https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=164.138.114.57 2026-04-11T08:46:18Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94%D7%A8&diff=307194 2018-03-14T13:18:53Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=3&gt;בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.<br /> <br /> למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> {|<br /> |}<br /> {{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}<br /> <br /> __toc__<br /> <br /> <br /> ==מחיקת התמונות ההמונית==<br /> בעקבות מחית התמונות ההמונית שביצעת, נותרו עשרות ערכים חשובים ללא תמונה. כך לדוגמא נתקלתי בדף של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שם נמחקה התמונה העליונה בראשית הדף. אם יש לך כח ואפשרות, אולי כדאי לעבור שוב על כל הערכים שהיו מקושרים לתמונות שנמחקו, ולבדוק אם יש תמונה אחרת להכניס במקומם. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 19:52, 4 במרץ 2013 (IST)<br /> :תוכל לעשות זאת בעצמך. ראה [[עזרה:העלאת תמונות]]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ג באדר ה'תשע&quot;ג 08:32, 5 במרץ 2013 (IST)<br /> ::הבעיה האמיתית היא שאין לי גישה חופשית לאינפו, אלא רק לאימייל ולחב&quot;פדיה, וממילא אין לי מאיפה להביא תמונות להעלאה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 15:45, 5 במרץ 2013 (IST)<br /> <br /> ==מקור השם של הרוגוצ'ובר==<br /> בערך על הרוגוצ'ובר כתבת שנוסף לו השם 'חיים', והמקור לכך - גליון התמים. (ההערה הראשונה בערך). חיפשתי ולא מצאתי את זה בגליונות, אשמח אם תפנה אותי למקור המדוייק כדי שאוכל לציין זאת. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע&quot;ג • 01:34, 20 במרץ 2013 (IST)<br /> :איני יודע מקור מדוייק. הסתמכתי על הדיון בדף השיחה. עיי&quot;ש. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' בניסן ה'תשע&quot;ג 10:08, 20 במרץ 2013 (IST)<br /> ::ובכן, ראיתי את הדיון בדף השיחה ומממש לא השתכנעתי. עשיתי חיפוש מדוקדק בגליונות גם על השם 'רוגוצ'ובר' וגם על השם 'רוזין' ולא מצאתי מאומה. מי שכתב את ה'מקור' הזה הוא משתמש אנונימי, שלא מופרך בעיני שרצה לנסות את מידת מהימנותה של חב&quot;דפדיה וכיוצא בזה. לעניות דעתי, כל עוד ואין מקור מוסמך, ולא מצאנו את זה כתוב בשום מקום - יש למחוק. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע&quot;ג • 13:23, 20 במרץ 2013 (IST)<br /> :::בזמנו לא התרשמתי מהאנונימי כעוין. בכל מקרה, נסה לחפש &quot;רוזי'ן&quot; או &quot;מכירת חמץ&quot;. מסכים אני לעניות דעתך וזהו עקרון יסוד חשוב מדרגה ראשונה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' בניסן ה'תשע&quot;ג 13:29, 20 במרץ 2013 (IST)<br /> ::::חיפשתי. לא נמצא. אני מוחק עד שמישהו יביא הוכחה יותר מוצקה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע&quot;ג • 13:43, 20 במרץ 2013 (IST)<br /> :::::למניעת איבוד מידע, גם המוטל בספק - מומלץ לפרט המחיקה והנימוק בדף השיחה של הערך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' בניסן ה'תשע&quot;ג 13:55, 20 במרץ 2013 (IST)<br /> <br /> == בקשה לשינוי שם ערך ==<br /> <br /> את שם הערך &quot;אומן&quot; יש לשנות לכתיב הנכון &quot;אמן&quot;, נערך על כך דיון בדף השיחה שם ולא היו מתנגדים. תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:34, 20 במרץ 2013 (IST)<br /> :התייחסתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט' בניסן ה'תשע&quot;ג 15:48, 20 במרץ 2013 (IST)<br /> <br /> == [[דפוסי ליקוטי שיחות]] ==<br /> <br /> בדף השיחה מתקיים דיון למחיקת הערך אותו אתה יצרת, מבקשים את תגובתך-דעתך. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 13:01, 5 באפריל 2013 (IDT)<br /> :האמת שלא יצרתי את הערך, רק העברתי לשם את המידע מהערך &quot;ליקוטי שיחות&quot;. לגוף הדיון, צריך לחשוב האם ישנו למידע ערך אנציקלופדי ואולי אפשר לסגננו קצת שונה וכו'. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בניסן ה'תשע&quot;ג 22:01, 6 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ==יבאר לי רבינו==<br /> מדוע בחרת לקשר את כל האפשרויות של 'ספר החקירה - דרך אמונה&quot; לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ? מילא לאדמו&quot;ר הצמח צדק, אבל לקשר את כל האפשרויות לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ?! - איך קורה כזה דבר... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' בניסן ה'תשע&quot;ג • 02:02, 10 באפריל 2013 (IDT)<br /> :טעות דמוכח. כנראה נעשה ב&quot;הדבק&quot; שגוי. אין לי הסבר אחר. תודה על שימת הלב והתיקון. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בניסן ה'תשע&quot;ג 08:05, 10 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> ==איך נהוג לציין קרדיט?==<br /> ראיתי בערך על [[עוזיאל חזנוב]] שהקרדיט מצויין בצורה מאוד מודגשת. לפי מה שידוע לי, את הקרדיט מציינים בדף השיחה, ואילו בגוף הערך רק מציינים ל'לקריאה נוספת' או ב'קישורים חיצוניים'. אשמח להבהרה בנושא. {{כתב קטן|ואם תשאל למה אני שואל דוקא אותך, כי בדף השיחה שלי כתוב שתשמח לענות לי בכל הזדמנות...}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' בניסן ה'תשע&quot;ג • 16:38, 10 באפריל 2013 (IDT)<br /> :לרוב מספיק לציין בתקציר העריכה. מידע מ&quot;בית משיח&quot;, &quot;חב&quot;ד אינפו&quot; ו&quot;חב&quot;ד בישראל&quot; - אפילו זה לא צריך, אך בכל זאת נהוג לציין מפאת כבוד. הציון ב&quot;לקריאה נוספת&quot; הוא כאשר במקור ישנו הרחבה של מידע חיוני שאין מקומו באנציקלופדיה (כמו סיפורים וכו'). {{כתב קטן|אכן, אני שמח לענות וזה מופיע גם ב[[משתמש:חיים נהר|דף המשתמש שלי]]. רק לדייק &quot;בכל המצטרך&quot; לא &quot;בכל הזדמנות&quot;.}} --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' באייר ה'תשע&quot;ג 10:19, 11 באפריל 2013 (IDT)<br /> ::סליחה על הטעות המהותי. רק שאשמח להבהרה נוספת מהבלשן המרכזי של חב&quot;דפדיה מה ההבדל המהותי בין &quot;בכל המצטרך&quot; לבין &quot;בכל הזדמנות. {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באייר ה'תשע&quot;ג • 14:06, 11 באפריל 2013 (IDT)<br /> :::א. אתה מתנצל לפני שהבנת? (כל הכבוד..). ב. &quot;טעות מהותית&quot; ('טעות' נקבה) ולא &quot;טעות מהותי&quot;. ג. הטעות היא לא מהותית. ד. 'מצטרך' מתייחס לצורך. 'הזדמנות' מתייחס לזמן. הוי אומר: אני שמח לענות לכל צורך, אך איני מתחייב שתמיד תהיה לי ההזדמנות לענות. למשל, עכשיו מתשובתי המפורטת אתה יכול להבין שההזדמנות קיימת. בפעם אחרת, כשלא תהיה תשובה או שתהיה קצרה, תבין שאין הזדמנות או שהיא באה בקושי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' באייר ה'תשע&quot;ג 14:17, 11 באפריל 2013 (IDT)<br /> ::::א. אכן. ב. טעות הקלדה. ד. לא חשבתי אחרת... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באייר ה'תשע&quot;ג • 17:03, 11 באפריל 2013 (IDT)<br /> <br /> == פרי הארץ ==<br /> <br /> יש לי את הספר מהדורה ראשונה רציתי לדעת כמה זה שוה אם יש לך מושג תענה לי בבקשה למייל shkleinman@gmail.com<br /> <br /> == איזו התרגשות! ==<br /> <br /> ממש מוחים דמעה... {{בכי}} '''ברוכים השבים''', ומקווים ליותר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג 20:33, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> :למרות ההתכתבות באימייל, והמסקנא שכל משפט בסגנון זה רק עלול לגרום לך להתנזר יותר, אני מצטרף לדברי שנוזל... {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג • 22:16, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::הבכייה היא בהקשר ל[[שלושת השבועות]]?... בכל מקרה חזרתי לרגע אחר שפגשתי את שימעל'ה ונתתי דעתי שלעסקן כמותו מגיע ערך מכובד. אך דא עקא שקפצו עלי רוגזם של עיסוקים אחרים וכבודו של שימעל'ה ימתין עד שאתפנה, עימו הסליחה... --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ג בתמוז ה'תשע&quot;ג 20:22, 1 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == בקשה אישית ==<br /> <br /> אני יודע שאין לך הרבה זמן, אך לא אמנע מלבקש את עזרתך לערך [[הרבי כמלך המשיח]] על מנת להצעידו לערך מלא ואיכותי עד לערך מומלץ. השקעתי הרבה באסיפת החומרים והמקורות מפני חשיבות הרבה שיש בערך זה, אולם יש עדיין הרבה עבודה בעיקר בניסוח יותר אנציקלופדי ולמחוק את המיותר. תודה! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 21:46, 5 ביולי 2013 (UTC)<br /> :זהו אחד הערכים המורכבים והקשים ביותר לכתיבה. כבר בפיסקה הראשונה צריך להכריע האם הרבי מוגדר, מוכר או שנפסק עליו שהינו מלך המשיח. נוסף על כך, היות שהערך מורכב מהרבה הנחות יסוד, צריך קודם לכתוב את הערכים שעוסקים באותם הנחות ורק אחר כך להשקיע בערך המסכם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג 08:21, 7 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::אם תוכל קצת לפרט, מה בדיוק צריך להרחיב ואם תוכל גם קצת לעזור--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:47, 7 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::זהו שזה הרבה מאוד, הרבה מעבר לאפשרי. לכן הצעתי להתחיל קודם בערכים המרכיבים ולאט-לאט לבנות מרחב ערכים מהם יהיה ניתן לבסס את הערך החשוב עליו אתה מדבר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' באב ה'תשע&quot;ג 11:36, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::הערך כבר קיים, והוא נפלא. אם נתחיל קודם לבנות את הערכים הבסיסיים ורק אחר כך נתקדם, נשאר לנצח איפה שאנחנו עכשיו. ואם תרצה, הערך הזה הוא גם סוג של בסיסי שעליו בנויים הרבה אחרים. אז לפי מה קובעים? פשוט מאוד, עושים מה שבא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע&quot;ג 13:30, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::שנוזעל, &quot;נפלא&quot; שווה ל&quot;ערך מלא ואיכותי&quot; או לא? אם כן, הרי שאתה חולק על יצחק וצריך לתאם עמדות. אם לא, מה ההבדל ביניהם ולאן אנו שואפים? לא הבנתי למה בניית הערכים הבסיסיים תחילה, תשאיר אותך לנצח איפה שאתה עכשיו. גם לא הבנתי איך הערך הזה הוא &quot;סוג של בסיסי שעליו בנויים הרבה אחרים&quot; וממילא גם לא את המסקנה מהנחת היסוד הלזו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' באב ה'תשע&quot;ג 13:41, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותו דיון. עדיין אין לנו מספיק כח אדם בשביל לכבוש את היעד שאנחנו רוצים. כל צעד וכל התקדמות שווה לנו, ואם בינתיים יש לנו ביד רק את אל&quot;ף, כי אין לנו את הכלים להעביר את האות ב' - אז נתחיל עם האות אל&quot;ף. אין מה לעשות, כרגע הערך הזה מספיק מכובד בשביל להריץ אותו כמו שהוא, אם כי ללא ספק כולם מסכימים שאפשר לשפר ולהרחיב עוד ועוד. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע&quot;ג • 13:45, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::::אם &quot;אין מספיק כוח אדם בשביל לכבוש את היעד&quot; למה הניסיון &quot;להריץ&quot; ערכים? לא עדיף להמשיך לכתוב ערכים אל&quot;פים? מצד שני יכול להיות שאתה מעדיף לקדם צעדים בערך אחד ספציפי. מצויין. גישה מקובלת. אני רואה את הדברים קצת אחרת. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' באב ה'תשע&quot;ג 13:49, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::::לפעמים הדובר שלי עושה עבודה טובה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע&quot;ג 13:50, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::::::אני באופן אישי לא התחלתי בכתיבת ערכים מסוג זה כי שיערתי שלא אצליח להגיע לתוצאה מושלמת ומקיפה, אבל אני דוגל בכך שכל אחד עושה את מה שהוא נהנה ממנו, ומשקיע במה שחשוב בעיניו, והיות שיש כאן משתמש מסור שהשקיע שעות רבות בערך חשוב, אני מתנגד לכל משפט/תגובה שמורידה לו את המורל... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע&quot;ג • 13:53, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::::::ומה היית עושה, זוננשיין, אם משתמש מסור שכזה היה פונה אליך לבקשת עזרה? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' באב ה'תשע&quot;ג 14:04, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::::::::לא נעים לענות בקול, כי הוא עוד יראה את מה שאני עונה, אבל אם באמת אין לי חשק זמן וכח, אני נכנס, מבצע כמה תיקונים מינוריים (כלומר: מזעריים) נותן לו את ההרגשה הטובה שעוד מישהו עבר על הערך, וממשיך הלאה בשגרת החיים עד שיערה עלי ה' רוח ממרום ואזכה לחופשה טובה של כמה שבועות להתמסר להפצת המעיינות ברשת האינטרנט... {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע&quot;ג • 14:14, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::::::::הפתרון שלך נותן בעיקר לך הרגשה טובה שנתת למישהו הרגשה טובה. אדם שעובד ומונח באמת בערך מסויים, מזהה מיד עזרה לא רצינית (אם כי, גם זה חשוב מאוד). אי לכך, מחד, סייעתי לו בכך שהצבעתי על תקלה קוהרנטית במשפט הראשון של הערך (בתקווה שאכן הבין תגובתי..) ומאידך נימקתי את חוסר התגייסותי למשימת המלצת הערך, כך שלא תיחלש דעתו מהיחס המועט. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' באב ה'תשע&quot;ג 14:25, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::::::::::נחכה לנשוא הדברים עצמו, שיבוא לכאן ויכריע מי נתן לו הרגשה טובה יותר {{חחח}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע&quot;ג • 14:30, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> חברה, על מה המהומה? נעשה קצת סדר: כולם מסכימים ואומרים פה אותו דבר, 1. השאיפה היא לערך מושלם - 'ערך מומלץ'. 2. עד שנגיע לשם נשקיע במה שאפשר. אז ככה: אני חולם שהערך המדובר יהיה ערך מומלץ הווי אומר הכי גבוה שאפשר, בשביל זה אני מבקש עזרה ממי שיכול. מי שלא יכול, לא עושה לי טובה, זה לא עניין אישי שלי ותאמינו שאני לא נפגע ולא יורד לי המורל, אני משקיע כמה שאני יכול וכמובן מי שרוצה ויכול אשמח שיעזור. עד כאן להבהרת הדברים.<br /> <br /> לגופו של עניין: חיים, בנוגע למה שכתבת, השאלה שלי הייתה אם תוכל לפרט איזה עבודה מקדימה נראה לך שצריך לעשות, איזה ערכים של הנחות יסוד צריך לעשות. תודה.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:58, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == ניגונים ==<br /> <br /> ב&quot;ה אשמח אם תתיחס למה שהגבתי בערך שיחת קטגוריה:ניגוני רבותינו נשיאינו בתודה ונא להגיב [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]] 14:57, 22 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ==איך מעלים ניגונים==<br /> <br /> האם יש דרך להוסיף ניגונים שלא נמצאים באינטרנט --[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 06:39, 8 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> == מנהל מערכת ==<br /> <br /> האם אתה מנהל מערכת? אם כן אתה יכול לשנות את השם של הערך &quot;[[הקרב האחרון]]&quot; ל&quot;[[עלון הקרב האחרון]]&quot;? (בכדי שכשיחפשו עלון זה גם כן יפתח) תודה מראש!<br /> <br /> == מנהל מערכת ==<br /> <br /> האם אתה מנהל מערכת? אם כן אתה יכול לשנות את השם של הערך &quot;[[הקרב האחרון]]&quot; ל&quot;[[עלון הקרב האחרון]]&quot;? (בכדי שכשיחפשו עלון זה גם כן יפתח) תודה מראש! --[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 20:15, 23 באוקטובר 2014 (UTC)<br /> <br /> == ליבעראוו ==<br /> <br /> מדוע זה מחקת פעם את ההפניה מיוסף יצחק ליבעראוו לליברוב? הרי ככה הוא חותם!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:08, 19 בינואר 2015 (UTC)<br /> :לא עקרוני. תוכל לשחזר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בטבת ה'תשע&quot;ה 07:51, 20 בינואר 2015 (UTC)<br /> ::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:48, 20 בינואר 2015 (UTC)<br /> <br /> == מפעיל מערכת? ==<br /> <br /> כן?<br /> :המשחית נחסם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בתמוז ה'תשע&quot;ה 12:53, 15 ביולי 2015 (UTC)<br /> <br /> מצויין. כל הכבוד על המהירות. תוכל לעדכן את ימי חב&quot;ד בדף הראשי או אולי להנחות אותי איך לעשות זאת?--[[משתמש:מנחם מ.|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 12:57, 15 ביולי 2015 (UTC)<br /> <br /> :פנה ל[[משתמש:שיע.ק]]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בתמוז ה'תשע&quot;ה 13:17, 15 ביולי 2015 (UTC)<br /> תוכל למחוק את הדף: [[משתמש:מנחם מ./יעקב מאיר]]<br /> <br /> :כנ&quot;ל, פנה לשיע. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בתמוז ה'תשע&quot;ה 13:40, 15 ביולי 2015 (UTC)<br /> <br /> == האהל ==<br /> <br /> שלום חיים.<br /> <br /> לאחרונה אני עוסק הרבה בעריכת הערך 'האהל', כאשר שאלותיי אינן זוכות למענה, כי אם למחיקה שרירותית ובולשביקית. דומני שטענותיי מצדיקות את עצמן, ואף על פי כן לא נעניתי.<br /> <br /> בקשתי אליך, כעורך אובייקטיבי (מהיכרותינו האישית...) לבדוק סופית את העניין.<br /> <br /> שוב תודה על הטירחה, ובעז&quot;ה נזכה תיכף ומיד לקיום הייעוד &quot;הקיצו ורננו שוכני עפר&quot; וכ&quot;ק אדמו&quot;ר בראשם, אשר אז &quot;לא יצטרכו עוד להציון&quot; (כלשונו הק'), והוא יגאלנו נאו!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:35, 16 בספטמבר 2015 (UTC)<br /> :כבקשתך, הגבתי בדף השיחה שם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ג' בתשרי ה'תשע&quot;ו 20:20, 16 בספטמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> ::תודה רבה! בתקווה לסיום טוב לפרשייה. אינני יכול לפרש כרגע את שמי, אך אוכל לרמוז לך כי מדובר בקרוב משפחתך... בעצם דומני שכעת כבר גיליתי סופית:-)--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:06, 12 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> <br /> :::כבקשתך, ניסיתי לשלוח לך מייל, אך לא מצאתי את התפריט 'כלים' בדף המשתמש שלך. אזכיר רק ששוחחנו לפני כחודשיים אודות חב&quot;דפדיה וסיפרתי לך שאני כותב כאן קבוע בנושאים אלו... כמו כן, חושבני שלא עולה בדעתך קרוב משפחה נוסף עימו ניהלת שיחות והתכתבויות בנושאים אלו:-)--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:20, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> ::::חפש בצד ימין תחת ה'קישורים' שתחת ה'פורטלים'. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בתשרי ה'תשע&quot;ו 11:46, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> <br /> :::::סליחה שאני מתערב באמצע, אך אני חייב למחות נחרצות על מה שכותב משתמש 5778 והרי הציטוט לפניכם &quot;לא מצאתם לכם רבנים יותר רציניים?..&quot;, כבודם של הרבנים באתר זה הוא חשוב ולא ניתן לפגוע בו!! ומסיימין בטוב, שנזכה נאו להתגלותו השלימה של מלכנו משיחינו נאו!--[[מיוחד:תרומות/95.86.118.59|95.86.118.59]] 22:31, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> <br /> ::::::חבל, אנונימי, שאתה מתערב בשיחה אישית שנערכת בכוונה דווקא כאן ולא במקום ציבורי. נשמח אם לא תחזור על כך שוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:41, 13 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> :::::::משתמש 5778, זכותו של כל אחד להביע דעה בפורום הגלוי לעין כל. אנונימי, מחאה מאחורי מסכה היא חסרת משמעות. לגוף טענתך, אשמח לשמוע מי הם הרבנים שהוא פגע בכבודם? היכן ראית את שמות אותם הרבנים? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' בחשוון ה'תשע&quot;ו 10:12, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> ::::::::חיים היקר, כתבתי לך את השורות ש'פגעו בכבודם של הרבנים' לפני שהתכתבנו דרך האימייל, ולכן כתבתי אותם בכוונה כאן ולא ב[[שיחה:האוהל]]. אם האנונימי מתעקש לראות בשורות אלו דברים המיועדים לכל - הוא יכול למחות. בכל אופן, לדעתי אכן מתאים למחוק את השורות הללו. דברים כאלו אוכל לשלוח לתיבת הדוא&quot;ל שלך. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:32, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> :::::::::מאחר ששמות הרבנים המכהנים כ'וועדה הרוחנית' לא ידועים, הרי שאני רואה באמירה הזו אמירת סרק. יחד עם זאת, הדיונים, גם הנעשים בדפי שיחה, הינם פומביים ולא בכדי. גם בהם יש לשמור על כללי שיחה נאותים ומכבדים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], א' בחשוון ה'תשע&quot;ו 12:45, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> ::::::::::האנונימי לא היה אני, אבל אודה ולא אבוש שגם לי צרם הזלזול ברבנים חברי הועדה הרוחנית. שמותיהם של הרבנים ידועים, ומופיעים בכמה וכמה מדפי השיחה באתר, ומלבד זאת שמשמעותה של עצם האמירה הזו הוא שכותב המשפט הנ&quot;ל יודע באיזה רבנים מדובר (והוא אפילו כתב את שמותם בדיון), והוא מזלזל בכך שבחרו בהם כחברי הועדה הרוחנית. ולמרות שבויקיפדיה לא מתייחסים למחאות אנונימיות, הרי שבחב&quot;דפדיה מותר לקיים מאמר חז&quot;ל: &quot;קבל את האמת ממי שאמרה&quot;. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:54, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> :::::::::::להתראות, אינני חושב שאני חייב לך הסבר, ובכל זאת אכן מחקתי את השורות הנ&quot;ל, בתקווה שזה יביא אותנו לדיון פעיל יותר בעניין האהל הק'.<br /> :::::::::::חיים, שמות הרבנים ידועים ואף מופיעים כאן: [[שיחה:האוהל#תמונה]], ע&quot;י אחד ממפעילי המערכת. בכל אופן, עד כמה שחשבתי שיחת המשתמש האישית שלך אינה אמורה להוות מקום תכתובת בין שניים אחרים, אלא אך ורק בין משתמש אחד לבינך. אם טעיתי, תקן אותי. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 13:18, 14 באוקטובר 2015 (UTC)<br /> <br /> == נווווווווווווו ==<br /> <br /> מחכים לך!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב&quot;דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:41, 4 ביולי 2016 (UTC)<br /> :אני מחכה יחד איתך.--[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בסיוון ה'תשע&quot;ו 06:19, 5 ביולי 2016 (UTC)<br /> ::למה?