חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:מוגה

2014-02-19T04:41:04Z

173.3.199.145: /* תצלום לערך */ פסקה חדשה

החל משנת תשמ"ז החל הרבי להגיה באופן קבוע את רשימת ההנחות מההתוועדוית, ומכיוון שבמשך השנים היו שני גופים שעסקו בהנחה על הכתב של דברי הרבי, הלא הם ועד הנחות בלה"ק (בראשות הרה"ת [[דוד פלדמן]]) וועד הנחות התמימים (בראשות הרה"ת [[סימון יעקבסאן]]), לכן בתקופה שהחל להגיה את ההנחות באופן קבוע, הגיה גם את ה[[הנחה]] שנערכה ע"י [[ועד הנחות בלה"ק]] וגם את ההנחה שנערכה ע"י [[ועד הנחות התמימים]]. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שבכל שבוע יגיה הרבי שבוע א' את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק ע"מ לפרסמה בעיתון [[כפר חב"ד]] בלה"ק, ושבוע א' את ההנחה של ועד הנחות התמימים ע"מ לפרסמה בעיתון [[אלגעמיינער זשרונאל]] באידיש.

כך נמשך הסדר עד [[תשנ"ב]], וכל שיחות אלו התפרסמו בסדרה '[[ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שמונה כרכים, בהוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]]).

כן יש להאריך בסיפור ההתפתחות של הגהת המאמרים (שנתפרסמו בסדרה סה"מ מלוקט), ועוד חזון למועד. [[משתמש:בני|בני]] 20:31, 10 יוני 2007 (EDT)

== תצלום לערך ==

על מנת להעשיר את הערך, כדאי להוסיף תמונה של הגהה של הרבי על אחת השיחות. איזו תמונה היית בוחרים לשים כאן?

לענ"ד צריך לראות בתמונה שהכניסו לרבי טור אחד של השיחה כדי שיוכל להעיר בקלות משתי הצדדים, שיראו הרבה הערות ויקבלו את הרושם שהרבי לא עבר על זה רק בשביל הרישמיות, ועיקר - שיהיה כתב ברור ועם תוכן שגם מי שאיןלו הרבה רקע יוכל להבין.

וכעת שתי שאלות: א) האם אתם מסכימים עם ההגדרות דלעיל? ב) האם יש לכם תצלום להציע?... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 04:41, 19 בפברואר 2014 (UTC)

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2014-02-19T04:38:29Z

173.3.199.145: /* העברה */

{{בקשות ממפעיל}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


==העברה==
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}

*על פי [[שיחה:דבר מלכות (ספר)]], להעביר את [[דבר מלכות (ספר)]] ל[[דבר מלכות (שיחות)]] [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 04:38, 19 בפברואר 2014 (UTC)

==שמות מוטעים==

==מחיקה==
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}


== הגנה ==
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}

האתר מוסף שבת עדיין נחשב ברשימה השחורה. ראו בערך של [[משה שילת]]. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:04, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:תוקן --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 05:03, 17 בפברואר 2014 (UTC)
::'''וואו'''. חוסר בבדיקה. פתחתי את הקישור שמופיע בערך של חיים גראביצר, לאתר הנ"ל, ויש למטה פרסומות לא ראויות. !!! להבא צריך לבדוק שוב. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 01:18, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::יש לציין כי אין לי גישה לשום אתר ברשת כמעט, וכאשר משתמשים מכובדים וותיקים כמותכם מבקשים בקשה כזו, האחריות מוטלת עליכם. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 01:33, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::שנוזל, נראה לי שנפלה אצלך טעות. פתחתי כמה פעמים מכמה דפדפנים והוא לא מציג לי פרסומות, בטח לא פרסומות לא ראויות. ומלבד זאת, שזה אתר של עיתון דתי-לאומי בסגנון ערוץ 7, ככה שאם יש שם פרסומות לא ראויות, זו בוודאי טעות שתתוקן תוך דקות ברגע הראשון שמישהו יפנה את תשומת ליבם של עורכי האתר. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:37, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::::בבדיקה חוזרת מתברר שזה אכן לא פרסומות. אבל זה כן קישורים לכתבות באתרים אחרים. הקישורים מופיעים בריבוע, בתוכו 4 כתבות (2X2) עם תמונה. מעל יש קישור 'למה אתה רואה מודעות אלו?' (בתרגום מאנגלית), ובקישור מסמך הפורט כמה סיבות למה רואים את הקישורים. תודות לתרגום גוגל לא ממש הצלחתי להבין מה כתוב שם, אבל הרעיון הוא שהאתר 'המארח' עושה באמצעותם כסף (במילה אחת: פרסומת). לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 02:15, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::::שנוזעל, בבדיקה שלי איני רואה שום פרסומות באתר גם לא בתחתית הדף. ככל הנראה הדפדפן שלך נגוע בתוסף ש'משתיל' פרסומות בתוך אתרים רגילים בהם אתה גולש. הדבר התפרסם לאחרונה. כמדומני שזה נפוץ במיוחד בדפדפן גוגל כרום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 11:18, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::::::טוב, תודה, הסרתי את התוספים האחרונים שעוד פעלו אצלי (סה"כ 3). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 13:16, 18 בפברואר 2014 (UTC)

== הרשאות ==

== הוספת תמונות ==
יישר כח גדול על ההעלאה. בפעם הבאה, כפי ששיע ביקש, כדאי לציין בכל תמונה את הקישור המדוייק שלה (אם כי לענ"ד אחרי שגוגל כרום הוסיפו את האפשרות "חפש תמונה זו בגוגל", זה ממש מיותר). שייע, מה דעתך? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 19:43, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:אולי זה נצרך רק במקומות בהם חותכים את התמונה לפני ההעלאה, כמו מה ששלום עשה לאחרונה לתמונה של וועלוועל סגל. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 19:48, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::למעשה זו עבודה נפרדת שאינה קשורה להעלאה כ"כ (מבחינת זמן), וכל אחד יכול לעשות זאת על ידי לחיצה על לשונית העריכה של התמונה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 23:03, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:::אפשרות חיפוש התמונות של גוגל אינה רלוונטית. עיקר הבעיה היא, אם יבוא יום ואדם יטען שהתמונה כאן מפרה זכויות, לא בטוח שהמקור שלה עדיין יהיה ברשת, לא בטוח ששירות החיפוש תמונות של גוגל ימשיך לעבוד כפי שהוא עובד היום, בנוסף גם כיום הוא לא מספיק מדוייק ומקיף ולא מוצא הכל, בנוסף הוא חסום למשתמשי רימון באה"ק. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 11:21, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::ואוסיף, שבבדיקה בודדת שעשיתי לקובץ שעלה לכאן באחרונה לא הייתה שום תוצאה דומה, ואפילו לא כמעט. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 13:17, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::::מוזר, אצלי זה עובד מצויין. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:52, 19 בפברואר 2014 (UTC)

שיחה:דבר מלכות

2014-02-19T04:37:27Z

173.3.199.145: /* שינוי שם ל'דבר מלכות (שיחות)' */

כדאי להעלות את התמונה שהרבי מחזיק את החוברת [[דבר מלכות י"ב]] (ליד ארון הקודש) --[[משתמש:משתמש 137|משתמש 137]] 21:10, 25 יולי 2007 (EDT)

== הארות ==

השם 'דבר מלכות' הגיע מהמדור בעיתון כפר חב"ד בו מובאים הכל שבוע שיחות ואגרות מהרבי. לאחמ"כ העתיק א"ז פלס.
מומלץ לערוך קצת את הערך, הוא מנוסח בצורה זולה
:ערכתי והוספתי. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:43, 17 בינואר 2010 (UTC)

==להבהרת העניין==
בשורה האחרונה בקטע "רקע", לכאורה הניסוח אמור להיות משהו כמו "על פי הוראתו של הרבי לגבי השיחות האחרונות שאמר הרבי הריי"צ", ולא כבפנים שמשמע ממנו שהעניין הוא שנת ההסתלקות.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:54, 10 בספטמבר 2012 (IDT)[[יוסי ג]].

== שינוי שם ל'דבר מלכות (שיחות)' ==

אני מציע שינוי שם ל'דבר מלכות (שיחות)'. דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בתמוז ה'תשע"ג 20:40, 23 ביוני 2013 (UTC)
:{{בעד}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו בתמוז ה'תשע"ג • 21:31, 23 ביוני 2013 (UTC)
:{{בעד}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:31, 24 ביוני 2013 (UTC)
::יש כאן אין סוף מול אפס מתנגדים. אפשר להעביר... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 04:37, 19 בפברואר 2014 (UTC)

== ערך נפרד לדבר מלכות פיענוחים ==

לדעתי צריך להפרידו. דעתכם? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 04:36, 19 בפברואר 2014 (UTC)

שיחה:דבר מלכות

2014-02-19T04:36:49Z

173.3.199.145: /* ערך נפרד לדבר מלכות פיענוחים */ פסקה חדשה

כדאי להעלות את התמונה שהרבי מחזיק את החוברת [[דבר מלכות י"ב]] (ליד ארון הקודש) --[[משתמש:משתמש 137|משתמש 137]] 21:10, 25 יולי 2007 (EDT)

== הארות ==

השם 'דבר מלכות' הגיע מהמדור בעיתון כפר חב"ד בו מובאים הכל שבוע שיחות ואגרות מהרבי. לאחמ"כ העתיק א"ז פלס.
מומלץ לערוך קצת את הערך, הוא מנוסח בצורה זולה
:ערכתי והוספתי. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:43, 17 בינואר 2010 (UTC)

==להבהרת העניין==
בשורה האחרונה בקטע "רקע", לכאורה הניסוח אמור להיות משהו כמו "על פי הוראתו של הרבי לגבי השיחות האחרונות שאמר הרבי הריי"צ", ולא כבפנים שמשמע ממנו שהעניין הוא שנת ההסתלקות.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:54, 10 בספטמבר 2012 (IDT)[[יוסי ג]].

== שינוי שם ל'דבר מלכות (שיחות)' ==

אני מציע שינוי שם ל'דבר מלכות (שיחות)'. דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בתמוז ה'תשע"ג 20:40, 23 ביוני 2013 (UTC)
:{{בעד}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו בתמוז ה'תשע"ג • 21:31, 23 ביוני 2013 (UTC)
:{{בעד}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:31, 24 ביוני 2013 (UTC)

== ערך נפרד לדבר מלכות פיענוחים ==

לדעתי צריך להפרידו. דעתכם? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 04:36, 19 בפברואר 2014 (UTC)

דבר מלכות

2014-02-19T04:36:09Z

173.3.199.145: /* דבר מלכות עם פיענוחים */

[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת דבר מלכות]]
'''דבר מלכות''' הינו השם שניתן ל[[שיחה|שיחות]]יו של [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. מקור השם הוא ממדור ב[[שבועון כפר חב"ד]] בו הובא מידי שבוע שיחות ואגרות מהרבי. ממדור זה צולמו השיחות בשבועות הראשונים להפצתן, וכך נשאר השם גם אחר כך.

==רקע==
בשנת [[תנש"א]], בעקבות שיחותיו של [[הרבי]] בעניין [[מעלתן של ישראל]], החל הרב [[טוביה פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם "דבר מלכות" ובהם שיחות בענייני [[גאולה ומשיח]], [[אגרות קודש]] והשיחה האחרונה אותה אמר הרבי. כמו כן התווספו מפעם לפעם מאמר חדש שהרבי הגיהו, מכתבים כלליים ומברקים, ביאורים לפרקי אבות וקטעי שיחות שנאמרו במשך השנים.

היו גם שלושה חוברות שיצאו בהוצאה מיוחדת והוכנסו בהם שיחות העוסקות במיוחד בענייני גאולה ומשיח. אחת מהם הייתה חוברת י"ב, אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב[[770]] בתאריך [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], שהייתה הדפסה שניה של חוברת שיצאה לאור לראשונה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשם "ליקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח".

גם אחרי [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], המשיך הרב טוביה פלס להדפיס את החוברות כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו.

שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מבינהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א בה אמר הרבי כי [[הדרך הישרה]], הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על-ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש"א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים]] בשנת תשנ"ב אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]] ועוד.

חשיבות נוספת ישנה לשיחות אלו, על פי הוראתו של הרבי אחרי פטירתו של [[הרבי הריי"צ]], ללמוד ולדקדק דווקא בשיחות שנאמרו בשנה האחרונה, ואף אמר שבהם ישנם "התשובות על כל השאלות"!

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ"ד
|תוכן=והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב"ד|אנ"ש]], ובפרט ה[[תמימים]] , בדברי [[הרבי הריי"צ|כ״ק מו"ח אדמו״ר הכ״מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש"י|השי״ת]] והשנה שקדמה לה
}}

==דבר מלכות עם פיענוחים==
[[קובץ:פענוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים בסט]]
סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות (לעת-עתה) של [[הרבי]]
, שנאמרו בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים.

שיחות אלה הוקלדו מחדש ותוקנו טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.

על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם מאות מובאות ומראי-מקומות שפוענחו ע"י חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עינים.

בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב"ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, ודף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה.

הסט יצא לאור על ידי [[מכון ממש]]{{הערה|1='''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/457.pdf האבן שבכתר הדבר מלכות]''', הפתח דבר לסדרה שנכתב על ידי [[אסף פרומר]] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 457 עמוד 76.}}.

==הוצאות נוספות==
עם הגברת החיות והעיסוק בלימוד הדבר מלכות, החלו לצאת לאור עוד ועוד מהדורות נוספות של השיחות, בפורמטים שונים. ביניהם:

'''דבר מלכות מנוקד''' - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך ע"י הרב מנחם מענדל הלפרין וי"ל ע"י [[מכון ממש]].

'''דבר מלכות כיס''' - הספר במהדורת כיס.

'''[[דבר מלכות לנוער]]''' שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך ע"י הרב שד"ב וולף.

'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.

'''[[דבר מלכות תוכן וסיכום (ספר)|דבר מלכות תוכן וסיכום]]''' - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.

'''[[הדרך הישרה]]''' - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך ע"י הרב [[יוסף אברהם פיזם]].

ישנן הוצאות שהופיעו לעת עתה רק על מספר שיחות, ובהן '''דבר מלכות לעם''' עם ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי, '''דבר מלכות מבואר''' - המבאר את השיחה בעמקות ועם זאת בפשטות ומטרתו להנגיש את לימוד השיחה לאנ"ש, וכן '''דבר מלכות לטף''' - ספר קומיקס הממחיש את השיחות{{הערה|נכון לשנת תשע"ג יצאו לאור שני ספרים: '''בעקבות המקדש הנודד''' על שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], והספר '''ברגע האחרון''' על שיחת שבת [[פרשת בלק]] [[תשנ"א]].}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://torah4blind.org/hebrew/dm-index.htm קבצים משיחות הדבר מלכות]{{PDF}} - אתר torah4blind.
*[http://yoman770.com/wiki/%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90 תיאור חלוקת הקונטרס על ידי הרבי] - אתר יומן 770.
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעורים בדבר מלכות השבועי], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר [[770live]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

פטרבורג

2014-02-19T03:55:25Z

173.3.199.145: /* לקריאה נוספת */

{{עריכה|הערך זקוק לפתיחת פסקאות חדשות בקשר לפעילות החב"דית בפטרבורג כיום. יש להפנות לערכים מורחבים שיווצרו, קישורים פנימיים ועריכה כללית}}
[[תמונה:מענדל פבזנר.jpg|left|thumb|225px|הרב מענדל פבזנר, [[שליח]] [[הרבי]] ו[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של פטרבורג]]
'''פטרבורג''' היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה. העיר שוכנת בצפון-מערב רוסיה על שפת הים הבלטי בשפך נהר נייבה. פטרבורג מהווה מרכז תרבותי אירופאי חשוב, בעלת מעמד מרכזי בשל הנמל המפותח המהווה חלון למסחר עם אירופה המערבית.

היסטוריית חב"ד קשורה בעיר זו והיא מהערים היחידות בעולם בה גרו חסידי חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן ועד ימינו. חלק מ[[רבותינו נשיאנו]] נאסרו בה, [[אדמו"ר הריי"צ]] התגורר תקופה בעיר, וכיום אימפריית השליחות פורחת בה.

==מאסר אדמו"ר הזקן==
בזמן מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה בפטרבורג קהילה חב"דית שמנתה חסיד אחד, אך במשך השנים התפתחה הקהילה והגיעה לשיאה לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר בה. עיר זו היא מן הבודדות שכל [[רבותינו נשיאנו]] ביקרו בה (למעט [[אדמו"ר האמצעי]]), וכך הפכה פטרבורג לעיר השזורה בתולדות דברי ימי החסידים, ומופיעה לא מעט בסיפורי החסידים לדורותיהם. התפוררות הקהילה ההיסטורית, החלה עם עזיבת אדמו"ר הריי"צ את העיר בשנת [[תרפ"ח]], והסתיימה במצור הנורא שהפיל מיליון חללים בלנינגרד, ובהם חסידי חב"ד רבים. אולם אחרי המלחמה, קהילת חב"ד בעיר קמה בשנית, קטנה יותר, מחתרתית אבל חסידית ביותר.

==פטרבורג-פטרוגרד-לנינגרד-פטרבורג==

העיר נוסדה לפני כשלוש-מאות שנים על ידי הצאר פטר הגדול, ושימשה כעיר הבירה משנת תע"ב. העיר חדלה מלהיות עיר הבירה לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]] בשנת [[תרע"ח]], כאשר הבירה עברה למוסקבה.

כשנוסדה, נקראה פטרבורג. בשנת [[תרע"ד]] שונה שמה לפטרוגרד ובשנת [[תרפ"ד]], שונה שמה ללנינגרד, על שם המהפכן הקומוניסטי ולדימיר לנין. עם קריסת ברית המועצות הוחזר לעיר שמה המקורי - פטרבורג.

הרבי התייחס לשינוי שם העיר כסימן וכחלק של מהלך התממשות סימני הגאולה והתחלתה, שמתבטאת בין השאר בשינוי יחסה של רוסיה ליהדות. שינוי השם מהוה דוגמא לשינוי שחל ברוסיה.

==קהילה של חסיד יחיד==

בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] - תקופת [[תחום המושב]] - חל איסור על יהודים להתגורר בעיר הבירה פטרבורג. אחד מחשובי החסידים, הרב [[מרדכי מליעפלי]], נשא רשיון לשהות בפטרבורג, וזאת בשל מסחרו בעיר שנמשך על פני תקופות ממושכות. בתקופת המאסר שהה בפטרבורג וסייע לאדמו"ר הזקן בדרכים שעמדו בפניו - בעיקר בהכנת מזון כשר ושילוחו לתא הכלא באמצעות שר בית הסוהר.

=="לפני פטרבורג" "אחרי פטרבורג"==
לאחר צאתו ממאסר החל אדמו"ר הזקן לומר חסידות בשפע רב יותר מכפי שהיה לפני המאסר. מפליא כי דרך אמירת החסידות לפני המאסר וזו שלאחריה, מתאפיינת - ב[[השגחה פרטית]] - במושג שטבעו רבותינו נשיאנו "לפני פטרבורג" ו"אחרי פטרבורג".

השינוי שלפני פטרבורג ואחריו, הגיע לידי ביטוי גם בהתגלות השמיימית הנפלאה לה היה זוכה אדמו"ר הזקן לראות את [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממעזריטש]], כפי שסיפר [[אדמו"ר המהר"ש]] לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]. תמיד היה אדה"ז רואה את רבו המגיד בכל עת שרצה, בהקיץ ולא בחלום, והיה שואל אותו כל ספקותיו, בעוד שאת הבעש"ט ראה רק בחלום ובימי שבת ומועד בלבד, ואף זו, לא בכל עת שרצה - ואילו לאחר פטרבורג התגלה אליו בכל עת שרצה, ובהקיץ.

לאחר שחרורו חזר אדמו"ר הזקן לביתו, אולם שנתיים לאחר מכן שוב הובא למאסר בפטרבורג שנמשך כחודשיים ימים. לאחר שחרורו הוסיף ונשאר בעיר עוד שבעה חודשים נוספים, בהם פעל בענייני הכלל.

==פעילות ציבורית עניפה==
הנוכחות החב"דית בפטרבורג, החלה כבר בימי אדמו"ר הזקן בחיי המגיד ממעזריטש, בשנת [[תקל"ב]], כתוצאה מכיבוש רוסיה הלבנה על ידי רוסיה. בעקבות זאת מינה אדמו"ר הזקן שנים-עשר חסידים כדי שיפעלו בקרב נסיכים ופקידי מימשל. כיוון שפטרבורג הייתה בתחום האסור למגורי יהודים, הרי חסידים אלו שהיו סוחרים, נזדמנו תכופות לעיר לרגל מסחרם, וכך הצליחו לפעול רבות למען עם ישראל בהכוונת אדמו"ר הזקן. לראש הועד מונה החסיד ר' [[אברהם יעקב צורף]] ממינסק.

כאשר התרגשו גזירות על היהודים בשנת [[תקנ"ד]], שוגרו שלוחים נוספים לפעול בפטרבורג, ובהם החסידים הנודעים הרב [[משה מייזליש]] והרב [[משה וילנקער]].

בפטרבורג היו האדמו"רים עוסקים בענייני הכלל, משתתפים באסיפות השונות, נפגשים עם רבנים ואישי ממשל בכירים, וזאת כדי להיטיב לכלל ישראל.

==אדמו"ר האמצעי==

ישנה שמועה לא מבוססת הטוענת כי כל נשיאי חב"ד ביקרו או גרו בעיר. יש מקורות ברורים לכך שששה מהם שהו בעיר, אולם אין כל מקור לכך שאדמו"ר האמצעי שהה בעיר.

==ועידת הרבנים תר"ג==
{{ערך מורחב|ערך=[[ועידת הרבנים תר"ג]]}}
בשנת תר"ג נערכה ועידת רבנים חשובה בפטרבורג, בה נטלו חלק מנהיגים יהודיים ובהם [[אדמו"ר הצמח צדק]]. במהלך ועידה זו נערכו דיונים אינטנסיביים לסיכול מזימות המשכילים, ואדמו"ר הצמח צדק עשה רבות בנושא יחד עם גדולי הדור.

==אדמו"ר המהר"ש==

בעת שפרצו פוגרומים הידועים "קייב-ניעז'ין" בשנת [[תר"מ]], אדמו"ר המהר"ש נסע לפטרבורג ונפגש עם שר הפנים. הרבי דיבר אל השר בתקיפות רבה, ובשל כך ישב במעצר-בית בבית המלון סרפינסקי שבשדרות זבלקנסקי.

==תקופת אדמו"ר הרש"ב==

אדמו"ר הרש"ב בימי נשיאותו ביקר בפטרבורג באופן תדיר, ותמיד היה זה לצרכי הכלל. אחת הועידות החשובות שהתקיימה בפטרבורג בהשתתפות הרש"ב, הייתה [[ועידת הרבנים עת"ר]] בהשתתפות עשרות מגדולי רבני רוסיה.

ב[[חודש שבט]] [[תרע"ז]], פרצה מהפכת פברואר ברוסיה. ממשלת הצאר שישבה בפטרוגרד, כפי שנקראה אז, הופלה, ומיד הוקמה ממשלה זמנית דמוקרטית בראשות אלכסנדר קרנסקי. בזמן המהפכה שהו הרבי הרש"ב ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר בנוגע לענייני הכלל. ממשלה זו לא החזיקה זמן רב, וביום כ"ב [[חשוון]] [[תרע"ח]] החלה [[המהפכה הקומוניסטית]]. עם פרוץ המהפכה היה הרבי הרש"ב בדרך לפטרוגרד, ובגינה לא הגיע אל העיר, ושב לביתו.

עם פרוץ המהפכה חדלה העיר להיות בירתה של רוסיה, ומאז ועד עצם היום הזה, [[מוסקבה]] היא בירתה של רוסיה. בעקבות המהפכה שונה שמה של העיר מפטרבורג (על שם מייסדה הצאר פטר הגדול) ללנינגרד (על שם מחולל המהפכה לנין).

מלחמת האזרחים הסתיימה שלוש שנים לאחר מכן, כאשר הקומוניסטים השתלטו על רוסיה, ובמקביל החלו בדיכוי היהדות. באותה תקופה, בלנינגרד כבר התגוררה קהילת ליובאוויטשית נכבדה ומרשימה.

==מבצרה של חסידות חב"ד==

כאמור, במשך שנים ארוכות הייתה פטרבורג מחוץ ל[[תחום המושב]], ונאסר על יהודים להתגורר בשטחה, מלבד בודדים שקיבלו רשיון מיוחד - בדרך כלל היו אלו סוחרים עשירים או בעלי מקצוע שהיו נדרשים בעיר. בין הסוחרים שהורשו להתגורר בפטרבורג, היו כמה מחשובי חסידי חב"ד. מרשימות אדמו"ר הריי"צ מביקורו בעיר בשנת [[תרס"ב]], מוזכרים כמה חסידים תושבי העיר, בהם הגבירים הידועים הרב [[שמואל מיכל טריינין]] והרב [[מנחם מאניש מונסזון]] שפעלו גדולות ונצורות בשליחות רבותינו נשיאינו.

קהילת חב"ד בלנינגרד-פטרבורג הפכה עם השנים למבצרה המרכזי של חסידות חב"ד, לאחר שאדמו"ר הריי"צ הגיע להתגורר בה בשלהי [[חודש אייר]] [[תרפ"ד]]. הרבי הגיע לעיר עם אחת מבנותיו, כשהוא מותיר בינתיים את שאר בני משפחתו ב[[רוסטוב]]. הוא עצמו התגורר תחילה באחד המלונות הגדולים בעיר.

רבים מהחסידים התגוררו בלנינגרד או בערים הסמוכות אליה יותר, ומה גדולה הייתה שמחתם לנוכח ההעתקה. בשבועיים הראשונים מאז הגיע לעיר, הגיעו המוני חסידים לראות את הרבי, אך בשל החשש מהשלטונות, ביקש הרבי להימנע מלהגיע אליו ככל האפשר.

לאחר [[חג השבועות]] השיגו החסידים דירה טובה ברחוב מחוואיא 22. כשבועיים לאחר החג הגיעו שאר בני ביתו של הרבי. מלנינגרד ניצח הרבי הריי"צ על הפעילות היהודית-חסידית-מחתרתית בכל ערי ברית המועצות.

עם ההעברה, החל גם [[הרבי]] מה"מ להגיע תכופות לעיר, במטרה לפקוד את בית חמיו-לעתיד. הרבי הריי"צ שהכניסו לעבודת הכלל, הטיל עליו תפקידים ציבוריים חשובים. בימי שהותו בעיר, שהה הרבי פעמים רבות בבית הרב [[שמואל נימוטין]] הי"ד, שביתו היה פתוח בפני החסידים בכל עת ובכל זמן. ר' [[רפאל נימוטין]], בנו של הרב שמואל, זכה להתגורר בחדר אחד עם הרבי, אך לצערו כמעט ולא התפתחה שיחה ביניהם, שכן הרבי המעיט בדיבורים.

==הקהילה מתפלגת==
בשלהי [[קיץ]] [[תרפ"ה]] באה רוח סערה ונשבה בתוככי הקהילה היהודית בלנינגרד, סערה שהביאה בסופו של דבר לפילוג הקהילה. על הפרשיה המסעירה מספר אדמו"ר הריי"צ בקצרה באחד ממכתביו, ואילו הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] הי"ד, מגולל את הסיפור לפרטי פרטים.

באותם ימים בא מר גורביץ', יו"ר הקהילה היהודית בעיר, אל אדמו"ר הריי"צ, ובפיו הצעה לערוך אסיפה פומבית בהשתתפות הרבנים וראשי הקהילות של ברית המועצות. אדמו"ר הריי"צ התנגד לכך בתוקף, בטענה שעדיף לאסוף את הרבנים והעסקנים היראים לדבר ה' באסיפה חשאית. הרבי ידע כי מאחורי היוזמה החדשה של גורביץ' עומדים אנשי היבסקציה, ומשום כך התנגד בכל תוקף, למרות שהרב דוד קצנלבויגן, רבה של לנינגרד היה בעד.

חילוקי הדעות נודעו ברבים, והקהילה היהודית בלנינגרד נכנסה למערבולת. שומרי המצוות והיראים צידדו בעמדתו של הריי"צ, בעוד ה'ציונים' והמשכילים צידדו בראש הקהילה. בהנהלת הקהילה היו עשרים ושלושה חברים, מתוכם עשרה שומרי מצוות בלבד. אם לא די בכך, הרי שנודע כי שלושה-עשר החברים הציונים והמשכילים, מכינים בחדרי חדרים רפורמה ביהדות.

בסוף חודש חשוון [[תרפ"ו]], פרשו עשרת החברים שומרי המצוות מהנהלת הקהילה. ב[[שבת]] [[ראש חודש]] [[כסלו]] יצאו אלו לבתי הכנסת של לנינגרד (כל אחד מהם לקח על עצמו כמה בתי כנסת), וקראו לכל ירא אלוקים להשתתף באסיפה גדולה שתתקיים בבית הכנסת הגדול ב[[יום ראשון]] בבוקר.

בשעה היעודה התמלא בית הכנסת מפה לפה, ונציג העשרה החל לנאום כשקולו רועד מהתרגשות. בדבריו הסביר כי העשרה נבחרו על ידי הקהילה, וכעת, כאשר יו"ר הקהילה וחלק מחבריה רוצים לערוך אסיפה בשותפות עם גורמים לא דתיים, החליטו העשרה לפרוש מהקהילה. בתום נאומו נשמעו קולות רבים המצדדים בדברי הפורשים, ובו במקום החלה התארגנות להקמת קהילה חדשה, קהילת יראים.

כעבור זמן קצר הקים הרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]], רב הקהילה החב"דית בלנינגרד, קהילה חדשה באופן רשמי. החוק קבע כי קהילה בת עשרים חברים מותר לה לקיים תפילות בנפרד, ואילו קהילה בת חמישים חברים ויותר, רשאית גם לערוך אסיפות. הרב לזרוב הגיש לממשלה רשימה של חמישים חברים בקהילתו, וכך הקים את בית המדרש 'צמח צדק'. הרב לזרוב שהיה למדן גדול ובעל מידות תרומיות, כיהן כרב ומנהיג הקהילה החדשה. כל שאלה בעניין הקהילה, הונחה לפתחו של הריי"צ. מדי יום ראשון התאספו בבית המדרש גבאי מנייני החסידים מכל רחבי העיר, וביחד טיכסו עצה בדבר התייסדות ה'חדרים', [[מקווה]], וארגון בתי חרושת זעירים לשומרי השבת, בכדי שיוכלו לעבוד מבלי לחלל את השבת.

לצד בית הכנסת הגדול והרשמי, הוקם בית מדרש גדול של חסידי חב"ד, הנקרא "קופצ'סקע". בבית כנסת זה נמסרו שיעורי תורה על ידי הרב [[שמריהו ששונקין]], והרב מייזל.

בימים ההם היו בעיר תלמודי-תורה חב"דיים מחתרתיים שמנו כמאתיים תלמידים, וכן ישיבה מחתרתית עם עשרות תלמידים וכן ארגון '[[תפארת בחורים]]' שנועד לשיעורים בשעות אחר הצהרים והערב לבחורים מבוגרים ואברכים צעירים, שעבדו לפרנסתם לפני הצהרים.

בקיץ [[תרפ"ז]] שוב התעוררו ראשי הקהילה בלנינגרד לערוך את הועידה, ובי"ג ב[[סיון]] תרפ"ז כתב הריי"צ נגדה מכתב ארוך ומפורט, כשאת המכתב ביקש לפרסם בעותקים רבים. אבל הלוחמים שפעלו יד ביד עם השלטונות ואנשי המשטרה החשאית, לא הרפו, ולמחרת כתיבת המכתב, אור ל[[ט"ו בסיון תרפ"ז]], נאסר הרבי. בכך קיוו להשפיע על מערכת הכוחות בלנינגרד כמו בשאר רוסיה.

לאחר ששוחרר ממאסרו, ב[[י"ב תמוז]], שב הרבי ללנינגרד, ובליל שבת ט"ו בתמוז אמר את ה[[מאמר]] הידוע "ברוך הגומל". רק ימים ספורים שהה הרבי בלנינגרד, אולם בשל איומי הג.פ.או. לאוסרו שנית, נאלץ הרבי לעזוב את העיר ולעבור ל[[מלחובקה]] שבפרברי מוסקבה.

הרבי חזר עוד פעם אחת ללנינגרד, ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]]. חודש זה היה מעין [[התוועדות]] פרידה. חסידים רבים הגיעו מכל רחבי ברית המועצות כדי להיפרד מהרבי. השיא הגיע ב[[שמחת תורה]], כשאז נערכה הפרידה הרשמית בעת סעודת החג במעמד כשש מאות חסידים.

באסרו [[חג הסוכות]] תרפ"ח, גדשו החסידים את תחנת הרכבת של לנינגרד. היו אלו מבטים אחרונים בין הרבי ובין עדת החסידים, כשהם נפרדים בגשמיות זה מזה, חלקם לנצח.

==מאסרים==

הרב לזרוב רב הקהילה החסידית בנו הרב גרשון אליעזר והרב ניסן נמנוב ראש ישיבת תומכי תמימים המקומית, נאסרו בשנת [[תרפ"ט]], ונגזר דינם לעשר שנות גלות. לאחר זמן הוקל עונשם לשלוש שנים, אלא שכוחותיו של הרב לזרוב לא עמדו לו והוא נפטר בגלותו.

הרב [[שמואל פרוס]] ע"ה, היה מהדמויות הדומיננטיות בקהילה החב"דית בלנינגרד. הוא התגורר ברחוב דייקבריסטוב 50, ואת הכתובת הזו ידעו חסידים רבים, שכן בדירה התקיימו [[התוועדות|התוועדויות]] רבות.

