https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=174.197.149.239חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T05:09:50Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&diff=383503שושלת צ'רקס2020-08-18T14:54:02Z<p>174.197.149.239: /* שושלת טומשפול */ עריכה</p>
<hr />
<div>במשפחת בית רבי היו כמה צאצאים שהיו אדמו"רים בחצרות לא חבדיות. הבולטים מביניהם הם חתנו של אדמור האמצעי רבי יעקב ישראל טברסקי מצרק'ס וכן שני חצרות שאדמוריהם נשאו את השם משפחה שניאורסון והם צאצאי האדמורים הם יוסף יצחק שניאורסון בנו של הצמח צדק חתנו של הצ'רקעסער, שהקים לבקשת האחרון את חסידות אוורוטש והשני זה שושלת טומשפול שהוקם על ידי בנו של [[מנחם נחום שניאורסון]]<br />
<br />
==צרק'ס==<br />
{{להשלים}}<br />
[[יעקב ישראל טברסקי]]<br />
<br />
==שושלת אוורוטש==<br />
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], עוד בחיי אביו חצר [[חסידות אוורוטש]] בעיירה אוורוטש. <br />
<br />
היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. <br />
<br />
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].<br />
<br />
==שושלת טומשפול==<br />
{{להשלים}}<br />
בנוסף, רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טברסקי]], בנו של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], שימש באדמו"רות בעיר טומשפול, גם הוא הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל.<br />
<br />
את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], הנהיג את חצר טומושפול ולאחר כמה שנים עבר לארצות הברית, ושם לאחר כמה שנים עבר ל[[קראון הייטס]], בלוויתו השתתף הרבי, והוא נקבר מאחורי [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=383502חיים משה יהושע טברסקי (נין אדמו"ר האמצעי)2020-08-18T14:53:17Z<p>174.197.149.239: /* קישורים חיצוניים */ לא היה חבד</p>
<hr />
<div>ה[[אדמו"ר]] ה[[רב]] ה[[קדוש]] רבי '''משה חיים יהשע שניאורסון טברסקי'''{{הערת שוליים|כן היה חותם את שמו, ע"ש שני סבותיו.}} היה האדמו"ר מטומשפול (וקוידינוב), ונינו בן אחר בן של אדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בערך בשנת [[תר"ל]]{{הערת שוליים|על פי שיחת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] והאבלים בעת [[ניחום אבלים]] לאחר פטירתו, [[אלול]] [[תשי"ט]].}} לאביו ה[[אדמו"ר]] ה[[רב]] ר' [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טווערסקי]]{{הערת שוליים|בנו של ר' [[מנחם נחום]], בן [[אדמו"ר האמצעי]].}}, ונתחנך על-ידי סביו ר' [[יעקב ישראל טברסקי|יעקב ישראל מצ'רקאס]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|בעל בתו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה טברסקי]].}}. כמו"כ התברך מפי קרוביו ה[[צדיק]]ים רבי דוד מטלנא ור' יוחנן טברסקי מרחמטריבסקא. <br />
בגיל צעיר [[סמיכה לרבנות|נסמך]] על ידי הגאון ר' [[דוד קרלינר]] ועל-ידי הגה"ח ר' [[מנחם נחום ירושלמסקי]]{{הערת שוליים|תולדות אנשי שם, מאת א. ראנד, [[ניו יורק]], [[תש"י]].}}.<br />
<br />
בזיווג ראשון [[נישואין|נשא]] את מרת שיינדל ליבעסון, אלא שהיא נפטרה בגיל צעיר. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את מרת מנוחה נעמי בת ה[[אדמו"ר]] ר' [[יוסף מקוידנוב]], הוא החל לגור ליד חותנו ופעל רבות למען [[חסידות קוידנוב]], הקים כולל כספי, [[ישיבה]] וכו', עד לפטירתו של חותנו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ד]], עקב [[המהפכה הקומוניסטית]] עקר ל[[ארצות הברית]], והקים [[בית מדרש]] בו התקבצו שרידי [[חסיד]]י [[צ'רנוביל]], [[טומושפיל]] ו[[קוידנוב]]. בסביבות שנת [[ת"ש]]{{הערת שוליים|כפי הנראה עקב בא [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]].}} העביר בית מדרשו סמוך ל[[770]], ברח' [[איסטרען פארקווי]] שבשכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
פעל רבות בשיתוף עם [[מחנה ישראל]] למען [[טהרת המשפחה]] והקים מאות [[מקווה|מקוואות]] ברחבי [[ארה"ב]].<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
נפטר באור ל[[י"א אלול]] [[תשי"ט]].<br />
<br />
ביום {{הערת שוליים|עדותו של ר' [[יהודה לייב גרונר]].}}י"א [[אלול]] אחרי [[קריאת התורה]] נכנסו אנשי [[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד|חברא קדישא]] ל[[רבי]] ושאלו אותו על-דבר מקום הקבורה, ואמר שאינו מתערב בזה. הלכו ל[[הרבנית נחמה דינה]] והתייעצו עמה, והציע שיקברו ב[[בית החיים מונטיפיורי]], בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. אחר-כך שאלו את [[הרבי]] אם הארון יעבור ליד [[770]], וענה: "הרי [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] התפלל [[770|כאן]] שנים רבות".<br />
<br />
כשהכניסו את הארון ל[[מכונית]] אמר הרבי שמישהו ישב סמוך לארון ועוד אחד ישב ליד הנהג, אבל יפתחו את החלון{{הערת שוליים| "בהלוויה השתתף גם כ"ק [[אברהם יהושע העשיל|האדמו"ר מקופישניץ]]. מפני איזו סיבה התעכב הארון והרבי שאל את האדמו"ר מדוע מתעכבים והאדמו"ר ענה שאצלם הייתה קפידא שלא להוביל בחינם". (ר' [[לייבל גרונר]]).}}. כשנכנסה הלוויה לבית החיים עמד הרבי בחוץ{{הערת שוליים|הרבי הסביר שאם יכנס לתוך בית החיים יצטרך להגיע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ולזה צריך הכנה מוקדמת. (מפי הנ"ל).}}<br />
<br />
נקבר מספר שורות מאחורי אדמו"ר הריי"צ. מסביב קברו הוקמה גדר קטנה.<br />
<br />
כשחזרו מאוהל ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן דוכמן]] לומר [[קדיש]] אחרי הנפטר, ר' זלמן הסכים{{הערת שוליים|למרות שהאדמו"ר השאיר בן - וזהו כדי להודיע חשיבות האדמו"ר.}}.<br />
<br />
ביום י"ד [[אלול]] בערב הגיע [[הרבי]] לנחם את האבלים. כשהגיע היו באמצע לימדו [[משניות]] והרבי התיישב והקשיב ללימוד. לאחר מכן התפללו [[ערבית]] אך הרבי לא התפלל עמהם רק ישב.<br />
<br />
אחרי התפילה בירר הרבי פרטים אודות הנפטר ולאחר מכן אמר דברים קצרים בשבח הנפטר{{הערת שוליים|וסיים בתפילה ל'[[תחיית המתים|הקיצו ורננו שוכני עפר]]'.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ר' לוי יצחק שניאורסון טברסקי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*הרב עמרם בלוי, '''בנו... רבי משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי''', בתוך '''תולדות שושלת טאמאשפיל-טשערנוביל''', [[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ו{{הערת שוליים|עליו התבסס מאמרנו זה}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://anash.org/reb-moshele-schneersohn-60-years-since-his-passing/ רבי משה'לה שניאורסון: 60 שנה לפטירתו]'''{{אנש}}<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שניאורסון טברסקי, משה חיים יהושע}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&diff=383501שיחה:שושלת צ'רקס2020-08-18T14:52:41Z<p>174.197.149.239: +</p>
<hr />
<div>איני יודע אם יש לציין את [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] או לא. כי אז מתחיל כל שושלתו עד אדמורי סאטמר ובאבוב דהיום. ולא יודע אם כדאי</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%91_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%9C)&diff=383500מרדכי דב טברסקי (טומושפול)2020-08-18T14:51:13Z<p>174.197.149.239: לא היה חבד</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר מטומושפול|אחר=אדמו"ר מהורנסטייפל|ראו=[[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]}}<br />
הרב '''מרדכי דוב טוורסקי''' הינו בנם של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]] והרבנית [[שרה פריידא (נכדת אדמו"ר האמצעי)|שרה פריידא]]. <br />
<br />
ר' מרדכי דוב נקרא על שם זקניו - [[אדמו"ר האמצעי]] ור' [[מרדכי מטשרנוביל]]. הוא קרא לשם משפחתו טוורסקי למרות ששם משפחתו של אביו היה שניאורסון.<br />
<br />
ר' מרדכי שימש ברבנות ואדמו"רות בעיר טומשפאל, והיו לו חסידים אף מעבר למקום מושבו.<br />
<br />
ב[[ט"ז ניסן תר"פ]] נפטר.<br />
<br />
את מקומו באדמו"רות מילא בנו רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]].<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{מיון רגיל:טברסקי, מרדכי דב}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%91_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%9C)&diff=383499מרדכי דב טברסקי (טומושפול)2020-08-18T14:50:56Z<p>174.197.149.239: לא היה חבד</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר מטומושפול|אחר=אדמו"ר מהורנסטייפל|ראו=[[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]}}<br />
הרב '''מרדכי דוב טוורסקי''' הינו בנם של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]] והרבנית [[שרה פריידא (נכדת אדמו"ר האמצעי)|שרה פריידא]]. <br />
<br />
ר' מרדכי דוב נקרא על שם זקניו - [[אדמו"ר האמצעי]] ור' [[מרדכי מטשרנוביל]]. הוא קרא לשם משפחתו טוורסקי למרות ששם משפחתו של אביו היה שניאורסון.<br />
<br />
ר' מרדכי שימש ברבנות ואדמו"רות בעיר טומשפאל, והיו לו חסידים אף מעבר למקום מושבו.<br />
<br />
ב[[ט"ז ניסן תר"פ]] נפטר.<br />
<br />
את מקומו באדמו"רות מילא בנו רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]].<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{מיון רגיל:טברסקי, מרדכי דב}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%91_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%9C)&diff=383498מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)2020-08-18T14:50:48Z<p>174.197.149.239: /* קישורים חיצוניים */ לא היה חבד</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר מהורנסטייפל|אחר=אדמו"ר מטומושפול|ראו=[[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)]]}}<br />
רבי '''מרדכי דב טברסקי''' ([[כ"ט בכסלו]] ה'[[ת"ר]] – [[כ"ב באלול]] ה'[[תרס"ג]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון ל[[חסידות הורנסטייפל|שושלת הורניסטייפל]], ונינו של [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
נולד ב[[הורניסטייפל]] שב[[אוקראינה]] בכ"ט בכסלו ה'ת"ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'{{הערה|בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מ[[אניפולי]] בן רבי [[משולם זושא מאניפולי]]}} ולרבנית שטערנא פייגא בתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מטשערקאס, חתנו של אדמו"ר האמצעי. <br />
<br />
בגיל שש או תשע שנים התייתם רבי מרדכי דב מאמו וסבו רבי יעקב ישראל גדלו וחנכו, ולכן כונה שם משפחתו 'טברסקי'. נישא לרייצא בתו השמינית של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. אירוסי הזוג נערכו בהיותם בני שלוש עשרה שנה כשאביה של הכלה טרם ראה את חתנו. חתונתם נערכה בהוסיאטין.<br />
<br />
בהוראת סבו החל רבי מרדכי דב בשנת ה'[[תרכ"ג]] לנהוג באדמו"רות בהורניסטייפל שם התקבצו סביבו חסידים רבים. לאחר פטירת סבו ב[[י"ג באלול]] ה'[[תרל"ו]] נהרו אליו חסידים רבים מחסידי צ'רקס. כן הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו.<br />
<br />
נפטר בכ"ב באלול ה'תרס"ג , בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו.<br />
<br />
תולדותיו נדפסו בספר "רבינו הקדוש מהארנסטייפל"{{הערה|על ידי הרב צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה" בני ברק שבט תשע"ז.}}.<br />
<br />
== צאצאיו ==<br />
*בתו שטרנא פייגה, אשת רבי נחום זלמן שניאורסון מצ'רקס (נכדו של דודו רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מאוורוטש). <br />
*בתו חיה מלכה, אשת רבי משה גוטרמן מקייב בנו של רבי דוד מסאווראן.<br />
*בנו רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן, חתן רבי משה הורוביץ מרוזבדוב, שימש כאדמו"ר באיגנטובקה שברוסיה ואחר כך בקרוסנא שבגליציה.<br />
*בתו שרה מרים, אשת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.<br />
*בנו רבי חיים משה צבי, חתן רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקה, שימש כאדמו"ר אחר פטירת אביו.<br />
*בנו רבי בן ציון יהודה לייב, ממלא מקום אביו בהורנסטייפל, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה.<br />
*בתו יוכבד רבקה, אשת רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ.<br />
*בנו רבי ברוך דוד מקלינקוביץ', חתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב.<br />
*אסתר הנדל, אשת רבי חיים ישעיה שניאורסון בנו של רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]].<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*'''עמק שאלה''' - שו"ת<br />
*'''עמק החכמה על התורה''' - פלפולים<br />
*'''פלא יועץ על התורה ומועדים''' - תורת החסידות<br />
*'''חיבור לטהרה הלכות [[נטילת ידיים]] ומקוואות'''<br />
*'''תורי זהב''' - הלכות רבית<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* צבי בריננער, '''רבינו הקדוש מהארנסטייפל''', מכון "זיכרון משה", [[בני ברק]], שבט תשע"ז, ספר מיוחד לתולדותיו.<br />
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''', חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' כא-סא.<br />
* צבי בריננער, '''רבינו הקדוש מראצפערט''', מכון "זיכרון משה", בני ברק תשס"ח, עמ' לו-מא, שלה-שמה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1531&pgnum=1 ספרו "שו"ת עמק שאלה"] באתר היברובוקס.<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8358&pgnum=1 ספרו "תורי זהב" על הלכות ריבית] באתר היברובוקס.<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:טברסקי, מרדכי דב}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%91_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%9C)&diff=383496מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)2020-08-18T14:50:15Z<p>174.197.149.239: /* קישורים חיצוניים */ לא היה חבד</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר מהורנסטייפל|אחר=אדמו"ר מטומושפול|ראו=[[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)]]}}<br />
