https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=2.53.131.25 2026-04-19T17:11:00Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&diff=525672 2022-03-02T10:59:37Z

<p>2.53.131.25: קיקי</p> <hr /> <div>קיקי<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> שלמה המלך נולד בשנת ב'תתקי&quot;ב לאביו [[דוד המלך]], מאשתו [[בת שבע]].<br /> <br /> לאחר הסתלקות אביו דוד המלך, ב[[חג השבועות]] (שחל ב[[שבת]]) בשנת ב'תתקכ&quot;ד, התמנה שלמה ל[[מלך]]. שלמה היה אז בגיל שתים עשרה שנה.<br /> <br /> בשנת ב'תתקכ&quot;ח החל שלמה המלך לבנות את [[בית המקדש הראשון]] ברוב פאר. הבניה נמשכה שבע שנים, והסתיימה בשנת ב'תתקל&quot;ה, ב[[חודש חשון]]. חנוכת בית המקדש הראשון נדחתה עד [[חודש תשרי]] בשנה שאחריו, אז חגגו העם כולו במשך שבוע ימים, שבמהלכם חל [[יום הכיפורים]] - ובאותה שנה לא צמו בו. היהודים חששו שמא יש בכך חטא, אך [[בת קול]] יצאה משמים ואמרה להם: &quot;כולכם מזומנין לחיי העולם הבא&quot;{{הערה|מועד קטן ט, א.}}.<br /> <br /> שלמה מלך על כל העולם כולו{{הערה|1=מגילה יא, א.}}. מלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנה מחלוקת בגמרא האם לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו שוב, או לא{{הערה|גיטין סח, ב.}}. אליו וזרעו עברה ה[[ירושה]] של [[מלכות בית דוד]], ו[[מלך המשיח]] יהיה מצאצאיו{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]] ריש פרק עשירי שב[[סנהדרין]].}}. <br /> <br /> הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בישראל, והם [[מסכת עירובין#העירוב|העירוב]] ו[[נטילת ידים]], וכאשר הוא תיקן תקנות אלו, יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה: &quot;בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני&quot;{{הערה|עירובין דף כ&quot;א.}}.<br /> <br /> בשנת ב'תתקס&quot;ד הסתלק שלמה, ואת מלכותו המשיך בנו [[רחבעם המלך]]. לאחר מותו נקרעה המלכות לשנים, כאשר בנו רחבעם מלך על מלכות יהודה, ו[[ירבעם בן נבט]] מלך על מלכות ישראל.<br /> <br /> == פדה בשלום נפשי ==<br /> [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ&quot;ב (קח, ב ואילך).}}<br /> <br /> בימי מלכותו הייתה הבחינה המרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שהגם שההתעסקות עם ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] היא באופן ד'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום. <br /> <br /> כך{{הערה|1=ראה ד&quot;ה פדה בשלום [[תרע&quot;ה]] (המשך תער&quot;ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א.}} היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי האור וריבוי ה[[חכמה]], ובימיו קיימא [[לבנה|סיהרא]] באשלמותא - הלבנה הייתה במילואה{{הערה|1= שמו&quot;ר פט&quot;ו, כו.}} וזאת מכיון שאז היה בירור ה[[ניצוצות]] בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא{{הערה|1= מלכים-א י, א ואילך.}} שמעה את שמע שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות ה[[קדושה]].<br /> <br /> הרבי הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום.<br /> <br /> ==אין כסף נחשב בימיו==<br /> על ימי שלמה נאמר בנביא{{הערה|מלכים א י, כא.}} &quot;אֵין [[כסף|כֶּסֶף]] לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה&quot;. ובתורת ה[[קבלה]] מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, הוא מכיון שרצה דוקא במעלת ה[[זהב]] שהוא נעלה יותר מהכסף - כיון שהזהב שייך ל[[קו השמאל]], שבשרשו נעלה יותר מ[[קו הימין]]. אמנם, שלמה המלך טעה בכך, כי עדיין לא הגיע הזמן לגילוי מעלה זו, ורק [[לעתיד לבוא]] תתגלה מעלת הזהב על הכסף. וכיון ששלמה דחה את הכסף - קו הימין, נענש על כך{{הערה|זח&quot;א רנ, א.