חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T20:42:19Z

188.130.159.14: /* רב ראשי למולדובה */

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב זלמן טובי' אבלסקי הוא הרוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]], יחד עם חברו ר' זושא הפרטיזן, תוך שהוא מנצל את כל כשרונתיו למען חינוך ילדי ישראל, בהתנדבות מלאה ולהט חסידי.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] הרב זלמן טובי' אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. ופעולות חינוכיות בערים נוספות, תוך סיוע ליתר בתי ספר חב"ד ברחבי ארץ הקודש כחבר הנהלת ראש אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה. עבודתו של הרב זלמן אבלסקי היא מסודרת ארגון מדויק, עומק פדגוגי ומגע אנושי כובש. כך התאמץ עד מאוד להקמת רשת מוסדות החינוך "אוהלי יוסף יצחק", חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה, וחיזק את מערכת החינוך החב"דית ופעילות צעירי אגודת חב"ד ובתי חב"ד באזורים שונים בארצנו הקדושה.

בכפר סבא הציל הרב זלמן אבעלסקי את בית הספר מסכנת סגירה, מקום בית הספר היה באזורים של מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו ומסירת שיעורי חסידות עם חוגים ליטאיים, ביניהם עם הרב שטיינמן שלמדו יחד חברותא בלימוד ספר התניא קדישא, כותב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות עם עולי ברית המועצות ברחבי ארצנו הקדושה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב זלמן הכהן אבלסקי, כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]], בהם נאם לימד אותם, והכניס בהם להיות יהודים אמייים עם שמירת תורה ומצוות, כך גם יחד באגון שבתונים לדוברי רוסית עם ארגון [[חמ"ה]], שם דיבר והתוועד בשפתו הקולחת, כך גם בהרצאות ושיעורים באירועים רבים בארץ בהזמנת בתי חב"ד והשלוחים ומרכזי קליטה.

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

=== הרצאות ענק לאלפי יהודים ברחבי מדינות חבר העמים ===
ראשון השלוחים למדינות חבר העמים השליח הרב זלמן אבעלסקי רבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הוזמן תדיר לקהילות היהודיות ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, באירועי ענק שאורגנו על ידי לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש, בערים השנונות, כך בערים, קייב בירת אוקראינה, במוסקבה בירת רוסיה, במינסק בירת בלרוס, אירוע ענק לקבלת השלוחים ופרסום משיח בעיר פטרבורג בערים וקהילות נוספות באוקראינה וברחבי חבר העמים, כשרונו הרב במסירת נאומים חוצבי להבות בשפה הרוסית, להט וחיות יהודית דמותו המרשימה, הדליק השליח אלפי יהודים מרחבי הערים להודות לנשיא ישראל על הניסים והנפלאות הנערכים בימים אלו בכל מקום של שנות ניסים ונפלאות של משיח צדקנו.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב זלמן טובי' אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב זלמן אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר בעיר לאחר [[השואה]]. הכניס בו פעילות יהודית כפי ההלכה מניני תפילות, שיעורי תורה, במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]]. מטבחים כשרים, מטבח בשרי, ומטבח חלבי, חדר אוכל ואירוח יהודים רבים לארוחות חמות מידי יום בימו כך גם בשבת קודש, בביתו, בחדרי האירוח ובבית הכנסת, מעורר בלהט היהודים לחיות חיים יהודים טובים שמחים ומאושרים.
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש שנים שמנה בית הספר כ400 תלמידים, גני ילדים ומעונות עם כ200 ילדים בכל שנה, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] פתח הרב זלמן הכהן אבעלסקי ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר ולימד הרב זלמן אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים, לפעילות בעיר מולדובה ובהמשך לשליחות בחיים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש קישינב ומולדובה
* בית ספר יהודי לבנים ובנות עם מאות תלמידים.
* גני ילדים יהודים ומעונות לקטנים
* בית הספר אחר הצהריים
* תלמוד תורה על טהרת הקודש
* מועדוני צבאות השם ופעילות לנוער יהודי
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי רבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.
* כולל תפארת לוי יצחק לגיל הזהב
* מועדון פעילות ושיעורי תורה לנשים ע"ש הרבנית חנה אם המלכות לשנות קישינב
* סמינרי יהדות וחסידות ליהודי קישינב ויהודי מולדובה.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר ברחוב חב"ד ליובאוויטש בקישינב בירת מולדובה.

חגי ומועדי ישראל פעילות מקיפה ולימוד בכל המוסדות, כך גם אירועים והפעלות לקהילה ויהודי קישנב ומולדובה.

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא לאור הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)|מרכז חב"ד שדה התעופה לוד]] , וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], נכד השליח והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.''
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T20:33:14Z

188.130.159.14: /* מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה */

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב זלמן טובי' אבלסקי הוא הרוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]], יחד עם חברו ר' זושא הפרטיזן, תוך שהוא מנצל את כל כשרונתיו למען חינוך ילדי ישראל, בהתנדבות מלאה ולהט חסידי.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] הרב זלמן טובי' אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. ופעולות חינוכיות בערים נוספות, תוך סיוע ליתר בתי ספר חב"ד ברחבי ארץ הקודש כחבר הנהלת ראש אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה. עבודתו של הרב זלמן אבלסקי היא מסודרת ארגון מדויק, עומק פדגוגי ומגע אנושי כובש. כך התאמץ עד מאוד להקמת רשת מוסדות החינוך "אוהלי יוסף יצחק", חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה, וחיזק את מערכת החינוך החב"דית ופעילות צעירי אגודת חב"ד ובתי חב"ד באזורים שונים בארצנו הקדושה.

בכפר סבא הציל הרב זלמן אבעלסקי את בית הספר מסכנת סגירה, מקום בית הספר היה באזורים של מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו ומסירת שיעורי חסידות עם חוגים ליטאיים, ביניהם עם הרב שטיינמן שלמדו יחד חברותא בלימוד ספר התניא קדישא, כותב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות עם עולי ברית המועצות ברחבי ארצנו הקדושה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב זלמן הכהן אבלסקי, כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]], בהם נאם לימד אותם, והכניס בהם להיות יהודים אמייים עם שמירת תורה ומצוות, כך גם יחד באגון שבתונים לדוברי רוסית עם ארגון [[חמ"ה]], שם דיבר והתוועד בשפתו הקולחת, כך גם בהרצאות ושיעורים באירועים רבים בארץ בהזמנת בתי חב"ד והשלוחים ומרכזי קליטה.

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב זלמן טובי' אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב זלמן אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר בעיר לאחר [[השואה]]. הכניס בו פעילות יהודית כפי ההלכה מניני תפילות, שיעורי תורה, במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]]. מטבחים כשרים, מטבח בשרי, ומטבח חלבי, חדר אוכל ואירוח יהודים רבים לארוחות חמות מידי יום בימו כך גם בשבת קודש, בביתו, בחדרי האירוח ובבית הכנסת, מעורר בלהט היהודים לחיות חיים יהודים טובים שמחים ומאושרים.
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש שנים שמנה בית הספר כ400 תלמידים, גני ילדים ומעונות עם כ200 ילדים בכל שנה, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] פתח הרב זלמן הכהן אבעלסקי ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר ולימד הרב זלמן אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים, לפעילות בעיר מולדובה ובהמשך לשליחות בחיים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש קישינב ומולדובה
* בית ספר יהודי לבנים ובנות עם מאות תלמידים.
* גני ילדים יהודים ומעונות לקטנים
* בית הספר אחר הצהריים
* תלמוד תורה על טהרת הקודש
* מועדוני צבאות השם ופעילות לנוער יהודי
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי רבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.
* כולל תפארת לוי יצחק לגיל הזהב
* מועדון פעילות ושיעורי תורה לנשים ע"ש הרבנית חנה אם המלכות לשנות קישינב
* סמינרי יהדות וחסידות ליהודי קישינב ויהודי מולדובה.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר ברחוב חב"ד ליובאוויטש בקישינב בירת מולדובה.

חגי ומועדי ישראל פעילות מקיפה ולימוד בכל המוסדות, כך גם אירועים והפעלות לקהילה ויהודי קישנב ומולדובה.

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא לאור הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)|מרכז חב"ד שדה התעופה לוד]] , וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], נכד השליח והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.''
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

מולדובה

2026-01-19T20:31:43Z

188.130.159.14: תוכן

[[קובץ:מולדובה תשפה.jpg|250px|ממוזער|התוועדות בבית חב"ד מולדובה, י' שבט תשפ"ה]]
'''מולדובה''' היא מדינה במזרח [[אירופה]], היא גובלת ב[[אוקראינה]] מצפון וממזרח, וב[[רומניה]] ממערב.

שטחה של המדינה הוא כ-34,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-3 מיליון תושבים, מתוכם כ-3,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==חב"ד במולדובה==
עם נפילת מסך הברזל בשנת [[תש"נ]], נשלח למדינה הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], שבהמשך כיהן כשליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה ובירתה קשינב, אביהם הרוחני של יהודי מולדובה וקישינב, ראשון השלוחים שיצא לשליחות איש וביתו ל[[מדינות חבר העמים]] בארגון [[עזרת אחים]] בהסכמת וברכת [[הרבי]]. הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי מייסד ומנהל מוסדות חב"ד ליובאוויטש ברחבי מולדובה, הקים וחידש את הקהילות היהודיות במדינה, והביא את תחייתה של יהודי ויהדות מולדובה ויוצאי מולדובה ברחבי תבל.

