חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם מענדל נחשון

2016-10-29T19:27:25Z

178.90.130.223:

[[קובץ:הרב מ"מ נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל נחשון]]
הרב '''מנחם מענדל נחשון''' (יליד שנת [[תשל"ט]], 1979) הינו ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)|ישיבות חב"ד בנצרת עילית]] ומכון סמיכה. משמש כ[[משפיע]] בשיעור ג' בישיבה הגדולה.

==תולדות חיים==
הרב נחשון נולד ב[[ד' כסלו]] [[תשל"ט]] לאביו הרב [[ישראל דוד נחשון]] ולאימו מרת בלומה. למד והתחנך בישיבות חב"ד בארץ הקודש ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר [[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]], [[קידושין ונישואין|נשא את]] מרת נחמה שרה בת הרב [[יצחק גינזבורג]] ב[[ד' שבט]] [[תשס"ב]]. לאחר חתונתו למד בכולל אברכים בכפר חב"ד.

===שליחות ציבורית===
בעקבות הצעת אביו בשנת [[תשס"ג]], שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפתוח ישיבת תומכי תמימים בנצרת עלית, או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. תשובת הרבי היתה: "עניי עירך קודמין", ובתשובה דובר על רב צעיר, ובהמשך לתשובה זו עבר להתגורר בנצרת עילית, ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] נפתחה הישיבה ששימשה בשנותיה הראשונות כמסגרת ל[[תמימים]] שאחרי שנת ה'[[קבוצה]]' ולאחר מכן כישיבה גדולה. לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] נפתחה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה]] העומדת גם היא בראשותו של הרב נחשון.

בשנת [[תשע"א]] השתתף בפולמוס רחב בנוגע למצות עבודת יד, שתהליך הרידוד שלהם נעשה באמצעות מכונה. והיה מהאוסרים זאת ואף הוציא לאור קונטרס מיוחד המבאר את דעת הפוסקים בנידון, בתגובה לרב [[ישראל יוסף הנדל]] שהכשיר מצות אלו ושיווק אותן תחת השגחתו.
כן נמנה הוא בין הרבנים המשיבים ב[[מוקד עשה לך רב]] מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71046 בחב"ד משלבים חסידות ולמדנות ● ראיון מקיף עם הרב נחשון] {{אינפו}}
*[http://geulahvod.com/author/mmn/ שיעורים בענייני גאולה ומשיח מאת הרב נחשון] - באתר [[גאולה VOD (אתר)|גאולה VOD]]{{וידיאו}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]

אלמא אטא

2016-10-29T19:24:49Z

178.90.130.223:

[[קובץ:האוהל_באלמא_אטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מתפללים ליד ציון אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]]]
'''אלמא אטא''' הינה עיר (לשעבר עיר הבירה) במדינת [[קזחסטן]] בחבר העמים.
בעיר זו שהה [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] בחודשים האחרונים לחייו בעלמא דין, כאשר השלטונות הקומוניסטים הסכימו, להעבירו ממקום גלותו בצ'אילי לאלמא אטא. הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] נפטר באלמא אטא, ועל הציון שלו הוקם אוהל, ואליו נוהרים רבים ביום ההילולא [[כ' מנחם אב]].

בשנים האחרונות שיפצו השלטונות את הציון ונתנו לו מראה ראוי כיאה למקום קדוש זה.

כיום שלוחי הרבי בעיר מאוגדים תחת חב"ד ליובאוויטש בקזחסטאן והקהילה היהודית הגדולה מנוהלת על-ידי רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]].

לא הרחק מבית החיים, מקום קבורתו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], עומד המרכז היהודי לקזחסטן הנקרא בשם "בית מנחם חב"ד ליובאוויטש - קזחסטן" ובתוכו [[בית הכנסת]] "לוי יצחק" על-שם אביו של [[הרבי]].

==שלוחים בעיר==
השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]] - רבה הראשי של קזחסטאן.
השליח הרב [[אלחנן כהן]] - רבה הראשי של אלמא אטא, מוהל ושו"ב.
השליח הרב מרדכי כהן - ראש ישיבת חב"ד בעיר.
השליח הרב סעדיה ליברעוו.