}}.<br /> <br /> בתורת החסידות מבואר הענין בשני אופנים:<br /> * שלמה המלך רצה לגלות את מעלת ה[[גבורות]] על ה[[חסדים]], כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז [[דוד המלך]] משבט [[יהודה]] שענינו [[ספירת המלכות]] (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט [[יוסף]] שענינו [[ז&quot;א]] (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה [[בית המקדש הראשון]], מעין הגילוי שיהיה לעתיד - לכן חשב שהגיע הזמן שתתגלה מעלת הגבורות, מעלת הזהב על הכסף, ולא החשיב את הכסף. אמנם טעה בזה - ובשתים: א) שעדיין לא הגיע הזמן לגילוי זה, אלא רק לעתיד לבוא הוא יתגלה. ב) שגם לעתיד - כשתתגלה מעלת הזהב - לא יתבטל הכסף אלא שניהם יהיו חשובים, ושלמה לא החשיב את הכסף כלל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31653&amp;st=&amp;pgnum=185 אור התורה בראשית חלק ו ע' תתשט, ב]. וראה גם שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31650&amp;st=&amp;pgnum=323 חלק א ע' קנז, א].}}.<br /> * שלמה המלך רצה שכל בני ישראל יגיעו למדריגת &quot;אבירי לב הרחוקים מצדקה&quot;{{הערה|לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.}}, &quot;כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע&quot;{{הערה|ברכות יז, ב.}} - היינו שלא צריכים לקבל את השפע מהקב&quot;ה בתור חסד, כיון שהם זכאים לכך בזכות עצמם. ולכן לא רצה את הכסף, אלא את הזהב שענינו גבורות ו[[דין]] - כך שבני ישראל זכאים לקבל את השפע בדין. אמנם טעה בזה, כי בזמן הזה רוב העולם אינם יכולים לקבל מדרגה זו של דין אלא זקוקים לכסף - חסד. ורק לעתיד נאמר{{הערה|ישעיה נב, ג.}} &quot;לא בכסף תגאלו&quot;, שלא יצטרכו לקבל על ידי חסד{{הערה|1=אור התורה שמות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31644&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= חלק ד ע' א'קעא]. וכן שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31595&amp;st=&amp;pgnum=274&amp;hilite= חלק ה ע' א'תריד]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15963&amp;st=&amp;pgnum=188 סה&quot;מ תר&quot;ל ע' קפ].}}.<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> <br /> *[[קהלת]]<br /> *[[משלי]]<br /> *[[שיר השירים]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מלכים]]</div>

2.53.131.25 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&diff=525671 2022-03-02T10:58:07Z

<p>2.53.131.25: אייל</p> <hr /> <div>אייל<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> שלמה המלך נולד בשנת ב'תתקי&quot;ב לאביו [[דוד המלך]], מאשתו [[בת שבע]].<br /> <br /> לאחר הסתלקות אביו דוד המלך, ב[[חג השבועות]] (שחל ב[[שבת]]) בשנת ב'תתקכ&quot;ד, התמנה שלמה ל[[מלך]]. שלמה היה אז בגיל שתים עשרה שנה.<br /> <br /> בשנת ב'תתקכ&quot;ח החל שלמה המלך לבנות את [[בית המקדש הראשון]] ברוב פאר. הבניה נמשכה שבע שנים, והסתיימה בשנת ב'תתקל&quot;ה, ב[[חודש חשון]]. חנוכת בית המקדש הראשון נדחתה עד [[חודש תשרי]] בשנה שאחריו, אז חגגו העם כולו במשך שבוע ימים, שבמהלכם חל [[יום הכיפורים]] - ובאותה שנה לא צמו בו. היהודים חששו שמא יש בכך חטא, אך [[בת קול]] יצאה משמים ואמרה להם: &quot;כולכם מזומנין לחיי העולם הבא&quot;{{הערה|מועד קטן ט, א.}}.<br /> <br /> שלמה מלך על כל העולם כולו{{הערה|1=מגילה יא, א.}}. מלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנה מחלוקת בגמרא האם לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו שוב, או לא{{הערה|גיטין סח, ב.