https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=174.197.131.65 2026-04-24T07:57:08Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=386061 2020-08-23T14:14:13Z

<p>174.197.131.65: /* הסבר עריכות */ +</p> <hr /> <div>==יש רשות לערוך?==<br /> [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]], יש רשות לערוך?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:13, ד' באב, ה'תש&quot;ף 19:13, 25 ביולי 2020 (UTC)<br /> :בעיקרון אני עוד מעט מתחיל לעבוד עלך הערך חזק, ככה שאם תערוך עכשיו יהיה לנו התנגשויות עריכה.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:15, 25 ביולי 2020 (UTC)<br /> ::אפשר להעלות משהוא עכשיו (דהיינו: כבסיס)?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:28, ד' באב, ה'תש&quot;ף 19:28, 25 ביולי 2020 (UTC)<br /> :::בשמחה. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:37, 25 ביולי 2020 (UTC)<br /> ::::כנראה יקח לי קצת זמן עד שאני יתחיל לכתוב את הערך, אז תיקח את הזמן שלך {{קריצה}} &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:38, 25 ביולי 2020 (UTC)<br /> :::::בוצע. מבוסס על 'רשימת תרכ&quot;ו' של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. מקווה להמשיך ועוד חזון למועד--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 19:44, ד' באב, ה'תש&quot;ף 19:44, 25 ביולי 2020 (UTC)<br /> ::::::יש כח גדול! &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:44, 25 ביולי 2020 (UTC)<br /> <br /> == שם הערך ==<br /> <br /> {{א|חסיד של הרבי}}, לדעתי עדיף השם: &quot;[[התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)]]&quot;. בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 16:18, ה' באב, ה'תש&quot;ף 16:18, 26 ביולי 2020 (UTC)<br /> :בעז&quot;ה אחרי שאני יעביר את הערך למרחב הציבורי אני אני ישנה את שמו להנ&quot;ל. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 16:37, 27 ביולי 2020 (UTC)<br /> <br /> == גודל החצרות ==<br /> <br /> בערך נכתב כי ליובאוויטש הייתה החצר הקטנה ביותר. אשמח אם יכוונו מקור לדבר, כי אדרבה ראיתי במקומות אחרים כי גם אם קאפוסט הייתה החצר הגדולה ביותר הרי שליובאוויטש הייתה אחריה.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:16, י&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף 11:16, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :נכון... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 14:00, י&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף<br /> ::כתוב איפושהו ב[[ספר הזכרונות]] שמרוב בליובאוויטש הייתה חצר קטנה היו פעמים שאפילו לא היה מניין ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. אני לא זוכר מה המקור אבל אני אשתדל לחפש אותו. אולי אתם מתכוונים לתקופה מאוחרת יותר מתקופתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], אולי לסוף תקופתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולנשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שאז כלך שאר החצרות בכל זאת גססו, ובמילא ליובאוויטש הייתה הגדולה ביותר אחרי קאפוסט.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 14:04, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::נכון שהייתה נהירה גדולה אחרי קאפוסט, אך זכור לי גם שליובאוויטש הייתה במקום השני. התיאור על כך שלא היה מניין נשמע לי מוגזם (אולי ממש בימים או בשבועות הראשונים לתפילות החיוב אחרי ההסתלקות), אחרי הכול הבית דין פסק לטובתו שיישאר בליובאוויטש למרות שרצה שכולם יתאחדו (מידע שאגב, חלק חשוב ממנו חסר בערך, כמו כל הראיות לטובת הרבי המהר&quot;ש).--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 14:18, י&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף 14:18, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == תיקונים והוספות ==<br /> <br /> {{א|חסיד של הרבי}} - ייש&quot;כ גדול על הערך, רק שים לב שיש לך כמה טעויות הקלדה, שיש לתקנם...<br /> <br /> ואגב: כדאי לשים תמונות של הצ&quot;צ, קברו, וקברי האדמו&quot;רים האחרים...<br /> <br /> נ&quot;ל שמה שכתבת על ליובאוויטש לא נכון כלל וכלל, וכמדומני שכתוב משהו דומה ברשימות דברים על ליאדי. להעיר שכדאי להכניס פסקה על חילוקי דעות בין כל האדמו&quot;רים, שקרו הרבה לגבי עניני כולל חב&quot;ד בארה&quot;ק.<br /> <br /> חזרת כולם לליובאוויטש התבצעה בעקבות כך שלא היו עוד אדמו&quot;רים לחסידויות...<br /> <br /> וכמובן: אל תשכח מקורות (דבר שמאחד בין שנינו הרבה {{קריצה}}) לכל הסיפורים שאתה מביא...<br /> <br /> אם יהיה לך קשה לעשות את כ&quot;ז, ולהעלות על דברי, תכתוב לי ב'''דף השיחה שלי''', ולא במקום אחר, ואשתדל לעבור ולתקן בעצמי...<br /> <br /> בברכה: ידידך: ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 14:06, י&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף<br /> :לבנתיים יש מקורות לרובם ככולם של הסיפורים.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 14:09, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::חוץ ממה שאין (רקע לדוגמא)... עיין בתולדות חב&quot;ד בארה&quot;ק על היחסים בנוגע לכולל חב&quot;ד... כדאי לציין שהיו לצ&quot;צ כ-600000 חסידים ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 14:12, י&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף<br /> ::יש סיפור שהרבי סיפר לרב יצחק הוטנר בליל י' שבט תש&quot;י גבי &quot;אחד מבני הצ&quot;צ&quot; שסירב לקבל את הנשיאות עד שהכריחו אותו החסידים. בכ&quot;מ מקומות מסופר על המהר&quot;ש (שיחו&quot;ק קודם הנשיאות ובכל ביתי), למרות שיותר מתאים למהרי&quot;ל. יש פרטים?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 14:18, י&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף 14:18, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::תציין מקורות. כדאי גם להוסיף על בני הצ&quot;צ הנוספים והמשכיל יבין... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 14:54, י&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == דרוש תיקון ==<br /> <br /> # הערך צריך לעבור הגהה לשונית בסיסית.<br /> # כתוב בכמה אופנים וכמה פעמים על כך שהחצרות האחרות הפסיקו וכולם הגיעו לליובאוויטש. צריך קו הסברה אחיד, ללא כפילויות.<br /> בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:51, י&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:51, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :לכן הוא פתוח לעריכה {{קריצה}} &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 16:52, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::ובעז&quot;ה כשיהיה לי יותר זמן הגיה אותו והרחיב אותו כראוי לערך כזה. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 16:52, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::: יסלח לי מר, אך (בלי איומים, אפשר ישר...) במצב כזה, פשוט הערך יחזור למרחב הפרטי • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:33, י&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:33, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> ==תורה אור וספרי קאפוסט==<br /> {{ציטוטון|בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט נתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר תורה אור מכיון שהוא הודפס בקאפוסט, וכן איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו&quot;רי קאפוסט}}.{{ש}}כל המשפט נשמע לי מוזר: א. התורה אור נדפס ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק נ&quot;ע, לפני ובלי כל קשר להתפצלות, ומאז הי' ספר יסוד בחסידות חב&quot;ד ומעולם לא נמנעו מללמוד אותו (ואולי הכוונה ל[[אור התורה]] לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ שנדפס ע&quot;י רח&quot;א ביחאווסקי); ב. לכאורה מעולם לא '''נאסר''' הלימוד בכתבי אדמו&quot;רי קאפוסט, אלא מצד החסידים נמנעו מללמוד אותם מסיבות מובנות.{{ש}}בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 18:02, י&quot;ג באב, ה'תש&quot;ף 18:02, 3 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :התורה אור הוא של הצ&quot;צ אך לא נדפס על ידו, ההוצאה הראשונה של התורה אור (כמו שנתן לראות בתמונה) נדפסה בקאפסוט. ואכן היה קפידהשלא ללמוד בספרי קאפוסט, וזה גם די ברור מכיון שיש מחלוקת אדיאולוגית בין ליובאוויטש וקאפוסט בשורה של נושאים בחסידות &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 18:42, 3 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::אני כמעט בטוח ש{{א|חסיד של הרבי|מר}} טועה בין [[תורה אור]] לאדה&quot;ז – שנדפס ע&quot;י אדמו&quot;ר הצ&quot;צ בקאפוסט תקצ&quot;ז כמפורש בשלשלת היחס שנה זו ובכו&quot;כ מקומות – לבין [[אור התורה]] לאדהצ&quot;צ שנדפס ע&quot;י רח&quot;א ביחאווסקי בברדיצ'ב תרע&quot;ג (ראה בערך שם שנמנעו אנ&quot;ש מלהשתמש בו). בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב&quot;ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • {{#תנאי:|[[באעה&quot;ח|&lt;span style=&quot;border-bottom:1px dashed #696969;cursor:help;&quot; title=&quot;{{{3}}}&quot;&gt;באתי על החתום&lt;/span&gt;]]|&lt;span title=&quot;באתי על החתום&quot; style=&quot;border-bottom:1px dashed #696969;cursor:help;&quot;&gt;באעה&quot;ח&lt;/span&gt;}} בי&quot;ג באב ה'תש&quot;ף ליצירה<br /> :::נכון, כנראה התבלבלתי לגמרי.. אבל אני כמעט בטוח שמדובר בתורה אור שלא היה אז עוד הוצאות שלו, אולי גם אור התורה.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 09:54, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::מדובר על [[אור התורה]], כפי שניתן לראות בדף של הספר... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 10:15, י&quot;ד באב, ה'תש&quot;ף &lt;span style=&quot;color: red;;&quot;&gt;'''מחאת הסמלים'''&lt;/span&gt;<br /> :::::בנוגע להדפסה של תורה אור ובנוגע לקאפוסט תוכל לעיין ברשימת היומן. הרבי מביא שם את סיפור ההדפסה עם ביאורי המהר&quot;ש וכו' עיי&quot;ש.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 16:49, ט&quot;ו באב, ה'תש&quot;ף 16:49, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == השלמות ==<br /> עם כל הכבוד, לא חכמה להעביר ערך למרחב הציבורי כשבכל קטע צריך להשלים, אם זה היה קטע אחד = בסדר, שני קטעים - אפשר להבליג. אבל כל הדף = זה מוגזם! {{א|חסיד של הרבי}} קח את זה לתשומת לבך ותתקן... תודה רבה!!! ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 13:18, י&quot;ד באב, ה'תש&quot;ף &lt;span style=&quot;color: red;;&quot;&gt;'''מחאת הסמלים'''&lt;/span&gt;<br /> :מתוך 9 פסקאות יש שלוש שיש להם פסקה להשלים, אז זה לא בדיוק כל הערך.. ואני לא מבין מה הבעיה בכך שיש פסקה להשלים, זה כל הקטע של הפסקה, שמשתמשים יראו את זה - וישלימו! &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 13:29, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::ארבע פסקאות. עדיף לא להציג תמונה כלל מאשר להציג אותה שבורה... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 13:36, י&quot;ד באב, ה'תש&quot;ף &lt;span style=&quot;color: red;;&quot;&gt;'''מחאת הסמלים'''&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==הודעה חשובה==<br /> ברוך ה' השגתי עכשיו כמה 'תשורות' ששכבו אצלנו בבוידם, וכן כמה קבצים שתמימים טובים הביאו לי ששם יש את כל פוליטיקת קאפוסט ליובאוויטש, ועוד.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 16:16, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :{{גודל|2|'''הערה כללית:''' יש לזכור שיש דברים ש&quot;כבוד אלקים הסתר דבר&quot;. שכאו&quot;א ידון לעצמו מה הרבי הי' רוצה שנפרסם ומה לא. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב&quot;ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • {{#תנאי:|[[באעה&quot;ח|&lt;span style=&quot;border-bottom:1px dashed #696969;cursor:help;&quot; title=&quot;{{{3}}}&quot;&gt;באתי על החתום&lt;/span&gt;]]|&lt;span title=&quot;באתי על החתום&quot; style=&quot;border-bottom:1px dashed #696969;cursor:help;&quot;&gt;באעה&quot;ח&lt;/span&gt;}} בי&quot;ד באב ה'תש&quot;ף ליצירה}}<br /> ::כפשוט שיש דברים שהם מן הסייגים לחכמה.. ואני ישמור על אותו סייג. וד&quot;ל. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 20:28, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == אוורוטש ==<br /> <br /> היו חסידים שהתקשרו לאוורוטשער, התנהגותו באדמו&quot;רות בחיי אביו לא הופכת אותו למשהו נפרד, גם הוא התפלגות מחב&quot;ד. | נכתב בשעה 00:04 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> :מזמן רציתי להעיר א&quot;ז, ולהוסיף שהיו לצ&quot;צ עוד שני בנים, אחד שכבר נפטר והרב&quot;ש שלא רצה לקבל את הנשיאות והתקשר למהר&quot;ש ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 10:00, ט&quot;ו באב, ה'תש&quot;ף &lt;span style=&quot;color: red;;&quot;&gt;'''מחאת הסמלים'''&lt;/span&gt;<br /> ::הוא עשה חסידות אחרת לגמריי, הוא לא נחשב לחב&quot;ד. ומה שכבת נמצא נכתב כבר בהערה 1.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 13:42, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::מנין לך? | נכתב בשעה 13:46 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> ::::אני לא חושב שהחשיסו אותו אדמו&quot;ר חב&quot;די פחות מאחרים. {{א|חב&quot;דניק}}, מניין לך שהרב&quot;ש התקשר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש? אכן, בניו המשיכו בליובאוויטש, אך תמיד הי' נדמה לי שהוא לא התקשר לאחד מאחיו. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב&quot;ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ט&quot;ו באב ה'תש&quot;ף ליצירה<br /> :::::כתוב בכמה מקומות, אולי בשיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אינני זוכר!!! ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 16:20, ט&quot;ו באב, ה'תש&quot;ף &lt;span style=&quot;color: red;;&quot;&gt;'''מחאת הסמלים'''&lt;/span&gt;<br /> ::::::תפתח בספר התולדות לאדמו&quot;ר המר&quot;ש, בספר התולדות לאדמו&quot;ר הצמח צדק בפסקה &quot;משפחתו&quot;, תפתח בשלשלת היחס ועוד ועוד ותראה שאוורטש לא היה כל קשר לחב&quot;ד. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 16:41, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::::::אבל מכיוון שהיו חסידי חב&quot;ד שהתקשרו אליו לאחר פטירת הצמח צדק, יש להחשיב אותו. | נכתב בשעה 16:45 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> {{שבירה}}היו גם חסידי חב&quot;ד שנקשרו לברסלב ולגור, להחשיב גם את חסידיות אלה? &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 16:56, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :אף אחד מאותם החסידים שנקשרו לברסלב או לגור לא אמר שהאדמו&quot;ר החדש שלו הוא ממלא מקומו של האדמו&quot;ףר הקודם, בעוד חסידי הצ&quot;צ שנקשרו לאוורוטשער הכריזו עליו כ'בנו ממלא מקומו'. זה שהוא נהג באד' עוד בחיי אביו לא מנעה ממנו לקשר אליו את חסיד אביו לאחר פטירתו. | נכתב בשעה 18:30 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט&quot;ו באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> ::בשלשלת היחס – על כל האחים שהיו מנהיגים נכתב &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר&quot; ללא הבדל (מלבד שלבנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאוורוטש נכתב &quot;הרה&quot;צ הרה&quot;ח&quot;, משא&quot;כ על בני שאר האחים שמלאו מקום אביהם ג&quot;כ נכתב &quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר&quot;). גם בהקריאה והקדושה נכתב תאריך הסתלקותו כשאר האחים (וידוע, שאת המאמרים על בני אדמו&quot;ר הצ&quot;צ שם – כתב אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ). ומה כתוב בס' התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ואדמו&quot;ר הצ&quot;צ? בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב&quot;ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ט&quot;ו באב ה'תש&quot;ף ליצירה 20:05, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::אז מעה נסגר בסוף? עדיין נראה לי שצריך לעשו8ת עליו פסקה, כמובן תוך אזכור העניין שעוד בחיי אביו ושבדר טשערנוביל וכו', אגב, מה עם הורונוסטופייל וטומושפול? | נכתב בשעה 18:15 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י&quot;ח באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> ::::מצטרף ל{{א|חבר}}י ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 16:52, י&quot;ט באב, ה'תש&quot;ף<br /> ::::::אוורוטש לא היה חב&quot;ד כך מפורש בהקריאה והקדושה של הרבי הרייץ ובעוד הרבה מקומות. לא מבין מדוע זה בערך {{אנונימי|}}<br /> :::::::היכן בדיוק? ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ כ&quot;ח באב [[תש&quot;פ]]<br /> ::::::::הובא להלן<br /> :::::::::בא מועד: אם הולכים לפי שלשלת היחס בהיום יום - אז יש ללכת עד הסוף לפי שלשלת היחס<br /> :::::::::1) טומשפול לא מוזכר כלל וכלל (לא שלא מוזכר כאדמו&quot;ר - הוא בכלל לא מוזכר)<br /> :::::::::2) הוסטיפול לא מוזכר כלל וכלל (לא שלא מוזכר כאדמו&quot;ר - הוא בכלל לא מוזכר)<br /> :::::::::3) כמו כן יעקב ישראל מצ'רקס לא מוזכר כאדמו&quot;ר (מוזכר בבתו של הרבי האמצעי כחתן, אך לא כאדמו&quot;ר).