חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אליעזר זוסיא פורטוגל

2025-03-22T15:59:42Z

185.234.63.16: /* בנו רבי ישראל אברהם פרטיגול */

{{דמות
|שם=רבי אליעזר זוסיא פורטוגל
|תמונה=אליעזר זוסיא פרטיגול.JPG
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מסוקלען
|תיאור=מייסד חסידות סקולען
|תאריך לידה=[[א' בחשוון]] [[תרנ"ח]]
|מקום לידה=סקולען
|תאריך פטירה=[[כ"ט באב]] [[תשמ"ב]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=מייסד מוסדות "חסד לאברהם" ב[[ארץ ישראל]] ובעולם
|חיבוריו="קונטרס השבת", "נועם אליעזר" ו"קדושת אליעזר"
|השתייכות=[[חסידות סקולען]]
}}
[[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול עם בנו ישראל אברהם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר זוסיא פרטיגול (משמאל) עם בנו ר' ישראל אברהם (מימין)]]
[[קובץ:סקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו]]
רבי '''אליעזר זוסיא פורטוגל''' ('''פרטיגול'''{{הערה|נקרא כך על שם מדינת פורטוגל, שאבי המשפחה היה מגוליה שהשתקעו ב[[רוסיה]].}} ([[א' בחשוון]] [[תרנ"ח]] - [[כ"ט במנחם אב]] [[תשמ"ב]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון לבית [[סקולען]], ידיד ומעריץ של [[הרבי]]. הקים את מוסדות "חסד לאברהם" עבור פליטי [[מלחמת העולם השנייה]]. רוב ימיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
הרב אליעזר זוסיא פרטיגול נולד ב[[א' בחשוון]] שנת [[תרנ"ח]] בסקולען לר' ישראל אברהם פרטיגול (שהיה תלמידו של רבי ישעיה שור ורב במספר קהילות. בסוף ימיו היה רב קהילת [[סקולען]] בסרביה). אמו הייתה בתו של ר' חיים, אב-בית-דין בסלפקוביץ בחבל פודוליה (מצאצאי [[רש"י]] והתהלכו שמועות שיש לו רוח הקודש) והייתה צדקנית גדולה והחדירה בבנה אהבת ה[[תורה]] ו[[יראת שמים]]. בצעירותו כבר למד תורה שעות רבות ביממה. ביום [[י"ח באייר]] ([[ל"ג בעומר]]) שנת [[תרע"ה]], בהיותו כבן שבע עשרה נפטר אביו והכתירוהו להחליף את אביו במשרת הרבנות.

כשהתמנה לרב כבר היה הרב פרטיגול בקיא ב[[ש"ס]] וב[[שולחן ערוך]] והוסמך על ידי גדולי הרבנים בתקופתו{{הערה|בין המסמיכים; רבי חיים מרדכי רולר, אב"ד ניאמץ בעל "באר [[מים]] חיים". רבי יהודה לייב צירלסון מקישינוב ועוד.}}. בשנת [[תרע"ח]] כתב עליו ר' בצלאל זאב שפרן מבאקוי: {{ציטוטון|האברך הרב המופלג בתורה ואוצרו יראה טהורה, ענוותן ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו, שייף עייל ושייף נפק וגריס באורייתא תדירא, משנתו סדורה, כל מן דין סמוכו לנא, הולך תמים, מוסמך בסמיכות חכמים, מורנו הרב אליעזר זוסיא נרו-יאיר}}. בתקופת כהונתו כרב בסקולען היה נואם ומלהיב את קהילתו ללימוד תורה וליראת השם. כדי להקל על בני קהילתו להתמצא בהלכות שבת, כתב קונטרס שמסכם את הלכות שבת ב[[עברית]] וב[[אידיש]]. הקים גם תלמוד תורה עבור ילדי העיר, דאג ל[[כשרות]] האוכל בחנויות שבעירו ונלחם נגד דעות כפרניות שהחלו להתפשט באותה תקופה. בשנת [[תרצ"ה]], לאחר עשרים שנות רבנות בסקולען, יעץ לו ה[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]], רבי [[מרדכי שלום יוסף]], לעבור לעיר צ'רנוביץ ב[[אוקראינה]], שם הוכתר כ[[רב]] העיר וכנשיא [[אגודת ישראל]].

