חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)

2025-06-17T22:34:45Z

185.24.206.249: /* המכתב הארוך */

[[קובץ:אגרות קודש רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|הכרך הראשון]]
'''אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ''' היא סדרת הספרים המלקטת את מכתבי [[הרבי הריי"צ]] שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת שבעה עשר כרכים.
בסדרה מופיעים אגרות בנושאים תורניים, עסקנות ציבורית, זכרונות מאביו וזקניו [[אדמו"רי חב"ד]], ועוד נושאים רבים וחשובים.

==עריכת הסדרה==
כמות המכתבים שכתב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, מוערכת בכמאה אלף (100,000)<ref>רשד"ב לוין, תחילת המבוא לחלקו הראשון של אג"ק אדמוהריי"צ.</ref>. בתחילה, לא הי' להם מקום מסודר כל שהוא. חלקם נדפסו בשלשת קבצי המכתבים שהדפיס הרבי מה"מ שליט"א<ref>ראה סקירה עליהם במאמרו של הרא"ח פרומר ב[[התמים (בית משיח)|התמים]] ניו יורק גליון נ, וש"נ.</ref>, חלקם בקונטרסים של אדמו"ר הרי"צ- שגם אותם -ברובם עכ"פ- הדפיס הרבי, חלקם התפרסמו במימיוגראף וסטנסיל, חלקם בשמועות וסיפורים, וחלקם בקבצי יגדיל תורה שהדפיס הרשד"ב לוין. בשנת תש"מ הורה הרבי להדפיס את מכתבי אדמו"ר הזקן, כשלבסוף נדפסו בכרך אחד עם [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק)|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק]], עיין ערכם. לאחר מכן -משלא נמצאו מספיק אגרות מאדמו"ר המהר"ש להדפיסם בפני עצמם, כי אם בקונטרס מילואים לאג"ק הקודמים, פנה להדפסת אג"ק אדמו"ר הרש"ב, וכשסיים לערוך את שני הכרכים הראשונים, פנה להדפסת אגרות אדמו"ר הריי"צ.

סדרת הספרים החלה לצאת לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשמ"ג]].

בעריכת הסדרה השתתפו הרב [[שלום דובער לוין]]-עורך ראשי, הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך וילהלם]] והרב [[משה מנחם מענדל איידלמאן]].

הכרכים א'-י' כוללים אגרות מהשנים [[תרנ"ח]] עד [[תש"י]]. לאחר שהסתיימה עריכתם<ref>היו גם פעמים, שהיו אגרות שהגיעו בין הדפסת הכרך שבו היו אמורים להידפס, לבין הדפסת הכרך הבא, ונכללו בתחילתו. דבר זה קרה לפחות פעמיים.</ref>, הגיעו עוד אגרות נוספות, שלא היו תחת ידי העורכים בזמן עריכת הכרכים הראשונים, ולכן מאז הודפסו עוד כרכי מילואים: י"א-י"ב (מילואים מתר"ס עד תש"י), י"ג (מתרס"א עד תש"י), י"ד (מתרפ"א עד תש"ט), ומט"ו ואילך - בשתי צורות: בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]], ונדפס על ידי הועד להפצת שיחות - כרכים ט"ו-ט"ז, מילואים מ[[תרנ"ט]] עד תש"י, מארכיון שנמצא על ידו ב[[מוסקבה]], ומעוד מקומות, החומר ברובו פורסם ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]; וכן בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]], ונדפס על ידי הוצאת ספרים קה"ת - כרך ט"ו, אגרות שנשלחו ל[[הרבי|רבי]] ול[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|רבנית]], שפורסמו ברובם ב[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], וכרכים ט"ז-י"ז - מילואים מתרנ"ט עד תש"י - אגרות כרכי ט"ו-ט"ז של הרב חזן בתוספת עוד אגרות שהגיעו לספרית הרבי, ספרית אגו"ח העולמית.

מבחינת הכמות, יש אפשרות כיום להדפיס כרך חדש של מכתבים שלא נכנסו לי"ז הכרכים הקודמים. ונקוה שיצא לאור תיכף ומיד.

סך הכל מכילים כרכי הסדרה קרוב לשבעת אלפים מכתבים.

הסדרה היא 'שער שני', 'היכל שמיני' ב'[[קובץ שלשלת האור]]'.

מקום נכבד תופסים המבואות המופיעים בראש הספרים, הסוקרים את הרקע ההיסטורי מאחורי התקופה והאגרות, ומתארים את המאורעות העיקריים בהיסטוריה החב"דית בתקופתו של אדמו"ר הריי"צ ופעולותיו הרבות.

=== המכתב הארוך ===
באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ניתן למצוא ג"כ [[המכתב הארוך|מכתב ארוך]] בן כמאה עמודים, שנכתב לרבנית חי' מושקא, ומתאר -באידיש- סיפור מזמן הבעש"ט וחביריו הנסתרים. {{להשלים}}

== קישורים חיצוניים ==
;וידאו
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/.920727_8378674.mp4 הרבי מקריא את המכתב הראשון בכרך ה'], בעת [[התוועדות]] [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ג]] {{וידאו|}}{{COL|}} {{קישור שבור|}}
;הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א']
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים)
;כרך י"ד בפורמט טקסט
*[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/index.htm כרכים י"ד ט"ז י"ז] באתר [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:אגרות קודש|4]]

דברי ימי החוזרים

2025-06-17T22:33:47Z

185.24.206.249:

[[קובץ:דברי ימי החוזרים.png|שמאל|ממוזער|190px|שער הקונטרס]]
קונטרס '''דברי ימי ה[[חוזר|חוזרים]], [[הנחה|המניחים]], המעתיקים, ה[[משפיע|משפיעים]] והמדריכים''' נכתב בקיץ [[תרצ"ט]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחד מחתניו. נראה שהייתה כוונה לשלוח עוד מכתבים, או שהמכתב לא הגיע לידינו בשלימותו, כיוון שהחלק שהגיע לידינו מדבר על החוזרים בלבד.

המכתב כולל ל"ד פרקים, והוא עוסק בחוזרים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

המכתב נערך כקונטרס על ידי הרב [[שמואל זלמנוב]], לקראת הדפסה בקובץ [[התמים]] התשיעי, אלא שאז פרצה [[השואה]], הקובץ התפרק והמכתב אבד.

ב[[תשס"ו]] התגלה המכתב, ונדפס עם מראי מקומות והערות על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?27529 דברי ימי החוזרים]''', באתר [[אוצר החכמה]]

{{קצרמר|ספרים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חוזרים|*]]
[[קטגוריה:קונטרסים]]

אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)

2025-06-17T22:32:29Z

185.24.206.249:

[[קובץ:אגרות קודש רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|הכרך הראשון]]
'''אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ''' היא סדרת הספרים המלקטת את מכתבי [[הרבי הריי"צ]] שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת שבעה עשר כרכים.
בסדרה מופיעים אגרות בנושאים תורניים, עסקנות ציבורית, זכרונות מאביו וזקניו [[אדמו"רי חב"ד]], ועוד נושאים רבים וחשובים.

==עריכת הסדרה==
כמות המכתבים שכתב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, מוערכת בכמאה אלף (100,000)<ref>רשד"ב לוין, תחילת המבוא לחלקו הראשון של אג"ק אדמוהריי"צ.</ref>. בתחילה, לא הי' להם מקום מסודר כל שהוא. חלקם נדפסו בשלשת קבצי המכתבים שהדפיס הרבי מה"מ שליט"א<ref>ראה סקירה עליהם במאמרו של הרא"ח פרומר ב[[התמים (בית משיח)|התמים]] ניו יורק גליון נ, וש"נ.</ref>, חלקם בקונטרסים של אדמו"ר הרי"צ- שגם אותם -ברובם עכ"פ- הדפיס הרבי, חלקם התפרסמו במימיוגראף וסטנסיל, חלקם בשמועות וסיפורים, וחלקם בקבצי יגדיל תורה שהדפיס הרשד"ב לוין. בשנת תש"מ הורה הרבי להדפיס את מכתבי אדמו"ר הזקן, כשלבסוף נדפסו בכרך אחד עם [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק)|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק]], עיין ערכם. לאחר מכן -משלא נמצאו מספיק אגרות מאדמו"ר המהר"ש להדפיסם בפני עצמם, כי אם בקונטרס מילואים לאג"ק הקודמים, פנה להדפסת אג"ק אדמו"ר הרש"ב, וכשסיים לערוך את שני הכרכים הראשונים, פנה להדפסת אגרות אדמו"ר הריי"צ.

סדרת הספרים החלה לצאת לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשמ"ג]].

בעריכת הסדרה השתתפו הרב [[שלום דובער לוין]]-עורך ראשי, הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך וילהלם]] והרב [[משה מנחם מענדל איידלמאן]].

הכרכים א'-י' כוללים אגרות מהשנים [[תרנ"ח]] עד [[תש"י]]. לאחר שהסתיימה עריכתם<ref>היו גם פעמים, שהיו אגרות שהגיעו בין הדפסת הכרך שבו היו אמורים להידפס, לבין הדפסת הכרך הבא, ונכללו בתחילתו. דבר זה קרה לפחות פעמיים.</ref>, הגיעו עוד אגרות נוספות, שלא היו תחת ידי העורכים בזמן עריכת הכרכים הראשונים, ולכן מאז הודפסו עוד כרכי מילואים: י"א-י"ב (מילואים מתר"ס עד תש"י), י"ג (מתרס"א עד תש"י), י"ד (מתרפ"א עד תש"ט), ומט"ו ואילך - בשתי צורות: בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]], ונדפס על ידי הועד להפצת שיחות - כרכים ט"ו-ט"ז, מילואים מ[[תרנ"ט]] עד תש"י, מארכיון שנמצא על ידו ב[[מוסקבה]], ומעוד מקומות, החומר ברובו פורסם ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]; וכן בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]], ונדפס על ידי הוצאת ספרים קה"ת - כרך ט"ו, אגרות שנשלחו ל[[הרבי|רבי]] ול[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|רבנית]], שפורסמו ברובם ב[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], וכרכים ט"ז-י"ז - מילואים מתרנ"ט עד תש"י - אגרות כרכי ט"ו-ט"ז של הרב חזן בתוספת עוד אגרות שהגיעו לספרית הרבי, ספרית אגו"ח העולמית.

מבחינת הכמות, יש אפשרות כיום להדפיס כרך חדש של מכתבים שלא נכנסו לי"ז הכרכים הקודמים. ונקוה שיצא לאור תיכף ומיד.

סך הכל מכילים כרכי הסדרה קרוב לשבעת אלפים מכתבים.

הסדרה היא 'שער שני', 'היכל שמיני' ב'[[קובץ שלשלת האור]]'.

