https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=164.138.127.160חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-13T13:07:31Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92&diff=185284חסידות אשלג2014-07-27T22:07:23Z<p>164.138.127.160: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הלוי אשלג ב[[חלוקת דולרים]]]][[קובץ:אדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|רבי אברהם שמחה הלוי אשלג בשיחה עם [[תמים|תמימים]] [[ניו יורק]], [[תשס"ו]]]]<br />
'''חסידות אשלג''' היא שושלת של אדמור"ים ומקובלים שהפיצו את דרך הקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה לייב הלוי אשלג מחבר פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]] ([[ה' בתשרי]] [[ה'תרמ"ה]], [[ורשה]], - [[י' בתשרי]] [[תשט"ו]], [[ישראל]]).<br />
<br />
בנו ממשיך דרכו היה ה[[אדמו"ר]] רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", ([[ז' בשבט]] [[תרס"ז]] - [[ה' בתשרי]] [[תשנ"ב]]). בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג ([[ה' בטבת]] [[תר"ע]]; - [[ז' בכסלו]] [[תשמ"ד]]) היה [[מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של הרב [[יהודה לייב אשלג]] בעל ה"סולם".<br />
<br />
בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב יחזקאל הלוי אשלג, שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד קבלה שוחח עם [[הרבי]] בהזדמנויות שונות על הנושא ומאוד רצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. באחד הפעמים בא לביקור אצל [[הרבי]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את [[תורת הקבלה]] ובכך נקרב את ה[[:קטגוריה:ימות המשיח|גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]<REF>[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]</REF> שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br />
<br />
אחר כך הביא האדמו"ר לרבי מספרי זקנו בעל הסולם והרבי נתן לו דולר נוסף עבור הדפסת פירוש "הסולם" ואמר (תוכן): אמנם אין זה לפי שיטת חב"ד, אך כיון שזהו רבכם אז שיהיה ברכה והצלחה.<br />
<br />
בן נוסף של רבי שלמה בנימין, הוא רבי אברהם שמחה הלוי אשלג ה[[אדמו"ר]] מאשלג (מרחוב שד"ל בבני-ברק), לרבי אברהם שמחה קשרים חמים עם הרבי ועם חב"ד.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי אברהם שמחה אשלג בביקור אצל הרבי (15:10)] - 1<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1361 רבי יחזקאל יוסף הלוי אשלג בביקור אצל הרבי (30:35-34:15)] - 2<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59487 האדמו"ר מאשלג בחלוקת דולרים]<br />
*[http://www.ashlag.com/default.asp אשלג - אתר הבית של החצר]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>164.138.127.160https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=185283דוד הלוי סגל2014-07-27T21:52:11Z<p>164.138.127.160: </p>
<hr />
<div>רבי '''דוד הלוי סגל''' (ה'שמ"ו - [[כ"ו שבט]] ה'תכ"ז. ידוע בכינוי '''הט"ז''' על שם חיבורו "טורי זהב") מגדולי הפוסקים שקמו לעם ישראל. נודע בעיקר בשל חיבורו ההלכתי על [[השולחן ערוך]].<br />
<br />
== תולדות חייו ==<br />
רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת השמ"ו בוולאדימיר שבפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי, כנצר למשפחה רבנית מפורסמת. אביו רבי שמואל היה עשיר גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ובעבודת ה' מתוך הרחבת הדעת.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם ביתו של רבו המובהק רבי יואל סירקיש הידוע בכינוי הב"ח. במשך שנים רבות היה סמוך על שולחן חותנו וניצל את זמנו ללימוד התורה ולעבודת ה', כשאת עיקר כוחותיו הקדיש ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים.<br />
<br />
במשך הזמן היטלטל במשרות רבניות כשבע פעמים בגלל שהיה צריך לעבור ממקום למקום, במשך זמן זה מצבו הכלכלי התדרדר והוא סבל ממחסור ממשי, אך מנגד שמו הלך והתפרסם ברחבי העולם והוא נודע כפוסק בעל שם. ייסוריו הסתיימו כאשר הוזמן לכהן כרב בעיר אוסטרוג שהייתה מלאה חכמים וסופרים. ראשי הקהילות בעיר סייעו לו בעבודתו הספרותית ועודדו אותו להשלים את חיבורו 'הטורי זהב' על השולחן ערוך, בעוד שהוא עצמו חשש מפרסום הספר בהיותו איש עניו וצנוע שהיה נחבא לכלים.<br />
<br />
=== עם הש"ך ===<br />
באותו זמן בו הוציא רבי דוד הלוי את חיבורו "הטורי זהב", יצא בוילנא הספר הענק "השפתי כהן" של רבי שבתי הכהן כ"ץ, ולמרות שהיו מחלוקות בין רבי דוד הלוי ורבי שבתי הכהן בדעותיהם התורניות עדיין היו באחווה ורעות והיו ידידים גדולים מאוד ועוד שבמשך הזמן שיתפו פעולה והדפיסו ביחד מהדורה חדשה של ה[[שולחן ערוך]] ביחד עם חיבוריהם לצידי ה[[שולחן ערוך]](ודברי הרמ"א) מימינם ומשמאלם כמו [[רש"י]] ותוספות מסביב לגמרא.<br />
<br />
ועוד כתב הש"ך בעצמו אודות השגותיו על הט"ז, בה מתאר את ביקורו של הט"ז אצלו: <br />