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] סבל [[יסורים]] רבים וכמה פעמים ניצל ממוות. אחרי המלחמה פעל ב[[מסירות נפש]] להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביתו הפך למרכז הצלה לילדים גלמודים שחלקם אף נרשמו במסמכים הרשמיים כילדיו הביולוגיים. כשהמצב בצ'רנוביץ הורע ונשקפה סכנה מרדיפות הבולשביקים, הבריח את היתומים לעיר בוקרשט ב[[רומניה]] ודאג שיסדרו להם שם את כל צרכיהם ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. הרב פרטיגול נרדף גם הוא על ידי ה[[קומניסטים]] ב[[רומניה]], בשל פעילותו הציבורית והם אסרו ועינו אותו. כאשר שוחרר החל לפעול בחשאי להצלת ילדיו המאומצים מרומניה, אך בעקבות כליאתו בשנית ב[[א' בניסן]] שנת [[תשי"ט]] יחד עם בנו ר' ישראל אברהם פרטיגול, הופסקה הפעילות. הם ישבו בנפרד חמשה חדשים בכלא ובצינוק וסבלו יסורים קשים. ב[[יום שישי]] ערב [[שבת קודש]] 'נחמו' שנת [[תשי"ט]] הם שוחררו{{הערה|היה זה כשר' אליעזר זוסיא היה באמירת "הודו" שב[[תפילת המנחה]] של ערב שבת. כשאחז במילים "יוציאם מחושך וצלמות", נפתחה הדלת והוא התבשר על שחרורו.}}, אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים.

בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא בנו מכתבי אביו, הוא מתאר את המאסר: {{ציטוטון|וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים}}. כעבור שנה, ביום [[א' בניסן]] שנת [[תש"כ]] הצליח לצאת מרומניה והוא נסע לשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]], שם פתח בית כנסת והמשיך בפעולותיו להצלת יהודי רומניה.

בשנת [[תשכ"א]] נסע לראשונה לביקור ב[[ארץ הקודש]] ומאז הרבה לבקר בה במשך השנים. באחד מביקוריו סייר הרב פרטיגול במוסדות החינוך החב"דיים ב[[כפר חב"ד]] ובכל [[ארץ ישראל]], בהסבירו שהוא עושה זאת כדי שיוכל לגרום 'נחת רוח' לרבי כשיחזור לניו יורק וידווח לו על הפעילות. הקים בארץ ישראל את מוסדות "חסד לאברהם" להצלת ילדים עזובים ממשפחות העולים ובעיקר מרומניה. הרב [[בן ציון גרוסמן]], מחברי ההנהלה ומהמחנכים של המוסד, מספר שמוסד זה הציל עשרות אברכים בני תורה.

בחמש שנותיו האחרונות סבל ממחלת לב ובנו, ר' ישראל אברהם פרטיגול החל למלא את מקומו כ[[אדמו"ר]] מסקולען.

לפני מותו כתב בצוואתו, בפנייתו אל היתומים שגידל:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מתוך צוואתו ליתומים שהיו תחת חסותו
|תוכן=זכרו נא שהייתי מסור לכם מיום דעתי אתכם. לא היה אוהב קרוב ממני. בגוף, בממון, ביסורים רבים שעברו עלי לא-עלינו. כמעט כל יום ערב ובוקר עמדתי על המשמר להשגיח אם כבר אכלתם, שתיתם, וכדומה. וגם שכרתי לכם מלמדים מצוינים ושילמתי שכר לימוד כראוי כדי ללמד אתכם, להאיר עיניכם בתורת השם, ולהדריככם בדרך הטוב והישר.. אבקש מאוד להישמר מביטול תורה ומדברים בטלים. הלא מימי ילדותכם נתגדלתם אצלי כבנים, אבקשכם מאד, עשו נא נחת רוח לנשמתי, הוסיפו נא ללמוד תורה ב[[אהבה]] ושמחה.. מלבד שתקיימו מצות תלמוד תורה, מלבד זה יתוסף לכם מצות חסד של אמת שתעשו עם נשמתי.
}}

ב[[כ"ט במנחם אב]], ערב [[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשמ"ב]] נפטר בהיותו בן שמונים וארבע ומנוחתו כבוד במונסי.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:אליעזר זוסיא פרטיגול בהתוועדות של הרבי.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פרטיגול (שישי מימין. עומד ב[[בגד]]י משי) מאזין ל[[מאמר]] ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב-[[770]]]]
כשהרב פרטיגול נאסר ברומניה, החסיד השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי ו[[הרבי]] פעל למען הצלתו. הוא שלח את הרב [[אליעזר סילבר]] לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו{{הערה|ראה באריכות בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] חלק ג' בערך על הרב [[חיים סילבר]].}}. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו{{הערה|הארגונים: אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד.}} אך בפועל הוא נענה לבקשת הרבי ודרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הלה כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו"ר מסקולען שכלו ברומניה. השגרירות ב[[ארצות הברית]] שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו"ר{{הערה|מופיע ברשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], "לכבוד התורה" ([[בני ברק]] [[תשס"ה]]) ע' 321.}}.

