חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תבנית:הידעת?/ט' באדר

2014-10-21T21:09:58Z

164.138.122.232:

כשרבי [[פנחס הורביץ]], תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו "ההפלאה", ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא הנודע ביהודה מאוד ואמר: אני מקנא בגאון הזה(בעל ההפלאה)שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה, ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על תורת הנגלה? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת.

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות הידעת?|6]]</noinclude>

תבנית:הידעת?/ט' באדר

2014-10-21T21:08:18Z

164.138.122.232:

כשרבי [[פנחס הורביץ]], תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו "ההפלאה", ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא מאוד ואמר אני מקנא בגאון הזה(בעל ההפלאה)שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה, ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על תורת הנגלה? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת.

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות הידעת?|6]]</noinclude>

יחזקאל לנדא

2014-10-21T21:06:00Z

164.138.122.232: /* גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה */

[[תמונה: לנדא 5.jpg|left|thumb|250px|הנודע ביהודה]]
[[תמונה:ציון לנדא.JPG|left|thumb|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]
הגאון רבי '''יחזקאל לנדא''', הידוע בכינויו '''הנודע ביהודה'''' על שם ספרו, ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג), רבה של העיר פראג, היה בתקופתו של הבעל שם טוב, והתנגד לשיטת [[הבעל שם טוב]].
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==
לעומת זאת, בתו של הנודע ביהודה כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".

פעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: "שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב"ם]] פלוני מוקשה". אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אח רהעוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה מחשבה תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק.

לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג|מנהגיו]] הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי באיש אב"ד דק"ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: אי שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערת שוליים|כתבי הר"ר יאשיא שו"ב עמ' י"ח אות מ"ט "שמעתי מר 'אהרן אב"ד דק" קראשקוב".}}.

==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==
למרות התנגדותו לשיטת הבעל שם טוב, העריכו אותו גדולי החסידות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.<REF>מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש"ס.</REF>

לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון. בעל ה"תולדות" בא בחלום אל צעיר תלמידיו רבי [[יעקב שמשון משיפטווקא]] וצווהו לילך אצל הרב מפראג להעמידו על טעותו. לאחר שהתלמיד הלך לגאון, והוכיח גאונות מפליאה, וסיפר לגאון כי הוא הינו מצעירי תלמידיו של התולדות, קיבל הנודע ביהודה את דבריו, וחזר בו מהתנגדותו לספר.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=237&lang=hebrew הרב מאיר אליטוב]</REF>

כשרבי [[פנחס הורביץ]], תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו "ההפלאה", ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא מאוד ואמר אני מקנא בגאון הזה(בעל ההפלאה)שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה, ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על תורת הנגלה? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת.

פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
[[קטגוריה:רבנים]]

יחזקאל לנדא

2014-10-21T21:05:12Z

164.138.122.232: /* גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה */

[[תמונה: לנדא 5.jpg|left|thumb|250px|הנודע ביהודה]]
[[תמונה:ציון לנדא.JPG|left|thumb|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]
הגאון רבי '''יחזקאל לנדא''', הידוע בכינויו '''הנודע ביהודה'''' על שם ספרו, ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג), רבה של העיר פראג, היה בתקופתו של הבעל שם טוב, והתנגד לשיטת [[הבעל שם טוב]].
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==
לעומת זאת, בתו של הנודע ביהודה כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".

פעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: "שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב"ם]] פלוני מוקשה". אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אח רהעוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה מחשבה תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק.

לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג|מנהגיו]] הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי באיש אב"ד דק"ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: אי שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערת שוליים|כתבי הר"ר יאשיא שו"ב עמ' י"ח אות מ"ט "שמעתי מר 'אהרן אב"ד דק" קראשקוב".}}.

