https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=173.212.232.226 2026-04-19T10:03:51Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=96180 2011-01-23T05:32:41Z

<p>173.212.232.226: /* ענין הפרשה */</p> <hr /> <div>פרשת '''שמע ישראל''' הוא קבלת עול מלכות שמים.<br /> <br /> על פי הקבלה, שמע ישראל הוי&quot;ה אלקינו - יחוד [[חכמה ובינה|או&quot;א]], תרין ריעין כו', ה' אחד - יחוד [[זו&quot;נ]]. [[בשכמל&quot;ו]] - [[יחודא תתאה]].<br /> <br /> '''טקסט מודגש'''== ענין הפרשה ==<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> סדר הפרשה היא: מתחלה ואהבת את הוי' שהוא בחי' אהבה ויראה, הנמשכים על ידי ההתבוננות שמע ישראל כו'. <br /> <br /> אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות [[תלמוד תורה]], ואח&quot;כ וקשרתם לאות שהוא מעשה ה[[מצוות]]. <br /> <br /> וזהו כסדר ההמשכה של שם הויה ב&quot;ה. י&quot;ה הן בחינת [[דחילו]] ו[[רחימו]]. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.&lt;REF&gt;[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23d&amp;search=%D7%A9%D7%9E%D7%A2+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תורה אור פרשת ויצא]&lt;/REF&gt;<br /> {{תפילה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F)&diff=96179 2011-01-23T05:31:46Z

<p>173.212.232.226: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:יהודה לייב סלונים.jpg|left|thumb|250px|תמימים בהשטתחות על ציונו בטבריה]]<br /> <br /> רבי '''יהודה ליב סלונים''' נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקצ&quot;ב]], לאביו ר' [[יעקב כולי סלונים]] ולאמו [[הרבנית מנוחה רחל]]. <br /> <br /> בגיל בר מצוה עלה ביחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]]. את חגיגת הבר-מצוה שלו חגגו על סיפון האוניה שהייתה בדרכה לארץ הקודש, שם גר בעיר [[חברון]] יחד עם אמו הרבנית ולכבודה הקים בביתו בית כנסת ו[[מקוה]] טהרה.<br /> <br /> בגיל שמונה נסע לקראת ה[[ימים הנוראים]] ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ביתו ב[[חברון]] היה המרכז של [[חסידי חב&quot;ד]] בחברון. הוא מונה על ידי [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאנו]] לאחד הממונים על [[כולל חב&quot;ד]] ושימש בתפקיד זה עד סוף ימיו. <br /> <br /> בסוף ימיו עבר לגור בעיר טבריה. לפני פטירתו, ביום כ&quot;ד [[תמוז]], ביקש מחסידי חב&quot;ד ב[[טבריה]] שיכנסו אליו היות והוא מרגיש שאלו רגעיו האחרונים. כשנכנסו לחדרו ביקשם לנגן [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] דביקות חסידי ותוך כדי ניגון החזיר את נשמתו לבוראו. <br /> <br /> על פי בקשתו טבלו את גופו, לאחר פטירתו, בים כנרת. ומנוחתו כבוד בבית העלמין הישן בטבריה.<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *רעייתו הרבנית רעכיל<br /> *מרת לאה רבקה<br /> *מרת אסתר שינא שיפרה<br /> *מרת [[מושקא דבורה]]<br /> *הרה&quot;ח ר' [[זאב דב סלונים]] ([[חברון]])<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94_%D7%A8%D7%97%D7%9C_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=96178 2011-01-23T05:30:16Z

<p>173.212.232.226: /* בארץ ישראל */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מנוחה_רחל.jpg|left|thumb|300px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]]<br /> <br /> '''הרבנית מנוחה רחל''' נולדה ביום שלישי [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]], באותו היום יצא [[אדמו&quot;ר הזקן]] ממאסרו.<br /> <br /> כאשר אביה [[אדמו&quot;ר האמצעי]] נתבשר כי נולדה לו בת אמר: &quot;מעתה מנוחה תהיה לנו&quot; ולכן קרא את שמה &quot;מנוחה&quot;, השם &quot;רחל&quot; על שם [[רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|בתו הצעירה של אדמו&quot;ר הזקן]] שנפטרה בצעירותה.<br /> <br /> נישאה להרה&quot;ח [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]]<br /> <br /> הרבנית הסתלקה ב[[כ&quot;ד שבט תרמ&quot;ח]] ומנוחתה כבוד בעיר [[חברון]].<br /> <br /> הרבנית מאוד השתוקקה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. פעם חלתה והרופאים התייאשו מחייה, אביה הורה ללחוש באוזנה בשמו שהיא תבריא ותזכה לעלות לארץ הקודש ומייד הבריאה.<br /> <br /> לאחר נישואיה עם הרב יעקב כולי סלונים, התגוררו בני הזוג ב[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תקצ&quot;ב]] נולד בנה הבכור ר' יהודה לייב, בשנת [[תקצ&quot;ג]] נולד בנה ר' לוי יצחק ובשנת [[ת&quot;ר]] נולד בנה ר' מרדכי דובער.<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> בעצת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עלתה בשנת [[תר&quot;ה]] עם משפחתה לארץ הקודש והתיישבה ב[[חברון]]. <br /> <br /> כאשר הרבנית נכנסה להיפרד מאדמו&quot;ר הצמח צדק התאוננה בפניו שהיא חוששת לצאת לדרך עקב הגשמים. ענה אדמו&quot;ר הצמח צדק: &quot;ומה בכך? תיסעי בין טיפות הגשם!&quot; מאותו יום לא ירדה עליה טיפת גשם עד ליומה האחרון. <br /> <br /> בהגיעה לחברון יסדה שם קהילה חב&quot;דית. יהודי העיר ואף הגויים התייחסו אליה כצדיקה, כינו אותה &quot;די באבע מנוחה רחל&quot; ורבים באו להתברך ממנה. האדמו&quot;ר מלעלוב (ר' אלעזר מענדל), נהג לבקר בביתה בעת שהותו בחברון, כל הזמן היה עומד לפניה ולפני צאתו ביקש שתברך אותו. ישנם סיפורים רבים על מופתים שהרבנית חוללה. כל כלה הייתה מבקרת במערת המכפלה ולאחר מכן הייתה באה אל הרבנית לקבל את ברכתה.<br /> <br /> הקפידה מאוד שלא ישפכו ושלא יזרקו דבר מאכל של [[שבת]], כפי שקיבלה מ[[אדמו&quot;ר הזקן]]. חינכה ושימשה דוגמא אישית לטוהר וניקיון והייתה אומרת בשם הסבא ובשם אביה: &quot;במקום שיש טוהר וניקיון, יש כשרות ויהדות&quot;.<br /> <br /> כאשר נכדתה (הרבנית [[מושקא דבורה]]), התכוננה לחתונתה קראה לה הרבנית מנוחה רחל ואמרה לה שלא תחפש דירה ושלא תרכוש דברים לחתונה כיון והיא מעניקה לה במתנה את הדירה על תכולתה. <br /> <br /> לאחר זמן קצר ביותר הרבנית נפטרה והבית עבר לידי הנכדה. בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] שנת [[תרמ&quot;ח]] כתבה מכתב ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. מסרה אותו לנכד (ר' זאב דב) לשולחו בדואר והזהירה אותו שלא יפתח את המכתב. הנכד שהבין כי דבר מה חשוב יש במכתב הביאו אל אביו, ר' יהודה לייב. לאחר שפתח את המכתב גילה כי הרבנית כתבה שזהו מכתבה האחרון שהיא כותבת אל האדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> בלילה האחרון לחייה ביקשה מנינתה פעשה הדסה, שהייתה כבת 12 שלא תישן אצלה כהרגלה אלא המשרתת זיסל שהייתה כבת 90 שנה. באמצע הלילה העירה את זיסל וביקשה שתרתיח מים כדי שתוכל להתרחץ ולהחליף בגדים. לאחר מכן ביקשה לקרוא לכל בני המשפחה ובכל אותה העת שפתותיה היו ממלמלות פרקי תפילה. ברגעיה האחרונים ישב ליד מיטתה הר' אפרים הלבן (מרבני חברון), כאשר הרגיש כי אלו רגעיה האחרונים רצה לצאת ולקרוא למניין שיהיו בשעת יציאת הנשמה, אך הרבנית שהייתה בדעה צלולה רמזה לו שלא ילך כי לא יספיק, אמרה לו &quot;אבותיי נמצאים אתי כאן&quot; ומייד יצאה נשמתה. בשעת טהרתה בקשו ממנה החברה קדישא שתזדקף וכך עשתה.<br /> <br /> בהלווייתה השתתפו כל יהודי חברון, וילדי העיר הלכו לפני המיטה כשבידיהם נרות דולקים תוך כדי אמירת פרקי תהילים.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> '''בניה:''' <br /> *ר' [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)|יהודה לייב]] <br /> *ר' [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)|מרדכי דובער]] <br /> *ר' [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)|לוי יצחק]]<br /> <br /> '''בנותיה:''' <br /> *מרת רוזה מינא (בעלה ר' ברוך מרדכי אפרת) <br /> *מרת שרה פרידא (בעלה ר' בנימין ריבלין)<br /> *מרת שטערנא רוזה (בעלה ר' שלום קזרנובסקי)<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:נשים]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_-_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%22%D7%98&diff=96177 2011-01-23T05:28:58Z