כשיצא מרומניה קבע את מושבו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[מרכז חב"ד העולמי - 770]]. בהמשך קנה בית ליד בית מדרשו והרבי בירכו על כך{{הערה|שם=בית|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תקס"ו מיום [[י' בשבט]] שנת [[תשכ"א]] - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&hilite=9f3695d7-608f-4cd8-8dd9-5da4a1ae1951&st=מסקולען&pgnum=152 חלק כ' עמ' קל"ט].}}.

הרבי סייע גם לו כספית לצרכיו האישיים והורה לו שלא יחלק זאת לצדקה, כפי דרכו. הרב פורטיגל היה מבקר רבות ב-770 ואף משתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי כשהוא עומד על רגליו. היה ב[[יחידות]] אצל הרבי ביום [[י"ב בחשון]] [[תשכ"ה]], [[כ"ו באב]] [[תשל"ב]], ב[[כ"ג בסיון]] ו[[כ' בשבט]] בשנת [[תשל"ד]]{{הערה|ב[[יחידות]] זו נכח גם אחד מחסידיו שרשם את תוכן השיחה: האדמו"ר מסקולען: יש כל כך הרבה צרות, של הפרט ושל הכלל, והמצב בארצנו הקדושה. צריכים ישועות ונחמות. הרבי: והצרה הכי גדולה שכינתא בגלותא. קרוב לאלפיים שנה ה[[שכינה]] בגלות ועם ישראל בגלות, עד מתי?! האדמו"ר מסקולען: הרי הרבי צדיק הדור, וצדיק גוזר ו[[הקב"ה]] מקיים. הרבי: מה שאני חושב ועושה [[הקב"ה]] יודע. אולי תפסקו אתם שמשיח צריך לבוא! האדמו"ר מסקולען: שיבוא המשיח, ויהיה סוף לכל הצרות, של הפרט ושל הכלל. הרבי: הצרות צריכות להפסק מיד, גם אם נגזר עלינו להיות עוד רגע אחד בגלות. אנו אומרים בתפילה "שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך", מהו כפל הלשון? אלא כשיהודים לא טוב להם, כשיש צרות, הם מבקשים שמשיח יבוא. אבל לא זוהי הסיבה האמיתית שאנו צריכים משיח. אנחנו צריכים משיח כי שכינתא בגלותא. ולכן מבקשים שיהיה קודם "שבענו מטובך", שלכל יהודי יהיה הטוב האמיתי מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ואז הוא לא יבקש משיח בגלל הצרות שלו אלא בגלל השכינתא בגלותא. וזהו שלאחר שיהיה "שבענו מטובך", אזי כשמשיח יבוא יהיה "שמחנו בישועתך", השמחה תהיה לא בגלל שנפטרנו מהצרות שלנו (כי מהצרות כבר נפטרנו קודם) אלא בישועתך, בגלל הישועה של [[הקב"ה]] כביכול, שנוושע ממצב של שכינתא בגלותא. אבל בין כך ובין כך שמשיח יבוא. אנחנו מוותרים כבר מה יהיה רגע קודם ומה רגע אחרי כן. שלצרות לא יהיה תירוץ לחכות עד שמשיח יבוא, ושלמשיח לא יהיה תירוץ כביכול לחכות עד שיפטרו מהצרות. זה יכול להיות בשעתא חדא ובסמיכות ממש, והעיקר שיהיה רגע אחד קודם! האדמו"ר מסקולען: יהודים גם כשהלכו לכבשן האש באושוויץ שרו "אני מאמין בביאת המשיח", והם הרי בוודאי לא חשבו על עצמם, על הצרות שלהם, הם הרי כבר היו בדרך לעולם שכולו טוב, במעלת קדושים וגבורים וטהורים שאין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם, וכששרו בלהט האמונה "אני מאמין", היו בדרגה האמיתית של הציפיה והאמונה במשיח, כפי שהרבי אמר, לא בגלל הצרות שלהם אלא כדי שיבוא כבר הסוף לגלות. הרבי: כן, ואתם שזכיתם להציל כל כך הרבה ילדי ישראל מהימים ההם, אוד מוצל מאש, יש לכם כוח במרומים לפעול שיבוא כבר המשיח. האדמו"ר מסקולען: מי אנו ומה אנו לעומת הרבי. הרבי: זו [[ענווה]] שלא במקומה, על כל פנים אני אעשה מה שתלוי בי ואתם תעשו מה שתלוי בכם. האדמו"ר מסקולען: העיקר שיבוא משיח במהרה בימינו ממש, וכפי שהרבי אמר "רגע אחד קודם". הרבי: אמן ואמן.}}. בזמן היחידות היה הרב פרטיגול עומד, למרות בקשותיו של הרבי שישב, נמנע מכך משום כבודו של הרבי{{הערה|חסידי חב"ד נהגו שלא לשבת ב[[יחידות]] למרות הצעותיו של הרבי.}}. יחידויותיו עם הרבי היו ארוכות במיוחד, חלקם אף מתועדות ביומני הבחורים שלמדו ב-[[770]] באותה תקופה{{הערה|מיומן של בחור ב-[[770]] מיום [[י"ב בחשון]] [[תשכ"ה]]: "יושב אני עכשיו בבית המדרש מול חדר קודש הקדשים, השעה היא 12:15 אחר חצות לילה, ואצל הרבי יושב כבר זה כשעה וחצי האדמו"ר מסקולען.. בתור אחריו מחכים הרבה להכנס"}} וכן בתחלת שנת [[תשל"ה]].

