https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=174.244.145.181חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-01T20:56:57Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=845051ישראל אריה לייב שניאורסון2026-04-29T23:21:01Z<p>174.244.145.181: טעות דמוכח..</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
| שם =ישראל אריה לייב שניאורסון<br />
| תמונה =ישראל אריה ליב.jpg<br />
| תיאור =קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]<br />
| כינוי =לייבל<br />
| תאריך לידה =[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]<br />
| מקום לידה =[[ניקולייב]]<br />
| תאריך פטירה =[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]<br />
| מקום פטירה =ליברפול<br />
| מקום קבורה =[[צפת]]<br />
| אב =[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]]<br />
| אם =[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]<br />
}}<br />
הוו"ח '''ישראל אריה ליב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', והשתמש גם בכינוי '''מרדכי (מארק) גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב"די שטבע, וישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ"ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: "סוף חודש [[אייר]] ה'שי"ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר". וברשימות הרב"ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש"ב שבסוף חודש אייר תרע"ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ"ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס"ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], עם זאת ב"ספר המאמרים מלוקט", חלק ה', במאמר "אחרי קדושים - י"ג אייר תשכ"א" נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס"ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראו בספר "שנים ראשונות" עמוד 541.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו וילדותו===<br />
נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ב[[רומנובקה]], [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br />
<br />
בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן בעל התמדה גדולה.<br />
<br />
בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה על ידי ישיבת תומכי תמימים, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של [[הרבי]], הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, [[הרבנית חנה]], קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ"}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ישראל אריה לייב: {{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים"{{הערה|לישראל אריה לייב מלאו בשנת תרע"ה תשע שנים}}.<br />
<br />
הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נהג לספר, שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל אריה לייב, בסגנון של חקירה.<br />
<br />
עוד מספר, שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכדומה.<br />
<br />
===בחרותו===<br />
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]<br />
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב (חודש)|אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.<br />
<br />
==עם אדמו"ר הריי"צ==<br />
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו ([[הרבי]]). אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו.<br />
<br />
ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br />
<br />
באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ"ט]], סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ"ט, עמ' 66-65.}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרדכי גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].<br />
<br />
באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br />
<br />
במכתבים שהתגלו הרבי כתב לאביו ואימו עליו, בעיקר על מצבו וגם על דבר ניסיון למצוא שידוך עבורו.<br />
<br />
===בארץ ישראל===<br />
בתחילת שנת [[תרצ"ה]] בעזרתו של הרב [[חנוך הענדל הבלין]], מנהל [[ישיבת תורת אמת]], ובתמיכת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] קיבל לייבל (או כפי שנרשם בסמכמי העלייה בשם מארק גוראריה) אישור עלייה ("סרטיפיקיט") לארץ ישראל. באמצע שנת תרצ"ה עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב"ד, תשורה נקי}}.<br />
<br />
ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא ל[[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br />
<br />
הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|"שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד" - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.<br />
<br />
בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו"ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.<br />
<br />
בשהותו בבית הכנסת נחלת בנימין ניגשו אליו לעיתים הרב [[משה דובינסקי]] והרב נחום גולדשמיד ושואלים אותו שאלות בחסידות{{הערה|{{כפר|מענדי קורטס|השקדן מהרי הקטסקיל|2122|41|תשפ"ה}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.<br />
<br />
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br />
<br />
לאחר פטירתו פעל הרבי רבות למענה, וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], אף התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.<br />
<br />
ב[[י"ג שבט]] [[תש"י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח"א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.<br />
<br />
==חלקו בפיתוח האטוֹם==<br />
===אדמו"ר הריי"צ והרבי מסייעים כלכלית===<br />
בתחילת שנת [[תש"ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו"ר הריי"צ באגרת מחודש [[כסלו]] תש"ח, בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמוד תנה}}.<br />
<br />
באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:<br />
"י"ד תמוז תש"ח... מכתבו מי"א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו"ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש"ז להשלים את כל הנזכר לעיל"{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה"ק אמור פ"ג]}}.<br />
<br />
===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===<br />
התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:<br />
<br />
בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע"א]] כי ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:<br />
"הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה"{{הערה|[https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic%20id=2889558 האשכול בפורום בחדרי חרדים]}}.<br />
<br />
ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע"ו]]:<br />
ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.<br />
<br />
הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע"ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: "סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה"{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע"ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.<br />
<br />
הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש"פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו "לדלות" את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/נקי-וורצוב%20-%20יט%20אדר%20תשפ.pdf תשורה נקי תש"פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.<br />
<br />
גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבות [[תומכי תמימים נתניה]] בשנת [[תשפ"ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב"ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] וישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב"כפר חב"ד" ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב"ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי"צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונותיו שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/נקי-וורצוב%20-%20יט%20אדר%20תשפ.pdf תשורה נקי תש"פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע בפאתי העיר [[רחובות]], ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם מכון ויצמן להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו{{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, י"ג אייר תשפ"ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ישראל אריה לייב היה "אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם" {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי"ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.<br />
<br />
כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות. לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.<br />
גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.<br />
<br />
===חיבורו המדעי===<br />
חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל"ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שר' ישראל אריה לייב אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.<br />
<br />
לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): "ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד"ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז"ל לדפוס. אף על פי שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך".<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] נחשפו מחברות נוספות של ישראל אריה לייב עם חיבורים מתמטיים שהועברו לצוות של חוקרים על מנת שיפענחו אותם{{הערה|[https://col.org.il/news/162923 שחזור הארכיון האבוד של אח הרבי, ר' ישראל אריה לייב] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב]}} ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]], נפטר בליברפול מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושש{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב [[משה אורנשטיין]] נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.<br />
<br />
==קבורתו==<br />
ביום פטירתו, קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה בגלל גילה והסבל שחוותה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 1211}}.<br />
<br />
לאחר פטירתו הורה הרבי לרב [[בן ציון שם טוב]] לטפל בסידורי ההלויה והעברה לארץ הקודש.<br />
<br />
הבחורים בישיבת תומכי תמימים ב[[מנצ'סטר]] נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש בלונדון.<br />
<br />
כאשר הגיע הארון ל[[מרסיי]] שבצרפת התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש.<br />
<br />
===העברת ארונו לארץ הקודש===<br />
הרבי שלח מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8}}.<br />
<br />
כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br />
<br />
וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:<br />
בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד: "שלחתי לכת"ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים".<br />
<br />
על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט"ו סיון] תשי"ב:<br />
<br />
"לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ"ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל".<br />
<br />
במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: "ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז"ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]".<br />
<br />
===הרבי אומר קדיש===<br />
ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אמר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br />
<br />
===מסתיר מאמו===<br />
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].<br />
<br />
===עליה לקברו===<br />
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]<br />
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב.<BR>פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. <BR>אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}.<BR>בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]<br />
החל משנת [[תש"ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}. ביארצייט בשנת תשפ"ג פקדו רבבת מתפללים את הקבר ומתחם ההתוועדויות שהוקם על ידי התאחדות החסידים{{הערה|בית משיח, 1359}}.<br />
<br />
לתלמידים השלוחים לישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br />
<br />
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.<br />
<br />
===דאגה למצבו של הקבר===<br />
המצבה מונחת לרוחב באופן לא רגיל, על כך כתב הרב פנחס אלטהויז לרבי בכ"א וכ"ב אלול תשי"ד, וזה היה מענה הרבי בד' תשרי תשט"ו:<br />
{{ציטוט|ומה שכותב שהוקמה לאורך הגוף לא לצד הראש, הנה אם ישנם שם מצבות באופן כזה יש להניח כמו שהוא אבל באם לאו הרי אין לשנות מהנהוג בבית חיים זה ואם אי אפשר אחרת יש לעשות מצבה אחרת ולהקימה כמו שאר המצבות, אבל מניח את דעתי שכותב שהרבה מצבות מונחות באופן כזה בצפת...|מקור=אגרות קודש חלק י' אגרת ב'תתקסז}}.<br />
<br />
הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br />
<br />
ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, אף על פי שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.<br />
<br />
בקיץ תשל"ג כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: "המצבה דאחי ע"ה – צריכה איזה תיקון?".<br />
<br />
===הנצחתו===<br />
רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br />
<br />
מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.<br />
<br />
לזכרו הוקמו קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.<br />
<br />
לזכרו הוקם [[מכון ריא"ל]] (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42–47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא"ל ע"ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מדי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.<br />
<br />
בכפר חב"ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.<br />
<br />
==מדברי הרבי על אחיו==<br />
לפי הוראת [[הרבי]] נכתבו על מצבתו וכן בהקדשה בכריכה האחורית של קובץ [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]] אותו חילק הרבי, התארים הבאים: הוותיק וחסיד איש ירא אלוקים נו"מ ובעל מידות וכו'.<br />
<br />
בשנים [[תשכ"א]], [[תשכ"ה]], [[תשל"ח]], [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.<br />
<br />
כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תשמ"ה]], [[פסח שני]] [[תשמ"ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תנש"א]] {{הערה|ועד"ז בקיצור בשיחת ט"ו אייר ה'תנש"א – אחר תפלת מנחה}}. בשיחה האחרונה ביאר הרבי {{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:<br />
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br />
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br />
*'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי<br />
הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גל' 40] (ע' 18)}}.<br />
<br />
==ניגונו: הפלפול==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון הפלפול]]}}<br />
ביארצייט של ישראל אריה לייב בשנת תשפ"ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב"ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב"דיים, כי הניגון שישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:<br />
{{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז"ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב"ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו"ר הזקן וביקשו "להנציח את הניגון ברבים".|מקור=}}<br />
<br />
במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ"ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו"ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.<br />
<br />
בחגיגת סיום הרמב"ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן{{הערה|'''ר' לייבל'ס ניגון''', שבועון בית משיח י"ד אייר ה'תשפ"ג עמוד 32.}}.<br />
<br />
==תמונתו==<br />
בחודש אב תשפ"ב (2022) התפרסמה תמונה שעל פי הנטען המצולם בה הוא ישראל אריה לייב. על פי הפרסום התמונה צולמה בשנת 1943 [תש"ג] (כשהיה בן 37) בחתונת גיסו של ישראל אריה לייב (מילגרום). התמונה לא פורסמה על ידי גוף חב"די מוסמך ולכן לא ניתן לסמוך עליה בבירור.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).<br />
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.<br />
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).<br />
* '''אחיו''': [[אדמו"ר שליט"א]].<br />
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון.<br />
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד.<br />
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br />
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], הלויית ישראל אריה לייב ומענות הרבי.<br />
*'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] 1958 עמוד 34.<br />
*הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358.<br />
*הרב משה אורנשטיין, "ר' לייבל'ס ניגון", [[כפר חב"ד]], י"ג אייר תשפ"ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.<br />
*הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/נקי-וורצוב%20-%20יט%20אדר%20תשפ.pdf תשורה נקי תש"פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].<br />
*הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב"ד]], אייר תשפ"ג "האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים" עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בעניין ייצור אטום.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f8/כרע_כאח_לי_תולדות_ר_ישראל_אריה_לייב.pdf תולדות ר' ישראל אריה לייב שניאורסאהן] בהוצאת התלמידים השלוחים [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], יום ההילולא י"ג אייר [[תשפ"ד]]<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}<br />
<br />
*[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.<br />
*[https://col.org.il/news/162923 שחזור הארכיון של ר' ישראל אריה לייב] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6885784/jewish/Assembling-the-Lost-Archive-of-Mark-Gurari.htm אלי רובין, שחזור הארכיון של מארק גואריה אחיו של הרבי] {{אתר בית חבד}} (אנגלית)<br />
*קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 "י"ג אייר - שבעים שנה"]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br />
*'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"]''' {{וידפו}}<br />
*'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י"ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)<br />
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br />
*'''[https://col.org.il/news/130634 "אריה-לייב" • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י"ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י"ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
*שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)<br />
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br />
*'''[https://anash.org/the-rebbes-brothers-homes-in-berlin-tel-aviv-and-liverpool/ מקומות מגוריו של ישראל אריה לייב לאורך השנים]''' {{אנש}}<br />
*'''[https://iggudhashluchim.com/templates/articlecco_cdo/aid/4707704/jewish/Hebrew-articles-and-Yomanim.htm מקבץ כתבות ויומנים אודות ישראל אריה לייב]''', באתר ועד אור וחום ההתקשרות<br />
*'''[https://anash.org/resource-site-om-rebbes-brother-launched-his-yahrzeit/ תולדות חייו עם קישורים להרחבות ומקורות]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://collive.com/kovetz-podcast-for-rebbes-brothers-yartzeit-2/ קובץ לימוד ופודקאסט ליום היארצייט]''', בהוצאת ארגון 'יגדיל תורה' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''שניאור זלמן נוימן''', [https://chabad.info/magazine/1313143/ '''מדוע סירבו עורכי הדין לרשום את המכון, ומה שינה את דעתם מקצה לקצה?''' ראיון מרתק] {{שבועון בית משיח}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
{{עץ משפחת חייקין}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]<br />
[[en:Yisroel Aryeh Leib Schneerson]]</div>174.244.145.181https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=845015מכון הלכה חב"ד2026-04-29T16:40:00Z<p>174.244.145.181: עריכה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מכון הלכה חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|לוגו המכון]]<br />
[[קובץ:סט הלכה למעשה של מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת הספרים "הלכה למעשה" בהוצאת [[מכון הלכה - חב"ד]]]]<br />
'''מכון הלכה חב"ד''' הוא מכון שנותן מענה למגוון צרכים [[הלכה|הלכתיים]] עבור [[חסיד]]י וקהילות [[חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] וברחבי העולם, כאשר עם ההתפתחות במהלך השנים המכון החל לתת שירות לכלל עמך ישראל בארץ ובעולם. מטרת המכון היא להנגיש את עולם ההלכה לציבור הרחב, תוך זמינות מרבית וחידוד נושאים שונים בהלכה הזקוקים לתיקון ושימת לב. המכון נוסד בשנת [[תשע"ו]], ביוזמת מספר רבנים וכיום פועלים בו למעלה משבעים רבנים ומורי הוראה חב"דיים.<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:קרן המזון.png|180px|ממוזער|שמאל|לוגו קרן המזון]]<br />
עם התפתחות הטכנולוגיה ושיפור אמצעי התקשורת, נוצרו אפשרויות ואמצעים חדשים לבירורי שאלות הלכתיות, בהם האפשרות לקבל מענה תוך זמן קצר על שאלות שמתעוררות תוך כדי חיי היום יום. מודלים של רבנים שונים שעונים תשובות דרך מסרונים, העלה את הצורך שגם בציבור החב"די יהיה גוף מקצועי שייתן מענה מהיר ותמציתי לשאלות הציבור, תוך דגש על פסיקה לפי המקובל אצל חסידי חב"ד ובתוספת מנהגי והנהגות חב"ד.<br />
<br />
בתחילת שנת [[תשע"ו]], נועדו יחד הרבנים: [[יצחק שלמה פראנק]], [[אברהם הרוניין]] ו[[משה קורנוויץ]] ויזמו הקמה של מכון שיטפל בשאלות הלכתיות שיתקבלו באמצעות מסרונים{{הערה|מוטי הולצברג, [https://chabad.info/news/155689/ הרבנים שמאחורי המהפכה ההלכתית החב"דית בראיון ראשון], מתוך [[מגזין דרך המלך]] {{אינפו}} ד' [[סיוון]] תשע"ו}}. השאלות יופנו למורי הוראה שיתחייבו לענות במהירות האפשרית. הרבנים פנו לחברי ארגון [[התאחדות החסידים]] שלקח על עצמו את הפיתוח של מערכת ממוחשבת ואנונימית שמקבלת את מסרוני השאלות, ממיינת אותם לפי רבנים שפנויים און-ליין, מקבלת את התשובה ממורה ההוראה הזמין ומחזירה את התשובה לשואל. בכך מקבל השואל תשובה מהירה לשאלתו, תוך שמירה מקסימלית על פרטיותו.<br />
<br />
ב[[חודש]] [[אדר ראשון]] עלתה היוזמה לאוויר בשם "מוקד SMS הלכה למעשה", ותוך שבועות ספורים הופנו למוקד אלפי שאלות הלכתיות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/129413/ שבוע למוקד SMS הלכה למעשה: אנ"ש פונים בהמוניהם {{אינפו}}]}}. עם הצלחת יוזמת המסרונים, התרחב השירות גם למוקד טלפוני שמאויש במשך כל שעות היום על ידי רבנים, במשמרות. אלפי השאלות שהגיעו למערכת בכתב ובעל פה, העשירו את המכון בידע הלכתי עצום וניסיון רב בתחום מענק שירותים הלכתיים. עקב כך החל המכון להפיק הוצאות לאור בהלכה; פרסומים יומיים, מדריכים וקורסים הלכתיים מקוונים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ט]] שודרג אתר המכון והחל לקבל שאלות גם דרך הווצאפ.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] הקים המכון את קרן המזון במסגרתו הוא מחלק אלפי סלי מזון לנזקקים מ[[אנ"ש]]. בנוסף הקים אתר בו ניתן לקנות מוצרי בשר בהשגחת בד"צ [[היכל ליובאוויטש (בד"צ)|היכל ליובאוויטש]] והרב [[משה קורנוויץ]] מרבני המכון במחירי הקרן{{הערה|[https://www.kerenhamazon.com/ דף הבית של קרן המזון].}}.<br />
<br />
==פעילות המכון==<br />
[[קובץ:סמס לרב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|סמל מוקד "SMS לרב"]]<br />
[[קובץ:לוגו קו לרב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|סמל מוקד "קו לרב"]]<br />
[[קובץ:שונה הלכות.jpg|שמאל|ממוזער|180px|עלון "שונה הלכות" בהוצאתו הישנה]]<br />
===מיזמי הלכה===<br />
*'''SMS לרב''' - מוקד מסרוני לשאלות הלכתיות מעשיות, קצרות ותמציתיות, בכל תחומי ההלכה והמנהג. המוקד מקבל ומשיב על מאות שאלות מדי יום{{הערה|[https://chabad.info/special/165537/ חצי שנה למוקד ההלכה החב"די: אלפי שואלים, 10,000 שאלות!] ראיון עם הרב [[שלמה יצחק פרנק]] {{אינפו}} כ' תמוז תשע"ו}}.<br />
*'''קו לרב''' - מוקד טלפוני לבירור שאלות הלכתיות בשיחה ישירה עם רב. המוקד הטלפוני החל לפעול במתכונת חלקית ב[[חודש סיוון]] [[תשע"ו]] ובחודש [[מנחם אב]] אותה שנה, הורחבו שעות הפעילות של המוקד הטלפוני למשך כל היום{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/156255/ ynet מסקר את מיזם 'קו לרב' החב"די] {{אינפו}} {{וידאו}} י"א [[סיוון]] תשע"ו}}.<br />
*'''סמיכה נט''' - ראה להלן.<br />
*'''שיעורים וירטואלים''' - שיעורים שנמסרים על ידי הרבנים בזמנים ובענינים שונים ומשודרים לכולם באמצעות אפליקציית זום. השיעורים התחילו לקראת פסח [[תש"פ]] בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] ואי יכולת הרבנים למסור שיעורים לבני קהילותיהם.<br />
*'''גוגל ההלכה''' - אתר חיפוש שאלות בהלכה שנשאלו במוקדי סמס לרב וקו לרב, באתר ניתן לצפות בעלון שונה הלכות ובמדריך ההלכתי. שנה לאחר השקתו ציינו במכון מיליון חיפושים באתר.<br />
*'''מדיה הלכה''' - אתר בו מעלים שיעורי וידאו מרבני המכון שהמכון מפיק. החל מ[[ט"ו באב|ט"ו אב]] [[תשפ"א]] עולה שיעור חדש בכל יום ראשון{{הערה|[https://chabad.info/news/696135/ פותחים שבוע של תורה עם מכון הלכה חב"ד] {{אינפו}} י"ג ב[[מנחם אב]] [[תשפ"א]]}}.<br />
*'''יסודות לחיים''' - ליווי ומעטפת מקצועית לצעירים וצעירות חסידי חב"ד בגילאי השידוכין, המסייעת בתקופת השידוכים והחתונה, הוקם בחודש חשון [[תשפ"ג]]{{הערה|1=[https://chabad.info/news/852220/ אודות המיזם, באתר חב"ד אינפו].}}.<br />
*'''פורטל ההלכה''' - אתר מקיף לכלל תכני מכון הלכה חב"ד: שו"ת סמס לרב, עלוני שונה הלכות, מדריכים ותרשימים, קורסי וידאו, פודקסטים ועוד, הוקם בשנת תשפ"ה.<br />
<br />
===חלוקת מזון===<br />