אחת המעלות הגדולות של לנינגרד הייתה בהיותה עיר גדולה שמנתה מליוני תושבים. אם בערים הקטנות קשה היה להתחמק מעיניהם של אנשי הג.פ.או. ואנשיהם שבלשו והכירו כל תושב, הרי בערים הגדולות קל היה להטמע בתוך המוני התושבים. מסיבה זו, בשלב מסויים עקרו חסידים רבים את בתיהם מערי הפרפיריה אל הערים הגדולות, בעיקר למוסקבה ולנינגרד. בעקבות זאת התפתחו חיי קהילה, חשאיים אמנם, אך מסודרים.

בערים אלה פעלו בתי כנסת ומקוואות, כן היו מנייני תפילה כמו גם שיעורי תורה והתוועדויות. החסידים שהיו מאוגדים, סייעו זה לזה בפרנסה מבלי שיצטרכו לחלל שבת. אלו שלא הצליחו למצוא עבודה, נעזרו על ידי חבריהם שתמכו בהם במסירות נפש של ממש.

בין הדמויות הבולטות בקהילה החב"דית בלנינגרד, היו האחים הרב [[יעקב יוסף רסקין]] והרב [[יצחק רסקין]]. הם היו מראשי הפעילים למען אחזקת היהדות בלנינגרד. הרב יצחק רסקין נודע בשל מסירותו לקיומו של המקווה אותו ניסו הקומוניסטים לסגור. כן מסר את נפשו על מילת תינוקות, למרות האיסור והסכנה.

ביתו היה תמיד מלא באורחים שהגיעו מהערים השונות, ומשום כך היווה המקום למרכז חסידי זוטא.

==מלחמת העולם השניה==
הפלישה הנאצית לרוסיה - ב[[קיץ]] [[תש"א]] - הייתה בלתי צפויה בעליל. הגרמנים התקרבו במהירות גם ללנינגרד, ומליוני תושבים מיהרו להמלט מן העיר. רכבות רבות עזבו את העיר ובתוכן מאות אלפים מתושבי העיר, בהם גם משפחות חסידיות לא מעטות.

לנינגרד שמצאה את עצמה פתאום על קו החזית, כותרה מצפון ממערב ומדרום. היא פתחה במאבק הישרדות נוכח המצור שגבה מיליוני קרבנות. המצור הנורא הקרוי "בלוקדה" החל ביום ח' באלול ונמשך ברציפות עד ב' ב[[שבט]] [[תש"ד]]. ה"בלוקדה" נחשב לאסון האזרחי הגדול ביותר שאירע במקום אחד ברוסיה בימי [[מלחמת העולם השנייה]].

משפחות [[אנ"ש]] רבות נמלטו באמצעות הרכבות, ורובן מצאו מקלט בערי אוזבקיסטן. אחת מהן הייתה משפחות רסקין שהצליחה בדרך לא דרך למצוא כרטיסי רכבת ולברוח ל[[אלמא אטא]] שבקזחסטן (שם סייעו לגאון הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] שהוגלה לשם).

בעת המצור מתו התושבים ברחובות בהמוניהם, ולא היה מי שיקבור אותם. ההערכות הן, כי לא פחות ממיליון תושבי לנינגרד גוועו ברעב בתקופת המצור, וביניהם רבות ממשפחות אנ"ש בעיר. יהודים רבים הביאו באופן לא מתואם את קרוביהם הנפטרים אל חצר בית הכנסת הגדול, ומשם נלקחו לקבורת ישראל. מי שנחלצו להביאם לקבורת ישראל, היו שני הגיסים הרב [[מיכאל ליפסקר]] והרב [[ברוך שיפרין]], שהחליטו כי למרות המחלות המידבקות שהשתוללו, והסכנה להידבק מהנפטרים, הם ידאגו להביא את האלפים הרבים לקבורת ישראל.

הם דאגו לאסוף את הגופות לבית הכנסת הגדול, ובימי שישי היו שוכרים משאית גדולה, אותה היו ממלאים בשבעים-שמונים גופות ל"ע, ומעבירים ל[[בית עלמין|בית העלמין]] לקבורה, שם היו חופרים בור ענק שהפך עד מהרה לקבר אחים נוסף ל"ע.

אחד היחידים שזכו לקבורה בקבר יחיד באותם ימים, היה הרב [[יהושע נימוטין]] מחשובי רבני חב"ד באותה תקופה. הוא ורעייתו נפטרו מרעב בשלהי [[חודש שבט]] [[תש"ב]]. ר' ברוך שיפרין, ר' מיכאל ליפסקר והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] דאגו לקוברם זה לצד זה בקבר יחיד, אלא שבמהלך המלחמה הסימנים למיקום הקבר אבדו, וכיום אין יודעים את מקום קבורתם.

בעת ההפגזות, נפגע גם בית הכנסת ולהבות החלו לאחוז בבניין הגדול והמפואר. ניידות מכבי האש היו טרודים בכיבוי שריפות ענק שהשתוללו ברחבי העיר. אחד היהודים שלא יכול היה לראות בשריפת בית הכנסת, העניק להם שתי ככרות לחם, והכבאים ניאותו לעזוב הכל ולבוא לכבות את השריפה שבבית הכנסת המפואר, שהפך לבית הלוויות לאלפים רבים.

ב[[חורף]] [[תש"ד]] הסתיים המצור, לאחר שהצבא האדום הצליח להדוף את הגרמנים מאזור לנינגרד. המצור הסתיים, אבל קהילת ליובאוויטש בלנינגרד התפוררה. רבים נספו במצור, והניצולים התפזרו בכל רחבי ברית המועצות, ורק בודדים מבני הקהילה שלפני [[השואה]] נותרו בעיר.

==רבני חב"ד בפטרבורג==
===רבנים בלתי רשמיים===
[[מלחמת העולם הראשונה]] פרצה בשלהי [[תרע"ד]], במהלכה נדדו אזרחים רבים מבתיהם במטרה להתרחק מאזורי הקרבות. מסיבה זו הגיע הגאון הרוגוצ'ובי - הרב [[יוסף רוזין]] - לפטרבורג (ככל הנראה בשנת [[תרע"ו]]), בה התגורר בעשר השנים הבאות. בשנים אלו השתתף באסיפות ובמפגשים של חסידי חב"ד, וכן בועידות בהן נטלו חלק אדמו"רי הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. חסידים היו מפנים אליו שאלות הלכתיות, כמו גם חסידים רבים שהעריכו את גאונותו הכבירה, והיו מגיעים לבקרו בכל פעם שהגיעו לפטרבורג.

הרב [[משה מרדכי עפשטיין]] (שם משפחתו המקורי: פינסקי), היה אף הוא רב בלתי רשמי של חסידי חב"ד, ואליו היו מפנים חסידי חב"ד שאלות הלכתיות, מאז הגיע ללנינגרד בשנת [[תרע"ט]] ועד עלייתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]].

===רבנים רשמיים===
הרב [[שמעון לזרוב]] כיהן כרבה הרשמי של קהילת ליובאוויטש בלנינגרד. קודם לכן היה רב באברביטש ורצ'יצא. בשנת [[תרפ"ו]] פתח בית כנסת חדש, בו כיהן כמנהיג ורב הקהילה. נאסר ב[[תרפ"ט]] הוגלה, ונפטר בגלות.

הרב [[מנחם מענדל גלוסקין]] כיהן כרבה הראשי של לנינגרד משנת [[תרצ"ד]] ועד שנת [[תרצ"ו]]. הרב גלוסקין היה מחשובי רבני חב"ד בשנים ההם, וכיהן לפני כן כרבה של [[מינסק]], שם לחם כארי נגד השלטונות הקומוניסטיים. נפטר בשנת [[תרצ"ו]].

במשך שבע שנים לא היה בלנינגרד רב ראשי, ורק בשנת [[תש"ג]], בימי [[שואה|מלחמת העולם השניה]], התמנה הרב אברהם לובנוב לרבה הראשי של לנינגרד. הרב לובנוב היה חסיד קאפוסט, והיחסים בינו לבין קהילת ליובאוויטש בלנינגרד היו חמים וטובים. [[אנ"ש]] היו מפנים אליו שאלות הלכתיות, ובכל עניין ציבורי פעלו עמו ביחד. בשנת [[תש"י]] נעצר, הוגלה ושוחרר מספר שנים לאחר מכן. נפטר בשנת [[תשל"ג]] בלנינגרד.

הרב [[יצחק קוגן]] פעל במשך שנים רבות בעיר, בעיקר בשנות בין השנים [[תש"מ]] - [[תשמ"ז]], ובמאמצים רבים הצליח לקרב מאות רבות ליהדות ומתוכם עשרות לדרך החסידות.

== לנינגרד כיום ==
כיום מכהן [[שליח]] הרבי, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], כ[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של לנינגרד ורב קהילת חב"ד המקומית. תחתיו פועלים בעיר תשעה שלוחים נוספים: הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב.

השלוחים מפעילים בעיר רשת עניפה של מוסדות חב"ד, בהם; בית ספר, [[בית כנסת]], בית תבשיל, גני ילדים, ישיבה, [[מקווה]],
שלושה מסעדות ושלוש מכולות כשרות. כמו כן קיים וועד כשרות המפקח על כשרות המסעדות תחת אחריותו של ר' יפרח אברמוב.

==לקריאה נוספת==
* [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/776.pdf קהילה במאסר], [[שבועון בית משיח]] 766 עמ' 34
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - [[שניאור זלמן ברגר]].
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - [[שלום דובער לוין]].
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] - [[שלום דובער לוין]].
* סדרת [[ספר התולדות]] בעריכת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
* [[ימי מלך]] חלק א'
* [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]
* [[סוערות בדממה]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://jewishpetersburg.ru/ אתר חב"ד פטרבורג]
* [http://jewishpetersburg.ru/modules.php?name=Content&pa=showpage&pid=57 היסטוריית בית הכנסת הגדול בפטרבורג]
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2949 פטרבורג בשבועון בית משיח]
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3022 פושקינה - פרבר בלנינגרד - בשבועון בית משיח]
* [http://www.illustratedmaps.com/IllustratedMaps/Z-StPetersburg-StPeter-Fortress.html St. Petersburg Illustration by Maria Rabinky]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]
{{תבנית:עיירות ברוסיה}}

שיחה:מקווה ישראל

2014-02-19T03:49:04Z

173.3.199.145:

גם המקווה שעל יד האהל נקרא מקווה ישראל ע"ש ישראל דוכמאן• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 02:54, 19 בפברואר 2014 (UTC)

:ברור שהערך הנוכחי הוא הערך הראשי והעיקרי. ברגע שתיצור את הערך על המקווה הנ"ל, יהיה אפשר להציב תבנית "מפנה". מחכים לערך... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:49, 19 בפברואר 2014 (UTC)

איסטרן פארקווי

2014-02-19T03:32:21Z

173.3.199.145: /* 766 */ פרטים לא מדוייקים. מתוך הזכרון

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:איסטרן פארקווי מלמעלה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צומת הרחובות איסטרן פארקוויי וקינגסטון, הבית השמאלי בצומת הוא מספר [[788 איסטרן פארקווי|788]], ואחריו [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]]]
[[קובץ:469px-Champs-Élysées.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שדרת ה"שאנז אליזה" ב[[פריז]]. שדרת איסטרן פארקווי נבנתה בהשראתה]]
[[קובץ:איסטרן פארקווי פעם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת איסטרן פארקווי כפי שצולמה במאה הקודמת]]
[[קובץ:איסטערן פארקווי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]
[[קובץ:770 איכותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין מספר [[770]] - מרכז [[חב"ד]] העולמי הממוקם באיסטרן פארקווי]]
'''איסטרן פארקוויי''' (ב{{קישור אם קיים|אנגלית}}: '''Eastern Parkway''') היא השדרה המרכזית העוברת ברובע [[ברוקלין]] של [[ניו יורק]]. הרחוב מתחיל ב"גרנד פלאזה" וב"פרוספקט פארק" ומסתיים בבית הקברות אברגרינס (Cemetery of the Evergreens).

הרחוב מורכב משדרה רחבה, דו סיטרי של ששה נתיבים, עם כביש שרות (service) בצדדים. תחת לכביש עוברת הרכבת התחתית של העיר (Subway). עצים רבים לאורך הכביש מוקדשים לזכרם של חללים ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. עיצוב הרחוב בנוי על פי דגם ה"שאנז אליזה" (בצרפתית: Avenue des Champs-Élysées) ב[[פריז]], אחד הרחובות המפורסמים ביותר בעולם, ובקצהו יש חיקוי לשער הניצחון.

הכביש נסלל בשנת [[תרכ"ו]], והיה לכביש המהיר הראשון בעולם{{הערה|מקור: ויקיפדיה האנגלית}}. הכביש מהווה חיבור בין פרברי העיר למרכזה.

== מבנים מפורסמים ==

=== 770 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז חב"ד העולמי - 770]]}}

=== 788 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[788 איסטרן פארקווי]]}}
בצמוד ל-[[770]] מצד שמאל, שוכן בניין המשרדים המרכזי של שכונת קראון הייטס, בו ממוקמים משרדים של כל הזרועות המרכזיות של תנועת חב"ד, וממנו מתופעלת הפעילות החב"דית בעולם כולו.

בעבר, שכן במקום משרד עריכה ובית דפוס של ה[[ועד להפצת שיחות]], שהיה אחראי על הדפסה מהירה של דברי הרבי בסמיכות לזמן אמירתם ושליחתם לכל העולם.

הבניין משתרע לגובה של ארבע קומות, והוא שופץ באופן שיתאים לצרכים של אנשי המשרדים, ולהגיע לניצול מקסימלי של השטח.

במרתף של הבניין, שוכן בית המדרש המרכזי של תנועת חב"ד שקיבל את השם 'ה[[זאל]] הגדול'. בבית מדרש זה התקיימו ה[[התוועדות|התוועדויות]] הגדולות של הרבי בחגים ובמועדי חב"ד, והוא משמש לתפילות עם הרבי, ל[[ראלי|כינוסים]] ו[[יחידות|יחידויות כלליות]] בהשתתפות הרבי.

=== 766 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]}}
בשנת [[תשכ"ז]] נרכש על ידי אגודת חסידי חב"ד הבניין הצמוד ל-[[770]] מצד שמאל, על מנת לאחסן במקום את אוסף הספרים של רבותינו נשיאינו, שהתרחב לממדים גדולים, על מנת לספק את הצורך לסדר את הספרים בצורה מקוטלגת יותר ולשמר אותם בתנאי אחסון טובים יותר.

מלבד שימושו של הבניין כמשרדי הספרייה וכמקום אחסון רחב, הוא שימש לאורך השנים להצגת תערוכות שונות (ביניהם תערוכה של הצייר החסידי ר' [[ברוך נחשון]]), לביקורים מיוחדים של אישים מכובדים שנפגשו עם הרבי (ביניהם, הפגישות של הרבי עם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם שפירא]]), וכן לחדר פרטי של הרבי והרבנית בו שהו בשבתות ובחגים בשנים האחרונות לחייה של הרבנית.

בשנת [[תשמ"ט]] נבנה גשר המחבר את הבניין עם [[770]], על מנת לאפשר מעבר ישיר מהספרייה אל אולם התערוכה ששופץ בדירתו של [[הרש"ג]].

=== 749 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[749 איסטרן פארקווי]]}}
בבניין 749 שוכנת אחת הפנימיות של התלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה ב-770]]. הפנימיה מיועדת עבור התלמידים הבוגרים יותר, אלו שכבר למדו שנה אחת או יותר במסגרת '[[שנת הקבוצה]]'.

הבניין ישן, ותחזוקתו לקויה. מכבי האש עורכים בבניין ביקורות תכופות, ומספר פעמים אף סגרו את הבניין לשימוש למשך תקופה. בפעם הראשונה נאסרה הכניסה לבניין במשך יותר משנה.

בבניין שוכנים המשרדים של [[ועד חיילי בית דוד]], מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש 770|הערות התמימים ואנ"ש]] של 770, מערכת שבועון [[יחי המלך (גיליון)|יחי המלך]] ומערכת [[שיחת הגאולה]] ב[[ארצות הברית]].

במרתף הבניין שוכן '''[[מקווה ישראל]]''', מהמקוואות הגדולים בשכונה.

=== מוזיאון הילדים ===
[[קובץ:המוזיאון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין [[מוזיאון צבאות השם]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מוזיאון צבאות השם]]}}
מול 770, בצדו השני של רחוב [[קינגסטון]] בבית מספר 792 נמצא מוזיאון [[צבאות השם]]. המוזיאון ייחודי בעולם, ומושך אליו מידי שנה אלפי מבקרים. במוזיאון אולם אירועים מפואר, ובמקום נערכים טקסים בהשתתפות אנשי ממשל.

מתחת למוזיאון פעיל [[בית כנסת]], מסעדה בשרית ומסעדה חלבית. בעבר הייתה פעילה חנות למוצרי "צבאות השם".

== מוסדות ברחוב ==

=== מוסדות חינוך ===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[אוהלי תורה]], [[אוהלי מנחם קראון הייטס|אוהלי מנחם]], [[חובבי תורה]], [[הדר התורה]]}}
באיסטרן פארקווי נמצאים יותר מוסדות חינוך מכל רחוב אחר בשכונה. המוסדות הגדולים והמרכזיים שבהם הם ישיבת [[אוהלי תורה]] וה[[תלמוד תורה]] [[אוהלי מנחם קראון הייטס|אוהלי מנחם]], [[ישיבת חובבי תורה]] ו[[ישיבת הדר התורה]]. בשנים מסוימות שכן ברחוב גם [[מכון חנה]].

אוהלי תורה ואוהלי מנחם ממוקמים בין רחובות ברוקלין וניו יורק, ויחד תופסים כמעט בלאק שלם. חובבי תורה ממוקם בפינת רחוב אולבני, והדר התורה בבלאק הסמוך ל-770.

===ארגונים===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[את"ה העולמי]], [[ועד הנחות בלה"ק]]}}
ברחוב שוכנים משרדי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], ובו משרדי ההוצאה לאור של השבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', המהווים את ליבת הפעילות החב"דית בעניני גאולה ומשיח ברחבי העולם.

בנוסף, ממוקמים ברחוב משרדים של ארגונים נוספים כגון משרד [[את"ה העולמי]] השוכן בקומת מרתף התחתון של בניין [[770]], וארגון ההוצאה לאור [[ועד הנחות בלה"ק]] שבבניין [[788]] הסמוך.

=== בתי כנסת ===
לאורך הרחוב פזורים ששה בתי כנסת מלבד [[770]]. בבניין ישיבת [[חובבי תורה]] פועלים שני בתי כנסת מלבד זה של הישיבה. הגדול שבהם נמצא במרתף הבניין ונוסף נמצא באחת מכיתות הלימוד בקומת הכניסה. בתי כנסת נוספים נמצאים בבניין ישיבת [[אוהלי תורה]] (ר' מיכאל'ס מניין), ב[[מרכז דוברי עברית ניו יורק|מרכז דוברי עברית]], וב[[מוזיאון צבאות השם]]. בית כנסת נוסף נמצא רחוק יותר, בסמיכות לרחוב טרוי.

=== מקוואות ===
ה[[מקווה]] המרכזי בשכונה, [[מקווה ישראל]] נמצא ברחוב מול [[770]] במרתף בניין [[749 איסטרן פארקווי|749]]. מקווה ישראל הוא המקווה הגדול ביותר בשכונה, וטובלים בו מרבית אנ"ש.

בעבר היה פעיל מקווה נוסף ב[[אוהלי תורה]], ומקווה נשים בפינת רחוב ברוקלין.

== אירועים ברחוב ==
=== אירועים עונתיים ===
לאורך הכביש מתקיימים מידי שנה אירועים מיוחדים
*פאראד [[ל"ג בעומר]] (הכביש נחסם לחלוטין)
{{ערך מורחב|תהלוכת ל"ג בעומר}}
*כינוס אחדות (תשס"ב - תשע"ג. הכביש נחסם לחלוטין, מלבד תשע"ג שירד גשם)
*כינוס ילדים בי"א ניסן (נחסמים רק הכבישים הצדדיים)
*כינוס ילדים בג' תמוז (נחסמים רק הכבישים הצדדיים)
*שיירת הטנקים (נחסם לחלוטין מטרוי עד ניו יורק)
מידי שבת וחג נחסם הכביש הצדדי הסמוך ל-770. ב[[תשרי]] חסום כביש זה במשך כל החודש.
===תאונות מפורסמות===
בגלל המהירות הגבוהה בה נוסעים הרכבים בכביש, והצפיפות בנתיבים, קרות תאונות קטלניות לעתים קרובות.

==== התאונה בתשנ"א ====
[[קובץ:6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רכב הפוך כתוצאה מהמהומות]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תשנ"א]] חזר [[הרבי]] מ[[אוהל הרבי הריי"צ|ציון חותנו]] ל[[שכונה]], כשהוא מלווה בשיירת רכבים שכללה ניידת משטרה וחסידים שהצטרפו לנסיעה. בצומת רחוב יוטיקה עברה השיירה בהכוונת הניידת באור אדום, כשברכב האחרון התנגש רכב והעיף אותו על המדרכה. הרכב פגע בילד שנהרג ובילדה שנפצעה קשה.

אמבולנס של ארגון '[[הצלה קראון הייטס]]' טיפל בפצועים, אך בהוראת המשטרה לקח רק את הנהג הפצוע והסתלק מהמקום מחשש להתפרעויות השחורים. בעקבות התאונה פרצו '''[[מהומות קראון הייטס]]''' בהם התפרעו השחורים בתושבים היהודיים בשכונה במשך שלושה ימים, בהם נהרג [[חסיד חב"ד]], נפצעו עשרות ונזק רב נגרם לרכוש.

האירועים חשפו מערכת יחסים עכורה בין גורמי ממשל שונים לבנים מול שחורים, הובילו את [[ארצות הברית]] לכלול את היהדות בחוק זכויות האזרח הפדרלי והשפיעו על הדחתו של ראש העירייה מר דייוויד דינקינס.

==== התאונה בראש השנה תשע"ד ====
[[קובץ:זירת התאונה..jpg|שמאל|ממוזער|250px|זירת התאונה בצומת מול [[770]] ב[[ראש השנה]] [[תשע"ד]] (צולם על ידי גוי)]]
ביום הראשון של [[ראש השנה]] בשנת [[תשע"ד]] אירעה תאונת דרכים קשה בצומת הרחובות איסטרן פארקווי ו[[קינגסטון]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77838 אורחים נפצעו בתאונה מחרידה בליל ראש השנה מול 770] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}, בצומת שמול [[770]]. בתאונה נפגעו שלושה [[חסידים]] מ[[ארץ ישראל]] [[נסיעה לרבי#חודש תשרי|שהגיעו לחודש תשרי]] ל{{ה|רבי}}, והמתינו ברמזור להולכי רגל במטרה להגיע להתפלל ב-770.

התאונה קרתה לאחר [[תפילת מנחה]] ביום הראשון של [[ראש השנה]] בזמן שמרבית החסידים עמדו לאמירת [[תשליך]] בסוכת 770. רכב שהגיע מכיוון מערב ניסה לפנות שמאלה אל תוך רחוב קינגסטון, בזמן שרכב אחר הגיע במהירות של 80 מייל מכיוון מזרח. הרכב שפנה שמאלה פגע בדופן הרכב, וזה עף על המדרכה שם פגע באנשים שעמדו במדרכה עד שנעצר בעמוד תאורהם.

כתוצאה מהפגיעה נפצעו קשה מאוד שתי אורחות מהארץ, כאשר אחת נמחצה תחת הגלגלים ונפגעה פגיעות פנימיות קשות, בעוד שהשניה נמחצה בין הרכב לעמוד תאורה ואיבדה את רגלה. אברך נוסף עף מספר מטרים ונפגע באורח קל. נהג הרכב הפוגע נהרג, בעוד שהנהג השני כמעט ולא נפגע. שני אנשים נוספים לקו בחרדה.

שניות לאחר שקרתה התאונה כבר היו במקום אנשי [[הצלה קראון הייטס|הצלה]] רבים שיצאו מ-770 והעניקו לפצועים טיפול ראשוני. המשטרה חששה שמדובר בפיגוע דריסה וסגרה את האזור כולו לתנועה. הכביש עצמו נותר חסום למשך שעות ארוכות, עד לאמצע הלילה.

הפצועים פונו לבתי רפואה שנמצאים בתחתית רחוב קינגסטון, שם עברו מספר ניתוחים להצלת חייהם. פצועה ראשונה הוטסה לארץ לשיקום והמשך טיפול ב[[חול המועד סוכות]], כשהפצועה האחרת נותרה עוד שבועות ארוכים בלי יכולת לזוז. כשהתייצב מעט מצבה הגיעה לביקור ב-770 בליווי צוות רפואי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78072 בלעדי: אחת מפצועות התאונה הגיע לביקור ב770] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.

בעקבות התאונה הותקן רמזור חדש לרוצים לפנות שמאלה מרחוב איסטרן פארקווי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79930 הותקן רמזור חדש]}}.

===== גלריית תמונות מהתאונה =====
<gallery widths="150px" heights="150px">
קובץ:הרמזור שנוסף.jpg|הרמזור שנוסף לפונים שמאלה בעקבות התאונה
קובץ:הרכב הפוגע מול 770.jpg|הרכב הפוגע
קובץ:הרכב הפוגע במקום התאונה.jpg|הרכב הפוגע. זוית הצילום מהמדרכה עליה עמדו האנשים
קובץ:הפצועה מגיעה.jpg|אחת הפצועות מגיעה לביקור ב-770
</gallery>

==== תאונות בסרוויס ====
מלבד התאונות שקורות על הכביש המהיר, גם בסרוויס קורות תאונות רבות, בגלל הרכבים שחונים בצידי הכביש והראיה המוגבלת של הנהגים. פעמים רבות נדרסו אנשים שחצו את הכביש לכיוון השדרה.

קטע הסרוויס ביציאה מ[[מקווה ישראל]] הוא המסוכן ביותר, בו נדרסו אנשים רבים כאשר יצאו מהמקווה ורצו לחצות לכיוון השדרה במרכז{{הערה|1=לדוגמא: [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75445 יומיים לפני הבר-מצוה: נער נפצע בתאונה]}}.

==== פעולות המשטרה למניעת תאונות ====
בגלל מיקום {{קישור אם קיים|749 איסטרן פארקווי|הפנימיה של הבחורים הבוגרים}} ו{{קישור אם קיים|מקווה ישראל}} בבית 749 מול 770, אנשים רבים מעדיפים לחצות את הכביש באמצעו במקום ללכת למעבר חציה. בחציית הכביש יש סכנה רבה, וברוב הפעמים זה כרוך בסיכון חמור.

בשל כך, בחודשי [[תשרי]] ו[[ניסן]] כשמספר האורחים גודל, מציבה המשטרה גדרות לאורך הכביש כדי למנוע חצייה לא בטוחה. מידי פעם נמצאים במקום שוטרים סמויים, הנותנים קנסות בדמות המתנה של 10 דקות לאלו שחוצים בסיכון{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57058 איסטרן פארקווי: גדרות ושוטרים סמויים]}}.

ב[[ב' אלול]] [[תשע"ג]] צומצם הכביש בנתיב אחד לטובת שוליים רחבות יותר. השוליים מקנות רווחים גדולים יותר בין הרכבים השועטים על הכביש, ואפשרות בריחה במקרה של כמעט תאונה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77388 איסטרן פארקווי עם נתיב אחד פחות]}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68668 שדרת איסטערן פארקוויי לפני 90 שנה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75586 זעקה נואשת: אל תשחקו עם החיים שלכם], טור של אמא בקראון הייטס על חציית הכביש באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רחובות בקראון הייטס]]

איסטרן פארקווי

2014-02-19T03:17:54Z

173.3.199.145: /* מוסדות ברחוב */

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:איסטרן פארקווי מלמעלה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צומת הרחובות איסטרן פארקוויי וקינגסטון, הבית השמאלי בצומת הוא מספר [[788 איסטרן פארקווי|788]], ואחריו [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]]]
[[קובץ:469px-Champs-Élysées.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שדרת ה"שאנז אליזה" ב[[פריז]]. שדרת איסטרן פארקווי נבנתה בהשראתה]]
[[קובץ:איסטרן פארקווי פעם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת איסטרן פארקווי כפי שצולמה במאה הקודמת]]
[[קובץ:איסטערן פארקווי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]
[[קובץ:770 איכותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין מספר [[770]] - מרכז [[חב"ד]] העולמי הממוקם באיסטרן פארקווי]]
'''איסטרן פארקוויי''' (ב{{קישור אם קיים|אנגלית}}: '''Eastern Parkway''') היא השדרה המרכזית העוברת ברובע [[ברוקלין]] של [[ניו יורק]]. הרחוב מתחיל ב"גרנד פלאזה" וב"פרוספקט פארק" ומסתיים בבית הקברות אברגרינס (Cemetery of the Evergreens).

הרחוב מורכב משדרה רחבה, דו סיטרי של ששה נתיבים, עם כביש שרות (service) בצדדים. תחת לכביש עוברת הרכבת התחתית של העיר (Subway). עצים רבים לאורך הכביש מוקדשים לזכרם של חללים ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. עיצוב הרחוב בנוי על פי דגם ה"שאנז אליזה" (בצרפתית: Avenue des Champs-Élysées) ב[[פריז]], אחד הרחובות המפורסמים ביותר בעולם, ובקצהו יש חיקוי לשער הניצחון.

הכביש נסלל בשנת [[תרכ"ו]], והיה לכביש המהיר הראשון בעולם{{הערה|מקור: ויקיפדיה האנגלית}}. הכביש מהווה חיבור בין פרברי העיר למרכזה.

== מבנים מפורסמים ==

=== 770 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז חב"ד העולמי - 770]]}}

=== 788 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[788 איסטרן פארקווי]]}}
בצמוד ל-[[770]] מצד שמאל, שוכן בניין המשרדים המרכזי של שכונת קראון הייטס, בו ממוקמים משרדים של כל הזרועות המרכזיות של תנועת חב"ד, וממנו מתופעלת הפעילות החב"דית בעולם כולו.

בעבר, שכן במקום משרד עריכה ובית דפוס של ה[[ועד להפצת שיחות]], שהיה אחראי על הדפסה מהירה של דברי הרבי בסמיכות לזמן אמירתם ושליחתם לכל העולם.

הבניין משתרע לגובה של ארבע קומות, והוא שופץ באופן שיתאים לצרכים של אנשי המשרדים, ולהגיע לניצול מקסימלי של השטח.

במרתף של הבניין, שוכן בית המדרש המרכזי של תנועת חב"ד שקיבל את השם 'ה[[זאל]] הגדול'. בבית מדרש זה התקיימו ה[[התוועדות|התוועדויות]] הגדולות של הרבי בחגים ובמועדי חב"ד, והוא משמש לתפילות עם הרבי, ל[[ראלי|כינוסים]] ו[[יחידות|יחידויות כלליות]] בהשתתפות הרבי.

=== ? ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]}}

=== 749 ===
{{ערך מורחב|ערך=[[749 איסטרן פארקווי]]}}
בבניין 749 שוכנת אחת הפנימיות של התלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה ב-770]]. הפנימיה מיועדת עבור התלמידים הבוגרים יותר, אלו שכבר למדו שנה אחת או יותר במסגרת '[[שנת הקבוצה]]'.

הבניין ישן, ותחזוקתו לקויה. מכבי האש עורכים בבניין ביקורות תכופות, ומספר פעמים אף סגרו את הבניין לשימוש למשך תקופה. בפעם הראשונה נאסרה הכניסה לבניין במשך יותר משנה.

בבניין שוכנים המשרדים של [[ועד חיילי בית דוד]], מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש 770|הערות התמימים ואנ"ש]] של 770, מערכת שבועון [[יחי המלך (גיליון)|יחי המלך]] ומערכת [[שיחת הגאולה]] ב[[ארצות הברית]].

במרתף הבניין שוכן '''[[מקווה ישראל]]''', מהמקוואות הגדולים בשכונה.

=== מוזיאון הילדים ===
[[קובץ:המוזיאון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין [[מוזיאון צבאות השם]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מוזיאון צבאות השם]]}}
מול 770, בצדו השני של רחוב [[קינגסטון]] בבית מספר 792 נמצא מוזיאון [[צבאות השם]]. המוזיאון ייחודי בעולם, ומושך אליו מידי שנה אלפי מבקרים. במוזיאון אולם אירועים מפואר, ובמקום נערכים טקסים בהשתתפות אנשי ממשל.

מתחת למוזיאון פעיל [[בית כנסת]], מסעדה בשרית ומסעדה חלבית. בעבר הייתה פעילה חנות למוצרי "צבאות השם".

== מוסדות ברחוב ==

=== מוסדות חינוך ===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[אוהלי תורה]], [[אוהלי מנחם קראון הייטס|אוהלי מנחם]], [[חובבי תורה]], [[הדר התורה]]}}
באיסטרן פארקווי נמצאים יותר מוסדות חינוך מכל רחוב אחר בשכונה. המוסדות הגדולים והמרכזיים שבהם הם ישיבת [[אוהלי תורה]] וה[[תלמוד תורה]] [[אוהלי מנחם קראון הייטס|אוהלי מנחם]], [[ישיבת חובבי תורה]] ו[[ישיבת הדר התורה]]. בשנים מסוימות שכן ברחוב גם [[מכון חנה]].

אוהלי תורה ואוהלי מנחם ממוקמים בין רחובות ברוקלין וניו יורק, ויחד תופסים כמעט בלאק שלם. חובבי תורה ממוקם בפינת רחוב אולבני, והדר התורה בבלאק הסמוך ל-770.

===ארגונים===
{{ערכים מורחבים|ערך=[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[את"ה העולמי]], [[ועד הנחות בלה"ק]]}}
ברחוב שוכנים משרדי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]], ובו משרדי ההוצאה לאור של השבועון '[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]', המהווים את ליבת הפעילות החב"דית בעניני גאולה ומשיח ברחבי העולם.