בשנת [[תשע"ד]], עם פטירתו של הרב זלמן אבלסקי, מונו בניו ונכדיו להמשיך את שליחותו. {{דמות|תמונה=אבלסקי.jpg}}

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש===
;בתי כנסת חב"ד
הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קשינב הקים וחידש את החיים היהודים במולדובה ובהם בתי כנסת ברחבי מולדובה:
*קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", מבנה שלם היחיד שנותר בעיר לאחר השואה.
*בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה – בתי כנסת פעילים הנתמכים על ידי השליח הרב זלמן אבעלסקי, כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה.
*בית הכנסת המרכזי בקישינב – בית כנסת שנבנה בסביבות שנת [[תר"נ]] , מאז שופץ ומשמש כמרכז הפעילות החב"דית במדינה.
*בית הכנסת בבנדרי.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת תש"נ נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, אשר הכשירה שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם.
*גן ילדים יהודי
*בית הספר אחר הצהריים
[[קובץ:מקווה מולדובה.jpg|250px|ממוזער|מקווה טהרה לנשים שנבנה ע"י חב"ד במולודבה]]
;מקווה
*מקווה נשים "מקוה ליאל" – שיפוץ המקווה שבנה השליח הרב זלמן אבעלסקי, תורמה לשיפוץ לזכרה של ליאל דינה נמדר

===פעילות חב"ד===
*בתי תמחוי בקישינב ובנדרי – מספקים ארוחות חמות לנזקקים.
*סיוע קהילתי ורווחה
*מרכזי חסד בערים בנדרי וקישינב
*חב"ד לקהילות קטנות – תוכניות תמיכה רוחנית וחומרית ליהודים בערי השדה.
*פעילות חברתית וקהילתית
*נשי חב"ד – פעילויות לנשים ויולדות.
*שפרה ופועה – תמיכה וסיוע ליולדות.
*פרויקט לנוער יהודי.
*צעירים עובדים – מפגשים ופעילויות לצעירים יהודים.
*סיוע לפליטים מאוקראינה - מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, חב"ד מולדובה מובילה את מאמצי הסיוע לפליטים יהודים, ומספקת מחסה, מזון וצרכים בסיסיים. עד כה, למעלה מ-20,000 פליטים קיבלו סיוע דרך מוסדות חב"ד במדינה.
*תמיכה בסטודנטים ישראלים
*עשרות סטודנטים ישראלים הלומדים במוסדות רפואיים בקישינב זוכים לתמיכה רוחנית וחומרית, כולל סעודות שבת ואירועים קהילתיים.
*פעילות יהודית בשדה התעופה הבינלאומי של קישינב, בית חב"ד בשדה התעופה, כדי לסייע ליהודים המגיעים למדינה.
*אירועים חינוכיים וקהילתיים
*ברוחו של השליח הרב זלמן אבעלסקי מייסד ומנהל חב"ד מולדובה מאורגנים אירועים קהילתיים, התוועדויות, שיעורי תורה ופעילויות חינוכיות לכל הגילאים, במטרה לחזק את הזהות היהודית והקשר למסורת.
*שירותים למטיילים יהודים
*חב"ד מספקת למטיילים שירותים כגון אוכל כשר, סעודות שבת ומידע על אתרים יהודיים חשובים.

בשנת [[תשנ"ה]] הוקמה [[אגודת ידידי קישינב]] בארצות הברית במטרה לתמוך בפעילות חב"ד במולדובה ולסייע בפיתוח הקהילה היהודית במדינה. האגודה שהוקמה על ידי הרב זושא אבלסקי עוסקת בגיוס משאבים, ארגון התרמה ויצירת קשרים עם תורמים ושותפים למען שגשוג פעילות חב"ד במולדובה

==ראו גם==
*[[קישינב]]
*[[לשכת עזרת אחים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%94/ ידיעות על הפעילות החב"דית במולדובה] - {{אינפו}}

{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]]
[[קטגוריה:אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T20:30:03Z

188.130.159.14:

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב זלמן טובי' אבלסקי הוא הרוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]], יחד עם חברו ר' זושא הפרטיזן, תוך שהוא מנצל את כל כשרונתיו למען חינוך ילדי ישראל, בהתנדבות מלאה ולהט חסידי.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] הרב זלמן טובי' אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. ופעולות חינוכיות בערים נוספות, תוך סיוע ליתר בתי ספר חב"ד ברחבי ארץ הקודש כחבר הנהלת ראש אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה. עבודתו של הרב זלמן אבלסקי היא מסודרת ארגון מדויק, עומק פדגוגי ומגע אנושי כובש. כך התאמץ עד מאוד להקמת רשת מוסדות החינוך "אוהלי יוסף יצחק", חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה, וחיזק את מערכת החינוך החב"דית ופעילות צעירי אגודת חב"ד ובתי חב"ד באזורים שונים בארצנו הקדושה.

בכפר סבא הציל הרב זלמן אבעלסקי את בית הספר מסכנת סגירה, מקום בית הספר היה באזורים של מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו ומסירת שיעורי חסידות עם חוגים ליטאיים, ביניהם עם הרב שטיינמן שלמדו יחד חברותא בלימוד ספר התניא קדישא, כותב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות עם עולי ברית המועצות ברחבי ארצנו הקדושה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב זלמן הכהן אבלסקי, כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]], בהם נאם לימד אותם, והכניס בהם להיות יהודים אמייים עם שמירת תורה ומצוות, כך גם יחד באגון שבתונים לדוברי רוסית עם ארגון [[חמ"ה]], שם דיבר והתוועד בשפתו הקולחת, כך גם בהרצאות ושיעורים באירועים רבים בארץ בהזמנת בתי חב"ד והשלוחים ומרכזי קליטה.

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב זלמן טובי' אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב זלמן אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר בעיר לאחר [[השואה]]. הכניס בו פעילות יהודית כפי ההלכה מניני תפילות, שיעורי תורה, במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]]. מטבחים כשרים, מטבח בשרי, ומטבח חלבי, חדר אוכל ואירוח יהודים רבים לארוחות חמות מידי יום בימו כך גם בשבת קודש, בביתו, בחדרי האירוח ובבית הכנסת, מעורר בלהט היהודים לחיות חיים יהודים טובים שמחים ומאושרים.
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש שנים שמנה בית הספר כ400 תלמידים, גני ילדים ומעונות עם כ200 ילדים בכל שנה, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] פתח הרב זלמן הכהן אבעלסקי ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר ולימד הרב זלמן אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים, לפעילות בעיר מולדובה ובהמשך לשליחות בחיים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש קישינב ומולדובה
* בית ספר יהודי לבנים ובנות עם מאות תלמידים.
* גני ילדים יהודים ומעונות לקטנים
* בית הספר אחר הצהריים
* תלמוד תורה על טהרת הקודש
* מועדוני צבאות השם ופעילות לנוער יהודי
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי רבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.
* כולל תפארת לוי יצחק לגיל הזהב
* מועדון פעילות ושיעורי תורה לנשים ע"ש הרבנית חנה אם המלכות לשנות קישינב
* סמינרי יהדות וחסידות ליהודי קישינב ויהודי מולדובה.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר ברחוב חב"ד ליובאוויטש בקישינב בירת מולדובה.

חגי ומועדי ישראל

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא לאור הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)|מרכז חב"ד שדה התעופה לוד]] , וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], נכד השליח והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.''
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T20:28:14Z

188.130.159.14: /* פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה */

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב זלמן טובי' אבלסקי הוא הרוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]], יחד עם חברו ר' זושא הפרטיזן, תוך שהוא מנצל את כל כשרונתיו למען חינוך ילדי ישראל, בהתנדבות מלאה ולהט חסידי.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] הרב זלמן טובי' אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. ופעולות חינוכיות בערים נוספות, תוך סיוע ליתר בתי ספר חב"ד ברחבי ארץ הקודש כחבר הנהלת ראש אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה. עבודתו של הרב זלמן אבלסקי היא מסודרת ארגון מדויק, עומק פדגוגי ומגע אנושי כובש. כך התאמץ עד מאוד להקמת רשת מוסדות החינוך "אוהלי יוסף יצחק", חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה, וחיזק את מערכת החינוך החב"דית ופעילות צעירי אגודת חב"ד ובתי חב"ד באזורים שונים בארצנו הקדושה.

בכפר סבא הציל הרב זלמן אבעלסקי את בית הספר מסכנת סגירה, מקום בית הספר היה באזורים של מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו ומסירת שיעורי חסידות עם חוגים ליטאיים, ביניהם עם הרב שטיינמן שלמדו יחד חברותא בלימוד ספר התניא קדישא, כותב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות עם עולי ברית המועצות ברחבי ארצנו הקדושה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב זלמן הכהן אבלסקי, כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]], בהם נאם לימד אותם, והכניס בהם להיות יהודים אמייים עם שמירת תורה ומצוות, כך גם יחד באגון שבתונים לדוברי רוסית עם ארגון [[חמ"ה]], שם דיבר והתוועד בשפתו הקולחת, כך גם בהרצאות ושיעורים באירועים רבים בארץ בהזמנת בתי חב"ד והשלוחים ומרכזי קליטה.