מדי חג עורכים מכון הלכה חב"ד מכירות מוזלות. מלבד המכירות המוזלות שנערכות בקהילות אנ"ש מתבצעות מספר פעמים בשנה חלוקות מיוחדות ללא תשלום כלל.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]], בשיתוף פעולה עם '''קרן המזון''' החלוקה התבצעה ב21 קהילות ולמעלה מאלף משפחות אנ"ש קיבלו ארגז מלא במצרכים.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]], לאור התרומות הרבות ושיתוף פעולה עם קרן '''יחד למענכם לוד''' (בנוסף לשיתוף פעולה עם קרן המזון), קיבלו 2000 משפחות מצרכים לחג וסכום החלוקה הרקיע לשני מיליון ש"ח{{הערה|[https://chabad.info/news/781979/ 2,000,000 ש"ח: סיכום חלוקת הענק של מכון הלכה חב"ד]{{אינפו}}{{תמונה}}}}.<br />
<br />
==הוצאות המכון==<br />
*<big>'''עלון "שונה הלכות"'''</big> - עלון הלכה שבועי המיועד לעידוד לימוד ההלכה. החל לצאת לאור ב[[חודש אב]] [[תשע"ו]]{{הערה|1=[https://chabad.info/special/172974/ שונה הלכות – מיזם חדש ומהפכני מבית מכון ההלכה החב"די]{{אינפו}} י"ד [[מנחם אב]] תשע"ו}}{{הערה|[https://chabad.info/news/180492/ מכון הלכה חב"ד: מיזם "שונה הלכות" יוצא לדרך] {{אינפו}} כ"ח [[מנחם אב]] תשע"ו}} כעלון יומי. בהמשך הפך העלון לשבועי. ב[[חודש אדר]] א' [[תשפ"ב]] הורחב העלון{{הערה|[https://chabad.info/special/763510/ הידיעה בחב"ד איפו על אירוע השקת העלון החדש] {{אינפו}}ט"ז [[חודש אדר|אדר]] א' [[תשפ"ב]]}} והוא מכיל את המדורים:<br />
::# '''הלכה יומית''' - הלכות המחולקות למספר ימי השבוע.<br />
::# '''משולחן ההלכה''' - נושא הלכתי המובא בהרחבה.<br />
::# '''סמס לרב''' - שאלות שהגיעו למוקד סמס לרב עם הרחבה ומקורות.<br />
::# '''צדק ומשפט''' - שו"ת בדיני ממונות.<br />
::# '''מנהגים ומקורותיהם''' - עיון במנהגי חב"ד ומקורותיהם.<br />
::# '''על השחיטה''' - ביאור מושגים מועלם השחיטה והטריפות.<br />
::# '''נזכרים ונעשים''' - סיפור לשבת<br />
::# '''הלכתא למשיחא'''.<br />
::# '''פקודות יום''' - מדור לחיילי [[צבאות השם]].<br />
::# '''תרשים הלכתי'''.<br />
<br />
העלון מופץ בבתי כנסת ברחבי הארץ והחל מאדר תשפ"ב מופץ גם עם שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], והופסק באמצע שנת ה'תשפ"ג.<br />
*<big>'''"מדריך הלכתי"'''</big> - לקראת חגים וזמנים מיוחדים מוציא המכון מדריכים עם הוראות הלכתיות הקשורות לזמן זה. המדריכים בנויים בצורת טבלה מתומצתת ומבוארת על מנת שכל החפץ יוכל להתמצא בהם בקלות. בנוסף יוצאים מטעם רבני המכון מכתבים שונים על מנת לחדד נושאים שונים בהלכה הזקוקים לתיקון והתעוררות. המדריכים נערכים על ידי ר' יוסף יצחק בקשי.<br />
*<big>'''[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|סדרת "הלכה למעשה]]"'''</big> - סדרת ספרי הלכה הנכתבים ע"י רבני המכון. הסדרה מחולקת לשני חלקים עיקריים:<br />
א. הלכה למעשה מועדים – מקיפה את כל הלכות חגי ומועדי ישראל הנוגעות לימינו. תחילתה בהוצאת חוברות מדריכים הלכתיים, ולאור הביקוש וההצלחה החל המכון לעבות את המדריכים לכדי ספרים של ממש. בסדרה חמשה כרכים. א. חגי [[תשרי]]. ב. [[חג הפסח]]. ג. [[חג השבועות]] ו[[ימי בין המצרים]]. ד. [[חג החנוכה]], [[פורים|וחג הפורים]] ה. הלכות [[שמיטה]].<br />
<br />
ב. הלכה למעשה [[שבת]] – סדרה העתידה לכלול את כל הלכות שבת הנוגעות לימינו: נכון ל[[חודש מנחם אב|חודש אב]] [[ה'תשפ"ג]] יצאו לאור ב' כרכים מהסדרה העוסקים בסדר יום השבת.<br />
<br />
סדרת הלכה למעשה תורגמה גם לשפות נוספות{{הערה|שם=צרפתית|[https://chabad.info/beis-medrash/685892/ מכון הלכה חב"ד: ספר הלכה נוסף בצרפתית {{אינפו}}].}}.<br />
* <big>'''המבדיל בין ישראל לעמים'''</big> ספר המביא את דעות גדולי ישראל ודעת הרבי בנושא גיור כהלכה, יצא לאור בשנת [[תשפ"ב]] לקראת כינוס רבנים נגד הגזירה בגיור{{הערה|[https://chabad.info/news/759158/ בכנס הענק נגד רפורמת הגיור: מכון הלכה חב"ד בתשורה לרבנים {{אינפו}}]}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-סכנת-רפורמת-הגיור.pdf הספר לקריאה והורדה] {{PDF}}}}. -<br />
<br />
==מסע הרבנים==<br />
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש]]<br />
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br />
[[קובץ:יום עיון לרבני המכון בנושא טהרה ורפואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יום עיון לרבני המכון בנושא טהרה ורפואה]]<br />
בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני המכון למסע רשמי, להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/242933/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת {{אינפו}}]}}.<br />
<br />
עם נחיתת הרבנים בשדה התעופה, הם נסעו לציונו של אדמו"ר הזקן ב[[האדיטש]]. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=עיקרי פסק הדין שהוקרא על ציוניהם אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי|תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br />
<br />
למחרת היום ביקרו הרבנים בבית הכנסת היהודי המרכזי ב[[קייב]], "ברוצקי", שתחת ניהולו של הרב [[משה אסמן]] ומשם המשיכו לקריית החינוך "[[אנטווקה]]". הרבנים סיירו באגפי החינוך השונים ואף התכבדו בהנחת אבן הפניה לתלמוד תורה "אור מנחם" שנמצא בשלבי הרחבה. את המסע חתמו הרבנים בהקראת פסק הדין והשתטחות על ציונו של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]].<br />
<br />
לכבוד המסע, הדפיס אחד מרבני המכון, הרב [[מיכאל אבישיד]], קונטרס הלכתי מיוחד על הלכות [[נידה]], "מחנה מיכאל", שהוא תדפיס מתוך ספר שעתיד לראות אור בקרוב{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/242303/ מחנה מיכאל: קובץ הלכתי מאת הרב אבישיד {{אינפו}}]}}.<br />
<br />
==מחלקה לדוברי צרפתית==<br />
עם ביסוס המכון, החלו להגיע פניות מכל רחבי העולם למענה ועזרה הלכתית ורבנית. לאור הביקוש הוקמה בשנת [[תשע"ז]] מחלקה לדוברי צרפתית שמסייעת לאלפי חסידי חב"ד דוברי צרפתית, ב[[ארץ הקודש]], ב[[צרפת]] ובכל העולם.<br />
<br />
בראש המחלקה עומדים הרב [[שאול סילם]], רב קהילת חב"ד ב[[גילה]] והרב [[מיכאל שלמה אבישיד]], רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וראש כולל להוראה. מזכיר המחלקה הוא הרב [[לוי יצחק ביסברג]] - רב קהילת "בית שמואל" בית שמש.<br />
<br />
המחלקה עוסקת בקידום פרויקטים, בפרסום תכנים ובמענה הלכתי לדוברי השפה וכן עומלת על עריכת תרגום ספרי המכון לצרפתית. נכון לשנת תשפ"א יצאו לאור שני כרכים בסדרת הלכה למעשה{{הערה|שם=צרפתית}}<br />
<br />
==קורסי הלכה מקוונים==<br />
[[קובץ:סמיכה נט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|לוגו האתר "סמיכה למעשה"]]<br />
עם הצלחת פעילות המכון בנתינת מענה לשאלות הלכתיות, הוחלט על הקמת מערך מסודר של לימודי [[סמיכה|הסמכה לרבנות]], באמצעות צוות ייעודי ובמתכונת ייחודית. כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להשתתף במערך הלמידה, הוחלט שתוכנית הלימודים תהיה מקוונת, כך יהיה ניתן להשתתף בתוכנית ללא צורך בנוכחות פיזית. על החפץ ללמוד, לבחור אחד מהקורסים המקוונים המוצעים באתר, אותו ניתן ללמוד באמצעות תוכנה של כיתה וירטואלית, שמאפשרת קשר ישיר בין מגיד השיעור למשתתפי הקורס. התוכנה מעניקה תחושה של שיעור פרונטלי, כולל האפשרות לראות את מגיד השיעור ושאר התלמידים, ולשאול שאלות בדיבור ישיר, אף ללא צורך בהקלדה. פרויקט זה שם לעצמו מטרה, לאפשר למידה מסודרת ורצינית של ההלכה בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.<br />
<br />
המיזם יצא לאור בחודש כסלו [[תשע"ז]], בשיתוף עם מכון "[[הלכה למעשה]]". הוקם אתר בשם "סמיכה.נט - בית הספר הוירטואלי ללימודי הלכה" ועובדים בו צוות רוחני שמורכב מאברכים ורבנים בעלי ניסיון רב בתחום לימוד והוראת ההלכה, בניית תוכניות לימודים, הרצאות והכשרת אברכים להסמכה לרבנות. כמו כן, ישנו צוות טכני של מומחי מדיה ומיחשוב, המופקדים על בניית מצגות מקצועיות המנגישות את חומר הלימוד.<br />
<br />
'''הקורסים המוצעים''':<br />
*איסור והיתר (מתכונת רגילה)<br />
*איסור והיתר (היכל שלמה)<br />
*חופה וקידושין<br />
*מקוואות<br />
<br />
'''הצוות הרוחני''':<br />
*הרב מרדכי [[מנשה אמיתי]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] וראש מכון הלכה למעשה.<br />
*הרב שניאור זלמן פלדמן - עורך הקורסים.<br />
*הרב [[ישראל מעטוף]] - מגיש שיעור.<br />
*הרב חיים דוד לנדא - מגיש שיעור.<br />
<br />
'''הרבנים הבוחנים''':<br />
*הרב [[יחיאל גברא]] - רב קהילת חב"ד יבנה ורב אזורי גדרות.<br />
*הרב [[שלמה יצחק פראנק]] - רב מרכז העיר עכו.<br />
<br />
==רשימת רבני המכון==<br />
<br />
רשימה חלקית, שמות הרבנים הוא לפי סדר אל"ף-בי"ת:<br />
[[קובץ:אסיפת רבני מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אסיפת רבני מכון הלכה חב"ד ([[סיוון]], [[תשע"ו]]). נוכחים (מימין לשמאל): הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב מנחם כהן, ר' [[שניאור גורפינקל]] (מנכ"ל, עומד), הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[שלמה יצחק פרנק]], הרב אברהם הרוניין, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]]]<br />
{{טורים|*הרב [[מיכאל אבישיד]] - רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א'<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב"ד ו[[אב"ד]] ב[[חיפה]]<br />
*הרב [[אליעזר ברוד]] - רב היישוב [[כרמי יוסף]] וחבר מועצת הרבנות הראשית<br />
*הרב [[דניאל גראבסקי]] - דיין ו[[מורה הוראה|מורה צדק]] בירושלים<br />
*הרב [[שלמה גולדפרב]] - רב היישוב כפר ורדים<br />
*הרב [[שרגא דהן]] - רב קהילת חב"ד [[בית הכנסת]] המרכזי אור צבי ומנוחה ברמת [[בית שמש]] א'<br />
*הרב [[משה הלל]] - דיין ומורה צדק בקריית מלאכי, וראש ישיבת אהלי תמימים בכפר חב"ד<br />
*הרב [[ישראל הלפרין]] - רב קהילת חב"ד הרצליה.<br />
*הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין]] - דיין ומורה צדק בבית הוראה כפר חב"ד<br />
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]] - נו"נ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת<br />
*הרב [[שלמה הלפרן]] - רב [[נחלת בנימין|קהילת חב"ד]] [[תל אביב]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל הראל]] - רב קהילת חב"ד בשכונות הדרום ב[[צפת]]<br />
*הרב [[אברהם הרוניין]] - רב מרכז העיר כפר סבא ורב העדה הפרסית בעיר<br />
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח הרבי לאופקים, רב הקהילה ויו"ר המוסדות<br />
*הרב [[מנחם מענדל ויינר]] - רב קהילת חב"ד במרכז העיר [[בית שמש]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת נווה גאולה וראש ישיבת חח"ל ב[[חיפה]]<br />
*הרב [[טוביה זילברשטרום]] - רב בית הכנסת "היכל לוי יצחק" ומד"א של קהילת אנ"ש בשיכון חב"ד ב[[ירושלים]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]] - שימש כרב מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר<br />
*הרב [[משה זלמנוב]] - מנהל [[מכון כשרות בהידור]]<br />
*הרב [[יעקב חביב]] - אב"ד בית הדין איחוד הרבנים צרפת<br />
*הרב [[עמנואל חביב]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ומורה צדק בקהילת חב"ד [[ביתר עילית]]<br />
*הרב [[שלום דובער טאלר]] - מורה צדק בקהילת חב"ד אור יהודה, ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br />
*הרב [[דוב טברדוביץ']] - מורה צדק בכפר חב"ד<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב"ד ב[[לוד]] ואב"ד היכל ליובאוויטש<br />
*הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] - רב קהילת חב"ד בית מנחם [[באר שבע]]<br />
*הרב [[שי שמעון כהן]] - דיין בבית הדין הרבני צפת<br />
*הרב [[ברוך לבקיבקר]] - רב קהילת חב"ד בשכונת מנחם בגין ב[[צפת]]<br />
*הגה"ח הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - דיין, מורה צדק בקהילת חב"ד ומראשי ישיבת חב"ד הגדולה בצפת<br />
*הרב [[נתנאל לייב]] - חבר [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]<br />
*הרב [[אורי מרדכי ליפש]] - מו"צ בבני ברק<br />
*הרב [[שלום דובער יהושע ליפש|יהושע ליפש]] - [[דיין]] ומורה צדק בקהילת חב"ד ב[[חיפה]]<br />
*הרב [[אברהם חיים מזרחי]] - רב המושב גבעתי<br />
*הרב [[ישראל מעטוף]] - דיין וחבר בית הוראה ב[[נחלת הר חב"ד]]<br />
*הרב [[שמואל מעטוף]] - מורה צדק בקהילת חב"ד אדם<br />
*הרב [[שמואל מקמל]] - מורה צדק בקהילת חב"ד נוף הגליל<br />
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - רב קהילת בית חב"ד אלעד<br />
*הרב [[שאול סילם]] - רב קהילת חב"ד ב[[גילה (ירושלים)]]<br />
*הרב [[יעקב סינגאווי]] - מורה צדק בקהילת חב"ד ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי קריית גת<br />
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - רב קהילת חב"ד [[קריית שמואל]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]] ומנהל [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]].<br />
*הרב [[אייל פלד]] - מורה צדק וראש כולל בקהילת חב"ד בעמנואל<br />
*הרב [[שניאור זלמן פלדמן]] - מורה צדק באבן יהודה וראש ישיבת [[ישיבה קטנה ראשון לציון]]<br />
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - רב קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים ב[[פתח תקווה]], ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה גדולה בבית שמש]].<br />
*הרב [[שלמה יצחק פרנק]] - רב מרכז העיר [[עכו]], ומורה צדק בקהילת חב"ד בעיר<br />
*הרב [[משה קורנוויץ]] - מורה צדק ברמה ד' ב[[בית שמש]], ו[[ר"מ]] ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה גדולה בבית שמש]].<br />