<p>173.212.232.226: /* מבוא לפרק */</p> <hr /> <div>{{תניא}}<br /> '''פרק י&quot;ט''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי <br /> <br /> ==מבוא לפרק==<br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{קטע תניא|קטע=אגרת י&quot;ט|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י&quot;ט}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> <br /> ==צילום דפוס התניא==<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י&quot;ח|פרק י&quot;ח]]|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ'|פרק כ']]}}<br /> [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=96176 2011-01-23T05:26:58Z

<p>173.212.232.226: /* דבר השליחות */</p> <hr /> <div>[[תמונה:תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|סמל מרכז ישיבות תומכי תמימים]]'''תומכי תמימים''' הינו השם לישיבות [[חב&quot;ד]] ברחבי העולם. את השם קבע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ביום סעודת חתונת בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], יום ראשון [[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז|ט&quot;ו באלול]]. הרבי הרש&quot;ב כנס ועידה, בה השתתפו כחמישים איש מבחירי הרבנים הזקנים והגבירים של [[אנ&quot;ש]] שהיו באותו זמן ב[[ליובאוויטש]] לרגל שמחת החתונה. הרבי הרש&quot;ב פתח את הועידה בהודעה כללית, על כך שהחליט בדעתו הקדושה, לייסד ישיבה מבחורים יודעי תורה שיתעסקו בלימוד החסידות. השם &quot;תומכי תמימים&quot; (כמו גם שם תלמידי הישיבה &quot;[[תמים|תמימים]]&quot;), נקבע על שם שתלמידיה לומדים &quot;תורה תמימה [שלימה]&quot;, כלומר, הן תורת הנגלה והן תורת החסידות.<br /> <br /> ביום שלישי טו&quot;ב באלול [[תרנ&quot;ז]] בחר הרבי הרש&quot;ב בשמונה עשר התלמידים הראשונים שנתקבלו לישיבה. הרבי מסר אותם לרב החסיד [[שמואל גרונם אסתרמן]] - שילמד אותם חסידות על פי הסדר שסידר. <br /> <br /> ==דבר השליחות==<br /> <br /> ביום רביעי, יום הבהיר [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת|ח&quot;י אלול]], בשעה שתים אחר הצהרים התקיימה 'סעודת שבע-ברכות', בה מסר הרבי הרש&quot;ב את דבר השליחות בשם אבותי?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> ו רבותינו הקדושים. <br /> <br /> וכך מתאר זאת הרבי הריי&quot;צ: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת שבע-ברכות', אבי היה בהתרגשות של שמחה, ואמר: &quot;יהודים בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, הי' יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, י&quot;ח אלול, הוא יום הבהיר בו נולדו רבנו הזקן ומורנו הבעש&quot;ט, וביום קדוש זה אני מייסד ישיבה בציווי וברכת הוד כ&quot;ק אבותינו רבותינו הקדושים, ישיבה שתוציא תלמידים בעלי מסירות נפש על תורה ועבודה בדרכי חסידות חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב אמר מאמר חסידות בעניין &quot;אור שנברא ביום הראשון היה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו&quot;, ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: &quot;יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשי בראשית נתלו המאורות. היום ח&quot;י אלול, היום הקדוש בו נולד מורנו [[הבעש&quot;ט]] לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו בישיבה - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו הבעש&quot;ט והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו&quot;.<br /> <br /> ==מטרת הישיבה==<br /> <br /> כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי רוסיה, יסד אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בשנת תרנ&quot;ז ישיבה גדולה, שממנה נסתעפה רשת הישיבות &quot;תומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> בשם זה משתקף הרעיון העיקרי של מיסדן: הוא שאף לא רק ללמד ולא רק לחנך, אלא גם לזקק ולזכך את המידות, לחזק את הרצון, לרומם את הנפש; במלה אחת - לעצב אופי שיהיה שלם, ללא קרע ופיזור, ללא פילוג ופיצול, שיהיה '[[תמים]]'. <br /> <br /> בכלל, באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד ישיבות, כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת התורה הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - ליטא, והיוו את הרזרבואר הגדול לתורה, שהזין את תפוצות ישראל. <br /> <br /> ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות ליטא הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן. <br /> <br /> ראשית, כוח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי הדת. הישיבה כפי חב&quot;ד היא מבצר, שעליה להגן לא רק על עצמה אלא על כל האזור, על כל העדה, ואולי על העם כולו. מכאן שתלמידי הישיבה צריכים להיות - והיו - מאומנים בהגנה על הדת, דרוכים למלחמת ה' ומוכנים להקרבה עצמית. <br /> <br /> מכאן נובע השוני השני. כדי למלא תפקיד זה על התלמידים להיות מאוחדים במשמעת פנימית, מקושרים זה לזה, וכולם יחד קשורים למורם-מפקדם הרבי האדמו&quot;ר.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;, ציווה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, משפיעיה ומשגיחיה, ופנה אליהם בדברים אלה: <br /> <br /> &quot;אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; הלומדים כיום בכל &quot;מערכות&quot; (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה במסירת נפש לתורה ביראת שמים ועבודה שבלב, ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר.&quot;<br /> <br /> חמש שנים חלפו מיום היוסדה של ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; ובשנת [[תרס&quot;ג]] - כבר אנו פוגשים את תלמידיה וחניכיה בערים ובעיירות הסמוכות בפעולות ייסוד סניפים לישיבה מרכזית, שנעשתה מהר לאם ישיבות &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> במשך זמן לא ארוך בערך התפשטו ישיבות &quot;תומכי תמימים&quot; בכמה ערים בכל אזורי רוסיה והגיעו למקומות רחוקים מתחום המושב, כמו [[תומכי תמימים קוטאיס (גרוזיה)|קוטאיס בגרוזיה]], וערים באוזבקיסטאן, באסיה התיכונה הרוסית. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שמילא את מקומו של אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אחרי פטירתו, היה המנהל בפועל של ישיבת תומכי תמימים, שום דבר לא נעשה בישיבה בלי לשאול את פיו. וברוחו התפתחו ושגשגו ישיבות תומכי תמימים, וגדלו בכמות ובאיכות. <br /> <br /> ==הרוח== <br /> <br /> ישיבות חב&quot;ד ליובאוויטש מצטיינות בשוני נוסף מישיבות אחרות. הן מהווה סוג בפני עצמו. הן יותר מישיבות במובן הרגיל, כי מטרתן של ישיבות היא ללמד, לכל היותר - לחנך, ו&quot;תומכי תמימים&quot; הרחיקו ללכת הרבה מזה. כאן נבנה מבצר, להגנה וללחימה, חונך דור של לוחמים, גיבורי רוח, חדורי התמסרות בלי מצרים ומעצורים וכוננות להקרבה. תלמידי ישיבות אלה היו צריכים להיות לא רק מלומדים בתורה, מחונכים באמונה, אלא גם דרוכים למלחמה למען תורה ואמונה, להתגוננות מפני סכנות שרחפו אז, בשעת היווסדן, ועוד יותר מפני הסכנות הבאות, שאדמור&quot;י חב&quot;ד חזו מראש. <br /> <br /> ואין זה הדבר היחידי המייחד את &quot;תומכי תמימים&quot;. הם הפילו את המחיצה בין חסידות ולומדות. חסידות ולומדות, לפי חסידות חב&quot;ד, הן רק שני צדדים של מטבע אחת, של עבודת הבורא. בחב&quot;ד נוצרה מזיגה מיוחדת של שתיהן. <br /> <br /> חב&quot;ד הכניסה חסידות ללומדות - לימוד לא רק בהשכל ודעת אלא גם ברגש - ולומדות לחסידות; חסידות אינה, לפיהם, רק שיטה, עבודה, אורה חיים, אלא גם לימוד בהתעמקות והגיון, בהתמדה ושקידה. <br /> <br /> חסידות אינה עניין &quot;לעיין בספר&quot; בלבד אלא לעיון וללימוד מעמיק, ביגיעה, בבקיאות, בהבנה שכלית, נוסף על בינה שבלב, רחמנא ליבא בעי. יש לשעבד את המוח ואת הלב גם יחד. נדגים זאת בהשוואה.