חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:שיע.ק

2017-09-06T17:09:12Z

164.138.119.213: /* תמונה */

{{/פתיח}}
{{צבע גופן|לבן|
-----------------ב"ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו------------------------}}
== בקשות קלות ==

לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא"נ וחגה"פ:
#האם תוכל לסכם את הדיון [[חב"דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?
#האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב"דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע"ז
:בשבוע הבא בעז"ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע"ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)
::כנראה מפאת טרדות חה"פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים "הואיל ונדחה ידחה", במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש"כ. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ"ד בניסן ה'תשע"ז
תודה על התזכורת. בעז"ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשע"ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)

==תמונה מומלצת==
שיע, יישר כח על תבניות התמונה מומלצת. האם זה מוכן? איך אפשר להשתמש בזה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:48, ה' באייר ה'תשע"ז
:טרם. יש עוד הרבה עבודה. אעדכן בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע"ז 14:58, 3 במאי 2017 (UTC)
::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}. הבסיס מוכן. 1. הכנתי אקסל עם קישורים (לינקים בלע"ז) שבאמצעותו ניתן ליצור בהקלקה את כל הערכים לכל השנה. 2. באקסל נוסף התוכן הטכני השייך לכל ערכי השנה. אמנם יקח זמן עד שאתפנה לעשות הכל אבל אם תתנדב או מישהו אחר אשמח מאוד. 3. גם בלי ליצור את כל הערכים אפשר להתתחיל במלאכה, ואולי אפילו עדיף, כדי שנראה איך זה עובד לפני שעובדים ויוצרים את מאות הערכים לכל תאריכי השנה. הדרך היא פשוטה מאוד בכל ערך מקליקים על הקישור האדום משהו כמו [[תבנית:תמונה מומלצת י"ג תשרי]], ובתוך התבנית ההיא מכניסים את התמונה הרלוונטית, כפי שעשיתי בערך [[תבנית:תמונה ג' תשרי]] ל[[תבנית:תמונה מומלצת ג' תשרי]]. 5. בימים שכבר עשיתי, יש לשנות בכל יום את הפרמטר "| הפניה = <nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>", ובמקום "<nowiki>{{שם הדף}}</nowiki>" לכתוב את שם הערך של התאריך של התבנית, כפי 'א' בתשרי' וכו'. כפי שאכן כבר שיניתי בתבניות של א' - ג' תשרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ז 15:53, 14 במאי 2017 (UTC)
:::יישר כח!
:::1-2. מהו האקסל הזה? איפה הוא נמצא, ואיך הוא עובד? (או שזה לשימושך האישי?)
:::3. ניסיתי לשחק עם זה, תאמר לי אם עשיתי נכון ([[תבנית:תמונה א' תשרי]] עד ו')
:::4. לא הבנתי למה צריך שתי תבניות ואי אפשר להכניס את התמונה בתוך הראשונה ([[תבנית:תמונה א' תשרי]]). זה די מסבך את העסק.
:::5. עוד עניין, לדעתי כדאי להתחיל לא מתשרי אלא מסיוון נניח כדי שהעסק יתחיל לרוץ (כמו שהיה בנוגע ל"השבוע בימי חב"ד") ובינתיים יוסיפו עוד, אכי"ר.
:::6. צריך להחליט כמה ימים לשים כל תמונה, כדי שלא תשאר יותר מידי זמן, ומאידך, שלא יווצר מצב שהעמוד הראשי יהיה ריק. (אני חולם גם שבאיזשהו שלב תהיה תמונה יומית שתוצג חד פעמי ליום אחד ולעולם לא תחזור, כמו בויקיפדיה. אבל בינתיים זה לא אפשרי). ושוב יישר כח גדול • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:56, כ"א באייר ה'תשע"ז
::::אתה באמת חושב שתמונה שחוזרת פעם בשנה או שנשארת יומיים זה נותן טעם לפגם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:44, 17 במאי 2017 (UTC)
:::::אני באמת חושב שככל שתחלופת התמונות תהיה דינמית יותר, כך חב"דפדיה תהיה מוקד משיכה גדול יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:50, כ"א באייר ה'תשע"ז
1 את האקסל אוכל לשלוח לך במייל.
3 עשית יפה. (רק בלי קישורים אדומים בעמוד הראשי, זה אל ראוי).
4 התבנית הנוספת מאפשרת לנו בהמשך לייצור מחזורים שונים ולהחליף את סדרת התמונות בסדרה אחרת. כך זה בנוי בויקיפדיה והעתקתי את זה משם. זה לא כ"כ מסבך. ראשית אתה יוצר את הערך ומוסיף את הקוד שהכנתי באקסל ואח"כ. כשרוצים להוסיף את התמונה, לוחצים בערך עצמו על הקישור האדום ויוצרים את התבנית {{תמונה מומלצת -תאריך כלשהו-}} שבה שמים את התמונה עצמה.
5. רעיון טוב.
6. בשלב זה צריך להעריך כמה תמונות יש ולחלקם לימי השנה, אם יש תמונה שמתחלפת כל שבוע זה מעולה. אם בהמשך יתווספו תמונות נצופף השורות עד שתתחלף תמונה כל יום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ז 14:48, 17 במאי 2017 (UTC)
:שלח, עם הסבר, בתודה מראש.
:בינתיים יש 61 תמונות ועד סיום המיזם בטח יעלו עוד כך שכל תמונה צריכה לתפוס כ-5 ימים. לרוב התמונות יש קשר לתאריכים ספציפיים, לכן כדאי לדאוג שכל תמונה תהיה בתאריך הקשור אליה פחות או יותר.
:הוספתי כמה דפים בנושא ואתה (בתוך שאר המשתמשים) מוזמן לעבור עליהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:37, כ"ב באייר ה'תשע"ז
::עכשיו אני קולט שצריך לעשות עוד 2 דברים, אשמח אם תתפנה לכך: 1. לדאוג שב[[חב"דפדיה:תמונה מומלצת/גלריה]] יהיה אפשרות לסמן על תמונה שכבר משומשת לתאריך מסויים, שלא תהיה כפילות. 2. לדאוג שהדף [[חב"דפדיה:תמונה מומלצת]] יעבוד כדי שיתאפשר לכל אחד לראות את התמונות של הימים הבאים ולהעיר, במקרה הצורך. תודה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:41, כ"ב באייר ה'תשע"ז

== בקשה ==

אפשר בבקשה לקבל הרשאה להעלאת תמונות {{שכח|חסיד של הרעבע}}
:{{א|חסיד של הרעבע}}, קיבלת, בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ז 14:24, 17 במאי 2017 (UTC)
::אני לא רואה ב'העלאת קובץ לשרת' שום 'עיון' איך מעלים?--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 06:04, 21 במאי 2017 (UTC)
:::זה לחצן שהכיתוב עליו הוא 'בחר קובץ'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באייר ה'תשע"ז 14:45, 22 במאי 2017 (UTC)
::::אני לא מוצא אולי תעשה צילום מסך ותראה איפה זה לטובת כולם (אני מחפש ב'עריכה' אולי פה הטעות שלי?)--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 10:14, 2 ביוני 2017 (UTC)
:::::{{א|חסיד של הרעבע}} זיכית הרבים. העליתי תמונה ל[[עזרה:העלאת קובץ מדיה]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בסיוון ה'תשע"ז 12:33, 4 ביוני 2017 (UTC)
::::::זה מה שאני רואה שם על מה ללחוץ?
::::::''[[קובץ:File.jpg]] לשימוש בגרסה המלאה של הקובץ''
::::::''[[קובץ:File.png|200px|thumb|left|טקסט תיאור]] לשימוש בגרסה מוקטנת ברוחב 200 פיקסלים בתיבה בצד שמאל של הדף, עם 'טקסט תיאור' כתיאור''
::::::''[[מדיה:File.ogg]] לקישור ישיר לקובץ בלי להציגו''
::::::--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 14:57, 15 ביוני 2017 (UTC)
:::::::כמה שורת מתחת הטקסט שהעתקת, יש שורה שכתוב בה "שם הקובץ:" ואח"כ מופיע כפתור מלבני עם הכיתוב "בחר קובץ". --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשע"ז 15:01, 15 ביוני 2017 (UTC)
::::::::לא יודע כתוב רק לציין את שם הצלם וכו.. ואז זה נגמר אולי תראה איך הדף נראה אצלך מבפנים.
:::::::::תתקשר אלי... המספר נמצא בראש דף השיהה הזה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בסיוון ה'תשע"ז 12:44, 18 ביוני 2017 (UTC)

== עזרה ==

שלום משתמש שיע :

בערך הגר"א מובא המשפט דלהלן "יש מהחוקרים הטוענים כי חתימת הגר"א על החרם הראשון מזויפת ומעורבותו בהתנכלויות תלויים בספק רב. ישנם אף סימוכין לזה דלטעמייהו של הטוענים כך הגר"א היה אז בגיל מבוגר מאוד ולא שלט באופן מלא על הנעשה סביבו וקל היה להציג בפניו את הדברים שלא כדין. או שאכן שלט בחושיו וכו' אלא שביודעם כי הוא יודע את האמת הרי פרסמו בשמו ושלא בידיעתו (כך מסתברא לומר) את החרם[5] " הדברים מאוד מוזרים , הגר"א היה אז בגיל 47, כנראה נפלה איזה טעות אם תוכל לתקן אשמח

דרך אגב יש הרבה מה להוסיף בערך , למשל הרבה דברים שהגר"א חידש כמו אדמה"ז, יחס תלמידי הגר"א לרבותינו ועוד--[[מיוחד:תרומות/213.8.158.146|213.8.158.146]] 14:28, 5 ביוני 2017 (UTC)
:תוקן, תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשע"ז 16:34, 5 ביוני 2017 (UTC)

== שאלה ==

להחליף את הסמל לסמל של 10?--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 09:29, 9 ביוני 2017 (UTC)
:איפה הסמל הוצג, תזכיר לי בבקשה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בסיוון ה'תשע"ז 11:46, 9 ביוני 2017 (UTC)
::ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים/יום הולדת 10]]--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 12:09, 9 ביוני 2017 (UTC)
:::אם כבר אולי את [[:קובץ:תמונה1.png|זה]], איני מומחה כלל בזה אבל מהשני איני אוחז כלל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:10, 9 ביוני 2017 (UTC)
::::בקיצור צריך להעלות את זה באולם הדיונים. זו לא אמורה החלטה שלי או של משתמש בודד אחר פה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בסיוון ה'תשע"ז 13:44, 9 ביוני 2017 (UTC)

== מחכה לתגובתך ==

[[שיחת קטגוריה:עיירות חסידיות|כאן]]. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 15:02, כ"ה בסיוון, ה'תשע"ז ''(19 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== סוגריים ==

על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב"דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב"דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים "(בחסידות)", חצי מהערכים שיש בהם סוגריים "(ספר)", ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז
:אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)
::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.
::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה "כל אימת שאתה פוגש", התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע"ז
:::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע"ז

== עזרה ==
איך אפשר להעביר דף שיחה לארכיון? [[משתמש:רון|רון]] [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]]. --[[יחי המלך]] 22:56, 4 ביולי 2017 (UTC)
:{{א|רון}}, ראשית אתה '''גוזר''' את התוכן של הדיונים שהסתיימו מדף השיחה שלך ומדביק בדף הארכיון (אתה פותח דף ארכיון לדוגמה: [[שיחת משתמש:רון/ארכיון 1]], או [[שיחת משתמש:רון/ארכיון 2]]), אח"כ אתה יוצר קישור בדף השיחה הרגיל שלך לדף הארכיון.
:את הקישור מדף שיחתך ניתן לבצע במספר אופנים. הפשוט הוא באמצעות קוד כזה: <nowiki>{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:רון/ארכיון 1|1]] {{*}} [[שיחת משתמש:רון/ארכיון 2|שנת תרפפו]] {{*}} [[שיחת משתמש:רון/ארכיון 3|חורף תשע"ז]]}}</nowiki> כמובן שיש להתאים את הקוד כרצונך.
:אני אישית בחרתי לעשות זאת באמצעות הדפים [[שיחת משתמש:שיע.ק/פתיח]] [[משתמש:שיע.ק/תבנית ארכיון]], תוכל לראות אצל משתמשים אחרים דוגמאות אחרות....
:מעניין לעניין. שים לב שאין טעם ליצור קישורים פנימיים רבים לערכים שטרם נכתבו, זה סתם יוצר מצב של 'קישורים אדומים' ולא מועיל במאומה. מומלץ לעשות זאת רק במקרה שיש יסוד סביר להניח שהערך עומד להכתב בעתיד הנראה לעין. אני כותב זאת בעקבות [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C&diff=296323&oldid=294836 העריכות שלך ב'יבניאל']. ובעניין נוסף, אין שום צורך לשים תבנית 'בעבודה' ב[[משתמש:רון]] - דף המשתמש שלך, כי לפי הכללים כאן, אין לערוך דף משתמש של מישהו אחר ללא רשותו המפורשת כך שלא משנה אם אתה בעבודה או לא אף אחד לא אמור לגעת לך בדף. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ז 08:38, 5 ביולי 2017 (UTC)
::תודה, את העריכה שמתי בשביל להזכיר לעצמי לעבוד על זה... נ.ב. אני מתכנן ליצור את הקישורים הללו. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]], --[[יחי המלך]] 09:50, 5 ביולי 2017 (UTC).
:::יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ז 09:51, 5 ביולי 2017 (UTC)

==הלכות בית הבחירה בבהמ"צ==
לענ"ד כדאי להוסיף פינה חדשה בעמוד הראשי לימי בין המצרים של [[הלכות_בית_הבחירה_בבין_המצרים|הלכות בית בית הבחירה]] ואפשר גם להוסיף לפינה את הקישורים ה[http://chabad.info/tag/%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94/ זה] ו[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3728610 זה].

