חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2010-05-05T11:08:02Z

192.114.7.12:

[[תמונה:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|left|thumb|150px|חותמת הבית דין]]
[[תמונה:בית דין.jpg|left|thumb|250px|פסק של בית הדין בעניין הקרן לידידות]]'''בית דין רבני חב"ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני חב"ד.

בשנת [[תנש"א]] כתב הרבי כי: "''תוקף הנהגת [[אנ"ש]] באה"ק הוא בידי אגו"ח ובראשם (ועד) רבני חב"ד''".

מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].

==הקמתו==

בית הדין הוקם בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], על מנת -

א. לאגד את רבני חב"ד.

ב. לפקח על פעילות מוסדות חב"ד.

ג. לפקח על [[חסיד]]י [[חב"ד]].

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד באה"ק ת"ו".

===חברי בית הדין עם הקמתו===

אב"ד בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דובער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

ב[[תשל"ח]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד ‘אב-בית-דין’, כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]].

==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==

במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין.

במשך השנים צורפו לבית הדין הרבנים: הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]] ע"ה, הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה והרב [[בן ציון ליפסקר]] ע"ה, ויבחט"א: [[זאב דב סלונים]], [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל"ו]] - [[תשמ"א]], כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ"א]] עקר ל[[חיפה]], ופסק לשמש כחבר בבית הדין.

==בית הדין כיום==

===הרכב בית הדין===

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

*הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תואר למשמש בתפקיד היו"ר).

*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.

*הרב [[זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]] - חבר ההנהלה.

*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רב [[כפר חב"ד]].

*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה הראשי של [[חולון]].

*הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].

*הרב [[יוסף העכט]], הרב הראשי ל[[אילת]].

====דיינים נוספים בבית הדין====

*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות (ירושלים).

*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב בית הכנסת הגדול ודיין ב[[רמת גן]].

====הנהלת בית הדין====
בהוראת הרבי לפני שנים רבות, התמנתה הנהלה ובה היו חברים שלושה: הרב חנזין, הרב ירוסלבסקי, הרב גלוכובסקי. הרב חנזין שימש כאב"ד, הרב ירוסלבסקי מזכיר ובעצם יו"ר, והרב גלוכובסקי סגן מזכיר. לאחר פטירת הרב חנזין, לא התמנה לו ממלא מקום.

====מזכירות בית הדין====

במשך שנים מנהל המזכירות היה הרב ארז קרלנשטיין שכיהן גם כסמנכ"ל מוסדות חב"ד רחובות, כאשר מנכ"ל המוסדות פרש, מונה ר' ארז למנכ"ל וכמחליפו (כאחראי המזכירות בבי"ד) מונה למזכיר בית הדין ר' זלמן נוב.

==פעילות בית הדין==

====אגף ההשלתמויות====
[[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
אגף ההשתלמויות של בית הדין, בראשות הרב מנחם מענדל עמאר, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים, ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי".

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].

====כינוסי רבנים====

בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין.

הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים.

===מוסדות הפועלים מטעם בית הדין===

[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].

==ראו גם==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:בתי דין]]

שיחה:אברהם ישעיהו קרליץ

2010-05-05T11:04:57Z

192.114.7.12: /* תבנית לעריכה */

בכדי לסיים את עריכת הערך, ברצוני להעזר במי שיודע. הרבי ציטט ממנו/מספריו או התעלם ממנו כליל? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 08:13, 20 באפריל 2010 (UTC)

::הנה לך ציטוט מפורש:

"ועד המסדר, לודמיר, רחוב '''חזון איש''' 30 , בני ברק".