מקום נכבד תופסים המבואות המופיעים בראש הספרים, הסוקרים את הרקע ההיסטורי מאחורי התקופה והאגרות, ומתארים את המאורעות העיקריים בהיסטוריה החב"דית בתקופתו של אדמו"ר הריי"צ ופעולותיו הרבות.

=== המכתב הארוך ===
באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ניתן למצוא ג"כ מכתב בן כמאה עמודים, שנכתב לרבנית חי' מושקא, ומתאר -באידיש- סיפור מזמן הבעש"ט וחביריו הנסתרים. {{להשלים}}

== קישורים חיצוניים ==
;וידאו
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/.920727_8378674.mp4 הרבי מקריא את המכתב הראשון בכרך ה'], בעת [[התוועדות]] [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ג]] {{וידאו|}}{{COL|}} {{קישור שבור|}}
;הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א']
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים)
;כרך י"ד בפורמט טקסט
*[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/index.htm כרכים י"ד ט"ז י"ז] באתר [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:אגרות קודש|4]]

קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה

2025-06-17T22:10:27Z

185.24.206.249:

[[קובץ:הצצ ותנועת ההשכלה חדש.jpg|ממוזער|הקונטרס בהוצאה החדשה של שנת תשע"ו|250px]]
קונטרס '''אדמו"ר ה'צמח צדק' ותנועת ה'השכלה'''' מתעד את מאבקי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[משכילים]], ואת פעולותיו ב[[ועידת הרבנים תר"ג]] וכן ב[[ועידת פטרבורג תר"ח]].

הקונטרס נכתב ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]], ונדפס לראשונה בשנת [[תש"ו]], ומני אז נדפס בשמונה מהדורות.

== על הקונטרס ==
בכותרת הקונטרס נכתב: {{ציטוטון|קטע מדברי ימי חיי אדמו"ר ה"צמח צדק"}}.

הקונטרס מכיל עשרה פרקים: פרק א — '''מעין הקדמה'''{{הערה|"דור שלישי לאדמו"ר הזקן, מיסדה של חסידות חב"ד" - תולדות חייו של אדמו"ר הצמח צדק.}}; פרק ב — '''שורש פורה רוש מארץ אשכנז'''; פרק ג — '''החברה "שוחרי אור והשכלה"'''; פרק ד — '''"הערשעלע חושך" וחבריו המשכילים'''; פרק ה — '''האורב בחדר'''; פרק ו — '''חינוך ילדי ישראל עפ"י חוקי הממשלה'''; פרק ז — '''הסניגורי' על אדמו"ר מצד גדולי המלכות'''; פרק ח — '''אסיפת רבנים שני' עפ"י דרישה הממשלה'''; פרק ט — '''השאלון של הממשלה להרבנים, ותוצאותיו'''; פרק י. — '''הסרתה של השגחת הבולשת מעל אדמו"ר ומפלת המלשינים'''.

בסוף הקונטרס נדפס אחד ממכתביו למשכיל מנדלשטאם נגד שינויים בחינוך המסורתי, וכן שני מאמרים ב[[אידיש]], הקשורים לתוכן הקונטרס{{הערה|המאמרים ד"ה 'שמע ישראל' ו'מחיתי כעב פשעיך'.}}.

== מהדורות הקונטרס ==
הקונטרס יצא לאור לראשונה בהוצאת [[קה"ת]] בשנת תש"ו, כ'קונטרס מ"ח' בסדרת הקונטרסים של אדמו"ר הריי"צ - מתוך רשימותיו, בתוספת הערות וציונים.

* הוצאה שני' - ברוקלין, [[תשי"ז]].
* הוצאה שלישית - [[סניף קה"ת כפר חב"ד|כפר חב"ד]], [[תשל"ג]].
* הוצאה רביעית - ברוקלין, [[תשל"ו]].
* הוצאה חמישית - כפר חב"ד, [[תשל"ח]].
* הוצאה שישית - ברוקלין, [[תשל"ט]].
* הוצאה שביעית - ברוקלין, [[תשס"ז]].
* הוצאה שמינית - ברוקלין, [[תשפ"א]].

== ראו גם ==
* [[תנועת ההשכלה]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1jApijplImWa6FhOJBrQp1qRW_EAHm-x9/view?usp=sharing קונטרס אדמו"ר ה"צמח צדק" ותנועת "ההשכלה"]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשפ"א]], לקריאה והורדה {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קונטרסים|א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ|א]]

שלשלת היחס

2025-06-17T22:06:14Z

185.24.206.249:

[[קובץ:שלשלת היחס עם הערות וציונים..png|שמאל|ממוזער|250px|שער חוברת המכילה את שלשלת היחס עם הערות וציונים בהוצאת מכון [[חז"ק יוזמות חינוכיות]]]]
רשימת '''שלשלת היחס''' הינה רשימה כרונולוגית מתומצתת של תולדות [[רבותינו נשיאינו]], פעולותיהם, ותולדות משפחתם, ומהווה את הבסיס לידיעת תולדות חב"ד.

הרשימה מודפסת כפתיחה ל[[לוח היום יום]].

==תוכן הרשימה==
רשימת שלשלת היחס מהוה אוסף מתומצת של תולדות אדמו"רי חב"ד, בצורה כרונולוגית מפורטת.

תוכן הרשימה מחולק לשבעה פרקים, המחולקים לפי הסדר של [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|נשיאי תורת החסידות]]. בראש כל פרק מפורטים תולדות חייו ופעולותיו על פי סדר כרונולוגי, רשימת בני משפחתו הקרובה (זוגתו, אחיו, וילדיו), ורשימה מלאה של ספריו{{הערה|הספרים שנדפסו עד לזמן עריכת הרשימה בלבד.}}.

הרשימה המקורית יצאה לאור עוד בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]], ועל כן נכללו בה תולדותיהם של שישה מרבותינו נשיאינו בלבד. עם הוצאתו לאור המחודשת של [[לוח היום יום]] בשנת [[תשי"ז]], הורחבה הרשימה ונערכה מחדש, ונכללו בה גם תולדותיו ופעולותיו של [[הרבי]].

==עריכתה==
העורך של הרשימה במתכונתה הנוכחית הוא [[הרבי]], שהתבסס על רשימה דומה שהחל לערוך חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]]. גם הפרטים שלא נכללו ברשימתו המקורית של אדמו"ר הריי"צ, ונוספו ברשימת 'שלשלת היחס', מלוקטים משאר מכתביו שיחותיו ורשימותיו{{הערה|בפתח דבר להוצאה הראשונה של לוח [[היום יום]], כתב הרבי: "רשימת פרקים מתולדות בית רבינו, על פי הידיעות הנמצאות ביומנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א וברשימותיו". ובמכתב לר' פנחס ליברמן (ג' סיון תשכ"א) "הנדפס בשלשלת היחס אשר בראש הקובץ היום יום, ששמעתיו מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע".}}, שהיו נגישים בפני הרבי בתור העורך הראשי של הוצאת הספרים [[קה"ת]].

זמן עריכת הרשימה היה בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]], בחודשים שקדמו להוצאתו לאור של [[לוח היום יום]] שיצא לאור לקראת [[י"ט כסלו]] [[תש"ג]] [[חב"דפדיה:מקורות|[דרוש מקור].]]

ברשימה זו היה משום חידוש, משום שזהו המקום הראשון בו התפרסמו תולדות חב"ד בצורה מפורטת ומסודרת, והבליטה את החשיבות אותה מייחס הרבי לידיעת תולדות [[חסידות חב"ד]]<ref>ראה -בין היתר- בהקדמת הספר ימי חב"ד בהוצאה הראשונה (קה"ת, תשנ"ד).</ref>.

כחלק מעריכת הרשימה, היה צורך לברר ולקבוע תאריכים שהיו עד אז נתונים בספק, והרבי קבע ברשימה זו בצורה ברורה והחלטית את תיארוך המאורעות.

כהקדמה לרשימה, הוסיף הרבי וציין את ייחוסם הישיר של רבותינו נשיאינו ל[[המהר"ל מפראג|מהר"ל מפראג]], שהוא מגזע .. [[דוד המלך|דוד בן ישי]].

כמו כל הפתגמים שבספר היום יום, גם שלשלת היחס עברה את הגהתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם הוסיף ותיקן בה פרטים [[חב"דפדיה:מקורות|[דרוש מקור].]]

==עדכון הרשימה==
המתכונת הראשונית של הרשימה כפי שנדפסה כהקדמה ל[[לוח היום יום]], כללה את תולדות נשיאי חב"ד עד לשנת [[תש"ג]] בלבד, שנת ההוצאה לאור של המהדורה הראשונה. מאז ואילך, מידי מספר שנים עודכנה הרשימה, עם ההוצאות לאור הנוספות של לוח היום יום.

===תשי"ז===
בשנת [[תשי"ז]] יצאה לאור המהדורה השלישית של לוח היום יום, ומערכת [[קה"ת]]{{הערה|העורך העיקרי היה הרב [[יהודה לייב גרונר]], מזכירו של [[הרבי]].}} השלימה את פרטי פעולותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] עד ל[[י' שבט תש"י|הסתלקותו בשנת תש"י]], והוסיפה פרק שלם בו נסקרו בקצרה תולדותיו של [[הרבי]], עד לאותה שנה (תשי"ז).

הרשימה המעודכנת הוכנסה לרבי להגהה, ועברה מספר תיקונים ושינויים, ונדפסה במהדורה החדשה של לוח היום יום.

===תשמ"ב===
בהוצאה לאור השמינית של לוח היום יום בשנת [[תשמ"ב]], נערכו עדכונים נוספים בידי הרב [[יוסף יצחק שגלוב]] והרב [[מיכאל אהרן זליגסון]]{{הערה|כחלק מעבודתם על סדרת הספרים [[לוח היום יום עם הערות וציונים]].}} (עד לי"א [[ניסן]] תשמ"ב), וגם בפעם הזאת עברה הרשימה את הגהתו של הרבי.

העדכונים שנכללו בפעם זו הינם עדכון מלא של ספרי רבותינו נשיאינו שיצאו לאור על ידי הוצאת [[קה"ת]] במהלך השנים, ופעולותיו של הרבי בין השנים [[תשי"ז]]-[[תשמ"ב]].

===תשד"מ-תשמ"ח===
בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] יצא לאור על ידי [[מיכאל אהרון זליגסון|הרב זליגסון]] חלק ב' של [[לוח היום יום עם הערות וציונים]], והוא עדכן את הרשימה עד [[חודש תמוז]] [[תשד"מ]], והכניס את הרשימה המעודכנת להגהת הרבי. לאחר ארבע שנים, כשהוציא לאור את חלק ג' של ספרו, עדכן שוב את הרשימה עד ל[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ח]], וגם בפעם זו זכה שהרבי יגיה את הרשימה המעודכנת.