פעם אמר הרב פרטיגול לרבי: {{ציטוטון|שנינו משקרים את העולם, אני עם הז'ופיצע ( בגד המשי השבתי קפוטה ) והשטריימל (שמשווה לו מראה של [[צדיק]]) והרבי מליובאוויטש עם הקנייטש (שנראה כמו אדם פשוט).}} הרב פרטיגול גם היה מתכתב בקביעות עם הרבי. כאשר תקופה מסויימת לא התקבל ממנו מכתב, כתב לו הרבי: "לאחר הפסק הכי ארוך"{{הערה|שם=בית}}.

הרב פרטיגול תמך ב[[מבצעי המצוות]] של הרבי וחתם על עצומת הרבנים לחיזוק [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]]. כשהרבי זעק על תיקון [[חוק מיהו יהודי]], כתב הרב פרטיגול: {{ציטוטון|אוי לאזנים שכך שומעות, שאנשים המכנים עצמם מנהיגים יהודים, ישאלו שאלה כזו "מיהו יהודי". להרוס את יסודות אמונתנו הקדושה. ואוי לעיניים שכך רואות, שהם השואלים הם הפוסקים, שגם ערלים גוים גמורים יכולים להיות נחשבים כישראלים גמורים, בעשותם גירות בצרמוניה שלא כהלכה. כל איש ישראל מחויב לצעוק מרה, למחות וללחום, שלא להרוס את בנין קדשנו, ואת יחוסנו יחוס אבותינו הקדושים. התבוללות כזו לא נשמעה מעולם.. להיות יהודי רק על נייר, וגוי וערל מבית ומבחוץ, ועלולה לקעקע כל הבירה}}.

בשנת [[תשי"ט]] פנה הרבי אל ה[[שליח]] הראשי ל[[צרפת]], הרב [[בנימין גורודצקי]] וביקשו שיעזור לרב פרטיגול עם קשרים עם ארגון הג'וינט, לפעול למען שחרור יהודים בבתי סוהר ברומניה. פעילותם המשותפת של הרב פרטיגול עם הרב גורודצדקי הביאו לשחרור של יותר מאלפיים יהודים מהכלא{{הערה|ב"ספר הזכרון" של הרב גורודצקי, בפרק י"ט, הוא מתאר בפרוטרוט את עבודת ההצלה של יהודים מרומניה. עוד על מעורבותו של [[הרבי]] בהצלחת יהודי רומניה, ראה [[צדיק למלך]] כרך ו' ע' 102-104.}}. בשנת [[תשכ"ה]] הגיע הרב פרטיגול לנחם את הרבי על פטירת אמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. הרבי שאל אותו האם מותר לאבל לטבול לפני [[תפילת מנחה]] בערב [[יום כיפור]]. הרב פרטיגול בענוותנותו שתק ולא ענה. ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"ל]] תכנן הרב פרטיגול לעבור לגור ב[[ארץ ישראל]] ליד [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]{{הערה|מדיווח של ר' [[אפרים וולף]] לרבי מיום [[ט"ו באייר]] [[תש"ל]].}} אך תוכניתו לא יצאה אל הפועל.