<br /> :::::::::- מה שאומר שיש להסיר אותם מערך זה. ויש לשנות את השם של הערך [[חצרות חב&quot;ד בדרך טשרנוביל]] ולהסיר מזה את המילה חב&quot;ד<br /> :::::::::ולגבי אדמורי חב&quot;ד:<br /> :::::::::1) בנו של לוי יצחק גוטרמן מהוסיארטין לא מוזכר כלל וכלל (לא שלא מוזכר כאדמו&quot;ר - הוא בכלל לא מוזכר)<br /> :::::::::2) בנו של נחום דובער לא מוזכר כלל וכלל (לא שלא מוזכר כאדמו&quot;ר - הוא בכלל לא מוזכר)<br /> :::::::::- מה שאומר שיש להסיר מכאן את הכל<br /> :::::::::מה שאומר גם שהיום יום זה הוכחה הפוכה. שכל אלו לא היו אדמורי חב&quot;ד. ובכל מקרה בוודאי כל אלו צריכים להיות מוסרים מכאן {{אלמ}}<br /> ::::::::::לגבי ההודעה זו מעלי - הוסכם על הכל ובוצע על ידי חבר ועל ידי בצורה מוסכמת. {{אלמ}}<br /> <br /> == לדעתי ==<br /> <br /> אין טעם לשים סתם פסקאות ולכתוב שצריך להשלים...<br /> מיותר. --[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 16:38, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 16:38, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :לא חסר ערכים שיש בהם פסקאות שלא כתוב בהם כלום, ולמרות זאת הם קיימים. בשביל ערכים כאלה וערכים שאינם הושלמו נוצרה התבנית {{תב|להשלים}}.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 16:50, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::לא שאני נטל חלילה אליך.. פשט ראיתי עכשיו. אבל הבעיה היא שלא משלימים...וזה יוצר סוג של בדיחה מחב&quot;דפדיה...--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 16:53, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 16:53, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::לפעמים לוקח זמן עד שמשלימים. למשל בערך [[כפר חב&quot;ד]] היו איזה שלוש פסקאות שכולם היו ריקים בלי כלום, אני לא זוכר מהם אבל מה שאני כן זוכר זה הפסקה על הרצח בבית ספר למלאכה שהיה ריק לגמרי כמה חודשים או שנים, ואחי זה משתמש אנונימי אחד ראה את זה ונוצר מהפסקה הזו ערך שלם.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 17:07, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::אין סומכין על הנס... אתה יודע מה, אני עכשיו ילך לבדוק אולי יש לי עוד איזה אפעס בנושא...--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 17:14, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 17:14, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::::שכויח.. ובדרך אגב, בערך של [[כפר חב&quot;ד]] עדיין יש שתי פסקאות ריקות.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 17:21, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::::אתה רומז משהו..?--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 17:38, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 17:38, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::::::לא, זה היה בהמשך לדיון הקודם.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 17:56, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::::::לדעתי אין ענין לפתוח ערכים חדשים שיש בהם פסקא להשלים!!! ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 19:49, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף<br /> :::::::::זו דרכה של אנציקלופדיה מקוונת. זה דבר מקובל והרבה פעמים מוסיף. אגב, נראה שהסימני קריאה אצלך הפכו לחלק מהחתימה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 06:51 • כ&quot;ט באב תש&quot;פ<br /> <br /> == מקור מצויין ==<br /> <br /> היום בהשגחה פרטית, רציתי ללמוד איזה משהו מעניין מאד, ולידי היה המלך במסיבו חלק ב', כידוע שהשיחות מהסעודות מרתקות ביותר, פתחתי, ובהשגחה פרטית גמורה נפתח לי הספר בניחום אבלים של הרבי אצל הרש&quot;ג מכ&quot;ה תשרי תש&quot;ל, התחלתי ללמוד, ובהשגחה פרטית גמורה, כמעט כל השיחה, שהיא די ארוכה (ט&quot;ו סעיפים) דיברה על הקשר בין חב&quot;ד וקאפוסט, הספרים שלמדו ושלא למדו, שלומדים, רח&quot;א ביחאווסקי, ועוד כל מיני דברים שקשורים! שייך לכאן לגמרי, ממש מתאים, ויש שם המון דברים שיכולים להתאים לכאן ולא הובאו לכאן בכלל, פשוט המון תוכן, הכי מוסמך ומהימן שיש, מדברי הרבי והרש&quot;ג...<br /> <br /> אני עדיין נפעם מכך ביותר, וכותב זאת בהתפעלות! מי שיכול להוסיף א&quot;ז לכאן, ירחיב המון את הערך... קצת עבודה, אבל בכ&quot;ז... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 12:09, כ&quot;א באב, ה'תש&quot;ף<br /> :{{א|חב&quot;דניק}}, יש&quot;כ עצום! זה בוודאי יוכל להרחיב ואף אולי להכפיל את הערך! &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 13:08, 11 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::ידעתי בני ידעתי, וע&quot;כ הבאתי א&quot;ז... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 14:10, כ&quot;א באב, ה'תש&quot;ף<br /> <br /> == המלאכים והפיצול ==<br /> <br /> א. לא מדוייק שאחרי שנגמרו השושלות כולם חזרו לליובאוויטש. אחוזים רבים נמשכו לציונות ולהשכלה ונטמעו, ואחוזים נוספים נמשכו למלאכים וכיו&quot;ב (ו'''חלקם''' אחרי התחנה הזו חזרו לחב&quot;ד). מי שחזר לחב&quot;ד זה הענפים שנכחדו בשנים הראשונות באופן יחסי.<br /> <br /> ב. לא נראה לי נכון הביטווי 'התפצלות' חסידות חב&quot;ד, מהסיבה הפשוטה שאלוקים יש רק אחד, תורה יש רק אחת, חסידות חב&quot;ד יש רק אחד ורבי יש רק אחד. אפשר וצריך למצוא ביטוי להתפצלות של ענפים מתוך הגזע המרכזי. חב&quot;ד ליובאוויטש אינה 'עוד ענף' שהתפצל אחד מיני רבים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:39, כ&quot;ח באב, ה'תש&quot;ף 14:39, 18 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :א. יש מהם שהצטרפו לחסידויות אחרות, גם חלק מחסידי סיראטשין נמשכו בעקבות רבם לראדזימין, ועוד.<br /> <br /> ב. אולי התפצלות חסידי חב&quot;ד? | נכתב בשעה 17:28 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ח באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> <br /> ==מחיקת הערך על אוורטש==<br /> עכשיו אני גאה לפתוח פה דיון על מחיקת עוול היסטורי, מכיון שאוורטש איננה חב&quot;ד, אין לה מקום בערך! הערך מדבר על ענפיה של חסידות חב&quot;ד ולא ענפים נשנוהלו '''ע&quot;י''' חסידי חב&quot;ד. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 17:26, 18 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :אבל היא כן ענף של חב&quot;ד. | נכתב בשעה 17:29 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ח באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::היא לא, וראה ביצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284, 305. וכן בלקו&quot;ש ח&quot;ב ע' 477 ובהערה 52. (מקורות שהביאו לי ממש עכשיו)! &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 17:32, 18 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::ראה ביצחק אלפסי 'החסידות' פרק חב&quot;ד ושולשלתה. השאלה היא למה אתה קורה ענף של חב&quot;ד. | נכתב בשעה 17:38 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ח באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::::ענף של משפחת שניאורסון - בית רבי זה כן. שווער של רבי ובן של רבי (יוסף יצחק מאוורוטש [ואף סבא של רבי]). אבל הוא עצמו. כלומר הם עצמם יוסף יצחק ובנו. לא היו חבד אלא צרנוביל. כך מפורש בהרבה מקומות אצל הרבי ואצל הרבי רייץ וכו וכו וקל להבין. לגבי המאירים לארץ זה אותו טקסט של מה שכתוב בספר החסידות ובמפורש כתוב שם שהם לא היו חבד אלא פולין. שמישהו יביא ציטוט משם.<br /> :::::חסיד, שמת לב מה כתוב בלקו&quot;ש שם? ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ כ&quot;ח באב [[תש&quot;פ]]<br /> :::::אבל בכל זאת חשוב להפנות מכאן לערך על אוורטש טומשפול וכו' | נכתב בשעה 20:09 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ח באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::::::בית רבי חלק ג עמוד טו, לגבי יוסף יצחק מאוורוטש {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} ולגבי בנו נחום דובער כתוב: {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}}<br /> ::::::::בלקו&quot;ש שם ברור שזה היה לא חבד והחידוש הוא שהוא התפלל כמו חב&quot;ד - שהיו לו מאפיינים חבדיים מסויימים. <br /> :::::::::ציטוט מהקריאה והקודשה. נקדים שהרבי ריי&quot;ץ מתייחס ומביא את זה בהקריאה והקדושה כתולודות חב&quot;ד, במפורש כן. ואף כותב &quot;תולדות ימי חב&quot;ד&quot;. אך באופן ברור הוא כותב שהוא היה נשיא צ'רנוביל. הנה: ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש&quot;ה], כתוב: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי&quot;ט הכריחו כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר יעקב ישראל מטשערקאסס זצוקלל&quot;ה לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה שם זה מפורט: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל זצולקלללה נבגמ זי&quot;ע}}.{{ש}}ההבדל הוא פשוט: משפחה הוא כן. מושפע מחב&quot;ד הוא כן אבל הוא לא נשיא חב&quot;די. הוא היה בן של רבי ושווער של רבי אבל הוא עצמו לא היה חב&quot;ד. בשונה מקאפוסט ניעזין וליאדי שבמפורש הרבי והרבי ריי&quot;ץ מתייחסים אליהם כאל נישאי חב&quot;ד בחצרות המקבילות אבל לא לחצר אוורוטש שמתייחסים כאל נשיאי פולין. לא מסובך, אלא אם רוצים לשים הראש בחול<br /> :::::::::::במקור שצוטט מאלפסי המאירים לארץ בדקתי כעת וכתוב בעמוד 283: {{ציטוטון|הוא נבחר כרב באברוטש שליד זיטומיר ושם אף החל נוהג כאדמו&quot;ר בדרכם של צדיקי טרנוביל ולא בדרך צדיקי חב&quot;ד}}}<br /> ::::::::::::הצמח צדק חלק על זה שהוא בכלל נהיה אדמו&quot;ר. איך אתם יכולים להגיד כזה שטות שהוא היה אדמור חבדי?? ממש בורות<br /> ::::::::::::::לגבי בנו נחום דובער, {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ&quot;ק אדמו&quot;ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר&quot;ר נחום דובער בן הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הגאון חסידא ופרישא כ&quot;ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק זצוקלה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע נולד בשנת תר&quot;ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;ץ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} - {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה&quot;ק מוהריי&quot;ץ}} לשון כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרייץ ב'הקריאה והקדושה' טבת תש&quot;ב. מה לא ברור בזה?? הרבי הרייץ לא טוב לכם? בית רבי שהרבי אמר עליו שהוא מדוייק. לא טוב?<br /> {{שבירה}}אף אחד לא אמר שהוא נהג בדרך אדמו&quot;רי חב&quot;ד, בקשו לציין אותו בערך... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ כ&quot;ח באב [[תש&quot;פ]]<br /> :אם זה לא חב&quot;ד 1 אין צורך לציין אותו בערך יש לזה ערך נפרד. כאן זה ערך על אדמורי חב&quot;ד וציון בערך זה מטעה. 2 השם של הערך השני &quot;חצרות חב&quot;ד בדרך טשרנוביל&quot; צריך להסיר ממנה המילה חב&quot;ד. כי חבד זה לא וזה מטעה<br /> ::ציטוט נוסף מ[[בית רבי]]: {{ציטוטון|אח&quot;כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין וחותנו הרב רצה בזה להקל מעליו משא וטורח פרנסתו כי הי' מטופל בבנים ובעל הוצאה גדול והי' כבד על חותנו הרב להספיק לו כל צרכיו ושלח מכתב לאביו רבינו להתיישב עי&quot;ז ומתחילה לא הסכים רבנו ע&quot;ז וכתב לו מכתב באריכות עצתו ופקודתו שימנע מזה ואם כבד על חותנו הרב להחזיקו יבוא ללובאוויטש והוא יספיק לו כל צרכיו ולא יחסר לו מאומה אך כאשר שחותנו הרב לא הניחו בשום אופן לעקור דירתו ללובאוויטש ולהחזיקו בעצמו להספיק כל צרכיו ג&quot;כ לא הי' יכול ע&quot;כ הוכרח רבנו להסכים ע&quot;ז וקבל עליו עול הרבנות אוורוטש}}{{ש}} לעינינו: חבד זה לא היה. זה היה חצר טשרנובלית לגמרי לכל דבר עם השפעות חבדיות. לא חצר חב&quot;ד עם השפעות צרנוביליות. הפוך. חבר הפוך. והשם חבד לא צריך להיות בכותרת של הערך השני והחצרות הללו לא צריכות להיות בערך כאן. זה לא היה אדמורי חב&quot;ד. &quot;שמא וכו.. ונמצא שם שמים מתחלל&quot; {{אנונימי}}<br /> :::1) יש לציין, זוהי דעת כמה משתמשים. 2) לא הולכים לכתוב ערך כזה. 3) בבקשה לא לעשות כזה הרבה נקודותיים זה ממש מפריע לקריאה. 4) עדיף שתרשם ונתחשב יותר בדיעותיך. ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ כ&quot;ח באב [[תש&quot;פ]]<br /> :::::לגבי 2 - כבר יש כזה ערך [[חצרות חב&quot;ד בדרך טשרנוביל]]<br /> ::::::חבר, אשמח לשמוע מה אתה אומר. כי כל שלושת החצרות אינם חב&quot;ד. אוורוטש טושומפול והיסיטיריפול {{אנונימי}}<br /> :::::::מדובר בענפים של חסידות חב&quot;ד. אי אפשר, פשוט אי אפשר לחלוק על זה. מכיוון שהם הוקמו בסביבות אזור הזמן של הפיצול. חובה להקדיש להם פסקה בערך, פלוס הפניה לערך מורחב. | נכתב בשעה 01:49 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::::::::בכל בכלל לא באותו אזור זמן. שלושתם. אני מכיר את החומר היטב. האם שייך לדבר איתך בפרטי? {{אלמ}}<br /> :::::::::יש לי עניין שלא, אני מודע לכך שאתה שולט בחומר, אבל אתה לא היחיד, שבעים פנים לתורה. | נכתב בשעה 01:57 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::::::::::אני ינסה לשנות לפחות את הכותרת. אני יבטל זאת מיד. כדי שנוכל לדון {{אלמ}}<br /> :::::::::::::כמובן אשמח לעבוד בשיתוף פעולה. אבל אשמח לשמוע מה אתה אומר על הציטוטים. {{אלמ}}<br /> ::::::::::::::אני לא חושב שכל מה שיש כאן זה &quot;70 פנים לתורה&quot;, בוא נסכם את העניינים: עד כאן אנחנו (אני והאלמוני שליט&quot;א) הבאנו את המקורות לכך שאוורטש אינה חב&quot;ד ואינה ענף של חב&quot;ד, מכאן והילך אשמח אם יביאו המתנגדים למחיקה הוכחה ומקור לכך שאוורטש הנה עוד ענף שהתפצל מחב&quot;ד! בשמחה והוקרה, &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 09:07, 19 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> {{שבירה}}<br /> לקו&quot;ש ח&quot;ב – מדבר על ההבדלים בין הריי&quot;צ מאוורוטש לרי&quot;י מטשערקאס, ואין לה שום שייכות לענייננו. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב&quot;ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • כ&quot;ט באב ה'תש&quot;ף ליצירה 12:32, 19 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :עם זאת, הראי' מהקריאה והקדושה היא לכאורה ראי' חזקה, אך אצטט כאן לאידך מהקריאה והקדושה (בתאריך י&quot;ג תשרי): &quot;כשהי' בן שלשים שנה נסתלק הוד כ&quot;ק אביו, אדמו&quot;ר בעל צמח צדק – י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו – וכ&quot;ק אחיו האדמורי&quot;ם ישבו על כסא כ&quot;ק אביהם בערים קאפוסט וליאדי – פלך מאהליב, בעיר ניעזשין – פלך טשרניגוב, בעיר אוורוטש – פלך וואָהלין, ישב הוא על כסא כ&quot;ק אביו בעיר ליובאוויטש הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש וכ&quot;ק אחיו, הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב&quot;ד&quot;. והציטוט שהובא לעיל בא, כנראה, להדגיש ש'''מלבד''' היותו ממשיך לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ נחשב '''גם''' כממשיך לנשיאי טשערנאביל. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב&quot;ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • כ&quot;ט באב ה'תש&quot;ף ליצירה 12:41, 19 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::בא מועד: ראיתי הקריאה והקדושה שציטטת, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&amp;st=&amp;pgnum=7 זה], וזה כלל לא סותר משיטת הרבי ריי&quot;צ. במפורש הרבי הריי&quot;ץ מזכיר שהוא היה אדמו&quot;ר, אך לא אדמו&quot;ר חבד&quot;י. לא רק זה, הוא היה סבא של הרבי ריי&quot;ץ, אך במפורש הוא אומר שהסבא שלו לא היה אדמו&quot;ר חבד&quot;י, מזכיר אותו בדור חמישי לחב&quot;ד בכל המקומות, אך לא כנשיא חב&quot;ד. וזה ההבחנה. וההבחנה היא ברורה, הפוך: הוא נשיא צרנובילי - זה כן, ובנשיאות. דור רביעי לחב&quot;ד - כן, אבל לא בנשיאות. {{א|בא מועד}} מה אתה אומר לגבי הציטוט מבית רבי שהרבי אומר שבית רבי זה בתכלית הדיוק? {{אלמ}}<br /> :::חבר: יש לציין שכל המקורות שעוסקים בנושא, בכל המקומות, חב&quot;ד, חוץ לחב&quot;ד, חוקרים, כולם. מדברים רק על ליובאוויטש והשלושה שנפרדו - ניעזין ליאדי וקאפוסט ואף אחד לא מזכיר את ארווטש, צ'רקס והוסיטיפול. כי אל אחד אף פעם לא חשב שהם חבד מלבד פה. (אף אחד לא אומר שהם לא שניאורסון אבל הם לא חב&quot;ד). אני בטוח ב100 אלף אחוז שזה טעות נוראית דמוכך - בכל איפה שעוסקים בפיצול חב&quot;ד. מוזכר רק ליובאוויטש קאפוסט ליאדי וניעזין. כל השאר לא מוזכרים כי זה לא חב&quot;ד. ואכן זו האמת והאמת היחידה. וחבל שלא מקבלים האמת ממי שאמרה. וראה מה כתבתי לגבי מה שכתבו מהיום יום שלשלת היחס כאן לעיל ב[[#אוורוטש]] {{אלמ}}<br /> ::::ומי לנו כהצמח צדק עצמו, שניסה לשכנע את בנו לא להיות אדמור צ'רנובילי, הנה ציטוט ממכתב הצמח צדק עצמו לבנו שם מתחנן אליו שלא יקח את אדמורות אוורוטש: {{ציטוטון|ואולי גם כאן תוכל אי&quot;ה להכניס את עצמך עם אנשים ויהיה אי&quot;ה גם לי לתועלת, למעט ממני טרדת אנשים המבקשים עצות כו' וכה&quot;ג}}. ובפועל הוא לא עשה זאת, הוא הלך בדרך צרנוביל. כפי שמופיע בכל המקורות ומתכחשים לזה פה.<br /> ::::אצטט על זה מעמרם בלוי, על המכתב הנל. היכל הבעט&quot;ש, גליון כ' עמוד קמ&quot;ז הערה 135: {{ציטוטון|מכאן שאדמו&quot;ר הצ&quot;צ לא פקפק ביכולתו לשמש כאדמו&quot;ר רק העדיף שילך בדרך אדמ&quot;ורי חב&quot;ד כיתר אחיו הק' ולא בדרך טשערנוביל}}.