==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==
למרות התנגדותו לשיטת הבעל שם טוב, העריכו אותו גדולי החסידות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.<REF>מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש"ס.</REF>

לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון. בעל ה"תולדות" בא בחלום אל צעיר תלמידיו רבי [[יעקב שמשון משיפטווקא]] וצווהו לילך אצל הרב מפראג להעמידו על טעותו. לאחר שהתלמיד הלך לגאון, והוכיח גאונות מפליאה, וסיפר לגאון כי הוא הינו מצעירי תלמידיו של התולדות, קיבל הנודע ביהודה את דבריו, וחזר בו מהתנגדותו לספר.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=237&lang=hebrew הרב מאיר אליטוב]</REF>

כשרבי [[פנחס הורביץ]], תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו "ההפלאה", ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא מאוד ואמר אני מקנא בגאון הזה(בעל ההפלאה)שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה. ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על תורת הנגלה? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת.

פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
[[קטגוריה:רבנים]]

יחזקאל לנדא

2014-10-21T21:04:11Z

164.138.122.232: /* גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה */

[[תמונה: לנדא 5.jpg|left|thumb|250px|הנודע ביהודה]]
[[תמונה:ציון לנדא.JPG|left|thumb|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]
הגאון רבי '''יחזקאל לנדא''', הידוע בכינויו '''הנודע ביהודה'''' על שם ספרו, ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג), רבה של העיר פראג, היה בתקופתו של הבעל שם טוב, והתנגד לשיטת [[הבעל שם טוב]].
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==
לעומת זאת, בתו של הנודע ביהודה כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".

פעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: "שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב"ם]] פלוני מוקשה". אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אח רהעוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה מחשבה תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק.

לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג|מנהגיו]] הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי באיש אב"ד דק"ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: אי שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערת שוליים|כתבי הר"ר יאשיא שו"ב עמ' י"ח אות מ"ט "שמעתי מר 'אהרן אב"ד דק" קראשקוב".}}.

==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==
למרות התנגדותו לשיטת הבעל שם טוב, העריכו אותו גדולי החסידות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.<REF>מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש"ס.</REF>

לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון. בעל ה"תולדות" בא בחלום אל צעיר תלמידיו רבי [[יעקב שמשון משיפטווקא]] וצווהו לילך אצל הרב מפראג להעמידו על טעותו. לאחר שהתלמיד הלך לגאון, והוכיח גאונות מפליאה, וסיפר לגאון כי הוא הינו מצעירי תלמידיו של התולדות, קיבל הנודע ביהודה את דבריו, וחזר בו מהתנגדותו לספר.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=237&lang=hebrew הרב מאיר אליטוב]</REF>

כשרבי פנחס הורביץ, תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו "ההפלאה", ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא מאוד ואמר אני מקנא בגאון הזה(בעל ההפלאה)שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה. ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על תורת הנגלה? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת.

פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
[[קטגוריה:רבנים]]

יחזקאל לנדא

2014-10-21T21:03:34Z

164.138.122.232: /* גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה */

[[תמונה: לנדא 5.jpg|left|thumb|250px|הנודע ביהודה]]
[[תמונה:ציון לנדא.JPG|left|thumb|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]
הגאון רבי '''יחזקאל לנדא''', הידוע בכינויו '''הנודע ביהודה'''' על שם ספרו, ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג), רבה של העיר פראג, היה בתקופתו של הבעל שם טוב, והתנגד לשיטת [[הבעל שם טוב]].
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==
לעומת זאת, בתו של הנודע ביהודה כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".

פעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: "שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב"ם]] פלוני מוקשה". אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אח רהעוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה מחשבה תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק.

לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג|מנהגיו]] הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי באיש אב"ד דק"ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: אי שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערת שוליים|כתבי הר"ר יאשיא שו"ב עמ' י"ח אות מ"ט "שמעתי מר 'אהרן אב"ד דק" קראשקוב".}}.