!! כאן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15631&hilite=42d09081-f4e5-42db-aa15-e5f874615927&st=%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%99%D7%A9 לינק]. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט![[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:39, 20 באפריל 2010 (UTC)

:וברצינות - לכאורה לפי החיפוש ערכתי, אין מוזכר ממנו בספרי הרבי, אם כי לדעתי אין להביא מכך ראיה שהרבי התעלם ממנו, שהרי יש רשימה ארוכה של גדולים וטובים ממנו שלא הוזכרו בספרי הרבי בפרט החזון איש שלא ערך כל ספרים הלכתיים בחייו, רק חידושים הלכתיים. --טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט![[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 02:03, 21 באפריל 2010 (UTC)

::: לפניך האזכור היחיד של דברים בשם החזו"א בתוך דברי הרבי:
[[קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg| הפעם היחידה בה מוזכרים דברי החזו"א בדברי הרבי]]

[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:58, 21 באפריל 2010 (UTC)

:תודה. --'''טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:01, 21 באפריל 2010 (UTC)

::בפעם הבאה, תבדוק גם "חזו"א". [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:03, 21 באפריל 2010 (UTC)
:::"רז"ה" המוזכר כאן הוא - רבי זרחיה הלוי בעל המאור - מהראשונים. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:12, 21 באפריל 2010 (UTC)

:זו היתה אכן טעותי בפעם הזאת. --'''טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:07, 21 באפריל 2010 (UTC)

:לא הבנתי: 1. למה הכנסת את דבריך "רז"ה" וכו' לאחר תגובתי "זו" וכו', בשורה קודם לכן, דבר שאינו מקובל?

2. מה ברצונך להסביר בכך? --'''טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:17, 21 באפריל 2010 (UTC)

::סליחה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:25, 21 באפריל 2010 (UTC)

=="..."==

במכתב הרבי מתחיל לדבר אודות החזו"א ולפתע יש שלוש נקודות, וזה נראה כהשמטה. ולכאורה מה יש להשמיט בפלפול הלכתי? אולי יש כאן דברים הקשורים לדיעותיו של החזו"א או דרך פסיקתו שגם בנושא קו התאריך נחשבת מוזרה? או שנאמר שאלו שלוש נקודות במכתב המקורי, ואינן השמטה.

ועוד - לאחר כל החיפושים בתורת הרבי, המסקנה היא, כי הפעם היחידה בה מוזכר החזון איש הוא כתשובה לרב צימרמן אשר ניסה לדחוק וליישב את החזו"א, כיצד הולכים חסידי וממשיכי דרכו של הרבי, ומזכירים את החזו"א שוב ושוב כמקור/אסמכתא/דיעה שניה, בהלכות רבות, ואני מדבר על קבצי הערות, ספרי הלכה ואפילו ספריו של הרב וולפא. תמיהני. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:30, 21 באפריל 2010 (UTC)

:הדבר אינו ראיה כלל, וכמו שכתבתי לעיל בדף זה, והאמת יורה דרכו. השערות כמין אלו אינן עומדות בשום תקן של השערות. --'''טְרַאֲכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:28, 21 באפריל 2010 (UTC)

== הקטע ממשיכי דרכו ==
אינו אוביקטיבי, והוכנסו בו דיעות אישיות. כאילו הסטייפלר רצה להמשיך את המחלוקת נגד חב"ד, למרות שהדבר אינו מוחלט, והמעיין בערך עליו יראה שרבים היו התייחסויותיו הטובים לחב"ד מאשר להיפך, ואלו שנגד שנויים במחלוקת, ר' חיים קניבסקי מעולם לא עורר מחלוקת מיוחדת נגד חב"ד (אלא אם כן אתה מחשיב את כל מי שתמך בדגל התורה כיוזם מחלוקת נגד הרבי דבר שאינו נכון כפשוט).

נא לעדן את הקטע, בפרט שהמשחק בכבודם של גדולי התורה אינו פשוט, ושאני צורבא מדרבנן דקודשא בריך היא תבע ביקריה (ברכות תחילת פרק מי שמתו)!
--'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:24, 21 באפריל 2010 (UTC)

== חוסר אחריות משווע של חב"דפדיה!!! ==

לא כל דבר ראוי להיכתב, ואין צורך בליבוי מחלוקות ישנם רבים שרואים בו כאחד מה"ראשונים". {{שכח|אנונימי}}