רבי '''מרדכי דב טברסקי''' ([[כ"ט בכסלו]] ה'[[ת"ר]] – [[כ"ב באלול]] ה'[[תרס"ג]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון ל[[חסידות הורנסטייפל|שושלת הורניסטייפל]], ונינו של [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
נולד ב[[הורניסטייפל]] שב[[אוקראינה]] בכ"ט בכסלו ה'ת"ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'{{הערה|בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מ[[אניפולי]] בן רבי [[משולם זושא מאניפולי]]}} ולרבנית שטערנא פייגא בתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מטשערקאס, חתנו של אדמו"ר האמצעי. <br />
<br />
בגיל שש או תשע שנים התייתם רבי מרדכי דב מאמו וסבו רבי יעקב ישראל גדלו וחנכו, ולכן כונה שם משפחתו 'טברסקי'. נישא לרייצא בתו השמינית של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. אירוסי הזוג נערכו בהיותם בני שלוש עשרה שנה כשאביה של הכלה טרם ראה את חתנו. חתונתם נערכה בהוסיאטין.<br />
<br />
בהוראת סבו החל רבי מרדכי דב בשנת ה'[[תרכ"ג]] לנהוג באדמו"רות בהורניסטייפל שם התקבצו סביבו חסידים רבים. לאחר פטירת סבו ב[[י"ג באלול]] ה'[[תרל"ו]] נהרו אליו חסידים רבים מחסידי צ'רקס. כן הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו.<br />
<br />
נפטר בכ"ב באלול ה'תרס"ג , בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו.<br />
<br />
תולדותיו נדפסו בספר "רבינו הקדוש מהארנסטייפל"{{הערה|על ידי הרב צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה" בני ברק שבט תשע"ז.}}.<br />
<br />
== צאצאיו ==<br />
*בתו שטרנא פייגה, אשת רבי נחום זלמן שניאורסון מצ'רקס (נכדו של דודו רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מאוורוטש). <br />
*בתו חיה מלכה, אשת רבי משה גוטרמן מקייב בנו של רבי דוד מסאווראן.<br />
*בנו רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן, חתן רבי משה הורוביץ מרוזבדוב, שימש כאדמו"ר באיגנטובקה שברוסיה ואחר כך בקרוסנא שבגליציה.<br />
*בתו שרה מרים, אשת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.<br />
*בנו רבי חיים משה צבי, חתן רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקה, שימש כאדמו"ר אחר פטירת אביו.<br />
*בנו רבי בן ציון יהודה לייב, ממלא מקום אביו בהורנסטייפל, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה.<br />
*בתו יוכבד רבקה, אשת רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ.<br />
*בנו רבי ברוך דוד מקלינקוביץ', חתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב.<br />
*אסתר הנדל, אשת רבי חיים ישעיה שניאורסון בנו של רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]].<br />
<br />
== ספריו ==<br />
*'''עמק שאלה''' - שו"ת<br />
*'''עמק החכמה על התורה''' - פלפולים<br />
*'''פלא יועץ על התורה ומועדים''' - תורת החסידות<br />
*'''חיבור לטהרה הלכות [[נטילת ידיים]] ומקוואות'''<br />
*'''תורי זהב''' - הלכות רבית<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* צבי בריננער, '''רבינו הקדוש מהארנסטייפל''', מכון "זיכרון משה", [[בני ברק]], שבט תשע"ז, ספר מיוחד לתולדותיו.<br />
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''', חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' כא-סא.<br />
* צבי בריננער, '''רבינו הקדוש מראצפערט''', מכון "זיכרון משה", בני ברק תשס"ח, עמ' לו-מא, שלה-שמה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1531&pgnum=1 ספרו "שו"ת עמק שאלה"] באתר היברובוקס.<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8358&pgnum=1 ספרו "תורי זהב" על הלכות ריבית] באתר היברובוקס.<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:טברסקי, מרדכי דב}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%9B%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=383495נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)2020-08-18T14:49:53Z<p>174.197.149.239: לא היה חבד</p>
<hr />
<div>ה[[אדמו"ר]] '''נחום דובער שניאורסון''' נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[ה'תר"ב]] לאביו ה[[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] ולאמו חנה (לבית [[טברסקי]] בת ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]]). הוא היה בן הזקונים של אביו. <br />
<br />
אביו שימש ב[[אדמו"ר]]ות בעיר [[אוורוטש]] ולאחר [[הסתלקות]] אביו מילא האדמו"ר נחום דובער את מקומו.<br />
<br />
האדמו"ר נחום דובער היה אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה]] אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאד ואמר עליו "גיסי הוא עובד ה' באמת בלב נשבר".<br />
<br />
בחודשים האחרונים לחייו חלה ונסע לעיר [[קייב]], שם עבר ניתוח ונסתלק לאחר כמה ימים ב[[ח' כסלו]] [[תרנ"ו]]. מנוחתו כבוד בקייב.<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תר"ב]] - [[ח' טבת]] [[תרנ"ו]]|הבא=[[חסידות צ'רנוביל]]}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון נחום דובער]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%9B%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=383494נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)2020-08-18T14:49:42Z<p>174.197.149.239: לא נכון</p>
<hr />
<div>ה[[אדמו"ר]] '''נחום דובער שניאורסון''' נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[ה'תר"ב]] לאביו ה[[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] ולאמו חנה (לבית [[טברסקי]] בת ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]]). הוא היה בן הזקונים של אביו. <br />
<br />
אביו שימש ב[[אדמו"ר]]ות בעיר [[אוורוטש]] ולאחר [[הסתלקות]] אביו מילא האדמו"ר נחום דובער את מקומו.<br />
<br />
האדמו"ר נחום דובער היה אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה]] אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאד ואמר עליו "גיסי הוא עובד ה' באמת בלב נשבר".<br />
<br />
בחודשים האחרונים לחייו חלה ונסע לעיר [[קייב]], שם עבר ניתוח ונסתלק לאחר כמה ימים ב[[ח' כסלו]] [[תרנ"ו]]. מנוחתו כבוד בקייב.<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תר"ב]] - [[ח' טבת]] [[תרנ"ו]]|הבא=[[חסידות צ'רנוביל]]}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון נחום דובער]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון נחום דובער]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=383492יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2020-08-18T14:49:19Z<p>174.197.149.239: /* קישורים חיצונים */ כך הרבי רייץ בהקריאה והקדושה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]<br />
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. <br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.<br />
<br />
== הנהגתו באדמו"רות ==<br />
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה להחזיק אותו על שולחנו, למרות שהדבר היה קשה עליו. בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק), והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו ומאידך להקל עליו את החזקתו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. <br />
<br />
הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br />
<br />
הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.<br />
<br />
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].<br />
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.<br />
* בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]]. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' משה הורנשטיין.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]<br />
{{סדרה|הקודם=[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טברסקי|שניאורסון]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=383491יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2020-08-18T14:48:56Z<p>174.197.149.239: /* קישורים חיצונים */לא היה אדמור חבדי</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]<br />
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. <br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.<br />
<br />
== הנהגתו באדמו"רות ==<br />
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה להחזיק אותו על שולחנו, למרות שהדבר היה קשה עליו. בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק), והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו ומאידך להקל עליו את החזקתו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. <br />
<br />
הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br />
<br />
הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.<br />
<br />
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].<br />
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.<br />
* בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]]. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' משה הורנשטיין.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]<br />
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טברסקי|שניאורסון]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=383488תבנית:חצרות2020-08-18T14:36:20Z<p>174.197.149.239: +</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות חב"ד שהתפצלו לתקופת מה</font><br />
|-<br />
| [[חב"ד סטרשלה]] {{!}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת הצמח צדק]]: [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] {{*}} [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] {{*}} [[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות לא חב"דיות של שושלת משפחת שניאורסון</font><br />
|-<br />
| [[חצרות שושלת משפחת שניאורסון]] • [[חסידות אוורוטש]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות חב"ד - סטרשלה|סטרשלה]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=383487תבנית:חצרות2020-08-18T14:35:58Z<p>174.197.149.239: עריכה</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות חב"ד שהתפצלו לתקופת מה</font><br />
|-<br />
| [[חב"ד סטרשלה]] {{!}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת הצמח צדק]]: [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] {{*}} [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] {{*}} [[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות לא חבדיות של שושלת משפחת שניאורסון</font><br />
|-<br />
| [[חצרות שושלת משפחת שניאורסון]] • [[חסידות אוורוטש]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות חב"ד - סטרשלה|סטרשלה]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=383486תבנית:חצרות2020-08-18T14:35:33Z<p>174.197.149.239: עיצוב</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות חב"ד שהתפצלו לתקופת מה</font><br />
|-<br />
| [[חב"ד סטרשלה]] • [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת הצמח צדק]]: [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] {{*}} [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] {{*}} [[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות לא חבדיות של שושלת משפחת שניאורסון</font><br />
|-<br />
| [[חצרות שושלת משפחת שניאורסון]] • [[חסידות אוורוטש]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות חב"ד - סטרשלה|סטרשלה]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=383485התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-08-18T14:34:56Z<p>174.197.149.239: /* ראו גם */ {{חצרות}}</p>
<hr />
<div>'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה - בנוסף על הזרם המרכזי [[חב"ד ליובאוויטש]] אותו המשיך [[אדמו"ר מהר"ש]] ממשיך דרכו של הצמח צדק - שלושה חצרות וענפים חדשים בחב"ד: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]]. <br />
<br />
מקימי החצרות השונים היו שלושה מבניו של הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו"ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו"ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא כאדמו"ר חב"די}}, אחיו של הרבי מהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. והחצרות האחרות קטנו, חצר ניעזין נסגרה 15 שנה לאחר פתיחתה. חצר ליאדי בדור השני קטנה וסך הכל הייתה קיימת 43 שנים וחצר קאפוסט שרדה הכי הרבה זמן 57 שנים אך היה בחצי השני שלה הייתה מאוד קטנה. <br />
<br />
הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפסוט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רוב חסידי קאפוסט שעוד נותרו בחצר קאפוסט לחצר ליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר הייתה פונה איליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו. אך לא היה אדמו"ר חבדי. <br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים, בהן קיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|, חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}.<br />