==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==
למרות התנגדותו לשיטת הבעל שם טוב, העריכו אותו גדולי החסידות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.<REF>מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש"ס.</REF>

לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון. בעל ה"תולדות" בא בחלום אל צעיר תלמידיו רבי [[יעקב שמשון משיפטווקא]] וצווהו לילך אצל הרב מפראג להעמידו על טעותו. לאחר שהתלמיד הלך לגאון, והוכיח גאונות מפליאה, וסיפר לגאון כי הוא הינו מצעירי תלמידיו של התולדות, קיבל הנודע ביהודה את דבריו, וחזר בו מהתנגדותו לספר.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=237&lang=hebrew הרב מאיר אליטוב]</REF>
כשרבי פנחס הורביץ, תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו "ההפלאה", ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא מאוד ואמר אני מקנא בגאון הזה(בעל ההפלאה)שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה. ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על תורת הנגלה? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת.
פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
[[קטגוריה:רבנים]]

האור החיים הקדוש

2014-10-21T20:48:12Z

164.138.122.232: הפניה לדף חיים בן עטר

#הפניה [[חיים בן עטר]]

יחזקאל לנדא

2014-10-21T20:47:14Z

164.138.122.232: /* הנודע ביהודה והבעל שם טוב */

[[תמונה: לנדא 5.jpg|left|thumb|250px|הנודע ביהודה]]
[[תמונה:ציון לנדא.JPG|left|thumb|250px|ציונו של הנודע ביהודה]]
הגאון רבי '''יחזקאל לנדא''', הידוע בכינויו '''הנודע ביהודה'''' על שם ספרו, ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג), רבה של העיר פראג, היה בתקופתו של הבעל שם טוב, והתנגד לשיטת [[הבעל שם טוב]].
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב==
לעומת זאת, בתו של הנודע ביהודה כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] [[האור החיים הקדוש]] ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו".

פעם אחת נפגשו הנודע ביהודה עם הבעל שם טוב. שאל הנודע ביהודה את הבעל שם טוב, האם נכון הדבר שאתם יודעים [[מחשבה|מחשבות]], ענה הבעל שם טוב: אכן נכון הדבר. נענה הבעל שם טוב ואמר לנודע ביהודה: "שאלה לי אליך, הלא ה[[תפילה]] גבוהה היא מאוד, שמתקנין את כל העולמות העליונים על ידה, ואיך חשבתם היום בעת התפילה ב[[רמב"ם]] פלוני מוקשה". אמר לו הנודע ביהודה: אמת נכון הדבר, אך הענין הוא, שאצל ה[[מלך]] ישנם שרים שונים המשרתים את המלך, יש אחד העוסק בתיקון ענייני המדינה, ויש אח רהעוסק בקשרי המלחמה, והנה זה העוסק בתקון רואה ובודק את כל הנצרך לתיקון המדינה, לעשות גשרים יקרים מאוד וחומות גדולים ויקרים במקומות הנצרכים, והכל תלוי בידו מה שצריך לתקן, אך העוסק בענייני המלחמה, כשרואה לפעמים לצרכי המלחמה לתסור איזה גשר או להרוס איזה חומה הרשות בידו לעשות באין מוחה, כן אנחנו עוסקים במלחמתה של [[תורה]] וכאשר אנו צריכים לברר איזה הלכה אין אנו מביטין לפעמים, אף כשבאה מחשבה תוך התפילה, שמע זאת הבעל שם טוב ושתק.

לאחר תקופה התקיימה אסיפה גדולה בוועד העיר ירוסלב, ושם התאספו חכמי התורה של העיר לתיקון עניני הכלל, ואמר אחד מהם: עד מתי יהיה לנו זה למוקש, ה[[בעל שם טוב]] ב[[מנהג|מנהגיו]] הזרים, [[נוסח ספרד]] ותקנותיו השונים שתיקן, וראש האסיפה היה רבי באיש אב"ד דק"ק פרנקפורט הגדול הידוע, ומכיון שלא ידע מה להכריע בנושא גורלי זה, הוא התייעץ עם הנודע ביהודה אם הוא יודע מידע כל שהוא אודות מהותו של הבעל שם טוב, ואז סיפר לו הנודע ביהודה את אשר קרה איתו מעשה זה, שמכך ראה ללא ספק שהבעל שם טוב יודע מחשבות. נענה רבי אביש: אי שכזה היודע מחשבות אין עלינו לתקנו{{הערת שוליים|כתבי הר"ר יאשיא שו"ב עמ' י"ח אות מ"ט "שמעתי מר 'אהרן אב"ד דק" קראשקוב".}}.