בתקופה שהאפריקאים החלו להתיישב בשכונת [[קראון הייטס]] הייתה הדעה של הרבי שאין לעזוב את השכונה ולהזניח בתי כנסת. הרב פרטיגול היה מהאדמו"רים החסידיים הבודדים שלא עזבו{{הערה|התייחסות מהרבי לכך ניתן לראות במכתבו מיום [[ז' באדר]] שנת [[תשל"ה]] להנהלת ה"כולל להוראה מעשית" בקראון הייטס, שהייתה בנשיאות הרב פריטגול.}}. כאשר אמר לרבי שחסידיו לוחצים עליו שיעזוב, אמר לו הרבי: "הם צריכים לבוא אליך ולא אתה אליהם". גם לאחר הרבה שנים כשכבר לא היה לו מנין חסידים בשכונה, לא עזב והיה בא להתפלל בבית המדרש ב-770. רק בזקנותו כשכבר לא היה בריא ולא הייתה ברירה אחרת, עבר מהשכונה בכאב לב. פעם אחת כשהתפלל [[שחרית]] במנין של הרבי, הורה הרבי בשקט לתת לו את עליית שלישי (שרגילים ליתן לרבי). כשנודע לו על כך הפסיק להתפלל במנין של הרבי והיה מתפלל במניינים צדדיים.

==בנו רבי ישראל אברהם פרטיגול==
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px| רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]] עם [[שליח]] [[הרבי]] והרב הראשי ל[[מולדובה]], הרב [[זלמן אבלסקי]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
{{ערך מורחב|ישראל אברהם פרטיגול}}
רבי ישראל אברהם פרטיגול הוא בנו וממלא מקומו של אביו באדמו"רות של חסידות סקולען וידיד חב"ד. בשנת [[תשמ"ח]] הגיע ר' ישראל אברהם לנחם את הרבי על פטירת רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. במהלך הביקור אמר לו הרבי: {{ציטוטון|בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא}}. מדי שנה הוא שולח את הרב ירחמיאל זלצר, נציגו לחגיגת [[סיום הרמב"ם]] ב[[קראון הייטס]].

יצויין כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות אדמו"ר הריי"צ השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו"ר מסקולען, וכאשר עם בנו למד כחברותא לצד התעסקותם יחד בהצלת אחינו בני ישראל.

בשנת [[תשע"א]], במהלך ביקורו ב[[מולדובה]] נרשם ביקור היסטורי של סגירת מעגל, ביקר ב[[מוסדות חב"ד]] בעיר ו[[התוועדות|התוועד]] עם [[שליח]] [[הרבי]] והרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], במפגש המיוחד הציג השליח את נכדו הרב מנחם מענדל זלמנוב, ואומר לאורחים החשובים הנה זה נכדי הוא פועל עמי כאן בשליחות הרבי מליובאוויטש נשיא ישראל וכו'.

==ספריו==
*'''קונטרס השבת''' - קיצור הלכות שבת ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]].
*'''נועם אליעזר'''. (יצא לאור מספר כרכים על התורה וכרך אחד על תהלים).
*'''קדושת אליעזר'''.

==לקריאה נוספת==
* שיח שרפי קודש ע' 257-259
* בסוד שיח ע' 295-300
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 67-75
*{{כפר|מענדי קורטס| '''סקולען פינת ליובאוויטש'''| מוסף 'אורחים 2081| 20 | חג הסוכות תשפ"ה }}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=עלברג&pgnum=548&hilite=54334500-997c-4af3-b3b4-7db775b81fd4 תמליל מביקור האדמו"ר בניחום אבלים אצל הרבי] [[תשכ"ה]] - [[היברו בוקס]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61878 האדמו"ר מסקולען התארח בחב"ד מולדובה] {{אינפו}}
*קשריו עם הרבי, [http://chabad.info/bmnew/view.php?id=37 גליון בית משיח 724 עמ' 33]
* *[http://chabad-il.org/hit/hit315.htm#2 האדמו"ר מסקולען וקשריו עם הרבי], צעירי חב"ד
*[https://col.org.il/news/164732 קשרי חב"ד ליובאוויטש עם החצר החסידית לבית סקולען{{COL}}]

{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סקולען]]|שנה=[[א' בחשוון]] [[תרנ"ח]] - [[כ"ט באב]] [[תשמ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פורטוגל, אליעזר זוסיא}}
[[קטגוריה:אדמו"רי סקולען]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]

מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)

2025-03-22T15:56:26Z

185.234.63.16: /* מוסדות חב"ד ליובאוויטש קישינב ומולדובה */

[[קובץ:זלמנוב קוסטנאי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זלמנוב בחגיגות 10 שנים למוסדות חב"ד בקוסטנאי]]
הרב '''מנחם מענדל זלמנוב''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא [[שליח]] [[הרבי]] הרב הראשי לעיר קוסטנאי והמחוז ב[[קזחסטן]],

חבר הנהלת '[[עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש]]' ליהודי חבר העמים, סופר חסידי וכתבי עת תורניים. מייסד ומנהל מכון ההוצאה לאור "מעיינות הרז"א חב"ד ליובאוויטש, משלוחי הרבי לקישינב ומולדובה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ל' חשוון]] [[תש"נ]] לאביו הרב [[משה זלמנוב]] משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]].