==טעיות חמורות בערכים!==
במהלך נסיון להוסיף לחב"דפדיה, נחשפתי לשני טעיות תהומיות. הא' - [[יחזקאל לנדא|כאן]] מסופר ש[[הבעש"ט]] קרע על רחב"ע קריעה - וידוע הסיפור בזה שנתעכב הבעש"ט מליטול ידיים לסעודה שלישית בדי לקבל את הכוונה הנמסרת לחד בדרא כו' ומייד מתעוררת השאלה -אך קרע הבעש"ט קריעה בשבת??? איני מכחיש את הסיפור, אבל עכ"פ - היה זה לפחות במוצ"ש!
הב' - בערך "[[דייטשל]]" מיוחס לתלמדי המגיד, ייתן שגם היה מתלמדי המגיד -אבל היה לפני-ן תלמיד וחתן הבעש"ט (היה גם אביהם של בעל '[[דגל מחנה אפרים]]'ורבי ברוך ממעז'יבוז') {{הערת שוליים|וראה ב'"סיפורי חסידים - מועדים" לרב זוין - בסיפור הראשון.}}.
:1. צריך באמת למצוא מקור ברור לכל אחד מהסיפורים (הן הסיפור על סוד נטילת הדיים, והן הסיפור על הקריעה. 2. אתקן בעז"ה. יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באב ה'תשע"ז 14:39, 25 ביולי 2017 (UTC)

== עזרה ==
מה אפשר לכתוב בדף הטיוטה? או במילים אחרות למה דף הטיוטה מיועד? {{אנונימי|}}
:בעיקרון לכל דבר אישי שאינו מתאים, או שאינו מתאים בינתיים למרחב הערכים הרגיל של חב"דפדיה. במקרים רבים כותב עורך אותו בשלבים. ואח"כ גם רוצה להראות אותו לאחרים, לביקורת לפני פרסומו. במשך שלבים אלו, הוא עובד על הערך בטיוטה. לחילופין משתמש לא מנוסה, שמכניס למרחב הערכים ערך שאינו מתאים עדיין, מעבירים לו את הערך לדף טיוטה כדי שיוכל להמשיך לעבוד עליו, אבל שלא יופיע כערך רגיל. ויש כמובן עוד שימושים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באב ה'תשע"ז 18:24, 25 ביולי 2017 (UTC)
::תודה, אפשר ליצור כמה טיוטות? {{אנונימי}}
:::כמובן: למשל [[שיע.ק/טיוטה 1]] [[שיע.ק/טיוטה 2]], או [[שיע.ק/הסבר בוקמקלטים]], [[שיע.ק/תוכניות וחלומות]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באב ה'תשע"ז 19:27, 26 ביולי 2017 (UTC)

== העלאת תמונות ==
אני צריך להעלות תמונות לכמה ערכים שכתבתי ושעדיין לא. ואין לי אפשרות אפשר לקבל הרשאה?

נ.ב. איך יוצרים תבניות ותיבות משתמש? --[[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון |בואו נדבר על זה ]], [[יחי המלך]] 11:23, 31 ביולי 2017 (UTC).
:אתה יכול לבקש עזרה ממני בקשרה לתבניות ותיבות משתמש. להרשאה {{הרשאות}}--[[משתמש:Mתכנת|Mתכנת]] - [[שיחת משתמש:Mתכנת|שיחה]] 05:05, 1 באוגוסט 2017 (UTC)
:תודה. --[[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון |בואו נדבר על זה ]], [[יחי המלך]] 18:56, 1 באוגוסט 2017 (UTC).
::מתכנת ישר כח. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשע"ז 20:19, 1 באוגוסט 2017 (UTC)
== [[משתמש:Men770/מיזם בתי ספר|מיזם בתי ספר]] ==

אשמח אם תוכל לעזור--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,י"ב באב ה'תשע"ז, 04:00 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 04:00, 4 באוגוסט 2017 (UTC)
{{הערות שוליים|}}

== תסתכל באולם דיונים ==

--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,כ"ה באב ה'תשע"ז, 15:52 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
==תמונה==
לענ"ד יש עניין בלהוסיף את [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 תמונה זו] לערך על 'שו"ע הרב'. יש"כ מראש.
:{{בוצע}}--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באלול ה'תשע"ז 19:55, 4 בספטמבר 2017 (UTC)
יש"כ! אם תוכל גם להעלות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=6 תמונה זו] בהקשר ל[[תבנית:הידעת?/204|כאן]] (תמונה זו קיימת גם באיכות טובה יותר בספרים מודפסים לפני פרסום התמונה השנייה)
:{{בוצע}} אולי מישהו יזכה אותנו בתמונה יותר איכותית בעתיד [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באלול ה'תשע"ז 15:24, 5 בספטמבר 2017 (UTC)
יש"כ! אם תוכל גם להעלות [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105781תמונות מציון ר' הלל מפאריטש] ב.יש [[יראת ה' אוצרו (ספר)|כאן]] תבנית שלא יושמה כבר זמן רב... [[קובץ:לחיים תבנית.png|30px]] לחיים! [[ט"ו אלול#ימי חב"ד|יומא דפגרא]]

תומת ישרים תנחם

2017-09-06T15:15:35Z

164.138.119.213: /* סיבת ההוצאה */

[[קובץ:ישרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולפא לצד הספר]]
הספר '''תומת ישרים תנחם''' של הרב [[שלום דובער וולפא]], הינו ספר המבאר את אמונת החסידים בנצחיות חייו ונשיאותו של הרבי, ובפרסום זהותו כמלך המשיח. יצא לאור ב[[חודש חשון]] [[תשע"ג]] כתגובה לספר במאי קמיפלגי של ר' [[יחזקאל סופר]].

==סיבת ההוצאה==
בקיץ [[תשע"ב]] הוציא ר' [[יחזקאל סופר]] את ספרו "במאי קמיפלגי", הספר עוסק ב[[פולמוס המשיחיות בחב"ד|פולמוס]] הקיים בחב"ד בעניין המשיח, כשיחד עם זה מציג מזווית השקפתו נושאים כמו: [[נבואת הגאולה]], ביאתו של משיח ב[[דור השביעי]] ועוד. הספר עורר ביקורת בקרב כל חסידי חב"ד ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר, הסתייגו מהסכמתם והודיעו שהיה זה מבלי שראו את כל חלקי הספר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200]}}.

כתגובה הוציא הרב וולפא את הספר "תומת ישרים תנחם".

==מבנה הספר==
בראש כל פרק, עומד ציטוט מן הספר "במאי קמפלגי", שנוגע בענין אחד מתוך שלל הנושאים הנידונים בספר, ובהמשך לזה פורך המחבר את דבריו.

==שמו של הספר==
שמו של הספר, כפי שמסביר המחבר בספרו, בא לבטא את מטרת הספר:

הגמרא{{הערה|שבת פח, א-ב.}} מביאה את הפסוק{{הערה|משלי יא, ג.}} "תומת ישרים תנחם", ופירש [[רש"י]]: "התהלכנו עמו בתום לב, כדרך העושים מאהבה, וסמכנו עליו שלא יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד בו".

בזה בא המחבר לבטא, שאנו ה"ישרים", הולכים ב"תום לב", איננו מבקשים ללכת בעקבות השכל, "לפרש פירושים מוזרים ולהוציא הדברים מפשוטם", כפי שעשה ר' [[יחזקאל סופר]] בספרו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 פרק ראשון של הספר לקריאה]''' {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 מכתבי]''' [[הרב ירוסלבסקי]] והרב [[זלמן גופין]] נגד הספר "במאי קמפליגי" באתר {{אינפו}}.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]

תוכנית ההתנתקות

2017-09-06T15:14:08Z

164.138.119.213: /* אישים בולטים הקשורים להתנתקות */

[[קובץ:קטיף.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת רצועת עזה וגוש קטיף]]
'''תוכנית ההתנתקות''', הייתה תוכנית ממשלתית שבוצעה בשנת [[תשס"ה]] (קיץ 2005) על ידי [[מדינת ישראל]] ביוזמת ראש הממשלה [[אריאל שרון]], במהלכה פונו קרוב לעשרת אלפים יהודים מעשרים וחמישה ישובים ברצועת עזה.

התכנית גררה גל התנגדות ענק, ובשנה שקדמה לביצוע התוכנית נערכו מפגנים ומחאות בהשתתפות מאות אלפי אנשים, נחסמו כבישים ברחבי הארץ, וסטיקרים בגנות התוכנית הודבקו בכל רחבי הארץ.

למרות ההתנגדות, הוכרחו חיילי [[צה"ל]] לבצע את המשימה, שהייתה כרוכה בהתנגדות עזה מצד המתיישבים, ולפנות באלימות ובכוחנות את הסרבנים, שקיבלו גיבוי של אלפי בני נוער.

מכיון שהתוכנית עמדה בניגוד למשנתו התורנית-בטחונית של [[הרבי]], חסידי חב"ד רבים נטלו חלק במאבק למניעת התכנית, ובראשם הרב [[שלום בער וולפא]].

==הרקע לתכנית==
בשנת [[תשס"ג]] (2003) נבחר [[אריאל שרון]] לכהן בראש המפלגה מטעם מפלגת הליכוד, שהציגה בעת הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת של אריאל שרון שלא יפנה אם ישוב והצהיר "דין נצרים כדין תל אביב".

למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני בעמדותיו, ובעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו, הוא הציג במשכן הכנסת את תכנית ההתנתקות, שעוררה הלך בפני כל מקורביו וחברי מפלגתו, על הצגת התוכנית הנוגדת למצע המפלגה, ונוגדת את חייו הפוליטיים של שרון שסייע בעצמו להקמת יישובים אלו.

בעקבות פרסום תוכנית ההתנתקות, מערכת התקשורת והמשטרה הפסיקה את העיסוק האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.

לצורך קידום התוכנית והעברתו בכנסת, הפעיל שרון לחץ על שרי הממשלה, ופיטר מתפקיד שר את כל מי שהתנגד לביצוע התכנית.

עם פרסום התוכנית והתחלתו של גל המחאה, הבטיח שרון שיביא את התוכנית למשאל עם, אך לאחר שלא הצליח לגייס רוב לתוכניתו במשאל עם, החליט להתעלם מהחלטת העם, והמשיך לקדם את ביצוע התוכנית תוך שהוא רומס את כל כללי ההגינות הפוליטית, ונוהג כרודן הכופה את דעותיו הפוליטיות ותוכניותיו המדיניות על הציבור.

== המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ==
המחאה להתנתקות החלה בפעילות הסברה שקדמה למשאל עם, במהלכה עברו אלפי פעילים מבית לבית והסבירו את הטירוף והסכנה שבקיום התכנית, והצליחו לגייס רוב של שישים אחוז שהצביע נגד התוכנית במשאל מתפקדי הליכוד שהתקיים ב[[י"א אייר]] [[תשס"ד]].