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים|מקור=הקדמתו לספרו נקודות הכסף|מרכאות=כן}}<br />
<br />
== גזרות הת"ח ות"ת והסתלקותו ==<br />
<br />
בשנת ה'ת"ח בעת הגזירה, כיהן כאב"ד בעיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו. ברח ללובלין שם נפגש עם ר' השיל מקראקא. לאחר פטירת ר' יוסף גץ בשנת ה'תי"ד מונה במקומו כאב"ד ור"מ בלבוב בה כיהן במשך 13 שנה. בשנת ה'תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסטים ועד ליום מותו לא נתן מרגוע לנפשו.<br />
<br />
גדולי עולם התכתבו עמו, ר' מרדכי יפה (בעל "הלבושים"), ר' נתן נטע שפירא (מגלה עמוקות), ר' שבתי הכהן (הש"ך) ועוד. ר' יעקב (הפני יהושע) נתן את הסכמתו על ספרו "טורי זהב" ובו הוא כותב, שהחותמים זלה"ה מחסרים למ"ד וצריכים לחתום זללה"ה – זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. כמו כן העיד שבחלום גילו לו תירוצים ופרושים שונים.<br />
<br />
בכ"ו ה'תכ"ז השיב את נשמתו הקושה ליוצרה ולאחר כמאתיים שנה על פי פקודת השלטונות הוצרכו לפנות את בית הקברות וכשפתחו את קברו מצאוהו שלם. <br />
<br />
מספריו:<br />
• דברי דוד: על פירוש רש"י <br />
<br />
• טורי זהב-ט"ז: על שולחן ערוך<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>164.138.127.160https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A8%22%D7%99&diff=185282האר"י2014-07-27T21:50:02Z<p>164.138.127.160: /* תולדותיו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']]<br />
'''האר"י ז"ל''' - '''הא'''לוקי '''ר'''בי '''י'''צחק לוריא-אשכנזי. מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו. נולד בירושלים חי תקופה במצרים ואחרית ימיו היה בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת). זכה לגילוי אליהו הנביא תמיד. היה אחד הצדיקים הגדולים ביותר שהיו אי פעם לעם ישראל. היה ראוי לגאול את עם ישראל אך מכיון שדורו אינו היה ראוי, לא זכה לגאול את עם ישראל.<br />
<br />
<br />
== תולדותיו ==<br />
מקובל וממפיצי תורת הקבלה.<br />
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת רצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.<br />
בגיל שלושים ושש הגיע לצפת והלך אל המקובל האלוקי רבי [[משה קורדבירו]] שהיה נשיא הדור באותו דור ולמד אצלו תורת הנסתר ולאחר הסתלקותו רבי [[משה קורדבירו]] נתגלה האר"י בצפת כצדיק וקדוש ונהיה נשיא הדור והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.<br />
<br />
האריז"ל הסתלק ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושמונה ונקבר ב[[צפת]].<br />
<br />
=== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ===<br />
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[הרמ"ק]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.<br />
<br />
===תורתו===<br />
תורתו של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")<br />
*עץ חיים<br />
*שער הכוונות<br />
*שער מאמרי רשב"י<br />
*ליקוטי תורה<br />
*שער מאמרי רז"ל<br />
*מבוא שערים<br />
<br />
=== האריז"ל בתורת חב"ד ===<br />
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאר"י ז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.<br />
<br />
בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האר"י ז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.<br />
[[הרבי]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי.<br />
<br />
===האריז"ל והגאולה===<br />
בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא על ידי לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.<br />
<br />
מובן, אם כן, שאף תורת האר"י ז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.<br />
<br />
הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש".<br />
<br />
כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.<br />
<br />
=== פיוטיו ===<br />
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".<br />
<br />
===אתרי האר"י===<br />
[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]]<br />
באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.<br />
<br />
==== מקום קבורותו ====<br />
מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, סמוך לבנו ולרבותיו.<br />
<br />
==== ביקורו של [[הריי"צ]] ====<br />
<br />
ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. <br />
<br />
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי המקובלים הקדושים [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. ".. ושם הייתי רק בעצמי.. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]</REF>.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:יצחק,לוריא}}<br />
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>164.138.127.160