<br /> ::::אצטט עוד את לשונות של עמרם בלוי: {{ציטוטון|ומה נפלאים דרכי החסידות, שבנו של אדמו&quot;ר הצמח צדק, המאור הגדול של חסידות חב&quot;ד ומורה דרכה בכל היקפה ותמציתה, אינו נמנה על נשיאי חב&quot;ד, אלא נמנה בשושלת נשיאי טשערנוביל כפי שמכנהו נכדו, נושא שמו, אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ נ&quot;ע מליובאוויטש &quot;הנשיא הרביעי לחסידי טשערנוביל&quot;}} {{אלמ}}<br /> :::::וכל זה אינו סותר בכלל וכלל את הכבוד שמגיע לר' יוסף יצחק מאוורוטש רק שלא בערך זה וללא השם &quot;חב&quot;ד&quot;. {{אלמ}}<br /> ::::::לדעתי יש להחליף את הערך השני לשם &quot;משפחת חב&quot;ד בדרך צ'רנוביל&quot; ולהזכיר את זה בערך הזה בתימצות כמשפחה נוספת שלא קשורה לאדמו&quot;רי חב&quot;ד המפוצלים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 08:20 • ל' באב תש&quot;פ<br /> :::::::אנונימי, הציטוט שלי מדבר מפורשות בנושא המדובר בערך: ההתפצלות בחסידות חב&quot;ד, ומפורש שם: &quot;נסתלק . . אדמו&quot;ר בעל צמח צדק . . וכ&quot;ק אחיו האדמורי&quot;ם '''ישבו על כסא כ&quot;ק אביהם''' . . בעיר אוורוטש – פלך וואָהלין . . הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש '''וכ&quot;ק אחיו''', הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב&quot;ד&quot; – הוא מפורשות מדבר על הריי&quot;צ מאוורוטש כיושב על כסא אביו וכעל דור רביעי לנשיאי חסידי חב&quot;ד.{{ש}}בית רבי ושאר הציטוטים – מדברים על דרכו ב'''חיצוניות''' – שלא נהג כדרך אדמו&quot;רי חב&quot;ד, אך כאן מדובר באם נחשב לאחד מאדמו&quot;רי שושלת חב&quot;ד – והתשובה לכך היא (ע&quot;פ הציטוט הנ&quot;ל) – כן. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב&quot;ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ל' באב ה'תש&quot;ף ליצירה 10:46, 20 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::::::חבר. לא ענית על כל הדברים האחרים. בית רבי, אלפסי, הרבי רייץ עצמו ועוד ועוד. אתה מתכחש לזה שאף אחד אף אחד לא מתייחס אליהם כאל חב&quot;ד. ובכל מקרה לפי שיטתך אז זה רק אוורוטש עצמו וגם זה לא בדרך חבד אלא בדרך פולין כך שזה לא חבד. {{אלמ}}<br /> ::::::::חלוקת קונטרסים, אולי ל&quot;שושלת שניאורסון בדרך צ'רנוביל&quot;? או &quot;שושלת בית רבי בדרך צ'רנוביל&quot; או הפוך &quot;חצרות צ'רנוביל נכדי בית הרב&quot; &quot;חצרות צ'רנוביל משושלת בית רבי&quot; או &quot;חצרות צ'רנוביל משושלת שניאורסון&quot; וכדומה {{אלמ}}<br /> :::::::::אלמוני יקר, אני לא מבין מה אתה רוצה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כותב '''מפורשות''' בציטוט שהבאתי שהריי&quot;צ מאוורוטש הי' מ'''היושבים על כסא אביו אדמו&quot;ר בעל צמח צדק''' ומ'''דור רביעי לנשיאי חסידי חב&quot;ד'''. אני מסכים שיש קושיא חזקה מכך שבמקומות אחרים הוא לא מזכיר שהי' אחד מנשיאי חב&quot;ד (אף שעל שאר בני ונכדי אדמו&quot;ר הצ&quot;צ כן כותב כך), אני לא מסכים שאי-התנהגותו (בגלוי) בדרך חב&quot;ד מכריחה שאינו נחשב כממשיך אדמו&quot;ר הצ&quot;צ כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ כותב מפורשות שכן נחשב כאחד מממשיכיו. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב&quot;ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ל' באב ה'תש&quot;ף ליצירה 23:41, 20 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::יש לנו פה נקודה לא מוסכת שאנחנו צריכים להמשיך לדון בה. אבל בא נסגור רגע את הפינה המוסכמת: האם אתם מסיכים שלצ'רקסער, להוסטרינפול ולטשומפול הם לא היו חב&quot;ד? . אם כן בא נמחוק אותם מהערך פה והפיסקה תהיה על אוורוטש, מה גם שהם כלל לא קשורים לערך ולנושא. {{אלמ}}<br /> :::::אז הוסכם לגבי שאר החסידיויות, ואכן {{בוצע}} על ידי חבר, ויישר כוח לו על הביצוע. כעת נשאר לדון בדיוק כמה דברים קטנים אבל אני חושב שבכללות אנחנו מסכימים. {{אלמ}}<br /> <br /> == חבר ==<br /> <br /> מה בעיה ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=383818&amp;oldid=383628 עריכה זו?] ו[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=383828&amp;oldid=383818 זו]. אם יש התנגדות זה כמובן בסדר. אבל אשמח אם תגיב על ראשון ראשון. הנה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=383831&amp;oldid=383828 עוד אחד]<br /> :לכתוב שחב&quot;ד פוצלה ל4 זה לא נכון, כי היה את חב&quot;ד ליובאוויטש מכבר, וממנה התפצלו 3: ניעזין ליאדי וקאפוסט. הלא כך?<br /> ::בעקבות הבלבול, אי הסדר, הוספת נתונים שגויים ועוד שיחזרתי את עריכותיך לגמרי, כעת אתה מוזמן לנסות לערוך מחדש, ולחשוב איך לעשות את זה נכון, נ&quot;ב אשמח שתחתום | נכתב בשעה 01:26 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::אם היית עובר עריכה עריכה היית רואה שזה לא נכון מה שכתבת כעת. בכל אופן אעבור שוב. {{אנונימי}}<br /> ::::למה אתה מופיע כל פעם מכתובת אחרת? | נכתב בשעה 01:43 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::::אין לי מושג בדברים טכניים אלו. באמת לא יודע למה. {{אנונימי}}<br /> ::::::אני מסיר את שתי עריכותיך האחרונות, אחת לא נכונה ואחת לא אנציקלופדית ובמילא מרחיבים בעניין בהמשך. | נכתב בשעה 01:51 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::::::::נדמה לי שחבל שאני ימשיך לערוך כל עוד ולא נדבר מסודר. {{אלמ}}<br /> :::::::::לא ממש הבנתי מה לא אנציקלופדי {{אלמ}}<br /> ::::::::::1) [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&amp;diff=prev&amp;oldid=384045 יישר כוח]. 2) האם ל[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=384051&amp;oldid=384045 זה] אתה מסכים? {{אלמ}}<br /> :::::::::::קצת מתלבט, אבל לא נורא. 'הוא לא היה אדמו&quot;ר חב&quot;די' - דוגמא לדבר שלא כתבת בצורה אנציקלופדית | נכתב בשעה 11:32 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::::::::::::עשיתי עוד כמה עריכות, אשמח אם תסתכל אחד אחד. מה אתה אומר על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=384244&amp;oldid=384241 עריכה זו]? היא מאחדת שני פסקאות. ושמה את ליובאוויטש כממשיכה רשמית ולא כאחת מארבעה הפיצולים - כי הפיצולים היו שלושת החצרות ש'''פולצו''' מליובאוויטש, אבל ליובאוויטש עצמה היא גם המקור וגם הייתה קודם וממנה פוצלו וכו' אשמח לשמוע דעתך. {{אלמ}}<br /> {{שבירה}} מה הכוונה מסופר בספר הזכרונות, איפה בספר הזכרונות?| נכתב בשעה 14:31 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :זה חומר שהיה קיים קודם. סך הכל העברתי שני פסקאות לפיסקה אחת. אני מסכים שזה בכלל לא צריך להיות כתוב בפנים. אבל זה שלב הבא. קודם האם אתה בסדר עם האיחוד קטעים. אם כן נוכל להמשיך. {{אלמ}}<br /> ::כן, אם כי אני די הולך 'לשחוט' את הפסקה הזאת בהמשך | נכתב בשעה 16:29 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::מצויין. ערכתי עוד קצת. לאט לאט שתעקוב. האם אתה בסדר אם ה[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=384327&amp;oldid=384326 הסרה הזו]? {{אלמ}}<br /> ::::מעולה! האמת שתכננתי להסיר בעצמי. | נכתב בשעה 17:13 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::::{{א|חבר}}מקווה שאתה בסדר עם זה ש[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=384641&amp;oldid=384629 הסרתי בעריכות אלו] את שני בני לוי יצחק ויצחק דובער, מפני 1) שכפי שכתבתי ב[[#אוורוטש]] הרבי בכלל לא מזכיר אותם בהיום יום. 2) גם בכל המקמות מוזכר שהחצרות נסגרו כשאביהם נפטר, חלק הובא כאן בדף השיחה 3) כן יש לציין שר' לוי יצחק גוטרמן מסיריאטין היה לו לחתכילה חצר מאוד קטנה (כך במקורות שתראה בהמשך בעזרת השם, זה המון עבודה, נגיע לזה). 4) חוץ מהרבי, כך גם סובר החוקר אליה לוריא בספרו &quot;עדה ומדינה&quot; שעוסק בנושא. 5) כך שיש לנו כאן גם מקדושה וגם מעדויות היסטוריות שזה היה רק שני דורות. 6) שני ילדיהם המדוברים היו רבנים אבל לא אדמורים. {{אלמ}}<br /> ::::::::{{א|חבר}}. מה אתה אומר על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=385317&amp;oldid=385315 זה]. אולי כך? אפשר כמובן לסגנן יותר טוב את הכותרת אבל הרעיון הזה. כי הרביים כבר רשימתם מובא מסודר בערך חסידות חב&quot;ד. כאן החידוש והמדובר הוא על האדמורים לא ליובאוויטש. שהם לא מובאים בער חסידות חב&quot;ד. דעתך?/כם [[מיוחד:תרומות/69.112.129.184|69.112.129.184]] 22:05, 20 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::::::::לא, לא נראה לי. אגב, אני בעד להסיר את בניהם של סירטשין ויצחק דובער. | נכתב בשעה 07:30 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[א' באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::::::::::מצוין. האם אתה בעד השארת יוסף יצחק מאוורוטש ובנו והסרתם של טשופמפול וצ'רקס שכלל לא מוזכרים בהיום יום כאדמורים בכלל. ואין ספק עליהם. כלומר כך שהקטע כאן יהיה על ארווטש כי הוא אחד הבנים של הצמח צדק וכי אדמור הרייץ כן מתייחס אליו באיזה מקום כאל ממשיך של הצמח צדק (לא חבד על זה אני חולק הרבי הרייץ כותב במפורש שהוא היה של חסידי פולין וכו') אבל השאר לא רלוונטי בערך ויהיו רק בערך השני. דעתך? {{אלמ}}<br /> :{{א|חבר}} נא רק תגיב על זה. לפני שאתה נעלם לכמה ימים. {{אלמ}}<br /> ::אולי כדאי להכניס שורה בפסקה של אוורוטש שתפנה גם לערך על שלושתם, ולהכניס קישור בפסקה 'ראו גם'. לגבי שם לערך הזה - אפשר 'חסידות טשערקאס' ואפשר גם לפצל לשלוש, דעתך? | נכתב בשעה 05:00 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ג' באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::ב-'ראו גם' זה רעיון מצויין. אפשר להזכיר בפיסקה אגב בהחלט. (אני מבין שאתה מסכים שיש להשאיר רק את חסידות ארווטש. ואני שמח). לגבי שם לערך ההוא, אפשר מה שהצעת אבל אם כן &quot;חסידיות צ'רקס&quot; (בלשון רבים) או אולי &quot;שושלת צ'רקס&quot;. מה אומר? אם אתה בעד - תבצע כעת עוד לפני שאתה הולך {{אלמ}}<br /> :::::{{א|חבר}} בהצלחה בחופשה. אם תוכל להגיב מקסימום אחרים יבצעו. {{אלמ}}<br /> ::::::יפה מאוד!!. שאני יסיר וישאיר רק הקטע על חסידות ארווטש כאן או שאתה? {{אלמ}}<br /> :::::::אתה, אני מקווה שאספיק לעבור על זה | נכתב בשעה 05:24 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ג' באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::::::::::::::אוקיי. מיד. (בהזדמנות זו לדעתי יש להסיר את המילה חב&quot;ד גם מהערך סטרשלה אבל נושא אחר). {{אלמ}}<br /> :::::::::::::::::{{א|חבר}} עשיתי עריכה ראשונית. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=385892&amp;oldid=385886] מפני המהירות זה לא מספיק אנציקלופדי אבל קודם רצתי למהר כדי תראה ואחרי זה אערוך שם יותר. אשמח לשמוע דעתך או שתעבור על זה או אחד מהם או שניהם מה שהכי מהר וקל. {{אלמ}}<br /> :::::::עשית עבודה יפה חבר. {{א|חבר}} תהיה חסר :) מחכים לך שתחזור {{א|אלמ}}{{אלמ}}<br /> <br /> ==לאחר פטירת מהרי&quot;ל - חזרה לליובאוויטש==<br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=384335&amp;oldid=384327 מצויין!]. מה אתה אומר על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=384339&amp;oldid=384338 זה]?. {{אלמ}}<br /> :בכלל נראה לי שאנחנו באותו כיוון פחות ויותר. {{אלמ}}<br /> ::מצוין, רק חולק על הטענה שחזרו לליובאוויטש לאחר פטירת המהרי&quot;ל. | נכתב בשעה 17:32 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::אבל כך כתוב במקורות. אתה רוצה שאצטט? {{אלמ}}<br /> ::::היכן? אבדוק בעצמי. | נכתב בשעה 18:02 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::::תיכף נדבר על זה.. {{אלמ}}<br /> :::::: בהצלחה | נכתב בשעה 18:30 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::::::מעולה, רק עדיין לא הבאת מקור לכך שאחרי פטירת מהרי&quot;ל חזרו חסידים למהר&quot;ש | נכתב בשעה 20:14 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::::::::מה שנקרא &quot;התנגשות עריכה&quot; או מקראי: &quot;בעודם מדברים&quot;. הנה זה לך, חיים צר'נוביץ. אגב עוד לא סיימתי המקורות יש עוד הרבה וכדאי באמת להמתין עם העריכות עד שנראה התמונה המלאה. {{אלמ}}<br /> :::::::::נו, זה לא אומר כלום, זה אומר שמכל החסידויות חזרו לליובאוויטש בגלל זה, מי דיבר על עזיבה של רבים מחסידי קאפוסט? | נכתב בשעה 20:39 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> {{שבירה}}<br /> :שוב, אני מצטט רק מה שנוגע: &quot;סוף הדבר היה, שהבכור ר' לייב לא יכול עוד לעמוד מפני המחלוקת שבחצר וברח לקאפוסט עם החסידים שלו... ור' שמואל נשאר על מקומו בליובאוויטש &quot;לקיים את צוואת אביו&quot;. אירע כך שהבכור ר' לייב מת תוך שנתו מכאב לב, ובכן שימש זה מופת &quot;גלוי&quot; להחסידים הכרוכים אחרי ר' שמואל שזהוי נקמת הרבי &quot;בעולם העליון&quot; כדברי צוואתו והתחילו רבים להאמין בו יותר ויותר, ועל ידי כך התחזק הוא על כסא ממלכתו ושאר הקבוצות הלכו והתדלדל, לאט לאט&quot;. בכל מקרה. ביקשתי. בא נדון רק אחרי כל הציטוטים. זה יקח זמן זה הרבה חומר ואמרתי שלא אסיים היום {{אלמ}}<br /> ::ראשית המשפט: &quot;ובהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ&quot;ז]] נפטר [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].&quot;. זה לא הוספה שלי זה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&amp;diff=prev&amp;oldid=375706 הוספה] של ידידינו {{א|חסיד של הרבי}}. אני סך הכל העברתי ממקום למקום בערך. בכל מקרה אני מעריך שהוא ציטט את זה מאיזה מקור. נשמח לשמוע.<br /> :::אני חושב בכל מקרה שהחלק השני ש&quot;הרבה מקאפוסט חזרו אחרי פטירת המהריל לליובאוויטש&quot; זה נכון, ממקורות אחרים שזכור לי, אחד מהם הבאתי כאן.<br /> ::::והנה עוד שהבאתי להלן בציטוטים ואביא כאן גם: (תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית עמודים קצ&quot;ד-קצ&quot;ה) עדות חשובה {{ציטוטון|רוב העולם נמשכים רחק מהר&quot;ש נ&quot;י ומספרים ממנו נפלאות ממש}} חודש מאב תרכ&quot;ו יש במכתב הזה עוד בנוגע לכל העניין כדאי לראות. אך לעיניניו זה תשובה ברורה לז שלא כזה ברור שהיה כזה קצת בליובוויטש בהתחלה. בפרט עדות של חסיד שהיה שם בעצמו מאז בכתב ידו. אב תרכ&quot;ו. {{אלמ}}<br /> <br /> ==ציטוטים ומקורות כללים על חצרות חב&quot;ד והפיצול (ניתן להשתמש במראי מקומות כמובן בערך וכל מי שרוצה)==<br /> אמצע היום / מחר המקורות ואביא פה ואז כשיהיו המקורות לפניני - נמשיך נושא זה. לבנתיים אני ממשיך בדברים האחרים {{אלמ}}<br /> :זה כמה וכמה מקרות. חלק יש לי גישה כעת וחלק היום מחר. אביא לאט לאט, לא נכנס לגופם של מראי מקומות מה חשוב ומה פחות זה אני מניח שאתה מבין לבד מה קדושה ומה לא (לא נכנס לזה כעת מדבר לגופו של ההיסטוריה). ואני לא מביא לפי החשיבות אלא לפי מה שבהשיג ידי, דברים חשובים יותר אביא כשאהיה לידם. וכן זה עוסק בכללות בעניין מתי חזרו קאפוסט לליובאוויטש. נדון לדעתי רק אחרי שאביא את כל המקרות והתמונה הגדולה תהיה לנגד עינינו. (משאיר מקומות ריקים לדברים הבאים שאביא. שים לב שבגלל המסנן קישורים לא הצלחתי לשים קישורים בפנים אז יש רק את המראי מקומות) ציטוטים:<br /> <br /> ;א] על שלושת החצרות שפוצלו<br /> ;1) קאפוסט<br /> *דוד אסף, [onegshabbat.blogspot.com/2016/10/blog-post.html מסע אל ערש הולדתה של חב&quot;ד (ג): נדפס בקאפוסט], בפנים בפרק ב - חסידות קאפוסט: &quot;חסידות קאפוסט הגיעה לסוף דרכה עם פטירתו של הרבי שלמה זלמן שניאורסון בשנת 1900. אמנם שני אֶחיו ניסו להמשיך את דרכו כאדמו&quot;רים במקומות אחרים (שלום דובער ברציצה ושמריה נח בבוברויסק), '''אך רוב החסידים חזרו לחצר הראשית בליובאוויץ', שמכאן ואילך חזרה והנהיגה את כל פלגיה של חסידות חב&quot;ד'''.&quot;<br /> * [https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A3 האסיף, נחום סוקולוב, שנה ה' תרמ&quot;ט, &quot;תולדות משפחת שניאורסון&quot;, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49348&amp;st=&amp;pgnum=275 האסיף עמוד 168]: &quot;היה ר' לייב אשר מהר להעתיק את מושבו לקאפוסט. אך לא האריך ימים ולא הוציא את שנתו.&quot;<br /> * <br /> <br /> ;2) ליאדי<br /> * דוד אסף: [onegshabbat.blogspot.com/2016/10/blog-post.html מסע אל ערש הולדתה של חב&quot;ד (ב): 'לפלך מוגילוב, פסיק. לעיר לאדי, פסיק'] &quot;הלה, שפרש מן החצר בליובאוויץ שלוש שנים לאחר מות אביו ('הצמח צדק'), התיישב בליאדי בשנת 1869, פתח 'חצר' משלו ... הוא חי בליאדי אחת עשרה שנים ונקבר שם; את מקומו תפס בנו-יחידו יצחק דוב (1910-1835), שאף הוא מת ונקבר בליאדי. '''עם פטירתו הגיע ענף חב&quot;די זה לסופו ורוב החסידים שנותרו התקשרו מכאן ואילך לאדמו&quot;ר החמישי, שלום דב שניאורסון (הרש&quot;ב), שישב בליובאוויץ''''.&quot;<br /> * <br /> <br /> ;3) ניעזין<br /> * חיים מאיר היילמן (שהיה בעצמו חסיד קאפוסט, אך הרבי אומר שהוא מאוד מדייק והרבי מצטט ממנו רבות), ב[[בית רבי]] תרס&quot;ב חלק ג' פרק ט', שחסידי ניעזין, כאשר חצרם נסגרה לא הרבה שנים לאחר פתיחתה (15 שנה), התפזרו לחצרות קאפוסט, ליאדי וליובאוויטש [חסידי קאפוסט וליאדי עברו שנים אחרי כן לליובאוויטש]<br /> * דוגמא לחסיד 'יהודה לייב צירלסון' שעבר חצרות מניעזין לשלמה זלמן מקאפוסט ואחר כך לבברויסק-קאפוסט ובסוף עבר לליובאוויטש: (היכל הבעש&quot;ט גליון י&quot;א, עמרם בלוי, עמוד קמד, הערה 72. המקור של היכל הבעש&quot;ט זה: ניסן טלושקין, ב'המסילה', שנה ו', תש&quot;א, ניו יורק, חוברת ט-יא) <br /> * <br /> <br /> ;ב] כללי<br /> ;1) &quot;ישב על כסא אביו&quot; ומעלת ליובאוויטש על 3 החצרות שפולצו ושהיא הממשיכה הרשמית של חב&quot;ד ושל הצמח צדק. ואודות הרבי מהר&quot;ש<br /> * ספר התולדות מהר&quot;ש, גליצנשטיין, עמוד 35 (מלקוטי דיבורים א עמוד קד): &quot;רבנו הצמח צדק היה אומר מאמרים מיוחדים בשביל בנו הרבי מהר&quot;ש. הרבי הצמח צדק היו לו תוארים לכל אחד מבניו: הבעל הבית שלי, הלמדן שלי, החסיד שלי וכו', ועל הרבי מהר&quot;ש אמר: &quot;כולהו איתנהו בי'&quot;<br /> * האסיף עמוד 165: &quot;..בא בנו ר שמואל ז&quot;ל, אשר היה אהוב לו כי בן זקונים היה..&quot;<br /> * האסיף עמוד 168: &quot;..