לאחר התנגדותו של שרון לכופף את דעותיו בפני תוצאות המשאל, הגיעה התוכנית לאישור הכנסת, ולאחר שהחוק לביצוע התוכנית עבר בקריאה שלישית ב[[י"א חשון]] [[תשס"ה]], התגבר גל ההתנגדות, ועצרות המחאה והפגנות הכבישים הלכו וצברו תאוצה, שהלכה וגברה ככל שהתקיים מועד ביצוע התוכנית.

המחאה נגד התוכנית, הייתה הסוערת והמתוקשרת ביותר מאז קום המדינה, והשתתפו בה מליוני אנשים מכל שדרות הציבור. מאות אלפי אנשים נשאו פריטי לבוש שונים בצבע כתום שנבחר לסמל המחאה, הצמידו סרטים כתומים למכוניתם, ויצאו לצמתים להפגין ולדרוש מהממשלה לגנוז את התוכנית.

==פעולות מחאה נגד התוכנית==
===שרשרת אנושית===
ב[[ז' אב]] [[תשס"ד]] נערך מפגן הזדהות שנועד לחבר בשרשרת אנושית את יישובי גוש קטיף עם [[ירושלים]], ובכך לסמל את הקשר של תושבי הגוש עם ליבה של ארץ ישראל.

השרשרת התפרסה על פני 90 קילומטר, והשתתפו בה כ-130 אלף איש.

בשונה מפעולות אחרות שנעשו על ידי הציבור הדתי-לאומי, פעולה זו לא לוותה בהפרעת הסדר הציבורי במדינה או בהתרסה אלימה, אלא התפרסה לאורך צידי הכבישים, והתאפיינה כמחאה ציבורית שקטה.

===פולסא דנורא===
ב[[י"ב תמוז]] [[תשס"ה]], נערך ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[ראש פינה]] טקס [[פולסא דנורא]] בהשתתפות מקובלים המתנגדים לתוכנית, שקיללו את מובילי התוכנית והתפללו על הפסקת כהונתם, בליווי קריאת מספר קטעים מ[[ספר הזוהר]].

למרות ההשתתפות המינורית בטקס זה, הוא הצליח לגרור פולמוס ציבורי רחב, ועורר את זעמם של עיתונאים חברי כנסת ואנשי תקשורת. אנשים רבים גינו את המעשה, ביניהם גם פעילי שמאל המגדירים את עצמם כאתאיסטים, שפחדו מהקללות וגינו את משתתפי הטקס.

===התנגדות הרבנים===
[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]]). מימין לשמאל: הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (עומד), ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], הרב [[דב ליאור]] והרב [[מרדכי אליהו]] (נואם)]]
במהלך השנה שקדמה לביצוע התוכנית, מספר פורומים של רבנים התכנסו והצהירו את דעתם השלילית בנוגע לתוכנית, ואף פסקו לתלמידיהם ועושי דברם שהפקודה לפנות יהודים מבתיהם היא פקודה בלתי מוסרית, ולכן חייל שמקבל פקודה כזו צריך לסרב פקודה ולהימנע מלסייע לתוכנית.

אחד מהכנסים העיקריים התקיימו על ידי [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ב[[חודש טבת]] [[תשס"ה]], בארגון שליח הרבי ל[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], ובהשתתפות חברי הקונגרס: הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]], האדמו"ר מסדיגורא הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], רבה של [[קרית ארבע]] ו[[חברון]] הרב [[דב ליאור]], והרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]].

בנוסף, ב[[ט"ו אדר|ט"ו אדר א']] התקיים כנס ענק בבנייני האומה בירושלים בארגון הרב [[שלום דב וולפא]] והרב [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בהשתתפות אלפי אנשים. הכנס נערך תחת הכותרת "מי לה' אלי", וכלל נאומים התומכים בסירוב פקודה, ובמהלכו הרבנים שהשתתפו בכינוס התעטפו בשקים, ותקעו בשופרות כביטוי אבלות על התקדמות התוכנית.

כחודש וחצי לאחר מכן בכ"ו אדר ב', התקיים במלון רמדה רנסנס כנס נוסף לציבור הדתי-לאומי, בראשותו של [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]] ורבני ישיבות וערים המשתייכים לישיבת 'מרכז הרב'.

===העצרת בכותל===
ימים ספורים קודם התחלת ביצוע התכנית, בעיצומם של תשעם הימים, התקיימה ב[[ה' מנחם אב]] [[תשס"ה]] עצרת תפילה המונית בארגון ה[[מטה לשלום העם והארץ]] שתחת אגודת [[צעירי חב"ד ארץ הקודש]].

מאות רבנים יצאו בקריאות תמיכה להשתתפות בעצרת, והצליחו להביא אל רחבת [[הכותל המערבי]] למעלה מחצי מיליון איש.

בעצרת השתתפו חשובי הרבנים בארץ, ביניהם [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], אדמו"רי חסידות רבים, חברי מועצת גדולי התורה, חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13401 תמונות מהעצרת] {{תמונה}} {{COL}}}}.

===כפר מיימון===
באמצע חודש תמוז צעדו עשרות אלפי מפגינים נגד ההתנתקות מ[[נתיבות]] לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף, שהיה נתון אז בסגר, במה שכונה ב"צעדת התחברות". עוד קודם לתחילת האירוע ניסתה המשטרה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים. אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון, עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. הצעדה התפזרה לבסוף בשלום, אך מועצת יש"ע הודיעה שתארגן הסתננויות של קבוצות קטנות לתוך גוש קטיף.

===קמפיין אוטובוסים===
המטה העולמי להצלת העם והארץ ניהל קודם ההתנתקות קמפיין אוטובוסים במחאה, תחת הסלוגנים: "תוכנית שרון - הרמת יד נגד ה' ותורתו וממיטה אסון על ישראל", ו"הרבי מלך המשיח מזהיר: ההתנתקות - סכנה נוראה ליהודים". במהלך הקמפיין נתלו שלטים על כאלף אוטובוסים ברחבי הארץ.

==תוצאות ההתנתקות==
‏{{ערך חסר}}
===התמקמות המפונים===
{{ערך חסר}}

===יש דין ויש דיין===
‏{{ערך חסר}}

==אישים בולטים הקשורים להתנתקות==
*[[שלום בער וולפא]]
*[[אריאל זילבר]]- זמר המחאה
*[[אריאל שרון]] - יוזם התכנית

==קישורים חצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4598 לקראת הכרעה בדיני נפשות] מאמר מאת הרב [[טוביה בלוי]] {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]

תומכי תמימים לוד

2017-09-06T15:01:47Z

164.138.119.213: /* קישורים חיצונים */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=[[קובץ:לוד ישיבה.jpg|250px]]
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=280
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תמונה:שלט ישיבה לוד.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.

==התפתחות הישיבה==

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת [[תשע"ח]] לומדים בישיבה 300 [[תמימים]]{{הערה|תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

===צוות הישיבה===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש הישיבה ור"מ.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני.
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ומשגיח ראשי.
;שיעור א':
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ו[[משיב]].
*הרב [[מאיר מזרחי]] - [[משפיע]] ו[[משיב]].
*הרב משה שלמה לויטין - [[משפיע]].
*הרב ברוך מרגליות - [[משפיע]] ומג"ש בגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]].
*הרב מנחם מענדל כ"ץ - [[ר"מ]].
*הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא.
*הרב ישראל דירינפלד - [[ר"מ]].

*הרב שלום לסקר - [[ר"מ]].
*הרב מנחם מענדל לוין - [[משפיע]] ו[[משיב]].
*הרב צבי הלפרין [[ר"מ]] בגירסא, [[משיב]] ומשגיח בסדר הכנה.

;שיעור ב':
*הרב מנחם טייטלבוים - ר"מ
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]].
*הרב [[דוב קוק]] - [[ר"מ]].
*הרב [[שלום הלל]] - [[משפיע]] ומשגיח בגירסא.
*הרב [[נטע זאב גערליצקי]] - [[משפיע]] ו[[משיב]].
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]] ומשגיח בגירסא.
*הרב [[נפתלי ועקנין]] - [[משיב]].

;שיעור ג':
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ו[[משיב]].
*הרב שלום אדרי- משפיע
*הרב מתתיהו ווינבערג - ר"מ.
*הרב דוד בייטש - ר"מ.
*הרב דוד תעיזי - משיב.

;מדריכים:
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך.
*ר' מנחם רפאל ישעיהו - מנהל פנימייה.
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
*הרב אהרון מיראשווילי - מדריך
*הרב משה שלמה לויטין - מדריך.
*ר' ציון אמיתי -מדריך.
}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]{{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

ישראל גרוסמן

2017-09-06T15:00:41Z

164.138.119.213: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:ישראל גרוסמןPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל גרוסמן]]

הרב '''ישראל גרוסמן''' נולד ב[[ירושלים]] העתיקה, ב[[ה' מר חשוון]] [[תרפ"ג]]. בצעירותו למד הרב גרוסמן בישיבתו של הגאון הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב"ד העדה החרדית. הרב דושינסקי חיבבו והועידו לגדולות. בהמשך עבר ללמוד בישיבת קמניץ אצל הגאון רבי משה ברנשטיין. הרב גרוסמן היה מהתלמידים הראשונים של הישיבה והיה יד ימינו של ראש הישיבה.

הוא היה חסיד קרלין נלהב, דבוק ברבו האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין. כשהגיע האדמו"ר רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]] לביקור בארץ הקודש בשנת [[תרצ"ט]] וראה את הבחור החסיד הצעיר, התפעל מכשרונותיו ושקידתו המופלאה והתבטא אודותיו: "ישראל אשר בך אתפאר".

לפני חתונתו נבחן בהצלחה רבה על כל הש"ס אצל ראב"ד [[העדה החרדית]] הרב ראובן בענגיס. בהגיעו לפרק 'האיש מקדש' [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית גיטה פערל, בתו של הרב יוסף גוטפרב. הרבנית עמדה לימינו כל ימיו במפעליו להרבצת התורה והיראה ובחינוך הדור המפואר שזכו להעמיד.

התמדתו בלימוד הקנתה לו כבר בצעירותו שם של למדן בעל שיעור קומה; משום כך, עוד בהיותו אברך כבן עשרים, זכה לקביעות שיעור יומי בחברותא עם האדמו"ר רבי [[שלמה גולדמן]] מזוויעהל. בשנת [[תש"ח]], והוא בן 25 בלבד, מינהו האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב]] מקרלין לעמוד בראש ישיבת קרלין בירושלים.

בשנים בהן כיהן כראש ישיבת קרלין, שקד על לימודו בישיבה בשעות היום, ואילו בלילות למד בחברותות עם גדולי תלמידי החכמים בירושלים.

==הרבי שולל את ההסכם==

בשנים שלאחר [[מלחמת השחרור]], גייס הרב ישראל גרוסמן את כל כוחותיו למלחמות קודש למען ביצור היהדות, ובמסגרת זו היה לא פעם שליח בין גדולי ישראל.

בשנת [[תשי"ב]], כאשר [[ארץ ישראל]] סערה סביב פרשיית גיוס הבנות לצה"ל, עמד הרב ישראל גרוסמן בראש המערכה נגד [[צה"ל#גיוס נשים|גיוס הבנות לצבא]], ואף ישב בבית סוהר בשל מלחמתו זו.

באותה תקופה נלחם במסירות רבה להצלת ילדי טהרן וילדי תימן מהחינוך האנטי-דתי הכפרני, והיה ממייסדי ארגון "פעילי המחנה התורתי" (לימים "[[יד לאחים]]") לצידו של הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] יו"ר יד לאחים.

אחת הפעולות הראשונות שלו היו ב[[ראש העין]], כפי שסיפר בנו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]: "אבא נסע עם טנדר לראש העין, שם הודיע לעולים התימנים כי מי שרוצה שיהיה לילד שלו מקום ללמוד תורה, ומי שרוצה שהילד שלו יקבל אוכל ו[[בגד|בגדים]], יבוא עמו. כעבור שעה קלה היו בתוך הטנדר כשלושים ילדים, אותם הביא אל ביתנו בבתי וורשה. בבית הצר בן שני החדרים הקטנים, בו התגוררנו משפחה ברוכת ילדים, הכניס אבא עשרות ילדים! למרות טענות השכנים על כך שילדי העולים מדביקים את כולם במחלות שונות, אבא לא נרתע, ודאג לכל צרכיהם".

יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] 'הפרטיזן' והרב [[שלום דובער ליפשיץ]], משך את ילדי העולים אל מוסדות חינוך תורניים, ובעיקר לישיבת 'תומכי תמימים' בלוד. כאשר הנהלת הישיבה הודיעה כי אין לה די תקציב לקניית מיטות, הלכו הרב גרוסמן והרב ליפשיץ והשיגו עשרות מיטות וכלי מיטה, בכדי שהילדים העולים יתקבלו בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בשנים הבאות המשיך במלחמתו נגד הממשלה בנושא ילדי תימן וילדי טהרן. הרב ישראל גרוסמן תבע שהילדים שהוריהם חינכום בדרך ישראל סבא על פי תורתנו הקדושה, ימשיכו לקבל חינוך תורני, אולם הממשלה, כידוע, העדיפה לשולחם להתחנך בחינוך אנטי-דתי. קול הזעקה שהקים הרב גרוסמן הפריע ככל הנראה את מנוחתו של ראש הממשלה דאז בן גוריון, וזה הציע לרב גרוסמן "הסכם" - לקבל אחוז מסויים מהילדים העולים, תמורת שתיקה בנושא חינוך ילדי העולים. הייתה זו שאלה של פיקוח נפשות, והרב גרוסמן התלבט אם נכון הדבר להיענות לפנייתו של בן גוריון, ואף הציע את הדברים במכתב אל הרבי.

במכתב מי"ב [[אדר שני]] [[תשי"ז]] - שלל [[הרבי]] את ההסכם מכל וכל. הרבי השיבו במילים נחרצות ביותר כי אל לו להיענות לבקשה. בסיום המכתב הרבי עוררו אודות לימוד החסידות בישיבה שהוא עומד בראשותה. הרבי כתב לו, כי בימינו צריכים ללמוד עם תלמידי הישיבות, חסידות בהסברה רחבה כפי שרגילים התלמידים בלימוד הנגלה:

וכיון שתלמידי הישיבות הורגלו בהסברה ארוכה ורחבה פשוט שאם לימוד החסידות יהיה באופן דברק המבריק פתגמים ואמירות בלי הסברה לא יתקבלו אצל התלמיד כדבעי וכדרישת השעה, ועל ראשי ומנהלי הישיבות הזכות וגם האחריות להחדיר לימוד חסידות באופן כזה דוקא (אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'רסח).

בשנים בהן עסק בפעולות ציבוריות כבירות, המשיך לעמוד בראשות ישיבת קרלין, כשהוא שקוע בלימוד. בנו הרב בן ציון גרוסמן נזכר שאביו בקושי הירשה לעצמו לטעום משהו לפני יציאתו לישיבה: "אבא הקפיד מאוד על הזמנים, ומעולם לא איחר לישיבה או לכל אירוע שהוזמן. זכורני כילד, לפני שאבא היה יוצא לישיבה, היה אוכל תוך דקות ספורות ורץ לישיבה".

==ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בלוד==

לאחר עשר שנים בהן כיהן כראש ישיבת קרלין, הוצע לו לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במקומו של הגאון הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]. הרב גרוסמן נענה להצעה בחיוב, ומנהלי הישיבה בלוד שיגרו את ההצעה לרבי, שהסכים לכך.

טרם כניסתו לתפקיד, מסר הרב גרוסמן שיעור בגמרא בנוכחות מנהלי הישיבה - הרב [[אפרים וולף]] והרב [[אברהם דרייזין]], וכן ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ועוד מהצוות הרוחני של הישיבה. השיעור עבר בהצלחה והרב גרוסמן התקבל כראש ישיבה.

בפועל, כיהן הרב גרוסמן הן כראש ישיבה והן כמשגיח, כשהוא משקיע את כל כוחו ומרצו בביסוס הישיבה, להחדיר בתלמידיו רוח של לימוד תורה בהתלהבות חסידית. הנהלת הישיבה היתה מרוצה עד מאוד מעבודתו הנפלאה וכך גם דווח לרבי.

זמן קצר לאחר מינויו, כבר הורגשה עבודתו המיוחדת עם התלמידים. הרבי כתב לו על כך באגרת מתחילת תמוז [[תשי"ח]]:

בנועם נודעתי זה מכבר, אשר נכנס כת"ר לכהן בקודש בישיבה הק' תומכי תמימים מיסודם ובהנהלתם של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. וביחוד נעם לי לקבל אחרי כן הידיעות אודות הפעולה אשר על התלמידים שיחיו ([[אגרות קודש]] חלק יז אגרת ו'שסו).

הרב גרוסמן עשה לילות כימים בכדי להרים את רמת הלימודים בישיבה. כל השעות בהן שהה בישיבה, ישב ב'זאל' למרות שהנהלת הישיבה סיכמה עמו שיוכל מדי יום לשבת בחדרו ולהכין את השיעורים שעליו למסור. במקום זאת, הכין את השיעורים בשעות הלילה המאוחרות, כשאת שעות היום השקיע בתלמידים. תחילה היה שוהה כל ימות השבוע ברציפות בלוד, שם התגורר בצריף קטן, ורק בשבתות היה שב לביתו בירושלים.

=="אביו יאמר בה שיעורים" ==

כחמש שנים עמד בראשות הישיבה בלוד, ולאחר הפסקה קצרה, התמנה לראש ישיבה '[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]', שם כיהן כראש ישיבה במשך עשרים שנה.

בשנות הלמ"ד פתח בנו, הרב יצחק דוד גרוסמן, מתיבתא לנערים צעירים שהתקרבו ליהדות. עם השנים הפכה המתיבתא לישיבה קטנה. כשהגיעו התלמידים לגיל של ישיבה גדולה, הציע הרב ישראל גרוסמן כי במקום לפתוח ישיבה גדולה במגדל העמק, יביאו בחורים מישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב"ד למגדל העמק למשך חודשיים, ובזמן זה יקרבו הבחורים את הנערים מהישיבה לדרך חב"ד ולאחר מכן יגיעו יחד לישיבה בכפר חב"ד.

ההצעה יצאה לפועל בהגיע קבוצת [[תמימים]] מ[[כפר חב"ד]] ל[[מגדל העמק]] על מנת לשהות במקום כחודשיים ימים. בהמשך ביקש הרב יצחק דוד גרוסמן להפוך את הישיבה הקטנה והגדולה לחב"דיות וקבועות, אך הרבי השיב כי אם הרב גרוסמן לא מתחייב לעמוד נגד המנגדים הצפויים שיקומו, אזי שלא יעשה כן.

בהמשך התשובה כתב הרבי כי אביו הרב ישראל גרוסמן יאמר שיעורים בישיבה:

אביו שי' (הרב ישראל גרוסמן) יאמר בה שיעורים ד' או ה' פעמים בשבוע, ואז נכונה התוכנית במאוד.

עם קבלת המענה, הודיע הרב יצחק דוד גרוסמן למזכירות הרבי כי הוא מקבל על עצמו לעמוד בתוקף נגד המנגדים. ומאז הרב ישראל גרוסמן החל לבצע את הוראת הרבי, ומסר שיעורים בישיבה במגדל העמק בימים ראשון עד רביעי.

תמימים אלו הגיעו לרבי על חשבונו ל[[חודש ניסן]] תשל"ח, וזכו לקירובים מיוחדים ואף ל'יחידות' מופלאה, במהלכה הורה להם כי בהגיעם לארץ הקודש, ייסעו ל[[כותל המערבי]] יחד עם הרב ישראל גרוסמן. כך אכן עשו.

==הרבי מורה לו להוציא ספרים==

ארבעה-עשר ספרים הוציא לאור הרב ישראל גרוסמן, כמה מהם שיעורים שאמר בישיבות בראשן עמד, ובספרים האחרים לובנו דיני ממונות. הרב גרוסמן למד ולימד, אך מעולם לא חשב להוציא ספרים, וכפי שהתבטא: "באותם שנים רק גאוני הדור היו מוציאים ספרים, ולמה שאני אוציא ספר?" אולם הרבי חשב אחרת. כאשר היה ב'יחידות' אמר לו הרבי, כי עליו להוציא ספרים. כאשר שאל על איזה נושא עליו לכתוב, השיבו הרבי כי עליו לקבץ את השיעורים שאומר בישיבה ולחברם לספר אחד. כך החלו לצאת סדרת ה'שיעורים' על מסכתות בש"ס, כאשר הרבי ממשיך לעודדו בכך.

בנו, הרב יצחק דוד מספר, כי כמה פעמים בעת שהיה אצל הרבי, הרבי התעניין בהמשך הוצאת הספרים של האבא.

הרב ישראל גרוסמן אמר בעצמו כמה פעמים, כי את הוצאת הספרים שלו, הוא זוקף לזכות הרבי מליובאוויטש, שעודדו ודחפו לכך.

==דיני ממונות==

במקביל לעבודתו בישיבות חב"ד וקרלין, עסק רבות בדיני ממונות - "חושן משפט", דיני שכנים, תיווך, שכירות דירה, ירושות ועוד. במשך שנים רבות כיהן כדיין בבתי דין לממונות, בפתח תקווה ובירושלים, ופסקיו קנו להם שם חשוב בכל רחבי תבל.

חלק מפסקיו החשובים העלה על הכתב, והוציא בספרים החשובים הנקראים בשם: "הליכות ישראל", "משכנות ישראל", "נצח ישראל" ו"אורח ישראל". חידושיו ופסקיו בדיני חושן משפט, הם נר לרגליהם של הדיינים בבתי הדין לדיני ממונות, ומשמשים את מורי ההוראה בישראל. הרב [[טוביה וייס]] שליט"א גאב"ד העדה החרדית, אמר בהספידו את הרב גרוסמן, כי במשך עשרות שנים נעזר תדיר בספריו המצויינים, שהמירו את הלכות "חושן משפט" הסבוכות לדינים אקטואליים לימינו.

מומחיותו בדיני ממונות, הביאו רבים לשחר לפתחו על מנת שישמש כבורר במחלוקות סבוכות. גם כאשר נחלש בשנים האחרונות, הגיעו אליו רבים על מנת שיפשר ביניהם.

=="פלא שעדיין איני חסיד ליובאוויטש"==

הערצתו לרבי היתה גדולה. כמה פעמים התבטא בדרשותיו כי הרבי הוא צדיק הדור וגאונו. במשך השנים הריץ אגרות רבות אל הרבי, ותמיד נהג לספר בהתפעלות מופתים גלויים להם זכה. מספר בנו הרב בן ציון גרוסמן: "אבי מורי הרב ישראל גרוסמן, מתוך הערצתו הגדולה לחב"ד ולרבי התבטא פעם 'אף שהנני חסיד קרלין, אבל לפי המופתים הגלויים שראיתי מהרבי, הרי פלא שעדיין אינני חסיד ליובאוויטש רשמי'...

זכה והיה פעמיים ב'[[יחידות]]' אצל הרבי, ובפעם אחרת זכה לעבור בחלוקת הדולרים ולקבל שבעה דולרים, כשהרבי מפרט לו שכל דולר הוא בשביל תואר אחר שלו: 'ראש ישיבת תומכי תמימים', 'ראש ישיבת קרלין', 'דיין', 'מחבר ספרים', ועוד.

ביקוריו אצל הרבי הגדילו את הערצתו לרבי, וכך אמר בסיום [[הרמב"ם]] בשנת תש"נ: "כשאנו רואים את הרבי, את פעולתו העצומה שהיא בבחינת 'צדיק כתמר יפרח', ומנגד את ההיקף האדיר של המאמרים והשיחות, שאין לי מילים לתאר אותו, בבחינת 'ארז בלבנון ישגה', אנו רואים את גדלותו העצומה, אני קורא על הרבי 'כאשר ישא האומן את היונק', את כל הדאגות הגשמיות והרוחניות הוא נושא בחיקו".

הרב גרוסמן מסר מדברי תורתו לספרים תורניים שיצאו לכבוד הרבי: "כבוד חכמים" שיצא בשנת תשמ"ב, "כבוד חכמים עטרת פז" שיצא בשנת תשמ"ט, ו"קרנות צדיק" שיצא לקראת שנת התשעים לרבי. כמו כן השתתף באירועים חב"דיים חשובים ובהם כינוס לתיקון חוק 'מיהו יהודי', סיום ספרי התורה של ילדי ישראל, סיומי [[תקנת הרמב"ם|הרמב"ם]], [[התוועדות|התוועדויות]] מרכזיות, ועוד. כן גם חתם על כרוזים של גדולי ישראל בנושא תיקון חוק '[[מיהו יהודי]]'.