<br /> <br /> חסידות הגיעה למדרגה שילמדוה בתור שיעור (להבדיל מלימודי המוסר). התווכחו, התפלפלו בחסידות, כמו שהתפלפלו ב&quot;קצות החושן&quot;, למדו חב&quot;ד לפי חוקי הבנה הלכתית, הורוה על יסוד כללי הגיון - כמו סוגיה בש&quot;ס או כמו בירור בהלכה.<br /> <br /> חידוש שני חידשו בלומדות. בקיאות בתורה שבעל-פה, ואין צורך לומר בתורה שבכתב, הבנה נכונה בה, היא כולה עבודת ה', וזו זקוקה להתלהבות, ל&quot;נדבקות&quot;.<br /> <br /> ואין מחיצה בין תפילה ללימוד, בין שכל והתעוררות, בין שיעור ב[[שולחן ערוך הרב]] ובין ניגונו של הרבי. חב&quot;ד מהווה גשר בין הלומדות העמקנית-ההגיונית לבין סערת הלב והתעלות הנפש. <br /> <br /> ==השיטה==<br /> <br /> הייתה סכנה שיאפיל הרגש על המחשבה וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד הלכה זקוק לביקורת קרה, להתבוננות בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה? <br /> <br /> מייסדי ישיבות &quot;תומכי תמימים&quot; ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות ליטא; לימוד &quot;על אתר&quot;, חיפוש אחרי האמת של הפשט, התעמקות בדברי חז&quot;ל, שאיפה לרדת לסוף דעתם, לכוון את כוונותיהם, להבין למחשבותיהם ולרוחם ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ומאידך - התרחקות מפלפולים, שאינם מכוונים אל האמת. <br /> <br /> התבטלות עצמית יחד עם השתלמות עצמית האופייניות לחב&quot;ד, הועילו בהרבה להיזהר מלהזהיר, להינצל מלהבריק בהברקות בלבד, ללא תוכן מוצק ומבוסס על יסודות ההגיון, על אדני שכל הישר והאמת. <br /> <br /> כל זה כיוון את שיטת הלימוד בישיבות &quot;תומכי תמימים&quot; לאפיקים ישרים, שחתרו אליהם מתחילתם מייסדי ישיבות אלה, אדמור&quot;י חב&quot;ד ליובאוויטש, שהתוו את הקו והשגיחו בעין פקוחה שלא יסטו ממנו. אלה דבריו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ב[[קונטרס עץ חיים]] (תרס&quot;ד) המופנה במיוהד לתלמידי ישיבות &quot;תומכי תמימים&quot;: <br /> <br /> העיקר הוא לעיין ולהעמיק בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השטחית זה כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק, ודרושה יגיעה גדולה, יגיעת הנפש ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה, ועל כולם שירצה את האמת דווקא, <br /> <br /> כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיה, ויברר וילבן הדבר בעיון שכלי ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה. <br /> <br /> וידקדק הרבה מאוד בפירוש רש&quot;י ז&quot;ל. . . והפלפול של אמת יכול להיות דווקא כשידע תחילה את ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים, ואח&quot;כ מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול יפלפל בעניין, ואז יהיה הפלפול אמיתי ויהיה גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא&quot;. <br /> <br /> הלימוד החב&quot;די התרחק לא רק מפלפול שאינו מבוסס על האמת ואינו מוביל אליו - אלא גם משטחיות, מהרבות בידיעות ללא הבנה. לא פחות מקליטת ידיעות חשובה הייתה עיכולן, ספוגן לתוך המוח והלב גם יחד. היו שיעורים מיוחדים להרבות בקיאות, שהיו נקראים &quot;גרסא&quot; אבל עיקר השיעורים היו בלימוד בעיון, בשקול הדעת ועמקות - סגולות אופייניות לישיבות ליטא. <br /> <br /> מאידך השפיעה הגישה החסידית והתכונה החבדי&quot;ת להזהר מהפרזה בניתוח דק מן הדק, מהסתכלות שכלית בהחלט עד כדי כך שהדברים עלולים להיעשות מופשטים ביותר ללא אחיזה במציאות. <br /> <br /> יותר ממה שיש לחדש בתורה - התורה צריכה לחדש בלומדיה, סבורים חסידי חב&quot;ד. מכאן, המטרה לא לרכוש בקיאות בלבד אלא לבצע את תוכנה, הלכה למעשה, הן בהלכה והן - בחסידות. <br /> <br /> החינוך היה אינדיבידואלי, מתאים לסגולותיו היחידיות של התלמיד. [[משפיע|ה&quot;משפיעים&quot;]] בקיאים היו בחכמת הנפש, צללו לנשמתם של התלמידים, חפשו וגילו כשרונות ותכונות ופיתחו אותם בכיוון חב&quot;ד. הם הסתכלו על כל יחיד כעל רבים, משום שכל יחיד יכול - וצריך - להשפיע על רבים. לכן טפלו בכל תלמיד ובהתמסרות ותשומת לב מיוחדת, כדי לשבץ את אופיו ונטיותיו במסגרת כללית ולכוונם בקו חב&quot;ד. <br /> <br /> מכאן ההתלהבות, מסירות הנפש, המאופיינת את הרבצת התורה בידי חב&quot;ד, מרוסיה תחת השלטון הסובייטי, עד לכפרים נדחים בשממות חול של אפריקה הצפונית, ועד לכרכים סואנים בשיטפון של טמיעה והתנכרות בבירות אירופה המערבית, ומטרופוליות אמריקאיות.<br /> <br /> ==בעתות מצוקה== <br /> <br /> בימיה הקשים של מלחמת העולם הראשונה, לא רק שלא נחלש מרצם של חסידי חב&quot;ד, אלא גם יסדו ישיבות בערים שונות. עבודה זו נמשכה גם אחרי עליית של הסובייטים לשלטון. מספר הישיבות נתרבה גם כאשר הוטל עליהן לרדת למחתרת ולעשות את עבודתן בהיחבא ובסתר מחמת המציק ומעינא בישא של מלשינים יהודיים, אנשי &quot;ייבסקציה&quot;, שאחת החלטתם להרוס את מבצרי הדת. <br /> <br /> באותו הזמן ה&quot;ג'וינט&quot; האמריקאי עמד לישיבות &quot;תומכי תמימים&quot; בשעת דחקן, וביוזמתו של מנהלו אז ד&quot;ר י. רוזן, הוקצב לחנוך הדתי בהנהלתו של האדמו&quot;ר מליובאוויטש 50.000 דולר לשנה, שנחשב אז סכום עצום. <br /> <br /> בשלטון ה&quot;[[יבסקציה]]&quot; השתנתה תכנית פעולתו החינוכית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (שקיבל את נשיאות חב&quot;ד לאחר הסלקות אביו ב[[ב' ניסן תר&quot;פ]]) לגמרי. היא התרחבה לשכבות רבות וגם הקיפה מקצועות שונים. היא דאגה לא רק לתלמידים קרובים לחסידות חב&quot;ד, אלא לכל הדור הצעיר, וטיפלה לא רק בלימוד בעיון ובעמקות ובשקידה ברמה גבוהה, אלא גם בלימוד דרדקי לתינוקות של בית רבן.<br /> <br /> נוסדו בידי הרבי הריי&quot;צ וחסידיו ועוזריו עשרות חדרים, בסתר ובהיחבא, ותלמידי ישיבות חב&quot;ד נעשו למלמדי דרדקי, למורים ומחנכים לילדי ישראל. <br /> <br /> שבע שנים, משנת [[תר&quot;פ]] עד [[תרפ&quot;ז]], (1920-1927) היו, עד כמה שיהיה זה לפלא, שנות פריחה לחנוך תורני ברוסיה, שהתקיים בידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חסידיו, תלמידי הישיבות וחניכיהן. פעולות אלו נעשו, כאמור במחבוא. מתחבאים היו במרתפים, במקומות סמויים מן העין, ועושים את עבודתם בסתר. היו מוכנים - לכל, במקרה ויגלו את מקום מחבואם, לבית סוהר, לגירוש ואפילו למסור את חייהם, פרט לדבר אחד - להיכנע. וזאת ידע גם השלטון הבולשיביסטי.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] (1927) החליטו אנשי &quot;ייבסקציה&quot; לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי&quot;צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים &quot;ג. פ. או.&quot;, שהוא פועל נגד המהפכה כ&quot;קונטר רבולוציונר&quot;. בעקבות זאת נאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. לאחר מכן שוחרר ואף עזב את רוסיה, אבל רשת &quot;תומכי תמימים&quot; לא רק שלא נסגרה, אלא המשיכה ביתר שאת וביתר עוז. <br /> <br /> ==תומכי תמימים כיום==<br /> <br /> במשך 50 השנים האחרונות הוקמו בכל רחבי העולם ישיבות [[תומכי תמימים]]- בארצות הברית על ידי מרכז ישיבות [[חב&quot;ד]] ברשות הרב [[שמריהו גוראריה]], ב[[ארץ ישראל]] על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], ובכל רחבי העולם על ידי השלוחים. <br /> <br /> כיום פועלים מאות סניפים של ישיבות &quot;תומכי תמימים&quot; [[:קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד|בכל רחבי העולם]], בהם לומדים אלפי [[תמים|תמימים]] נגלה וחסידות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פורטל:תומכי תמימים]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=96175 2011-01-23T05:24:46Z