<br />
==הפיצול==<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]]]]<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, וניכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
<br />
מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}.<br />
<br />
לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] נשאר בחצר ליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד של הרבי מהר"ש. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים אך נפטר לאחרי חצי שנה בנו המשיך אותו ורבים חזרו אז לליובאווייטש. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br />
<br />
==נסיונות להשכנת האחדות==<br />
{{להשלים}}<br />
מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br />
חב"ד ליובאוויטש כפי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק היא ממשיכתה של שושלת חב"ד. בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}.<br />
<br />
כאשר נפטר [[הצמח צדק]] ב[[י"ג בניסן]] שנת [[תרכ"ו]] כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב"ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב"ד.<br />
<br />
כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
במשך השנים נכחדו הענפים השונים ורוב שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור ליובאוויטש<br />
<br />
לאחר שנפטר אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ"ו]] ונפתחו שלושה ענפים נוספים על ליובאוויטש, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. אך לאומת זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] לא היו הרבה חסידים. ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים חלק מהזמן היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] בשלב ראשון של הדפסתו{{מקור}}, מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] אחר כך איסור זה ירד. <br />
<br />
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש, וכן השמידו את אחד מכתבי היד של הספר שהרבי מהר"ש שלח לדפוס ושמו במקום כתבים אחרים. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] האדמו"ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] עמ' 37}}. וממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] היה [[אדמו"ר המהר"ש]]. <br />
<br />
בחצי שנה הראשונה הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד. אבל חצי שנה לאחר מכן, לאחר פטירת האדמור הראשון של קאפוסט, אחיו של הרבי מהרש, חזרו הרבה מחסידיו לליובאוויטש. <br />
<br />
חצר ניעזין נסגרה לאחר פטירת מייסדה, לאחר 15 שנה מעת פתיחתה. יש לציין שהרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת הרבי ריי"צ הייתה נכדה שלו.<br />
<br />
לאחר כמה שנים חזרה להיות חצר ליובאוויטש הגדולה מבין כולם. בפרט בחיי הרבי רש"ב אז חצרות חב"ד האחרות היו קטנות וחצר ליובאוויטש הייתה ענקית. נכחדו ענף ליאדי על שני עניפיה ובסך הכל הייתה קיימת 43 שנה ונשאר רק לחצר ליובאוויטש שהייתה גדלה וקאפוסט שנהייתה קטנה.<br />
<br />
סך הכל חסידות קאפוסט הייתה קיימת (הכי הרבה זמן מבין שלושת החצרות המתפצלות) כ-57 שנים. בעשרים שניותיה הראשונות היא הייתה גדולה ובהמשך הייתה קטנה יחסית.<br />
<br />
בשנת תרפ"ג לאחר פטירת אחרון האדמורים לבית קאפוסט ורוב חסידיהם שעוד נשארו בחצר קאפוסט חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==שלושה חצרות חב"דיות שקמו בעקבות הפיצול==<br />
בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צוואות מצד חסידים, שלושת בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת. <br />
<br />
שלושת החצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
כנ"ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי"ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב"ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב"ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]]. יש לציין שבחיי הצמח צדק, שנים לפני הפיצול רבי חיים שניאור זלמן היה חותנו של אחיו הקטן הרבי מהר"ש למשך שלושה חודשים, אז נפטרה בתו, אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש שלושה חודשים לאחר החתונה לא עלינו.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן חזרו חלק מחסידיו לחסידות ליובאוויטש<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום{{ש}}<br />
*שני אדמורים נוספים ממשיכי דרכם של יצחק דובער ולוי יצחק כיהנו כרבנים במשך זמן קצר מאוד והם לא מוזכרים בשלשלת היחס בהיום יום כאדמורים:<br />
**רבי שלום שכנא שניאורסון. בנו של [[יצחק דובער שניאורסון]], במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
**רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. בנו של רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], כיהן כאדמו"ר לחסידי סירטשין - ליאדי, במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב}}.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==רשימת אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
;חב"ד ליובאוויטש<br />
* [[אדמו"ר הזקן]]<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
* [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
* [[אדמו"ר הרש"ב]]<br />
* [[אדמו"ר הריי"ץ]]<br />
* [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]]<br />
<br />
;חב"ד קאפוסט<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
*רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br />
*רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br />
<br />
;חב"ד ליאדי<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר גיסו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. <br />
*רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], חתנו של רבי חיים שניאור זלמן, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לגיסו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]]. חצרו הייתה קטנה יחסית{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
<br />
;חב"ד ניעז'ין<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו"ר היחידי לחסידי [[חב"ד ניעז'ין]].<br />
<br />
==היחסים בין החצרות==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנסגר היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו חלק חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]] וחלק חזרו ליובאוויטש.<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}. בעת פטירת רבי יצחק דובער, רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]]. הענף החסידי סירטשין-ליאדי שרד זמן קצר ובעת סגירתו רוב חסידי סירטשין-ליאדי חזרו לחב"ד ליובאוויטש{{הערה|לאחר פטירת רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] הגיע הקץ על חסידות ליאדי}}.<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב"ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=383484תבנית:חצרות2020-08-18T14:34:25Z<p>174.197.149.239: +</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות חב"ד שהתפצלו לתקופת מה</font><br />
|-<br />
| [[חב"ד סטרשלה]] • [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת הצמח צדק]]: [[חב"ד קאפוסט]] {{*}} [[חב"ד ליאדי]] {{*}} [[חב"ד ניעז'ין]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות לא חבדיות של שושלת משפחת שניאורסון</font><br />
|-<br />
| [[חצרות שושלת משפחת שניאורסון]] • [[חסידות אוורוטש]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות חב"ד - סטרשלה|סטרשלה]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&diff=383482שושלת צ'רקס2020-08-18T14:33:46Z<p>174.197.149.239: /* שושלת אוורוטש */ חסידות אוורוטש</p>
<hr />
<div>במשפחת בית רבי היו כמה צאצאים שהיו אדמו"רים בחצרות לא חבדיות. הבולטים מביניהם הם חתנו של אדמור האמצעי רבי יעקב ישראל טברסקי מצרק'ס וכן שני חצרות שאדמוריהם נשאו את השם משפחה שניאורסון והם צאצאי האדמורים הם יוסף יצחק שניאורסון בנו של הצמח צדק חתנו של הצ'רקעסער, שהקים לבקשת האחרון את חסידות אוורוטש והשני זה שושלת טומשפול שהוקם על ידי בנו של [[מנחם נחום שניאורסון]]<br />
<br />
==צרק'ס==<br />
{{להשלים}}<br />
[[יעקב ישראל טברסקי]]<br />
<br />
==שושלת אוורוטש==<br />
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], עוד בחיי אביו חצר [[חסידות אוורוטש]] בעיירה אוורוטש. <br />
<br />
היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. <br />
<br />
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].<br />
<br />
==שושלת טומשפול==<br />
בנוסף, רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טברסקי]], בנו של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], שימש באדמו"רות בעיר טומשפול, גם הוא הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל.<br />
<br />
את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], הנהיג את חצר טומושפול ב[[קראון הייטס]], בלוויתו השתתף הרבי, והוא נקבר מאחורי [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=383481תבנית:חצרות2020-08-18T14:32:42Z<p>174.197.149.239: +</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות חב"ד שהתפצלו לתקופת מה</font><br />
|-<br />
| [[חב"ד סטרשלה]] • [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]: [[חב"ד קאפוסט]] {{*}} [[חב"ד ליאדי]] {{*}} [[חב"ד ניעז'ין]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות לא חבדיות של שושלת משפחת שניאורסון</font><br />
|-<br />
| [[חצרות שושלת משפחת שניאורסון]] • [[חסידות אוורוטש]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות חב"ד - סטרשלה|סטרשלה]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&diff=383480שושלת צ'רקס2020-08-18T14:31:59Z<p>174.197.149.239: חצרות</p>
<hr />
<div>במשפחת בית רבי היו כמה צאצאים שהיו אדמו"רים בחצרות לא חבדיות. הבולטים מביניהם הם חתנו של אדמור האמצעי רבי יעקב ישראל טברסקי מצרק'ס וכן שני חצרות שאדמוריהם נשאו את השם משפחה שניאורסון והם צאצאי האדמורים הם יוסף יצחק שניאורסון בנו של הצמח צדק חתנו של הצ'רקעסער, שהקים לבקשת האחרון את חסידות אוורוטש והשני זה שושלת טומשפול שהוקם על ידי בנו של [[מנחם נחום שניאורסון]]<br />
<br />
==צרק'ס==<br />
{{להשלים}}<br />
[[יעקב ישראל טברסקי]]<br />
<br />
==שושלת אוורוטש==<br />
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש. <br />
<br />
היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. <br />
<br />
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].<br />
<br />
==שושלת טומשפול==<br />
בנוסף, רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טברסקי]], בנו של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], שימש באדמו"רות בעיר טומשפול, גם הוא הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל.<br />
<br />
את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], הנהיג את חצר טומושפול ב[[קראון הייטס]], בלוויתו השתתף הרבי, והוא נקבר מאחורי [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9&diff=383479חב"ד אוורוטש2020-08-18T14:31:26Z<p>174.197.149.239: +</p>
<hr />
<div>#הפניה [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)#הנהגתו באדמו"רות]]<br />
<br />
{{למחיקה|אפשר למחוק. החסידות לא הייתה חבדית. הכל תוקן בקישורים.}}</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=383478תבנית:חצרות2020-08-18T14:30:29Z<p>174.197.149.239: עריכה</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות חב"ד שהתפצלו לתקופת מה</font><br />
|-<br />
| [[חב"ד סטרשלה]] • [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]: [[חב"ד קאפוסט]] {{*}} [[חב"ד ליאדי]] {{*}} [[חב"ד ניעז'ין]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות שושלת משפחת שניאורסון</font><br />
|-<br />
| [[חצרות שושלת משפחת שניאורסון]] • [[חסידות אוורוטש]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות חב"ד - סטרשלה|סטרשלה]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=383477תבנית:חצרות2020-08-18T14:30:08Z<p>174.197.149.239: דיוק. סטרשלה לא הייתה התפצלות של תרכ"ו</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות חב"ד שהתפצלו</font><br />
|-<br />
| [[חב"ד סטרשלה]] • [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]: [[חב"ד קאפוסט]] {{*}} [[חב"ד ליאדי]] {{*}} [[חב"ד ניעז'ין]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות שושלת משפחת שניאורסון</font><br />
|-<br />
| [[חצרות שושלת משפחת שניאורסון]] • [[חסידות אוורוטש]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות חב"ד - סטרשלה|סטרשלה]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=383475תבנית:חצרות2020-08-18T14:29:06Z<p>174.197.149.239: •</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|חצרות חב"ד]]</font><br />
|-<br />
| [[חב"ד סטרשלה]] • [[חב"ד קאפוסט]] • [[חב"ד ליאדי]] • [[חב"ד ניעז'ין]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות שושלת משפחת שניאורסון</font><br />
|-<br />