==מידי שנה את כל הש"ס==

הרב ישראל גרוסמן היה איש תורה, איש הלכה, חסיד ואיש חסד שרבים נעזרו על ידו. בנו הרב בן ציון מספר כי רבים הגיעו לבית אביו לקבל עצה וסיוע בנושאים מגוונים: "הוא כתב אלפי המלצות לנזקקים ולקשי יום. את כל ה[[נשמה]] שלו השקיע בכתיבת המלצות לאנשים קשי יום או למוסדות בהם לומדים אלפי תלמידים. הוא דמיין לעצמו כיצד יגיב הגביר שאמור לקרוא את ההמלצה, וכך השקיע בכתיבת המלצה נוגעת ללב ומשכנעת. בכדי שכל המלצה תיראה חשובה, הוא כתב באותיות גדולות ויפות. בשנים האחרונות אף טרח לעטוף בניילון מיוחד את ההמלצה בכדי שלא תיהרס..."

בשנים האחרונות נחלש, ומפאת כך נאלץ להפחית מפעולותיו הרבות בעסקנות הכלל. הוא הוסיף אפוא שקידה על שקידתו בלימוד הש"ס. בני משפחתו מספרים כי בעשור האחרון סיים אביהם מידי שנה את כל הש"ס!

בחודשים האחרונים סבל ממחלת לב, וב[[מוצאי שבת]] פרשת כי תשא, הובהל למרכז הרפואי 'ביקור חולים'. מספר שעות לאחר מכן, נערכה עצרת תפילה ב[[כותל המערבי]] לרפואתו. בימים הבאים מצב בריאותו הלך והידרדר. למרות זאת, בראש מעייניו היה לעזור זולת. הוא דיבר עם בני משפחתו על החשיבות בהצלת נפשות יהודיות, והחשיבות לקרב יהודים לאביהם שבשמים. אחד המשפטים האחרונים שאמר היה: "הדבר הכי נחשב בשמים, הוא שעושים טובה ליהודי".

==פטירתו==

ביום שלישי, [[כ"ג באדר]] [[תשס"ז]], השיב את נשמתו לבוראה. בהלווייתו השתתפו המונים ובראשם אדמו"רים, רבנים, וראשי ישיבות מכל החוגים והעדות, ובהם רבני חב"ד ותלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' במגדל העמק וכפר חב"ד. הוא נטמן ב[[הר הזיתים]] ליד קברי אבותיו.

==משפחתו==
'''בניו'''
* הרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון]], [[משפיע]] ב[[מגדל העמק]],
* הרב [[יצחק דוד גרוסמן|יצחק דוד]], רבה של מגדל העמק וראש מוסדות 'מגדל אור',
* הרב שניאור זלמן משה,
* הרב יעקב
* הרב אליעזר יחזקאל ראש ישיבת 'מגדל אור' ומו"צ בקהילת [[סערט ויז'ניץ]] ב[[חיפה]].
* הרב יוסף (שזכה לקירובים מ[[הרבי]]).

'''חתניו'''
* הרב נפתלי נוסבוים ראש ישיבת 'חיי משה' בירושלים וחבר הנהלת [[מפעל הש"ס]].
* הרב שמואל צבי פריד, דיין ב[[ירושלים]].
* הרב בן ציון ליבוביץ', מנהל חינוכי של מוסדות [[ויז'ניץ]] בירושלים.
* הרב ברוך לוריא, ראש מכון לדיינות 'באר [[מים]] חיים' בירושלים.

==לקריאה נוספת==

* הרב שמואל הניג{{הערה|הרב הניג, הינו נכדו של הרב גרוסמן}}, '''גדול בישראל''', לדמותו של הגאון רבי ישראל גרוסמן ראש ישיבת פינסק קרלין.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1951 פרקים מתוך ספר לזכרו]{{שטורעם}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]{{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרוסמן, ישראל}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידי קרלין]]

סיפורים נוראים (ספר)

2017-09-06T14:51:32Z

164.138.119.213:

[[תמונה:סיפורים נוראים.jpg|left|thumb|150px|הספר]]
'''סיפורים נוראים''' מכיל סיפורים שכתב הרב [[יעקב קאדניר]] [[חסיד|מחסידי]] [[אדמו"ר האמצעי]], ומאוחר יותר - מחסידי ה"[[צמח צדק]]".

הספר נתפרסם ברבים בתור הספר אותו העניק [[אדמו"ר הריי"צ]] ל{{ה|רבי}} יום לאחר חתונתו.

כתב הרבי{{הערת שוליים|[[רשימות|רשימה]] מחודש [[ניסן]] [[תרצ"ה]]}} את דברי [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בקיץ של התנאים [[אדמו"ר הריי"צ|שלי]], ציווני אאמו"ר [ [[אדמו"ר הרש"ב]] ] נ"ע שאקרא הספר "[[סיפורים נוראים]]" של ה[[בעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש|הרב המגיד]] נ"ע, [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]] של ר' יעקב קדנר, כי '''על ר' יעקב אפשר לסמוך...'''}}

בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור בהוצאה מהודרת ובאותיות מאירות עינים.

==קישורים חיצונים==
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34286&pgnum=1 הספר 'סיפורים נוראים'] {{הב}}
*[http://www.chabadshop.com/?template=prod&prod_id=5166 הספר לקניה בחב"דשופ]
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]

שיחת משתמש:שף ויתיב

2017-09-06T14:50:01Z

164.138.119.213: /* לחיים, לחיים! */

{| class="userboxes" style="float: em; margin-bottom: center; margin: {{{bottom|0.5}}}em; width: {{{width|248}}}px; border: {{{bordercolor|#99B3FF}}} solid {{{solid|1}}}px; clear: color: {{{textcolor|#000000}}}; {{{extra-css|}}}"
|-
! style="background-color: {{{color|inherit}}}; text-align: center" colspan="10" |{{{header|{{מצב דף שיחה}}}}}
|}
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1|א]]}}

== שיחות אין אינגליש ==

העברתי כמה ערכי ספרים מיותרים לפיסקה [[ועד שיחות באנגלית#ספרים שיצאו לאור על ידי הוועד]], כדי למחוק את הערכים המיותרים. גיליתי שפיסקה זו חסרה ביותר, והחסר העיקרי הוא ששמות הספרים כתובים בעברית ולא באנגלית, כמתבקש. אודה לך אם תוכל להשלים חסרון זה (אם הספרים מוכרים לך), ואם תערה עליך רוח ממרום להרחיב את הפסקא בכלל.

וכן לא אתאפק מלהזכיר ע"ד האירכוב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:29, כ"א באדר ה'תשע"ז
:{{בוצע}}. לגבי בקשתך הראשונה (וחילופיהן בגולם...) אנסה לעשות זאת בזמן הקרוב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 13:07, 19 במרץ 2017 (UTC)

== מה דעתך? ==

מה דעתך בדיון [[שיחה:באתי לגני#דברי הגרי"ז|כאן]]?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:38, 20 במרץ 2017 (UTC)
:עניתי שם. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:11, 23 במרץ 2017 (UTC)

== תקיפה ללא דיון מהותי ==

אתה סתם תוקף וקובע דברים ע"פ החלטות משתנות (כנראה ע"פ מצבי רוחך)..

הסבר בדף הדיון את עריכותיך בטוב טעם ובחכמה.

גם אנונימים הם אנשים שיש להם שכל וידיעות שיכולות לתרום להבנותיך.

בתקווה להבנה בעקבות המהלך שלך האחרון..--[[מיוחד:תרומות/37.46.38.138|37.46.38.138]] 16:55, 26 במרץ 2017 (UTC)

== חתימתך ==

חתימתך גורמת לדיוני סרק שלא במקום הנכון ולבלבולים רבים. אנא הסר אותה. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ו' בניסן ה'תשע"ז, למניינם 22:44, 2 באפריל 2017 (UTC)‎
:לדאבוני, דיונים באתר זה לעולם אינם מביאים לשום תוצאות. אשמח לשנות את חתימתי ברגע שיתייחסו לטענות ברצינות הראויה לשמו הקדוש של רבינו. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:00, 4 באפריל 2017 (UTC)

== הוספה לאחר זמן ==

מאחל לך שמכאן ולהבא תעמוד בזה... {{קריצה}} -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:14, י"ז בתמוז ה'תשע"ז

== התעניינות גרידא ==

מה שלומך? איך בשליחות? קעמפ??? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:23, 21 ביולי 2017 (UTC)
:שלומי יהיה יותר טוב באם אדע עם מי אני מדבר. בנוסף, אפשר לכתוב '''המון''' על לטביה מלבד ריגה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:28, 21 ביולי 2017 (UTC)
::אני בחור ב-770 שממש (אבל ממש!) איננו מחבב את חבדפדיה. וד"ל. [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:32, 21 ביולי 2017 (UTC)
אעתיק פנינה מדברי "הלבן" בפורום 'ספרים וסופרים' - "האתר שממנו העתקת הדברים הוא בשליטת קבוצה מאד מסויימת בחב"ד, וברוב הערכים שבה יש סילופים מגמתיים, כעין זו שהערת עליה". [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:35, 21 ביולי 2017 (UTC)
:::חשבתי שזה אתה, ואם כך התמיהה גדולה שבעתיים, כיצד לא ידעת שיש הרבה מה לכתוב על לטביה??? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:38, 21 ביולי 2017 (UTC)
::::לכשעצמה??? למה שלא יהיה בנפרד על דווינסק, על ליבאווע, וכו' וכו'? [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:39, 21 ביולי 2017 (UTC)
:::::כי יש כל מיני ערים שלא היתה בהם פעילות יוצאת דופן אלא שאפשר לכללם בערך כולל. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:43, 21 ביולי 2017 (UTC)
::::::גם אז לא מצדיק להכניס את זה ללטביה, כי זה פרטים בלטביה ואז תזדקדק להכניס גם את כל מה שקשור ללטביה (היינו [[ריגה]], [[מרדכי דובין]], [[שמעון יצחק וויטנברג]], [[איצ'ה מתמיד]], [[יחזקאל פייגין]], [[מרדכי חפץ]], [[אליהו חיים אלטהויז]], [[אחות התמימים]], [[תומכי תמימים ריגה]], [[דווינסק]], [[יוסף רוזין]], '''[[כל שאר החסידים, הן ליובאוויטש, הן קאפוסט וכו' וכו' ואין לדבר סוף!]]''') [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:49, 21 ביולי 2017 (UTC)
:::::::'''[[עזוב אותך!!! שום תועלת לא תצמח מאתר זה...]]''' [[מיוחד:תרומות/63.143.202.56|63.143.202.56]] 02:51, 21 ביולי 2017 (UTC)
::::::::הרב "הלבן" מדוע סיכום הדיון '''כאן''' הוא שלא תצמח תועלת? (אולי תעשך כרעך - להרשם ולהתחיל לייעל אותו?)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:23, 21 ביולי 2017 (UTC)

== תרגום? ==
אפשר תרגום לפתגם שכתבת בדף שיחתי? (אני פיענחתי לבינתים: ראש אין.. אפס.. לשנות.) --[[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון |בואו נדבר על זה ]], [[יחי המלך]] 08:37, 30 ביולי 2017 (UTC).
:[[משתמש:רון]] - אי אפשר להעמיד ראש. [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] 21:40, 10 באוגוסט 2017 (UTC)

== לחיים, לחיים! ==

{{ציטוט|תוכן=ביי דעם רבי'ן דעם צ"צ איז געווען א שד"ר ניט א איבערגעשפיצטער. איז ער אריין איינמאל צום רבי'ן צום צ"צ און זאגט: איך וויל ביי אייך מער ניט זיין קיין שד"ר, איר מיינט אז מ'רעדט נאר חסידות, מ'טרינקט בראנפן און ניט נאר איין קווארט, צוויי און דריי. זאגט דער רבי דער צ"צ: וואס ארט דיך, עס איז דאך מיינע געלט. ענטפערט ער: אבער איך וויל ניט. זאגט צו אים דער רבי דער צ"צ: איך גלויב ניט אז אונזערע חסידים קלייבן זיך צענויף און זאלן ניט דערמאנען דער זיידנס, ד.ה. דער אלטן רבי'נס, נאמען. און אז מ'דערמאנט דעם זיידנס נאמען איז דארטן פאראן רוחניות, פעטאך, פעטאך, פאר.|מקור=לשמע אזן עמוד סז|מרכאות=כן}}

בהוקרה וידידות! [[מיוחד:תרומות/63.143.195.101|63.143.195.101]] כאן [[770]] 21:36, 10 באוגוסט 2017 (UTC)
:{{ציטוט|תוכן=כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר,|מקור=אגרות קודש חלק ז אגרת א'תתקכז}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 23:16, 10 באוגוסט 2017 (UTC)

לכבוד הרב שף ויתיב - בהקשר ל[[שיחת תבנית:הידעת?/204|הערתך]]:א.מדוע שלא תוסיף את ההסבר ששמעת לתבנית? ב.מן הסתם איחול הלחיים - הינו בהקשר ליומא דפגרא בו אנו אוחזים (ובוודאי חזרת מהתוועדות בענייני דיומא - בה עסקו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=74 עניינים העמוקים ביותר - ונצטרכו למשקה בשופי]...) [[קובץ:לחיים תבנית.png|30px]]'''לחיים!'''