בנוסף, ממוקמים ברחוב משרדים של ארגונים נוספים כגון משרד [[את"ה העולמי]] השוכן בקומת מרתף התחתון של בניין [[770]], וארגון ההוצאה לאור [[ועד הנחות בלה"ק]] שבבניין [[788]] הסמוך.

=== בתי כנסת ===
לאורך הרחוב פזורים ששה בתי כנסת מלבד [[770]]. בבניין ישיבת [[חובבי תורה]] פועלים שני בתי כנסת מלבד זה של הישיבה. הגדול שבהם נמצא במרתף הבניין ונוסף נמצא באחת מכיתות הלימוד בקומת הכניסה. בתי כנסת נוספים נמצאים בבניין ישיבת [[אוהלי תורה]] (ר' מיכאל'ס מניין), ב[[מרכז דוברי עברית ניו יורק|מרכז דוברי עברית]], וב[[מוזיאון צבאות השם]]. בית כנסת נוסף נמצא רחוק יותר, בסמיכות לרחוב טרוי.

=== מקוואות ===
ה[[מקווה]] המרכזי בשכונה, [[מקווה ישראל]] נמצא ברחוב מול [[770]] במרתף בניין [[749 איסטרן פארקווי|749]]. מקווה ישראל הוא המקווה הגדול ביותר בשכונה, וטובלים בו מרבית אנ"ש.

בעבר היה פעיל מקווה נוסף ב[[אוהלי תורה]], ומקווה נשים בפינת רחוב ברוקלין.

== אירועים ברחוב ==
=== אירועים עונתיים ===
לאורך הכביש מתקיימים מידי שנה אירועים מיוחדים
*פאראד [[ל"ג בעומר]] (הכביש נחסם לחלוטין)
{{ערך מורחב|תהלוכת ל"ג בעומר}}
*כינוס אחדות (תשס"ב - תשע"ג. הכביש נחסם לחלוטין, מלבד תשע"ג שירד גשם)
*כינוס ילדים בי"א ניסן (נחסמים רק הכבישים הצדדיים)
*כינוס ילדים בג' תמוז (נחסמים רק הכבישים הצדדיים)
*שיירת הטנקים (נחסם לחלוטין מטרוי עד ניו יורק)
מידי שבת וחג נחסם הכביש הצדדי הסמוך ל-770. ב[[תשרי]] חסום כביש זה במשך כל החודש.
===תאונות מפורסמות===
בגלל המהירות הגבוהה בה נוסעים הרכבים בכביש, והצפיפות בנתיבים, קרות תאונות קטלניות לעתים קרובות.

==== התאונה בתשנ"א ====
[[קובץ:6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רכב הפוך כתוצאה מהמהומות]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תשנ"א]] חזר [[הרבי]] מ[[אוהל הרבי הריי"צ|ציון חותנו]] ל[[שכונה]], כשהוא מלווה בשיירת רכבים שכללה ניידת משטרה וחסידים שהצטרפו לנסיעה. בצומת רחוב יוטיקה עברה השיירה בהכוונת הניידת באור אדום, כשברכב האחרון התנגש רכב והעיף אותו על המדרכה. הרכב פגע בילד שנהרג ובילדה שנפצעה קשה.

אמבולנס של ארגון '[[הצלה קראון הייטס]]' טיפל בפצועים, אך בהוראת המשטרה לקח רק את הנהג הפצוע והסתלק מהמקום מחשש להתפרעויות השחורים. בעקבות התאונה פרצו '''[[מהומות קראון הייטס]]''' בהם התפרעו השחורים בתושבים היהודיים בשכונה במשך שלושה ימים, בהם נהרג [[חסיד חב"ד]], נפצעו עשרות ונזק רב נגרם לרכוש.

האירועים חשפו מערכת יחסים עכורה בין גורמי ממשל שונים לבנים מול שחורים, הובילו את [[ארצות הברית]] לכלול את היהדות בחוק זכויות האזרח הפדרלי והשפיעו על הדחתו של ראש העירייה מר דייוויד דינקינס.

==== התאונה בראש השנה תשע"ד ====
[[קובץ:זירת התאונה..jpg|שמאל|ממוזער|250px|זירת התאונה בצומת מול [[770]] ב[[ראש השנה]] [[תשע"ד]] (צולם על ידי גוי)]]
ביום הראשון של [[ראש השנה]] בשנת [[תשע"ד]] אירעה תאונת דרכים קשה בצומת הרחובות איסטרן פארקווי ו[[קינגסטון]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77838 אורחים נפצעו בתאונה מחרידה בליל ראש השנה מול 770] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}, בצומת שמול [[770]]. בתאונה נפגעו שלושה [[חסידים]] מ[[ארץ ישראל]] [[נסיעה לרבי#חודש תשרי|שהגיעו לחודש תשרי]] ל{{ה|רבי}}, והמתינו ברמזור להולכי רגל במטרה להגיע להתפלל ב-770.

התאונה קרתה לאחר [[תפילת מנחה]] ביום הראשון של [[ראש השנה]] בזמן שמרבית החסידים עמדו לאמירת [[תשליך]] בסוכת 770. רכב שהגיע מכיוון מערב ניסה לפנות שמאלה אל תוך רחוב קינגסטון, בזמן שרכב אחר הגיע במהירות של 80 מייל מכיוון מזרח. הרכב שפנה שמאלה פגע בדופן הרכב, וזה עף על המדרכה שם פגע באנשים שעמדו במדרכה עד שנעצר בעמוד תאורהם.

כתוצאה מהפגיעה נפצעו קשה מאוד שתי אורחות מהארץ, כאשר אחת נמחצה תחת הגלגלים ונפגעה פגיעות פנימיות קשות, בעוד שהשניה נמחצה בין הרכב לעמוד תאורה ואיבדה את רגלה. אברך נוסף עף מספר מטרים ונפגע באורח קל. נהג הרכב הפוגע נהרג, בעוד שהנהג השני כמעט ולא נפגע. שני אנשים נוספים לקו בחרדה.

שניות לאחר שקרתה התאונה כבר היו במקום אנשי [[הצלה קראון הייטס|הצלה]] רבים שיצאו מ-770 והעניקו לפצועים טיפול ראשוני. המשטרה חששה שמדובר בפיגוע דריסה וסגרה את האזור כולו לתנועה. הכביש עצמו נותר חסום למשך שעות ארוכות, עד לאמצע הלילה.

הפצועים פונו לבתי רפואה שנמצאים בתחתית רחוב קינגסטון, שם עברו מספר ניתוחים להצלת חייהם. פצועה ראשונה הוטסה לארץ לשיקום והמשך טיפול ב[[חול המועד סוכות]], כשהפצועה האחרת נותרה עוד שבועות ארוכים בלי יכולת לזוז. כשהתייצב מעט מצבה הגיעה לביקור ב-770 בליווי צוות רפואי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78072 בלעדי: אחת מפצועות התאונה הגיע לביקור ב770] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.

בעקבות התאונה הותקן רמזור חדש לרוצים לפנות שמאלה מרחוב איסטרן פארקווי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79930 הותקן רמזור חדש]}}.

===== גלריית תמונות מהתאונה =====
<gallery widths="150px" heights="150px">
קובץ:הרמזור שנוסף.jpg|הרמזור שנוסף לפונים שמאלה בעקבות התאונה
קובץ:הרכב הפוגע מול 770.jpg|הרכב הפוגע
קובץ:הרכב הפוגע במקום התאונה.jpg|הרכב הפוגע. זוית הצילום מהמדרכה עליה עמדו האנשים
קובץ:הפצועה מגיעה.jpg|אחת הפצועות מגיעה לביקור ב-770
</gallery>

==== תאונות בסרוויס ====
מלבד התאונות שקורות על הכביש המהיר, גם בסרוויס קורות תאונות רבות, בגלל הרכבים שחונים בצידי הכביש והראיה המוגבלת של הנהגים. פעמים רבות נדרסו אנשים שחצו את הכביש לכיוון השדרה.

קטע הסרוויס ביציאה מ[[מקווה ישראל]] הוא המסוכן ביותר, בו נדרסו אנשים רבים כאשר יצאו מהמקווה ורצו לחצות לכיוון השדרה במרכז{{הערה|1=לדוגמא: [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75445 יומיים לפני הבר-מצוה: נער נפצע בתאונה]}}.

==== פעולות המשטרה למניעת תאונות ====
בגלל מיקום {{קישור אם קיים|749 איסטרן פארקווי|הפנימיה של הבחורים הבוגרים}} ו{{קישור אם קיים|מקווה ישראל}} בבית 749 מול 770, אנשים רבים מעדיפים לחצות את הכביש באמצעו במקום ללכת למעבר חציה. בחציית הכביש יש סכנה רבה, וברוב הפעמים זה כרוך בסיכון חמור.

בשל כך, בחודשי [[תשרי]] ו[[ניסן]] כשמספר האורחים גודל, מציבה המשטרה גדרות לאורך הכביש כדי למנוע חצייה לא בטוחה. מידי פעם נמצאים במקום שוטרים סמויים, הנותנים קנסות בדמות המתנה של 10 דקות לאלו שחוצים בסיכון{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57058 איסטרן פארקווי: גדרות ושוטרים סמויים]}}.

ב[[ב' אלול]] [[תשע"ג]] צומצם הכביש בנתיב אחד לטובת שוליים רחבות יותר. השוליים מקנות רווחים גדולים יותר בין הרכבים השועטים על הכביש, ואפשרות בריחה במקרה של כמעט תאונה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77388 איסטרן פארקווי עם נתיב אחד פחות]}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68668 שדרת איסטערן פארקוויי לפני 90 שנה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75586 זעקה נואשת: אל תשחקו עם החיים שלכם], טור של אמא בקראון הייטס על חציית הכביש באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רחובות בקראון הייטס]]

מקווה ישראל

2014-02-19T03:05:51Z

173.3.199.145: /* היסטוריה */

[[קובץ:חדר הלבשה מקווה ישראל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פנים המקווה]]
'''מקווה ישראל''' הוא [[מקווה]] טהרה לגברים ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]], ברחוב [[איסטרן פארקווי]]. המקווה נמצא בקומת המרתף של בית מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] בפנימיית [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. המקווה נקרא על שם ר' [[ישראל דרייזין]], אחיו של ר' [[שלום בער דרייזין]] שתרם את המקווה על שמו.

== היסטוריה ==
בשנת [[תשס"ה]] יזמו מספר בחורים בניית [[מקווה]] במרתף בניין הפנימיה של הישיבה. את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, ואף שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש החלו הבחורים לטבול שם מידי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב.

מספר חודשים לאחר מכן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15086 הנגיד דרייזין יממן את בניית המקווה ב-749] באתר [[col]]}} כשהבנייה הייתה תקועה וכמעט ולא היה ניתן להשתמש במקווה, גייס [[מענדי הענדל]] את [[שלום בער דרייזין]] שיממן את השלמת בניית המקווה ושיפוצו, בתנאי שהמקווה ישמש את כלל תושבי השכונה. כתנאי לכך הובטחה לבחורים אפשרות להתקלח במקלחות שיוקמו בשעות הערב.

הצורך במקווה הורגש במיוחד לאחר סגירתו של [[מקווה יוניון]].

המקווה נחנך ב[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ז]] מייד לאחר סיום ה[[פאראד]]. במקווה חדרי הלבשה גדולים ומרווחים המכילים בסך הכול מעל 100 מקומות, כ-15 מקלחות, ובור טבילה גדול. במעמד [[חנוכת הבית]] שהתקיים בחצר הבניין, השתתפו רבני השכונה, משפיעים, ומזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]].

עלות הטבילה במקווה מסובסדת ביחס למחירים בשאר מקוואות הטהרה בשכונה, והוא עמוס בתקופות בהם האורחים ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] מתארחים בשכונה. כשמספר הטובלים בו בתקופות העומס מגיע לשלושת אלפים איש ואף יותר.

בשנת [[תשע"ד]] עבר המקווה שיפוץ נוסף, והותקנו מתלים וספסלים באזור הכניסה על מנת להרחיב את אפשרויות השירות של המקווה לטובלים.

== גלריית תמונות ==
<gallery>
קובץ:המקווה בהליכי בניה.jpg|המקווה בעת השיפוצים
קובץ:בור מקווה ישראל.jpg|בור הטבילה
קובץ:מקלחות מקווה ישראל.JPG|חדר המקלחות
קובץ:חדר הלבשה מקווה ישראל.JPG|חדר הלבשה
</gallery>

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מקוואות]]
[[קטגוריה:מקוואות בקראון הייטס]]

מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן

2014-02-19T02:17:01Z

173.3.199.145: מן הסתם זה מה שהתכוונת

'''תקנת המקוואות של בעל התניא''' היא תקנה אשר תיקן האדמו"ר [[שניאור זלמן מלאדי]]. מטרתה הייתה להנהיג [[טבילה (יהדות)|טבילה]] במקווה, שתהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות, וגם שתעשה במים חמים ונעימים לרחיצת הגוף, כדי שהטבילה תעשה ב[[יישוב הדעת]] כראוי. תקנה זו הינה אחת משלושת התקנות העיקריות אותם תיקן רבי שניאור זלמן מלאדי, והנחשבות ביותר בעיניו ובעיני גדולי ישראל ופוסקי הדור.

===רקע===
בעבר, היו קשיים לעשות מקווה לטבילה, כך שהמים בתוכו יהיו חמים. הטבילה התקיימה לרוב ב[[מעיין|מעיינות]], מסיבות שונות, הקשורות לכשרות המקווה{{הערה|ראה שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה.}}, ובעיקר מסיבות של מגבלות טכניות. בין השאר מכיוון שהיו מקומות רבים שבהם לא היו מי [[גשם|גשמים]], וממילא לא היתה אפשרות לבנות מקווה על ידי מי גשמים שנוזלים ישירות לתוך המקווה. כמובן שלא הייתה קיימת אפשרות לחמם את מי המעיין (שמתחלפים באופן קבוע), והטבילה התקיימה לרוב במים קרים.

רבים ממנהיגי היהדות באירופה הצפונית, (באיזורים הקרים), רצו שהמים שבמקווה יהיו נעימים לטבילה, כדי שנשים לא תימנענה מלטבול במקווה, וכן לאפשר לנשים לבצע את פעולת הטבילה במתינות, על מנת שיוכלו לשהות במקווה בנחת, ולפשוט את קמטי הגוף, כמובא בהלכה, כדי שהטבילה תהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדיעות.

מסיבה זו, המנהג היה לבנות במקום המעיין חבית גדולה שמכילה כמות של ארבעים [[סאה]], אותה חיברו בשלשלת לקרקעית המעיין (כך היו יכולים לכוון את מקומה), ואליה היו מכניסים מים ללא שאיבה, דרך חור שהיה בחבית. בחבית עצמה היו מנקבים שני חורים: הראשון היה כדי שהיא לא תיחשב "כלי", שהרי הטבילה בכלי אסורה, ואף המים שבתוכה הם מים פסולים שהרי הם [[מים שאובים]]. את הנקב הנוסף היו עושים בגודל "שפופרת הנוד" (שתי אצבעות על שתי אצבעות) כדי לטהר את המים השאובים שהיו בחבית לפני שעשו בה חור, על ידי [[השקה]] למעיין. לאחר סיום בניית החבית וקביעתה במעיין, סתמו את החבית היטב (כדי שהמים שבתוכה לא יחשבו ל"זוחלין" הפוסלים את המקווה), וטבלו בה.

על טבילה בחבית זו קמו מערערים רבים. הם טענו, שהטבילה בחבית זו אסורה, מכיוון שחבית נחשבת במצב העכשווי ל"כלי". אמנם, ב[[מסכת בבא קמא]],{{הערה|בבא קמא סז א.}} מוזכר כי כלי שקבעו בקרקע ורק אחר כך נהפך לכלי- מותר, אך רבים מהפוסקים{{הערה|דעת ה[[ראב"ד]], ה[[ריטב"א]] וה[[רא"ש]] בתשובה, מובא בשו"ת צמח צדק סימן קע"א}} כתבו כי דין זה אמור לגבי מים שאובים, אבל לא לענין פסול טבילה בכלי, הנלמד מדרשה ב[[תורת כוהנים]]{{הערה|פרשת שמיני}} {{ציטוטון|מה מעיין בקרקע אף מקווה בקרקע}}. בנוסף, רבים מהפוסקים טענו, כי אין כלי זה נחשב ל"קבעו ולבסוף חקקו", מכיוון שהוא לא נקבע כלל בקרקע אלא הוא תלוי ועומד בתוך מי המעיין. גדול הפוסקים בדורו [[החתם סופר]], הורה להכריז משמו שהמקוואות פסולים לטבילה אף [[בדיעבד]].

על רקע זה התקין רבי שניאור זלמן מלאדי, מקווה שיהיה כשר לטבילה לפי כל הדיעות. מקווה זה התקבל בקהילות רבות ב[[אירופה]]{{הערה|מקווה מים חלק א' עמ' קס"ב.}}, היה מקובל על כל הפוסקים ואף אחד לא ערער על כשרותו. אף [[החתם סופר]] סמך את ידו על מקוואות אלו, והורה כי מדובר בתקנה מיוחדת ומהודרת{{הערה|ראה כל המקורות ב"מקווה מים" חלק א' עמ' קס"ג.}}.

=== התקנה ===
התקנה היא, לעשות חבית שלא תיחשב ל"כלי" מעולם, (דבר הגורם למכשולים רבים, מלבד [[מים שאובים]], הבעיה חמורה יותר, שכן אסור ש[[מקווה]] יהיה בכלי אלא בקרקע בלבד) באופן זה: מייצרים את ארבעת הדפנות של החבית בנפרד מהקרקעית, את הקרקעית מנקבים בנקב גדול "כמוציא רימון" שהוא שלושה רימונים אחוזים זה בזה (לפי שיטה אחת{{הערה|במשנה שב[[מסכת כלים]] נפסק כי שיעור "מוציא רימון" הוא כשלושה רימונים אחוזים זה בזה, ונחלקו הראשונים האם הכוונה היא שצריך שהחור יהיה בגודל של שלושה רימונים, שאם לא כן הוא עדיין מסוגל להחזיק בתוכו רימונים צפופים האחוזים זה בזה על ידי הצפיפות, או שמדובר בסימן על '''סוג''' הרימונים שגדלים שלושה יחד.}}, שלפי מה ששיער בעל התניא, השיעור הוא כ[[טפח]] על [[טפח]],{{הערה|ראו בשו"ת צמח צדק קע"ו ח"ג ס"א, מובא בספרו של הרש"ב לוין, עמ' כ"ג.}} כך שגם לאחר חיבור הקרקעית לדופני החבית, אין החבית נחשבת לכלי,{{הערה|רבי [[הלל מפאריטש]] הקשה מה בכך שיהיה כלי לאחר שנקבע בארץ, הרי מדובר בכלי שנעשה כלי לאחר שקבעו אותו בארץ, שבאופן זה הוא נחשב ל"קבעו ולבסוף חקקו" שאינו פוסל את המקווה (בבא קמא ס"ז.) ותירץ ה[[צמח צדק]] שדין זה ש"קבעו ולבסוף חקקו" עוזר רק לדין [[מים שאובים]], אבל לא לדין טבילה בקרקע, כמבואר בגמרא שם שדווקא לדין שאובים שהוא דרבנן הקלו (שו"ת צמח צדק סימן ק"ב)}}. את הקרקעית של החבית יש לקבוע בתוכה באופן מדויק שיתאים לדפנות החבית, ולא יהיה חור באמצע (כדי שלא יכנסו מים קרים דרך חור זה לחבית, ויקלקלו את כל מטרת בניית המקווה).

לאחר מכן, יש לקבוע בקרקעית המקווה נסר [[עץ]] גדול שמחובר לקרקעית המקווה היטב על ידי מסמרים של [[ברזל]] (כך שהוא נחשב כחלק מהקרקע על פי ההלכה), ואליו יש לחבר את קרקע החבית העליונה, כך שיסתום את החור שבגודל רימון, כדי שתהא ראויה לטבילה. למרות זאת, אין הסתימה נחשבת לעשות את דין הכלי ל"כלי", מכיוון שהיא נעשית לכלי על ידי חלקה התחתון שהוא מהקרקע ואינו נחשב לחלק מהכלי, כך שמצד הכלי אי אפשר להחשיבו ל"כלי" שהרי יש בו נקב גדול שנסתם רק על ידי הקרקע.

לאחר מכן, יש לשפוך סיד לתוך החור שהוא "כמוציא רימון", ולהעמיד שומר שישגיח שלא יכנסו לבור מים שאובים, להמתין עד שיכנסו מים לתוך החבית מאליהם בשיעור של ארבעים סאה, כך שכאשר יכנסו המים לחבית, יתקשה הסיד ויסתום היטב את החור. לאחר שנכנסו לחבית ארבעים סאה של מים כשרים, מותר גם להוסיף מים שאובים, והמקווה אינו נפסל, לפי כל הדיעות.

====המעלות ההלכתיות====
*במקווה כזה, בשונה מהמקוואות הישנים, החבית מחוברת לקרקע המעיין, ובכך היא נחשבת לכל הדיעות לכלי "קבעו ולבסוף חקקו", שאינו נחשב לכלי, אינו פוסל את מימיו להפוך אותם ל[[מים שאובים]], ואף הטבילה בו מותרת.
*במקוואות אלו, ניקבו את הכלי "כמוציא רימון" עוד לפני שחיברו את החבית לקרקע המקווה, וגם לפני החיבור למקווה, היה מדובר בחבית שלא נחשבה לכלי מעולם, כך שגם לפני שקבעו את הכלי במקווה וגם לאחריה לא היה לחבית דין "כלי" מחמת עצמה, עד לחיבור לנסר המחובר לקרקע, שהוא כבר נחשב לחלק מהקרקע ואינו חלק מהכלי.

====התייחסויות הלכתיות====
גדולי הפוסקים התייחסו להלכות השונות בהלכות מקוואות, הנלמדות מסוג מקווה זה, שאותו התקין בעל התניא, מגדולי הפוסקים המפורסמים.
*המים שנכנסים לחבית מהמעיין, נכנסים אליה דרך חורים קטנים שבחבית, ושם הם גם מתחלפים, למים נקיים אחרים במשך הזמן. לכאורה, ישנה בכך בעיה הלכתית, שהרי אסור שמי מקווה יהיו "זוחלין" כלומר שהם יוצאים ממנו למקום אחר, וכאמור,{{ציטוטון|אין מקווה מטהר אלא ב{{מונחון|אשבורן|מים מכונסים}}}}. למרות שהמים בחבית זו יוצאים מהחורים הקטנים שבה, כשרה חבית זו לטבילה, מכיוון שהזחילה הינה "זחילה שאינה ניכרת". מכאן נראה כי ההלכה היא כדעתו של [[הרשב"א]],{{הערה|מובא בתשב"ץ ח"א סי' י"ז}} שפוסק שפסול "זוחלין" הוא רק בנקב גדול הגורם למים לזחול "זחילה ניכרת" במהירות כנהר, אך לא בסדק קטן.{{הערה|שו"ת צמח צדק יורה דעה סימן קע"ו, וסימן קסד, א}}
*דופני המקווה נאחזים על ידי מסמרי ברזל המעמידים את קרקעית המקווה במקומה. בימינו, התחבטו הפוסקים האם מותר לייצר מקווה המורכב מ[[בטון]] שבו ישנם גם חלקי ברזל המחזקים את דופני המקווה. השאלה היא האם אין בכך חיסרון ב"הוייתו על ידי טהרה" - על מקווה להיעשות על ידי דברים שאינם מקבלים טומאה, ו[[ברזל]] הוא מהכלים שמקבלים טומאה גם אם אין להם בית קיבול. מהמקווה של הבעל התניא נראה לכאורה, כי כאשר הברזל רק מחזק ומעמיד את דופני המקווה במקומם (אך הוא לא הדופן עצמו) אין בעיה של "הוויתו על ידי טהרה"{{הערה|מקווה מים ח"א עמ' ק"ס.}}.

==תקנות הצמח צדק מליובאוויטש==
רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]], הצמח צדק - נכדו של האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי, הוסיף הידורים שונים על תקנות אלו:
*לפי תקנת בעל התניא, את חתיכת העץ הסותמת את החבית מלמטה, יש לחבר לקרקע במסמרים עבים. הצמח צדק הורה להדר, שהעץ יהיה מחובר לקרקע בארבעה מסמרים, ואילו החלק המחובר לחבית (שבו יש חור כמוציא רימון) יהיה מחובר רק בשני מסמרים, כך שאם ירימו את החבית מהקרקע, החבית לא תתנתק.

==כיום==
כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, שיטה זו של בעל התניא אינה נצרכת, שהרי ניתן להתקין בתוך המקווה עצמו מערכת חימום שמחממת את המים, מבלי לפסול אותם, המים אינם נכנסים לתוך כלי ואינם [[מים שאובים]].

בחסידות חב"ד, התקין רבי [[שלום דובער שניאורסון]], האדמו"ר החמישי בשושלת, [[מקווה חב"ד|תקנה אחרת]] שמטרתה לבנות מקווה שגם יוכלו לחמם אותו, גם להחליף את מימיו, וגם שלא תהיה בעיה של התערבות המים השאובים [[השקה|המושקים]] ב[[מי הגשמים]] זה בזה, וזאת על ידי תקנת ה"[[בור על גבי בור]]", לפיה בור הטבילה עומד על גבי בור מי הגשמים התחתון, כך שהמים מושקים באופן מהודר ביותר, מבלי שהם מתערבים זה בזה.

==לקריאה נוספת==
*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על פי תקנות בעל התניא".
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mkvh.pdf תיקוני מקוואות לפי תקנות רבותינו], תקנות המקווה והוראות אדמור"י חב"ד {{PDF}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מקווה|*]]
[[קטגוריה:טהרה]]

ניגון קול ביער

2014-02-19T02:15:29Z

173.3.199.145:

[[תמונה:כג;.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון 'קול ביער' מ[[ספר הניגונים]]]]

ה[[ניגון]] '''קול ביער''' הינו ניגון השתפכות ה[[נפש]] על [[גלות]] ה[[שכינה]] וגלות ישראל. יש בו ארבעה בתים כשבין כל בית ישנו פזמון. כל בית מושר בשלוש שפות; לשון-הקודש, אידיש ואוקראיינית.
לפי המסורה היה ה[[סבא משפולי]] (או באידיש ה"שפאלער זיידע") מנגן ניגון זה קודם [[קריאת שמע]] שעל המיטה או לפני [[תיקון חצות]].

'''מילות הניגון הם''' (בלה"ק ובאידיש):

{{ציטוטון|'''בית א'''': קול ביער אנוכי שומע אב לבנים אוי קורא אהא / א געשריי און א געוואלד און א געפילדער א פאטר אין וואלד זוכט דאך זיינע קינדער.}}

{{ציטוטון|'''בית ב'''': בני בני היכן הלכתם אשר עלי כך שכחתם / קינדער קינדער וואו זייט איהר געווזען וואס אויף מיר האט איהר שוין פארגעסען.}}

{{ציטוטון|'''בית ג'''': בני בני לכו לביתי כי לא אוכל לשבת יחידי בביתי / קינדער קינדער קומט צו מיר אהיים ווארום מיר איז אומעטיג צו זיצען אליין.}}

{{ציטוטון|'''בית ד'''': אבינו אבינו איך נלך כי השומר עומד בשער המלך / פאטער פאטער ווי קענען מיר געהן צו דיר אז דער שומר שטהעט דאד ביי דער טיר.}}

הרב [[פרץ מוצ'קין]] הוסיף פעם בהתוועדות בית נוסף: "בני בני טענתכם אינה מועילה, כי על הכל מועיל תשובה". [[הרבי]] לא היה מרוצה מתוספת זו והרב מוצ'קין הסביר שזהו כיוון שבני ישראל נשארים ללא תשובה.

ניגון זה הוא ניגון כ"ג ב[[ספר הניגונים]].

==אצל הרבי==
ב[[התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשי"ג]] הרבי הורה לנגן ניגון זה, ושאל האם נוכח במקום מישהו שהיה ב[[לנינגרד]] בשנת [[תרפ"ז]] בהתוועדות של [[אדמו"ר הריי"צ]] בה ניגנו ניגון זה, ולאחר מכן הורה לרב [[שמואל זלמנוב]] לנגן את הניגון בקול בכדי ללמד את הנוכחים, והורה לו לנגן קודם את המגינה בלבד, ולאחר מכן לנגן יחד עם המילים.

בנוסף להזדמנות זו, הרבי הורה מספר פעמים לשיר ניגון זה ב[[התוועדות|התוועדויות]] שהתקיימו בחג ה[[פורים]]{{הערה|'אוצר מנהגי חב"ד' - חודש אדר (נדפס יחד עם מגילת אסתר ו'שערי מגילה', הוצאת 'היכל מנחם', ירושלים תשס"ב), עמ' רצב-ג.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/023.rm&gif=023 הניגון 'קול ביער' מפי ר' דוד הורביץ]{{שמע}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id הניגון 'קול ביער' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=40 הניגון 'קול ביער' מתוך "ניחח"]{{שמע}}
* [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2179 הניגון 'קול ביער' מפי הרב קוניקוב]{{שמע}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63666 הניגון 'קול ביער' בביצועו של ארז לב ארי]{{שמע}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=959 הניגון מתוך "וודקוז'ק"]{{שמע}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:שירים באידיש]]

מקווה ישראל

2014-02-19T02:10:55Z

173.3.199.145: /* היסטוריה */ למי יש כח לנסח...

[[קובץ:חדר הלבשה מקווה ישראל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פנים המקווה]]
'''מקווה ישראל''' הוא [[מקווה]] טהרה לגברים ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]], ברחוב [[איסטרן פארקווי]]. המקווה נמצא בקומת המרתף של בית מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] בפנימיית [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. המקווה נקרא על שם ר' [[ישראל דרייזין]], אחיו של ר' [[שלום בער דרייזין]] שתרם את המקווה על שמו.

== היסטוריה ==
בשנת [[תשס"ה]] יזמו מספר בחורים בניית [[מקווה]] במרתף בניין הפנימיה של הישיבה. את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, ואף שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש החלו הבחורים לטבול שם מידי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב.

מספר חודשים לאחר מכן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15086 הנגיד דרייזין יממן את בניית המקווה ב-749] באתר [[col]]}} כשהבנייה הייתה תקועה וכמעט ולא היה ניתן להשתמש במקווה, גייס [[מענדי הענדל]] את [[שלום בער דרייזין]] שיממן את השלמת בניית המקווה ושיפוצו, בתנאי שהמקווה ישמש את כלל תושבי השכונה. כתנאי לכך הובטחה לבחורים אפשרות להתקלח במקלחות שיוקמו בשעות הערב.

הצורך במקווה הורגש במיוחד לאחר סגירתו של [[מקווה יוניון]].

המקווה נחנך ב[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ז]]. במקווה חדרי הלבשה גדולים ומרווחים המכילים בסך הכול מעל 100 מקומות, כ-15 מקלחות, ובור טבילה גדול.

עלות הטבילה במקווה מסובסדת ביחס למחירים בשאר מקוואות הטהרה בשכונה, והוא עמוס בתקופות בהם האורחים ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] מתארחים בשכונה. כשמספר הטובלים בו בתקופות העומס מגיע לשלושת אלפים איש ואף יותר.

בשנת [[תשע"ד]] עבר המקווה שיפוץ נוסף, והותקנו מתלים וספסלים באזור הכניסה על מנת להרחיב את אפשרויות השירות של המקווה לטובלים.

== גלריית תמונות ==
<gallery>
קובץ:המקווה בהליכי בניה.jpg|המקווה בעת השיפוצים
קובץ:בור מקווה ישראל.jpg|בור הטבילה
קובץ:מקלחות מקווה ישראל.JPG|חדר המקלחות
קובץ:חדר הלבשה מקווה ישראל.JPG|חדר הלבשה
</gallery>

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מקוואות]]
[[קטגוריה:מקוואות בקראון הייטס]]

מקווה ישראל

2014-02-19T02:09:17Z

173.3.199.145: נכון?

[[קובץ:חדר הלבשה מקווה ישראל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פנים המקווה]]
'''מקווה ישראל''' הוא [[מקווה]] טהרה לגברים ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]], ברחוב [[איסטרן פארקווי]]. המקווה נמצא בקומת המרתף של בית מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] בפנימיית [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. המקווה נקרא על שם ר' [[ישראל דרייזין]], אחיו של ר' [[שלום בער דרייזין]] שתרם את המקווה על שמו.

== היסטוריה ==
בשנת [[תשס"ה]] יזמו מספר בחורים בניית [[מקווה]] במרתף בניין הפנימיה של הישיבה. את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, ואף שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש החלו הבחורים לטבול שם מידי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב.

מספר חודשים לאחר מכן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15086 הנגיד דרייזין יממן את בניית המקווה ב-749] באתר [[col]]}} כשהבנייה הייתה תקועה וכמעט ולא היה ניתן להשתמש במקווה, גייס [[מענדי הענדל]] את [[שלום בער דרייזין]] שיממן את השלמת בניית המקווה ושיפוצו, בתנאי שהמקווה ישמש את כלל תושבי השכונה. כתנאי לכך הובטחה לבחורים אפשרות להתקלח במקלחות שיוקמו בשעות הערב.

הצורך במקווה הורגש במיוחד לאחר סגירתו של [[מקווה יוניון]].

המקווה נחנך ב[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ז]]. במקווה חדרי הלבשה גדולים ומרווחים המכילים בסך הכול מעל 100 מקומות, כ-15 מקלחות, ובור טבילה גדול.

עלות הטבילה במקווה מסובסדת ביחס למחירים בשאר מקוואות הטהרה בשכונה, והוא עמוס בתקופות בהם האורחים ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] מתארחים בשכונה. כשמספר הטובלים בו בתקופות העומס מגיע לשלושת אלפים איש ואף יותר.

