בשטח האמור, שהרי מה שאסור אסור לעשות ואין לחכות לימים עד שיגיע לדרגא שיבינו האיסור וכו' שלכן לא רק דילוג וקפיצה הסדר בזה כי אם עקירה לגמרי ממקום הראשון למקום חדש, ומובן ריחוק המקומות מן הקצה אל הקצה, וע&quot;פ המבואר בתניא, שהעובר אפילו על דקדוק קל של ד&quot;ס אסור וקשור הוא בידי החיצונים ר&quot;ל, והשומר אפילו על דקדוק קל של ד&quot;ס מתקשר ומתאחד עי&quot;ז עם אין סוף ב&quot;ה, יעוין שם{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך יח מכ' ז'טו.}}.<br /> <br /> === שמחה ===<br /> וגם בכגון זה יש להמליץ מאמר חז&quot;ל יגעת ומצאת [אלא שהיגיעה בכגון זה היא דוקא על ידי היסח הדעת והתענינות והתבוננות בענינים של שמחה], והרי השם יתברך בורא העולם ויוצר האדם והוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב{{הערה|אגרות קודש כרך כב, מכתב ח'תקפו.}}.<br /> <br /> === תיקון לעון הידוע ===<br /> <br /> ==== התחלת התיקון ====<br /> במענה על מכתבו בו כותב אשר קשה עליו להתגבר על איזה ענין ואינו יודע איך לעשות את זה.<br /> <br /> כבר ידוע שהתחלת התיקון הוא לכל לראש ההשתדלות בהיסח הדעת מכל הענין, והיסח הדעת הוא גם שלא להלחם במחשבות אלו ולא להכנס גם בשקלא וטריא עם היצר הרע המסית ומפתה אותו לחשוב בענין זה, וצריך להשקיע מחשבתו בענין הפכי, זאת אומרת בענין של תורה עלי' נאמר תורה אור.<br /> <br /> כן מהנכון שיהיו חקוקים בזכרונו איזה פרקים משניות ולכל הפחות פרק אחד תניא ובכל יום חול לפני תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה ולאחר התפלה וגם בשויו&quot;ט יאמר השיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - ומובן שצריך להיות זהיר בטבילת עזרא, ולכל לראש חרטה גמורה על העבר ושמירת עיניו מלראות או מלקרות דברים המעוררים ומגרים ולהיות חזק בבטחונו אשר הקב&quot;ה הבטיח שלא ידח ממנו נדח, ואם ח&quot;ו אפילו נכשלים מושללת העצבות ע&quot;ז וכמבואר בספר התניא באריכות ובטח יש לו שיעור לימוד בספר זה, ובאם לא נקבע עד עתה הנה יקבע עתה קביעות לימוד בספר זה, וימצא שם במפתח הענינים שבסוף ספר התניא אותם הפרקים שם מדבר איך שאסור להיות בעצבות ואם אפילו נכשל צריך להתבונן וכו' עיין שם, ויהי רצון שיוכל לבשר טוב בכל האמור{{הערה|אגרות קודש כרך טו ה'תרדע.}}.<br /> <br /> ה) אופן התקון בענין הידוע, בזמננו זה, הוא - ענין היסח הדעת, והיסח הדעת אין הכוונה, מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להסיח דעת ממנה ולהניע את כח המחשבה ולהעסיקו בענין אחר, ומה טוב באותיות התורה והתפלה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך, עאכו&quot;כ הרבה אור{{הערה|אגרות קודש כרך כב, מכתב ח'שמב.}}.<br /> <br /> ולשאלתו תקון בענין הידוע - הנה יסיח דעתו מזה לגמרי, והיסח הדעת אינו ענין של מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להניע את המחשבה לענין אחר ומה טוב לתקוע ולהעסיקה באותיות של תורה ותפלה, שאם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור{{הערה|אגרות קודש חלק כ, מכתב ז'תצ.}}.<br /> <br /> ובמ&quot;ש אודות הענין הידוע, - ידוע העצה בזה להסיח דעת מזה לגמרי, ועד לאחרי [ה]חתונה בשעה טובה ומוצלחת, והיסח הדעת אינו ענין של מלחמה עם המחשבות הלא טובות, אלא להניע את המחשבה לענין אחר, ומה טוב לענינים של תורה ותפלה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור, ולכן יהי' בקי בעל פה לכה&quot;פ איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא, ויעבור עליהם במחשבה או גם בדבור בכל עת מצוא.<br /> <br /> כן מהנכון אשר בכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש פרוטות אחדות לצדקה, וכן ישמור על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים.<br /> <br /> ובמ&quot;ש אודות התעניות יחליף זה בתענית רצון, ז.א. שלא למלאות רצונו באכילת מאכל ערב וכיו&quot;ב ולהחליפם בנועם ועריבות בתורה ומצותי', ובזה מובן וגם פשוט השפעה על הזולת, שעליו להביט על עצמו כשלוחו של מקום ב&quot;ה, וכדבר משנה סוף קדושין אני נבראתי לשמש את קוני, אשר שמוש קונו הוא ע&quot;י הפצת תורתנו תורת חיים, וקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם, ועליו לעשות בזה בכל מקום שידו מגעת פעם אחר פעם ובדברים היוצאין מן הלב, שאז ה&quot;ה נכנסים ללב השומע, ואם לעת עתה לא נכנסו הרי זוהי הוכחה שאינו מדבר בלבביות הדרושה, ואדרבה באם ידברו כנ&quot;ל בדרכי נועם אבל בתוקף, לא לבד שיצליח בהנוגע לזולתו אלא שיצליח כהנה בהנוגע לעצמו ובלבטי נפשו, והרי הימים עת רצון אשר (כמבואר בלקוטי תורה לרבנו הזקן פ' ראה ד&quot;ה אני לדודי) אז המלך בשדה וכו' ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך יט, מכ' ז'תכו.}}.<br /> <br /> אנו אין לנו אלא הוראת תורתנו תורת חיים (גם כפשוטם בעולמנו זה), שאין לך דבר העומד בפני התשובה ובפרט שכמה דרגות בתשובה ועד לתשובה, שמתוך היותו בארץ צי' וצלמות היא הס&quot;א וכו' כמבואר הענינים בתניא סוף פרק ז' ובכ&quot;מ ובפרט כשיתחיל תיכף בתקון העבר (לכל לראש ע&quot;י המלחמה והחלטה, ככל הדרוש, בהנוגע לפועל כמובן וגם פשוט, וידוע העצה בזה להסיח דעתו לגמרי מכל הענין, והיסח הדעת הוא לא מלחמה עם המחשבה, אלא להניע המחשבה לענין אחר ומה טוב בענין של תורה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו&quot;כ הרבה אור), והעיקר ע&quot;י השפעתו בסביבתו ללמדם תורה, והרי המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו, שזהו תקון מדה כנגד מדה, ומוכרח גם כן שיהיו דברי תורה חקוקים במוח זכרונו והוא ע&quot;י שילמוד בעל פה לכה&quot;פ איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא, וכמבואר גם בלקו&quot;ת פ' קדושים ד&quot;ה והדרת פני זקן, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור{{הערה|אגרות קודש חי&quot;ח, מכ' ו'תשמה.}}.<br /> <br /> במענה על מכתבו, בו שואל עצה איך לצאת מהענינים הבלתי רצוים.<br /> <br /> וידוע אשר לכל לראש צריך להסיח דעת מכל הענין אפילו גם מתיקונו (ראה בזה ג&quot;כ שו&quot;ת צמח צדק שער המילואים סימן סב), והיסח הדעת פירושו כמבואר בכ&quot;מ בש&quot;ס לא אופן מלחמה בזה שזה ג&quot;כ היפך ענין היסח הדעת, אלא להסיח דעתו לענין אחר כיון שהמחשבה משוטטת תמיד היסח הדעת הוא ע&quot;י שיעתיק מחשבתו לענין אחר לגמרי ומה טוב בענין של אור תורה שהרי אפילו מעט אור דוחה הרבה חשך.<br /> <br /> וכיון שלכל דבר צריכים סייעתא דשמיא, הנה נוסף על שבטח זהיר הוא בטבילת עזרא, מהנכון שבכל יום חול לפני תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה וכמרז&quot;ל ר&quot;א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, וישמור על שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע בחומש תהלים ותניא הידועים, אשר סגולה הם לכו&quot;כ ענינים. מובן שכל הנ&quot;ל צ&quot;ל בלי נדר כנוהג בישראל עתה וכמובן הענין ממ&quot;ש בלקו&quot;ת פ' מטות דרושי הנדר ובסהמ&quot;צ להצ&quot;צ מצות נדרים{{הערה|אגרות קודש כרך טו ה'תקטז.}}.<br /> <br /> === מחשבות המבלבלות משקידה בתורה ===<br /> במענה על מכתבו אשר כיון שאין הוא שבע רצון מפרטים אחדים בסדרי הישיבה, ולפי דעתו מבלבלים פרטים אלו מהתמדה בלימוד כדבעי, וכן בהנוגע להתפלה, הרי יש אצלו סברא אודות נסיעה לישיבת תומכי תמימים באה&quot;ק ת&quot;ו, ושואל חוות דעתי בזה.<br /> <br /> והנה למותר להאריך בהידוע ופשוט, אשר הענינים המפריעים לתורה עבודה או גמילת חסדים, סיבתם הוא השאור שבעיסה, היינו היצר הרע המבלבל את האדם בכמה אופנים ודרכים, כי אף שנקרא כסיל, הנה בכל זה בהנוגע לעבודתו - אומן מומחה הוא, וכידוע פתגם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, אשר היצר הרע בא לכל אחד ואחד בטענות מתאימות לתכונת נפש אדם פרטי זה עד שגם לפעמים הוא מתלבש באצטלא של צורבא מרבנן, ירא שמים וכו', ולכן על כל אחד לבדוק הדק היטב היטב הדק את הנופל בדעתו בהנוגע שינויים בעבודת השי&quot;ת, ולדעת מי הטוען טענות אלו, אם מצד ימין או מצד שמאל. ובטח ידוע לו הסיפור אודות הרה&quot;צ מטשערנוביל, שנדפס בשיחת פסח תש&quot;ג, ואחת הבחינות היא אם השינוי יגרום לביטול תורה ועבודה - או לאו.<br /> <br /> ובנידון דידי' - כיון שנמצא הוא בישיבה שנתייסדה על ידי צדיקים נשיאי הדור ומתנהלת ברוחם, היינו לימוד התורה ביראת שמים, הנה קרוב הדבר, גם מבלי ידיעות פרטיות בזה, שלימוד בה תועלת גדולה כרוכה בזה, ובמילא מובן גם כן אשר היצה&quot;ר מתקומם בזה בכמה מיני תחבולות לבטל ולבלבל אותו מלהתנהג מתאים לפי דרישת הישיבה בכל הפרטים.