==גדולי החסידות אודות הנודע ביהודה==
למרות התנגדותו לשיטת הבעל שם טוב, העריכו אותו גדולי החסידות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.<REF>מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש"ס.</REF>

לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון. בעל ה"תולדות" בא בחלום אל צעיר תלמידיו רבי [[יעקב שמשון משיפטווקא]] וצווהו לילך אצל הרב מפראג להעמידו על טעותו. לאחר שהתלמיד הלך לגאון, והוכיח גאונות מפליאה, וסיפר לגאון כי הוא הינו מצעירי תלמידיו של התולדות, קיבל הנודע ביהודה את דבריו, וחזר בו מהתנגדותו לספר.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=237&lang=hebrew הרב מאיר אליטוב]</REF>

פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
[[קטגוריה:רבנים]]

רמב"ם

2014-10-20T14:48:16Z

164.138.122.232: /* בקיאותו בחכמת הקבלה */

[[תמונה:רמבם.jpg|left|thumb|250px|ציור נפוץ של הרמב"ם]]

'''הרמב"ם''', הוא רבי '''משה בן מימון''', נולד בי"ד בניסן שנת ד'תתצ"ה{{הערת שוליים|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר בכ' בטבת שנת ד'תתקס"ה.

גדולי הדורות התבטאו על הרמב"ם בהגדרה: "ממשה עד משה לא קם כמשה".

==תולדות חיים==
רמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד.

=== שמו ומוצאו ===
משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב”ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.
בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:

:::::::::# ר' עובדיה הדיין
:::::::::# ר' שלמה
:::::::::# ר' עובדיה הדיין
:::::::::# ר' יוסף הדיין
:::::::::# ר' יצחק הדיין
:::::::::# ר' יוסף החכם
:::::::::# ר' [[מימון הדיין]]
:::::::::# הרמב"ם

ב[[ערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"[[משה]]".}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב"ם '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס).

=== קורות חייו בצעירותו ===
את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי [[מימון הדיין]], שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק‏‏{{הערה|1=‏‏‏רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.‏}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.

בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן עשר, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.

לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.

=== העלייה לארץ ישראל ===
{{להשלים}}
==חייו במצרים==
{{להשלים}}

==פטירתו ולאחריה==
{{להשלים}}

== התנגדות לחיבוריו ==
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל התורה שבעל פה בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר.

אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.

== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" ==

חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".

רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.

הרבי קרא ללמוד בספרי הרמב"ם בקביעות, ולפי תקנתו נוסד סדר לימוד הרמב"ם. כיום ישנם שני מחזורים ללימוד הרמב"ם, ומדי שנה מתקיימים אירועים לרגל סיומי מחזורי הלימוד.

כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%9C&pgnum=23 אוס"ח בשם[[ספר השיחות]] ה' ש"ת, עמודים 42-41 (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)]</REF>

== בקיאותו בחכמת הקבלה ==

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של עולם הבריאה {{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22[[ספר השיחות]] תש"ג ע' 41].}}.

[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]] ז"ל, הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.<REF> [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.</REF>. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר האר"י הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בודאי".

עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו.

== תאריך לידתו של הרמב"ם ==
הרמב"ם נולד ב[[י"ד ניסן]] בשנת ד'תתצ"ה.

בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד בניסן ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה {{הערת שוליים|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}.

בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".

הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו.

הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם.<REF>שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת הרמב"ם [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]</REF>

== יום ההילולא של הרמב"ם ==
[[תמונה:קבר הרמבם.jpg|left|thumb|250px|קבר הרמב"ם]]
'''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של ה[[רמב"ם]].