== גלריית תמונות ==
<gallery>
קובץ:המקווה בהליכי בניה.jpg|המקווה בעת השיפוצים
קובץ:בור מקווה ישראל.jpg|בור הטבילה
קובץ:מקלחות מקווה ישראל.JPG|חדר המקלחות
קובץ:חדר הלבשה מקווה ישראל.JPG|חדר הלבשה
</gallery>

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מקוואות]]
[[קטגוריה:מקוואות בקראון הייטס]]

מקווה ישראל

2014-02-19T02:07:21Z

173.3.199.145: מה שהיה כתוב אינו מדוייק, ומה שכתוב כעת לא תמצא לו מקור לעולם, כי לשתי הצדדים לא משתלם לאשר את זה...

[[קובץ:חדר הלבשה מקווה ישראל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פנים המקווה]]
'''מקווה ישראל''' הוא [[מקווה]] טהרה לגברים ב[[שכונה|שכונת]] [[קראון הייטס]], ברחוב [[איסטרן פארקווי]]. המקווה נמצא בקומת המרתף של בית מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] בפנימיית [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. המקווה נקרא על שם ר' [[ישראל דרייזין]], אחיו של ר' [[שלום בער דרייזין]] שתרם את המקווה על שמו.

== היסטוריה ==
בשנת [[תשס"ה]] יזמו מספר בחורים בניית [[מקווה]] במרתף בניין הפנימיה של הישיבה. את בניית המקווה החלו הבחורים בעצמם, ואף שנתקלו בקשיים כספיים והמבנה לא היה ראוי לשימוש החלו הבחורים לטבול שם מידי בוקר על מנת לחסוך את ההליכה הארוכה למקווה הקרוב.

מספר חודשים לאחר מכן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15086 הנגיד דרייזין יממן את בניית המקווה ב-749] באתר [[col]]}} כשהבנייה הייתה תקועה וכמעט ולא היה ניתן להשתמש במקווה, גייס [[מענדי הענדל]] את [[שלום בער דרייזין]] שיממן את השלמת בניית המקווה ושיפוצו, בתנאי שהמקווה ישמש את כלל תושבי השכונה. כתנאי לכך הובטחה לבחורים אפשרות להתקלח במקלחות שיוקמו בשעות הערב.

הצורך במקווה הורגש במיוחד לאחר סגירתו של [[מקווה יוניון]].

המקווה נחנך ב[[ל"ג בעומר]] [[תשס"ז]]. במקווה חדרי הלבשה גדולים ומרווחים המכילים בסך הכול מעל 100 מקומות, כ-15 מקלחות, ובור טבילה גדול.

== גלריית תמונות ==
<gallery>
קובץ:המקווה בהליכי בניה.jpg|המקווה בעת השיפוצים
קובץ:בור מקווה ישראל.jpg|בור הטבילה
קובץ:מקלחות מקווה ישראל.JPG|חדר המקלחות
קובץ:חדר הלבשה מקווה ישראל.JPG|חדר הלבשה
</gallery>

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מקוואות]]
[[קטגוריה:מקוואות בקראון הייטס]]

שלום בער דריזין

2014-02-19T02:05:22Z

173.3.199.145: נראה לי ככה יותר מתאים

[[קובץ:שדב_דרייזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנגיד החסידי הרב שלום בער דרייזין (משמאל) נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשע"ב]]]]

הרב '''שלום בער דרייזין''' הינו פילנתרופ חב"די, בנו של המשפיע החסידי הרב [[אברהם מאיור]], המסייע רבות למוסדות חב"דיים בכלל, ופרוייקטים הקשורים עם [[תמימים|תלמידי התמימים]] בפרט.

==תולדות חייו==
הרב שלום בער דרייזין נולד ב[[ברית המועצות]], בתאריך [[כ"ד טבת]] [[תרפ"ח]], לאביו המשפיע החסידי הרב [[אברהם מאיור]] ואמו מרת שרה, ונקרא על שם [[הרבי הרש"ב]].

בשנת [[תש"ו]], יצא את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם משפחתו, ולאחר גלגולים במחנות הפליטים השונים, הגיע ל[[פריז]], שם למד ב[[תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] [[תומכי תמימים פריז]].

בשנת [[תש"ח]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והתגייס לשורות '[[צבא הגנה לישראל]]', שם שירת במשך שלוש שנים. בחופשות הצבאיות שניתנו לו במהלך שנות שירותו, היה מגיע לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבל מהמשפיע החסידי, הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשי"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]], בסמיכות לחצר [[הרבי]], והחל לשלוח ידו בעסקים.

עסקיו התרחבו והסתעפו, והוא התברך בהצלחה מרובה, כשהוא מפזר לאורך כל הדרך מכספו הרב ל[[צדקה]].

כיום עסקיו מתרכזים בעיקר בנדל"ן, והוא נחשב לאחד מגדולי בעלי הצדקה החב"דיים, והוא תומך באופן קבוע בעשרות מוסדות ופרוייקטים, ובאופן מודגש בענינים הקשורים עם שכונת [[קראון הייטס]], ובעניני הקשורים ל[[תמימים|תלמידי התמימים]] לדוגמא בכך שמממן חליפות ומגבעות לכל התמימים שלומדים בישיבות תומכי תמימים וכן לרבנים שמלמדים בישיבות.

==מוסדות ופרוייקטים שהקים==
*'''[[מקוה ישראל]]''' - במרתף [[749 איסטרן פארקווי|פנימיית הבוגרים]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], על שם אחיו, ר' ישראל דרייזין.
*'''קרן [[חסדי אברהם]]''' - חלוקת ביגוד ל[[תמימים|תלמידי התמימים]] לקראת חג הפסח.
*'''[[קרן דור דעה]]''' - מסלול לימודים וצבירת נקודות, לעידוד הנסיעה לרבי.
*'''[[אש"ל הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים - אש"ל אברהם ושרה]]''' - בנין אירוח בעלות מסובסדת ל[[אנ"ש]] הנוסעים לבקר בחצר [[הרבי]], על שם אביו ואמו.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*מענדל דרייזין, [[קראון הייטס]].
*ישראל דרייזין (ע"ה).
*חיים יצחק דריזין (פלורידה)

'''גיסיו:'''
*מרדכי לוין (ע"ה), [[כפר חב"ד]].
*ראובן קמינצקי (ע"ה), [[כפר חב"ד]].
*יוסף משה מרוזוב (ע"ה).
*חיים יצחק קוגל, [[קראון הייטס]].
*יעקב קאפיל רובין, [[בורו פארק]].
*נחום פינסון, [[קראון הייטס]].

'''בניו וחתניו:'''
*שניאור זלמן משה דרייזין, [[קראון הייטס]].
*יואל זאב וואלף דרייזין, (פלורידה)
*מענדל שניאורסון, [[קראון הייטס]].
* שלמה קוגל, [[מנהטן]].
*אברהם ניו, [[קראון הייטס]].
*דניאל ברנובר, [[קראון הייטס]].

==קישורים חיצוניים==
* אברהם רייניץ, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78588 סיפור חייו של הנגיד החסידי נחשף לראשונה], אתר חב"ד אינפו, מתוך שבועון בית משיח, כ"ו חשון התשע"ד (30.10.2013)

{{מיון רגיל:דרייזין, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

שיחה:רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)

2014-02-19T01:57:39Z

173.3.199.145: /* ההוספה האחרונה */ פסקה חדשה

משום מה ה'ראו גם' המפנה לניגוני וספרי הריי"צ לא מוצג

הרבנית שיינא היא הצעירה מבנות אדמו"ר מהוריי"צ {{מדף תוכן|[[משתמש:69.114.219.243|69.114.219.243]]}}

== קבלת האזרחות של הרבי שליט"א ==

נכתב בערך שהרבי קיבל את האזרחות ביחד עם הרבי הריי"צ.
משום מה, זכור לי שהרבי קיבל את האזרחות בהזדמנות אחרת, אך לא זכור לי פרטים.
האם מישהו יודע פרטים מדויקים + מקורות? [[משתמש:עזריאל|עזריאל]] 13:49, 26 מאי 2009 (EDT)
:לא זכור לי שהרבי קיבל בהזדמנות אחרת, מה שכן זכור לי שהרבי לא קיבל את האזרחות באותה הזדמנות, משום שאז קיבלו את האזרחות רק הרבי הריי"צ וזוגתו הרבנית נחמה דינה. [[משתמש:יואל|יואל]]
::אם הרבי לא קיבל באותה הזדמנות, אז כנראה שהוא קיבל בהזדמנות אחרת. ממש לא הגיוני לומר שהרבי מעולם לא קיבל אזרחות! [[משתמש:עזריאל|עזריאל]] 09:18, 28 מאי 2009 (EDT)
:::לא כתבתי שהרבי מעולם לא קיבל אזרחות! כתבתי כי '''לי''' לא זכור (מהנכתב ונדפס) מעמד כלשהוא בו קיבל הרבי את האזרחות. [[משתמש:יואל|יואל]]
::::בהשגח"פ ראיתי בחג ספר - שאיני זוכר את שמו. ובו כתוב כי [[הרבי]] והרבנית קיבלו אזרחות בחודש [[טבת]] [[תש"ז]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::זכור לי ששמעתי שהרבי קיבל את האזרחות באותה הזדמנות. אברר את העניין. [[משתמש:חסיד|חסיד]], יעזור מאד אם תיזכר בשם הספר --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:14, 2 יוני 2009 (EDT)
::::::ספר בהוצאת קנלסקי. לא זוכר איזה הוא. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
ביררתי, לא ברור לי מתי הרבי קיבל ת'אזרחות. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:38, 8 יוני 2009 (EDT)
:סתם, השמועה שאני שמעתי שהרבי עשה אזרחות בח' אייר תש"ח (היום הראשון שהיה אפשר לעשות אזרחות לאחר הקמת מדינת ישראל).--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 05:04, 13 אוגוסט 2009 (IDT)

::בספר 'and he will redeem us' (תירגום של הספר 'והוא יגאלנו' (נדפס בשנת תשנ"ד)) עמ' 206 פירסמו לראשונה תמונת הרבי מתעודת האזרחות, ושם כתוב כי הי' זה בשנת 1946 - 5706, שהיא שנת תש"ו.
::הרבנית קיבלה אזרחות ביום כ' מר-חשון תש"ז (אולי שווה להוסיף את התעריך לאחד מימי חב"ד), וכנראה גם הרבי קיבל באותו יום. (ועורך ספר הנ"ל טעה, כי בחשון תש"ו עדיין הי' שנת 1946).--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 00:29, 11 באפריל 2010 (UTC)

כדאי להוסיף את הלינק הבא: http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 (סיפור הולדתו של הרבי).
:תודה. הוספתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 09:53, 25 ביוני 2010 (UTC)

== תמונה או ציור ==

חסיד, התמונה נראית לי יותר עיבוד של התמונה המקורית ולא ציור ממש וכיון שהוא הרבה יותר ברור עדיף, לדעתי, שהוא יהיה בראש הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:54, 30 ביולי 2010 (UTC)

==י"ב תמוז==
איזה חג גויי חל ביום זה בתרפ"ז? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 13:36, 26 בנובמבר 2010 (UTC)

== הרבי הקודם ==

הרבי שליט"א התבטא פעם שלא אומרים על רבי את המילה הקודם. כמדומה שזה היה לאחד מהמנחמים בשבעה בתשמ"ח ונדפס בחוברת והחי יתן אל לבו.
::זה כתוב גם איפהשהו בספר השיחות של הרבי הריי"צ, בשם איזה חסיד--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:20, 27 במרץ 2013 (IST)

==תמונה בדחיפות==
במחיקת התמונות ההמונית נמחקה התמונה הראשית של אדמו"ר הריי"צ בערך. צריך לדאוג בדחיפות לתמונה חילופית, לא ניתן להותיר ערך כה מרכזי בלא תמונה אפילו שניה אחת. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 05:53, 5 באפריל 2013 (IDT)
:תוכל לקחת את אחת התמונות בהמשך הערך [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ"ה בניסן ה'תשע"ג 06:07, 5 באפריל 2013 (IDT)

=== מלא תמונות ===
בקישורים החיצוניים מופיעים מספר קישורים לתמונות יפות מאוד מהרבי הריי"צ, עם טיפה זמן אפשר ליפות את הערך הזה מאוד. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ג 02:53, 20 ביוני 2013 (UTC)

== מלמדים ==

לא מוזכרים כאן מלמדיו של האדמו"ר הקודם עד לגיל 11 - שהתחיל ללמוד עם הרשב"ץ כר' [[ניסן סקאבלא]]. כן אצל הרבי שליט"א חסר פירוט על המלמדים שלו (וראה בס' ימי מלך...). • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 00:02, 9 ביולי 2013 (UTC)
:אתה מוזמן, יכול להיות שלא רצו שיהיה קישורים אדומים בערך על הרבי שליט"א, אז אולי כדאי שתערוך קודם את הערכים על המלמדים, ורק אחרי זה תוסיף את השמות שלהם. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באב ה'תשע"ג • 01:48, 9 ביולי 2013 (UTC)

== ההוספה האחרונה ==

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&curid=4560&diff=159065&oldid=157561 ההוספה האחרונה] לענ"ד מיותרת, כיון שאינה נוגעת ל[[אדמו"ר הריי"צ|נשוא הערך]] אלא באופן עקיף ביותר. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:57, 19 בפברואר 2014 (UTC)

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2014-02-19T01:52:51Z

173.3.199.145: /* הוספת תמונות */

{{בקשות ממפעיל}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


==העברה==
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}


==שמות מוטעים==

==מחיקה==
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}


== הגנה ==
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}

האתר מוסף שבת עדיין נחשב ברשימה השחורה. ראו בערך של [[משה שילת]]. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:04, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:תוקן --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 05:03, 17 בפברואר 2014 (UTC)
::'''וואו'''. חוסר בבדיקה. פתחתי את הקישור שמופיע בערך של חיים גראביצר, לאתר הנ"ל, ויש למטה פרסומות לא ראויות. !!! להבא צריך לבדוק שוב. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 01:18, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::יש לציין כי אין לי גישה לשום אתר ברשת כמעט, וכאשר משתמשים מכובדים וותיקים כמותכם מבקשים בקשה כזו, האחריות מוטלת עליכם. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 01:33, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::שנוזל, נראה לי שנפלה אצלך טעות. פתחתי כמה פעמים מכמה דפדפנים והוא לא מציג לי פרסומות, בטח לא פרסומות לא ראויות. ומלבד זאת, שזה אתר של עיתון דתי-לאומי בסגנון ערוץ 7, ככה שאם יש שם פרסומות לא ראויות, זו בוודאי טעות שתתוקן תוך דקות ברגע הראשון שמישהו יפנה את תשומת ליבם של עורכי האתר. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:37, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::::בבדיקה חוזרת מתברר שזה אכן לא פרסומות. אבל זה כן קישורים לכתבות באתרים אחרים. הקישורים מופיעים בריבוע, בתוכו 4 כתבות (2X2) עם תמונה. מעל יש קישור 'למה אתה רואה מודעות אלו?' (בתרגום מאנגלית), ובקישור מסמך הפורט כמה סיבות למה רואים את הקישורים. תודות לתרגום גוגל לא ממש הצלחתי להבין מה כתוב שם, אבל הרעיון הוא שהאתר 'המארח' עושה באמצעותם כסף (במילה אחת: פרסומת). לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 02:15, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::::שנוזעל, בבדיקה שלי איני רואה שום פרסומות באתר גם לא בתחתית הדף. ככל הנראה הדפדפן שלך נגוע בתוסף ש'משתיל' פרסומות בתוך אתרים רגילים בהם אתה גולש. הדבר התפרסם לאחרונה. כמדומני שזה נפוץ במיוחד בדפדפן גוגל כרום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 11:18, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::::::טוב, תודה, הסרתי את התוספים האחרונים שעוד פעלו אצלי (סה"כ 3). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 13:16, 18 בפברואר 2014 (UTC)

== הרשאות ==

== הוספת תמונות ==
יישר כח גדול על ההעלאה. בפעם הבאה, כפי ששיע ביקש, כדאי לציין בכל תמונה את הקישור המדוייק שלה (אם כי לענ"ד אחרי שגוגל כרום הוסיפו את האפשרות "חפש תמונה זו בגוגל", זה ממש מיותר). שייע, מה דעתך? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 19:43, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:אולי זה נצרך רק במקומות בהם חותכים את התמונה לפני ההעלאה, כמו מה ששלום עשה לאחרונה לתמונה של וועלוועל סגל. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 19:48, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::למעשה זו עבודה נפרדת שאינה קשורה להעלאה כ"כ (מבחינת זמן), וכל אחד יכול לעשות זאת על ידי לחיצה על לשונית העריכה של התמונה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 23:03, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:::אפשרות חיפוש התמונות של גוגל אינה רלוונטית. עיקר הבעיה היא, אם יבוא יום ואדם יטען שהתמונה כאן מפרה זכויות, לא בטוח שהמקור שלה עדיין יהיה ברשת, לא בטוח ששירות החיפוש תמונות של גוגל ימשיך לעבוד כפי שהוא עובד היום, בנוסף גם כיום הוא לא מספיק מדוייק ומקיף ולא מוצא הכל, בנוסף הוא חסום למשתמשי רימון באה"ק. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 11:21, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::ואוסיף, שבבדיקה בודדת שעשיתי לקובץ שעלה לכאן באחרונה לא הייתה שום תוצאה דומה, ואפילו לא כמעט. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 13:17, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::::מוזר, אצלי זה עובד מצויין. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:52, 19 בפברואר 2014 (UTC)

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2014-02-18T12:08:16Z

173.3.199.145: /* ספאם */ תקראו, אני מחקתי...

{{בקשות ממפעיל}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


==העברה==
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}


==שמות מוטעים==

==מחיקה==
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}


== הגנה ==
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}

האתר מוסף שבת עדיין נחשב ברשימה השחורה. ראו בערך של [[משה שילת]]. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:04, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:תוקן --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 05:03, 17 בפברואר 2014 (UTC)
::'''וואו'''. חוסר בבדיקה. פתחתי את הקישור שמופיע בערך של חיים גראביצר, לאתר הנ"ל, ויש למטה פרסומות לא ראויות. !!! להבא צריך לבדוק שוב. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 01:18, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::יש לציין כי אין לי גישה לשום אתר ברשת כמעט, וכאשר משתמשים מכובדים וותיקים כמותכם מבקשים בקשה כזו, האחריות מוטלת עליכם. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 01:33, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::שנוזל, נראה לי שנפלה אצלך טעות. פתחתי כמה פעמים מכמה דפדפנים והוא לא מציג לי פרסומות, בטח לא פרסומות לא ראויות. ומלבד זאת, שזה אתר של עיתון דתי-לאומי בסגנון ערוץ 7, ככה שאם יש שם פרסומות לא ראויות, זו בוודאי טעות שתתוקן תוך דקות ברגע הראשון שמישהו יפנה את תשומת ליבם של עורכי האתר. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:37, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::::בבדיקה חוזרת מתברר שזה אכן לא פרסומות. אבל זה כן קישורים לכתבות באתרים אחרים. הקישורים מופיעים בריבוע, בתוכו 4 כתבות (2X2) עם תמונה. מעל יש קישור 'למה אתה רואה מודעות אלו?' (בתרגום מאנגלית), ובקישור מסמך הפורט כמה סיבות למה רואים את הקישורים. תודות לתרגום גוגל לא ממש הצלחתי להבין מה כתוב שם, אבל הרעיון הוא שהאתר 'המארח' עושה באמצעותם כסף (במילה אחת: פרסומת). לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 02:15, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::::שנוזעל, בבדיקה שלי איני רואה שום פרסומות באתר גם לא בתחתית הדף. ככל הנראה הדפדפן שלך נגוע בתוסף ש'משתיל' פרסומות בתוך אתרים רגילים בהם אתה גולש. הדבר התפרסם לאחרונה. כמדומני שזה נפוץ במיוחד בדפדפן גוגל כרום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 11:18, 18 בפברואר 2014 (UTC)

== הרשאות ==

== הוספת תמונות ==
יישר כח גדול על ההעלאה. בפעם הבאה, כפי ששיע ביקש, כדאי לציין בכל תמונה את הקישור המדוייק שלה (אם כי לענ"ד אחרי שגוגל כרום הוסיפו את האפשרות "חפש תמונה זו בגוגל", זה ממש מיותר). שייע, מה דעתך? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 19:43, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:אולי זה נצרך רק במקומות בהם חותכים את התמונה לפני ההעלאה, כמו מה ששלום עשה לאחרונה לתמונה של וועלוועל סגל. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 19:48, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::למעשה זו עבודה נפרדת שאינה קשורה להעלאה כ"כ (מבחינת זמן), וכל אחד יכול לעשות זאת על ידי לחיצה על לשונית העריכה של התמונה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 23:03, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:::אפשרות חיפוש התמונות של גוגל אינה רלוונטית. עיקר הבעיה היא, אם יבוא יום ואדם יטען שהתמונה כאן מפרה זכויות, לא בטוח שהמקור שלה עדיין יהיה ברשת, לא בטוח ששירות החיפוש תמונות של גוגל ימשיך לעבוד כפי שהוא עובד היום, בנוסף גם כיום הוא לא מספיק מדוייק ומקיף ולא מוצא הכל, בנוסף הוא חסום למשתמשי רימון באה"ק. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 11:21, 18 בפברואר 2014 (UTC)

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2014-02-18T12:07:56Z

173.3.199.145: /* ספאם */

{{בקשות ממפעיל}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


==העברה==
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}


==שמות מוטעים==

==מחיקה==
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}


== הגנה ==
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}

האתר מוסף שבת עדיין נחשב ברשימה השחורה. ראו בערך של [[משה שילת]]. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:04, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:תוקן --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 05:03, 17 בפברואר 2014 (UTC)
::'''וואו'''. חוסר בבדיקה. פתחתי את הקישור שמופיע בערך של חיים גראביצר, לאתר הנ"ל, ויש למטה פרסומות לא ראויות. !!! להבא צריך לבדוק שוב. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 01:18, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::יש לציין כי אין לי גישה לשום אתר ברשת כמעט, וכאשר משתמשים מכובדים וותיקים כמותכם מבקשים בקשה כזו, האחריות מוטלת עליכם. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 01:33, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::שנוזל, נראה לי שנפלה אצלך טעות. פתחתי כמה פעמים מכמה דפדפנים והוא לא מציג לי פרסומות, בטח לא פרסומות לא ראויות. ומלבד זאת, שזה אתר של עיתון דתי-לאומי בסגנון ערוץ 7, ככה שאם יש שם פרסומות לא ראויות, זו בוודאי טעות שתתוקן תוך דקות ברגע הראשון שמישהו יפנה את תשומת ליבם של עורכי האתר. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:37, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::::בבדיקה חוזרת מתברר שזה אכן לא פרסומות. אבל זה כן קישורים לכתבות באתרים אחרים. הקישורים מופיעים בריבוע, בתוכו 4 כתבות (2X2) עם תמונה. מעל יש קישור 'למה אתה רואה מודעות אלו?' (בתרגום מאנגלית), ובקישור מסמך הפורט כמה סיבות למה רואים את הקישורים. תודות לתרגום גוגל לא ממש הצלחתי להבין מה כתוב שם, אבל הרעיון הוא שהאתר 'המארח' עושה באמצעותם כסף (במילה אחת: פרסומת). לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 02:15, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::::שנוזעל, בבדיקה שלי איני רואה שום פרסומות באתר גם לא בתחתית הדף. ככל הנראה הדפדפן שלך נגוע בתוסף ש'משתיל' פרסומות בתוך אתרים רגילים בהם אתה גולש. הדבר התפרסם לאחרונה. כמדומני שזה נפוץ במיוחד בדפדפן גוגל כרום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 11:18, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::::::אם כבר מדברים, ויש לכם כמה דקות מיותרות - מומלץ בחום לקרוא את הכתבה של יאיר דרייפוס והתגובה של משה שילת (הקישורים מופיעים בערך של שילת). זה פשוט מרתק... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 12:07, 18 בפברואר 2014 (UTC)

== הרשאות ==

== הוספת תמונות ==
יישר כח גדול על ההעלאה. בפעם הבאה, כפי ששיע ביקש, כדאי לציין בכל תמונה את הקישור המדוייק שלה (אם כי לענ"ד אחרי שגוגל כרום הוסיפו את האפשרות "חפש תמונה זו בגוגל", זה ממש מיותר). שייע, מה דעתך? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 19:43, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:אולי זה נצרך רק במקומות בהם חותכים את התמונה לפני ההעלאה, כמו מה ששלום עשה לאחרונה לתמונה של וועלוועל סגל. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 19:48, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::למעשה זו עבודה נפרדת שאינה קשורה להעלאה כ"כ (מבחינת זמן), וכל אחד יכול לעשות זאת על ידי לחיצה על לשונית העריכה של התמונה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 23:03, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:::אפשרות חיפוש התמונות של גוגל אינה רלוונטית. עיקר הבעיה היא, אם יבוא יום ואדם יטען שהתמונה כאן מפרה זכויות, לא בטוח שהמקור שלה עדיין יהיה ברשת, לא בטוח ששירות החיפוש תמונות של גוגל ימשיך לעבוד כפי שהוא עובד היום, בנוסף גם כיום הוא לא מספיק מדוייק ומקיף ולא מוצא הכל, בנוסף הוא חסום למשתמשי רימון באה"ק. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 11:21, 18 בפברואר 2014 (UTC)

שיחת חב"דפדיה:פיתוח

2014-02-18T12:05:04Z

173.3.199.145:

__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]
דף זה מרכז בעיות והצעות שונות לפיתוח התשתית הטכנולוגית של חב"דפדיה, כפי שעלו בדפי שיחה שונים. בבוא העת יועברו הצעות אלה למפתחי חב"דפדיה. הצעות שהועברו או טופלו ניתן למצוא בארכיונים.

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 1|1]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 2|2]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 3|3]]}}

== תבניות ניווט ==
'''תבניות ניווט''', שכל תבנית שאני יעתיק מויקיפדיה יעבוד בצורה מלאה כאן--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:23, 24 ביוני 2013 (UTC)
::איזו תבנית ניווט למשל לא הצלחת להפעיל כאן? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:44, 24 ביוני 2013 (UTC)
:::תבנית יהדות--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 17:20, 25 ביוני 2013 (UTC)
::::בתהליך הלמידה שלי על אתרי הויקי, כנראה שאוכל למצוא פיתרון (באמצעות טבלאות ביצירה עצמית). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג 05:16, 2 ביולי 2013 (UTC)

== תיבות הניווט והפורטלים נפלו!!! ==
החזרת התיבות הקופצות ב[[תבנית:דף ארכיון]] ובערך [[טיסה לרבי]]. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ו' בתמוז ה'תשע"ג • 20:05, 14 ביוני 2013 (UTC)
:הייתי שם את זה בעדיפות עליונה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ח' בתמוז ה'תשע"ג 14:56, 16 ביוני 2013 (UTC)
::נפל בעוד דף: [[משתמש:שנוזל/עמוד ראשי]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בתמוז ה'תשע"ג 07:40, 5 ביולי 2013 (UTC)
:::'''זה לא נורמלי!''' גם בדפים הבאים: [[תבנית:תמונה מומלצת (הרבי)/חודש]] ו-[[חב"דפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/תמוז תשע"ג]], ו-[[חב"דפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/מנחם אב תשע"ג]] '''{{כתב גדול|הצילו!!!!}}''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בתמוז ה'תשע"ג 07:43, 5 ביולי 2013 (UTC)
::::את שתי הדפים האחרונים מחקתי מסיבות צדדיות. אבל זה לא נורמלי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בתמוז ה'תשע"ג 08:35, 5 ביולי 2013 (UTC)

== העורך החזותי ==
האפשרות החדשה לעריכה בויקיפדיה, זה פשוט נפלא! צריך את זה גם פה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"א באב ה'תשע"ג 20:22, 28 ביולי 2013 (UTC)
:מה זה? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"א באב ה'תשע"ג • 21:40, 28 ביולי 2013 (UTC)
::זוננשיין, זה נקרא עורך חזותי, ועניינו שאפשר לכתוב באתר בדומה לוורד, מבלי שיהיה צורך לדעת את קוד ויקי, זה טוב בעיקר לחדשים ואנונימיים שיקל עליהם לתרום. שנוזעל, זה עדיין לא בשל, יש באגים וכו'. אני אישית מצאתי אותו מבלבל יותר ממועיל. חסר אופציות וכו'. אני מציע לחכות עוד כמה חודשים עד שיהיה בשל יותר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג באב ה'תשע"ג 15:32, 30 ביולי 2013 (UTC)
:::באתר של ויקימדיה מוסבר על העורך החזותי - [http://www.mediawiki.org/wiki/VisualEditor/Portal/he כאן]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג באב ה'תשע"ג 16:19, 30 ביולי 2013 (UTC)
== גאדג'אטים, סקריפטים ובוקמרקלטים ==
אני מעלה קודם את הפסקה כאן, כדי שתעזרו להחליט, אלו נחוצים ואלו לו.

'''הוספת האפשרות הטכנית להפעלת גאדג'אטים סקריפטים ובוקמרקלטים בחב"דפדיה.''' וכן הדרכה של מפעיל מערכת כיצד לוהסיף גאדג'טים וסקריפטים. במטרה שהוא יוסיף את כל הגאדג'אטים הקיימים בויקיפדיה מלבד המפורטים להלן, וכן את הסקריפטים המפורטים להלן
=== גאדג'אטים ===

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%92%D7%90%D7%93%D7%92'%D7%98%D7%99%D7%9D#.D7.91.D7.90.D7.92_.D7.91.D7.A1.D7.A7.D7.A8.D7.99.D7.A4.D7.98 עזרה:גאדג'טים]
====גאדג'אטים לא רלוונטיים====
1.5 הוספת תווים מיוחדים בתחתית דף העריכה, כגון ערבית, יוונית וסימונים מתמטיים

2.3 שינוי הסדר של קישורי האינטרוויקי - את הסדר יש לקבוע בדף משנה של דף המשתמש

2.4 שינוי הקישור לוויקישיתוף (שבתיבת הכלים) לממשק אנגלי או לממשק המוגדר בהעדפות ויקישיתוף

7.2 הוספת אפשרות בתיבת הכלים לשיתוף הערך בדואר אלקטרוני וברשתות חברתיות

7.3 הפעלת צ'אט בדף ויקיפדיה:צ'אט (ניסיוני!)

7.6 הוספת טאב העברה לוויקישיתוף בדפי תמונות. מפנה לכלי של Commonshelper

=== סקריפטים ===
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9B%D7%9C ויקיפדיה:סקריפטים/הכול]
====סקריפטים רלוונטים====
2: הוספת תקציר "שחזור לגרסה x מתאריך x מאת x" בעת עריכת גרסה ישנה של דף.

7: השלמה אוטומטית של תקציר העריכה

18: הוספת אפשרות חיפוש מתקדם 1

19: הוספת אפשרות חיפוש מתקדם 2

21: הצגת/הסתרת הערות שוליים

23: פופ אפ - אלא אם כן זה כבר קיים בגאדג'טים.

34: הוספת קישור להרשאות המשתמש בתיבת הכלים

35: שינוי כפתור השוואת גרסאות לקישור

44: כפתור הוספת נושא לפסקה האחרונה בדפי שיחה

46: הוספת כפתור חתימה + תזכורת לחתום

48: הוספת כפתורים ליצירת קישור לפסקה

61: סימון מקבץ עריכות כבדוקות מדף "גרסאות קודמות"

67: מחובר/לא מחובר

68: מוסיף לקישורים של הערות השוליים רמז שמכיל את הטקסט של ההערה - להפוך לגאדג'ט ברירת מחדל

=== שונות ===
'''בוט חצי אוטומטי'''
הוספת האופציה והדרכת מפעיל מערכת בהפעלתה
[http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:AutoWikiBrowser AutoWikiBrowser]

ציטוט: "בתוכנה הזו קודם מגדירים רשימה של דפים שרוצים לערוך (למשל כל הדפים בקטגוריה, כל הדפים שמקשרים ל, כל הדפים שמקושרים מ...), ואחר כך מפעילים תיקון אוטומטי או חצי אוטומטי (החלפה של טקסט, או הוספה של תבנית וכו'). ראה עוד ב [https://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:AutoWikiBrowser/User_manual מדריך למשתמש] (באנגלית). [[משתמש:ערן|ערן]] - [[שיחת משתמש:ערן|שיחה]] 15:40, 8 ביולי 2013 (IDT)". סוף ציטוט.

===גאדג'טים וסקריפטים דיונים===
====הבהרה====
מה ההבדל בין ג'אדג'דט לסקריפט? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג באב ה'תשע"ג • 16:35, 30 ביולי 2013 (UTC)
:גאדג'ט, הוא סקריפט שהוכרה חשיבותו לפחות לחלק מהמשתמשים, התקבל והוכנס לממשק וממילא קל יותר להוסיפו. במילים אחרות כל גאדג'ט מתחיל כסקריפט, חלקם הופכים בסוף לגאדג'טים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג באב ה'תשע"ג 16:48, 30 ביולי 2013 (UTC)
::יש הבדל מילולי או שאלו הינם שמות הסכמיים? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג באב ה'תשע"ג • 16:53, 30 ביולי 2013 (UTC)
:::ומי הצטרף כאן לחגיגה, מר בוקמרקלט... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג באב ה'תשע"ג • 16:54, 30 ביולי 2013 (UTC)
::::ההבדל הוא גם הסכמי וגם מילולי. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9D עוד על בוקמרקלט]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג באב ה'תשע"ג 18:24, 30 ביולי 2013 (UTC)

== חב"דפדיה לנייד ==

ב"ה שזכינו שיש אתר מובנה לחב"דפדיה לכניסת מכשירים ניידים. הבעיה היא שהקצוות של הדף לא מוגדרות, ולכן הרוחב של הדף הוא כמו במחשב, מה שאומר שכל שורה צריך להזיז את המסך לצדדים, במקום לגלגל רק מטה. (אם תפתחו את האתר דרך סמארטפון תבינו על מה אני מדבר).