===תנש"א===
לקראת [[כ"ח סיון]] [[תנש"א]] , בו מלאו חמישים שנה ל[[כ"ח סיון תש"א|הגעתו של הרבי לאמריקה]], הדפיסה מערכת קה"ת 'קובץ כ"ח סיון - יובל שנים', ובו הדפיסה רק את החלק ברשימה העוסק ברבי עצמו<ref>דבר דומה בנוגע לשאר רבותינו נשיאינו -אם כי בחלק מהם בשינויים מהמקור-שלשלת היחס-- ניתן לראות גם בהוספות לספרים: תניא. שו"ת צמח צדק. המשך תרס"ו. וכן לפני הלקוטי דיבורים. ועוד. כמוזכר לקמן ערך הוצאות לאור נוספות של הרשימה.</ref>. עודכנה שוב הרשימה, בפעולותיו של הרבי בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תש"נ]].

חידוש נוסף במהדורה זו, שבמקום המשפט הקצר על שנות צעירותו של הרבי "לומד בשקידה עצומה ומצליח", הסכים הרבי להרחיב את היריעה, ולכלול פרטים נוספים בנוגע לפעולותיו{{הערה|בשונה ממהדורת תשי"ז, זה הרב [[יהודה לייב גרונר]] האריך בפרטים אלו, ובהגהה הרבי מחק את כל מה שכתב והשאיר רק את המשפט "לומד בשקידה עצומה ומצליח".}}.

מהדורה זו, מתייחדת בכך שזו המהדורה האחרונה בה הרבי הגיה בפרטיות את ההוספות{{הערה|במהדורה זו נוספו פעולותיו של הרבי עד ל[[פרשת אמור]] [[תנש"א]] .}}.

===תשנ"ג===
בשנת [[תשמ"ט]], נודע ל[[חסידים]] על דבר קיומו של עותק מיוחד של 'לוח היום יום' במהדורות הראשונה משנת [[תש"ג]] בספרייתו הפרטית של הרבי, בה ציין הרבי הערות שונות על גוף הלוח.

[[מיכאל אהרון זליגסון|הרב זליגסון]] שהתייגע רבות בשנים שלפני כן בחיפוש ציונים ומראי מקומות, ע"מ להדפיס בהערותיו על היום יום, ביקש מהרבי{{הערה|באמצעות הרב [[חס"ד הלברשטאם]].}} את הלוח לצרכי עבודתו<ref>אם כי בפועל לא הדפיס מאז עוד כרך מעבודתו, שנחתמה [כספרים] בשנה שלפני כן.</ref>, וב[[שושן פורים]] של אותה שנה קיבל את הלוח לידיו. בלוח זה נמצאה הערה על תחילת שלשלת היחס.

בשנת [[תשנ"ג]] ביקש הרב זליגסון את אישורו של הרבי להוציא לאור מהדורה נוספת בה יוכללו הערותיו הפרטיות של הרבי, ולאחר שקיבל את אישורו של הרבי, ערך על פיהם הוספות לרשימת 'שלשלת היחס', ואף הוסיף את פעולותיו של הרבי בשנים [[תנש"א]] -[[תשנ"ב]].

מהדורה זו היא האחרונה שקיבלה את אישורו של הרבי לערוך הוספות בשלשלת היחס, ואף בה הרבי לא עבר והגיה את ההוספות. נדפסה שוב בקובץ 'היום יום' בשנת [[תשס"ד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/f/fe/%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D_-_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%93.jpg "פתח דבר - להוצאה התשע עשרה"], '''היום יום''', [[קה"ת]], ברוקלין, [[תשס"ד]].}}.

===תש"פ ותשפ"א ===

בשנת [[תש"פ]], כאשר נדפס [[לוח היום יום]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] בהוצאה חדשה{{הערה|בפורמט כיס.}}, נערכה מחדש שלשלת היחס על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]], בה נוספו מאות פרטים על רבותינו נשיאינו מתוך מסמכים ומקורות שנתגלו מאז. וכן רשימת ספרי רבותינו נשיאנו נערכה מחדש ונוספו בה ספרים רבים, וכן נוספו פעולותיו של הרבי בשנים [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/af/%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D%2C_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%27%27%D7%A4.png "פתח דבר - להוצאה החדשה"], '''היום יום''', [[קה"ת]], ברוקלין, [[תש"פ]].}}.

בשנת [[תשפ"א]] נדפס הלוח שוב{{הערה|בכריכה קשה.}}, והתעדכנו כמה פרטים{{הערה|וכן כמה מספרי רבותינו נשיאנו.}} בשלשלת היחס, מתוך מסמכים ומקורות שנתגלו מאז{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13519.html חדש! ספר היום יום בכריכה קשה] {{חב"ד אף אם}}}}.

מהדורות אלו לא זכו לעבור את הגהות הרבי (כרוב ההוצאות הקודמות).

==הוצאות לאור נוספות של הרשימה==
===ספרי רבותינו נשיאינו===
לאחר הוצאתה לאור, צורפו לספרי רבותינו נשיאינו שיצאו לאור תחת [[קה"ת]], הפרק השייך לאותו אדמו"ר מתוך רשימת 'שלשלת היחס', ונדפסו בסוף הספר.

===קובץ כ"ח סיון - יובל שנים===
כנ"ל, לקראת יובל החמישים ל[[כ"ח סיון תש"א|הגעתו של הרבי לאמריקה]], הדפיסה מערכת קה"ת את הפרק העוסק בתולדות חייו ופעולותיו של הרבי מתוך שלשלת היחס, והרבי חילק קונטרס עם רשימה זו בליל [[כ"ח סיון]] [[תנש"א]].

===שלשלת היחס עם ציונים מראי מקומות===
לקראת [[י"ב תמוז]] [[תשע"א]] יצאה לאור על ידי הוצאת ספרים [[חז"ק יוזמות חינוכיות|חז"ק]] חוברת, כתדפיס מתוך חיבור של רשימת 'שלשלת היחס' עם ציונים ומראי מקומות מפורטים לכל המאורעות המובאים ברשימה, ופרטים משלימים אודות האישים הנזכרים שם.

החוברת נערכה על ידי הרב יהושע דוד כהן, כתשורה מחתונתו, בסיוע הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], ומבוססת ברובה על רשימותיו של הרב [[מיכאל אהרן זליגסון]]. החוברת ניתנת גם כיום להשגה, לא כתשורה. כרגע לא יצאה בהוצאה מושלמת, כי אם רק ההוצאה הנ"ל.

==ראו גם==
*[[לוח היום יום]].
*[[מנורת החסידות]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/73754_he_2.pdf יצירת איכות חסידית]''', סקירה על ספר היום יום בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ג. {{PDF}} {{אינפו}}
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Cohen-Blau%20-%20Tamuz%2013,%205771.pdf שלשלת היחס עם הערות וציונים]'''', מכון [[חז"ק יוזמות חינוכיות]], [[כפר חב"ד]] תשע"א. {{PDF}}
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43302&st=&pgnum=4 'שלשלת היחס' מהדורת תשי"ז]''' באתר היברובוקס.
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& 'שלשלת היחס' מהדורת תשמ"ח]'''. באתר אוצר החכמה (בתשלום, ניתן לצפות כאורח ב-40 דפים ראשונים)
*'''[https://limudtora.co.il/?app=audios&cat_id=494 שיעורי הרב ברוך וילהלם על שלשלת היחס]''' {{אודיו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

מנחם מענדל פרידמן (צפת)

2025-06-17T21:34:36Z

185.24.206.249: /* תולדות חיים */

{{מפנה|מנחם מענדל פרידמן}}
[[קובץ:מני פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל (מני) פרידמן בזאל הישיבה]]
הרב '''מנחם מענדל (מני) פרידמן''' (נולד ב[[י"ז בניסן]] [[תשד"מ]], 1984) הוא מהנהלת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ומשמש בה כמנהל גשמי, משיב בהלכה, ומשגיח זמני.

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] ב[[י"ז ניסן]] [[תשד"מ]] לרב [[זאב פרידמן]] ולאסתר.

התחנך במוסדות חב"ד בצפת, בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], שם נמנה בשנת [[תשס"ג]] על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|הערות התמימים ואנ"ש]].

בשנים [[תשס"ג]]-[[תשס"ד]] שימש כגנרל ב[[קעמפ אורו של משיח]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את בת החסיד ר' מרדכי שכטר מ[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ט]] נענה לקריאתו של הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ולקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] הקים יחד עם הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] והרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] את ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)|ישיבה הקטנה בצפת]], שהוקמה כדי לתת מענה על הצורך הגובר והולך של ישיבות קטנות איכותיות, החדורות ברוח של גאולה ומשיח.

החל מהקמת הישיבה שימש כ[[משגיח]] בישיבה, וכן כמסדר תכנית הלימוד בהלכה בישיבה, ומשיב בהלכה, כאשר בשנת [[תשע"ה]] צורף הרב [[משה מאירי]] כמשגיח נוסף בישיבה כאשר הרב פרידמן הינו המשגיח הראשי. בשנים הבאות, הועברה בהדרגתיות ההשגחה במלואה לרב משה מאירי. לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, הרב מאירי התפטר מתפקידו כמשגיח, ועבר לשמש כיועץ חינוכי בישיבה, ואת מקומו מילא הרב ישראל וילשאנסקי. עם פטירת ראש הישיבה, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, והטלת עול הנהגת וראשות הישיבה על שכמו של [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב ישראל וילשאנסקי]], החליף את תפקידו -זמנית- הרב פרידמן.

{{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]

תשד"מ

2025-06-17T21:29:08Z

185.24.206.249: /* נפטרו */

{{פתיח שנה|5744}}
[[קובץ:תשדמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשד"מ. ב[[פאראד]] שבחזית [[770]]]]
ראשי התיבות של שנת [[תשד"מ]] (1984) הינם: '''ת'''היה '''ש'''נת '''ד'''ברי '''מ'''שיח{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ד עמ 547}}.

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5744}}
* בחסידות חב"ד נוהגים לכתוב "תשד"מ" במקום "תשמ"ד", כדי להימנע מהמשמעות השלילית המשתמעת מהמילה "תשמד".

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*[[הרבי]] מעורר - בקשר למצב העולם - על דבר הוספה בתפילה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפילה (בשחרית) "הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפילה מהג' תפילות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".
*[[הרבי]] מעורר ש[[זהירות מהסתכלות בבעלי חיים לא טהורים|מן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות בעלי חיים טהורים ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח - להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא]].
*[[הרבי]] מייסד את תומכי תמימים יוהנסבורג דרום אפריקה.
*[[הרבי]] הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).
*[[הרבי]] מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע מ[[הקב"ה]] גאולה האמיתית והשלימה על ידי [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד.
*[[הרבי]] הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.
*[[הרבי]] מציע שכל אחד [[תקנת הרמב"ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] - יד החזקה - לה[[רמב"ם]], שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.