--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב&quot;דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 11:41, 5 ביולי 2016 (UTC)<br /> :::למה שאתה מחכה לי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בסיוון ה'תשע&quot;ו 17:30, 5 ביולי 2016 (UTC)<br /> ::::לא הבנתי--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב&quot;דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 18:03, 5 ביולי 2016 (UTC)<br /> :::::לא נורא. העיקר שכולנו מחכים למשיח. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בסיוון ה'תשע&quot;ו 18:10, 5 ביולי 2016 (UTC)<br /> ::::::{{תבנית:חיוך}}, אבל בכל זאת אולי תתחיל לערוך באופן קבוע? אנחנו זקוקים לעזרתך!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב&quot;דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 11:46, 6 ביולי 2016 (UTC)<br /> :::::::צריך תכנית עבודה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בסיוון ה'תשע&quot;ו 21:19, 6 ביולי 2016 (UTC)<br /> :::::::::בשלב ראשון לבטח היית נהנה להגיה את הערכים המומלצים, כאשר תמיד שאפת לשפר את רמתה של חב&quot;דפדיה. הערך שעליו עובדים כעת הוא הערך [[ניצוץ משיח]]. אודה לך אם תגיהו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בסיוון ה'תשע&quot;ו, למניינם 23:24, 6 ביולי 2016 (UTC)<br /> ::::::::::אז קדימה, לעבודה!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב&quot;דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 12:57, 7 ביולי 2016 (UTC)<br /> ==איות==<br /> אגב חיים ידידי, מתקיים דיון האם [[וילשאנסקי]] או [[ווילשאנסקי]]. יש לך ידיעה בנושא? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתמוז ה'תשע&quot;ו, למניינם 01:01, 14 ביולי 2016 (<br /> :::מבחינה דקדוקית בתחילת מילה צריכה להופיע רק וא&quot;ו אחת. המשפחה כותבת את שמה עם יו&quot;ד אחת רק אחרי הוא&quot;ו. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ח' בתמוז ה'תשע&quot;ו 08:05, 14 ביולי 2016 (UTC)<br /> :::::את המשפט השני לא הבנתי (לאפוקי מה?). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתמוז ה'תשע&quot;ו, למניינם 13:47, 14 ביולי 2016 (UTC)<br /> :::::::&quot;ולי&quot; לאפוקי &quot;וילי&quot;. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ח' בתמוז ה'תשע&quot;ו 14:01, 14 ביולי 2016 (UTC)<br /> : אני לא מבין גדול בדקדוק אבל המשפחה כותבת ווילשאנסקי נ.ב ואם תשאל היאך זה '''שהרב הגאון''' לא יודע דקדוק הרי זה פשוט שרק בגלל שהוא עניו גדול אומר כך:)))--[[משתמש:הרב הגאון|גאונות בקיאה בכל מכמניה של חב&amp;#34;דפדיה]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 10:43, 21 בפברואר 2017 (UTC)<br /> ::::::::תודה, כן נעשה. אגב, כמי שיצר את ערכי התאריכים היהודיים, אשמח לשמוע את דעתך ונימוקו עמו כאן [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#ימי חב&quot;ד (?)]]. [[משתמש:שלום בוט2|שלום בוט2]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט2|שיחה]] 05:45, 8 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :חיים, קרית מלאכי או קריית מלאכי? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א באב ה'תשע&quot;ו, למניינם 19:37, 15 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == בכרטיסייה של הצפייה בעמוד הראשי כתוב ערך במקום עמוד ראשי. ==<br /> <br /> <br /> <br /> בשביל לסדר את זה אני צריך הרשאה לשחזור דפים מכל מרחבי השם ועריכתם.<br /> [[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] 14:20, 30 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> :אין בחב&quot;דפדיה מרחב שם &quot;עמוד ראשי&quot;, כך שזה לא רלוונטי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בחשוון ה'תשע&quot;ז 14:46, 30 בנובמבר 2016 (UTC)<br /> ::בעיקרון אני צריך הרשאה לשחזור דפים ממרחב השם מדיה ויקי כי משהו ללא שם מחק איכשהו שם דפים.<br /> <br /> == ברוכים השבים! ==<br /> <br /> רוצים לראותך יותר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] [[י&quot;ד בטבת]] [[ה'תשע&quot;ז]]<br /> : אני כאן. לרגע קט. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ז 19:30, 12 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == עריכה נפלאה ==<br /> <br /> מאוד נהנתי מעריכתך הנפלאה והפשוטה בערך '[[מכון הלכה חב&quot;ד]]'. חיילך לתורה!--[[מיוחד:תרומות/5.102.242.150|5.102.242.150]] 20:47, 12 בינואר 2017 (UTC)<br /> : מי הכותב? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ז 23:03, 12 בינואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == הבוט ==<br /> <br /> אם אפשר להוסיף בבקשה את {{[[תבנית:בוט]]}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב&quot;דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:02, 27 בפברואר 2017 (UTC)<br /> <br /> == דרך ארץ ==<br /> <br /> יחי המלך המשיח!!<br /> איני רוצה להאריך לאור העובדה שהוא דבר פשוט רק שאולי לא שמו אליו:<br /> חבדפדי&quot;ה הוא אתר חבד&quot;י ולאור זאת הוא צריך להראות דוגמא איך אתר של חב&quot;ד פועל, ועל כן ראיתי לנכון להעיר שצריך וחייב לסנן שיחות מסוימות אשר רק עושות ומחללות וגורמות חילול שם ה' ליובאוויטש וכמובן העומד בראשה כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ.<br /> ואם אדבר על פרט מסוים הרי הוא הערך של הרב זמרוני ציק שליט&quot;א אשר גם אם אנשים מסוימים לא מסכימים איתו ואף נגדו הם אינם יכולים לכתוב על רב ואפילו חסיד סתם בישראל ככל העולה על רוחם רח&quot;ל!!!! <br /> <br /> איני רוצה להאריך רק פשוט לפקוח את העיניים ולכבד את הרבי שליט&quot;א!<br /> בברכה ובתקווה להבנה, יוני כהן.<br /> <br /> :{{א|יוני כהן}}, אם כבר דרך ארץ, אז זה שמחקת את כל התוכן בדף השיחה של העמוד הראשי - זה ממש חוסר דרך ארץ רח&quot;ל! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:39, 1 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :<br /> <br /> == '''פנייה לחיים נהר''' ==<br /> <br /> האם אתה בתור עורך בחבדפדיה מיום היווסדה אתה באמת חושב שיש כאן אנציקלופדיה מנקודת מבט חבדי&quot;ת כי משום מה לי כמתבונן מן הצד זה נראה יותר תעמולה הסברתית לא' הצדדים בחב&quot;ד <br /> אם גם אתה מודה שיש הרבה מה לעובד על הוגנות האתר כי כנ&quot;ל מדובר באנציקלופדיה האם נראה לך כי יש סיכוי לשנות משהו או שמא כל שינוי יתקל בחומה בצורה של הוועדה הרוחנית<br /> ושלא אובן לא נכון כמובן שהאנציקלופדיה צריכה להיות מנקודת מבט חבדי&quot;ת אך האם פירושו של דבר לכתוב את הערך על האוהל כפי שהוא כתוב היום{{אנונימי}}<br /> :האוהל הוא ערך אחד מתוך אלפים וכדאי לגבש &quot;דעה מן הצד&quot; בקריאת מגוון ערכים. דעתי על הערך האוהל תוכל לראות ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.9E.D7.95_.D7.A9.D7.9C_.D7.94.D7.A8.D7.91.D7.99 דף השיחה שם]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ט בכסלו ה'תשע&quot;ח 14:53, 7 בדצמבר 2017 (UTC)<br /> : כן כנראה לא קראתי מספיק את הערכים כתיבה לרבי (באמצעות אגרות הקודש) יש ערך שלם שבכולו חצי משפט שישנם הסוברים שלא ראוי כך לנהוג<br /> :ואם ישאל עצמו הקורא מה עושים אותם אלה שסוברים כך האם אינם כותבים לרבם את התשובה לכך לא ימצא בערך זה<br /> :בכלל ניכר בכל הערכים המדברים בנושא זה שמכיון שפטור בלא כלום אי אפשר אז מביאים שהחסידים עושים כך וכך ויש חולקים על זה בלי מתן אינפורמציה על דעתם <br /> :ובלי קשר נדמה לי שהערך על האוהל לפחות אמור להיות ערך מרכזי שיש לתת עליו את הדעת <br /> :נתפסתי דווקא אליו כי ע&quot;ז א&quot;א לומר הטענה השגורה כאן בדפי השיחה אנציקלופדיה משיחית (ואתמה האם אנציקלופדה = ניטרליות /משיחית = נקיטת עמדה) כיון שבאוהל מגיעים הרבה אנשים גם מחוגי המשיחסטים (הרב ש.ב. וולפא למשל מחב&quot;ס תומת ישרים תנחם){{אנונימי}}<br /> ::לא ירדתי לסוף דעתך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' בכסלו ה'תשע&quot;ח 12:01, 8 בדצמבר 2017 (UTC)<br /> :חיים נהר, למה אתה כמעט לא נמצא בחב&quot;דפדיה?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,כ&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ח, 17:30 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> ::רחיים על צווארי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ב בכסלו ה'תשע&quot;ח 17:39, 10 בדצמבר 2017 (UTC)<br /> :כוונתי לומר שערך זה היינו ערך אחד מוטה מיני רבים ולמעשה בכל ערך שנוגע בלבת המחלוקת החבדי&quot;ת מוצגת דעת א' הצדדים בלבד ויוצאים ידי חובה בכתיבה שיש החושבים אחרת בלי הסברת דעתם<br /> : בערך על האוהל מודגש שבכלל לא מובאית דעה אחרת{{אנונימי}}<br /> ::כמה ערכים יש שנוגעים בליבת המחלוקת החב&quot;דית? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ג בכסלו ה'תשע&quot;ח 06:42, 11 בדצמבר 2017 (UTC)<br /> :לא ערכתי בדיקה מספרית אך היכולת להגדיר פרויקט כאנציקלופדיה נבחנת לא בערכי הקונצזנוס אל דווקא בערכי המחלוקת ואופן כתיבתם<br /> : אני חושב שזה בדיוק ענינה של אנציקלופדיה שהיא מקור אוביקטיבי לידע וגם אם האנציקלופדיה היא חבדי&quot;ת היא לא ספר הסברה על חב&quot;ד אלא אנציקלופדיה <br /> :ומבחנה לפיכך יהיה באותם ערכי מחלוקת בפרט כי רבים הם{{אנונימי}}<br /> <br /> ==[[זמרוני זליג ציק]]==<br /> במקום שאכנס איתך למלחמות עריכה ולדיונים מיותרים - תסביר לי אתה למה מחקת את עריכתי.--[[מיוחד:תרומות/164.138.114.57|164.138.114.57]] 13:18, 14 במרץ 2018 (UTC)</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&diff=307193 2018-03-14T13:09:39Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:'''ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה]]<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:'''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בצעירותו, חבוש במגבעת קנייטש כששוליה כלפי מעלה]]<br /> [[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:'''הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להחין בתמונה ב'משולש]]<br /> {{תבנית:בעבודה מתמשכת}}<br /> ==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==<br /> לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו&quot;ר הזקן, פנה אליו אדמו&quot;ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו&quot;ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו&quot;ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו&quot;ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו&quot;ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו&quot;ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה&quot;יחידה&quot;, ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו&quot;ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו&quot;ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו&quot;ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.{{ש}}<br /> הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&amp;st=&amp;pgnum=180&amp;hilite= חלק ה' שנת תשי&quot;ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&amp;st=&amp;pgnum=244&amp;hilite= תורת מנחם חלק י&quot;ג שנת תשט&quot;ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&amp;st=&amp;pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו&quot;ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו&quot;ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה &quot;עימו&quot;, ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי &quot;עימי&quot; רומז ל&quot;עימי במחיצתי&quot; ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=12b&amp;format=pdf דף י&quot;ב עמוד ב'])}}.<br /> <br /> כך גם בימי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו&quot;ר המהר&quot;ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי &quot;חסיד – עד הכיס...&quot;, ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדו של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלקב' עמוד פ&quot;ג}}...<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא כי '''&quot;כשנכנסים אלי ליחידות ב&quot;קורצע רעקל&quot;{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב&quot;ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ערוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי&quot;'''{{הערה|&quot;אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך&quot; לקוטי סיפורים והתוועדיות עמוד 312}}.<br /> <br /> ==מגבעת==<br /> [[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי ליטאים וחסידי [[גור]] ו[[ברסלב]]]]<br /> לא ידוע מה היה לפני כן, אך מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. נוהג זה החל כאשר נגזרה 'גזרת הלבוש', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו&quot;ר הצמח צדק, אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של &quot;שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה&quot; – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;st=&amp;pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.<br /> <br /> בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הריי&quot;צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי.<br /> <br /> ===מגבעת קנייטש===<br /> כיום נוהגים רוב חסידי חב&quot;ד ללכת במגבעת קיפול המכונה &quot;מגבעת קנייטש&quot; על שם ה&quot;קנייטש&quot; - ה&quot;קיפול&quot; באידיש. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים (&quot;עיניים&quot;), ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.{{ש}}<br /> יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.<br /> <br /> הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי &quot;משולש חב&quot;ד&quot; {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''&quot;בשבילי די להביט בארבע אמות שלי...&quot;''' {{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב&quot;ד און ליין}} }}.<br /> <br /> ===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===<br /> חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&amp;st=&amp;pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, ובספר המנהגים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&amp;st=&amp;pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&amp;RabbiID=&amp;search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&amp;CategoryID=68 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&amp;daf=138&amp;format=pdf חולין קל&quot;ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו &quot;פסקי דינים לצמח צדק&quot;{{הערה|1=פסקי דינים לצ&quot;צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&amp;st=&amp;pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&amp;st=&amp;pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט&quot;ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''&quot;ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש&quot;'''}} וה'[[משנה ברורה]]' {{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''&quot;שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט&quot;ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג&quot;כ&quot;'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&amp;st=&amp;pgnum=247 סימן צ&quot;א סעיך קטן י&quot;ב]:'''&quot;ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים&quot;'''}}.<br /> <br /> הרבי הסביר כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת חיה ויחידה, ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&amp;st=&amp;pgnum=183&amp;hilite= התוועדיות תשמ&quot;ח חלק ד' עמוד 164]}}.<br /> <br /> ==גרטל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[גרטל]]}}<br /> ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות בגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.<br /> <br /> ==סירטוק==<br /> {{להשלים}}<br /> בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב&quot;ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות 'גזירת הלבוש', אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.<br /> <br /> ==שטריימל==<br /> [[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קופליק']]<br /> [[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]<br /> [[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]<br /> [[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 9:''' מכירת המצוות אצל הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], המוכר עומד מצד שמאל כששטריימל לראשו]]<br /> <br /> '''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמאות בתמונות 9-8)'''}}. <br /> <br /> דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו&quot;ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו&quot;ר שלא נישאו. <br /> <br /> מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 8)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה&quot;[[חידושי הרי&quot;ם]]&quot; מ[[גור]] עם ממשלת [[פולין]] בתקופת &quot;גזירת הלבוש&quot;, להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק &quot;גרבי קוזאקים&quot; ו[[זקן]]{{הערה|את [[פאות|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.<br /> <br /> מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חל א' עמוד 284}}.<br /> <br /> ===המנהג החב&quot;די===<br /> <br /> מנהג חב&quot;ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהיתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו&quot;ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&amp;st=&amp;pgnum=24 תש&quot;ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&amp;ArticleID=3316&amp;SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ&quot;ו עמוד 303]}}.{{ש}}<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כרך ט&quot;ו. מובא גם בספר &quot;המופלא והמיוחד&quot; עמוד ל&quot;ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה קופליק.<br /> <br /> מסופר כי במניין של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עליה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו&quot;ר הזקן. כשבא אדמו&quot;ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו&quot;ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו&quot;ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו&quot;ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו&quot;ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס&quot;ה, מובא &quot;[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]&quot; על התורה עמוד 237}}<br /> <br /> הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אך כיוון שהרבנית [[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש&quot;ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי &quot;שטריימל הינו לבוש אדמו&quot;רי&quot;, וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}. <br /> <br /> כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידם. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''&quot;מה רע בחסידות בהם הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}}יהיו חסידים שלו כתוצאה מכך שיסלק את המגבעת וילבש שטריימל!&quot;'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12{{חב&quot;ד און ליין}} }}.<br /> <br /> מנהג חסידי חב&quot;ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה &quot;יהודי של שטריימל&quot;...{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&amp;st=&amp;pgnum=336תשמ&quot;ח חלק א', עמוד 339]}}{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA&diff=307192 2018-03-14T12:59:53Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|250px|מכירת המצוות אצל הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], [[תשל&quot;ט]]]]<br /> מעמד '''מכירת המצוות''' הינו טקס הנערך מידי שנה בבתי כנסת מרכזיים ברחבי העולם, ובמהלכו מוכרים את זכות ה'מצוות' של כל השנה במכירת פומבית לכל המרבה במחיר, במכירה זו מוכרים את העליות החשובות לאורך השנה, זכות ההשתתפות בהוצאות הקבועות של בית הכנסת, ועוד.<br /> <br /> ב[[770|בית מדרשו של]] [[הרבי]] נערך הטקס בנוכחותו של הרבי, שהקדיש למכירה זו יחס מיוחד.<br /> <br /> ==ההיתר לעשיית מסחר בשבת==<br /> על אף שאסור לעשות מסחר ב[[שבת]], התירו פוסקי ה[[הלכה]] למכור את העליות בשבת עצמה, כיוון שהמכירה נעשית באופן שהמצוות והזכויות נמכרות בסכומים גבוהים, והדבר מביא ומבטא את חיבוב וקילוס התורה{{הערה|התוועדות שבת בראשית תשי&quot;ח.}}.<br /> <br /> כך כתב המהרי&quot;ק{{הערה|שורש ט.}}: &quot;שאלתך על אשר הנהיגו שבשבת בראשית אחד מן הקהל מתנדב מעות לצורך מאור בית הכנסת כדי שיקרא ראשון בהתחלת התורה . . אין לנו לשנות המנהגות שנהגו אבותינו הקדמונים חסידים ואנשי מעשה, ועל כיוצא בזה אמרו זכרונם לברכה: &quot;הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם&quot;, וכל שכן במנהג הזה שהוא כבוד התורה ועילוייה, דפשיטא שהיא מתעלה כשקופצים לקרות קריאת פתיחתה בדמים, אין לך חיבוב התורה גדול מזה&quot;.<br /> <br /> ==בחצרו של הרבי==<br /> מאז שנת [[תשי&quot;ז]] מעמד מכירת המצוות בבית מדרשו של הרבי נערך במהלך ה[[התוועדות]] בשבת בראשית, ובמהלכו חובש ה[[גבאי]] הממונה על מכירת המצוות [[שטריימל]] מיוחד, ואף אומר '[[לחיים]]' ופותח בדבר תורה קצר על פי הוראתו של הרבי.<br /> <br /> הרבי עצמו ביאר את הטעם למנהגים אלו: &quot;רשות הדיבור לגבאים שיסדרו את מכירת המצוות, לאחרי אמירת &quot;לחיים&quot; ואמירת &quot;דבר-תורה&quot;, וכל זה – כנהוג – עם &quot;שטריימל&quot;, שעל-ידי-זה נעשה &quot;א שטריימל איד&quot;... דבר המדגיש שהוא למעלה מעניני חול, ומה שמתעסק ב&quot;מכירת&quot; המצוות, הרי זה רק מפני שמדובר אודות &quot;צרכי ציבור&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ח חלק א' עמוד 339.