עניין שני, איך שאני מבין מהעריכות מידי פעם, בכניסה ממכשירים ניידים יש אפשרות של תגובות ומשוב, למה זה לא קיים בכניסה ממחשב? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 17:17, 23 בנובמבר 2013 (UTC)
:לגבי העניין הראשון, צריך לבדוק עם משתמשים נוספים, האם הם חווים את התקלה, האם זה מכל מכשיר נייד ומכל דפדפן, לעניין השני, זה כבר מופיע בבקשות מהמתכנת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשע"ד 21:12, 18 בדצמבר 2013 (UTC)

== תג html '''חשוב''' שלא עובד כראוי ==
התג '''tr''' לא עובד אצלנו.

התג הזה בסיסי ביותר, ומהווה את התשתית לכל 'תחומי התוכן' המומלצים. נראה שהוא מקור הבעיה לכל עשרות ומאות הניסיונות שלא צלחו ב'תמונה מומלצת' ועוד.

למשל, תראו ב[[תבנית:תמונה מומלצת חודש]] והתבניות הדומות. הייתי שם את הבעיה הזו בעדיפות ראשונה, שכן פתרונה יהווה מנוף אדיר לשיפור מראה האתר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשע"ד 15:51, 6 בינואר 2014 (UTC)
:(אם מסובך או בלתי אפשרי - למרות שקשה לי להאמין - להכניס לפעילות את התג הזה, צריך למצוא תחליף. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשע"ד 15:51, 6 בינואר 2014 (UTC)

=== פעילות התג ===
למי שלא בקי (או לא חיפש באינטרנט.. ;-)

בעזרת התג <tr> נגדיר שורה בתוך טבלת HTML.

• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשע"ד 16:01, 6 בינואר 2014 (UTC)
::ראשית - בשם כל באי האתר, ברוך שובך למחוזותינו. שנית, לפי מידע סודי שקיבלתי. המתכנת אמור לחזור אלינו בקרוב, ובפשטות יטפל גם בזה אם שיע יבקש ממנו. אפשר לשלוח לשיע תזכורת במייל. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 22:43, 6 בינואר 2014 (UTC)

== העלאת וידאו ==

אין כרגע (עד כמה שידוע לי) אפשרות להעלאת וידאו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ג בשבט ה'תשע"ד 00:55, 14 בינואר 2014 (UTC)
:למה שיהיה אפשר? בויקיפדיה אפשר? עד כמה שאני יודע אפשר להעלות רק קבצים שמשלבים כמה תמונות (כמו [[ירח|כאן]]). אפשר ליצור את זה די בקלות בפרימייר (אלי לא יודע איך אבל ככה אמר לי פעם [[משתמש:ד. שטרן]])...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:15, 14 בינואר 2014 (UTC)
:'''הוספה לאחר רגע''': נדמה לי ששם אפשר לקשר ליוטיוב רח"ל, מה שכמובן לא שייך כאן.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:16, 14 בינואר 2014 (UTC)
::אפשר בוודאות להעלות שם וידאו. תוכל לראות על עוד אפשרויות רבות בדף [עזרה:גלריית תמונות]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ג בשבט ה'תשע"ד 09:34, 14 בינואר 2014 (UTC)
:::אפשר להעלות לשם וידאו, קישור ליוטיוב זה דבר אחר לגמרי. זה קישורים חיצוניים. שאצלנו חסומים כולם מלבד הרשימה הלבנה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר א' ה'תשע"ד 20:58, 17 בפברואר 2014 (UTC)
::::לא הבנתי, העלאת הוידאו שם דורשת קישור ליוטיוב? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 01:10, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::::אין קשר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 11:09, 18 בפברואר 2014 (UTC)

==אילוץ 'תצוגה מקדימה' לאנונימיים==
לקבוע שמשתמשים אנונימיים יהיו חייבים לעשות 'תצוגה מקדימה' קודם ה'שמירה'.
:ברשותכם, אתנגד. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 11:49, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::ולא רק בגל שזה יקשה עלי באופן אישי. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 11:49, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:::גם לי יש נטיה להתנגדות קלה, למרות הטוב שזה יכול להביא. חיוב התצוגה מקדימה מציק מאוד, ומונע מתרומות של אנונימיים (מניסיון אישי). הנזק לא כל כך חמור, לרוב האדם עצמו יתקן את המעוות, ויש לנו כמות נכבדה של מנטרים העוברים על כל פיפס. בנוסף לזה כדאי להתחשב בזמן והכסף שיגזל בגלל עבודת המתכנת. יש דברים חשובים יותר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז באדר א' ה'תשע"ד 13:30, 16 בפברואר 2014 (UTC)

== מרחב שם לעמוד ראשי ==

לכאורה מדובר בפעולה שלוקחת פחות מדקה. כדי שלא יהיה את הערך המוזר בעולם '''[[עמוד ראשי]]'''. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 03:13, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:לא הבנתי, בויקיפדיה אין מרחב שם שנקרא 'עמוד ראשי'! --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 10:22, 18 בפברואר 2014 (UTC)

==דיונים הקשורים לבוט==
===רווח אחרי פסיקים===
בשתי שלבים. הראשון להסיר את כל הרווחים שאחרי הפסיקים, ובשלב השני ליצור רווח אחרי כולם.
:האם כוונתך למקרים בהם יש רווח נוסף מיותר (כלומר 2 רווחים אחרי הפסיק)?--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 10:20, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::לא, כוונתי למרים בהם אין רווח בכלל. עכשיו עולה בדעתי אפשרות נוספת, לתת רווח אחרי כל הפסיקים, ואחרי זה שיחליף כל רווח כפול ברווח בודד, ובכך נרוויח גם מחיקת כל הרווחים הכפולים. ואגב, אם כבר ברווח כפול עסקינן, כידוע לכל מי שעסק בהו"ל יש לחזור על הפעולה מספר פעמים, מכיון ולפעמים ישנם שלושה רווחים, ואם מבצעים את הפעולה רק פעם אחת - נותרים 2. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 12:05, 18 בפברואר 2014 (UTC)

שיחת משתמש:173.3.199.145

2014-02-18T11:55:25Z

173.3.199.145: /* פיתוח תשתית */

השאלה הכי מתבקשת: מדוע אתה לא עובד דרך שם המשתמש הקבוע שלך? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 14:57, 31 בדצמבר 2013 (UTC)
:כפי שכבר כתבתי [[שיחת משתמש:24.228.93.128|כאן]] הדבר נעשה בהוראת המשפיע, שלא לתרום - למשך תקופה מסויימת - באופן קבוע וממוסד. בפועל, כרגע יש לי כמה ימים של זמן חופשי יותר, ואני משתדל לתרום כפי שידי משגת. נשמח באמת לראות אותך בתדירות גבוהה יותר... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 16:44, 31 בדצמבר 2013 (UTC)
::יש לך בעיה טכנית להוסיף לערכים שאתה כותב בדף השיחה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בטבת ה'תשע"ד, למניינם 01:28, 1 בינואר 2014 (UTC)
:::לא. סתם חוסר זמן וחשק להשקיע באנשים לא חשובים-מי-יודע-מה מבחינה ערכית, אם כי מבחינת חב"דפדיה - וודאי לי שבתקופה הקרובה אנשים רבים יחפשו מידע על [[מנחם זיגלבוים|זיגלבוים]], וזו הזדמנות מצויינת בשבילנו, כי הוא מאוד מובדל מאנשים אחרים שמחפשים עליהם מידע מכיון שרק אצלנו אפשר למצוא אותו (לדוגמא, גם אחרי פטירתו של [[עובדיה יוסף]] נרשמו צפיות רבות בערך, אך מכיוון שישנם אתרים רבים העוסקים בדמותו - קיבלנו רק נתח קטן מכלל אחוזי הצפיה. בשונה מכך ב[[מנחם זיגלבוים|נידון דידן]], שמתנהל מסע פרסום בהיקף ארצי על אדם שהמקום היחיד להשיג עליו מידע נכון לעכשיו הוא בחב"דפדיה). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:33, 1 בינואר 2014 (UTC)
::::הבנתי --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בטבת ה'תשע"ד, למניינם 01:36, 1 בינואר 2014 (UTC)
:::::אם יש לך כח, אשמח אם תכתוב. אפילו רק כמה מילים. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:37, 1 בינואר 2014 (UTC)
:::::::שלחתי לך אימייל --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בטבת ה'תשע"ד, למניינם 01:40, 1 בינואר 2014 (UTC)

==גדליה אקסלרוד==
הרב אקסלרוד מעולם לא מונה לרב הקהילה, ואף התנגד לכך בעבר. הרב אורי למברג בהחלט אחד מרבני הקהילה בחיפה!{{שכח|אנונימי}}
:א. לא התכוונתי להרגיז אף אחד, ואני לא מכיר את יחסי הכוחות בק"ק חיפה. ב. חשבתי שזה סתם משחית שדעותיו לא עולות בקנה אחד עם דעותיו של הרב אקסלרוד שליט"א ולכן החליט להמעיט בחשיבותו. אני חוזר בי ומתנצל בשער בת רבים. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 16:25, 16 בינואר 2014 (UTC)
::השינוי מוסכם, ובא לציון גואל.--[[מיוחד:תרומות/212.76.116.9|212.76.116.9]] 16:38, 16 בינואר 2014 (UTC)

== חיפוש באינפו ==

צריכים למצוא פיתרון לחיפושים באינפו שאתה מוסיף בערכים (למשל [[תומכי תמימים נתניה]] - איך לא יהיה שם חלק מהקישור (הבעיה נובעת מכך שבקישורים חיצוניים ברגע שיש רווח כל השאר נראה בדף הסופי).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:21, 17 בינואר 2014 (UTC)
:פתרונות טכניית אני משתדל להשאיר למבינים האמיתיים. בינתיים אני משתדל לנצל את הזמן להוספת תוכן, מה שלאחרים אין כ"כ זמן וכח. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 02:52, 17 בינואר 2014 (UTC)
::יוסי, תוכל להסביר יותר את הבעיה? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ד 12:38, 19 בינואר 2014 (UTC)
:::תסתכל בגרסאות הקודמות של ישיבת נתניה (בסופו של דבר הקישור הוסר כי הוא לא עובד, אבל אתה תוכל להבין את כוונתו). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 16:11, 19 בינואר 2014 (UTC)

::::התחלתי לכתוב תשובה, ואז הייתה התנגשות עריכה. אני לא מוותר!

::::כשמוסיפים קישור חיצוני, איך האתר יודע איפה נגמר הקישור ומתחיל ההסבר שלו שאמור להופיע בדף (מה שבקישור פנימי עושים עם זה "|")? מהסימון רווח הראשון הוא מתחיל להציג (דוגמה: [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:173.3.199.145&action=submit דף זה] - יש רווח בין הכתובת למילים בעברית ולכן הן מוצגות. את זה אתה בטח יודע.

::::הבעיה היא שכשאתה עושה חיפוש באינפו, שורת הכתובת עצמה כוללת רווח, וממילא מוצג בדף הסופי חלק מהכתובת.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:21, 19 בינואר 2014 (UTC)
:::::זה לא בעיה, עושים %20 או הפוך (20%) לא זוכר במדוייק את הסדר, אבל זה בטוח עובד. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 16:35, 19 בינואר 2014 (UTC)
::::::אז מה הייתה הבעיה?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:36, 19 בינואר 2014 (UTC)
:::::::אם הייתי יודע, הייתי פותר אותה... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 16:37, 19 בינואר 2014 (UTC)

== אתה מדהים ==

{{מחיאות כפים}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בשבט ה'תשע"ד, למניינם 20:02, 21 בינואר 2014 (UTC)
:מה הפעם? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:03, 21 בינואר 2014 (UTC)
::הערכים היפים שאתה כותב. וגם - כשאתה חוזר - מגיע גם תלמידך שנו'. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בשבט ה'תשע"ד, למניינם 20:04, 21 בינואר 2014 (UTC)
:::"תלמידך", אתה שוב נסחף. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:09, 21 בינואר 2014 (UTC)
::::למילה תלמיד יש כמה משמעויות. יש תלמיד בחכמה ויש תלמיד במעשים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בשבט ה'תשע"ד, למניינם 21:11, 21 בינואר 2014 (UTC)
:::::זה היה נכון אם הוא היה לומד ממני את המעשים. במקסימום, אני המעודד האישי שלו, וליתר דיוק - המעריץ, על נכונותו להתמסר. בפשטות למדתי ממנו כיצד לערוך הרבה יותר ממה שהוא למד ממני. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 21:31, 21 בינואר 2014 (UTC)
:::::::הוא באמת בחור חמוד. תמסור לו ד"ש. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בשבט ה'תשע"ד, למניינם 02:05, 22 בינואר 2014 (UTC)

== דף משתמש ==

{{כתוב על עצמך}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בשבט ה'תשע"ד, למניינם 21:41, 28 בינואר 2014 (UTC)

== בואו נכריע ==

[[שיחת חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים#הצבעה על סמליל|בואו נכריע כאן]]. דעתך חסרה שם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ח בשבט ה'תשע"ד 12:08, 29 בינואר 2014 (UTC)
:כתבתי בפיסקה ה-12 שאני מעדיף לא להביע את דעתי, ואם בכל זאת, אז או 3 או 6... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 12:37, 29 בינואר 2014 (UTC)
::ואם שואלים אותי מה מבין השתיים שעליהם מתקיים הדיון, אז האמריקאי מכוער בעיני, והרביעי צבעוני וצעקני מידי (אם כי אפשר בקלות להפוך לו את הצבעים). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 12:38, 29 בינואר 2014 (UTC)

== מטבעות לשון חסידיים ==

נראה לי שם יותר נורמלי יהיה: "לקסיקון חבד"י". מה אתה אומר? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 22:04, 9 בפברואר 2014 (UTC)
:אם כבר "לקסיקון חב"די", אבל לעניות דעתי לביטוי זה ישנה משמעות כוללת, כביכול זהו הלקסיקון, ואין כאן אלא איסוף לקטגוריה אחת של ביטויים שונים מהלקסיקון. לא יודע אם הצלחתי להבהיר את עצמי, אבל נקודת העניין היא שהשם הזה אמנם יותר מוצלח, אבל הוא פחות מדוייק. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:22, 10 בפברואר 2014 (UTC)

== פיתוח תשתית ==

כנכתב בכותרת שם, נא לא לשנות את הדף פיתוח תשתית כל שאלה הוספה וכו'. לכתוב בדף השיחה. ואם כבר מדברים, אז מסקרן אותי, מה ההבדל אם אתה עובד כ'אנונימי' או תחת שם המשתמש הותיק והזכור לטוב? הכיצד זה שעבודה אנונימית מותרת לך ותחת שם משתמש אסורה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 10:15, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:סליחה, לא שמתי לב.
:באשר לשאלתך, העניין לא ברור כל כך... תרומתי לחב"דפדיה הייתה אמורה להסתיים תקופה קצרה אחרי שחזרתי, אלא שלבינתיים אירעו מספר ענינים שאיפשרו לי להמשיך ולתרום. ככל הנראה שבשבוע הבא כבר לא יהיה באפשרותי, וזה יהיה "אסור" עלי. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 11:55, 18 בפברואר 2014 (UTC)

חב"דפדיה:לוח מודעות

2014-02-18T05:08:15Z

173.3.199.145: /* נושא גיוס בני הישיבות וההסדר עם חב"ד */

__NEWSECTIONLINK__
{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
| הגעת ל'''לוח המודעות''' המרכזי של חב"דפדיה.

'''לוח המודעות משמש להפניית המשתמשים לדיונים בדפי שיחה שלא זכו לתשומת לב מספקת'''
----
:יש להניח בהודעה קישור לדף בו מתנהל הדיון.
:על ההודעה להיות נייטרלית ואין להביע בה את דעתך האישית בנוגע לדיון.
:מומלץ להוסיף את הלוח מודעות לרשימת המעקב על מנת להיות מעודכן על כל ההודעות המונחות בלוח.
----
|}
<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה]]</noinclude>

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[חב"דפדיה:לוח מודעות/ארכיון 1|1]] • [[חב"דפדיה:לוח מודעות/ארכיון 2|2]] • [[חב"דפדיה:לוח מודעות/ארכיון 3|3]]}}

== מפרסמים עושי מצווה - דרושות תרומות נוספות ==

יש"כ למשתמש זוננשיין שיחי' על תרומתו הנכבדה לחב"דפדיה ע"ס 190$ אותם פרטתי לפי שער של 3.5. ס"ה 665 ש"ח.

הכסף שולם למתכנת, שביצע את השינויים הבאים באתר: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 1|בעיות שטופלו]]. וקיבל ע"כ סך 600 ש"ח לפי תעריף של 150 ש"ח לשעה. בקופה ישנה יתרה ע"ס 65 ש"ח.

תרומות לסבב התכנות הבא, יתקבלו בברכה, כשיצטברו 600 ש"ח אפנה שוב למתכנת. ישנם מספר [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית|נושאים נחוצים על הפרק]], והדחוף שבהם הוא אימות בעת ההרשמה, כדי למנוע את התופעה של שמות משתמשים סתמיים, ככל הנראה רובוטיים, שנרשמים לפה בכמויות רבות בזמן האחרון. לפרטים נא לפנות אלי במייל (kyr770 ג'ימייל) או בדף השיחה, או בטלפון 054-814-7703. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשע"ד 20:40, 18 בדצמבר 2013 (UTC)
:זוננשיין נענה לבקשתינו ותרם עוד מאה דולר. תשואות חן חן, יהי חלקו גדול בזיכוי הרבים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בטבת ה'תשע"ד, למניינם 20:14, 19 בדצמבר 2013 (UTC)

== תבנית לציון ערכים שצוטטו ==

ראו [[תבנית:צוטט]] ו[[תבנית:צוטט (תמונה)]] לשימוש בערכים שצוטטו במקורות חוץ-חב"דפדיים. ראו רשימת מקורות גם בדף [[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ח' בשבט ה'תשע"ד 05:38, 9 בינואר 2014 (UTC)
:הכנסתי את התבנית בשתיים מהערכים שצוטטו. יועיל מאוד אם מישהו יתנדב ויכניס את התבנית בשאר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ח' בשבט ה'תשע"ד 05:57, 9 בינואר 2014 (UTC)
::תודה בכל אופן, זו תבנית חשובה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בשבט ה'תשע"ד, למניינם 16:01, 9 בינואר 2014 (UTC)

== תבניות פרמטריות ==

התחלתי להכניס באתר תבניות פרמטריות. התבנית הראשונה שהכנסתי - [[תבנית:ישיבה]]. בקרוב נכניס נוספים. השימוש בתבניות הוא פשוט, והשימוש בהם מהדיר את הערכים. תוכלו לראות ב[[תומכי תמימים נתניה]] את השימוש הראשון בתבנית. אשמח לשמוע הערות בדף השיחה של התבנית, אם לדעתכם יש עוד פרמטרים שצריך להכניס.

בקרוב אכניס בעז"ה תבניות נוספות הקשורות לרבנים, שלוחים, מוסדות וכו' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 03:24, 16 בינואר 2014 (UTC)
:שימו לב, שבתבניות בלי הרבה פרמטרים - התמונה משנה המון לטוב ולמוטב. למשל ב[[תומכי תמימים נתניה]] אין תמונה וזה נראה זול. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 03:32, 16 בינואר 2014 (UTC)
::לאחר ברכת היישר כח (בלה"ק) וא יישר כייח (באידית), הייתי ממליץ בעייפות רבה להוסיף "השתייכות מפלגתית", "תמיכה במחנה הקיץ", ו"ישיבת המשך" {{קריצה}}. אבל אם באמת רוצים הריני בזה להציע אפשרויות נוספות לשיקול דעתכם:
::*'''פעילות חברתית/תרבותית''' (צפת - אורו. נצרת - ניידות חב"ד. כפר חב"ד - הפנסאים. וכו').
::*'''מוטו הישיבה''' (או"י - קבלת עול. ק"ג - קאך בלימוד חסידות. צפת - משיח '''וכולי''').
::*'''מנהל גשמי'''.
::*'''מייסד הישיבה'''.
::*'''אפיון''' (ישיבה קטנה/גדולה/חוזב"שים/מתקשים).
::מספיק לבינתיים. כך נראה לי. בכל אופן, תמיד אפשר לגשת לתבנית ולהוסיף שורה אחת... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 04:05, 16 בינואר 2014 (UTC)

::::מקובל עלי אפיון, מייסד ומנהל גשמי. מוטו הישיבה - לך תתחיל להתתווכח ולהתדיין מה המוטו. ומה תכתוב על אור יהודה? {{קריצה}}. וגם פעילות חברתית לא נראה לי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 04:20, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::::אגב, זה לא כל כך פשוט להיכנס ולהוסיף שורה. תסתכל ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94&diff=155301&oldid=155287 גרסאות קודמות] מה זה דורש. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 04:27, 16 בינואר 2014 (UTC)
::::::פעילות חברתית או כל שם אחר שלא תקרא לזה (תרומה קהילתית/מעורבות בחברה/השפעה חיצונית) זה לכאורה אחד הדברים הכי מעניינים בכל התבנית הזו. נכון שלא בכל ישיבה יש, אבל זה בפירוש מוסיף המון כשאתה כותב על ישיבה מסויימת שהיא מפעילה פעילות ביישובים בדרום וצפון הארץ, קעמפ חב"די ענק, וכו'.... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 05:44, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::::::אפשר לחשוב לכאורה על רעיונות נוספים, אבל כעת אני עייף. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 05:44, 16 בינואר 2014 (UTC)
::::::::סניפים. בוגרי הישיבה/תלמידים בולטים. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:59, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::::::::תציע שם ברור יותר ל'פעילות חברתית', ואז אוסיף גם את 'סניפים'. לגבי 'בוגרי הישיבה/תלמידים בולטים' - יהיה לזה סוף? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשע"ד 11:26, 16 בינואר 2014 (UTC)
::::::::::ניסוחים שייכים ליוסי ג. חיים נהר ושייע. תבקש את תגובתם כאן (וגם את דעתם...), לגבי 'בוגרי הישיבה', לכאורה צריך לקבוע סף מינימום דוגמת "אישיות שיש עליה ערך בחב"דפדיה עם למעלה מ-7,000 תווים", בדרך כלל זה מבחן מאוד ממצה לחשיבות האישיות. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 14:42, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::::::::::כמה מילים כבר אפשר לדחוס לתוך התבנית הזו? אם לדוגמא נכניס את כל הפעילויות הרציניות של צפת (רשימה חלקית: אורו של משיח, גן ישראל צפת, קוממיות דרום/צפון...) זה בסוף יהיה יותר ארוך מהערך (כמו שאכן קרה לנתניה)... נדמה לי שהתבנית נועדה לתת מידע בסיסי על הישיבה לגולש האורח שאין לו כח לקרוא את כל הערך.

:::::::::::סניפים - למשל - זה מידע בסיסי ועיקרי בקשר לישיבה (וגם קצר ומדוייק בדרך כלל). "פעילות 'מבצעים' בולטת" (זה בערך צריך להיות השם של זה לדעתי) - זה גם ארוך וגם די שולי (במה זה יותר חשוב מרמת הלימודים, היחס האישי והשיעורי אחדות?8)--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:10, 16 בינואר 2014 (UTC)
::::::::::::בואו ונאמר שלא בזה תלוי ביאת משיח או הצלחתה של חב"דפדיה, ואין לי כח להתווכח על זה. אבל אם תחשבו לרגע מחוץ למסגרת, הקורא הממוצע רוצה לדעת במה הישיבה פועלת ומשפיעה מחוץ לתחומי פעולתה. ישיבה שבה לומדים - זהלא מעניין. זה הרי ענינה. גם ישיבה שבה יש חדר אוכל זה לא מעניין, גם אם הוא ברמה טובה מאוד (ואפילו שזה נדיר...), כי זה דבר מתבקש שהוא חלק ממהותה של הישיבה. לעומת זאת פעילות בולטת (באם יש) של תלמידי הישיבה, מוסיפה משב רוח מרענן ומועיל. (ואין הכי נמי שלא צריך להכניס את כל הרשימה של הפעולות, וניתן להסתפק בבולטות שבהם). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 18:04, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::::::::::::טוב, לא נריב על הפרטים, אבל ברור שהתבנית לא יכולה להיות יותר ארוכה מהערך (כמו בנתניה), ובכלל צריך שיהיה לה סוף איפשהו.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:10, 16 בינואר 2014 (UTC)

בקשר לנתניה, הרי שלכאורה אין שום סיבה שהערך יהיה כל כך קצר. אין לאף אחד מידע להוסיף עליו? ואני המתחיל... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 18:13, 16 בינואר 2014 (UTC)
::אפשר להוסיף '''מנהל רוחני'''. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 19:44, 17 בינואר 2014 (UTC)

{{כתב קטן|החל מכאן הועבר הדיון ל[[שיחת תבנית:ישיבה]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ד 13:30, 19 בינואר 2014 (UTC)}}

===תבנית בתי הוצאה לאור===
הוספתי תבנית נוספת, אשמח לשמוע את דעתכם עליה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 18:05, 16 בינואר 2014 (UTC)
:יפה מאוד, מרשימה.{{תבנית:נכתב בעיניים נעצמות מעייפות}}--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:10, 16 בינואר 2014 (UTC)
::תיזהר, שנוזל יאהב את זה ועוד ימציא תבנית במיוחד בשבילך... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 18:16, 16 בינואר 2014 (UTC)
:::{{חחח}} באותה שניה חשבתי איזה תבנית אפשר לעשות לזה, ורגע אחרי זה ראיתי את השורה הבאה..
:::ולעצם התבנית, ראה הערות ב[[שיחת תבנית:בית הוצאה לאור|דף השיחה שם]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:47, 17 בינואר 2014 (UTC)

== הפדיה חוזרת לעצמה! ==

כל הכבוד לכל השבים! אם לפני שבועיים, בדף השינויים האחרונים שלי (שמציג חמישים שורות) היו יכולים להכנס שלשה ימים - היום בלבד (ט"ו שבט) עברנו את המאתיים!!! (ובשעון ארה"ב נשארו עוד שלושת רבעי שעה ליום...)

אם מישהו ירכז את העבודה, שתהיה מסודרת ולא תתפזר לכל הרוחות (ותתבזבז על דיונים ודפי הפניה) - יכולה להיות כאן קפיצה רצינית.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 04:16, 17 בינואר 2014 (UTC)

== הערך [[סרטיפיקט]] ==

הערך לא נפתח בדפדפן שלי, וגם העכביש של גוגל לא מצליח לחפש אותו ולהגיע אליו. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 21:29, 19 בינואר 2014 (UTC)
:שלום? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ד 22:49, 19 בינואר 2014 (UTC)
::היי, הוא צריך להיות מובחר.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ד 22:49, 19 בינואר 2014 (UTC)
:::יש הוראות באולם הדיונים מה צריכים לעשות במקרה כזה (למחוק את התמונה הבעייתית ולהעלות אותה מחדש, עיי"ש היטב, ודו"ק) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בשבט ה'תשע"ד, למניינם 00:03, 20 בינואר 2014 (UTC)
::::ניסיתי להעלות את הקובץ מחדש ולא הצלחתי. בעיה חדשה? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט בשבט ה'תשע"ד 14:02, 20 בינואר 2014 (UTC)
:::::::במה הבעיה, מה כוונתך "לא הצלחת"? באיזו בעיה נתקלת? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בשבט ה'תשע"ד, למניינם 19:29, 20 בינואר 2014 (UTC)
::::::::לאחר ההעלאה מוצג דף ריק. ניסיתי כמה פעמים. זה גם לא מוצג בשינויים אחרונים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט בשבט ה'תשע"ד 23:09, 20 בינואר 2014 (UTC)
:::::::::ואם תעלה את זה בשם אחר?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:25, 21 בינואר 2014 (UTC)

ניסיתי להעלות תמונה נוספת, עם המלצות לסמליל לערכים מובחרים ולא הצלחתי. תוכלו לראות בשינויים אחרונים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשע"ד 00:49, 22 בינואר 2014 (UTC)
:דברים שאתה יכול לנסות: העלאה ממחשב אחר. שינוי שם הקובץ. הכנסת הקובץ לפורמט פרטורי וכדומה והמרה 'באויר' (זאת אומרת להמיר למה שזה עכשיו). משחק בגודל הקובץ. אם אני אחשוב על עוד אפשרות אכתוב בל"נ.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 01:14, 22 בינואר 2014 (UTC)
::בדקתי, ומסתבר שהבעיה ב'מיזעור' של התמונה. אין אפשרות למזער את התמונה. אלא רק להציג אותה בגודלה המלא. סביר שהדבר נובע מכך שהתמונה שונה מהתמונות הרגילות כאן באחד מהשניים: גודל 658 קילו־בייט, או פורפורציה של גובה מאוד גבוה וכו'. ניתן לחתוך את התמונה לשלוש נפרדות ולהעלותם שוב, ואז להערכתי הבעיה תיפתר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בשבט ה'תשע"ד 19:55, 25 בינואר 2014 (UTC)

== הודעה ==

לפעמים אני מתעצל וכאשר אני מבצע פעולה שמבקשים ממני בבקשות ממפעיל מערכת, אני משחזר את הבקשה בשחזור מהיר. למי שאכפת לו, נא להודיע לי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בשבט ה'תשע"ד, למניינם 23:56, 19 בינואר 2014 (UTC)
:לי יש קצת בעיה. לא שזה משנה הרבה, אבל בסטטיסטיקות משתמשים (לא יודע בדיוק איפה אפשר למצוא את זה בפדיה שלנו) מופיע כמה פעמים שחזרו בשחזור מהיר את פעילות המשתמש. זה לגריעותא כמובן. (לדוגמא, בויקי זה משמש כ"המלצות" לקידומים שונים. אבל יש לזה עוד שימושים, גם אם לא משנים אצלנו). ולך תדע איפה עוד זה מופיע ומשנה במערכת. קונסיפרציות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט בשבט ה'תשע"ד 14:05, 20 בינואר 2014 (UTC)
::אין אצלינו אפשרות כזאת, ובכלל גם אם תהיה כזו, אין לזה משמעות אצלינו. מערכת הויקי הקטנה שלנו בנויה יותר על היכרות מעשית, וגם כשתהיה את השאלה אם לתת למשתמש מסויים הרשאות - ואם תהיה אפשרות לבדוק כמה פעמים שחזרו אותו - אף אחד לא יבדוק. כנלע"ד, ובכל זאת אם שנוזל יתנגד, לא אשחזר אותו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בשבט ה'תשע"ד, למניינם 19:26, 20 בינואר 2014 (UTC)
:::כל אלה כפשוט, וכפי שכתבתי 'גם אם לא משנים אצלנו'. רק רציתי להאיר שיש בזה נפק"מ. אבל ממש לא איכפת לי. לבריאות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט בשבט ה'תשע"ד 23:08, 20 בינואר 2014 (UTC)

== אפשרות לשיתוף תמונות מויקישיתוף ==

[[שיחת קובץ:הרב בנימין זילבר.png]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בשבט ה'תשע"ד, למניינם 03:36, 22 בינואר 2014 (UTC)
:רבי שלום, אולי תסביר לבור כמוני איך עושים את זה, ואיפה בכלל נמצא הויקישיתוף הזה?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 04:05, 22 בינואר 2014 (UTC)
::לאור בקשת ר' שיע (שגם לדעתי היא נכונה אם כי יש לחקור בזה ואכמ"ל), עדיף לא לפרסם לעת עתה כיצד עושים זאת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בשבט ה'תשע"ד, למניינם 16:31, 22 בינואר 2014 (UTC)
::: כל תמונה שרוצים להשתמש בה כאן, צריך להעלות לחב"דפדיה, אם היא קיימת גם בויקישיתוף, אז צריך לשנות קצת את השם כדי שיתאפשר להעלותה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בשבט ה'תשע"ד 19:44, 25 בינואר 2014 (UTC)

== מה קרה לג'ימייל? ==

'''מה קרה לג'ימייל?''' "אין גישה ליישום" מהבוקר. עוד מישהו נתקל? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשע"ד 17:58, 23 בינואר 2014 (UTC)
:גם אני התפלאתי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב בשבט ה'תשע"ד, למניינם 19:12, 23 בינואר 2014 (UTC)
::שטויות. בעיה אצלכם בלבד. נכנסתי בשעה שבע בבוקר, נכנסתי בשעה אחד עשרה וחצי ונכנסתי עכשיו ועבד בלי שום בעיות. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 19:38, 23 בינואר 2014 (UTC)
:::הבוקר שלך זה לא הבוקר שלי.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בשבט ה'תשע"ד 16:59, 25 בינואר 2014 (UTC)

== הערך על [[גבעת אלה]] ==
ת
מישהו נכנס ובאופן קבוע כותב נגד השליח במקום האם צריך ויש אפשרות לטפל--[[משתמש:משיח בדרך|משיח בדרך]] - [[שיחת משתמש:משיח בדרך|שיחה]] 17:50, 25 בינואר 2014 (UTC)
:הערך חסום לאנונימיים, כך שאין הפרעה בערך עצמו (אם תשאלו אותי, הייתי משחרר את החסימה למרות ההשחתה של אחת ללוידע כמה זמן). בדף השיחה הוא יכול לכתוב את כל רחשי ליבו, ומחובתנו להתייחס אליו בכל הכבוד הראוי ולענות לו בכבוד. אין טעם וסיבה "לטפל" בו. {{כתב מחוק|אגב, ב"פרום סגור זה" נציין כי הוא לא בדה דברים מלבו, ולפי רוח אתר היישוב נראה כי כך אכן דעת הרוב - אך אין זה מענייננו.}}
:בטח שאין טעם, ואפילו לא חוש הומור, להתייחס בצורה קטנונית של 'מה לך לפחד, מקסימום תשים ציצית כפי שאבותיך נהגו'. לא שמעתי על שליח שהצליח בדרך זו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בשבט ה'תשע"ד 18:38, 25 בינואר 2014 (UTC)
::אני לא מבין בשביל מה להיכנס לעימות עם היהודי. אפשר לכתוב בצורה הכי פשוטה: "ייתכן והינך צודק, אך איננו הגוף המוסמך לטפל בכך. חב"דפדיה היא אנציקלופדיה המתארת את העובדות בשטח, ואם הוא אכן פועל במקום, אין שום סיבה שלא נציין זאת".
::אני באופן אישי הייתי מוסיף את הפסיקה הבאה: "ככלל, אין זה מן הראוי לנהוג באופן של "מכה רעהו בסתר", וליצור דה-לגיטימציה לאדם שמאמין בדרכו ואין בליבו כוונות זדון. דפי השיחה של חב"דפדיה אינם המקום לנגח אישים בעילום שם וליצור כלפיהם תדמית שלילית". [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 23:20, 25 בינואר 2014 (UTC)

== קובץ חדש פגום ==

יש קובץ פגום שעלה לאחרונה, ואיני יודע מה הוא. בקשה למפעילי המערכת. נסו בדף הבא: [[מיוחד:קבצים חדשים]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בשבט ה'תשע"ד 01:19, 28 בינואר 2014 (UTC)

== קפיצה למיזם ערכים נבחרים ==

בשעה טובה ברוב קולות הוחלט על הסמליל האמריקאי, ככזה שייצג את ה[[:קטגוריה:ערכים מובחרים|ערכים המובחרים]] בחב"דפדיה.