==לקריאה נוספת==
*[[תולדות לוי יצחק]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.kz/index.asp?siteLang=3 אתר חב"ד קזחסטן]
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97/ תיעוד נדיר: הקמת המצבה באוהל רבי לוי יצחק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9B-%D7%90%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%90-%D7%90%D7%98%D7%90/ כ' אב על ציון בעל ההילולא באלמא-אטא.] דיווח וגלריית תמונות באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%90-%D7%90%D7%98%D7%90/ מקודש לקודש בקהילה היהודית באלמא-אטא.] דיווח וגלריית תמונות באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד במזרח רוסיה]]

אלמא אטא

2016-10-29T19:22:40Z

178.90.130.223:

[[קובץ:האוהל_באלמא_אטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים מתפללים ליד ציון אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]]]
'''אלמא אטא''' הינה עיר (לשעבר עיר הבירה) במדינת [[קזחסטן]] בחבר העמים.
בעיר זו שהה [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] בחודשים האחרונים לחייו בעלמא דין, כאשר השלטונות הקומוניסטים הסכימו, להעבירו ממקום גלותו בצ'אילי לאלמא אטא. הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] נפטר באלמא אטא, ועל הציון שלו הוקם אוהל, ואליו נוהרים רבים ביום ההילולא [[כ' מנחם אב]].

בשנים האחרונות שיפצו השלטונות את הציון ונתנו לו מראה ראוי כיאה למקום קדוש זה.

כיום שלוחי הרבי בעיר מאוגדים תחת חב"ד ליובאוויטש בקזחסטאן והקהילה היהודית הגדולה מנוהלת על-ידי רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]].

לא הרחק מבית החיים, מקום קבורתו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], עומד המרכז היהודי לקזחסטן הנקרא בשם "בית מנחם חב"ד ליובאוויטש - קזחסטן" ובתוכו [[בית הכנסת]] "לוי יצחק" על-שם אביו של [[הרבי]].

==לקריאה נוספת==
*[[תולדות לוי יצחק]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.kz/index.asp?siteLang=3 אתר חב"ד קזחסטן]
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%97/ תיעוד נדיר: הקמת המצבה באוהל רבי לוי יצחק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9B-%D7%90%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%90-%D7%90%D7%98%D7%90/ כ' אב על ציון בעל ההילולא באלמא-אטא.] דיווח וגלריית תמונות באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%90-%D7%90%D7%98%D7%90/ מקודש לקודש בקהילה היהודית באלמא-אטא.] דיווח וגלריית תמונות באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד במזרח רוסיה]]

קזחסטן

2016-10-29T19:20:42Z

178.90.130.223: /* שליח עושה שליח */

[[קובץ:שלוחים קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שמונה שלוחים מקזחסטן שהגיעו להשתתף בכינוס השלוחים העולמי בתמונה משותפת בחזית בית חיינו]]
'''קזחסטן''' היא אחת מחמש עשרה הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות לשעבר. בשנת תשנ"א, עם פירוקה של ברית המועצות היתה קזחסטן לאחת המדינות הראשונות שהכריזה על עצמאותה. זמן קצר לאחר מכן הגיע לעיר הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שליחו של [[הרבי מליובאוויטש]] שהקים את המרכז היהודי בקזחסטן, מרכז הכולל רשת של מוסדות הנותנים מענה לכל הצרכים היהודיים במדינה, צרכים פיזיים וצרכים רוחניים ודתיים.

==רבי לוי יצחק==
הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של הרבי מליובאוויטש. הרב שניאורסון שסיים לרצות עונש של חמש שנות גלות בצ′יאלי, בעוון פעילות דתית בעיר [[דנייפרופטרובסק]] בה כיהו כרב עד מאסרו בשנת 39. בראשית שנת 44 הגיע הרב שניאורסון ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן ושם לדאבון הלב נפטר חודשים ספורים לאחר מכן.
בתקופה הקצרה בה פעל הרב שניאורסון בעיר הוא הצליח לרכז מסביבו קבוצה לא קטנה של יהודים. יהודים אלה שעד אז סבלו מניתוק מכל גורם דתי, ראו ברב שניאורסון דמות אב רוחני, ושנים רבות לאחר פטירתו, למרות שלא היה במדינה אפילו בית כנסת או מקוה טהרה אחד, שימשה דמותו מקור של השראה רוחנית ליהודים המקומיים בקשר שלהם ליהדותם.