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב זלמן טובי' אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב זלמן אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר בעיר לאחר [[השואה]]. הכניס בו פעילות יהודית כפי ההלכה מניני תפילות, שיעורי תורה, במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]]. מטבחים כשרים, מטבח בשרי, ומטבח חלבי, חדר אוכל ואירוח יהודים רבים לארוחות חמות מידי יום בימו כך גם בשבת קודש, בביתו, בחדרי האירוח ובבית הכנסת, מעורר בלהט היהודים לחיות חיים יהודים טובים שמחים ומאושרים.
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש שנים שמנה בית הספר כ400 תלמידים, גני ילדים ומעונות עם כ200 ילדים בכל שנה, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] פתח הרב זלמן הכהן אבעלסקי ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר ולימד הרב זלמן אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים, לפעילות בעיר מולדובה ובהמשך לשליחות בחיים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש קישינב ומולדובה
* בית ספר יהודי לבנים ובנות עם מאות תלמידים.
* גני ילדים יהודים ומעונות לקטנים
* בית הספר אחר הצהריים
* תלמוד תורה על טהרת הקודש
* מועדוני צבאות השם ופעילות לנוער יהודי
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי רבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.
* כולל תפארת לוי יצחק לגיל הזהב
* מועדון פעילות ושיעורי תורה לנשים ע"ש הרבנית חנה אם המלכות לשנות קישינב
* סמינרי יהדות וחסידות ליהודי קישינב ויהודי מולדובה.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר ברחוב חב"ד ליובאוויטש בקישינב בירת מולדובה.

חגי ומועדי ישראל

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא לאור הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)|מרכז חב"ד שדה התעופה לוד]] , וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], נכד השליח והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.''
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

מולדובה

2026-01-19T20:26:33Z

188.130.159.14: /* חב"ד במולדובה */

[[קובץ:מולדובה תשפה.jpg|250px|ממוזער|התוועדות בבית חב"ד מולדובה, י' שבט תשפ"ה]]
'''מולדובה''' היא מדינה במזרח [[אירופה]], היא גובלת ב[[אוקראינה]] מצפון וממזרח, וב[[רומניה]] ממערב.

שטחה של המדינה הוא כ-34,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-3 מיליון תושבים, מתוכם כ-3,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==חב"ד במולדובה==
עם נפילת מסך הברזל בשנת [[תש"נ]], נשלח למדינה הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], שבהמשך כיהן כשליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה ובירתה קשינב, אביהם הרוחני של יהודי מולדובה וקישינב, ראשון השלוחים שיצא לשליחות איש וביתו ל[[מדינות חבר העמים]] בארגון [[עזרת אחים]] בהסכמת וברכת [[הרבי]]. הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי מייסד ומנהל מוסדות חב"ד ליובאוויטש ברחבי מולדובה, הקים וחידש את הקהילות היהודיות במדינה, והביא את תחייתה של יהודי ויהדות מולדובה ויוצאי מולדובה ברחבי תבל.

בשנת [[תשע"ד]], עם פטירתו של הרב זלמן אבלסקי, מונו בניו ונכדיו להמשיך את שליחותו.

===מוסדות חב"ד===
;בתי כנסת
הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קשינב הקים וחידש את החיים היהודים במולדובה ובהם בתי כנסת ברחבי מולדובה:
*קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", מבנה שלם היחיד שנותר בעיר לאחר השואה.
*בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה – בתי כנסת פעילים הנתמכים על ידי השליח הרב זלמן אבעלסקי, כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה.
*בית הכנסת המרכזי בקישינב – בית כנסת שנבנה בסביבות שנת [[תר"נ]] , מאז שופץ ומשמש כמרכז הפעילות החב"דית במדינה.
*בית הכנסת בבנדרי.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת תש"נ נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, אשר הכשירה שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם.
*גן ילדים יהודי
*בית הספר אחר הצהריים
[[קובץ:מקווה מולדובה.jpg|250px|ממוזער|מקווה טהרה לנשים שנבנה ע"י חב"ד במולודבה]]
;מקווה
*מקווה נשים "מקוה ליאל" – שיפוץ המקווה שבנה השליח הרב זלמן אבעלסקי, תורמה לשיפוץ לזכרה של ליאל דינה נמדר

===פעילות חב"ד===
*בתי תמחוי בקישינב ובנדרי – מספקים ארוחות חמות לנזקקים.
*סיוע קהילתי ורווחה
*מרכזי חסד בערים בנדרי וקישינב
*חב"ד לקהילות קטנות – תוכניות תמיכה רוחנית וחומרית ליהודים בערי השדה.
*פעילות חברתית וקהילתית
*נשי חב"ד – פעילויות לנשים ויולדות.
*שפרה ופועה – תמיכה וסיוע ליולדות.
*פרויקט לנוער יהודי.
*צעירים עובדים – מפגשים ופעילויות לצעירים יהודים.
*סיוע לפליטים מאוקראינה - מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, חב"ד מולדובה מובילה את מאמצי הסיוע לפליטים יהודים, ומספקת מחסה, מזון וצרכים בסיסיים. עד כה, למעלה מ-20,000 פליטים קיבלו סיוע דרך מוסדות חב"ד במדינה.
*תמיכה בסטודנטים ישראלים
*עשרות סטודנטים ישראלים הלומדים במוסדות רפואיים בקישינב זוכים לתמיכה רוחנית וחומרית, כולל סעודות שבת ואירועים קהילתיים.
*פעילות יהודית בשדה התעופה הבינלאומי של קישינב, בית חב"ד בשדה התעופה, כדי לסייע ליהודים המגיעים למדינה.
*אירועים חינוכיים וקהילתיים
*ברוחו של השליח הרב זלמן אבעלסקי מייסד ומנהל חב"ד מולדובה מאורגנים אירועים קהילתיים, התוועדויות, שיעורי תורה ופעילויות חינוכיות לכל הגילאים, במטרה לחזק את הזהות היהודית והקשר למסורת.
*שירותים למטיילים יהודים
*חב"ד מספקת למטיילים שירותים כגון אוכל כשר, סעודות שבת ומידע על אתרים יהודיים חשובים.

בשנת [[תשנ"ה]] הוקמה [[אגודת ידידי קישינב]] בארצות הברית במטרה לתמוך בפעילות חב"ד במולדובה ולסייע בפיתוח הקהילה היהודית במדינה. האגודה שהוקמה על ידי הרב זושא אבלסקי עוסקת בגיוס משאבים, ארגון התרמה ויצירת קשרים עם תורמים ושותפים למען שגשוג פעילות חב"ד במולדובה

==ראו גם==
*[[קישינב]]
*[[לשכת עזרת אחים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%94/ ידיעות על הפעילות החב"דית במולדובה] - {{אינפו}}

{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]]
[[קטגוריה:אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

מולדובה

2026-01-19T20:24:02Z

188.130.159.14: /* מוסדות חב"ד */

[[קובץ:מולדובה תשפה.jpg|250px|ממוזער|התוועדות בבית חב"ד מולדובה, י' שבט תשפ"ה]]
'''מולדובה''' היא מדינה במזרח [[אירופה]], היא גובלת ב[[אוקראינה]] מצפון וממזרח, וב[[רומניה]] ממערב.

שטחה של המדינה הוא כ-34,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-3 מיליון תושבים, מתוכם כ-3,000 [[בני ישראל|יהודים]].

==חב"ד במולדובה==
עם נפילת מסך הברזל בשנת [[תש"נ]], נשלח למדינה הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], שבהמשך כיהן כשליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה ובירתה קשינב, אביהם הרוחני של יהודי מולדובה וקישינב{{הערה|היה לשליח הראשון שנשלח ל[[מדינות חבר העמים]] על ידי הארגון [[עזרת אחים]] בהסכמת וברכת [[הרבי]]. הרב זלמן אבלסקי מייסד ומנהל מוסדות חב"ד ליובאוויטש ברחבי מולדובה, הקים וחידש את הקהילות היהודיות במדינה, והביא לתחייתה של יהודי ויהדות מולדובה.}}.

בשנת [[תשע"ד]], עם פטירתו של הרב זלמן אבלסקי, מונו בניו ונכדיו להמשיך את שליחותו.