<p>173.212.232.226: /* הקופה בארץ הקודש */</p> <hr /> <div>'''קופת רבינו''' נוסדה בשנת [[תרפ&quot;א]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], במטרה לכלכל את הוצאות משפחת בית הרב.<br /> <br /> בראש הקופה עמד הרב [[אליהו עבר]] ע&quot;ה.<br /> <br /> במשך השנים שימשה הקופה את [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]] להוצאות ביתו, בשנת [[תש&quot;נ]] הודיע הרבי על השתתפות קופת רבינו בהוצאות ובבנין מוסדות [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> בחודש [[חשוון]] [[תשנ&quot;ד]] הפך הרבי את קופה זו למוסד הצדקה המרכזי של [[חסידות חב&quot;ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]]&lt;ref&gt;ע&quot;פ תקנון הקופה החתום בידי [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] (מתועד בוידיאו שפורסם, בו נראה הרבי מניד בראשו לחיוב). ראה גם קונטרס &quot;בעניין קופת רבינו&quot; - [[תשנ&quot;ח]].&lt;/ref&gt;. .<br /> <br /> להנהלת הקופה מינה [[הרבי]] את מזכיריו הרבנים [[שלום מענדל סימפסון]] ו[[יהודה לייב גרונר]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] התחדשה פעילות הקופה לאחר הפסקה מומשכת, ומונה ועד מיוחד בראשות המזכירים הנ&quot;ל, ר' [[חייקל חאנין]], [[יהושע דובראווסקי]] ו[[בערל יוניק]] ע&quot;ה ויבלחט&quot;א הרבנים [[יצחק מאיר מרוזוב]], [[רפאל ווילשאנסקי]], [[חיים סרבנסקי]], [[יוסף בן ציון רייצעס]], [[יוסף משה מרוזוב]], [[יהודה לייב מוצקין]], [[שניאור זלמן שגלוב]], [[אהרון יעקב שווי]], [[שמואל בליזינסקי]], [[אליהו חיים רויטבלט]] ו[[אריה לייב זוסמן]].<br /> <br /> '''טקסט מודגש'''== הקופה ב[[ארץ הקודש]] ==<br /> <br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> מפתיחת [[קופת רבינו]] ב[[ארץ הקודש]] בשנת תשי&quot;א, עמד בראשה הרב [[אברהם פריז]] ע&quot;ה, ומפטירתו בשנת [[תשכ&quot;ח]] עמד בראשה הרב [[דובער חן]] ע&quot;ה.<br /> <br /> לאחר פטירתו בשנת [[תש&quot;נ]] מונו לעמוד בראשה הרב [[ליפא קורצוויל]] ו[[זאב קסלמן]].<br /> <br /> אחד מסניפיה המרכזיים נפתח ב[[צפת]], בראשו עומדים הרבנים [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ו[[יצחק ליפש]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8&diff=96174 2011-01-23T05:22:48Z

<p>173.212.232.226: /* בית חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>'''אָזוֹר''' היא מועצה מקומית במחוז תל אביב ב[[ארץ ישראל]]. היישוב הוקם על חורבותיה של העיירה הערבית יאזוּר, ליד כביש תל אביב-רמלה. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;א]]. נכון לשנת [[תש&quot;ע]] מונה העיר 11,0000 תושבים.<br /> <br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> ==בית חב&quot;ד?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> בעיר==<br /> [[קובץ:הרב שמעון ירדני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב שמעון ירדני]]מנהל הבית חב&quot;ד בישוב הוא הרב '''שמעון ירדני''', שהגיע למקום בשנת [[תשמ&quot;ח]]. <br /> <br /> ביישוב פועל בית כנסת חב&quot;ד, &quot;כולל ערב&quot; לגברים מידי ערב, בו נמסרים שיעורים בגמרא [[חסידות]] ו[[הלכה]] הנמסרים על ידי השליח הרב ירדני, סדרת הרצאות וסדנאות על ידי הרב '''שלמה גרברציק''' מ[[כפר חב&quot;ד]] בנושא &quot;הבית היהודי&quot; בתחום הנישואין על כל מרכיביו השונים וחינוך ילדים. <br /> <br /> בחודש [[טבת]] [[תשס&quot;ח]] נערך באזור כינוס שלוחים אזורי בו סוכם [[מבצע חנוכה]]. <br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשס&quot;ח]] נערך 'דינר' לציון 20 שנות פעילות לבית חב&quot;ד אזור. במהלך האירוע, נשאו דברים: רב הישוב, הרב אברהם כהן, ראש המועצה מר אמנון זך, וסגנו מר אריה פכטר, ששיבחו את פעילות בית חב&quot;ד בישוב. השחקן יהודה ברקן, סיפר לקהל על חזרתו בתשובה. <br /> <br /> בית חב&quot;ד עורך גם קייטנות לילדים בהשתתפות מאות מילדי הישוב.<br /> <br /> בחודש [[חשון]] [[תש&quot;ע]] נערך סקר בין התושבים, בו הוחלט על תוכנית חורף שמטרתה הגברת התודעה היהודית וחיזוק הקשר עם הקהילה. <br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תש&quot;ע]] החל לפעול ביישוב [[טנק מבצעים]] אשר מפעיל כינוסי צבאות ה' ביישוב מידי שבוע.טגור<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=96173 2011-01-23T05:21:28Z

<p>173.212.232.226: /* שתי בחינות */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|}}<br /> {{שבת}}<br /> '''נשמה יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנה.&lt;REF&gt;[[ביצה]] יז א.&lt;/REF&gt; <br /> <br /> ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפלות השבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]].<br /> <br /> תענוג זה, הוא התענוג שהיה לנשמה קודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]].<br /> <br /> '''?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> '''== שתי בחינות ==<br /> <br /> ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם &quot;כסף&quot; ו&quot;זהב&quot;, והנרמזות בפסוק &quot;טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף&quot;.<br /> <br /> הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שהנשמות נהנין מזיו השכינה בג&quot;ע, וכן בתפלת השבת דכתיב אז תתענג על ה' כו'. <br /> <br /> הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש התענוג, להכלל בעצמות, כניצוץ הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.<br /> <br /> == תענוג זה מול התענוג שבלימוד התורה ==<br /> <br /> שני בחינות תענוג אלו, שהם בחינת [[תענוג]] הנעלם, היא למעלה מתענוג המורגש שבא בשכל, והבא על ידי [[לימוד התורה]], מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה, אמנם בחינת תענוג הנעלם הזה הוא, שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב נכספה וגם כלתה נפשי ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעוה&quot;ב.<br /> <br /> ועל אף שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שבלימוד התורה, כדאי הדבר, מכיון שע&quot;י ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות לנשמה בגן עדן וגם לא בעולם הבא, ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה&quot;ז מכל חיי העוה&quot;ב.&lt;REF&gt; [[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&amp;search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]&lt;/REF&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שבת]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=96172 2011-01-23T05:19:48Z