וישאר ר' שמואל לבדו בליובאוויטש&quot;<br /> * פרקי חיים עמוד 105: &quot;הרבי ר&quot;מ [=ר' מענדל] אהב את ר' שמואל מכל בניו, כי בן זקונים הוא לו..&quot;<br /> * תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית עמוד קצ&quot;ד - עדות חשובה מחסיד אז, בכתב ידו, &quot;'''רוב העולם נמשכים רחק מהר&quot;ש נ&quot;י ומספרים ממנו נפלאות ממש&quot;, חודש מאב תרכ&quot;ו [כשעוד המהרי&quot;ל היה חי]''' (באותה אגרת יש עוד בנושא כדאי לראות)<br /> * העבר גליון א', תשי&quot;ג, עמוד 96, [[פישל שניאורסון]], נכדו של הרציצער, האדמור מקאפסוט-רצ'יצ'ה, שימו לב מה הוא כותב: &quot;..התקופה הרביעית, היא בימי ששת בניו של ה&quot;צמח צדק&quot;, שהיו אדמורים בעיירות שונות ברייסין. הבכור שבהם הוא ר' ברוך שלום (תקס&quot;ז-תרנ&quot;ט), '''והצעיר שבהם, ר' שמואל (תקצ&quot;ד-תרמ&quot;ג), שאחרי פטירתו של אביו, הצמח צדק, ישב על כסא האדמו&quot;ר בליובאוויטש''' ונקרא בפי החסידים בשם מהר&quot;ש. התקופה החמישית היא בימי בני בניו של הצמח צדק, היו אדמורים במקומות שונים. הזקן שבהם הוא ר' שלמה זלמן, האדמו&quot;ר מקאפוסט, הנזכר לעיל...&quot;<br /> * העבר גליון ב' צבי הר שפר, עמודים 86-87: &quot;האדמו&quot;ר שישב בליובויץ על כסא האדמו&quot;רות בזמן המסופר היה מהר&quot;ש ר' שמואל שניאורסון שירש אותה מאביו מהרמ&quot;מ (ר' מנדיל בעל ה&quot;צמח צדק&quot;) שהיה חתנו של האדמו&quot;ר האמצעי ר' בר. במה זכה מהר&quot;ש שהיה הצעיר בששת הבנים שהשאיר אחריו מהרמ&quot;מ - לשבת על כסא אביו בליובויץ איני יודע. הרמ&quot;מ אהב מאד - כך ספרו מעריצי מהר&quot;ש - את בן זקוניו והיה לו לילד שעשועים. אולם לא על נקלה עלתה לו למהר&quot;ש לרשת כסא אביו. מריבה גדולה התלקחה בין האחים, אחרי הסתלקותו של מהרמ&quot;מ בשנת תרכ&quot;ו, בשל ירושת הכיסא. החסידים נחלקו לפלגות. עד שנצח מהר&quot;ש, ואחיו היו מוכרחים לבקש להם מרכזים אחרים. הזקנים רצו לטשטש את בל ענין המריבה בפני הצעירים ואנחנו הצעירים קלטנו רק קטעי מלים רמזים ובנירמזים לאותה המריבה. הזכירו צוואה שנמצאה אחרי הסתלקותו של הרמ&quot;מ...&quot;<br /> *<br /> <br /> ;2) &quot;כל הנחלים הולכים אל הים&quot; ועוד בנושא<br /> * ראו דברי הרבי בי&quot;ב ב[[תמוז]] [[ה'תשי&quot;ג]] - [[תורת מנחם - התוועדויות]], חלק ט' [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/6/57.htm עמוד 57.]<br /> * [jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1944%2F07%2F14&amp;id=Ar00602&amp;sk=6F7BA010 קהילות ואישים ברוסיה הלבנה - ליובאוויטש] [jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?href=HZH/1944/07/14&amp;page=6#panel=document קישור נוסף לאותו עמוד] הצופה, 14 ביולי 1944: &quot;עם פטירתו של רבי מנחם מנדל חל משבר ידוע על העיירה ליובאביטש כמרכז חסידי חב&quot;ד, אחדים מבניו תקעו להם יתד במקומות אחרים, כאדמו&quot;רים וכמשפיעים. אחד מהם התיישב בליאדי הירודה ברצותו להחזיר העטרה ליושנה והשני בקאפוסט.. שהתפרסמה עוד מקודם על ידי בית הדפוס העברי שהתקיים בתוכה זמן ידוע, החלה להתפרסם בהרבה בגלל היותה מקום מושבם של רבי לייב (בן הצמח צדק) ובנו ר' זלמן. אחד מהאחים התיישב בניעז'ין (ר' ישראל נח). '''אחרי זמן-מה התאוששה ליובאוויטש והיתה שוב מרכז החסידות החב&quot;דית... הממשיך של ליובאביטש היה רבי שמואל בנו השישי של רבי מנחם מנדל ומהאהובים עליו ביותר..''' מצויין לא רק בתורה וחסידות כי אם גם בחכמה ושלט בכמה שפות אירופאיות. '''בתרמ&quot;ג היה לממלא מקומו בנו רבי שלום בר שהרים את קרנה של ליובאוויטש בהרבה ונהיתה שוב תל תלפיות של התנועה החבדית כולה'''&quot; - יש שם עוד פנינים. תוכל לראות שם בפנים<br /> * חיים צ'רנוביץ, תשי&quot;ד, ([https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%A9%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 חיים טשרנוביץ]), פרקי חיים עמוד 105 תשי&quot;ד ניו יורק: &quot;סוף הדבר היה, שהבכור ר' חייב לא יכול עוד לעמוד מפני המחלוקת שבחצר וברח לקאפוסט עם החסידים שלו. גם יתר האחים נתפזרו, מי ללאדי ומי לנעזין ולשאר מקומו, '''ור' שמואל נשאר על מקומו בליובאוויטש &quot;לקיים את צוואת אביו&quot;'''. אירע כך שהבכור ר' לייב מת תוך שנתו מכאב לב, ובכן שימש זה מופת &quot;גלוי&quot; להחסידים הכרוכים אחרי ר' שמואל שזהוי נקמת הרבי &quot;בעולם העליון&quot; כדברי צוואתו והתחילו רבים להאמין בו יותר ויותר, ועל ידי כך התחזק הוא על כסא ממלכתו ושאר הקבוצות הלכו והתדלדל, לאט לאט.&quot;<br /> * אפילו החוקרים שיצאו נגד הרבי וחבד בספר כתבו (עמוד 35 ובהערה 25 בעמוד 300 בפרק 1) מנחם פרידמן והילמן: &quot;משנפטר התמודדו בניו על כתר האדמורו&quot;ת... '''בנו שמואל המשיך להנהיג את החצר שבלובביץ''' תוך כדי מתח בינו לבין אחיו. במשך השנים ומסיבות אלה ואחרות נעלמו ה&quot;חצרות&quot; המקבילות..'''&quot;<br /> * שלמה יוסף זוין - &quot;קורות חיי הגאון רבי יוסף שלמה זוין&quot;, הקדמת נכדו לספר אישים ושיטות מהדורת ירושלים תשס&quot;ז. אפשר לראות במאמר שהיה חסיד של הרציצע-קאפוסט והבברויסקער-קאפוסט ואחר כך עבר לליובאוויטש<br /> <br /> :אתה יכול להכניס את הקישור בלי התחילית | נכתב בשעה 19:33 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::ככה? {{אלמ}}<br /> :::כן, האתר הזה חסום לי | נכתב בשעה 19:55 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ט באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::::בסדר אבל יש לך ציטוט מלא מכל הנוגע לעינינו. גם בשני. {{אלמ}}<br /> :::::עוד לא סיימתי לצטט. יש הרבה חומר. אני יכתוב במפורש כאשר אסיים {{אלמ}}<br /> ::::::בכלל אני בספפק האם מותר לצטט את דוד אסף הנ&quot;ל, אחרי מה שכתב על ר' משה בן אדה&quot;ז... ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 10:42, ל' באב, ה'תש&quot;ף<br /> :::::::בתוך הערך - אני מסכים איתך. לכן זה רק בדף השיחה {{אלמ}}<br /> <br /> == כפילויות ==<br /> <br /> עשיתי כעת הגהה לערך, נראה כל קטע כפול עם הקטע שלפניו, המון דברים מובאים פעמיים (או יותר). נראה לי כדאי להחליף את הכותרת 'נסיונות האחדות' בפסקה החסרה 'הייחס בין החצרות', זה לפחות ימנע עוד כפילות. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 07:06 • כ&quot;ט באב תש&quot;פ<br /> :הפסקה 'חצרות חב&quot;ד שקמו בעקבות הפיצול' ברובה כפולה עם החומר שלפניה, כולל עם הסיפור על התורה אור (כידוע שעל סיפור לא חוזרים פעמיים..). ובפרט שבפסקה 'אדמו&quot;רי חב&quot;ד' מובאים שוב כל האדמו&quot;רים וידועה דעתי לגבי הצגת רשימת אישים בערך. אמנם כאן זה קצת שונה אבל אם כבר מכניסים את הפסקה צריך לדאוג שיהיה בה חידוש על הפסקאות הקודמות.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 07:15 • כ&quot;ט באב תש&quot;פ<br /> <br /> == תרכ&quot;ו ==<br /> <br /> התפצלות מחב&quot;ד ליובאוויטש בתרכ&quot;ו הייתה רק חצרות ניעזין ליאדי וקאפסוט. שלושת חצרות צ'רנוביל בכלל לא קשורות לנשוא כן. ואין להם שום קשר לשנת תרכו. אם מדברים על חבד אז היה פעמיים התפצלות בסטרשלה {{טקסט מוקטן|(שגם זה בכלל לא התפצלות, אבל זה נושא אחר לא לכאן, כי כל שיטתו של ר' אהרן סטרשלה הייתה שלא צריך רבי. אבל נעזוב זאת כעת)}} ובשנת תרכ&quot;ו. השאר לא היו חב&quot;ד. למשל יוסף יצחק מאוורוטש היה אדמור לא חבדי משנת תריט. והשני החצרות האחרות שמופעיות פה בטעות - היו בכלל אדמורי פולין/צ'רנוביל ולא חב&quot;ד. ולכן יש להסיר מפה את אלו שלא חבד ולתת להם הכבוד המגיע להם במקום אחר (וגם שם יש לכתוב זאת מדוייק) {{אלמ}}<br /> :אם משהו משיאירים פה זה רק את רבי יוסף יצחק מאוורוטש ובנו. הלא כך? כי (כהפירוט דלעיל [[#אוורוטש]]) בהיום יום כל אלו מלבד יוסף יצחק לא נחשבים לאדמורים בכלל.{{אלמ}}<br /> ::{{א|חבר}} וחלוקת קונטריסים. מה אתם אומרים על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=385221&amp;oldid=384734 עריכות אלו]? בעקבות מה שכתבתי כאן בדף השיחה. {{אלמ}}<br /> :::שחזרתי כרגע את העריכה, נשאיר את זה להמשך | נכתב בשעה 19:08 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ל' באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::::אוקיי. {{אלמ}}<br /> :::::יש לציין ש{{בוצע}} על ידי חבר, יישר כוח על הביצוע {{אלמ}}<br /> ::::::בהמשך לדיון ברחבי דף השיחה וההסכמות. בוצע על ידי {{א|אלמ}} [[:קטגוריה:אדמו&quot;רי בית צ'רקס]] והועברו אליה מ[[:קטגוריה:אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד]] כל הרלוונטיים {{אלמ}}<br /> &quot;<br /> <br /> ==הסבר עריכות==<br /> חבר: <br /> * [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=385863&amp;oldid=385862 בעריכה זו] הסרתי שהיה כתוב שואה. זה לא נכון, זה קרה כמעט 20 שנה לפני השואה<br /> * [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&amp;diff=prev&amp;oldid=385862 בעריכה זו] תיקנתי את שם האדמור, כי זה היה לא נכון, שמריה נח היה אחרון אדמורי קאפוסט ובכלל אחרון אדמורי הפיצול. בפטירת שלמה זלמן חזרו המון לליובאוויטש - על זה אין חולק (השאלה שלך [[#לאחר פטירת מהרי&quot;ל - חזרה לליובאוויטש|כאן בדף השיחה]] היא לגבי מקור מפטירת אביו חצי שנה אחרי שהצמח צדק נפטר)<br /> * [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&amp;diff=prev&amp;oldid=385857 מה אומר על זה?]<br /> * [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&amp;diff=prev&amp;oldid=385855 לגבי זה] הבאתי [[#לאחר פטירת מהרי&quot;ל - חזרה לליובאוויטש|כאן בדף השיחה]] את עדות חסיד שמופיע בספר תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית <br /> * [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&amp;diff=prev&amp;oldid=385853 לזה הסכמתם בעריכה אחרת קודמת]<br /> {{אלמ}}<br /> :מצוין, אני לא יהיה כאן בימים הקרובים, בהצלחה רבה | נכתב בשעה 04:53 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ג' באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::נא תכתוב פה כשתחזור. {{אלמ}}<br /> :::עריכות נוספות שעשיתי:<br /> * [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=385926&amp;oldid=385897 בעריכה זו] -הוסר שחזרו בסיום לליובאוויטש כי לחצר הזו לא באו לחתכילה חסידי ליובאוויטש ולא עזבו אליה כשהיא נסגרה, בשונה מהחצרות החבדיות (ליאדי ניעזין וקאפוסט) שאכן חזרו לליובאוויטש. אלא הגיעו וחזרו מ/ל-חסידות צ'רנוביל (כך גם בוצאו בערכים עצמם של ר יוסף יצחק ובנו ושונה שם בהתאם)<br /> * [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=385928&amp;oldid=385926 עריכה זו] נוסף &quot;בהשפעת חותנו רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]]. אך בסגנון חסידי צ'רנוביל בדרך פולין ולא בדרך חב&quot;ד&quot; - כדאי ללטש זאת עוד. וכן דוייק קצת<br /> עריכה חשובה:<br /> * [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=385930&amp;oldid=385928 זו] - הועבר חסידות ארווטש לסוף. כי כל הפיסקאות בינים עוסקות בחצרות חבד והקשר שבניהם וסוף הפיצול. לאומת חסידות ארווטש שלא באו ולא חזרו מ/ל ליובאוויטש<br /> * חבר ראיתי את עריכתך. שים לב גם על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=385936&amp;oldid=385934 עריכה זו] - אחריך<br /> * [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&amp;diff=next&amp;oldid=385936 עריכה זו] - ציטוטים<br /> * ו[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=385943&amp;oldid=385940 זו] - כנל<br /> ::אנונימי, מה דעתך להרשם לאתר??? ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 10:34, ג' באלול, ה'תש&quot;ף<br /> * [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&amp;type=revision&amp;diff=386059&amp;oldid=385947 קבוצת עריכות נוספות] {{אלמ}}</div>

174.197.131.65 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=386059 2020-08-23T14:13:11Z

<p>174.197.131.65: /* חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול */ נא להביא מקורות</p> <hr /> <div>'''התפצלות חסידות חב&quot;ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב&quot;ד ליובאוויטש]]: [[חב&quot;ד קאפוסט]], [[חב&quot;ד ניעז'ין]] ו[[חב&quot;ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו&quot;ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו&quot;ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא בדרך חסידות חב&quot;ד}}, אחיו של הרבי המהר&quot;ש. שהם [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר&quot;ש]].<br /> <br /> במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב&quot;ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ&quot;ג]] לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי&quot;צ]]. אך במקביל חסידים רבים מכל החצרות עזבו את חב&quot;ד או את דרך החסידות.<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br /> בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב&quot;ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר&quot;ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br /> <br /> בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו&quot;רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מהרי&quot;ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב&quot;ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי&quot;ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי&quot;ל אל הנעשה מסביבו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר&quot;ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב&quot;ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ג]] נסע הרבי המהר&quot;ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר&quot;ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br /> <br /> בשנת תרכ&quot;ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב&quot;ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ&quot;ו' שכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ&quot;ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br /> <br /> כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש&quot;ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות}}.<br /> <br /> ==הפיצול==<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]]]<br /> ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]] הסתלק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי&quot;ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br /> <br /> במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br /> <br /> כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר&quot;ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב&quot;ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br /> <br /> לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה&quot;י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו&quot;ר ז&quot;ל נבג&quot;מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ&quot;ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי&quot;ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=430 המכתב התפרסם] בקובץ &quot;אגרות בעל תורת חסד&quot;}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה&quot;רבי&quot; שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר &quot;רבנו הצמח צדק&quot; עמ' 191}}.<br /> <br /> לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ולא נהג כאדמו&quot;ר אלא כחסיד. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב&quot;ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב&quot;ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול==<br /> [[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br /> <br /> [[חב&quot;ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב&quot;ד, על פי פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] עמ' 37}} וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. <br /> <br /> קודם פטירתו של [[הצמח צדק]] ב[[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תרכ&quot;ו]] הוא כתב צוואה, בה נכתב שלא יהיה אדמו&quot;ר אחד לחב&quot;ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב&quot;ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב&quot;ד.<br /> <br /> בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש&quot;ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]] תש&quot;י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ&quot;ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br /> <br /> החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו&quot;כ צעיר, [[הרבי המהר&quot;ש]] ענה לו ע&quot;כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות]] תש&quot;ח עמ' 35}}.<br /> <br /> לאחר שנפטר אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] ומונה הרבי מהר&quot;ש להמשיכו בליובאוויטש. נפתחו שלושת החצרות האחרות, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. בהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר&quot;ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ&quot;ז]] נפטר [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב&quot;ד]] ולהקמתו של [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> בתחילה חב&quot;ד ליובאוויטש הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב&quot;ד. אך לאחר חצי שנה, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המרי&quot;ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבר מחסידי [[חב&quot;ד קאפוסט]] לליובאוויטש ובכך נהפכה חב&quot;ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט.<br /> <br /> בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]]{{מקור}}, כמו כן [[חסידי חב&quot;ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]{{מקור}}. <br /> <br /> וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו&quot;רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע&quot;ב]] האדמו&quot;ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב&quot;ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> עד שנת תרפ&quot;ג נכחדו ענפיה השונים של חב&quot;ד וכך כל שאר חסידי חב&quot;ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==חצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br /> בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שלושה מבניו פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו&quot;רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת חצרות חב&quot;ד שקמו בעקבות כך הם:<br /> <br /> ===חב&quot;ד קאפוסט===<br /> {{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br /> <br /> [[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי&quot;ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br /> כנ&quot;ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br /> <br /> לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] כאדמו&quot;ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br /> <br /> בגלל שהמהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ&quot;צ שהסכים לנהוג באדמו&quot;רות, והוא אף ראה את פני אדמו&quot;ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב&quot;ד]], והחצר החסידית [[חב&quot;ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> המהרי&quot;ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br /> <br /> בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב&quot;ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע&quot;י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו&quot;רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע&quot;י חסידי קאפוסט.<br /> <br /> החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ&quot;ו]] עד שנת [[תרפ&quot;ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו&quot;רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===חב&quot;ד ליאדי===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br /> {{להשלים}}<br /> מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> <br /> כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו&quot;רות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו&quot;ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br /> <br /> חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה &quot;סירטשין ליאדי&quot; לאחר שנפטרו האדמו&quot;רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב&quot;ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב&quot;ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חב&quot;ד ניעז'ין===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br /> מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> החצר התקיימה במשך כחמש שרה שנה, משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב&quot;ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> <br /> '''חב&quot;ד ליובאוויטש - הרשמית:'''<br /> * [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> '''חב&quot;ד קאפוסט:'''<br /> *מייסד החצר [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאפוסט]].<br /> *רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]].<br /> *רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו&quot;ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br /> *רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו&quot;ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br /> <br /> '''חב&quot;ד ליאדי:'''<br /> *מייסד החצר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> *רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו&quot;ר רבי [[לוי יצחק מסירטשין]].<br /> *רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], האדמו&quot;ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לחתנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]].<br /> <br /> '''חב&quot;ד ניעז'ין:'''<br /> *מייסד החצר רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו&quot;ר היחידי לחסידי [[חב&quot;ד ניעז'ין]].<br /> <br /> ==היחסים בין החצרות==<br /> מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב&quot;ד.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br /> במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב&quot;ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב&quot;ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב&quot;ד קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס&quot;ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב&quot;ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר ששני החצרות [[חב&quot;ד ליאדי]] ו[[חב&quot;ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב&quot;ד ליובאוויטש ו[[חב&quot;ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ&quot;ג]] כשהאדמו&quot;ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו&quot;ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב&quot;ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br /> <br /> ==חסידות אוורוטש ==<br /> {{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br /> בן נוסף של אדמו&quot;ר הצמח צדק, האדמו&quot;ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה&quot;צ'רקאסר&quot;), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש. אך בסגנון חסידות טשרנוביל ולא בדרך חב&quot;ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]]: {{ציטוטון|אח&quot;כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש&quot;ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי&quot;ט הכריחו כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר יעקב ישראל מטשערקאסס זצוקלל&quot;ה לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל זצולקלללה נבגמ זי&quot;ע}}}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב&quot;ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ&quot;ג: &quot;הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב&quot;ד&quot; {{!}} [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&amp;st=&amp;pgnum=201 לקוטי שיחות חלק ב עמוד 477] ובהערה - שהיה לפעמים מאריך בתפילה}}. <br /> <br /> את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות טשרנוביל]] השונות, אך חלקים נוספים עברו לחב&quot;ד.<br /> <br /> יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים שפתחו חצרות נוספות ב[[שושלת צ'רקס]] (כדרך חסידות [[טשרנוביל]]) והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שושלת צ'רקס]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

174.197.131.65 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=386051 2020-08-23T14:11:23Z

<p>174.197.131.65: /* אדמו&quot;רי חב&quot;ד בתקופת הפיצול */ עיצוב ועריכה</p> <hr /> <div>'''התפצלות חסידות חב&quot;ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב&quot;ד ליובאוויטש]]: [[חב&quot;ד קאפוסט]], [[חב&quot;ד ניעז'ין]] ו[[חב&quot;ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו&quot;ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו&quot;ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא בדרך חסידות חב&quot;ד}}, אחיו של הרבי המהר&quot;ש. שהם [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר&quot;ש]].<br /> <br /> במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב&quot;ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ&quot;ג]] לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי&quot;צ]]. אך במקביל חסידים רבים מכל החצרות עזבו את חב&quot;ד או את דרך החסידות.<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br /> בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב&quot;ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר&quot;ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br /> <br /> בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו&quot;רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מהרי&quot;ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב&quot;ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי&quot;ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי&quot;ל אל הנעשה מסביבו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר&quot;ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב&quot;ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ג]] נסע הרבי המהר&quot;ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר&quot;ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br /> <br /> בשנת תרכ&quot;ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב&quot;ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ&quot;ו' שכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ&quot;ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br /> <br /> כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש&quot;ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות}}.<br /> <br /> ==הפיצול==<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]]]<br /> ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]] הסתלק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי&quot;ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br /> <br /> במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br /> <br /> כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר&quot;ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב&quot;ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br /> <br /> לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה&quot;י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו&quot;ר ז&quot;ל נבג&quot;מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ&quot;ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי&quot;ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=430 המכתב התפרסם] בקובץ &quot;אגרות בעל תורת חסד&quot;}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה&quot;רבי&quot; שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר &quot;רבנו הצמח צדק&quot; עמ' 191}}.<br /> <br /> לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ולא נהג כאדמו&quot;ר אלא כחסיד. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב&quot;ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב&quot;ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול==<br /> [[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br /> <br /> [[חב&quot;ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב&quot;ד, על פי פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] עמ' 37}} וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. <br /> <br /> קודם פטירתו של [[הצמח צדק]] ב[[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תרכ&quot;ו]] הוא כתב צוואה, בה נכתב שלא יהיה אדמו&quot;ר אחד לחב&quot;ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב&quot;ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב&quot;ד.<br /> <br /> בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש&quot;ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]] תש&quot;י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ&quot;ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br /> <br /> החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו&quot;כ צעיר, [[הרבי המהר&quot;ש]] ענה לו ע&quot;כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות]] תש&quot;ח עמ' 35}}.<br /> <br /> לאחר שנפטר אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] ומונה הרבי מהר&quot;ש להמשיכו בליובאוויטש. נפתחו שלושת החצרות האחרות, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. בהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר&quot;ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ&quot;ז]] נפטר [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב&quot;ד]] ולהקמתו של [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> בתחילה חב&quot;ד ליובאוויטש הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב&quot;ד. אך לאחר פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המרי&quot;ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבר מחסידי [[חב&quot;ד קאפוסט]] לליובאוויטש ובכך נהפכה חב&quot;ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט.<br /> <br /> בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב&quot;ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. <br /> <br /> וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו&quot;רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע&quot;ב]] האדמו&quot;ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב&quot;ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> עד שנת תרפ&quot;ג נכחדו ענפיה השונים של חב&quot;ד וכך כל שאר חסידי חב&quot;ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==חצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br /> בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שלושה מבניו פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו&quot;רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת חצרות חב&quot;ד שקמו בעקבות כך הם:<br /> <br /> ===חב&quot;ד קאפוסט===<br /> {{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br /> <br /> [[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי&quot;ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br /> כנ&quot;ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br /> <br /> לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] כאדמו&quot;ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br /> <br /> בגלל שהמהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ&quot;צ שהסכים לנהוג באדמו&quot;רות, והוא אף ראה את פני אדמו&quot;ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב&quot;ד]], והחצר החסידית [[חב&quot;ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> המהרי&quot;ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br /> <br /> בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב&quot;ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע&quot;י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו&quot;רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע&quot;י חסידי קאפוסט.<br /> <br /> החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ&quot;ו]] עד שנת [[תרפ&quot;ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו&quot;רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===חב&quot;ד ליאדי===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br /> {{להשלים}}<br /> מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> <br /> כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו&quot;רות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו&quot;ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br /> <br /> חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה &quot;סירטשין ליאדי&quot; לאחר שנפטרו האדמו&quot;רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב&quot;ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב&quot;ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חב&quot;ד ניעז'ין===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br /> מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> החצר התקיימה במשך כחמש שרה שנה, משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב&quot;ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> <br /> '''חב&quot;ד ליובאוויטש - הרשמית:'''<br /> * [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> '''חב&quot;ד קאפוסט:'''<br /> *מייסד החצר [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאפוסט]].<br /> *רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]].<br /> *רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו&quot;ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br /> *רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו&quot;ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br /> <br /> '''חב&quot;ד ליאדי:'''<br /> *מייסד החצר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> *רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו&quot;ר רבי [[לוי יצחק מסירטשין]].