<br /> <br /> מובן גם כן, שאם יבוא היצה&quot;ר ויגלה כוונתו שאינו רוצה להניחו להיות שוקד בלימדו תורת הנגלה ותורת החסידות, הרי בטח לא ישמע לו, ומתאים למה שנאמר והנחש הי' ערום, הרי בא בערמומיות, שאדרבה הישיבה מבלבלת אותו משקידה בתורה ומענינים דעבודת השם ביראת שמים כדבעי, שאז תקוותו שיתקבלו הטענות שלו, ויבלבל אותו מתורה ותפלה. ואף שצריך היצה&quot;ר להבטיח לו שאם יבוא לישיבה אחרת הרי אז לא יבלבל אותו ויכל לשקוד בתורה ולהדר בתפלה, הרי מובטח הוא היצה&quot;ר, שכיון שישמע לקולו בתחלה - שכל התחלות קשות - הרי בטח גם אחר כך ימצא אופן איך להמשיכו עוד יותר ברשתו.<br /> <br /> כי הרי נתנה לאדם הבחירה חפשית ושני דרכים לפניו, וכמאמר הכתוב ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את כו', אבל ביחד עם זה ניתנו לו לאדם סיוע מיוחד שיבחר בטוב, וכמאמר הכתוב ובחרת בחיים. ובודאי גם בנידון דידי' הרי אף שהיצה&quot;ר הוא ערום ביותר, ניתנו לו הכוחות לבטל כל הטענות שלו ולהתאמץ במסירה ונתינה על ידי היסח הדעת גמור מהטענות המבלבלות שאין הסביבה מתאמת לפניו ושהכל אשמים בביטול תורה ותפלה שלו ולא הוא בעצמו כו' וכו'.<br /> <br /> מובן גם כן שבין חביריו בישיבה ישנם כמה ענינים הדורשים תיקון, כי אין שלם בתכלית השלימות אלא הקב&quot;ה בורא העולם אבל העצה לזה הוא שישפיע על חביריו בתיקון עניניהם, ולא שהוא יהי' מושפע מהם, אשר זהו ג&quot;כ סגולה שיתתקנו חסרונותיו הוא על ידי חביריו, וכמאמר - וכמבואר - בהענין דכל ישראל ערבים זב&quot;ז, שהם קומה שלימה ויש מעלה בזה מה שאין בזה, ועל ידי אהבת ישראל משלימים כל אחד את חבירו.<br /> <br /> המורם מכל הנ&quot;ל, שיסיח דעתו ממחשבות המבלבלות מתורה ועבודה '''וישקיע''' את עצמו בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות ובעבודת התפלה - מתאים לסדרי הישיבה ודרישותי', ותקויים בו הבטחת רז&quot;ל אשר יגעת - הרי אז - ומצאת.<br /> <br /> אינו מזכיר אם גם בנוגע לחבירו... שי' הרי גם אותו מבלבלים אלו הטענות שכותב בהנוגע לעניניו, ואם כן הוא - הרי מובן שגם אליו שייך מענה הנ&quot;ל{{הערה|אגרות קודש כרך כא מכתב ח'ו.}}.<br /> <br /> === ספיקות באמונה ===<br /> ולכתבו אודות אמונה פשוטה.<br /> <br /> מבואר בספרים הק' וביחוד בספרי חסידות, איך שנמצאת היא '''בשלימות''' אצל כל אחד ואחת מבני ישראל, שכל אחד ואחת נקראים בן אברהם יצחק ויעקב ובת שרה רבקה רחל ולאה, אלא שלפעמים היצר הרע מטריד את כח המחשבה וגם מטעה את האדם לחשוב בענינים אחרים ולפעמים גם בענינים הפכים, ולזה מועיל כמבואר בספר תניא קדישא, לרגוז על נפש הבהמית וכו' אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו' (תניא פרק כ&quot;ט ובשאר מקומות כמצוין במפתח הענינים, בסוף ספר התניא).<br /> <br /> ועוד דרך בזה והיא מעולה יותר, וכמדומה שכבר כתבתי לו זה, היסח הדעת לגמרי, וכשבא היצר בפיתוייו, עונים לו, שאין עתה פנוי הוא לכך, כי צריך ללמוד וצריך לקיים מצוה ולהתפלל וכו' וביחד עם זה הפרשה לצדקה פרוטות אחדות בכל יום חול בבקר קודם התפלה ושמירת שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועוד ועיקר התמדה ושקידה מתאים לסדרי הישיבה, והרי אפילו מעט אור דוחה אפילו הרבה חשך{{הערה|אגרות קודש כרך כ, מכתב ז'תקיג.}}.<br /> <br /> תקותי אשר שורותי המעטות בכמות, תספיקנה לעורר מחשבתה ולכוונה לנקודה האמיתית והפנימית שלה בעצמה, והיא, אשר בפנימיות נפשה, בוטחת בהחלט, אשר השם יתברך משגיח עלי', ועלי' רק להוציא מחשבה זו מפנימית הנפש לעניני' בחיי היום יומים, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, וכנ&quot;ל הדרך לזה הוא, לא על ידי דיון והעמקה בשכל, כי אם לסמוך על הרגש הפנימי שלה, שבוטחת בהשם יתברך, ולא לחפש ספיקות ולברוא קושיות, שאינן קושיות כלל, ובאמת גם אין מבלבלות אותה, והיסח הדעת מכל הענין, בודאי שיעזור לה להפטר בקל מהבלבולים האמורים{{הערה|אגרות קודש כרך יח ו'תתצג.}}.<br /> <br /> === התרגשות ומצב רוח ===<br /> ד) במ&quot;ש אודות מניעה מהריון וכו'.<br /> <br /> הרי תורתנו - מל' הוראה - היא תורת חיים (כולל חיים לא רק בעוה&quot;ב אלא גם בעולם הזה, ואדרבה - הוא העיקר, שהרי לא בשמים היא) והענין דלחץ דם, מלבד שמשתנה מזמן לזמן ותלוי במצב ההתרגשות ובמצב רוח בכלל וכו' והיסח הדעת ממעט בזה כו&quot;כ, הנה גם הרופא יסבירם אשר אלפים ואלפים בלחץ דם יותר על הרגיל, מולידים בנים ובנות באופן הכי טוב וכו'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך יט ז'נב.}}.<br /> <br /> === פחד ===<br /> במענה על מכתבו עם הפ&quot;נ שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ&quot;ק [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, בו כותב אשר מרגיש פחד וכו'.<br /> <br /> והנה בכלל ענינים כמו אלו אין להם מציאות (מלבד זה שהאדם חושב אודות זה ומתבונן בהם), והיסח הדעת מבטלם כליל, וידוע בענין היסח הדעת שאין זה מלחמה עם מחשבה מסוימה, שהרי גם מלחמה היפך דהיסח הדעת הוא, כי אם הענין כפשוטו שחושב ומתבונן בענינים אחרים לגמרי, וכשעולה מחשבה זו במוחו, אינו שם לבו עלי' ופשיטא שאין מגדילה וגם אין נלחם כנגדה אלא דוחה אותה ע&quot;י מחשבה אחרת וביחוד ע&quot;י מחשבה דעניני תורה ומצות שאפילו מעט אור דוחה הרבה חשך אפילו.<br /> <br /> מובן שהנ&quot;ל בנקל יותר לגשם כשהגוף חזק ובריא, ולכן כדאי שישאל עצת רופא בהנוגע לזה ויעשה כהוראתו בפועל אבל כנ&quot;ל מבלי התבונן אם יש לו רגש פחד כו' וכו' והרי נמצאים אנו בימים דחתימה וגמר חתימה טובה והשי&quot;ת שהוא עצם הטוב משפיע טוב עד למטה לאיש הישראלי בטוב הנראה והנגלה{{הערה|אגרות קודש כרך טז, מכ' ה'תשצ.}}.<br /> <br /> == בהלכה ==<br /> היסח הדעת נפוץ בתחומים שונים בהלכה, ומשמעותו משתנה בהתאם להקשר ההלכתי שבו הוא נידון.<br /> <br /> '''טהרה וטומאה''' – כאשר אדם מסיח את דעתו מגופו או מכלים טהורים שהוא נושא, הדבר עשוי להיחשב כפגם בשמירה על טהרתם. לדוגמה, אם הכהן המסיח דעתו מהגוף או מהבגדים, ייתכן שנפסלו לעניין עבודת המקדש או אכילת תרומה.<br /> <br /> '''[[מצות תפילין|תפילין]]''' – בהלכות תפילין, נדרשת &quot;כוונת הלב&quot; ושימת לב מתמדת. הסחת הדעת עשויה לפגום במצוות הנחת תפילין, בפרט כאשר היא מלווה בהתנהגות קלת ראש או שאינה הולמת את קדושתן{{הערה|שולחן ערוך אדמור הזקן הלכות תפילין סי' כ&quot;ח סעיף א'.}}.<br /> <br /> '''[[ברכה ראשונה]] ו[[ברכה אחרונה|אחרונה]] על [[אכילה]] ו[[שתייה]]''' – בהלכות ברכות, אם אדם הסיח דעתו מהמשך הסעודה או מהמאכל, ייתכן שיהיה עליו לברך ברכה חדשה אם ירצה להמשיך לאכול או לשתות.{{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה: סגנון]]<br /> [[קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה דחופה]]<br /> {{DEFAULTSORT:משתמש:ז.ר./היסח הדעת}}</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%99%22%D7%97_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=779758 2025-06-25T02:00:08Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>החסיד רבי [[יקותיאל ליעפלי]] היה בעל כשרונות חלשים ביותר. הוא הגיע לאדמו&quot;ר הזקן בעת ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] היה מלובש ב[[תפילין]] דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חדרו שבקומה השניה, וזעק ב[[מרירות]]: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי (שבו שוכן [[היצר הרע]]). אדמו&quot;ר הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר ב[[השכלה (חסידות)|השכלה ובעבודה]].<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> [[קטגוריה:הידעת? - חודש מנחם אב]]<br /> [[קטגוריה:הידעת? - אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:הידעת? - חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> &lt;/noinclude&gt;</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%99%22%D7%97_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=779757 2025-06-25T01:59:30Z

<p>200.12.168.32: </p> <hr /> <div>החסיד רבי [[יקותיאל ליעפלי]] היה בעל כשרונות חלשים ביותר. הוא הגיע לאדמו&quot;ר הזקן בעת ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] היה מלובש ב[[תפילין]] דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חדרו שבקומה השניה, וזעק ב[[מרירות]]: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי (שבו שוכן [[היצר הרע]]). אדמו&quot;ר הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר ב[[השכלה|השכלה ובעבודה]].<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> [[קטגוריה:הידעת? - חודש מנחם אב]]<br /> [[קטגוריה:הידעת? - אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:הידעת? - חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> &lt;/noinclude&gt;</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A&diff=778353 2025-06-22T06:15:18Z