| [[חצרות שושלת משפחת שניאורסון]] • [[חסידות אוורוטש]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות חב"ד - סטרשלה|סטרשלה]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=383474תבנית:חצרות2020-08-18T14:28:47Z<p>174.197.149.239: דיוק</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|חצרות חב"ד]]</font><br />
|-<br />
| [[חב"ד סטרשלה]] • [[חב"ד קאפוסט]] • [[חב"ד ליאדי]] • [[חב"ד ניעז'ין]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות שושלת משפחת שניאורסון</font><br />
|-<br />
| [[חצרות שושלת משפחת שניאורסון]] ([[חסידות אוורוטש]])<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות חב"ד - סטרשלה|סטרשלה]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=383473תבנית:חצרות2020-08-18T14:24:09Z<p>174.197.149.239: זה לא חב"ד</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|חצרות חב"ד]]</font><br />
|-<br />
| [[חב"ד סטרשלה]] • [[חב"ד קאפוסט]] • [[חב"ד ליאדי]] • [[חב"ד ניעז'ין]] • [[חסידות אוורוטש]]<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות חב"ד - סטרשלה|סטרשלה]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[חסידות קפוסט|קאפוסט]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%9B%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=383472נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)2020-08-18T14:19:51Z<p>174.197.149.239: חסידות אוורוטש לא הייתה חב"ד</p>
<hr />
<div>ה[[אדמו"ר]] '''נחום דובער שניאורסון''' נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[ה'תר"ב]] לאביו ה[[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] ולאמו חנה (לבית [[טברסקי]] בת ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]]). הוא היה בן הזקונים של אביו. <br />
<br />
אביו שימש ב[[אדמו"ר]]ות בעיר [[אוורוטש]] ולאחר [[הסתלקות]] אביו מילא האדמו"ר נחום דובער את מקומו.<br />
<br />
האדמו"ר נחום דובער היה אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה]] אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאד ואמר עליו "גיסי הוא עובד ה' באמת בלב נשבר".<br />
<br />
בחודשים האחרונים לחייו חלה ונסע לעיר [[קייב]], שם עבר ניתוח ונסתלק לאחר כמה ימים ב[[ח' כסלו]] [[תרנ"ו]]. מנוחתו כבוד בקייב.<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תר"ב]] - [[ח' טבת]] [[תרנ"ו]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]]}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון נחום דובער]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון נחום דובער]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=383471יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)2020-08-18T14:19:09Z<p>174.197.149.239: לא נכון. זה הנכון</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון בן יוסף בן הצמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו המשופץ של רבי יוסף יצחק שניאורסון באוברוטש ([[כסלו]] [[תשע"ב]])]]<br />
אדמו"ר '''יוסף יצחק שניאורסון מאַוְורוּטש''' ([[תקפ"ב]]-[[תרל"ז]]) היה בנו של הרבי [[הצמח צדק]]. ייסד חצר חסידית ב[[אוורוטש]] בסגנון [[חסידות צ'רנוביל]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תקפ"ב]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] כבן חמישי לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. [[אדמו"ר]] רבי יוסף יצחק היה בנם החמישי. הוא נקרא על שם רבי יוסף יצחק משריי, בעל נכדתו של רבי [[ברוך בטלן]] (הרבנית דבורה לאה) ודודו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
הוא נשא לאשה את הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] בת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. <br />
<br />
בחודש [[תשרי]] [[תרל"ז]] חלה וב[[י"ח כסלו תרל"ז]] נפטר ומנוחתו כבוד באוורטש.<br />
<br />
== הנהגתו באדמו"רות ==<br />
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה להחזיק אותו על שולחנו, למרות שהדבר היה קשה עליו. בהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי צ'רנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים (עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק), והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו ומאידך להקל עליו את החזקתו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. <br />
<br />
הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br />
<br />
הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.<br />
<br />
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* בנו ממלא מקומו הוא האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]].<br />
* בנו הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן]] נודע בגאונותו. ובגיל 17 מונה לרבה של ז'יטומיר. הוא נפטר בגיל 26, שבועיים אחרי פטירת סבו הצמח צדק. למרות גילו הצעיר הוא הותיר אחריו חידושי תורה רבים.<br />
* בתו [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
* בתו [[הרבנית שיינא ברכה דוליצקא]]. בתה דבורה לאה נישאה עם ר' משה הורנשטיין.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65243 התגלה ציון בנו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]<br />
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות צ'רנוביל]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]]|שנה=[[תקפ"ב]] - [[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]]}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון יוסף יצחק]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|שניאורסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טברסקי|שניאורסון]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A9&diff=383470חסידות אוורוטש2020-08-18T14:18:38Z<p>174.197.149.239: #הפניה יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)#הנהגתו באדמו"רות</p>
<hr />
<div>#הפניה [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)#הנהגתו באדמו"רות]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99&diff=383469חסידות חב"ד - ליאדי2020-08-18T14:16:19Z<p>174.197.149.239: עריכה</p>
<hr />
<div>'''חסידות ליאדי''' הייתה חצר חסידית, ענף של [[חסידות חב"ד]], שנוסדה בעת [[התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], והתקיימה שלושה דורות.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
החסידות נוסדה על ידי רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], בנו השלישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בערך בשנת [[תרכ"ט]]{{הערה|בכתב העת 'האסיף', [[ורשה]] [[תקמ"ט]], מופיע התאריך [[אב]] [[תרכ"ח]].}}, שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] אביו, בעיר [[ליאדי]], על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי){{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}.<br />
<br />
בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)]], ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.<br />
<br />
רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.<br />
<br />
ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.<br />
<br />
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
<br />
ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי''', [[היכל הבעש"ט]], גליון י"ח.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]<br />
*[[חב"ד סטרשלה]]<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=383468התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-08-18T14:14:37Z<p>174.197.149.239: /* רשימת אדמו"רי חב"ד */ ברור</p>
<hr />
<div>'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה - בנוסף על הזרם המרכזי [[חב"ד ליובאוויטש]] אותו המשיך [[אדמו"ר מהר"ש]] ממשיך דרכו של הצמח צדק - שלושה חצרות וענפים חדשים בחב"ד: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]]. <br />
<br />
מקימי החצרות השונים היו שלושה מבניו של הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו"ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו"ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא כאדמו"ר חב"די}}, אחיו של הרבי מהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. והחצרות האחרות קטנו, חצר ניעזין נסגרה 15 שנה לאחר פתיחתה. חצר ליאדי בדור השני קטנה וסך הכל הייתה קיימת 43 שנים וחצר קאפוסט שרדה הכי הרבה זמן 57 שנים אך היה בחצי השני שלה הייתה מאוד קטנה. <br />
<br />
הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפסוט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רוב חסידי קאפוסט שעוד נותרו בחצר קאפוסט לחצר ליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר הייתה פונה איליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו. אך לא היה אדמו"ר חבדי. <br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים, בהן קיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|, חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}.<br />
<br />
==הפיצול==<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]]]]<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, וניכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
<br />
מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}.<br />
<br />
לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] נשאר בחצר ליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד של הרבי מהר"ש. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים אך נפטר לאחרי חצי שנה בנו המשיך אותו ורבים חזרו אז לליובאווייטש. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br />
<br />
==נסיונות להשכנת האחדות==<br />
{{להשלים}}<br />
מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br />
חב"ד ליובאוויטש כפי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק היא ממשיכתה של שושלת חב"ד. בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}.<br />
<br />
כאשר נפטר [[הצמח צדק]] ב[[י"ג בניסן]] שנת [[תרכ"ו]] כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב"ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב"ד.<br />
<br />
כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
במשך השנים נכחדו הענפים השונים ורוב שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור ליובאוויטש<br />
<br />
לאחר שנפטר אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ"ו]] ונפתחו שלושה ענפים נוספים על ליובאוויטש, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. אך לאומת זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] לא היו הרבה חסידים. ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים חלק מהזמן היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] בשלב ראשון של הדפסתו{{מקור}}, מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] אחר כך איסור זה ירד. <br />
<br />
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש, וכן השמידו את אחד מכתבי היד של הספר שהרבי מהר"ש שלח לדפוס ושמו במקום כתבים אחרים. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] האדמו"ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] עמ' 37}}. וממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] היה [[אדמו"ר המהר"ש]]. <br />
<br />
בחצי שנה הראשונה הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד. אבל חצי שנה לאחר מכן, לאחר פטירת האדמור הראשון של קאפוסט, אחיו של הרבי מהרש, חזרו הרבה מחסידיו לליובאוויטש. <br />
<br />
חצר ניעזין נסגרה לאחר פטירת מייסדה, לאחר 15 שנה מעת פתיחתה. יש לציין שהרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת הרבי ריי"צ הייתה נכדה שלו.<br />
<br />
לאחר כמה שנים חזרה להיות חצר ליובאוויטש הגדולה מבין כולם. בפרט בחיי הרבי רש"ב אז חצרות חב"ד האחרות היו קטנות וחצר ליובאוויטש הייתה ענקית. נכחדו ענף ליאדי על שני עניפיה ובסך הכל הייתה קיימת 43 שנה ונשאר רק לחצר ליובאוויטש שהייתה גדלה וקאפוסט שנהייתה קטנה.<br />
<br />
סך הכל חסידות קאפוסט הייתה קיימת (הכי הרבה זמן מבין שלושת החצרות המתפצלות) כ-57 שנים. בעשרים שניותיה הראשונות היא הייתה גדולה ובהמשך הייתה קטנה יחסית.<br />
<br />
בשנת תרפ"ג לאחר פטירת אחרון האדמורים לבית קאפוסט ורוב חסידיהם שעוד נשארו בחצר קאפוסט חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==שלושה חצרות חב"דיות שקמו בעקבות הפיצול==<br />
בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צוואות מצד חסידים, שלושת בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת. <br />
<br />
שלושת החצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
כנ"ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי"ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב"ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב"ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]]. יש לציין שבחיי הצמח צדק, שנים לפני הפיצול רבי חיים שניאור זלמן היה חותנו של אחיו הקטן הרבי מהר"ש למשך שלושה חודשים, אז נפטרה בתו, אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש שלושה חודשים לאחר החתונה לא עלינו.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן חזרו חלק מחסידיו לחסידות ליובאוויטש<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום{{ש}}<br />