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]<br />
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - רב המועצה האזורית גליל תחתון<br />
*הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב"ד הספריה החסידית [[ביתר עילית]]<br />
*הרב [[ליאור רוזנבוים]] - מורה צדק בקהילת חב"ד [[באר שבע]] ורב בכוחות הביטחון<br />
}}<br />
<br />
===צוות ניהול המכון:===<br />
*ר' [[שניאור פרץ גורפינקל]], מנכ"ל<br />
*הרב [[משה קורנוויץ]], חבר הנהלה<br />
*ר' [[זלמן ברנשטיין]], חבר הנהלה<br />
*ר' [[יצחק איתן מזרחי]] - עורך תוכן<br />
*ר' [[מענדל בנימיני]] - מזכיר<br />
*הרב [[ישראל מעטוף]] - מחלקת ממונות<br />
*ר' [[יאיר כצנשטיין]] - מחלקת 'יסודות לחיים'<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''אתר [https://machon-halacha.co.il/ מכון הלכה חב"ד]''' {{מכון הלכה}}<br />
*'''[https://smslarav.co.il/ אתר סמס לרב]''' {{מכון הלכה}}<br />
*'''[https://vod.smslarav.co.il אתר מדיה הלכה] {{מדיה הלכה}}<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/524032/ מרתק: יום עבודה שגרתי במכון הלכה חב"ד]''', אלול תשע"ט {{אינפו}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-לאינפו.pdf המדריך ההלכתי לחגי תשרי להורדה]'''<br />
*'''[http://www.smichanet.com/ אתר סמיכה.נט]'''<br />
*'''[https://chabad.info/news/202316/ מכון הלכה חב"ד מסכם שנה פוריה ומלאת עשיה]''', אלול תשע"ו<br />
*'''[https://chabad.info/special/155207/ המהפכה ההלכתית בחב"ד: רבנים ומו"צים נרתמים למען אנ"ש]''', סיוון תשע"ו<br />
*'''[https://chabad.info/news/151770/ הרב קורנוויץ על המהפיכה ההלכתית בחב"ד]''', {{אינפו}} כ"ב [[אייר]] תשע"ו<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/242933/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]''' {{אינפו}} {{*}} '''[https://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/243898/ וידאו סיכום מרטיט ממסע הרבנים]''' {{וידפו}}<br />
<br />
{{רבני מכון הלכה חב"ד}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מכון הלכה חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>174.244.145.181https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=845014צעירי אגודת חב"ד בישראל2026-04-29T16:24:50Z<p>174.244.145.181: עריכה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל|אחר=ארגון צעירי אגודת חב"ד בניו יורק - המרכזית|ראו=[[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]]}}<br />
[[קובץ:צעירי אגודת חב"ד.jpg|ממוזער]]<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים בישראל.png|ממוזער|כינוס השלוחים - מנהלי בתי חב"ד בישראל]]<br />
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' (שמו בקיצור; '''צעירי חב"ד'''. מכונה גם בראשי תיבות; '''צא"ח''') הוא הארגון המנהל את פעילות [[הפצת היהדות]] של [[חסידות חב"ד|תנועת חב"ד]] ב[[ישראל]]. נוסד בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי"א]] כמחלקה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
==היסטוריה==<br />
ב[[אגרות-קודש|איגרת]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] כתב: {{ציטוטון|לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד}}. באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי. צעירי אגודת חב"ד הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א{{הערה|והוכרה רשמית במשרדי הממשלה ב[[תשרי]] [[תשי"ב]]}}, ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}} . כמה חודשים לאחר מכן, בהוראת הרבי, החל ארגון צעירי אגודת חב"ד לעבוד תחת פיקוחה של אגודת חסידי חב"ד{{הערה|אגרות קודש, כרך ה', עמ' רס"א.}}.<br />
<br />
בשנים הבאות צעירי חב"ד פעלו במגוון תחומים של הפצת היהדות והמעיינות ובמהלך השנים הוקמו סניפים בערי ארץ הקודש.<br />
<br />
בשנות המ' הרבי דיבר על הקמת בתי חב"ד ויציאת השלוחים, ובעידוד הרבי החלה התפתחות אדירה בהיקף פתיחת בתי חב"ד, כאשר כל בית חב"ד וכל מנהל בית חב"ד, מתחילים פעילות רק לאחר שמקבלים מענה מפורש מהרבי. וכך בעידוד הרבי נפתחו מאות בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש, וצעירי חב"ד אחראים על פתיחת בתי חב"ד וסיוע להם בייעוץ ומכירת עזרים להפצת היהדות בכלל ולמבצעים עונתיים בפרט.<br />
<br />
במהלך השנים צעירי חב"ד העניקו לבתי חב"ד אוטונומיה מליאה, כאשר הפעילות הניהול וגם הצד הכלכלי, מנוהל על ידי מנהל בית חב"ד, וצעירי חב"ד מעניקים הכוונה ומוכרים מוצרים עונתיים לבתי חב"ד.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
את מטרת צא"ח קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: {{ציטוטון|חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמים}}.<br />
<br />
הרבי באגרותיו להנהלת צעירי חב"ד הדגיש את הצורך בעבודה מתוך [[אהבת ישראל]]{{הערה|צא"ח בארץ הקודש, עמ' 93.}}. בשנים הראשונות, התגלעו חילוקי דעות בין [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] לצעירי חב"ד בנוגע לתחומי הפעילות של כל אחד. הרבי שלח מכתב לארגונים בו מביא את צערו מהמחלוקת, והגדיר את תחומי הפעילות של כל ארגון, באופן כזה שלא יפרצו מחלוקות{{הערה|אגרת קודש, כרך י"ט, עמ' קע"ב.}}.<br />
<br />
הרבי הורה שכל ה[[בתי חב"ד]] בארץ, יהיו כפופים תחת צעירי חב"ד{{הערה|צא"ח בארה"ק, עמ' 108.}}. בשנת [[תשמ"ט]] דרש [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] שניהול הבתי חב"ד יעבור אליו. [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול של הבתי חב"ד נתון בידי צעירי חב"ד בהנהלת הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הנהלת [[ארגון הגג]] הגישה ערעור על כך, ובית הדין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכיריו הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]] והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגישה הנהלת ארגון הגג, ואמר שהניהול מסור בידי צעירי חב"ד. בעקבות המאורעות האלו, בית דין רבני חב"ד הוציא מכתב ברור כי כל הפעילות של חב"ד בארץ הקודש היא רק תחת צעירי חב"ד. מכתב נוסף שיצא מעניק סמכויות בלעדיות לרב [[דוד נחשון]] מנהל [[ניידות חב"ד]] ו[[צבאות השם בארץ הקודש]] והוא מצד הבית דין, פועל עצמאית וללא קשר לצעירי חב"ד. בקיץ [[תשנ"ב]] שאל את הרבי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] האם דבריו של הרבי עדיין תקפים, והרבי השיב בחיוב{{הערה|צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.}}.<br />
<br />
הרבי עודד רבות [[אברכים]] ו[[תמימים|בחורים]] רבים להשתתף בפעולות הארגון{{הערה|צא"ח בארץ הקודש, עמ' 39.}}.<br />
<br />
==בית שז"ר==<br />
[[קובץ:Kkkkkk.JPG|ממוזער|בחנוכת בית שז"ר ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
לאחר הקמת צעירי אגודת חב"ד נפתחו משרדים בתל אביב, ברחוב הרב קוק 16, בו היתה קיימת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
בשנים הבאות נבנה [[בית שז"ר]] - בניין רחב ידיים במרכז כפר חב"ד, בתרומת סר [[אייזיק וולפסון]], בשתדלנות ר' [[זושא וילימובסקי]] והבניין נקרא על שם [[זלמן שזר]] אשר נטל חלק בהנחת אבן הפינה ובחנוכת הבית{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82782 הנחת אבן הפינה לבית שז"ר{{אינפו}}]}}.<br />
הקמת הבניין וחנוכתו לוו באגרות והוראות מהרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] פרק כב}}. הבניין הוקם ושייך ל[[ועד כפר חב"ד]] ומספר שנים לאחר הקמתו ועד כפר חב"ד איפשר ל[[צעירי אגודת חב"ד]] להשתמש בבניין ומאז משרדי צא"ח שוכנים בבית שזר, ולצידם גם אולם אשר שימש להרצאות ובהמשך לאיזור התארגנות למבצעים{{הערה|שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה פרק כב}}. בשנים האחרונות האולם הגדול הפך לאולם אירועים מפואר השייך לארגון הפנסאים.<br />
<br />
בבית שזר, שוכנת גם חנות יודאיקה בה ניתן לרכוש ספרי קודש ותשמישי קדושה, ובהם כל מה שקשור לחב"ד.<br />
<br />
== מחלקות צא"ח ==<br />
=== אגף הסניפים ===<br />
[[קובץ:צאח ישראל.png|ממוזער|משרדי הנהלת צעירי אגודת חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
בשנת [[תשמ"ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
יו"ר צעירי אגודת חב"ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ. מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת [[בתי חב"ד בישראל|בתי חב"ד בארץ]] ושליחת שלוחים נוספים לערים בישראל. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך. בשנים הבאות מונה לתפקיד הרב [[ישראל ברוד]].<br />
<br />
האחראי על אגף זה כיום הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]] כשלצידו הרב [[דוד קורץ]], שעומדים בקשר רציף עם השלוחים ומשתדלים לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותם.<br />
<br />
===אגף עליה וקליטה - חב"ד בעליה===<br />
{{ערך מורחב|אגף עליה בצעירי חב"ד}}<br />
<br />
להקת כלייזמרים מטעם צעירי חב"ד הופיעה בפני עולים בישראל. על פעילות הלהקה והאגף ניצח הרב [[מאיר ורזוב]] במשך כמעט עשרים שנה. הרב ורזוב שר עם העולים והרצה בפניהם על הערכים הבסיסיים של היהדות, חגי ישראל, המשפחה היהודית ועוד.<br />
<br />
משנת [[תשמ"ד]] מוציא האגף את העלון השבועי ברוסית "Восхождение" (ווסחוז'דניה) התאום הבלתי זהה של [[שיחת השבוע]].<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה פעל האגף בעזרה גשמית ורוחנית לעולים.<br />
<br />
כיום, האגף מפעיל למעלה מ־25 בתי חב"ד לדוברי רוסית ברחבי הארץ. בשנת [[תשע"ה]] ניהול האגף עבר לידי הרב [[לוי יצחק וגנר]].<br />
<br />
=== הוועדה לעניני גאולה ומשיח ===<br />
לאור קריאתו של הרבי בשנת [[תנש"א]] לעסוק ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] בפרט, ולהגביר את העיסוק בעניני הגאולה ככלל, הוקמה ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ב]] הוועדה לעניני גאולה ומשיח שתפקידה לעורר ולסייע בהגברת המודעות והעיסוק בנושא בין השלוחים.<br />
<br />
חברי הוועדה הם השליח הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], הרב [[משה גרוזמן]], הרב [[יהודה דונין]], הרב [[אריאל גורן]] [[מנחם ברוד|והרב מנחם ברוד]].<br />
<br />
מנהל הפרוייקטים של הוועדה כיום הוא הרב [[שמואל אהרונסון]].<br />
<br />
הוועדה מוציאה לאור מדי פעם חוברות לימוד ועיון בענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
===מטה חב"ד לשלום העם והארץ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|מטה חב"ד לשלום העם והארץ}}<br />
{{לעדכן|פסקה}}<br />
נוסד בשנת [[תשנ"ג]] בראשות הרב [[ישראל הלפרין]], במסגרת צעירי חב"ד, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב"ד]] בנושא [[שלימות הארץ]].<br />
<br />
=== חב"ד בקמפוס ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]]}}<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף (בניהולו של הרב [[דוד קורץ]]) כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.<br />
<br />
במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.<br />
<br />
כיום האגף מנוהל על ידי הרב יחיאל קפלן והרב [[משה שילת]].<br />
<br />
=== חב"ד למען נפגעי הטרור ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מטה חב"ד למען נפגעי הטרור]]}}<br />
בשנת תשס"ב בזמן האינתיפאדיה השניה, על מנת לרתום את פעילות השלוחים וסניפי צעירי אגודת חב"ד לסיוע לנפגעים, ולחיזוק החוסן בקרב המשפחות והציבור, הקימו צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש את האגף 'מטה חב"ד למען נפגעי הטרור'.<br />
<br />
עם הקמת האגף, נקרא לעמוד בראשו הרב [[מנחם קוטנר]], הפועל בתיאום ובהכוונת המומחים הסוציאליים של הביטוח הלאומי, ויוצרים קשר קרוב עם המשפחות והנפגעים, ומשתדלים לסייע להם הן בטווח הקרוב בתמיכה פיזית ובתמיכה רגשית ורוחנית, והן בטווח הרחוק בשימור הקשר וליווי המשפחות גם לאחר תקופת ההחלמה והשיקום.<br />
<br />
בין פעולות הארגון: סיוע בארגון ימי שבעה וטקסי אזכרה, כולל הדרכה צמודה במנהגי האבלות, מתן תמיכה רגשית לנפגעי פעולות איבה, ארגון קייטנות וימי כיף למשפחות נפגעות פעולות איבה, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור, כולל ביקורי בית בחגים, סיוע כלכלי בהתאם לצרכים של כל משפחה, לאחר המלצה של עובדי הרווחה והשיקום ועוד.<br />
<br />
=== ילדי צ'רנוביל ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}<br />
בשנת [[תש"ן]] נפתח פרויקט [[ילדי צ'רנוביל|חב"ד למען ילדי צ'רנוביל]] במסגרתו נקלטו בישראל ילדים יהודים מאזור צ'רנוביל, בתחילה נוהל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ובשנים הבאות על ידי צעירי אגודת חב"ד בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. ולפני מספר שנים הפרויקט הסתיים.<br />
<br />
פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לאחר הדליפה הקטלנית בשנת [[תשמ"ו]] בכור הגרעיני בצפון מערב [[אוקראינה]] שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב"ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם.<br />
<br />
בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה וקצב העלאה נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה. בשנים האחרונות הופסקה הפעילות בקרב ילדים אלו.<br />
<br />
כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב"דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.<br />
<br />
=== לב חב"ד - חסד ומרפא ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[לב חב"ד – חסד ומרפא]]}}<br />
בשנת [[תשע"ה]], בעקבות ההצלחה במיזם פעילי חב"ד, יזם הרב [[משה שילת]] מינוי של שלוחים ייעודיים לבתי הרפואה ברחבי הארץ, לצד הקמת מעטפת תומכת המשרתת את אופי הפעילות הייחודי בבתי הרפואה.<br />
<br />
עם השלמת מערך מינוי השלוחים במרכזי הרפואה השונים, התמנה לעמוד בראש האגף הרב לוי מנדלזון, המשמש לצד זאת כשליח הרבי בבית הרפואה וולפסון בחולון.<br />
<br />
בין השירותים שמעניקים שלוחי הרבי במרכזים הרפואיים נמנים: הפצת יהדות וחלוקת עלוני מידע לקראת שבתות וחגי ומועדי ישראל, סעודות שבת וחג, מרכזי אירוח למשפחות המלוות של המאושפזים, עגלות ריענון למלווים, אספקת מזון כשר, מערך תמיכה וליווי, מעגלי תמיכה לחולים אונקולוגיים, קייטנות לילדים מאושפזים, ועוד.<br />
<br />
=== מטה הרמב"ם היומי ===<br />
מטה [[הרמב"ם]] היומי נוסד בשנת [[תשמ"ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב"ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.<br />
<br />
המטה מנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]].<br />
<br />
=== מכון ליובאוויטש ===<br />
מכון ליובאוויטש נוסד בשנת [[תשל"ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש"נ]] הוא באחריות צעירי חב"ד, בראשות הרב [[מנחם ברוד]].<br />
<br />
המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]', 'ממעייני החסידות' ואת סדרת הספרים '[[שולחן שבת]]'. הוא אף מוציא לאור את העלון השבועי '[[התקשרות (עלון)|התקשרות]]'.<br />
<br />
וראה להלן בפסקה ; הוצאה לאור<br />
<br />
=== מצה לתלמיד ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע מצה לתלמיד|מצה לתלמיד]]}}<br />
[[קובץ:מצה לתלמיד.jpg|ממוזער|מצה לתלמיד]]<br />
מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט"ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב"ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.<br />
<br />
באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב"ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזר משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבקר עם תלמידיהם במקום.<br />
<br />
=== מרכז חינוכי חסידותי ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז חינוכי חסידותי]]}}<br />
[[קובץ:מחנך.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של המחנכים המשתתפים ב'כנס המחנכים' השנתי של "מרכז חינוכי חסידותי"]]<br />
[[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב"ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת "צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש", ובאישור ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br />
<br />
בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.<br />
<br />
המרכז מקיים מדי שנה את 'כינוס המחנכים השנתי', בשיתוף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש.<br />
<br />
=== פעילי חב"ד ===<br />
האגף הוקם בשנת [[תשע"ג]] בשם '''פעילי חב"ד''', שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב"ד המתגוררים בישראל כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.<br />
<br />
המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:<br />
*'''אזורי שליחות''' - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב"ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.<br />
*'''מסלול משפחות''' - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.<br />
*'''מסלול עצמאי''' - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.<br />
<br />
המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב"ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב"ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.5889058905_1348426.pdf בטאון פעילי חב"ד, אלול תשע"ג] - אתר col.}}.<br />
<br />
===מרכז לעזרי שליחות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[המרכז לעזרי שליחות]]}}<br />
[[המרכז לעזרי שליחות]] (נקרא בראשי תיבות: המל"ש) עוסק בהוצאה לאור, הפקה ושיווק תמורת תשלום של מוצרי תוכן, ועזרים הנצרכים עבור פעילות שוטפת של בתי חב"ד, סביב מעגל השנה.<br />
<br />
פעילות האגף מתבצעת מול בתי חב"ד וחסידי חב"ד הפועלים להפצת יהדות וחסידות, אך הוא מעניק שירות גם לשלוחים הפועלים בחוץ לארץ בקרב דוברי עברית.<br />
<br />
=== שבת עם חב"ד ===<br />
[[שבת]] עם [[חב"ד]] היה פרויקט שקם בשנת [[תשל"ב]] לכבוד שנת השבעים ל{{ה|רבי}} - והסדר היה כך:<br />
<br />
קבוצת חסידים היו נוסעים לקיבוצים (בתיאום עם מזכירות הקיבוץ) או לעיירות (בתיאום עם המועצה), עורכים תפילה מרכזית, ולאחר התפילה נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ניגונים ודברי תורה.<br />
<br />
רבים התקרבו ליהדות ולחסידות על ידי שבתות אלו{{מקור}}.<br />
<br />
=== מבחנים פומביים בנגלה ===<br />
{{עריכה|פסקה=כן}}<br />
בשנות הנ' ערכו צעירי אגודת חב"ד אחת לכמה שנים חידונים נושאי פרסים ב[[תורת הנגלה]] לבחורי ישיבות [[תומכי תמימים]], חלק מהפרסים שהוענקו היו השתפות בנסיעה לקברי [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|ידיעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] מהשנים [[תשנ"ז]] - [[תשנ"ח]], ראו לדוגמה גליון מס' 778 [[ט"ז אלול]] תשנ"ז. ראו בגליון שבועון כפר חב"ד מחודש [[מנחם אב]] תשנ"ז על המסע לקברי רבותינו נשיאנו.}}.<br />
<br />
===מבחנים בספר המצוות ===<br />
בשנות הנ' ערכו צעירי חב"ד מבחנים ב[[ספר המצוות]] לכלל תלמידי תלמודי התורה החרדים הוכתרו חתנים חתן תפוצות סגנים וכו' והוענקו פרסים יקרי ערך{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] [[ט"ז כסלו]] [[תש"נ]], גליון מס' 409.}}.<br />
<br />
=== אגף מבצע תורה ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בשנת [[תש"פ]] ערך האגף בשיתוף [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] שיעורים והתוועדויות במסגרת שכונתה אולפן השידורים חב"ד ON AIR{{הערה|תגית חב"ד ON AIR באתר [[חב"ד און ליין]]}}.<br />
<br />
== מערך החירום הארצי ==<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בשנת [[תשפ"ד]] עם פרוץ [[מלחמת חרבות ברזל]], פתחו צעירי אגודת חב"ד מערך חירום ארצי הכולל שישה אגפים וביניהם אגף מיוחד לנפגעי הטרור.<br />
<br />
== אתר צעירי אגודת חב"ד ==<br />
<br />
'''אתר צעירי חב"ד (chabad.org.il)''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן דיווח האתר על פעילות [[צעירי חב"ד]] ועוד פעולות חב"דיות.<br />
<br />
באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, הרבי, תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מהרבי בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.<br />
<br />
כיום רוב מדורי האתר אינם מתחדשים, מלבד עדכוני זמנים יומיים, עלונים שבועיים ותשובות הלכתיות אך כל החומר דלעיל זמין לצפיה .<br />
<br />
באתר ניתן לראות את עלוני '[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]', '[[שיחת השבוע]]' ו'צעירי חב"ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.<br />
<br />
עורך האתר: הרב [[שרון גושן]]. עורך תוכני: [[מנחם מענדל יצחק ברוד|מנחם ברוד]].<br />
<br />
הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]], הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני [[כשרות]]), הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], הרב יהושע ירחי והרב [[מנחם ברוד]].<br />
<br />
== הנהלת הארגון ==<br />
=== חברי הנהלת צעירי חב"ד לפני הפירוק ===<br />
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש<br />
*הרב [[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים בצעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[נפתלי רוט]] - יו"ר מרכז חינוכי חסידותי שע"י צעירי חב"ד<br />
*הרב [[מוני אנדר]] - ראש אגף הדוברות בצעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[יהודה בוטמן]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד ושליח הרבי ברמת השרון<br />
*הרב דב לוויטין - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[חיים יעקב לייבוביץ']] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד<br />
<br />
=== חברי הנהלת צעירי חב"ד כיום (תשפ"ד) ===<br />
בגין בעיות שהתגלו בהתנהלות ארגון צעירי אגודת חב"ד, הורו הרשויות על פירוק צעירי אגודת חב"ד<br />
וכעבור מספר שנים בהסכמת אנשי חב"ד הוקמה הנהלה חדשה לצעירי חב"ד והחברים הם חסידי חב"ד לצד נציגי רשם העמותות ועוד נציגים מהרשויות.<br />
<br />
חברי ועד:<br />
*הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] – עסקן, רחובות<br />
*הרב [[גרשון חנוך שנור]], מנהל בית חב"ד, גני תקוה<br />
*הרב מיכאל יוסף דור, איש חינוך<br />
<br />
קציני ציות ופיקוח:<br />
*אורי ישראל קידר<br />
*אורי כהנא שילוני<br />
<br />
רואי חשבון ומבקרים:<br />
*דורון שיטרוק<br />
*מרדכי רמז<br />
*עירן סוליצר<br />
<br />
=== יושבי הראש בעבר ===<br />
*הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] -במשך תקופה קצרה מיד לאחר הקמת הארגון<br />
*הרב [[ישראל לייבוב]] - חודשים ספורים לאחר הקמת הארגון ועד שנת [[תש"נ]]<br />
<br />
=== חברי הנהלת צא"ח במשך השנים ===<br />
*הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[אברהם גודין]] - מזכיר צעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[ברק'ה וולף]] - דובר חסידות חב"ד בארץ הקודש<br />
*הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] - סגן יו"ר צעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[משה זעליג ליטווין]] - מנהל מטה צעירי חב"ד לסיוע לקרבנות הטרור<br />
*הרב [[מאיר פרידמן]] - מנכ"ל צעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[יצחק גנזבורג]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[שמעון בקרמן]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[טוביה בלוי]] - מנהל אגף הפעילות בצעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[נחום כהן]] - מנהל אגף הסניפים וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד<br />
*הרב [[מנחם ברוד]] - דובר צעירי אגודת חב"ד<br />
<br />
== הוצאה לאור ==<br />
===עלונים===<br />
==== צעירי חב"ד בפעולה ====<br />
הינו ידיעון שהחל לצאת ב[[אלול]] [[תשנ"ב]] במטרה לסקר את פעולות [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
מוסד זה זכה בראשית דרכו לספק צרורות ידיעות לעיתוני חב"ד, אך לבסוף חרגו מספר מדורים בו מהשיטה החב"דית ונסגר הידיעון<br />
<br />
העלון יצא עם נייר ותמונות צבעוניות, ולא נועד רק לקהל [[אנ"ש]], אלא גם - ובעיקר - לאנשים שאינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
הגליון הראשון יצא בחודש [[אלול]] [[תשנ"ב]], והאחרון ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]], סך הכל יצאו אחת עשר גליונות.<br />
<br />
את הגליונות ערך הרב [[זלמן רודרמן]].<br />
<br />
==== שיחת השבוע ====<br />
{{הפניה לערך מורחב|שיחת השבוע}}<br />
עלון שבועי לפרשת השבוע.<br />
<br />
==== גיליון התקשרות ====<br />
{{הפניה לערך מורחב|גיליון התקשרות}}<br />
שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב"ד; תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב"ד.<br />
* '''תורתך שעשועי''' - שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד בעריכת הרב [[נפתלי רוט]] עד שנת [[תשע"ב]]. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני. במקומו יוצא לאור עלון בשם "ממתק לשבת" שהוא המשך לעלון שיצא לאור על ידי בית חב"ד בבאר שבע.<br />
*'''[[ממתק לשבת (עלון)|ממתק לשבת]]''' - שבועון המופץ בקהילות חב"ד ובתי חב"ד ברחבי הארץ. הוקם על ידי בית חב"ד באר שבע בשנת [[תשס"ז]]. לאחר שעיתון הילדים תורתך שעשועי נסגר, העיתון ממתק לשבת החליפו והוצא בפריסה ארצית.<br />
בשנת [[תשפ"ב]] פסק העלון לצאת בנפרד והתאחד יחד עם עלון [[שיחת השבוע]].<br />
<br />
===ספרים וחוברות ===<br />
* ''' שולחן שבת '''<br />
שיחות ורעיונות לפרשת שבוע מעובדים מתוך אוצר שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]]<br />
מהדורת 5 כרכים על חמישה חומשי תורה<br />
(13 שיחות לפרשה )<br />
[[מכון ליובאוויטש]] [[תשנ"ט]] - [[תשס"א]]<br />
מהדורת כרך א' על חמשה חומשי תורה ( 3 שיחות לפרשה )<br />
[[מכון ליובאוויטש]] תשס"ז<br />
* ''' שולחן חג '''<br />
שיחות ורעיונות לחגי ישראל ומועדיו מעובדים מתוך אוצר שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]] [[מכון ליובאוויטש]] [[תשע"א]]<br />
* ''' [[הפצת היהדות]] '''<br />
לקרב יהודים ואיך עושים זאת<br />
[[מכון ליובאוויטש]]<br />
[[תשע"ב]]<br />
* '''צעירי אגודת חב"ד '''<br />
האגרות השיחות והוראות הרבי ל[[צעירי אגודת חב"ד ]] בארץ הקודש<br />
[[מכון ליובאוויטש]] [[תשס"ה]]<br />
* ''' בן י"ג למצוות '''<br />
[[בר מצווה]] לאור [[חסידות חב"ד]]<br />
[[מכון ליובאוויטש]] [[תשנ"ט]]<br />
* ''' התורה שלי '''<br />
בראשית - דברים<br />
חב"ד בית מלא ספרים של [[צעירי אגודת חב"ד]] ומעיינותיך לילדים [[תשע"ו]] - [[תש"פ]]<br />