שיחת משתמש:שף ויתיב

2017-09-06T14:18:56Z

164.138.119.213: /* לחיים, לחיים! */

ישיבת תומכי תמימים

2017-09-06T13:45:52Z

164.138.119.213: /* ייסוד הישיבה */

{{לעריכה|לא כתוב בשפה אנציקלופדית, מושגים שאינם מובנים לכל}}
[[קובץ:תומכי תמימים המרכזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל מרכז ישיבות תומכי תמימים]]
'''תומכי תמימים''' הוא שמם של ישיבות [[חב"ד]] ברחבי העולם. את השם "תומכי תמימים" קבע המייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] (כמו גם את שם תלמידי הישיבה "[[תמים|תמימים]]") על שם שתלמידיה לומדים "[[תורה]] תמימה [= שלמה]", כלומר, הן [[תורת הנגלה]] והן [[תורת החסידות]].

==ייסוד הישיבה==
בסעודת חתונת בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], יום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז|ט"ו באלול]] הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על הודעה חשובה הקשורה לכל [[רבותנו נשיאנו]] שברצונו להודיע ב[[ח"י אלול]]. מאוחר יותר [[הרבי הרש"ב]] כינס ועידה, בה השתתפו כחמישים איש מבחירי הרבנים הזקנים והגבירים של [[אנ"ש]] שהיו באותו זמן ב[[ליובאוויטש]] לרגל שמחת ה[[חתונה]]. [[הרבי הרש"ב]] פתח את הועידה בהודעה כללית, על כך שהחליט בדעתו הקדושה, לייסד [[ישיבה]] מבחורים יודעי [[תורה]] שיתעסקו בלימוד ה[[חסידות]].

ביום שלישי [[י"ז באלול]] [[תרנ"ז]] בחר [[הרבי הרש"ב]] בשמונה עשר ה[[תמימים|תלמידים]] הראשונים שנתקבלו ל[[ישיבה]]. הרבי מסר אותם לרב ה[[חסיד]] [[שמואל גרונם אסתרמן]] - שילמד אותם [[חסידות]] על פי הסדר שסידר.

==דבר השליחות==

ביום רביעי, יום הבהיר [[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]], בשעה שתים אחר הצהרים התקיימה '{{קישור אם קיים|שבע ברכות|סעודת שבע-ברכות}}', בה מסר [[הרבי הרש"ב]] את דבר השליחות בשם אבותיו רבותינו הקדושים.

וכך מתאר זאת [[הרבי הריי"צ]]: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת [[שבע ברכות]], אבי היה בהתרגשות של [[שמחה]], ואמר: "[[יהודים]] בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, היה יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, [[י"ח אלול]], הוא יום הבהיר בו נולדו [[רבנו הזקן]] ומורנו [[הבעש"ט]], וביום קדוש זה אני מייסד [[ישיבה]] בציווי וברכת הוד אבותינו רבותינו הקדושים, [[ישיבה]] שתוציא תלמידים בעלי [[מסירות נפש]] על [[תורה]] ועבודה בדרכי [[חסידות חב"ד]]".

[[הרבי הרש"ב]] אמר [[מאמר]] [[חסידות]] בענין "[[אור]] שנברא ביום הראשון היה [[אדם הראשון]] מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה [[שכינה]] במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום [[ח"י באלול]], היום הקדוש בו נולד מורנו [[הבעש"ט]] לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו ב[[ישיבה]] - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו [[הבעש"ט]] והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו".

==מטרת הישיבה==

כדי לעמוד בפני גלי הזמן והרוחות החדשות שהחלו לנשוב ברחבי [[רוסיה]], תנועת השכלה והציונות, יסד [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]] [[ישיבה]] גדולה, שממנה הסתעפה רשת הישיבות "[[תומכי תמימים]]" בעיירות האזור.

שם זה מבטא את הרעיון העיקרי של מיסדו: הוא שאף לא רק ללמד ולא רק לחנך, אלא גם לזקק ולזכך את ה[[מידות]], לחזק את ה[[רצון]], לרומם את ה[[נפש]]; במלה אחת - לעצב אופי שיהיה שלם, ללא קרע ופיזור, ללא פילוג ופיצול, שיהיה '[[תמים]]'.

בכלל, באותה תקופה הייתה שעת רצון לייסוד [[ישיבה|ישיבות]], כיוון שבתקופה זו קמו ישיבות: סלובודקה, מיר, סלוצק, וטלז. הרבצת ה[[תורה]] הופיעה אז בצורה של ישיבות שהתרכזו והתפתחו ושגשגו בארץ הישיבות - [[ליטא]], והיוו את הרזרבואר הגדול ל[[תורה]], שהזין את תפוצות [[ישראל]].

ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות [[ליטא]] הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן.

"חיילי בית דוד" הינו כינוי המודבק לתלמידי ישיבה זו, וזאת מפני היותם לא רק עסוקים בלימוד והגדלת האישיות התורנית אלא מיוחדת בכמה ענינים, ראשית כח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי הדת. הישיבה היא כבסיס צבאי, שעליה להגן לא רק על עצמה אלא על כל האזור, על כל העדה, ואולי על העם כולו. מכאן שתלמידי הישיבה צריכים להיות - והיו - מאומנים בהגנה על הדת, דרוכים למלחמת ה' ומוכנים להקרבה עצמית.

מכאן נובע השוני השני, כמו בצבא הכלל העיקרי הוא ציות ומשמעת כך גם בישיבה, כדי למלא את התפקיד, על התלמידים להיות מאוחדים במשמעת פנימית, מקושרים זה לזה, וכולם יחד קשורים למורם - מפקדם ה[[רבי]] האדמו"ר.

בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציוה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע|משפיעיה]] ו[[משגיח|משגיחיה]], ופנה אליהם בדברים אלה:

"אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה ב[[מסירת נפש]] ל[[תורה]] ב[[יראת שמים]] ועבודה שב[[לב]], ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר."

בזמן הקמת הישיבה התבטא הרבי הרש"ב על דרישותיו מהתלמידים ואמר: "אני לוקח מהם את הכל (התמסרות טוטאלית) אבל נותן להם את הכל (את כל הכוחות).

כחמש שנים מאז היוסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ובשנת [[תרס"ג]] - כבר עוסקים תלמידיה בערים ובעיירות הסמוכות בייסוד סניפים ל[[ישיבה]], שהיוותה מרכז ישיבות "[[תומכי תמימים]]".

במשך זמן לא ארוך, התפשטו ישיבות "[[תומכי תמימים]]" בערים רבות בכל אזורי [[רוסיה]], כמו [[תומכי תמימים קוטאיס (גרוזיה)|קוטאיס בגרוזיה]], וערים ב[[אוזבקיסטאן]], באסיה התיכונה ה[[רוסית]].

[[אדמו"ר הריי"צ]], שמילא את מקומו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] אחרי פטירתו, היה המנהל בפועל של [[ישיבת תומכי תמימים]], ודבר לא נעשה ב[[ישיבה]] בלי לשאול את פיו. ובהכוונתו התפתחו [[ישיבות תומכי תמימים]], בכמות ובאיכות.

== צוות הישיבה ==

צוות הישיבה ב[[ליובאוויטש]] נבחר על ידי הרבי הרש"ב בעצמו.

ה[[משפיע]]ים [[בליובאוויטש]] היו הרב [[חנוך הענדיל]] ו[[הרשב"ץ]] (ר' שמואל בצלאל).

לאחר פטירתו של הרב [[חנוך הענדיל]], התמנה ר' [[שמואל גרונם]] להיות ה[[משפיע]] הראשי ב[[ליובאוויטש]] (עד אז היה [[משפיע]] בסניף הישיבה ב[[זעמבין]]).

==הרוח==

ישיבות חב"ד ליובאוויטש מצטיינות בשוני נוסף מישיבות אחרות. הן מהוות סוג בפני עצמו, הן יותר מישיבות במובן הרגיל, כי מטרתן של ישיבות אחרות היא ללמד, ולכל היותר - לחנך, ו"[[תומכי תמימים]]" הרחיקו ללכת הרבה יותר מזה. כאן נבנה מבצר, להגנה וללחימה, כאן חונך דור של לוחמים, של גיבורי רוח, חדורים בהתמסרות בלי מצרים ומעצורים וכוננות להקרבה. תלמידי ישיבות אלה היו צריכים להיות לא רק מלומדים ב[[תורה]], מחונכים ב[[אמונה]], אלא גם דרוכים למלחמה למען [[תורה]] ו[[אמונה]], להתגוננות מפני סכנות שרחפו אז, בשעת היווסדן, ועוד יותר מפני הסכנות הבאות, שאדמור"י חב"ד חזו מראש.

ואין זה הדבר היחידי המייחד את "תומכי תמימים". הם הפילו את המחיצה בין [[חסידות]] ולומדות. חסידות ולומדות, לפי [[חסידות חב"ד]], הן רק שני צדדים של מטבע אחת, של עבודת הבורא. בחב"ד נוצרה מזיגה מיוחדת של שתיהן.

חב"ד הכניסה חסידות ללומדות - לימוד לא רק בה[[שכל]] ו[[דעת]] אלא גם ב[[רגש]] - ולומדות לחסידות; חסידות אינה, לפיהם, רק שיטה, עבודה, אורה חיים, אלא גם לימוד בהתעמקות והגיון, בהתמדה ושקידה.

חסידות אינה ענין "לעיין בספר" בלבד אלא לעיון וללימוד מעמיק, ביגיעה, בבקיאות, בהבנה שכלית, נוסף על [[בינה]] שב[[לב]], רחמנא ליבא בעי. יש לשעבד את ה[[מוח]] ואת ה[[לב]] גם יחד. נדגים זאת בהשוואה.

חסידות הגיעה למדרגה שילמדוה בתור שיעור (להבדיל מלימודי המוסר). התווכחו, התפלפלו בחסידות, כמו שהתפלפלו ב"קצות החושן", למדו [[חב"ד]] לפי חוקי הבנה הלכתית, הור על [[יסוד]] כללי הגיון - כמו סוגיה ב[[ש"ס]] או כמו בירור ב[[הלכה]].

חידוש שני חידשו בלומדות. בקיאות ב[[תורה שבעל פה|תורה שבעל-פה]], ואין צורך לומר ב[[תורה שבכתב]], הבנה נכונה בה, היא כולה [[עבודת ה']], וזו זקוקה להתלהבות, ל"נדבקות".

ואין מחיצה בין [[תפילה]] ללימוד, בין שכל והתעוררות, בין שיעור ב[[שולחן ערוך הרב]] ובין ניגונו של ה[[רבי]]. חב"ד מהווה גשר בין הלומדות העמקנית - ההגיונית לבין סערת הלב והתעלות הנפש.

==השיטה==

הייתה סכנה שיאפיל הרגש על ה[[מחשבה]] וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד [[הלכה]] זקוק לביקורת קרה, ל[[התבוננות]] בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה?