כעת הינכם נקראים לדגל, להמשיך להצביע ולהציע ערכים נוספים למיתוג כ'ערך מובחר', ולשפר את חוויית הקריאה בחב"דפדיה.

'''[[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים|כנסו לכאן]]'''

• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בשבט ה'תשע"ד 14:44, 30 בינואר 2014 (UTC)

== צו גיוס ==

בואו ונרוקן את [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%99_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 הדף הזה]. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 11:38, 16 בפברואר 2014 (UTC)

== הערך המוזר בעולם ==

'''[[עמוד ראשי]]'''. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז באדר א' ה'תשע"ד 13:50, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:צריך לבקש בפיתוח התשתית שיפתחו דפים של 'עמוד ראשי' כמו שפתחו לאחרונה ל'פורטל'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז באדר א' ה'תשע"ד 13:50, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::{{כתב קטן|אני לא מבקש בעצמי כי לוקח חמש דקות עד שנפתח פה דף.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז באדר א' ה'תשע"ד 13:50, 16 בפברואר 2014 (UTC)}}
:::ראיתי ששלום תיקן את המעוות. '''יישר כוח!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 03:09, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::סליחה, עדיין לא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 03:10, 18 בפברואר 2014 (UTC)

== נושא גיוס בני הישיבות וההסדר עם חב"ד ==

צריך לסיים את הנושא: גם בערך [[קבוצה]], וגם בערך [[צה"ל]] בפסקה המתאימה.

מקובצים כאן מספר מקורות מאינפו, יש עוד רבים הנוגעים (חסרים כאן כמה בסיסיים:) [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80277], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80269], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80332], • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 03:32, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:מה הלחץ? זה עוד לא נגמר. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 05:08, 18 בפברואר 2014 (UTC)

שיחת קטגוריה:עסקנים

2014-02-18T03:25:30Z

173.3.199.145:

לאן מתאים, ל[[:קטגוריה:אישי ציבור]], [[:קטגוריה:אישים לפי מקצוע]], או [[:קטגוריה:אישים]] סתם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 01:02, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::למה לא שלושתם? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 01:32, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:::כי אם אחד מהם, אז כבר לא 'אישים', ששני האחרים כלולים בה. 'אישים לפי מקצוע' זה לא מדוייק, כי עסקן זה לא מקצוע. והם לא שייכים לציבור כמו חברי כנסת וכדו'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 02:09, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::::לטעמי, דקדקנות מיותרת. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:25, 18 בפברואר 2014 (UTC)

עצמות ומהות

2014-02-18T01:40:42Z

173.3.199.145:

{{שמות}}'''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה)!

מציאותו של הבורא היא המציאות הראשונה בעולם ("[[קדמון]]") ולא קדם אותו שום סוג מציאות. לכן מציאותו היא גם מוכרחת מצד עצמה ולא מצד גורם חיצוני. בשונה משאר הנבראים, שיתכן והם נמצאים ויתכן שלא ("אפשרי המציאות") מציאותו של הבורא היא מוכרחת מצד עצמו ("מחוייב המציאות"){{הערת שוליים|ראש אמנה להאברבנאל, פרק ו'}}

לגבי מהותו ועצמותו של הבורא נאמר כי "אני הוי"ה לא שיניתי", שכשם שהוא יתברך מצוי בעליונים כך הוא ממש בשוה בתחתונים. שלגבי עצמותו ומהותו אין כל הגילויים בעולמות, ואפילו ב[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] תופסים מקום ח"ו, ואפילו לא כטיפה באוקיינוס.

הזהירות בכינוי הזה הוא שיא השיאים בכל הקשור ל[[הפשטה|הפשטת]] המושגים בתורת הקבלה והחסידות. אין עוד כינוי מופשט כמו זה. מסופר פעם על ה[[משפיע]] ר' [[זלמן משה היצחקי]] שדחק באחד מגדולי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]] הרב [[משה גוראריה]] שיסביר לו "מה זה עצמות". ההוא כמובן טען חזור וטעון ש"עצמות - אי אפשר להסביר!". אך הוא הפציר בו ללא הרף שבכל זאת יגיד משהו. לבסוף נענה הצעיר וניסה להגיד משהו. כשרק פתח הוא את פיו, סטר לו ואמר לו "אתה רוצה להסביר מה זה עצמות?!"...{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=46990&lang=he חסידים בוערים בנחלת בנימין] {{אינפו}}}}.

אנקדוטה זו מתארת את הקונפליקט הקלאסי של הכינוי; מצד אחד הכינוי הינו בעל משמעות מסויימת כשבעצם היא בו זמנית גם '''מופשטת בעליל'''.

==אין סוף==
עצמותו ומהותו של הבורא היא אין סופית ולכן יש להחיל עליו את התכונות הבאות:

א. '''נמצא בכל מקום''' - כיוון ש'עצמות' הוא 'מחויב המציאות' אם כן לא יכולה להתקיים שום מציאות מבלי ש'עצמות' נמצא בה, ממילא כל מקום שקיים, גם 'עצמות' נמצא בה.

ב. '''אינו מוגדר ומוגבל כלל''' - כל הגדרה מגבילה את המוגדר למסגרת כלשהי והיא נעשית על ידי גורם שקדם וזה לא שייך לומר על 'עצמות', וכן כל השגה שהיא אינה שייכת לגבי עצמותו ית', על כן כאשר אנו מתארים אותו בתואר כל שהוא ענינה שלילת ההפך וההגבלה.

ג. '''מציאותו שונה''' - כיון שרק ה'עצמות' הוא היחיד ש'מחויב המציאות', ממילא יש פער של 'אין ערוך' בין הנמצאים שמציאותם רק 'אפשרית' לבין ה'עצמות'.

===אור אין סוף===
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}
אור אין סוף (או בראשי תיבות 'אוא"ס') הוא הארה המתגלה מ'עצמות ומהות' של הבורא ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. אור האין סוף הוא מחובר תמיד למקורו, דומה למקורו, אין בו שינוי, הוא אינו מציאות לעצמו ומאיר באופן פסיבי.

התפשטותו של האור היא גם כן אין סופית בכל פרטיה ואין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שמות ה']]

אילת

2014-02-18T01:38:29Z

173.3.199.145: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:אילת.jpg|left|thumb|280px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב העכט עבור אילת]][[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה העיר 46,500 תושבים.

בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" בהצטלבות שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}

==קהילת חב"ד בעיר==
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק מיוחד, ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.

במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, מנהל הרב יחיאל קוצר. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים ע"י חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

בית כנסת חב"די לקהילה הצרפתית הוקם בשנת תש"ע ומנוהל ע"י הרב מאיר סמאדג'ה.

===ארץ העמים===
כאשר הגיע הרב גליצנשטיין לאילת שאל את הרבי בנוגע לשמירת יו"ט שני של גלויות, והורה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאילת היא אמנם חוץ לארץ, אך כיון שישנם הרבה אנשים ששומרים רק יו"ט ראשון (שכיון שה"מדינה" כבשה הרי זה ארץ ישראל), שיחגגו יו"ט שני בצינעה.

===יחס נדיר מצד הרבי===
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו”ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

'''אביסל יידישקייט''' (= קצת יהדות), הינו מדור שבועי אותו כתב הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. בחודש [[אדר]] [[תשנ"א]] נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

==שלוחי הרבי כיום==
*הרב יוסף העכט - רב הראשי לאילת והמחוז, יו"ר מוסדות חב"ד בעיר
*הרב [[מנחם שמואל קליין|מענדי קליין]] - מנהל בית חב"ד אילת והמחוז.
*הרב יהודה טיכטל - מנהל המוסדות.
*הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת שחמון בעיר.
*הרב לוי העכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
*הרב יחיאל קוצר - פעילות חב"ד במלונות.
*הרב ארז בנדטוביץ' - ראש ישיבת [[תומכי תמימים]].
*הרב רפאל קורקוס - רב בית הכנסת 'חזון עובדיה'.

==מוסדות חב"ד אילת==

===גני ילדים===

בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שישה גני חב"ד.

===בית ספר חב"ד===

שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.

גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר, והרב גליצנשטיין נאלץ לפתחו את שנת הלימודים הראשונה כ'מוסד חינוך מוכר לא רשמי'.

בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.

בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח.

מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.

כיום לומדים בבית הספר כ-150 תלמידים/ות. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות.

===ישיבת חב"ד===

{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}

החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה המנוהלת ע"י ראש הישיבה הרב [[ארז בנדטוביץ']]. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.

===בית חב"ד המרכזי===

בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.

הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

===בית חב"ד שחמון===

התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. בלב השכונה ניצב לו בניין מרשים של בית חב"ד שחמון.

בית חב"ד זה הוקם ע"י הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר.

במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. הפעילות בבניין מנוהלת ע"י מנהל בית חב"ד שחמון הרב לוי העכט.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב"ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י"ז אדר התשע"ד (17.02.2014)

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2014-02-18T01:37:02Z

173.3.199.145: /* ספאם */

שיחת קטגוריה:עסקנים

2014-02-18T01:32:55Z

173.3.199.145:

בית ישראל (מרכז רפואי)

2014-02-18T01:30:32Z

173.3.199.145:

'''בית ישראל''' הוא [[בית רפואה]] יהודי בשדרה הראשונה ב[[מנהטן]].

לאחר האירוע הבריאותי של הרבי ב[[כ"ז אדר]] [[תשנ"ד]]{{הערה|שנתיים בדיוק לאחר האירוע הראשון ב{{ה|אוהל}} בשנת [[תשנ"ב]], ובדיוק בשעה שהתקיימה בארץ עצרת תפילת המונית לבריאותו של הרבי.}} בו עבר אירוע לב נוסף, צוות המזכירות הורה להעביר את הרבי למרכז הרפואי 'בית ישראל'{{הערה|המעבר נעשה על פי הוראתו של המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי]], בניגוד להוראתו המפורשת של הרבי באירוע דומה בשנת [[תשל"ח]].}}.

אחרי שהרבי הגיע לבית הרפואה, הגיעו בחורי ה'[[קבוצה]]' ושאר הבחורים שלמדו ב-[[770]] באותו זמן ללמוד על יד החדר, והוקמה וועדה מיוחדת שדאגה לשמור על הסדר במקום ולקבוע את האישורים למי מותר להגיע ובאלו זמנים. לצורך קיומם של סדרי הלימודים בסמיכות למקום שהותו של הרבי, ייחדה הנהלת בית הרפואה אולם שלם שהוסב ל[[זאל]] של ישיבת תומכי תמימים, ובכל ערב היו מגיעים הבחורים מ[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ללמוד שם. ואף יצא קובץ הערות מישיבה זו בשם "קובץ בית ישראל".

ב[[שבת]]ות ו[[חג]]ים הגיעו גם [[אנ"ש]] תושבי [[קראון הייטס]] לשבות במקום, וחלקם היו עושים את הדרך רגלית בצהרי יום השבת{{הערה|מרחק של שעה הליכה.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקומות ואתרים]]

חב"דפדיה:פיתוח

2014-02-17T22:00:59Z

173.3.199.145: /* בוט */ לא עולה לי אפשרות אחרת...

__NEWSECTIONLINK__
דף זה מרכז רשימה '''סופית''' של בעיות הקשורות בתוכנה של חב"דפדיה. והיא מיועדת לשימושו של המתכנת. הצעות שיטופלו יועברו לארכיונים אי"ה.

למען הסדר הטוב, שינויים בדף זה, יערכו רק על ידי מפעיל מערכת, או המתכנת. דיונים והעלאת בעיות מקומם ב[[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית|דף השיחה]] של דף זה.

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 1|1 בקשות שטופלו]] • [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 2|2]]}}
== CAPTCHA בהרשמה ==
לחייב פתירת CAPTCHA בהרשמה לחב"דפדיה.

==בוקמרקלטים==
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9D ויקיפדיה:בוקמרקלטים]

אנו זקוקים אך לבוקמרקלט ליצירת תבנית מתאימה לקישור. אך נדרשת התאמה לחב"דפדיה איננו צריכים את האפשרות לקשר לאתרים המופיעים בויקיפדיה, אלא לכתבות באתרים הבאים:
* [http://www.chabad.info חב"ד אינפו]
* [http://www.chabad.co.il חב"ד בישראל]
* [http://www.hageula.com הגאולה]
* [http://www.col.org.il/ אתר COL]
* [http://www.shturem.net/ אתר שטורעם]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=86 כתבות ממגזין התקשרות באתר צא"ח], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9793&CategoryID=1765 דוגמה לכתבה]
* [http://www.scribd.com/boruchmerkur/documents גיליונות שבועון בית משיח] [http://www.scribd.com/doc/206851539/915 דוגמה גיליון 915]- אם יהיה אפשרי לקשר ישירות למספרי העמודים זה יהיה נפלא.

== אשף תבניות ==
אשף תבניות. (בשתי מלים, כשמכניסים תבנית לערך, היא נכנסת כמו שהיא. כדי ליצור תבנית שניתנת לעריכה שונה מערך אחד לשני צריך את 'אשף התבניות' שנותן עריכה של התבנית בדף הערך).

==קבוצות משתמשים==
===משתמשים וותיקים===
ליצור קבוצה חדשה בשם 'משתמשים ותיקים' אליה יצורפו אוטומטית מי שעונה לשני התנאים הבאים: לפחות חודש ותק, לפחות 300 עריכות. לאפשר למשתמשים ותיקים העלאת תמונות (ולא כמו היום שביורוקרט צריך לשנות את ההרשאות שלהם). לאפשר למשתמשים ותיקים עריכת ה'רשימה הלבנה' של מסנן הספאם [[מדיה ויקי:Spam-whitelist]].

===מנטרים===
ליצור קבוצה חדשה של מנטרים, שימונו על ידי מפעילי מערכת. להעניק לקבוצה את ההרשאות הבאות (מקור: ויקיפדיה): 1 יכולת להבחין בין "עריכות בדוקות" לעריכות לא בדוקות בדף "שינויים אחרונים", ברשימת המעקב, ובהשוואת גרסאות. 2 סימון עריכות של אחרים כבדוקות מערכת בקרת השינויים. 3 שחזור מהיר של דפים. 4 צפייה ברשימה של [[מיוחד:דפים שאינם במעקב|דפים שאינם במעקב]].

לבדוק האם [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D מערכת בקרת השינויים] קיימת גם אצלנו?

==בדוקי עריכה==
לבטל את העובדה שעריכות מפעילי מערכת בדוקות אוטומטית, ולקבוע שגם עריכות המנטרים לא יהיו בדוקות אוטומטית (זאת במטרה שעל כל עריכה יעבור לפחות משתמש אחד נוסף).

== מחיקת גרסאות מערכים ==
כרגע לא ידוע לנו כיצד מפעילי מערכת יכולים למחוק גרסה מסויימת מערך. דרושה הרשאה או הסבר על האפשרות הטכנית לעשות זאת.

==ויקישיתוף==
לבטל את האפשרות להשתמש בתמונות מויקישיתוף

==העלאת קבצים מסוגים שונים==
לאפשר גם העלאת תמונות בפורמט SVG.
אם יש אפשרות, לאפשר העלאת קבצי PDF.
לאפשר העלאת וידאו ושמע. (אם יש אפשרות, רצוי שיהיה אפשרות גם לפורמטים הנפוצים MPEG ו-MP3).

==תצוגה וקטורית כברירת מחדל==
להחליף את ברירת המחדל של התצוגה ל'וקטורי'

===ערך אקראי ===
לקבוע שהקישור 'ערך אקראי' בתפריט הניווט יקשר רק לערכים בני 6,000 תווים ומעלה.

=== האימייל המודיע למשתמש על שינויים ===
האימיילים של המערכת מכילים קישורים ארוכים ולא נעימים למראה. לשנות את האימייל כך שיהיה דומה לפורמט של המייל בויקיפדיה.

==משוב==
להוסיף בסיום כל ערך תיבת 'משוב' כמו בויקיפדיה. (כרגע זה קיים אצלנו רק בגרסה לניידים).

הטקסט בתוך התיבה תיבה (היכן שבויקיפדיה מופיע 'משוב על הערך') יהיה: 'משוב '''ותגובות''' על הערך'. במקום הטקסט הבהיר שמופיע בתוך המשוב "כאן ניתן לכתוב משוב על הערך...".

== בוט ==

לבנות בוט החלפות, וללמד מפעיל מערכת להפעיל אותו באופן שוטף. כולל הסבר כיצד מוסיפים/מסירים ביטויים לבוט.
;דוגמאו להחלפות / שינויים שנדרש להם בוט
=== ערכי השנים ===
ערכי השנים, החלפתם לערכים עם האות ה'. לדוגמה החלפת [[תשנ"ד]] ל[[ה'תשנ"ד]], תוך השארת הפניה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בתמוז ה'תשע"ג 19:23, 15 ביוני 2013 (UTC)

=== הסרת שליט"א ===
הסרת שליט"א מכל הערכים (מלבד הופעה אחת בתחילת הערך על הרבי, ניתן גם לשחזר ידנית).
=== תווים לא תקינים ===
החלפת תווים אנגליים ומשונים שמפריעים גם למראה אחיד של חב"דפדיה גם לחיפוש, וגם ליצירת קישורים אדומים רבים. '''החלפת כל ה” ל" וכל ה’ ל' בהקדם האפשרי'''.

===יידיש===
החלפת כל הכינויים 'אידיש' 'אידית' וכו' למילה מוסכמת יחידה.

===רווח אחרי פסיקים===
בשתי שלבים. הראשון להסיר את כל הרווחים שאחרי הפסיקים, ובשלב השני ליצור רווח אחרי כולם.

==כלי ההודעות==
להוסיף לחב"דפדיה את כלי ההודעות https://www.mediawiki.org/wiki/Echo_(Notifications), https://www.mediawiki.org/wiki/Help:Notifications/he .
== גלריית תמונות מוסתרות ==
לאפשר גלריות תמונות מוסתרות, ותבניות טקסט מוסתרות.

אהרון חיטריק

2014-02-17T21:57:59Z

173.3.199.145: /* משפחתו */ פשוט לא נכון!

[[תמונה:אהרן_חיטריק.jpg|left|thumb|250px|הרב אהרן חיטריק]]
'''אהרן חיטריק''' ([[תרצ"ט]]-[[תשע"ב]]) היה [[רב]] ו[[סופר]], כיהן כיושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של [[חסידות חב"ד]] - [[מערכת אוצר החסידים|אוצר החסידים]].

==חינוך==
חיטריק נולד לרב [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעירו ולקיילא, בתו של הרב הראשי לחרקוב הרב אהרן תומרקין, בשנת 1939 בעיר [[חרקוב]] שב[[אוקרינה]]. למד לימודי קודש אצל מלמד פרטי, וכן השתלם במקצועות חול אצל מורה פרטית. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] שבעירו.

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]].

מיד לאחר יציאתם מ[[רוסיה]] נשלח אביו על ידי הרב [[יוסף יצחק שניאורסון]] מ[[ליובאוויטש]] ל[[בלגיה]] על מנת לנסות להוציא את הילדים היהודים שהושמו במנזרים בתקופת המלחמה. לאחר עבודתו שם נשלח אביו לשמש כ[[משפיע]] (הנהלה רוחני) בישיבת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].

לאחר שנים של לימודים בישיבה אצל אביו, עבר חיטריק ללמוד ב[[מרכז חב"ד העולמי]] בסמוך לרבו [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[ניו יורק]]. שם התגורר אצל אחיו הרב [[צבי הירש חיטריק]].

בשנת [[תשי"ט]] כאשר הרבי הודיע על [[שבעת הקנים]], נבחר על ידי הנהלת הישיבה להיות אחד משבעת הקנים בדא"ח.

בשנת [[תשכ"ב]] נישא לרעייתו סלאווה, ביתו של הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] מ[[כפר חב"ד]], ומייד לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות אדמו"ר שליט"א]] שהיה באותה עת בשלבי הקמה, ונמנה על האברכים הראשונים שייסדו את הכולל.

נפטר בתאריך [[כ"ט תשרי]] [[תשע"ב]] והוא בן 73 שנים.

==עבודתו הספרותית==
[[קובץ:חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיטריק בחדר עבודתו]]
בשנות הארבעים עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] החוקר הרב [[אברהם סופר]], שהיה בקשרי ידידות הדוקים עם [[הרבי מליובאוויטש]], הרב שהתגורר לבדו ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח לו בחור שיתגורר עמו, הנהלת הישיבה שלחה את התלמיד חיטריק, שאחיו צבי נסע אז בשליחות הראשונה של [[הרבי מליובאוויטש]] ל[[ברזיל]].

הרב סופר שראה את כשרונו של חיטריק שיתף אותו בעבודתו הספרותית, וככך החל את דרכו בספרות וחקירה של ספרים יהודים.

הספר הראשון מספרי חב"ד שערך בהוראת הרבי, היה יצירת [[מפתחות|מפתח]] מאמרי [[חז"ל]] ל[[שו"ת צמח צדק]].

לאחר פטירת הרב סופר, מונה חיטריק על ידי הרבי לשמש כחוקר החסידות.

חיטריק נשלח על ידי הרבי למקומות שונים על מנת לחקור אודות כתבי [[אדמו"ר|אדמו"רי]] חב"ד.
נמנה עם הכותבים הקבועים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]].

הסדרה העיקרית עליה עבד, הייתה סדרת ספרי [[אור התורה]] של ה[[צמח צדק]] שנערכה על ידו, וכללה למעלה מארבעים כרכים.

==ספרים שההדיר==
בשנת [[תשל"ח]] הורה לו הרבי להוציא לאור את ספר ה[[תניא]] עם הוספות של מראי מקומות, שינויי נוסחאות ופירושים שונים, עבודה שערכה עשרות שנים והסתיימה בשנת תשס"ג.
* כמו כן הוציא לאור חלקים נוספים מפירוש רבינו [[מנחם המאירי]] על ה[[תלמוד]].
* בשנת [[תשכ"ב]] הוציא לאור את פסקי ה[[ריא"ז]] על מסכתות שונות מה[[תלמוד]].
* בשנת [[תשכ"ג]] הוציא לאור את הספר ביאורים על הזהר מאת [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* בשנת [[תשמ"ד]] הוציא הרב חיטריק מחדש את ספרי [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]].
* בשנת [[תשס"ו]] הוציא לאור את המאמר "יו”ט של ר”ה" משנת [[ה'תרס"ו]] של רבינו ([[הרש"ב]]) נ"ע עם מראי מקומות ופירושים שונים.

==משפחתו==
;אחיו:
* אחיו, הרב צבי הירש חיטריק, מראשוני השלוחים של הרבי, נשלח לעיר [[ריו דה ז'ניירו]] שב[[ברזיל]].
* אחותו, מרת חיה ליברמן מבלגיה.
* אחותו, מרת שיינדל שניאורסאהן מברוקלין.

;ילדיו:
* בתו, מרת רחל גרוס.
* בנו, הרב הרשל חיטריק.
* בנו, הרב אברהם נחום חיטריק.
* בנו, הת' שמואל (נהרג בתאונת דרכים בקיץ [[תשמ"ז]]).

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aaron%20Chitrik%20-%20Shloshim%20-%20Marcheshvan%2029%2C%205772.pdf קובץ זכרון לרגל ה'שלושים']''' - תולדותיו, מענות הרבי בקשר לעבודתו וראיון איתו מתוך [[שבועון כפר חב"ד]], כ"ט חשוון תשע"ב
*הרב [[שלום יעקב חזן]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64791 חוקר וחסיד - קווים לדמותו של הרב חיטריק] בשבועון בית משיח.
* הרב משה מרינובסקי, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8_%3E_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_64847.html המהדיר], ב[[שבועון כפר חב"ד]].

{{מיון רגיל:חיטריק אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

אהרון חיטריק

2014-02-17T21:56:50Z

173.3.199.145:

[[תמונה:אהרן_חיטריק.jpg|left|thumb|250px|הרב אהרן חיטריק]]
'''אהרן חיטריק''' ([[תרצ"ט]]-[[תשע"ב]]) היה [[רב]] ו[[סופר]], כיהן כיושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של [[חסידות חב"ד]] - [[מערכת אוצר החסידים|אוצר החסידים]].

==חינוך==
חיטריק נולד לרב [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעירו ולקיילא, בתו של הרב הראשי לחרקוב הרב אהרן תומרקין, בשנת 1939 בעיר [[חרקוב]] שב[[אוקרינה]]. למד לימודי קודש אצל מלמד פרטי, וכן השתלם במקצועות חול אצל מורה פרטית. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] שבעירו.

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]].

מיד לאחר יציאתם מ[[רוסיה]] נשלח אביו על ידי הרב [[יוסף יצחק שניאורסון]] מ[[ליובאוויטש]] ל[[בלגיה]] על מנת לנסות להוציא את הילדים היהודים שהושמו במנזרים בתקופת המלחמה. לאחר עבודתו שם נשלח אביו לשמש כ[[משפיע]] (הנהלה רוחני) בישיבת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].

לאחר שנים של לימודים בישיבה אצל אביו, עבר חיטריק ללמוד ב[[מרכז חב"ד העולמי]] בסמוך לרבו [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[ניו יורק]]. שם התגורר אצל אחיו הרב [[צבי הירש חיטריק]].

בשנת [[תשי"ט]] כאשר הרבי הודיע על [[שבעת הקנים]], נבחר על ידי הנהלת הישיבה להיות אחד משבעת הקנים בדא"ח.

בשנת [[תשכ"ב]] נישא לרעייתו סלאווה, ביתו של הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] מ[[כפר חב"ד]], ומייד לאחר מכן נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות אדמו"ר שליט"א]] שהיה באותה עת בשלבי הקמה, ונמנה על האברכים הראשונים שייסדו את הכולל.

נפטר בתאריך [[כ"ט תשרי]] [[תשע"ב]] והוא בן 73 שנים.

==עבודתו הספרותית==
[[קובץ:חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיטריק בחדר עבודתו]]
בשנות הארבעים עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] החוקר הרב [[אברהם סופר]], שהיה בקשרי ידידות הדוקים עם [[הרבי מליובאוויטש]], הרב שהתגורר לבדו ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח לו בחור שיתגורר עמו, הנהלת הישיבה שלחה את התלמיד חיטריק, שאחיו צבי נסע אז בשליחות הראשונה של [[הרבי מליובאוויטש]] ל[[ברזיל]].

הרב סופר שראה את כשרונו של חיטריק שיתף אותו בעבודתו הספרותית, וככך החל את דרכו בספרות וחקירה של ספרים יהודים.

הספר הראשון מספרי חב"ד שערך בהוראת הרבי, היה יצירת [[מפתחות|מפתח]] מאמרי [[חז"ל]] ל[[שו"ת צמח צדק]].

לאחר פטירת הרב סופר, מונה חיטריק על ידי הרבי לשמש כחוקר החסידות.

חיטריק נשלח על ידי הרבי למקומות שונים על מנת לחקור אודות כתבי [[אדמו"ר|אדמו"רי]] חב"ד.
נמנה עם הכותבים הקבועים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]].

הסדרה העיקרית עליה עבד, הייתה סדרת ספרי [[אור התורה]] של ה[[צמח צדק]] שנערכה על ידו, וכללה למעלה מארבעים כרכים.

==ספרים שההדיר==
בשנת [[תשל"ח]] הורה לו הרבי להוציא לאור את ספר ה[[תניא]] עם הוספות של מראי מקומות, שינויי נוסחאות ופירושים שונים, עבודה שערכה עשרות שנים והסתיימה בשנת תשס"ג.
* כמו כן הוציא לאור חלקים נוספים מפירוש רבינו [[מנחם המאירי]] על ה[[תלמוד]].
* בשנת [[תשכ"ב]] הוציא לאור את פסקי ה[[ריא"ז]] על מסכתות שונות מה[[תלמוד]].
* בשנת [[תשכ"ג]] הוציא לאור את הספר ביאורים על הזהר מאת [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* בשנת [[תשמ"ד]] הוציא הרב חיטריק מחדש את ספרי [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]].
* בשנת [[תשס"ו]] הוציא לאור את המאמר "יו”ט של ר”ה" משנת [[ה'תרס"ו]] של רבינו ([[הרש"ב]]) נ"ע עם מראי מקומות ופירושים שונים.

==משפחתו==
;אחיו:
* אחיו, הרב צבי הירש חיטריק היה השליח הראשון {{מקור}} של [[הרבי מליובאוויטש]], נשלח לעיר [[ריו דה ז'ניירו]] שב[[ברזיל]].
* אחותו, מרת חיה ליברמן מבלגיה.
* אחותו, מרת שיינדל שניאורסאהן מברוקלין.

;ילדיו:
* בתו, מרת רחל גרוס.
* בנו, הרב הרשל חיטריק.
* בנו, הרב אברהם נחום חיטריק.
* בנו, הת' שמואל (נהרג בתאונת דרכים בקיץ [[תשמ"ז]]).

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aaron%20Chitrik%20-%20Shloshim%20-%20Marcheshvan%2029%2C%205772.pdf קובץ זכרון לרגל ה'שלושים']''' - תולדותיו, מענות הרבי בקשר לעבודתו וראיון איתו מתוך [[שבועון כפר חב"ד]], כ"ט חשוון תשע"ב
*הרב [[שלום יעקב חזן]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64791 חוקר וחסיד - קווים לדמותו של הרב חיטריק] בשבועון בית משיח.
* הרב משה מרינובסקי, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8_%3E_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_64847.html המהדיר], ב[[שבועון כפר חב"ד]].

{{מיון רגיל:חיטריק אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

אהרון חיטריק

2014-02-17T21:48:41Z

173.3.199.145: /* קישורים חיצונים */

[[תמונה:אהרן_חיטריק.jpg|left|thumb|250px|הרב אהרן חיטריק]]
'''אהרן חיטריק''' ([[תרצ"ט]]-[[תשע"ב]]) היה [[רב]] ו[[סופר]], כיהן כיושב ראש מערכת ההוצאה לאור הרשמית של [[חסידות חב"ד]] - [[מערכת אוצר החסידים|אוצר החסידים]].

==חינוך==
חיטריק נולד לרב [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעירו ולקיילא, בתו של הרב הראשי לחרקוב הרב אהרן תומרקין, בשנת 1939 בעיר [[חרקוב]] שב[[אוקרינה]]. למד לימודי קודש אצל מלמד פרטי, וכן השתלם במקצועות חול אצל מורה פרטית. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] שבעירו.

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]].

מיד לאחר יציאתם מ[[רוסיה]] נשלח אביו על ידי הרב [[יוסף יצחק שניאורסון]] מ[[ליובאוויטש]] ל[[בלגיה]] על מנת לנסות להוציא את הילדים היהודים שהושמו במנזרים בתקופת המלחמה. לאחר עבודתו שם נשלח אביו לשמש כ[[משפיע]] (הנהלה רוחני) בישיבת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]].

לאחר שנים של לימודים בישיבה אצל אביו, עבר חיטריק ללמוד ב[[מרכז חב"ד העולמי]] בסמוך לרבו [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[ליובאוויטש]], שב[[ניו יורק]]. שם התגורר אצל אחיו הרב צבי הירש חיטריק.

==עבודתו הספרותית==
[[קובץ:חיטריק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיטריק בחדר עבודתו]]
בשנות הארבעים עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]] החוקר הרב [[אברהם סופר]], שהיה בקשרי ידידות הדוקים עם [[הרבי מליובאוויטש]], הרב שהתגורר לבדו ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח לו בחור שיתגורר עמו, הנהלת הישיבה שלחה את התלמיד חיטריק, שאחיו צבי נסע אז בשליחות הראשונה של [[הרבי מליובאוויטש]] ל[[ברזיל]].

הרב סופר שראה את כשרונו של חיטריק שיתף אותו בעבודתו הספרותית, וככך החל את דרכו בספרות וחקירה של ספרים יהודים.
לאחר פטירת הרב סופר, מונה חיטריק על ידי הרבי לשמש כחוקר החסידות.

חיטריק נשלח על ידי הרבי למקומות שונים על מנת לחקור אודות כתבי [[אדמו"ר|אדמו"רי]] חב”ד.
נמנה עם הכותבים הקבועים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]].

נפטר בתאריך כ"ט תשרי תשע"ב והוא בן 73 שנים.