<p>200.12.168.32: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{שכתוב}}{{מקורות|רמה=מחפש}}<br /> <br /> '''הפטרת פרשת בהעלותך''' היא קטע נבואי מספר [[זכריה]] (פרקים ב'–ד'), הנקרא ב[[שבת]] שבה קוראים את [[פרשת בהעלותך]].<br /> <br /> == תוכן ההפטרה ==<br /> <br /> בהפטרה מתוארת [[נבואה]] של זכריה, מן הנביאים הפועלים בתחילת [[תקופת בית שני]]. בנבואה זו ישנם שני מוטיבים עיקריים:<br /> <br /> * חזון [[המנורה]] — זכריה רואה מנורת זהב עם שבעה נרות, ושני [[זיתים]] אשר ממלאים אותה שמן. חזון זה מבטא את הרוחניות וההשפעה האלוקית העתידה לשרור ב[[בית המקדש השני]].<br /> * נבואת עידוד לגאולת [[ציון (ירושלים)|ציון]] ו[[ירושלים]], לשיבת [[עם ישראל]] מן הגלות ובניית הבית השני, תוך אזכור דמויותיהם של [[יהושע בן יהוצדק]] ([[כהן גדול|הכהן הגדול]]) ו[[זרובבל]].<br /> <br /> == הקשר לפרשת בהעלותך ==<br /> <br /> הקשר המרכזי בין ההפטרה לפרשת בהעלותך הוא נושא [[הדלקת המנורה]]. בתחילת פרשת בהעלותך מצווה [[אהרן הכהן]] על הדלקת המנורה במקדש: ''&quot;בהעלֹתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות&quot;''. גם בהפטרה מתוארת המנורה באופן סמלי, כחזון נבואי שמבשר את גאולת ישראל ובניין המקדש.<br /> <br /> == הקשר לזמן השנה ==<br /> <br /> הפטרת בהעלותך נקראת לאחר [[חג השבועות]], ולכן מוצאים קשר בין ההפטרה לבין מתן תורה:<br /> <br /> בהפטרה זו עם ישראל נקראים בשם &quot;'''בת''' ציון&quot;, שזה מבטא [[ביטול]] בתכלית של [[קבלת-עול]] – שהיא התכלית והשלימות של מתן תורה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1500380053 ד&quot;ה רני ושמחי ש&quot;פ בהעלותך תשכ&quot;ז].}}.<br /> <br /> וכמו כן הפטרה זו נקראת בסביבות ט&quot;ו סיון יום מאסרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] - ובהשגחה פרטית רואים את הקשר גם בזה שמוזכר &quot;זרובבל&quot;, שזה מרמז איך שהמאסר היה רק זריעה עבור הצמיחה והמשך הפעולה אחר כך, ביתר שאת וביתר עוז{{מקור}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[הפטרה לשבת חנוכה (שבת הראשונה)]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://he.chabad.org/parshah/torahreading.asp?aid=856725&amp;p=haftarah&amp;showrashi=true&amp;jewish=page.htm הפטרת בהעלותך עם פירוש רש&quot;י] {{בית חב&quot;ד}}<br /> *[https://www.torahrecordings.com/torah-reading/004_bamidbar_tk/003_/009 ההפטרה בטעמי המקרא בהברה אשכנזית] {{צליל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הפטרה}}<br /> [[קטגוריה:הפטרה]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A&diff=778352 2025-06-22T06:14:48Z

<p>200.12.168.32: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{שכתוב}}{{מקורות|רמה=מחפש}}<br /> <br /> '''הפטרת פרשת בהעלותך''' היא קטע נבואי מספר [[זכריה]] (פרקים ב'–ד'), הנקרא ב[[שבת]] שבה קוראים את [[פרשת בהעלותך]].<br /> <br /> == תוכן ההפטרה ==<br /> <br /> בהפטרה מתוארת [[נבואה]] של זכריה, מן הנביאים הפועלים בתחילת [[תקופת בית שני]]. בנבואה זו ישנם שני מוטיבים עיקריים:<br /> <br /> * חזון [[המנורה]] — זכריה רואה מנורת זהב עם שבעה נרות, ושני [[זיתים]] אשר ממלאים אותה שמן. חזון זה מבטא את הרוחניות וההשפעה האלוקית העתידה לשרור ב[[בית המקדש השני]].<br /> * נבואת עידוד לגאולת [[ציון (ירושלים)|ציון]] ו[[ירושלים]], לשיבת [[עם ישראל]] מן הגלות ובניית הבית השני, תוך אזכור דמויותיהם של [[יהושע בן יהוצדק]] ([[כהן גדול|הכהן הגדול]]) ו[[זרובבל]].<br /> <br /> == הקשר לפרשת בהעלותך ==<br /> <br /> הקשר המרכזי בין ההפטרה לפרשת בהעלותך הוא נושא [[הדלקת המנורה]]. בתחילת פרשת בהעלותך מצווה [[אהרן הכהן]] על הדלקת המנורה במקדש: ''&quot;בהעלֹתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות&quot;''. גם בהפטרה מתוארת המנורה באופן סמלי, כחזון נבואי שמבשר את גאולת ישראל ובניין המקדש.<br /> <br /> == הקשר לזמן השנה ==<br /> <br /> הפטרת בהעלותך נקראת לאחר [[חג השבועות]], ולכן מוצאים קשר בין ההפטרה לבין מתן תורה:<br /> <br /> בהפטרה זו עם ישראל נקראים בשם &quot;'''בת''' ציון&quot;, שזה מבטא [[ביטול]] בתכלית של [[קבלת-עול]] – שהיא התכלית והשלימות של מתן תורה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1500380053 ד&quot;ה רני ושמחי ש&quot;פ בהעלותך תשכ&quot;ז].}}.<br /> <br /> וכמו כן הפטרה זו נקראת בסביבות ט&quot;ו סיון יום מאסרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] - ובהשגחה פרטית רואים את הקשר גם בזה שמוזכר &quot;זרובבל&quot;, שזה מרמז איך שהמאסר היה רק זריעה עבור הצמיחה והמשך הפעולה אחר כך, ביתר שאת וביתר עוז{{מקור}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[הפטרה לשבת חנוכה (שבת הראשונה)]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://he.chabad.org/parshah/torahreading.asp?aid=856725&amp;p=haftarah&amp;showrashi=true&amp;jewish=page.htm הפטרת בהעלותך עם פירוש רש&quot;י] {{בית חב&quot;ד}}<br /> *[https://www.torahrecordings.com/torah-reading/004_bamidbar_tk/003_/009 ההפטרה בטעמי המקרא בהעברה אשכנזית] {{צליל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הפטרה}}<br /> [[קטגוריה:הפטרה]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%97&diff=778351 2025-06-22T06:12:00Z

<p>200.12.168.32: /* מקורות לעיון */</p> <hr /> <div>'''הפטרת פרשת שלח''' נקראת בספר [[יהושע]] פרק ב', ומתארת את שליחתם החשאית של שני מרגלים על ידי יהושע בן נון לרגל את יריחו, טרם כיבוש הארץ. הפטרה זו נקראת בשבת בה קוראים ב[[פרשת שלח]] שבתורה (במדבר י&quot;ג–ט&quot;ו), ובה מסופר אודות המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען.<br /> <br /> == תוכן ההפטרה ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מרגלי יהושע]]}}<br /> בהפטרה מתואר כיצד יהושע בן נון שולח שני מרגלים &quot;חרש&quot;, כדי לרגל את יריחו – עיר המבצר בכניסה לארץ ישראל. המרגלים מתארחים אצל רחב הזונה, והיא מחביאה אותם מבקשת רודפי המלך, ומספרת להם כי תושבי הארץ כולם יראים מבני ישראל ומנפלאותיהם. בתמורה לכך שהיא הצילה אותם, מבטיחים לה המרגלים שהיא ובני ביתה יינצלו בעת הכיבוש. לאחר שלושה ימים בהרים, הם שבים ליהושע ומוסרים לו כי ה' נתן בידיהם את הארץ.<br /> <br /> ==הקשר לפרשה ==<br /> סיפור המרגלים ששלח יהושע מקביל לסיפור המרגלים ששלח משה.<br /> <br /> == השוואה בין מרגלי משה למרגלי יהושע ==<br /> הפטרה זו נבחרה משום הדמיון בפרשת השבוע – גם משה וגם יהושע שולחים מרגלים, אך קיימים ביניהם הבדלים רבים, כפי שמצוין בדברי חז&quot;ל והמפרשים:<br /> <br /> # '''הציווי''' – במרגלי משה נאמר &quot;שלח לך&quot;, כלומר: &quot;לדעתך – אני איני מצווה&quot;, ואילו יהושע שלח בברור בציווי ה' (אפילו אם לא פורש בכתוב).<br /> # '''המונח''' – אצל משה נקראים &quot;אנשים&quot; שנשלחו &quot;לתור את הארץ&quot;, ואצל יהושע נאמר &quot;שני אנשים מרגלים&quot; שבאו &quot;לחפור את הארץ&quot;.<br /> # '''היקף השליחות''' – מרגלי משה היו שנים עשר – אחד מכל שבט, ועסקו בתיאור הארץ כולה. מרגלי יהושע היו שניים בלבד, שעסקו רק בעיר יריחו.<br /> # '''פרסום השליחות''' – שליחות משה הייתה פומבית, וכל העם ידע עליה. מרגלי יהושע נשלחו &quot;חרש&quot;, מבלי שידע העם, ואף התחפשו כדי שלא יבחינו בהם.<br /> # '''זהות המרגלים''' – במשה מדובר בנשיאי שבטים. בשמותיהם ובמעמדם מצוינים. ביהושע – לא מצוינים שמותיהם (לפי חז&quot;ל: כלב ופינחס).<br /> # '''אופי השליחות''' – אצל משה הכוונה הייתה להכיר את הארץ מבחינה פנימית (&quot;הטובה היא אם רעה&quot;, &quot;השמנה היא אם רזה&quot;), ואילו אצל יהושע – שליחות צבאית-מעשית לקראת כיבוש.<br /> <br /> == ביאור חסידי: הבדל רוחני בין שני סוגי השליחות ==<br /> בחסידות מוסבר ההבדל הרוחני בין שליחות המרגלים של משה לזו של יהושע:<br /> <br /> === כיבוש רוחני – תמידי ===<br /> הציווי לכבוש את הארץ הוא לא רק עניין פיזי של התנחלות, אלא עבודה רוחנית נצחית שמוטלת על כל יהודי בכל דור – להפוך את &quot;ארץ כנען&quot; שבו (כוחות הנפש הבהמית) ל&quot;ארץ ישראל&quot; – מקום של התבטלות לאלוקות.