* ''' תהלים שלי ''' מבוארים ומאויירים לילדי ישראל מרכז לעזרי שליחות של צעירי אגודת חב"ד [[תשע"ה]]<br />
* ''' גיבורי העם שלנו אנשי המופת של עם ישראל מספרי נביאים וכתובים<br />
[[תשפ"א ]] - [[תשפ"ד]]<br />
<br />
=== אלבומים ===<br />
<br />
"אלבום [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]" הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. במשך השנים יצאו לאור מספר אלבומים המתעדים את פעילות צא"ח ובהם:<br />
* '''תש"נ''' - נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br />
<br />
=== הפקות נוספות ===<br />
* '''הגדה של פסח לילדי ישראל'''{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16151&CategoryID=2489 טעמי ההגדה לילדי ישראל]''', סיפורה של ההגדה של פסח לילדים בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, גליון התקשרות חג הפסח ה'תש"פ.}}.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* [[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].<br />
* '''המהפכה הצעירה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 8 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 10<br />
*'''שליחות מסביב לשעון''' תיעוד פעילות צא"ח בשנת תשפ"ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 76)<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
* '''[http://www.chabad.org.il/ דף הבית של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]'''<br />
* [https://col.org.il/news/162996 כפר חב"ד: צא"ח מכניס ספר תורה לזכות שלוחי הרבי] {{חב"ד און ליין}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]</div>174.244.145.181https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=845013משה זלמנוב2026-04-29T16:21:29Z<p>174.244.145.181: עריכה קישורים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]<br />
הרב '''משה זלמנוב''' (נולד ב[[כ"ב בשבט]] [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל '[[מכון כשרות בהידור]]', חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וממייסדי ישיבות חב"ד ב[[נוף הגליל]] (הישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|הגדולה]]). חבר הנהלה גשמית ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]], מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], וכן משמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]]. מרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]', מפקח ראשי במחלקת הכשרות בעפולה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] לרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] וליוכבד (לבית משפחת גרליק).<br />
<br />
בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש]] צפת.<br />
<br />
עקב מצב בריאותו של אביו לא נסע ב[[תשמ"א]] לשנת ה'[[קבוצה]]' ונותר בארץ. בשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן בתשמ"א כמזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשד"מ]]. בשנת [[תשמ"ה]] נסע לרבי במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] שב לאה"ק לשליחות במגדל העמק זאת במענה להצעה שקיבל, הרבי נתן ברכה והצלחה לשליחותו.<br />
תחילה שימש בהנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], השקיע בפיתוח מוסדות חב"ד מגדל העמק, בין היתר בהבאת חבר ילדותו הרב<br />
לוי וילמובסקי להנהלה הגשמית של הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נישא]] למרת חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].<br />
<br />
[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].<br />
<br />
במשך השנים סייע רבות לחמיו השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, ושיגר למולדובה, טונות רבים של מוצרים כשרים ומהודרים לטובת מוסדות החינוך, בתי הספר וגני הילדים, ישיבת תומכי תמימים ומוסדות חב"ד שבהנהלת חמיו הרב זלמן אבעלסקי.<br />
<br />
עמד מהמייסדים של בית הכנסת חב"ד הראשון בעיר, עשרות בשנים שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר, ופיתח רבות את בית הכנסת והרחבתו.<br />
כך גם סייע בהקמת בתי כנסת חב"ד נוספים במגדל העמק.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|הישיבה הגדולה]] בנוף הגליל.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] הקים את '[[מכון כשרות בהידור]]' - המשמש לייעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן מספק המכון שירותי כשרות.<br />
<br />
שימש במשך תקופה כמפקח ראשי בבד"צ '[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]'.<br />
<br />
==מבצע כשרות==<br />
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]<br />
<br />
הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770, בניהולו מבצע כשרות רב היקף במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהולו של אחיו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא זלמנוב]].<br />
<br />
בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, והכשיר מטבחים בבתים רבים ללא תמורה בכל אזור הצפון.<br />
<br />
הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] את שליחות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ־30 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור מערכות כשרות רבות. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא והקים את '[[מכון כשרות בהידור]]', ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.<br />
<br />
הרב זלמנוב משמש כמפקח ראשי במחלקת הכשרות ב[[עפולה]], ופועל לשפר ולהדר את כשרות העסקים, כך שיתאימו גם לאנ"ש חסידי חב"ד.<br />
<br />
==חבורת אנ"ש==<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]], הקים את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.<br />
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.<br />
<br />
במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.<br />
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".<br />
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שמעוניינים במצות זולות יותר.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|יוסי סלומון|כשרות שהיא שליחות חיים|1411|20}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - ממנהלי [[חיידר אור ליובאוויטש]], רב ביהכנ"ס '[[אנשי ליובאוויטש]]' ב[[לוד]] ומשפיע ב[[ישיבת תות"ל רמלה]]<br />
* בנו, הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - [[שליח]] הרבי והרב הראשי במחוז קוסטנאי [[קזחסטן]], רכז פעולות 'עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש' ומנהל הוצאת '[[מעיינות הרז"א]]'<br />
* בנו, הרב [[שמואל זלמנוב (מולדובה)|שמואל זלמנוב]] - משלוחי הרבי ב[[קישינב]], [[מולדובה]]<br />
* בנו, הרב [[חיים מאיר זלמנוב]] - ממנהלי '[[איגוד תלמידי הקבוצה]]', [[קראון הייטס]]<br />
* בנו, הת' לוי זלמנוב - מנהל ארגון [[לחלוחית גאולתית]] ועורך סדרת הספרים '[[עבודת התפילה בדור השביעי]]'<br />
* חתנו, הרב יוסף יצחק פרידמן, [[צפת]]<br />
* חתנו, הרב מאיר נפרסטק, [[נוף הגליל]]<br />
* חתנו, הרב שניאור זלמן בכר, [[גבעת זאב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/הרב-משה-זלמנוב/ תגית: הרב משה זלמנוב]''', באתר '[[חב"ד אינפו]]' {{אינפו}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_0.html תיעוד בלעדי: הרב משה זלמנוב עם הרבי - יום לפני כ"ז אדר תשנ"ב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[https://tzhm770.blogspot.com/2024/05/blog-post.html עולם הכשרות כשליחות חיים: המפקח הוותיק הרב משה זלמנוב בראיון מרתק]''', באתר '[[צבאות השם מגדל העמק]]'<br />
<br />
{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]<br />
[[קטגוריה:סגל עיתון במחנה צבאות השם]]</div>174.244.145.181https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=845012משה זלמנוב2026-04-29T16:18:25Z<p>174.244.145.181: עריכה, קישורים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]<br />
הרב '''משה זלמנוב''' (נולד ב[[כ"ב בשבט]] [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל '[[מכון כשרות בהידור]]', חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וממייסדי ישיבות חב"ד ב[[נוף הגליל]] (הישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|הגדולה]]). חבר הנהלה גשמית ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]], מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], וכן משמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]]. מרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]', מפקח ראשי במחלקת הכשרות בעפולה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] לרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] וליוכבד (לבית משפחת גרליק).<br />
<br />
בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש]] צפת.<br />
<br />
עקב מצב בריאותו של אביו לא נסע ב[[תשמ"א]] לשנת ה'[[קבוצה]]' ונותר בארץ. בשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן בתשמ"א כמזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשד"מ]]. בשנת [[תשמ"ה]] נסע לרבי במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] שב לאה"ק לשליחות במגדל העמק זאת במענה להצעה שקיבל, הרבי נתן ברכה והצלחה לשליחותו.<br />
תחילה שימש בהנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], השקיע בפיתוח מוסדות חב"ד מגדל העמק, בין היתר בהבאת חבר ילדותו הרב<br />
לוי וילמובסקי להנהלה הגשמית של הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נישא]] למרת חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].<br />
<br />
[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].<br />
<br />
במשך השנים סייע רבות לחמיו השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, ושיגר למולדובה, טונות רבים של מוצרים כשרים ומהודרים לטובת מוסדות החינוך, בתי הספר וגני הילדים, ישיבת תומכי תמימים ומוסדות חב"ד שבהנהלת חמיו הרב זלמן אבעלסקי.<br />
<br />
עמד מהמייסדים של בית הכנסת חב"ד הראשון בעיר, עשרות בשנים שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר, ופיתח רבות את בית הכנסת והרחבתו.<br />
כך גם סייע בהקמת בתי כנסת חב"ד נוספים במגדל העמק.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|הישיבה הגדולה]] בנוף הגליל.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] הקים את '[[מכון כשרות בהידור]]' - המשמש לייעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן מספק המכון שירותי כשרות.<br />
<br />
שימש במשך תקופה כמפקח ראשי בבד"צ '[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]'.<br />
<br />
==מבצע כשרות==<br />
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]<br />
<br />
הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770, בניהולו מבצע כשרות רב היקף במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהולו של אחיו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא זלמנוב]].<br />
<br />
בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, והכשיר מטבחים בבתים רבים ללא תמורה בכל אזור הצפון.<br />
<br />
הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] את שליחות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ־30 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור מערכות כשרות רבות. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא והקים את '[[מכון כשרות בהידור]]', ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.<br />
<br />
הרב זלמנוב משמש כמפקח ראשי במחלקת הכשרות ב[[עפולה]], ופועל לשפר ולהדר את כשרות העסקים, כך שיתאימו גם לאנ"ש חסידי חב"ד.<br />
<br />
==חבורת אנ"ש==<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]], הקים את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.<br />
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.<br />
<br />
במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.<br />
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".<br />
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שמעוניינים במצות זולות יותר.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|יוסי סלומון|כשרות שהיא שליחות חיים|1411|20}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - ממנהלי [[חיידר אור ליובאוויטש]], רב ביהכנ"ס '[[אנשי ליובאוויטש]]' ב[[לוד]] ומשפיע ב[[ישיבת תות"ל רמלה]]<br />
* בנו, הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - [[שליח]] הרבי והרב הראשי של מחוז קוסטנאי [[קזחסטן]], רכז פעולות עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש ומנהל הוצאת [[מעיינות הרז"א]]<br />
* בנו, הרב [[שמואל זלמנוב (מולדובה)|שמואל זלמנוב]] - משלוחי הרבי ב[[קישינב]], [[מולדובה]]<br />
* בנו, הרב [[חיים מאיר זלמנוב]] - ממנהלי '[[איגוד תלמידי הקבוצה]]', [[קראון הייטס]]<br />
* בנו, הת' לוי זלמנוב - מנהל ארגון [[לחלוחית גאולתית]] ועורך סדרת הספרים '[[עבודת התפילה בדור השביעי]]'<br />
* חתנו, הרב יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]]<br />
* חתנו, הרב מאיר נפרסטק - [[נוף הגליל]]<br />