}}, וכן כדי &quot;להדגיש המעלה והחשיבות של המינוי ל&quot;גבאות&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;נ עמוד 85.}}.<br /> <br /> הרבי עצמו קבע, שכיוון ש[[770]] הוא [[בית כנסת]] כללי – יכולים להשתתף במכירה זו גם אלו שאינם דרים בשכונת [[קראון הייטס]]{{הערה|התוועדות שבת בראשית תשי&quot;ח.}}.<br /> <br /> בשנים [[תשל&quot;ח]]-[[תשל&quot;ט]] התקיימו המכירות בחצרו של הרבי במוצאי שבת בראשית, בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ==המצוות הנמכרות==<br /> בדרך כלל מוכרים במכירה זו רק את המצוות והזכויות העיקריות שישנם לאורך השנה, ואילו שאר העליות הקטנות והרגילות נמכרות במהלך השנה עצמה.<br /> <br /> המצוות הנכללות בדרך כלל במכירה:<br /> *פתיחת ארון הקודש ל[[כל נדרי]]<br /> *פתיחת ארון הקודש ל[[תפילת נעילה]]<br /> *פתיחת ארון הקודש בעשרת ימי תשובה<br /> *[[מפטיר יונה]]<br /> *הגשת ספר התורה לרבי להקפה הראשונה בשמיני עצרת<br /> *הגשת ספר התורה לרבי להקפה השביעית בשמיני עצרת<br /> *פתיחת ארון הקודש לתפילת הגשם<br /> *הגשת ספר התורה לרבי להקפה הראשונה בליל שמחת תורה<br /> *הגשת ספר התורה לרבי להקפה השביעית בליל שמחת תורה<br /> *הגשת ספר התורה לרבי להקפות בשמחת תורה בבוקר<br /> *חתן תורה<br /> *חתן בראשית<br /> *מפטיר שמחת תורה<br /> *עליות ה'חזק' של ספרים בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר<br /> *השתתפות בהוצאות החשמל - 'נר למאור'<br /> *השתתפות בהוצאות הקידושים והטעימות - 'יין לקידוש ולהבדלה'<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.info/seven-seventy/%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%98%D7%94-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9/ הקלטה נדירה: &quot;מכירת המצוות&quot; בהתוועדות של הרבי]''' {{אודיו}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תולדות החג שמחת תורה''' (ירושלים, תשמ&quot;ט) פרק כ&quot;ב <br /> <br /> {{סוכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:סוכות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=307191 2018-03-14T12:35:18Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''מְשַׁכֵּלָה''' (מלשון שְׁכוֹל) היא אשה שיולדת בנים וקוברת אותם. ה[[תורה]] מבטיחה כי אם ילכו [[עם ישראל]] בדרך התורה וישמרו את [[מצוות|מצוותיה]] אז: '''&quot;לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַ[[עקרה|עֲקָרָה]] בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא&quot;'''{{הערה|שם=משכלה}}.<br /> <br /> ==בחסידות== <br /> הולדת ילדים ב[[עבודת ה']] עניינה הולדת ה[[מדות]] מה[[מוחין]], כלומר: כאשר אדם מתבונן ב[[מוח|מוחו]] בגדולת ורוממות הקב&quot;ה, מתעוררות אצלו ה[[מידות]]{{הערה|לדוגמה:[[מידת הגבורה]] - האדם יתמסר ויתאמץ בתקיפות לעשות את רצון הקב&quot;ה ולהתקשר אליו על ידי [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]]}}, שמידת ה[[אהבה]] מתבטאת ומכונת &quot;[[בן]]&quot;, ומידת [[יראה]] מכונה ומתבטאת באופן של &quot;[[בת]]&quot;. משכלה הוא האדם שאין בכחו ללדת [[מידות]] ה[[אהבה]] וה[[יראה]] אמיתיים בליבו, ומידותיו הם בגדר דמיונות שאינם אמתיים, ולכן חולפים כשהאדם מגיע למצב בו הוא צריך להעזר בהם.{{ש}}<br /> הדבר מרומז בפסוק: '''&quot;וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם..לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַ[[עקרה|עֲקָרָה]] בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא...&quot;'''{{הערה|שם=משכלה|[[ספר שמות]] פרק כ&quot;ג פסוקים כ&quot;ו-כ&quot;ז}} כלומר שמלבד הברכה שלא יהיו משכלה ועקרה הפסוק מתפרש גם מלשון ציווי - שעל האדם העובד את ה' מוטלת החובה לדאוג שעבודתו לא תהיה באופן של משכלה ועקרה{{הערה|[[לא תהיה משכלה תשי&quot;ב]]}}.<br /> <br /> סיבת הדבר היא, שכמו ב[[משל]] ההולדה הגשמית התלויה בהבאה לידי התבטאות בפועל של כוח ההולדה שבאדם שהוא מצד כוח ה[[אין סוף]]{{הערה|שהרי הולדה היא כמו התהוות של [[יש מאין]] - שהיא רק בכח ה[[אין סוף]] כמו שכתוב ([[אגרת הקודש - פרק כ']]): &quot;ולכן הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט&quot;}} ובנמשל הפירוש הוא שבעבודתו של האדם ה&quot;משכל&quot; חסר ה[[אין סוף]] - היות ופנמיות [[רצון|רצונו]] אינו בעניינים הקשורים ל[[עבודת השם]] אלא בעצמו, שרצונו הוא להיות עובד ה' ולכן אין בהם נצחיות. וזו היא ההוספה בפסוק: '''&quot;מְשַׁכֵּלָה וַ[[עקרה|עֲקָרָה]] ''בְּאַרְצֶךָ''&quot;''' שכל המציאות של משכלה ועקרה תלויים בכך שכללות עבודת ה' שלו היא בארצך - חלק מרצונותיו (ארץ מלשון רצון{{הערה|בראשית רבה פרשה ה' ובפירוש ה&quot;מתנות כהונה&quot; שם}}) האישיים של האדם{{הערה|[[תורה אור]] פרשת משפטים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/78d.htm ד&quot;ה לא תהיה משכלה ועקרה].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[עקרה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/7/index.htm לא תהיה משכלה ועקרה]''' [[תורת חיים]] על [[ספר שמות]] חלק ב'.<br /> *[[הרבי]], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/38/index.htm לא תהיה משכלה ועקרה]''' [[תורת מנחם]] - תשי&quot;ב.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%A6%D7%99%D7%A7&diff=307085 2018-03-13T18:25:48Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]<br /> <br /> הרב '''זמרוני זליג ציק''' הינו יהודי שנאסר עליו רשמית מטעם [[בית דין רבני חב&quot;ד]] להשתמש בשם הרבי ותנועת חב&quot;ד{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30520 בי&quot;ד רבני חב&quot;ד מוקיע את יוזמי &quot;קמפיין הבארים&quot;], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30241 הרב אשכנזי:&quot;היום קיבלנו התרעה: &quot;עצור!&quot;, לפני שיהיה מאוחר&quot;], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54681 הרב אקסלרוד: &quot;להדיר רגליים מאירועי זמרוני ציק&quot;], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52540 הרב אקסלרוד: &quot;להטיל נידוי על מר זמרוני ציק&quot;], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52516 הרב אקסלרוד: &quot;יש להרחיק האנשים הפושעים מקהילתנו&quot;], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30283 הרב אקסלרוד: &quot;שקר גס... הפעולה אסורה באיסור מוחלט&quot;]}} אך למרות זאת מכונה [[משפיע]], [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] הראשון בארץ הקודש בעיר [[בת ים]], עיר הגאולה יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], מראשי [[איגוד המשפיעים]], ומהשלוחים והמשפיעים הבולטים בחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ט חשון]] [[תש&quot;ט]] לחיים וציפורה ציק, במשפחה המשתייכת לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב&quot;ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית &quot;נחלים&quot; וכן תקופה בישיבה הליטאית &quot;ישיבת הנגב&quot; בנתיבות של הרב יששכר מאיר.<br /> <br /> ===התקרבותו לחסידות חב&quot;ד===<br /> בשנת ה'[[תשכ&quot;ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ&quot;כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב&quot;ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת&quot;ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].<br /> <br /> בשנת ה'[[תשכ&quot;ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב&quot;ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}<br /> <br /> הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.<br /> <br /> ===כמדריך בישיבת נחלים===<br /> בשנת ה'[[תשכ&quot;ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים. הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב&quot;ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש&quot;ל]] התבקש לסיים את תפקידו.<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה &quot;אסיפה&quot; והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב&quot;ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]&quot; במסגרת ה&quot;קבוצה&quot; [[תשל&quot;א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב&quot;קבוצה&quot; לאחר חתונה בהוראת הרבי.<br /> <br /> ===ביחידות הראשונה===<br /> הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.<br /> <br /> כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.<br /> <br /> כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.<br /> <br /> ====חלק ממענות הרבי====<br /> חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:<br /> *האם להירשם ללימודים באוניברסיטת &quot;בר אילן&quot; למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה &quot;נשיא כבוד&quot; של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו &quot;כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן&quot;...}}<br /> *האם למסור הרצאות בנושא &quot;[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]&quot;. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.<br /> *במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב&quot;ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז&quot;ל]] כגון [[י&quot;ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.<br /> *באופן קירוב אחרים לחסידות חב&quot;ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.<br /> *שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת &quot;נחלים&quot;, עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה ש[[אסור]] על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה ש[[מותר]] - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.<br /> *בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].<br /> <br /> אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.<br /> <br /> ==בבת ים==<br /> לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת &quot;אדרת&quot; שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב&quot;ד ובסוף השנה פוטר גם משם.<br /> <br /> לאחר שפוטר מ&quot;אדרת&quot; התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב&quot;ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל&quot;[[מבצעים]]&quot; בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד הראשון===<br /> בקיץ ה'[[תשל&quot;ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.<br /> <br /> הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל&quot;ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.<br /> <br /> יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב&quot;ד זה לבית חב&quot;ד בת ים.<br /> <br /> מיד בפתיחת הספריה (בית חב&quot;ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.<br /> כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].<br /> [[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י&quot;א בניסן]] ה'[[תשע&quot;ג]]]]<br /> ===אצל הרבי בפעם השנייה===<br /> בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}<br /> <br /> באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].<br /> <br /> אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל&quot;ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב&quot;ד, וקיבל ברכה.<br /> <br /> בשנת ה'[[תשל&quot;ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> בסוף שנות הלמ&quot;דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] בבת ים וכ&quot;[[עשה לך רב]]&quot; של רבים.<br /> <br /> נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב&quot;ם]] של צא&quot;ח. ובשנת [[תשמ&quot;ז]] ארגן את חגיגת ה&quot;[[סיום הרמב&quot;ם]]&quot; השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב&quot;בנייני האומה&quot; בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו&quot;רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת &quot;יחי המלך&quot;, יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב&quot;ד בעולם יכריזו בשעת &quot;סעודת משיח&quot; יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש&quot;עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם&quot;.<br /> <br /> בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ&quot;ח ניסן [[תנש&quot;א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש&quot;א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי&quot;צ|אוהל]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] יזם קמפיין בשם &quot;כתר יתנו לך&quot; במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.<br /> <br /> בחודש כסלו [[תשנ&quot;ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] לאחר כ&quot;ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא&quot;ח כינוס חרום ענק &quot;לחיזוק האמונה הטהורה&quot; בהשתתפות מאות מאנ&quot;ש בארץ הקודש. <br /> <br /> ב[[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך &quot;שבעת ימי משתה ושמחה&quot; על כך &quot;שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות&quot;, בו' תמוז [[תשנ&quot;ד]] הוציא את [[עיתון הגאולה]] תחת הכותרת &quot;הרבי חי וקיים&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] הקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי הקהל ארצים.<br /> <br /> ==פעולות נוספות==<br /> במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא&quot;ח]] ועזר לו בבעיות של כל מיני [[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה מחבר מערכת צא&quot;ח באה&quot;ק. בתשל&quot;ו כשהגיעו השלוחים לאה&quot;ק, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק &quot;שליחות&quot; (כך מעיד הרב יוחנן גואריה) וגם אברהם כהן השליח בבאר שבע. וכן הקים את בית חב&quot;ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.<br /> <br /> חבר ב[[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===<br /> {{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}<br /> האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.<br /> <br /> <br /> ===עלון שיחת הגאולה===<br /> <br /> [[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]<br /> {{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}<br /> <br /> שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ארבע זוגות תפילין==<br /> {{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}<br /> <br /> ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ&quot;ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש&quot;י]], [[ר&quot;ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב&quot;ד]] - באמרו: &quot;בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש&quot;י ור&quot;ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב&quot;ד]] ושמו&quot;ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין&quot;{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ&quot;ט]] חלק ד', עמוד 147}}.<br /> <br /> הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: &quot;שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון&quot;. הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.<br /> <br /> לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html]}}.<br /> <br /> הרב ציק מתוועד רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות על פי השיחה, ומעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין]] דרבינו תם.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] תשע&quot;ד, הוציא לאור את ספרו &quot;תפילין של ימות המשיח&quot; המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט. תוך דגש על כך שהרבי נתן סמכות כיום למשפיעים להרשות את הנחת שאר הזוגות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משלוחי אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א לבת ים, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה&quot;מימד הפנימי&quot; לנשים ובנות.<br /> *בנו, ר' מאיר ציק - ירושלים <br /> *בנו, ר' לוי יצחק -כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן ציק -כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו, ר' ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.<br /> *חתנו, ר' אריה עמית - מנהל ארגון &quot;[[ברית יוסף יצחק]]&quot;.<br /> *חתנו, אבירז בן מתתיהו - בת ים<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור VOD|zalig}}<br /> * יצחק ברנדלר, &quot;שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה&quot; כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 611, י&quot;א [[ניסן]] תשנ&quot;ד. עמודים: [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/1_001_904.jpg 1], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/2_002.jpg 2], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/3_189.jpg 3], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/4_177.jpg 4], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/5_001.jpg 5], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/6_123.jpg 6], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/7_882.jpg 7], [http://www.chabadinfo.com/forums/theforum_he/files/8_211.jpg 8]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי'.{{שמע}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בת ים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9_%D7%AA%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=307068 2018-03-13T15:02:35Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''איתה במדרש תילים''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר חסידות]] אותה כתב [[הרבי המהר&quot;ש]]{{הערה|יש אומרים{{מקור}} כי המאמר נמסר לו מ[[הצמח-צדק]], אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך}}, ונאמר על-ידי בנו, [[הרבי הרש&quot;ב]] ביום ה[[בר-מצווה]] שלו, ומאוחר יותר -על-ידי בנו של הרבי ה[[רש&quot;ב]] - הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==חזרת המאמר בבר מצווה==<br /> המאמר [[דיבור המתחיל]] &quot;איתא במדרש תילים&quot; הוא מאמר של [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], אותו חזר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בחגיגית ה[[בר מצוה]] שלו ב[[כ' חשוון]] [[תרל&quot;ד]], וכן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]בחגיגת הבר-מצווה שלו ב[[י&quot;ב תמוז]] [[תרנ&quot;ג]]{{הערה|1=בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים ב[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]] ב[[אוהל]], בחדר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.}}.<br /> <br /> מאוחר יותר, [[הרבי]] תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אר&quot;א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מ[[אנ&quot;ש]] שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא&quot;ח המתחיל ומבאר מאמר ר&quot;א הנ&quot;ל כו'{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&amp;st=&amp;pgnum=512&amp;hilite= חלק ט&quot;ז עמוד 499]}} }}{{ש}}<br /> ובמקום נוסף: <br /> {{ציטוטון|מרכאות=<br /> כן|כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל &quot;איתא במדרש תילים&quot;, וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'{{הערה|1=[[אגרות-קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&amp;st=&amp;pgnum=129&amp;hilite= חלק י&quot;ט עמוד ק'&quot;א]}} }}<br /> <br /> ===איתא במדרש תילים - [[תשכ&quot;ח]]===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] אמר הרבי [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] &quot;איתא במדרש תילים&quot; שעסק בביאור המאמר &quot;איתא במדרש תילים&quot; [[תרנ&quot;ג]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/76632_news_02122014_3910.pdf &quot;איתא במדרש תילים&quot; תשכ&quot;ח] (עמוד ,45)}} ויש הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69167 חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי] {{שטורעם}} }}.<br /> <br /> ==תוכן המאמר==<br /> המאמר עוסק בביאור מאמר [[רבי אליעזר]] המופיע במדרש תילים (על ספר [[תהילים]].) על הפסוק {{ציטוטון|מרכאות=כן|כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה{{הערה|1=תהילים א', ב'}} }}. מאמר רבי אליעזר: <br /> {{ציטוטון|מרכאות=כן|אמרו ישראל לפני הקב&quot;ה: &quot;ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי&quot;, אמר להם הקב&quot;ה: &quot;קיימו מצוות [[תפילין]] ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים ב[[תורה]] יומם ולילה{{הערה|1=מדרש תילים, א', ב'}} }}. נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות [[תפילין]] ל[[לימוד תורה]]?<br /> <br /> התשובה בקיצור: למצוות ה[[תפלין]] ישנה מעלה על לימוד ה[[תורה]]. לימוד ה[[תורה]] ממשיך רק את [[בחינת]] [[מוחין ומידות|מוחין במידות]], מה-שאין כן [[הנחת תפילין]] - שממשיך את בחינת &quot;[[מוחין|מוחין בעצם]]&quot;. בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל [[בר מצווה]] ונקרא &quot;איש&quot; - משום שרק ל&quot;איש&quot; יש &quot;[[מוחין דגדלות]]&quot; שרק בעזרתם ניתן להמשיך &quot;[[מוחין|מוחין בעצם]]&quot;{{הערה|1=אות ג'}}.<br /> <br /> ===הדיוק בחזרת המאמר===<br /> כשלמד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את ה[[מאמר]] (שכאמור, חזר עליו [[שינון תניא בעל פה|בעל פה]] ב[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]]), התקשה כשהגיע לפסוק '''&quot;אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה &quot;מידך יקח&quot;'''{{הערה|[[איוב]] ל&quot;ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז&quot;ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש '''&quot;יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו&quot;''' המופיע בשינויים קלים ב[[חומש שמות|מדרש שמות רבה]] פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא ([[מסכת ברכות]] ו', א'):'''&quot;ומי כעמך ישראל&quot;'' ואילו ב[[מאמר]] מופיע '''''&quot;ומי כעמך ''כישראל''&quot;''' , וב[[תהילים]] (כ&quot;ה, ו') '''&quot;זכור רחמיך '''[[הוי&quot;ה (שם)|הוי]]'''' וחסדיך&quot;'' וב[[מאמר]] - '''&quot;זכור רחמיך וחסדיך&quot;''' ועוד.}} משום שבמאמר הופיע באופן שונה - '''&quot;''ומה מידך יקח''&quot;'''. כששאל את אביו - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו '''&quot;דו חזר ווי דא שטייט!&quot;'''{{הערה|משיחת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר]]}}<br /> <br /> ==הדפסת המאמר==<br /> ה[[מאמר]] נדפס ב:<br /> *[[ספר המאמרים]] תרל&quot;ד עמוד נג<br /> *[[ספר המאמרים]] תרנ&quot;ג עמוד רעג<br /> *[[ספר המאמרים]] תש&quot;ח עמוד 271<br /> *המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו ע&quot;י הרב [[יהודה לייב גינזבורג]] בשנת תשע&quot;ו<br /> *המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם &quot;ה[[תפילין]] של ריבון העולמים&quot; בכתיבת הרב [[נחום רבינוביץ]] בסדרת &quot;מאמר מבואר&quot; בהנהלת מכון [[&quot;טעם ודעת&quot;]]<br /> <br /> ==קישורים חצוניים==<br /> *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&amp;st=&amp;pgnum=274 המאמר המקורי כפי שנדפס בספר המאמרים תש&quot;ח עמוד 271]'''<br /> *[http://www.shturem.net/images/news/76632_news_02122014_3910.pdf מאמר &quot;איתה במדרש תילים&quot; תרנ&quot;ג מבואר (עמוד 5) ומאמר &quot;איתא במדרש תילים&quot; תשכ&quot;ח (עמוד 45)] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38838 מצגת להמחשת המאמר] {{COL}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=102958 דיסק חדש: שרים מאמר 'איתא במדרש תילים'] {{COL}}<br /> <br /> {{בר מצווה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]<br /> [[קטגוריה:בר מצווה]]<br /> [[קטגוריה:מנהגי חב&quot;ד]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8&diff=307067 2018-03-13T14:59:26Z