<br /> <br /> === יריחו וכללות הארץ ===<br /> יריחו – שער הארץ – מסמלת את שלושת לבושי הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. הארץ עצמה – שבעת עממים – מסמלת את שבע המידות (אהבה, גבורה וכו') שבלב האדם. כיבוש יריחו אפשרי לכול, כי הלבושים בשליטת האדם. כיבוש המידות – נחלת הצדיקים בלבד. לכן:<br /> * יהושע שלח לרגל את יריחו בלבד – כי יש ציווי לכל אדם לתקן את מעשיו.<br /> * משה שלח לרגל את כל הארץ – גם את המידות – אך בציווי של &quot;שלח לך&quot; – כי לא כל אדם מסוגל לכך. רק בדרגת משה (או צדיק) אפשר לעשות זאת בשלמות.<br /> <br /> === &quot;תהי צדיק&quot; – אידיאל נעלה לכל יהודי ===<br /> אף שעבודת הצדיקים (כיבוש המידות) אינה שווה לכל נפש, משביעים כל נשמה קודם ירידתה: &quot;תהי צדיק&quot;. לכן נכתב גם סיפור מרגלי משה בתורה – כרמז לכך שעל כל יהודי לשאוף לעבודת הצדיקים, גם אם אינה במדרגתו בפועל.<br /> <br /> === למה שלח משה 12 מרגלים והם סבבו את כל הארץ? ===<br /> משה, כרועה נאמן, רצה שכל שבט ישמע מנשיאו עדות בעיניים על טובת הארץ – כדי שירצו להיכנס אליה בשמחה. זהו מסר נצחי – שכיבוש הארץ, הרוחני והגשמי, צריך להיות מתוך חפץ פנימי.<br /> <br /> == שילוח מרגלים – שתי מטרות שונות ==<br /> על פי הרבי, יש הבדל יסודי בין מטרות המרגלים:<br /> * בזמן משה – מטרת המרגלים הייתה לחבב את הארץ ולגלות את מעלותיה.<br /> * בזמן יהושע – מטרת המרגלים הייתה צבאית-טקטית – לבדוק את מצב העיר והאויב.<br /> לכן, כל אחת מהשליחויות משלימה את רעותה – האחת מכינה את הנפש להיכנס, השנייה מכינה את הכלים לכיבוש בפועל.<br /> <br /> == מסר נצחי מההפטרה ==<br /> ההפטרה חותמת את המסר של פרשת שלח:<br /> * כל יהודי צריך לרגל – כלומר לבחון – את עצמו: מחשבה, דיבור ומעשה.<br /> * זו הדרך לכיבוש עצמי פנימי – כדי להגיע לגאולה פרטית וכללית.<br /> * ע&quot;י שלמות בעבודה זו – מגיעים לירושת הארץ המלאה, כולל &quot;קני קניזי וקדמוני&quot; – שלושת המוחין – בגאולה העתידה.<br /> <br /> == מקורות לעיון ==<br /> * [https://chabadlibrary.org/books/4001380458 לקוטי תורה – פרשת שלח]<br /> * [[ליקוטי אמרים - פרק י&quot;ד|תניא – פרק י&quot;ד]] – עיקר עבודת הבינוני במחשבה דיבור ומעשה.<br /> * [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140164 מאמר וישלח יהושוע תשל&quot;ו - קונטרס כ&quot;ח סיון - תשמ&quot;ח] – ניתוח עומק של סיפור המרגלים.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://he.chabad.org/parshah/torahreading.asp?aid=856726&amp;p=haftarah&amp;showrashi=true&amp;jewish=page.htm הפטרת שלח עם פירוש רש&quot;י] {{בית חב&quot;ד}}<br /> *[https://www.torahrecordings.com/torah-reading/004_bamidbar_tk/004_/009 ההפטרה בטעמי המקרא בהברה אשכנזית] {{צליל}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[דבר מלכות שלח]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הפטרה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:הפטרה]]<br /> [[קטגוריה:ספר יהושע]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=778350 2025-06-22T06:02:55Z

<p>200.12.168.32: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>'''בינה מלאכותית''' (באנגלית: Artificial Intelligence, או בקיצור AI) היא תחום במדעי המחשב העוסק בפיתוח מערכות המסוגלות לדמות תהליכי חשיבה, למידה, הבנה וקבלת החלטות הדומים לפעילות מוח אנושי. תחום זה נמצא בהתפתחות מואצת ומשפיע רבות על תחומי חיים רבים, לרבות רפואה, תחבורה, תעשייה, חינוך ואפילו תחום ההוראה וההפצה התורנית.<br /> <br /> === מהות הבינה המלאכותית ===<br /> מערכות AI פועלות באמצעות ניתוח כמויות מידע גדולות (Big Data), למידת מכונה (Machine Learning), ניתוח שפה טבעית (NLP), ולמידה עמוקה (Deep Learning). בעזרת מנגנונים אלו, מערכות מסוגלות לזהות תבניות, להסיק מסקנות, ואף ליזום פתרונות בהתאם למצב נתון.<br /> <br /> בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר בבינה מלאכותית לצרכים תורניים, כולל תרגום, סיכום והנגשת שיעורים, יצירת תכנים חסידיים ומענה לשאלות על בסיס מאגרי מידע תורניים.<br /> <br /> == יחס היהדות והחסידות לטכנולוגיה ==<br /> בחסידות חב&quot;ד בכלל, ובשיחותיו של הרבי, ניכר יחס חיובי-מהותי להתקדמות המדע והטכנולוגיה. הרבי הסביר כי כל החידושים המדעיים נועדו לסייע בהפצת המעיינות והכנת העולם לגאולה השלמה. לדבריו, יש להשתמש בטכנולוגיה ככלי לקידוש השם, להפצת תורה ולזיכוי הרבים.<br /> <br /> באחת משיחותיו (פרשת עקב תשמ&quot;ח) אמר הרבי שמדובר בפתיחת &quot;מעיינות החכמה התחתונה&quot;, ההולכת יד ביד עם התגלות החכמה העליונה – פנימיות התורה.<br /> <br /> == יוזמות חב&quot;דיות בתחום הבינה המלאכותית ==<br /> <br /> === JEMai ===<br /> JEM (Jewish Educational Media) השיקה בשנת תשפ&quot;ה (2025) את פלטפורמת '''JEMai''', כלי AI מתקדם לגישה אל ארכיון שיחות וקטעי וידאו מהרבי. הכלי מאפשר:<br /> <br /> חיפוש מותאם לפי שאלה או נושא.<br /> <br /> קבלת סיכומים תורניים מדויקים.<br /> <br /> גישה ישירה למקורות האותנטיים.<br /> <br /> תמיכה בממשק ידידותי לשפה האנגלית.<br /> <br /> המערכת מאפשרת גם למשתמשים בלתי מקצועיים לגשת לאוצרות תורניים בקלות, ומתאימה לשימוש אישי, לימודי והפצתי.<br /> <br /> === יוזמות פרטיות ===<br /> <br /> '''הרב מאיר שמוקלר''', במסגרת פרויקט newera.now, פיתח מערכות מבוססות בינה מלאכותית המשלבות שיעורי חסידות, תרגום ודיגיטציה קולית.<br /> <br /> פיתוח בוטים חינוכיים שמסבירים את תוכן שיעורי תניא על בסיס כתבי משפיעים.<br /> <br /> מחוללים (Generators) המבוססים על כתבי רבותינו נשיאינו, שמסייעים להנגיש את התורה החסידית ברוח הזמן.<br /> <br /> == חששות ואתגרים ==<br /> לצד ההזדמנויות, עולות גם סוגיות הלכתיות, כמו: האם מותר להסתמך על כלי בינה מלאכותית ללא בקרה אנושית?<br /> <br /> ולכן מומלץ, חובה לערוך הגהה אנושית על תוצרי AI, במיוחד במאמרים תורניים. ולהדריך את הבקשות שיוגשו למערכות AI כדי להשיג עומק ומובנות. <br /> <br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> *[meetjemai.jem.tv/ אתר JEMai הרשמי]<br /> *[https://col.org.il/news/145742 רובוט GPT יכול להיות דיין? כינוס תורה בנחלת הר חב&quot;ד • תיעוד] {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_23.html בינה מלאכותית וטכנולוגיה? כך חזה זאת המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן • מפעים ועכשווי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/5941649 מותר האדם מן המכונה: למה לא תהיה חכמה מלאכותית?]{{בית חב&quot;ד}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> *[[טכנולוגיה]]<br /> *[[גאולה]]<br /> *[[הפצת המעיינות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%97&diff=778349 2025-06-22T06:00:28Z

<p>200.12.168.32: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>'''הפטרת פרשת שלח''' נקראת בספר [[יהושע]] פרק ב', ומתארת את שליחתם החשאית של שני מרגלים על ידי יהושע בן נון לרגל את יריחו, טרם כיבוש הארץ. הפטרה זו נקראת בשבת בה קוראים ב[[פרשת שלח]] שבתורה (במדבר י&quot;ג–ט&quot;ו), ובה מסופר אודות המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען.<br /> <br /> == תוכן ההפטרה ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מרגלי יהושע]]}}<br /> בהפטרה מתואר כיצד יהושע בן נון שולח שני מרגלים &quot;חרש&quot;, כדי לרגל את יריחו – עיר המבצר בכניסה לארץ ישראל. המרגלים מתארחים אצל רחב הזונה, והיא מחביאה אותם מבקשת רודפי המלך, ומספרת להם כי תושבי הארץ כולם יראים מבני ישראל ומנפלאותיהם. בתמורה לכך שהיא הצילה אותם, מבטיחים לה המרגלים שהיא ובני ביתה יינצלו בעת הכיבוש. לאחר שלושה ימים בהרים, הם שבים ליהושע ומוסרים לו כי ה' נתן בידיהם את הארץ.<br /> <br /> ==הקשר לפרשה ==<br /> סיפור המרגלים ששלח יהושע מקביל לסיפור המרגלים ששלח משה.<br /> <br /> == השוואה בין מרגלי משה למרגלי יהושע ==<br /> הפטרה זו נבחרה משום הדמיון בפרשת השבוע – גם משה וגם יהושע שולחים מרגלים, אך קיימים ביניהם הבדלים רבים, כפי שמצוין בדברי חז&quot;ל והמפרשים:<br /> <br /> # '''הציווי''' – במרגלי משה נאמר &quot;שלח לך&quot;, כלומר: &quot;לדעתך – אני איני מצווה&quot;, ואילו יהושע שלח בברור בציווי ה' (אפילו אם לא פורש בכתוב).