[[קובץ:ישיבת קיץ קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת קיץ בקזחסטן תשע"ה]]
==שנות פריחה==
כיובל שנים לאחר מותו בטרם עת של הרב שניאורסון, הגיע כאמור לעיר שליחו של בנו - [[הרבי מליובאוויטש]]. ה[[שליח]] הצעיר החל בתנופת פעילות כמיטב המסורת של שליחי הרבי בכל העולם. הוא מצא שממה רוחנית ובורות דתית מחד, אך מאידך מצא קהילה יהודית צמאה לכל פיסת מידע על תורה ומצוות. בתוך זמן קצר הצליח הרב כהן לרתום לפעילותו את מיטב הכוחות היהודיים ולהקים רשת עניפה של מוסדות יהודיים; בתי כנסת, מקוואות, מערכת שחיטה ופיקוח על כשרות ושירותי דת לכל מעגל החיים היהודי החל מברית מילה, בר-מצוה ו[[נישואין]] וכלה בשירותי קבורה יהודית שעד אז סבלה מהזנחה חמורה.

[[קובץ:שיירת האור בקזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור של קזחסטן. חנוכה תשע"ו]]

==שליח עושה שליח==
עם התרחבות הפעילות, עלה הצורך ברבנים נוספים לקהילות יהודיות בערים נוספות במדינה. הרב כהן בתוקף סמכותו כשליח הרבי איתר ומינה רבנים ושלוחים נוספים וכיום פועלים ברחבי קזחסטן רבנים בחמישה ערים מרכזיות נוספות: אסטנה, פבלודר, קרגנדה, קוסטנאי ואוסט-קמינגורסק. זאת בנוסף לסניף המרכזי שנותר ב[[אלמא אטא]] בו פועלים שלוחים ורבנים נוספים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.kz/index.asp?siteLang=3 אתר חב"ד קזחסטן]
*[http://chabad.info/news/%D7%A0%D7%97%D7%AA%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%9F/ נחתם בהצלחה כינוס השלוחים בקזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ שיירת האור של קזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%96%D7%97%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9F/ מהפיכת כשרות בקזחסטן] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

{{מדינות אירופה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}

[[קטגוריה:מדינות העולם]]

משה זלמנוב

2016-10-29T19:18:44Z

178.90.130.223: /* משפחתו */

[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]
הרב '''משה זלמנוב''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וחבר הנהלה הגשמית בישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הגדולה]] ב[[נצרת עילית]], מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], מנהל "מכון כשרות בהידור", מפקח ראשי בבד"צ "[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]", ומשמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]].

==תולדות חיים==
הרב משה זלמנוב נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] להוריו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] ולאמו מרת יוכבד.

בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת [[תש"מ]].
שנת ה'[[קבוצה]]' שלו הייתה בשנת [[תשמ"א]], אך בגלל מצב בריאותו של אביו, נשאר בארץ ובשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] לאחר מכן ב[[תשמ"א]] התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשמ"ד]].
בשנות [[תשמ"ה]] - קיץ [[תשמ"ז]] מילא את שחיסר ונסע לרבי ל'[[קבוצה]]', לאחר חזרתו מ-[[770]] ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] הגיע בשליחות הרבי לעיר מגדל העמק, זאת לאחר יחידות מיוחדת, שכן חפץ להשאר בד' אמותיו, והרבי הורה לקבל השליחות למגדל העמק, בשליחות זו בין היתר דאג לניהולה הגשמי של הישיבה כמנהל משק ומשרד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומוסדות חב"ד בעיר.

ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].
[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]

בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].

במשך תקופה, שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר.

בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הישיבה הגדולה]] בנצרת עילית.

בשנת [[תשע"ג]] פתח את 'מכון כשרות בהידור' - המשמש כיעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן נותן המכון שירותי כשרות.

==מבצע כשרות==
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]

הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בניהולו מבצע כשרות רב היקף בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770 במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא זלמנוב]], מאות מטבחים הכשיר ליהודים שם, ומסר עשרות שיעורי תורה בכשרות.

בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, ונסע להכשיר מטבחים לאנשים ללא תמורה בכל אזור הצפון ובמרחבי ארץ הקודש.

הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] אחת משליחויות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ- 25 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור כשרויות: בד"צ [[העדה החרדית]] - ירושלים, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - בני ברק, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - כפר חב"ד, הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] - קרית מוצקין, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]], הרב רובין - רחובות, הרב גרוסמן - רבנות מגדל העמק, הרב הנדל - מגדל העמק, הרב [[ישעיהו הרצל]]- רבנות נצרת עילית, רבנות עפולה, רבנות עמק יזרעאל, חוג "חתם סופר" - בני ברק, הרב מחפוד - בד"צ "יורה דעה", הרב מוצפי בד"צ בני ציון ועוד. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.