===מוסדות חב"ד===
;בתי כנסת
הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קשינב הקים וחידש את החיים היהודים במולדובה ובהם בתי כנסת ברחבי מולדובה:
*קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר בעיר לאחר השואה. במתחם בית הכנסת נבנתה מקווה טהרה.
*בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה – בתי כנסת פעילים הנתמכים על ידי השליח הרב זלמן אבעלסקי, כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה.
*בית הכנסת המרכזי בקישינב – בית כנסת שנבנה בסביבות שנת [[תר"נ]] , מאז שופץ ומשמש כמרכז הפעילות החב"דית במדינה.
*בית הכנסת בבנדרי.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת תש"נ נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, אשר הכשירה שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם.
*גן ילדים יהודי
*בית הספר אחר הצהריים
[[קובץ:מקווה מולדובה.jpg|250px|ממוזער|מקווה טהרה לנשים שנבנה ע"י חב"ד במולודבה]]
;מקווה
*מקווה נשים "מקוה ליאל" – שיפוץ המקווה שבנה השליח הרב זלמן אבעלסקי, תורמה לשיפוץ לזכרה של ליאל דינה נמדר

===פעילות חב"ד===
*בתי תמחוי בקישינב ובנדרי – מספקים ארוחות חמות לנזקקים.
*סיוע קהילתי ורווחה
*מרכזי חסד בערים בנדרי וקישינב
*חב"ד לקהילות קטנות – תוכניות תמיכה רוחנית וחומרית ליהודים בערי השדה.
*פעילות חברתית וקהילתית
*נשי חב"ד – פעילויות לנשים ויולדות.
*שפרה ופועה – תמיכה וסיוע ליולדות.
*פרויקט לנוער יהודי.
*צעירים עובדים – מפגשים ופעילויות לצעירים יהודים.
*סיוע לפליטים מאוקראינה - מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, חב"ד מולדובה מובילה את מאמצי הסיוע לפליטים יהודים, ומספקת מחסה, מזון וצרכים בסיסיים. עד כה, למעלה מ-20,000 פליטים קיבלו סיוע דרך מוסדות חב"ד במדינה.
*תמיכה בסטודנטים ישראלים
*עשרות סטודנטים ישראלים הלומדים במוסדות רפואיים בקישינב זוכים לתמיכה רוחנית וחומרית, כולל סעודות שבת ואירועים קהילתיים.
*פעילות יהודית בשדה התעופה הבינלאומי של קישינב, בית חב"ד בשדה התעופה, כדי לסייע ליהודים המגיעים למדינה.
*אירועים חינוכיים וקהילתיים
*ברוחו של השליח הרב זלמן אבעלסקי מייסד ומנהל חב"ד מולדובה מאורגנים אירועים קהילתיים, התוועדויות, שיעורי תורה ופעילויות חינוכיות לכל הגילאים, במטרה לחזק את הזהות היהודית והקשר למסורת.
*שירותים למטיילים יהודים
*חב"ד מספקת למטיילים שירותים כגון אוכל כשר, סעודות שבת ומידע על אתרים יהודיים חשובים.

בשנת [[תשנ"ה]] הוקמה [[אגודת ידידי קישינב]] בארצות הברית במטרה לתמוך בפעילות חב"ד במולדובה ולסייע בפיתוח הקהילה היהודית במדינה. האגודה שהוקמה על ידי הרב זושא אבלסקי עוסקת בגיוס משאבים, ארגון התרמה ויצירת קשרים עם תורמים ושותפים למען שגשוג פעילות חב"ד במולדובה

==ראו גם==
*[[קישינב]]
*[[לשכת עזרת אחים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%94/ ידיעות על הפעילות החב"דית במולדובה] - {{אינפו}}

{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]]
[[קטגוריה:אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T19:16:55Z

188.130.159.14: /* פעילות בארץ הקודש */

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב זלמן טובי' אבלסקי הוא הרוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]], יחד עם חברו ר' זושא הפרטיזן, תוך שהוא מנצל את כל כשרונתיו למען חינוך ילדי ישראל, בהתנדבות מלאה ולהט חסידי.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] הרב זלמן טובי' אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. ופעולות חינוכיות בערים נוספות, תוך סיוע ליתר בתי ספר חב"ד ברחבי ארץ הקודש כחבר הנהלת ראש אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה. עבודתו של הרב זלמן אבלסקי היא מסודרת ארגון מדויק, עומק פדגוגי ומגע אנושי כובש. כך התאמץ עד מאוד להקמת רשת מוסדות החינוך "אוהלי יוסף יצחק", חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה, וחיזק את מערכת החינוך החב"דית ופעילות צעירי אגודת חב"ד ובתי חב"ד באזורים שונים בארצנו הקדושה.

בכפר סבא הציל הרב זלמן אבעלסקי את בית הספר מסכנת סגירה, מקום בית הספר היה באזורים של מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו ומסירת שיעורי חסידות עם חוגים ליטאיים, ביניהם עם הרב שטיינמן שלמדו יחד חברותא בלימוד ספר התניא קדישא, כותב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות עם עולי ברית המועצות ברחבי ארצנו הקדושה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב זלמן הכהן אבלסקי, כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]], בהם נאם לימד אותם, והכניס בהם להיות יהודים אמייים עם שמירת תורה ומצוות, כך גם יחד באגון שבתונים לדוברי רוסית עם ארגון [[חמ"ה]], שם דיבר והתוועד בשפתו הקולחת, כך גם בהרצאות ושיעורים באירועים רבים בארץ בהזמנת בתי חב"ד והשלוחים ומרכזי קליטה.

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר [[השואה]]. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]].
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* גן ילדים יהודי
* בית הספר אחר הצהריים
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי רבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר ברחוב חב"ד ליובאוויטש בקישינב בירת מולדובה.

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא לאור הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)|מרכז חב"ד שדה התעופה לוד]] , וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], נכד השליח והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.''
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T19:16:22Z

188.130.159.14: /* פעילות בארץ הקודש */

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]], יחד עם חברו ר' זושא הפרטיזן, תוך שהוא מנצל את כל כשרונתיו למען חינוך ילדי ישראל, בהתנדבות מלאה ולהט חסידי.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] הרב זלמן טובי' אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. ופעולות חינוכיות בערים נוספות, תוך סיוע ליתר בתי ספר חב"ד ברחבי ארץ הקודש כחבר הנהלת ראש אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה. עבודתו של הרב זלמן אבלסקי היא מסודרת ארגון מדויק, עומק פדגוגי ומגע אנושי כובש. כך התאמץ עד מאוד להקמת רשת מוסדות החינוך "אוהלי יוסף יצחק", חב"ד ליובאוויטש בארצנו הקדושה, וחיזק את מערכת החינוך החב"דית ופעילות צעירי אגודת חב"ד ובתי חב"ד באזורים שונים בארצנו הקדושה.

בכפר סבא הציל הרב זלמן אבעלסקי את בית הספר מסכנת סגירה, מקום בית הספר היה באזורים של מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו ומסירת שיעורי חסידות עם חוגים ליטאיים, ביניהם עם הרב שטיינמן שלמדו יחד חברותא בלימוד ספר התניא קדישא, כותב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות עם עולי ברית המועצות ברחבי ארצנו הקדושה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב זלמן הכהן אבלסקי, כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]], בהם נאם לימד אותם, והכניס בהם להיות יהודים אמייים עם שמירת תורה ומצוות, כך גם יחד באגון שבתונים לדוברי רוסית עם ארגון [[חמ"ה]], שם דיבר והתוועד בשפתו הקולחת, כך גם בהרצאות ושיעורים באירועים רבים בארץ בהזמנת בתי חב"ד והשלוחים ומרכזי קליטה.

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר [[השואה]]. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]].
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* גן ילדים יהודי
* בית הספר אחר הצהריים
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי רבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר ברחוב חב"ד ליובאוויטש בקישינב בירת מולדובה.

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא לאור הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)|מרכז חב"ד שדה התעופה לוד]] , וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], נכד השליח והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.''
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T19:06:34Z

188.130.159.14: /* משפחתו */

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב אבלסקי עזר להקמת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]].

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות עם עולי ברית המועצות ברחבי ארצנו הקדושה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב זלמן הכהן אבלסקי, כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]], בהם נאם לימד אותם, והכניס בהם להיות יהודים אמייים עם שמירת תורה ומצוות, כך גם יחד באגון שבתונים לדוברי רוסית עם ארגון [[חמ"ה]], שם דיבר והתוועד בשפתו הקולחת, כך גם בהרצאות ושיעורים באירועים רבים בארץ בהזמנת בתי חב"ד והשלוחים ומרכזי קליטה.

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר [[השואה]]. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]].
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* גן ילדים יהודי
* בית הספר אחר הצהריים
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי רבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר ברחוב חב"ד ליובאוויטש בקישינב בירת מולדובה.

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא לאור הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)|מרכז חב"ד שדה התעופה לוד]] , וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], נכד השליח והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.''
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T19:05:13Z

188.130.159.14: /* ספר */

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב אבלסקי עזר להקמת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]].

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות עם עולי ברית המועצות ברחבי ארצנו הקדושה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב זלמן הכהן אבלסקי, כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]], בהם נאם לימד אותם, והכניס בהם להיות יהודים אמייים עם שמירת תורה ומצוות, כך גם יחד באגון שבתונים לדוברי רוסית עם ארגון [[חמ"ה]], שם דיבר והתוועד בשפתו הקולחת, כך גם בהרצאות ושיעורים באירועים רבים בארץ בהזמנת בתי חב"ד והשלוחים ומרכזי קליטה.

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר [[השואה]]. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]].
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* גן ילדים יהודי
* בית הספר אחר הצהריים
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי רבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר ברחוב חב"ד ליובאוויטש בקישינב בירת מולדובה.

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא לאור הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], נכד השליח והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.''
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T18:50:41Z

188.130.159.14: /* לקריאה נוספת */

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב אבלסקי עזר להקמת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]].

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות עם עולי ברית המועצות ברחבי ארצנו הקדושה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב זלמן הכהן אבלסקי, כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]], בהם נאם לימד אותם, והכניס בהם להיות יהודים אמייים עם שמירת תורה ומצוות, כך גם יחד באגון שבתונים לדוברי רוסית עם ארגון [[חמ"ה]], שם דיבר והתוועד בשפתו הקולחת, כך גם בהרצאות ושיעורים באירועים רבים בארץ בהזמנת בתי חב"ד והשלוחים ומרכזי קליטה.