===[[לידה|נולדו]]===
*[[י"ז טבת]] - הרב [[משה קורנוויץ]], רב קהילת חב"ד רמה ד'- [[בית שמש]].
*[[י"ז ניסן]] - הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)]], מנהל גשמי [[תומכי תמימים צפת (קטנה)]]
*[[ח"י אלול]] - הרב [[ישראל וילישאנסקי]], מנהל רוחני [[תומכי תמימים צפת (קטנה)]]

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[ג' בתשרי]] - הרב [[נחום טרבניק]], רבה של [[כפר חב"ד]].
*[[ל' בתשרי]] - הרב [[שמחה גורודצקי]], [[שד"ר]] במשך תקופה לישיבת [[תומכי תמימים]], ושליחו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לעיר [[סמרקנד]].
*[[כ"ז בחשוון]] - הרב [[מנחם מענדל כשר]], ראש ישיבת 'שפת אמת'.
*[[א' בכסלו]] - הרב [[שמואל גרונם גרינברג]], מנהל חשבונות ב[[ועד כפר חב"ד]].
*[[ד' בשבט]] - ה[[באבא סאלי|בבא סאלי- רבי ישראל אבוחצירא]], [[צדיק]] גדול ו[[קדוש]] שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה, גאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], מראשי הבטלים בתכלית לרבי מה"מ שליט"א.
*[[י"א בשבט]] - הרב [[אברהם זלצמן]], ראש [[כולל אברכים]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[ה' באדר א']] - הרב [[שניאור זלמן אליעזר הורביץ]], [[משגיח]] ו[[מגיד שיעור]] בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] וב[[ארץ ישראל]].
*[[כ"ח בניסן]] - מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], בת דודתו (היחידה) של [[הרבי]].
*[[ד' באייר]] - הרב [[שמואל אליהו טאוב]], [[אדמו"ר]] השלישי של חסידות מודזי'ץ.
*[[ט' באייר]] - ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)|סמרקנד]] שבאוזבקיסטן, ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]].
*[[י"ט בסיוון]] - הרב [[משה יצחק קוניקוב]], מאנשי קהילת חב"ד בספרינגפילד שבאילינוי.
*[[ו' בתמוז]] - הרב [[אהרן זוברובסקי]], [[סופר סת"ם]].

==לוח שנה==

{{כותרת לוח שנה עברי|5744}}
{{MIHY|תשרי|1983|9|8|1977|1|55121|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|1983|10|8|1977|0|11111|11111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|כסלו|1983|11|7|1977|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|1983|12|7|1977|0|44111|11112|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|1984|1|5|1984|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אדר א'|1984|2|4|1984|0|11111|11111|11122|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אדר ב'|1984|3|5|1984|1|11111|11111|21144|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|1984|4|3|1984|0|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}
{{MIHY|אייר|1984|5|3|1984|1|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}
{{MIHY|סיוון|1984|6|1|1984|0|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|1984|7|1|1984|1|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}
{{MIHY|אב|1984|7|30|1984|0|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|1984|8|29|1984|1|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}


{{הערות שוליים}}

אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי

2025-06-17T21:17:42Z

185.24.206.249: /* חבר מערכת אוצר החסידים */

[[קובץ:הרב זיסל.jpg|ממוזער|הרב פיקרסקי]]
הרב '''אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי''' (מכונה '''זיסל''', יליד שנת [[תרצ"ט]], 1938), הינו חבר מערכת [[אוצר החסידים]] שערך עשרות מספרי רבותינו נשיאינו. בעבר שימש כמחנך ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]], ב[[כ"ט כסלו]] [[תרצ"ט]] לאביו הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] ולרישא למשפחת ר' [[מרדכי פוזנר]] אח אדמו"ר הזקן.

בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים בדפורד ודין, וב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].

זכה ליחס מיוחד מהרבי פעמים רבות.

נודע כמקפיד גדול במצוות, וכמחמיר על קוצו של יו"ד בכל אורחות השולחן ערוך.

פעם אמר אביו לרבי שבנו זיסל לא אוכל לפני התפילה מחמת שולחן ערוך, ענה הרבי: תגיד לו שאני אוכל...

ערך מפתח ענינים מרכזי על כל עניני התורה, ובמיוחד על חסידות חב"ד, שבו נעזרו ונעזרים עורכי הלקוטי שיחות ומערכת אוצר החסידים כולה.

באחת השנים כשהיה מאושפז בבית הרפואה, יצא ללא היתר על מנת לזכות להשתתף ב[[התוועדות]] של הרבי, והרבי הזכירו במהלך ההתוועדות.

עבד כמחנך במוסד [[אהלי תורה]] עד שנת [[תשל"ח]].

==חבר מערכת אוצר החסידים==

לרגל שנת הק"ן להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן תשכ"ג, שהרבי עורר שיש להדפיס ספרי חסידות, יזם הרב פיקרסקי ההוצאה לאור של [[לקוטי שיחות]] חלק ג', יחד עם ר' [[יואל כהן]] אסף ליקט סידר והוסיף הערות ומראה מקומות לשיחות, ובכך בעצם פתח הדרך להמשך הסדרה (החלקים הראשונים יצאו רק כעזר ל[[הקהלת קהילות|חזרת דא"ח בבתי כנסיות]]). מאז עבד כמגיה ב[[וועד להפצת שיחות]], והיה מגיה את השיחות בכל שבוע, והוסיף והעיר בהם רבות.

ב[[התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשל"ח]] הקים הרבי בתוך הוצאת [[קה"ת]] ו[[מערכת אוצר החסידים]] את המכון<ref>על פי [[שלשלת היחס|שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו]] במקומו.</ref> להדפסת -מכתבי יד- כתבי רבותינו נשיאינו, וגם הרב פיקרסקי הצטרף למכון. הצוות, בפיקוחו של הרב [[אהרן חיטריק]] ע"ה, היו גם ידידיו להבדלחט"א הרב [[גבריאל שפירא]] והרב [[אליהו מטוסוב]], והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. ר' זיסל עצמו, עבד בעיקר{{הערה|בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].}} על ספרי אדמו"ר האמצעי, והוא -לרוב לבדו, ובחלקם בסיועם של עוד עורכים- ההדיר את כל (!) ספרי אדמו"ר האמצעי, מה שהקנה לו את הידע הביבליוגראפי העצום בכל ספריו ומהדורותיהם של אדמו"ר האמצעי, המשתקף בספרו [[מפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר האמצעי ודפוסיהם]], שנדפס על ידי קה"ת בשנת תשפ"א.

בנוסף לעשרות מספרי רבותינו נשיאינו שההדיר, ערך והכין לדפוס, עסק גם בהוצאה לאור של ספר 'פלח הרמון' לר' [[הלל מפאריטש]].

לאחר חזרת הספרים ב[[משפט הספרים]] ב[[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]] כאשר הרבי הורה להוציא לאור את ספר [[הקבלה]] '[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]' של רבי מאיר ן' גבאי, מונה יחד עם ידידו ר' [[אליהו מטוסוב]] לערוך את המראי מקומות על הספר, והעבודה נעשתה בזריזות מרבית כשהספר חזר תוך פחות משלושה ימים מהדפוס לאחר שעבר את הגהת הרבי.

גם היום הרב פיקרסקי מקפיד על השתתפות במנייני התפילות של הרבי, והוא נוהג לחלק מטבעות של 10 סנט למתפללים על מנת שיתנו אותם לצדקה{{הערה|בתפילות [[שחרית]] ומנחה בלבד, היות ומנהג חב"ד שלא לתת [[צדקה]] לפני תפילת ערבית.}}.

==משפחתו==
*אחיו, ר' [[אפרים פיקרסקי]] - קראון הייטס
*בנו, מנחם מענדל
*בנו, אפרים - קראון הייטס
*בנו, לוי יצחק
*בנו, אליעזר

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיקרסקי, אלכסנדר זיסקינד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]

זאב יחזקאל כ"ץ

2025-06-17T21:00:24Z

185.24.206.249: /* תולדות חיים */

[[קובץ:זאב הכהן כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאב כץ]]
הרב '''זאב יחזקאל''' הכהן '''כ"ץ''' (יליד שנת [[תש"ו]]), הוא מגבאי [[770]] במהלך השנים.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[משה פנחס כ"ץ]] ב[[שושן פורים]] [[תש"ו]]. מצד אמו הינו נכד לחסיד ר' [[דוד שטוקהאמר|דוד שטוקהמר]].

===יחידות אצל הרבי הריי"צ===
בשבוע של ה[[תספורת]] שלו, ביום שלישי [[כ"א אדר]] [[תש"ט]] ימים ספורים אחרי מעמד קבלת האזרחות, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב [[דוד שטוקהאמר|דוד שטוקהמר]].

כשנכנס הרב דוד שטוקהמר, נשק את ידו הקדושה של הרבי הריי"צ, ואחר שעשה כך, אמר לזאב יחזקאל שיעשה גם כן.

הרבי הריי"צ אמר שיחה מיוחדת, על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.

,,בסיום היחידות, הרבי הריי"צ לקח את הכנף הימנית מהציצית שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטוקהמר שאל אותו: מה זה? ואמר הילד בקול: ציצית.

לאחר שקרא אדמו"ר הריי"צ את הפ"נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה (הקב"ה ימלא..).

[כשיצא הרד"ש נתן ידו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ונשקו, והרב משה פנחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שהוא יהי' חסיד), והשיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].

ברשימת האב, הרמ"פ, מסופר שלאחמ"כ, ,,ביום ועש"ק כ"ד. אדר דברתי עם הרמ"ש שי' בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ"ק אדמו"ר שליט"א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים"" (לרבי מהוריי"צ הייתה הנאה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)."

=== לימודים על טהרת הקודש ===
ר' זאב הוא מראשוני הילדים ש[[חינוך על טהרת הקודש|למדו על טהרת הקודש]], ולא למדו שיעורי חול. כאשר הודיעו הוריו על כך לרבי, לאחרי [[חודש תשרי]] [[תשט"ו]], שלח הרבי מכתב ביום ח' מר חשון, לאביו הגבאי הרב [[משה פנחס כ"ץ]], בה הרבי כותב:
{{ציטוט|תוכן=נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב וברכה, אשר סידרו את בנם זאב יחזקאל שליט"א הכהן שילמוד לימודי קדש כל היום כולו, ולקח חלק בסידור מחלקה בזה, שבמילא נעשה זה ג"כ ענין דזכות הרבים, . . '''מובן מעצמו שברשותו להראות מכתבי זה,''' או למסור תוכנו, לכל אלו שכבר עשו כמוהו, ועאכו"כ לאלו שעדיין לא בחרו בטוב האמיתי, ובמילא לא בא אצלם הנ"ל, בפועל, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשיוסיף בזה דברים היוצאים מן הלב - שנכנסים אל הלב. והשי"ת יצליחו להיות שליח טוב גם בענין נעלה זה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]|מרכאות=כן}}.