<p>173.212.232.226: /* ימי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{חודש שבט}}<br /> '''חודש שבט''' הוא החודש החמישי בחודשי השנה מ[[תשרי]] והאחד עשר מ[[אדר]].<br /> שבט הוא [[ראשי תיבות]] &quot;'''ש'''נתבשר '''ב'''שורות '''ט'''ובות&quot;.<br /> <br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> ===אירועים===<br /> *ביום [[ג' שבט תקצ&quot;ז]] - הספר [[תורה אור]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הודפס לראשונה על ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> *ביום [[ו' שבט תקע&quot;א]] - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], התחתנה עם רבי [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו&quot;ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]].<br /> *ביום [[ט' שבט תש&quot;ל]] - [[התוועדות]] סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]] ב-[[770]] בהשתתפות הרבי שליט&quot;א.<br /> *ביום [[י' שבט תקכ&quot;ט]] - תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] התאספו בעיירה הורדוק אצל ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] והחליטו שר' מנחם מענדל יהיה אחראי על ה[[חסיד]]ים ברוסיה הלבנה.<br /> *ביום [[י' שבט תשנ&quot;ג]] – נערך כינוס גדול ב-[[770]] בו ניגנו לפני הרבי שליט&quot;א את הכרזת &quot;{{יחי}}&quot;. מעמד זה שודר באמצעות ריבוי רשתות הטלויזיה לעולם כולו.<br /> *ביום [[י&quot;א שבט תשי&quot;א]] - הרבי שליט&quot;א קיבל על עצמו את ה[[נשיאות]] באופן רשמי באמירת [[מאמר]] [[ד&quot;ה]] [[באתי לגני]].<br /> *ביום [[י&quot;ד שבט תקס&quot;ח]] - מרת ברכה, בתו של אדמו&quot;ר האמצעי, התחתנה עם הרב יונה מז'יטומיר.<br /> *ביום [[ט&quot;ו שבט תר&quot;כ]] - החלה כתיבת ספר תורה לקראת הולדתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעקבות חלומה של [[הרבנית רבקה]].<br /> *ביום [[ט&quot;ו שבט ת&quot;ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], הגיע לעיר [[אלמא אטא]] לרצות חמש שנות מאסר.<br /> *ביום [[ט&quot;ו שבט תש&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חזר משיקאגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו [[הרבנית שטערנא שרה]].<br /> *ביום [[י&quot;ט שבט ת&quot;ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] הגיע למקום גלותו בצ'יאלי במדינת [[קזחסטאן]].<br /> *ביום כ&quot;ו טבת תשי&quot;א - פורסם בעיתונות היהודית בניו-יורק שחסידי חב&quot;ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של [[אדמו”ר הריי”צ]]. קבלת הנשיאות הרשמית תהיה בי' שבט תשי&quot;א.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *ביום [[ט&quot;ו שבט תקמ&quot;ח]] - הרב [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו&quot;ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]], נולד.<br /> <br /> ===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br /> *ביום [[ב' שבט תק&quot;ס]] - ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]], נפטר.<br /> *ביום [[ז' שבט תרפ&quot;ו]] - ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שלום שלמה שניאורסון]], דודו של הרבי, נפטר.<br /> *ביום [[י' שבט תרע&quot;ד]] - [[הרבנית רבקה]], אשת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], נפטרה.<br /> *ביום [[י' שבט תש&quot;י]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נפטר.<br /> *ביום [[י&quot;ג שבט תש&quot;ב]] - [[הרבנית שטערנא שרה]], אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], נפטר. <br /> *ביום [[ט&quot;ו שבט תרי&quot;ב]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו&quot;ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של אדמו&quot;ר הזקן - [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]], נפטר.<br /> *ביום [[ט&quot;ז שבט תרכ&quot;ט]] - ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]] בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] וסב סבו של [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], נפטר.<br /> *ביום [[כ&quot;א שבט]] - הרבנית [[דבורה (אחות אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה]] אחות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מאביו – נפטרה.<br /> *ביום [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] – לאחר מחלה קצרה נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]] - אשת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. <br /> *ביום [[כ&quot;ד שבט תרמ&quot;ח]] - הסתלקה [[הרבנית מנוחה רחל]], בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. <br /> <br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%91_%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%97&diff=96171 2011-01-23T05:18:07Z

<p>173.212.232.226: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:לויית הרבניתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בלוית הרבנית ע&quot;ה]]<br /> ביום רביעי, כ&quot;ב [[שבט]] [[תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]] - אשת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ובתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> הרבנית חשה שלא בטוב, והובהלה ל[[בית רפואה]]. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו &quot;ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו&quot; והחזירה את נשמתה ליוצרה. <br /> <br /> אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א מציין יום זה שבו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, &quot;שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר &quot;[[צחצוח הכפתורים|צחצחו את הכפתורים]]&quot; וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו&quot;.<br /> <br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=737 וידאו מההלויה]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - כ&quot;ב לחודש]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש שבט]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד – שנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - הרבי שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=96170 2011-01-23T05:15:01Z