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר [[השואה]]. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]].
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* גן ילדים יהודי
* בית הספר אחר הצהריים
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר.

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב אבלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך נכדו הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], נכד השליח והרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. הספר [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.''
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T18:47:56Z

188.130.159.14: /* פעילות מטעם ארגון חמ"ה */

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב אבלסקי עזר להקמת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]].

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות עם עולי ברית המועצות ברחבי ארצנו הקדושה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב זלמן הכהן אבלסקי, כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]], בהם נאם לימד אותם, והכניס בהם להיות יהודים אמייים עם שמירת תורה ומצוות, כך גם יחד באגון שבתונים לדוברי רוסית עם ארגון [[חמ"ה]], שם דיבר והתוועד בשפתו הקולחת, כך גם בהרצאות ושיעורים באירועים רבים בארץ בהזמנת בתי חב"ד והשלוחים ומרכזי קליטה.

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר [[השואה]]. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]].
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* גן ילדים יהודי
* בית הספר אחר הצהריים
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר.

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב אבלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך נכדו הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

זלמן טוביה אבלסקי

2026-01-19T18:44:12Z

188.130.159.14: /* שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת */

{{דמות
|שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו באדר|כ"ו באדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).

למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].

לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

===שנות ילדותו===
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

[[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע"ט]]) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]".

==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האו"ם החסידי]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או"ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[רומניה]].

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

==פעילות בארץ הקודש==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ברומניה.

===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
הרב אבלסקי עזר להקמת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]].

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד לילדים בעיר, לבנים ולבנות בהפרדה. חרף כל הקשיים הצליח הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, הרב זלמן אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל השליח הרב זלמן אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ"ז]].
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקריית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שביצע יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, פרס סדר וניקיון ועוד ובשיאו למדו בו יותר משמונה מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בפרט "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב זלמן אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב זלמן אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמו אבלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב זלמן הכהן אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב זלמן אבלסקי ניהל וביצע מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקריית גת").

בשנת [[תשל"ב]] הקים כחלק מ[[ע"א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנים שקיבל שדרוג משמעותי לתלמוד תורה.

ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב זלמן טובי הכהן אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

===פעילות מטעם ארגון חמ"ה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ"ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]].

==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

===רב ראשי למולדובה===
ב[[ט"ו בשבט]] [[תנש"א|ה'תנש"א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
הרב אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

הרב אבלסקי הוציא לאור עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
;בתי כנסת
הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:
* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר [[השואה]]. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]].
* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש"נ]] נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.
* גן ילדים יהודי
* בית הספר אחר הצהריים
* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי.
* מכון חמ"ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.

;מקווה טהרה
הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר.

== ספר ==
[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]
לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ"ה]], יצא הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב אבלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך נכדו הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]]
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש"א]]
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ"ב]]
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות [[מהר"ל מפראג|המהר"ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ"ד]]
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]]
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]]
*'''י"ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב
*'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב

==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.

==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.

ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

ביום הולדתו - [[כ"ו באדר|כ"ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר "זלמן דער ליובאוויטשער" הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.

==פעולות לזכרו==
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.
* [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* ב[[כ"ט בסיוון|כ"ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

== משפחתו ==
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.

;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נוף הגליל]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}

==לקריאה נוספת==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ"''ה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

תבנית:עץ משפחת אבלסקי

2023-12-20T12:57:03Z

188.130.159.14:

{{עץ משפחה/התחלה}}
{{עץ משפחה||||||||||||||||| משיא ||מא||משיא=[[משולם ישעיהו זושא שובאוו]]|מא=משה אבלסקי}}
{{עץ משפחה||||||||||||||||||!||||!}}
{{עץ משפחה|||||||||||||||||נר|~| שא || נר=נחמה רחל אבלסקי|שא=[[שמריהו אבלסקי]]}}
{{עץ משפחה| |||||||||||||||||.|-|-|-|(||}}
{{עץ משפחה|||||||||||||||||שב||טא|ד|ל| שב=[[שלום דוב בער אבלסקי]]|טא=[[זלמן טוביה אבלסקי]]|ל=לאה}}
{{עץ משפחה| | | | ||.|-|-|-|ז|-|-|-|-|-|-|-|ז|-|-|-|-|-|^|-|ז|-|-|-|ז|-|-|-|ז|-|-|,}}
{{עץ משפחה|נחשון|ד|בלומה| | נחמה רחל|ד|נחמן מיידנצי'ק | |חנה|~|משה זלמנוב | | ישיעהו אבלסקי | | משה אבלסקי | |יוסף יצחק אבלסקי| |שמריהו אבלסקי |נחשון=[[ישראל דוד נחשון]]|בלומה=בלומה|נחמה רחל=נחמה רחל מיידנצי'ק | נחמן מיידנצי'ק=[[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] |חנה=חנה|משה זלמנוב=[[משה זלמנוב]]|ישיעהו אבלסקי=[[ישעיהו אבלסקי]]|משה אבלסקי=[[משה אבלסקי]]|יוסף יצחק אבלסקי=[[יוסף יצחק אבלסקי]]|שמריהו אבלסקי=שמריהו אבלסקי|עיצוב_דובער=background-color: #FAEBD7;}}
{{עץ משפחה||.|-|^|-|,||||||!}}
{{עץ משפחה|מנחם נחשון||נחמה רחל||||ישר|מנחם נחשון=[[מנחם מענדל נחשון]]|נחמה רחל=נחמה רחל פריימן|ישר=[[שמואל מיידנצ'יק]]|}}
{{עץ משפחה/סוף}}<noinclude>
[[קטגוריה:עצי משפחה]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי|*]]
</noinclude>

מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)

2023-12-20T12:55:56Z

188.130.159.14:

[[קובץ:זלמנוב קוסטנאי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זלמנוב בחגיגות 10 שנים למוסדות חב"ד בקוסטנאי]]
הרב '''מנחם מענדל זלמנוב''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא [[שליח]] [[הרבי]] הרב הראשי לעיר קוסטנאי והמחוז ב[[קזחסטן]], חבר הנהלת '[[עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש]]' ליהודי חבר העמים, סופר חסידי וכתבי עת תורניים.
משלוחי הרבי לקישינב ומולדובה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ל' חשוון]] [[תש"נ]] לאביו הרב [[משה זלמנוב]] משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], בשנת [[תשס"ד]] עבר ל[[ישיבת תומכי תמימים קריית שמואל|ישיבה הקטנה בקריית שמואל]] שם שימש גם כאחראי על מערכת "הערות התמימים ואנ"ש" של הישיבה, ובשנת [[תשס"ז]] עבר ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הגדולה בצפת]]. בשנת [[תש"ע]] נסע במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

בצעירותו כשלמד בישיבה מזמן לזמן (בתקופות בין הזמנים) נסע ל[[מולדובה]] לסייע בשליחות אצל סבו הרב [[זלמן אבלסקי]]. במסגרת נסיעות אלו בשנת [[תשע"א]] סייע למצוא ולשקם את קברו של הרב [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)]] שטמון בקישינב.

בשנת [[תשע"ב]] נסע לסיים את לימודי הסמיכה בישיבת היכל מנחם שבמילאנו, [[איטליה]].
בשנת [[תשע"ג]] נסע לשליחות ב[[קייב]] [[אוקראינה]].

בשנת [[תשע"ד]] נשא את רעייתו בת הרב [[אליעזר ויינר]] מנהל בית חב"ד בית שמש. התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל שב[[770 כפר חב"ד|770]]. בשנים אלו בחגים נסע לשליחות במולדובה. בשנת [[תשע"ה]] עבר להתגורר ב[[בית שמש]] לסייע בשליחות בבית חב"ד לחמיו הרב [[אליעזר ויינר]] כשבחגים פועלים בשליחות הרבי ברחבי מדינת מולדובה.
כך גם בשנת ה'תשע"ו
בסיום שנת [[תשע"ו]] יצא לשליחות במחוז קוסטנאי שבצפון [[קזחסטן]], שם משמש שליח והרב הראשי של העיר קוסטנאי והמחוז. נוסף לפעילותו ושליחותו עם יהודי מולדובה ובירתה קישינב, ויהודים יוצאי מולדובה ברחבי תבל.

בשנת [[תשע"ט]] איתר את קברו של סב סבו הבוידער רב, הרב [[ישעיה משולם זוסיא שובאוו]] רב בית הכנסת מארינה רושצה, בבית החיים במוסקבה, דאג לשיפוץ קברו.

במהלך השנים בביקוריו בארץ פועל ונפגש עם יוצאי מולדובה ורומניה. נפגש עם ראש ממשלת מולדובה, והעניק לו [[שבע מצוות בני נח]] בשפה המקומית, בנוסף למפגשים עם אישי ציבור נוספים לסייע ליהודי ויוצאי מולדובה.

יצר את הקמפין 'החלטות טובות' בקרב יוצאי המדינות, לזכות הרב זלמן אבלסקי רבה של מולדובה והשליח הראשון למדינות חבר העמים. מרכז פעולותיה של לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש ליהודי חבר העמים.

במהלך השנים, שימש ככתב ב[[שבועון בית משיח]].