הרבי עורר בשנת [[תנש"א]] לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום.<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 35.</REF>

== ראו גם ==
*[[י"א ניסן#יום הולדתו של הרמב"ם|יום הולדתו של הרמב"ם]]
*[[רמב"ם (תקנה)]]
*[[כ' טבת]]

== לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב"ם בספר אגרת תשובת הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&pgnum=1 אגרות הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו"ת הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם ביאורי אדמו"ר שליט"א]
*[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&pgnum=1 סדר המצוות להרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב"ם]

== קישורים חיצונים ==

*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב"ם]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]

רמב"ם

2014-10-20T14:40:39Z

164.138.122.232: /* בקיאותו בחכמת הקבלה */

[[תמונה:רמבם.jpg|left|thumb|250px|ציור נפוץ של הרמב"ם]]

'''הרמב"ם''', הוא רבי '''משה בן מימון''', נולד בי"ד בניסן שנת ד'תתצ"ה{{הערת שוליים|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר בכ' בטבת שנת ד'תתקס"ה.

גדולי הדורות התבטאו על הרמב"ם בהגדרה: "ממשה עד משה לא קם כמשה".

==תולדות חיים==
רמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד.

=== שמו ומוצאו ===
משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב”ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.
בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:

:::::::::# ר' עובדיה הדיין
:::::::::# ר' שלמה
:::::::::# ר' עובדיה הדיין
:::::::::# ר' יוסף הדיין
:::::::::# ר' יצחק הדיין
:::::::::# ר' יוסף החכם
:::::::::# ר' [[מימון הדיין]]
:::::::::# הרמב"ם

ב[[ערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"[[משה]]".}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב"ם '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס).

=== קורות חייו בצעירותו ===
את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי [[מימון הדיין]], שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק‏‏{{הערה|1=‏‏‏רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.‏}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.

בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן עשר, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.

לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.

=== העלייה לארץ ישראל ===
{{להשלים}}
==חייו במצרים==
{{להשלים}}

==פטירתו ולאחריה==
{{להשלים}}

== התנגדות לחיבוריו ==
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל התורה שבעל פה בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר.

אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.

== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" ==

חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".

רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.

הרבי קרא ללמוד בספרי הרמב"ם בקביעות, ולפי תקנתו נוסד סדר לימוד הרמב"ם. כיום ישנם שני מחזורים ללימוד הרמב"ם, ומדי שנה מתקיימים אירועים לרגל סיומי מחזורי הלימוד.

כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%9C&pgnum=23 אוס"ח בשם[[ספר השיחות]] ה' ש"ת, עמודים 42-41 (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)]</REF>

== בקיאותו בחכמת הקבלה ==

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של עולם הבריאה {{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22[[ספר השיחות]] תש"ג ע' 41].}}.

[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]] ז"ל, הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.<REF> [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.</REF>. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר(מה שאין כן לפי מה שאומר האר"י הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה) הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בודאי".

עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו.

== תאריך לידתו של הרמב"ם ==
הרמב"ם נולד ב[[י"ד ניסן]] בשנת ד'תתצ"ה.

בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד בניסן ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה {{הערת שוליים|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}.

בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".

הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו.

הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם.<REF>שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת הרמב"ם [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]</REF>

== יום ההילולא של הרמב"ם ==
[[תמונה:קבר הרמבם.jpg|left|thumb|250px|קבר הרמב"ם]]
'''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של ה[[רמב"ם]].

הרבי עורר בשנת [[תנש"א]] לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום.<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 35.</REF>

== ראו גם ==
*[[י"א ניסן#יום הולדתו של הרמב"ם|יום הולדתו של הרמב"ם]]
*[[רמב"ם (תקנה)]]
*[[כ' טבת]]

== לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב"ם בספר אגרת תשובת הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&pgnum=1 אגרות הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו"ת הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם ביאורי אדמו"ר שליט"א]
*[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&pgnum=1 סדר המצוות להרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב"ם]

== קישורים חיצונים ==

*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב"ם]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]

רמב"ם

2014-10-20T14:36:07Z

164.138.122.232: /* בקיאותו בחכמת הקבלה */

[[תמונה:רמבם.jpg|left|thumb|250px|ציור נפוץ של הרמב"ם]]

'''הרמב"ם''', הוא רבי '''משה בן מימון''', נולד בי"ד בניסן שנת ד'תתצ"ה{{הערת שוליים|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר בכ' בטבת שנת ד'תתקס"ה.