}}. אליו וזרעו עברה ה[[ירושה]] של [[מלכות בית דוד]], ו[[מלך המשיח]] יהיה מצאצאיו{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]] ריש פרק עשירי שב[[סנהדרין]].}}. <br /> <br /> הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בישראל, והם [[מסכת עירובין#העירוב|העירוב]] ו[[נטילת ידים]], וכאשר הוא תיקן תקנות אלו, יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה: &quot;בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני&quot;{{הערה|עירובין דף כ&quot;א.}}.<br /> <br /> בשנת ב'תתקס&quot;ד הסתלק שלמה, ואת מלכותו המשיך בנו [[רחבעם המלך]]. לאחר מותו נקרעה המלכות לשנים, כאשר בנו רחבעם מלך על מלכות יהודה, ו[[ירבעם בן נבט]] מלך על מלכות ישראל.<br /> <br /> == פדה בשלום נפשי ==<br /> [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ&quot;ב (קח, ב ואילך).}}<br /> <br /> בימי מלכותו הייתה הבחינה המרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שהגם שההתעסקות עם ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] היא באופן ד'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום. <br /> <br /> כך{{הערה|1=ראה ד&quot;ה פדה בשלום [[תרע&quot;ה]] (המשך תער&quot;ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א.}} היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי האור וריבוי ה[[חכמה]], ובימיו קיימא [[לבנה|סיהרא]] באשלמותא - הלבנה הייתה במילואה{{הערה|1= שמו&quot;ר פט&quot;ו, כו.}} וזאת מכיון שאז היה בירור ה[[ניצוצות]] בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא{{הערה|1= מלכים-א י, א ואילך.}} שמעה את שמע שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות ה[[קדושה]].<br /> <br /> הרבי הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום.<br /> <br /> ==אין כסף נחשב בימיו==<br /> על ימי שלמה נאמר בנביא{{הערה|מלכים א י, כא.}} &quot;אֵין [[כסף|כֶּסֶף]] לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה&quot;. ובתורת ה[[קבלה]] מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, הוא מכיון שרצה דוקא במעלת ה[[זהב]] שהוא נעלה יותר מהכסף - כיון שהזהב שייך ל[[קו השמאל]], שבשרשו נעלה יותר מ[[קו הימין]]. אמנם, שלמה המלך טעה בכך, כי עדיין לא הגיע הזמן לגילוי מעלה זו, ורק [[לעתיד לבוא]] תתגלה מעלת הזהב על הכסף. וכיון ששלמה דחה את הכסף - קו הימין, נענש על כך{{הערה|זח&quot;א רנ, א.}}.<br /> <br /> בתורת החסידות מבואר הענין בשני אופנים:<br /> * שלמה המלך רצה לגלות את מעלת ה[[גבורות]] על ה[[חסדים]], כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז [[דוד המלך]] משבט [[יהודה]] שענינו [[ספירת המלכות]] (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט [[יוסף]] שענינו [[ז&quot;א]] (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה [[בית המקדש הראשון]], מעין הגילוי שיהיה לעתיד - לכן חשב שהגיע הזמן שתתגלה מעלת הגבורות, מעלת הזהב על הכסף, ולא החשיב את הכסף. אמנם טעה בזה - ובשתים: א) שעדיין לא הגיע הזמן לגילוי זה, אלא רק לעתיד לבוא הוא יתגלה. ב) שגם לעתיד - כשתתגלה מעלת הזהב - לא יתבטל הכסף אלא שניהם יהיו חשובים, ושלמה לא החשיב את הכסף כלל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31653&amp;st=&amp;pgnum=185 אור התורה בראשית חלק ו ע' תתשט, ב]. וראה גם שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31650&amp;st=&amp;pgnum=323 חלק א ע' קנז, א].}}.