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש קישינב ומולדובה===
בבמשך השנים פועל רבות בשליחות הרבי בקרב יהודי מולדובה ובירתה קישינב, אצל סבו השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, וכו' במסגרת השליחות עמד כיד ימינו של סבו השליח בתחום הרוחני, ומינף את הפעילות בכל ,
מרחבי מדינת שליחותו, השליח ומייסד המקום הרב זלמן אבעלסקי, העריף תדיר שבחים על פועלו הכביר, למען יהודי מולדובה.
נוסף לכך ייסד פרוייקטים רבים ופתיחה מחודשת של פעילות רבות בקרב יהודי מולדובה וחבל ארץ פדנריסוביה, שכשהשליח במקום הרב זלמן אבעלסקי, מעודדו ונותן לו אחריות על הפן הרוחני במדינת שליחותו מולדובה.
במשך השנים עבד יד ביד עם סבו השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה ומייסד חב"ד ליובאוויטש במקום, ממנו קיבל הדרכה והוראות איך רוצה שימשיך הפעילות הענפה במדינת שליחותו מולדובה.

===בית מדרש חב"ד ליובאוויטש מעיינות הרז"א===
ביוזמת נכד הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב נוסד בית מדרש ע"ש הרז"א - המקיים תוכניות לימוד מערכת הוצאה לאור ושיעורי תורה וחסידות לרוב המתפרסמים מטעם בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בשפה הרוסית.
בשנים האחרונות נוספו גם שיעורי תורה בשפה העברית. בית המדרש פועל ע"ש ולזכרון השליח הגה"ח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב נשיא הקהילות היהודית מולדובה - חב"ד ליובאוויטש, ראשון השלוחים למדינות ברית המועצות חבר העמים מייסד ומנהל חב"ד מולדובה. אביהם הרוחני של יהודי ויהדות מולדובה ובסרביה, רבה הראשי קישינב מדינת מולדובה.
נוסף לכך מפרסם בית המדרש שיעורים והתוועדויות מפי השליח הרב זלמן אבעלסקי בעברית וברוסית.

==הוצאה לאור==

*"במחנה צבאות ה'" (מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]) - עורך שותף בשנת [[תש"ע]].
*"מי ארמיא אדמו"רא", תיעוד נפילת מסך הברזל והקמת לשכת עזרת אחים - [[תשע"ד]].
*"אורות במדינה", עלון לסיקור פעולות חב"ד במולדובה - תש"ע - [[תשע"ו]]. [http://orotjclmd.blogspot.com/ כותרת הקישור]
*"חסיד בחזית", קווים לדמותו של השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה - [[תשע"ד]].
* אלבום [[צבאות השם]] - מחלקת הסניפים, [[תשע"ה]].
* אלה תולדות אברהם - על דמותו של הרה"ק אברהם שניאורסון, קישינב, מולדובה - תש"פ.
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה - שגריר הרבי לרומניה ושליח אדמו"ר מהוריי"צ לרומניה - [[תשפ"ב]].

{{מיון רגיל:זלמנוב, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ע]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]

מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)

2023-12-20T12:52:17Z

188.130.159.14:

תבנית:עץ משפחת אבלסקי

2023-12-20T12:46:54Z

188.130.159.14:

{{עץ משפחה/התחלה}}
{{עץ משפחה||||||||||||||||| משיא ||מא||משיא=[[משולם ישעיהו זושא שובאוו]]|מא=משה אבלסקי}}
{{עץ משפחה||||||||||||||||||!||||!}}
{{עץ משפחה|||||||||||||||||נר|~| שא || נר=נחמה רחל אבלסקי|שא=[[שמריהו אבלסקי]]}}
{{עץ משפחה| |||||||||||||||||.|-|-|-|(||}}
{{עץ משפחה|||||||||||||||||שב||טא|ד|ל| שב=[[שלום דוב בער אבלסקי]]|טא=[[זלמן טוביה אבלסקי]]|ל=לאה}}
{{עץ משפחה| | | | ||.|-|-|-|ז|-|-|-|-|-|-|-|ז|-|-|-|-|-|^|-|ז|-|-|-|ז|-|-|-|ז|-|-|,}}
{{עץ משפחה|נחשון|ד|בלומה| | נחמה רחל|ד|נחמן מיידנצי'ק | |חנה|~|משה זלמנוב | | ישיעהו אבלסקי | | משה אבלסקי | |יוסף יצחק אבלסקי| |שמריהו אבלסקי |נחשון=[[ישראל דוד נחשון]]|בלומה=בלומה|נחמה רחל=נחמה רחל מיידנצי'ק | נחמן מיידנצי'ק=[[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] |חנה=חנה|משה זלמנוב=[[משה זלמנוב]]|ישיעהו אבלסקי=[[ישעיהו אבלסקי]]|משה אבלסקי=[[משה אבלסקי]]|יוסף יצחק אבלסקי=[[יוסף יצחק אבלסקי]]|שמריהו אבלסקי=שמריהו אבלסקי|עיצוב_דובער=background-color: #FAEBD7;}}
{{עץ משפחה||.|-|^|-|,||||||!}}
{{עץ משפחה|מנחם נחשון||נחמה רחל||||ישר|מנחם נחשון=[[מנחם מענדל נחשון]]|נחמה רחל=נחמה רחל פריימן|ישר=[[שמואל מיידנצ'יק]]|ישר=[[מנחם מענדל זלמנוב]]}}
{{עץ משפחה/סוף}}<noinclude>
[[קטגוריה:עצי משפחה]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי|*]]
</noinclude>

מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)

2023-12-20T12:44:59Z

188.130.159.14:

[[קובץ:זלמנוב קוסטנאי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זלמנוב בחגיגות 10 שנים למוסדות חב"ד בקוסטנאי]]
הרב '''מנחם מענדל זלמנוב''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא [[שליח]] [[הרבי]] הרב הראשי לעיר קוסטנאי והמחוז ב[[קזחסטן]], חבר הנהלת '[[עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש]]' ליהודי חבר העמים, סופר חסידי וכתבי עת תורניים.
משלוחי הרבי לקישינב ומולדובה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ל' חשוון]] [[תש"נ]] לאביו הרב [[משה זלמנוב]] משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], בשנת [[תשס"ד]] עבר ל[[ישיבת תומכי תמימים קריית שמואל|ישיבה הקטנה בקריית שמואל]] שם שימש גם כאחראי על מערכת "הערות התמימים ואנ"ש" של הישיבה, ובשנת [[תשס"ז]] עבר ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הגדולה בצפת]]. בשנת [[תש"ע]] נסע במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

בצעירותו כשלמד בישיבה מזמן לזמן (בתקופות בין הזמנים) נסע ל[[מולדובה]] לסייע בשליחות אצל סבו הרב [[זלמן אבלסקי]]. במסגרת נסיעות אלו בשנת [[תשע"א]] סייע למצוא ולשקם את קברו של הרב [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)]] שטמון בקישינב.

בשנת [[תשע"ב]] נסע לסיים את לימודי הסמיכה בישיבת היכל מנחם שבמילאנו, [[איטליה]].
בשנת [[תשע"ג]] נסע לשליחות ב[[קייב]] [[אוקראינה]].

בשנת [[תשע"ד]] נשא את רעייתו בת הרב [[אליעזר ויינר]] מנהל בית חב"ד בית שמש. התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל שב[[770 כפר חב"ד|770]]. בשנים אלו בחגים נסע לשליחות במולדובה. בשנת [[תשע"ה]] עבר להתגורר ב[[בית שמש]] לסייע בשליחות בבית חב"ד לחמיו הרב [[אליעזר ויינר]] כשבחגים פועלים בשליחות הרבי ברחבי מדינת מולדובה.
כך גם בשנת ה'תשע"ו
בסיום שנת [[תשע"ו]] יצא לשליחות במחוז קוסטנאי שבצפון [[קזחסטן]], שם משמש שליח והרב הראשי של העיר קוסטנאי והמחוז. נוסף לפעילותו ושליחותו עם יהודי מולדובה ובירתה קישינב, ויהודים יוצאי מולדובה ברחבי תבל.

בשנת [[תשע"ט]] איתר את קברו של סב סבו הבוידער רב, הרב [[ישעיה משולם זוסיא שובאוו]] רב בית הכנסת מארינה רושצה, בבית החיים במוסקבה, דאג לשיפוץ קברו.

במהלך השנים בביקוריו בארץ פועל ונפגש עם יוצאי מולדובה ורומניה. נפגש עם ראש ממשלת מולדובה, והעניק לו [[שבע מצוות בני נח]] בשפה המקומית, בנוסף למפגשים עם אישי ציבור נוספים לסייע ליהודי ויוצאי מולדובה.

יצר את הקמפין 'החלטות טובות' בקרב יוצאי המדינות, לזכות הרב זלמן אבלסקי רבה של מולדובה והשליח הראשון למדינות חבר העמים. מרכז פעולותיה של לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש ליהודי חבר העמים.

במהלך השנים, שימש ככתב ב[[שבועון בית משיח]].

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש קישינב ומולדובה===
בבמשך השנים פועל רבות בשליחות הרבי בקרב יהודי מולדובה ובירתה קישינב, אצל סבו השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, וכו' במסגרת השליחות עמד כיד ימינו של סבו השליח בתחום הרוחני, ומינף את הפעילות בכל ,
מרחבי מדינת שליחותו, השליח ומייסד המקום הרב זלמן אבעלסקי, העריף תדיר שבחים על פועלו הכביר, למען יהודי מולדובה.
נוסף לכך ייסד פרוייקטים רבים ופתיחה מחודשת של פעילות רבות בקרב יהודי מולדובה וחבל ארץ פדנריסוביה, שכשהשליח במקום הרב זלמן אבעלסקי, מעודדו ונותן לו אחריות על הפן הרוחני במדינת שליחותו מולדובה.
במשך השנים עבד יד ביד עם סבו השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה ומייסד חב"ד ליובאוויטש במקום, ממנו קיבל הדרכה והוראות איך רוצה שימשיך הפעילות הענפה במדינת שליחותו מולדובה.