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], בילדותו הפעיל, מועדון צבאות השם במשך ימי השבוע ומסיבות שבת לילדים מקורבים, כך נוסף לכך תוכנית לקהילת חב"ד, של חברת תפילה בתפילות השבת וקריאת התורה, וחברת תהילים בצהרי יום השבת קודש, כינוסי חנוכה וחגי ישראל, בשנת [[תשס"ד]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים קריית שמואל|ישיבה הקטנה בקריית שמואל]] שם שימש גם כאחראי על מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה, ובשיעור ג' בפעילות [[את"ה]] ובשנת [[תשס"ז]] ישיבה גדולה ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הגדולה בצפת]].

בעודו בחור, ייסד וניהל גם את גן ישראל מגדל העמק וקייטנות בימין בין הזמנים של חג הפסח.

בשנת [[תש"ע]] נסע במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

בצעירותו כשלמד בישיבה מזמן לזמן (בתקופות בין הזמנים) נסע ל[[מולדובה]] לסייע בשליחות אצל סבו הרב [[זלמן אבלסקי]]. בשליחותו במולדובה בשנת [[תשע"א]] מצא ואיתר מחדש, תוך שדואג לשיפוץ ושיקום שהסתיים בשנת [[תשע"ב]] את קברו של הרב [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)]] שטמון בבית החיים היהודי בקישינב.

בשנת [[תשע"ב]] נסע לסיים את לימודי הסמיכה בישיבת היכל מנחם שבמילאנו, [[איטליה]].
בשנת [[תשע"ג]] נסע לשליחות ב[[קייב]] [[אוקראינה]]. וב[[קישינב]] ו[[מולדובה]], סייע רבות בידי סבו השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי, שהנחה אותו בשורות פעולות ודרך פעולות ופרצת במדינת שליחותו מולדובה.

בשנת [[תשע"ד]] נשא את רעייתו בת הרב [[אליעזר ויינר]] מנהל בית חב"ד בית שמש. התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל שב[[770 כפר חב"ד|770]]. בשנים אלו בחגים נסע לשליחות במולדובה. בשנת [[תשע"ה]] עבר להתגורר ב[[בית שמש]] לסייע בשליחות בבית חב"ד לחמיו הרב [[אליעזר ויינר]] כשבחגים פועלים בשליחות הרבי ברחבי מדינת מולדובה, בעידודו הגדול של השליח ומייסד המקום הרב זלמן הכהן אבעלסקי.
כך גם בשנת ה'תשע"ו. בין השנים ממשיך ונוסע ופועל גם עם יהודי מולדובה.

בסיום שנת [[תשע"ו]] יצא לשליחות במחוז קוסטנאי שבצפון [[קזחסטן]], שם משמש שליח והרב הראשי של העיר קוסטנאי והמחוז.

בקוסטנאי וערי המחוז הביא שורות פעילות ותחייה לקהילה היהודית, תוך דגש על חגי ומועדי ישראל, כך גם קבורה יהודית חסד של אמת לעשרות יהודים גלמודים.

במשך השנים ציין עשור לבית חב"ד בקוסטנאי, 14 שנה, ו15 שנה, בכל אירוע שכזה עולה מעמד הגאווה היהודית והחיבור לבית הכנסת ובית חב"ד בקרב יהודי העיר והמחוז.

נוסף לפעילותו ושליחותו עם יהודי מולדובה ובירתה קישינב, ויהודים יוצאי מולדובה ברחבי תבל.

בשנת [[תשע"ט]] איתר את קברו של סב סבו הבוידער רב, הרב [[ישעיה משולם זוסיא שובאוו|ישעיה משולם זוסיא שוב]] רב בית הכנסת מארינה רושצה, בבית החיים במוסקבה, דאג לשיפוץ קברו.

במהלך השנים בביקוריו בארץ פועל ונפגש עם יוצאי מולדובה ורומניה. נפגש עם ראש ממשלת מולדובה, והעניק לו [[שבע מצוות בני נח]] בשפה המקומית, בנוסף למפגשים עם אישי ציבור נוספים לסייע ליהודי ויוצאי מולדובה.