<br /> * שלמה המלך רצה שכל בני ישראל יגיעו למדריגת &quot;אבירי לב הרחוקים מצדקה&quot;{{הערה|לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.}}, &quot;כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע&quot;{{הערה|ברכות יז, ב.}} - היינו שלא צריכים לקבל את השפע מהקב&quot;ה בתור חסד, כיון שהם זכאים לכך בזכות עצמם. ולכן לא רצה את הכסף, אלא את הזהב שענינו גבורות ו[[דין]] - כך שבני ישראל זכאים לקבל את השפע בדין. אמנם טעה בזה, כי בזמן הזה רוב העולם אינם יכולים לקבל מדרגה זו של דין אלא זקוקים לכסף - חסד. ורק לעתיד נאמר{{הערה|ישעיה נב, ג.}} &quot;לא בכסף תגאלו&quot;, שלא יצטרכו לקבל על ידי חסד{{הערה|1=אור התורה שמות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31644&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= חלק ד ע' א'קעא]. וכן שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31595&amp;st=&amp;pgnum=274&amp;hilite= חלק ה ע' א'תריד]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15963&amp;st=&amp;pgnum=188 סה&quot;מ תר&quot;ל ע' קפ].}}.<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> <br /> *[[קהלת]]<br /> *[[משלי]]<br /> *[[שיר השירים]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מלכים]]</div>

2.53.131.25 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&diff=525669 2022-03-02T10:57:30Z

<p>2.53.131.25: כםגמגןאמגילא</p> <hr /> <div>אחגמגפגמביכלכנחגצ<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> שלמה המלך נולד בשנת ב'תתקי&quot;ב לאביו [[דוד המלך]], מאשתו [[בת שבע]].<br /> <br /> לאחר הסתלקות אביו דוד המלך, ב[[חג השבועות]] (שחל ב[[שבת]]) בשנת ב'תתקכ&quot;ד, התמנה שלמה ל[[מלך]]. שלמה היה אז בגיל שתים עשרה שנה.<br /> <br /> בשנת ב'תתקכ&quot;ח החל שלמה המלך לבנות את [[בית המקדש הראשון]] ברוב פאר. הבניה נמשכה שבע שנים, והסתיימה בשנת ב'תתקל&quot;ה, ב[[חודש חשון]]. חנוכת בית המקדש הראשון נדחתה עד [[חודש תשרי]] בשנה שאחריו, אז חגגו העם כולו במשך שבוע ימים, שבמהלכם חל [[יום הכיפורים]] - ובאותה שנה לא צמו בו. היהודים חששו שמא יש בכך חטא, אך [[בת קול]] יצאה משמים ואמרה להם: &quot;כולכם מזומנין לחיי העולם הבא&quot;{{הערה|מועד קטן ט, א.}}.<br /> <br /> שלמה מלך על כל העולם כולו{{הערה|1=מגילה יא, א.}}. מלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנה מחלוקת בגמרא האם לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו שוב, או לא{{הערה|גיטין סח, ב.}}. אליו וזרעו עברה ה[[ירושה]] של [[מלכות בית דוד]], ו[[מלך המשיח]] יהיה מצאצאיו{{הערה|1=[[רמב&quot;ם]] ריש פרק עשירי שב[[סנהדרין]].}}. <br /> <br /> הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בישראל, והם [[מסכת עירובין#העירוב|העירוב]] ו[[נטילת ידים]], וכאשר הוא תיקן תקנות אלו, יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה: &quot;בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני&quot;{{הערה|עירובין דף כ&quot;א.}}.<br /> <br /> בשנת ב'תתקס&quot;ד הסתלק שלמה, ואת מלכותו המשיך בנו [[רחבעם המלך]]. לאחר מותו נקרעה המלכות לשנים, כאשר בנו רחבעם מלך על מלכות יהודה, ו[[ירבעם בן נבט]] מלך על מלכות ישראל.<br /> <br /> == פדה בשלום נפשי ==<br /> [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ&quot;ב (קח, ב ואילך).}}<br /> <br /> בימי מלכותו הייתה הבחינה המרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שהגם שההתעסקות עם ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] היא באופן ד'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום. <br /> <br /> כך{{הערה|1=ראה ד&quot;ה פדה בשלום [[תרע&quot;ה]] (המשך תער&quot;ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א.}} היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי האור וריבוי ה[[חכמה]], ובימיו קיימא [[לבנה|סיהרא]] באשלמותא - הלבנה הייתה במילואה{{הערה|1= שמו&quot;ר פט&quot;ו, כו.}} וזאת מכיון שאז היה בירור ה[[ניצוצות]] בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא{{הערה|1= מלכים-א י, א ואילך.}} שמעה את שמע שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות ה[[קדושה]].<br /> <br /> הרבי הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום.<br /> <br /> ==אין כסף נחשב בימיו==<br /> על ימי שלמה נאמר בנביא{{הערה|מלכים א י, כא.}} &quot;אֵין [[כסף|כֶּסֶף]] לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה&quot;. ובתורת ה[[קבלה]] מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, הוא מכיון שרצה דוקא במעלת ה[[זהב]] שהוא נעלה יותר מהכסף - כיון שהזהב שייך ל[[קו השמאל]], שבשרשו נעלה יותר מ[[קו הימין]]. אמנם, שלמה המלך טעה בכך, כי עדיין לא הגיע הזמן לגילוי מעלה זו, ורק [[לעתיד לבוא]] תתגלה מעלת הזהב על הכסף. וכיון ששלמה דחה את הכסף - קו הימין, נענש על כך{{הערה|זח&quot;א רנ, א.}}.<br /> <br /> בתורת החסידות מבואר הענין בשני אופנים:<br /> * שלמה המלך רצה לגלות את מעלת ה[[גבורות]] על ה[[חסדים]], כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז [[דוד המלך]] משבט [[יהודה]] שענינו [[ספירת המלכות]] (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט [[יוסף]] שענינו [[ז&quot;א]] (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה [[בית המקדש הראשון]], מעין הגילוי שיהיה לעתיד - לכן חשב שהגיע הזמן שתתגלה מעלת הגבורות, מעלת הזהב על הכסף, ולא החשיב את הכסף. אמנם טעה בזה - ובשתים: א) שעדיין לא הגיע הזמן לגילוי זה, אלא רק לעתיד לבוא הוא יתגלה. ב) שגם לעתיד - כשתתגלה מעלת הזהב - לא יתבטל הכסף אלא שניהם יהיו חשובים, ושלמה לא החשיב את הכסף כלל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31653&amp;st=&amp;pgnum=185 אור התורה בראשית חלק ו ע' תתשט, ב]. וראה גם שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31650&amp;st=&amp;pgnum=323 חלק א ע' קנז, א].}}.<br /> * שלמה המלך רצה שכל בני ישראל יגיעו למדריגת &quot;אבירי לב הרחוקים מצדקה&quot;{{הערה|לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.}}, &quot;כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע&quot;{{הערה|ברכות יז, ב.}} - היינו שלא צריכים לקבל את השפע מהקב&quot;ה בתור חסד, כיון שהם זכאים לכך בזכות עצמם. ולכן לא רצה את הכסף, אלא את הזהב שענינו גבורות ו[[דין]] - כך שבני ישראל זכאים לקבל את השפע בדין. אמנם טעה בזה, כי בזמן הזה רוב העולם אינם יכולים לקבל מדרגה זו של דין אלא זקוקים לכסף - חסד. ורק לעתיד נאמר{{הערה|ישעיה נב, ג.}} &quot;לא בכסף תגאלו&quot;, שלא יצטרכו לקבל על ידי חסד{{הערה|1=אור התורה שמות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31644&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= חלק ד ע' א'קעא]. וכן שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31595&amp;st=&amp;pgnum=274&amp;hilite= חלק ה ע' א'תריד]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15963&amp;st=&amp;pgnum=188 סה&quot;מ תר&quot;ל ע' קפ].}}.<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> <br /> *[[קהלת]]<br /> *[[משלי]]<br /> *[[שיר השירים]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מלכים]]</div>

2.53.131.25