===בית מדרש חב"ד ליובאוויטש מעיינות הרז"א===
ביוזמת נכד הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב נוסד בית מדרש ע"ש הרז"א - המקיים תוכניות לימוד מערכת הוצאה לאור ושיעורי תורה וחסידות לרוב המתפרסמים מטעם בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בשפה הרוסית.
בשנים האחרונות נוספו גם שיעורי תורה בשפה העברית. בית המדרש פועל ע"ש ולזכרון השליח הגה"ח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב נשיא הקהילות היהודית מולדובה - חב"ד ליובאוויטש, ראשון השלוחים למדינות ברית המועצות חבר העמים מייסד ומנהל חב"ד מולדובה. אביהם הרוחני של יהודי ויהדות מולדובה ובסרביה, רבה הראשי קישינב מדינת מולדובה.
נוסף לכך מפרסם בית המדרש שיעורים והתוועדויות מפי השליח הרב זלמן אבעלסקי בעברית וברוסית.

==הוצאה לאור==

*"במחנה צבאות ה'" (מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]) - עורך שותף בשנת [[תש"ע]].
*"מי ארמיא אדמו"רא", תיעוד נפילת מסך הברזל והקמת לשכת עזרת אחים - [[תשע"ד]].
*"אורות במדינה", עלון לסיקור פעולות חב"ד במולדובה - תש"ע - [[תשע"ו]]. [http://orotjclmd.blogspot.com/ כותרת הקישור]
*"חסיד בחזית", קווים לדמותו של השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה - [[תשע"ד]].
* אלבום [[צבאות השם]] - מחלקת הסניפים, [[תשע"ה]].
* אלה תולדות אברהם - על דמותו של הרה"ק אברהם שניאורסון, קישינב, מולדובה - תש"פ.
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה - שגריר הרבי לרומניה ושליח אדמו"ר מהוריי"צ לרומניה - [[תשפ"ב]].

{{מיון רגיל:זלמנוב, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ע]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]

ישראל יצחק זלמנוב (לוד)

2023-12-20T12:42:50Z

188.130.159.14:

[[קובץ:07-10-2019-13-27-56-255A0644-Large-768x512.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יצחק זלמנוב]]
הרב '''ישראל יצחק זלמנוב''' (יליד שנת תשמ"ט, 1988) הוא משפיע ב[[לוד]], ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] אשר שימש בה כמנהל רוחני, משפיע וחבר הנהלת [[את"ה המרכזי]], כיום משמש כמנהל השכבה הבוגרת ב[[חיידר אור ליובאוויטש]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב ישראל יצחק זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב נואם בכנס [[כ"ח ניסן]] של [[מטה משיח]]]]
נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תשמ"ט]], לאביו הרב [[משה זלמנוב]] ולאמו מרת חנה משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]]. נקרא על שם סבו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] שנפטר כמה שנים לפני שנולד. בשנת [[תשנ"ח]] הקים (יחד עם אביו), את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]].

למד בישיבה קטנה [[תות"ל נתניה|בנתניה]] ושימש כראש [[את"ה]] ולאחר מכן ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הגדולה בצפת]], שם גם היה חבר ב[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת#מערכת פלפולים|מערכת 'שערי ישיבה']]. בשנת [[תשס"ח]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובשנה שלאחר מכן נסע [[התלמידים השלוחים|לשליחות]] בישיבת חב"ד ב[[רמת אביב]].

לאחר נישואיו בשנת תשע"א עם רעייתו חיה מושקא בת הרב ברוך מרגליות, קבע את מגוריו ב[[לוד]] והחל לשמש כמשפיע ומורה ב[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה בעיר]].

===בישיבת חב"ד בית שמש===
בשנת תשע"ו הקים ביחד עם הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן ישיבה קטנה בעיר ראשון לציון, שם שימש כמשפיע ראשי, ור"מ בנוסף לתפקידו כחבר ההנהלה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] החליט ביחד עם הנהלת הישיבה על ריענון צוות הרבנים בעקבות כניסת הישיבה למשכן חדש בעיר [[בית שמש]] ומתוקף החלטה זאת הוחלט למנות את הרב [[שלום דובער וולפא]] למשפיע ראשי במקומו, ולמנותו לתפקיד המנהל הרוחני של הישיבה. בנוסף שימש הרב זלמנוב כאחראי מבצעים, מנהל רוחני, ר"מ בגמרא עיונא וחבר הנהלת הישיבה{{הערה|עזב את תפקידיו בשנת תשפ"ב}}.

בשנת [[תשפ"ב]] הוציא סדרת שיעורים מקוונים המיועדים לתלמידי כיתה ח', בה הוא מכין אותם להתמודדות נכונה בישיבה המצפה להם.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ג]] נקרא לנהל את השכבה הבוגרת בחדר אור ליובאוויטש בכפר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*תגית '''[https://chabad.info/tag/הרב-ישראל-יצחק-זלמנוב/ ישראל יצחק זלמנוב]''' ב{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זלמנוב, ישראל יצחק (לוד)}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חדר אור ליובאוויטש]]

מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)

2023-12-20T12:38:54Z

188.130.159.14:

[[קובץ:זלמנוב קוסטנאי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זלמנוב בחגיגות 10 שנים למוסדות חב"ד בקוסטנאי]]
הרב '''מנחם מענדל זלמנוב''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא [[שליח]] [[הרבי]] הרב הראשי לעיר קוסטנאי והמחוז ב[[קזחסטן]], חבר הנהלת '[[עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש]]' ליהודי חבר העמים, סופר חסידי וכתבי עת תורניים.
משלוחי הרבי לקישינב ומולדובה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ל' חשוון]] [[תש"נ]] לאביו הרב [[משה זלמנוב]] משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], בשנת [[תשס"ד]] עבר ל[[ישיבת תומכי תמימים קריית שמואל|ישיבה הקטנה בקריית שמואל]] שם שימש גם כאחראי על מערכת "הערות התמימים ואנ"ש" של הישיבה, ובשנת [[תשס"ז]] עבר ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הגדולה בצפת]]. בשנת [[תש"ע]] נסע במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

בצעירותו כשלמד בישיבה מזמן לזמן (בתקופות בין הזמנים) נסע ל[[מולדובה]] לסייע בשליחות אצל סבו הרב [[זלמן אבלסקי]]. במסגרת נסיעות אלו בשנת [[תשע"א]] סייע למצוא ולשקם את קברו של הרב [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)]] שטמון בקישינב.

בשנת [[תשע"ב]] נסע לסיים את לימודי הסמיכה בישיבת היכל מנחם שבמילאנו, [[איטליה]].
בשנת [[תשע"ג]] נסע לשליחות ב[[קייב]] [[אוקראינה]].

בשנת [[תשע"ד]] נשא את רעייתו בת הרב [[אליעזר ויינר]] מנהל בית חב"ד בית שמש. התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל שב[[770 כפר חב"ד|770]]. בשנים אלו בחגים נסע לשליחות במולדובה. בשנת [[תשע"ה]] עבר להתגורר ב[[בית שמש]] לסייע בשליחות בבית חב"ד לחמיו הרב [[אליעזר ויינר]] כשבחגים פועלים בשליחות הרבי ברחבי מדינת מולדובה.
כך גם בשנת ה'תשע"ו
בסיום שנת [[תשע"ו]] יצא לשליחות במחוז קוסטנאי שבצפון [[קזחסטן]], שם משמש שליח והרב הראשי של העיר קוסטנאי והמחוז. נוסף לפעילותו ושליחותו עם יהודי מולדובה ובירתה קישינב, ויהודים יוצאי מולדובה ברחבי תבל.

בשנת [[תשע"ט]] איתר את קברו של סב סבו הבוידער רב, הרב [[ישעיה משולם זוסיא שובאוו]] רב בית הכנסת מארינה רושצה, בבית החיים במוסקבה, דאג לשיפוץ קברו.

במהלך השנים בביקוריו בארץ פועל ונפגש עם יוצאי מולדובה ורומניה. נפגש עם ראש ממשלת מולדובה, והעניק לו [[שבע מצוות בני נח]] בשפה המקומית, בנוסף למפגשים עם אישי ציבור נוספים לסייע ליהודי ויוצאי מולדובה.

יצר את הקמפין 'החלטות טובות' בקרב יוצאי המדינות, לזכות הרב זלמן אבלסקי רבה של מולדובה והשליח הראשון למדינות חבר העמים. מרכז פעולותיה של לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש ליהודי חבר העמים.

במהלך השנים, שימש ככתב ב[[שבועון בית משיח]].