==ספרים שההדיר==
בשנת [[תשל"ח]] הורה לו הרבי להוציא לאור את ספר ה[[תניא]] עם הוספות של מראי מקומות, שינויי נוסחאות ופירושים שונים, עבודה שערכה עשרות שנים והסתיימה בשנת תשס"ג.
* כמו כן הוציא לאור חלקים נוספים מפירוש רבינו [[מנחם המאירי]] על ה[[תלמוד]].
* בשנת [[תשכ"ב]] הוציא לאור את פסקי ה[[ריא"ז]] על מסכתות שונות מה[[תלמוד]].
* בשנת [[תשכ"ג]] הוציא לאור את הספר ביאורים על הזהר מאת [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* בשנת [[תשמ"ד]] הוציא הרב חיטריק מחדש את ספרי [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]].
* בשנת [[תשס"ו]] הוציא לאור את המאמר "יו”ט של ר”ה" משנת [[ה'תרס"ו]] של רבינו ([[הרש"ב]]) נ"ע עם מראי מקומות ופירושים שונים.

==משפחתו==
* אשתו מרת סלאווה בת הרה"ח ר' [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]].
* אחיו הרב צבי הירש חיטריק היה השליח הראשון {{מקור}} של [[הרבי מליובאוויטש]], נשלח לעיר [[ריו דה ז'ניירו]] שב[[ברזיל]].
* אחותו מרת חיה ליברמן מבלגיה.
* אחותו מרת שיינדל שניאורסאהן מברוקלין.
* בתו מרת רחל גרוס.
* בנו הרב הרשל חיטריק.
* בנו הת' שמואל נהרג בתאונת דרכים בקיץ [[תשמ"ז]].

==קישורים חיצונים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aaron%20Chitrik%20-%20Shloshim%20-%20Marcheshvan%2029%2C%205772.pdf קובץ זכרון לרגל ה'שלושים']''' - תולדותיו, מענות הרבי בקשר לעבודתו וראיון איתו מתוך [[שבועון כפר חב"ד]], כ"ט חשוון תשע"ב
*הרב [[שלום יעקב חזן]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64791 חוקר וחסיד - קווים לדמותו של הרב חיטריק] בשבועון בית משיח.
* הרב משה מרינובסקי, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8_%3E_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_64847.html המהדיר], ב[[שבועון כפר חב"ד]].

{{מיון רגיל:חיטריק אהרון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

יום הולדת

2014-02-17T21:43:32Z

173.3.199.145: /* קישורים חיצוניים */

'''יום הולדתו''' של אדם הוא יום בו מזלו גובר.

הציון הראשון ליום הולדת ביהדות מובא<REF>בראשית מ, כ.</REF> בקשר לפרעה מלך מצרים. אי לכך נמנעו חוגים רבים מלחגוג יום זה עקב הקשרו השלילי. למרות זאת, בקרב [[רבותינו נשיאנו]] צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת [[דא"ח|מאמר חסידות]], אך לא ברבים ובפרסום. [[הרבי]] הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר הסתלקות [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] פתח ב[[מבצע יום הולדת]].

בספר [[היום יום]] בתאריך [[י"א ניסן]] מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של [[חשבון נפש]].

ישנם כעשרה [[מנהגי יום הולדת]], חלקם תוקנו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. מהם: התבוננות וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה,

הרבי <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=313d794c-d467-4ff6-83f8-3e1c46170c39&st=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA&pgnum=436 התוועדויות תשמ"ב עמ' 2182]</REF> הסביר כי מהות יום ההולדת היא כי אז נהיה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר נחשב כחלק מגוף האם.<REF>כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.</REF>
== יום הולדת חסידי ==

היום בו הגיע [[חסיד]] לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי. ענין זה מוזכר בספר [[היום יום]]. הרבי מלך המשיח שליט"א הורה מס' פעמים ל[[חסיד]]ים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת.

==ראו גם==
* [[מבצע יום הולדת]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Yom%20Holedes.pdf קובץ יום הולדת]''' בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/60th%20Birthday.pdf יום הולדת השישים] - לקט אגרות קודש ושיחות מהרבי לגבי יום הולדת של יובל ה-60, י"ל ע"י מכון [[JLI]] לקראת יום הולדתו השישים של הרב [[משה קוטלרסקי]]
*[http://www.hageula.com/study/sichot/3721.html הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת] משיחות הרבי אודות יום הולדת, אתר הגאולה
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74951 מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?], תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013) {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

אגרות קודש (הרבי)

2014-02-17T21:21:40Z

173.3.199.145: קצת עריכה

{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת האגרות של [[אדמו"ר שליט"א]]|אחר=אגרות קודש של שאר [[אדמו"רי חב"ד]]|ראו=[[אגרות קודש (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[אדמו"ר שליט"א]] לפרט ולכלל. סדרה זו החלה לצאת לאור בהוראת הרבי שביקש לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.

האגרות כוללות עצות והדרכות ב[[עבודת השם]], ביאורים ב[[קבלה]], ב[[חסידות]] וב[[נגלה]], עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד).

יהודים רבים נוהגים כיום, להפנות את שאלותיהם ובקשותיהם לרבי באמצעות כתיבת מכתב והכנסתו בצורה אקראית לאחד מכרכי ה'אגרות קודש' ולמצוא שם עצה וברכה.

==עריכת ספרי האגרות==
חלק גדול מהאגרות נדפסו בתחילה כהוספה לסדרת הספרים "[[לקוטי שיחות]]" ורק לאחר מכן, עם תחילת עריכת סדרת ה"אגרות קודש" קובצו לספרים אלו.

רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[מזכירות]] עליו מופקד הרה"ח [[שלום מענדל סימפסון]]. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]] ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.

המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.

עריכת הסדרה והוצאתה לאור החלה בשנת [[תשמ"ז]] על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]. רוב הכרכים נערכו ע"י ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם ע"י ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]. בשנת [[תשע"א]] נכנסו לעבודה ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] ור' [[צבי הירש נוטיק]] שהחלו לעסוק בליקוט אגרות לכרכי המילואים, כשאופי עבודתך מתאפיין בעריכה יסודית יותר הכוללת מראי מקומות רבים, וציון מפורט יותר של האישיות אליה נכתב המכתב והרקע לכתיבתו. בנוסף, החל מאז שנכנסו לעבודה, החלו לתרגם את המכתבים לעברית, כפועל יוצא מכך שהשותפים בעריכה הינם חברי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]].

בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי אחד העורכים ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.

==מטרת ההוצאה==

במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] את ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הקדוש של הרבי בהדפסת אגרותיו:

מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת [[חסידות חב"ד]], החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:

{{ציטוטון|תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל [[אנ"ש]] דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות}}.

מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.

וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטרסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'".

יש לציין, כי הרבי ראה את המבוא לספר בו הובאו דברים אלו.

==תוכן כרכי האגרות==
{{טורים|תוכן=
*כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש"ד]])
*כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש"ה]]) עד שנת ([[תש"ח]])
*כרך ג - אגרות מהשנים [[תש"ט]]-[[תש"י]]
*כרך ד - אגרות משנת [[תשי"א]]
*כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי"ב]]
*כרך ז - אגרות משנת [[תשי"ג]]
*כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי"ד]]
*כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט"ו]]
*כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט"ז]]
*כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי"ז]]
*כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי"ח]]
*כרך יח - אגרות משנת [[תשי"ט]]
*כרך יט - אגרות משנת [[תש"כ]]
*כרך כ - אגרות משנת [[תשכ"א]] ומפתח כללי
*כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ
*כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ג]]
*כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ"ד]]-[[תשכ"ה]]
*כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז]]
*כרך כה - אגרות משנת [[תשכ"ח]]
*כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ"ט]]-[[תש"ל]]
*כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]]
*כרך כח - אגרות משנת [[תשל"ג]]
*כרך כט - אגרות משנת [[תשל"ד]]
*כרך ל - אגרות משנת [[תשל"ה]]
}}

==ביטויים מיוחדים של הרבי==
לאחר שנדפסו כמה מכרכי ה"אגרות קודש", שאל אדמו"ר שליט"א את ר' [[שלום מענדל סימפסון]] "אויב מ'קאכט זיך אין די אגרות" [= האם עוסקים בלהט בלימוד האגרות]? ר' שלום מענדל ענה, כי שמע מבנו, שלמד באותה עת בישיבה במוריסטאון, שהבחורים שם קבעו סדר לימוד ב'אגרות קודש'. אמר לי הרבי: "בחורים? בחורים פארשטיי איך! אבער וואס טוט זיך מיט יונגעלייט?" [= בחורים, הנני מבין! אבל מה קורה עם האברכים?].

בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה, ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדול לרגל הוצאת הכרך לאור עולם.

==הוצאות שונות==
===אגרות קודש מתורגמות===
מאחר וחלק מהאגרות בסדרה מופיעים כפי שנכתבו במקורם ב[[אידיש]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]] הוציאו לאור 3 כרכים של "אגרות קודש מתורגמות", בו תירגמו את האגרות לעברית. התרגום נעשה על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] והרב [[מאיר מארק]]{{הערה|כרך א כולל את האגרות באידיש המופיעים בכרכים המקוריים בחלקים א-ו, כרך ב חלקים ז-טו, כרך ג חלקים טז-כג.}}.

בכרכים האחרונים שהודפסו בסדרה המקורית (מכרך כט ואילך), המכתבים באידיש מופיעים לצד תרגום לעברית.

===אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח]]}}
מתוך כל סדרת ה"אגרות" (וכן מתוך תשורות ועלונים שיצאו לאור במשך השנים), ליקטו את האגרות העוסקות בעניני גאולה ומשיח לספר "אגרות קודש בענייני גאולה ומשיח".

האגרות נלקטו ותורגמו על ידי ר' לוי יצחק ניסלביץ' והת' גיא בצלאל קנטור, בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ור' שמואל אלעזר ניסלביץ'.

===מורה לדור נבוך===
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה לדור נבוך]]}}
סדרה זו הכוללת שלושה כרכים, מכילה ליקוט של מכתבים מתורגמים מאגנלית מתוך ארכיונו של הרב [[ניסן מינדל]], שהתפרסמו במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הייחוד שבסדרה זו הוא שימת דגש על אגרות בהם מבאר הרבי נושאים שונים באמונה ומדע. ע"ע יצאו לאור ג' כרכים הכוללים את רוב המכתבים שהתפרמו בעיתון כפ"ח עד שנת תשס"ה.

===אגרות קודש באנגלית===
[[תמונה:אגרות קודש אנגלית.jpg|left|thumb|150px|הספר 'אגרות קודש' באנגלית]]
סדרת ה"אגרות קודש" תורגמה לאנגלית ועד עתה תורגמו חמשה כרכים. הספרים יצאו לאור על ידי ועד Sichos In English (שיחות באנגלית) ומתורגמים ידי הרב אליהו תגר.

בהקדמה לכרכים מופיע מבוא הסוקר את האירועים המרכזיים באותם שנים, תקופה מיוחדת במינה בעבודת [[הפצת המעיינות]] על ידי הרבי לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של הרבי.

===שו"ת מנחם משיב נפשי===
{{ערך מורחב|ערך=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]}}
בשנת [[תשע"ב]] יצא לאור '[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]' בעריכתו של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], הכולל ליקוט מתוך סדרת האגרות קודש של מכתבים בעלי תוכן תורני, בהם דן הרבי עם גדולי ישראל בנושאים הלכתיים שונים. השו"ת כולל שתי כרכים בפורמט אלבומי מהודר, ובשולי הדפים מובאים בקצרה תולדותיהם של גדולי ישראל שהתכתבו עם הרבי.

==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==

יהודים רבים נוהגים כיום לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לשאול שאלות ולבקש עצה וברכה בכל תחומי החיים על ידי פנייה לרבי באמצעות האגרות קודש.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו"רי חב"ד ומהיהדות בכלל ראה בנספח לחוברת [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]{{הערה|מכון תורתו של המשיח, בני ברק אלול תשס"ו.}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא" (מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב).}}.

הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.

==ראה גם==
*[[מכתב כללי]]
*[[מכתב כללי - פרטי]]

==קישורים חיצוניים==
'''כרכי ה'אגרות קודש''''
*[http://www.otzar770.com/library/set.asp?set_id=1 כרכים א' - כ"ב], אתר אוצרו של משיח המכיל את צילום הדף + חיפוש.
*[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/index.htm 28 כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט] - אתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross כרכים א' כ"ח פורמט ספר], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]" (חלקים י"ב וי"ד, חסרים).{{PDF}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15947&st=&pgnum=356&hilite= מפתחות לכרכים א' - כ'], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
* [http://sites.google.com/site/bokss2/home/agross/agrossmtorgam שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות], אתר שיתופי של "[[ספריית חב"ד]]" עם "[[HebrewBooks]]".{{PDF}}
* [http://shop.chabad.info/?string=%E0%E2%F8%E5%FA+%F7%E5%E3%F9&url=search&lang=he לרכישת ספרי אגרות קודש] - אתר חב"ד-שופ

'''כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש''''
* [http://www.igrot.com אתר כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש] - igrot.com
* [http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים וניסי הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות אגרות קודש] - igrot.org
* [http://igrut.blogspot.com בלוג עם מאות סיפורים על אנשים שכתבו לרבי באגרות קודש] - igrut.blogspot.com
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש'] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 פתיחת ספר לדעת תשובות - האם אפשר למצוא תשובות לשאלות חשובות בחיים בחומש או בספר תהילים? ] - הרב יצחק בצרי מביא מקורות תורניים להנהגה זו ומתייחס גם לכתיבה ב'אגרות קודש'. {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה': [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013) {{צליל}} {{אינפו}}

'''שונות'''
*הלל מונדשיין, '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf סיפורים אמרות משלים ופתגמים]', מלוקטים מכרכי האגרות קודש. [[תשורה]] מחגיגת הבר מצוה של הת' מ"מ מונדשיין, י"ז כסלו תשס"ח {{PDF}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א - מאחורי הקלעים] המענות וההדרכות מהרב, במהלך הדפסת האגרות קודש, שבועון בית משיח גיליון 894 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

משה שילת

2014-02-17T12:21:42Z

173.3.199.145:

[[קובץ:שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שילת בהתוועדות ב-770]]
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ומתמקד בפעילות בקרב ישיבות ובני נוער במגזר ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]].

בנוסף, עוסק הרב שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'שבת בשבתו' ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חייו==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת מחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאימו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקרית משה בירושלים, הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו לרעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום. קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]], וסייע בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}} ב[[תלמוד תורה]] המקומי.

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם, הוא פרש מעבודתו בישיבה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]], והקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

לזוג שילת שישה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
בחודש ניסן [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת תורת החסידות בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע|משפיעים]] החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון התוועדות שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות תורת החסידות לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר אינטרנט המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו בתורת החסידות שנמסרים על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומרצים מהשורה הראשונה.

בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ההתוועדות השנתית בי"ט כסלו, במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן שכפל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, שהפקיד אותו על קרן של כספי צדקה שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים, כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי חסידות חב"ד, כפי רצונו של בעל הכספים.

===פעילי חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מזים חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

===תקנת הרמב"ם היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת תשע"א הצליח הרב שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחביםעל הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר הרמב"ם כפי תקנתו של הרבי.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===מחנה משותף===
בשנת [[תשע"ד]] התפרסמה פעילות נוספת המתופעלת ביוזמתו, הנקראת בשם 'מחנה משותף', אשר במסגרתה מוסרים אברכים חב"דיים שיעורי חסידות בבסיסי צה"ל בשיתוף פעולה עם הרבנות הצבאית. המיזם כולל כמאה מרצים הפזורים ברחבי הארץ, ומקיימים קשר קבוע עם הבסיסים אליהם נשלחו, כשמידי תקופה הם שובתים בבסיס עם משפחתם, ויוצרים קשר אישי עם החיילים.

על מיזם זה מופקד הרב אריאל מלכיאלי.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי של הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת חסידות חב"ד' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.

==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.toratchabad.com/ אתר הבית - תורת חב"ד לבני הישיבות]'''
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%94-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' באייר תשס"ז
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים]]

חיים גראביצר (ספר)

2014-02-17T12:21:31Z

173.3.199.145:

[[קובץ:גרביצר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה החדשה של הספר]]
הספר ''''חיים גראביצער – סיפורו של נופל'''' הינו סיפור עלילתי על רקע היסטורי שנכתב על ידי ד"ר [[פישל שניאורסון]], המתאר את חיפושיו ותהיותיו של [[חסיד חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר ה'צמח צדק']], שנופל ממדרגותיו הרוחניות, ונודד בחצרות ובפלגים אחרים של היהדות החרדית, ומחפש מרגוע לנפשו.

==הוצאתו לאור==
חלקו הראשון של הספר נכתב בברלין בשפת ה[[אידית]] בשנת [[תרפ"ב]], ולאחר מכן תורגם לשפה הגרמנית על ידי הוצאת הספרים 'שוקן'. חלקו השני והשלישי של הסיפור, נכתבו יחד ארבע שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ו]],

החלק הרביעי, נכתב על ידי המחבר רק לאחר עלייתו לארץ, בשנת [[תרצ"ז]], והתפרסם כסיפור שבועי בהמשכים בעיתון 'דען מארגן זשורנאל', שיצא לאור בניו יורק.

===תרגומו לעברית===
תרגומו של הספר לראשונה החל בשנת [[תרח"צ]] בעיתון היומי 'הצופה' על ידי הסופר והמשורר [[אברהם שלונסקי]], שם פורסם מידי שבוע בעיתון של יום שישי פרק נוסף מהסיפור. עם השלמת התרגום בשנת [[ת"ש]], יצא לאור הספר בארבעה כרכים נפרדים בדפוס 'מסדה'.

במשך שנים רבות הספר לא יצא במהדורה מחודשת, נחשב לנדיר, ואף הפך לספר פולחן שעבר מיד ליד בסודי סודות כששמועות שונות מתהלכות בנוגע לאיסור לקרוא בו, או בנוגע לתועלת שבקריאתו.

בשנת [[תשע"ג]] יצא הספר לאור במהדורה חדשה בכרך אחד, על ידי הוצאת הספרים ידיעות אחרונות. במהדורה זו נוספו הערות שוליים בהם השוו המהדירים את התרגום של העברי עם הסיפור המקורי ועם מקורות מקבילים אחרים בכתביו של המחבר לנקודות שונות במהלך הסיפור.
כמו כן, צורף לספר נספח המתאר את קורות חייו של המחבר ואת משנתו הפסיכולוגית.

==עלילת הספר==
===חלק א' – מעולם חסידי חב"ד===
חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור דמותו של חיים גראביצער, כ[[משפיע]] חסידי מורם משכמו ומעלה, העולה ומתעלה במעלות החסידות, המצליח לקשר [[דעת]]ו ומחשבתו ב[[אחדות ה'|ייחוד האלוקי]], וסוחף אחריו את כל תושבי הכפר ב[[ניגון]] נלהב ובשירה עמוקה המכריזה כי '[[אין עוד מלבדו]]' ואין שום מציאות אחרת מבלעדי ה'.

ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא [[גאולה]] לעולם.

השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר [[קדיש]] אחר בנו.

===חלק ב' – היאבקות הנופל מעולם החסידות===
בחלקו השני של הסיפור, חיים נרדם בקצה היער וחולם חלומות מבעיתים, בהם הוא עושה עם עצמו [[חשבון נפש]] כיצד הוא נפל ממדרגותיו, והיכן הוא טעה בדרך הסלולה בה צעד.

כשהוא מתעורר מהזיותיו, הוא מחליט שלא לחזור לעירו, אלא להמשיך הלאה ולחפש לעצמו דרך חדשה בה הוא יכפר על מעשיו. הוא אמנם מכיר במעלותיה של תורת החסידות החב"דית להרים את האדם לגבהים, אך דוקא משום כך הוא חושש ליפול, באומרו לעצמו: ככל שההר גבוה יותר ותלול יותר, כך ישנה סכנה גדולה יותר בנפילה ממנו.

ר' חיים מגיע בסופו של דבר לכפר של חסידי [[צ'רנוביל]], שם מתכוננים לחגיגת [[הכנסת ספר תורה]]. נפשו הסוערת של חיים מרגיעה את עצמה בלימוד ה[[משניות]] לעילוי נשמת בנו, וחסידי צ'רנוביל השמחים והצוהלים לא מבינים לרוחו של ר' חיים, והוא מתבדל ומתבודד יותר ויותר, ואינו מוצא מרגוע לנפשו.

בשעת שמחת הכנסת ספר התורה, ר' חיים יוצא במחול חסידי נלהב המפליא את כל אנשי הכפר כולל הפריץ שנקלע למקום, ולמחרת, מצליח זקן חסידי צ'רנוביל לשכנע את ר' חיים להיכנס יחד איתו למפגש עם ה[[אדמו"ר]].

ר' חיים המאוכזב מהשמחה הפשטנית של חסידי פולין, ומהאופן הפשטני בו הם מתייחסים לכל דבר וענין, כשאף הערצתם לרבם מתבטאת ברתימת עצמם למושכות העגלה בה נוסע האדמו"ר, נכנס אל האדמו"ר מצ'רנוביל, אך גם האדמו"ר אינו מבין לנפשו, וחיים נס על נפשו לחפש לעצמו מקום אחר.

===חלק ג' – הנופל בצידי הדרכים, מעולם המשכילים===
בחלקו השלישי של הספר, מתוארת נטישתו של חיים את עולם החסידות, והמשך נידודיו לישיבת וולוז'ין, מעוזם של ה'[[מתנגדים]]'. אך תוך כדי הליכתו ונידודיו, על אם הדרך, פוגש בו הפריץ היהודי ה'[[משכיל]]' שמציע לו ללון בביתו{{הערה|1=תוך כדי הנסיעה בעגלה מתפתחת שיחה מעמיקה בין השניים, כאשר הפריץ משווה את עצמו לאדמו"ר מרוז'ין הנוסע אף הוא במרכבות מפוארות, ובתשובה, ר' חיים משווה אותו לחתול הרובץ על אדן החלון, ומחשב שאין כל הבדל בינו לבין האנשים היושבים בתוך הבית, אלא שהם אוכלים את השמנת כשהיא מכוסה, והוא אוכל אותה כשהיא מגולה, והחתול מתייחס בביטול לעיסוקים ה'טפלים' הנוספים שיש לבני האדם.

מאנקדוטה זו ניתן ללמוד, כי אף שחיים עצמו עזב את דרך החסידות, אין זה מפני שמצא בה פגם בפני עצמה, או שהגיע למסקנה שדרכה זו הינה מוטעית מיסודה, אלא מפני שהיה סבור שאינה מתאימה לו, מעצם היותו 'נופל', וכאשר זלזל אי מי בדרכה של החסידות – יצא חיים במלוא מרצו להגן עליה.}}.

בביתו של הפריץ מתקיימת חגיגה, ובשלב מסויים מצטרף גם ר' חיים לחגיגה זו, ומתעלה פעם נוספת מעל עצמו, ויוצא במחול נלהב של 'אין עוד מלבדו' הסוחף אחריו את כל באי האחוזה. אך גם כאן, כמו ב'תהלוכה' בחלקו הראשון של הספר, התלהבותו של ר' חיים פוסקת באחת, והוא חוזר לחדרו להמשך מנוחת הלילה, ובחזיונו הוא נפגש ומשוחח עם [[הבעל שם טוב]]. למחרת עוזב את האחוזה בדרכו לוולוז'ין.

===חלק ד' – סופו של הנופל===
בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם הוא בטוח כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ומשם אין ביכולתו ליפול שוב, כיון שתמיד יוכל להיאחז ביסודותיה האיתנים של ה[[הלכה]] ו[[לימוד התורה]], שלא נותנים לאדם לסטות מדרך המלך הרחבה.

אך גם שם נוכח ר' חיים לדעת על מלחמות פנימיות בין צאצאיו של ר' [[חיים מוולוז'ין]] על הנהגת הישיבה, וקנאותם העיוורת של בחורי הישיבה לשמור על כבוד הישיבה גם במקום שהם עלולים לפגוע בכבוד לומדי התורה.

בסיום תקופת שהותו של ר' חיים בישיבה, מתקיים שיעור עמוק באחת הסוגיות הסבוכות ב[[גמרא]] עם גדול גאוני הדור שהוציא לעז על תלמידי הישיבה, וכעת בא 'לבחון' את התלמידים. התחילת השיעור כובש הגאון את מוחותיהם של התלמידים היושבים פעורי פה ולא מצליחים להשיב מאומה על דבריו, אך בהמשך מתגברים התלמידים להשיב מלחמה, וסותרים את פלפולו של הגאון מתוך קנאות נעורים. הגאון מתבלבל לחלוטין, ולא מצליח להשיב על דברי הבחורים.

בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם.

במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים – הם מציעים לו את המשרה, והוא נענה לבקשתם.

לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן כ[[ראש ישיבה]] בעיר הסמוכה לוולוז'ין, ולוקח תחת חסותו יתום עילוי, מתעוררת מחלוקת בינו לבין ראש הקהל, המחליט לנקום בו, ולחטוף את היתום שאימץ כ[[קנטוניסט]] לצבא הרוסי. הדבר משפיע קשות על ר' חיים{{הערה|הוא טוען שלמעשה חוטפי הילדים מגינים על הקהילות היהודיות מגזירות אחרות, ואלו תומכות בחסידות שבליובאוויטש ובתורה שבוולוז'ין, כך שלמעשה [[גזירת הקנטוניסטים]] השפלה היא הכרחית עבור הרוממות. ואי אפשר לרוממות בלא שתגרור אחריה שפלות.}}, ובסופו של דבר הוא נוטש את הישיבה וחוזר לליובאוויטש.

עם בואה של אשתו ל[[ליובאוויטש]], הוא עוזב את ליובאוויטש באמצע [[חזרה]] על [[מאמר]]{{הערה|כאשר הוא צועק: "מה מקום ל[[אצילות]] למעלה כאשר ישנם [[קנטוניסטים]] למטה?!"}}, מתאחד עם המשפחה מחדש ועושה את הימים הנוראים כבעל תפילה באחת העיירות שעל אם הדרך, ודואג לבואה של כלתו{{הערה|1=אשת בנו, יוסיל'י, שעל פטירתו סופר בסוף חלקו הראשון של הסיפור.}}. הכלה מצליחה להחזיר מחדש את השירה האלוקית של 'אין עוד מלבדו' לחיים, ובכך נשלם המעגל.

==ביקורת==
[[משפיע|משפיעים]] רבים בתוך חסידות חב"ד רואים בקריאת הספר דבר פסול, ואוסרים על מחונכיהם לקרוא בספר{{הערה|הדבר בולט במיוחד לאור העובדה שבכל הספרות החב"דית לענפיה הוטל ווטו של התעלמות מוחלטת מהספר ומתכניו, ולא נמצא כל אזכור לספר זה לא בספרי הסיפורים, ולא בספרות הביביליוגרפית על ההווי החסידי ועל החיים החסידים בתקופת אדמו"ר הצמח צדק.}}.

על אף שהספר מבוסס על רקע היסטורי, המחבר הכניס בספר אמרות וסיפורים רבים שאינם אלא פרי הגותו שלו, וכתבם תחת שמותיהם של אדמו"רי חב"ד.

מלבד זאת, הספר מלא וגדוש בשאלות ובתמיהות מהותיות על דרכי ההנהגה האלוקית, והתנהלותם של גדולי ישראל, ועלול לעורר ספיקות באמונה בלב הקורא.

טענה נוספת המושמעת היא, שהכותב מצייר את הדמויות של החסידים והמתנגדים בספר בצורה השונה מאוד מהתיאורים שהנחילונו רבותינו נשיאינו. כך למשל הוא מתאר את החב"דניק כאדם קר רוח ושכלי שאינו נותן לרגשות להשתלט עליו, לעומת המתנגדים שמתוארים כאנשים חמים וטובי לב, המקפידים באופן מיוחד במצוות מעשיות.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=115 קטעי סקירה על הספר] - [[שטורעם נט]]
*זהבה פישר, '''[http://musaf-shabbat.com/2011/01/11/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%96%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8/ גילוי עצמי בעולם החיצוני]''', מאמר פילוסופיה על התכנים המופיעים בספר, מתוך העיתון מוסף שבת של עיתון 'מקור ראשון'

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: ספרי סיפורים]]
[[קטגוריה: ספרי פישל שניאורסון]]

אליהו כי טוב

2014-02-17T12:21:21Z

173.3.199.145:

הרב '''אברהם אליהו כי טוב''' (שם נעורים: '''מוקוטובסקי'''. [[תרע"ב]]- [[תשל"ו]], 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי הפלג הקיצוני בפועלי אגודת ישראל ("פאג"י"), עורך בטאון "הקול", איש [[חינוך]] וסופר מוכשר.

==תולדות חייו==
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, שהיו חסידי פשיסחא. בשנות ילדותו עברו הוריו להתגורר בעיירה אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה.

בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה בפולין רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ונישא לאחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.

תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.

בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרישמי.

בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.

על אף שהסיבה הרישמית לפרישתם שלו ושל חבריו מאגודת ישראל הייתה בשל זיקתם לציונות, בשנת תשי"א החליט להצטרף לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת, אך בעקבות הכשלון בבחירות ועקירתם מישראל של חבריו להנהגת התנועה [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], התאכזב מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.

נפטר במוצאי שבת ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.

==קשריו עם הרבי==
בשנת תשי"ג ביקר אצל הרבי במסגרת מסעו לארצות הברית, והיה אצל הרבי ב[[יחידות]]{{הערה|במכתב להנהלת תומכי תמימים לוד כותב הרבי שבשעת היחידות נכחו גם אנשי הנהלת פאג"י, הרב אברהם טרגר ומר חיים שטרן, ומגדיר את הביקור: "ביקרו אצלי באופן ידידותי". המכתב המלא נדפס בספר '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 164.}} במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל, והרבי הרגיע אותו שהצעירים שאינם שומרי תורה ומצוות עוד יתהפכו ויחזרו בתשובה, כשבכך רומז לו הרבי על החזון שלו להקים מערך של שלוחים שיפעלו לקרב את הצעירים ליהדות{{הערה|'הרבי' עמוד 307 ואילך.}}.

הרב [[צבי גרינוולד]] העיד ששמע ממנו שבאותה יחידות אמר לו הרבי: "לוּ היו לי כמה עשרות צעירים, שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר', הייתי כבר מחולל שם מהפכה"{{הערה|1=[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1089&ArticleID=4364 מלחמת תנופה]''', [[שבועון התקשרות]] 692.}}.

אגדה חסידית מספרת שמסעו באמריקה היה על מנת לארגן כנס של גדולי ישראל נגד ממשלתו ודרך התנהגותו של בן גוריון. כאשר הגיע לאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, אמר לו בחיוך: "אברמ'ל, אתה כבר רוצה לארגן מלחמת עולם שלישית?", וכאשר נכנס אל הרבי והציע את רעיונו, אמר לו הרבי: "ר' אברהם, אתה רוצה להביא כבר את המשיח?...".

כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן . . שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.

מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ב[[יחידות]] של הרב [[טוביה בלוי]] בחודש תשרי [[תשכ"ג]], ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (היחידות נדפסה בקובץ [[מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תיד).}}.

יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}, ואמר לו ב[[יחידות]]: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"{{הערה|הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תשנ"א.}}.

בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ההתוועדות של י"ט כסלו שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}.

==ספריו==
*'''חסידים ואנשי מעשה''' - [[סיפורי חסידים]] (שתי כרכים{{הערה|חלקי הספר פורסמו בהמשכים תחת כותרים שונים והם כוללים את הקונטרסים: '''במעונות אריות''' ([[תשט"ו]]), '''כחודו של מחט''' ([[תשט"ו]]), '''בחסד עליון''' ([[תשט"ז]]), '''הפותח שער''' ([[תשט"ז]]), '''כתר מלכות''' ([[תשכ"ו]]).}}) תשט"ו-תשכ"ו.
*'''[http://hebrewbooks.org/33466 איש וביתו]''' - הנהגות הבית היהודי והלכות טהרה, [[תשי"ז]].
*'''ספר הפרשיות''' - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים{{הערה|יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.}}).
*'''ספר התודעה''' - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ו[[מנהג|מנהגים]], [[תשי"ח]]{{הערה|1='''[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1899148&forum_id=771 כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר]''', פרקים שהושמטו מספר התודעה.}}.
*'''כפתור ופרח''' - אמרות חז"ל מבוארות, [[תש"כ]].
*'''הגדה של פסח''' - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים, [[תשכ"א]].
*'''ילקוט טוב''' - אסופת אמרות פתגמים וביאורים מאת גדולי ישראל לאורך הדורות, [[תשכ"א]].
*'''הבו גודל''' - בעיות החינוך בדורנו, [[תשל"ב]].
*'''ששה פרקים לבן דורנו''' - [[תשל"ה]].

==משפחתו==
*חתנו, חנוך בן ארזה, מו"ל.
*בנו, עודד כי טוב.
*בנו, [[שלום צבי כי טוב]], חסיד חב"ד.
*ביתו, הציירת רחל קיציס.

==לקריאה נוספת==
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תשנ"א
*זאב קיציס, '''[http://musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כי טוב, אליהו}}
[[קטגוריה:עיתונאים]]
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:עסקנים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

ברית יוסף יצחק

2014-02-17T12:20:01Z

173.3.199.145: יישר כח על עדכון הערך. הסרתי את הפרסומת.

[[תמונה:סמל ברית.jpg|left|thumb|250px|סמל הארגון]]
ארגון '''ברית יוסף יצחק''' הינו ארגון המבצע בהתנדבות בריתות מילה לתינוקות, ילדים ומבוגרים לכל יהודי ובכל מקום בעולם בחינם.

הארגון פועל למעלה מ-25 שנה ועד כה ביצע למעלה מ-60,000 בריתות מילה בישראל וברחבי העולם בלמעלה מ 500 מקומות שונים.

הארגון הוקם ומנוהל על ידי הרב ירון עמית וצוות הארגון בכדי לענות על הצורך הגדול עבור אותם יהודים ועולים חדשים ב[[ארץ ישראל]] וברחבי העולם שלא עברו ברית מילה.