<p>164.138.114.57: /* הוצאת המכון */</p> <hr /> <div>[[מכון הספר]] הינו מכון להוצאה לאור שנוסד על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]] - המשמש גם כיו&quot;ר המכון - בשנת [[תשנ&quot;ז]], בעיר [[לוד]], לאחר שפרש מ[[מכון אוהלי שם]].<br /> <br /> על צוות המכון נמנים גם הרב יואב למברג ור' [[בנימין מנשה ליפקין]].<br /> <br /> ==הוצאת המכון==<br /> *[[תפילת רפאל (ספר)|תפילת רפאל]]<br /> *[[חשבונו של עולם (ספר)|חשבונו של עולם]]<br /> *[[דיני הפסק בתפילה (ספר)|דיני הפסק בתפילה]]<br /> *[[תניא מבואר (ספר)|תניא מבואר]]<br /> *[[מאמר]] &quot;[[איתא במדרש תילים]]&quot; מבואר, בעריכת המכון ובהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> *הערות וציונים ל[[שולחן ערוך הרב]]. מתפרסם מידי שבוע בקובץ 'דבר מלכות'.<br /> <br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99&diff=306877 2018-03-12T13:42:13Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש במגבעת קנייטש, לבוש סירטוק וחגור [[גרטל]]]]<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:'''ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה]]<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:'''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בצעירותו, חבוש במגבעת קנייטש כששוליה כלפי מעלה]]<br /> [[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:'''הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש בסירטוק, חגור בגארטל וחבוש במגבעת קנייטש. ניתן להחין בתמונה ב'משולש]]<br /> {{תבנית:בעבודה מתמשכת}}<br /> ==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==<br /> לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו&quot;ר הזקן, פנה אליו אדמו&quot;ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו&quot;ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו&quot;ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו&quot;ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו&quot;ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו&quot;ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה&quot;יחידה&quot;, ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו&quot;ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו&quot;ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו&quot;ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.{{ש}}<br /> הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&amp;st=&amp;pgnum=180&amp;hilite= חלק ה' שנת תשי&quot;ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&amp;st=&amp;pgnum=244&amp;hilite= תורת מנחם חלק י&quot;ג שנת תשט&quot;ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&amp;st=&amp;pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו&quot;ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו&quot;ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'.<br /> <br /> כך גם בימי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו&quot;ר המהר&quot;ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי &quot;חסיד – עד הכיס...&quot;, ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדו של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלקב' עמוד פ&quot;ג}}...<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא כי '''&quot;כשנכנסים אלי ליחידות ב&quot;קורצה רעלק&quot;{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב&quot;ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ערוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי&quot;'''{{הערה|&quot;אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעלק , גיט דאס מיר א שטאך&quot; לקוטי סיפורים והתוועדיות עמוד 312}}. <br /> ==מגבעת==<br /> [[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי ליטאים וחסידי [[גור]] ו[[ברסלב]]]]<br /> לא ידוע מה היה לפני כן, אך מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. נוהג זה החל כאשר נגזרה 'גזרת הלבוש', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו&quot;ר הצמח צדק, אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של &quot;שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה&quot; – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;st=&amp;pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.<br /> <br /> בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הריי&quot;צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי.<br /> <br /> ===מגבעת קנייטש===<br /> כיום נוהגים רוב חסידי חב&quot;ד ללכת במגבעת קיפול המכונה &quot;מגבעת קנייטש&quot; על שם ה&quot;קנייטש&quot; - ה&quot;קיפול&quot; באידיש. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים (&quot;עיניים&quot;), ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.{{ש}}<br /> יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.<br /> <br /> הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי &quot;משולש חב&quot;ד&quot; {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''&quot;בשבילי די להביט בארבע אמות שלי...&quot;''' {{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב&quot;ד און ליין}} }}.<br /> <br /> ===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===<br /> חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&amp;st=&amp;pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, ובספר המנהגים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&amp;st=&amp;pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&amp;RabbiID=&amp;search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&amp;CategoryID=68 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&amp;daf=138&amp;format=pdf חולין קל&quot;ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו &quot;פסקי דינים לצמח צדק&quot;{{הערה|1=פסקי דינים לצ&quot;צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&amp;st=&amp;pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&amp;st=&amp;pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט&quot;ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''&quot;ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש&quot;'''}} וה'[[משנה ברורה]]' {{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''&quot;שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט&quot;ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג&quot;כ&quot;'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&amp;st=&amp;pgnum=247 סימן צ&quot;א סעיך קטן י&quot;ב]:'''&quot;ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים&quot;'''}}.<br /> <br /> הרבי הסביר כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת חיה ויחידה, ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&amp;st=&amp;pgnum=183&amp;hilite= התוועדיות תשמ&quot;ח חלק ד' עמוד 164]}}.<br /> <br /> ==גרטל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[גרטל]]}}<br /> ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות בגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.<br /> <br /> ==סירטוק==<br /> {{להשלים}}<br /> בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב&quot;ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות 'גזירת הלבוש', אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.<br /> <br /> ==שטריימל==<br /> [[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קופליק']]<br /> [[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]<br /> [[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]<br /> [[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 9:''' מכירת המצוות אצל הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], המוכר עומד מצד שמאל כששטריימל לראשו]]<br /> <br /> '''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמאות בתמונות 9-8)'''}}. <br /> <br /> דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו&quot;ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו&quot;ר שלא נישאו. <br /> <br /> מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 8)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה&quot;[[חידושי הרי&quot;ם]]&quot; מ[[גור]] עם ממשלת [[פולין]] בתקופת &quot;גזירת הלבוש&quot;, להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק &quot;גרבי קוזאקים&quot; ו[[זקן]]{{הערה|את [[פאות|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.<br /> <br /> מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חל א' עמוד 284}}.<br /> <br /> ===המנהג החב&quot;די===<br /> <br /> מנהג חב&quot;ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהיתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו&quot;ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&amp;st=&amp;pgnum=24 תש&quot;ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&amp;ArticleID=3316&amp;SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ&quot;ו עמוד 303]}}.{{ש}}<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואדמו&quot;ר הרש&quot;ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כרך ט&quot;ו. מובא גם בספר &quot;המופלא והמיוחד&quot; עמוד ל&quot;ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה קופליק.<br /> <br /> מסופר כי במניין של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הייתה חובה על כל עולה לתורה היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מהגבאי. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו&quot;ר הזקן. כשבא אדמו&quot;ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו&quot;ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו&quot;ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו&quot;ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו&quot;ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס&quot;ה, מובא &quot;[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]&quot; על התורה עמוד 237}}<br /> <br /> הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אך כיוון שהרבנית [[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש&quot;ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי &quot;שטריימל הינו לבוש אדמו&quot;רי&quot;, וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}. <br /> <br /> כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידם. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''&quot;מה רע בחסידות בהם הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}}יהיו חסידים שלו כתוצאה מכך שיסלק את המגבעת וילבש שטריימל!&quot;'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12{{חב&quot;ד און ליין}} }}.<br /> <br /> מנהג חסידי חב&quot;ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה &quot;יהודי של שטריימל&quot;...{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&amp;st=&amp;pgnum=336תשמ&quot;ח חלק א', עמוד 339]}}{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9C&diff=306732 2018-03-07T15:08:52Z

<p>164.138.114.57: /* מנהגי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי חגור גרטל, במוצאי [[יום כיפור]], ניתן לראות שהגרטל מכוון כנגד גובה המרפקים]]<br /> [[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|left|thumb|180px|הרבי לובש גרטל]]<br /> [[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]<br /> ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט''') הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].<br /> <br /> == מקור המנהג==<br /> בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים:<br /> <br /> '''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי [[בגד]] נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי ה[[גוף]] באמצעות האבנט.<br /> <br /> '''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב&quot;ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד==<br /> *יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד ה[[לב]] באופן המקביל לאופן חגירת ה[[אבנט]] ב[[בית המקדש]]{{הערה|שם=גרטל|1=כמו שכתב [[הרמב&quot;ם]] ב[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&amp;hilchos=42&amp;perek=10&amp;halocha=1&amp;hilite= ספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'][http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7938 -ב']: &quot;ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין{{הערה|1=[[מסכת זבחים]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&amp;daf=18b&amp;format=pdf דף י&quot;ח בסופו]: &quot;כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן&quot;}}. וכך קיבל [[יונתן בן עוזיאל]] מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'&quot;. ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו [[רבותינו נשיאינו]].<br /> *על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.<br /> *ב[[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ&quot;מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי &quot;ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?&quot;.}}.<br /> *הרבי לא נוהג לקפל את הגארטל או לגלגל אותו.<br /> <br /> ===סדר חגירת הגארטל===<br /> הרבי נוהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.{{ש}}<br /> תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של הסירטוק{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.{{ש}}<br /> לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין ה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.{{ש}}<br /> הרבי מקפיד ששני קצות הגארטל יהיו באותו אורך, וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים{{הערה|שם=גרטל}}, מעל הכפתורים האחוריים של ה[[סירטוק]].<br /> <br /> ===בזמנים שונים===<br /> *'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי&quot;ב].}}, אך יחד עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: &quot;אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט&quot;.}}.<br /> *'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.<br /> *'''בזמן השינה''' - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי בחלום{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט&quot;ו].}}.<br /> <br /> ===אצל בחורים===<br /> אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב&quot;ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&amp;pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.<br /> <br /> יחד עם זאת, נהוג אצל חסידי חב&quot;ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת ל[[בגד|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]]. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו&quot;ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו&quot;ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}.<br /> <br /> יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אבנט]] ([[בגד|בגדי]] כהונה)<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת [[מוצאי שבת]] פרשת צו תשל&quot;ט)<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&amp;st=&amp;pgnum=36 ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט']<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&amp;st=&amp;pgnum=87 ספר הליקוטים [[דא&quot;ח]] צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט']<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|4806|news|גארטל, סירטוק, קנייטש|ישראל הרץ, בקהילה|י&quot;ב בניסן תשס&quot;ו}}<br /> *הרב יהושע העשל צייטלין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Weiss%20-%20Sivan%2021%205775.pdf ליקוט בענין חגירת אבנט]''' בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא<br /> *{{קישור התקשרות צאח|1608|8460|918|על חגירת אבנט (גאַרטעל)|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%AA&diff=306731 2018-03-07T14:41:28Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>ה'''זית''' הוא אחד מ[[שבעת המינים]] שנתברכה בהם [[ארץ ישראל]].<br /> ==מרירותו==<br /> הזית הוא [[מרירות|מר]], כמאמר הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=18b&amp;format=pdf מסכת עירובין דף י&quot;ח עמוד ב']}}: &quot;אמרה יונה לפני [[הקב&quot;ה]]: [[רבונו של עולם]]! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כ[[דבש]] ותלוין ביד בשר ודם&quot;, והוא רומז לבחינת ה[[חושך]] וה[[מרירות]] שמצד ה[[סטרא אחרא]]. לכן הזית משכיח לימוד של שבעים שנה{{הערה|[[מסכת הוריות]] דף י&quot;ג}}, כי השכחה היא מעולם ה[[קליפה|קליפות]].<br /> <br /> ועל-ידי כתישת הזית, כלומר - [[אתכפיא]] סטרא-אחרא, מתגלה ה[[שמן]], בחינת ה[[חכמה]]; עניין ה[[ביטול|התבטלות]] ל[[אלוקות]]{{הערה|כי [[חכמה]] עניינה [[ביטול]], שהרי תיבת חכמה היא גם: כח מ&quot;ה – ביטול. [[תורה אור]] דף פ&quot;א עמודים ב'-ג'}}.<br /> <br /> ==שמן זית==<br /> [[קובץ:שמן זית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמן זית]]<br /> בלשכת בית השמנים שב[[בית המקדש]] היו מונחים בקביעות חביות רבות שבהם [[יין]] ושמן זית. על פי [[תורת החסידות]] זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן זית - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של [[שמן]] זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה [[יין]] ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&amp;hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&amp;st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&amp;pgnum=226 חלק ד'].}}<br /> <br /> כאשר חכמים מנו את אשר היה ב[[לשכות בית המקדש]], שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה היתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים [[יין]] ושמן והיא היתה נקראת [[לשכת בית השמנים]]. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת [[כהן גדול]] היתה. על פי הסברו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] הוא אמר זאת לסגולה, שכן שמן זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ל[[יסוד]], השם אבא רומז ל[[חכמה]], והשם אבא שאול היא בחינת [[יסוד אבא]] שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף{{הערת שוליים|1=[[הרבי]] בשם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אביו]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&amp;hilite=2190eb5a-adab-4b1a-800e-5bae0dd63fe6&amp;st=%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&amp;pgnum=214 התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 1959]}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]<br /> [[קטגוריה:צומח]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=306730 2018-03-07T14:26:08Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שבו המביאה לפעולה לשינוי המצב.