כל מילה מדבריך אמת! (אם כי אפשר לכתוב את המחלוקת בצורה אמיתית ותורתית, כמחלוקת שמאי והלל שהיא לשם שמים וסופה להתקיים.)--'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:38, 22 באפריל 2010 (UTC)
:אכן, תוקפים פה את החזון אי"ש בצורה מחרידה ומשוועת. ייתכן שפיני הוא ממשפחת הגרא"ח או מקורב אליהם, וזה לגיטימי מאד, אבל אסור לנו 'להיכנס בו' בצורה חריפה - זה חילול השם וזה משחק באש באיש שוודאי שרבינו שליט"א מלך המשיח נתבטא עליו "שאין לדבר נגדו כיוון שהי' ירא שמיים..ידע ללמוד ביראת שמיים", ואם יש לו יראה - הרי תורתו פורחת לעילא! אין לנו מושג בזה כלל וכלל! בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

:חסיד יקר, אין לך מושג כמה גן עדן שתקבל על עריכתך המועילה (שנערכה אגב בדעת רוב מול יחיד). אם כי נדמה לי שיש קטע חיובי על ידידותו עם ר' חיים נאה שהושמט, לא? --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:54, 22 באפריל 2010 (UTC)

==הרבי והחזון איש==
::לפני שאחשוב מה להשיב. אביא את דברי הרבי.
מתוך הספר "דיוקנו של חסיד" עמוד ק [[קובץ:הרבי והחזון איש.jpg|מרכז|ממוזער|400px|הרבי והחזון איש]]
[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:05, 23 באפריל 2010 (UTC)

:::ובספר הנזכר עמוד קט -
[[קובץ:הרבי והחזון איש 2.jpg|מרכז|400px|הרבי והחזון איש 2]]
[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:11, 23 באפריל 2010 (UTC)
::::בוודאי ידוע לך שישנם נוסחים אחרים על מה שאמר הרבי לאחר הביקור אצל הקופישניץ - עדותו של ר"י קרינסקי למשל, על שאין לדבר נגדו כי הי' ירא שמיים, וגם לימודו הי' מתוך יר"ש. '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::: מקור לדברי ר"י קרינסקי? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 09:23, 23 באפריל 2010 (UTC)
::::::מופיע ב[[משבחי רבי]]. '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::::מצאתי בע' 126: "יהודי שנמצא כבר בעולם האמת אין לדבר אודותיו (ביקורת?)., כנראה היה ירא שמים. [אחד הנוכחים: הוא היה ג"כ למדן] אך גם זה היה ביראת שמים".
מסקנה: היה למדן, ירא שמים, העיקר אצלו לחלוק על חסידים, לא הביא שמחה לבני ברק. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 11:12, 23 באפריל 2010 (UTC)
::::::::פיני, לא מתאים לך. הרבי דיבר על מחלוקתו על ר' חיים, אבל לא על כללות מהותו שהיא "לחלוק על חסידים". צריך להפריד. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:10, 23 באפריל 2010 (UTC)
::::::::::מבחינתי הדיון מוצה. היודעים יכניסו מה ששייך לתוך הערך. תודה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 14:32, 23 באפריל 2010 (UTC)

== קטע מגוחך ==
''חסידי חב"ד התייחסו אליו בצורה מורכבת. להלן אפיזודה הקשורה בכך:
הרה"ח ר' [[משה ארנשטיין]] משפיע ראשי בישיבת חח"ל צפת מספר, כי בבני ברק היו ידועים שני חסידים בלבד שהחזיקו באתרוג קאלאבריה. ורבים העדיפו לברך דווקא על הקטן ואחד החסידים הסביר זאת "כי אין באתרוג זה שיעור חזון איש".'' עד כאן.

מי הם מספר החסידים האלמונים שדעתם חשובה כל כך עד שתייצג את דעת חסידי חב"ד? והאם בכלל קיים מושג כזה שמביאים התייחסויות של חסידי חב"ד (אלמונים) לצד התייחסויות של רבותינו נשיאינו? --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 17:47, 28 באפריל 2010 (UTC)