יצר את הקמפין 'החלטות טובות' בקרב יוצאי המדינות, ע"ש השליח הרב זלמן אבלסקי רבה של מולדובה והשליח הראשון למדינות חבר העמים. מרכז פעולותיה של לשכת עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש ליהודי חבר העמים, משלוחי הרבי לקישינב ומולדובה.

=== מוסדות חב"ד ליובאוויטש קישינב ומולדובה ===
במשך השנים פועל רבות בשליחות הרבי בקרב יהודי מולדובה ובירתה [[קישינב|קישינב,]] אצל סבו השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, וכו' במסגרת השליחות עמד כיד ימינו של סבו השליח בתחום הרוחני, ומינף את הפעילות בכל , מרחבי מדינת שליחותו, השליח ומייסד המקום הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, העריף תדיר שבחים על פועלו הכביר, למען יהודי מולדובה.

משנת ה'תש"ע החל להוציא גליון חדשות אורות במדינה, עלון לסיקור פעולות חב"ד ליובאוויטש במולדובה, עבור התורמים ותרומות שגייס לשליחותו של סבו במולדובה.

נוסף לכך ייסד פרוייקטים רבים פתיחה מחודשת של פעילות רבות בקרב יהודי מולדובה וחבל ארץ פדנריסוביה, שכשהשליח במקום הרב זלמן אבעלסקי, מעודדו ונותן לו אחריות על הפן הרוחני במדינת שליחותו מולדובה. במשך השנים עבד יד ביד ויד ימינו של סבו השליח

הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב ומייסד חב"ד ליובאוויטש במקום, ממנו קיבל הדרכה והוראות איך רוצה שימשיך הפעילות הענפה במדינת שליחותו מולדובה.

===בית מדרש חב"ד ליובאוויטש מעיינות הרז"א===
ביוזמתו נוסד בית מדרש ע"ש הרז"א - המקיים תוכניות לימוד מערכת הוצאה לאור ושיעורי תורה וחסידות לרוב המתפרסמים מטעם בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בשפה הרוסית.
בשנים האחרונות נוספו גם שיעורי תורה בשפה העברית. בית המדרש פועל ע"ש ולזכרון השליח הגה"ח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב נשיא הקהילות היהודית מולדובה - חב"ד ליובאוויטש, ראשון השלוחים למדינות ברית המועצות חבר העמים.
נוסף לכך מפרסם בית המדרש שיעורים והתוועדויות מפי השליח הרב זלמן אבעלסקי בעברית וברוסית.

=== '''מכון מעיינות הרז"א - חב"ד ליובאוויטש''' ===
מכון [[מעיינות הרז"א]] חב"ד ליובאוויטש, הוא מכון הוצאה לאור חב"די העוסק בהוצאת חומרים ועזרים לשליחות בשפה ה[[רוסית]], ברכונים ותשורות לשמחות ואירועי חב"ד ב[[עברית]], [[אנגלית]] ו[[רוסית]].

המכון נוסד על ידי השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב, בשנת [[תשע"ד]] ונקרא על שם הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, נשיא הקהילות היהודית חב"ד ליובאוויטש מולדובה, מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש מולדובה.

'''הספר ר' זלמן דער ליובאוויטשער'''
לקראת חגיגות [[דידן נצח]] [[תשפ"ה]], יצא הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב ונשיא הקהילות היהודית במדינה, הספר מסקר את ילדותו-בחרותו חיים יהודים של מסירות נפש. את הספר ערך נכדו הרב מנחם מענדל זלמנוב. בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|230px|שער הספר ר' זלמן דער ליובאוויטשער]]
==הוצאה לאור==

*"במחנה צבאות ה'" (מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]) - עורך שותף בשנת [[תש"ע]].
*"מי ארמיא אדמו"רא", תיעוד נפילת מסך הברזל והקמת לשכת עזרת אחים - [[תשע"ד]].
*"אורות במדינה", עלון לסיקור פעולות חב"ד במולדובה - תש"ע - [[תשע"ו]]. [http://orotjclmd.blogspot.com/ כותרת הקישור]
*"חסיד בחזית", קווים לדמותו של השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה - [[תשע"ד]].
* אלבום [[צבאות השם]] - מחלקת הסניפים, [[תשע"ה]].
* אלה תולדות אברהם - על דמותו של הרה"ק אברהם שניאורסון, קישינב, מולדובה - תש"פ.
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה - שגריר הרבי לרומניה ושליח אדמו"ר מהוריי"צ לרומניה - [[תשפ"ב]].
*"חסיד בחזית", קיצור תולדות חייו של השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למדינת מולדובה ובירתה קישינב, ממייסדי רשת אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש - [[תשפ"ג]].
{{מיון רגיל:זלמנוב, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ע]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]

מולדובה

2025-03-22T15:52:10Z

185.234.63.16: /* פעילות חב"ד */

'''מולדובה''' היא מדינה רפובליקנית במזרח [[אירופה]], השוכנת בין [[רומניה]] ל[[אוקראינה]].