ר' זאב סיפר, שזמן קצר לפני הבר מצווה שלו, נכנס עם הוריו ליחידות אצל הרבי. יחד אתם, נכנס סבו ר' דוד שטוקהמר. לפני שיצאו מהיחידות, סיפר אביו (על פי בקשתו) לרבי אודות תחביב שיש לו – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, ואביו סיפר לרבי שהוא יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותו. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.

ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אביו נכנס אל הרבי ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. וכשאביו הראה לרבי את האוסף שלו, והרבי ביקש שר' זאב ייכנס אליו בעצמו. יש לציין, שמאז הפך תחביב זה לנוהג קבוע, גם בין ילדים.

===גבאות ב-770===
לאחר פטירת אביו ר' [[משה פנחס כ"ץ]] ב[[ב' באדר א']] [[תשמ"ו]], שכיהן כ[[גבאי בית הכנסת 770]], רצו בשנת [[תשמ"ז]] להחליף אותו ואת הגבאי הוותיק ר' [[יהושע פינסון]] באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד [[תשנ"ה]].

בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.

אחר תפילת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]], התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע"נ הרבנית באומרו: {{ציטוטון|ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום}}.

אחד מהאירועים המיוחדים היה ב[[כ"ח סיון]] [[תנש"א]]{{הערה|חמישים שנה לבואם של הרבי והרבנית לחצי כדור התחתון}}, חזר הרבי מה[[אוהל]], ולאחר [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס של כ"ח סיון תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי ינוח בה ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באוהל.

הרב כ"ץ אכן הכריז, אך עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - {{ציטוטון|אנשטאט צו מאכן א הפסק, בעסער מאכן א המשך}}.

הרבי אמר אז את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא מיסודות [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].

ב[[ל' שבט]] [[תשנ"ג]], כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, ר' זאב, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרחבת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכדומה. ההדרכה הייתה בשפת האנגלית, ורבים מ[[אנ"ש]] וידידי הרבי באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבניה, שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם. בפועל, מטעמים לא ידועים, לא הושלמה ההרחבה כולה, כי אם חלק ממנה.

===עסקנות כללית===
במהלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והיה מדווח להם על המתרחש ב-[[770]].{{הערה | ראה קובץ צמאה לך נפשי שיצא לאור ב[[אדר]] [[ תשע"ו]] לכבוד יום הולדת השבעים שלו.}}

מילא מקומו של אביו ב[[ועד להפצת חסידות]] ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.

זכה להניח (=לכתוב "הנחות") של שיחות של הרבי, כבר מגיל צעיר אפילו לפני הבר מצווה שלו. ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]].

מדי שנה בשנה, בחג ה[[פורים]], ר' זאב, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו [[משלוח מנות]] בדמות [[כתב יד קודש]] מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה.

מכהן כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. כמו כן, משמש כמנחה ל[[מלוה מלכה]] התוועדות לכבוד [[י"ט כסלו]] שמתארגנת על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]]. ר' זאב בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב [[ישעיה בוימלגרין]].

במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית|בראשית]] [[תשמ"ח]], בסיום ה[[התוועדות]], הרבי הבדיל על הכוס וחילק [[כוס של ברכה]], ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ"ץ, גבאי בית המדרש 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. כאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ"ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק, שענה שאכן כן.

במהלך [[חודש תשרי]] נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] עבר הרב כ"ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.

בשנת [[תש"פ]] בעת [[מגפת הקורונה]] חלה במצב אנוש, אך התרפא בחסדי שמיים מהמגיפה.

==חיבוריו==
*הדפיס את סדרת הספרים "[[אמרי מרדכי]]", מאת דודו הרב [[מרדכי מענטליק]].

==משפחתו==
*בנו ר' יוסף יצחק כ"ץ, קראון הייטס. איש עסקים ובעל צדקה.
*חתנו ר' מנחם מענדל טלדון, שליח בלונג איילנד.
*חתנו הרב נחום טננבוים, שליח בלונג איילנד.
*חתנו ר' מנחם מענדל הלל זרחי, שליח בפורטו ריקו.
*חתנו ר׳ אברהם סוסקינד, שליח בנורטויל מישיגן.
*בנו ר׳ משה פנחס כ"ץ, שליח בקליפורניה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/07/318.-Devarim-5781.pdf בעקבות הכתבים]''', מתוך ראיון של [[jem]] במסגרת מיזם 'המפגש שלי' ([https://anash.org/my-search-for-lost-chassidic-literature/ אנגלית] {{אנש}}).
*ספר השיחות תש"ט ע' 311, שיחת אדמו"ר הריי"צ באופשערניש [חלאקה] שלו. מתוך אתר היברו בוקס: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19808&st=%d7%9b%22%d7%90+%d7%90%d7%93%d7%a8+%d7%aa%d7%a9%22%d7%98&pgnum=325&hilite=

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כ"ץ, זאב יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:גבאי 770]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]

זאב יחזקאל כ"ץ

2025-06-17T20:44:33Z

185.24.206.249: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:זאב הכהן כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זאב כץ]]
הרב '''זאב יחזקאל''' הכהן '''כ"ץ''' (יליד שנת [[תש"ו]]), הוא מגבאי [[770]] במהלך השנים.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[משה פנחס כ"ץ]] ב[[שושן פורים]] [[תש"ו]]. מצד אמו הינו נכד לחסיד ר' [[דוד שטוקהאמר]].

===יחידות אצל הרבי הריי"צ===
בשבוע של ה[[תספורת]] שלו, ביום שלישי [[כ"א אדר]] [[תש"ט]] ימים ספורים אחרי מעמד קבלת האזרחות, זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם אביו הרב פנחס משה וסבו הרב [[דוד שטוקהאמר]].

כשנכנס הרב דוד שטאקהאמער, נשק את ידו הקדושה של הרבי הריי"צ, ואחר שעשה כך, אמר לזאב יחזקאל שיעשה גם כן.

הרבי הריי"צ אמר שיחה מיוחדת{{הערה|שנדפסה בספר השיחות תש"ט.}},על כך שבן מכניסים לברית תחילה ואת הבת מחנכים שיהיו לה ילדים שילכו בדרך התורה, ושיזכו לעוד בנים.

בסיום היחידות: הרבי מהוריי"צ לקח הציצה הימנית מהט"ק שלו ונתנה להילד, נטלה ונשקה ואחר כך הניחה על עיניו. הסבא הרב דוד שטקהאמער שאל להילד: מה זה, ואמר הילד בקול: ציצית.

לאחר שקרא כ"ק בהפ"נ, אמר: דער אויבערשטער זאל ממלא זיין כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.

[כשיצא הרד"ש נתן ידו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ונשקו, והרב משה פניחס אחז ביד בנו זאב יחזקאל ואמר: איך וויל ער זאל זיין א חסיד (אני רוצה שבני יהי' חסיד), והשיב כ"ק אדמר'ר שליט"א: איך האף (אני מקווה) (ולא נתן ידו הקדושה להילד)].

ברשימת הרב משה פינחס נוסף: "ביום ועש"ק כ"ד. אדר דברתי עם הרמ"ש שי' בטלפון בשעה 3:30 בערך, ואמר לי אשר: כ"ק אדמו"ר שליט"א האט זייער הנאה געהאט פון אינגעלע ואמר עליו: ביי אים איז א ליכטיגער פנים". (לרבי מהוריי"צ הייתה הנאה גדולה מהילד, ואמר שיש לו פנים מאירות)

ר' זאב הוא מראשוני הילדים ש[[חינוך על טהרת הקודש|למדו על טהרת הקודש]], ולא למדו שיעורי חול. כאשר הודיעו הוריו על כך לרבי, לאחרי [[חודש תשרי]] [[תשט"ו]], שלח הרבי מכתב ביום ח' מר חשון{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]}} לאביו הגבאי הרב [[משה פנחס כ"ץ]], בה הרבי כותב:
{{ציטוט|תוכן=נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב וברכה, אשר סידרו את בנם זאב יחזקאל שליט"א הכהן שילמוד לימודי קדש כל היום כולו, ולקח חלק בסידור מחלקה בזה, שבמילא נעשה זה ג"כ ענין דזכות הרבים, . . '''מובן מעצמו שברשותו להראות מכתבי זה,''' או למסור תוכנו, לכל אלו שכבר עשו כמוהו, ועאכו"כ לאלו שעדיין לא בחרו בטוב האמיתי, ובמילא לא בא אצלם הנ"ל, בפועל, והרי חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט כשיוסיף בזה דברים היוצאים מן הלב - שנכנסים אל הלב. והשי"ת יצליחו להיות שליח טוב גם בענין נעלה זה|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3008.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'ח]|מרכאות=כן}}.

מדי שנה בשנה, בחג ה[[פורים]], ר' זאב, נכנס אל הרבי בעיצומו של פורים, ומביא לו [[משלוח מנות]] בדמות [[כתב יד קודש]] מרבותנו נשיאנו שטרם התגלה.

ר' זאב סיפר, שזמן קצר לפני הבר מצווה שלו, נכנס עם הוריו ליחידות אצל הרבי. יחד אתם, נכנס סבו ר' דוד שטוקהמר. לפני שיצאו מהיחידות, סיפר אביו (על פי בקשתו) לרבי אודות תחביב שיש לו – לאסוף שיחות ומכתבים של הרבי. באותם ימים, נוהג זה לא היה מקובל אצל ילדים, ואביו סיפר לרבי שהוא יושב שעות ארוכות ליד מכונת הכתיבה כדי להגדיל את האוסף שברשותו. הרבי אמר לו שהוא מעוניין לראות את האוסף.

ההזדמנות הראשונה לכך הייתה כאשר אביו נכנס אל הרבי ביום הפורים, כפי שנהג תמיד. וכשאביו הראה לרבי את האוסף שלו, והרבי ביקש שר' זאב ייכנס אליו בעצמו. ואכן, הפך זה לנוהג קבוע.