* חתנו, הרב שניאור זלמן בכר - [[נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/הרב-משה-זלמנוב/ תגית: הרב משה זלמנוב]''', באתר '[[חב"ד אינפו]]' {{אינפו}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_0.html תיעוד בלעדי: הרב משה זלמנוב עם הרבי - יום לפני כ"ז אדר תשנ"ב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[https://tzhm770.blogspot.com/2024/05/blog-post.html עולם הכשרות כשליחות חיים: המפקח הוותיק הרב משה זלמנוב בראיון מרתק]''', באתר '[[צבאות השם מגדל העמק]]'<br />
<br />
{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]<br />
[[קטגוריה:סגל עיתון במחנה צבאות השם]]</div>174.244.145.181https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=845010משה זלמנוב2026-04-29T16:16:38Z<p>174.244.145.181: עריכה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]<br />
הרב '''משה זלמנוב''' (נולד ב[[כ"ב בשבט]] [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל '[[מכון כשרות בהידור]]', חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וממייסדי ישיבות חב"ד ב[[נוף הגליל]] (הישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|הגדולה]]). חבר הנהלה גשמית ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]], מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], וכן משמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]]. מרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]', מפקח ראשי במחלקת הכשרות בעפולה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] לרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] וליוכבד (לבית משפחת גרליק).<br />
<br />
בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש]] צפת.<br />
<br />
עקב מצב בריאותו של אביו לא נסע ב[[תשמ"א]] לשנת ה'[[קבוצה]]' ונותר בארץ. בשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן בתשמ"א כמזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשד"מ]]. בשנת [[תשמ"ה]] נסע לרבי במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] שב לאה"ק לשליחות במגדל העמק זאת במענה להצעה שקיבל, הרבי נתן ברכה והצלחה לשליחותו.<br />
תחילה שימש בהנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], השקיע בפיתוח מוסדות חב"ד מגדל העמק, בין היתר בהבאת חבר ילדותו הרב<br />
לוי וילמובסקי להנהלה הגשמית של הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נישא]] למרת חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].<br />
<br />
[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].<br />
<br />
במשך השנים סייע רבות לחמיו השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, ושיגר למולדובה, טונות רבים של מוצרים כשרים ומהודרים לטובת מוסדות החינוך, בתי הספר וגני הילדים, ישיבת תומכי תמימים ומוסדות חב"ד שבהנהלת חמיו הרב זלמן אבעלסקי.<br />
<br />
עמד מהמייסדים של בית הכנסת חב"ד הראשון בעיר, עשרות בשנים שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר, ופיתח רבות את בית הכנסת והרחבתו.<br />
כך גם סייע בהקמת בתי כנסת חב"ד נוספים במגדל העמק.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|הישיבה הגדולה]] בנוף הגליל.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] הקים את '[[מכון כשרות בהידור]]' - המשמש לייעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן מספק המכון שירותי כשרות.<br />
<br />
שימש במשך תקופה כמפקח ראשי בבד"צ '[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]'.<br />
<br />
==מבצע כשרות==<br />
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]<br />
<br />
הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770, בניהולו מבצע כשרות רב היקף במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא זלמנוב]].<br />
<br />
בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, והכשיר מטבחים בבתים רבים ללא תמורה בכל אזור הצפון.<br />
<br />
הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] את שליחות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ־30 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור מערכות כשרות רבות. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.<br />
<br />
הרב זלמנוב משמש כמפקח ראשי במחלקת הכשרות בעפולה, ופועל לשפר ולהדר את כשרות העסקים, כך שיתאימו גם לאנ"ש חסידי חב"ד.<br />
<br />
==חבורת אנ"ש==<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]], הקים את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.<br />
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.<br />
<br />
במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.<br />
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".<br />
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שמעוניינים במצות זולות יותר.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|יוסי סלומון|כשרות שהיא שליחות חיים|1411|20}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - ממנהלי [[חיידר אור ליובאוויטש]], רב ביהכנ"ס '[[אנשי ליובאוויטש]]' ב[[לוד]] ומשפיע ב[[ישיבת תות"ל רמלה]]<br />
* בנו, הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - [[שליח]] הרבי והרב הראשי של מחוז קוסטנאי [[קזחסטן]], רכז פעולות עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש ומנהל הוצאת [[מעיינות הרז"א]]<br />
* בנו, הרב [[שמואל זלמנוב (מולדובה)|שמואל זלמנוב]] - משלוחי הרבי ב[[קישינב]], [[מולדובה]]<br />
* בנו, הרב [[חיים מאיר זלמנוב]] - ממנהלי '[[איגוד תלמידי הקבוצה]]', [[קראון הייטס]]<br />
* בנו, הת' לוי זלמנוב - מנהל ארגון [[לחלוחית גאולתית]] ועורך סדרת הספרים '[[עבודת התפילה בדור השביעי]]'<br />
* חתנו, הרב יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]]<br />
* חתנו, הרב מאיר נפרסטק - [[נוף הגליל]]<br />
* חתנו, הרב שניאור זלמן בכר - [[נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/הרב-משה-זלמנוב/ תגית: הרב משה זלמנוב]''', באתר '[[חב"ד אינפו]]' {{אינפו}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_0.html תיעוד בלעדי: הרב משה זלמנוב עם הרבי - יום לפני כ"ז אדר תשנ"ב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[https://tzhm770.blogspot.com/2024/05/blog-post.html עולם הכשרות כשליחות חיים: המפקח הוותיק הרב משה זלמנוב בראיון מרתק]''', באתר '[[צבאות השם מגדל העמק]]'<br />
<br />
{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]<br />
[[קטגוריה:סגל עיתון במחנה צבאות השם]]</div>174.244.145.181https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=845008משה זלמנוב2026-04-29T16:15:34Z<p>174.244.145.181: עריכה קישורים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]<br />
הרב '''משה זלמנוב''' (נולד ב[[כ"ב בשבט]] [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל '[[מכון כשרות בהידור]]', חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וממייסדי ישיבות חב"ד ב[[נוף הגליל]] (הישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|הגדולה]]). חבר הנהלה גשמית ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]], מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], וכן משמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]]. מרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]', מפקח ראשי במחלקת הכשרות בעפולה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] לרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] וליוכבד (לבית משפחת גרליק).<br />
<br />
בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש]] צפת.<br />
<br />
עקב מצב בריאותו של אביו לא נסע ב[[תשמ"א]] לשנת ה'[[קבוצה]]' ונותר בארץ. בשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן בתשמ"א כמזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשד"מ]]. בשנת [[תשמ"ה]] נסע לרבי במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] שב לאה"ק לשליחות במגדל העמק זאת במענה להצעה שקיבל, הרבי נתן ברכה והצלחה לשליחותו.<br />
תחילה שימש בהנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], השקיע בפיתוח מוסדות חב"ד מגדל העמק, בין היתר בהבאת חבר ילדותו הרב<br />
לוי וילמובסקי להנהלה הגשמית של הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נישא]] למרת חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].<br />
<br />
[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].<br />
<br />
במשך השנים סייע רבות לחמיו השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, ושיגר למולדובה, טונות רבים של מוצרים כשרים ומהודרים לטובת מוסדות החינוך, בתי הספר וגני הילדים, ישיבת תומכי תמימים ומוסדות חב"ד שבהנהלת חמיו הרב זלמן אבעלסקי.<br />
<br />
עמד מהמייסדים של בית הכנסת חב"ד הראשון בעיר, עשרות בשנים שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר, ופיתח רבות את בית הכנסת והרחבתו.<br />
כך גם סייע בהקמת בתי כנסת חב"ד נוספים במגדל העמק.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|הישיבה הגדולה]] בנוף הגליל.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] הקים את '[[מכון כשרות בהידור]] - המשמש לייעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן מספק המכון שירותי כשרות.<br />
<br />
שימש במשך תקופה כמפקח ראשי בבד"צ '[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]'.<br />
<br />
==מבצע כשרות==<br />
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]<br />
<br />
הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770, בניהולו מבצע כשרות רב היקף במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא זלמנוב]].<br />
<br />
בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, והכשיר מטבחים בבתים רבים ללא תמורה בכל אזור הצפון.<br />
<br />
הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] את שליחות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ־30 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור מערכות כשרות רבות. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.<br />
<br />
הרב זלמנוב משמש כמפקח ראשי במחלקת הכשרות בעפולה, ופועל לשפר ולהדר את כשרות העסקים, כך שיתאימו גם לאנ"ש חסידי חב"ד.<br />
<br />
==חבורת אנ"ש==<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]], הקים את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.<br />
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.<br />
<br />
במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.<br />
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".<br />
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שמעוניינים במצות זולות יותר.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|יוסי סלומון|כשרות שהיא שליחות חיים|1411|20}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - ממנהלי [[חיידר אור ליובאוויטש]], רב ביהכנ"ס '[[אנשי ליובאוויטש]]' ב[[לוד]] ומשפיע ב[[ישיבת תות"ל רמלה]]<br />
* בנו, הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - [[שליח]] הרבי והרב הראשי של מחוז קוסטנאי [[קזחסטן]], רכז פעולות עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש ומנהל הוצאת [[מעיינות הרז"א]]<br />
* בנו, הרב [[שמואל זלמנוב (מולדובה)|שמואל זלמנוב]] - משלוחי הרבי ב[[קישינב]], [[מולדובה]]<br />
* בנו, הרב [[חיים מאיר זלמנוב]] - ממנהלי '[[איגוד תלמידי הקבוצה]]', [[קראון הייטס]]<br />
* בנו, הת' לוי זלמנוב - מנהל ארגון [[לחלוחית גאולתית]] ועורך סדרת הספרים '[[עבודת התפילה בדור השביעי]]'<br />
* חתנו, הרב יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]]<br />
* חתנו, הרב מאיר נפרסטק - [[נוף הגליל]]<br />
* חתנו, הרב שניאור זלמן בכר - [[נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/הרב-משה-זלמנוב/ תגית: הרב משה זלמנוב]''', באתר '[[חב"ד אינפו]]' {{אינפו}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_0.html תיעוד בלעדי: הרב משה זלמנוב עם הרבי - יום לפני כ"ז אדר תשנ"ב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[https://tzhm770.blogspot.com/2024/05/blog-post.html עולם הכשרות כשליחות חיים: המפקח הוותיק הרב משה זלמנוב בראיון מרתק]''', באתר '[[צבאות השם מגדל העמק]]'<br />
<br />
{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]<br />
[[קטגוריה:סגל עיתון במחנה צבאות השם]]</div>174.244.145.181https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=845007משה זלמנוב2026-04-29T16:14:35Z<p>174.244.145.181: עריכה, קישורים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב זלמנוב בכנס הראלי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמנוב באחד מכנסי [[סניף צבאות השם מגדל העמק|צבאות השם]]]]<br />