<br /> # '''המונח''' – אצל משה נקראים &quot;אנשים&quot; שנשלחו &quot;לתור את הארץ&quot;, ואצל יהושע נאמר &quot;שני אנשים מרגלים&quot; שבאו &quot;לחפור את הארץ&quot;.<br /> # '''היקף השליחות''' – מרגלי משה היו שנים עשר – אחד מכל שבט, ועסקו בתיאור הארץ כולה. מרגלי יהושע היו שניים בלבד, שעסקו רק בעיר יריחו.<br /> # '''פרסום השליחות''' – שליחות משה הייתה פומבית, וכל העם ידע עליה. מרגלי יהושע נשלחו &quot;חרש&quot;, מבלי שידע העם, ואף התחפשו כדי שלא יבחינו בהם.<br /> # '''זהות המרגלים''' – במשה מדובר בנשיאי שבטים. בשמותיהם ובמעמדם מצוינים. ביהושע – לא מצוינים שמותיהם (לפי חז&quot;ל: כלב ופינחס).<br /> # '''אופי השליחות''' – אצל משה הכוונה הייתה להכיר את הארץ מבחינה פנימית (&quot;הטובה היא אם רעה&quot;, &quot;השמנה היא אם רזה&quot;), ואילו אצל יהושע – שליחות צבאית-מעשית לקראת כיבוש.<br /> <br /> == ביאור חסידי: הבדל רוחני בין שני סוגי השליחות ==<br /> בחסידות מוסבר ההבדל הרוחני בין שליחות המרגלים של משה לזו של יהושע:<br /> <br /> === כיבוש רוחני – תמידי ===<br /> הציווי לכבוש את הארץ הוא לא רק עניין פיזי של התנחלות, אלא עבודה רוחנית נצחית שמוטלת על כל יהודי בכל דור – להפוך את &quot;ארץ כנען&quot; שבו (כוחות הנפש הבהמית) ל&quot;ארץ ישראל&quot; – מקום של התבטלות לאלוקות.<br /> <br /> === יריחו וכללות הארץ ===<br /> יריחו – שער הארץ – מסמלת את שלושת לבושי הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. הארץ עצמה – שבעת עממים – מסמלת את שבע המידות (אהבה, גבורה וכו') שבלב האדם. כיבוש יריחו אפשרי לכול, כי הלבושים בשליטת האדם. כיבוש המידות – נחלת הצדיקים בלבד. לכן:<br /> * יהושע שלח לרגל את יריחו בלבד – כי יש ציווי לכל אדם לתקן את מעשיו.<br /> * משה שלח לרגל את כל הארץ – גם את המידות – אך בציווי של &quot;שלח לך&quot; – כי לא כל אדם מסוגל לכך. רק בדרגת משה (או צדיק) אפשר לעשות זאת בשלמות.<br /> <br /> === &quot;תהי צדיק&quot; – אידיאל נעלה לכל יהודי ===<br /> אף שעבודת הצדיקים (כיבוש המידות) אינה שווה לכל נפש, משביעים כל נשמה קודם ירידתה: &quot;תהי צדיק&quot;. לכן נכתב גם סיפור מרגלי משה בתורה – כרמז לכך שעל כל יהודי לשאוף לעבודת הצדיקים, גם אם אינה במדרגתו בפועל.<br /> <br /> === למה שלח משה 12 מרגלים והם סבבו את כל הארץ? ===<br /> משה, כרועה נאמן, רצה שכל שבט ישמע מנשיאו עדות בעיניים על טובת הארץ – כדי שירצו להיכנס אליה בשמחה. זהו מסר נצחי – שכיבוש הארץ, הרוחני והגשמי, צריך להיות מתוך חפץ פנימי.<br /> <br /> == שילוח מרגלים – שתי מטרות שונות ==<br /> על פי הרבי, יש הבדל יסודי בין מטרות המרגלים:<br /> * בזמן משה – מטרת המרגלים הייתה לחבב את הארץ ולגלות את מעלותיה.<br /> * בזמן יהושע – מטרת המרגלים הייתה צבאית-טקטית – לבדוק את מצב העיר והאויב.<br /> לכן, כל אחת מהשליחויות משלימה את רעותה – האחת מכינה את הנפש להיכנס, השנייה מכינה את הכלים לכיבוש בפועל.<br /> <br /> == מסר נצחי מההפטרה ==<br /> ההפטרה חותמת את המסר של פרשת שלח:<br /> * כל יהודי צריך לרגל – כלומר לבחון – את עצמו: מחשבה, דיבור ומעשה.<br /> * זו הדרך לכיבוש עצמי פנימי – כדי להגיע לגאולה פרטית וכללית.<br /> * ע&quot;י שלמות בעבודה זו – מגיעים לירושת הארץ המלאה, כולל &quot;קני קניזי וקדמוני&quot; – שלושת המוחין – בגאולה העתידה.<br /> <br /> == מקורות לעיון ==<br /> * [https://chabadlibrary.org/books/4001380458 לקוטי תורה – פרשת שלח]<br /> * [[ליקוטי אמרים - פרק י&quot;ד|תניא – פרק י&quot;ד]] – עיקר עבודת הבינוני במחשבה דיבור ומעשה.<br /> * [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140164 מאמר וישלח יהושוע תשל&quot;ו - קונטרס כ&quot;ח סיון - תשמ&quot;ח] – ניתוח עומק של סיפור המרגלים.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[דבר מלכות שלח]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הפטרה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:הפטרה]]<br /> [[קטגוריה:ספר יהושע]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=778348 2025-06-22T05:56:51Z

<p>200.12.168.32: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>'''בינה מלאכותית''' (באנגלית: Artificial Intelligence, או בקיצור AI) היא תחום במדעי המחשב העוסק בפיתוח מערכות המסוגלות לדמות תהליכי חשיבה, למידה, הבנה וקבלת החלטות הדומים לפעילות מוח אנושי. תחום זה נמצא בהתפתחות מואצת ומשפיע רבות על תחומי חיים רבים, לרבות רפואה, תחבורה, תעשייה, חינוך ואפילו תחום ההוראה וההפצה התורנית.<br /> <br /> === מהות הבינה המלאכותית ===<br /> מערכות AI פועלות באמצעות ניתוח כמויות מידע גדולות (Big Data), למידת מכונה (Machine Learning), ניתוח שפה טבעית (NLP), ולמידה עמוקה (Deep Learning). בעזרת מנגנונים אלו, מערכות מסוגלות לזהות תבניות, להסיק מסקנות, ואף ליזום פתרונות בהתאם למצב נתון.<br /> <br /> בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר בבינה מלאכותית לצרכים תורניים, כולל תרגום, סיכום והנגשת שיעורים, יצירת תכנים חסידיים ומענה לשאלות על בסיס מאגרי מידע תורניים.<br /> <br /> == יחס היהדות והחסידות לטכנולוגיה ==<br /> בחסידות חב&quot;ד בכלל, ובשיחותיו של הרבי, ניכר יחס חיובי-מהותי להתקדמות המדע והטכנולוגיה. הרבי הסביר כי כל החידושים המדעיים נועדו לסייע בהפצת המעיינות והכנת העולם לגאולה השלמה. לדבריו, יש להשתמש בטכנולוגיה ככלי לקידוש השם, להפצת תורה ולזיכוי הרבים.<br /> <br /> באחת משיחותיו (פרשת עקב תשמ&quot;ח) אמר הרבי שמדובר בפתיחת &quot;מעיינות החכמה התחתונה&quot;, ההולכת יד ביד עם התגלות החכמה העליונה – פנימיות התורה.<br /> <br /> == יוזמות חב&quot;דיות בתחום הבינה המלאכותית ==<br /> <br /> === JEMai ===<br /> JEM (Jewish Educational Media) השיקה בשנת תשפ&quot;ה (2025) את פלטפורמת '''JEMai''', כלי AI מתקדם לגישה אל ארכיון שיחות וקטעי וידאו מהרבי. הכלי מאפשר:<br /> <br /> חיפוש מותאם לפי שאלה או נושא.<br /> <br /> קבלת סיכומים תורניים מדויקים.<br /> <br /> גישה ישירה למקורות האותנטיים.<br /> <br /> תמיכה בממשק ידידותי לשפה האנגלית.<br /> <br /> המערכת מאפשרת גם למשתמשים בלתי מקצועיים לגשת לאוצרות תורניים בקלות, ומתאימה לשימוש אישי, לימודי והפצתי.<br /> <br /> === יוזמות פרטיות ===<br /> <br /> '''הרב מאיר שמוקלר''', במסגרת פרויקט newera.now, פיתח מערכות מבוססות בינה מלאכותית המשלבות שיעורי חסידות, תרגום ודיגיטציה קולית.<br /> <br /> פיתוח בוטים חינוכיים שמסבירים את תוכן שיעורי תניא על בסיס כתבי משפיעים.<br /> <br /> מחוללים (Generators) המבוססים על כתבי רבותינו נשיאינו, שמסייעים להנגיש את התורה החסידית ברוח הזמן.<br /> <br /> == חששות ואתגרים ==<br /> לצד ההזדמנויות, עולות גם סוגיות הלכתיות, כמו: האם מותר להסתמך על כלי בינה מלאכותית ללא בקרה אנושית?<br /> <br /> ולכן מומלץ, חובה לערוך הגהה אנושית על תוצרי AI, במיוחד במאמרים תורניים. ולהדריך את הבקשות שיוגשו למערכות AI כדי להשיג עומק ומובנות. <br /> <br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> *[meetjemai.jem.tv/ אתר JEMai הרשמי]<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/5941649 סרטון הסבר על JEMai] {{בית חב&quot;ד}}<br /> *[https://col.org.il/news/145742 רובוט GPT יכול להיות דיין? כינוס תורה בנחלת הר חב&quot;ד • תיעוד] {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_23.html בינה מלאכותית וטכנולוגיה? כך חזה זאת המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן • מפעים ועכשווי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> *[[טכנולוגיה]]<br /> *[[גאולה]]<br /> *[[הפצת המעיינות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=778347 2025-06-22T05:54:55Z