<br /> <br /> ==מהותה, מעלתה==<br /> המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם ב[[עצבות]] יש תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.<br /> <br /> זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו){{הערה|[[תניא - פרק כ&quot;ו]].}}.<br /> <br /> מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&amp;st=&amp;pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].}}.<br /> <br /> ==סוגים שונים==<br /> קיימים סוגים שונים של מרירות:<br /> אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}} הגורמת צער{{הערה|כמו &quot;שורש פורה ראש&quot;{{הבהרה}}}}. מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה{{הבהרה|מתי?}}, שורשה מגיע ממקום גבוהה{{הבהרה}}. דרגה זו נרמזת בשמו של [[אחשורוש]]{{מקור}}.<br /> <br /> דרגה נוספת היא, המרירות שבאופן של [[זית]]{{הערה|1=על משקל מאמר הגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&amp;daf=18b&amp;format=pdf מסכת עירובין דף י&quot;ח עמוד ב']): &quot;אמרה יונה לפני [[הקב&quot;ה]]: [[רבונו של עולם]]! יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כ[[דבש]] ותלוין ביד בשר ודם&quot;}}. מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מה[[סטרא אחרא]], ועליו להלחם בה{{מקור}}.<br /> <br /> ==המרירות בהיסטוריה החסידית==<br /> חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]]{{מקור}} ור' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]]{{מקור}}.<br /> <br /> גם בין [[ניגוני חב&quot;ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני <br /> שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]].<br /> <br /> ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==מרירות בזמננו==<br /> בזמננו הנוכחי, מציין [[הרבי]]{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל &quot;מרגלא בפומי' דרבא&quot; [[תשמ&quot;ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא ד[[עקבתא דמשיחא]], כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}.<br /> <br /> הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, היתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו'. . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שמחה]]<br /> *[[עצבות]]<br /> *[[אחשורוש]]<br /> *[[זית]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94&diff=306728 2018-03-07T14:00:10Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי הלשון &quot;התאוה לו הקב&quot;ה להיות לו דירה בתחתונים&quot; בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''&quot;אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות&quot;''' {{כתב קטן| ב[[אידיש]]:&quot;על תאוה אין שואלים קושיות&quot;}}{{הערה|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&amp;st=&amp;pgnum=295&amp;hilite= חלק ג' עמוד תתצ&quot;ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&amp;st=&amp;pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים תש&quot;ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#ספר המאמרים - אידיש|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] &quot;כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם&quot; ([[ספר יחזקאל]] פרק ל&quot;ז פסוק י&quot;ג)}}.<br /> <br /> תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש&quot;י]] את הפסוק &quot;כמה לך בשרי&quot;{{הערה|תהלים פרק ס&quot;ג פסוק ב'}} - &quot;לשון תאוה ואין לו דמיון&quot;, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות שהאדם מתאווה מצד טבע הגוף שהטביע הקב&quot;ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאווה שנתאווה [[דוד המלך]] בבשרו לאלקות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&amp;search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.<br /> <br /> לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב&quot;ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קצרמר|חסידות}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94&diff=306727 2018-03-07T13:37:14Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי הלשון &quot;התאוה לו הקב&quot;ה להיות לו דירה בתחתונים&quot; בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''&quot;אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות&quot;''' {{כתב קטן| ב[[אידיש]]:&quot;על תאוה אין שואלים קושיות&quot;}}{{הערה|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&amp;st=&amp;pgnum=295&amp;hilite= חלק ג' עמוד תתצ&quot;ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס&quot;ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&amp;st=&amp;pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר המאמרים תש&quot;ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#ספר המאמרים - אידיש|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] &quot;כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם&quot; ([[ספר יחזקאל]] פרק ל&quot;ז פסוק י&quot;ג)}}.<br /> <br /> תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש [[רש&quot;י]] את הפסוק &quot;כמה לך בשרי&quot; - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב&quot;ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המלך ע&quot;ה בבשרו לאלקות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&amp;search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.<br /> <br /> לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאוה באה ממחשבה שהיא היפך החכמה, לכן קובע הרמב&quot;ם כי אין התאוה שולטת אלא בלב הפנוי מהחכמה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קצרמר|חסידות}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=306640 2018-03-04T18:37:51Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מטע.jpg|left|thumb|280px|מטעי האתרוגים בכפר חב&quot;ד]]<br /> חסידי חב&quot;ד מקפידים לברך על '''[[אתרוג|אתרוגי]] קלבריה''', או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח [[איטליה]]. אתרוגים אלו נקראים גם בשם &quot;אתרוגי יאנווע&quot;{{הערה|משום שהיו נשלחים מהעיר &quot;יאנווע&quot;.}}.<br /> <br /> אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים{{הערה|1='''&quot;וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב&quot;ה &quot;ולקחתם לכם&quot; וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ&quot;''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&amp;st=&amp;pgnum=149 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד ק&quot;י]}}.<br /> <br /> ==רקע== <br /> אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים. <br /> <br /> גם [[חת&quot;ם סופר|שו&quot;ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: &quot;דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו {{מונחון|חכמי הצרפתים|הכוונה לבעלי התוספות}} אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן&quot;{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&amp;st=&amp;pgnum=155 שו&quot;ת חתם סופר אורח חיים סימן ר&quot;ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&amp;st=&amp;pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1=&quot;אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:&quot;כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים&quot;, [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&amp;st=&amp;pgnum=239 סימן תרמ&quot;ח סעיף כ&quot;א סעיף קטן (משנה ברורה) ס&quot;ה]}}.<br /> <br /> מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם: [[הרבי]] מביא ב[[איגרות קודש]]{{הערה|1=&quot;וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב&quot;ה &quot;ולקחתם לכם פרי עץ הדר&quot;{{הערה|שם=אתרוג}} שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ&quot;, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&amp;st=&amp;pgnum=149 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד ק&quot;י]. הרבי גם דיבר על העניין בסעודת מוצאי [[יום הכיפורים]] שנערכה ב[[770#קומה שניה|דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תשכ&quot;ד]] - מובא ב'[[המלך במסיבו]]' חלק א' עמודים פ&quot;ב-פ&quot;ג}} את מאמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי שאמר [[הקב&quot;ה]] ל[[משה רבנו]] &quot;ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'&quot;{{הערה|שם=אתרוג|[[פרשת אמור]] פרק כ&quot;ג פסוק מ'}} - היה צורך לקיים את המצווה בהידור ובאופן המובחר ביותר, וכיוון שנאמר &quot;משמני הארץ יהיה מושבך&quot;{{הערה|ברכה שנתן יצחק לעשיו, [[חומש בראשית]] פרק כ&quot;ז פסו ל&quot;ט}} - ועל כך פירשו חכמים כי זו איטליה של יוון, הושיבו שלוחים על [[ענן]] ושלחום להביא אתרוגים מהמקום בו גדלים הפירות המובחרים ביותר - מקלבריה{{הערה|אימרה זו מובאת גם בספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] - [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות תרצ&quot;ט]] עמוד 294.}}. משום כך נהגו חסידי חב&quot;ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: &quot;[[קבלה]] בידינו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] - בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו&quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&amp;st=&amp;pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ואתרוגי קלבריה==<br /> <br /> במשך הדורות השתדלו נשיאי חב&quot;ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: &quot;מנהג חסידי חב&quot;ד לקחת [[ארבעת המינים]] את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם 'קאלאבער' ע&quot;ש מקום גידולם, או בשם 'יאנובער' ע&quot;ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]&quot;'''{{מקור}}. <br /> <br /> הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&amp;st=&amp;pgnum=225&amp;hilite= חלק כ&quot;ג עמוד רי&quot;א]}}, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי היה לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב{{מקור}}. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו.<br /> <br /> ==בעיות שהתעוררו בכשרות האתרוגים== <br /> <br /> בראשית שנות היודי&quot;ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים: עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים, ולפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - מראה המתאים לפירות המטופחים היטב. התופעה עוררה חשד אצל מספר אנשים, שמיהרו לכתוב על כך לרבי. <br /> <br /> איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי&quot;ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: &quot;מאשר הנני קבלת מכתבו מי&quot;ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא - הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר...&quot;{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&amp;st=&amp;pgnum=177 חלק ז' עמ' קס&quot;א]}}. <br /> <br /> מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. <br /> <br /> בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&amp;st=&amp;pgnum=225&amp;hilite= חלק כ&quot;ג עמוד רי&quot;א]}} - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה החל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ואסף מידע שהיה אלול לאמת את החששות. לבסוף, הגיע ר' ישראל למסקנה כי אכן מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה. <br /> <br /> כשדיווח על כך ר' ישראל לרבי, הורה הרבי כי מעתה ואילך לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום. נוסף לכך, יהיה צורך בשעת הקטיף להעמיד שני עדים ושומרים ליד כל עץ בשעת הקטיפה - שאכן יאשרו שאתרוגים אלו נקטפו מעץ שאין בו חשש הרכבה. <br /> <br /> ==פרדסי אתרוגים בכפר חב&quot;ד==<br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת [[תשט&quot;ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב&quot;ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' [[אליהו ריבקין]] ור' [[לייב פרמן]]. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, והלך לאחר שיעץ כמה עצות בנוגע לגידול אתרוגים. אז לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית.<br /> <br /> ==הרבי מורה על העברת השתילים לארץ ישראל== <br /> <br /> במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה <br /> <br /> ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. <br /> <br /> בסביבות קיץ [[תשט&quot;ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה [[בפתח תקווה]] על מנת שיקלטו בארץ, במעמד בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני חב&quot;ד בעת ההיא - הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - רבו של כפר חב&quot;ד, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם פריז]]. <br /> <br /> הרב אלבוים בישר לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט&quot;ז [[אייר]] [[תשט&quot;ז]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ויחד עם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב&quot;ד]] כי &quot;שם צוה ה' את הברכה עד העולם&quot;. <br /> <br /> בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב&quot;ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב&quot;ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם [[שמואל גרליק]] שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב&quot;ד וניטעו שם בשמחה רבה. <br /> <br /> כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב&quot;ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. ולמרות שאין להם את מעלת &quot;משמני הארץ יהיה מושבך&quot;, אך הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. <br /> <br /> ==ראשיתך מצער== <br /> <br /> מגדלי האתרוגים בכפר חב&quot;ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם. <br /> <br /> כאמור, האתרוג הינו פרי הדר, אך דרך הגידול שלו שונה בתכלית מגידלוי ‘אחיו' ההדרים משום השימוש הפוטנציאלי בו - כחלק מ[[ארבעת המינים]]. <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וב[[יחידות]] נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים. <br /> <br /> הרב ריבקין נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו [[ארץ הקודש|ארצה]] הזמין שני עדים - הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נסע הרב משה נפרסטק לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת ‘אראנו נפלאות' וישנו השנה ‘שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ&quot;ש. <br /> <br /> הרב נפרסטק לא זכה למענה, ואחר חג הסוכות חזר לארץ. ימים ספורים לאחר מכן, קיבל טלפון מהמזכירות בשעה 00: 2 בלילה. על הקו היה המזכיר שבישר לרב נפרסטק כי יצאה תשובה מהרבי לתת להם את שני האתרוגים שהרבי השתמש בהם בחג השתא. <br /> <br /> כיום כל פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי.<br /> <br /> == נתינת האתרוג לרבי== <br /> <br /> הרב אליהו ריבקין שלח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת תשי&quot;ט. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב. <br /> <br /> בכל שנה מונתה משלחת מכובדת שנסעה להגיש לרבי את האתרוגים. [[ועד כפר חב&quot;ד]] היה קונה אתרוג מכל פרדס, ובנוסף לכך כל פרדס היה שולח את אתרוגו המובחר לרבי. את האתרוגים שהוועד קנה היו מניחים בקופסאות עשויות עץ אותן ייצרה הנגריה בבית הספר למלאכה. הקופסאות החדשות יוצרו כל שנה בעיצוב שונה ומחודש מהשנים הקודמות. <br /> <br /> הרב [[שמעון בקרמן]], שכיהן שנים רבות כחבר וועד הכפר, זכה במשך כמה שנים להגיש את האתרוג לרבי. בפעם הראשונה שהצטרף למשלחת היה בשנת תשכ&quot;ו, ומשנת תשל&quot;ו ואילך הגיש את האתרוג לרבי כל שנה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50199 להחליף &quot;עוזי&quot; ב&quot;פנטום&quot; ● כתי&quot;ק לסוכות] [[גוף כתב יד קודש|מענה]] [[הרבי]] אודות נטילת אתרוגי קלבריה דוקא {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3074988 מגדל האתרוגים: ראיון עם הרב נחום לוריא]''', ראיון עם אחד ממנהלי פרדסי האתרוגים בכפר חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *מנחם לזר, '''[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אתרוג על פי 2 עדים]''', הבעייתיות והכשרות על אתרוגים מקלבריה, בתוך עלון [[מרכז רבני אירופה]] תשרי תשע&quot;ז<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96787 אתרוגי קלבריא ואתרוגי ארץ ישראל]''' - סקירה על אתרוגי קלבריה, שיעורו של הספרן [[שלום דובער לוין]] {{שטורעם}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{להשלים}}<br /> {{סוכות}}<br /> [[קטגוריה:סוכות]]<br /> [[קטגוריה:מנהגי תשרי]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92_%D7%A7%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=306639 2018-03-04T18:27:59Z

<p>164.138.114.57: /* רקע */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מטע.jpg|left|thumb|280px|מטעי האתרוגים בכפר חב&quot;ד]]<br /> חסידי חב&quot;ד מקפידים לברך על '''[[אתרוג|אתרוגי]] קלבריה''', או בשעת הדחק על אתרוגים שצמחו משתילים של זן זה. אתרוגים אלו גדלים במחוז קלבריה שבדרום-מזרח [[איטליה]]. אתרוגים אלו נקראים גם בשם &quot;אתרוגי יאנווע&quot;{{הערה|משום שהיו נשלחים מהעיר &quot;יאנווע&quot;.}}.<br /> <br /> אתרוגים אלו מתייחדים בכשרותם המהודרת, והם אינם מורכבים כלל. על פי המסורת באתרוגים אלו השתמשו בני ישראל כאשר הצטוו במדבר על מצוות נטילת ארבעת המינים{{הערה|1='''&quot;וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב&quot;ה &quot;ולקחתם לכם&quot; וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ&quot;''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&amp;st=&amp;pgnum=149 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד ק&quot;י]}}.<br /> <br /> ==רקע== <br /> אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים. <br /> <br /> גם [[חת&quot;ם סופר|שו&quot;ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: &quot;דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו {{מונחון|חכמי הצרפתים|הכוונה לבעלי התוספות}} אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן&quot;{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&amp;st=&amp;pgnum=155 שו&quot;ת חתם סופר אורח חיים סימן ר&quot;ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&amp;st=&amp;pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1=&quot;אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:&quot;כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים&quot;, [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&amp;st=&amp;pgnum=239 סימן תרמ&quot;ח סעיף כ&quot;א סעיף קטן (משנה ברורה) ס&quot;ה]}}.<br /> <br /> מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם: [[הרבי]] מביא ב[[איגרות קודש]]{{הערה|1=&quot;וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב&quot;ה &quot;ולקחתם לכם פרי עץ הדר&quot;{{הערה|שם=אתרוג}} שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ&quot;, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&amp;st=&amp;pgnum=149 אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד ק&quot;י]. הרבי גם דיבר על העניין בסעודת מוצאי [[יום הכיפורים]] שנערכה ב[[770#קומה שניה|דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תשכ&quot;ד]] - מובא ב'[[המלך במסיבו]]' חלק א' עמודים פ&quot;ב-פ&quot;ג}} את מאמר [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי שאמר [[הקב&quot;ה]] ל[[משה רבנו]] &quot;ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'&quot;{{הערה|שם=אתרוג|[[פרשת אמור]] פרק כ&quot;ג פסוק מ'}} - היה צורך לקיים את המצווה בהידור ובאופן המובחר ביותר, וכיוון שנאמר &quot;משמני הארץ יהיה מושבך&quot;{{הערה|ברכה שנתן יצחק לעשיו, [[חומש בראשית]] פרק כ&quot;ז פסו ל&quot;ט}} - ועל כך פירשו חכמים כי זו איטליה של יוון, הושיבו שלוחים על [[ענן]] ושלחום להביא אתרוגים מהמקום בו גדלים הפירות המובחרים ביותר - מקלבריה{{הערה|אימרה זו מובאת גם בספרי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] - [[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ספר השיחות תרצ&quot;ט]] עמוד 294.}}. משום כך נהגו חסידי חב&quot;ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: &quot;[[קבלה]] בידינו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] - בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו&quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&amp;st=&amp;pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ואתרוגי קלבריה==<br /> <br /> במשך הדורות השתדלו נשיאי חב&quot;ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: '''&quot;מנהג חסידי חב&quot;ד לקחת [[ארבעת המינים]] את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם ‘קאלאבער' ע&quot;ש מקום גידולם, או בשם ‘יאנובער' ע&quot;ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]&quot;'''{{מקור}}. <br /> <br /> החסיד הנודע הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] היה סוחר אתרוגים{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&amp;st=&amp;pgnum=225&amp;hilite= חלק כ&quot;ג עמוד רי&quot;א]}}, והוא היה זה שזכה להביא מידי שנה את האתרוג לרבי. ר' ישראל היה מביא את האתרוגים מאיטליא. הנוהג היה שהיו מציעים בפני הרבי מספר אתרוגים, והרבי בוחר מביניהם את אתרוגו. כידוע, מנהגו של הרבי לקחת 'גידול' כזה של אתרוג שבתחתיתו הוא צר, וככל שעולה הוא מתרחב. מסחר זה עבר בהמשך לחתנו ר' [[מרדכי דוב אלטיין]] ולצאצאיו.