===גבאות ב-770===
לאחר פטירת אביו ר' [[משה פנחס כ"ץ]] ב[[ב' באדר א']] [[תשמ"ו]], שכיהן כ[[גבאי בית הכנסת 770]], רצו בשנת [[תשמ"ז]] להחליף אותו ואת הגבאי הוותיק ר' [[יהושע פינסון]] באחרים וכך היה במשך כמה שבועות, שלאחריהם חזר לתפקידו עד [[תשנ"ה]].

בשנים שבהם כיהן כגבאי ניהל ביד רמה את ההכרזות כמו את שאר סדרי בית הכנסת.

אחר תפילת מנחה ביום השביעי מהסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]], התקיימה חלוקת דולרים מיוחדת, בה העניק הרבי לגבאי 770 - הרב יהושע פינסון והרב זאב כץ דולר להשתתפות בהתוועדות שיערכו לע"נ הרבנית באומרו: {{ציטוטון|ישנו מנהג למען עליית נשמה לערוך התוועדות. יש לעשות זה ברוב פאר והדר ברוב עם הדרת מלך וכל המרבה הרי זה משובח ויהי רצון שיתקיים הקיצו ורננו שוכני עפר... ההתוועדות תתקיים בזמן המתאים אבל לכל הפחות צריכה להתחיל היום}}.

אחד מהאירועים המיוחדים היה ב[[כ"ח סיון]] [[תנש"א]]{{הערה|חמישים שנה לבואם של הרבי והרבנית לחצי כדור התחתון}}, חזר הרבי מה[[אוהל]], ולאחר [[תפילת מנחה]] ו[[תפילת ערבית]] מזכירי הרבי ביקשו מהרב כץ להכריז כי חלוקת קונטרס של כ"ח סיון תתקים מעט מאוחר יותר, בהגיע הקובצים מבית הכורך, על מנת שיהיה הפסקה קצרה שהרבי ינוח בה ויאכל משהו לאחר שצם כל היום בהיותו באוהל.

עם תחילת ההכרזה, הרבי חייך והחל לרדת במדרגות הבימה תוך שהוא אומר - {{ציטוטון|אנשטאט צו מאכן א הפסק, בעסער מאכן א המשך}}.

הרבי אמר אז את השיחה על מעלת בית רבינו שבבל שהיא יסוד ל[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].

ב[[ל' שבט]] [[תשנ"ג]], כחבר קרן הבנין וגבאי בית הכנסת, ר' זאב, ערך ליווי למבקרים שבאו לראות התוכניות להרווחת בית הכנסת, תוך כדי שהסביר בפרוטרוט כל נקודה ונקודה בבנין למה תשמש וכדומה. ההדרכה הייתה בשפת האנגלית, ורבים מ[[אנ"ש]] וידידי הרבי באו וסיירו בבנין והביעו את שמחתם מהבניה, שנעשתה בשנתיים האחרונות, והבטיחו את עזרתם.

===עסקנות כללית===
במהלך השנים עמד בקשר מכתבים עם רבים מהשלוחים והיה מדווח להם על המתרחש ב-[[770]].{{הערה | ראה קובץ צמאה לך נפשי שיצא לאור ב[[אדר]] [[ תשע"ו]] לכבוד יום הולדת השבעים שלו.}}

מילא מקומו של אביו ב[[ועד להפצת חסידות]] ושידר ברדיו תוכניות יהדות קבועות במסגרת הועד.

זכה להניח (=לכתוב "הנחות") של שיחות של הרבי, כבר מגיל צעיר אפילו לפנו הבר מצווה שלו, ישנם מתוך הנחות אלו שהם ההנחה היחידה של ההתוועדות, ההנחות נדפסו בתוך סדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]].

מכהן כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]]. כמו כן, משמש כמנחה ל[[מלוה מלכה]] התוועדות לכבוד [[י"ט כסלו]] שמתארגנת על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].

במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית|בראשית]] [[תשמ"ח]], בסיום ה[[התוועדות]], הרבי הבדיל על הכוס וחילק [[כוס של ברכה]], ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב זאב יחזקאל כ"ץ, גבאי בית המדרש 770, והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, שהיה מאושפז אז בבית הרפואה. כאשר נודע לרבי על פטירת הרב מענטליק, שאל הרבי האם הרב כ"ץ הספיק להעביר לו את הבקבוק.

ר' זאב בידידות גדולה עם הנגיד החסידי הרב [[ישעיה בוימלגרין]].

במהלך [[חודש תשרי]] נוהג להתוועד עם האורחים והאורחות, לספר להם על השנים הרבות שזכה להיות אצל הרבי.

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] עבר הרב כ"ץ אירוע מוחי. דבר שהקשה את הליכתו, אך נשאר בעירנות והמשיך להתוועד עם הקהל.

בשנת [[תש"פ]] בעת [[מגפת הקורונה]] חלה במצב אנוש, אך התרפא בחסדי שמיים מהמגיפה.

==חיבוריו==
*סדרת הספרים "[[אמרי מרדכי]]", מאת דודו הרב [[מרדכי מענטליק]].

==משפחתו==
*בנו ר' יוסף יצחק כ"ץ, קראון הייטס. איש עסקים ובעל צדקה.
*חתנו ר' מנחם מענדל טלדון, שליח בלונג איילנד.
*חתנו הרב נחום טננבוים, שליח בלונג איילנד.
*חתנו ר' מנחם מענדל הלל זרחי, שליח בפורטו ריקו.
*חתנו ר׳ אברהם סוסקינד, שליח בנורטויל מישיגן.
*בנו ר׳ משה פנחס כ"ץ, שליח בקליפורניה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/07/318.-Devarim-5781.pdf בעקבות הכתבים]''', מתוך ראיון של [[jem]] במסגרת מיזם 'המפגש שלי' ([https://anash.org/my-search-for-lost-chassidic-literature/ אנגלית] {{אנש}}).
*ספר השיחות תש"ט ע' 311, שיחת אדמו"ר הריי"צ באופשערניש [חלאקה] שלו. מתוך אתר היברו בוקס: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19808&st=%d7%9b%22%d7%90+%d7%90%d7%93%d7%a8+%d7%aa%d7%a9%22%d7%98&pgnum=325&hilite=

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כ"ץ, זאב יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:גבאי 770]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]

משה פנחס כ"ץ

2025-06-17T20:04:23Z

185.24.206.249: /* תשובות הרבי לדיוקי הרב כץ */

[[קובץ:משה פנחס כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס משה כ"ץ]]
הרב '''פנחס משה כ"ץ''' [[כ"ז טבת ]][[תר"ע|עת"ר]] - [[א' אדר ב']] [[תשמ"ו]]) כיהן במשך שנים רבות כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. הוא שימש גם [[גבאי בית הכנסת 770]] מאז יום קנייתו. הרב כ"ץ כיהן גם כחבר מועצת המנהלים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האו"ם החסידי]]}} על מדינת פולין.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"ע|עת"ר]] בקונסקי (קונסקיה) שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם מרדכי הכהן כ"ץ, שנמנה על חסידי טומשוב.

בצעירותו, התקרב לחסידי חב"ד ומשך אחריו גם את ידידו הרב [[משה אליהו גרליצקי]]. בקיץ [[תרפ"ה]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]], ועוד קודם חתונתו התמנה כמנהל המכינה לצעירים בישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] יחד עם ידידו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].

בזמן בו שהה באטווצק, היה חבר מערכת '[[התמים (ורשה)|התמים]]', בה כתב מאמרים תורניים וסקירות שונות, ואף ערך לדפוס את מכתבי [[הגניזה החרסונית]].

בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם רעייתו מינדל בתו של ר' [[דוד שטוקהאמר]].

היה ממייסדי [[ועד להפצת חסידות]], ועמד בראש [[ועד המסדר]].

לרגל יובל ה-40 ל[[חתונת הרבי והרבנית]] נכנס עם קבוצת החסידים שניגשו לברך את הרבי, ובהוראת הרב [[שמואל לויטין]] נבחר לברך את הרבי בשם כולם בשל היותו כהן. הדבר היה בהפתעה ובשל כך הברכה היתה מעט מגומגמת, וכאשר כתב על כך לרבי בהתנצלות, הגיב לו הרבי ב[[מענות קודש|מענה]] המפליא את הברכות המגיעות באופן של אי-ידיעה{{הערה|תצלום ופיענוח המענה בתשורה מנישואי צאצאיו, כץ, ג' אלול תשפ"א.}}.

כאשר הקים הרבי את [[האו"ם החסידי]] ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]], מינה אותו הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[פולין]].

===תשובות הרבי לדיוקי הרב כץ===
לאחר הדפסת [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], כתב הרב משה פנחס כ"ץ לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}. רוב המענות מהשנים הראשונות, הם תשובות לשאלותיו בשלל נושאים.

נפטר ב[[א' באדר ב']] [[תשמ"ו]], כשאת מקומו בגבאות ממלא בנו יחידו הרב [[זאב כ"ץ|זאב יחזקאל הכהן שי' כ"ץ]].

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[מרדכי מענטליק]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], [[770]].
*גיסו, הרב [[אברהם זושא זיסקינד]] -ראש [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]
*בנו היחיד, הרב [[זאב כ"ץ]].

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כץ, משה פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:גבאי 770]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]

יוסף יצחק קרץ

2025-06-17T19:32:43Z

185.24.206.249:

[[קובץ:קרץ פ''ד.jpg|ממוזער|ר' יוסף יצחק קרץ (תשפ"ד)]]
[[קובץ:קרץ 1.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק קרץ, בכניסה לזאל הגדול של בית חיינו – [[770]], עם ספריה חדשה שהציב עבור הסידורים שמשמשים את המתפללים הרבים]]
ר' '''יוסף יצחק קרץ''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1979) הוא עסקן ציבורי, שמש ומנהל '[[לשכת עושי חביתין (770)]]', משלוחי הרבי בברונקס, ומזכיר מערכת [[היכל מנחם בארא פארק]] ומכון [[חסידות מבוארת]] שעל ידי היכל מנחם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[עפולה]] ב[[ג' כסלו]] [[תש"מ]] לאביו הרב [[דוד קרץ]] [[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר, ולאמו מרת אודיל רחל מזל, מחנכת בבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[תענך]].

כילד, התחנך במוסדות החינוך החב"דיים ב[[תענך]] וב[[מגדל העמק]], וניהל פעילות עניפה של [[מסיבות שבת]] למאות ילדים בשכונה בה התגורר, וייסד את חברת 'מעין חי וחת"ת' במסגרתה התקרבו משפחות שלמות לקהילת חב"ד המקומית, באמצעות השתתפותם של הילדים בלימוד שיחות של הרבי, ואמירת [[שיעורים יומיים|שיעורי הלימוד היומיים]] ב[[שבת]]ות בבית הכנסת החב"די בעיר.

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ומשם לא שב ארצה.