*שני אדמורים נוספים ממשיכי דרכם של יצחק דובער ולוי יצחק כיהנו כרבנים במשך זמן קצר מאוד והם לא מוזכרים בשלשלת היחס בהיום יום כאדמורים:<br />
**רבי שלום שכנא שניאורסון. בנו של [[יצחק דובער שניאורסון]], במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
**רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. בנו של רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], כיהן כאדמו"ר לחסידי סירטשין - ליאדי, במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב}}.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==רשימת אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
;חב"ד ליובאוויטש<br />
* [[אדמו"ר הזקן]]<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
* [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
* [[אדמו"ר הרש"ב]]<br />
* [[אדמו"ר הריי"ץ]]<br />
* [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]]<br />
<br />
;חב"ד קאפוסט<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
*רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br />
*רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br />
<br />
;חב"ד ליאדי<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר גיסו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. <br />
*רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], חתנו של רבי חיים שניאור זלמן, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לגיסו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]]. חצרו הייתה קטנה יחסית{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
<br />
;חב"ד ניעז'ין<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו"ר היחידי לחסידי [[חב"ד ניעז'ין]].<br />
<br />
==היחסים בין החצרות==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנסגר היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו חלק חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]] וחלק חזרו ליובאוויטש.<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}. בעת פטירת רבי יצחק דובער, רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]]. הענף החסידי סירטשין-ליאדי שרד זמן קצר ובעת סגירתו רוב חסידי סירטשין-ליאדי חזרו לחב"ד ליובאוויטש{{הערה|לאחר פטירת רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] הגיע הקץ על חסידות ליאדי}}.<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב"ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=383467התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-08-18T14:13:42Z<p>174.197.149.239: /* רשימת אדמו"רי חב"ד */ תיקון</p>
<hr />
<div>'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה - בנוסף על הזרם המרכזי [[חב"ד ליובאוויטש]] אותו המשיך [[אדמו"ר מהר"ש]] ממשיך דרכו של הצמח צדק - שלושה חצרות וענפים חדשים בחב"ד: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]]. <br />
<br />
מקימי החצרות השונים היו שלושה מבניו של הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו"ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו"ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא כאדמו"ר חב"די}}, אחיו של הרבי מהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. והחצרות האחרות קטנו, חצר ניעזין נסגרה 15 שנה לאחר פתיחתה. חצר ליאדי בדור השני קטנה וסך הכל הייתה קיימת 43 שנים וחצר קאפוסט שרדה הכי הרבה זמן 57 שנים אך היה בחצי השני שלה הייתה מאוד קטנה. <br />
<br />
הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפסוט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רוב חסידי קאפוסט שעוד נותרו בחצר קאפוסט לחצר ליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר הייתה פונה איליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו. אך לא היה אדמו"ר חבדי. <br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים, בהן קיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|, חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}.<br />
<br />
==הפיצול==<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]]]]<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, וניכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
<br />
מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}.<br />
<br />
לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] נשאר בחצר ליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד של הרבי מהר"ש. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים אך נפטר לאחרי חצי שנה בנו המשיך אותו ורבים חזרו אז לליובאווייטש. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br />
<br />
==נסיונות להשכנת האחדות==<br />
{{להשלים}}<br />
מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br />
חב"ד ליובאוויטש כפי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק היא ממשיכתה של שושלת חב"ד. בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}.<br />
<br />
כאשר נפטר [[הצמח צדק]] ב[[י"ג בניסן]] שנת [[תרכ"ו]] כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב"ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב"ד.<br />
<br />
כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
במשך השנים נכחדו הענפים השונים ורוב שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור ליובאוויטש<br />
<br />
לאחר שנפטר אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ"ו]] ונפתחו שלושה ענפים נוספים על ליובאוויטש, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. אך לאומת זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] לא היו הרבה חסידים. ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים חלק מהזמן היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] בשלב ראשון של הדפסתו{{מקור}}, מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] אחר כך איסור זה ירד. <br />
<br />
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש, וכן השמידו את אחד מכתבי היד של הספר שהרבי מהר"ש שלח לדפוס ושמו במקום כתבים אחרים. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] האדמו"ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] עמ' 37}}. וממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] היה [[אדמו"ר המהר"ש]]. <br />
<br />
בחצי שנה הראשונה הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד. אבל חצי שנה לאחר מכן, לאחר פטירת האדמור הראשון של קאפוסט, אחיו של הרבי מהרש, חזרו הרבה מחסידיו לליובאוויטש. <br />
<br />
חצר ניעזין נסגרה לאחר פטירת מייסדה, לאחר 15 שנה מעת פתיחתה. יש לציין שהרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת הרבי ריי"צ הייתה נכדה שלו.<br />
<br />
לאחר כמה שנים חזרה להיות חצר ליובאוויטש הגדולה מבין כולם. בפרט בחיי הרבי רש"ב אז חצרות חב"ד האחרות היו קטנות וחצר ליובאוויטש הייתה ענקית. נכחדו ענף ליאדי על שני עניפיה ובסך הכל הייתה קיימת 43 שנה ונשאר רק לחצר ליובאוויטש שהייתה גדלה וקאפוסט שנהייתה קטנה.<br />
<br />
סך הכל חסידות קאפוסט הייתה קיימת (הכי הרבה זמן מבין שלושת החצרות המתפצלות) כ-57 שנים. בעשרים שניותיה הראשונות היא הייתה גדולה ובהמשך הייתה קטנה יחסית.<br />
<br />
בשנת תרפ"ג לאחר פטירת אחרון האדמורים לבית קאפוסט ורוב חסידיהם שעוד נשארו בחצר קאפוסט חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==שלושה חצרות חב"דיות שקמו בעקבות הפיצול==<br />
בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צוואות מצד חסידים, שלושת בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת. <br />
<br />
שלושת החצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
כנ"ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי"ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב"ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב"ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]]. יש לציין שבחיי הצמח צדק, שנים לפני הפיצול רבי חיים שניאור זלמן היה חותנו של אחיו הקטן הרבי מהר"ש למשך שלושה חודשים, אז נפטרה בתו, אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש שלושה חודשים לאחר החתונה לא עלינו.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן חזרו חלק מחסידיו לחסידות ליובאוויטש<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום{{ש}}<br />
*שני אדמורים נוספים ממשיכי דרכם של יצחק דובער ולוי יצחק כיהנו כרבנים במשך זמן קצר מאוד והם לא מוזכרים בשלשלת היחס בהיום יום כאדמורים:<br />
**רבי שלום שכנא שניאורסון. בנו של [[יצחק דובער שניאורסון]], במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
**רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. בנו של רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], כיהן כאדמו"ר לחסידי סירטשין - ליאדי, במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב}}.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==רשימת אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
;חב"ד ליובאוויטש<br />
* [[אדמו"ר הזקן]]<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
*[[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של אביו בשושלת חב"ד.<br />
*[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[אדמו"ר הריי"ץ]].<br />
*[[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]].<br />
<br />
;חב"ד קאפוסט<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
*רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br />
*רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br />
<br />
;חב"ד ליאדי<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר גיסו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. <br />
*רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], חתנו של רבי חיים שניאור זלמן, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לגיסו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]]. חצרו הייתה קטנה יחסית{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
<br />
;חב"ד ניעז'ין<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו"ר היחידי לחסידי [[חב"ד ניעז'ין]].<br />
<br />
==היחסים בין החצרות==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנסגר היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו חלק חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]] וחלק חזרו ליובאוויטש.<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}. בעת פטירת רבי יצחק דובער, רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]]. הענף החסידי סירטשין-ליאדי שרד זמן קצר ובעת סגירתו רוב חסידי סירטשין-ליאדי חזרו לחב"ד ליובאוויטש{{הערה|לאחר פטירת רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] הגיע הקץ על חסידות ליאדי}}.<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב"ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=383465התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-08-18T14:11:36Z<p>174.197.149.239: +</p>
<hr />
<div>'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה - בנוסף על הזרם המרכזי [[חב"ד ליובאוויטש]] אותו המשיך [[אדמו"ר מהר"ש]] ממשיך דרכו של הצמח צדק - שלושה חצרות וענפים חדשים בחב"ד: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]]. <br />
<br />
מקימי החצרות השונים היו שלושה מבניו של הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו"ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו"ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא כאדמו"ר חב"די}}, אחיו של הרבי מהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. והחצרות האחרות קטנו, חצר ניעזין נסגרה 15 שנה לאחר פתיחתה. חצר ליאדי בדור השני קטנה וסך הכל הייתה קיימת 43 שנים וחצר קאפוסט שרדה הכי הרבה זמן 57 שנים אך היה בחצי השני שלה הייתה מאוד קטנה. <br />
<br />
הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפסוט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רוב חסידי קאפוסט שעוד נותרו בחצר קאפוסט לחצר ליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר הייתה פונה איליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו. אך לא היה אדמו"ר חבדי. <br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים, בהן קיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|, חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}.<br />
<br />
==הפיצול==<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]]]]<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, וניכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
<br />
מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}.<br />
<br />
לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] נשאר בחצר ליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד של הרבי מהר"ש. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים אך נפטר לאחרי חצי שנה בנו המשיך אותו ורבים חזרו אז לליובאווייטש. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br />
<br />
==נסיונות להשכנת האחדות==<br />
{{להשלים}}<br />
מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br />