<br /> <br /> ==בעיות שהתעוררו לפתע== <br /> <br /> בראשית שנות היודי&quot;ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים. עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים. והנה לפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - כיאה לפירות מטופחים היטב. התופעה עוררה חשד אצל מספר אנשים, שמיהרו לכתוב על כך לרבי. <br /> <br /> איזכור ראשון לחששות הללו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי&quot;ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: '''&quot;מאשר הנני קבלת מכתבו מי&quot;ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוות דעתי... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר...&quot;'''{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&amp;st=&amp;pgnum=177 חלק ז' עמ' קס&quot;א]}}. <br /> <br /> מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. <br /> <br /> בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] - שהיה בקי בענינייני אתרוגי קלבריה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&amp;st=&amp;pgnum=225&amp;hilite= חלק כ&quot;ג עמוד רי&quot;א]}} - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. כשהגיע ר' ישראל לאיטליה החל לברר אודות דרך גידול האתרוגים, ואסף מידע שהיה אלול לאמת את החששות. לבסוף, הגיע ר' ישראל למסקנה כי אכן מטעים רבים באיטליה החלו לגדל את פרדסיהם בשיטת ההרכבה, ומכאן ולהבא יש להיזהר ולבדוק אחר כל משלוח אתרוגים מקלבריה. <br /> <br /> כשדיווח על כך ר' ישראל לרבי, הורה הרבי כי מעתה ואילך לקיחת האתרוגים תתבצע רק ממטעים שיוכשרו ויבדקו על ידי רבני המקום. נוסף לכך, יהיה צורך בשעת הקטיף להעמיד שני עדים ושומרים ליד כל עץ בשעת הקטיפה - שאכן יאשרו שאתרוגים אלו נקטפו מעץ שאין בו חשש הרכבה. <br /> <br /> ==פרדסי אתרוגים בכפר חב&quot;ד==<br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] ניטעו פרדסי אתרוגים בשנים הראשונות להקמתו. בשנת [[תשט&quot;ו]] הגיע יהודי מכפר חסידים, ביודעו שכפר חב&quot;ד הוא ישוב דתי-חסידי, והציע לתושבים לקנות שתילי אתרוגים. מספר חסידים קנו, ביניהם ר' [[אליהו ריבקין]] ור' [[לייב פרמן]]. המוכר עזר לטעת את האתרוגים, והלך לאחר שיעץ כמה עצות בנוגע לגידול אתרוגים.<br /> <br /> כך קמו פרדסי האתרוגים הראשונים ב[[כפר חב&quot;ד]]. אז, לא היו אלו פרדסים ממש אלא רק מספר עצים בודדים שעמדו בחצר הבית.<br /> <br /> ==הרבי מורה על העברת השתילים לארץ ישראל== <br /> <br /> במקביל לאותה תקופה, התגלה עניין ההרכבה של אתרוגי קלבריה <br /> <br /> ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. <br /> <br /> בסביבות קיץ [[תשט&quot;ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה בפתח תקווה על מנת שיקלטו בארץ, במעמד מרגש בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני [[אנ&quot;ש]] בעת ההיא - הרה&quot;ג ר' שניאור זלמן גרליק, רבו של כפר חב&quot;ד, הרה&quot;ג ר' [[דוד חנזין]], והרב [[אברהם פריז]]. <br /> <br /> הרב אלבוים בישר בשמחה לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט&quot;ז [[אייר]] [[תשט&quot;ז]] כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ויחד עם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב&quot;ד]] כי ‘שם צוה ה' את הברכה עד העולם'. <br /> <br /> בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב&quot;ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב&quot;ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם שמואל גרליק שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב&quot;ד וניטעו שם בשמחה רבה. <br /> <br /> כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב&quot;ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. אמנם אין להם את מעלת ‘משמני הארץ יהיה מושבך', אך לפחות אלה הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. מעתה, יוכלו חסידי חב&quot;ד לקנות אתרוג מהודר במקום בטוח, בשעה שהמצב באיטליא הלך והתערפל.<br /> <br /> ==ראשיתך מצער== <br /> <br /> מגדלי האתרוגים בכפר חב&quot;ד עברו נסיונות ומשברים קשים מאוד בדרך ליצירת פרדסים גדולים הנותנים פרנסה לבעליהם. <br /> <br /> כאמור, האתרוג הינו פרי הדר, אך דרך הגידול שלו שונה בתכלית מגידלוי ‘אחיו' ההדרים משום השימוש הפוטנציאלי בו - כחלק מארבעת המינים. <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וב[[יחידות]] נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים. <br /> <br /> הרב ריבקין נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו [[ארץ הקודש|ארצה]] הזמין שני עדים - הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נסע הרב משה נפרסטק לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת ‘אראנו נפלאות' וישנו השנה ‘שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ&quot;ש. <br /> <br /> הרב נפרסטק לא זכה למענה, ואחר חג הסוכות חזר לארץ. ימים ספורים לאחר מכן, קיבל טלפון מהמזכירות בשעה 00: 2 בלילה. על הקו היה המזכיר שבישר לרב נפרסטק כי יצאה תשובה מהרבי לתת להם את שני האתרוגים שהרבי השתמש בהם בחג השתא. <br /> <br /> כיום כל פרדס האתרוגים של ר' משה נפרסטק ור' אלעזר גורליק הוא מגזע אתרוג שבירך עליו הרבי.<br /> <br /> == נתינת האתרוג לרבי== <br /> <br /> הרב אליהו ריבקין שלח לרבי אתרוג מידי שנה עוד משנת תשי&quot;ט. הרבי אז הגיב שלאתרוג זה כל הסימנים של אתרוג בלתי מורכב. <br /> <br /> בכל שנה מונתה משלחת מכובדת שנסעה להגיש לרבי את האתרוגים. [[ועד כפר חב&quot;ד]] היה קונה אתרוג מכל פרדס, ובנוסף לכך כל פרדס היה שולח את אתרוגו המובחר לרבי. את האתרוגים שהוועד קנה היו מניחים בקופסאות עשויות עץ אותן ייצרה הנגריה בבית הספר למלאכה. הקופסאות החדשות יוצרו כל שנה בעיצוב שונה ומחודש מהשנים הקודמות. <br /> <br /> הרב [[שמעון בקרמן]], שכיהן שנים רבות כחבר וועד הכפר, זכה במשך כמה שנים להגיש את האתרוג לרבי. בפעם הראשונה שהצטרף למשלחת היה בשנת תשכ&quot;ו, ומשנת תשל&quot;ו ואילך הגיש את האתרוג לרבי כל שנה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50199 להחליף &quot;עוזי&quot; ב&quot;פנטום&quot; ● כתי&quot;ק לסוכות] [[גוף כתב יד קודש|מענה]] [[הרבי]] אודות נטילת אתרוגי קלבריה דוקא {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3074988 מגדל האתרוגים: ראיון עם הרב נחום לוריא]''', ראיון עם אחד ממנהלי פרדסי האתרוגים בכפר חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *מנחם לזר, '''[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אתרוג על פי 2 עדים]''', הבעייתיות והכשרות על אתרוגים מקלבריה, בתוך עלון [[מרכז רבני אירופה]] תשרי תשע&quot;ז<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96787 אתרוגי קלבריא ואתרוגי ארץ ישראל]''' - סקירה על אתרוגי קלבריה, שיעורו של הספרן [[שלום דובער לוין]] {{שטורעם}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{להשלים}}<br /> [[קטגוריה:סוכות]]<br /> [[קטגוריה:מנהגי תשרי]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:164.138.114.57&diff=306632 2018-03-04T15:52:31Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{{הזמנה}}<br /> {{ש}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:34, י&quot;ז באדר ה'תשע&quot;ח<br /> <br /> א.נושא האנונמיות לא מדוייק כ&quot;כ - כי ישנה כתובת אי.פי. - שעל פיה אפשר לזהות אפילו את המיקום ממנו בוצעה העריכה וזהות העורך! ב.הטענה כי תוכלו לשמור על קשר טוב יותר כך גם לא נכונה - כיוון שניתן לשלוח הודעות גם לאנונימים <br /> <br /> == חב&quot;ד אינפו ==<br /> לא הבנתי את הצורך בתבנית ששמת בתמונות על חב&quot;ד אינפו, ועוד והוא העיקר: שרוב התמונות ששמת את התבנית עליהן הם לא עם זכויות יוצרים לאינפו, גם אם נלקחו משם (כמו תמונות של הרבי). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:35, י&quot;ז באדר ה'תשע&quot;ח<br /> :אדרבה! כשזכיות היוצרים הם של משהוא אחר - יש צורך גדול יותר להבהיר שלקחנו את התמונה מ[[חב&quot;ד אינפו]]! אגב, תוכל להוסיף תמונה של שער [[קונטרס אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] לערכו (מופיע בדף השיחה)?</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=306559 2018-03-03T18:30:59Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''משכלה''' (מלשון '''&quot;שְׁכוֹל&quot;''', שְׁכִּיִלה) היא אשה שיולדת בנים וקוברת אותם. ה[[תורה]] מבטיחה כי אם ילכו [[עם ישראל]] בדרך התורה וישמרו את [[מצוות|מצוותיה]] אז: '''&quot;לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַ[[עקרה|עֲקָרָה]] בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא&quot;'''{{הערה|שם=משכלה}}.<br /> <br /> ==בחסידות== <br /> הולדת ילדים ב[[עבודת ה']] עניינה הולדת ה[[מדות]] מה[[מוחין]], כלומר: כאשר אדם מתבונן ב[[מוח|מוחו]] בגדולת ורוממות הקב&quot;ה, מתעוררות אצלו ה[[מידות]]{{הערה|לדוגמה:[[מידת הגבורה]] - האדם יתמסר ויתאמץ בתקיפות לעשות את רצון הקב&quot;ה ולהתקשר אליו על ידי [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]]}}, שמידת ה[[אהבה]] מתבטאת ומכונת &quot;[[בן]]&quot;, ומידת [[יראה]] מכונה ומתבטאת באופן של &quot;[[בת]]&quot;. משכלה הוא האדם שאין בכחו ללדת [[מידות]] ה[[אהבה]] וה[[יראה]] אמיתיים בליבו, ומידותיו הם בגדר דמיונות שאינם אמתיים, ולכן חולפים כשהאדם מגיע למצב בו הוא צריך להעזר בהם.{{ש}}<br /> הדבר מרומז בפסוק: '''&quot;וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם..לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַ[[עקרה|עֲקָרָה]] בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא...&quot;'''{{הערה|שם=משכלה|[[ספר שמות]] פרק כ&quot;ג פסוקים כ&quot;ו-כ&quot;ז}} כלומר שמלבד הברכה שלא יהיו משכלה ועקרה הפסוק מתפרש גם מלשון ציווי - שעל האדם העובד את ה' מוטלת החובה לדאוג שעבודתו לא תהיה באופן של משכלה ועקרה{{הערה|[[לא תהיה משכלה תשי&quot;ב]]}}.<br /> <br /> סיבת הדבר היא, שכמו במשל ההולדה הגשמית התלויה בהבאה לידי התבטאות בפועל של כוח ההולדה שבאדם שהוא מצד כוח ה[[אין סוף]]{{הערה|שהרי הולדה היא כמו התהוות של [[יש מאין]] - שהיא רק בכח ה[[אין סוף]]}} ובנמשל הפירוש הוא שבעבודתו של האדם ה&quot;משכל&quot; חסר ה[[אין סוף]] - היות ופנמיות [[רצון|רצונו]] אינו בעניינים הקשורים ל[[עבודת השם]] אלא בעצמו, שרצונו הוא להיות עובד ה' ולכן אין בהם נצחיות. וזו היא ההוספה בפסוק: '''&quot;מְשַׁכֵּלָה וַ[[עקרה|עֲקָרָה]] ''בְּאַרְצֶךָ''&quot;''' שכל המציאות של משכלה ועקרה תלויים בכך שכללות עבודת ה' שלו היא בארצך - חלק מרצונותיו (ארץ מלשון רצון{{הערה|בראשית רבה פרשה ה' ובפירוש ה&quot;מתנות כהונה&quot; שם}}) האישיים של האדם{{הערה|[[תורה אור]] פרשת משפטים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/78d.htm ד&quot;ה לא תהיה משכלה ועקרה].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[עקרה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/7/index.htm לא תהיה משכלה ועקרה]''' [[תורת חיים]] על [[ספר שמות]] חלק ב'.<br /> *[[הרבי]], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/38/index.htm לא תהיה משכלה ועקרה]''' [[תורת מנחם]] - תשי&quot;ב.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94&diff=306558 2018-03-03T18:29:43Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''משכלה''' (מלשון '''&quot;שְׁכוֹל&quot;''', שְׁכִּיִלה) היא אשה שיולדת בנים וקוברת אותם. ה[[תורה]] מבטיחה כי אם ילכו [[עם ישראל]] בדרך התורה וישמרו את [[מצוות|מצוותיה]] אז: '''&quot;לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַ[[עקרה|עֲקָרָה]] בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא&quot;'''{{הערה|שם=משכלה}}.<br /> <br /> ==בחסידות== <br /> הולדת ילדים ב[[עבודת ה']] עניינה הולדת ה[[מדות]] מה[[מוחין]], כלומר: כאשר אדם מתבונן ב[[מוח|מוחו]] בגדולת ורוממות הקב&quot;ה, מתעוררות אצלו ה[[מידות]]{{הערה|לדוגמה:[[מידת הגבורה]] - האדם יתמסר ויתאמץ בתקיפות לעשות את רצון הקב&quot;ה ולהתקשר אליו על ידי [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]]}}, שמידת ה[[אהבה]] מתבטאת ומכונת &quot;[[בן]]&quot;, ומידת [[יראה]] מכונה ומתבטאת באופן של &quot;[[בת]]&quot;. משכלה הוא האדם שאין בכחו ללדת [[מידות]] ה[[אהבה]] וה[[יראה]] אמיתיים בליבו, ומידותיו הם בגדר דמיונות שאינם אמתיים, ולכן חולפים כשהאדם מגיע למצב בו הוא צריך להעזר בהם.{{ש}}<br /> הדבר מרומז בפסוק: '''&quot;וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם..לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַ[[עקרה|עֲקָרָה]] בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא...&quot;'''{{הערה|שם=משכלה|[[ספר שמות]] פרק כ&quot;ג פסוקים כ&quot;ו-כ&quot;ז}} כלומר שמלבד הברכה שלא יהיו משכלה ועקרה הפסוק מתפרש גם מלשון ציווי - שעל האדם העובד את ה' מוטלת החובה לדאוג שעבודתו לא תהיה באופן של משכלה ועקרה{{הערה|[[לא תהיה משכלה תשי&quot;ב]]}}.<br /> <br /> סיבת הדבר היא, שכמו במשל ההולדה הגשמית התלויה בהבאה לידי התבטאות בפועל של כוח ההולדה שבאדם שהוא מצד כוח ה[[אין סוף]]{{הערה|שהרי הולדה היא כמו התהוות של [[יש מאין]] - שהיא רק בכח ה[[אין סוף]]}} ובנמשל הפירוש הוא שבעבודתו של האדם ה&quot;משכל&quot; חסר ה[[אין סוף]] - היות ופנמיות [[רצון|רצונו]] אינו בעניינים הקשורים ל[[עבודת השם]] אלא בעצמו, שרצונו הוא להיות עובד ה' ולכן אין בהם נצחיות. וזו היא ההוספה בפסוק: '''&quot;מְשַׁכֵּלָה וַ[[עקרה|עֲקָרָה]] ''בְּאַרְצֶךָ''&quot;''' שכל המציאות של משכלה ועקרה תלויים בכך שכללות עבודת ה' שלו היא בארצך - חלק מרצונותיו (ארץ מלשון רצון{{הערה|בראשית רבה פרשה ה' ובפירוש ה&quot;מתנות כהונה&quot; שם}}) האישיים של האדם{{הערה|[[תורה אור]] פרשת משפטים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/78d.htm ד&quot;ה לא תהיה משכלה ועקרה].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[עקרה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/7/index.htm לא תהיה משכלה ועקרה]''' [[תורת חיים]] על [[ספר שמות]] חלק ב'.<br /> *[[הרבי]], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/38/index.htm לא תהיה משכלה ועקרה]''' [[תורת מנחם]] - תשי&quot;ב.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קצרמר|חסידות}}<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94&diff=306553 2018-03-03T17:42:59Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי הלשון &quot;התאוה לו הקב&quot;ה להיות לו דירה בתחתונים&quot; בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''&quot;אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות&quot;''' (ב[[אידיש]]: על תאוה אין שואלים קושיות).<br /> <br /> תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש [[רש&quot;י]] את הפסוק &quot;כמה לך בשרי&quot; - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב&quot;ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המע&quot;ה בבשרו לאלקות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&amp;search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.<br /> <br /> לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאוה באה ממחשבה שהיא היפך החכמה, לכן קובע הרמב&quot;ם כי אין התאוה שולטת אלא בלב הפנוי מהחכמה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קצרמר|חסידות}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%94&diff=306552 2018-03-03T17:36:47Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''תוכחה''' היא [[מצוות עשה]] מה[[תורה]] בפסוק &quot;הוכח תוכיח את עמיתך&quot;. <br /> <br /> ==המגידים==<br /> בזמן [[הבעל שם טוב]] רבים היו הדרשנים שהיו מוכיחים את העם, והיו נקראים &quot;[[מגיד מישרים|מגידים]]&quot;, אך חלקם היו מרבים לקטרג על עם ישראל ועל מעשיהם הרעים, ו[[הבעל שם טוב]] נלחם בהם באמרו שעל ידי כך הם מעוררים קטרוג בשמים על עם ישראל.<br /> <br /> [[הבעל שם טוב]] אמר על כך שיש שני מיני מוכיחים, כמשל ה[[מלך]] ששלח את [[בן|בנו]] יחידו מעל פניו, ושילח את ב' [[עבד]]יו עמו, וחזר אחד והלשין את הבן אל אביו, והשני אמר אותם דברים עצמם, רק שדיבר מצד שהיה לו [[צער]] בצער המלך ובנו שנשלח מעל פניו זמן רב עד שנשכח ממנו נימוסי המלכות וכל מכבדו הזילוהו, ואז נתמלא המלך [[רחמים]] והחזירו. <br /> <br /> כך - אמר הבעש&quot;ט, יש מוכיח בשער שמדבר בגנות ישראל, וחלילה על ידי זה גורם קטרוג [[נחש הקדמוני]], (שעל כך רומז הפסוק &quot;ולא תשא עליו חטא&quot; לא לעורר על מי שמוכיחו - קטרוג בשמים), ויש מוכיח שמדבר מתוך [[אהבת ישראל]] עד כמה נתרחקו משולחן אביהם, ועל ידי כך מעורר את [[אהבת ה']] לבניו{{הערה|כתר שם טוב חלק א' ע' קל&quot;א.}}.<br /> <br /> הסיבה העיקרית לביקורת זו היתה מפני ש[[מגיד מישרים|בעלי דרשנים אלו]] היו משתמשים לרוב באיומים קשים ובתיאורים איומים על עונשי הגיהנום, וכך היו מנסים להחזיר בתשובה את המון העם מחטאיהם.<br /> דרכו של הבעל שם טוב לא היתה נוחה מדרך זה משני טעמים: הראשונה היא מפני שהדרך העיקרית לקרב יהודים היא על ידי הדגשת גודל התענוג והשמחה בעבודת השם, כדרך שמדברים לבן מלך בשפת בני מלכים. השניה היא מפני שמוכיחים אלו עוררו קטרוגים רבים בהזכירם את עוונות בני ישראל.<br /> <br /> כך גם מובא ב[[כתר שם טוב]]{{הערה|חלק שני רסב ב}}. ואומר כי יש ג' בחינות: [[זהב]] ו[[כסף]] ו[[נחושת]]. נחושת הם נחשים השרפים אשר נאמר עליהם וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים, מוכיחים המעוררים ח&quot;ו דין על בני העולם, נמצא הם נחושת לשון נחש וכמו שאמרו חז&quot;ל ויעש משה נחש נחשת לשון נופל על הלשון. ויש בחינת כסף של רחמים, שהוא כולו רחמים מלהתעורר במוסר שהוא קצת דין, וכמ&quot;ש מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו. אבל בחינה ממוצעת היא זהב, שהוא לומר דברים נחמדים וכמ&quot;ש הנחמדים מזהב וגו' גם שהוא דין, כי מצפון זהב יאתה, והיינו לעורר לבבות ישראל שישובו בתשובה אל אבינו שבשמים בדברי כבושים הנכנס בלב כאו&quot;א לפי בחינתו, ואז יש תועלת גדול שגורם להמשיך שפע.<br /> <br /> ביקורת אחרת על דרך זאת אומר הבעל שם טוב במקום אחר כמובא בכתר שם טוב{{הערה|חלק שני ע' ש}}, כי לפעמים המוכיח &quot;נהנה&quot; ממהתעסקות עם הרע בכדי שיוכל להוכיח עד שהוא עצמו גם כן מתחבר לרע: שמעתי [[הבעש&quot;ט|ממורי]] ביאור מוסר למוכיח שיזהר בעצמו, על פי משל שנכנס חסיד אחד לכרך שיש בה בתי זונות, וביקש לחקור מהות אנשי הכרך אמר אלך אל בית המוזג ששם רבים מצויין ויש להבחין מעניני הסיפורים ודיבורים, כי הלשון הוא קולמוס הלב. וכך היה, שזה סיפר מה עשה עם הזונה פלונית, וכן חבירו וכו', עד שחרה לו עד מאד. וכאשר הרגישו בו שהוא חסיד מפורסם, נתנו לו כל אחד מתנה הגונה שיכפרו פניו במנחה. למחר עשה תחבולות שיתאספו שמה שיקבל מהם מתנות, עד שאח&quot;כ עשה כמעשיהם. והנמשל מובן. לכך ישמור את עצמו המוכיח מן הכיעור והדומה לו.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> בחיוב תוכחה נאמר: מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו שנאמר הוכח תוכיח. הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25050&amp;hilite=a7b2e848-e85c-40ab-bee1-3d294d029295&amp;st=%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&amp;pgnum=259 תורת מנחם חלק י&quot;ח עמ' 259 (עמ' 259)].}} חוקר אם מדובר במצווה חדשה, או שזו היא חיוב נוסף בכל המצוות, שכשם שעליו לקיים את המצווה, כך עליו להוכיח את השני כשאינו מקיים את המצווה.<br /> <br /> {{הערות שוליים|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:דרכים בעבודת השם]]<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A2&diff=306551 2018-03-03T17:35:51Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''רע''' הינו היפך ה[[טוב]]. ישנם דיעות{{הערה|1=כגון, [[הרמב&quot;ם]] בספרו [[מורה נבוכים]]}} הסוברים שהרע אינו [[מציאות]] עצמאית, אלא העדר הטוב. כיון שלא יתכן שה[[בורא]] שהוא כולו טוב יברא מציאות של רע.<br /> <br /> ==בקדושה==<br /> רע הינו העדר התגלותו של הבורא בעולם; העדר [[חיות]] [[אלוקי]]ת, העדר ה[[חכמה]], הטוב וה[[קדושה]]. למשל, כשאדם עובר על רצון הקב&quot;ה, הרי במעשה [[עבירה]] זה הוא מסתיר על נוכחות [[הקב&quot;ה]] בעולם ולכן זה הוא - מעשה רע.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[טוב]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קצרמר|חסידות}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94&diff=306550 2018-03-03T17:31:38Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מהחלל השמאלי שבלב{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא רצון ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי הלשון &quot;התאוה לו הקב&quot;ה להיות לו דירה בתחתונים&quot; בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''&quot;אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות&quot;''' (ב[[אידיש]]: על תאוה אין שואלים קושיות).<br /> <br /> תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש [[רש&quot;י]] את הפסוק &quot;כמה לך בשרי&quot; - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב&quot;ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המע&quot;ה בבשרו לאלקות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&amp;search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.<br /> <br /> לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאוה באה ממחשבה שהיא היפך החכמה, לכן קובע הרמב&quot;ם כי אין התאוה שולטת אלא בלב הפנוי מהחכמה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94&diff=306549 2018-03-03T17:31:19Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מהחלל השמאלי שבלב{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י&quot;ב]].}}.<br /> <br /> בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא רצון ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי הלשון &quot;התאוה לו הקב&quot;ה להיות לו דירה בתחתונים&quot; בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''&quot;אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות&quot;''' (ב[[אידיש]]: על תאוה אין שואלים קושיות).<br /> <br /> תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש [[רש&quot;י]] את הפסוק &quot;כמה לך בשרי&quot; - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב&quot;ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המע&quot;ה בבשרו לאלקות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&amp;search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.<br /> <br /> לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאוה באה ממחשבה שהיא היפך החכמה, לכן קובע הרמב&quot;ם כי אין התאוה שולטת אלא בלב הפנוי מהחכמה.<br /> {{הערות שוליים|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מידות ורגשות]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=306548 2018-03-03T17:00:43Z