<p>200.12.168.32: /* ספאם */</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעילים}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעילים/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt; <br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br /> *[[חיים קפלן]] - הרמטית, אחר שחזור ההשחתות כמובן.17:27, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> ==חסימות==<br /> {{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה.--&gt;<br /> *{{משתמש|דבר מלכות פנחס}} השחתות חוזרות, נתינת אזהרות ללא סמכות. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:28, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימה הלבנה של מסנן הספאם --&gt;<br /> נא להוסיף לרשימה הלבנה meetjemai.jem.tv וגם newera.now תודה מראש[[מיוחד:תרומות/200.12.168.32|200.12.168.32]] 08:54, 22 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> ==החלפת טקסט==<br /> {{בקשות ממפעילים/החלפת טקסט}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> <br /> == שינוי שם משתמש ==<br /> {{בקשות ממפעילים/שינוי שם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> ==מחיקת גרסאות==<br /> {{בקשות ממפעילים/גרסאות}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> * הגרסאות הראשונות בדף [[ישראל דוד נחשון]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:02, 19 ביוני 2025 (IDT)<br /> :לא ברור איזו גרסא ולמה [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 14:24, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ה 14:24, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> :: אתה יכול לראות בעצמך בגרסאות קודמות של הדף. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:39, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> * 352006. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:39, 20 ביוני 2025 (IDT)<br /> <br /> ==בקשות אחרות==<br /> {{בקשות ממפעילים/אחר}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> *האם יש איזשהו אופן לתקן את הבעיה שיש בהערות שוליים בעריכה החזותית. ולסדר שכשעושים הערות שוליים בהעריכה החזותית, שיוקלד בדרך ממליא הקוד ויקי המתאים בהקוד מקור?[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 10:31, כ&quot;ז בניסן, ה'תשפ&quot;ה 10:31, 25 באפריל 2025 (IDT)<br /> ::האם אתה מתכוון שתוצג התבנית הערה בעברית ולא בקוד ref? זה משהו שניסו לשנות בעבר ובע&quot;ה כשיהיה מתכנת פעיל הוא אולי יצליח ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ו' באייר ה'תשפ&quot;ה • 01:32, 4 במאי 2025 (IDT)<br /> :::כן.[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 20:02, י' באייר, ה'תשפ&quot;ה 20:02, 8 במאי 2025 (IDT)</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=778346 2025-06-22T05:52:37Z

<p>200.12.168.32: /* בינה מלאכותית */</p> <hr /> <div>[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|הרבי אומר שיחה ב'חנוכה לייו' בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר.]]<br /> '''טכנולוגיה''' הוא כינוי לשכלולים עכשויים, העוזרים לאדם לעשות דברים מורכבים ביתר קלות. הטכנולוגיה נוצרה כדי לעזור לאדם לעבוד את ה'.<br /> <br /> ==טכנולוגיה בתורה==<br /> [[קובץ:אסטרונאוט.jpg|ממוזער|אדם העומד על ה[[ירח]], יכול לעשות [[קידוש לבנה]]?]]<br /> הרבי אומר{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1OnUPPOjvD0giFI2eYJXeRGCdGdrmScts/view?usp=drivesdk שיחת ליל ו דחול המועד סוכות תשנ&quot;ב]}}, שעל ידי הטכנולוגיה, מתחדשים ענינים ובאורים בתורה. שלא היו מתגלים לולא הטכנולוגיה.<br /> <br /> לדוגמה: כיום שניתן להגיע אל ה[[ירח]] על ידי [[חללית]], נתחדש דיון הלכתי האם אדם שנמצא על הירח, יכול לקיים את מנהג [[קידוש לבנה]]. דבר שבדורות הקודמים עם כל מעלתם, לא עלה רעיון של מציאות כזו בראשם.<br /> <br /> וזהו פירוש הפסוק{{הערה|חבקוק ג ו}}: {{ציטוטון|הליכות עולם לו}}. שאמרו על זה [[חז&quot;ל]] {{ציטוטון|אל תקרי הליכות, אלא הלכות}}. שהליכות ושכלולי העולם, הם גורמות עילוי בהלכות התורה.<br /> <br /> ==בסוף הגלות==<br /> [[רבי שמעון בר יוחאי]] כותב ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זהר חלק א קי&quot;ז א}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבְשִׁית מְאָה שְׁנִין לִשְׁתִיתָאָה יִתְפַּתְּחוּן תַּרְעֵי דְחָכְמְתָא לְעֵילָא וּמַבּוּעֵי דְחָכְמְתָא לְתַתָּא, וְיִתְתַּקַּן עַלְמָא לְאָעֳלָא בִּשְׁבִיעָאָה. כְּבַר נָשׁ דְּמִתְתַּקַּן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה מֵכִי עָרַב שִׁמְשָׁא לְאֲעָלָא בְּשַׁבַּתָּא. אוּף הָכִי נָמֵי.|תרגום=ובשש מאות שנה לאלף השישי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיני החכמה למטה ויכין עצמו העולם להכנס באלף השביעי, כאדם המכין עצמו ביום שישי בצהריים לכניסת שבת, כן גם בזה.}}<br /> <br /> כלומר, שהחל מהשנה השש מאות לאלף השישי ל[[בריאת העולם]] (שנת [[תק&quot;א]]), יפתחו [[מעיין|מעיינות]] החכמה וירדו לעולם. וזאת בשביל להכין את העולם לחכמה הגדולה שתתגלה ב[[ימות המשיח]] - ה[[תורה חדשה מאתי תצא]] - כמו אדם שמכין עצמו לקראת [[שבת]].<br /> <br /> ואכן רואים, שבערך באותה התקופה התגלה [[הבעל שם טוב]] (בשנת ה'תצ&quot;ד), ונולד [[האדמו&quot;ר הזקן]] (בשנת [[תק&quot;ה]]), שגילו את פנימיות התורה, כדי להכין את העולם ל[[תורה חדשה מאיתי תצא|תורת מלך המשיח]]. ולאידך בחכמות העולם, החלה אז המהפכה התעשייתית.<br /> <br /> הרבי מסביר{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חלק ט&quot;ו פרשת נח שיחה ב]}}, שהזוהר מונה כאן שני גילויים שיהיו: ארובות השמים למעלה - חכמת התורה. ותהומות הארץ - חכמות האומות.<br /> <br /> הרבי ממשיך ומבאר, שלא רק חכמת התורה שתתגלה, נועדה להכין את העולם לאלף השביעי - משיח. אלא, גם [[חכמות חיצוניות|החכמות של אומות העולם]] שיתגלו אז, '''כל תכליתם''' הוא רק בשביל להכין את העולם למשיח, שהם מסייעים להבנת דברי התורה, שבעבר היו מוקשים.<br /> <br /> ==יחס הרבי==<br /> בשונה מתנועות אחרות, הרבי לא שולל לגמרי את השימוש במוצרי הטכנולוגיה, ומעודד את שימושם ל[[קדושה]] ו[[הפצת המעיינות]]. הרבי ממשיל את הטכנולוגיה ל[[זהב]], שאפשר להשתמש בו לטוב או להיפך, כמו בני ישראל ב[[מדבר (מין)|מדבר]] שפעם אחת השתמשו בו לעשיית [[עגל הזהב]] - [[עבודה זרה]]; ולאחר כך חזרו והעלו את הזהב לקדושה, כשבנו ממנו את ה[[משכן]]{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח כרך ב עמוד 593}}.<br /> <br /> החל משנת [[תשמ&quot;ט]], התקיימו ב[[770]] [[כינוס ילדים]] ב[[חג החנוכה]], בשידור לוויני לכל העולם - שבאותה תקופה היה משכלולי הטכנולוגיה החדשניים. שידור זה כונה בשם [[סאטעלייט]].<br /> <br /> במאורע הסאטעלייט בשנת [[תשנ&quot;ב]], אמר הרבי שכל הטכנולוגיה נוצרה בשביל להוסיף בכבוד ה':{{הערה|[https://docs.google.com/document/d/15Yc5Y1OQFGjtqwB3bi0glhiqo_AriPVNsq6ONVUaZ4E/edit השיחה בגרסת טקסט]}}: {{ציטוטון|כיון ש&quot;כל מה שברא הקב&quot;ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו&quot;{{הערה|אבות סוף פרק ו}}, מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, '''שתכליתם ומטרתם''' להוסיף בכבודו של הקב&quot;ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה.}}<br /> <br /> הרבי גם הוסיף שהמעלה בטכנולוגיה, שעל ידה: {{ציטוטון|כל זה נעשה באופן של &quot;פירסומי ניסא&quot; בכל העולם כולו, שגם אומות העולם ראו שע&quot;י פעולתם של בנ&quot;י... ניתוסף ...בכל העולם כולו אור שמגלה כבודו של הקב&quot;ה...עי&quot;ז '''נעשה העולם כולו מואר באור אמיתי...'''}}<br /> <br /> עם זאת, הרבי שולל לגמרי שימוש בחב&quot;ד של טכנולוגיות שאי אפשר לנצלם לקדושה. כמו לדוגמה החזקת [[טלוויזיה]] בבית.<br /> <br /> ==טכנולוגיות שונות==<br /> ===רדיו===<br /> {{ערך מורחב|רדיו}}<br /> מכשיר הרדיו, הוא מראשוני שכלולי הטכנולוגיה שנוצרו, ובהתאם לכך - מהאמצעים הראשונים בו השתמשו חסידים ל[[הפצת המעיינות]].<br /> <br /> ====שיעורים בספר התניא====<br /> 'שיעורים בספר התניא' היה שמה של תכנית רדיו, בה נמסרו שיעורים ב[[ספר התניא]] מידי שבוע. מוסר השיעור היה הרב [[יוסף וינברג]].<br /> <br /> מדי שבוע, היו מכניסים לרבי את הדף עם תוכן הדברים שיאמרו בתכנית והרבי היה מגיה אותם. הערות אלו, כתובים בסדרת הספרים [[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]] - תמליל מהתכנית{{הערה|'''[https://anash.org/living-torah-tanya-on-the-airwaves/ עידודו של הרבי לשיעורי חסידות ברדיו]''', בהפקת חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]}}.<br /> <br /> ===לוויין===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לוויין]]}}<br /> לַוְיָן הינו מכשיר, מעשי ידי אדם, הנשלח למסלול סביב כדור הארץ, למטרות שונות כצילום, ריגול וכדו'. אחד ממטרותיו המוכרות יותר של הלויין הוא אפשור של תקשורת בין אנשים (בשיחת טלפון או ראיה ויזואלית), ללא כל צורך בכבלים או כל עזר אחרים.