חב"ד ליובאוויטש כפי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק היא ממשיכתה של שושלת חב"ד. בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}.<br />
<br />
כאשר נפטר [[הצמח צדק]] ב[[י"ג בניסן]] שנת [[תרכ"ו]] כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב"ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב"ד.<br />
<br />
כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
במשך השנים נכחדו הענפים השונים ורוב שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור ליובאוויטש<br />
<br />
לאחר שנפטר אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ"ו]] ונפתחו שלושה ענפים נוספים על ליובאוויטש, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. אך לאומת זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] לא היו הרבה חסידים. ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים חלק מהזמן היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] בשלב ראשון של הדפסתו{{מקור}}, מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] אחר כך איסור זה ירד. <br />
<br />
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש, וכן השמידו את אחד מכתבי היד של הספר שהרבי מהר"ש שלח לדפוס ושמו במקום כתבים אחרים. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] האדמו"ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] עמ' 37}}. וממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] היה [[אדמו"ר המהר"ש]]. <br />
<br />
בחצי שנה הראשונה הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד. אבל חצי שנה לאחר מכן, לאחר פטירת האדמור הראשון של קאפוסט, אחיו של הרבי מהרש, חזרו הרבה מחסידיו לליובאוויטש. <br />
<br />
חצר ניעזין נסגרה לאחר פטירת מייסדה, לאחר 15 שנה מעת פתיחתה. יש לציין שהרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת הרבי ריי"צ הייתה נכדה שלו.<br />
<br />
לאחר כמה שנים חזרה להיות חצר ליובאוויטש הגדולה מבין כולם. בפרט בחיי הרבי רש"ב אז חצרות חב"ד האחרות היו קטנות וחצר ליובאוויטש הייתה ענקית. נכחדו ענף ליאדי על שני עניפיה ובסך הכל הייתה קיימת 43 שנה ונשאר רק לחצר ליובאוויטש שהייתה גדלה וקאפוסט שנהייתה קטנה.<br />
<br />
סך הכל חסידות קאפוסט הייתה קיימת (הכי הרבה זמן מבין שלושת החצרות המתפצלות) כ-57 שנים. בעשרים שניותיה הראשונות היא הייתה גדולה ובהמשך הייתה קטנה יחסית.<br />
<br />
בשנת תרפ"ג לאחר פטירת אחרון האדמורים לבית קאפוסט ורוב חסידיהם שעוד נשארו בחצר קאפוסט חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==שלושה חצרות חב"דיות שקמו בעקבות הפיצול==<br />
בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צוואות מצד חסידים, שלושת בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת. <br />
<br />
שלושת החצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
כנ"ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי"ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב"ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב"ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]]. יש לציין שבחיי הצמח צדק, שנים לפני הפיצול רבי חיים שניאור זלמן היה חותנו של אחיו הקטן הרבי מהר"ש למשך שלושה חודשים, אז נפטרה בתו, אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש שלושה חודשים לאחר החתונה לא עלינו.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן חזרו חלק מחסידיו לחסידות ליובאוויטש<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום{{ש}}<br />
*שני אדמורים נוספים ממשיכי דרכם של יצחק דובער ולוי יצחק כיהנו כרבנים במשך זמן קצר מאוד והם לא מוזכרים בשלשלת היחס בהיום יום כאדמורים:<br />
**רבי שלום שכנא שניאורסון. בנו של [[יצחק דובער שניאורסון]], במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
**רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. בנו של רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], כיהן כאדמו"ר לחסידי סירטשין - ליאדי, במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב}}.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==רשימת אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
;חב"ד ליובאוויטש<br />
* [[אדמו"ר הזקן]]<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
*[[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של אביו בשושלת חב"ד.<br />
*[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[אדמו"ר הריי"ץ]].<br />
*[[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]].<br />
<br />
;חב"ד קאפוסט<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
*רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]].<br />
*רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br />
*רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br />
<br />
;חב"ד ליאדי<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר גיסו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. <br />
*רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], חתנו של רבי חיים שניאור זלמן, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לגיסו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]]. חצרו הייתה קטנה יחסית{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
<br />
;חב"ד ניעז'ין<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו"ר היחידי לחסידי [[חב"ד ניעז'ין]].<br />
<br />
==היחסים בין החצרות==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנסגר היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו חלק חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]] וחלק חזרו ליובאוויטש.<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}. בעת פטירת רבי יצחק דובער, רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]]. הענף החסידי סירטשין-ליאדי שרד זמן קצר ובעת סגירתו רוב חסידי סירטשין-ליאדי חזרו לחב"ד ליובאוויטש{{הערה|לאחר פטירת רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] הגיע הקץ על חסידות ליאדי}}.<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב"ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=383462התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-08-18T14:06:08Z<p>174.197.149.239: +</p>
<hr />
<div>'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה - בנוסף על הזרם המרכזי [[חב"ד ליובאוויטש]] אותו המשיך [[אדמו"ר מהר"ש]] ממשיך דרכו של הצמח צדק - שלושה חצרות וענפים חדשים בחב"ד: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]]. <br />
<br />
מקימי החצרות השונים היו שלושה מבניו של הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו"ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו"ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא כאדמו"ר חב"די}}, אחיו של הרבי מהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. והחצרות האחרות קטנו, חצר ניעזין נסגרה 15 שנה לאחר פתיחתה. חצר ליאדי בדור השני קטנה וסך הכל הייתה קיימת 43 שנים וחצר קאפוסט שרדה הכי הרבה זמן 57 שנים אך היה בחצי השני שלה הייתה מאוד קטנה. <br />
<br />
הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפסוט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רוב חסידי קאפוסט שעוד נותרו בחצר קאפוסט לחצר ליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר הייתה פונה איליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו. אך לא היה אדמו"ר חבדי. <br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים, בהן קיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|, חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}.<br />
<br />
==הפיצול==<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]]]]<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, וניכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
<br />
מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}.<br />
<br />
לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] נשאר בחצר ליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד של הרבי מהר"ש. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים אך נפטר לאחרי חצי שנה בנו המשיך אותו ורבים חזרו אז לליובאווייטש. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br />
<br />
==נסיונות להשכנת האחדות==<br />
{{להשלים}}<br />
מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br />
חב"ד ליובאוויטש כפי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק היא ממשיכתה של שושלת חב"ד. בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}.<br />
<br />
כאשר נפטר [[הצמח צדק]] ב[[י"ג בניסן]] שנת [[תרכ"ו]] כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב"ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב"ד.<br />
<br />
כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
במשך השנים נכחדו הענפים השונים ורוב שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור ליובאוויטש<br />
<br />
לאחר שנפטר אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ"ו]] ונפתחו שלושה ענפים נוספים על ליובאוויטש, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. אך לאומת זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] לא היו הרבה חסידים. ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים חלק מהזמן היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] בשלב ראשון של הדפסתו{{מקור}}, מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] אחר כך איסור זה ירד. <br />
<br />
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש, וכן השמידו את אחד מכתבי היד של הספר שהרבי מהר"ש שלח לדפוס ושמו במקום כתבים אחרים. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] האדמו"ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] עמ' 37}}. וממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] היה [[אדמו"ר המהר"ש]]. <br />
<br />
בחצי שנה הראשונה הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד. אבל חצי שנה לאחר מכן, לאחר פטירת האדמור הראשון של קאפוסט, אחיו של הרבי מהרש, חזרו הרבה מחסידיו לליובאוויטש. <br />
<br />
חצר ניעזין נסגרה לאחר פטירת מייסדה, לאחר 15 שנה מעת פתיחתה. יש לציין שהרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת הרבי ריי"צ הייתה נכדה שלו.<br />
<br />
לאחר כמה שנים חזרה להיות חצר ליובאוויטש הגדולה מבין כולם. בפרט בחיי הרבי רש"ב אז חצרות חב"ד האחרות היו קטנות וחצר ליובאוויטש הייתה ענקית. נכחדו ענף ליאדי על שני עניפיו ונשאר רק לחצר ליובאוויטש שהייתה גדלה וקאפוסט שנהייתה קטנה.<br />
<br />
לאחר פטירת אחרון האדמורים לבית קאפוסט בשנת תרפ"ג של חב"ד ורוב חסידיהם חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==שלושה חצרות חב"דיות שקמו בעקבות הפיצול==<br />
בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צוואות מצד חסידים, שלושת בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת. <br />
<br />
שלושת החצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
כנ"ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי"ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב"ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב"ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]]. יש לציין שבחיי הצמח צדק, שנים לפני הפיצול רבי חיים שניאור זלמן היה חותנו של אחיו הקטן הרבי מהר"ש למשך שלושה חודשים, אז נפטרה בתו, אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש שלושה חודשים לאחר החתונה לא עלינו.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן חזרו חלק מחסידיו לחסידות ליובאוויטש<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום{{ש}}<br />
*שני אדמורים נוספים ממשיכי דרכם של יצחק דובער ולוי יצחק כיהנו כרבנים במשך זמן קצר מאוד והם לא מוזכרים בשלשלת היחס בהיום יום כאדמורים:<br />
**רבי שלום שכנא שניאורסון. בנו של [[יצחק דובער שניאורסון]], במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
**רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. בנו של רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], כיהן כאדמו"ר לחסידי סירטשין - ליאדי, במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב}}.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==רשימת אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
;חב"ד ליובאוויטש<br />
* [[אדמו"ר הזקן]]<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
*[[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של אביו בשושלת חב"ד.<br />
*[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[אדמו"ר הריי"ץ]].<br />
*[[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]].<br />
<br />
;חב"ד קאפוסט<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
*רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]].<br />
*רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br />
*רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br />
<br />
;חב"ד ליאדי<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר גיסו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. <br />
*רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], חתנו של רבי חיים שניאור זלמן, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לגיסו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]]. חצרו הייתה קטנה יחסית{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
<br />
;חב"ד ניעז'ין<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו"ר היחידי לחסידי [[חב"ד ניעז'ין]].<br />
<br />
==היחסים בין החצרות==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנסגר היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו חלק חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]] וחלק חזרו ליובאוויטש.<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}. בעת פטירת רבי יצחק דובער, רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]]. הענף החסידי סירטשין-ליאדי שרד זמן קצר ובעת סגירתו רוב חסידי סירטשין-ליאדי חזרו לחב"ד ליובאוויטש{{הערה|לאחר פטירת רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] הגיע הקץ על חסידות ליאדי}}.<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב"ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=383453התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-08-18T13:34:20Z<p>174.197.149.239: עריכה</p>
<hr />
<div>'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה - בנוסף על הזרם המרכזי [[חב"ד ליובאוויטש]] אותו המשיך [[אדמו"ר מהר"ש]] ממשיך דרכו של הצמח צדק - שלושה חצרות וענפים חדשים בחב"ד: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]]. <br />
<br />
מקימי החצרות השונים היו שלושה מבניו של הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו"ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו"ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא כאדמו"ר חב"די}}, אחיו של הרבי מהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. והחצרות האחרות קטנו, חצר ניעזין נסגרה 15 שנה לאחר פתיחתה. חצר ליאדי בדור השני קטנה וסך הכל הייתה קיימת 43 שנים וחצר קאפוסט שרדה הכי הרבה זמן 57 שנים אך היה בחצי השני שלה הייתה מאוד קטנה. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפסוט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רוב חסידי קאפוסט שעוד נותו לחצר ליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר הייתה פונה איליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו. אך לא היה אדמו"ר חבדי. <br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים, בהן קיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|, חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}.<br />
<br />
==הפיצול==<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]]]]<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, וניכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
<br />
מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}.<br />
<br />
לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] נשאר בחצר ליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד של הרבי מהר"ש. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים אך נפטר לאחרי חצי שנה בנו המשיך אותו ורבים חזרו אז לליובאווייטש. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br />
<br />
==נסיונות להשכנת האחדות==<br />
{{להשלים}}<br />
מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br />
חב"ד ליובאוויטש כפי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק היא ממשיכתה של שושלת חב"ד. בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}.<br />
<br />
כאשר נפטר [[הצמח צדק]] ב[[י"ג בניסן]] שנת [[תרכ"ו]] כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב"ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב"ד.<br />
<br />
כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
במשך השנים נכחדו הענפים השונים ורוב שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור ליובאוויטש<br />
<br />
לאחר שנפטר אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ"ו]] ונפתחו שלושה ענפים נוספים על ליובאוויטש, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. אך לאומת זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] לא היו הרבה חסידים. ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים חלק מהזמן היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] בשלב ראשון של הדפסתו{{מקור}}, מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] אחר כך איסור זה ירד. <br />
<br />
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש, וכן השמידו את אחד מכתבי היד של הספר שהרבי מהר"ש שלח לדפוס ושמו במקום כתבים אחרים. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] האדמו"ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] עמ' 37}}. וממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] היה [[אדמו"ר המהר"ש]]. <br />
<br />
בחצי שנה הראשונה הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד. אבל חצי שנה לאחר מכן, לאחר פטירת האדמור הראשון של קאפוסט, אחיו של הרבי מהרש, חזרו הרבה מחסידיו לליובאוויטש. <br />
<br />
חצר ניעזין נסגרה לאחר פטירת מייסדה, לאחר 15 שנה מעת פתיחתה. יש לציין שהרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת הרבי ריי"צ הייתה נכדה שלו.<br />
<br />
לאחר כמה שנים חזרה להיות חצר ליובאוויטש הגדולה מבין כולם. בפרט בחיי הרבי רש"ב אז חצרות חב"ד האחרות היו קטנות וחצר ליובאוויטש הייתה ענקית. נכחדו ענף ליאדי על שני עניפיו ונשאר רק לחצר ליובאוויטש שהייתה גדלה וקאפוסט שנהייתה קטנה.<br />
<br />
לאחר פטירת אחרון האדמורים לבית קאפוסט בשנת תרפ"ג של חב"ד ורוב חסידיהם חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==שלושה חצרות חב"דיות שקמו בעקבות הפיצול==<br />
בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צוואות מצד חסידים, שלושת בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת. <br />
<br />
שלושת החצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
כנ"ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי"ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב"ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב"ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]]. יש לציין שבחיי הצמח צדק, שנים לפני הפיצול רבי חיים שניאור זלמן היה חותנו של אחיו הקטן הרבי מהר"ש למשך שלושה חודשים, אז נפטרה בתו, אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש שלושה חודשים לאחר החתונה לא עלינו.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן חזרו חלק מחסידיו לחסידות ליובאוויטש<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום{{ש}}<br />
*שני אדמורים נוספים ממשיכי דרכם של יצחק דובער ולוי יצחק כיהנו כרבנים במשך זמן קצר מאוד והם לא מוזכרים בשלשלת היחס בהיום יום כאדמורים:<br />
**רבי שלום שכנא שניאורסון. בנו של [[יצחק דובער שניאורסון]], במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
**רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. בנו של רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], כיהן כאדמו"ר לחסידי סירטשין - ליאדי, במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב}}.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==רשימת אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
;חב"ד ליובאוויטש<br />
* [[אדמו"ר הזקן]]<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
*[[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של אביו בשושלת חב"ד.<br />
*[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[אדמו"ר הריי"ץ]].<br />
*[[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]].<br />
<br />
;חב"ד קאפוסט<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
*רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]].<br />
*רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br />
*רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br />
<br />
;חב"ד ליאדי<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר גיסו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. <br />
*רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], חתנו של רבי חיים שניאור זלמן, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לגיסו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]]. חצרו הייתה קטנה יחסית{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
<br />
;חב"ד ניעז'ין<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו"ר היחידי לחסידי [[חב"ד ניעז'ין]].<br />
<br />
==היחסים בין החצרות==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנסגר היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו חלק חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]] וחלק חזרו ליובאוויטש.<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}. בעת פטירת רבי יצחק דובער, רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]]. הענף החסידי סירטשין-ליאדי שרד זמן קצר ובעת סגירתו רוב חסידי סירטשין-ליאדי חזרו לחב"ד ליובאוויטש{{הערה|לאחר פטירת רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] הגיע הקץ על חסידות ליאדי}}.<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב"ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=383452התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-08-18T13:33:16Z<p>174.197.149.239: הגהה</p>
<hr />
<div>'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה - בנוסף על הזרם המרכזי [[חב"ד ליובאוויטש]] אותו המשיך [[אדמו"ר מהר"ש]] ממשיך דרכו של הצמח צדק - שלושה חצרות וענפים חדשים בחב"ד: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]]. <br />
<br />
מקימי החצרות השונים היו שלושה מבניו של הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו"ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו"ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא כאדמו"ר חב"די}}, אחיו של הרבי מהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. והחצרות האחרות קטנו, חצר ניעזין נסגרה 15 שנה לאחר פתיחתה. חצר ליאדי בדור השני קטנה וחצר קאפוסט שרדה הכי הרבה זמן בסביבות 43 שנים אך היה בחצי השני שלה הייתה מאוד קטנה. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפסוט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רוב חסידי קאפוסט שעוד נותו לחצר ליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר הייתה פונה איליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו. אך לא היה אדמו"ר חבדי. <br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים, בהן קיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|, חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}.<br />
<br />
==הפיצול==<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]]]]<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, וניכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
<br />
מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}.<br />
<br />
לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] נשאר בחצר ליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד של הרבי מהר"ש. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים אך נפטר לאחרי חצי שנה בנו המשיך אותו ורבים חזרו אז לליובאווייטש. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br />
<br />
==נסיונות להשכנת האחדות==<br />
{{להשלים}}<br />
מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br />
חב"ד ליובאוויטש כפי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק היא ממשיכתה של שושלת חב"ד. בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}.<br />
<br />
כאשר נפטר [[הצמח צדק]] ב[[י"ג בניסן]] שנת [[תרכ"ו]] כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב"ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב"ד.<br />
<br />
כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
במשך השנים נכחדו הענפים השונים ורוב שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור ליובאוויטש<br />
<br />
לאחר שנפטר אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ"ו]] ונפתחו שלושה ענפים נוספים על ליובאוויטש, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. אך לאומת זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] לא היו הרבה חסידים. ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים חלק מהזמן היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] בשלב ראשון של הדפסתו{{מקור}}, מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] אחר כך איסור זה ירד. <br />
<br />
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש, וכן השמידו את אחד מכתבי היד של הספר שהרבי מהר"ש שלח לדפוס ושמו במקום כתבים אחרים. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] האדמו"ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] עמ' 37}}. וממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] היה [[אדמו"ר המהר"ש]]. <br />
<br />