גדולי הדורות התבטאו על הרמב"ם בהגדרה: "ממשה עד משה לא קם כמשה".

==תולדות חיים==
רמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד.

=== שמו ומוצאו ===
משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב”ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.
בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:

:::::::::# ר' עובדיה הדיין
:::::::::# ר' שלמה
:::::::::# ר' עובדיה הדיין
:::::::::# ר' יוסף הדיין
:::::::::# ר' יצחק הדיין
:::::::::# ר' יוסף החכם
:::::::::# ר' [[מימון הדיין]]
:::::::::# הרמב"ם

ב[[ערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"[[משה]]".}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב"ם '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס).

=== קורות חייו בצעירותו ===
את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי [[מימון הדיין]], שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק‏‏{{הערה|1=‏‏‏רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.‏}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.

בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן עשר, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.

לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.

=== העלייה לארץ ישראל ===
{{להשלים}}
==חייו במצרים==
{{להשלים}}

==פטירתו ולאחריה==
{{להשלים}}

== התנגדות לחיבוריו ==
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל התורה שבעל פה בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר.

אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.

== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" ==

חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".

רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.

הרבי קרא ללמוד בספרי הרמב"ם בקביעות, ולפי תקנתו נוסד סדר לימוד הרמב"ם. כיום ישנם שני מחזורים ללימוד הרמב"ם, ומדי שנה מתקיימים אירועים לרגל סיומי מחזורי הלימוד.

כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%9C&pgnum=23 אוס"ח בשם[[ספר השיחות]] ה' ש"ת, עמודים 42-41 (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)]</REF>

== בקיאותו בחכמת הקבלה ==

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של עולם הבריאה {{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22[[ספר השיחות]] תש"ג ע' 41].}}.

[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]] ז"ל, הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.<REF> [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.</REF>. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בודאי".

עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו.

== תאריך לידתו של הרמב"ם ==
הרמב"ם נולד ב[[י"ד ניסן]] בשנת ד'תתצ"ה.

בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד בניסן ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה {{הערת שוליים|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}.

בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".

הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו.

הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם.<REF>שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת הרמב"ם [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]</REF>

== יום ההילולא של הרמב"ם ==
[[תמונה:קבר הרמבם.jpg|left|thumb|250px|קבר הרמב"ם]]
'''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של ה[[רמב"ם]].

הרבי עורר בשנת [[תנש"א]] לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום.<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 35.</REF>

== ראו גם ==
*[[י"א ניסן#יום הולדתו של הרמב"ם|יום הולדתו של הרמב"ם]]
*[[רמב"ם (תקנה)]]
*[[כ' טבת]]

== לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב"ם בספר אגרת תשובת הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&pgnum=1 אגרות הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו"ת הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם ביאורי אדמו"ר שליט"א]
*[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&pgnum=1 סדר המצוות להרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב"ם]

== קישורים חיצונים ==

*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב"ם]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]

רמב"ם

2014-10-20T14:35:49Z

164.138.122.232: /* בקיאותו בחכמת הקבלה */

[[תמונה:רמבם.jpg|left|thumb|250px|ציור נפוץ של הרמב"ם]]

'''הרמב"ם''', הוא רבי '''משה בן מימון''', נולד בי"ד בניסן שנת ד'תתצ"ה{{הערת שוליים|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר בכ' בטבת שנת ד'תתקס"ה.

גדולי הדורות התבטאו על הרמב"ם בהגדרה: "ממשה עד משה לא קם כמשה".