הרב '''משה זלמנוב''' (נולד ב[[כ"ב בשבט]] [[תשכ"א]], 1961) הוא משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל "מכון כשרות בהידור", חבר וועד הנהלת "[[ניידות חב"ד]]" וממייסדי ישיבות חב"ד ב[[נוף הגליל]] (הישיבה ה[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|קטנה]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|הגדולה]]). חבר הנהלה גשמית ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]], מנהל [[סניף צבאות השם מגדל העמק]], וכן משמש גם כמפקח ויועץ לעניני [[כשרות]]. מרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]', מפקח ראשי במחלקת הכשרות בעפולה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ב שבט]] [[תשכ"א]] ב[[כפר חב"ד]] לרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] וליוכבד (לבית משפחת גרליק).<br />
<br />
בצעירותו למד במוסדות החינוך המקומיים ובת"ת בלוד, ישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ישיבת "[[תורת אמת]]" ירושלים, ישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש]] צפת.<br />
<br />
עקב מצב בריאותו של אביו לא נסע ב[[תשמ"א]] לשנת ה'[[קבוצה]]' ונותר בארץ. בשנת [[תש"מ]] עבד כמזכיר ב[[צא"ח]] [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן בתשמ"א כמזכיר "הוועד לכתיבת [[ספר תורה לילדי ישראל]] שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]". בשנת [[תשמ"ב]] התמנה למזכיר "[[רשת אהלי יוסף יצחק]]" ומנהל גני חב"ד עד שלהי שנת [[תשד"מ]]. בשנת [[תשמ"ה]] נסע לרבי במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br />
<br />
ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]] שב לאה"ק לשליחות במגדל העמק זאת במענה להצעה שקיבל, הרבי נתן ברכה והצלחה לשליחותו.<br />
תחילה שימש בהנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], השקיע בפיתוח מוסדות חב"ד מגדל העמק, בין היתר בהבאת חבר ילדותו הרב<br />
לוי וילמובסקי להנהלה הגשמית של הישיבה.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[נישואין|נישא]] למרת חנה, בתו של הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]].<br />
<br />
[[קובץ:כותב בספר תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב כותב אות בספר תורה לע"נ חמיו, הרב אבלסקי]]<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]], הקים את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]] לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].<br />
<br />
במשך השנים סייע רבות לחמיו השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, ושיגר למולדובה, טונות רבים של מוצרים כשרים ומהודרים לטובת מוסדות החינוך, בתי הספר וגני הילדים, ישיבת תומכי תמימים ומוסדות חב"ד שבהנהלת חמיו הרב זלמן אבעלסקי.<br />
<br />
עמד מהמייסדים של בית הכנסת חב"ד הראשון בעיר, עשרות בשנים שימש כ[[גבאי]] בבית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר, ופיתח רבות את בית הכנסת והרחבתו.<br />
כך גם סייע בהקמת בתי כנסת חב"ד נוספים במגדל העמק.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ד]] ייסד יחד עם הרב [[מנחם מנדל נחשון]] ור' איציק פינטו, את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|הישיבה הגדולה]] בנוף הגליל.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] הקים את '[[מכון כשרות בהידור]] - המשמש לייעוץ והכוונה בעניני כשרות, כמו כן מספק המכון שירותי כשרות.<br />
<br />
שימש במשך תקופה כמפקח ראשי בבד"צ '[[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]]'.<br />
<br />
==מבצע כשרות==<br />
[[קובץ:משה זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב במהלך פיקוח על בציר ענבים]]<br />
<br />
הזהיר טפי שלו, הוא [[מבצע כשרות]], עליו קיבל עידודים ומענות בלתי פוסקים מהרבי, בבחרותו בישיבת תומכי תמימים המרכזית -770, בניהולו מבצע כשרות רב היקף במסגרת 'הועדה לדוברי [[עברית]] - חב"ד' בניהלו של אחיו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא זלמנוב]].<br />
<br />
בהגעתו למגדל העמק המשיך בשליחות זו, והכשיר מטבחים בבתים רבים ללא תמורה בכל אזור הצפון.<br />
<br />
הרב זלמנוב רואה ב[[מבצע כשרות]] את שליחות חייו שקיבל מהרבי, והחל לעסוק כ[[משגיח]] ומפקח [[כשרות]] מקצועי ומוביל בתחום מלפני למעלה מ־30 שנה בעיקר במפעלי [[מזון]] הצפון הארץ עבור מערכות כשרות רבות. במהלך השנים הפך לבר סמכא בנושא, ורבים מתייעצים איתו בנושאי כשרות.<br />
<br />
הרב זלמנוב משמש כמפקח ראשי במחלקת הכשרות בעפולה, ופועל לשפר ולהדר את כשרות העסקים, כך שיתאימו גם לאנ"ש חסידי חב"ד.<br />
<br />
==חבורת אנ"ש==<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]], הקים את "חבורת אנ"ש" - בכדי להקל על ציבור אנ"ש להשתתף ב'חבורה' של אפיית [[מצות]] בתכלית ההידור ובמחירים סבירים. מצות "חבורת אנ"ש" מבוקשות בכל הארץ.<br />
ה'חבורה' ידועה בהדוריה המיוחדים, כולל הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הקפדה שכל אפיית המצות תהיה רק על ידי מערוכי עץ ונייר (ללא שימוש במתכת), האפייה בתנור אבן המוסק בעצי זית.<br />
<br />
במשך השנים (משנת [[תשס"ה]]), הצטרפו ל'חבורה' הרב [[בועז לרנר]] והרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], רבה של קהילת חב"ד בלוד.<br />
בשנת [[תש"ע]], הצטרף ל'חבורה' הרב [[אהרון יעקב שווי]], רבה של שכונת "[[קראון הייטס]]".<br />
עקב הביקוש הרב, בשנת [[תשע"ד]] פתח הרב זלמנוב 'חבורה' נוספת הנקראת 'ופרצת', אך 'חבורה' זו היא ללא הידורי [[אדמו"ר הרש"ב]] (עץ ונייר), בכדי לתת מענה לאנ"ש שמעוניינים במצות זולות יותר.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|יוסי סלומון|כשרות שהיא שליחות חיים|1411|20}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] - ממנהלי [[חיידר אור ליובאוויטש]], רב ביהכנ"ס '[[אנשי ליובאוויטש]]' ב[[לוד]] ומשפיע ב[[ישיבת תות"ל רמלה]]<br />
* בנו, הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - [[שליח]] הרבי והרב הראשי של מחוז קוסטנאי [[קזחסטן]], רכז פעולות עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש ומנהל הוצאת [[מעיינות הרז"א]]<br />
* בנו, הרב [[שמואל זלמנוב (מולדובה)|שמואל זלמנוב]] - משלוחי הרבי ב[[קישינב]], [[מולדובה]]<br />
* בנו, הרב [[חיים מאיר זלמנוב]] - ממנהלי '[[איגוד תלמידי הקבוצה]]', [[קראון הייטס]]<br />
* בנו, הת' לוי זלמנוב - מנהל ארגון [[לחלוחית גאולתית]] ועורך סדרת הספרים '[[עבודת התפילה בדור השביעי]]'<br />
* חתנו, הרב יוסף יצחק פרידמן - [[צפת]]<br />
* חתנו, הרב מאיר נפרסטק - [[נוף הגליל]]<br />
* חתנו, הרב שניאור זלמן בכר - [[נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/הרב-משה-זלמנוב/ תגית: הרב משה זלמנוב]''', באתר '[[חב"ד אינפו]]' {{אינפו}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_0.html תיעוד בלעדי: הרב משה זלמנוב עם הרבי - יום לפני כ"ז אדר תשנ"ב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
*'''[https://tzhm770.blogspot.com/2024/05/blog-post.html עולם הכשרות כשליחות חיים: המפקח הוותיק הרב משה זלמנוב בראיון מרתק]''', באתר '[[צבאות השם מגדל העמק]]'<br />
<br />
{{מיון רגיל:זלמנוב, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות רשת אהלי יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]<br />
[[קטגוריה:סגל עיתון במחנה צבאות השם]]</div>174.244.145.181https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91_(%D7%9C%D7%95%D7%93)&diff=845006ישראל יצחק זלמנוב (לוד)2026-04-29T16:09:38Z<p>174.244.145.181: עריכה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יצחק זלמנוב]]<br />
הרב '''ישראל יצחק זלמנוב''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1988) הוא משפיע ב[[לוד]], ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] אשר שימש בה כמנהל רוחני, משפיע וחבר הנהלת [[את"ה המרכזי]], כיום משמש כמנהל השכבה הבוגרת ב[[חיידר אור ליובאוויטש]], רב ביהכנ"ס 'אנשי ליובאוויטש' בלוד, החל משנת [[תשפ"ז]] ישמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים רמלה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:הרב ישראל יצחק זלמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמנוב נואם בכנס [[כ"ח ניסן]] של [[מטה משיח]]]]<br />
נולד ב[[כ"ח תשרי]] [[תשמ"ט]], לאביו הרב [[משה זלמנוב]] ולאמו מרת חנה משלוחי הרבי ב[[מגדל העמק]]. נקרא על שם סבו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] שנפטר כמה שנים לפני שנולד. בשנת [[תשנ"ח]] הקים (יחד עם אביו), את [[סניף צבאות השם מגדל העמק]].<br />
<br />
למד בישיבה קטנה [[תות"ל נתניה|בנתניה]] ושימש כראש [[את"ה]] ולאחר מכן ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבה הגדולה בצפת]], שם גם היה חבר ב[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת#מערכת פלפולים|מערכת 'שערי ישיבה']]. בשנת [[תשס"ח]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובשנה שלאחר מכן נסע [[התלמידים השלוחים|לשליחות]] בישיבת חב"ד ב[[רמת אביב]].<br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת תשע"ב עם רעייתו חיה מושקא בת הרב [[ברוך מרגליות]] וקבע את מגוריו ב[[לוד]] והחל לשמש כמשפיע ומורה ב[[תלמוד תורה לוד|תלמוד תורה בעיר]].<br />
<br />
בשנת תשע"ו הקים ביחד עם הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן ישיבה קטנה בעיר ראשון לציון, שם שימש כמשפיע ראשי, ור"מ בנוסף לתפקידו כחבר ההנהלה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] החליט ביחד עם הנהלת הישיבה על ריענון צוות הרבנים בעקבות כניסת הישיבה למשכן חדש בעיר [[בית שמש]] ומתוקף החלטה זאת הוחלט למנות את הרב [[שלום דובער וולפא]] למשפיע ראשי במקומו, ולמנותו לתפקיד המנהל הרוחני של הישיבה. בנוסף לניהול הרוחני, שימש הרב זלמנוב כאחראי מבצעים, ר"מ בגמרא עיונא וחבר הנהלת הישיבה{{הערה|עזב את תפקידיו בישיבה בבית שמש בשנת תשפ"ב.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] הוציא סדרת שיעורים מקוונים המיועדים לתלמידי כיתה ח', בה הוא מכין אותם להתמודדות נכונה בישיבה המצפה להם.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ג]] נקרא לנהל את השכבה הבוגרת בחדר [[חדר אור ליובאוויטש|אור ליובאוויטש]] בכפר חב"ד.<br />
<br />
הרב זלמנוב חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ו]] פורסם שהוא עתיד לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים רמלה]] שעתידה להפתח בשנת [[תשפ"ז]].<br />
<br />
==ספרים==<br />
[[קובץ:בדרך תמים .jpg|שמאל|ממוזער|כריכת הספר]]<br />
כתב את הספר '''בדרך תמים''' הוא ספר שמיועד להכנת [[צבאות השם|חיילי צבאות השם]] להיות [[תמימים]], והוצא לאור על ידי תנוער הנוער צבאות השם והוצא לאור לקראת [[ה' טבת]] [[תשע"ז]].<br />
<br />
בספר מסופר איך נוסדה [[תומכי תמימים]], על מעלת התמימים, איך [[תמים]] צריך להתנהג, מה תמים צריך לעשות בזמנו הפנוי, וכו'. הספר מלמד כל מה שצריך לדעת בשביל להיות "תמים" מן המנין. בספר מובאות שיחות של [[רבותינו נשיאנו]] על תומכי תמימים והמעלה שלה, וכן [[סיפור חסידי|סיפורים]] שממחישים לקורא את ה[[שיחות]]. הספר ממחיש לתמים המתחיל את החשיבות של: [[חת"ת|לימוד השיעורים היומיים]], [[לימוד הרמב"ם|לימוד יומי ברמב"ם]], [[לימוד גאולה ומשיח]], הליכה ל[[עשרת המבצעים|מבצעים]], תקנת ה[[עשה לך רב]] ועוד ועוד. בספר כ-35 פרקים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*תגית '''[https://chabad.info/tag/הרב-ישראל-יצחק-זלמנוב/ ישראל יצחק זלמנוב]''' ב{{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זלמנוב, ישראל יצחק (לוד)}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חדר אור ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מרגליות]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלוד]]</div>174.244.145.181https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%99_%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=845004יהי כבוד (ניגון)2026-04-29T16:05:05Z<p>174.244.145.181: עריכה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון "יהי כבוד"|אחר=קטע "יהי כבוד" בתפילת שחרית|ראו=[[יהי כבוד]]}}{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br />
ניגון '''יהי כבוד''' הוא [[ניגון]] שהולחן בשנת [[תשס"ה]] לכבוד [[יום הולדת]]ו ה-103 של [[הרבי]] - [[י"א בניסן]], על ידי [[תמים|הת']] לוי יצחק ומנחם מענדל קראוס.<br />
<br />
אף על פי שבאותה [[לוח השנה העברי|שנה]], בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון '[[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ברכי נפשי]]' שהולחן על ידי הרב [[מנחם מענדל לבקיבקר]], [[ניגוני חב"ד|ניגון]] זה התקבל אצל החסידים וה[[תמימים]], ומנגנים אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]].<br />
<br />
==מילות הניגון==<br />
{{ציטוט|<br />
יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו:<br />
<br />
יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:<br />
<br />
אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי:<br />
<br />
יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בֵּה':<br />
<br />
חַי וְקַיָּם בְּגוּף גַּשְׁמִי לְעוֹלָם וָעֶד בְּ-770:|מקור=תהלים קד, ב; יט; כג (בשינוי)}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[תהלים ק"ד]]<br />
* [[ניגונים על פרקי הרבי]]<br />
* [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ניגון ברכי נפשי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/d/da/קד_-_יהי_כבוד.mp3 להאזנה לניגון] {{צליל}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>174.244.145.181