<p>164.138.114.57: /* גלריית תמונות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יחידות שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל בחדרו ל[[יחידות]] את ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[זלמן שז&quot;ר]]]]<br /> [[קובץ:קומה ראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הקומה הראשונה שב-770, בה ממופה חדר הרבי כמספר 13]]<br /> {{מפנה|גן עדן העליון|מקום משכן [[נשמה|נשמות]] הצדיקים לאחר ההסתלקות|גן עדן}}<br /> '''חדרו של הרבי''' מכונה גם '''גן עדן העליון''', וקודש הקדשים שבזמן הגלות{{הערה|שם=ספר השיחות|[[התמים (וורשא)|התמים]] חלק ב' עמוד קכו: '''&quot;עד אשר יבנה בית המקדש בירושלים, ליובאוויטש היא ירושלים שלנו, ובית הכנסת שהרבי מתפלל בו, הוא בית המקדש שלנו.. החדר שיושב בו הרבי הוא קודש הקדשים שלנו, והרבי הוא הארון אשר בו לוחות תורת השם יתברך&quot;'''.}} הוא משרדו הפרטי של [[הרבי]] הממוקם מצד שמאל של הנכנס ל[[770]] במקביל ל[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חדר המזכירות]] בו הוא עוסק בלימוד התורה, מקבל אנשים ל[[יחידות]], ומשיב למכתבי אנשים מכל רחבי העולם. החל משנת [[תשמ&quot;ט]] גם הועברה מיטת הרבי לחדרו באופן קבוע. החל מרכישת הבניין (בשנת [[ת&quot;ש]]) עד להגעת הרבי ל[[ארצות הברית]] (ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תש&quot;א]]) שימש החדר כחדר היחידות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו גם אמר מאמרי חסידות בכל ליל יום שלשי. עם הגעת הרבי, הוסב החדר לדירה זמנית לו ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]], עד ששכרו דירה לפני שעברו לבניין ב[[פרזידנט 1304]].<br /> <br /> ===תכולת ומבנה החדר===<br /> בחדר עומדים ספריות את כל הקירות (למעט הקיר שמאחורי הרבי והחלונות), השולחן בו השתמש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת שהותו בחדר, ולאחר מכן הרבי. בחדר עומד גם שולחן עגול שבנה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לעת זיקנותו במו ידיו בהוראת הרופאים לצורך בריאות תפקוד ידיו. הרבי גאל את השולחן בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)|ביקורו בפריז]] מהרבנית חנה עוזרמן - נכדת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בת בנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]], שהיה עשוי פרקים, אז הורכב בחדר הרבי ומאז לא יצא משם{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf מבית הגנזים' עמוד רע&quot;ז]}}. בעבר עמדה בו גם מיטת הרבי.<br /> <br /> ===היחס אל החדר===<br /> חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב&quot;ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של [[טבילה במקווה]], אמירת פרקי [[תהילים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש&quot;החדר שיושב כ&quot;ק אדמו&quot;ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו&quot;{{הערה|שם=ספר השיחות}}. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אף התבטא על חדר היחידות שהוא &quot;היכל משיח&quot;{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]], [[תרצ&quot;ו]] בתחילתו.}}.<br /> <br /> ===הכניסה אליו===<br /> אל חדר הרבי נכנסים אך ורק עבור יחידות. כאשר קודם לכן החסיד מתכונן נפשית אל מעמד נעלה זה אשר הוא ככניסת הכהן גדול ב[[יום הכיפורים]] אל [[קודש הקדשים]].{{ש}}<br /> ה[[מזירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירים]] (ובדורות הקודמים המשרתים) הורשו להיכנס יותר פעמים עבור הכנסת פתקי ברכה, וסידור דברים נוספים. עם זאת, מספרים על המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]] כי בכל פעם שנכנס (אפילו שנכנס פעמים רבות ביום) היה מסדר את ה&quot;[[גרטל]]&quot; מחדש, והיה נראה כאילו הוא נכנס בפעם הראשונה.{{ש}}<br /> כן היו חסידים שהורשו להכנס בכל עת אל הקודש פנימה כמו הרב [[ראובן דונין]] והרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]].<br /> <br /> ===חדר היחידות של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]===<br /> [[הרבי]] הורה שיכנסו אל חדרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אך ורק עבור [[תפילה]], אמירת [[תהילים]] או קריאת [[פ&quot;נ]]. כן אמר הרבי שחתנים יכנסו שם ל[[תפילת מנחה]] קודם חופתם. כניסה עבור ענינים אחרים - אמר הרבי - היא מסוכנת.{{ש}}<br /> במשך השנים נערכו שם מניני תפילה בשבתות וימים טובים (התפללו שם בדרך כלל [[חיים ליברמן]] וחסדים נוספים שנותרו מקושרים בעיקר אל [[הרבי הריי&quot;צ]] גם לאחר ש[[הרבי]] קיבל את הנשיאות).<br /> <br /> ===הכניסה כיום אל חדרו של הרבי===<br /> כיום מתנהלים בחדר הרבי מניינים ב[[שחרית]] של ימי שני וחמשי שבתות וימים טובים, המנהלים על ידי הרב [[מאיר הרליג]], שאחראי על ניהול החדר כיום. בחדר נקבע בו ארון קודש לשירות המתפללים.{{ש}}<br /> יש המתנגדים לכניסה לחדר, שהם בעיקר המאמינים כי הרבי [[חיים נצחיים במלך המשיח|חי וקיים]]{{הערה|אם כי יש מהם הנוהגים להתפלל בשעת ה[[מנין]] שמתנהל בתוכו מחוצה לו}}.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> קובץ:גן עדן התחתון.jpg|הרבי נכנס לחדרו דרך [[גן עדן התחתון]]<br /> קובץ:שולחן המהרש.png|ה[[שולחן]] העגול שנבנה על ידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], עומד בחדר הרבי<br /> קובץ:מנשה קליין אצל הרבי ביחידות.JPG|הרב [[מנשה קליין]] ב[[יחידות]] בחדר הרבי<br /> קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|מר [[מנחם בגין]] ב[[יחידות]] בחדר הרבי<br /> קובץ:1000.jpg|[[הרבי]] ב[[יחידות]] לחבר הקונגרס האמריקאי<br /> קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[גור]] בביקור אצל הרבי<br /> תמונה:בעלזא עם הרבי.jpg|ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[בעלז]] רבי [[יששכר דוב רוקח]] ביחידות בחדר הרבי<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==קישורים חצוניים==<br /> *[http://chabad.info/news/184200/ העתק מינאטורי מדהים של חדרו של הרבי] {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8_%D7%A0%D7%A9%D7%90_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75898.html הרב עמאר בחדר הרבי: &quot;פה כולם בוכים&quot; ● תיעוד וידאו] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[גן עדן התחתון]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:770]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3.jpg&diff=306546 2018-03-02T09:27:44Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתר זה הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה. <br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://chabad.info/seven-seventy/%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%93-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95/<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%97.jpg&diff=306545 2018-03-02T09:25:49Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתר זה הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה. <br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%97-%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95-%D7%94%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A9%D7%92.jpg&diff=306544 2018-03-02T09:24:38Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתר זה הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה. <br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80216<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%92.jpg&diff=306543 2018-03-02T09:23:59Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתר זה הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה. <br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59695<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95.jpg&diff=306542 2018-03-02T09:23:28Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתר זה הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה. <br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80288<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97_2.jpg&diff=306541 2018-03-02T09:19:59Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתר זה הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה.<br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85884<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97_%D7%91%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%95.jpg&diff=306540 2018-03-02T09:18:59Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתר זה הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה.<br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%98-%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A3/<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A0%D7%9F&diff=306539 2018-03-02T08:59:00Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ענן.jpg|300px|thumb|left|עננים מעל [[770]], ועליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''&quot;וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא&quot;'''{{הערה|שם=ענן}} ]]<br /> '''ענן''' הוא ריכוז טיפות מים זעירות או גבישי קרח זעירים המרחפים באוויר. הענן נוצר כתוצאה מהתעבות של אדי מים. <br /> ==בתנ&quot;ך==<br /> הענן הראשון בעולם נברא ע&quot;י הקב&quot;ה בעקבות תפילתו של [[אדם הראשון]], כפי הכתוב בפסוק '''&quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot;'''{{הערה|[[חומש בראשית]] פרק ב' פסוק ו'}}.<br /> <br /> כאשר יצא נח מן התיבה, הראה לו הקב&quot;ה את ה[[קשת]] בענן, כסימן להבטחתו שלא להביא יותר מבול על הארץ, ובלשון הפסוק: '''&quot; אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ&quot;'''{{הערה|[[חומש בראשית]] פרק ט' פסוק י&quot;ג}}<br /> <br /> ב[[מתן תורה]] ירד על [[הר סיני]] ענן ככתוב '''&quot;וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר&quot;'''{{הערה|1=[[חומש שמות]] פרק י&quot;ט פסוק ט&quot;ז}}.<br /> <br /> אחד מ[[יעודי הגאולה]] הינו '''&quot;וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא&quot;'''{{הערה|שם=ענן|ספר [[דניאל]] פרק ז' פסוק י&quot;ג}}.<br /> <br /> ==עניינו על פי החסידות==<br /> ===צמצום===<br /> עניין הענן הוא [[צמצום]], כמו שישנו גילוי נעלה ביותר, שבשביל לקבלו צריך מסך שיצמצם את הגילוי על מנת שיוכל המקבל להכילו - זאת על דרך הענן שדרכו מסוגל אדם להתבונן ב[[שמש]].<br /> <br /> ישנם שני סוגי עננים: ישנם עננים קלים שעל ידם ניתן להינות מהשמש, ויש עננים עבים יותר המחשיכים לגמרי על אור ה[[שמש]] שהוא בבחינת [[מידת הדין]], ועל כך אמרו חז&quot;ל כי יום שבו ישנם עננים עבים קשה כמו יום הדין. שני סוגים אלו מקבילים לשני סוגי [[צמצום]]: ישנו צמצום זך יותר שדרכו ניתן לקבל את גילוי האלוקות, כמו הענן שעמד על [[הר סיני]] בשעת [[מתן תורה]]. וישנו העלם והסתר מוחלט, שהוא בחינת מסך שמבדיל ובבחינת [[מידת הדין]], כמו שכתוב בפסוק: '''&quot;מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְ''כֶעָנָן'' חַטֹּאותֶיךָ&quot;'''{{הערה|ספר [[ישעיהו]] פרק מ&quot;ד פסוק כ&quot;ב}}{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] &quot;זאת אות הברית&quot; [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&amp;st=&amp;pgnum=420 תשמ&quot;ג חלק א' עמוד 416]}}.<br /> <br /> זהו גם העניין שבשלו נראה הקשת כסימן לחטאים דווקא לאחר המבול ולא לפניו, משום שלפני המבול היה העולם גס ובלתי מזוכך, ומשום כך הדבר התבטא גם בצורת העננים שיהיו עבים כך שלא יהיה אפשרי לראות דרכם את השמש ושעל ידי תיווצר הקשת, אך לאחר שהעולם זוכך וטוהר בימי המבול הדבר התבטא גם בצורת העננים שיהיו יותר זכים וכך תוכל השמש לעבור דרכם וליצור את הקשת{{הערה|שם=ספר השיחות}}.<br /> ===תשובה===<br /> הענן מורה גם על עניין ה[[תשובה]], על דרך ענן ה[[קטורת]] של יום הכיפורים, הבא לאחר עבודת התשובה. כמו שהענן הראשון נוצר על ידי תפילתו של אדם הראשון, והגיע מלמטה למעלה ב[[אתערותא דלתתא]]{{הערה|שם=ספר השיחות}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ענני הכבוד]]<br /> *[[קשת]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:טבע הבריאה]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%92.jpg&diff=306538 2018-03-02T08:57:29Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתר זה הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה.<br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':הכנס מקור<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D,_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%98_%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%93.jpg&diff=306537 2018-03-02T08:56:02Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתר זה הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה.<br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63070#!g=1&amp;url=article&amp;id=77101<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%941.jpg&diff=306536 2018-03-02T08:55:36Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתר זה הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה. <br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&amp;url=article&amp;id=67345<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D,_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%98_%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%93.jpg&diff=306529 2018-02-28T13:16:48Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתרים הנ&quot;ל הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה. (כאמור, במקרה של שכחה, ניתן להוסיף את המידע גם לאחר העלאה על ידי עריכת דף הקובץ)<br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63070#!g=1&amp;url=article&amp;id=77101<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%92.jpg&diff=306528 2018-02-28T13:15:11Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתרים הנ&quot;ל הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה. (כאמור, במקרה של שכחה, ניתן להוסיף את המידע גם לאחר העלאה על ידי עריכת דף הקובץ)<br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':הכנס מקור<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%941.jpg&diff=306527 2018-02-28T13:14:13Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 67%;&quot;<br /> | [[קובץ:אינפו.jpg|שמאל|חב&quot;ד אינפו]]{{גודל|4|'''מקורה של תמונה זו הוא באתר [[חב&quot;ד אינפו]] המאשר ל[[חב&quot;דפדיה]] לעשות שימוש בתמונות המופיעות בו.'''}}<br /> יחד עם זאת, מקור התמונות באתרים הנ&quot;ל הינו הטרוגני וכך גם זכויות היוצרים שלהם. בשל כך במקרה שמופיע שם הצלם ליד התמונה חובה לציין את שמו בתיבה 'תיאור הקובץ' שמופיעה בדף העלאה של התמונה. (כאמור, במקרה של שכחה, ניתן להוסיף את המידע גם לאחר העלאה על ידי עריכת דף הקובץ)<br /> :'''מקורה של התמונה באתר חב&quot;ד אינפו הוא''':http://old2.ih.chabad.info/index.php#!g=1&amp;url=article&amp;id=67345<br /> <br /> |- <br /> |}</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%22%D7%92&diff=306524 2018-02-28T12:34:07Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>בשנת '''[[תר&quot;ג]]''' נערכה ב[[פטרבורג]] '''אסיפת רבנים''' מטעם ממשלת [[רוסיה]] בהשתתפות אדמו&quot;ר ה'[[צמח צדק]]', במהלכה ניסו ה[[משכילים]] בשיתוף פעולה עם הממשלה הרוסית להכריח את הרבנים לחתום על מסמך המאשר הכנסת תיקונים בחוקי ומצוות התורה, ולהכריח להכניס לימודי מקצועות חול במוסדות הלימוד היהודיים.<br /> <br /> ==הרקע לועידה==<br /> הועידה בשנת תר&quot;ג היתה מלחמה על יסודות היהדות. הממשלה הרוסית תכננה להכניס 'תיקונים' בדת ישראל על פי דרישות ה[[משכילים]].<br /> <br /> את הועידה יזם שר הפנים הרוסי, והוא הזמין לועידה מנהיגים מכל הזרמים ביהדות, ושאף להכריח את כל המשתתפים באסיפה לחתום על הסכמתם לבצע שינויים מהותיים בחוקים הנוגעים לעם היהודי, כמו איסור מוחלט על לימוד חסידות, הטלת חובה על הילדים היהודיים ללמוד לימודים כלליים לפי תוכנית ממשלתית ועוד.<br /> <br /> אל הועידה לא הוזמנו רבנים רבים, אלא רק רב מייצג אחד מכל זרם ביהדות: [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - מהזרם החסידי, רבי [[יצחק מוולוז'ין]] - מהזרם ה[[ליטאים|ליטאי]], מר בצלאל שטרן מנהל בית ספר באודסה - נציג ה[[משכילים]], ומר ישראל הלפרין נציג הסוחרים. ההשתפות בועידה לא היתה ענין של רשות, אלא חובה{{הערה|1=אדמו&quot;ר הצמח צדק אולץ לבוא לועידה נגד רצונו.}}.<br /> <br /> בנוסף לעמדות הרשמיות של ממשלת [[רוסיה]], היותה הועידה גם נסיון להכשיל את אדמו&quot;ר הצמח צדק, ולגרום לו לצאת בגלוי נגד הממשל הרוסי, ובכך להפליל אותו ולהאשימו כמורד במלכות, זאת בעקבות פעילותו הרבה לסכל את [[גזירת הקנטוניסטים]].<br /> <br /> ==ההכנות לועידה==<br /> כהכנה לועידה, כתב [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] את הספר '[[דרך אמונה (ספר)|דרך אמונה]]' (נקרא גם בשם '[[ספר החקירה (ספר)|ספר החקירה]]'), בו כתב מספר ענינים בענינים [[אמונה]], בעניני [[קבלה]] ובעניני חסידות, כשהכל ערוך באופן של שאלות ותשובות, על מנת שהספר ישמש כמענה לשאלות ולחקירות הקנטרניות הצפויות לעלות במהלך הועידה.<br /> <br /> בנוסף לכך, לפני שהגיע לפטרבורג, נסע ל[[עיירה]] [[ליאזנא]], והשתטח על ציון אמו [[הרבנית דבורה לאה]], שם גם קיבל הוראות שמיימיות מה[[בעל שם טוב]] כיצד עליו לנהוג בועידה, וביניהם - חזרה על [[אותיות]] מה[[חמשה חומשי תורה]], מה[[תהילים]] ומה[[תניא]].<br /> <br /> בתור מלווים, לקח עמו הצמח צדק לאסיפה את בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] שהיה נחשב לתלמיד חכם מופלא הן בתורת ה[[נגלה]] והן בתורת ה[[חסידות]]. ואת הרב [[שמריה פייטלסון]], שהיה מבין גדול בעניני העולם, ובנימוסי הממשלה הרוסית, והיה בעל קשרים טובים עם אנשי הממשל הרוסי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק יצא לפטרבורג, כשבאמתחתו עשרות ספרי [[הלכה]] ו[[חסידות]] ואף ניירות רבים, על מנת שיוכל לנצל את זמנו במשך התקופה בה ישהה בפטרבורג. {{הערה|1=גם רבי יצחק מוולוז'ין, חשש מהתנכלות של השלטונות כלפיו, והביא עמו לפטרבורג אדרת כבשים, למקרה וישלח לגלות ב[[סיביר]] הקפואה.}}.<br /> <br /> בנוסף להכנות האישיות שנעשו על ידי הצמח צדק עצמו, הוקם ועד מיוחד בעיר ויטבסק שנוהל על ידי כל הזרמים החרדים, במטרה להתכונן כראוי לאסיפה הגורלית.<br /> <br /> ==מהלך הועידה==<br /> הועידה החלה לאחר [[חג השבועות]] [[תר&quot;ג]] (יוני 1843) ונמשכה עד [[חודש אלול]] (ספטמבר){{הערה|מלכתחילה תוכננה האסיפה להימשך שבועיים בלבד, אך בעקבות הפעמים הרבות שאסרו את אדמו&quot;ר הצמח צדק, התארך זמנה מעבר למתוכנן, והיא נמשכה במשך שלוש חודשים. (אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ז' עמ' קמב).}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר ה'צמח צדק' עמד על דעתו בתוקף לכל אורך האסיפה. כאשר מצב היחסים בין הרבנים לבין השלטונות החריף והיתה סכנה גדולה שיתנכלו להם, חשש הרב יצחק מוולוז'ין ואמר לצמח צדק: &quot;כל דבר יש לעשותו על פי תורה, והיכן מצינו בתורה שצריכים למסור את הנפש ממש כשמדובר בעניני השכלה?&quot;, אך הצמח צדק לא קיבל את דעתו, וטען שאכן &quot;[[מסירות נפש]] אין אנו מוצאים בתורה ואילו קידוש השם כן, וקידוש השם אין לו שיעור&quot;.<br /> <br /> לאורך הועידה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות, שעל פי הדת היהודית חל איסור מוחלט לערוך תיקונים בחוקי התורה, והבהיר את החיוב וההכרח שבלימוד תורת החסידות.<br /> <br /> למרות ההסברים וההוכחות שהוצגו בפני הועידה, שר הפנים הרוסי קיבל שוחד רב מהצד של המשכילים, ועמד לצידם, ובשל כך - דרש בתוקף שכל הרבנים יצביעו ויחתמו פה אחד על הפרוטוקול שהכינה הממשלה, אך [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] התנגד לכך בתוקף רב, ונאסר בשל כך מספר פעמים. באחת מההזדמנויות שאל אותו שר הפנים הרוסי: הרי התנהגותך היא מרידה במלכות?! השיב לו הצמח צדק: מורד במלכות חייב מיתה בגוף, לעומת זאת מורד במלכות שמים, חייב בנפש. ואיזו היא מרידה גדולה יותר?!<br /> <br /> הצמח צדק נעצר עשרים ושתיים פעמים במהלך הועידה{{הערה|לוח [[היום יום]], [[כ&quot;ג בחשון]].}}, בעקבות דעתו התקיפה, והעובדה שלא חשש להביע את דעתו באופן ברור ונחרץ. בכל פעם עצרו אותו לימים ספורים, ולאחר מכן שחררו אותו והדיונים נמשכו.<br /> <br /> היהודים ברחבי [[רוסיה]] הביעו הזדהות עם עמדתו, ובכל הקהילות היהודיות ב[[רוסיה]] התאספו לתעניות ציבור. הדבר עורר סערה גדולה בעולם היהודי וכתוצאה מכך שר הפנים נסוג מכל הצעותיו ב&quot;תיקונים&quot;, לימוד [[תורת החסידות]] הותר כפי שהיה בתחילה וגם גזירת הלימודים הכלליים לילדי ישראל בוטלה.