::השאלה היא אחרת לחלוטין. מדוע נראה מבין השורות, כי אלו שהיו בסביבת הרבי, ועוד חסידים שונים, תיעבו את החזו"א, וניסו כל העת ללכלך אותו? לכאורה הוא היה צדיק גדול? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:29, 4 במאי 2010 (UTC)
:השאלה היא האם זה אכן היה... (מלבד מספר חסידים אלמונים, שכותב השורות המוזרות לא ראה אפילו לציין מי הם, וכנראה שהדבר לא היה מוסיף כבוד) --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:34, 4 במאי 2010 (UTC)
::וכאשר זמן קצר לאחר פטירתו, אנשים שעמדו ליד הרבי, כנראה חסידי חב"ד, החלו לדבר בגנותו. מי אלו היו? גם אלמונים שנסעו סתם כך עם הרבי? וכאשר ר' פול'ע דיבר על כך שהחזו"א מקנא וכו', למה זה היה? ואי איזכורו בספרים חב"דיים ובמיוחד בתורת הרבי? ולמה כאשר הרבי מדבר ולא פעם אחת על דברים שידוע שיש בהם את דעת החזו"א, הרבי לא מזכיר את דעת "פוסק וגדול הדור"? תנסה לברר אצל אנשים שחיו באותם שנים. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:39, 4 במאי 2010 (UTC)

על ראשון ראשון:

א. הדיבור בגנותו - הרבי מחה! (ודרכן של חסידים לבטל כעלה יבש את כל מי שלא נכנע לגמרי לרבי. נו, גם לחסידים יש יצה"ר, ניט?)

ב. הדיבורים של ר' פולע היו לדעתי יותר מהכוונה להדגיש את החיסדון באי לימוד החסידות, והגדלת כבוד וחשיבות לימוד החסידות.

ג. אי אזכורו בספרים חסידיים - אשיב לך למשל: האור שמח והאבן האזל, שני גדולים ליטאים שמעולם לא נלחמו נגד חב"ד, ואף ההפך, נזכרים כ"א מהם בספרי הרבי רק פעם אחת. ז"א: שאם לא היתה את השיחה היחידה ההיא שבו הרבי הזכיר אותם במקרה, הרי שגם הם לא היו מוזכרים כלל! והסיבה פשוטה - לא תמיד יש מקום לצטט מכל אחד.

ד. את דעתי לא אשנה, וזו היא דעת רוב חסידי חב"ד, השפויים ואשר מאמינים ש(חוץ מהרבי) יש גם רבש"ע (ולהוציא כמה אנשים שיצאו נגדם לאחרונה ואכמ"ל).
ה[[שולחן ערוך]] לא משתנה בשום פנים ואופן מדיעות של חסידים אלו או אחרים שנדברו בעידן דריתחא, ואפילו לא מדיוקים (אינטרסיים) משיחה זו של הרבי או אחרת. '''כבוד התורה''' הינו סימן שלם בשולחן ערוך!!

הרבי ידע בדיוק מה שהוא רוצה להגיד, וידע את הגבול הדק שבין זלזול בכבוד התורה למה שאכן אמר ועשה, ואף עצר אחרים מהפגיעה בגבול הדק, ולכן מי שעושה על דעת עצמו ו"מהדר" בהאדרת כבוד החסידות וביטול היש של כל מי שלא זכה לטעום מאורה (גם אם היה עובד ה', גאון, מנהיג ומזכה הרבים) - עושה זאת על חשבון עצמו בלבד! --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ' באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 06:50, 4 במאי 2010 (UTC)

::: חושבני כי בכדי לדון בצורה רצינית בנידון, עלינו קודם כל לדעת מה מקור הבעיה. למה חסידים התנגדו לחזו"א, היו הרי אין סוף רבנים ליטאים שלא למדו חסידות? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:53, 4 במאי 2010 (UT

:'''הסיבה פשוטה: דנו אותו לכף חובה,''' וחשבו שיש לו מלחמה אישית עם החסידות, בעוד שהוא עצמו אהב חסידים כידוע<REF>כדאי לעיין בספר "מעשה איש" ועוד.</REF>
בעקבות הטעם המריר של מלחמה מרה עם המתנגדים מימי אדה"ז ו[[הגר"א]], הרי כל מי שלא מסכים לדעתו של פוסק חסידי, - כך לפי מהלך מחשבתם - כוונתו להתנגד לתנועת החסידות.