<p>173.212.232.226: /* ביוגרפיה */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=ר' ישראל יצחק פיקרסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:ישראל יצחק פיקרסקי.JPG|250px]]<br /> |כינוי=הרב פיקרסקי<br /> |תיאור=ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]]<br /> |תאריך לידה=שנת [[תרס&quot;ה]]<br /> |מקום לידה=בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]]<br /> |תאריך פטירה=[[חודש אלול]] [[תשנ&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה=[[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=פולין וניו יורק<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] בשכונת פורסט-הילס, ניו יורק<br /> |רבותיו=ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=&quot;חקרי הלכות&quot; ו&quot;אוצרות השיעורים&quot;<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> '''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]]. התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס&quot;ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ&quot;ב]] בניו יורק.<br /> <br /> '''טקסט מודגש'''==ביוגרפיה==<br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס&quot;ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר &quot;ארץ הצבי&quot;) ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר &quot;ראשית ביכורים&quot;), שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה&quot;אבני נזר&quot; וה&quot;שם משמואל&quot;. בשנת [[תרצ&quot;ו]] נישא לרעייתו מבית ר' אריה קלפמן, בנו של ר' דוד קלמפן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. לאחר מכן, בשנת [[תרצ&quot;ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ולפני שהספיק להעביר את בני משפחתו ללונדון פרצה מלחמת העולם השניה. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]], אודות לר' [[יצחק הוטנר]] שהשיג עבורם ויזה, עבר לגור עם משפחתו ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], שם התמנה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי&quot;א]] מונה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.<br /> <br /> הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי חכם והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים. נפטר ב[[חודש אלול]] שנת [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ==הקשר לחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:פיקרסקי והרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיקרסקי יושב מאחורי [[הרבי]] (הראשון משמאל)]]<br /> את הקירבה לחב&quot;ד קיבל הרב פיקרסקי עוד מרבותיו שהעריצו את [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בשנת [[תש&quot;י]] הגיע לראשונה ל-[[770]]. לאחר שהרבי התפלל [[תפילת מנחה]] הוא ניגש לרבי ונתן לו &quot;שלום עליכם&quot; והם שוחחו בלימוד דקות אחדות. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם כביר ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמות ומאז הוא '[[התקשרות|התקשר]]' לרבי{{הערת שוליים|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]. [[י&quot;א בניסן]] [[ תשנ&quot;ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב&quot;ם]]. בספריו היה כותב &quot;המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'&quot; כשכוונתו אל [[הרבי]].<br /> <br /> הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. ב[[כ&quot;ד בטבת]] באחת השנים, ערך הרבי סיום מסכת ב[[התוועדות]] ואמר פלפול תורני בנושא &quot;חצי שיעור&quot;. כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: &quot;אין לכם שום שאלה על ההדרן?<br /> <br /> בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה בשולחן ערוך של אדמו&quot;ר הזקן. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשל&quot;ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י&quot;ג באלול]] [[תשל&quot;ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}} ואף ביקש לקבל את פילפוליו שנאמרו בארץ ישראל.<br /> <br /> בפתח החלק הראשון של ספרו &quot;חקרי הלכות&quot; שיצא לאור בשנת תשי&quot;ז, כותב הרב פיקרסקי: &quot;הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו&quot;ר הגאון הקדוש שליט&quot;א מליובאוויטש&quot;. בשנת [[תק&quot;כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו&quot;ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערת שוליים|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ&quot;ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו &quot;חקרי הלכות&quot; חלק ג'. בחלק ט' של ספרו &quot;חקרי הלכות&quot; הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא &quot;לא תחסום שור בדישו&quot; ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות ביאר הרבי בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי. רובם לא הגיע לידינו{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ&quot;ט, אגרת ז'תקע&quot;ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ&quot;ו]] ועוד.}}.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל&quot;ו]] דיבר הרבי שילמדו הלכה לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי את תכנית של לימוד ובחינות הוראה ורבנות. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי' . . יהי רצון שיהא בהצלחה רבה . . אזכיר עה&quot;צ. ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשל&quot;ח]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערת שוליים|מענה הרבי היה &quot;ת&quot;ח ת&quot;ח על הבשו&quot;ט. ויה&quot;ר שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, כ&quot;ק רבותינו נשיאינו, ובמלואה&quot;.}}. בשנת [[תשמ&quot;ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] &quot;עשה לך רב&quot;. לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא – הרב פיקרסקי – יהיה הרב שלו . לאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות {{הערת שוליים|בשנת תשמ&quot;ח כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה&quot;שבעה&quot;. הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש בשבת, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור בשבת והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת.}}. היה ביניהם שיחות ארוכות בעניינים תורניים{{הערת שוליים|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: &quot;כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה &quot;חש בראשו&quot;, מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ביום [[י' בשבט]] [[תשל&quot;ו]], במהלך [[התוועדות]] של הרבי, הקים דוגמא של בית דין עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור אף שעל לערבים. בהקשר לזו נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם &quot;ויהי בישורון מלך&quot; שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. כמו כן הופיעו חידושי התורה של בקובץ &quot;הדרת מלך&quot; שהודפס ב[[ארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמב&quot;ם]] הראשון בשנת [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב [[חיים חדקוב]] והרב [[ניסן מינדל]] שנקראו ביום [[י&quot;ד בסיון]] שנת [[תשמ&quot;ח]] לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת [[תשנ&quot;ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב&quot;ם]] והוא &quot;בחזקת משיח&quot; והם מברכים אותו בברכת &quot;[[יחי המלך]]&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;א בניסן]] [[תשנ&quot;ב]] נערך ראיון מקיף עם הרב פיקרסקי הוא קבל על שלא מפרסמים מספיק את גאונותו של הרבי, שאין מקום אחד ב[[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]], פוסקים ראשונים ואחרונים שהוא לא בקיא בהם&quot;{{הערת שוליים|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}.<br /> <br /> ==הרבי הציל אותי==<br /> סיפר הרב פיקרסקי: &quot;שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי שליט&quot;א התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: &quot;לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם&quot;. הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש&quot;נפיק מפומיה&quot; קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח&quot;ל. &quot;הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור&quot;.<br /> <br /> ==ציטוטים על הרבי==<br /> [[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]]<br /> ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות:<br /> <br /> *בסיום הרמב&quot;ם שנת [[תשמ&quot;ח]]: {{ציטוטון|בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט&quot;א}}.<br /> <br /> *בסיום הרמב&quot;ם שנת [[תשמ&quot;ט]]: {{ציטוטון|כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר שליט&quot;א, מתקן תקנת לימוד הרמב&quot;ם, הרי הוא מקדש את ה' בעצמו, כיחיד המקיים את המצוות בכוונה אמיתית, וביחד עם זה אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי שליט&quot;א מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב&quot;הרי החושך&quot; שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, מקווה וכו'. וגם בלימוד הרמב&quot;ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות לרבי שליט&quot;א על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב&quot;ם}}.<br /> <br /> *בסיום הרמב&quot;ם שנת [[תש&quot;נ]]: {{ציטוטון|בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה&quot;חלק אלקה ממעל&quot; וממש הציל את נפשותיהם... אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח&quot;ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזה. &quot;הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות ע&quot;י פעולותיו של הרבי שליט&quot;א. הרבי צועק &quot;עד מתי&quot;, הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש&quot;י במסכת שבת{{הערת שוליים|דף ק&quot;ה עמוד ב'}} מסביר ש&quot;אריכות ימים&quot; היינו שנים בריאות וטובות&quot;. &quot;אין מקום בש&quot;ס בבלי וירושלמי בסיפרא ובתוספתא שלא ידוע לו&quot;}}.<br /> <br /> *במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של ה[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] ב[[כ&quot;ה באדר]] [[תשמ&quot;ט]]: {{ציטוטון|ראוי לעמוד על דמותו של האדמו&quot;ר שליט&quot;א. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש&quot;ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים}}.<br /> <br /> *בספר &quot;כבוד חכמים - עטרת פז&quot; שהודפס בשנת תשמ&quot;ט, כתב בהקדמה לדברי התורה שמסר: {{ציטוטון|לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט&quot;א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:חקרי הלכות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'חקרי הלכות']]<br /> *'''חקרי הלכות''' (תשעה כרכים) – חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר ב[[ישיבת תומכי תמימים]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 49-61.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]]<br /> *[http://hebrewbooks.org/30440 הספר 'חקרי הלכות' חלק א'] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/3296 הספר 'חקרי הלכות' חלק ב'] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/31600 הספר 'חקרי הלכות' חלק ג'] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/31599 הספר 'חקרי הלכות' חלק ד'] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/31598 הספר 'חקרי הלכות' חלק ה'] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/31700 הספר 'חקרי הלכות' חלק ו'] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/31615 הספר 'חקרי הלכות' חלק ז'] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/31614 הספר 'חקרי הלכות' חלק ח'] - אתר היברו-בוקס<br /> *[http://hebrewbooks.org/31613 הספר 'חקרי הלכות' חלק ט'] - אתר היברו-בוקס<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A8&diff=96169 2011-01-23T05:12:28Z

<p>173.212.232.226: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:וכטר.jpg|left|thumb|250px|הרב וועכטר]]<br /> הרב '''אברהם מענדל וכטר''' הינו [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. נחשב לאחד מטובי מסבירי [[תורת החסידות]] בדורנו ובעל מוח חריף ואף יד רב לו בנגלה.<br /> <br /> נולד למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת הונגריה (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר ז&quot;ל שהיה חבר בית-הדין. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. לאחר נישואיו לביתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר לרבנית רחל, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת ווילאמסבורג, שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים &quot;ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג&quot;, ועמד בראשה.<br /> <br /> בחסידות סטאמר לא נוהגים ללמוד חסידות באופן של מאמרים וביאורים ארוכים ובאופן של התבוננות והעמקה, אלא באופן של פתגמי תוכן קצרים מרעישים, כמנהג [[חסידי פולין]]. במסגרת שיעורי התניא שנהג להעביר בישיבה, התעוררו בליבו שאלות הנצרכו לביאור חסידי מפי מביני דבר. ובאחד מימי הפגרא והנופש שהתקיימו בהרים, כמנהג המדינה בעת ההיא, התאכסן בסמיכות לחסיד חב&quot;ד אשר החליט שאין ביכולתו להשיב לשאלותיו ולאחר מאמצים רבים פעל אצל הרב [[יואל כהן]], ה'חוזר של הרבי' שיואיל להיפגש עימו בדחיפות. בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, ולכן פעל לסדר את העניינים באופן מדוקדק ולהיפגש לאחר חצות הלילה. לאחר שהרב ועכטר ביקש מהרב כהן לבאר לו עניין של 'סובב כל עלמין וממלא כל עלמין' החל הרב כהן לדבר במשך שעתים רצופות דברים עמוקים וברורים, ובכל פעם שהזכיר את השם 'אויברשטייר' היה אומר זאת בהתלהבות. לאחר שהרב סירב להאמין שיש בחסידות חב&quot;ד כזה אור גדול ועצום של חסידות, דבר שהיה נהוג להסתיר בקרב יתר חסידויות פולין, גמר אומר בליבו להיפגש עימו על בסיס שבועי. הם החלו בלימודי שער היחוד והאמונה שבספר התניא, ולאחר מכן הם עברו ללמוד [[חסידות]] כדבעי יחד עם קבוצת חסידי סאטמר נוספים בהמשך תרס&quot;ו להרב הרש&quot;ב. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעוד ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] נחשבו אצלו כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.<br /> <br /> ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער&quot;ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב יואל כהן ביחד, בפרט בלילות שבת עד אור הבוקר, את הספרים הנ&quot;ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב קארף, גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של הרבי. היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו &quot;תענוגים של גן-עדן בגוף חי&quot;. עוד הוא מוסיף לספר &quot;יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו הניגון והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע בעל מנגן מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו ניגון. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק &quot;אה! געוואלד, זהו הניגון...&quot;!<br /> <br /> הרב וועכטר התפעם מתורתו של הרבי, ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב&quot;ד]], ללמוד בעיון את תורת חב&quot;ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נודע דבר התקרבותו לחב&quot;ד בסתר לכמה מתלמידיו. בעת הולכו לבית הכנסת לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הם חטפו אותו למשאית, גזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו הקדושות, דקרוהו בכל חלקי גופו והשליכו אותו אל הרחוב הסואן באיזור התעשיה בדרום ווילאמסבורג, מתוך המשאית הנוסעת ולאחר התעללות ממושכת. רק בכוחותיו האחרונים, הצליח הרב ועכטר להגיע לביתו לצורך טיפול מידי. דבר הפשע נודע בעולם התורה ועורר סערה רבה ומחאה עצומה של גדולי הדור ואדמו&quot;רי חצרות החסידיות לכל גווניהם. האדמו&quot;ר מסאטמאר עצמו היה בשנותיו האחרונות, ולא ידוע אם היה מעורב או ידע מהנושא.<br /> <br /> כתוצאה מפגיעה קשה זו, החרימו רבני חב&quot;ד את כשרות סאטמר, ומאז אין חסידי חב&quot;ד אוכלים ממזון בכשרות סאטמר.<br /> <br /> מאורע זה &quot;חשף&quot; את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב&quot;ד ובעקבות כך החליט לעזוב את &quot;רשמית&quot; את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב&quot;ד]] באופן רשמי וגלוי. <br /> <br /> לאחר תקופת אשפוז בה איבטח אותו בחור חסון, נסע הרב ווכטר ל[[נחלת הר חב&quot;ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש כולל אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים.<br /> <br /> כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך של כולל תפארת נפתלי בנחלת הר חב&quot;ד, וראש כולל יום שישי באשדוד.<br /> <br /> כמו כן מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] ומראשי העורכים של פירושה ל[[ספר התניא]] ולמאמרי אדמו&quot;ר הזקן. כמו כן מכהן כיועץ מיוחד למערכת [[מאמרים מבוארים|מאמר מבואר]].<br /> <br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]].<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40499 &quot;הרבי כנביא וגדריה של הנבואה בימינו&quot;, שיעור מיוחד שנמסר בכולל האברכים,] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר בעיתון משפחה, מאת ירוחם לנדסמן, חודש תשרי תשס&quot;ח]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ווכטר אברהם מנדל]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%90&diff=96168 2011-01-23T05:12:27Z