==תולדות חיים==
רמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד.

=== שמו ומוצאו ===
משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב”ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.
בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות:

:::::::::# ר' עובדיה הדיין
:::::::::# ר' שלמה
:::::::::# ר' עובדיה הדיין
:::::::::# ר' יוסף הדיין
:::::::::# ר' יצחק הדיין
:::::::::# ר' יוסף החכם
:::::::::# ר' [[מימון הדיין]]
:::::::::# הרמב"ם

ב[[ערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"[[משה]]".}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב"ם '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס).

=== קורות חייו בצעירותו ===
את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי [[מימון הדיין]], שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק‏‏{{הערה|1=‏‏‏רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.‏}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.

בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן עשר, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.

לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.

=== העלייה לארץ ישראל ===
{{להשלים}}
==חייו במצרים==
{{להשלים}}

==פטירתו ולאחריה==
{{להשלים}}

== התנגדות לחיבוריו ==
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל התורה שבעל פה בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר.

אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.

== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" ==

חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".

רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.

הרבי קרא ללמוד בספרי הרמב"ם בקביעות, ולפי תקנתו נוסד סדר לימוד הרמב"ם. כיום ישנם שני מחזורים ללימוד הרמב"ם, ומדי שנה מתקיימים אירועים לרגל סיומי מחזורי הלימוד.

כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%9C&pgnum=23 אוס"ח בשם[[ספר השיחות]] ה' ש"ת, עמודים 42-41 (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)]</REF>

== בקיאותו בחכמת הקבלה ==

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של עולם הבריאה {{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22[[ספר השיחות]] תש"ג ע' 41].}}.

[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]] ז"ל, הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.<REF> [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.</REF>. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בודאי".

עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך סוף ימיו.

== תאריך לידתו של הרמב"ם ==
הרמב"ם נולד ב[[י"ד ניסן]] בשנת ד'תתצ"ה.

בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד בניסן ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה {{הערת שוליים|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}.

בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".

הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו.

הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם.<REF>שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת הרמב"ם [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]</REF>

== יום ההילולא של הרמב"ם ==
[[תמונה:קבר הרמבם.jpg|left|thumb|250px|קבר הרמב"ם]]
'''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של ה[[רמב"ם]].

הרבי עורר בשנת [[תנש"א]] לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום.<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 35.</REF>

== ראו גם ==
*[[י"א ניסן#יום הולדתו של הרמב"ם|יום הולדתו של הרמב"ם]]
*[[רמב"ם (תקנה)]]
*[[כ' טבת]]

== לקריאה נוספת ==
*[http://www.hebrewbooks.org/26826 סיפור ההתנגדות לרמב"ם בספר אגרת תשובת הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11502&pgnum=1 אגרות הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/19755 אגרות ושו"ת הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/16000 הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם ביאורי אדמו"ר שליט"א]
*[http://www.hebrewbooks.org/19756 כתבי קודש להרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15291&pgnum=1 סדר המצוות להרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/1733 תשובות הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/14805 פירוש הרמב"ם]
*[http://www.hebrewbooks.org/33247 מוסרי הרמב"ם]

== קישורים חיצונים ==

*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב"ם]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]

ראב"ד

2014-10-20T14:25:36Z

164.138.122.232: /* תולדות חיים */

רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''ראב"ד''', ד'תת"ה - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר משנה תורה לרמב"ם. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''", היה חתנו של [[הראב"ד השני]] בעל [[ספר האשכול]], ואביו של ר' [[יצחק סגי נהור]].

==תולדות חיים==

נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב"ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי אברהם אב בית דין- "הראב"ד השני" שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב"ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת"
היה בעל רוח הקודש אדירה וחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש וכמו שכותב למשל
בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים (השגות לרמב"ם הלכות לולב פ"ח ה"ה)החיד"א אומר שלפי רבי חיים ויטאל המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו גילוי אליהו.