במהלך שנות לימודיו ב-770, ירש מאחיו את ניהול '[[לשכת עושי חביתין|הלשכה]]', המספקת אוכל להתוועדויות הנערכות ב-770 בשבתות וביומי דפגרא.

במשך תקופה, היה חבר מערכת העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], ומערכת [[שבועון בית משיח]]{{הערה|לרגל גליון ה-600, יזם הוצאה לאור של דיסק עם כל ארכיון הגליונות ומוספי העיתון שיצאו לאור על ידי השבועון, שחולק כתשורה למנויים.}}.

ב[[ל' כסלו]] [[תשע"א]], התקיימה חתונתו בשכונת קראון הייטס עם רעייתו מרת חנה, בת ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]{{הערה|מיוחסת לזקני החסידים בדור הקודם: ר' [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]] ר' [[שלום דובער פבזנר]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[סעדיה ליברוב]].}}{{הערה|[https://col.org.il/news/58651 תמונות מהחתונה]}}, והם קבעו את מגוריהם ב[[קראון הייטס]].

===פעילות ציבורית===
[[קובץ:מדריך לעלי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' יוסף יצחק מדריך ילד בעת העלי'ה לתורה]]
הינו חבר מערכת ההוצאה לאור ב'[[היכל מנחם בארא פארק]]', והיה שותף בהוצאתם לאור של בטאון 'באור החסידות', '[[היכל הבעל שם טוב]]' סדרת ספרי '[[חסידות מבוארת]]' על מאמרי אדמו"ר הזקן, וסדרת 'תניא מבואר', וכן על הקונטרסים היוצאים לאור על ידי המכון וה[[תשורה|תשורות]] שמחלק בכינוסים וההתוועדויות שעורך.

היה שותף פעיל בייסוד מכון '[[אור החסידות]]' בשנותיו הראשונות, ובהוצאה לאור של הקונטרס 'לקראת שבת' היוצא לאור על ידו.

מאז שנת [[תשס"ב]], אחראי לפעילות עניפה בשכונת 'ברונקס', ומממן כעשר קבוצות בחורים היוצאים לפעול בשכונה מידי יום שישי. בשנת [[תש"ע]] קיבל לידיו ממסגד מוסלמי את הקומה התחתונה של המבנה לצורך ניהול [[בית הכנסת]] במקום, סיפור שזכה לחשיפה תקשורתית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2049 בית כנסת חב"די בחצר מסגד].}}.

לאחר פטירת אביו בשנת [[תשע"א]], ייסד שורת מיזמים לזכרו, ביניהם 'קרן להפצת ספרי חב"ד - ניו יורק' המחלקת בחינם מאות ספרים חב"דיים בשנה בבתי הכנסת בניו יורק, פירסום שבועי בעיתון 'ידיעות אמריקה' של מכתב כללי מהרבי וכתבות בעניני יהדות, והרחבה משמעותית של הספרייה ב-770.

בשנת [[תשע"ב]] החל לעזור מטעם הגבאים בניהול 770, לאחר שהשמש הוותיק הרב קיובמאן יצא לפנסיה, ובמסגרת זו קיבל לידיו את ניהול העליות לתורה והמכירות, השכרת תאי האחסון הפרטיים בקומת המרתף, ואחריות חלקית על הניהול השוטף של 770. במסגרת זו, דאג לשיפוצם של חדרי השירות, להתקנת נברשות וספריות חדשות, ועוד.

כמו כן משתתף באספת הכספים ובחלוקה שעל ידי [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770]].

ייסד מנין לילדי [[צבאות השם]] בשעת התפילות ב-770 בשבת, ו'חברת תהלים' בסיומה, וכן [[מסיבות שבת]] מידי שבוע בביתו הפרטי.

בשנת [[תשע"ד]] החל לפרסם פעמיים בשנה מכתב כללי מהרבי ב[[אנגלית]] בעיתון היוקרתי 'ג'ואיש פרעסס'.

בשנים האחרונות מוביל (יחד עם רבני השכונה) את המאבק נגד אתר 'collive'.

מראשי המערכה נגד הקמת 'עירוב' בשכונת קראון הייטס.

כמו כן הרחיב את [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] בשכונת קראון הייטס, ושימש כשותף פעיל ביוזמות חינוכיות שונות לארגון כנסים ועצרות ענק לילדי השכונה ולאנ"ש.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קרץ, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:שמשי בית הכנסת 770]]
[[קטגוריה:משפחת קרץ]]

יוסף יצחק קרץ

2025-06-17T19:32:07Z

185.24.206.249:

[[קובץ:קרץ פ''ד.jpg|ממוזער|ר' יוסף יצחק קרץ (תשפ"ד)]]
[[קובץ:קרץ 1.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק קרץ, בכניסה לזאל הגדול של בית חיינו – [[770]], עם ספריה חדשה שהציב עבור הסידורים שמשמשים את המתפללים הרבים]]
ר' '''יוסף יצחק קרץ''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1979) הוא עסקן ציבורי, שמש ומנהל '[[לשכת עושי חביתין (770)]]', משלוחי הרבי בברונקס, ומזכיר מערכת [[היכל מנחם בארא פארק]] ומכון [[חסידות מבוארת]]שעל ידי היכל מנחם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[עפולה]] ב[[ג' כסלו]] [[תש"מ]] לאביו הרב [[דוד קרץ]] [[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר, ולאמו מרת אודיל רחל מזל, מחנכת בבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[תענך]].

כילד, התחנך במוסדות החינוך החב"דיים ב[[תענך]] וב[[מגדל העמק]], וניהל פעילות עניפה של [[מסיבות שבת]] למאות ילדים בשכונה בה התגורר, וייסד את חברת 'מעין חי וחת"ת' במסגרתה התקרבו משפחות שלמות לקהילת חב"ד המקומית, באמצעות השתתפותם של הילדים בלימוד שיחות של הרבי, ואמירת [[שיעורים יומיים|שיעורי הלימוד היומיים]] ב[[שבת]]ות בבית הכנסת החב"די בעיר.

בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ומשם לא שב ארצה.

במהלך שנות לימודיו ב-770, ירש מאחיו את ניהול '[[לשכת עושי חביתין|הלשכה]]', המספקת אוכל להתוועדויות הנערכות ב-770 בשבתות וביומי דפגרא.

במשך תקופה, היה חבר מערכת העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], ומערכת [[שבועון בית משיח]]{{הערה|לרגל גליון ה-600, יזם הוצאה לאור של דיסק עם כל ארכיון הגליונות ומוספי העיתון שיצאו לאור על ידי השבועון, שחולק כתשורה למנויים.}}.

ב[[ל' כסלו]] [[תשע"א]], התקיימה חתונתו בשכונת קראון הייטס עם רעייתו מרת חנה, בת ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]{{הערה|מיוחסת לזקני החסידים בדור הקודם: ר' [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]] ר' [[שלום דובער פבזנר]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[סעדיה ליברוב]].}}{{הערה|[https://col.org.il/news/58651 תמונות מהחתונה]}}, והם קבעו את מגוריהם ב[[קראון הייטס]].

===פעילות ציבורית===
[[קובץ:מדריך לעלי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' יוסף יצחק מדריך ילד בעת העלי'ה לתורה]]
הינו חבר מערכת ההוצאה לאור ב'[[היכל מנחם בארא פארק]]', והיה שותף בהוצאתם לאור של בטאון 'באור החסידות', '[[היכל הבעל שם טוב]]' סדרת ספרי '[[חסידות מבוארת]]' על מאמרי אדמו"ר הזקן, וסדרת 'תניא מבואר', וכן על הקונטרסים היוצאים לאור על ידי המכון וה[[תשורה|תשורות]] שמחלק בכינוסים וההתוועדויות שעורך.

היה שותף פעיל בייסוד מכון '[[אור החסידות]]' בשנותיו הראשונות, ובהוצאה לאור של הקונטרס 'לקראת שבת' היוצא לאור על ידו.

מאז שנת [[תשס"ב]], אחראי לפעילות עניפה בשכונת 'ברונקס', ומממן כעשר קבוצות בחורים היוצאים לפעול בשכונה מידי יום שישי. בשנת [[תש"ע]] קיבל לידיו ממסגד מוסלמי את הקומה התחתונה של המבנה לצורך ניהול [[בית הכנסת]] במקום, סיפור שזכה לחשיפה תקשורתית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2049 בית כנסת חב"די בחצר מסגד].}}.

לאחר פטירת אביו בשנת [[תשע"א]], ייסד שורת מיזמים לזכרו, ביניהם 'קרן להפצת ספרי חב"ד - ניו יורק' המחלקת בחינם מאות ספרים חב"דיים בשנה בבתי הכנסת בניו יורק, פירסום שבועי בעיתון 'ידיעות אמריקה' של מכתב כללי מהרבי וכתבות בעניני יהדות, והרחבה משמעותית של הספרייה ב-770.

בשנת [[תשע"ב]] החל לעזור מטעם הגבאים בניהול 770, לאחר שהשמש הוותיק הרב קיובמאן יצא לפנסיה, ובמסגרת זו קיבל לידיו את ניהול העליות לתורה והמכירות, השכרת תאי האחסון הפרטיים בקומת המרתף, ואחריות חלקית על הניהול השוטף של 770. במסגרת זו, דאג לשיפוצם של חדרי השירות, להתקנת נברשות וספריות חדשות, ועוד.

כמו כן משתתף באספת הכספים ובחלוקה שעל ידי [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770]].

ייסד מנין לילדי [[צבאות השם]] בשעת התפילות ב-770 בשבת, ו'חברת תהלים' בסיומה, וכן [[מסיבות שבת]] מידי שבוע בביתו הפרטי.

בשנת [[תשע"ד]] החל לפרסם פעמיים בשנה מכתב כללי מהרבי ב[[אנגלית]] בעיתון היוקרתי 'ג'ואיש פרעסס'.

בשנים האחרונות מוביל (יחד עם רבני השכונה) את המאבק נגד אתר 'collive'.

מראשי המערכה נגד הקמת 'עירוב' בשכונת קראון הייטס.

כמו כן הרחיב את [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] בשכונת קראון הייטס, ושימש כשותף פעיל ביוזמות חינוכיות שונות לארגון כנסים ועצרות ענק לילדי השכונה ולאנ"ש.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קרץ, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ס]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:שמשי בית הכנסת 770]]
[[קטגוריה:משפחת קרץ]]

שיחה:יעקב ישראל טברסקי

2018-05-07T17:33:37Z

185.24.206.249: /* טעות */ פסקה חדשה

מתאים להעביר ל"יעקב ישראל מטשרקאס (חתן אדמו"ר האמצעי) --[[משתמש:מענדלה|מענדלה]] 11:08, 3 דצמבר 2007 (EST)
:וכן דעתי, כמו רוב הערכים בחב"דפדיה על אדמורי"ם מפורסמים, דוגמת רבי [[נחום מצ'רנוביל]] וכו' --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 04:36, 3 באפריל 2016 (UTC)

== טעות ==

יש כאן טעות, הרבנית שרה המופיעה כאן כבתו, אינה אמה של הרבנית רבקה של הרבי מוהר"ש, הרבנית חנה בת המיטעלער רבי, היתה אמה של אשת הרבי מהר"ש.