מייסדי "ישיבות "תומכי תמימים" ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות ליטא; לימוד "על אתר", חיפוש אחרי האמת של הפשט, התעמקות בדברי חז"ל, שאיפה לרדת לסוף דעתם, לכוון את כוונותיהם, להבין למחשבותיהם ולרוחם ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ומאידך - התרחקות מפלפולים, שאינם מכוונים אל האמת.

התבטלות עצמית יחד עם השתלמות עצמית האופייניות לחב"ד, הועילו בהרבה להיזהר מלהזהיר, להינצל מלהבריק בהברקות בלבד, ללא תוכן מוצק ומבוסס על יסודות ההגיון, על אדני שכל הישר והאמת.

כל זה כיוון את שיטת הלימוד בישיבות "[[תומכי תמימים]]" לאפיקים ישרים, שחתרו אליהם מתחילתם מייסדי ישיבות אלה, אדמור"י חב"ד ליובאוויטש, שהתוו את הקו והשגיחו בעין פקוחה שלא יסטו ממנו. אלה דבריו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ב[[קונטרס עץ חיים]] (תרס"ד) המופנה במיוהד לתלמידי ישיבות "תומכי תמימים":

העיקר הוא לעיין ולהעמיק בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השטחית זה כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק, ודרושה יגיעה גדולה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה, ועל כולם שירצה את האמת דווקא,

כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיה, ויברר וילבן הדבר בעיון שכלי ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה.

וידקדק הרבה מאוד בפירוש [[רש"י]]... וה[[פלפול]] של אמת יכול להיות דווקא כשידע תחילה את ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים, ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול יפלפל בעניין, ואז יהיה ה[[פלפול]] אמיתי ויהיה גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא".

הלימוד החב"די התרחק לא רק מ[[פלפול]] שאינו מבוסס על האמת ואינו מוביל אליו - אלא גם משטחיות, מהרבות בידיעות ללא הבנה. לא פחות מקליטת ידיעות חשובה הייתה עיכולן, ספוגן לתוך המוח והלב גם יחד. היו שיעורים מיוחדים להרבות בקיאות, שהיו נקראים "גרסא" אבל עיקר השיעורים היו בלימוד בעיון, בשקול הדעת ועמקות - סגולות אופייניות לישיבות ליטא.

מאידך השפיעה הגישה החסידית והתכונה החבדי"ת להיזהר מהפרזה בניתוח דק מן הדק, מהסתכלות שכלית בהחלט עד כדי כך שהדברים עלולים להיעשות מופשטים ביותר ללא אחיזה במציאות.

יותר ממה שיש לחדש בתורה - התורה צריכה לחדש בלומדיה, סבורים [[חסידי חב"ד]]. מכאן, המטרה לא לרכוש בקיאות בלבד אלא לבצע את תוכנה, הלכה למעשה, הן ב[[הלכה]] והן - ב[[חסידות]].

ה[[חינוך]] היה {{מונחון|אינדיבידואלי|יחודי}}, מתאים לסגולותיו היחידיות של התלמיד. "[[משפיע|המשפיעים]]" בקיאים היו בחכמת הנפש, צללו לנשמתם של התלמידים, חפשו וגילו כשרונות ותכונות ופיתחו אותם בכיוון חב"ד. הם הסתכלו על כל יחיד כעל רבים, משום שכל יחיד יכול - וצריך - להשפיע על רבים. לכן טפלו בכל תלמיד ובהתמסרות ותשומת לב מיוחדת, כדי לשבץ את אופיו ונטיותיו במסגרת כללית ולכוונם בקו [[חב"ד]].

מכאן ההתלהבות, [[מסירות נפש|מסירות הנפש]], המאופיינת את הרבצת התורה בידי חב"ד, מ[[רוסיה]] תחת השלטון הסובייטי, עד לכפרים נדחים בשממות חול של [[אפריקה]] הצפונית, ועד לכרכים סואנים בשיטפון של טמיעה והתנכרות בבירות [[אירופה]] המערבית, ומטרופוליות אמריקאיות.

==הלשנה==
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].

==בעתות מצוקה==

בימיה הקשים של [[מלחמת העולם הראשונה]], לא רק שלא נחלש מרצם של חסידי חב"ד, אלא גם יסדו ישיבות בערים שונות. עבודה זו נמשכה גם אחרי עליית של הסובייטים לשלטון. מספר ה[[ישיבות]] נתרבה גם כאשר הוטל עליהן לרדת למחתרת ולעשות את עבודתן בהיחבא ובסתר מחמת המציק ומעינא בישא של מלשינים יהודים, אנשי "יבסקציה", שאחת החלטתם להרוס את מבצרי הדת.

באותו הזמן ה"ג'וינט" האמריקאי עמד לישיבות "תומכי תמימים" בשעת דחקן, וביוזמתו של מנהלו אז ד"ר י. רוזן, הוקצב לחנוך הדתי בהנהלתו של [[אדמו"ר הרש"ב|האדמו"ר מליובאוויטש]] 50.000 דולר לשנה, שנחשב אז סכום עצום.

בשלטון ה"[[יבסקציה]]" השתנתה תכנית פעולתו החינוכית של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שקיבל את נשיאות חב"ד לאחר הסלקות אביו ב[[ב' ניסן תר"פ]]) לגמרי. היא התרחבה לשכבות רבות וגם הקיפה מקצועות שונים. היא דאגה לא רק לתלמידים קרובים לחסידות חב"ד, אלא לכל הדור הצעיר, וטיפלה לא רק בלימוד בעיון ובעמקות ובשקידה ברמה גבוהה, אלא גם בלימוד דרדקי לתינוקות של בית רבן.

נוסדו בידי [[הרבי הריי"צ]] וחסידיו ועוזריו עשרות חדרים, בסתר ובהיחבא, ותלמידי ישיבות חב"ד נעשו למלמדי דרדקי, למורים ומחנכים לילדי ישראל.

[[קובץ:הריי''צ, הרבי שליט''א, והרש''ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרש"ג]] בדינר לטובת ישיבות תומכי תמימים, ב[[ערב ראש חודש]] [[תמוז]] [[ה'תש"ב]]]]
שבע שנים, משנת [[תר"פ]] עד [[תרפ"ז]], (1920-1927) היו, עד כמה שיהיה זה לפלא, שנות פריחה לחנוך תורני ברוסיה, שהתקיים בידי אדמו"ר הריי"צ, חסידיו, תלמידי הישיבות וחניכיהן. פעולות אלו נעשו, כאמור במחבוא. מתחבאים היו במרתפים, במקומות סמויים מן העין, ועושים את עבודתם בסתר. היו מוכנים - לכל, במקרה ויגלו את מקום מחבואם, לבית סוהר, לגירוש ואפילו למסור את חייהם, פרט לדבר אחד - להיכנע. וזאת ידע גם השלטון הבולשיביסטי.

בשנת [[תרפ"ז]] (1927) החליטו אנשי ה[[יבסקציה]] לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי"צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים [[ג.פ.או.]], שהוא פועל נגד המהפכה כ"קונטר רבולוציונר". בעקבות זאת נאסר אדמו"ר הריי"צ. לאחר מכן שוחרר ואף עזב את [[רוסיה]], אבל רשת "תומכי תמימים" לא רק שלא נסגרה, אלא המשיכה ביתר שאת וביתר עוז.

==תומכי תמימים כיום==
מתחילת נשיאותו של הרבי הוקמו ומוסיפים לקום בכל העת בכל רחבי העולם ישיבות [[תומכי תמימים]]- ב[[ארצות הברית]] על ידי מרכז ישיבות [[חב"ד]] (שהיה בהנהלת הרב [[שמריהו גוראריה]] עד לפטירתו ו' אדר א' תשמ"ט), ב[[ארץ ישראל]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובכל רחבי העולם על ידי ה[[שלוחים]].

כיום פועלים מאות סניפים של ישיבות "[[תומכי תמימים]]" [[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|בכל רחבי העולם]], בהם לומדים אלפי [[תמים|תמימים]] [[נגלה]] וחסידות ומאז שנת [[תנש"א]] גם עניני גאולה ומשיח.(בהוספה לזמני הסדרים הרגילים).

==ראו גם==
*[[פורטל:תומכי תמימים]]
*פירוט סניפי תומכי תמימים בעבר ובהווה ב[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|קטגוריה:ישיבות חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*'''בדרך תמים''' - חיילי צבאות השם מתכוננים לתומכי תמימים, בהוצאת [[צבאות השם (ישראל)|תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]], תשע"ז 2017

==קישורים חיצוניים==
* ד"ר הלל זיידמן, [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/yeshivot-2.htm ישיבות לובאביץ], באתר דעת (פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גליון 524).
* הרב מאיר גרוזמן, [http://www.alysefer.com/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%A0%D7%95/ אופייה של ישיבת תומכי תמימים בזמננו: הגישה השמרנית בניסוחו של הרב מאיר גרוזמן], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

קינות לתשעה באב

2017-09-06T12:47:05Z

164.138.119.213:

{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] אומר [[קינות]] בקדמת בית הכנסת ב-[[770]], על שולחן מונמך ומושב מרופד שנבנה במיוחד לצורך זה, ב[[תענית]] [[תשעה באב]] [[תש"נ]]]]
'''קינות לתשעה באב''' הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו. תוכנן הוא תיאור צרות רבות שהתרחשו במהלך הדורות לעם היהודי, החל מחורבן בית המקדש הראשון, חורבן בית שני, ואירועים היסטוריים נוספים (מסעות הצלב וכו'). הקינות נאמרות בתפילת שחרית לאחר קריאת התורה.

== סדר הקינות ==

הקינות הקדומות ביותר המצויות בכתב אשר נודע מי מחברן הן של רבי אלעזר הקליר, פייטן שחי בארץ ישראל מעט לאחר חתימת התלמוד וחיבר פיוטים רבים למועדים שונים.
.
פיוטיו של ר' אלעזר הקליר נחשבים לבעלי ערך מיוחד והיו רבים שהקפידו במיוחד לומר את קינותיו, כמו למשל האר"י.

היצירות בימי הביניים, שנוצרו בעיקר סביב החורבן הקשה שנגרם לקהילות יהודיות במסעי הצלב, שונות. נושא הקינות איננו כבר החורבן שהיה בעבר, אלא הצרות הבאות עליהם בגלות כעת. את המקום של בית המקדש בקינות החורבן, תופסת התורה ולומדיה, ובקינות רבות אובדן תלמידי חכמים ותורתם הופך למרכזי.

קינותיו של רבי יהודה הלוי משנות לחלוטין את כל האופי של הקינות. בקינותיו אין כבר צער ויאוש על הצרות שהיו בעבר הרחוק או הקרוב, אלא געגועים: "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך... מי יתנני משוטט במקומות אשר נגלו אלהים לחוזייך וצירייך... אל מי ידמו משיחייך ואל מי נביאייך" וכך עוד ועוד.

הקינות מסודרות בנוסחי הקינות על פי סדר היסטורי כללי, כך שהקינות מביאות לידי עצבות בתחילה ולגעגועים ותקווה לבניין מחודש ולגאולה בסופן, בדומה למגילת איכה המאריכה בסיפור הצרות והחורבנות, אך מסיימת באמירה "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם".

לקינה האחרונה "אלי ציון ועריה" נעמדים ונוהגים לאומרה במניין ובמנגינה מיוחדת.

==לקריאה נוספת==
'''סדר יום החמשי''' - קינות ותפילות [[תשעה באב]] כנהוג בקהילות חב"ד -בהוצאת '''[[חזק]]'''

2017-08-31T14:20:33Z

164.138.119.213:

'''איתה במדרש תילים''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר חסידות]] אותה כתב [[הרבי המהר"ש]] (יש אומרים{{מקור}} כי המאמר נמסר לו מ[[הצמח-צדק]], אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך), ונאמר על-ידי בנו, [[הרבי הרש"ב]] ביום ה[[בר-מצווה]] שלו, ומאוחר יותר -על-ידי בנו של הרבי ה[[רש"ב]] - הרבי הריי"צ.

==חזרת המאמר בבר מצווה==
המאמר [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של [[אדמו"ר מהר"ש]], אותו חזר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחגיגית ה[[בר מצוה]] שלו ב[[כ' חשוון]] [[תרל"ד]], וכן [[אדמו"ר הריי"צ]]בחגיגת הבר-מצווה שלו ב[[י"ב תמוז]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]] ב[[אוהל]], בחדר [[אדמו"ר הרש"ב]], ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.}} .