==חב"ד במולדובה==
הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - שליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב - נשלח בשנת [[תש"נ]] למדינה והיה לשליח הראשון שנשלח ל[[מדינות חבר העמים]] על ידי הארגון [[עזרת אחים]] בהסכמת וברכת [[הרבי]]. הרב זלמן אבלסקי מייסד ומנהל מוסדות חב"ד ליובאוויטש ברחבי מולדובה, הקים וחידש את הקהילות היהודיות במדינה, והביא לתחייתה של יהודי ויהדות מולדובה.

.

===מוסדות חב"ד===
;בתי כנסת
הרב זלמן אבלסקי הקים וחידש מספר בתי כנסת ברחבי מולדובה:
*קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר בעיר לאחר השואה. במתחם בית הכנסת נבנתה מקווה טהרה.
*בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה – בתי כנסת פעילים הנתמכים על ידי שלוחי חב"ד, כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה.
*בית הכנסת המרכזי בקישינב – בית כנסת שנבנה בסביבות שנת [[תר"נ]] , מאז שופץ ומשמש כמרכז הפעילות החב"דית במדינה. על ידי השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, בשנים האחרונות הוצב לבית הכנסת שמו של השליח כפי הוראת הרבי לתת המוסדות ע"ש השליח הרז"א. הרב זלמן אבעלסקי שול.
*בית הכנסת בבנדרי.

;מוסדות חינוך
הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת תש"נ נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, אשר הכשירה שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם.
*גן ילדים יהודי
*בית הספר אחר הצהריים
;מקווה
;הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחי', לקראת סיום בניית המקווה התעכב התשלומים, הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו להשלמת בניית המקוה המפואר.
===פעילות חב"ד===
*בתי תמחוי בקישינב ובנדרי – מספקים ארוחות חמות לנזקקים.
*סיוע קהילתי ורווחה
*מרכזי חסד בערים בנדרי וקישינב
*חב"ד לקהילות קטנות – תוכניות תמיכה רוחנית וחומרית ליהודים בערי השדה.
*פעילות חברתית וקהילתית
*נשי חב"ד – פעילויות לנשים ויולדות.
*שפרה ופועה – תמיכה וסיוע ליולדות.
*פרויקט לנוער יהודי.
*צעירים עובדים – מפגשים ופעילויות לצעירים יהודים.
*סיוע לפליטים מאוקראינה - מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, חב"ד מולדובה מובילה את מאמצי הסיוע לפליטים יהודים, ומספקת מחסה, מזון וצרכים בסיסיים. עד כה, למעלה מ-20,000 פליטים קיבלו סיוע דרך מוסדות חב"ד במדינה.
*תמיכה בסטודנטים ישראלים
*עשרות סטודנטים ישראלים הלומדים במוסדות רפואיים בקישינב זוכים לתמיכה רוחנית וחומרית, כולל סעודות שבת ואירועים קהילתיים.
*פעילות יהודית בשדה התעופה הבינלאומי של קישינב
*הקמת בית חב"ד בשדה התעופה, , כדי לסייע ליהודים המגיעים למדינה.
*אירועים חינוכיים וקהילתיים
*חב"ד מולדובה מארגנת אירועים קהילתיים, התוועדויות, שיעורי תורה ופעילויות חינוכיות לכל הגילאים, במטרה לחזק את הזהות היהודית והקשר למסורת.
*שירותים למטיילים יהודים
*חב"ד מספקת למטיילים שירותים כגון אוכל כשר, סעודות שבת ומידע על אתרים יהודיים חשובים.

בשנת [[תשנ"ה]] הוקמה [[אגודת ידידי קישינב]] בארצות הברית במטרה לתמוך בפעילות חב"ד במולדובה ולסייע בפיתוח הקהילה היהודית במדינה. האגודה שהוקמה על ידי הרב זושא אבלסקי עוסקת בגיוס משאבים, ארגון התרמה ויצירת קשרים עם תורמים ושותפים למען שגשוג פעילות חב"ד במולדובה

==ראו גם==
*[[קישינב]]
*[[לשכת עזרת אחים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%91%D7%94/ ידיעות על הפעילות החב"דית במולדובה] - {{אינפו}}

{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{מדינות אירופה}}
[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]]