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש קישינב ומולדובה===
בבמשך השנים פועל רבות בשליחות הרבי בקרב יהודי מולדובה ובירתה קישינב, אצל סבו השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, וכו' במסגרת השליחות עמד כיד ימינו של סבו השליח בתחום הרוחני, ומינף את הפעילות בכל ,
מרחבי מדינת שליחותו, השליח ומייסד המקום הרב זלמן אבעלסקי, העריף תדיר שבחים על פועלו הכביר, למען יהודי מולדובה.
נוסף לכך ייסד פרוייקטים רבים ופתיחה מחודשת של פעילות רבות בקרב יהודי מולדובה וחבל ארץ פדנריסוביה, שכשהשליח במקום הרב זלמן אבעלסקי, מעודדו ונותן לו אחריות על הפן הרוחני במדינת שליחותו מולדובה.
במשך השנים עבד יד ביד עם סבו השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה ומייסד חב"ד ליובאוויטש במקום, ממנו קיבל הדרכה והוראות איך רוצה שימשיך הפעילות הענפה במדינת שליחותו מולדובה.

===בית מדרש חב"ד ליובאוויטש מעיינות הרז"א===
ביוזמת נכד הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב נוסד בית מדרש ע"ש הרז"א - המקיים תוכניות לימוד מערכת הוצאה לאור ושיעורי תורה וחסידות לרוב המתפרסמים מטעם בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בשפה הרוסית.
בשנים האחרונות נוספו גם שיעורי תורה בשפה העברית. בית המדרש פועל ע"ש ולזכרון השליח הגה"ח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב נשיא הקהילות היהודית מולדובה - חב"ד ליובאוויטש, ראשון השלוחים למדינות ברית המועצות חבר העמים מייסד ומנהל חב"ד מולדובה. אביהם הרוחני של יהודי ויהדות מולדובה ובסרביה, רבה הראשי קישינב מדינת מולדובה.
נוסף לכך מפרסם בית המדרש שיעורים והתוועדויות מפי השליח הרב זלמן אבעלסקי בעברית וברוסית.

==הוצאה לאור==

*"במחנה צבאות ה'" (מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]) - עורך שותף בשנת [[תש"ע]].
*"מי ארמיא אדמו"רא", תיעוד נפילת מסך הברזל והקמת לשכת עזרת אחים - [[תשע"ד]].
*"אורות במדינה", עלון לסיקור פעולות חב"ד במולדובה - תש"ע - [[תשע"ו]]. [http://orotjclmd.blogspot.com/ כותרת הקישור]
*"חסיד בחזית", קווים לדמותו של השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה - [[תשע"ד]].
* אלבום [[צבאות השם]] - מחלקת הסניפים, [[תשע"ה]].
* אלה תולדות אברהם - על דמותו של הרה"ק אברהם שניאורסון, קישינב, מולדובה - תש"פ.
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה - שגריר הרבי לרומניה ושליח אדמו"ר מהוריי"צ לרומניה - [[תשפ"ב]].

{{מיון רגיל:זלמנוב, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ע]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]

מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)

2023-12-20T12:30:19Z

188.130.159.14: /* תולדות חיים */

[[קובץ:זלמנוב קוסטנאי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זלמנוב בחגיגות 10 שנים למוסדות חב"ד בקוסטנאי]]
הרב '''מנחם מענדל זלמנוב''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא [[שליח]] [[הרבי]] הרב הראשי לעיר קוסטנאי והמחוז ב[[קזחסטן]], חבר הנהלת '[[עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש]]' ליהודי חבר העמים, סופר חסידי וכתבי עת תורניים.
משלוחי הרבי לקישינב ומולדובה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ל' חשוון]] [[תש"נ]] לאביו הרב [[משה זלמנוב]] משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], בשנת [[תשס"ד]] עבר ל[[ישיבת תומכי תמימים קריית שמואל|ישיבה הקטנה בקריית שמואל]] שם שימש גם כאחראי על מערכת "הערות התמימים ואנ"ש" של הישיבה, ובשנת [[תשס"ז]] עבר ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הגדולה בצפת]]. בשנת [[תש"ע]] נסע במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

בצעירותו כשלמד בישיבה מזמן לזמן (בתקופות בין הזמנים) נסע ל[[מולדובה]] לסייע בשליחות אצל סבו הרב [[זלמן אבלסקי]]. במסגרת נסיעות אלו בשנת [[תשע"א]] סייע למצוא ולשקם את קברו של הרב [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)]] שטמון בקישינב.

בשנת [[תשע"ב]] נסע לסיים את לימודי הסמיכה בישיבת היכל מנחם שבמילאנו, [[איטליה]].
בשנת [[תשע"ג]] נסע לשליחות ב[[קייב]] [[אוקראינה]].

בשנת [[תשע"ד]] נשא את רעייתו בת הרב [[אליעזר ויינר]] מנהל בית חב"ד בית שמש. התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל שב[[770 כפר חב"ד|770]]. בשנים אלו בחגים נסע לשליחות במולדובה. בשנת [[תשע"ה]] עבר להתגורר ב[[בית שמש]] לסייע בשליחות בבית חב"ד לחמיו הרב [[אליעזר ויינר]] כשבחגים פועלים בשליחות הרבי ברחבי מדינת מולדובה.
כך גם בשנת ה'תשע"ו
בסיום שנת [[תשע"ו]] יצא לשליחות במחוז קוסטנאי שבצפון [[קזחסטן]], שם משמש שליח והרב הראשי של העיר קוסטנאי והמחוז. נוסף לפעילותו ושליחותו עם יהודי מולדובה ובירתה קישינב, ויהודים יוצאי מולדובה ברחבי תבל.

בשנת [[תשע"ט]] איתר את קברו של סב סבו הבוידער רב, הרב [[ישעיה משולם זוסיא שובאוו]] רב בית הכנסת מארינה רושצה, בבית החיים במוסקבה, דאג לשיפוץ קברו.

במהלך השנים בביקוריו בארץ פועל ונפגש עם יוצאי מולדובה ורומניה. נפגש עם ראש ממשלת מולדובה, והעניק לו [[שבע מצוות בני נח]] בשפה המקומית, בנוסף למפגשים עם אישי ציבור נוספים לסייע ליהודי ויוצאי מולדובה.

יצר את הקמפין 'החלטות טובות' בקרב יוצאי המדינות, לזכות הרב זלמן אבלסקי רבה של מולדובה והשליח הראשון למדינות חבר העמים. מרכז פעולותיה של לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש ליהודי חבר העמים.

במהלך השנים, שימש ככתב ב[[שבועון בית משיח]].

===מוסדות חב"ד ליובאוויטש קישינב ומולדובה===
בבמשך השנים פועל רבות בשליחות הרבי בקרב יהודי מולדובה ובירתה קישינב, אצל סבו השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, וכו' במסגרת השליחות עמד כיד ימינו של סבו השליח בתחום הרוחני, ומינף את הפעילות בכל ,
מרחבי מדינת שליחותו, השליח ומייסד המקום הרב זלמן אבעלסקי, העריף תדיר שבחים על פועלו הכביר, למען יהודי מולדובה.
נוסף לכך ייסד פרוייקטים רבים ופתיחה מחודשת של פעילות רבות בקרב יהודי מולדובה וחבל ארץ פדנריסוביה, שכשהשליח במקום הרב זלמן אבעלסקי, מעודדו ונותן לו אחריות על הפן הרוחני במדינת שליחותו מולדובה.

==הוצאה לאור==

*"במחנה צבאות ה'" (מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]) - עורך שותף בשנת [[תש"ע]].
*"מי ארמיא אדמו"רא", תיעוד נפילת מסך הברזל והקמת לשכת עזרת אחים - [[תשע"ד]].
*"אורות במדינה", עלון לסיקור פעולות חב"ד במולדובה - תש"ע - [[תשע"ו]]. [http://orotjclmd.blogspot.com/ כותרת הקישור]
*"חסיד בחזית", קווים לדמותו של השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה - [[תשע"ד]].
* אלבום [[צבאות השם]] - מחלקת הסניפים, [[תשע"ה]].
* אלה תולדות אברהם - על דמותו של הרה"ק אברהם שניאורסון, קישינב, מולדובה - תש"פ.
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה - שגריר הרבי לרומניה ושליח אדמו"ר מהוריי"צ לרומניה - [[תשפ"ב]].

{{מיון רגיל:זלמנוב, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ע]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]

מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)

2023-12-20T12:23:12Z

188.130.159.14:

שמריהו אבלסקי

2023-05-06T21:23:52Z

188.130.159.14:

[[קובץ:שמריהו אבלסקי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמריהו אבלסקי]]
הרב '''שמריהו הכהן אבלסקי''' ([[תרס"א]] – [[י' אייר]] [[תש"ב]]) היה [[שו"ב]], [[משפיע]] ומחסידי [[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' משה אבלסקי בשנת [[תרס"א]]. בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנות [[תרע"ו]]-[[תרע"ז]]. לאחר מכן עבר יחד עם כתתו לישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]], שהייתה סניף של הישיבה בליובאוויטש. לאחר מכן המשיך והיה ל[[משפיע]] בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.

ב[[מוסקבה]] בא בברית ה[[נישואין]] עם מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' - הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] - שכיהן כרב הראשי ל[[ברית המועצות]].

נסע בחשאיות ללמוד אצל ה[[שו"ב]] הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקער)]], אצלו למד ועבר שימוש באומנות הזביחה.

נפטר ב[[טשקנט]] ב[[י' באייר]] [[תש"ב]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], שליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה.
*בנו, הרב שלום דוב בער אבלסקי.

{{מיון רגיל:אבלסקי, שמריהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שצעדרין]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]