<p>173.212.232.226: /* רבי אתמר מבישטינא */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מבישטניא פ&quot;ת רוכש ספרי קה&quot;ת]]<br /> '''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה.<br /> <br /> לעיר זו נודעת עבר יהודי חסידי. רבי מרדכי מנדבורנה עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן היתה בעיירה [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנה נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כירושה מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן.<br /> <br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> == רבי אתמר מבישטינא ==<br /> <br /> לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ&quot;ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' אתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מסטמר בוכניא. ר' אתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי&quot;ח, ובכהנו כאדמו&quot;ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כהמורה הוראה לכל הסביבה הסמוכה לעיירה זו. בימי חייו כתב ר' אתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם נאבדו בשואה. נהרג ע&quot;י הנאצים בימי השואה בתאריך ח' סיון [[תש&quot;ד]].<br /> <br /> == רבי מרדכי לייפר מבישטינא ==<br /> <br /> בנו ר' מרדכי לייפר, נולד לאביו רבי איתמר, בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, נשא את בת זוגתו. הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור בברוקלין שבארה&quot;ב. ברב ענוונותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמורי&quot;ת, למרות שבביתו לא שרר מאומה ואף פת לאכול, גם בקשותיו של האדמו&quot;ר [[אהרן רוקח]] מ[[בעלזא]] זצ&quot;ל ממנו כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמורו&quot;ת לא נענו. למרות שהאדמו&quot;ר מבלז הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמורו&quot;ת תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעא על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך במסירות נפש ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פרק שבארה&quot;ב.<br /> <br /> ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ&quot;ה טבת]] [[תשנ&quot;ב]] וע&quot;פ בקשתו הובא מיטתו למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]].<br /> <br /> == רבי ישכר בער מבישטינא ==<br /> <br /> בנו של [[ר' מרדכי]] הוא רבי ישכר בער לייפר שליט&quot;א. לאחר מות אביו קיבל עליו את המשך האדמורו&quot;ת. בתחילה דר בבני ברק ובשנת [[תשנ&quot;ט]] העתיק את ביתו לשכונת [[עמישב]] שבפאתי העיר [[פתח תקוה]]. שם פתח את בית מדרשו אשר מהוה מוקד משיכה לכל דורש ומבקש השם. גם נודע הוא כאוהב ישראל גדול ובזכות זה מאחד הוא בבית מדרשו יהודים מכל החוגים, ורבים הוא משיב מעוון. ייחוד בית המדרש [[בישטינא]] ב[[פתח תקוה]] מהווה בכך שמאכלס בתוכו את כל גווני היהדות. חילונים, דתיים, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידים]], [[חסידי חב&quot;ד]] וליטאים.<br /> <br /> ר' [[ישכר בער]] הינו בזיו&quot;ר חתנו של ר' נפתלי מוסקוביץ ממעליץ באשדוד. בזיו&quot;ש הינו חתנו של ר' משה חיים מקובר ע&quot;ה - מחשובי חסידי [[אלכסנדר]].<br /> <br /> ר' [[ישכר בער]] אדוק ומקושר ברבותיו. למרות שהיה גם מקושר לאדמו&quot;ר ר' משולם פייש לוי מ[[טאש]], ורבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרטשניף, הוא היה ידוע במיוחד בהתקשרותו לרבי מליובאוויטש. <br /> <br /> מידי שנה בשנה עולים רבים וחוגגים את חג הגאולה י&quot;ט כסליו במחיצתו של האדמו&quot;ר מבישטינא, הנמנה על חשובי מפיצי החסידות בדורינו. רבים משחרים לבית מדרשו בפרט בימי שלישי בהם הוא מוסר שיעור בספר 'דרך מצוותיך' ובימי חמישי בהם מוסר שיעור בספר ה'תניא' או ב'ליקוטי תורה' לסירוגין.<br /> <br /> לצד החסידים השונים מצויים גם רבים מאנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד בפתח תקוה המגיעים להתוועד עד השעות הקטנות של הלילה. בשנת תשס&quot;ז לאחר סיום ההתוועדות בבישטינא בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע האדמו&quot;ר ירושלימה - יחד עם רבים מאנ&quot;ש - להשתתף בהתוועדות שערך הרה&quot;ח המשפיע ר' חיים שלום שיחי' דייטש.{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=20781 שטורם].}}<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] השתתפו ב[[התוועדות]] הרב [[שמואל הבר]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[קראון הייטס]] שנאם על חובת הדור בלימוד החסידות, המשפיע הרב חיים פרוס מכפר חב&quot;ד והמשפיע הרב וועלוול סלאווין מכפ&quot;ח. ראשון הנואמים היה האדמו&quot;ר מבישטינא שקרא לכל חסידיו ומעריציו הרבים להוסיף בלימוד החסידות ולהשתתף בשיעורים בתורת החסידות המתקיימים בבית מדרשו ואף ייסד באותו הזדמנות שיעור נוסף והוא בספר דרך מצותיך. גם השתתפו הרב שניאורסאהן מכפ&quot;ח, והרב אשר דייטש שליח הרבי לפתח תקוה. לקראת סוף ההתוועדות אמר האדמו&quot;ר מבישטינא את המאמר החסידי המפורסם &quot;פדה בשלום נפשי&quot;.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חצרות]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C&diff=96167 2011-01-23T05:12:24Z

<p>173.212.232.226: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:שער הכולל.jpg|left|thumb|250px|שער הספר]]<br /> '''שער הכולל''' הוא ספר שכתב הרב [[אברהם דוד לאוואט|הרב אברהם דוד לאוואוט]] סבו של [[הרבי]].<br /> <br /> הספר מחולק לפרקים רבים, וכולל ראיות ומקורות לנוסח חב&quot;ד בתפילה שיסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] על-פי קבלת ה[[אריז&quot;ל]].<br /> <br /> הספר נקרא [[שער הכולל]] על-שם המסורת החסידית, לפיה ישנם שנים-עשר שערים לנוסחים בתפילה, כל שער לפי שורש שבט אחד משנים-עשר השבטים, המיוחד לו,<br /> <br /> וישנו שער אחד שנקרא [[שער הכולל]] אשר מתאים לכל אחד ואחד מישראל.<br /> <br /> הנוסח אשר בחר ויסד [[אדמו&quot;ר הזקן]], נבחר על-ידו עבור כל אחד ואחד מישראל.<br /> <br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * הרב [[אברהם דוד לאוואוט]]<br /> <br /> == קישורים ==<br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16002&amp;pgnum=1 הספר 'שער הכולל' - היברו בוקס].<br /> <br /> [[קטגוריה: ספרות חב&quot;ד]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%98_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=96166 2011-01-23T05:12:19Z