<br /> *רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], האדמו&quot;ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לחתנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]].<br /> <br /> '''חב&quot;ד ניעז'ין:'''<br /> *מייסד החצר רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו&quot;ר היחידי לחסידי [[חב&quot;ד ניעז'ין]].<br /> <br /> ==היחסים בין החצרות==<br /> מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב&quot;ד.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br /> במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב&quot;ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב&quot;ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב&quot;ד קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס&quot;ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב&quot;ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר ששני החצרות [[חב&quot;ד ליאדי]] ו[[חב&quot;ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב&quot;ד ליובאוויטש ו[[חב&quot;ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ&quot;ג]] כשהאדמו&quot;ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו&quot;ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב&quot;ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br /> <br /> ==חסידות אוורוטש ==<br /> {{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br /> בן נוסף של אדמו&quot;ר הצמח צדק, האדמו&quot;ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה&quot;צ'רקאסר&quot;), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש. אך בסגנון חסידות טשרנוביל ולא בדרך חב&quot;ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]]: {{ציטוטון|אח&quot;כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש&quot;ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי&quot;ט הכריחו כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר יעקב ישראל מטשערקאסס זצוקלל&quot;ה לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל זצולקלללה נבגמ זי&quot;ע}}}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב&quot;ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ&quot;ג: &quot;הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב&quot;ד&quot; {{!}} [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&amp;st=&amp;pgnum=201 לקוטי שיחות חלק ב עמוד 477] ובהערה - שהיה לפעמים מאריך בתפילה}}. <br /> <br /> את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות טשרנוביל]] השונות, אך חלקים נוספים עברו לחב&quot;ד.<br /> <br /> יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים שפתחו חצרות נוספות ב[[שושלת צ'רקס]] (כדרך חסידות [[טשרנוביל]]) והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שושלת צ'רקס]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

174.197.131.65 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=386048 2020-08-23T14:10:20Z

<p>174.197.131.65: /* חצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש */ אולי כך?</p> <hr /> <div>'''התפצלות חסידות חב&quot;ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב&quot;ד ליובאוויטש]]: [[חב&quot;ד קאפוסט]], [[חב&quot;ד ניעז'ין]] ו[[חב&quot;ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו&quot;ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו&quot;ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא בדרך חסידות חב&quot;ד}}, אחיו של הרבי המהר&quot;ש. שהם [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר&quot;ש]].<br /> <br /> במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב&quot;ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ&quot;ג]] לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי&quot;צ]]. אך במקביל חסידים רבים מכל החצרות עזבו את חב&quot;ד או את דרך החסידות.<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br /> בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב&quot;ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר&quot;ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br /> <br /> בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו&quot;רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מהרי&quot;ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב&quot;ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי&quot;ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי&quot;ל אל הנעשה מסביבו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר&quot;ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב&quot;ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ג]] נסע הרבי המהר&quot;ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר&quot;ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br /> <br /> בשנת תרכ&quot;ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב&quot;ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ&quot;ו' שכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ&quot;ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br /> <br /> כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש&quot;ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות}}.<br /> <br /> ==הפיצול==<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]]]<br /> ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]] הסתלק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי&quot;ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br /> <br /> במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br /> <br /> כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר&quot;ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב&quot;ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br /> <br /> לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה&quot;י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו&quot;ר ז&quot;ל נבג&quot;מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ&quot;ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי&quot;ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=430 המכתב התפרסם] בקובץ &quot;אגרות בעל תורת חסד&quot;}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה&quot;רבי&quot; שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר &quot;רבנו הצמח צדק&quot; עמ' 191}}.<br /> <br /> לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ולא נהג כאדמו&quot;ר אלא כחסיד. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב&quot;ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב&quot;ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול==<br /> [[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br /> <br /> [[חב&quot;ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב&quot;ד, על פי פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] עמ' 37}} וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. <br /> <br /> קודם פטירתו של [[הצמח צדק]] ב[[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תרכ&quot;ו]] הוא כתב צוואה, בה נכתב שלא יהיה אדמו&quot;ר אחד לחב&quot;ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב&quot;ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב&quot;ד.<br /> <br /> בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש&quot;ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]] תש&quot;י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ&quot;ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br /> <br /> החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו&quot;כ צעיר, [[הרבי המהר&quot;ש]] ענה לו ע&quot;כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות]] תש&quot;ח עמ' 35}}.<br /> <br /> לאחר שנפטר אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] ומונה הרבי מהר&quot;ש להמשיכו בליובאוויטש. נפתחו שלושת החצרות האחרות, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. בהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר&quot;ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ&quot;ז]] נפטר [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב&quot;ד]] ולהקמתו של [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> בתחילה חב&quot;ד ליובאוויטש הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב&quot;ד. אך לאחר פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המרי&quot;ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבר מחסידי [[חב&quot;ד קאפוסט]] לליובאוויטש ובכך נהפכה חב&quot;ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט.<br /> <br /> בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב&quot;ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. <br /> <br /> וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו&quot;רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע&quot;ב]] האדמו&quot;ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב&quot;ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> עד שנת תרפ&quot;ג נכחדו ענפיה השונים של חב&quot;ד וכך כל שאר חסידי חב&quot;ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==חצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br /> בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שלושה מבניו פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו&quot;רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת חצרות חב&quot;ד שקמו בעקבות כך הם:<br /> <br /> ===חב&quot;ד קאפוסט===<br /> {{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br /> <br /> [[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי&quot;ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br /> כנ&quot;ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br /> <br /> לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] כאדמו&quot;ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br /> <br /> בגלל שהמהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ&quot;צ שהסכים לנהוג באדמו&quot;רות, והוא אף ראה את פני אדמו&quot;ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב&quot;ד]], והחצר החסידית [[חב&quot;ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> המהרי&quot;ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br /> <br /> בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב&quot;ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע&quot;י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו&quot;רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע&quot;י חסידי קאפוסט.<br /> <br /> החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ&quot;ו]] עד שנת [[תרפ&quot;ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו&quot;רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===חב&quot;ד ליאדי===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br /> {{להשלים}}<br /> מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> <br /> כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו&quot;רות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו&quot;ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br /> <br /> חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה &quot;סירטשין ליאדי&quot; לאחר שנפטרו האדמו&quot;רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב&quot;ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב&quot;ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חב&quot;ד ניעז'ין===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br /> מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> החצר התקיימה במשך כחמש שרה שנה, משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב&quot;ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> <br /> ;חב&quot;ד ליובאוויטש<br /> * [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ;חב&quot;ד קאפוסט<br /> *מייסד החצר [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאפוסט]].<br /> *רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]].<br /> *רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו&quot;ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br /> *רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו&quot;ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ;חב&quot;ד ליאדי<br /> *מייסד החצר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> *רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו&quot;ר רבי [[לוי יצחק מסירטשין]].<br /> *רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], האדמו&quot;ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לחתנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ;חב&quot;ד ניעז'ין<br /> *מייסד החצר רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו&quot;ר היחידי לחסידי [[חב&quot;ד ניעז'ין]].<br /> <br /> ==היחסים בין החצרות==<br /> מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב&quot;ד.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br /> במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב&quot;ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב&quot;ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב&quot;ד קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס&quot;ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב&quot;ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר ששני החצרות [[חב&quot;ד ליאדי]] ו[[חב&quot;ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב&quot;ד ליובאוויטש ו[[חב&quot;ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ&quot;ג]] כשהאדמו&quot;ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו&quot;ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב&quot;ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br /> <br /> ==חסידות אוורוטש ==<br /> {{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br /> בן נוסף של אדמו&quot;ר הצמח צדק, האדמו&quot;ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה&quot;צ'רקאסר&quot;), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש. אך בסגנון חסידות טשרנוביל ולא בדרך חב&quot;ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]]: {{ציטוטון|אח&quot;כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש&quot;ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי&quot;ט הכריחו כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר יעקב ישראל מטשערקאסס זצוקלל&quot;ה לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל זצולקלללה נבגמ זי&quot;ע}}}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב&quot;ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ&quot;ג: &quot;הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב&quot;ד&quot; {{!}} [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&amp;st=&amp;pgnum=201 לקוטי שיחות חלק ב עמוד 477] ובהערה - שהיה לפעמים מאריך בתפילה}}. <br /> <br /> את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות טשרנוביל]] השונות, אך חלקים נוספים עברו לחב&quot;ד.<br /> <br /> יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים שפתחו חצרות נוספות ב[[שושלת צ'רקס]] (כדרך חסידות [[טשרנוביל]]) והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שושלת צ'רקס]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

174.197.131.65 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=386046 2020-08-23T14:09:42Z