לארגון מוהלים מומחים ורופאים- מוהלים מומחים בכל רחבי העולם אשר מבצעים בריתות מילה לפי ההלכה היהודית.

ב"ה לאור התרחבות הארגון הן בארץ הקודש והן בכל היבשות בעולם. ולאחר שהארגון עבר כבר את 60.000 בריתות מילה למבוגרים ילדים ותינוקות, מגיל 8 ימים עד גיל 93 שנה. שכולם בוצעו ללא תשלום.

לאחרונה הארגון פתח סניף נוסף בחדרי הניתוח הרשמיים המפוארים והמשוכללים במרכז הרפואי הכירוגי בירושלים
במרכז הרפואי שהי'ה פעם [[בית רפואה]] משגב לדך. כאשר הבריתות שם מבוצעות בשיתוף הרבנות הראשית לישראל.

פרט לברית מילה השרות שהיהודים מקבלים הוא הסעה בחינם, תשמישי קדושה כגון פמוטים לשבת לאמהות של הילדים הנימולים או לנשות הנימולים, סידור וחומש עם תרגום לרוסית, הגדות ל[[פסח]], חנוכיות ונרות ל[[חנוכה]], [[מבצע ד' מינים]] ב[[סוכות]], פדיון הבן לבכורים ו[[בר מצוה]] והנחת [[תפילין]] לכל נימול מעל גיל 13 וכמובן סעודת מצוה - סעודת ברית מכובדת.

כמו כן הארגון הרחיב את פעילותו בבריתות מילה לתינוקות בחינם לכל דורש בכל רחבי הארץ, בכל עיר וישוב, בכל זמן כולל בכל החגים כולל [[יום כיפור]].

הארגון מאפשר למעוניינים לזכות במצוות הסנדקאות לרכוש את הזכות באמצעות עזרה כספית לפעילות הארגון.

== ציוני דרך ==
* בחודש [[שבט]] [[תשע"ד]] חגג הארגון 60,000 בריתות ברחבי העולם.{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%97%D7%92%D7%92_60000_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_80443.html באתר col]}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://brit-mila.net אתר הבית של ארגון 'ברית יוסף יצחק']
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79860 הארגון חוגג 25 שנות פעילות] {{אינפו}} טו שבט התשע"ד (16.01.2014)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]

שיחת תבנית:גלריה ספרי מנחם זיגלבוים

2014-02-17T12:18:37Z

173.3.199.145:

לא הבנתי למה מחקת את זה מהתבנית. בגלל שזה לא מופיע בערך? - אז תוסיף את זה בערך. אלו ספרים שנכתבו על ידו. ראה '''[http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?field=AUTHOR&search=%E6%E9%E2%EC%E1%E5%E9%ED+%EE%F0%E7%ED&mode=browse&catalog=hcatalog&frame=content&search_mode=simple&do_submit=%E7%F4%F9 בקישור הזה]''' את הרשימה המלאה (יחסית... לצערי לא לכל החב"דניקים ברור שצריך להביא לספריה של הרבי כל ספר שיוצא...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 12:18, 17 בפברואר 2014 (UTC)

שיחת תבנית:גלריה ספרי מנחם זיגלבוים

2014-02-17T12:18:22Z

173.3.199.145: לדעתי צריך להחזיר את התמונות שנמחקו

לא הבנתי למה מחקת את זה מהתבנית. בגלל שזה לא מופיע בערך? - אז תוסיף את זה בערך. אלו ספרים שנכתבו על ידו. ראה [http://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?field=AUTHOR&search=%E6%E9%E2%EC%E1%E5%E9%ED+%EE%F0%E7%ED&mode=browse&catalog=hcatalog&frame=content&search_mode=simple&do_submit=%E7%F4%F9 בקישור הזה] את הרשימה המלאה (יחסית... לצערי לא לכל החב"דניקים ברור שצריך להביא לספריה של הרבי כל ספר שיוצא...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 12:18, 17 בפברואר 2014 (UTC)

אופנועי הגאולה

2014-02-17T12:14:57Z

173.3.199.145: /* קישורים חיצוניים */ כפילות. זה בדיוק אותו קישור שורה מעל!

[[קובץ:אופנועי הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''אופנועי הגאולה''' הוא מיזם חדשני להפצת '''[[בשורת הגאולה]]''' ביוזמתו של ר' מאיר צמח, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[שכונה|שכונת]] עין התכלת ב[[נתניה]].

מטרת המיזם להקל על ניידות שלוחי חב"ד במסגרת פעילות ה"[[מבצעים]]" תוך פרסום בשורת הגאולה באמצעות אופנועים מעוצבים המושכים את העין.

המיזם הוקם ב[[תשע"ד]] ופרץ דרך חדשה בהפצת בשורת הגאולה.

== עיצוב האופנוע ==
[[קובץ:אופנוע הגאולה 2.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
האופנוע מתוכנן ומעוצב בצורה שתספק את כל הצרכים של ה[[שליח]] המתעסק ב[[מבצעים]]. האופנוע מאובזר במערכת הגברה למוזיקה חסידית, מטען קטן עבור [[תפילין]] ודברים נלווים וקופסא למגבעת.

האופנוע צבוע כולו בצבע הצהוב, הצבע המזוהה ביותר עם "משיח". את הסלוגן המלווה את האופנועים "סע אחרי לגאולה" נתן הרב [[יוסי גינזבורג]], ראש [[ישיבת חב"ד רמת אביב]].

האופנועים יובאו לארץ על ידי רזיאל לייזרוביץ, מנהל מרכז מכירות הרכב 4 גלגלים ב[[נתניה]].

== ערב ההשקה ==
ב[[ב' באדר א']] [[תשע"ד]] נערך ערב השקה ל-11 אופנועים הראשונים, במרכז המכירות שייבא את האופנועים. קודם לאירוע הוסבה החנות לאולם אירועים,

גולת הכותרת של ערב ההשקה היה הקרנת הקליפ על פעילות האופנועים בהפקת חברת המדיה החב"דית "[[עולם ומלואו]]".

באירוע השתתפו האמנים [[שולי רנד]] ו[[אבי פיאמנטה]].

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3746 כך זה נראה: אופנועי הגאולה בפעולה]''' קליפ בהפקת חברת המדיה {{קישור אם קיים|עולם ומלואו}} באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80126 גלריית תמונות ודיווח על ערב ההשקה] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80027 הצצה לצילומי הקליפ לאופנועי הגאולה] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

שיחה:מנטון

2014-02-17T12:13:46Z

173.3.199.145:

ערך מצויין! לדעתי כדאי להעביר לשם יותר 'ישראלי', כלומר - איך שכותבים את שמה של העיירה בעברית תיקנית, "מנטון", ולהוסיף בגוף הערך בסוגריים את הכתיב של העיירה באנגלית, כדי שלאנשים יהיה יותר קל לאיית את זה בצורה נכונה (לדוגמא, אני עד לפני חמש דקות הייתי בטוח שקוראים לעיירה men'''a'''ton...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 04:34, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::כדאי מאוד להוסיף תמונה של פעילות יהודית חב"דית במקום. זה הרי עיקר הערך! [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 12:13, 17 בפברואר 2014 (UTC)

שיחה:מנחם זיגלבוים

2014-02-17T12:13:20Z

173.3.199.145:

==להוסיף לערך==
*מפרסם טור אימון אישי קבוע בכיכר השבת ובחב"ד אינפו.
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA_80157.html נבחר בכ"ח טבת ע"ד כפרזנטור (מייצג) של קופת החולים כללית למגזר החרדי]].
01:26, 1 בינואר 2014 (UTC)
::רק אני לא ראיתי את ההשחתות? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 12:13, 17 בפברואר 2014 (UTC)

אליהו כי טוב

2014-02-17T02:49:18Z

173.3.199.145: /* קשריו עם הרבי */ תקלדה

הרב '''אברהם אליהו כי טוב''' (שם נעורים: '''מוקוטובסקי'''. [[תרע"ב]]- [[תשל"ו]], 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי הפלג הקיצוני בפועלי אגודת ישראל ("פאג"י"), עורך בטאון "הקול", איש [[חינוך]] וסופר מוכשר.

==תולדות חייו==
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, שהיו חסידי פשיסחא. בשנות ילדותו עברו הוריו להתגורר בעיירה אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה.

בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה בפולין רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ונישא לאחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.

תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.

בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרישמי.

בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.

על אף שהסיבה הרישמית לפרישתם שלו ושל חבריו מאגודת ישראל הייתה בשל זיקתם לציונות, בשנת תשי"א החליט להצטרף לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת, אך בעקבות הכשלון בבחירות ועקירתם מישראל של חבריו להנהגת התנועה [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], התאכזב מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.

נפטר במוצאי שבת ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.

==קשריו עם הרבי==
בשנת תשי"ג ביקר אצל הרבי במסגרת מסעו לארצות הברית, והיה אצל הרבי ב[[יחידות]]{{הערה|במכתב להנהלת תומכי תמימים לוד כותב הרבי שבשעת היחידות נכחו גם אנשי הנהלת פאג"י, הרב אברהם טרגר ומר חיים שטרן, ומגדיר את הביקור: "ביקרו אצלי באופן ידידותי". המכתב המלא נדפס בספר '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 164.}} במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל, והרבי הרגיע אותו שהצעירים שאינם שומרי תורה ומצוות עוד יתהפכו ויחזרו בתשובה, כשבכך רומז לו הרבי על החזון שלו להקים מערך של שלוחים שיפעלו לקרב את הצעירים ליהדות{{הערה|'הרבי' עמוד 307 ואילך.}}.

הרב [[צבי גרינוולד]] העיד ששמע ממנו שבאותה יחידות אמר לו הרבי: "לוּ היו לי כמה עשרות צעירים, שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר', הייתי כבר מחולל שם מהפכה"{{הערה|1=[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1089&ArticleID=4364 מלחמת תנופה]''', [[שבועון התקשרות]] 692.}}.

אגדה חסידית מספרת שמסעו באמריקה היה על מנת לארגן כנס של גדולי ישראל נגד ממשלתו ודרך התנהגותו של בן גוריון. כאשר הגיע לאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, אמר לו בחיוך: "אברמ'ל, אתה כבר רוצה לארגן מלחמת עולם שלישית?", וכאשר נכנס אל הרבי והציע את רעיונו, אמר לו הרבי: "ר' אברהם, אתה רוצה להביא כבר את המשיח?...".

כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן . . שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.

מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ב[[יחידות]] של הרב [[טוביה בלוי]] בחודש תשרי [[תשכ"ג]], ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (היחידות נדפסה בקובץ [[מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תיד).}}.

יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}, ואמר לו ב[[יחידות]]: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"{{הערה|הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תשנ"א.}}.

בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ההתוועדות של י"ט כסלו שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}.

==ספריו==
*'''חסידים ואנשי מעשה''' - [[סיפורי חסידים]] (שתי כרכים{{הערה|חלקי הספר פורסמו בהמשכים תחת כותרים שונים והם כוללים את הקונטרסים: '''במעונות אריות''' ([[תשט"ו]]), '''כחודו של מחט''' ([[תשט"ו]]), '''בחסד עליון''' ([[תשט"ז]]), '''הפותח שער''' ([[תשט"ז]]), '''כתר מלכות''' ([[תשכ"ו]]).}}) תשט"ו-תשכ"ו.
*'''[http://hebrewbooks.org/33466 איש וביתו]''' - הנהגות הבית היהודי והלכות טהרה, [[תשי"ז]].
*'''ספר הפרשיות''' - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים{{הערה|יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.}}).
*'''ספר התודעה''' - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ו[[מנהג|מנהגים]], [[תשי"ח]]{{הערה|1='''[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1899148&forum_id=771 כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר]''', פרקים שהושמטו מספר התודעה.}}.
*'''כפתור ופרח''' - אמרות חז"ל מבוארות, [[תש"כ]].
*'''הגדה של פסח''' - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים, [[תשכ"א]].
*'''ילקוט טוב''' - אסופת אמרות פתגמים וביאורים מאת גדולי ישראל לאורך הדורות, [[תשכ"א]].
*'''הבו גודל''' - בעיות החינוך בדורנו, [[תשל"ב]].
*'''ששה פרקים לבן דורנו''' - [[תשל"ה]].

==משפחתו==
*חתנו, חנוך בן ארזה, מו"ל.
*בנו, עודד כי טוב.
*בנו, [[שלום צבי כי טוב]], חסיד חב"ד.
*ביתו, הציירת רחל קיציס.

==לקריאה נוספת==
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תשנ"א
*זאב קיציס, '''[musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כי טוב, אליהו}}
[[קטגוריה:עיתונאים]]
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:עסקנים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

אליהו כי טוב

2014-02-17T02:47:15Z

173.3.199.145: /* קשריו עם הרבי */ הרחבה

הרב '''אברהם אליהו כי טוב''' (שם נעורים: '''מוקוטובסקי'''. [[תרע"ב]]- [[תשל"ו]], 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי הפלג הקיצוני בפועלי אגודת ישראל ("פאג"י"), עורך בטאון "הקול", איש [[חינוך]] וסופר מוכשר.

==תולדות חייו==
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, שהיו חסידי פשיסחא. בשנות ילדותו עברו הוריו להתגורר בעיירה אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה.

בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה בפולין רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ונישא לאחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.

תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.

בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרישמי.

בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.

על אף שהסיבה הרישמית לפרישתם שלו ושל חבריו מאגודת ישראל הייתה בשל זיקתם לציונות, בשנת תשי"א החליט להצטרף לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת, אך בעקבות הכשלון בבחירות ועקירתם מישראל של חבריו להנהגת התנועה [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], התאכזב מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.

נפטר במוצאי שבת ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.

==קשריו עם הרבי==
בשנת תשי"ג ביקר אצל הרבי במסגרת מסעו לארצות הברית, והיה אצל הרבי ב[[יחידות]]{{הערה|במכתב להנהלת תומכי תמימים לוד כותב הרבי שבשעת היחידות נכחו גם אנשי הנהלת פאג"י, הרב אברהם טרגר ומר חיים שטרן, ומגדיר את הביקור: "ביקרו אצלי באופן ידידותי". המכתב המלא נדפס בספר '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 164.}} במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל, והרבי הרגיע אותו שהצעירים שאינם שומרי תורה ומצוות עוד יתהפכו ויחזרו בתשובה, כשבכך רומז לו הרבי על החזון שלו להקים מערך של שלוחים שיפעלו לקרב את הצעירים ליהדות{{הערה|'הרבי' עמוד 307 ואילך.}}.

הרב [[צבי גרינוולד]] העיד ששמע ממנו שבאותה יחידות אמר לו הרבי: "לוּ היו לי כמה עשרות צעירים, שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר', הייתי כבר מחולל שם מהפכה"{{הערה|1=[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1089&ArticleID=4364 מלחמת תנופה]''', [[שבועון התקשרות]] 692.}}.

אגדה חסידית מספרת שמסעו באמריקה היה על מנת לארגן כנס של גדולי ישראל נגד ממשלתו ודרך התנהגותו של בן גוריון. כאשר הגיע לאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, אמר לו בחיוך: "אברמ'ל, אתה כבר רוצה לארגן מלחמת עולם שלישית?", וכאשר נכנס אל הרבי והציע את רעיונו, אמר לו הרבי: "ר' אברהם, אתה רוצה להביא כבר את המשיח?...".

כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן . . שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים הצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.

מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ב[[יחידות]] של הרב [[טוביה בלוי]] בחודש תשרי [[תשכ"ג]], ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (היחידות נדפסה בקובץ [[מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תיד).}}.

יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}, ואמר לו ב[[יחידות]]: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"{{הערה|הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תשנ"א.}}.

בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ההתוועדות של י"ט כסלו שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}.

==ספריו==
*'''חסידים ואנשי מעשה''' - [[סיפורי חסידים]] (שתי כרכים{{הערה|חלקי הספר פורסמו בהמשכים תחת כותרים שונים והם כוללים את הקונטרסים: '''במעונות אריות''' ([[תשט"ו]]), '''כחודו של מחט''' ([[תשט"ו]]), '''בחסד עליון''' ([[תשט"ז]]), '''הפותח שער''' ([[תשט"ז]]), '''כתר מלכות''' ([[תשכ"ו]]).}}) תשט"ו-תשכ"ו.
*'''[http://hebrewbooks.org/33466 איש וביתו]''' - הנהגות הבית היהודי והלכות טהרה, [[תשי"ז]].
*'''ספר הפרשיות''' - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים{{הערה|יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.}}).
*'''ספר התודעה''' - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ו[[מנהג|מנהגים]], [[תשי"ח]]{{הערה|1='''[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1899148&forum_id=771 כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר]''', פרקים שהושמטו מספר התודעה.}}.
*'''כפתור ופרח''' - אמרות חז"ל מבוארות, [[תש"כ]].
*'''הגדה של פסח''' - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים, [[תשכ"א]].
*'''ילקוט טוב''' - אסופת אמרות פתגמים וביאורים מאת גדולי ישראל לאורך הדורות, [[תשכ"א]].
*'''הבו גודל''' - בעיות החינוך בדורנו, [[תשל"ב]].
*'''ששה פרקים לבן דורנו''' - [[תשל"ה]].

==משפחתו==
*חתנו, חנוך בן ארזה, מו"ל.
*בנו, עודד כי טוב.
*בנו, [[שלום צבי כי טוב]], חסיד חב"ד.
*ביתו, הציירת רחל קיציס.

==לקריאה נוספת==
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תשנ"א
*זאב קיציס, '''[musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כי טוב, אליהו}}
[[קטגוריה:עיתונאים]]
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:עסקנים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

אליהו כי טוב

2014-02-17T00:11:55Z

173.3.199.145: /* תולדות חייו */

הרב '''אברהם אליהו כי טוב''' (שם נעורים: '''מוקוטובסקי'''. [[תרע"ב]]- [[תשל"ו]], 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי הפלג הקיצוני בפועלי אגודת ישראל ("פאג"י"), עורך בטאון "הקול", איש [[חינוך]] וסופר מוכשר.

==תולדות חייו==
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, שהיו חסידי פשיסחא. בשנות ילדותו עברו הוריו להתגורר בעיירה אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה.

בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה בפולין רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ונישא לאחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.

תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.

בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרישמי.

בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.

על אף שהסיבה הרישמית לפרישתם שלו ושל חבריו מאגודת ישראל הייתה בשל זיקתם לציונות, בשנת תשי"א החליט להצטרף לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת, אך בעקבות הכשלון בבחירות ועקירתם מישראל של חבריו להנהגת התנועה [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], התאכזב מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.

נפטר במוצאי שבת ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.

==קשריו עם הרבי==
בשנת תשי"ג ביקר אצל הרבי במסגרת מסעו לארצות הברית, והיה אצל הרבי ב[[יחידות]] במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל, והרבי הרגיע אותו שהצעירים שאינם שומרי תורה ומצוות עוד יתהפכו ויחזרו בתשובה, כשבכך רומז לו הרבי על החזון שלו להקים מערך של שלוחים שיפעלו לקרב את הצעירים ליהדות{{הערה|'הרבי' עמוד 307 ואילך.}}.

הרב [[צבי גרינוולד]] העיד ששמע ממנו שבאותה יחידות אמר לו הרבי: "לוּ היו לי כמה עשרות צעירים, שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר', הייתי כבר מחולל שם מהפכה"{{הערה|1=[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1089&ArticleID=4364 מלחמת תנופה]''', [[שבועון התקשרות]] 692.}}.

אגדה חסידית מספרת שמסעו באמריקה היה על מנת לארגן כנס של גדולי ישראל נגד ממשלתו ודרך התנהגותו של בן גוריון. כאשר הגיע לאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, אמר לו בחיוך: "אברמ'ל, אתה כבר רוצה לארגן מלחמת עולם שלישית?", וכאשר נכנס אל הרבי והציע את רעיונו, אמר לו הרבי: "ר' אברהם, אתה רוצה להביא כבר את המשיח?...".

כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן . . שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים הצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.

מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל".}}.

יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}.

בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ההתוועדות של י"ט כסלו שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}.

==ספריו==
*'''חסידים ואנשי מעשה''' - [[סיפורי חסידים]] (שתי כרכים{{הערה|חלקי הספר פורסמו בהמשכים תחת כותרים שונים והם כוללים את הקונטרסים: '''במעונות אריות''' ([[תשט"ו]]), '''כחודו של מחט''' ([[תשט"ו]]), '''בחסד עליון''' ([[תשט"ז]]), '''הפותח שער''' ([[תשט"ז]]), '''כתר מלכות''' ([[תשכ"ו]]).}}) תשט"ו-תשכ"ו.
*'''[http://hebrewbooks.org/33466 איש וביתו]''' - הנהגות הבית היהודי והלכות טהרה, [[תשי"ז]].
*'''ספר הפרשיות''' - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים{{הערה|יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.}}).
*'''ספר התודעה''' - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ו[[מנהג|מנהגים]], [[תשי"ח]]{{הערה|1='''[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1899148&forum_id=771 כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר]''', פרקים שהושמטו מספר התודעה.}}.
*'''כפתור ופרח''' - אמרות חז"ל מבוארות, [[תש"כ]].
*'''הגדה של פסח''' - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים, [[תשכ"א]].
*'''ילקוט טוב''' - אסופת אמרות פתגמים וביאורים מאת גדולי ישראל לאורך הדורות, [[תשכ"א]].
*'''הבו גודל''' - בעיות החינוך בדורנו, [[תשל"ב]].
*'''ששה פרקים לבן דורנו''' - [[תשל"ה]].

==משפחתו==
*חתנו, חנוך בן ארזה, מו"ל.
*בנו, עודד כי טוב.
*בנו, [[שלום צבי כי טוב]], חסיד חב"ד.
*ביתו, הציירת רחל קיציס.

==לקריאה נוספת==
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תשנ"א
*זאב קיציס, '''[musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כי טוב, אליהו}}
[[קטגוריה:עיתונאים]]
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:עסקנים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

מקדש מלך (לאופר)

2014-02-16T23:46:29Z

173.3.199.145: /* הוצאתו לאור */

::{{פירוש נוסף|נוכחי=סדרת ספרים המלקטת מענות ומכתבים מהרבי|אחר=חוברת ביאורים ברמב"ם|ראו=[[מקדש מלך (ביאורים ברמב"ם)]]}}

סדרת הספרים ''''מקדש מלך'''' היא אסופה מרכזית ל[[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]], שנאמרו ונכתבו על ידי [[הרבי]].

הספר הראשון בסדרה יצא לאור בחודש כסלו תשנ"ז, לזכר נשמת מרת [[רבקה דונין]], אשת ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]], ורוב החומר שהתפרסם בספר זה התקבל מהארכיון הפרטי של משפחת דונין.

סדרת ספרים זו, הייתה סדרת הספרים הראשונה בה התפרסמו באופן מסודר מענות אישיים בכתב יד שנכתבו על ידי הרבי, והיוותה פריצת דרך משמעותית בפרסום דברים מסוג זה.

רובם המחולט של הדברים שנלקטו בספר פורסמו לציבור בפעם הראשונה.

לאחר הוצאתו לאור של הספר, התפשט פרסומם של [[כתבי יד]] ב[[תשורה|תשורות]] משמחות משפחתיות, ובמקומות שונים נוספים.

ריכוז החומר שהתפרסם בספר, עריכתו והוצאתו לאור, נעשו על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[שליח]] הרבי ב[[אשדוד]], בסיוע הרב [[שמעון וייצהנדלר]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].

==מדורי הספר==
*'''[[אגרות קודש|אגרות]] ו[[גוף כתב יד קודש|מענות]]''' - מכתבים ומענות בגוף כתב יד קודש שנכתבו על ידי [[הרבי]], מחולקים לפי נושאים.
*'''[[שיחות|שיחות קודש]]''' - שיחות שנאמרו בעיתויים מיוחדים, בתוספת מראי מקומות והערות להשלמת הרקע לאמירת השיחה.
*'''[[יחידות|יחידויות]]''' - קטעי רשימות מדברים שנאמרו על ידי הרבי ביחידות לאנשים פרטים, כפי שנכתבו ממקור ראשון.
*'''מעשה רב''' - סיפורים על הרבי ועובדות מהנהגתו היום יומית, שנלקטו מפי השמועה.
*'''חקר ועיון''' - מאמרים עיוניים בתורתו ובמשנתו של הרבי.
*'''גנוזות''' - מסמכים היסטוריים הקשורים עם פעולותיו של הרבי בכל רחבי העולם.

==הוצאתו לאור==
הספרים יצאו לאור על ידי '[[אש"ל (בית הוצאה לאור)|ספריית אש"ל]]' ב[[כפר חב"ד]].
*כרך א' - ר"ח כסלו תשנ"ז (244 עמודים).
*כרך ב' - ר"ח כסלו תשנ"ז (266 עמודים).
*כרך ג' - יו"ד שבט תש"ס (294 עמודים).
*כרך ד' - ט"ו שבט תש"ס (282 עמודים).

[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]

אליהו כי טוב

2014-02-16T23:44:10Z

173.3.199.145: /* קשריו עם הרבי */

הרב '''אברהם אליהו כי טוב''' (שם נעורים: '''מוקוטובסקי'''. [[תרע"ב]]- [[תשל"ו]], 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי הפלג הקיצוני בפועלי אגודת ישראל ("פאג"י"), עורך בטאון "הקול", איש [[חינוך]] וסופר מוכשר.

==תולדות חייו==
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, שהיו חסידי פשיסחא. בשנות ילדותו עברו הוריו להתגורר בעיירה אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה.

בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה בפולין רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ונישא לאחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.

תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.

בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרישמי.

בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.

על אף שהסיבה הרישמית לפרישתם שלו ושל חבריו מאגודת ישראל הייתה בשל זיקתם לציונות, בשנת תשי"א החליט להצטרף לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת, אך בעקבות הכשלון בבחירות ועקירתם מישראל של חבריו להנהגת התנועה [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], התאכזב מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.

נפטר במוצאי שבת ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]], ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.

==קשריו עם הרבי==
בשנת תשי"ג ביקר אצל הרבי במסגרת מסעו לארצות הברית, והיה אצל הרבי ב[[יחידות]] במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל, והרבי הרגיע אותו שהצעירים שאינם שומרי תורה ומצוות עוד יתהפכו ויחזרו בתשובה, כשבכך רומז לו הרבי על החזון שלו להקים מערך של שלוחים שיפעלו לקרב את הצעירים ליהדות{{הערה|'הרבי' עמוד 307 ואילך.}}.

הרב [[צבי גרינוולד]] העיד ששמע ממנו שבאותה יחידות אמר לו הרבי: "לוּ היו לי כמה עשרות צעירים, שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר', הייתי כבר מחולל שם מהפכה"{{הערה|1=[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1089&ArticleID=4364 מלחמת תנופה]''', [[שבועון התקשרות]] 692.}}.

אגדה חסידית מספרת שמסעו באמריקה היה על מנת לארגן כנס של גדולי ישראל נגד ממשלתו ודרך התנהגותו של בן גוריון. כאשר הגיע לאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, אמר לו בחיוך: "אברמ'ל, אתה כבר רוצה לארגן מלחמת עולם שלישית?", וכאשר נכנס אל הרבי והציע את רעיונו, אמר לו הרבי: "ר' אברהם, אתה רוצה להביא כבר את המשיח?...".

כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן . . שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים הצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.

מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל".}}.

יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}.

בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ההתוועדות של י"ט כסלו שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}.

==ספריו==
*'''חסידים ואנשי מעשה''' - [[סיפורי חסידים]] (שתי כרכים{{הערה|חלקי הספר פורסמו בהמשכים תחת כותרים שונים והם כוללים את הקונטרסים: '''במעונות אריות''' ([[תשט"ו]]), '''כחודו של מחט''' ([[תשט"ו]]), '''בחסד עליון''' ([[תשט"ז]]), '''הפותח שער''' ([[תשט"ז]]), '''כתר מלכות''' ([[תשכ"ו]]).}}) תשט"ו-תשכ"ו.
*'''[http://hebrewbooks.org/33466 איש וביתו]''' - הנהגות הבית היהודי והלכות טהרה, [[תשי"ז]].
*'''ספר הפרשיות''' - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים{{הערה|יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.}}).
*'''ספר התודעה''' - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ו[[מנהג|מנהגים]], [[תשי"ח]]{{הערה|1='''[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1899148&forum_id=771 כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר]''', פרקים שהושמטו מספר התודעה.}}.
*'''כפתור ופרח''' - אמרות חז"ל מבוארות, [[תש"כ]].
*'''הגדה של פסח''' - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים, [[תשכ"א]].
*'''ילקוט טוב''' - אסופת אמרות פתגמים וביאורים מאת גדולי ישראל לאורך הדורות, [[תשכ"א]].
*'''הבו גודל''' - בעיות החינוך בדורנו, [[תשל"ב]].
*'''ששה פרקים לבן דורנו''' - [[תשל"ה]].

==משפחתו==
*חתנו, חנוך בן ארזה, מו"ל.
*בנו, עודד כי טוב.
*בנו, [[שלום צבי כי טוב]], חסיד חב"ד.
*ביתו, הציירת רחל קיציס.

==לקריאה נוספת==
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תשנ"א
*זאב קיציס, '''[musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כי טוב, אליהו}}
[[קטגוריה:עיתונאים]]
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:עסקנים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

אליהו כי טוב

2014-02-16T23:37:34Z

173.3.199.145: /* ספריו */

הרב '''אברהם אליהו כי טוב''' (שם נעורים: '''מוקוטובסקי'''. [[תרע"ב]]- [[תשל"ו]], 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי הפלג הקיצוני בפועלי אגודת ישראל ("פאג"י"), עורך בטאון "הקול", איש [[חינוך]] וסופר מוכשר.

==תולדות חייו==
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, שהיו חסידי פשיסחא. בשנות ילדותו עברו הוריו להתגורר בעיירה אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה.

בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה בפולין רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ונישא לאחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.

תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.

בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרישמי.

בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.

על אף שהסיבה הרישמית לפרישתם שלו ושל חבריו מאגודת ישראל הייתה בשל זיקתם לציונות, בשנת תשי"א החליט להצטרף לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת, אך בעקבות הכשלון בבחירות ועקירתם מישראל של חבריו להנהגת התנועה [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], התאכזב מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.

נפטר במוצאי שבת ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]], ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.

==קשריו עם הרבי==
בשנת תשי"ג ביקר אצל הרבי במסגרת מסעו לארצות הברית, והיה אצל הרבי ב[[יחידות]] במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל, והרבי הרגיע אותו שהצעירים שאינם שומרי תורה ומצוות עוד יתהפכו ויחזרו בתשובה, כשבכך רומז לו הרבי על החזון שלו להקים מערך של שלוחים שיפעלו לקרב את הצעירים ליהדות{{הערה|'הרבי' עמוד 307 ואילך.}}.

הרב [[צבי גרינוולד]] העיד ששמע ממנו שבאותה יחידות אמר לו הרבי: "לוּ היו לי כמה עשרות צעירים, שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר', הייתי כבר מחולל שם מהפכה"{{הערה|1=[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1089&ArticleID=4364 מלחמת תנופה]''', [[שבועון התקשרות]] 692.}}.

אגדה חסידית מספרת שמסעו באמריקה היה על מנת לארגן כנס של גדולי ישראל נגד ממשלתו ודרך התנהגותו של בן גוריון. כאשר הגיע לאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, אמר לו בחיוך: "אברמ'ל, אתה כבר רוצה לארגן מלחמת עולם שלישית?", וכאשר נכנס אל הרבי והציע את רעיונו, אמר לו הרבי: "ר' אברהם, אתה רוצה להביא כבר את המשיח?...".

כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן . . שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים הצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.

מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}.

יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}.

בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ההתוועדות של י"ט כסלו שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}.

==ספריו==
*'''חסידים ואנשי מעשה''' - [[סיפורי חסידים]] (שתי כרכים{{הערה|חלקי הספר פורסמו בהמשכים תחת כותרים שונים והם כוללים את הקונטרסים: '''במעונות אריות''' ([[תשט"ו]]), '''כחודו של מחט''' ([[תשט"ו]]), '''בחסד עליון''' ([[תשט"ז]]), '''הפותח שער''' ([[תשט"ז]]), '''כתר מלכות''' ([[תשכ"ו]]).}}) תשט"ו-תשכ"ו.
*'''[http://hebrewbooks.org/33466 איש וביתו]''' - הנהגות הבית היהודי והלכות טהרה, [[תשי"ז]].
*'''ספר הפרשיות''' - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים{{הערה|יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.}}).
*'''ספר התודעה''' - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ו[[מנהג|מנהגים]], [[תשי"ח]]{{הערה|1='''[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1899148&forum_id=771 כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר]''', פרקים שהושמטו מספר התודעה.}}.
*'''כפתור ופרח''' - אמרות חז"ל מבוארות, [[תש"כ]].
*'''הגדה של פסח''' - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים, [[תשכ"א]].
*'''ילקוט טוב''' - אסופת אמרות פתגמים וביאורים מאת גדולי ישראל לאורך הדורות, [[תשכ"א]].
*'''הבו גודל''' - בעיות החינוך בדורנו, [[תשל"ב]].
*'''ששה פרקים לבן דורנו''' - [[תשל"ה]].

==משפחתו==
*חתנו, חנוך בן ארזה, מו"ל.
*בנו, עודד כי טוב.
*בנו, [[שלום צבי כי טוב]], חסיד חב"ד.
*ביתו, הציירת רחל קיציס.

==לקריאה נוספת==
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תשנ"א
*זאב קיציס, '''[musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כי טוב, אליהו}}
[[קטגוריה:עיתונאים]]
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:עסקנים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]