<p>173.212.232.226: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש כסלו}}<br /> '''י&quot;ט בכסלו''' הוא היום התשעה עשר ב[[חודש כסלו]] וחג הגאולה של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. נחגג כיומו הראשון של [[ראש השנה לחסידות]]. ביום זה מתחילים את המחזור השנתי בלימוד [[ספר התניא]] ואף [[לוח היום יום]] מתחיל ביום זה.<br /> <br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> [[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרובלסקי בו היה אסור [[אדמו&quot;ר הזקן]]]]<br /> *[[תקצ&quot;ו]] - רבי יצחק חי טייב (המכונה &quot;לא מת&quot;), מחבר ספר 'חלב חיטים', נפטר.<br /> *[[תרע&quot;ג]] - רבי פנחס שטיינר, אב&quot;ד אילוק ומחבר ספר 'בריתי שלום', נפטר.<br /> *[[תרע&quot;ו]] - רבי מנחם נחום טברסקי מ[[טולנא]], נפטר.<br /> *[[תרפ&quot;א]] - רבי פרג'י עלוש מרבני ג'רבה – תוניס ומחבר ספר 'אוהב משפט', נפטר.<br /> *[[תש&quot;ל]] - רבי מקיקץ שאול השלי מג'רבה - תוניס ומחבר ספר 'כרמי שלי', נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תקל&quot;ג]] - [[המגיד ממעזריטש]] נפטר ומנוחתו כבוד בעיר [[אניפולי]].<br /> *[[תקנ&quot;ט]] - [[אדמו&quot;ר הזקן]] השתחרר מ[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]] ב[[פטרבורג]]. יום זה נקבע לדורות כחג הגאולה וכ[[ראש השנה לחסידות]].<br /> *תקנ&quot;ט - מרת [[מנוחה רחל סלונים]], בתו של אדמו&quot;ר הזקן, נולדה.<br /> *[[תקע&quot;ו]] - הרב [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|משה]], בנו של אדמו&quot;ר הזקן, נגאל מהכמרים שלקחוהו לאחר שניצח אותם בוויכוח שקיים איתם על ענייני הדת.<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - החל [[משפט הספרים]].<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ט|כסלו}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ג יט]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש כסלו|ב יט]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=96165 2011-01-23T05:12:17Z

<p>173.212.232.226: /* הסטוריה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ישיבה מגדל העמק.jpg|left|thumb|250px|בניין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין הת&quot;ת]]<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> ==הסטוריה==<br /> <br /> הישיבה נוסדה על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור ישיבה שתשפיע על נערי האיזור, ובה ילמדו עמם קבוצה של בחורים חרדיים. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ולאחר וויכוח סוער הכריע ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] לשלוח קבוצה של [[תמימים]] למגדל העמק. בראש הישיבה מונה לעמוד הרב [[ישראל גרוסמן]]; את הקוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ובין הבחורים היו גם [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ו[[חיים שלמה דיסקין]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, שבין היתר אמר לבחורים (תוכן): &quot;אתם הולכים למגדל העמק, ארעא דגליל - דשם יתגלי מלכא משיחא&quot;.<br /> [[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', כיום.]]<br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] הביא ר' מענדל לישיבה את [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] - הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הרב גודלברג מונה לראש הישיבה, למשגיח מונה הרב הנדל, למשפיע מונה הרב סגל והרב גורביץ' מונה למשפיע ולמשגיח.<br /> <br /> במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב&quot;ד]], וכן מאות [[תמימים]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת [[תש&quot;נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]]. בשנת [[תשנ&quot;ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשס&quot;ב]] הושלמה בנייתו, והיישבה עברה אליו. בשנת [[תשס&quot;ו]] הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק', בשנת תש&quot;ע החלו הבחורים להשתמש בו.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> [[תמונה:גולדברג 1.jpg|left|thumb|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]<br /> <br /> ===הנהלה רוחנית===<br /> *הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש הישיבה.<br /> *הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - משגיח ראשי.<br /> <br /> *'''שיעור א''''. ר&quot;מים: הרב שניאור זלמן קעניג והרב שמואל שלמה ליפשיץ. משפיעים: הרב דב מנחם דאברוסקין והרב שמחה יצחק זאייאנץ.<br /> <br /> *'''שיעור ב''''. ר&quot;מים: הרב [[שלמה יהודה סגל]] והרב אהרן מושקוביץ. משפיע: הרב שניאור זלמן צבי הירש העכט.<br /> <br /> *'''שיעור ג''''. ר&quot;מ: הרב גולדברג. משפיע: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] (המשמש גם כמשגיח).<br /> <br /> ;משיבים<br /> *ר' אהרן מושקוביץ.<br /> *ר' שניאור זלמן פבזנר.<br /> *ר' מנחם מן.<br /> <br /> ===הנהלה גשמית===<br /> *ר' לוי וילמובסקי - מנכ&quot;ל.<br /> *ר' ברוך אביסרור - מנהל.<br /> *ר' מאיר מזרחי - סגן מנהל.<br /> <br /> ===מחלקת 'אור מנחם'===<br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב&quot;ד', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].<br /> <br /> ;הצוות<br /> *'''ראש המחלקה''' - ר' עקיבא גולדשמיד.<br /> *'''ר&quot;מים''' - ר' אלחנן שוחט, ר' נחום רפאל ברגר ור' חיים מאיר גולדברג.<br /> *'''משפיע''' - ר' אלעזר מרדכי גרוסמן.<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|מגדל העמק]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%22%D7%95&diff=96164 2011-01-23T05:12:16Z

<p>173.212.232.226: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>'''ניגון של&quot;ו''' מבטא שמחה חסידית ותקוה ובטחון בהשם. <br /> <br /> הניגון הובא על ידי ר' [[מיכאל דבורקין]] בשנת [[תש&quot;ז]], כשהגיע ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[ארץ הקודש]] והיה רגיל לשיר ניגון זה בעת התוועדויות בזמני שמחה ומאז שרים אותו בהזדמנויות שונות וכן בהתוועדויות של הרבי.<br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=105 לשמיעת הניגון מקלטת ניחח]<br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

173.212.232.226 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=96163 2011-01-23T05:12:12Z

<p>173.212.232.226: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:Sidur.JPG|thumb|Description]][[תמונה:Krikha.JPG|thumb|Description]][[תמונה:Makhzor.JPG|thumb|Description]]<br /> '''סידור תורה אור''' חובר על ידי הרב [[אברהם דוד לאוואט]], שעסק במשך ימיו בסידור סידורים והלכות תפילה.<br /> <br /> עיקר מלאכתו היתה לסדר את סידור '''תורה אור''' שכולל את נוסח התפילה יחד עם [[דרך החיים]] ו[[שער הכולל]] - הלכות ומנהגי התפילה, יחד עם מקורות ל[[סידור אדמו&quot;ר הזקן|נוסח אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==מהדורות הסידור==<br /> המהדורה המרכזית והכוללת של סידור זה, יצאה לאור שש שנים אחר פטירתו של הרב לאווט - בשנת [[תרנ&quot;ו]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תש&quot;א]] הדפיסה [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] את הסידור מחדש. מהדורה זו נתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במתנה ל[[הרבי שליט&quot;א|רבי]], בה השתמש הרבי בכל יום. על סידור זה רשם הרבי את [[הגהות לסידור תורה אור]].<br /> <br /> מהדורות נוספות הודפסו ב[[תשמ&quot;ז]] וב[[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> == שינוים במהדורות ==<br /> ישנם שינויים קלים בין מהדורת תש&quot;א בה השתמש הרבי למהדורות הנוספות, והבולטת שבהם היא שבסוף מהדורת תש&quot;א בא חלק נוסף מיוחד לראש-השנה ויום הכיפורים, והוא כולל את כל הפיוטים וחזרת הש&quot;ץ לימים הנוראים שאינם באים בדרך כלל בסידור התפילה, אלא במחזור לימים הנוראים.<br /> <br /> בסידור תורה אור (וכן ב[[סידור רוסטוב]]), כמו בסידורים הספרדים, אין כלל ציון של קהל/חזן בקדושה אלא רק נקודות לפני תיבות אלו.<br /> <br /> ==הגהות לסידור==<br /> כאשר הוחלט שלא להדפיס את [[סידור רוסטוב]] מחדש בשנת [[תש&quot;א]], החל [[הרבי]] להתעסק בהדפסה מחדש של [[סידור תורה אור]]. אז רשם הרבי את ההגהות לסידור תורה אור.<br /> <br /> במשך החודשים [[מנחם אב]] - [[אלול]] [[תש&quot;א]] בדק הרבי עשרות מנהגים, חילופי גרסאות, דקדוק וטעויות דפוס, אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואצל זקני החסידים.<br /> <br /> במהלך [[ביקורי מוריסטון|ביקור מוריסטון הראשון]] נסע הרבי למוריסטון להוויעץ עם הרבי הריי&quot;צ על שאלות מסוימות בנוסח.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תש&quot;א]] הודפס הסידור מחדש על פי ההגהות, וההגהות צללו בתהום הנשייה.<br /> <br /> ב[[תשס&quot;ז]] הודפסו ההגהות מחדש בקונטרס [[הגהות לסידור אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ?עד מתי יהיה זה לנו למוקש<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב<br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[סידור אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[סידור רוסטוב]]<br /> *[[סידור תהילת ה']]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:סידורים]]</div>

173.212.232.226