==חבורת אנ"ש==

בשנת [[תשס"ג]], הקים הרב זלמנוב את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.

במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שדורשים מחירים זולים.

==משפחתו==
;אביו
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] [[שו"ב]] - מפעילי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
;חמיו
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].
;בניו
* ר' ישראל יצחק זלמנוב - מנהל רוחני בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, ורכז ועד אברכים, [[לוד]].
* ר' מנחם מענדל זלמנוב - מה[[שלוחים]] ב[[קזחסטאן]].
;חתניו
* ר' יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]].
* ר' מאיר שלמה נפרסטק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נצרת עילית, [[נצרת עילית]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות בארץ הקודש|תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

משה זלמנוב

2016-10-29T19:16:55Z

178.90.130.223: /* תולדות חיים */

[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]
הרב '''משה זלמנוב''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וחבר הנהלה הגשמית בישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הגדולה]] ב[[נצרת עילית]], מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], מנהל "מכון כשרות בהידור", מפקח ראשי בבד"צ "[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]", ומשמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]].

==תולדות חיים==
הרב משה זלמנוב נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] להוריו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] ולאמו מרת יוכבד.

בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ממקימיה ומיסדיה של [[ישיבת חח"ל צפת]] גבוהה ומנהל המשק עד שנת [[תש"מ]].
שנת ה'[[קבוצה]]' שלו הייתה בשנת [[תשמ"א]], אך בגלל מצב בריאותו של אביו, נשאר בארץ ובשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] לאחר מכן ב[[תשמ"א]] התמנה למזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשמ"ד]].
בשנות [[תשמ"ה]] - קיץ [[תשמ"ז]] מילא את שחיסר ונסע לרבי ל'[[קבוצה]]', לאחר חזרתו מ-[[770]] ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] הגיע בשליחות הרבי לעיר מגדל העמק, זאת לאחר יחידות מיוחדת, שכן חפץ להשאר בד' אמותיו, והרבי הורה לקבל השליחות למגדל העמק, בשליחות זו בין היתר דאג לניהולה הגשמי של הישיבה כמנהל משק ומשרד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ומוסדות חב"ד בעיר.

ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].
[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]

בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].

במשך תקופה, שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר.

בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|הישיבה הגדולה]] בנצרת עילית.

בשנת [[תשע"ג]] פתח את 'מכון כשרות בהידור' - המשמש כיעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן נותן המכון שירותי כשרות.

==מבצע כשרות==
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]

הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בניהולו מבצע כשרות רב היקף בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770 במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא זלמנוב]], מאות מטבחים הכשיר ליהודים שם, ומסר עשרות שיעורי תורה בכשרות.

בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, ונסע להכשיר מטבחים לאנשים ללא תמורה בכל אזור הצפון ובמרחבי ארץ הקודש.

הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] אחת משליחויות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ- 25 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור כשרויות: בד"צ [[העדה החרדית]] - ירושלים, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - בני ברק, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - כפר חב"ד, הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] - קרית מוצקין, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)]], הרב רובין - רחובות, הרב גרוסמן - רבנות מגדל העמק, הרב הנדל - מגדל העמק, הרב [[ישעיהו הרצל]]- רבנות נצרת עילית, רבנות עפולה, רבנות עמק יזרעאל, חוג "חתם סופר" - בני ברק, הרב מחפוד - בד"צ "יורה דעה", הרב מוצפי בד"צ בני ציון ועוד. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.

==חבורת אנ"ש==

בשנת [[תשס"ג]], הקים הרב זלמנוב את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.

במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שדורשים מחירים זולים.

==משפחתו==
;אביו
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] [[שו"ב]] - מפעילי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
;חמיו
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של מדינת [[מולדובה]].
;בניו
* ר' ישראל יצחק זלמנוב - חבר הצוות החינוכי של [[תלמוד תורה]] חב"ד בלוד, [[לוד]].
* ר' מנחם מענדל זלמנוב - מה[[שלוחים]] ב[[בית שמש]].
;חתניו
* ר' יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]].
* ר' מאיר שלמה נפרסטק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד נצרת עילית, [[נצרת עילית]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות בארץ הקודש|תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]