בחצי שנה הראשונה הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד. אבל חצי שנה לאחר מכן, לאחר פטירת האדמור הראשון של קאפוסט, אחיו של הרבי מהרש, חזרו הרבה מחסידיו לליובאוויטש. <br />
<br />
חצר ניעזין נסגרה לאחר פטירת מייסדה, לאחר 15 שנה מעת פתיחתה. יש לציין שהרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת הרבי ריי"צ הייתה נכדה שלו.<br />
<br />
לאחר כמה שנים חזרה להיות חצר ליובאוויטש הגדולה מבין כולם. בפרט בחיי הרבי רש"ב אז חצרות חב"ד האחרות היו קטנות וחצר ליובאוויטש הייתה ענקית. נכחדו ענף ליאדי על שני עניפיו ונשאר רק לחצר ליובאוויטש שהייתה גדלה וקאפוסט שנהייתה קטנה.<br />
<br />
לאחר פטירת אחרון האדמורים לבית קאפוסט בשנת תרפ"ג של חב"ד ורוב חסידיהם חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==שלושה חצרות חב"דיות שקמו בעקבות הפיצול==<br />
בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צוואות מצד חסידים, שלושת בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת. <br />
<br />
שלושת החצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
כנ"ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי"ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב"ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב"ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]]. יש לציין שבחיי הצמח צדק, שנים לפני הפיצול רבי חיים שניאור זלמן היה חותנו של אחיו הקטן הרבי מהר"ש למשך שלושה חודשים, אז נפטרה בתו, אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש שלושה חודשים לאחר החתונה לא עלינו.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן חזרו חלק מחסידיו לחסידות ליובאוויטש<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום{{ש}}<br />
*שני אדמורים נוספים ממשיכי דרכם של יצחק דובער ולוי יצחק כיהנו כרבנים במשך זמן קצר מאוד והם לא מוזכרים בשלשלת היחס בהיום יום כאדמורים:<br />
**רבי שלום שכנא שניאורסון. בנו של [[יצחק דובער שניאורסון]], במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
**רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. בנו של רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], כיהן כאדמו"ר לחסידי סירטשין - ליאדי, במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב}}.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==רשימת אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
;חב"ד ליובאוויטש<br />
* [[אדמו"ר הזקן]]<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
*[[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של אביו בשושלת חב"ד.<br />
*[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[אדמו"ר הריי"ץ]].<br />
*[[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]].<br />
<br />
;חב"ד קאפוסט<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
*רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]].<br />
*רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br />
*רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br />
<br />
;חב"ד ליאדי<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר גיסו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. <br />
*רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], חתנו של רבי חיים שניאור זלמן, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לגיסו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]]. חצרו הייתה קטנה יחסית{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
<br />
;חב"ד ניעז'ין<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו"ר היחידי לחסידי [[חב"ד ניעז'ין]].<br />
<br />
==היחסים בין החצרות==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנסגר היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו חלק חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]] וחלק חזרו ליובאוויטש.<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}. בעת פטירת רבי יצחק דובער, רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]]. הענף החסידי סירטשין-ליאדי שרד זמן קצר ובעת סגירתו רוב חסידי סירטשין-ליאדי חזרו לחב"ד ליובאוויטש{{הערה|לאחר פטירת רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] הגיע הקץ על חסידות ליאדי}}.<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב"ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>174.197.149.239https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=383451התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-08-18T13:29:26Z<p>174.197.149.239: באותו מקום.</p>
<hr />
<div>'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה - בנוסף על הזרם המרכזי [[חב"ד ליובאוויטש]] אותו המשיך [[אדמו"ר מהר"ש]] ממשיך דרכו של הצמח צדק - שלושה חצרות וענפים חדשים בחב"ד: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]], [[חב"ד ליאדי]]. <br />
<br />
מקימי החצרות השונים היו שלושה מבניו של הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו"ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו"ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא כאדמו"ר חב"די}}, אחיו של הרבי מהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. והחצרות האחרות קטנו, חצר ניעזין נסגרה 15 שנה לאחר פתיחתה. חצר ליאדי בדור השני קטנה וחצר קאפוסט שרדה הכי הרבה זמן בסביבות 43 שנים אך היה בחצי השני שלה הייתה מאוד קטנה. הפיצול נגמר סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפסוט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רוב חסידי קאפוסט שעוד נותו לחצר ליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר הייתה פונה איליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו. אך לא היה אדמו"ר חבדי. <br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים, בהן קיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש"ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|, חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}.<br />
<br />
==הפיצול==<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]]]]<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, וניכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.<br />
<br />
מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}.<br />
<br />
לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] נשאר בחצר ליובאוויטש ולא נהג כאדמו"ר אלא כחסיד של הרבי מהר"ש. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים אך נפטר לאחרי חצי שנה בנו המשיך אותו ורבים חזרו אז לליובאווייטש. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לקבוע את מגורו בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br />
<br />
==נסיונות להשכנת האחדות==<br />
{{להשלים}}<br />
מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br />
חב"ד ליובאוויטש כפי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק היא ממשיכתה של שושלת חב"ד. בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}.<br />
<br />
כאשר נפטר [[הצמח צדק]] ב[[י"ג בניסן]] שנת [[תרכ"ו]] כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב"ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב"ד.<br />
<br />
כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו"כ צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}.<br />
<br />
במשך השנים נכחדו הענפים השונים ורוב שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור ליובאוויטש<br />
<br />
לאחר שנפטר אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ"ו]] ונפתחו שלושה ענפים נוספים על ליובאוויטש, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. אך לאומת זאת ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] לא היו הרבה חסידים. ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים חלק מהזמן היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב"ד]] ולהקמתו של [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב"ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] בשלב ראשון של הדפסתו{{מקור}}, מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] אחר כך איסור זה ירד. <br />
<br />
וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש, וכן השמידו את אחד מכתבי היד של הספר שהרבי מהר"ש שלח לדפוס ושמו במקום כתבים אחרים. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] האדמו"ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]].<br />
<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]] עמ' 37}}. וממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] היה [[אדמו"ר המהר"ש]]. <br />
<br />
בחצי שנה הראשונה הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד. אבל חצי שנה לאחר מכן, לאחר פטירת האדמור הראשון של קאפוסט, אחיו של הרבי מהרש, חזרו הרבה מחסידיו לליובאוויטש. <br />
<br />
חצר ניעזין נסגרה לאחר פטירת מייסדה, לאחר 15 שנה מעת פתיחתה. יש לציין שהרבנית [[נחמה דינה שניאורסון]] אשת הרבי ריי"צ הייתה נכדה שלו.<br />
<br />
לאחר כמה שנים חזרה להיות חצר ליובאוויטש הגדולה מבין כולם. בפרט בחיי הרבי רש"ב אז חצרות חב"ד האחרות היו קטנות וחצר ליובאוויטש הייתה ענקית. נכחדו ענף ליאדי על שני עניפיו ונשאר רק לחצר ליובאוויטש שהייתה גדלה וקאפוסט שנהייתה קטנה.<br />
<br />
לאחר פטירת אחרון האדמורים לבית קאפוסט בשנת תרפ"ג של חב"ד ורוב חסידיהם חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==שלושה חצרות חב"דיות שקמו בעקבות הפיצול==<br />
בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צוואות מצד חסידים, שלושת בניו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת. <br />
<br />
שלושת החצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
כנ"ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי"ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב"ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב"ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]]. יש לציין שבחיי הצמח צדק, שנים לפני הפיצול רבי חיים שניאור זלמן היה חותנו של אחיו הקטן הרבי מהר"ש למשך שלושה חודשים, אז נפטרה בתו, אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש שלושה חודשים לאחר החתונה לא עלינו.<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן חזרו חלק מחסידיו לחסידות ליובאוויטש<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום{{ש}}<br />
*שני אדמורים נוספים ממשיכי דרכם של יצחק דובער ולוי יצחק כיהנו כרבנים במשך זמן קצר מאוד והם לא מוזכרים בהיום יום כאדמורים:<br />
**רבי שלום שכנא שניאורסון. בנו של [[יצחק דובער שניאורסון]], פעל במקביל לבן דודו רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין, במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
**רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. בנו של רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], כיהן כאדמו"ר לחסידי סירטשין - ליאדי, במשך זמן קצר מאוד, אך לא כאדמור אלא כרב}}.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==רשימת אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
;חב"ד ליובאוויטש<br />
* [[אדמו"ר הזקן]]<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
*[[אדמו"ר המהר"ש]] - ממשיך דרכו של אביו בשושלת חב"ד.<br />
*[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[אדמו"ר הריי"ץ]].<br />
*[[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]].<br />
<br />
;חב"ד קאפוסט<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאפוסט]].<br />
*רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]].<br />
*רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br />
*רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br />
<br />
;חב"ד ליאדי<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
*רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר גיסו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. <br />
*רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], חתנו של רבי חיים שניאור זלמן, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לגיסו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]]. חצרו הייתה קטנה יחסית{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
<br />
;חב"ד ניעז'ין<br />
* מייסד החצר בנו של הצמח צדק ואח של הרבי מהר"ש; רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו"ר היחידי לחסידי [[חב"ד ניעז'ין]].<br />
<br />
==היחסים בין החצרות==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנסגר היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו חלק חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]] וחלק חזרו ליובאוויטש.<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}. בעת פטירת רבי יצחק דובער, רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]]. הענף החסידי סירטשין-ליאדי שרד זמן קצר ובעת סגירתו רוב חסידי סירטשין-ליאדי חזרו לחב"ד ליובאוויטש{{הערה|לאחר פטירת רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] הגיע הקץ על חסידות ליאדי}}.<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב"ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>174.197.149.239