שיחה:יצחק זאב סולובייצ'יק

2017-06-08T15:32:31Z

185.24.206.249: /* להוסיף בספריו */ פסקה חדשה

כמובן שלא מתאים שיהי' ערך עליו, באם כל קשריו לחסידות חב"ד מתבטאים בכך שהרבי הזכירו באיזו שיחה. לבנתיים לענ"ד ערך זה צריך להיות תחת הכותרת לעריכה. --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 14:13, 12 בינואר 2010 (UTC)

:השאלה היא מה מטרת ה'פדיה'. אם מטרת הפדיה היא הפצת המעיינות וקירוב הגאולה השלימה, האם איזכור דברי הגרי"ז שהרבי אמר שהוא משיח, זה לא דבר נחוץ וחשוב? בכלל, לדעתי כל ערך שיוצא מזה איזה תועלת להפצת המעיינות וכו' חשוב להזכירו, כמו שהכנסתי כאן ערך על האמרי אמת רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] שלמד את הספר [[עטרת ראש]] בבחרותו בעיון, מה שמצביע על חשיבות הספר בעיני גדול ישראל וכו'. --[[משתמש:שלום|שלום]] 18:40, 12 בינואר 2010 (UTC)

::אני ישאיר את הדיון לשאר העורכים, הגם שהקישור לא מקשר לשום מקום...--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 18:49, 12 בינואר 2010 (UTC)

:::לא הבנתי איזה קישור לא מקשר? --[[משתמש:שלום|שלום]] 18:54, 12 בינואר 2010 (UTC)
::::לדעתי, כל אדם שראוי לערך בזכות עצמו והיה לו קשר עם חב"ד, ראוי גם שיופיע בחב"דפדיה. הקישור מוביל לספר השיחות תשל"ז, שם צריך לרדת לעמוד הרלוונטי בכדי לראות את השיחה על הרב סולבייצי'ק. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:14, 15 בינואר 2010 (UTC)
==דברי הגרי"ז אודות הרבי==
אכן זה די משעשע לראות את הגרי"ז מופיע כאן, כאשר לאחר השיחה הראשונה של הרבי "באתי לגני" אמר: "המשוגע הזה חושב את עצמו למשיח".--[[מיוחד:תרומות/77.126.165.134|77.126.165.134]] 00:23, 10 באפריל 2011 (UTC)
:וכמובן, שאתה מאמין לשמועה שיש לה מקור מוסמך ביותר (בלשון סגי נהור), ובכלל כל השמצה שאפשר להכניס על תלמיד חכם כמותו כדאי ורצוי. זה מצווה גדולה מאוד. רק כדאי לזכור להגיד לפני כן "ליקבה"ו הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות ביזוי תלמידי חכמים, ומצוות כן תשא שמע שווא, ומצוות בצדק לא תשפוט עמיתך, ומצוות ברוך מכה רעהו בסתר, ומצוות נוספות שפורטו בספר "חפץ חיים". --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בניסן ה'תשע"א, למניינם 03:18, 10 באפריל 2011 (UTC)
::התוכן שכתב האנונימי נאמר על ידי כמה גדולי ישראל. הסיגנון המזולזל, לא ידוע לו מקור. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' בניסן ה'תשע"א 11:30, 10 באפריל 2011 (UTC)
::: דוקא ידוע לו מקור, אני שמעתי זאת '''במו אזני''' מפי בנו הגרמ"ד שליט"א, ששמע זאת '''בעצמו''' מפיו. אבל, למה לתת לעובדות לבלבל אתכם... {{אנונימי}}
::::אתה מבין לבד שאי אפשר לכתוב בערך את המשפט ולצטט כמקור: "מפי אנונימי ששמע בעצמו ממי ששמע בעצמו". אם זה מודפס היכן שהוא וכדומה, נודה לך באם תמציא לנו את המקור. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' באלול ה'תשע"א 12:39, 7 בספטמבר 2011 (UTC)
לצערי זה די ידוע שהגרי"ז על אף המסירות נפש שהיה לרבינו כלפיו(ידוע הסיפור עם האתרוג)לא השיב טובה והיה מתנגד לרבינו.--[[מיוחד:תרומות/95.86.121.88|95.86.121.88]] 01:34, 27 בדצמבר 2012 (IST)
:::::כפי שחיים ציין, אין באפשרותנו כאנציקלופדיה, להכניס מידע כל עוד אין לו מקור קביל. 'ידוע' אינו מקור קביל. נא ציין ספר, פרסום כלשהו, או אמירה של אישיות מקובלת. לדבר כזה נוכל ונשמח להתייחס כאן, כי מטרתנו היא הנגשת מידע. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 22:22, 30 בדצמבר 2012 (IST)

:::[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=36622&hilite=c9755ab2-5c50-4b76-8fff-34f6bc192cfa&st=%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%91+%d7%90%d7%aa+%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%95+%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 משיח ר' חיים ויטאל] בתודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]] 13:31, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
:דוד, אנא הסבר כוונתך בקישור זה, ומה הקשר לדיון לעיל. --[[מיוחד:תרומות/213.151.53.251|213.151.53.251]] 18:13, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
::פשוט ראיתי שמצטטים כאילי בשמו של הגרי"ז כאילו אמר נגד הרבי שאמר על עצמו שהוא משיח, אז הבאתי ראיה שגם על ר' חיים ויטאל היו מתנגדים אליו בגלל אותה סיבה. בתודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]] 10:21, 27 באוגוסט 2013 (UTC)
:::בעקבות מחיקת הפסקה על ידי אנונימי ואולי יהיו שיערערו על כך, פשוט שהצדק עמו כי כל זמן שאין מקור לדברים השליליים אין מקור גם לדברים באופנם החיובי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:35, 26 בינואר 2016 (UTC)
::::הנחה, לי הדבר לא פשוט כלל. לדברים שליליים חובה להביא מקור, דברים חיוביים קל יותר לדעתי להכניס גם בלי מקור ברור. ובהקדים, שברור שבעולם אידיאלי היינו מכניסים רק דברים עם מקור ברור, וכמו"כ דבר חיובי שברור שאין לו מקור לא נכניס, אבל כאשר יש שמועה מפורסמת רק שאין לנו כרגע מקור ברור וקביל אנציקלופדית, לדעתי יש להכניס, ואם לא נצטרך למחוק חצי מחב"דפדיה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בשבט ה'תשע"ו 18:10, 28 בינואר 2016 (UTC)
:::::'שיע' בא לא נהיה תמימים (במובן השלילי) כל אחד שקצת מסתובב ושומע מכיר את הנוסחה השלילית, לעומת זאת הנוסחה החיובית כלל אינה מוכרת (חוץ לחב"ד) ואין לה מקור כלל (ומובן שציטוט כזה לא רק שאינו מכבד אלא מזלזל ומוריד את רמת האמינות בכלל) לדעתי שרשה טמון בהתוועדות של משפיע אלמוני שבעת ההתוועדות הכריז שלמרות הנוסח השלילי שבדברי הגרי"ז סו"ס הכיר בכך שהרבי משיח (לאמיתו של דבר אני כך שמעתי הדברים בשיחות חולין בתוככי אנ"ש ומעולם לא שמעתי את הנוסחה הבלתי אמינה כלל שכתובה כאן) ומזה למדו התלמידים והכניסו בדבריו שזה היה כל תוכן דבריו ולהד"ם (והמובא כאן קודם גם אינו נכון.. כי מפורסם שלא היה חסיד גדול.. אינך רוצה לצטט שלילי, נו בסדר.. יפה, אתה גם לא רוצה להאמין ללה"ר.. גם בסדר - חיובי... אבל אל תעשה צחוק מעצמך.. באמת?!)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:32, 28 בינואר 2016 (UTC)
::אגב אחת המחמאות היותר גדולות שנשמעו מפי הגרי"ז מבריסק (באופן שלילי וד"ל) על חב"ד (מפורסם אך לא מוסמך כ"כ), היא שההתנגדות לחסידות בדורינו חלה רק על חב"ד (ועוד חסידות מפורסמת) שרק הם הולכים בדרך המקורית של החסידות... [[משתמש:שלום בוט2|שלום בוט2]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט2|שיחה]] 06:05, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

== הרבי העריכו מאוד? ==

מישהו יכול להסביר לי פשרה של הקטע והוא ושלאחריו? הפסק ההוא הוא דבר הפשוט ואנוכי בעניי לא זכיתי להבין איפה ה'הערכה' הגדולה. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 04:23, 30 במרץ 2017 (UTC)
:היחס של הרבי בשיחת י"ט כסלו תשל"ז הוא "מאוד" מכבד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&st=&pgnum=362 ראה כאן]...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:38, 30 במרץ 2017 (UTC)
::האמת שלא הבחנתי שכבר קישרו לשם, בכל אופן גם אם הפסק ברור אולי העריכו "מאוד" לא שייך אבל מכבד מאוד ומעריך כן תוארים כו ידוע כדייקן, פוסק הלכה, גדול בישראל ועוד (ואם שמעת הקלטה של השיחה הרי זה מורגש יותר - אבל זה כבר "הרגש" אישי).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:43, 30 במרץ 2017 (UTC)
:::ובכל אופן חושבני שהצדק עם {{א|שף ויתיב|רבינו השף}}, ולו בגלל שאין זה תיאור אנציקלופדי. אין מתפקידנו לקבוע את מי הרבי העריך מאוד, את מי חצי העריך, את מי לא העריך וכו', אלא לתאר את העובדות והקורא ישפוט. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:02, ג' בניסן ה'תשע"ז

== להוסיף בספריו ==

בין ספריו ראוי להוסיף את הספרים שיצאו לאור לאחרונה והם 'רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז' ספר אחד על התורה, וספר נוסף על נ"ך וסידור התפילה. הספר יצא לאור מכתבי יד של תלמידים והינו הספר המקיף ביותר מתורת מרן הגרי"ז סאלאווייציק מבריסק, והפך לעיקר מקור תורת הגרי"ז שהייתה עד כה עוברת בעל פה מדור דור. הספר יצא לאור על ידי מכון דעת סופרים בארה"ק.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/185.24.206.249|185.24.206.249]] 15:32, 8 ביוני 2017 (UTC)