<br /> <br /> בתקופת שהותו של הצמק צדק בעיר פטרבורג לצורך הועידה, עמדו לצידו החסידים [[חיים מאשייעוו]] ו[[יצחק רובשוב]] (סבו של הפרזידנט, מר [[שז&quot;ר]]).<br /> <br /> ==תוצאות הועידה==<br /> מלבד סיכול מזימותיהם של המשכילים בהנכסת תיקונים בעניני היהדות, העסקנות הרבה סביב הועידה גרמה לקירוב הדעת בין הפלגים החסידים והליטאיים, והביאה לרגיעה [[התנגדות לחסידות|במחלוקת שהחלה בדור הראשון של החסידות]].<br /> <br /> עם סיום הועידה, ביקשו השלטונות להשאיר את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לצמיתות להתגורר בפטרבורג, על מנת להרחיק אותו מהקהילות היהודיות (שלא יכלו להתגורר בסמיכות לערים המרכזיות כגון פטרבורג, בגלל גזירת [[תחום המושב]]), ובכך להפחית את השפעתו על היהודים.<br /> <br /> בתקופת סיומה של הועידה, ביקשו חיילים [[קנטוניסטים]] ששהו במחנה צבא סמוך לפטרבורג שהצמח צדק יבוא לבקרם וישא בפניהם דברים, והשלטונות נעתרו לבקשתם.<br /> <br /> ביקורו של הצמח צדק הותיר רושם רב על החיילים הקנטוניסטים, וכעבור זמן קצר ביקשו שוב שהצמח צדק יופיע בפניהם, ובסיום דבריו, אף ליוו אותו בכבוד גדול לאכסניתו. כשהשלטונות ראו את ההשפעה הגדולה שיש לצמח צדק על החיילים - החליטו לחזור בהם מהחלטתם הקודמת, ולאפשר לצמח צדק לחזור להתגורר ב[[ליובאוויטש]], על מנת למנוע את השפעתו על החיילים{{הערה|1=חמש שנים לאחר ביקורו של הצמח צדק, ביקר הצאר הרוסי במחנה חיל הים בקרונשטט. באותו ביקור הוצגו בפני הצאר חיילים קנטוניסטים אשר שמעו את דברי הרבי בשעת ביקורו, והללו הציגו לפני הצאר את יכולתם הצבאית. כששאל הצאר לשמותיהם, והתברר לו שהם נקראים בשמות יהודיים מובהקים. כעס הצאר מאוד וגזר על החיילים להמיר את דתם מיד. החיילים לא היו מוכנים להמיר את דתם, ואמרו לצאר: &quot;לפני כחמש שנים ביקר אצלנו הרבי מליובאוויטש, והוא אמר לנו שאסור להמיר את הדת, גם אם הצאר בכבודו ובעצמו יצווה עלינו לעשות זאת. הרבי אמר לנו למסור את הנפש אם יאלצו אותנו להמיר את הדת!&quot;, ומול עיניו של הצאר, קפצו לים וטבעו...}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תנועת ההשכלה]]<br /> *[[אסיפת הרבנים עת&quot;ר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג (ספר)|תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]''', הרב [[שניאור זלמן ברגר]] - פרק ה'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/43245 קונטרס אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ה&quot;השכלה&quot;], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] {{PDF}}.<br /> *[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30467&amp;st=&amp;pgnum=21 אסיפת פטרבורג בשנת תר&quot;ג]', '[[אהלי ליובאוויטש (גליון)|אהלי ליובאוויטש]]' גליון שלישי תמוז תשנ&quot;ה, עמוד 21. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:היסטוריה חסידית]]<br /> [[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]<br /> [[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]<br /> [[קטגוריה:היסטוריה חב&quot;דית]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=306523 2018-02-28T12:20:32Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קונ תוהח.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]<br /> קונטרס [[תורת החסידות]] הינו ביאור קצר וברור על מהות חכמת תורת ה[[חסידות]] ועל ההבדל שבין תורת ה[[חסידות]] לתורת ה[[מוסר]] והחקירה.<br /> <br /> מדבר גם על ההכרח ב[[עבודת התפילה]], מהותה ותוכן פעולתה.<br /> <br /> נכתב על ידי אדמו&quot;ר [[הריי&quot;צ]] והודפס ועורך בהוראתו על ידי [[הרבי]] בשנת [[תש&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= קונטרס] [[תורת החסידות]] באתר {{הב}}<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=306522 2018-02-28T12:17:43Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=יושבים<br /> |תמונה=<br /> |כתובית=<br /> |אפיון=[[ישיבה]] ו[[כולל]] ל[[אברכים]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ליובאוויטש]]<br /> |ראש הישיבה=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מספר תלמידים=<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''יושבים''' (&quot;זיעצער'ס&quot; ב[[אידיש]]) היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית, אך בייסודו והכוונתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], שהייתה היסוד להרחבת סנפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה בין השנים [[תר&quot;ד]]-[[תר&quot;ה]]{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[קונטרס אדמו&quot;ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&amp;st=&amp;pgnum=33 עמוד 33 והילך]}}. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=ראה [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&amp;st=&amp;pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]}}. <br /> <br /> ==ה'חדרים' בזמן אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[החדרים]]}}<br /> ראשית הקבוצה הייתה בימי [[אדמו&quot;ר הזקן]] שייסד שלוש כיתות לימוד שכונו '''&quot;חדרים&quot;'''. הראשונה נוסדה בשנת [[תקל&quot;ח]] ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת [[תק&quot;מ]], והשלישית בשנת [[תקמ&quot;ב]]. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הויה [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו [[חסידים]] רבים. <br /> == בזמן הצמח צדק==<br /> בשנת [[תקצ&quot;ד]] ייסד [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]]. עם התפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, הרחיב אדמו&quot;ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם:[[ליאוזנה]], קאלישק, ראסאסנע, דובראוונה, רודניא, יאנאוויטש ודאבראמיסליא, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת. במסגרת זו גם הרחיב אדמו&quot;ר הצמח צדק כוללים ישנים רבים, וייסד עוד כוללים חדשים רבים{{הערה|שם=ספר השיחות}}. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תרמ&quot;ג]], במשך השנים המכונות &quot;[[חורבן ליובאוויטש]]&quot; כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]], חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לנהל ולהדריך אותן. <br /> <br /> בשנת [[תרנ&quot;ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא&quot;ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]]{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע&quot;ט}} (שהיה בעצמו &quot;יושב&quot; אצל [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר ([[תרנ&quot;ז]]).<br /> ==היושבים (רשימה חלקית)==<br /> {{להשלים}}<br /> {{טורים|מספר=2|תוכן=<br /> {{גודל|4|'''יושבי ה&quot;חדרים&quot; בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]]'''}}<br /> *הרב [[נחום מסטאראדוב]]<br /> *הרב [[פרץ חן]]<br /> {{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]'''}}<br /> *הרב [[נחום טוביה מפיראטין]]<br /> *הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]]<br /> *הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב)<br /> *הרב [[חיים יעקב וידרביץ]]<br /> *הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]<br /> *הרב [[אריה לייב זיבוב]]<br /> *הרב שמואל מאזינקער{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ז' עמוד שפ&quot;ה}}<br /> {{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''}}<br /> *הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)<br /> *הרב [[שמואל גוראריה]]<br /> *הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]]<br /> *הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו&quot;ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135}}<br /> *הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}} <br /> *הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק י&quot;ג אגרת ד'תתעח}}<br /> *הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]<br /> {{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]'''}}<br /> *הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל דיסקין]] (&quot;ליאדיער&quot;)<br /> *הרב [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[בערל וילנסקי]])<br /> *יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> }}<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש&quot;ע]]), פרק ק&quot;ו.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A0%D7%9F&diff=306521 2018-02-28T11:45:27Z

<p>164.138.114.57: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ענן.jpg|300px|thumb|left|עננים מעל [[770]], ועליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''&quot;וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא&quot;''' ]]<br /> '''ענן''' הוא ריכוז טיפות מים זעירות או גבישי קרח זעירים המרחפים באוויר. הענן נוצר כתוצאה מהתעבות של אדי מים. <br /> ==בתנ&quot;ך==<br /> הענן הראשון בעולם נברא ע&quot;י הקב&quot;ה בעקבות תפילתו של [[אדם הראשון]], כפי הכתוב בפסוק '''&quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot;'''{{הערה|[[חומש בראשית]] פרק ב' פסוק ו'}}.<br /> <br /> כאשר יצא נח מן התיבה, הראה לו הקב&quot;ה את ה[[קשת]] בענן, כסימן להבטחתו שלא להביא יותר מבול על הארץ, ובלשון הפסוק: '''&quot; אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ&quot;'''{{הערה|[[חומש בראשית]] פרק ט' פסוק י&quot;ג}}<br /> <br /> ב[[מתן תורה]] ירד על [[הר סיני]] ענן ככתוב '''&quot;וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר&quot;'''{{הערה|1=[[חומש שמות]] פרק י&quot;ט פסוק ט&quot;ז}}.<br /> <br /> אחד מ[[יעודי הגאולה]] הינו '''&quot;וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא&quot;'''{{הערה|ספר [[דניאל]] פרק ז' פסוק י&quot;ג}}.<br /> <br /> ==עניינו על פי החסידות==<br /> ===צמצום===<br /> עניין הענן הוא [[צמצום]], כמו שישנו גילוי נעלה ביותר, שבשביל לקבלו צריך מסך שיצמצם את הגילוי על מנת שיוכל המקבל להכילו - זאת על דרך הענן שדרכו מסוגל אדם להתבונן ב[[שמש]].<br /> <br /> ישנם שני סוגי עננים: ישנם עננים קלים שעל ידם ניתן להינות מהשמש, ויש עננים עבים יותר המחשיכים לגמרי על אור ה[[שמש]] שהוא בבחינת [[מידת הדין]], ועל כך אמרו חז&quot;ל כי יום שבו ישנם עננים עבים קשה כמו יום הדין. שני סוגים אלו מקבילים לשני סוגי [[צמצום]]: ישנו צמצום זך יותר שדרכו ניתן לקבל את גילוי האלוקות, כמו הענן שעמד על [[הר סיני]] בשעת [[מתן תורה]]. וישנו העלם והסתר מוחלט, שהוא בחינת מסך שמבדיל ובבחינת [[מידת הדין]], כמו שכתוב בפסוק: '''&quot;מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְ''כֶעָנָן'' חַטֹּאותֶיךָ&quot;'''{{הערה|ספר [[ישעיהו]] פרק מ&quot;ד פסוק כ&quot;ב}}{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] &quot;זאת אות הברית&quot; [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&amp;st=&amp;pgnum=420 תשמ&quot;ג חלק א' עמוד 416]}}.<br /> <br /> זהו גם העניין שבשלו נראה הקשת כסימן לחטאים דווקא לאחר המבול ולא לפניו, משום שלפני המבול היה העולם גס ובלתי מזוכך, ומשום כך הדבר התבטא גם בצורת העננים שיהיו עבים כך שלא יהיה אפשרי לראות דרכם את השמש ושעל ידי תיווצר הקשת, אך לאחר שהעולם זוכך וטוהר בימי המבול הדבר התבטא גם בצורת העננים שיהיו יותר זכים וכך תוכל השמש לעבור דרכם וליצור את הקשת{{הערה|שם=ספר השיחות}}.<br /> ===תשובה===<br /> הענן מורה גם על עניין ה[[תשובה]], על דרך ענן ה[[קטורת]] של יום הכיפורים, הבא לאחר עבודת התשובה. כמו שהענן הראשון נוצר על ידי תפילתו של אדם הראשון, והגיע מלמטה למעלה ב[[אתערותא דלתתא]]{{הערה|שם=ספר השיחות}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ענני הכבוד]]<br /> *[[קשת]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:טבע הבריאה]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A0%D7%9F&diff=306520 2018-02-28T11:42:04Z

<p>164.138.114.57: /* צמצום */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ענן.jpg|300px|thumb|left|עננים מעל 770, ועליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: '''&quot;וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא&quot;''' ]]<br /> '''ענן''' הוא ריכוז טיפות מים זעירות או גבישי קרח זעירים המרחפים באוויר. הענן נוצר כתוצאה מהתעבות של אדי מים. <br /> ==בתנ&quot;ך==<br /> הענן הראשון בעולם נברא ע&quot;י הקב&quot;ה בעקבות תפילתו של [[אדם הראשון]], כפי הכתוב בפסוק '''&quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot;'''{{הערה|[[חומש בראשית]] פרק ב' פסוק ו'}}.<br /> <br /> כאשר יצא נח מן התיבה, הראה לו הקב&quot;ה את ה[[קשת]] בענן, כסימן להבטחתו שלא להביא יותר מבול על הארץ, ובלשון הפסוק: '''&quot; אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ&quot;'''{{הערה|[[חומש בראשית]] פרק ט' פסוק י&quot;ג}}<br /> <br /> ב[[מתן תורה]] ירד על [[הר סיני]] ענן ככתוב '''&quot;וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר&quot;'''{{הערה|1=[[חומש שמות]] פרק י&quot;ט פסוק ט&quot;ז}}.<br /> <br /> אחד מ[[יעודי הגאולה]] הינו '''&quot;וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא&quot;'''{{הערה|ספר [[דניאל]] פר ז' פסוק י&quot;ג}}.<br /> <br /> ==עניינו על פי החסידות==<br /> ===צמצום===<br /> עניין הענן הוא [[צמצום]], כמו שישנו גילוי נעלה ביותר, שבשביל לקבלו צריך מסך שיצמצם את הגילוי על מנת שיוכל המקבל להכילו - זאת על דרך הענן שדרכו מסוגל אדם להתבונן ב[[שמש]].<br /> <br /> ישנם שני סוגי עננים: ישנם עננים קלים שעל ידם ניתן להינות מהשמש, ויש עננים עבים יותר המחשיכים לגמרי על אור ה[[שמש]] שהוא בבחינת [[מידת הדין]], ועל כך אמרו חז&quot;ל כי יום שבו ישנם עננים עבים קשה כמו יום הדין. שני סוגים אלו מקבילים לשני סוגי [[צמצום]]: ישנו צמצום זך יותר שדרכו ניתן לקבל את גילוי האלוקות, כמו הענן שעמד על [[הר סיני]] בשעת [[מתן תורה]]. וישנו העלם והסתר מוחלט, שהוא בחינת מסך שמבדיל ובבחינת [[מידת הדין]], כמו שכתוב בפסוק: '''&quot;מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְ''כֶעָנָן'' חַטֹּאותֶיךָ&quot;'''{{הערה|ספר [[ישעיהו]] פרק מ&quot;ד פסוק כ&quot;ב}}{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] &quot;זאת אות הברית&quot; [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&amp;st=&amp;pgnum=420 תשמ&quot;ג חלק א' עמוד 416]}}.<br /> <br /> זהו גם העניין שבשלו נראה הקשת כסימן לחטאים דווקא לאחר המבול ולא לפניו, משום שלפני המבול היה העולם גס ובלתי מזוכך, ומשום כך הדבר התבטא גם בצורת העננים שיהיו עבים כך שלא יהיה אפשרי לראות דרכם את השמש ושעל ידי תיווצר הקשת, אך לאחר שהעולם זוכך וטוהר בימי המבול הדבר התבטא גם בצורת העננים שיהיו יותר זכים וכך תוכל השמש לעבור דרכם וליצור את הקשת{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] &quot;זאת אות הברית&quot; [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&amp;st=&amp;pgnum=420 תשמ&quot;ג חלק א' עמוד 416]}}.<br /> <br /> ===תשובה===<br /> הענן מורה גם על עניין ה[[תשובה]], על דרך ענן ה[[קטורת]] של יום הכיפורים, הבא לאחר עבודת התשובה. כמו שהענן הראשון נוצר על ידי תפילתו של אדם הראשון, והגיע מלמטה למעלה ב[[אתערותא דלתתא]]{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] &quot;זאת אות הברית&quot; [[תורת מנחם היתוועדיות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&amp;st=&amp;pgnum=420 תשמ&quot;ג חלק א' עמוד 416]}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ענני הכבוד]]<br /> *[[קשת]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:טבע הבריאה]]</div>

164.138.114.57 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=201086 2015-07-27T18:14:32Z

<p>164.138.114.57: הרחבה,בערך היה חסרון חמור הושמט מהערך שהספר הוא גם על חומש ויקרא</p> <hr /> <div>[[תמונה:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|left|thumb|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר&quot;ח]]]]<br /> [[תמונה:Har-likutm.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'לקוטי תורה']]<br /> <br /> ספר '''לקוטי תורה''' הוא ספר ובו [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] שאמר או כתב במשך השנים; המאמרים נערכו על-ידי [[הרבי הצמח צדק]].<br /> <br /> ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הרבי הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר ליקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של אדמו&quot;ר הזקן אליו בחלום.{{הערה|מכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] שנדפס בסוף הספר ליקוטי תורה.}}.<br /> <br /> בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר: א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]] וכן הוספות לספרים שמות, [[ספר ויקרא|ויקרא]], [[ספר במדבר|במדבר]] ו[[ספר דברים|דברים]]. ב. דרושים על ה[[חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ&quot;ל. ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.<br /> <br /> הספר הוא מספרי היסוד של [[חסידות חב&quot;ד]], ו[[הרבי]] הורה ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע|פרשה]].<br /> <br /> ==דפוסים== <br /> <br /> * בשנת [[תר&quot;ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]] המפורסם.<br /> <br /> * בשנת [[תרל&quot;ח]] - נדפס בפעם השניה ב[[וילנא]].<br /> <br /> * בשנים [[תרמ&quot;ה]], [[תרס&quot;ד]], [[תרפ&quot;ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.<br /> <br /> * בשנת [[תש&quot;ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] את הספר בפוטוגרפיא מדפוס וילנא תרס&quot;ד על ידי סניף [[קה&quot;ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש&quot;ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו.<br /> <br /> * בשנת [[תשכ&quot;ה]] - הדפסת מהדורה חדשה אשר בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו בראש הספר: א) מפתח כללי לכל החלקים. ב) אגרת קודש של [[הרבי הצמח צדק]] - אודות ההוצאה לאור של התורה אור. ג) אגרת קודש של הרבי הריי&quot;צ - על הספר תורה אור ולקוטי תורה. ד) מפתח ענינים. ה) מפתח שמות ספרים ואנשים. ו) השמטות בלקוטי תורה. ז) הערות וציונים. ח) דפוסי הספר. הוספות ד-ח נערכו על ידי הרבי. (הוספות שבסוף הספר:) ט) צילום משער ההוצאה הראשונה של לקוטי תורה, ושער ההוספות. י) הסכמות הרבנים לדפוסים הראשונים של הלקוטי תורה. יא) מראי מקומות לפסוקי [[תנ&quot;ך]] ומאמרי [[רז&quot;ל]] (נערכו על ידי חברי ה[[כולל שעל ידי מזכירות הרבי|כולל שעל ידי מזכירות הרבי). יב) הוספות להערות וציונים (נערכו על ידי הרב [[יהודה לייב גרונר]]). יג) מודעה רבה - שנדפסה בהוצאת וילנא תרפ&quot;ח ולראשונה וילנא תרס&quot;ד.<br /> <br /> * בשנת [[תשד&quot;מ]] - הדפסת מהדורה חדשה (בערכית ר' [[אהרן חיטריק]]) בה נוספו: א) הערות ותיקונים מהרבי (לפ' [[בשלח]], [[פקודי]] והתחלת פרשת [[ויקרא]]). ב)במראי מקומות נוספו: 1. ציונים למאמרי אדמו&quot;ר הזקן, מאמרי [[הרבי האמצעי]], מאמרי הרבי הצמח צדק - בהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה בשינויים או עם תוספת ביאורים ותוספת הערות. 2. מראי מקומות נוספים ל[[ש&quot;ס]], [[מדרש]], [[זהר]] וכו', ומראי מקומות לספרי [[רבותינו נשיאינו]] שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורה. 3. ציונים מחסיד לא ידוע, שנרשמו בגליון [[לקוטי תורה]] הנמצא ב[[ספריית אגו&quot;ח|ספריית הרבי]]. ג)רשימת ה[[כתבי יד]] שבהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה. ד) רשימת מאמרי הלקוטי תורה על פי סדר השנים. ה) דפוסי לקוטי תורה. ו) צילום מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק ומגוף כתב יד קודש של ה[[מהרי&quot;ל]], אחי אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> * בשנת [[תשנ&quot;ט]] - נדפס הספר במהדורה חדשה בה הוגה הספר כולו מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק, ונוספו במראי מקומות ציונים למאמרי אדמו&quot;ר הזקן ומאמרי אדמו&quot;ר האמצעי - בהם נמצאים הנחות אחרות ממאמרי הלקוטי תורה וכמה מהם בשינויים עם ביאורים ותוספות בהערות, וכן מראי מקומות נוספים לש&quot;ס, מדרש, זהר וכו' ומראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורה. כמו כן נוספו בסוף הספר: א) רשימת ראשי תיבות. ב) החוזה עם [[דפוס האלמנה והאחים ראם|דפוס האחים ראם]].<br /> <br /> נכון לשנת תשע&quot;א הודפסו שבע עשרה מהדורות לספר.<br /> <br /> ==מאמרים מלוקטים==<br /> הוצאת הספרים [[קה&quot;ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם.<br /> <br /> == ספרי ביאורים על הספר ==<br /> * '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].<br /> <br /> == לימוד הספר ==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הורה [[הרבי]] ללמוד בכל שבוע את 'א חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]].<br /> <br /> באחת השנים נכנס ל[[יחידות]] בחור ישיבה המקורב ל[[חב&quot;ד]], ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה ומה עליו לעשות. ענה לו הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ&quot;ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;hilite=55a3b772-b58d-4084-9844-1499e66debf4&amp;st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%9E%D7%A8&amp;pgnum=559 חלק א'].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur_hazoken טקסט הספר] - אתר ספריית ליבאוויטש<br /> *[http://hebrewbooks.org/16093 הספר באתר היברו-בוקס]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

164.138.114.57