<p>174.197.131.65: /* חב&quot;ד ניעז&#039;ין */ +</p> <hr /> <div>'''התפצלות חסידות חב&quot;ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב&quot;ד ליובאוויטש]]: [[חב&quot;ד קאפוסט]], [[חב&quot;ד ניעז'ין]] ו[[חב&quot;ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו&quot;ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו&quot;ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא בדרך חסידות חב&quot;ד}}, אחיו של הרבי המהר&quot;ש. שהם [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר&quot;ש]].<br /> <br /> במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב&quot;ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ&quot;ג]] לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי&quot;צ]]. אך במקביל חסידים רבים מכל החצרות עזבו את חב&quot;ד או את דרך החסידות.<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br /> בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב&quot;ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר&quot;ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br /> <br /> בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו&quot;רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מהרי&quot;ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב&quot;ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי&quot;ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי&quot;ל אל הנעשה מסביבו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר&quot;ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב&quot;ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ג]] נסע הרבי המהר&quot;ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר&quot;ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br /> <br /> בשנת תרכ&quot;ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב&quot;ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ&quot;ו' שכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ&quot;ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br /> <br /> כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש&quot;ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות}}.<br /> <br /> ==הפיצול==<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]]]<br /> ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]] הסתלק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי&quot;ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br /> <br /> במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br /> <br /> כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר&quot;ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב&quot;ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br /> <br /> לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה&quot;י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו&quot;ר ז&quot;ל נבג&quot;מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ&quot;ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי&quot;ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=430 המכתב התפרסם] בקובץ &quot;אגרות בעל תורת חסד&quot;}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה&quot;רבי&quot; שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר &quot;רבנו הצמח צדק&quot; עמ' 191}}.<br /> <br /> לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ולא נהג כאדמו&quot;ר אלא כחסיד. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב&quot;ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב&quot;ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול==<br /> [[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br /> <br /> [[חב&quot;ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב&quot;ד, על פי פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] עמ' 37}} וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. <br /> <br /> קודם פטירתו של [[הצמח צדק]] ב[[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תרכ&quot;ו]] הוא כתב צוואה, בה נכתב שלא יהיה אדמו&quot;ר אחד לחב&quot;ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב&quot;ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב&quot;ד.<br /> <br /> בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש&quot;ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]] תש&quot;י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ&quot;ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br /> <br /> החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו&quot;כ צעיר, [[הרבי המהר&quot;ש]] ענה לו ע&quot;כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות]] תש&quot;ח עמ' 35}}.<br /> <br /> לאחר שנפטר אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] ומונה הרבי מהר&quot;ש להמשיכו בליובאוויטש. נפתחו שלושת החצרות האחרות, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. בהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר&quot;ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ&quot;ז]] נפטר [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב&quot;ד]] ולהקמתו של [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> בתחילה חב&quot;ד ליובאוויטש הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב&quot;ד. אך לאחר פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המרי&quot;ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבר מחסידי [[חב&quot;ד קאפוסט]] לליובאוויטש ובכך נהפכה חב&quot;ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט.<br /> <br /> בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב&quot;ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. <br /> <br /> וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו&quot;רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע&quot;ב]] האדמו&quot;ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב&quot;ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> עד שנת תרפ&quot;ג נכחדו ענפיה השונים של חב&quot;ד וכך כל שאר חסידי חב&quot;ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==חצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br /> בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] וטענות מצד חסידי המהרי&quot;ל לזיוף צוואות, שלושה מבניו פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו&quot;רות כל אחד בעיירה אחרת. <br /> <br /> שלושת חצרות חב&quot;ד שקמו בעקבות כך הם:<br /> <br /> ===חב&quot;ד קאפוסט===<br /> {{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br /> <br /> [[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי&quot;ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br /> כנ&quot;ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br /> <br /> לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] כאדמו&quot;ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br /> <br /> בגלל שהמהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ&quot;צ שהסכים לנהוג באדמו&quot;רות, והוא אף ראה את פני אדמו&quot;ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב&quot;ד]], והחצר החסידית [[חב&quot;ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> המהרי&quot;ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br /> <br /> בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב&quot;ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע&quot;י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו&quot;רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע&quot;י חסידי קאפוסט.<br /> <br /> החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ&quot;ו]] עד שנת [[תרפ&quot;ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו&quot;רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===חב&quot;ד ליאדי===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br /> {{להשלים}}<br /> מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> <br /> כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו&quot;רות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו&quot;ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br /> <br /> חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה &quot;סירטשין ליאדי&quot; לאחר שנפטרו האדמו&quot;רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב&quot;ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב&quot;ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חב&quot;ד ניעז'ין===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br /> מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> החצר התקיימה במשך כחמש שרה שנה, משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב&quot;ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> <br /> ;חב&quot;ד ליובאוויטש<br /> * [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ;חב&quot;ד קאפוסט<br /> *מייסד החצר [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאפוסט]].<br /> *רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]].<br /> *רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו&quot;ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br /> *רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו&quot;ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ;חב&quot;ד ליאדי<br /> *מייסד החצר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> *רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו&quot;ר רבי [[לוי יצחק מסירטשין]].<br /> *רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], האדמו&quot;ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לחתנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ;חב&quot;ד ניעז'ין<br /> *מייסד החצר רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו&quot;ר היחידי לחסידי [[חב&quot;ד ניעז'ין]].<br /> <br /> ==היחסים בין החצרות==<br /> מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב&quot;ד.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br /> במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב&quot;ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב&quot;ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב&quot;ד קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס&quot;ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב&quot;ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר ששני החצרות [[חב&quot;ד ליאדי]] ו[[חב&quot;ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב&quot;ד ליובאוויטש ו[[חב&quot;ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ&quot;ג]] כשהאדמו&quot;ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו&quot;ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב&quot;ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br /> <br /> ==חסידות אוורוטש ==<br /> {{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br /> בן נוסף של אדמו&quot;ר הצמח צדק, האדמו&quot;ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה&quot;צ'רקאסר&quot;), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש. אך בסגנון חסידות טשרנוביל ולא בדרך חב&quot;ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]]: {{ציטוטון|אח&quot;כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש&quot;ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי&quot;ט הכריחו כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר יעקב ישראל מטשערקאסס זצוקלל&quot;ה לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל זצולקלללה נבגמ זי&quot;ע}}}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב&quot;ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ&quot;ג: &quot;הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב&quot;ד&quot; {{!}} [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&amp;st=&amp;pgnum=201 לקוטי שיחות חלק ב עמוד 477] ובהערה - שהיה לפעמים מאריך בתפילה}}. <br /> <br /> את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות טשרנוביל]] השונות, אך חלקים נוספים עברו לחב&quot;ד.<br /> <br /> יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים שפתחו חצרות נוספות ב[[שושלת צ'רקס]] (כדרך חסידות [[טשרנוביל]]) והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שושלת צ'רקס]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

174.197.131.65 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=386044 2020-08-23T14:09:18Z

<p>174.197.131.65: /* חב&quot;ד ליאדי */ +</p> <hr /> <div>'''התפצלות חסידות חב&quot;ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב&quot;ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ&quot;ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב&quot;ד ליובאוויטש]]: [[חב&quot;ד קאפוסט]], [[חב&quot;ד ניעז'ין]] ו[[חב&quot;ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק{{הערה|לצמח צדק היו שבעה בנים, אחד מהם (רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]) נפטר עוד בחיי הצמח צדק, הבכור (רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]]) לא נהג כאדמו&quot;ר, והבן האחר (רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]) נהג כאדמו&quot;ר עוד בחיי הצמח צדק, אך לא בדרך חסידות חב&quot;ד}}, אחיו של הרבי המהר&quot;ש. שהם [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניארסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניארסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר&quot;ש]].<br /> <br /> במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב&quot;ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ&quot;ג]] לאחר שאחרון אדמו&quot;רי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי&quot;צ]]. אך במקביל חסידים רבים מכל החצרות עזבו את חב&quot;ד או את דרך החסידות.<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הצמח צדק]]]]<br /> בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב&quot;ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר&quot;ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br /> <br /> בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו&quot;רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו.<br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מהרי&quot;ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב&quot;ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי&quot;ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי&quot;ל אל הנעשה מסביבו.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר&quot;ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב&quot;ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ג]] נסע הרבי המהר&quot;ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר&quot;ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br /> <br /> בשנת תרכ&quot;ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב&quot;ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ&quot;ו' שכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ&quot;ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br /> <br /> כמו כן ה[[צמח צדק]] היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשביל [[הרבי הרש&quot;ב]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש עמוד 37}}. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות}}.<br /> <br /> ==הפיצול==<br /> [[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br /> [[קובץ:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]]]<br /> ב[[י&quot;ג ניסן]] [[תרכ&quot;ו]] הסתלק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי [[המהרי&quot;ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.<br /> <br /> במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br /> <br /> כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן מלובלין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]. הבית דין קבע ש[[הרבי המהר&quot;ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב&quot;ד{{הערה|ספר התולדות עמ' 37}}.<br /> <br /> לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]: {{ציטוטון|הלא בעזה&quot;י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו&quot;ר ז&quot;ל נבג&quot;מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ&quot;ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי&quot;ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=430 המכתב התפרסם] בקובץ &quot;אגרות בעל תורת חסד&quot;}}.<br /> <br /> מסופר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;ב עמ' 104 - 103}} שכאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה&quot;רבי&quot; שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר &quot;רבנו הצמח צדק&quot; עמ' 191}}.<br /> <br /> לאחר גמר הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ולא נהג כאדמו&quot;ר אלא כחסיד. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב&quot;ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב&quot;ד - ליאדי]]. ובנו הקטן של הצמח צדק, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב&quot;ד כרצון אביו הצמח צדק וכפסק הבית דין.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ליובאוויטש והפיצול==<br /> [[קובץ:תורה אור - קאפוסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר [[תורה אור]] שהודפס ב[[קאפוסט]]]]<br /> <br /> [[חב&quot;ד ליובאוויטש]] היא ממשיכתה של שושלת חב&quot;ד, על פי פסיקת הבית דין{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] עמ' 37}} וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. <br /> <br /> קודם פטירתו של [[הצמח צדק]] ב[[י&quot;ג בניסן]] שנת [[תרכ&quot;ו]] הוא כתב צוואה, בה נכתב שלא יהיה אדמו&quot;ר אחד לחב&quot;ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ב[[כרם חב&quot;ד]] בעשרות מקומות}}, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע ש[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת חב&quot;ד.