== ידיעותיו בחכמת הקבלה ==

המקובלים, ובראשם רבי חיים ויטאל, מונים את הראב"ד בין מעבירי מסורת הקבלה עד לגילוייה. תרמה לכך העובדה שהראב"ד מזכיר בספריו במקומות מספר על הלכות מסוימות (ראו לדוגמה רמב"ם בית הבחירה ו יד, ורמב"ם מטמאי משכב ז ז), שענינם נודע לו מ"סוד ה' ליראיו".
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
[[קטגוריה:ראשונים]]

פנחס הורוביץ

2014-10-19T08:05:00Z

164.138.122.232:

הרה"ק גאון עולם '''פנחס הלוי הורביץ''' מפרנקורט דמיין, בעל ההפלאה והמקנה, היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]].

נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה של טשורקוב, מגאונו וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת.<REF>עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו.</REF>

נשא את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב"ד, נתקשר בקשר עז עם אחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג, קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה.

בצעירותו נתקבל לרב ואב"ד בק"ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב"ד בעיר לכוביץ.<REF>כך מעיד בהקדמתו להפלאה.</REF>

לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כל כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו [[השל"ה]] הקדוש ו[[הפני יהושע]].

== אצל המגיד ממזריטש ==
למרות שהיה תלמיד המגיד, אין מוזכר שמו של המגיד בספריו, מאחר שהמעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{הערת שוליים|שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ"י מיכלזון הי"ד, ע"ו, ב.}}. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה {{הערת שוליים|מפי הגה"ק מאוז'רוב זי"ע מקרובי המשפחה. אור יקרות חלק א' עמ' שצ"א.}}, ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד "ושמעתי לפרש בשם הרה"מ ז"ל", וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה...{{הערת שוליים|הנ"ל.}}

== קשריו עם אדמו"ר הזקן ==

[[אדמו"ר הזקן]] כותב אליו אגרת<REF>נדפס ב[[ספר בית רבי]] פי"ח.</REF> על התלאות של המחלוקת ומאסרו בפטרבורג: "[[אור]] ישראל וקדושו, בוצינא קדישא [[חסיד|חסידא]] ופרישא, [[הרב]] הגאון המפורסם מופת הדור זיוו והדרו, [[איש אלוקים]] קדוש יאמר לו". בהמשך הדברים הוא כותב "מי אנכי כי באתי עד הלום, ואין הלום אלא [[מלכות]]<REF> [[זבחים]] קב א.</REF> מאן [[מלך|מלכי]] רבנן".

אדמו"ר הזקן מתנצל במכתבו על שכותב אליו: ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל".

אך אדמו"ר הזקן מעלה על נס את הקירוב המיוחד שזכה מבעל ההפלאה, ובזאת מרהיב עוז לכתוב אליו: "אך מקום גדולתו שם ענוותנותו וענוותו תרבני, ורחב לבי בעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבה דעמיה שי' מימי קדם בק"ק מיעזריטש וק"ק ראונא<REF>הכוונה לקירוב שזכה בהיותם יחד אצל [[המגיד ממזריטש]].</REF> ונתמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל [[ברכה|ברכתו]] סלה מדי [[שבת]] בשבתו".

באגרת עצמה מדווח אדמו"ר הזקן לבעל ההפלאה ובחתימתו הוא מזכיר את עצמו לפניו בשמו ובשם אמו "שניאור זלמן בן רבקה" בציינו "ומבקש ברכתו סלה".

== מחזק את אדמו"ר הזקן לסיים את השולחן ערוך ==
בני אדמו"ר הזקן מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל".

נפטר ביום ב', ד' [[תמוז]] [[תקס"ה]], בשנת הע"ד לחייו. בנו ממלא מקומו היה רבי צבי הירש בעל "לחמי תודה".

== ספריו ==

*פנים יפות על התורה.
*הפלאה על הש"ס.
*מקנה על [[מסכת קידושין]].

== תלמידיו ==

רבי [[משה סופר]], בעל ה[[חתם סופר]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]