:למעשה, הרבי סבר אחרת. שהרי אם הרבי היה סבור שיש לו אכן מטרה לעורר מחלוקת והתנגדות, היה אומר עליו מה שאמר על אותו ראש ישיבה, שאינו נחשב לתלמיד חכם ואסור להתייחס אליו כלל כאל כזה וכו'. בכל זאת אנו להפתעתינו מוצאים את הרבי משתיק אחרים שדיברו בגנותו כשהוא אומר שמדובר באדם שפשוט מפחד מהשי"ת, ירא שמים, וגם לימודו הינו מתוך יראת שמים...

::אלא מאי? הרבי סבר שהאדם הינו [[צדיק]] ומטרתו אינה לעורר ח"ו מחלוקת על חסידים, אלא פשוט מתוך קנאות חריפה לדרכו בהלכה.

:ושוב פעם: מה עם סימן שלם ב[[שולחן ערוך]], הלכות כבוד התורה, האם אכן כאשר מדובר באחד שלא היה חסיד ההלכות אינן תקפות. אם התשובה - "כן", ההלכות אינן תקפות במקרה כזה", אבקש להוסיף זאת למהדורה החדשה של [[שולחן ערוך הרב]] הלכות כבוד התורה<REF>מי יודע אולי יש כת"י?</REF> אם התשובה "לא", אז יש חובה לשמור על כבודו כמו ששומרים על כבוד של ספר תורה, וכמאמר הגמרא<REF>ברכות, פרק מי שמתו.</REF> כמה טפשאי הנהו בבלאי דקמו מקמי ספר תורה ולא קמו מקמי תלמיד חכם<REF>הלשון אינו מדויק</REF>. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום כ"א באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 03:39, 5 במאי 2010 (UTC)
::כמה חבדפדים הפכו לעו"ד של החזו"א אשר בז לכל הקדוש לנו, ועוד א' הגזים כאן וכותב עיין במעשה איש. שהוא ילך לעיין בכל תולדותיו של החזו"א, אבל אנו נלמד קודם את ספרי התולדות. [[מיוחד:תרומות/192.114.7.250|192.114.7.250]] 08:10, 5 במאי 2010 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== תבנית לעריכה ==

אם סיבת התבנית היא בגלל שזה לא אנציקלופדי, ליהוי ידוע שלא ניתן לקצר את הערך עוד, הוא מספיק אנציקלופדי. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ט באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 14:37, 3 במאי 2010 (UTC)

==יחידי סגולה==

את הפרטים מהספר 'יחידי סגולה',לקחתי מתוך הספר עצמו, ואני מתפלא שמאן-דהו, ניסה להכניס דברים לא נכונים בעליל, בכדי ליצור רושם מוטעה. יוסף הלוי.

אברהם ישעיהו קרליץ

2010-05-05T11:03:33Z

192.114.7.12: /* ירא שמים */

[[קובץ:קרליץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החזון איש]]
הרב '''אברהם ישעיה קרליץ''', ([[תרל"ח]] - [[תשי"ד]]) המכונה '''החזון איש'''- פוסק, ומנהיג.

נולד לאביו הרב שמריהו יוסף, רב בעיירה קוסובה, ולאמו בתו של הרב שאול קצנלנבוגן שהיה רבה של קוסובה ולאחר מכן רבה של קוברין.

החזו"א פרסם את ספרו הראשון בשם "חזון איש" עוד בקוסובה, בעילום שם. כן היה מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר]] גרודוזינסקי הכירו והעריכו, ואף הגיב על דבריו באותם עלונים. הוא היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו.

עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ד]]. כאן החל לעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה. הוא ארגן מחאות נגד החולבים ב[[שבת]], נגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה בסוברו שזה חוכא ואיטלולא כל המכירה.

נחשב למחדש בהלכה - חלק על פסקים מקובלים של רבני ארץ ישראל, בנושאי [[שמיטה]], [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.

== פסקיו בסוגיית [[קו התאריך]] ==

בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה הלכתית קשה בגין קו התאריך, מכיון שיש הסבורים שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית.<REF> לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין.</REF> לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל<REF> [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.</REF> שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון.