<br /> <br /> בהזדמנות אחת אמר [[הצמח צדק]] לבנו [[הרבי המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש&quot;ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים]] תש&quot;י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ&quot;ו]] הוא השאיר פתק המיועד לחסידים בו כתב על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}.<br /> <br /> החלטת בית הדין נבעה בין השאר בשל בקיאותו של [[הרבי המהר&quot;ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|ראה בספר התולדות במקומו}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כו&quot;כ צעיר, [[הרבי המהר&quot;ש]] ענה לו ע&quot;כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות]] תש&quot;ח עמ' 35}}.<br /> <br /> לאחר שנפטר אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] ב[[ערב פסח]] של שנת [[תרכ&quot;ו]] ומונה הרבי מהר&quot;ש להמשיכו בליובאוויטש. נפתחו שלושת החצרות האחרות, רוב החסידים הלכו אחר בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] ל[[קאפוסט]]. בהקשר לכך מסופר שפעם החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מה יהיה עם החסידים, ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר&quot;ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ&quot;ז]] נפטר [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]], דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של [[חסידות קאפוסט]] מ[[כולל חב&quot;ד]] ולהקמתו של [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> בתחילה חב&quot;ד ליובאוויטש הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב&quot;ד. אך לאחר פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המרי&quot;ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבר מחסידי [[חב&quot;ד קאפוסט]] לליובאוויטש ובכך נהפכה חב&quot;ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט.<br /> <br /> בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר [[תורה אור]] מכיון שהוא הודפס ב[[קאפוסט]], כמו כן [[חסידי חב&quot;ד]] הקפידו שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב&quot;ד קאפוסט|קאפוסט]]. <br /> <br /> וכן היה איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו&quot;רי קאפוסט{{מקור}}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט היה כאשר בשנת [[תרע&quot;ב]] האדמו&quot;ר מקאפוסט רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] הורה לחסידיו לפרוש מ[[כולל חב&quot;ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש שנקרא [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> עד שנת תרפ&quot;ג נכחדו ענפיה השונים של חב&quot;ד וכך כל שאר חסידי חב&quot;ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==חצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br /> בעקבות המחלוקת בין בניו השונים של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] וטענות מצד חסידי המהרי&quot;ל לזיוף צוואות, שלושה מבניו פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו&quot;רות כל אחד בעיירה אחרת. <br /> <br /> שלושת חצרות חב&quot;ד שקמו בעקבות כך הם:<br /> <br /> ===חב&quot;ד קאפוסט===<br /> {{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br /> <br /> [[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי&quot;ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br /> כנ&quot;ל מייסד החצר היה רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בנו של [[המהרי&quot;ל מקאפוסט]], השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.<br /> <br /> לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי&quot;ל]] כאדמו&quot;ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br /> <br /> בגלל שהמהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ&quot;צ שהסכים לנהוג באדמו&quot;רות, והוא אף ראה את פני אדמו&quot;ר הזקן נהרו אליו מרבית [[חסידי חב&quot;ד]], והחצר החסידית [[חב&quot;ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> המהרי&quot;ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br /> <br /> בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין [[כולל חב&quot;ד]] כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים על הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע&quot;י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]]. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו&quot;רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור משום שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע&quot;י חסידי קאפוסט.<br /> <br /> החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ&quot;ו]] עד שנת [[תרפ&quot;ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו&quot;רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===חב&quot;ד ליאדי===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br /> {{להשלים}}<br /> מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> <br /> כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו&quot;רות ויהיה להם לרבי, ואך רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו&quot;ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br /> <br /> חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה &quot;סירטשין ליאדי&quot; לאחר שנפטרו האדמו&quot;רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב&quot;ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב&quot;ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> ===חב&quot;ד ניעז'ין===<br /> {{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br /> מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br /> <br /> החצר התקיימה במשך כ-15 שנים, משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב&quot;ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br /> <br /> ==אדמו&quot;רי חב&quot;ד בתקופת הפיצול==<br /> <br /> ;חב&quot;ד ליובאוויטש<br /> * [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ;חב&quot;ד קאפוסט<br /> *מייסד החצר [[המהרי&quot;ל|המהרי&quot;ל מקאפוסט]].<br /> *רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסהן]].<br /> *רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] כיהן כאדמו&quot;ר במקביל לאחיו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]].<br /> *רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק)]] כיהן כאדמו&quot;ר במקביל לאחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ;חב&quot;ד ליאדי<br /> *מייסד החצר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> *רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו&quot;ר רבי [[לוי יצחק מסירטשין]].<br /> *רבי [[לוי יצחק מסירטשין]], האדמו&quot;ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לחתנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]].<br /> <br /> ;חב&quot;ד ניעז'ין<br /> *מייסד החצר רבי [[ישראל נח שניאורסון]], היה האדמו&quot;ר היחידי לחסידי [[חב&quot;ד ניעז'ין]].<br /> <br /> ==היחסים בין החצרות==<br /> מסופר{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עמ' 35}} שכאשר נפטר אחיו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] מקאפוסט הוא שיגר מכתב לבנו, רבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]], במכתב קרא אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לרבי [[שמריהו נח שניאורסון|שמריהו נח]] לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב&quot;ד.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br /> במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב&quot;ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב&quot;ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ&quot;ח]] ועד לשנת [[תרמ&quot;ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תרמ&quot;ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב&quot;ד קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב&quot;ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס&quot;ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב&quot;ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br /> <br /> לאחר ששני החצרות [[חב&quot;ד ליאדי]] ו[[חב&quot;ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב&quot;ד ליובאוויטש ו[[חב&quot;ד קאפוסט]]. אך בשנת [[תרפ&quot;ג]] כשהאדמו&quot;ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו&quot;ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה ו[[חב&quot;ד קאפוסט]] חדלה מקיומה, וכך כל [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br /> <br /> ==חסידות אוורוטש ==<br /> {{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br /> בן נוסף של אדמו&quot;ר הצמח צדק, האדמו&quot;ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה&quot;צ'רקאסר&quot;), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש. אך בסגנון חסידות טשרנוביל ולא בדרך חב&quot;ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]]: {{ציטוטון|אח&quot;כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&amp;st=&amp;pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש&quot;ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי&quot;ט הכריחו כ&quot;ק חותנו אדמו&quot;ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר יעקב ישראל מטשערקאסס זצוקלל&quot;ה לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר&quot;ק ר' מרדכי ג. אדמו&quot;ר הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל זצולקלללה נבגמ זי&quot;ע}}}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב&quot;ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ&quot;ג: &quot;הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב&quot;ד&quot; {{!}} [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&amp;st=&amp;pgnum=201 לקוטי שיחות חלק ב עמוד 477] ובהערה - שהיה לפעמים מאריך בתפילה}}. <br /> <br /> את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו&quot;ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ&quot;ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות טשרנוביל]] השונות, אך חלקים נוספים עברו לחב&quot;ד.<br /> <br /> יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים שפתחו חצרות נוספות ב[[שושלת צ'רקס]] (כדרך חסידות [[טשרנוביל]]) והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שושלת צ'רקס]]<br /> *[[חב&quot;ד קאפוסט]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

174.197.131.65 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&diff=386007 2020-08-23T13:10:27Z

<p>174.197.131.65: /* לא היו חב&quot;ד */ +</p> <hr /> <div>==לא היו חב&quot;ד==<br /> איני יודע אם יש לציין את [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] או לא. כי אז מתחיל כל שושלתו עד אדמורי סאטמר ובאבוב דהיום. ולא יודע אם כדאי<br /> :המילה חבד מיותרת פה. אף אחד מהם לא היו חב&quot;ד.<br /> ::הם היו חצרות חב&quot;דיות, רק הדר שלהם הייתה טשרנובילאית | נכתב בשעה 18:55 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ח באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::בכלל לא חבד. היה הם רק כמה הנהגות כמו חבד. למשל תפילה. והפוך זה היה החידוש שקצת היה להם חבד אבל הם היו לגמרי פולין<br /> ::::הם הגיעו מחב&quot;ד, ממשפחת הרביים. | נכתב בשעה 19:02 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ח באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::::הבדל עצום בין הגיעו מחבד לחבד. גם האדמורים מסאטמר שניהם הגיעו מחבד. וגם שני האדמורים מבובוב הגיעו מחבד. (כולם נכדים של הוסטריינפול) אז מה? הם לא חבד<br /> ::::::בשונה מסאטמר ובאבוב, הם ענפים של חב&quot;ד, לא צאצאים של אדמו&quot;רי חב&quot;ד. | נכתב בשעה 19:18 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ח באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::::::טעות בידך. חבר איך אפשר ליצור איתך קשר בפרטי?<br /> ::::::::מעדיף שלא לפרסם לכל באי עולם, תירשם, תגדיר לעצך כתובת דוא&quot;ל ותשתמש באופציה של שלח דוא&quot;ל למשתמש | נכתב בשעה 19:30 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ח באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::::::::מנסה בדרך כל שהיא.<br /> ::::::::::היחידי שהי ה מושפע מחבד זה היה יוסף יצחק שני האחרים כלל לא היו חב&quot;ד. וגם יוסף יצחק עצמו כפי הציטוטים שהובאו בדף השיחה של הערך הפיצול בחבד - נהג בדרך פולין וואלהין צ'רנוביל צרק'ס ולא חבד רק כמה דברים היה לו השפעה מחבד. זה לא נכון לקרוא לחצרות &quot;חצרות חב&quot;ד בדרך צ'רנוביל&quot; יש למצוא שם מתאים. כגון &quot;חצרות צ'רנוביל נכדי בית הרב&quot; או &quot;חצרות צ'רנוביל משושלת שניאורסון&quot; וכדומה. בא נעבוד ביחד על משהו מוסכם ומתאים. {{אלמ}}<br /> ::::::::::::{{בוצע}} על ידי {{א|חבר}}, יישר כוח על הביצוע {{אלמ}}<br /> :::::::::::::חבר, אולי כדאי לשנות מ[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&amp;type=revision&amp;diff=385949&amp;oldid=385948 חצרות חב&quot;ד] לקטגוריה שלמשל: [[:קטגוריה:משפחת שניאורסון]] או רעיון יצרתי אחר. מה אומר? {{אלמ}}<br /> ::::::::::::::[[משתמש:חבר]]. {{אלמ}}<br /> {{שבירה}}מעדיף שלא, אחרי הכל כל האדמור&quot;ים בחצרות האלו מסתעפים לחב&quot;ד | נכתב בשעה 07:16 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ג' באלול]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :אז אולי לשים ב[[:קטגוריה:אדמו&quot;רי בית צ'רקס]] ושם זה כבר בתוך חבד הרי. {{אלמ}}<br /> <br /> == הפתיח כלל לא נכון ==<br /> <br /> יעקב ישראל מצרקס היה חתן של הרבי האמצעי והוא פתח חצר צרקס ובהשפעתו נפתחו שלושת החצרות &quot;הוסיטיפול, אורווטש וטשומפול. ובחייו זה קרה בהשפעתו. ושלושתם היו בדרך פולין / צרנוביל ולא בדרך חב&quot;ד. אין שום קשר לצמח צדק. וזה לא היה חבד (ואף אחד מהם בנו של הצמח צדק היה זה נגד רוחו של הצמח צדק בחייו) {{אלמ}}<br /> :הוספתי את זה לפתיח: &quot;ישנם ארבעה תתי חצרות של [[חסידות צ'רנוביל]] שקשורים משפחתית למשפחת בית הרב, משפחת שניאורסון. הראשון היה רבי יעקב ישראל טברסקי שהיה חתן של הרבי האמצעי. ובחייו נפתחו שלושה חצרות שפתחו נכדיו בהשפעתו.&quot;{{ש}}מציע להסיר את זה מהפתיח: &quot;בתקופת נשיאותו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התחילה להסתמן מגמה של בני משפחת אדמו&quot;רי חב&quot;ד, שעקב היותם משויכים גם למשפחת טברסקי, הנהיגו חצרות משל עצמם. בדרך חצרות [[טשרנוביל]].&quot;{{ש}}{{אלמ}}<br /> ::לא נראה לי שאפשר להגדיר את טשערקאס כחסידות, מדובר ברבי אחד שלאחר פטירתו עברו חסידיו לחצרות אחרות | נכתב בשעה 01:02 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ל' באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> :::(תיקנתי בפנים עוד). אבל זה בדיוק מה שאתה לא מבין. הוא פתח חצר, וביקש מחתנו ושני נכדיו להמשיך אותו, והם התחילו בזה כבר בחייו. ושנים מתוכם שינו את שם משפחתם על שמו לטברסקי. אחד היה אוירבך ושינה לטברסקי ואחד היה שניאורסון (טשומפול) ושינה לטברסקי. השלישי היה יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש שלא שינה את שמו אבל פתח חצר בדרך פולין-צ'רנוביל לבקשת חמיו הצ'רקסער. אולי באמת כדאי לעשות את הערך באופן כזה. הצעקעסר ושלושת ממשיכיו. הרי המשיכו את שלושת השושלת הללו שלו כמה דורות כמו שאתה יודע. וכולם היו נכדים של הרביים של משפח שניאורסון אבל לא היו חב&quot;ד. לא מדבר על כל הנכדים מדבר ספציפי אל הצ'רקעסער אבי השלושלות הללו ושלושת השושלת הללו ספציפי. נדמה לי שאתה יודע איפה להסתכל לראות זאת מסודר. נדמה לי שכדאי לבנות את הערך כך. ולא לשים את כל נכדיהם האדמורים אלא רק שושלות אלו. יש להזכיר שמתוכם שלושתם לא היו חבד אבל אחד היה מושפע יותר מחבד (ארווטש) אך עדיין לא היה חב&quot;ד. {{אלמ}}<br /> :::::מה אתה אומר על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%98%D7%A9%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C&amp;type=revision&amp;diff=384634&amp;oldid=384526 עריכות אלו]. האם אתה בעד להסיר את המשפט &quot;בתקופת נשיאותו של אדמו&quot;ר הצמח צדק התחילה להסתמן מגמה של בני משפחת אדמו&quot;רי חב&quot;ד, שעקב היותם משויכים גם למשפחת טברסקי, הנהיגו חצרות משל עצמם.&quot; {{אלמ}}<br /> :ערכתי קצת, מה אתה אומר? | נכתב בשעה 09:52 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ל' באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.<br /> ::{{לייק}} כבר הרבה יותר טוב. {{אלמ}}<br /> <br /> == יש כבוד ==<br /> <br /> {{א|חבר}} - קבל ממני {{לייק}} ענק על הביצוע. כל הכבוד{{אלמ}}<br /> <br /> ==ארווטש - מידע בשני מקומות==<br /> לגבי ארווטש, יש לציין שבערך [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)#הנהגתו באדמו&quot;רות]] יש מידע רב בנושא ויש להחליט מה כאן ומה שם. רק מציין עובדה {{אלמ}}</div>

174.197.131.65