<br /> <br /> ב[[מעמד הסאטלייט]] בשנת [[תשנ&quot;ב]], הסביר הרבי שבקיום התורה והמצוות של יהודי הוא משפיע על כל העולם. ובאותה שיחה אמר הרבי שיכול יהודי לחשוב שמה שעושה במקומו שלו משפיע אמנם בסביבתו הקרובה אך לא על כל חלקי הארץ ובוודאי לא על כל חלקי העולם הנמצאים במרחק רב. ועל מנת להקל על היהודי להבין זאת, גילה הקב&quot;ה סודות נוספים בהנהגת העולם שעל ידם ניתן לחבר מקומות הנמצאים במרחק רב אחד מהשני, ניתן לדבר איתם, לעודדם ולחזקם.<br /> <br /> ===טלוויזיה===<br /> {{ערך מורחב|טלוויזיה}}<br /> טלוויזיה היא טכנולוגיה לשידור וקליטה של תמונות וצלילים. בלשון העם מכונה גם מקלט טלוויזיה כשלעצמו טלוויזיה.<br /> <br /> הרבי אומר, שהטלוויזיה הינה פרצה גדולה שאין כמוה, כיון שעד עתה הכומר היה בכנסייה והיהודי בבית, ואילו עתה על ידי הטלוויזיה מכניסים את הכומר הביתה רחמנא ליצלן!<br /> <br /> גם כאשר לא משתמשים במכשיר כלל, דעת הרבי היא שאין להחזיק מכשיר זה כלל.<br /> <br /> ===אינטרנט===<br /> {{ערך מורחב|אינטרנט}}<br /> האינטרנט היא רשת מחשבים עולמית, המחברת רשתות מחשבים רבות ושונות, ומקשרת בין מיליארדי מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה באמצעות דפי אינטרנט ואתרי אינטרנט, והמסחר הרב שמתרחש הודות לה - הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית.<br /> <br /> כמובן שגם המעלות והחסרונות שבקרבה לטוב ולרע, מתווספות ומכפילות על עצמם על ידי האינטרנט, לטוב ולרע, מה שמעלה את חשיבות האינטרנט כאשר משתמשים בו לטובה, אך גורם לו להיות אסון בקנה מידה גדול כשמשתמשים בו לרעה.<br /> <br /> ===בינה מלאכותית===<br /> {{ערך מורחב|בינה מלאכותית}}'בינה מלאכותית' היא תחום טכנולוגי העוסק בפיתוח מערכות המדמות חשיבה ולמידה אנושית. בשנים האחרונות נוצלו כלים אלו גם להפצת תכנים חסידיים, כדוגמת מיזם [[JEMai]], המספק גישה אינטראקטיבית לארכיון שיחות הרבי. הרבי מליובאוויטש עודד שימוש בטכנולוגיה לקירוב הגאולה והפצת המעיינות. כיום, חב&quot;דניקים מפתחים כלים ייעודיים בתחום זה לשם הפצה ולימוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[בן ציון פרישמן]], '''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing התפתחויות טכנולוגיות מבשרות את הגאולה]''' ב[[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 6<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3437062 סיפור מהסרטים: התסריטאי מהוליווד עשה מהפך מדהים{{בית חבד}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA&diff=778345 2025-06-22T05:48:01Z

<p>200.12.168.32: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;בינה מלאכותית&#039;&#039;&#039; (באנגלית: Artificial Intelligence, או בקיצור AI) היא תחום במדעי המחשב העוסק בפיתוח מערכות המסוגלות לדמות תהליכי חשיבה, למידה, הבנה וקבלת החלטות הדומים לפעילות מוח אנושי. תחום זה נמצא בהתפתחות מואצת ומשפיע רבות על תחומי חיים רבים, לרבות רפואה, תחבורה,...&quot;</p> <hr /> <div>'''בינה מלאכותית''' (באנגלית: Artificial Intelligence, או בקיצור AI) היא תחום במדעי המחשב העוסק בפיתוח מערכות המסוגלות לדמות תהליכי חשיבה, למידה, הבנה וקבלת החלטות הדומים לפעילות מוח אנושי. תחום זה נמצא בהתפתחות מואצת ומשפיע רבות על תחומי חיים רבים, לרבות רפואה, תחבורה, תעשייה, חינוך ואפילו תחום ההוראה וההפצה התורנית.<br /> <br /> === מהות הבינה המלאכותית ===<br /> מערכות AI פועלות באמצעות ניתוח כמויות מידע גדולות (Big Data), למידת מכונה (Machine Learning), ניתוח שפה טבעית (NLP), ולמידה עמוקה (Deep Learning). בעזרת מנגנונים אלו, מערכות מסוגלות לזהות תבניות, להסיק מסקנות, ואף ליזום פתרונות בהתאם למצב נתון.<br /> <br /> בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר בבינה מלאכותית לצרכים תורניים, כולל תרגום, סיכום והנגשת שיעורים, יצירת תכנים חסידיים ומענה לשאלות על בסיס מאגרי מידע תורניים.<br /> <br /> == יחס היהדות והחסידות לטכנולוגיה ==<br /> בחסידות חב&quot;ד בכלל, ובשיחותיו של הרבי, ניכר יחס חיובי-מהותי להתקדמות המדע והטכנולוגיה. הרבי הסביר כי כל החידושים המדעיים נועדו לסייע בהפצת המעיינות והכנת העולם לגאולה השלמה. לדבריו, יש להשתמש בטכנולוגיה ככלי לקידוש השם, להפצת תורה ולזיכוי הרבים.<br /> <br /> באחת משיחותיו (פרשת עקב תשמ&quot;ח) אמר הרבי שמדובר בפתיחת &quot;מעיינות החכמה התחתונה&quot;, ההולכת יד ביד עם התגלות החכמה העליונה – פנימיות התורה.<br /> <br /> == יוזמות חב&quot;דיות בתחום הבינה המלאכותית ==<br /> <br /> === JEMai ===<br /> JEM (Jewish Educational Media) השיקה בשנת תשפ&quot;ה (2025) את פלטפורמת '''JEMai''', כלי AI מתקדם לגישה אל ארכיון שיחות וקטעי וידאו מהרבי. הכלי מאפשר:<br /> <br /> חיפוש מותאם לפי שאלה או נושא.<br /> <br /> קבלת סיכומים תורניים מדויקים.<br /> <br /> גישה ישירה למקורות האותנטיים.<br /> <br /> תמיכה בממשק ידידותי לשפה האנגלית.<br /> <br /> המערכת מאפשרת גם למשתמשים בלתי מקצועיים לגשת לאוצרות תורניים בקלות, ומתאימה לשימוש אישי, לימודי והפצתי.<br /> <br /> === יוזמות פרטיות ===<br /> <br /> '''הרב מאיר שמוקלר''', במסגרת פרויקט newera.now, פיתח מערכות מבוססות בינה מלאכותית המשלבות שיעורי חסידות, תרגום ודיגיטציה קולית.<br /> <br /> פיתוח בוטים חינוכיים שמסבירים את תוכן שיעורי תניא על בסיס כתבי משפיעים.<br /> <br /> מחוללים (Generators) המבוססים על כתבי רבותינו נשיאינו, שמסייעים להנגיש את התורה החסידית ברוח הזמן.<br /> <br /> == חששות ואתגרים ==<br /> לצד ההזדמנויות, עולות גם סוגיות הלכתיות, כמו: האם מותר להסתמך על כלי בינה מלאכותית ללא בקרה אנושית?<br /> <br /> ולכן מומלץ, חובה לערוך הגהה אנושית על תוצרי AI, במיוחד במאמרים תורניים. ולהדריך את הבקשות שיוגשו למערכות AI כדי להשיג עומק ומובנות. <br /> <br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> *[meetjemai.jem.tv/ אתר JEMai הרשמי]<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/5941649 סרטון הסבר על JEMai] {{בית חב&quot;ד}}<br /> *[https://col.org.il/news/145742 רובוט GPT יכול להיות דיין? כינוס תורה בנחלת הר חב&quot;ד • תיעוד] {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_23.html בינה מלאכותית וטכנולוגיה? כך חזה זאת המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן • מפעים ועכשווי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> [[טכנולוגיה]]<br /> <br /> [[גאולה]]<br /> <br /> [[הפצת המעיינות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=778344 2025-06-22T05:45:10Z

<p>200.12.168.32: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|הרבי אומר שיחה ב'חנוכה לייו' בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר.]]<br /> '''טכנולוגיה''' הוא כינוי לשכלולים עכשויים, העוזרים לאדם לעשות דברים מורכבים ביתר קלות. הטכנולוגיה נוצרה כדי לעזור לאדם לעבוד את ה'.<br /> <br /> ==טכנולוגיה בתורה==<br /> [[קובץ:אסטרונאוט.jpg|ממוזער|אדם העומד על ה[[ירח]], יכול לעשות [[קידוש לבנה]]?]]<br /> הרבי אומר{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1OnUPPOjvD0giFI2eYJXeRGCdGdrmScts/view?usp=drivesdk שיחת ליל ו דחול המועד סוכות תשנ&quot;ב]}}, שעל ידי הטכנולוגיה, מתחדשים ענינים ובאורים בתורה. שלא היו מתגלים לולא הטכנולוגיה.<br /> <br /> לדוגמה: כיום שניתן להגיע אל ה[[ירח]] על ידי [[חללית]], נתחדש דיון הלכתי האם אדם שנמצא על הירח, יכול לקיים את מנהג [[קידוש לבנה]]. דבר שבדורות הקודמים עם כל מעלתם, לא עלה רעיון של מציאות כזו בראשם.<br /> <br /> וזהו פירוש הפסוק{{הערה|חבקוק ג ו}}: {{ציטוטון|הליכות עולם לו}}. שאמרו על זה [[חז&quot;ל]] {{ציטוטון|אל תקרי הליכות, אלא הלכות}}. שהליכות ושכלולי העולם, הם גורמות עילוי בהלכות התורה.<br /> <br /> ==בסוף הגלות==<br /> [[רבי שמעון בר יוחאי]] כותב ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זהר חלק א קי&quot;ז א}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבְשִׁית מְאָה שְׁנִין לִשְׁתִיתָאָה יִתְפַּתְּחוּן תַּרְעֵי דְחָכְמְתָא לְעֵילָא וּמַבּוּעֵי דְחָכְמְתָא לְתַתָּא, וְיִתְתַּקַּן עַלְמָא לְאָעֳלָא בִּשְׁבִיעָאָה. כְּבַר נָשׁ דְּמִתְתַּקַּן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה מֵכִי עָרַב שִׁמְשָׁא לְאֲעָלָא בְּשַׁבַּתָּא. אוּף הָכִי נָמֵי.|תרגום=ובשש מאות שנה לאלף השישי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיני החכמה למטה ויכין עצמו העולם להכנס באלף השביעי, כאדם המכין עצמו ביום שישי בצהריים לכניסת שבת, כן גם בזה.