בשבתות הבאות שלאחר הפסק, נשמעו בקובה קולות סותרים; בזמן שבחדר אחד נשמע קולו של הקידוש, הרי שבחדר השני נשמע קול ההבדלה. בסופו של דבר, ב[[יום הכיפורים]], רוב התלמידים כבר ממילא הגיעו לשנחאי,<REF> לאחר שבשלהי חודש מנחם אב הוגלו על ידי היפנים לשנחאי.</REF> ובמקום זה כבר היה ברור לכולם כי הקביעות היא כבכל העולם. רק קבוצה קטנה, שהורכבה ברובה מבני ישיבות, נותרה עוד בקובה, והם הגיעו לשנחאי מספר חודשים אחר כך. אלה נחלקו ביום הכיפורים לשלוש קבוצות: חלק קיימו את פסק החזון איש, "אכלו ברביעי וצומו בחמישי" - ששבת חלה ביום ראשון. היו שקבעו את יום רביעי בשבוע כיום הכיפורים, וחלק צמו במשך יומיים רצופים.

חסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים, ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]], והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]</ref> מכשיעור.<REF> שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש]] כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>.

[[הרבי]] סבר כי שיטתו בנוגע קו התאריך הינה דחוקה.<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF>

== מחלוקת הלכתית ==

בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון אי"ש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] כזית, כביצה וכו', ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזו"א ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד תוקף את עמדתו ההלכתית של השני.

למרות המחלוקת, היו החזו"א והגרא"ח נאה בידידות גדולה{{הערת שוליים|בענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, כמו כן היו ביניהם ביטויי הערצה: החזו"א: כתב לר' חיים: "כבוד ידיד נפשי שליט"א", ור' חיים כותב לו "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש". כמו"כ ביקרו איש את רעהו מספר פעמים.}}

התייחסות הרבי אליו: בשנת האבילות אחרי הרבי הריי"צ, הרבי התפלל בחדר של [[אדמו"ר הריי"צ]], ולאחר התפילה, שוחח עם הנוכחים. פעם אחת שאלוהו בדבר שיעור הטלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים, אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעוריו של ר' חיים נאה, חמי אחז מהלימוד שלו. הרב ר' [[יואל כהן]] אמר: והרי יש איזה שיעור של אחד החזון איש. על כך ענה הרבי בצחוק: הוא אומר "אחד" החזון איש. הם נותנים לו פידיונות, והוא אומר מישהו אחד. אחר כך אמר בביטול על פסקו של החזו"א: זה בודאי כלום, העיקר לחלוק על חסידים. {{הערת שוליים|דיוקנו של חסיד עמוד ק.}}.

==מחלוקת בנוגע למקווה==

החזון אי"ש התנגד לשיטת [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא מקווה [[בור על גבי בור]], ועשה רבות בכדי שלא יבנו מקוואות כאלו{{מקור}}.

==ירא שמים==
במהלך ביקור אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע השל]] מקופישניץ בשנת [[תשי"ד]] חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א - אמר הרבי כי החזון איש לא הביא שמחה לבני ברק, אולם כאשר א' החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי כי אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]]. א' הנוכחים הוסיף שהי' למדן - ענה [[הרבי]]: גם לימודו הי' ב[[יראת שמים]].<ref> עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]], [[משבחי רבי]] עמ' 126.</ref>

הרב [[איסר פרנקל]] כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזו"א ועל גדולים אחרים. [[הרבי]] כתב לו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חי"א עמ' שמ"ז.}} כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה, ויש שאמרו{{הערת שוליים|ראה ב[[שבועון בית משיח]] גליון י"א ניסן [[ה'פרצת]] במאמרו של הרב [[אסף פרומר]].}} כי הכוונה לפרק על החזו"א.

את אדמו"ר הריי"צ תיאר כמקים צבא של חסידים ואילו את החזו"א הכתיר בתארים מופלגים: "גדול חכמי התורה בדורנו גאון וצדיק".

== איחוד המפלגות ==
כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת אגודת ישראל עם המפד"ל. החזון איש פסל את הענין מכל וכל, והרבי עודד את הענין. חבר הכנסת הרב [[שלמה לורנץ]] הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורינץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפיי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו] </ref>
{{הערות שוליים}}

{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:רבני ליטא]]