מאוחר יותר, [[הרבי]] תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מ[[אנ"ש]] שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&st=&pgnum=512&hilite= חלק ט"ז עמוד 499]}} }}

ובמקום נוסף:
{{ציטוטון|מרכאות=
כן|כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'{{הערה|1=[[אגרות-קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=129&hilite= חלק י"ט עמוד ק'"א]}} }}

===איתא במדרש תילים - [[תשכ"ח]]===
בשנת [[תשכ"ח]] אמר הרבי [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/76632_news_02122014_3910.pdf "איתא במדרש תילים" תשכ"ח] (עמוד ,45)}} ויש הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69167 חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי] {{שטורעם}} }}.

==תוכן המאמר==
המאמר עוסק בביאור מאמר [[רבי אליעזר]] המופיע במדרש תילים (על ספר [[תהילים]].) על הפסוק {{ציטוטון|מרכאות=כן|כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה{{הערה|1=תהילים א', ב'}} }}. מאמר רבי אליעזר:
{{ציטוטון|מרכאות=כן|אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות [[תפילין]] ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים ב[[תורה]] יומם ולילה{{הערה|1=מדרש תילים, א', ב'}} }}. נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות [[תפילין]] ל[[לימוד תורה]]?

התשובה בקיצור: למצוות ה[[תפלין]] ישנה מעלה על לימוד ה[[תורה]]. לימוד ה[[תורה]] ממשיך רק את [[בחינת]] [[מוחין ומידות|מוחין במידות]], מה-שאין כן [[הנחת תפילין]] - שממשיך את בחינת "[[מוחין|מוחין בעצם]]". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל [[בר מצווה]] ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "[[מוחין דגדלות]]" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "[[מוחין|מוחין בעצם]]"{{הערה|1=אות ג'}}.

===הדיוק בחזרת המאמר===
כשלמד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] (שכאמור, חזר עליו [[שינון תניא בעל פה|בעל פה]] ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]]), התקשה כשהגיע לפסוק '''"אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו ''או מה'' מידך יקח"'''{{הערה|[[איוב]] ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש '''"יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'"''' המופיע בשינויים קלים ב[[חומש שמות|מדרש שמות רבה]] פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא ([[מסכת ברכות]] ו', א'):'''"ומי כעמך ישראל"'' ואילו ב[[מאמר]] מופיע '''''"ומי כעמך ''כישראל''"''' , וב[[תהילים]] (כ"ה, ו') '''"זכור רחמיך '''[[הוי"ה (שם)|הוי]]'''' וחסדיך"'' וב[[מאמר]] - '''"זכור רחמיך וחסדיך"''' ועוד.}} משום שבמאמר הופיע באופן שונה - '''"''ומה מידך יקח''"'''. כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו '''"דו חזר ווי דא שטייט!"'''{{הערה|משיחת [[כ"ק אדמו"ר]]}}

==הדפסת המאמר==
ה[[מאמר]] נדפס ב:
*[[ספר המאמרים]] תרל"ד עמוד נג
*[[ספר המאמרים]] תרנ"ג עמוד רעג
*[[ספר המאמרים]] תש"ח עמוד 271
*המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו ע"י הרב [[יהודה לייב גינזבורג]] בשנת תשע"ו
*המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "ה[[תפילין]] של ריבון העולמים" בכתיבת הרב [[נחום רבינוביץ]] בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת מכון [["טעם ודעת"]]

==קישורים חצוניים==
[http://www.shturem.net/images/news/76632_news_02122014_3910.pdf מאמר "איתה במדרש תילים" תרנ"ג מבואר (עמוד 5) ומאמר "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד 45)] {{שטורעם}}

[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38838 מצגת להמחשת המאמר] {{COL}}

[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=102958 דיסק חדש: שרים מאמר 'איתא במדרש תילים'] {{COL}}
{{בר מצווה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:בר מצווה]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]

איתא במדרש תילים

2017-08-31T14:19:37Z

164.138.119.213:

ישעיה הלוי הורוביץ

2017-08-31T12:24:57Z

164.138.119.213: /* במשנת חסידות חב"ד */

[[קובץ:השלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון השל"ה]]
::{{פירוש נוסף|נוכחי=מחבר ספר 'שני לוחות הברית' (השל"ה)|אחר=אדם אחר|ראו=[[ישעיהו הורביץ (פירושונים)]]}}
רבי '''ישעיה הלוי הורוביץ''' הידוע בכינוי '''השל"ה הקדוש''', (ה'שי"ח - ה'ש"צ). ספרו "השל"ה" הינו מספרי היסוד של תנועת ה[[חסידות]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[פראג]] בשנת ה'שי"ח (1558) לרבי אברהם הלוי הורוויץ, שהיה תלמיד [[הרמ"א]], וחיבר את הספר "חסד לאברהם".

עוד מילדותו הצטיין השל"ה בלימודיו, למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי מאיר מלובלין (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני [[פולין]] במאה ה-16.

לאחר מכן שימש ברבנות, וכאב בית דין במקומות רבים ב[[פולין]], [[ליטא]], גליציה, אוסטריה וגרמניה בקהילות פוזנן, מץ ופרנקפורט דמיין, ונחשב כרב מחמיר. בתקופת כהונתו בווינה [[נישואין|נשא]] את חיה (בתו של ר' אברהם מויל).

לאחר שגורשו היהודים מפרנקפורט על נהר המיין, בשנת ה'שע"ד חזר לפראג ושימש שם ברבנות. אשתו הרבנית חיה נפטרה בשנת ה'ש"פ, ואז החליט לעלות לארץ ישראל, כדי לבסס ולהרחיב את היישוב היהודי בארץ, שלמען החזקתה טרח ואסף כספים עוד קודם לכן, וכן לאור אמונתו בביאת המשיח שעתידה להתרחש במאה החמישית של האלף השישי.

השל"ה יצא למסע רגלי ארוך, והגיע דרך העיר חאלב שבסוריה ל[[ירושלים]], בשנת ה'שפ"א, ונתקבל בכבוד רב. בירושלים נשא אשה שנייה. לאחר שמוחמד אבן פרוק עצר חמישה עשר מנכבדי העיר ובהם השל"ה, עד שנפדו בסכום כסף גדול, עבר להתגורר ב[[צפת]] שבה גר כשלוש שנים, ובטבריה שבה חי עוד חמש שנים, ובה נפטר ונקבר. צפת וטבריה היו באותם ימים מרכזים ללימוד [[הקבלה]] והשל"ה התמסר גם הוא ללימוד [[הקבלה]] ופנימיות התורה שימשה יסוד לחיבורו הגדול "שני לוחות הברית".

בארץ ישראל ערך השל"ה את סידורו המפורסם "שער השמים". הוא נתן לסידורו שם זה היות ששמו ישעיהו עולה בגימטריה כמילת 'השמים' וכן בגלל שבשבוע בואו לירושלים קראו בתורה את פרשת השבוע ויצא שבה אמר יעקב "וזה שער השמים". כשנתיים לאחר בואו לארץ ישראל השלים את חיבורו "שני לוחות הברית", שנכתב כ[[צוואה]] לבני משפחתו, ובו הוא מצווה להנזר מתענוגות העולם.

לפני [[הסתלקות]]ו צווה השל"ה שלא יספידוהו. נפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ש"צ ומקום מנוחתו בטבריה (ליד קברו של הרמב"ם).

=== במשנת חסידות חב"ד ===

[[אדמו"ר הזקן]] בשנות צעירותו, למד תדיר את ספרי השל"ה והתנהג לפי מנהגי השל"ה, וכן התפלל בסידור של השל"ה.{{הערה|1=בית רבי.}} וכיוון את הכוונות של השל"ה.

בעקבות זאת הגדיר [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[אדמו"ר הזקן]] בתואר "של"ה - יוד" (איש - של"ה.)

המנהג החב"די להמתין לאחר [[חלב]]י במשך שעה, הוא על פי מנהגי השל"ה.

בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא נכתב מפי ספרים וסופרים. מקובל בפי חסידים כי במילה "ספרים" התכווין [[אדמו"ר הזקן]] לספרי המהר"ל והשל"ה.

הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש [[תש"י]] עמ' ו'. נדפס גם ב"[[תורת מנחם]]" חלק א'.]}}
אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה|1=ראה לדוגמא תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}

באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרים הקדושים שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 התוועדויות ש"פ וארא מברכים ה[[חודש שבט]] תשמ"ח, עמוד 255].}}.

===ציטוטים===
{{ציטוט|מרכאות=כו|תוכן=כתב השל"ה (יג, א) "שמי שאינו יכול ללמוד יאמר את שמות החומשים והפרשיות, ספרי תנ"ך ומסכתות הש"ס". אבל [[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] פעלה - אומר הרבי - שלא מסתפקים באמירת [[אותיות]], על-דרך השבעת שמות, אלא יש צורך ב"יחוד נפלא" בין השכל של הפשוט שבפשוטים עם רזין דרזין דאורייתא|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/25/269 [[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשט"ז, תורת מנחם כרך טו עמ' 269]}}

בשיחות הרבי מוזכרים יסודות רבים על פרשיות השבוע. אחת מהן היא שגם '''שם''' של פרשה הוא בדיוק!{{הערה|1=[[תורת מנחם]] כרך כד עמ' 207}}. "המועדים של כל השנה כו' בכולן יש שייכות לאותן הפרשות שחלות בהן"{{הערה|מאמר מפורסם אותו הרבה הרבי לצטט.}}. "אדם" מלשון "אדמה לעליון"{{הערה|הוזכר על ידי הרבי פעמים רבות.}} "התורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים", ועוד.

מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.

=== גדולי ישראל על השל"ה הקדוש ===

רבי יואל סירקש "הב"ח" כותב בהסכמתו לשער השמיים וזלה"ק: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אשא עיני ואראה איש קדוש ונורא מדבר מתוך האש ושותה [[מים]] קדושים ממקור קדוש יהלכו מצנורות הקדושים קדש קדשים מרווים הצמאים ומשתוקקים לדברים קדושים הלא הוא הרב הגדול בכל התורה הגאון כמהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל...והניח אחריו ברכה בחיבוריו הקדושים וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמיים...}}{{הערה|שם=הסכמה|בהסכמות לספרו של השל"ה הקדוש שער השמיים פירוש על התפילה באסטרדם בדפוס ובבית אהרן די שלמה אנטוניס.}}.

רבי יעקב מלובלין אביו של הרבי רבי העשיל מקארקא כותב בהסכמתו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המפורסמות אין צריכין ראייה כי היה רב מובהק נשיא בישראל גדול שמו וקדוש יאמר לו...שחיבר הגאון מהור"ר ישעיה סג"ל זצ"ל הורביץ}}{{הערה|שם=הסכמה}}.

"התוספות יום טוב" בהסכמתו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..אמרי שפר אשר חיבר הרב הגאון החסיד המפורסם כמהור"ר ישעיה.... כי הלא איש קדוש ונורא הוא אשר היה אור תורתו זורח מלפנים בישראל....שבלי ספק נאצל בו רוח ממרום אשר העידו עליו מן השמיים...}}{{הערה|שם=הסכמה}}.

"המגני שלמה" (סבו של "הפני יהושע") כותב {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...ובאשר ששלח ה' לפנינו אחד קדוש מדבר דברים שהם כבשונו של עולם כי דודי אש מפיו יהללו וזקוקי דינור' נפקיה מפיהו....והחסיד הקדוש הגאון זלה"ה פותח לנו שער התפילה...והראה לבלתי ספק כי מכח חסידותיו ויראתו הטהורה אשר כל מעשיו היו לשם שמים כידוע לכל שער עמינו והאריכות בזה אך למותר זכה לכל אלה...}}{{הערה|שם=הסכמה}}.

==ספריו==
*'''סידור שער השמיים'''
*'''שני לוחות הברית''' ( י"ל במהדורות רבות, ציוני אדמו"ר שליט"א בספריו לשל"ה הם על - פי מהדורת תנ"ח)

==קישורים חיצוניים==
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3980&CategoryID=985 השל"ה - בעל שני לוחות הברית]''', לקט מהתייחסויות הרבי בנוגע לספר ולמחברו, במדור 'ניצוצי רבי' שב[[שבועון התקשרות]] גליון 672

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]