}}<br /> <br /> כלומר, שהחל מהשנה השש מאות לאלף השישי ל[[בריאת העולם]] (שנת [[תק&quot;א]]), יפתחו [[מעיין|מעיינות]] החכמה וירדו לעולם. וזאת בשביל להכין את העולם לחכמה הגדולה שתתגלה ב[[ימות המשיח]] - ה[[תורה חדשה מאתי תצא]] - כמו אדם שמכין עצמו לקראת [[שבת]].<br /> <br /> ואכן רואים, שבערך באותה התקופה התגלה [[הבעל שם טוב]] (בשנת ה'תצ&quot;ד), ונולד [[האדמו&quot;ר הזקן]] (בשנת [[תק&quot;ה]]), שגילו את פנימיות התורה, כדי להכין את העולם ל[[תורה חדשה מאיתי תצא|תורת מלך המשיח]]. ולאידך בחכמות העולם, החלה אז המהפכה התעשייתית.<br /> <br /> הרבי מסביר{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חלק ט&quot;ו פרשת נח שיחה ב]}}, שהזוהר מונה כאן שני גילויים שיהיו: ארובות השמים למעלה - חכמת התורה. ותהומות הארץ - חכמות האומות.<br /> <br /> הרבי ממשיך ומבאר, שלא רק חכמת התורה שתתגלה, נועדה להכין את העולם לאלף השביעי - משיח. אלא, גם [[חכמות חיצוניות|החכמות של אומות העולם]] שיתגלו אז, '''כל תכליתם''' הוא רק בשביל להכין את העולם למשיח, שהם מסייעים להבנת דברי התורה, שבעבר היו מוקשים.<br /> <br /> ==יחס הרבי==<br /> בשונה מתנועות אחרות, הרבי לא שולל לגמרי את השימוש במוצרי הטכנולוגיה, ומעודד את שימושם ל[[קדושה]] ו[[הפצת המעיינות]]. הרבי ממשיל את הטכנולוגיה ל[[זהב]], שאפשר להשתמש בו לטוב או להיפך, כמו בני ישראל ב[[מדבר (מין)|מדבר]] שפעם אחת השתמשו בו לעשיית [[עגל הזהב]] - [[עבודה זרה]]; ולאחר כך חזרו והעלו את הזהב לקדושה, כשבנו ממנו את ה[[משכן]]{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח כרך ב עמוד 593}}.<br /> <br /> החל משנת [[תשמ&quot;ט]], התקיימו ב[[770]] [[כינוס ילדים]] ב[[חג החנוכה]], בשידור לוויני לכל העולם - שבאותה תקופה היה משכלולי הטכנולוגיה החדשניים. שידור זה כונה בשם [[סאטעלייט]].<br /> <br /> במאורע הסאטעלייט בשנת [[תשנ&quot;ב]], אמר הרבי שכל הטכנולוגיה נוצרה בשביל להוסיף בכבוד ה':{{הערה|[https://docs.google.com/document/d/15Yc5Y1OQFGjtqwB3bi0glhiqo_AriPVNsq6ONVUaZ4E/edit השיחה בגרסת טקסט]}}: {{ציטוטון|כיון ש&quot;כל מה שברא הקב&quot;ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו&quot;{{הערה|אבות סוף פרק ו}}, מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, '''שתכליתם ומטרתם''' להוסיף בכבודו של הקב&quot;ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה.}}<br /> <br /> הרבי גם הוסיף שהמעלה בטכנולוגיה, שעל ידה: {{ציטוטון|כל זה נעשה באופן של &quot;פירסומי ניסא&quot; בכל העולם כולו, שגם אומות העולם ראו שע&quot;י פעולתם של בנ&quot;י... ניתוסף ...בכל העולם כולו אור שמגלה כבודו של הקב&quot;ה...עי&quot;ז '''נעשה העולם כולו מואר באור אמיתי...'''}}<br /> <br /> עם זאת, הרבי שולל לגמרי שימוש בחב&quot;ד של טכנולוגיות שאי אפשר לנצלם לקדושה. כמו לדוגמה החזקת [[טלוויזיה]] בבית.<br /> <br /> ==טכנולוגיות שונות==<br /> ===רדיו===<br /> {{ערך מורחב|רדיו}}<br /> מכשיר הרדיו, הוא מראשוני שכלולי הטכנולוגיה שנוצרו, ובהתאם לכך - מהאמצעים הראשונים בו השתמשו חסידים ל[[הפצת המעיינות]].<br /> <br /> ====שיעורים בספר התניא====<br /> 'שיעורים בספר התניא' היה שמה של תכנית רדיו, בה נמסרו שיעורים ב[[ספר התניא]] מידי שבוע. מוסר השיעור היה הרב [[יוסף וינברג]].<br /> <br /> מדי שבוע, היו מכניסים לרבי את הדף עם תוכן הדברים שיאמרו בתכנית והרבי היה מגיה אותם. הערות אלו, כתובים בסדרת הספרים [[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]] - תמליל מהתכנית{{הערה|'''[https://anash.org/living-torah-tanya-on-the-airwaves/ עידודו של הרבי לשיעורי חסידות ברדיו]''', בהפקת חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]}}.<br /> <br /> ===לוויין===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לוויין]]}}<br /> לַוְיָן הינו מכשיר, מעשי ידי אדם, הנשלח למסלול סביב כדור הארץ, למטרות שונות כצילום, ריגול וכדו'. אחד ממטרותיו המוכרות יותר של הלויין הוא אפשור של תקשורת בין אנשים (בשיחת טלפון או ראיה ויזואלית), ללא כל צורך בכבלים או כל עזר אחרים.<br /> <br /> ב[[מעמד הסאטלייט]] בשנת [[תשנ&quot;ב]], הסביר הרבי שבקיום התורה והמצוות של יהודי הוא משפיע על כל העולם. ובאותה שיחה אמר הרבי שיכול יהודי לחשוב שמה שעושה במקומו שלו משפיע אמנם בסביבתו הקרובה אך לא על כל חלקי הארץ ובוודאי לא על כל חלקי העולם הנמצאים במרחק רב. ועל מנת להקל על היהודי להבין זאת, גילה הקב&quot;ה סודות נוספים בהנהגת העולם שעל ידם ניתן לחבר מקומות הנמצאים במרחק רב אחד מהשני, ניתן לדבר איתם, לעודדם ולחזקם.<br /> <br /> ===טלוויזיה===<br /> {{ערך מורחב|טלוויזיה}}<br /> טלוויזיה היא טכנולוגיה לשידור וקליטה של תמונות וצלילים. בלשון העם מכונה גם מקלט טלוויזיה כשלעצמו טלוויזיה.<br /> <br /> הרבי אומר, שהטלוויזיה הינה פרצה גדולה שאין כמוה, כיון שעד עתה הכומר היה בכנסייה והיהודי בבית, ואילו עתה על ידי הטלוויזיה מכניסים את הכומר הביתה רחמנא ליצלן!<br /> <br /> גם כאשר לא משתמשים במכשיר כלל, דעת הרבי היא שאין להחזיק מכשיר זה כלל.<br /> <br /> ===אינטרנט===<br /> {{ערך מורחב|אינטרנט}}<br /> האינטרנט היא רשת מחשבים עולמית, המחברת רשתות מחשבים רבות ושונות, ומקשרת בין מיליארדי מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה באמצעות דפי אינטרנט ואתרי אינטרנט, והמסחר הרב שמתרחש הודות לה - הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית.<br /> <br /> כמובן שגם המעלות והחסרונות שבקרבה לטוב ולרע, מתווספות ומכפילות על עצמם על ידי האינטרנט, לטוב ולרע, מה שמעלה את חשיבות האינטרנט כאשר משתמשים בו לטובה, אך גורם לו להיות אסון בקנה מידה גדול כשמשתמשים בו לרעה.<br /> <br /> ===בינה מלאכותית===<br /> {{ערך מורחב|בינה מלאכותית}}<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[בן ציון פרישמן]], '''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing התפתחויות טכנולוגיות מבשרות את הגאולה]''' ב[[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 6<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3437062 סיפור מהסרטים: התסריטאי מהוליווד עשה מהפך מדהים{{בית חבד}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

200.12.168.32 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=778341 2025-06-22T04:43:17Z

<p>200.12.168.32: /* נולדו */</p> <hr /> <div>{{חודש סיוון}}<br /> '''כ&quot;ה בסיוון''' הוא היום העשרים וחמישה ב[[חודש סיוון]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *בטל הערעור דאומות העולם שהיו רוצים ליטול חלק מיהודה וירושלים על ידי ה&quot;תשובה נצחת&quot; של גביהה בן פסיסא.{{הערה|[[דבר מלכות שלח]] הערה 156. [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjek9MQllkRFBibzg/view לשיחת הדבר מלכות בארכיון גאולה ומשיח]}}<br /> *ג'תתכ&quot;ח – [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], [[רבי ישמעאל בן אלישע]] ו[[רבי חנינא סגן הכהנים]], מעשרה הרוגי מלכות, נרצחו על קידוש ה'.<br /> *[[תרל&quot;ו]] – רבי דב בעריש לנדא, ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[ביאלה]], נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ו]] – רבי חיים סופר, מחבר הספרים 'מחנה חיים' ו'קול סופר', נפטר.<br /> *[[תשל&quot;ב]] – רבי משה צבי טברסקי, האדמו&quot;ר מ[[טולנא]]–פילדלפיה, נפטר.<br /> *[[תשס&quot;א]] – רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]], ראש ישיבת 'כוכב מיעקב' – טשבין ב[[ירושלים]] ומחבר הספר 'ברכת שמעון', נפטר.<br /> *[[תש&quot;ע]] – רבי [[מרדכי אליהו]], רבה הראשי של ארץ ישראל, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תר&quot;מ]] – הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תר&quot;פ]] – הרב [[לוי פרסמן]], מחסידי חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - הרב [[מנחם מענדל ניימרק]] שליח הרבי ב[[גבעת זאב]]. <br /> *[[תשע&quot;ד]] – הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]], [[סופר סת&quot;ם]] מ[[קראון הייטס]] שזכה להגיה את ה[[תפילין]] וה[[מזוזה|מזוזות]] של [[הרבי]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{להיום יום|כ&quot;ה|סיון}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש סיון|ב כה]]</div>

200.12.168.32